PAGE
56
ועדת החוקה, חוק ומשפט

8.7.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 600

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ה' בתמוז התשס"ח (8 ביולי 2008), שעה 09:00

הצעת חוק ההוצאה לפועל (מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה) (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

הכנה לקריאה שנייה שלישית

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון – היו"ר

אברהם מיכאלי

גדעון סער

דוד רותם

עתניאל שנלר

משה שרוני

ציון כספי, רשם ההוצאה לפועל

עו"ד לאה רקובר, הנהלת בתי המשפט

עו"ד דלית זמיר, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד דנה נויפלד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד עדי קומרינר-פלד, ראש הלשכה לסיוע משפטי, ירושלים, משרד המשפטים

מאיר בינג, רפרנט ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

מירב אנטבי, ועד העובדים, הוצאה לפועל, תל-אביב

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד

עו"ד דבורה שדה, עמותת ידיד

עו"ד יצחק אילת, לשכת עורכי הדין

עו"ד דנילו דרמן, לשכת עורכי הדין

עו"ד אליהו מלך, לשכת עורכי הדין

עו"ד דני וקס, איגוד הבנקים

רפי רוס, בנק לאומי, איגוד הבנקים

שמואל מלכיס, מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח

ד"ר פאבלו לרנר, האקדמיה למשפטים, רמת-גן

עו"ד יחזקאל סיבק

עו"ד בקי כהן-קשת, איתך, משפטניות למען הצדק החברתי

תמי סלע

דורית ואג

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההוצאה לפועל (מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה) (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

הכנה לקריאה שנייה שלישית

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט.

1.
שינוי מונחים

בחוק ההוצאה לפועל. בכל מקום, במקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל" ובמקום "המוציא לפועל" יבוא "מנהל לשכת ההוצאה לפועל" ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה.

אין התנגדות.

זה לא תואם את הניסוח.

תודה אדוני, אדוני לא קיבל את רשות הדיבור. הנוסחים הללו עברו ניסוחים של הוועדה. במקום שהמציעים מבקשים להציע משהו אחר, קרי, הממשלה או חברי כנסת, זה מצוי לפניכם ואז אני אצביע על החלופות.

2.
תיקון סעיף 1


בסעיף 1 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:


""המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:

(1)
המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' ו-ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו-(5), 480, 482 ו-489.

למעשה זאת העברה של הגדרה של המצאה שנקבעה היום בתקנה אחרת. יש כאן שינוי של החרגת ההמצאה שהוספה בתקנות סדר הדין האזרחי לדואר אלקטרוני שהיא לא נחשבת כהמצאה מלאה כפי שהמצאה בפקס לא נחשבת.


(2)
המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1).


גם כאן אלה לא שינויים לעומת החוק הקיים, בעיקר העברה של המיקום של ההגדרה.


"תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984".

אין הערות לסעיף 2.

3.
החלפת סעיף 2.


במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:


"2.
לשכות הוצאה לפועל.

שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות.

אני רק אומר לכם שאם תרצו להסתייג, בבקשה. אני מתעקש שזה יהיה באישור ועדת החוקה. אם אתם רוצים למשוך את החוק, גם זה בסדר.

הנוסח שדובר עליו בוועדה בסיום הדיונים לא כלל את מה שמסומן כאן גרסה חלופית אלא אמר:

ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.

בעניין הזה, בזמנו בנוסח המקורי הוצע סעיף קטן (ב) שכרגע מחוק שאמר: "בכל מחוז תוקם לשכת הוצאה לפועל אחת לפחות". הוועדה חשבה שזה משדר איזשהו מינימום לא נכון כי כל מחוז לעומת המצב הקיים היום, כאשר יש כ-30 לשכות, זה בעצם חמש או שש לשכות. יש כאן בקשה של משרד המשפטים לחזור לאיזשהו ניסוח שמדבר על מינימום של לשכה אחת בכל מחוז כמשהו שמבטא מינימום והם תכף יסבירו.

חכו עם זה כי אני ארצה שיהיה בכל לשכת הוצאה לפועל מתקן שאני מבין שאתם לא כל כך שמחים עליו.

(ב)
לעניין סעיף זה, "מחוז" – כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם.



כאן ביקשו שההגדרה של מחוז תהיה לפי ההגדרה שחלה על בתי המשפט המחוזיים ולא לפי מה שנאמר כאן ולא ראינו עם זה איזושהי בעיה. זה עניין שיתאים להגדרות שקיימות כיום.

הניסוח שלנו אמר "להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות". זה יהיה הניסוח שיתקבל.

אני אולי אסביר.

לא צריך. הבנתי את ההבדל.

בירושלים היום יש לשכת הוצאה לפועל אחת. גם אם אנחנו לא מצמצמים את הלשכות, יהיו כנראה מחוזות שיהיו להם לשכה אחת. אין בעיה, הנוסח שלכם היה אולי בסדר אם לא היה לנו את הסעיף הקודם. אנחנו חוששים שבגלל שהיה סעיף קודם שאמר לפחות בכל לשכה וזה שונה בצורה מודעת ללשכות בכל מחוז, יכולים לפרש את זה כתוצאה מהמחיקה והרישום החדש של לפחות שתי לשכות בכל מחוז, ולא זאת הכוונה. לכן בסך הכל אנחנו רוצים להבהיר שהכוונה של כולנו כאן היא – למיטב הבנתי – שתהיה לפחות לשכה אחת בכל מחוז.

אם יש מחוז שיש בו 20 לשכות, אתם תשאירו אותו במקרה הזה עם לשכה אחת.

הנוסח שנקבע עכשיו על ידכם לא מחייב שיהיו חמש לשכות. כלומר, הוא לא מחייב כמה לשכות יהיו .

אולי, אבל אז לך יהיה יותר קשה לסגור אותן כי את תצטרכי לבוא אלי ולקבל את האישור שלי.

בכל מקרה צריך את האישור של ועדת החוקה. השאלה אם אנחנו כותבים כרגע שצריך לשכות בכל מחוז, ואז זה עלול להתפרש – וזאת לא הייתה הכוונה כאן – בלפחות שתיים.

אנחנו בדעה שצריך להבטיח, אם רוצים לעשות רפורמה שתיטיב עם נושא הגבייה במדינת ישראל, שיהיה מי שייתן שירות לקהל. המצב הוא שצריך לפחות את המינימום להבטיח, אם לא יותר מזה.

תאמר לי איך היית מציע לנסח. אנחנו עוסקים היום בניסוחים.

בנסיבות שנוצרו, לפחות לשכה אחת, אם לא יותר.

אני מקבל. "לא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז".

לא בכל מחוז, בכל בית משפט.

הנוסח שבזמנו הוועדה רצתה, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות, קשה לי מאוד לראות איך מישהו יפרש את זה כאשר זה מחייב מינימום של שתי לשכות בכל מחוז.

בגלל המחיקה.

לכן את ממליצה להשאיר. אני מקבל את התפיסה שלך. זה לא ישתנה.

אני חושב שההצעה כאן מטילה נטל על האזרח ובעיקר על החייבים שהם לא יכולים לעמוד. חייב ממילא יצטרך לנסוע עד באר-שבע לדיון בתיק הוצאה. לכן המצב הנוכחי היום, כאשר יש לשכת הוצאה לפועל בכל בית משפט שלום, היא מיטיבה עם כלל האזרחים.

בזה עסקנו לפני שנה וחצי. זה יישאר אם כך לפי הצעתו של מר דרמן - "במידה שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז".


כאן נאמר שבכל בית משפט חייבת להיות עמדת מידע שאפשר להגיש בה מסמכים. אני מתעקש שזה ייכנס לחוק עכשיו ואני רוצה להסביר. במקרה ששר המשפטים ירצה לסגור לשכת הוצאה לפועל, בינתיים הוא לא יכול כי הוא צריך אישור שלנו, יהיה כתוב לו בחוק, ששם צריכה להיות עמדה בה אפשר יהיה להגיש מסמכים ולקבל מידע. זה המינימום שבזמנו הוועדה ביקשה. הייתה לי הבנה שזה יהיה בתקנות, אבל הבנתי שההבנה הזאת לא תכובד ולכן אני מבקש שזה יהיה בחוק.


אנחנו לא חוזרים לדיון ההוא כי אז אני אמרתי את זה בצורה ברורה.

אני אנסה לא לחזור על הדברים אלא לחדד. העניין הוא שכרגע, לעומת הדיון הקודם, אנחנו מדברים על הפרדה מלאה של לשכות ההוצאה לפועל מבתי המשפט. זאת אומרת, לא תישאר אותה זיקה. לכן יימצאו פתרונות.

חבל על הדיבור. הבנתי. זה ייכנס לחוק וכאשר תרצו לשנות את החוק כי השתנה המערך והמסגרת החדשה בנויה, מבחינה אדמיניסטרטיבית תבואו ותשנו את החוק. זה לא ישתנה אלא זה ייכנס לחוק. שוב, שיהיה ברור. גבירתי היועצת המשפטית, להכניס לחוק סעיף שמגדיר את מה שכתוב אצלך באותיות האפורות.

אנחנו מדברים על כך שמבוטלת לשכה קיימת?

חייבים לשים ליד בית משפט שלום עמדת מידע. בחוק אי אפשר להגדיר זאת כעמדת מידע, אבל נקודה בה אפשר יהיה להגיש מסמכים ולקבל מידע.


חברים, אתם הרווחתם את זה ביושר. אם דברים שסיכמתי אתכם לא יהיו כך, הם יהיו בחוק כי אני לא רגוע. אין דיבורים ואין מה להוסיף. זה דיון שהתקיים לפני שנה וחצי.


רבותיי, אנחנו מצביעים על סעיף 1 עד 3.

ה צ ב ע ה

סעיפים 1, 2 ו-3 – אושרו

בקשר לסעיף 1, לתיקון של סעיף 1 לחוק העיקרי, נעשו כאן תיקונים שהם מאוד מהותיים מבחינת התפיסה של דיני ההמצאה בחוק ההוצאה לפועל להבדיל מהדינים הכלליים כאשר בחוק ההוצאה לפועל בעצם מקשים על דיני ההמצאה יותר מאשר בדינים הכלליים. הדבר הזה, ככל שנוגע למסמכים שהוגשו על ידי חייב, צד להליך, והוא מסר כתובת, הוא בעצמו וביוזמתו מסר כתובת. זאת נראית לי הקשחה.

אנחנו חוזרים לדיון שקיימנו לפני שנתיים.

אתה אומר שנעשו שינויים מפליגים. זאת בדיוק ההגדרה שקיימת בחוק היום למעט העניין של המצאה בדואר אלקטרוני שגם היא הוחרגה מהמצאה מלאה.

מר דרמן אמר את דברו ואנחנו ממשיכים. את לא היית אפילו צריכה לענות כי אני עניתי תשובה פרוצדורלית. אנחנו עוסקים רק בדברים שהמציע ביקש לשנות.

4.
החלפת סעיף 3


במקום סעיף 3 לחוק העיקרי, יבוא:


"3.
נשיא ההוצאה לפועל ורשמי ההוצאה לפועל

(א)
שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ימנה, מבין רשמי בית משפט שלום, רשמי הוצאה לפועל. רם שמונה לרשם הוצאה לפועל יכהן, בתקופת המינוי, בתפקיד זה בלבד.

(ב)
שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה שופט של בית משפט מחוזי לנשיא ההוצאה לפועל. נשיא ההוצאה לפועל יהיה אחראי על כלל רשמי ההוצאה לפועל.


כאן יש כמה הערות של משרד המשפטים.

שתי הערות. הראשונה היא שאנחנו מבקשים לשנות את השם מנשיא לממונה על הרשמים. בגלל שיש ניתוק ממערכת בתי המשפט, אנחנו לא רוצים להשוות את זה.

טרמינולוגיה.

כן. דבר שני, למרות שהיה דיון אנחנו מבקשים שזה יהיה שופט שלום במקום שופט מחוזי. מבחינתנו, מבחינת מהות התפקיד, מספיק שופט שלום וזאת משתי סיבות: ראשית, מאחר שהחלק המשפטי מצומצם יחסית.

הוא עוד יותר מצומצם ממה שהיה קודם.

נכון, למרות שיש לנו את ההגבלות אבל עדיין הוא מצומצם יותר מאשר בית משפט. דבר נוסף, מאחר שהעברנו את הערעורים לבית משפט שלום, זה יהיה לבית משפט השלום. משני הנימוקים האלה אנחנו מבקשים שזה יהיה שופט שלום.

מה גם שבית משפט השלום עוסק היום ב-2,5 מיליון שיקים.

בזמנו בדיונים עלה העניין של שופט בית משפט מחוזי כמשהו שמבטא גם את המעמד ואת החשיבות של ההוצאה לפועל. גם שופטי מחוזי היום דנים בערעורים על החלטות רשמי הוצאה לפועל, כך שיש להם ניסיון וגם אליהם יגיעו בגלגול שלישי, כפי שאל א בית המשפט העליון ושופטי בית המשפט העליון מגיעים היום ערעורים שהתחילו בערכאות נמוכות. עדיין אני חושבת שיוכלו למצוא אדם שהוא בעל המומחיות והידע. זאת כמובן החלטה לא משפטית, אבל אני רוצה שברקע הדברים יהיו השיקולים שעמדו בפני הוועדה.

אני אומר לכם מה למדתי בינתיים מאז התחלתי את העבודה וגם נפגשתי עם שופטים. אני בהחלט חושב שהבקשה הראשונה שלכם, בית משפט שלום, קשורה בהחלט לקרקע המציאות. זאת אומרת, אלה האנשים שיודעים לקרוא את האותיות הקטנות שם.


אני מקבל את שני התיקונים שלכם ומצביע עליהם.

שר המשפטים ביקש שיצוין במפורש שזה יהיה בהסכמת אותו שופט. זאת אומרת, לא תהיה כאן העברת שופט בניגוד לרצונו.

אני לא יודע אם זה כתוב בחוק.

זה כתוב בחוק רק לעניין מינוי בפועל ולא במקומות אחרים.

מאותו טעם שר המשפטים חושב שזה צריך להיות כתוב, כי לוקחים מישהו מפוזיציה מסוימת, הוא שופט שלום, ומעבירים אותו להיות ממונה.

לא כופים על בן אדם תפקיד כזה.

גם מינוי בפועל לא כופים.

אני לא מתווכח על זה.

שיהיה בהסכמתו.

אין לי שום בעיה עם זה. זה לא משנה וזה יכול להיכנס.

זה פשוט תקדים משונה ביחס לסעיפים אחרים.

זה יכול להיכנס. תוסיפי גם את זה. זה יהיה 3(א) ו-(ב) לפי הצעת המציע.

ה צ ב ע ה

סעיף 4 – אושר

5.
תיקון סעיף 4


בסעיף 4 לחוק העיקרי –
(א)
במקום כותרת השוליים יבוא "מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל".


(ב)
האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב)
שר המשפטים ימנה, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה כפוף למנהל בתי המשפט. המינוי יפורסם ברשומות. מנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיה אחראי על מערך ההוצאה לפועל ויהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל".


בזמנו הממשלה כן רצתה לעגן את הכפיפות למנהל בתי המשפט, אבל עכשיו בעקבות הכיוון של הפרדה יותר מלאה, הממונה על הרשמים ומנהל המערכת, יש שינוי בעמדה בעניין הזה.

יש כאן שני תיקונים. דבר ראשון, אנחנו מבקשים שזה לא יהיה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. מדובר בתפקיד אדמיניסטרטיבי לגמרי, מעין מנכ"ל המערכת, ולכן אנחנו לא חושבים שיש צורך באישור.

זה איש אדמיניסטרציה עכשיו.

כן, לגמרי. המנכ"ל של מערכת ההוצאה לפועל.


דבר נוסף הוא שמאחר שאין יותר כפיפות למנהל בתי המשפט לפי התיקון החדש, אנחנו מבקשים במקום הכפיפות הזאת לכתוב משהו דומה לנוסח שהיה כתוב ממילא בהצעה המקורית, שהוא יהיה אחראי על מערך ההוצאה לפועל ויהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל, וכמובן נשאיר את העניין שיש לו את הסמכויות של מנהלי לשכות ההוצאה לפועל.

נכון, אבל אני רוצה שזה יהיה באישור ועדת החוקה. כאן למטה כתוב סמכויות נוספת שיוקמו.

לא, הורדנו את זה.

זה ירד בהסכמה.

אני רוצה לשמוע את הסעיף בהקראה שלכם.

"מנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיה אחראי על כל מערך ההוצאה לפועל ויהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל. למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת ההוצאה לפועל".

בכוונה את לא מכניסה את נושא מרכז לגביית קנסות כאן? זה חלק מהגדרת התפקיד הזה.

זה לא החוק הזה. זה לא קשור לחוק הזה.

היועצת המשפטית תקרא את הנוסח המלא.

שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל. המינוי יפורסם ברשומות. מנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיה אחראי על מערך ההוצאה לפועל ויהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל ולשכות ההוצאה לפועל ויהיו לו הסמכויות הנתונות למנהל לשכת ההוצאה לפועל.


נאחד את הסעיפים.

לא צריך שלושה סעיפים אלא מספיק להכניס הכל לסעיף אחד.

זה יהיה בניסוח.

תהיה תקופת מעבר כי אנחנו נמצאים בשלבים של ההפרדה של מערכת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט. תהיה תקופה של חפיפה בסמכויות של מנהל בתי המשפט כלפי נניח העובדים וכלפי המערכת. הייתי רוצה שהדבר הזה ימצא ביטוי גם בהוראת החוק.

זה לא יהיה בהוראת החוק אלא בהוראת המעבר.

בסדר, שיהיה בהוראת המעבר.

תרשמי לך ותעלי את זה כאשר נגיע להוראת המעבר.

החוק לא יתחיל ביום פרסומו.

יש הוראת מעבר וזה לא הדבר היחיד. חלק מהחוק בכלל הולך לשנה וחצי או שנתיים או שלוש ויש לו כל מיני מהלכי התקדמות. לכן זה לא כאן.

תכינו איזשהו נוסח שנראה לכם שצריך יהיה להביא אותו ולראות שזה אכן נוסח של הוראת מעבר. אני חשבתי שזה משהו שאפשר, אם נותנים תקופת תחילה לחוק, להסדיר אותו בהתנהלות של המערכת ולא צריך לכתוב אותו.

יש הערות לתיקונים של משרד המשפטים? אין.

ה צ ב ע ה

סעיף 5 – אושר


ברור לכם שכיוון שהם פתחו, אני פותח אפשרות לציבור גם כן להגיב.

6.
תיקון סעיף 4א


בסעיף 4א(א) לחוק העיקרי:


(א)
במקום כותרת השוליים יבוא "הענקת סמכויות לדון בבקשות".


הסעיף מאפשר לשר צו לקבוע סוגי בקשות שגם גורם אחר במערכת יוכל לקבל החלטה בהן ולא רק רשם ההוצאה לפועל.

(ב)
בסעיף קטן (א), במקום "של זוכה" יבוא "מוגשות" ובמקום "סגנו או מי שממלא את מקומו בהיעדרו" יבוא "סגנו, מי שממלא את מקומו בהיעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין, בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ניסיון של חמש שנים לפחות שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל".

אני רוצה להעיר כי אני חושבת שיש כאן עניין של נוסח, כיוון שזו הייתה כוונת הוועדה. זה לא רק עניין של תחום. אני חושבת שהוועדה התכוונה שגם יש לו ותק של חמש שנים במערכת ההוצאה לפועל והוותק הזה הוא גם בתחום ההוצאה לפועל. זאת אומרת זה גם עניין של ניסיון מקצועי וגם הוותק במערכת ההוצאה לפועל, אם אני מבינה נכון מה התכוונה הוועדה. אנחנו רוצים לנסח את זה כך שיהיה ברור.

זה סביר. תנסחי את זה בצורה הזאת.

לסעיף קטן (ב), הייתה בזמנו בקשה להסתייגות של חבר הכנסת גפני, להוסיף גם אפיון לסוג הבקשות שניתן לאצול את הסמכות להכריע בהן ולציין במפורש שמדובר בבקשות שאינן בעלות אופי שיפוטי. ממילא זה סוג הדברים שהכוונה היא אליהם וזה גם באישור ועדת החוקה אבל הוא רוצה לציין את זה במפורש. זה דבר שצריך להצביע עליו.

האם יש לכם התנגדות להסתייגות?

כן.

אני אצביע על ההסתייגות ואחרי כן אני אצביע על הסעיף.

אני יכולה להסביר.

לא, אני זוכר את הדיון.

דווקא הדיון בסופו של דבר הוכרע, למיטב הבנתי, להתנגד להסתייגות.

בסדר גמור, אבל את לא צריכה לחזור ולדבר על התוכן. אני קודם אצביע על הסתייגותו של חבר הכנסת גפני.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

מי בעד נוסח משרד המשפטים?

ה צ ב ע ה

אושר נוסח משרד המשפטים

זה נשאר כהסתייגות.

זה נשאר כהסתייגות של חבר הכנסת גפני.

(ג)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:


"(ג)
אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר".

זה הסעיף שאני מבקש להצביע בעדו ואני אכן מצביע בעדו.

ה צ ב ע ה

סעיף 6 – אושר

אגב, אני אמרתי לחבר הכנסת גפני שאנחנו מצביעים.

יש כאן סעיף שלא הופיע בהצעה המקורית אבל הוא חלק מהעניין של העברת הסמכויות שהיום החוק קובע שהן בידי מנהל בתי המשפט ובעצם יועברו למנהל מערכת ההוצאה לפועל שבין היתר יש לו סמכות לנהל פנקס של בעלי אישורים, אנשים שמבצעים תפקידים בהוצאה לפועל.


5ג.
מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.

שינוי טרמינולוגי.

זה לא טרמינולוגי אלא זה מעביר את זה למערכת השנייה.

למערכת המינהלית. זה חלק מהרפורמה.


אני מצביע על סעיף 5ג כמות שהוא.

ה צ ב ע ה

סעיף 5ג - אושר

7.
תיקון סעיף 5ז


בסעיף 5ז לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

זה הסעיף שמדבר על ועדת האישורים, על ההוצאות, על ההליך בפניה והאם היא יכולה לחייב בהוצאות את בעל האישור שהתברר שההליך נגדו היה מוצדק.

"(א1)
(1)
ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות

סבירה לטעון טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך אם מצאה שהתלונה נגדו הייתה מוצדקת.

(2)
ועדת האישורים רשאית לעיין בשנית בהחלטתה לחייב בהוצאות, אם ניתנה שלא בפני האדם שחויב בהוצאות, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא הייתה לו שליטה עליהן.

(3)
החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה, ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו הייתה פסק דין.

(א2)
לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדת חקירה, התשכ"ט-1968, למעט סעיפים 9(א)(4) ו-11(ה)".

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

סעיף 7 – אושר

8.
תיקון סעיף 6


בסעיף 6 לחוק העיקרי -

(א)
האמור בו יסומן "(א)" ובו, אחרי "בקשה לביצוע פסק הדין" יבוא "ובלבד שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין. ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב, נדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב ומניין 30 הימים יחל ממועד המצאת פסק הדין" והמלים "ככל הידוע לו" – יימחקו.


זה הסעיף שקובע שאי אפשר להגיש מיד את פסק הדין להוצאה לפועל לביצוע אלא צריך להמתין 30 ימים שיאפשרו לשלם את החוב מבלי שיתחיל הליך בהוצאה לפועל.

אין לכם בעיה עם זה. אני רק מחכה לתקנות.

אני חושב שהסעיף הזה מטיל עונש כבד על הזוכים, בעיקר בקטע שאומר שניתן פסק דין שלא במעמד החייב.

זה דבר שישבנו עליו עם חברי לשכת הדין ועסקנו בו. אדוני יכול לקרוא את הפרוטוקולים מלפני שנתיים.

אני קורא אבל יחד עם זאת אני מבקש שבכל זאת לפני ההצבעה אדוני יואיל להקשיב למה שאני אומר.

כבר אז אמרה הלשכה את דברה ולכן אני תיקנתי את מה שתיקנתי.

יש תוספות ונימוקים.

יכול להיות, אז תכתבו אלי. אי אפשר לבוא לדיון ולהתחיל אותו מחדש.

אני כתבתי לאדוני מכתב.

זה צריך להיות "ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו".

אנחנו לא קובעים חובה חדשה.

עורך הדין כתב מכתב וכתב התראות, החייבים כבר קיבלו כתב תביעה בפועל שכן אחרת לא היה ניתן פסק דין, הם קיבלו גם הזהרה של ההוצאה לפועל.

הם עוד לא קיבלו הזהרה.

זאת ממש בירוקרטיה להטיל על הזוכה, אחרי כל ההתראות ואחרי שהחייב קיבל כבר.

לכן מה אדוני מציע שייאמר בנוסח?

להשאיר את המצב החוקי כפי שהוא היום.

כלומר, למחוק את "ניתן פסק דין" עד "לפסק הדין"?

למחוק את כל הסעיף.

יש טעות בנוסח. אחרי "ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב", במקום פסיק צריך להיות "ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב". לא הייתה כאן כוונה להטיל נטל חדש.


(ב)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין ובלבד שלא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו.

(ג)
שר הפנים ימסור ללשכות ההוצאה לפועל, לפי בקשה, את פרטי הרישום המפורטים להלן לגבי חייבים, אשר יעמדו לשימושה של לשכת ההוצאה לפועל, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע הוראות חוק זה:



(1)
שם.


(2)
מען.


(3)
שם האב.


(4)
מספר תעודת זהות.

(ד)
על מסירת מידע לפי תקנת משנה (ג) יחולו הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981".


יש הערה שכתובה בצד, משהו שעלה בתזכיר, וזה העניין שהמערכת לא תקבל בקשה אם הפרטים שהזוכה מילא לגבי החייב, הפרטים המינימליים, אינם תואמים את מה שאומת מול לשכת מרשם האוכלוסין.


הייתה גרסה שהחשש שלי לגביה היה שהיא תגרום אולי לדווקנות יתר בדחיית בקשות. אני כן חושבת שנוסח שמבהיר שאלה הפרטים המינימליים הנדרשים מהזוכה למלא לגבי החייב ואם הם לא תואמים את מה שיש במרשם האוכלוסין ואין למשל אדם כזה, הלשכה רשאית לא לקבל את הבקשה כפי שאני חושבת כל רשות, אם מגישים לה בקשה עם פרטים לא נכונים שלא מצביעים על אדם ספציפי נגדו רוצים לנקוט איזשהו הליך, היא לא צריכה לבצע.

לכן הממשלה תתאפק ולא תוסיף סעיף

לא, אנחנו כן מבקשים.

איך אתם רוצים לנסח אותו?

יש לי נוסח מוצע אבל יש לי שתי הערות. ההערה הראשונה היא באמת ההערה הזאת. הסעיף הזה נכנס כי רצו לבטל את החיוב של הזוכים להביא את האישור ממשרד הפנים. אנחנו דרשנו את החיוב מהזוכים להביא את האישור ממשרד הפנים מאחר שחשוב מאוד בהוצאה לפועל שיהיה אימות של הזוכים וזאת משתי סיבות: האחת, שאנחנו פועלים בהליכי גבייה נגד החייב ואלה הם הליכים מאוד דרסטיים כמו שאנחנו יודעים מהתיקונים לחוק, ושנית, הנתונים מועברים לפי חוק נתוני אשראי. לכן אנחנו חייבים אימות. הדין הקיים יצר מנגנון לפיו לא נפתח תיק שהפרטים בו לא מאומתים.

זה גם קורה היום.

נכון.

ראיתי במו עיניי.

זה המצב הקיים. יש טעויות אבל זה המצב הקיים. עכשיו אנחנו רוצים לבטל את החובה של הזוכים להביא את המסמך הזה ורוצים לעשות משהו חלופי ואנחנו מקבלים את זה. להטיל את החובה עכשיו על לשכות ההוצאה לפועל. אבל הסעיף כמו שהוא מנוסח מטיל חובה רק על משרד הפנים למסור נתונים והוא לא מטיל את החובה האמיתית שרצינו ליצור כאן שלא יהיה תיק שהפרטים שלו לא אומתו. זה מאוד חשוב לנו שכן ייכנס לחוק. דווקא אופן מסירת המידע ואיזה מידע יימסר, חשוב לנו שיהיה.

איך את רוצה לנסח את זה?

יש לנו עוד הערה לנוסח. אחרי דיונים במשרד המשפטים חשבנו שאולי אין מקום למסור את הפרטים האלה כפי שנכתבו. יכול להיות שאם כל המטרה היא אימות, מספיק לנו שלשכת ההוצאה לפועל תעביר את הנתונים למשרד הפנים ומשרד הפנים יאמר מאומת או לא מאומת.

אני לא רוצה לאשר את זה.

יש לנו נוסח שמשאיר את הכל.

למה לא קיבלתי או תו?

העברנו אתמול.

לא ראיתי אותו. אני לא יכול להצביע על זה.

הנוסח הועבר לתמי.

זה יחכה להמשך. אנחנו לא מסיימים את החוק היום. לי יש בעיה לאשר את זה ואני אומר לך גם למה, משום שזה דבר שעלול לגרום לעיכוב ואני לא רוצה לגרום לעיכוב, לא בחוק אלא בהתנהלות של התיק.

למה?

משום שעכשיו זה ייכנס לסוף התור. כך אני יכול לקבוע את הקצב. על מי מוטל הנטל לסגור תיק עם כל הפרטים מול משרד הפנים? על משרד הפנים או על הלכה?

על לשכת ההוצאה לפועל. הנוסח שאני מציעה אומר לשכת ההוצאה לפועל.

תקראי את הנוסח. אם הנוסח ברור ותקין, אין שום בעיה.

"פרטי החייב שיפורטו בתקנות" – אלה אותן תקנות בהן נקבע את התנאים המינימליים – "כפי שנמסרו על ידי הזוכה ואומתו על ידי לשכת ההוצאה לפועל באמצעות נתונים של מרשם האוכלוסין. לצורך כך ימסור מנהל מרשם האוכלוסין ללשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשה, את המידע הנדרש. לא תתקבל בקשה שפרטי החייב בה אינם תואמים את הפרטים המופיעים במרשם האוכלוסין".

על מי הנטל אם זה לא יתקבל?

על לשכת ההוצאה לפועל.

אני לא מקבל את זה. אם רצית להוריד את הנטל מהזוכה, עכשיו החזרת לו את זה.

אנחנו חייבים לאמת את הפרטים הנכונים. זה דווקא עלה בדיונים ונסגר.

אני מוכן לאשר סעיף שעלה בדיונים אבל אני לא ראיתי נוסח ואני לא רוצה לדבר עליו עכשיו.

אין לי בעיה להביא נוסח.

אם מדברים על פרטי החייב שיפורטו בתקנות, זה עלול להיות רחב מדיי בעיניי. אני חושבת שכן צריך להבהיר שזה המינימום הנדרש באיזו שהיצורה של ניסוח.

החובה היא רק לגבי המינימום.

וגם לאפשר שיקול דעת לסטות מזה או למשל אם הוא מביא מסמכים שמאמתים פרט, לדוגמה כתובת. הרבה פעמים הכתובת במרשם האוכלוסין היא שונה מהכתובת בפועל ונניח שהזוכה יודע שהוא נמצא בכתובת אחרת והוא נותן את הפרטים האלה והוא מאמת אותם. אני לא רוצה שבגלל זה לא יקבלו בקשה אלא להפך, זאת הכתובת שצריך לפעול בה בעיקולים.

ברור. הדיון הזה יהיה בתקנות. המטרה בתקנות היא לחייב לפחות בשלושה פרטים או בשני פרטים שייתנו מצב של זיהוי מלא של האדם, שלא יהיה דיג של פרטים במרשם האוכלוסין דרך הסעיף הזה.

צריך להבהיר גם בנוסח של הסעיף בחוק שמדובר על הפרטים ההכרחיים כדי שלא יצא שכל פרט שמחייבים את הזוכה למסור על החייב בתקנות והוא לא תואם את מה שכתוב במרשם האוכלוסין, אז זה מאפשר לא לקבל את הבקשה בכלל.

כיוון שאנחנו מגיעים לכזאת רזולוציה בחוק הזה מבחינת שם ושם משפחה, מען ושם האב, יכול להיות שתמחקו ותכתבו את זה בשורה אחת אבל זה יישאר ברזולוציה כזאת, אין לי שום בעיה בסעיף 8(א) גם להכניס את הפרטים הללו. זאת אומרת, מינימום של פרטים. לציין שניים או איקס פרטים.

למה זה בחקיקה ראשית?

יש לי בעיה אתם. הייתה לי תחושה, חלק מהסיכומים שלי על תקנות – זה היה בחלק הראשון הבוקר – שהגענו אליהם לפני שנתיים, עכשיו אומרים שלא בטוח שהם יהיו. לכן אמרתי שאני רוצה את זה בחוק הראשי, כדי להיות רגוע. אני לא אוהב בחקיקה ראשית רמת פירוט כזאת. אני שומע את הדברים ואני אומר לך את חוסר הנחת שהיה לי קודם.

הסעיף מדבר על הפרטים שמשרד הפנים מוסר. תמי מדברת על הפרטים שהזוכה יהיה חייב למסור.

זה אומר שבסעיף קטן (א) יצוינו פרטי המינימום שהזוכה נדרש למסור.

אני אמרתי שבסעיף קטן (ג) אתם מגיעים אתי לדרגת רזולוציה שחבר הכנסת סער גם לא אוהב וגם אני לא אוהב.

לא, להפך. אנחנו לא רוצים להגיע לדרגת רזולוציה כזאת.

יכול להיות, אז תביאו לי סעיף (ג) חדש, תביאו לי סעיף (ב) חדש, תביאו לי סעיף (א) חדש ואז נטפל בזה.

אנחנו לא רוצים לקבוע את זה - בסופו של דבר זה מנגנון מורכב - ככל שנתבקש, שלושה פרטי מידע ונאפשר לשנות את שלושת פרטי המידע ולא לחייב אותו דווקא בשלושה פרטים מסוימים. זה משהו שהוא יותר מורכב. אני לא יודעת לתת כרגע את התשובה לזה ולכן חשבנו שזה יהיה בתקנות ואנחנו בדיונים מול משרד הפנים ומול המחלקה להגנת הפרטיות אצלנו.

אם סעיף קטן (ג) יהיה סעיף כללי דיו, מבחינתי גם סעיף (א) יכול להיות כללי דיו. אם סעיף (ג) שובר הרמוניה של חקיקה, אני מוכן לשבור אותה גם בסעיף (א). תתקנו את סעיף (ג) ואז אני אגיע לשם.

צריך להוסיף נתוני פטירה, אם יש במשרד הפנים כי יכול להיות שהחייב מביא פרטים נכונים.

תרשמו לכם. אנחנו מתחילים לעבוד על החוק מחדש. רבותיי, אתם באתם הבוקר עם רעיונות חדשים ולא אני.

עוד לא היה נוסח סגור.

אני מוכן לקבל חומר כתוב, אני מוכן לקבל נוסחים לדיון, אבל אני לא מוכן לבוא לכאן ולהתחיל לקבל תורה שבעל פה שיש לה הלכות משלה.

אדוני, אני רוצה להזכיר שכאשר דנו בעניין הזה, הובטח שהתקנות הנוכחיות תתוקנה, תשוננה, תבוטלנה. אני מדבר על אותן תקנות שמחייבות את הזוכה להביא אישור על פרטי חייב. כך נאמר אז לפרוטוקול.

עדיין אומרים את זה.

התחלתי את הדיון בזה שאמרתי שהמטרה של הסעיף הזה היא לבטל את הצורך הזה.

אני עם היושב-ראש. אם יש חשש שלא יתקנו תקנות, צריך לציין את זה בחוק.

אני אמרתי את זה קודם וזה היה להערתו של חבר הכנסת סער לגבי רמת פרטנות, ואמרתי את זה בסעיף מסוים שחששתי שמסיבות של תקציב, חוסר רצון, חוסר נוחיות, לא יציבו דברים שצריכים להציב אותם. עכשיו, אחרי שהגעתי לנקודה הזאת, אמרתי שאתם חשודים בעיניי. אמרתי להם את זה. גם נפתחים סעיפים וגם חלק מהמקומות יכול להיות שמקצרים תהליכים. אני לא רוצה לעשות אותם במקומות שאסור שייעשו. אמרתי עכשיו כתשובה שאם לישיבה הבאה אני אקבל נוסח כללי לסעיף קטן (ג), אני מוכן לשמוע גם נוסח כללי לסעיף קטן (א). הרי כל המערכת הזאת לא עובדת בלי תקנות. זה לא חידוש. זאת אומרת, אתה מחוקק חוק ועד שלא תהיינה תקנות קשה מאוד להפעיל את המערכת.

9.
תיקון סעיף 7


בסעיף 7 לחוק העיקרי –

יש כאן שתי חלופות שהשוני ביניהן הוא לעניין מידת הפירוט והסדרה של משהו שעלה בדיונים.

(א)
בסעיף קטן (א1), אחרי "הודעה לחייב" יבוא "בשפה פשוטה וברורה". אחרי "מסמכים שיפורטו באזהרה" יבוא "ההודעה תכלול הסבר על השלבים בהליך ההוצאה לפועל, משמעות הליך חקירת היכולת וכן מידע על אפשרויות קבלת סיוע משפטי, לרבות גופים שאליהם ניתן לפנות לצורך בירור הזכאות לסיוע משפטי". אחרי "מתשלום חובותיו" יבוא "ובחלוף 45 ימים ניתן יהיה לדרוש מסירת מידע עליו ללא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בסעיפים 66א עד 66ג או מאסר כאמורא בסעיף 70", והמלים "והוא צפוי למאסר" – יימחקו.


שינויים שאמורים להיכנס לטופס האזהרה. בגרסה השנייה אין את כל הפירוט של משמעות הליך חקירת יכולת, האפשרות לקבל סיוע משפטי והגורמים אליהם אפשר לפנות אלא רק מה שכתוב בסוף "שר המשפטים יקבע בתקנות מידע נוסף בעניין הליכי הוצאה לפועל שיש לכלול באזהרה". אני חושבת שכן ראוי הפירוט הזה, אבל כמובן ההחלטה בידיכם.

זה ויכוח ישן.

אבל הממשלה מתנגדת לפירוט הזה.

כן, אבל אני נשאר עם נוסח הוועדה.

לא, היא לא מתנגדת לפירוט אלא היא מתנגדת להתנגדות.

היא יכולה להציע הסתייגות.

זה לא נוסח ועדה ולא נוסח של ועדה אלא הוצאו שתי חלופות בוועדה ושתי החלופות האלה עומדות בעינן. אנחנו לא מתנגדים כמובן לפרט. הבעיה היום היא שהאזהרה גם היום היא מאוד מאוד מפורטת ואני חושבת שעודף מלל יכול לפגוע. אנחנו בהחלט מוכנים לשתף גם את הוועדה בנוסח האזהרה שיהיה אבל צריך לשקול את זה. אני חושבת גם שזה לא מתאים לחקיקה ולא צריך לכתוב את כל הדברים האלה בחוק, וגם לא בטוח שזה מסייע לכתוב את כל ההסברים האלה. אני חושבת שהנוסח השני הוא מספיק מפורט, הוא גם מפורט מאוד. אגב, אני גם לא חושבת שצריך לכתוב בחוק גם בשפה ברורה ופשוטה. אנחנו לא מתנגדים לפירוט הדברים האלה.

בזה אין שום דבר חדש.

הדיון צריך להיות בין שניהם. זה לא שהוועדה החליטה על הנוסח הזה והממשלה מביאה עכשיו נוסח חלופי אלא שני נוסחים עומדים בפני הוועדה.

הממשלה מתנגדת למודגש.

נכון.

אני בכל אופן אצביע על הנוסח המפורט. אין כאן שום חידוש. אנחנו חוזרים על דברים שאמרנו בזמנו.

אפשר להכניס גם את מגילת זכויות היסוד של האדם, כדי שהחייב ידע. אני בעד הנוסח המקוצר.

אתם מוכנים שסעיף (א) לפי הנוסח שלכם יהיה באישור ועדת החוקה או גם על זה תגישו הסתייגות? אני רוצה לראות את הטופס לפני שאתם מאשרים אותו ואז אני הולך לקראת הנוסח הכללי.

אם נכתוב באישור ועדת החוקה, זה לגבי פרטים נוספים.

אנחנו מבינים שנושא פקודות המאסר כנושא עוד לא נסגר סופית והוא עוד יידון בפני הוועדה. לכן אני חושב שבשלב זה להצביע על סעיף שאומר שהמלים "הוא צפוי למאסר – יימחקו", אולי זה מוקדם מדיי.

גם אני חשבתי כך. כיוון שכתוב כאמור בסעיף 70, אם בסעיף 70 יהיה כתוב שיש מאסר, יהיה מאסר ואז נמחק את הסעיף הקטן הזה. זה הכל תלוי בסעיף 70 כפי שינוסח.

ההפניה לעניין המאסר לא ירדה.

אם בסעיף 70 נקבע שיהיה מאסר, אנחנו גם נתקן את זה כאן.

"בשפה ברורה ופשוטה", אנחנו מבקשים למחוק גם את זה.

אני לא מתחייב לכלום.

היה נדמה לי שהוסף כאן עניין של שפות.

לא כאן. זה היה בסעיף אחר.

אתם גם מתנגדים ל"שפה פשוטה וברורה".

אולי תסבירו לי למה אתם מתנגדים?

את זה יש לכם בזכויות החולה.

כל הטפסים צריכים להיות בשפה ברורה ופשוטה.

אם לא כתבנו שזה צריך להיות בשפה ברורה ופשוטה, זה לא יהיה בשפה ברורה? תמיד זה צריך להיות בשפה ברורה.

כאן אנחנו מדברים לאנשים מיוחדים וחלשים וכאשר כותבים להם שיש להם תוך 20 ימים מיום הגשת בקשה להגיש בקשה מנומקת עם מסמכים וכולי, הם לא מבינים מה כתוב.

אני השתכנעתי, שכנעו אותי חבריי בוועדה, שעדיף נוסח 2 על נוסח 1.

אני חושב שממילא אף נוסח לא משנה כי רוב החייבים ממילא לא מבינים ולא יודעים לקרוא מה כתוב. בזה שתצמצמו את לשכות ההוצאה לפועל, ממילא לא יהיה להם את מי לשאול מה עושים.

לפי הגישה הזאת לא נכתוב חלק מהחוקים כי עולים חדשים או לא יודעים עברית או לא קוראים חוקים.

רוב החייבים מקבלים את המידע שלהם כאשר הם מגיעים ללשכת ההוצאה לפועל או מהשוטר שבא לאסור אותם. כך זה עובד.

בטח לא מעורכי הדין.

שכנעו אותי חבריי לוועדה שהנוסח השני טוב יותר, האחד בצורה אירונית והשני בצורה מעשית, ואני מקבל את הנוסח השני. לנוסח השני הוספתי באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט.

(ב)
בסעיף קטן (ב) יבוא "תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין), יבוא "תקנות סדר הדין".


(ג)
בסעיף קטן (ג) -

(א)
אחרי "על אף הוראות סעיף קטן (ב)" יבוא" לא יצווה רשם הוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א1) ו-(א2)", במקום "לא יינקטו" יבוא "ולא יינקטו" ואחרי "נגד החייב" יבוא "הגבלות לפי פרק ו1 או".



(ב)
הסיפא החל במלים "בסעיף קטן זה" – תימחק.

לחוק הוספו הוראות לגבי מסירת מידע ללא הסכמת החייב וכאן מדובר על כך שהאזהרה וההמצאה המלאה היא תנאי להליכים הנוספים שאפשרנו לרשם לנקוט בהם.


(ד)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1)
הגיש החייב בקשה כלשהי בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו כאילו הומצאה לו האזהרה בתיק בהמצאה מלאה ביום שהחליט רשם ההוצאה לפועל בבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת".

למה לא ביום שהוא הגיש את הבקשה? זה ישכב אצל הרשם חודש. ברגע שהוא הגיש את הבקשה, סימן שהוא יודע על ההליך. ביום שהוא הגיש את הבקשה. כתוב "ביום שהחליט רשם ההוצאה לפועל". אם הוא הגיש בקשה, פירושו של דבר שהוא יודע שיש הליך, אז צריך להיות כתוב ביום שהגיש את הבקשה ולא ביום שהחליט הרשם, כי אם זה ישכב אצל הרשם חודשיים, למה אני צריך בינתיים לתת לו זמן?

חשבנו על הנקודה הזאת ובסוף החלטנו שכן צריך להיות בשלב בו מתקבלת ההחלטה. קיווינו שיהיה איזשהו מפגש עם ראש ההוצאה לפועל. יכול להיות שיש בקשות שמוגשות אפילו שהחייב לא מבין את המשמעות. הוא קיבל טופס והוא לא מבין את המשמעות של מה שהוא קיבל או שהטילו אצלו עיקול והוא לא מבין את העניין והוא מגיש משהו לא ברור. הכוונה הייתה שבשלב ההחלטה, סביר להניח שכבר הוא מבין מה ההליך והאזהרה באמת הומצאה לו. זאת אומרת, בשלב הראשוני יכול להיות שהוא הגיש סתם איזושהי בקשה שלא קשורה לתיק ושהוא לא הבין את המשמעות שלה.

ואם הרשם החליט במעמד צד אחד?

זה לא מגן במאה אחוזים, זה נכון.

לכן זה לא הגיוני.

אם הוספנו הליך חדש שהוא לא המצאת האזהרה עצמה אלא אנחנו מסתמכים על איזושהי בקשה, הכוונה הייתה ליצור ככל שניתן הבנה של אותו חייב מה המשמעות של ההליך.

הכוונה לתחליף להמצאה מלאה ולא סתם תחליף להמצאת אזהרה. אם אנחנו נותנים לרשם ההוצאה לפועל איזשהו שיקול דעת גם לקבוע אחרת, זה צריך להיות משהו שבכל זאת בא לפניו. דבר נוסף, גם מדובר על כך בפסיקה, שלא די בכך וכי ההמצאה של האזהרה לא נועדה רק ליידע על זה שקיים הליך אלא המטרה שלה היא גם ליידע על האפשרויות שעומדות בפני החייב בהוצאה לפועל, שהוא יכול לבוא לחקירת יכולת, דברים שרשומים לו באזהרה.

זה כתוב בטופס.

אבל הוא לא קיבל אזהרה. אנחנו מדברים על משהו שהוא תחליף להמצאת האזהרה כדי שהוא ידע את כל המידע הזה. יכול להיות שזה לא ישיג את זה בכל המקרים, זה נכון, אבל לפעמים בקשות והוצאה לפועל זה גם איזה מכתב שהוא בכתב יד וגם זאת בקשה. לא תמיד זה משהו שהוא פורמלי, שהוא תגובה מסודרת להליך שאדם באמת יודע.

מדובר כאן על אזהרה.

רק תאמר לי לאיזו גישה אתה נוטה, לגישתו של חבר הכנסת רותם?

כן.

יש לך נקודה שהוא לא אמר אותה?

פירושו של דבר שאם אדם הגיש בקשה, האזהרה הומצאה לו. גם אם הוא לא יודע ברגע זה את כל ההליכים האפשריים נגדו, אבל הוא יודע שיש הוצאה לפועל.

הנוסח נקבע אחרי דיונים ארוכים. אנחנו הצענו נוסח חלופי שאומר שברגע שהאדם מגיש, תנו לו את האזהרה כדי שידע על מה מדובר. אם רוצים לקצר את זה לכיוון השני, אני רק אזכיר לאדוני שדיברנו גם על מצבים בהם לאדם אין שום מושג על מה מדובר ולפעמים הוא מגיש את זה בתיק הוצאה לפועל אחר ולפעמים הוא כותב משפט שבו נאמר שהוא לא יודע על מה מדובר או שהוא מבקש הארכת מועד כדי לפנות ולקבל ייעוץ משפטי או להבין על מה מדובר. לאדם אין שום מושג. אם אנחנו מדברים על שיקים שניתנים, אני גם רוצה להזכיר שבפעם ראשונה שאדם בכלל שומע שאנחנו מבטלים את לשכות ההוצאה לפועל, האדם גם לא יכול בקלות לגשת ולקבל את תיק ההוצאה לפועל ואת צילום השיקים על שני הצדדים שלו ולהבין במה מדובר. זאת אומרת, יש כאן העמסה על העמסה.

כאשר אדם נותן שיק והשיק שלו לא מכובד, הוא לא יודע מזה? כולנו הפכנו להיות מטומטמים?

חבר הכנסת רותם, קיבלתי את התיקון. ממשלת ישראל רוצה להגיש הסתייגות, היא יכולה להגיש הסתייגות.

מה קורה עם השפה ברורה ופשוטה?

לגבי השפה הברורה והפשוטה אנחנו לא רוצים להתנגד, אבל יכול להיות שנפגע כאן בחייבים כתוצאה מזה.

תחליטו אם אתם רוצים. שמעתי את דבריה של גברת שדה שהזכירה לי את הדיון הקודם, שמעתי את דבריו של חבר הכנסת רותם, ואני מקבל את עמדתו של חבר הכנסת רותם. בחוק הזה לכל אורך הדרך צריך לזכור מה עשינו כאן, ואני אומר לכם למה אני רגוע. נתנו בו הרבה מאוד לחייבים, הרבה מאוד מאוד לחייבים, הגנות ואי אפשר לשכוח את זה. זאת אומרת, אי אפשר לעבוד בשיטת הסלאמי, לחתוך במקום אחד ובנקודה מסוימת פרוצדורלית שיש הגיון – ואני מצאתי הגיון בדברים שלו עכשיו – לא לקבל. אתם רשאים להגיש הסתייגות.

הרבה יותר פשוט לכתוב שלרגל שנות ה-60 מוחלים על כל החובות לכולם.

ממילא אנחנו עושים זאת.

רוב הדברים שקבענו היום בחקיקה, על כל ההגבלות החדשות וגם ההבאה ואם יהיה מאסר, מותנים בהמצאה מלאה. זאת אומרת, הדבר הזה הוא בכל ההליכים שיש בחוק. גם המידע. חייבים להתבסס על זה שחייב מודע להליך ויודע את המשמעות שלו. לכן דרשנו המצאה מלאה. כאן אנחנו מוסיפים הליך שלא היה קיים קודם, הליך שרואים את מסירת הבקשה כהמצאה מלאה, דבר שלא היה קיים קודם. אנחנו מקשים כאן על החייב ואנחנו אומרים שכן חשוב לנו לוודא שהוא יודע על מה מדובר. אני חושבת שלמרות שיש הגיון בדברים, אני מסכימה, בשלב הגשת הבקשה לא נשיג את המטרה שלנו בהרבה מאוד מהדברים.

אני רוצה להדגיש עוד משפט אחד. את רוב ההליכים אפשר לבצע גם בלי המצאה מלאה. כל העיקולים יכולים להתבצע בהמצאה רגילה שיכולה להגיע גם למצב של הדבקה שלא נדרש. נכון שבדרך כלל עושים עם אישור מסירה, אבל יש שם אפשרויות נוספות. זה באמת בא להחליף את ההמצאה שהיא תנאי להליכים הדרסטיים.

ייכתב כמו שמציע חבר הכנסת רותם. לממשלה יש רשות כמובן להגיש הסתייגות או למשוך את החוק.


אנחנו מצביעים על סעיף 9. תשימו לב, לסעיף (א) יש גרסה אחרת, את סעיף (ב) אנחנו משאירים, ואת סעיף (ג) אנחנו משאירים ולא מצביעים עכשיו אלא הממשלה צריכה לחזור ואני רוצה לראות איך היא מתקנת.

ה צ ב ע ה

סעיף 9 – אושר עם התיקון של חבר הכנסת דוד רותם

אנחנו עוברים לסעיף 12.

12.
תיקון סעיף 8(ד)

בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, במקום "11" יבוא "7ב(א2), 11", אחרי "61 עד 64" יבוא "66א", ובסופו יבוא "לא יינקטו בידי לשכת ההוצאה לפועל הליכים לבקשת הזוכה בלבד אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.


תיקון סעיף 8(ד) הוא סעיף שמאפשר לשר המשפטים בצו לקבוע הליכים שהלשכה בעצם מבצעת אותם ואלה הם הליכים יותר טכניים. הסעיף הזה קיים גם היום וגם הוצע צו לפי הסעיף הזה.

אני מבקש עוד הסבר למהות הסעיף.

הסעיף מאפשר לשר המשפטים לקבוע בצו הליכים שהלשכה נוקטת באופן די אוטומטי, שלא דורשים גם שיקול דעת של הרשם. הסעיף קובע רשימת סעיפים שאי אפשר לכלול אותם בצו כזה כי אלה הליכים שהם כן דורשים הפעלת שיקול דעת או איזשהו הליך שעובר לפני הרשם. מכיוון שהוספנו כמה הליכים בחוק הזה, למשל הליך של מסירת מידע על חייב ללא כתב ויתור על סודיות והליך של הטלת מגבלות כמו עיכוב יציאה מהארץ או הגבלת רשיון נהיגה, הוספנו אותם לחוק, אז הוספנו אותם עכשיו גם לרשימה של הסעיפים שלא ניתן לקבוע בצו שבקשות בעניינם יבוצעו על ידי הלשכה באופן אוטומטי. זה הפירוט הנוסף של המספרים 7ב(א2) ו-66א.

מעבר לכך, יש כאן הוראה שאומרת שהליכים כאלה שהם בעצם אוטומטיים, לא יינקטו אלא אחרי שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה, כי בעצם אלה הליכים שלא עוברים אפילו בפני הרשם. זה גם המצב היום.

אין כאן שינוי לעומת הדיון הקודם. זה הנוסח שהוסכם עליו בזמנו.

כן. לא היה כאן שינוי.

אנחנו מצביעים על סעיף 12.

ה צ ב ע ה

סעיף 12 – אושר

סעיף 15 הוא הפרק של המסלול המקוצר. לפני שאני קוראת את הסעיפים, אומר שבוועדה דובר על כך שהמסלול המקוצר ייקבע כהוראת שעה לתקופה של שנתיים. מועד התחילה של כל הסעיפים שדנו היום הוא שישה חודשים מיום פרסום החוק, כך שגם לגבי הפרק הזה מדובר על שישה חודשים. הייתה שאלה, וזה היה לבקשת חלק מחברי הכנסת, שתהיה גרסה לפיה הוראת השעה תחול רק על חלק מהלשכות וגרסה שלפיה הוראת השעה תחול על כל הלשכות. בהקשר הזה אני אומר שמבחינת הדרך שבה זה יבוצע, כיוון שזה מסלול שהוא מבוצע על בסיס מידע הרבה יותר רחב שמגיע אל הלשכה וכל מיני הליכים שהם מבוצעים אוטומטית, ממוחשבים, כמו עיקול של כלי רכב ועיקול צד ג' של חשבונות בנק. הכוונה היא שבכל מחוז תהיה לשכה יותר גדולה שהיא תהיה ערוכה ואפשר יהיה להגיש את הבקשות גם בכל לשכה אחרת. אני חושבת שהדבר הנכון הוא לעשות את הניסוי של השנתיים בכל הלשכות ולאפשר את זה.

לא. כאשר את אומרת בכל הלשכות, פירושו של דבר שבשום מקום זה לא יהיה.

הם הסבירו איך זה אמור להתבצע.

אני רוצה להזכיר לכם שאני לא מתכוון לפתוח דיון של חודש כמו שהיה לנו בפעם הקודמת בסעיף הזה. הלכנו לשטח, למדנו, ראינו את הדברים ואני מניח שאת כל הדברים האלה ראינו. עכשיו בדברים קצרים מאוד תסבירו לנו למה אתם חושבים שכדאי למרוח את זה על פני כל כך הרבה מקומות ולא עמוק לגבי חלק מהמקומות. אנחנו רוצים שזה יצליח.

צריך להבין את התפיסה של הנושא של המסלול המהיר. אנחנו לא מדברים על כך שזה יבוצע בכל הלשכות אלא אנחנו מדברים על הקמת לשכה ייחודית לכך שהיא תהיה לשכה נוספת ותהיה לשכת המסלול המהיר ובעצם היא תקבל באמצעים מחשוביים. התיקים ייפתחו בלשכות ומהלשכות הם יועברו באמצעים ממוחשבים ללשכת המסלול המהיר. זאת תהיה לשכה אחת ארצית, משהו כדוגמת המרכז לגביית קנסות, שהיא תקבל מהלשכות בהן ייפתחו התיקים. אנחנו לא נשלח את כל האזרחים ללשכה הזאת אלא באמת ללשכות בהתאם לפריסה, זה יעבור ללשכת המסלול המהיר, יטופל ויוחזר לאזרחים.

אבל אתה מדבר על הקומה העליונה.

לא. אם הטיפול יסתיים ולא נגבה החוב, אנחנו באמת מחזירים את זה ללשכה ושם יימשך הטיפול על ידי הזוכה. אי אפשר לעשות את זה על חלק מהשלכות כי זה טיפול ארצי, זה בראייה ארצית, וזה גם נכון יהיה לעשות את זה כך. זאת גם מערכת אחת ארצית ולא יכול להיות שיהיו תיקים בטיפול כזה ותיקים בטיפול אחר. לכן אנחנו מבקשים שזה יהיה ארצי. בזמנו דיברנו על כך שזה יהיה לתקופת ניסיון של שנתיים וכולי, אבל בהיבט הארצי לאור הגישה.

אני אומר לך מה הבעיה שלי ואני רוצה לשמוע את הפתרון. אין לנו ספק שאם זה יצליח, זה היו כולם מסביב לשולחן תמימי דעים, זה אדיר. אם זה יצליח והמסר עבר, פירושו של דבר שאתם מקבלים לאחר מכן 200 אלף תיקים למסלול המהיר. המסלול הזה הוא מסלול אדיר אם הוא מצליח. החשש של כולנו הוא שהמסלול הזה ייכשל וכתוצאה מכך הדבר הנורא ביותר יהיה עוד אובדן של אמון במערכת המשפט בארץ, שחלק מכם אולי משלים אתה אבל אנחנו מנסים להציל את כבודה עכשיו. אני מדבר עכשיו עלינו, על כל חברי הכנסת, אופוזיציה וקואליציה. אסור לזה להישבר. עדיף שזה יצליח במינון קטן.


אני הייתי שמח למשל אם הייתם אומרים לי שרשות ראשונה להיכנס למסלול הזה, זה דווקא בפריפריה – אילת, שדרות, בית שאן שסגרתם, עפולה, חדרה ואף אחד מהמרכז לא ייכנס. תתחילו עם זה, דווקא עם השוליים ולא עם המקומות הגדולים.

אין סמכות מקומית.

אתם ביקשתם את רשות הדיבור להסביר אבל עכשיו אני מדבר. המשמעות של המהלך שלכם היא קריטית והיא קריטית משום שכל מערכת ההוצאה לפועל תיפול על המסלול המהיר הזה אחר כך. לכן אין לי ספק שהמהלך הזה - אם כל הדברים האחרים צריכים להתקיים בזהירות, זה עוד יותר בזהירות. אתה צריך לומר לי שאתה רוצה להתחיל חצי שנה או שנה בפריפריות, אני אמצא את הדרך, אני אסגור את המחשב בפני כל אלה שגרים בכתובות אלה ואלה. הרי מותר להם לפתוח במקום אחר. אני סומך עליהם שהם ידעו לקחת את התיקים לקריית גת. בסדר, מי שיטרח, יביא את זה לשם אם אני אגדיר או תה כפריפריה. אני אומר עוד פעם שאני מוכן ללכת אחריהם בעיניים עצומות. בינתיים זה הוכיח את עצמו. אתם זוכרים, ביקשתם חוק, לא היו לכם מחשבים, אם היינו נותנים לכם את האישור הזה בחוק ההסדרים, הייתם נופלים לפני שקמתם, הבאתם חוק שהוא בלתי תקין מתחילתו כמעט ועד סופו, ואם הייתם הולכים באותה דרך, היינו אתכם נופלים במערכת האמינות. אנחנו נמצאים עכשיו שנתיים אחרי או חמש שנים, השאלה מאיפה מתחילים לספור את היום בו הגשתם את הטיוטות הראשונות של החוק. עכשיו אנחנו כאן. אני עוד פעם שואל האם לא כדאי לחשוב מהו המהלך.

אני מסכים אתך במאת האחוזים. אני חושב שהיושב-ראש צודק במאתיים אחוזים ואני אומר לך יותר מזה. אתה הרי יודע שאני הייתי אפיקורס מושלם בנושא הזה אבל גיירתם אותי. אני יכול להבטיח לך שאם זה יצליח, אתם תקבלו מעבר ל-30 אלף ולכן אני אומר לכם, תסכימו על שני התנאים האלה, על השנתיים ועל מספר מסוים של לשכות ואחר כך נראה. אתה מדבר על הקומה השנייה ואני מדבר על הקומה הראשונה. את התיקים יפתחו במספר מסוים וקבוע של לשכות ואחר כך זה יעלה למערכת הארצית, אבל תלכו על זה כי אחרת אתם תיפלו ואם תיפלו, גמרנו עם ההוצאה לפועל.

אני רוצה להודיע הודעה לסדר הדיון. אנחנו נדון בתכני הסעיף הזה. חוץ מהנושא המסוים האחד שהוא תחולה חלקית. תחשבו עוד הפעם. אני אומר לכם את זה מתוך הדאגה שאמרתי אותה קודם. מתוך הדאגה הזאת. תאמינו לי, כל הבית אתכם. אני מוכן להצביע על זה חוץ מהסעיף האחד. זה ללכת לתהום. אני מזהיר. יכול להיות שאני כבר לא אהיה כאן כדי לומר אמרתי לכם.

אנחנו קובעים. אנחנו מצביעים ולא הם.

אני יודע אבל אין לי פטנט לעשות את זה בדימונה ולא בתל-אביב. הם צריכים למצוא לי את הפטנט , אלא אם כן לך יש פטנט.

שיתאמצו קצת.

אדוני היושב-ראש, אני יכול לבקש הפסקה של 10 דקות?

בסדר, אבל לפני כן תן לי רק להצביע על סעיף בו דנו קודם לכן. העירה לי היועצת המשפטית לעמוד 4, תיקון סעיף 6, סעיף 8(א) ו-(ב) עליו אני יכול להצביע כי גמרנו אותו, אבל את סעיף (ג) התליתי לפי הערת חבר הכנסת סער ועליו אני רוצה להצביע בפעם אחרת. את סעיף 8(א) ו-(ב), אני רוצה לאשר.

ה צ ב ע ה

סעיף 8(א) ו-(ב) – אושר

חבר הכנסת שנלר, אתה מתנגד.

אני מבקש הפסקה לעשר דקות.

בסדר.

הישיבה הופסקה בשעה 10:05 וחודשה בשעה 10:15

אנחנו מחדשים את הישיבה.


אנחנו בסעיף 15, פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר.


מר כספי, אני אומר את הדברים פעם נוספת, לא משום שאני לא מעריך את עבודתך אישית ואת הצוותים שלך. עם הנזיפה שנזפתי קודם, ואולי צדקתי בה אפילו בטון ולא רק בתכנים – אני חושב שזה גם בתכנים וגם בטון – אני מאוד מפחד. עשיתי אתכם יחד את ביטול תיקון 24, חשבתי שאני הולך עם רשת ביטחון והסתבר שברשת היו חורים.

ברשותך, דווקא קיבלתי את הנתונים בסוף השבוע האחרון לגבי שנת 2008, תיקון 24, ואתה תהיה גאה בהם.

לא, אני לא רוצה ניירות אלא אני רוצה ללכת ללשכות ולמשרדי עורכי הדין.

בוא נדבר על מספרים.

נכון, אבל אני רוצה ללכת אתך ללשכות ונעשה חצי יום סיור ונראה מה ריפאנו ומה שברנו. אני אומר שיש כל מיני תיקונים. יש תיקונים קטנים ויש תיקונים גדולים. התיקון הזה הוא חידוש שיכול בבת אחת לשחרר שסתום. התיקון הזה הוא תיקון שייתן מפולת שאחריה יהיה קשה לאסוף את השברים כי השקעה שתשקיעו בו היא גדולה והחורבן שיהיה ממנו לאחר מכן יהיה לא חורבן של מערכת כי המחשבים שלכם לא עובדים ולא חורבן של זוכים שלא יצליחו לקבל את זכייתם. - יחכו עוד שנה, והם חיכו כבר שלוש שנים – אלא החורבן יהיה חורבן של קריסת מערכת. יש נקודה מסוימת שהקש שובר את גב הגמל. אתה יוצר ציפייה, אתה נמצא במקום שלא היית בו מבחינת הרצונות, גם קיבלת תקציבים אדירים שלא היו לך, והגעת לשוקת שבורה. לו אני במקומך, ואני מאוד מקווה שאתה מוביל את המהלך הזה, הייתי אומר שאסור לי להיכשל בו ואסור לי להיכשל בו פירושו של דבר הוא שאני צריך לעשות אותו בדרגות התפתחות.

אני אומר עוד הפעם, ואני לא אומר את זה ברוגז אלא בחרדה, לא חס וחלילה משום שאני מעונין לקצת את סמכויותיכם ולא משום שאני רוצה לתת לחייבים או לזוכים. כאן יש שותפות אינטרסים, החייבים רוצים לשלם והזוכים רוצים לזכות. זאת נקודת המוצא שלי בכל הרפורמה הזאת, אבל אני חושב שהמהלך הזה, אם אתה הולך אתו על 200 אלף תיקים, המערכת לא תעמוד בו. זה מה שאני חושב ולכן אני לא רוצה לתת לך את זה סוחף. תאמר לי מחר בבוקר שאתה מקים 4 תחנות לקלוט 200 אלף תיקים, גם כן טוב, אבל אל תענה לי – ואני לא מקבל את התשובה – שלא יהיו 200 אלף ביום הראשון כי לתפיסתך זה הסצנריו הטוב ולא הסצנריו הרע שיהיו 200 אלף תיקים כי אתה רוצה שזאת תהיה דרך המלך באוטוסטרדה וזה הניצחון שלך והניצחון שלך יכול להיות החורבן שלך למחרת בבוקר.

לכן אתה צריך לחשוב עוד פעם ולבוא בעוד שבוע ולומר שנצביע על תחולה או על היקף ובוא נדבר עכשיו ואל תלחצו עלי עכשיו כי זה לא משום שאני לא רוצה. בנקודה מסוימת אני אומר שתוכיחו לי שאני יכולה. אני אעצור את החוק ואני רוצה לראות הוכחות, אבל היום אני רוצה להשלים את התוכן ואתם אחרי כן תאמרו לי את המינון. מבין?

כן.

תודה.

20א
חיובים הניתנים לביצוע במסלול מקוצר

(א)
בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שגובה החוב הפסוק על פיו אינו עולה על 30 אלף שקלים, למעט פסקי דין למזונות ובקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (להלן – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).

(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3.

(ג)
הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים או שניתן לגביו צו איחוד תיקים, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים ממועד שתימסר לו ההודעה אם ברצונו לגנוז את התיק או להעבירו לביצוע במסלול הרגיל. הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה. לא מסר הזוכה הודעה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, ייגנז התיק. נגנז התיק לפי סעיף זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו. הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול הרגיל תימסר לחייב.

אני חושב שצריך להיות מסלול אוטומטי של העברה. אני מוכן להקל עם החייבים עד גבול מסוים, אבל לא יכול להיות מצב בו פתחתי תיק, אמרתם לי שאני הולך למסלול המהיר ועכשיו הוא טוען טענת פרעתי. למה אני צריך תוך 30 ימים להודיע? תעבירו את התיק למסלול הרגיל, ישמע את זה ראש ההוצאה לפועל ונקבל החלטות. אותו דבר בסיפא. לא מסר, ייגנז התיק. אני לא רוצה גניזה אוטומטית. דיברנו על זה והם גם אמרו שאין להם בעיה עם זה.

נכון. אני זוכר. זה יכול להימחק.

הכוונה של הסעיף היא דווקא כדי להגן על הזוכה. המטרה היא שיכול להיות שאם החייב הגיש חלק מהבקשות האלה, אולי הוא לא רוצה לנהל את התיק ולכן אין פה העברה אוטומטית אלא שואלים את הזוכה מה הוא רוצה, שיאמר ויפעלו לפי ההוראות שלו. הכוונה היא דווקא הגנה על הזוכה.

זאת לא הגנה על הזוכה. אם הזוכה הגיש תיק להוצאה לפועל, עכשיו אחת משתיים: אם הוא גנב ולא מגיע לו וההוא טוען טענת פרעתי, והוא אומר שגילו את הבלוף שלו, אני רוצה שהוא ילך למסלול הרגיל, יחטוף שם הוצאות וישלם את הנזק. לא יכול להיות מצב שכאשר באים וטוענים טענת פרעתי, פתאום אומר הנושא שייגנז התיק. אין דבר כזה.

יש כאן הליך מהיר.

אני מקבל את ההערה הזאת.

ניהלנו דיון ואני חושבת שהנוסח הזה הוסכם ואנחנו חושבים שהוא נוסח נכון. אני יכולה לנסות לשכנע אבל עכשיו ללא דיון אתם משנים את הנוסח.

מי שינה נוסח מאתמול להיום ולא שלח לי נוסח חדש?

תן לנו להסביר את זה.

חשבתי שהבנתי מה שאמרת, אבל בבקשה.

לא בהכרח הוא לא ירצה לנהל את התיק, אבל יש פה גם עוד דברים חוץ מ-פרעתי, יש גם חייב מוגבל באמצעים. חייב מוגבל באמצעים, למשל הרבה מאוד מקרים אין טעם בניהול התיק. זאת אומרת, הזוכה יכול לומר שאם הוא חייב מוגבל באמצעים, הוא באמת לא רוצה לנהל את התיק. למה אתה כופה עליו להעביר את התיק למסלול הרגיל? אני לא מצליחה להבין את הוויכוח. הכוונה הייתה להגן על הזוכה. אנחנו פונים אליו בבקשה ואומרים לו שנעשה מה שהוא רוצה. לכן אני לא מבינה למה צריך להתנגד לזה.

אין לי בעיה שתפנו אליו. אם הוא יאמר לכם שהוא רוצה לסגור את התיק, תסגרו את התיק. אם הוא לא עונה לכם, המשמעות היא שזה לא נגנז אלא הוא רוצה להמשיך.

אין סגירה אוטומטית.

אין סגירה אוטומטית.

זה מה שהיא הציעה, אבל היא אמרה לי את זה בלחש כאשר אתם החלפתם דברים.

אבל אתם הצעתם הפוך.

תוך כדי דיבור, הגעתם שלושתכם לאותה תוצאה.

מודיעים לו שאם תוך 30 יום הוא לא מודיע שהוא רוצה לגנוז את התיק, הוא יועבר למסלול הרגיל.

בסדר.

יש הערות? אין.


אנחנו עוד לא מצביעים אלא נחכה עם ההצעה אבל היא תהיה עם נושא היקף ותחולה.

20ב.
החלת הוראות

הוראות חוק זה, למעט הוראות פרקים ג', ה', ו', ו'1, ו'ז, ז'2, ז'3 ו-ז'4 יחולו על הליכים לפי פרק זה בשינויים המחויבים.


אמרנו שלא כל ההליכים והאמצעים שאפשר לנקוט בהוצאה לפועל יהיו במסלול המקוצר אלא רק הליכים שמפורטים בסעיפים שעוד לא הגענו אליהם, ולכן את הפרקים האחרים שמדברים על מוגבל באמצעים, איחוד תיקים, מאסרים, הגבלות נוספות, עיקול מיטלטלין, עיקול מקרקעין, אלה פרקים שלא חלים על ההליך הזה.

הממשלה רוצה להוסיף. אין סיבה שלא להוסיף.

אולי יש כל מיני הערות בעניין הזה, וכאשר נגיע, נתייחס.

20ג.
בקשת ביצוע במסלול מקוצר

(א)
בעת הגשת בבקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות פרק זה.

(ב)
בחר הזוכה בביצוע החיוב במסלול מקוצר כאמור בסעיף קטן (א), זכאי הוא כי יינקטו אך ורק ההליכים המפורטים להלן:

(1)
עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי.



(2)
עיקול כלי רכב של החייב.

למה לא עיקול מיטלטלים?

בעניין הזה יש הצעה. אני רוצה לומר כמה שיקולים למה אולי זה לא מתאים למסלול הזה, המנגנון של עיקול מיטלטלים.

אחרי כן אני אסביר למה זה כן.

ראשית, זה הליך שהעלויות שהוא מטיל גבוהות. מדובר במשלוח אנשים לבית החייב לבצע עיקולים.

עיקולים בחינם.

אנחנו מתכוונים להליך שאמור להיות כמו במרכז לגביית קנסות, דברים שהם יותר אוטומטיים, ממוחשבים, שהם מופנים כלפי רכושו של החייב.

למה זה לא מתאים לנוסח כאן?

הכוונה במסלול הזה, כפי שהבנו אותו מלכתחילה, שבאמת הלשכה תוכל לנקוט הליכים שהם יותר ממוחשבים, שהם לא דורשים פרוצדורות מורכבות, כדי שהיא תוכל לעמוד בכך, כדי שהלשכה תוכל לבצע את זה וזה לא דורש מעורבות של הזוכה, של עורך דין מטעם הזוכה.


עיקול מיטלטלים זה הליך שדורש אדם בשכר שהולך לביתו של החייב, רושם את המיטלטלים, אחר כך יש הליך של מכירה.

יש עיקול ואחר כך יש ביצוע.

כמה שלבים של הליך אבל זה דורש אנשים בשכר שהם בעלי תפקיד וזה לא דרך המחשב. זה הליך אחר שהוא יציאה לשטח ויש לו עלויות אחרות מהעלויות של עיקול רכב ועיקול צד ג'. גם מבחינת העלויות, זה אמור להיות הליך שמיועד דווקא לחובות היותר קטנים, לאנשים שלא רוצים להיעזר בשירותי עורך דין אלא מגישים את הבקשות שלהם ומבקשים מהמערכת שתעבוד בשבילם, ואם האגרה עבורו תהיה גבוהה, אנחנו מסכלים את המטרה במובן הזה.


בנוסף, מדובר על הליכים שיש בהם הרבה יותר בקשות שמוגשות במהלך ההליך כי הרבה פעמים למשל מעקלים רכוש ששייך להורים או למישהו אחר כאשר רושמים את זה בבית, ואז ההורים של החייב או מי שעיקלו את הרכוש שלו מגישים בקשה לרשם. זה גורר סרבול שהוא רב יותר מאשר בהליכים האחרים וזה גם פחות מתאים לסוג הזה של הליכים שלא מעורב שם בא כוח של זוכה.

אני השתכנעתי.

בגלל שזה הליך שהוא יביא לפסיקת שכר לאותם אנשים שמבצעים את ההליך, עלול להיות כאן איזה סוג של ניגוד עניינים מסוים בין עובדי הלשכה שמבצעים את ההליך לבין הרצון עד כמה צריך באמת לבצע עיקולי מיטלטלים כאשר אנחנו יודעים מהנתונים שזה הליך שלא מביא לגבייה רבה של כספים. כלומר, מבחינת התועלת, הוא כן מביא לסוג של הרתעה כי שולחים מישהו לבית של החייב וזה לא נעים, אבל מבחינת הכספים שיוצאים מהרכוש שנתפס ונמכר ומכסה את החובות, התועלת שלו היא לא רבה.

כנגד כל סיבה, רשמתי לי שלוש סיבות. היועצת המשפטית הסבירה עמדת אידך גיסא לעמדה שאני רוצה להביע ולפעמים בהחלט כדאי לשמוע את ה-אידך גיסא לפני ששומעים את ה-גיסא.


היועצת המשפטית העלתה שלוש נקודות. ראשית, העלויות. העלויות לפי תפיסתי הן לא נוספות. אני אומר למשרד המשפטים ותקנו אותי אם אני טועה. אתם תקבלו אגרה של המסלול המהיר ובתוכה יהיה כלול הכל. אתם לא תוסיפו תוספת בגין הגבייה הזאת. אם אתם חושבים להוסיף תוספת בגין הגבייה הזאת, אני מסכים עם היועצת המשפטית.

הם בטוח יוסיפו. הם לא יכולים לעשות את זה בחינם.

לגבי הסרבול. אנחנו שמענו כאשר דנו כאן במהלכים של עיקול שגדולתם של המהלכים הללו, ואחרי כן גם עורך דין סיבק חיזק זאת, היא לא בעיקול אלא בעין. העובדה שאנשים נכנסים אליך הביתה, עצם הכניסה יצרה סיטואציה מסוימת. אתה יודע שאתה חייב, וזאת כבר לא תיאוריה. שנית, כאשר נכנסו אליך הביתה – זאת תורה שלמדתי מכם כאן מסביב לשולחן לפני שנתיים – הם רואים עוד דברים שלא רואים ברשימות. לכן אמרתי קודם למר כספי שיש דברים שרואים בשטח. זה היתרון האדיר של מה שנקרא עיקול מיטלטלין, שנקרא עיקול מיטלטלין אבל פירושו של דבר שהרשות הייתה אצלך בבית וראתה באמת מי אתה.


לגבי ניגוד עניינים. לניגוד עניינים יש פתרון. אתה יכול לנטרל את ניגוד העניינים ולומר שמי שימנה או מי שיחליט יהיה הזוכה או שהוא יחליט אם הוא רוצה. מבחינה זאת אני רגוע ואז אין ניגוד עניינים. אני לא רוצה שהמעקלים הם אלה שיחליטו אם הם הולכים או לא כי הם רוצים ללכת, כי הם רוצים תוספת שכר אולי או פרמיה בגין איתור טלוויזיה שנייה בבית שאולי יש להם. מחשבים, אתם זוכרים, הורדנו לכם.

גם את הטלוויזיה.

נכון. למהלך הזה יש משמעות ולמשמעות הזאת יש עניין מהותי. אם אתם מסכימים אתי שיש לו משמעות מהותית במהלך, מה שנשאר לשאול הוא איך להוריד את שתי השאלות האחרות וזה הרישא והסיפא והאמצע לא. הסרבול לא מפחיד אותי, העלויות, אמרתי שאתם תשלמו אותן, ואם לא תשלמו אותן, אני חוזר בי, וניגוד עניינים, אני פותר אותו כמו שאמרתי באמצעים חקיקתיים.

אני רוצה להסביר שוב. אני רוצה לחזור לתפיסות של המסלול המהיר כי באמת דנו בזה לפני הרבה זמן. מדובר על מסלול שהוא מהיר, זול, שהוא שומר על גובה החוב האמיתי ולא נושא בחובו עוד עמלות ותשלומים לעורכי דין. הוא מביא למינימום של קשר בין הזוכה לבין מערכת ההוצאה לפועל, בשעה שהיום יש כל היום מעין הנחיות. בנוסף לכך הוא מתבסס על מידע.


קבענו בזמנו שבהגשת התיק יהיו פעולות שהן יהיו קבועות והן יהיו בעלויות מינימליות. למשל, קבלת המידע, עיקולי צד ג', כל הדברים שהיועצת המשפטית פירטה אותם שהם תהליכים מחשוביים מהירים וגם הדגמנו לשניכם איך אנחנו עושים אותם פחות או יותר במרכז.


יהיו עוד אופציות כאשר אופציה אחת היא בהגשת התיק, האם הזוכה רוצה עיקול ברישום. אם הוא מעונין לבצע עיקול ברישום, אנחנו ראינו בו תהליך.

מצוין. הנה פתרת לי את ניגוד האינטרסים.

אמרנו שתהליך עיקול ורישום הוא אופציונאלי והוא יתומחר בהגשת התיק, הוא גם לא תהליך יקר, ובעצם לאור כל הניסיון שלנו ולאור דרכי העבודה שאנחנו רואים בהוצאה לפועל, הוא בעצם היום למשל גורם שמביא לכך שיש גבייה עקיפה שאנחנו מגדירים אותה גבייה שהיא נסגרה בין החייב לבין הזוכה או המייצג שלו והיא בערך פי חמש מהגבייה הישירה. זה פחות או יותר במספרים. היא גם המקום בו החייב שלפעמים הוא לא יודע בדיוק מה קורה, הוא נפגש עם איש ההוצאה לפועל שמסביר לו מה היא יכול לעשות ואיך הוא יכול לעשות.


תפיסת המיטלטלין עצמם היא דבר שכמו שהסברתי בוועדה, היא לא דבר שמביא כסף אלא דבר שגורם להתמשכות התהליך. אני רוצה להזכיר כאן, וזה חשוב מאוד – וחבר הכנסת גדעון סער, גם בהסברים של היועצת המשפטית זה לא הוסבר – שהמסלול המהיר מוגבל בזמן והוא שמונה חודשים. או שאנחנו עושים את העובדה בשמונה חודשים או שאנחנו לא מסיימים ואז זה עובר למסלול הרגיל. אנחנו מוגבלים בזמן שזה כולל גם את הגשת האזהרה, גם את קבלת המידע, גם את הפעולות והגבילו אותנו למסלול מהיר של שמונה חודשים. לכן גם פעולות מתמשכות לא יכולות להיעשות במסלול הזה.

את זה אמרת לעניין עיקול מיטלטלין.

תפיסת מיטלטלין.


יכולים לומר שזה לא נכון לגבי תפיסות רכב. צריך להבין שתפיסות מיטלטלין לא מביאות כסף. תפיסות המיטלטלין עצמן, מהניסיון שלנו, לא מביא כסף. ההליך ועלות ביצוע העיקול תמיד, או ב-95 אחוזים, לא מביא כסף.


מה שכן, לגבי תפיסות רכב, אנחנו בהחלט רואים אותו כמסלול אופציונאלי, כתהליך אופציונאלי במסלול המהיר. אני לא מדבר על עיקול ברישום שזה אנחנו מבצעים בכל מקרה והוא לא תהליך שעולה כסף, אבל תפיסת הרכב הוא תהליך מהיר, הוא תהליך שתמיד יביא כסף לטובת החוק ואותו אנחנו בהחלט רואים כאפשרות במסלול המהיר.

לכן זה יהיה תחת תפיסת מיטלטלין בסעיף הזה, או איך אתה רואה אותו?

היום הוא מופרד.

מופרד זה לא עונה לי על החוק.

הוא יבוא תחת תפיסת מיטלטלין.

עיקול כלי רכב מופיע בנפרד. כתבתם במפורש, סעיף 20(ג), שעיקול כלי רכב הוא לא תחת מיטלטלין.

אני רוצה לומר מה אמר לנו מר כספי. הוא אמר לנו לגבי הסעיף הראשון, עלויות, שכן, תשלמו בנוסף. שנית, לגבי סרבול, זה לא מסרבל. שלישית, ניגוד עניינים, זה יהיה אך ורק לפי בקשת הזוכה. כך אמרת?

כן.

כאשר מדברים בעיקול מיטלטלין, זה נקרא עיקול ומה שאדוני התכוון, ליצור את אותה פסיכולוגיה כאשר בא איש הרשות לבית, יוצא איש ועושה רישום בלבד. שלב ב' נקרא הוצאת מיטלטלין ושלב ג' הוא המכירה. לכן יש פה כמה שלבים וכל שלב עולה כסף.

נכון.

אם אדוני התכוון באמת ליצירת האפקט שבא איש הרשות הביתה וזה ייכלל באותה אגרה ראשונית בלי לגבות כסף נוסף, אני מצטרף לדעה הזאת שגם עיקול מיטלטלין, פעולת הרישום שכן תיכלל בפנים, כדי ליצור הרתעה כלפי אותו חייב שידע שהוא צריך לשלם כסף.


לגבי עיקול רכב, ההליך הוא שונה. בעיקול רכב שולחים בחינם, אני לא יודע כמה זה עולה היום, ב-און-ליין שולחים את זה למשרד הרישוי. תפיסת רכב עולה הרבה כסף כי שם צריך להוציא קבלן מיוחד עם גרר וכולי. לכן הכסף הגדול הוא באמת בהוצאת מיטלטלין כאשר אז באים ולוקחים במשאיות. לכן, האפקט הזה, אם הם יכללו באגרה, אני בעד זה.

אתה בעד כל התפיסה שלי שהכל ייכלל באגרה.

אבל אדוני אומר שהוא אומר כסף נוסף. כסף נוסף, זאת אגרה נוספת. אם עיקול מיטלטלין, פעולה ראשונה של פקיד שיוצא לרישום, ייכלל באגרה, אני אהיה בעד. אני רוצה לכן שנבין את המושגים.

אני מתנגד לזה ואני אסביר לאדוני גם מדוע. גם אדוני וגם אני היינו במשרדו של מר כספי ומה הייתה הגאווה הגדולה?

חניה חינם בתחנה המרכזית.

נכון. שלוש פעמים בדקו אותך בדרך ואפילו כלב סובבו מסביבך כדי לבדוק אם אין לך חומרי נפץ, אבל אחר כך גילית דבר מאוד מעניין. יושב מר כספי במשרד שלו ובשתי לחיצות כפתור הוא עיקל לך את חשבונות הבנק ועיקל לך את המכונית ובזה נגמר הסיפור ולכן הוא אומר שהוא יכול לעשות הכל בחינם ובמהירות אדירה. כשהוא צריך לבוא אלי הביתה ולרשום את העיקול, אין לו שום יתרון והוא לא שווה כלום. זה לא מחשב, זאת לא פעולה מהמשרד, אין לו שום דבר. הוא לוקח קבלן הוצאה לפועל, שולח אותו אלי הביתה, באים ודופקים בדלת, אם אני נמצא זה טוב, ואם אני לא נמצא משאירים הודעה שאם אני לא אהיה הם יפרצו, ואז הם באים ועושים רישום, הכל ידני, צריך אחר כך להכניס את זה למחשב. כאן אין לו יתרון. הוא ייכשל בזה כי אנחנו מטילים עליו עבודה שהוא לא יודע לעשות אותה. היום הוא לא עושה את זה.

לכן אתה אומר את מה שאומרת היועצת המשפטית. אתה רוצה את המסלול החלופי, לך למסלול הרגיל.

בדיוק כך. עיקול כלי רכב, כל מה שהוא יכול לעשות דרך המחשב מהר, אני נותן לו. מי שרוצה את יתר הדברים, שילך למסלול הרגיל.

יש כאן דבר שאנחנו כאזרחים רוצים ליצור לחץ על החייב. אם עיקלו לו רכב, לפעמים שנה הוא לא יודע שעיקלו לו את הרכב, ואז איזו הרתעה יש לו? שנית, הוא שלח הודעה לקופת גמל בכינרת, מישהו יודע על כך שהוא שלח? לכן איזה אפקט יש?

אני הרי רוצה לתת לו יתרון יחסי כדי שהחובות הקטנים ייגבו מהר. אין לו יתרון בעיקול מיטלטלין.

אני רוצה שכן יהיה לו יתרון.

חברים, הדיאלוג נגמר.

דיברו כאן על ידיעה של תחום ההוצאה לפועל. אני מדברת מתוך 20 שנותיי בתחום ההוצאה לפועל ולאחר ידע רב שנרכש על ידי בשנים האלה. אני רוצה לומר שהמסלול המקוצר הוא לא מעניינו של ועד העובדים ולא של עובדי ההוצאה לפועל והוא נעשה לא בהסכמתנו אבל אנחנו נתנו את הסכמתנו כדי להגן ולנסות להקל על מערכת ההוצאה לפועל לקבל הערכה שונה מזו שהיא מקבלת היום. מנגד ראינו במהלך כל הדיונים שנושא ההתייחסות לא נכלל במסלול המקוצר. מלבד זה שאני מייצגת עובדים ויש כאן פגיעה בשכר, אני רוצה לומר עד כמה זה אקט משפטי שמביא אותנו לגבייה, למרות כל חילוקי הדעות.


עיקול צד ג', בניגוד למה שאמרה היועצת המשפטית, יש בקשות רבות, הרבה יותר מאשר עיקולים, כי עיקולים מופנים לבתי משפט שלום לפסק דין הצהרתי למי שטוען שמיטלטלין הם לא שלו וזה לא בהוצאה לפועל.

אני רוצה לכוון אותך בדיון כי אותי שכנעת בדיונים שעברו בדבר האפקטיביות ואני חושב שאין איש שחולק על זה. אומרים לך החברים כאן שזה מאוד אפקטיבי אבל חבל להתערב במהלך שהוא נקי מבני אדם. יש שני מהלכים, יש מהלך אחד שהוא מהלך מחשבי, ויש מהלך שני שהוא מהלך אנושי או בלתי אנושי תאמר עורכת הדין שדה. אבל המהלכים הללו הם מהלכים שלא כדאי לערב אותם מבחינת המהות.

זה לא נכון.

לפני שאת עונה לי, אני רוצה לעזור במיקוד אחד. אומר גם חבר הכנסת רותם, וראיתי את זה במו עיניי, שבגביית קנסות אתם לא משחקים תפקיד וזה עובד.

אנחנו לא עובדים בגביית קנסות כך שאני לא יודעת איך זה עובד כי עוד לא הייתי שם. אפילו אני לא הייתי שם. עדיין אני אומרת שהמפגש הראשוני של עובד מערכת שהוא נטול אינטרסים עם החייב, אנחנו באים ואנחנו רואים באיזה מקום הוא גר, באיזה תנאים הוא גר, ומה יש לו ומה אין לו, אנחנו יכולים את זה לראות רק במפגש מולו. זה שאנחנו מעקלים משכורת לאדם שגר באזור שאין לו אפילו מה לאכול, זה לא בהכרח עושה את זה יותר טוב אם אנחנו רוצים להיות אנושיים. נכון שזה אקט שהוא בגדר התרעה ואנחנו רואים שכמעט שאין הוצאות מעוקלים מנגד לזה שאנחנו באנו לרשום את המעוקלים כי אנשים משלמים הן על ידי הסדרים עם עורכי הדין והן בזה שהם באים לשלם בהוצאה לפועל, אבל אנחנו עדיין חושבים שזה אקט שהכי יכול להועיל, הן במסלול המהיר והן במסלול הרגיל.

האם יש נקודות שלא נאמרו ורוצים לומר אותן?

כן. אני רוצה לומר משהו מניסיון של 20 שנים אבל מהצד של עורכי הדין. ראשית, אני מתנגד למה שנאמר כאן קודם שמסלול עיקול ברישום הוא מסלול זול. בחובות של עד 30 אלף שקלים הוא לא כל כך זול וזה מינימום 200 שקלים בערך.


בקשר לדינמיקה של רישום בעיקול של מה שקורה, היא גם חשובה. הרבה פעמים כאשר מעקלים נמצאים במקום העיקול, מתפתח איזשהו שיח ושיג עם עורך הדין. כלומר, הם מטלפנים אליו ולפעמים אותו מעקל שנמצא שם אפילו גובה את החוב או מקבל איזשהו הסדר או פשרה. המצב הזה יהיה בלתי אפשרי במצב של המסלול המקוצר כי פשוט לא יהיה עם מי לדבר. אני חושב שהמסלול הזה לא מתאים למסלול המקוצר. עיקול מיטלטלין לא מתאים למסלול המקוצר.

אין טעם בעיקול ברישום כאשר אחר כך אין את האיום של להוציא. סתם לבוא לחייב הביתה ולרשום שהדברים מעוקלים.

אמר חבר הכנסת מיכאלי נכון, אתה צריך את שלושת השלבים.

שיאמר לי מר כספי אם הוא מסוגל, אם יש לו את היעילות גם לבוא אלי הביתה ולהוציא את הדברים במסלול המקוצר, בתוך 8 חודשים לאכסן אותם ולא להטיל עלי תשלומים נוספים.

אני רוצה לתרום פתגם שתוכלו להתייחס אליו. אמרתי את זה גם לגבי מאסרים. אם מישהו חושב להשתמש ברישום בעיקול לצורכי הפחדה, לא בבית ספרנו. תרשמו לפניכם. אנחנו לא בהפחדות.

לעניין התועלת בהליך של עיקול ברישום במסגרת החבילה הבסיסית. גם אם אין את שני השלבים הנוספים, אם זה שירות שמסופק במסגרת החבילה הבסיסית, יש בו הגיון והוא לא רק מהווה הרתעה בלבד אלא הוא שלב לקראת השלב הבא שאם החוב לא ייגבה באותה תקופה של 8 חודשים, יש עיקול ברישום שחל על הנכסים והשלבים האחרים של הוצאה ושל מכירה יהיו בשלב השני, אם יש בהם איזושהי תועלת.


מי יבצע את העיקולים האלה, וכאן יש בעיה מבחינת העמדה של המערכת כי הרי היום אנחנו מוגבלים בעיקולים ברישום והרי אתה אף פעם לא יכול לבצע את זה על ידי קבלן עצמאי, למעט מקרים חריגים מאוד. כאן צריך לשקול את הדברים בצורה מאוזנת.


הערה אחרת שקצת יורדת לשורש העבודה של המרכז לגביית קנסות וגביית חובות ונוגעת בעיקר להליכים המתקדמים היקרים יותר היא מה קורה כאשר המרכז לגביית קנסות יגבה חוב שהוא גובה מאותו חייב חוב שיש לגביו למשל איזשהו סוג של דמי קדימה עבור המדינה ובמקביל אותו חייב יש לו גם חוב בהוצאה לפועל. אנחנו שולחים לאותו חייב הליך והשאלה היא האם אין כאן ניגוד אינטרסים בתוך הפעולה של המרכז לגביית קנסות, ושנית, כאשר אני מחייב את הפעולה, נניח אני מחייב פעולה של עיקול ברישום, נניח אני אלך שלב אחד הלאה וגם אקח מהזוכה 1,500 שקלים לתפיסת רכב ובמקרה יותר מורכב 2,500 שקלים. אז הזוכה ששילם את ה-2,500 שקלים יגלה שלרשויות המס ולמרכז לגביית קנסות יש עדיפות עליו כי יש להם עיקולים קודמים. איך המרכז לגביית קנסות יבנה חומה סינית או יתעדף את הגבייה בין הזוכים השונים שחלקם הוא כאילו לטובתם.

זה ברור וזה יפה. חברים, תשובות.

הבעיה שלי עם הממשלה היא לא המיטלטלין אלא המקרקעין.

אני יודע, אבל אנחנו עושים את זה בחוק אחר.

ביחס להערתו של מר סיבק. יש הפרדה מוחלטת בין המרכז לגביית קנסות לבין ההוצאה לפועל. אין שום קשר ואלה מסלולי גבייה אחרים, חוקים אחרים והפרדה מוחלטת.


אני רוצה לחזור לנושא העיקולים. מה שעמד בבסיס המסלול המהיר, חלק מהדברים, אחת הסיבות המרכזיות, היא שאנחנו ראינו ואנחנו רואים את הזוכה הקונבנציונאלי הבלתי מיוצג שהוא בא ופותח תיק בהוצאה לפועל והוא חושב שבזה הוא סיים את פעולתו ובעצם פתיחת כיום היא התחלת הדו-שיח בין הזוכה לבין מנגנון ההוצאה לפועל. אחרי שפתחת את התיק והאיש קיבל אזהרה, אם הוא לא שילם, אתה צריך לבוא ולבקש עיקולי צד ג', ואתה משלם כסף, סכום מסוים, מבצעים. עכשיו אתה מקבל תשובה אם בוצע או לא בוצע. לא היה כסף, לא אומרים לך אלא אתה צריך לדעת שהוא צריך לבוא להוצאה לפועל ולומר שהוא רוצה מסלול אחר נוסף, שהוא רוצה עיכוב ברישום. אחר כך אתה בא ואומרים לך שהמחיר של זה הוא כזה וכזה. אחר כך אתה רוצה לתפוס מקרקעין ואז אתה בא ומבקש את זה שוב, ואז התמחיר הוא כזה וכזה ואתה משלם. אם אתה רוצה לתפוס את הרכב, התמחיר הוא כזה וכזה ואתה משלם. כל הזמן קיים דו שיח. הוא לא בנוי לחלוטין לבלתי מיוצגים, לאזרח כמוני שמישהו חייב לי כסף ואני צריך לפתוח תיק בהוצאה לפועל ואני לא בקי בכל המסובכות של תהליך גביית החובות. זה חלק מהשיקולים שאמרנו שנפתח מסלול מהיר לאזרח, מישהו חייב לו כסף, מישהו נתן לו שיק, יש לו פסק דין. הוא יבוא, הוא ייתן לנו את זה, נאמר לו ללכת, נעשה כך וכך, ונאמר לו לבוא בעוד שמונה חודשים. הצלחנו לגבות – מצוין, לא הצלחנו לגבות – נאמר לי שעשינו כמיטב יכולתנו ושילך למסלול הרגיל או שלא ילך יותר.


במסגרת זאת אנחנו מנסים לעשות את מקסימום הדברים שיכולים להביא לאדם הזה את הכסף, בלי לטרטר אותו עם מינימום הצעות ולשמור על החוב המקורי. לכן אמרנו שאופציונאלית ניתן לו את העיקול ברישום כי אנחנו רואים בו איזשהו תהליך שכן יכול לעזור בגביית הכסף. אופציה נוספת שתהיה לו אבל שאנחנו נאמר לו שעשינו עיקולים ולא הצלחנו ועכשיו אנחנו מציעים לו ללכת שלב נוסף. השלב הנוסף הוא נעשה עיקול ברישום והוא יעלה לו מה שלא גבינו בתחילת התהליך, 170 שקלים, או סכום אחר כי עדיין לא עשינו את התמחיר. אם זה לא הלך, אנחנו רואים עוד צעד אחד נוסף. הצעד שאנחנו חושבים שהוא נכון ואנחנו מציעים אותו הוא – לעקל רכב, בכל מקרה נעשה עיקול ברישום – לתפוס רכב במסגרת תפיסת המיטלטלין הוא תהליך פשוט שנעשה אותו טוב יותר כי אנחנו אמונים על ידיעת התהליכים, בעלי התפקיד וכולי. אבל התהליך הזה הוא תהליך אופציונאלי והוא לא בהתחלת התהליך כי הוא תהליך יקר, תהליך שעולה הרבה כסף.

אני חושב שאם תתנו לנו את האופציות לפעול בנוסף לתהליכים המחשוביים, זה יעזור.

אני שוב אומר לך חבר הכנסת רותם שיש פער עצום בין האיש הזוכה לבין לשכות ההוצאה לפועל. הם לא יודעים מה הם צריכים לעשות. הם חושבים שהם פתחו את התיק וזה נגמר התהליך, וזה לא כך אלא זאת רק התחלת התהליך.

כמו שקודם דאגתי, ואני רוצה לשמור עליכם ביכולותיכם המחשביות המלאות, במקרה הזה השתכנעתי מחברי חבר הכנסת רותם. אני מצטער, חשבתי שהוא שכנע אותי אבל עכשיו הוא הצליח לשכנע אותי שטעיתי. אני רוצה לתת לכם מסלול נקי. אם אתם חושבים, ממשלת ישראל, שאתם רוצים להכניס את זה כהסתייגות, בבקשה, אני מוכן לתמוך בזה אם תאמרו לי בצורה ברורה שהעיקול ברישום הוא חינם אין כסף.

אין דבר כזה.

זאת אומרת, שזה בתוך האגרות. אם אתם מוכנים לומר לי שזה בתוך האגרה. אם אני כזוכה מקבל שירות חינם, שניים במחיר של אחד, אני מוכן ואני גם תכף אדבר על ניגוד אינטרסים, כמו שאמר מר כספי. ההצעה שלכם צריכה להיות בחינם, ושנית, לפי בקשת הזוכה, כי אחרת אני בבעיה קשה של ניגוד אינטרסים ואז קיבלתי שירות. אני לא אסבך אותו, אני לא אתחיל את ההחרמות, אני לא אלך מעבר למה שכתוב בחוק וזאת תהיה תרומה נאה של ממשלת ישראל למהלך.


גברת זמיר, מה את אומרת לזה? אני רואה שבאתם היום בכוחות מתוגברים.

לגבי האגרות, יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא לבוא ולקבוע אגרה שהיא יותר גבוהה לכולם. האפשרות השנייה היא לקבוע אגרה מאוד נמוכה כאגרה בסיסית כאשר הזוכה יכול לומר שהוא מעונין להוסיף את התהליך.

תודה. שני הדברים הללו לא יעברו. גובה האגרה שאתם קבעתם היא 100 שקלים להליך המהיר הזה?

עדיין לא נקבעה אגרה.

יש לנו תחשיב.

זה דבר שאני רוצה לדעת כי אתם תתחילו להוריד ולעלות.

זה בכל מקרה יגיע לוועדה.

אני בכל זאת רוצה לדעת על מה חשבתם.

אני רוצה להיות מדויק.

אני זכרתי משהו בסביבות ה-100.

גם עד 30 אלף שקלים?

כך זכרתי.

אני לא מכיר את המדינה כנדבנית כזאת.

אמר מר בינג בשקט משהו שחיכיתי לשמוע. את השבעה שקלים הקטנים האלה, מהם עושים מיליונים, אני לא מוכן לתת לכם, ועל זה אני מדבר ואתם יודעים על מה אני מדבר.

על עיקול צד ג'.

על עיקולי צד ג' חדשים. עכשיו תקשיבו טוב, בדיוק לזה הגענו. אני מוכן לתמוך נגד חבר הכנסת רותם ונגד חבר הכנסת סער שאני לא יודע מה תהיה עמדתו, אני מוכן לתמוך בעמדת הממשלה אם אתם נותנים לנו חינם את העיקול ברישום ואני אומר עוד פעם שמשום נקיות המהלך זה חייב להיות לפי בקשת הזוכה. אז הרווחתי הרבה, אם אתם צודקים, שזה לא מפריע לכם, אבל אתם צריכים להסכים לזה היום ולספר לי כמה האגרה שחשבתם עליה. ביום שנדבר בה, אני לא אזכור את זה בטח, אבל אני אוציא את זה מהארכיון ואז אני אזכור.

במנדט שלי, הנושא הזה הוא של אגף תקציבים שצריך להתייחס. אני יכול לומר לך שגם היום כאשר זוכה מבקש עיקולי בנקים, הוא משלם מראש.

אני יודע, אבל זה מסלול מהיר.

דיברנו על המסלול המהיר ללא עיקול ברישום.

תוריד את העיקול ברישום ואל תבקש ממני יותר.

תוספת מינימלית של סדר גודל של 35-40 שקלים.

מר כספי, התשובה היא פשוטה. אתה נכנס כאן לעסקה משולשת כי זה לא אתה מול כלל ישראל אלא זה גם אתה מול ועד העובדים. חשוב לך להוסיף את הסעיף הזה? תשלם אותו. לא חשוב לך להוסיף את הסעיף הזה? אל תשלם אותו ואז לא יהיה לך סעיף. אני מבטיח לך שלא יהיה לך סעיף כי גם אני אשכנע את הכנסת שאי אפשר להעביר את זה. אגב, אתם יכולים למשוך את החוק.

לגבי הדיון על האגרה, בבוא העת אנחנו נגיע ונדון בו. גובה האגרה יהיה שקלול מסוים של העלות של התהליך. שוב, חשוב להדגיש שהאגרה תהיה נמוכה ותהיה מעט יותר גבוהה מהאגרה הרגילה כי אנחנו משקללים כך שבפנים יהיו שלושה עיקולים בממוצע. אנחנו לא נגבה כסף נוסף בשביל ההליכים האלו. לעומת זאת, אם יהיה עיקול פיזי של רכב, שזה יקר, אנחנו לא משקללים את זה מראש.

אל תסביר דברים שלא נשאלת עליהם. אני שאלתי שאלה ברורה. אני לא נותן לכם קצת יותר ואני לא נותן לכם קצת פחות. אתם תאמרו לי מה גובה האגרה וזאת תהיה האגרה, וזאת תהיה תרומתה של ממשלת ישראל למהלך הזה. תחשבו על זה. אתם לא צריכים להחליט על כך עכשיו.

אפשר לצרף את האגרה בעת פתיחת התיק לעיקול ברישום.

זה לא שולחן ועדת הכספים אלא שולחן ועדת החוקה. אמרתי לכם שזה בדיוק המחיר. אתם תאמרו לי אם זה בסדר. אתם לא צריכים להחליט על זה היום כי לחוק יש עוד כמה מהלכים. על הסעיף הזה תצטרכו לענות. יש כוכבית על סעיף עיקול מיטלטלין.

לדעתי הכוכבית תהיה גם על כל החוק, במידה שלא נדע מראש מה האגרה האחידה בה רוצה האוצר.

הוא תכף יאמר לך מה הוא מתכוון באגרה. לקח לו רגע למסור. תכף אתה תשמע. אני רק רוצה לומר איפה עומד הסעיף הזה. הסעיף הזה עכשיו עומד עם כוכבית, גם אם נצביע. אני רוצה את הסעיף הזה להשאיר עם כוכבית. אני לא כותב אותו בינתיים אלא אתם תביאו לי אותו משופר כך שיהיה ברור שאני באתי על סיפוקי.


כמה התכוונתם שהאגרה תהיה?

דיברנו על אגרה בסיסית כפי שהיא קיימת היום. כמו שאמרתי בהתחלה, זה אופציונאלי. ללא עיקול מיטלטלין וללא תפיסת רכב, דיברנו על תוספת של כ-35 שקלים.

ועם צד ג'.

כן. תוספת של כ-35 שקלים על האגרה הבסיסית.

כמה האגרה הבסיסית?

זה תלוי. בפסק דין זה מקסימום 100 שקלים, ואם אלה שטרות, 162 שקלים. זה גם כולל אגרת פרוטוקול וצריך לקחת את זה בחשבון. לכן התוספת כאן היא באמת שולית, היא תוספת שמשולמת היום הרבה יותר אפילו.

אני רוצה לשמוע מה זאת תוספת ריאלית.

כ-35 שקלים.

זה מקובל על האוצר? כי אם כן, אני מגיש מחר להוריד את אגרות ההוצאה לפועל ל-35 שקלים.

זאת תוספת על האגרה המשולמת היום. אנחנו לקחנו את עלות העיקולים.

אם כן, הסכום הוא 135 שקלים.

אבל אתה מקבל כאן עיקול ברישום, אתה מקבל עיקול צד ג'.

בכל הארץ?

בכל הארץ.

ב-135 שקלים.

לא, סליחה. קודם כל, נעזוב ברשותך את ה-100 שקלים. 100 שקלים זה מינימום, זה בהתאם לגובה התביעה וכולי. אגרת שטרות היא 162 שקלים. לכן אני מציע להשתמש במינוח "האגרה הקיימת היום". אם דובר על עיקולי צד ג', סדר גודל של 35 שקלים תוספת.


אם אנחנו מדברים גם על תוספת עם עיקול ברישום, התוספת תהיה סדר גודל של 150 שקלים.

חבר הכנסת רותם, אנחנו נישאר עם 135 שקלים ואז אנחנו נאשר. זה יהיה יותר. האם בעיקולי צד ג', ה-7 שקלים שהמונה דופק כל פעם, זה נשאר בתוך הממסגרת?

כן. ה-135 כולל.

ל-135 שקלים אני אסכים.

יש עוד אגרה אחרת. אחוז לפי גובה הסכום. זה לא 135 שקלים.

35 שקלים מעבר לאגרה, כולל רישום. זה מה שהתכוונתי אליו קודם.


אני רוצה לומר לך איך אני מבין ותתקן אותי כי אתה יודע לעשות זאת במלים קצרות. איקס פלוס 35 שקלים, זה ותו לא, ובזה יהיה גם הרישום מיטלטלין.

לא.

אני שואל אותך אם זה בסדר.

אבל הם לא רוצים.

הם לא רוצים, זה סיפור אחר. לא דיברתי אתם אלא דיברתי עם חבר הכנסת רותם.

זה בסדר, כן.

מר כספי, בדיוק לזה התכוונתי.

אני חושב שכאן הסכומים לא ברורים. יש כאן אגרות שלפי הקיים היום מה שהם אומרים, את זה גובים. איש פותח על 20 אלף שקלים, יש לו אגרה שהיא אחוז מ-20 אלף. אגב, זה לא אחוז כי אחר כך משלמים עוד כסף. זה לא אחוז לכל ההליך.

אנחנו מדברים על ההליך המקוצר, שזה יהיה סכום אחד.

שהאזרח יבין שלא הבאנו כאן מהפכה בהליך מהיר. יש אגרה, יש אחר כך תוספת על ההליך המהיר.

35 שקלים.

זה יותר.

זה מה שאני לא מוכן לתת.

שנדע איפה הסכומים שהם רוצים.

אני אזכיר לך מה עוד רציתי בזמנו. אני רציתי בזמנו שבנוסף לכך תהיה איזושהי אגרת תמרוץ. זאת אומרת, אנשים שפונים למסלול המהיר יאמרו להם שאם הם היו הולכים למסלול הרגיל, הם היו משלמים נניח אחוז מהתביעה וכאן יהיה שלושת-רבעי אחוז ולא אחוז שלם, וזאת כדי להמריץ את האנשים ללכת למסלול המהיר. אתם זוכרים שדיברנו על זה. לפחות אני זוכר שדיברנו על זה. גם בזה רציתי הפחתת אגרה וחשבתי שזה יהיה נכון ויהיה מהלך תקין, אבל אני עכשיו לא מדבר על זה.

מה שתקין ל-א' לא תקין ל-ב'.

זה תקין לכולם משום שבסוף זה גם פחות עול על החייב.

גם על המערכת.

היחידה שמקבלת קצת פחות תהיה מדינת ישראל, אבל היא הולכת לרפורמה גדולה, היא חוסכת בכוח אדם, היא משקיעה במחשבים במקום באנשים, היא סוגרת משרדים. זאת אומרת, היא צודקת שהיא עושה את המהלך הזה. מר בינג, אתה היית אתנו כאשר אמרנו אתה דברים לגבי אגרת התמריץ.


לממשלת ישראל יש הצעה יפה של הוועדה. לפי דעתי אתם יכולים לקבל רישום מיטלטלין שייעשה במסגרת תוספת 35 שקלים על הבסיסים עליהם עוד לא דיברנו. אתם יודעים שעמדתי היא שאני מבקש שתורידו גם קצת באגרות. זה מה שהצעתי, ואז אני אשכנע את חברי הוועדה, אולי.

ה-35 שקלים מוגבלים רק לחמישה בנקים. כלומר, את זה הם לא אומרים. זאת מפני שכל עיקול, בנקים דורשים עליו 70 שקלים. כך שזה מוגבל רק לחמישה בנקים, אם ירצו יותר, זה פשוט יעלה יותר. הם צריכים להתחייב לזה שב-35 שקלים עושים את הכל.

אם יהיה צריך שבעה עיקולים, המדינה תעשה שבעה עיקולים ותספוג את זה. ה-35 שקלים הם לצורך העניין. צריך להדגיש שוב שזה לא כולל עיקול רכב. שיהיה ברור.

לא כולל תפיסת רכב.

כן. זה לא כולל תפיסת רכב ואני רוצה שזה יהיה ברור לפרוטוקול. כרגע זה גם לא כולל עיקול מיטלטלין.

זאת הבקשה שלי. אתה יכול כבר לומר לי כן?

לא.

בסדר, תחזרו אלי עם תשובה.

כדי שאבין את הבקשה, אתה מדבר על עיקול ברישום?

כן.

עיקול מיטלטלין יעלה עוד כסף.

בוודאי.

תפיסה פיזית.

לא, לא תפיסה. זה הבלבול במושגים. אדוני היושב-ראש, אתה ביקשת עיקול ברישום והוא אומר שזה יעלה כסף.

הוא אומר שהפקיד יקבל והמדינה תספוג.

זה מה שאמרתי. אותם עובדים בהוצאה לפועל, מישהו יצטרך לשלם להם. מדובר כאן בכסף לא קטן.

בדיוק נכנסתי לכיסה העמוק של מדינת ישראל.

אני לא מכיר את המדינה כנדבנית כזאת שעל פעולה כזאת לא תגבה כסף.

אז לא יהיה להם את החוק. הם שמעו את דברינו, בעניין הזה יש תמימות דעים כמעט של כל חברי הוועדה.

אני חושב שיש כאן בלבול מושגים. לכן אמרתי עיקול ברישום, וזה אומר שאדם יוצא לבית של החייב ומבצע את רישום המיטלטלין.

כולנו אמרנו שלוש פעמים אותו הדבר. עכשיו דובר הוועדה הוא חבר הכנסת מיכאלי שיסכם את הנושא הזה. תקשיבו טוב טוב, ואם יסתבר שהוא אומר לא נכון, אני אתקן אותו.

מבחינת הליך עיקול בחוק, מה שאני זוכר ומה שאני יודע, ויש כאן הרבה חברים שמבינים בזה, עיקול היום נחשב בחוק להוציא אדם לבית החייב או לבית העסק, לבצע פעולת רישום המיטלטלין בתוך הנכס או העסק. זה נקרא פעולת עיקול. מה שעושים אחר כך, הוצאה, זה נקרא הוצאת עיקול.

זה חלק מהעיקול.

האוצר אומר שפעולת עיקול, מה שהתכוונתי עיקול, זה כן ייכלל בפנים ולכן את זה אנחנו רוצים להבין.

בעקבות דבריך אני מבהיר למה אני התכוונתי. אני מוכן לנסות לשכנע את חברי הוועדה להוסיף מיטלטלין שאפשר יהיה ללכת לעשות את הרישום בבית ולא את התפיסה. אם זה נקרא עיקול, תקראו לזה איך שאתם רוצים. את הרישום בבית בתנאי שזה ייכלל ב-35 שקלים תוספת ולא תיגבה אגרה. ברגע שתהיה תפיסה בפועל, לא חשוב איך אתם קוראים לה בחוק, או תפיסת מכונית בפועל, לא חשוב איך אתם קוראים לה בחוק, או כל מיני דברים אחרים – לשם כך תוכלו לקבל יותר כסף. זה מה שאני מוכן לתת. בנוסף לזה, שלא יישכח, כדי שלא יהיה ניגוד אינטרסים, זה ייעשה אך ורק לפי בקשת הזוכה. זה מה שאני מבקש שייכנס. אין לך תשובה לזה אבל אתה תיתן לי אותה בפעם אחרת, אבל הבנת מה ביקשתי.

הבנתי.

עכשיו תאמרו לי מה לא הבנתי נכון במה שאמרתי.

אני מבקש הבהרה.

בהמשך למה שאמר אדוני קודם, באמת דיברנו על הליך שהוא מהיר וזול, שהוא טוב גם לחייב, גם לזוכה וגם למדינה, ובהחלט דובר על אגרה שהיא מופחתת כדי לתמרץ לפנות להליך. אני רוצה להזכיר דבר נוסף, שדיברנו על מניעת כפל אגרות. זאת אומרת, הלך החייב למסלול המרי, שילם פחות, הצטרך לעבור למסלול הרגיל, יוסיף רק את התוספת ככל שתידרש.

לגבי עיקול המיטלטלין , אנחנו מצטרפים ומסכימים ככל שלא תיגבה על זה אגרה נוספת. הרבה פעמים מגיעים לביתו של החייב ורואים שממילא אין מה לעקל, אין מה לקחת, לא שווה להגיע לשלב השני.

אלה הם דברים שמר סיבק כתב לנו באריכות לפני כמה שנה.

הערה כלכלית לגבי הנושא של העיקולים. מחזור עיקולים ברישום לבנקים במדיה מגנטית זה בסביבות 400 שקלים. העיקולים האלה מוגבלים לטווח של שלושה חודשים בערך. בתוך תקופה של 8 חודשים של הגבייה במרכז לגביית קנסות, יש לך שלושה מחזורים. זה 1,200 שקלים לבד. לי זה לא מסתדר מתמטית. כלומר, אם הם סופגים את זה, זה בסדר, אבל השאלה היא אחרת והיא מטרידה אותו כזוכה, גם אם אני הולך לכיוון של המסלול המקוצר, והיא, האם בגלל שזה בעצם יחייב את המדינה לספוג סכומים מאוד גדולים, המדינה תתקמצן על איזה עיקולים היא תוציא, ואז אם היא תוציא רק חלק מהעיקולים, מי קובע לאיזה בנקים ילכו העיקולים? אם יוציאו את העיקולים לבנקים הלא נכונים, מי יהיה אחראי ברשלנות על זה?

התשובה שלי היא פשוטה. תפיסת הניהול הבסיסית התקינה של המדינה במערכותיה, עם כל מה שאמרתי קודם והשתלחתי ועשיתי את זה אולי בלשון בוטה מדיי. אני אומר שיש תפיסה עקרונית. ההנחה שלך היא שהמדינה היא נאמן שמעונין לגבות והולך למהלך שתכליתו לגבות ולהשיג ולא להיכשל בו. באופן כללי בסך הכל אנחנו נמצאים במהלך שהוא הוראת שעה ותהיה לנו אפשרות לבדוק אותו במהלכו.

הערה לגבי תפיסת השר בעניין הזה.

היא שונה מתפיסת המדינה?

אני רוצה להצטרף למה שכרגע אמרו מהנהלת בתי המשפט. כיוון שהתהליך הוא אופציונאלי והזוכה מסמן שהוא רוצה גם עיקול ברישום, שזה הליך שדורש קצת יותר מללחוץ על כפתור, איזושהי עלות שולית יכולה להיות מאוד הגיונית.

יכול להיות אבל אני לא מקבל את עמדת השר. אתם צריכים עכשיו לדווח לשלושה מקומות. אתם צריכים לדווח למשרד המשפטים, אני לא יודע למי, את צריכה לדווח במשרד המשפטים לשר, ואתה צריך לדווח למשרד האוצר וכולכם צריכים לבוא עם תשובה, שהממשלה תיתן תשובה אחת בלבד. 35 שקלים ולא פרוטה יותר.

הבהרה. אנחנו העלינו כאן את האפשרות לבצע תפיסת רכבים, כמובן בתשלום. האם אתה משאיר את האפשרות הזאת במסלול המהיר?

אני לא משנה כלום. מה שדיברנו, דיברנו, אבל אתם חייבים לי תשובה על הערה של הלשכה ושל איגוד הבנקים לגבי שינויים שעשיתם בתפיסות רכבים בזמן האחרון. קיבלתם מכתב.

בנושא כינוס נכסים.

נכון, בנושא כינוס נכסים.


אני יכול להצביע על 20ג ולהשאיר את הכוכבית. אני רוצה להצביע על 20ג בלי הסעיף הזה.

אני לא חושב שאתה יכול להצביע בגלל הבעיה שנשארה פתוחה.

אני משאיר אותה. בינתיים הסעיף הוא בלי זה.

למען הסר ספק. אנחנו מבקשים לא להשאיר את הסעיף.

אני רוצה לומר לך שאת לא מבינה נכון, אבל אני רוצה להיות בטוח שאמרת לי את זה.

סעיף 20ג, עמוד 7.

כן מצביעים. אם רוצים, אפשר יהיה אחר כך להוסיף עוד סעיף קטן.

אני מבקשת שתישמר למדינה הזכות להתנגד ולהסתייג.

המדינה תרשום הסתייגות.

ממשלת ישראל רשאית להוסיף בסעיף 20ג סעיף קטן נוסף המתייחס לעיקול מיטלטלין, להציע תוספת, נצביע עליה ויכול להיות שהיא תיכנס לחוק.

יכול להיות שזה שינוי שיכול להיות גם ב-20ד.

כשנגיע לסעיף 20ד תאמרי את זה.

לגבי אותו עניין.

הערה לפרוטוקול לגבי גובה האגרות. חישוב ראשון נעשה לפני כשנתיים. אנחנו נשב ואין כוונה לסטות בסכום גבוה מהסכום, אבל אני אומר שאין התחייבות חד משמעית שהסכום יהיה 35 שקלים.

אני לא אישרתי אגרות. גם לי אין התחייבות שאני מאשר לך 100 שקלים. אולי אני אאשר לך 90 שקלים.

כל מה שאני אומר שלא יצטטו מהפרוטוקול כאילו התחייבנו כי לא התחייבנו במובן הזה.

אנחנו לא התחייבנו לאשר את החוק הזה. אנחנו אמנם מצביעים אבל אחר כך נצטרך גם לאשר אותו.

מר בינג, ההתחייבות שאמרתם 100 שקלים והשקל היום הוא מטבע חזק, ואני אשכנע אתכם שזה 90 שקלים.

20ד
הליכים שיינקטו במסלול מקוצר

(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לנקוט בהליכים כאמור בסעיף 20ג(ב) בהתאם למידע על החייב שהתקבל בידיו לפי סעיף 7ב או נמסר על ידי הזוכה.

(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ומבלי לגרוע מחובתו של רשם ההוצאה לפועל כאמור באותו סעיף קטן, רשאי זוכה לבקש נקיטת הליכים בטרם קבלת מידע על החייב ובלבד שציין בבקשת הביצוע אלו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף 20ג(ב) הוא מבקש שיינקטו ואת הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף 20ג(ב)(1) וצירף את המסמכים הדרושים. ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים, בכפוף להוראת סעיף 7(ה).

המטרה הייתה שגם לפני שרשם ההוצאה לפועל מקבל את המידע מכל המאגרים, אם לזוכה ידועים הפרטים, הוא יכול להגיש בקשה לנקוט .

יש בידיכם הרשות, את מה שאמרתם לגבי מיטלטלין, את השלכתו גם בסעיף ד'.

הערה לנוסח. כתוב "על אף האמור בסעיף קטן (א) ומבלי לגרוע מחובתו של רשם ההוצאה לפועל כאמור באותו סעיף". מאחר שסעיף קטן (א) מנוסח כ-רשאי, לא כל כך ברורה החובה. לכן אנחנו מסתפקים לומר שעל אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי זוכה לבקש.

בדיון היה כן חשוב לוועדה לציין שנקיטת הליכים לפי בקשת זוכה היא משהו שהיא מעבר לחובה הבסיסית בהליך המקוצר של הלשכה, של הרשם, לנקוט הליכים מיוזמתה, שזה סעיף קטן (א).

אבל זה לא מתאים למילה חובה.

אנחנו יכולים לשנות בסעיף קטן (א) ל-ינקוט.

גם ב-(ב).

לגבי סמכות שיפוטית לא כותבים את זה בצורת חובה.

לא, כבר כתבנו כמה פעמים. אני יכול להביא לך ראיות מחוקים אחרים.

זה הנוסח הראשוני שלנו.

זה יישאר ינקוט ויתוקן גם ב-(ב) ל-ינקוט במקום רשאי.

בקשר למידע על החייב שהתקבל מטעם הזוכה, שזה לא יחייב.

אם אדוני היה מקשיב, היה שומע ששינינו. יהיה כתוב "ינקוט".

(ג)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להאציל סמכויות שניתנו לו לפי פרק זה לגורם כאמור בסעיף 4א לחוק.

זה הסעיף שדיברנו עליו קודם, שהמוצע לפועל, סגנו, עורכי-הדין שלו, שנות ותק או עובד עם 5 שנות ותק .


הואצלה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל כאמור, יינקטו הליכים על ידי הגורם שהסמכות הואצלה לו רק בהתאם לכללים שייקבעו לעניין זה על ידי מנהל בתי המשפט כאמור סעיף 20ח(ב).


כאן הייתה בקשה שזה יהיה מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בהתאם לשינויים שדובר עליהם.

האם בבקשה שקראת קודם מסעיף קטן (ב), יש כאן משהו שונה מההליכים שקיימים היום במסלול הרגיל?

זאת לא בקשה בטרם אזהרה.

זה נקרא בקשה בטרם מטעם הזוכה שהוא יכול לבוא ולבקש לנקוט בהליכים אלה ואלה בלי שאני מקבל נתונים.

זה לא דווקא לפני אזהרה. זה יכול להיות לפני אזהרה לפי סעיפים אחרים אבל כאן מדובר על כך שלפני שכל המידע התקבל אצל הרשם מהמאגרים השונים, אם לזוכה יש מידע, הוא יכול מיד כשהוא פותח בהליך לצרף את המידע שיש לו ולבקש שינקטו בהליכים מסוימים כי אחרת יהיה איזשהו הליך במסגרת המסלול המקוצר של קבלת מידע ממאגרים, שהוא ייקח איזשהו פרק זמן. כאן מאפשרים לזוכה מיד כשהוא פותח את ההליך לצרף את המידע שיש אצלו
ולומר שינקטו בהליכים כאלה וכאלה כי הוא יודע שיש לו חשבון בבנק זה וזה והוא יודע שיש לו רכב.

אם כן, הסעיף מתכוון לגבי נקיטת פעילות בפועל או לגבי מידע?

ניתן במיידית לפי מידע שקיים.

אנחנו מצביעים בסעיף 20א עד ד' בכפוף לשינויים שצריכים לזכור אותם: לגבי עיקול מיטלטלין, בסעיף ג' רבה ו-ד' רבה, לגבי תחולות ממילא לא הגעתי לדבר כך שנשמע מכם. בשתי ההתניות הללו אני מבקש הצבעה. בהוראת השעה אנחנו עוד לא נוגעים.

ה צ ב ע ה

סעיפים 20א עד 20ד – אושרו פה אחד

תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30