PAGE
1
ועדת הכלכלה

2.1.2008


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 447

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום רביעי, כ"ד בטבת התשס"ח – 2 בינואר 2008 – בשעה 10:00

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 4), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

יצחק וקנין

יצחק זיו

יעקב כהן

רונית תירוש

עו"ד אילנה מישר, מחלקה משפטית, משרד הבריאות

יאיר עמיקם, סמנכ"ל קשרי חוץ והסברה, משרד הבריאות

חיים גבע, מנהל המחלקה לחינוך ובריאות, משרד הבריאות

עו"ד דארין יעקב, משרד המשפטים

עו"ד דן פרידמן, יועץ משפטי לדובק בע"מ

איריס אפשטיין, חב' פיליפ מוריס בע"מ
חגית אברהמי, חב' פיליפ מוריס בע"מ
נועה גל, מקדמת בריאות, האגודה למלחמה בסרטן

עו"ד עמוס האוזנר, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון

עו"ד הדס פלד, סמנכ"ל ויועצת משפטית, רשת נגה

עו"ד איה מרקל זיסליס, עוזרת היועצת המשפטית, חברת רשת

בר סיטון, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אורטל כהן, מועצת התלמידים והנוער הארצית

דיאן לוין-זמיר, שירותי בריאות כללית

ניר ימין

לאה ורון

הדס צנוירט

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 4), התשס"ה-2005

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 4), התשס"ה-2005 – כמובן, זה ישונה בשם החוק. זו הצעת חוק ממשלתית שעברה במליאת הכנסת ב-18.7.06. נדונה בוועדת הכלכלה ב-14.11.06, והסיבה שעברו שנה וחודש טמונה לא בוועדת הכלכלה אלא במגעים שקיים משרד הבריאות עם יבואני הסיגריות למיניהן, ובו ניסו להגיע להסכמות.

יצרנים ויבואנים.

כן. ננסה היום להשלים את הצעת החוק הזו ואת ההכנה שלה לקריאה שנייה ושלישית, וננסה להכריע במחלוקות שעוד נותרו בין הצדדים. אני מבקש מהיועצת המשפטית של משרד הבריאות להציג את עקרונות הצעת החוק, את הסיבות העיקריות שהביאו להצעת החוק, את המחלוקות שנותרו ואז נשמע את הנציגים של יבואני ויצרני הסיגריות.

לא מדובר בהצעת החוק על תרגום מילולי של האמנה אלא ליישם את רוח האמנה. נפגשנו פעמיים עם נציגי חברות הטבק. כשאפשר היה לקבל את שהם ביקשו, הסכמנו. יותר נוח לנו לעבור על זה סעיף סעיף.

אפשר לפרט מה אתם חושבים שההצעה הזו תשיג?

בסעיף הראשון שאנו מדברים עליו מדובר בנושא של מתן חסות, שכאן להגביל את זה במידה שעדיין מותר בארץ- -

הגבלות על פרסום הן הגבלות על חופש העיסוק. מדוע יש צורך בהגבלות על הפרסום?

פרסומת ודאי מקדמת, אחרת לא היו משקיעים בה, ויש מחקרים על זה.

חלק מחברות הטבק טוענות שהפרסומת רק גורמת למעבר בין חברות הטבק.

יש טיעון כזה אך יש מחקרים שמראים אחרת, שהשקעה על פרסומת לסיגריות גדולה לעומת מוצרים אחרים, יש מדינות שאסרו בכלל את הפרסומת ויש מחקרים שמראים שאיסור פרסומת מוריד את שיעורי העישון. אנו לא מדברים על איסור פרסומת, יש לנו הגבלות קיימות על פרסומת.

באילו מדינות יש איסור מוחלט?

בכל האיחוד האירופי, אוסטרליה, ניו זילנד, איסלנד. לנו יש מגבלות לפי החוק הזה על פרסומת, ובחוק זה יש איסור על פרסומת עקיפה. האמנה קוראת לאיסור מקיף על פרסומת לסיגריות, וזה הוראה שהמדינות אמורות ליישם תוך חמש שנים מכניסת האמנה לתוקף. תקופת הזמן הזו עדיין לא עברה. יש גם דרישות מינימום, בחוק הזה זה מניעת פרסומת חוצת גבולות – מדינת ישראל, כל עוד היא מתירה פרסומת למוצרי טבק, לא תהיה מקור להפצת פרסומת במדינות אחרות שבהן יש איסור. כאן אנו מנסים לצמצם את ההשפעה חוצת הגבולות של הפרסומת הקיימת.


נושא שני הוא רכיבי מוצרי טבק. האמנה מחייבת שחברות הטבק יגלו את רכיבי מוצרי הטבק, זה למידע לציבור, שיידעו מה יש במוצר שהם משתמשים בו, כמו שבמוצרי מזון למשל צריכים לגלות את הרכיבים.


נושא אחר זה לגבי דיווח, שאם עדיין במדינה מסוימת מותרת פרסומת, האמנה מחייבת שחברות הטבק ידווחו על ההוצאות של הפרסומת.

יש לחברות הטבק הערות כלליות?

חברת דובק תומכת ככלל בהצעת החוק, ההערות שלנו הן טכניות בעיקרן, נתייחס לזה בהמשך.

גם אנו תומכים באמנה, אנו משתתפים ביישום שלה בכל העולם וגם בארץ. ההערות שלנו הן טכניות במהות.

בבקשה גברתי, אנא תתחילי להקריא.

קוראת סעיף 1.

אולי תסבירי מה אומר סעיף 7א הקיים ומה אתם מציעים לתקן בסעיפים שקראת, ובמה שונה הנוסח שקראת מהנוסח בהצעת החוק שפורסמה ברשומות?

עשינו תיקונים יותר לשוניים, כפי שביקשו חברות הטבק. 7א מדבר על פרסומת עקיפה. סעיף (1) עוסק במתן חסות. על פי סעיף 7א, מתן חסות מותר בנסיבות מסוימות, והנסיבות המותרות הן לאירוע בתחום התרבות, אומנות או רווחה שאינם מיועדים בעיקרם לילדים ולבני נוער עד גיל 18. כאן אנו מוסיפים את ההגבלה על מתן חסות, שזה לגבי חוצי גבולות, שזה לא ישודר לחו"ל או בטלוויזיה או ברדיו, זה פסקה (ב), או (א) – זה מקור בישראל והם בעלי השפעה חוצת גבולות.

זה בעצם חריג לחריג.

היום אסור לעשות פרסומת, היה בעבר חריג שאומר שמתן חסות או פרסומת שבה צוין החסות, לא רואים בו משום פרסומת עקיפה למוצר טבק אם מתן החסות או הפרסומת הם לאירועי תרבות, אומנות או רווחה שאינם מיועדים בעיקרם לילדים ובני נוער עד גיל 18. אתם אומרים: הפטור שאתם נותנים לחסות או פרסומת עם חסות או חסות שיש בה פרסומת, הפטור מהאיסור לא יחול על שידורי חסות ורדיו וטלוויזיה שיאסרו גם אם מדובר בחסות, או אם החסות הזו - מקורה בישראל ויש לה השפעה חוצה גבולות. מה זה אומר?

למשל, יש אירועים בין לאומיים שמשתתפים ממדינות שונות, תחרויות למיניהן. קודם העברה היתה בנוסח כפי שפורסם בקריאה ראשונה, זה היה יותר רחב.

"השפעה חוצה גבולות" זה מינוח לא ברור.

באמנה הבין לאומית מדובר על "חוצה גבולות".

חברות הטבק ביקשו להיצמד ללשון האמנה ולא ראינו סיבה למה לא.

הביטוי "השפעה" – מי קבע שזה משפיע? אולי "מופץ" הוא מינוח יותר נכון.

אולי המילה "השלכה" מתאימה יותר.

אם משרד הבריאות מרוצה מזה, אני מוכן להשאיר את זה כך.

נחליף את זה ל"השלכה".

"השלכה" זה שזה מגיע למקומות אחרים. "השפעה" – אתה צריך להוכיח שזה באמת עשה משהו. אם תגיד "תפוצה", תחמיר עם היצרנים אולי קצת יותר מדי. אם "תפוצה" מקובלת על כולם, היא מתאימה יותר.

אין לי עמדה בנושא הזה כי איני יודע את המשמעות המדויקת של המינוחים האלה.

הצענו בעבר "מתרחשים בכמה מדינות בו זמנית". זה דבר שמאוד קל לבדוק אותו. אנחנו חיים בשלום עם "השלכה" או "השפעה".

נישאר עם "השפעה", זה מה שהיה בנוסח הממשלתי שפורסם.

החריג לפטור שניתן לשידורי טלוויזיה ורדיו זה בעקבות הערתו של חבר הכנסת חנין?

כן.

עוד הערות?

סעיף (3) – הכוונה שאם דבר מתן החסות מפורסם בפרסומת, זה הופך למעין פרסומת למוצר טבק, אנו מבקשים שזה יכלול את האזהרה, כפי שיש בפרסומות אחרות במוצרי טבק. לחברות הטבק לא היו הסתייגויות.

כלומר גם בחסות תהיה אזהרה.

כלומר במקרה שיש פרסום בעיתון, לא רואים בה פרסומת עקיפה אלא רק כי היא נכנסת בגדר הפטור שבסעיף 7א(ה), עדיין היא תצטרך לשאת אזהרה?

כן.

מי בעד סעיף 1 כפי שהוקרא והוסבר? אושר פה אחד. אפשר להמשיך.

קוראת סעיף 2(א)-(ד).


עשינו פה כמה תיקונים לעומת הנוסח המקורי. בסעיף (א) שינינו את סוג המסמך שחברות הטבק יצטרכו להגיש. שינינו את המינוח לבקשת חברות הטבק וגם את מועד הדיווח, והוספנו סיווג ההוצאות כדי שניתן יהיה ללמוד את המגמות של סוגי הפרסום השונים. הוספנו לזה פירוט. בעבר זה כלל 13 קטגוריות וצמצמנו את זה ל-6.

מעירה לי מנהלת הוועדה שהנוסח צריך להיות "הודעה מיוחדת של רואה בחשבון מטעמו, בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים". נראה לי שכך נכון לכתוב.

בסדר.


בסעיף (ג) תיקנו כך שההוצאות יפורסמו בסכומים כוללים, לא יפורסם מה הוציאה חברה מסוימת לפרסומת. אנו מסכימים עם חברות הטבק שזה מידע שאמור להישמר בסוד המסחרי שלהן, אבל נפרסם את הסכומים הכוללים.


סעיף (ד) – כאן הוספנו משהו שעלה מהדיונים עם חברות הטבק, במיוחד המותגים הבין לאומיים, שגורם בחו"ל, יכול להיות שהוא יפרסם באופן ישיר בארץ ולא באמצעות היבואן של אותו מותג ואז גם עליו תחול החובה.

האם זה לא אותו דבר?

לא, כי ב-(ד) אנו מדברים על מישהו שהוא לא יבואן של מוצר טבק, למשל החברה הבין לאומית – יש יבואן בארץ, אבל החברה הבין לאומית אולי תממן באופן ישיר ולא באמצעות היבואן את הפרסומת.

אם שר הבריאות מפרסם את השיעור הכולל, מה הצורך של המשרד לקבל את התמהיל הפנימי של החלוקה?

המדיניות הכוללת היא ללכת לאיסור מקיף על פרסומת אך יכול להיות שמתוך ההוצאות נלמד שיש צורך להגביל יותר סוג מסוים של פרסומת.

נשמע את ההתנגדות של חברות הסיגריות שרוצות במקום 6 קטגוריות, 3.

בנוסח הראשון שקיבלנו לא התבקשנו לתת פירוט בכלל. בנוסח השני היו 8 קטגוריות ואז זה שונה ל-6 קטגוריות. באמנה עצמה יש 3 קטגוריות, ואין הבקשה לפירוט כל כך רחב. אנו חושבים שמדובר במידע מסחרי רגיש, שאנו לא חושבים שעלינו לגלות אותו. מדובר בשוק תחרותי עם מספר שחקנים מצומצם. מאוד יכול להיות שבשנה נתונה רק חברה אחת תבצע פעילות בתחום אחד, ודאי אם מדובר בשש קטגוריות, יכול להיות שבשנת 2008 רק חברה אחת תעשה דיוור ישיר, ואז אנו מוצאים פה טעם לפגם, ויכול להיות שהדבר הזה רק יעודד חברות סיגריות להוציא יותר בתחומים, כי ילמדו פה מידע שלא היה להם קודם. ללא ספק, פירוט ברמה של שלוש קטגוריות שהוא גם המינוח של האמנה צריך לספק.

אולי אפשר לשקול שזה יימסר למשרד הבריאות, אבל זה מידע שלא נפרסם לציבור הכללי אלא לפי שלוש הקטגוריות.

חברות הטבק ידווחו לפי כל הקטגוריות אבל משרד הבריאות כדי למנוע את התחרות בין החברות ידווח לציבור רק את הסכום הכולל בלי פירוט הקטגוריות השונות.

אנו רוצים פירוט לפי 6 ולציבור נפרסם לפי 3, כי לנו חשוב לראות את המגמות השונות של ההשקעה בפרסום. אנו צריכים להגביל את הפרסומת בגלל ההשפעה שיש לה, לכן אנו כמשרד הבריאות צריכים לראות איפה נקודות ההשפעה חזקות יותר, ואיפה לנו חשוב לשים דגש כדי לעקוב ולמנוע, כי זו המטרה שלנו. האמנה נותנת הנחיות וקוראת להוסיף מעבר לזה, היא לא רושמת בדיוק את הסעיף.

האמנה זה מה שהם אומרים.

תוכלו להראות לי מדינות אחרות שלקחו את השלוש קטגוריות וביקשו פירוט גדול יותר?

ארצות הברית שחתמה אבל לא אשררה את האמנה, חובת הדיווח מסווגת לכ-24 קטגוריות.

אני לא מכירה את החקיקה בארצות הברית בכלל, החברה שלנו לא מטפלת בארצות הברית, אבל במדינות אירופה - לא ידוע לי שיש כזה פירוט. בסך הכל, זה לשון האמנה ומטילים עלינו חובת דיווח בשביל צורך שאינו ברור לי ואני לא רואה שהוא עולה בקנה אחד עם האמנה ואנו מוכנים לספק את המידע, אך 3 קטגוריות- -

משרד הבריאות צריך את הפירוט הזה לא רק כרגולטור אלא גם כי הוא צריך לעשות את הפרסום הנגדי לכל זה.


נקודה שנייה, שעלתה בימים רחוקים כשצחי הנגבי היה יושב ראש הוועדה הזו, ואז הופיע דוד אדמון שהיה פרסומאי סיגריות ואמר כך: צריך להתחשב בהיבט של הפרסומת הסמויה. השאלה היא האם הדרישה הזו לא צריכה להופיע גם כן כאן.


הערה נוספת מתייחסת לתאריך - 1.6. יש לנו חוק חובת הדיווח על הנזקים הבריאותיים מעישון מוצרי טבק. הם מדווחים כל שנה, ויש דוחות של משרד הבריאות כל שנה, מונח על שולחן הכנסת ומגיע לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות אך שם נקוב התאריך 31.3. אם פה אתה מגיש את זה עד 1.6, פספסת מבחינת הדיווח את התקופה של תשעת החודשים שלפני זה ויכול להיות שהתאריך של 1.6 לא מתאים.

ככל שמדובר בדברים גלויים לעין כמו שלטים, אני לא חושב שמשרד הבריאות צריך את הפירוט בין שלטים לפרסומת בעיתונים. יש ההוצאה הכוללת ומשרד הבריאות יכול להעריך כמה מזה – אני מניח שיש אנשים מטעמו שמסתכלים כל השנה על העיתונים, על שלטי החוצות ולכן איני רואה צורך לפרט עד כדי הבדל בין פרסומת בעיתונים לבין שלטים. אבל לגבי דיוור ישיר, יכול להיות שאני רואה בעניין הזה צורך כי זה דבר שמתבצע נקודתית לקהלים ממוקדים, ואז זה עונה על הצורך שעוררת קודם. לכן הייתי מציע, אם להרחיב, שאני מוכן לתמוך, רק דיוור ישיר. מה זה "אחר"? אני לא יודע מה זה.

אם אתה משלם לעיתון שייתן לך תמונה של מישהו עם סיגריה, זה מותר. כלומר אם אתה רוצה להראות שהעישון הוא משהו רווח, אתה נותן כסף כדי שתתפרסם תמונה של מישהו עם סיגריה.

זה ייחשב פרסומת.

לא לפי החוק.

אז נוסיף ב-1: לרבות פרסומת סמויה.

פרסומת סמויה מתקיימת גם בסרטים, סדרות טלוויזיה.

אתם לא מזמינים את האוזנר לדיונים אצלכם במשרד בנושאים האלה? חבל, כי עולים פה לראשונה נושאים חדשים שאף אחד לא היה מודע להם. לא יודע, יכול להיות שאין תופעה כזו.

לפחות אצלנו בחברה אין תופעה כזו, אנו לא עושים תוכן שיווקי, זה מדיניות עולמית לא לעשות את זה.

אני זוכר תמונה של אביב גפן יוצא מהחדר לידה, וקופסת מרלבורו מבצבצת לו מהכיס. זה דוגמה למשהו שהשתרש בקרב הצלמים, זו תופעה קיימת.

כל המחקרים שיוצאים בשנים האחרונות מצביעים על כך שחברות הסיגריות שמשלבות את הסיגריות כפרסום סמוי בסרטים במיוחד ולא רק משפיעים פי 5 עד 8 על התחלת העישון בקרב אותם בני נוער שחשופים אליהם. כל זמן שזה שולם על ידי החברה, זה צריך להיות מדווח.

לכן אני רואה את החשיבות של "אחר". אבל לפחות שיהיה משהו נוסף לא בקטגוריות המוכרות.

נכון, אז אולי יש בזה צורך. אני מבקש למחוק רק את נושא השלטים.

אני חושב שהמילה "אחר" היא כוללנית מדי, זה עלול ליפול בין הכיסאות.

אני חושבת שבעולם הפרסום מקובל שתוכן שיווקי זה כל דבר שהוא לא פרסומת, למשל ברדיו משלמים על קניית תוכנית שידברו בה על הנושא. כל פרסומת סמויה כזו מוגדרת שם כתוכן שיווקי.

אני מוכן להוריד את "אחר" אם תציעו הגדרה שמבחינתכם מכילה רכישת תוכן שיווקי או פרסומת סמויה. ככל שכרגע אני רוצה לחייב אותם בחשיפת מידע מסחרי, אני צריך שזה יהיה מצומצם למה שניתן כרגע לדעת שניתן לדרוש מהם.

פרסומת בלתי ישירה.

אפשר לומר: בלתי ישירה או סמויה.

פרסומת סמויה זה מונח סטטוטורי.

אני מציע שבסעיף (1) ייאמר פרסומת בעיתונים ובכתבי עת לרבות פרסומת סמויה בכל

כלי תקשורת. (2) יהיה מתן חסות. (3) - מבצעי קידום מכירות. (4) – דיוור ישיר. שיובן שמבחינתנו פרסומת סמויה היא גם פרסומת.

אם יש כזה פירוט, שיפרסמו רק שורה אחת. מה זה חשוב לציבור, אם כל ההנמקה שאתם רוצים לדעת במשרד הבריאות כמה עולה הדיוור הישיר, את זה אי אפשר לפרסם לציבור.

אני מסכים אתך. דיוור ישיר לדעתי הוא פחות נפוץ. החלוקה לארבע קטגוריות עלולה לחשוף מידע באופן ברור על חברה מסוימת, כמה עלה לה אותו מבצע דיוור ישיר ספציפי. אפשר להסתפק בשלוש קטגוריות שהאמנה הציעה, כך שמה שיפורסם לציבור זה בחלוקה, כמה הושקע בפרסום סך הכל, כמה בקידום מכירות וכמה במתן חסויות.

הפירוט לגבי סוגי הפרסומת לא מתייחס לאינטרנט. היום הנגישות היא יותר דרך האינטרנט בכל הענף של התקשורת. הגדרה רחבה תהיה אפקטיבית יותר.

אפשר להרחיב ולכתוב "מדיה".

למה לא לכתוב רק "פרסום"? פירוט היתר יוצר את הבעיות. יש גישה עקבית באמנה שמדברת על פרסום.

פרסומת, לרבות פרסומת סמויה בכל כלי תקשורת.

אם יפורסם הפרסומת הסמויה או כמה החברות משקיעות, אנו מעלים למודעות של הציבור שיש פרסומות סמויות והם ישימו לזה לב. נכון לפרסם את הנושא של הפרסומת הסמויה - פחות הפרסומת הרגילה, להעלות למודעות שמשתמשים בך ככלי.

אם זה בתוך קטגוריה אחת כולל כל הפרסום בעיתונים, איך אתם יודעים מה הולך לפרסומת סמויה? לכן צריך לזה סעיף נפרד לדעתי.

ננסח ש-(1) יהיה פרסומת לרבות פרסומת סמויה, (2) – מתן חסות, (3) – מבצעי קידום מכירות, (4) – דיוור ישיר. הפרסום יהיה רק לפי שלושת סוגי ההוצאות הנכללות באמנה.

אם מכניסים את פרסומת סמויה לקטגוריה (1), הם לא יודעים בדיוק כמה הולך לפרסומת סמויה. לכן צריך להוציא את זה לסעיף נפרד.

כיוון שחברות הטבק, לפחות פיליפ מוריס, אמרה קודם שממילא זו מדיניות עולמית, שהם לא משקיעים בפרסומת סמויה, לא צריכה להיות להם התנגדות. יהיה (1) פרסומת, (2) פרסומת סמויה, (3) מתן חסות, (4) מבצעי קידום מכירות ו-(5) דיוור ישיר. אבל זה רק לידיעת המשרד. הפרסום לציבור יהיה רק בשלוש הקטגוריות.

כיוון שעכשיו ניתן 5 קטגוריות ומשרד הבריאות יערוך את זה ל-3, לא עדיף לפשט את זה ושיהיה פרסום רק בשורה אחת לציבור?

הפרסום לציבור יהיה לפי שלוש הקטגוריות שהאמנה דיברה עליהם.

אולי כדאי לפרט מה כוללת הפרסומת, להוסיף מה זה הפרסומת, להעלות את המודעות.

אני מכבד את ההצהרה, שהם לא מוציאים כספים על פרסומת סמויה, אבל נניח שיתברר שכדי לעקוף את האיסור במדיה האלקטרונית, משקיעים כספים בפרסומת סמויה, ומשרד הבריאות – זה יובא לידיעתו על ידי הדיווח, אז משרד הבריאות או ינסה להרחיב את האיסור בחקיקה או יעשה דברים נוספים. אני לא רואה תועלת, כי גם בעניין הפרסומת הסמויה יכול להיות שזה יהיה רק חברה אחת שעשתה את זה, ואז יהיה ברור לציבור מאיזו תמונה מפורסמת שהיתה או סצנה מפורסמת שהיתה. כלומר הסיכום הוא שכל יצרן או יבואן של מוצרי טבק יגיש לשר הבריאות כל שנה עד 1.6 על ידי רואה חשבון מטעמו בהתאם לכללי החשבונאות, כמה הוא הוציא על פרסום מוצריו בחלוקה לפי הקטגוריות הבאות: פרסומת, פרסומת סמויה, מתן חסויות, מבצעי קידום מכירות ודיוור ישיר, והמשרד יביא לידיעת הציבור את סך ההוצאות הכולל של כל היצרנים והיבואנים ביחד, כמה הושקע בשנה החולפת בחלוקה לפי שלוש קטגוריות – פרסומת, חסויות וקידום מכירות.

בחוק הפרסומת יש הגדרה על המילה פרסומת, וזה כולל הכל, גם את מתן חסות ומבצעי קידום מכירות, אז אולי כדאי להשתמש במילה "פרסום". זה יכול ליצור לנו בעיה, שלא נדע איך לדווח, נצטרך להכניס הכל בסעיף אחד.

יש כבר סעיפים בחוק היום של מתן חסות.

הבעיה נוצרה מההשמטה של "בעיתונים ובכתבי עת", כי אם זה פרסומת בעיתונים ובכתבי עת, זה ברור שזו פרסומת בכלי מסוים להבדיל מפרסומת שכוללת הכל.

למה הציבור צריך לדעת לפי קטגוריות?

זכות הציבור לדעת איך חברות הטבק מנסות ומה האמצעים העיקריים שלהן.

האמנה קובעת שצריך לפרסם את זה לציבור?

היא אומרת שאפשר.

כיוון שהמליאה מתחילה, אני נאלץ לסיים את הישיבה. אני מבקש ממשרד הבריאות לדיון הבא, שיתקיים בקרוב, נעשה את כל הניסוחים, שיהיה סגור עליהם ב-100%. אני מבקש מעו"ד האוזנר שתידבר עם משרד הבריאות לפני הישיבה הבאה כדי שנגיע לכאן גם עם תשובות ולא רק עם שאלות.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.