הכנסת השבע עשרה

PAGE
1
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

9.7.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 219

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ו' תמוז תשס"ח (9 ביולי 2008), שעה 09:00

מצוקת העולים הקשישים שעלו מעל גיל 45

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר

אברהם מיכאלי

שרה מרום שלו

יוסף שגל

יפה וולמן
- המשרד לקליטת עלייה

איילת שפירא
- מפקחת ארצית בשרות לזקן, משרד הרווחה

אילה אמן
- המשרד לענייני גמלאים

מיכאלה גרזון
- משרד הבינוי והשיכון

מירה קידר
- אגף רווחה, הסוכנות היהודית

לבנה עזרא
- תחום זקנה ושאירים, המוסד לביטוח לאומי

ולדימיר קניז'נקי "חזית הכבוד

אברהם שרנופולסקי "חזית הכבוד"

אנה שרקר
- "חזית הכבוד"

ארקדי יונין
- "חזית הכבוד"

דנה גורדון

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

מצוקת העולים הקשישים שעלו מעל גיל 45

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת עלייה, קליטה ותפוצות. הנושא היום מצוקת העולים הקשישים שעלו מעל גיל 45. זו לא ישיבה ראשונה. אנחנו דנו בנושא זה בשנה שעברה, בשנה זו. היתה ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אבל תוצאות אנחנו לא קיבלנו עד היום. אני חושב שהמצב של עולים שמגיעים בגיל 45 פלוס הוא קטסטרופלי, למרות שבשנים האחרונות יש התקדמות בחוק. כאשר דיברנו פה על חוק ניצולי שואה גם דיברנו על עלייה בהשלמת הכנסה לאנשים בגיל מעל 80. באוגוסט יחוקק עוד חוק שהוא קשור לעולים שבגיל מעל 70. אתמול דיברנו על זה שצריך לחוקק חוק שנותן הטבות לפנסיונרים.

יש חוק לפי דרישת מורים שטוענים בצדק, מגיע עולה חדש בגיל 45, לא עבד שעה אחת ובסוף הוא מקבל קצבת זקנה והשלמת הכנסה וכול ההטבות שמגיעות לו. מגיעים אנשים בגיל 45, מורים, רופאים, עוברים עשרות קורסים בשפה, במקצוע, עובדים, מגיעים לפנסיה לא גדולה, אלפיים שקל, 2600 שקל או 2800 שקל, ובסוף לא מקבלים השלמת הכנסה ולא מקבלים הטבות והמצב שלהם פחות מאלה שאפילו לא עבדו שעה במדינת ישראל. זה לא טוב. זה לא נותן מוטיבציה לעבוד. על פי החוקים שלנו יותר קל לא לעבוד ובסוף לקבל יותר מזה שעבד 10 או 15 שנה. כולם מבינים שבעשר או חמש עשרה שנה אי אפשר לקבל פנסיה גדולה. אבל החוק בנוי ככה שפנסיה אפילו מפריעה לבן אדם לחיות בכבוד. אנחנו הנחנו על שולחן הכנסת חוק שאלה שמקבלים פנסיות כאלה צריכים לקבל קצבת זקנה והשלמת הכנסה. זה יותר צודק. ככה צריך לחיות. לא צריך להיות ככה שבן אדם עבד ואחר כך לוקחים ממנו מה שהוא קיבל.


אני שכחתי להגיד שקיבלו הצעת חוק שמי שמקבל מהביטוח הלאומי קצבת זקנה והשלמת הכנסה יכול להרוויח גם 1500 שקל. קודם הוא יכל להרוויח 996 שקל. זה גם התקדמות. יש כל כך הרבה חוקים שלא נותנים תשובה צודקת. למשל, בן אדם עובד 15 שנה ולעומתו יש בן אדם שלא עבד כלל וזה האחרון במצב יותר טוב מזה שעבד. יש פה נציגים ממשרד הרווחה, ממשרד הגמלאים. יש עמותות לארגונים ציבוריים שמייצגים עולים שהגיעו בגיל 45 פלוס. אני מבקש מנציגי הציבור להגיד מה שאתם רציתם להגיד.

תודה רבה. אני מייצג את עצמי, מהנדס, בוותק 40 שנה. סך הכול 46 שנים יש לי וותק. אני עובד עדיין בעיריית חיפה בתור מהנדס בכיר ואני מייצג פה את תנועת "חזית הכבוד" שמתעסקת בשנתיים האחרונות בסוגיות של העולים החדשים בדבר פנסיה או פרישה לפנסיה. אני רוצה בקיצור להרחיב קצת, לתאר את התמונה שמצטיירת. הקבוצה שלנו מונה בערך 100 אלף אנשים שעלו ארצה בעלייה הגדולה בשנת 90, ואנשים אלה הם בעלי מקצוע שעבדו מ-15 עד 25 שנים בארץ מוצאם. הם לא למדו בארץ והמדינה לא שילמה גרוש אחד להשכלה של האנשים הללו, והאנשים הללו אחרי כל ההשתלמויות, למדו שפה, עברו מבחנים, עמדו במכרזים, בסופו של דבר קיבלו מקומות עבודה ואתם רואים את האנשים האלה גם בבית חולים, גם בהוראה, הם גם מהנדסים, הם עובדים בהי טק, בתעשייה האווירית וכו' וכו'.

האנשים האלה כאשר הם קיבלו עבדו קנו דירות. הסקר שלנו מראה ש-92% ממאה אלף אנשים קנו דירות. זאת אומרת משכנתא, הלוואות, כמו כל עובדי המדינה. אבל הם קנו דירות בגיל 45 או 48, משהו כזה, פלוס 28 שנים, זאת אומרת עוד 10 שנים הם צריכים לשלם בגיל פרישת פנסיה בגיל גמלאות את המשכנתא, ההלוואות וכו'. זו הסיטואציה החדשה במדינת ישראל. לא היה דבר כזה עד כאן. לא היה דבר כזה בשנת 70 או בעליות הקודמות.


כשאנשים מתחילים לקבל פנסיה הם מקבלים כפי שאמר היושב ראש מיכאל נודלמן מקבלים 1500 שקל. אני גם מכיר את המשכורת הקטנה של 900 שקל. אבל אם מקבלים 900 שקל יכולים לקבל 700 שקל. אם מקבלים יותר מ-1500 שקל מקבלים עד 2600 שקל, ממשיכים לשלם את המשכנתא או את ההלוואה, זאת אומרת נשארים 1200 שקל עד 1500 שקל. ואין הטבות בתרופות ובארנונה. יש לנו הרבה דוגמאות מאנשים שכבר יצאו לפנסיה. יש פרופסור מבאר שבע אחד הגדולים בעולם קיבל פנסיה 1100 שקל וממשיך לעבוד בעצמו. קשה לו להשתתף בישיבות בירושלים.


יש לנו כמה הצעות שאנחנו רוצים לדון עליהן עם חברי הכנסת. קודם כל יש ניסיון בינלאומי בעניין הזה. בגרמניה לדוגמה, מדינה שלא כל כך רוצים לזכור אותה, אבל בדבר כזה דווקא בגרמניה יש ניסיון, בשנת 70 בזמן ההגירה של אנשים מברית המועצות לגרמניה, 2 מיליון, חוקקו חוק שעל פיו האנשים מקבלים ותק 60% מהוותק שעבדו. למשל אם עבדו 20 שנה יש להם 12 שנה מצטברות. יש ניסיון כזה.


יש כמה חוקים במדינה שלנו. לדוגמה בשנת 70 היו כמה חוקים לאנשים בגיל 50 פלוס, אחרי שנתיים קיבלו עבודה, ונתנו לעשר השנים הראשונות 35%. בעלייה שלנו יש הרבה פחות אנשים שקיבלו עבודה בגלל תחרות, בגלל מיעוט מקומות העבודה לבני 50, אז בגלל זה אנחנו אומרים שאפשר לדון ולהוריד את גיל 50 ל-45, באותן הטבות שיש שם. זה מה שאמר פרופ' נודלמן לגבי האחוזים שמקבלים האנשים שלא עבדו כלל.


יש עכשיו גם פנסיה חובה וזה אחד ההישגים של ההסתדרות, משרד האוצר ומשרד העבודה. אבל שם אין בדיוק סעיף 1 מה שקשור לסוגיה. שם מדובר על פנסיה מצטברת. זה נכון, זה טוב לילדים, לנכדים שלנו שמתחילים את החיים ומתחילים לעבוד אחרי צבא.

הבעיה הזאת היא לא רק סוגיה של עולים חדשים. אני וחברים שלי מזמן עברנו מהסטטוס של עולים חדשים לתושבי קבע שעובדים בארץ 17 שנה. אבל בגלל כל הסוגיות ובסופו של דבר הכלכלה המשפחתית ההידרדרות מעבירה אותנו לסטטוס של עולים חדשים. ביום ראשון בישיבת הממשלה דיברו על עלייה. יכול להיות שהעלייה תמנה 1500 יהודים מברית המועצות ואם רוצים לתת משהו לאנשים האלה, אני חושב שקודם כל לאנשים האלה יש חברים ומשפחות פה שהם יכולים להשוות איתם איך אנשים בגיל 45 מסתדרים בארץ. ויש עוד בעיה. המשכנתא שאנחנו משלמים עד גיל 75 או 78 עד 120 נשארת לרוב האנשים כירושה לילדיהם. במקום להקים משפחות ולטפל בנכדים, יש בעיה לנכדים שלנו.

ובסופו של דבר אני רוצה להגיד ככה. אם אנחנו קנינו מאה אלף דירות במאה אלף דולר כל דירה ואנחנו נתנו ערבות לבנקים, זה סך הכול 10 מיליארד דולר, זאת אומרת 35 או 40 מיליארד שקל שאנחנו השקענו בערבות שלנו במדינה, אולי בסופו של דבר אנחנו יכולים לקבל קצת רווח שכרגע קיבלו אותו הבנקים בהחזר לאנשים האלה. זה גם מספיק לקבל את ההפרש מה שלא השגנו בוותק שלנו בארץ. אני מקווה שבתמיכה של הוועדה וועדות אחרות ומשרדי ממשלה אנחנו ביחד נהיה מוכנים לדון על הדברים ולהגיע למצב כזה שלא יהיה צורך להרחיב את מעגל העוני במדינה שלנו. תודה.

גם אני מייצג את "חזית הכבוד" כי חלק מהמטרות בעמותה שלנו זה שיויון בעולם הרע. כל מה שאמר לפני מר קניז'ניק זה ממש אמת. אני לא רוצה לחזור על המילים שלו. אבל איך נחפש דרכים חדשות כדי לטפל בבעיה. אנחנו ניסינו כמה דרכים ואחת מהן היתה חוק שירות המדינה לגמלאות משנת 1970. ובחוק הזה היה מדובר על אנשים שהגיעו ארצה בגיל 50 פלוס שהסתדרו בעבודה וקיבלו 35% עבור 10 שנות עבודה וכו' . ישבנו כאן ודיברנו עם הסתדרות הגמלאים ושאלנו שאלה את יושב ראש ההסתדרות, כמה אנשים כאלה יש? הוא אמר, בארץ, 13 אנשים. בשביל 13 אנשים חוקקו חוק. מזמן יצאו לפנסיה.

אני זוכרת את החוק.

את זוכרת את החוק. אני לא זוכר אני הגעתי ב-93. אז הייתי בן 46. התחלתי לעבוד ב-95. אני עובד כבר 13 שנה. שאלה, כמה אני יכול לעבוד בשנים? אני לא מדבר על שחיקה כללית, שאנחנו צריכים כל 45 להיכנס לכיתה חדשה כאילו אנחנו שחקני במה.

אתה מורה בבית ספר?

כן. אנחנו צריכים להביא לילדים ידע לפי המקצוע שלנו. אבל יש מורה לחינוך גופני והוא מתרוצץ על המגרש עם הכדור בגיל 70. זה אי אפשר. אנשים יוצאים לפנסיה מוקדמת.

כמה מקבלים פנסיה מורים שעובדים מגיל 45?

אני אגיד לך. קודם כל יש כאן כמה קטגוריות. זה תלוי בהרכב המשרה. אם יש למישהו מזל וזה בערך 30% או 40% מכל המורים שיש להם משרה מלאה אז במשכורת שלנו נחשב הוותק בחו"ל, רק לצורך משכורת, לא לצורך פנסיה.

רק למי שעובד במשרה מלאה נחשב הוותק?

לא. ותק יש לכולם. אבל כאן אנחנו מתחילים להיכנס לבעיה עצמה. דוגמה, יש לי ותק, זה נחשב במשכורת. ותק של 32 שנים. יש לי 100% משרה היום. אז זה נחשב הכי טוב מה שיכול להיות. ובסך הכול אחרי 10 שנים אני הייתי אמור לקבל 1500 שקל פנסיה ועכשיו אחרי 13 שנים זה יוצא בסביבות 2000 שקל. אולי אני אגיע ל-2300 שקל. זה גג.

ומה תקבל מביטוח לאומי?

אין לי הטבות מביטוח לאומי. לא הנחות בארנונה, לא הנחות בתרופות. צריך רכב ציבורי וכו' וכו'. אני משקיע בעבודה.

מי שלא עבד מקבל יותר ממך.

אני משקיע בעבודה. כשהגעתי למנהל הוא אמר, אם יש לך רכב, אז אני אתן לך. תקבל 5 שעות כאן ו-3 שעות כאן. אז אתה צריך להסתדר. עולה חדש. שנה בארץ. פחות משנה אני כבר הולך לקנות רכב לצורך עבודה. חבר שלי שלא עבד אין לו רכב אז הוא ישב והסתכל בטלוויזיה. אחרי זה מתחילים לחלק. בונים טבלה. אתה עבדת נניח 15 שנה. שנה ראשונה היה לך 60% של משרה. אחרי חמש שנים היה לך 100% משרה. עושים ממוצע. מהממוצע הזה נניח 70% אתה מקבל גם 70% של הפנסיה. זה גם מצמצם סכום שמגיע לך מהפנסיה. אז למה אנחנו הגענו? עוד פעם לאותו מצב.

ו-15 שנה עבדת.

אני עבדתי 15 שנה ואני אקבל לא מ- 100% אלא מהממוצע שאני עבדתי כל השנים. אבל זה הגרלה. פעם יש יותר שעות, יש יותר כיתות, ופעם יש פחות. חלוקת שעות זו הגרלה. איך להתגבר על זה? מה לעשות? אני חושב שאם היינו לוקחים שני אנשים ולא משנה, אין מה לחכות, אני לא חושב שאני מוכן לעבוד עד גיל 67. באמת אני לא חושב. בגלל השחיקה, בגלל העייפות.

עלייה זה דבר קשה.

עלייה לא בגיל 20. עלייה בגיל 40 או 45 והלאה. אם אני הפסקתי לעבוד נניח בגיל 60 וצברתי ותק לפחות 10 שנים, 12 או 13 שנה, לא משנה, אז אני יוצא, אני ממליץ שאני אקבל את אותו סכום, אותן הטבות, אותם תנאים כפי שמקבל בן אדם שלא עבד אבל אני הצלחתי להרוויח עוד 1500 שקל או 1800 שקל, אני תרמתי למדינה אז אני הרווחתי מזה.

אני הנחתי על שולחן הכנסת חוק שאומר שאתם צריכים לקבל קצבת זקנה, השלמת הכנסה, וכל הפנסיה שאתם צברתם.

אבל מי שפרש לפנסיה מוקדמת אז מה? אתה התכוונת למי שפרש בגיל 67. אבל מי שפרש בגיל 63 מה הוא יעשה?

האנשים האלה גם יקבלו מביטוח לאומי את כל ההטבות.

אם אני הרווחתי 2300 שקל מביטוח לאומי לא מגיע לי הטבות.

אני אומר יש חוק חדש. כל הדברים אתם צריכים לקבל.

החוק החדש מתכוון לאנשים מגיל 67 ומעלה. אני מדבר על זמן פרישה בגיל 62 או 64.

צריך להוריד את גיל הפנסיה מ-67 ל-65, זה יותר חשוב מהכול. צריכים לעשות את זה.

אני לא יכול להחזיר את החוק. יש עוד חברי כנסת, הם צריכים להסכים. זה צריך לעבור. ביום ראשון יועלה הדבר בוועדת שרים. אני בטוח שיהיו בעיות אבל אני במצב שלי אני מוכן לקרב. להחזיר את החוק אני לא יכול. אפשר לחוקק תיקון לחוק או לחוקק חוק נוסף, כדי לתקן את מה שאתה מדבר עליו. זה לא כל כך קל. אתם חושבים שאני ניסחתי חוק והוא מתקבל מיד. צריך מלחמות.

אתה זוכר שהיתה כאן קולט אביטל בכנסת השש עשרה. אז הגשנו הצעת חוק. חוק של שנות 70. לקצר את הגיל. מדובר היה בגיל 50. דיברנו על לתת לא 2% בשנה אלא 3.5% בשנה. זה הגיע למר נתניהו וזה נעצר. וככה היה.

אני עומד על זה שלפנסיה מצטברת לא צריך אפילו לשאול את העולה החדש אם הוא עובד, הוא צריך לקבל 4.5% או 5% כדי שבפנסיה הוא יקבל יותר כסף. אני מכיר הרבה אנשים כאשר אני התחלתי לעבוד אף אחד לא רצה להשקיע לעצמו כי המצב היה קשה, אז באותו זמן לא חשבתי על פנסיה. אבל כל אחד וגם המדינה צריכה להבין שמתעוררות אחר כך בעיות כאלה כמו שאנחנו מדברים עליהן.

אבל פנסיה מצטברת זה לא לנו, זה לילדים שלנו, לנכדים שלנו.

חברים, אני מבין שמי יושב פה לא מקבל החלטות אבל את רוב הדברים אתם מבינים.

אני מהמשרד לקליטת עלייה. אני רוצה רק שאלת הבהרה. המאה אלף ולדימיר שדיברת עליהם זה כולל עולים מכל הארצות שעלו בני 45 פלוס.

לגבי כל הארצות יש הסכמים בין ממשלת ישראל ו-12 מדינות לגבי פנסיה. אז בגלל זה אנחנו למדנו את הדברים. אני לא רציתי לדבר כאן כי זה לא שייך לוועדה הזאת, למה לא להמשיך את הדרך. הרוב הם מברית המועצות לשעבר.

אני אגיד לך למה אני מתייחסת לזה כי תושבים חוזרים שעזבו את הארץ נמצאים באותה סיטואציה. נניח שתושב חוזר ירד מן הארץ והגיע לארץ בגיל 47,

אבל הוא עבד שם. למה הוא עזב את המדינה? כדי לעבוד ולהרוויח הרבה כסף. הוא מגיע עם כסף. העולים מברית המועצות הגיעו בלי שום דבר. אני שילמתי לשש נפשות כאשר ביטלו לי את האזרחות, שילמתי 6 אלף רובל. זה המון כסף. זה המחיר של שתי מכוניות. ודירה אני לא יכולתי למכור. אני נתתי למדינה את הדירה שלי והגעתי עם מאה דולר לישראל. התושבים החוזרים שאת מדברת עליהם לא מגיעים עם מאה דולר.

לא כולם.

כמעט כולם. אם הם נסעו לחו"ל ממדינת ישראל והגיעו בחזרה בלי כסף אלה מקרים מיוחדים.

אני כן מזדהה עם הבקשה הזאת ואני מזדהה עם זה שאם בגיל 46 מגיעים לארץ אז באמת צברו מעט נכסים ובאו במצב כזה. אני מזדהה עם מה שהם מעלים.

אתם מבינים מה קרה בחוקים שלנו. מי שעבד הוא איבד את כל הזכויות. מי שלא עבד דקה יש לו כל הזכויות, יש לו הטבות בארנונה, באוטובוס, בטלוויזיה. תרופות.

יש עוד דבר, ובסופו של דבר ותק, אנשים כמוני, עד 50 שנה. גם מאבדים את הבריאות וכו' וכו', מול אנשים שעבדו מעט או לא עבדו.

אני רוצה רק להגיד שיוצאי אתיופיה במובן זה הם גם במצב מאוד קשה.

אי אפשר להשוות. זה נכון יש בעיה עם יוצאי אתיופיה. אבל זו בעיה אחרת.

אני חושב שהוועדה ואתם עובדי מדינה צריכים להגיע לשרים ולמנהלים ולומר להם שהחוקים האלה לא טובים, כי חוק שהוא נותן הרגשה שיותר טוב לא לעבוד ואתה בסוף מקבל יותר הטבות אם אתה לא עובד, זה בזבוז משאבים.

יש אנשים מהעלייה שלנו שככה קיבלו את החוק. סליחה.

כבוד היושב ראש, חברים נכבדים. דרך אגב גם אני עולה חדשה אבל באתי לפניכם. אני ניצולת שואה. באתי ב-46. שלא תחשבו שאז היה יותר טוב. אז היה יותר גרוע. לא היה בכלל למי לתת.

שרה סליחה. ב-46 המצב היה אחר. עכשיו המדינה עשירה.

ודאי שכך. אבל אני כל חיי, הייתי גם בהסתדרות. אני חושבת שמה שאנחנו צריכים לדרוש זה לדרוש בחזרה את ה-35%. זה שהחליטו בשנות השבעים. וברגע שה-35% האלה יחזרו למורים ולמהנדסים ולכול הסקטורים העובדים, אם אנחנו נצליח לדרוש את זה אני לא אומרת שכל הבעיה תיפתר אבל חלק גדול של הבעיה יפתר. היה על זה חוק. אנחנו פשוט צריכים לחדש את החוק. לא יסכימו בממשלה, אני מראש אומרת לכם, וכמו שאומר פרופ' נודלמן, לא קל. אנחנו יושבים פה, תדעו לכם שיש לנו באמת ימים קשים. לפעמים אני הולכת הביתה ממש בוכה כשאני רואה מה שקורה. כי אכפת לי מאנשים וכואב לי, כי אני עברתי גם שואה. זה לא פשוט. אני ניהלתי בית תרבות ושם קיבלתי את כל העלייה מרוסיה כי הם באו ללמוד אצלנו עברית, ודיברתי איתם רוסית. זה מצב מאוד קשה. ובואו נאמר את האמת אתם באים ממדינה שבכל אופן היתה שם תרבות. לא הייתם עשירים כולכם אבל תרבות היתה שם. אנחנו לא יכולים להשוות את המצב
הזה למדינות אחרות. לכן מה שאני חושבת פרופ' נודלמן, שחייבים לחזור ל-35%. זה יפתור לעולים מברית המועצות את הבעיות.

אנחנו צריכים להתדיין עם ההסתדרות על כך.

עם מי שצריך להתדיין אז נתדיין.

אני ישבתי עם עיני. הוא מסכים. אבל צריך משא ומתן ברמה אחרת.

כאן צריך להיות מעורב גם שר האוצר. הרי אנחנו מדברים על כסף. חייבים לעשות את זה. לא תפתור את הבעיה עם עוד 2% או עוד 4%. הבעיה תיפתר כאשר נחזור לאותו חוק.

עדיין אין הסכם. אנחנו מנסים להיתלות בכל מיני חוטים ולהקל את המצב שלהם. אם אנחנו נגיע למה ששרה אומרת לא צריכים את החוקים האלה.

לחדש את החוק צריך עם ההסתדרות, עם שר האוצר. צריך רק לתקן את הגיל. בחוק הזה גיל 50 הוא הקובע. אנחנו צריכים להתחיל מגיל 45. זה תיקון אחד.

הלוואי שהיה אפשר מגיל 50 לקבל את כל ההטבות שאנחנו מדברים עליהם.

הלוואי והיינו מקבלים את זה מגיל 50. אבל תדעו לכם כמו שאומר פרופ' נודלמן זה לא פשוט. אתה מדבר על מאה אלף איש. אנחנו מדברים במיליארדים פה. בכל אופן לפי דעתי זה הפתרון שיכול להביא את האנשים האלה למצב שבו הם יוכלו לחיות. אני לא אומרת שהם יוכלו לקנות וילות או משהו, אבל שיוכלו לחיות בכבוד. זה מה שאנחנו רוצים.

יש לי תיקון אחד. אולי אתם לא תרצו להתייחס לזה. מדברים על גיל 45 פלוס. מגיל 45 פלוס גבר יכול לעבוד עד הפנסיה 22 שנה. אישה 5 שנים פחות. אז בואו נוריד את הגיל לאישה לפחות ל-40 פלוס, לא 45. הלוואי שיהיה לי כוח אני אעבוד עד גיל 67, עד 70. אבל כבר היום, יכול להיות שאתם שומעים את הקול שלי, סוף שנת לימודים, אני כבר לא מדברת. עוד לא יצאתי לפנסיה. אז אני חושבת שלנשים צריך להוריד את הגיל לחמש שנים פחות.

אני רק רוצה להגיד לך, אנחנו צריכים קודם כל דבר אחד להעביר, כי אם נתחיל להכניס כמה דברים זה בוודאי לא ילך ויש גם סחבת גדולה. לכן אני אומרת לכם, אני כל כך מבינה אתכם אבל קודם כל שנוכל להעביר את ה-35%. זה דבר הכי חשוב. אחר כך אתה יכול לתקן. אלה דברים הרבה יותר קלים מאשר החוק עצמו. מדובר פה במיליארדים.

שמי מירה קידר. אני מנהלת השירות הסוציאלי בסוכנות היהודית. אני מטבע הדברים מצטרפת לבקשה שהיא רציונלית. מדובר על קבוצה שתרמה, תורמת למדינה, גם הקבוצה לא גדולה וגם הסכומים הם לא בשמיים. אני רוצה לחזק את הבקשה הזאת מהזווית שלנו שאנחנו עובדים עם הצעירים. אנחנו קולטים למסגרות שלנו את הצעירים הבודדים, שההורים נשארים שם, ואנחנו רוצים שההורים יגיעו אחרי הילדים, ואנחנו יודעים משיחות עם הרבה צעירים, גם כשהם חיילים, גם כשהם סטודנטים, גם כשהם משתלבים בתעסוקה, שיש הרבה הורים שהם עוסקים שם במקצועות, רופאים, מהנדסים, שפוחדים לבוא כי הם יודעים מה המצב כאן. ואם אנחנו נשפר אנחנו נתרום גם לאיחוד משפחות.

אנחנו יכולים לסמוך על הסוכנות במלחמה שלנו?

בוודאות. אני יכולה להגיד במשרד שלי רכז בוגרים שלנו, צעיר שעלה לבד לארץ, עשה צבא, למד באוניברסיטה, בן יחיד, שני ההורים מאוקראינה לא עלו כי פחדו בגלל כל הדברים. אימא רופאה, אבא מהנדס, האבא נפטר שם. הוא עכשיו יושב שבעה. הוא נסע לשם כי ההורים לא הגיעו לארץ מכל הסיבות שהם שמעו, פחדו להיות נטל על הזוג הצעיר בארץ שרק התחתן.

מי שעבד 15 שנה לא יכול להשתוות למי שיצא מהמטוס ודקה לא עבד בישראל. הוא מקבל פחות מי שעבד 15 שנה. זה טיפשות במילים פשוטות.

רק זה יפתור לנו את הבעיה. אנחנו צריכים ממש להילחם על זה.

שמעת מה שהיא אמרה. צעירים באים, זה בעיה, משפחה פה, משפחה שם.

כל הטענות הן שבאו הצעירים עם המבוגרים. הצעירים עזבו אתה הארץ, נשארו המבוגרים. גם לאלה טענות לאוכלוסייה אצלנו.

משרד גמלאים, אתם יכולים לעזור במלחמה שלנו במשהו?

אני מוכרחה לציין שאני לא מכירה טוב את הנושא.

את חושבת שזה תקין שבן אדם שעבד 15 שנה מקבל בגיל פנסיה פחות מאשר בן אדם שירד מהמטוס ומיד מקבל יותר?

מה שאני יודעת להגיד שבנושא הזה שברגע שאתה עובר את הסכום המסוים שלא מזכה אותך בהשלמת הכנסה אתה כבר נחשב עשיר. התופעה הזו מקיפה יותר מאשר רק את העולים. יש הרבה מאוד אנשים בארץ שלא מגיעים לסף לקבל השלמת הכנסה ובגלל זה נמנעות מהם הרבה מאוד הטבות. אז אני לא יודעת אם אפשר להפריד בהתייחסות לנושא הזה דווקא את העולים לעומת אחרים.

אני מסכים איתך. אבל היה לו זכות לעבוד 40 שנה. ב-40 שנה בן אדם שעבד כמו שצריך יש לו משהו. הוא עבד פה, יש לו בית, המשפחה זה דור שני. כשמדובר בעולים מדובר על אנשים שבאו דור ראשון. אין להם שום דבר. רק חובות על דירות והלוואות וכל מיני דברים. יש שוני קצת בין ותיקים לעולים חדשים. אני לא רוצה שאתם תחשבו שזה אותו דבר. זה לא אותו דבר. העולים צריכים עם משכורת של 4000 שקל לשלם אלפיים שקל להחזר חובות וחיים על אלף שקל. יש שוני. זו ועדת עלייה וקליטה והוועדה צריכה לחשוב איך לעזור לעולים. זה לא סטטוס שלנו לדבר או לתמוך בוותיקים, אבל אנחנו מוכנים לדבר על ותיקים. אבל דבר ראשון אנחנו צריכים לפתור את הבעיה של מאה אלף איש, העולים, שהגיעו לארץ ונציגי הסוכנות מדברים על אלה ששם יושבים בגיל 40. הם יכולים לתת את הילד למדינת ישראל. עכשיו אנחנו קוראים בעיתונות שמשרד הבריאות מחפש רופאים. אין מספיק רופאים בישראל. שם יושבים רופאים והם לא רוצים להגיע לפה כי הם יודעים מה מחכה להם בעוד עשר שנים. אנחנו צריכים להיות קצת יותר חכמים וגמישים. אנחנו חושבים רק על היום. למה אנחנו לא חושבים מה יהיה מחר ומחרתיים. אנחנו מדברים על אנשים בגיל 45 פלוס. רופא טוב, מהנדס טוב, מורה טוב.

אנחנו צריכים לחשוב איך לעצור את הירידה מהארץ.

בגיל הזה אנשים לא יורדים. הצעירים והחזקים יורדים. אנחנו לא נותנים תמריץ לאנשים לעבוד. יש אנשים שבאים בגיל 45 ולא עבדו יום אחד כי הם באבטלה. הביטוח הלאומי נותן להם עזרה. זה נכון. צריך להיות ככה. אבל לא יכול להיות שאלה שעבדו, למדו שפה, בסוף הוא במצב יותר גרוע מזה שלא עבד פה.

בחוק הביטוח לאומי בפרק שמדבר על תשלומי קצבאות זקנה ישנו סעיף שמדבר על תקופת עבודה. עכשיו אדם שעבד בארץ וצבר תקופות ביטוח מעל 144 חודשים לא יכול להיות שהוא לא זכאי לקצבת זקנה. כך שאין אפלייה פה.

קצבת זקנה בבקשה. זה תמיד קבוע. אני מדבר על השלמת הכנסה.

לעניין השלמת הכנסה אנחנו עובדים על פרק בחוק הבטחת הכנסה. והפרק בחוק הבטחת הכנסה נותן השלמת הכנסה כדין אחד לכולם, בין אם הוא עלה לארץ לפני גיל הפרישה ובין אם הוא עלה לארץ לאחר גיל הפרישה. כך שזכאות להשלמת הכנסה אף היא לא מפלה בין אזרח ותיק לבין עולה חדש. ובהבטחת הכנסה, מבחינתי זו השלמת הכנסה בזקנה יש את מבחן ההכנסות.

בסדר. אנחנו מכירים את החוקים האלה. הוא יקבל אלפיים שקל פנסיה. מה תהיה הבטחת ההכנסה?

מבחינת השלמת הכנסה לעניין חוק הבטחת הכנסה פנסיה נלקחת בחשבון עד סכום של 4296 בעיקרון קצבת הזקנה יכולה להשתלם בתוספת השלמת הכנסה אבל עבור הסכום הראשון, זה תלוי במצב המשפחתי, אם הוא יחיד, אז עד סכום של 997 שקל קצבה לא נפגעת. מעבר לסכום של 997 שקל.

עכשיו זה 1500 שקל.

עד סכום בין 997 שקל ל-2200 שקל עבור כל סכום שמעבר ל-997 על כל שקל נוסף יורדות 60 אגורות מהפנסיה. כלומר הפנסיה לא שוללת לחלוטין את השלמת ההכנסה. תלוי בגובה הפנסיה, תלוי בנתונים נוספים שהם באים לידי מבחן במבחן הכנסות. זה הכול לפי העניין. כך שאדם יכולה להיות לו פנסיה והוא יכול גם לקבל השלמת הכנסה, זה לא שולל באופן מוחלט, תלוי מה גובה הפנסיה. אותו הדין גם עם אדם שנמצא פה בארץ ומקבל קצבת זקנה ותובע השלמת הכנסה. יש לו פנסיה. גם הוא ייעשה לו מבחן הכנסות בדיוק לגבי העולה החדש.

אני לא מבין למה אתם מורידים 60 אגורות מפנסיה. אני מבין שבן אדם לא עבד, יש לו זכות לקבל 1500 שקל. הוא מקבל באיזה עבודה 1600 שקל, אתם מורידים, זה מפנסיה אתם מורידים. איזו זכות יש מפנסיה להוריד?

בחוק הבטחת הכנסה בהגדרה מה היא הכנסה, ישנו סעיף שמדבר על מה היא ההכנסה שתילקח לחשבון לעניין זכאות להבטחת הכנסה. וההכנסה היא כל הכנסה לפי תקנה 22 לפקודה. אחת מההכנסות שנמצאות בתקנה 22 לפקודה היא הכנסה מפנסיה, ואז היא חייבת להילקח בחשבון לעניין חוק הבטחת הכנסה. אני מדגישה. לעומת זאת קשיש אחר שמקבל קצבת זקנה ועבד את כל השנים המירביות שלו והוא מקבל גם קצבת זקנה וגם פנסיה, קצבת הזקנה שלו לא נפגעת בכלל אם הוא לא תובע השלמת הכנסה. פנסיה לא נלקחת לצורך קצבאות זקנה. היא נלקחת רק לצורך הבטחת הכנסה.

זה מה שאני אומר. מקצבת זקנה אתם גרוש לא יכולים לקחת.

נכון מאוד. אבל בחוק הבטחת הכנסה אולי אדוני צודק והיום כפי שמצוין בחוק הבטחת הכנסה ואני מדגישה שדין אחד לתושב ישראל ולעולה חדש, החוק קיים.

תגידי לי, בפנסיה של 2000 שקל יהיו לו זכויות להטבות שמקבלים אלו שמקבלים הבטחת הכנסה.

אם הוא יקבל ולו שקל הבטחת הכנסה יהיו לו את כל הזכויות שמגיעות לו מכוח החוק של הבטחת הכנסה. זה אומר הנחות בארנונה, פטורים למיניהם, כל מה שמגיע מכוח חוק הבטחת הכנסה. ההנחות הן לא אינדיקציה של סכום. ברגע שיש לו זכאות להבטחת הכנסה מבחינתנו כל ההנחות. עכשיו הזכות להבטחת הכנסה אני מדגישה לא נשללת לחלוטין בזכות העובדה שיש לו פנסיה. לא נשללת. נעשה מבחן הכנסות לפי מה שנקבע בחוק. אני יכולה להעביר לכבוד הוועדה את טבלת הסכומים שנקבעו.

אפשר לשאול שאלה. תגידי בבקשה בן אדם לא עבד, הוא מגיע לגיל זקנה, מתחיל לקבל את כל הכסף מביטוח לאומי. סך הכול סכום, כמה הוא מקבל? הוא יחיד. אין לו משפחה.

הוא יחיד היום כזכאי של קצבת זקנה, עומדת הזקנה על 1291 שקל. זו קצבה בסיסית ביותר, פלוס מינוס 2250 שקל או 2300 שקל השלמה. אבל אני רוצה להדגיש אנחנו מדברים על קצבה בסיסית ביותר. לקצבת הזקנה משולמות תוספות. תוספת ותק שנצברת מכוח תקופת עבודה של עשר שנים.

אני מדברת על בן אדם שלא עבד.

אדם שלא עבד זה קצבה בסיסית, בסביבות 2250 שקלים. זו קצבת זקנה פלוס השלמת הכנסה. זוג מקבל 3229 שקלים בתוספת השלמת הכנסה. אבל אנחנו שוב מדברים על קצבה מאוד בסיסית. למרבית האנשים, גם לעולים החדשים משולמות תוספות. תוספת ותק, תוספת דחיית קצבה. משולמות. הייתי יכולה אם היינו יודעים להביא נתונים כמותיים.

זה הכול בסדר אבל אני רוצה לשאול. 3200 שקל משלמים, זה מה שאתם משלמים לכולם. אם בן אדם עבד ומקבל 2000 שקל פנסיה למה אתם צריכים להוריד את זה?

זו בדיוק הנקודה. שזה לא יורד במכה אחת כבוד היושב ראש. זה מדורג. ייתכן מאוד שבסכום הפנסיה שהוא מקבל אפילו לא ניגע וייתכן שניגע בחלק יחסי שקבוע בחוק. אני יכולה להקריא את הסעיף שקבוע בחוק כבוד היושב ראש? בעיקרון התוכן זה מה שאני אמרתי אבל שוב זה תלוי בגובה הפנסיה ותלוי בגובה ההכנסות.

אני מדבר על 2000 שקל פנסיה. ב-15 שנים אנשים לא מגיעים ליותר.

בעיקרון בסכום של 2000 שקל פנסיה כמעט ולא נפגעת לו השלמת ההכנסה. נפגעת קצת. בסכום קטן, תלוי במצב המשפחתי, תלוי אם יש לו ילדים בבית. הסכומים נקבעים בהתאם למצב המשפחתי ולמספר הילדים שתלויים בו בבית. ילד נחשב עד גיל 22.

בסדר. זה קצת תמונה אחרת חברים.

אני באמת חושבת שלישיבה הזאת היה צריך להכין אותנו שנביא את טבלאות הסכומים כי זה ממש קראו לי מרגע לרגע.

את יודעת שבביטוח לאומי תקנות וכל מיני דברים כל כך מסובכים אז קשה להבין דברים. שמה נקודות, שמה ילדים. בן אדם רגיל לא יכול להבין מיד.

אם אפשר לבקש שתעבירו את הקצבאות עם קצת דברי הסבר גם לאלה שלא מבינים בחוק הביטוח הלאומי. תודה.

יש לי המשך לשאלה שלה. אז בן אדם שלא עבד הוא יקבל 2200 שקל בערך. מה הפנסיה שאני יכולה להרוויח הכי גדולה כך שאני אוכל להמשיך לקבל את כל ההטבות.

אז זה תלוי כל מקרה זה לגופו.

בן אדם יחיד.

יחיד אמרתי עד סכום של כאלף שקל. המודד המדרגה הראשונה. זה פנסיה. נניח שאת מקבלת אלף פנסיה ו-997 שקלים השלמת הכנסה זה בסביבות אלפיים, פלוס הפנסיה שלא פגעת בה, עוד אלף, בסביבות שלושת אלפים, שלוש וחצי אלף שקל.

אז אין הבדל גדול בין אדם שלא עבד ובין בן אדם שעבד? אז בשביל מה לעבוד? אם אני יכולה לא לעשות כלום בחיים ולקבל כמעט אותו כסף?

כל המטרה היא לא להשאיר את התושבים והאזרחים והעולים החדשים ללא מקורות קיום.

אבל אם בן אדם עבד הוא צריך לקבל יותר.

בן אדם שעבד זה לא בדיוק שהוא מקבל יותר. חוק הבטחת הכנסה הוא בא להיטיב עם מעוטי הכנסה.

אנחנו לא נותנים תמריצים לאנשים לעבוד. אתם רוצים שאנשים לא יעבדו ויהיו קליינטים שלכם. אנחנו רוצים שהם יעבדו ולא יהיו קליינטים שלכם. אבל שבסוף הם יקבלו מה שמגיע להם.

חשוב להדגיש ואני אמרתי את זה אולי כדרך אגב, אדם שעובד בנוסף לקצבה הבסיסית שהוא ממילא זכאי לה, אמרתי הוא זכאי גם לתוספות. קצבת זקנה היום יכולה להגיע כקצבת בסיסית ליחיד לסכום של 2300 שקל לעומת 1200 שקל של אדם שיש לו קצבה בסיסית לחלוטין. ככה שיש תמריץ לעבודה. יש תוספת ותק.

איזה תמריץ? 200 שקל?

500 שקל לפעמים עד אלף שקל אם הוא לא מתחיל מיד בגיל המותנה לקבל קצבת זקנה. יש מונח שנקרא דחיית קצבה. קצבת זקנה מקבלים בין הגיל המותנה לגיל המוחלט. גיל מוחלט זה היום לגברים 70. אם אדם בגיל 65 צריך לקבל קצבת זקנה והוא ממשיך לעבוד והוא דוחה את קבלת הקצבה אז הוא יקבל בגיל 70 ותינתן לו עוד תוספת נוספת על השנים שהוא לא התחיל לקבל את קצבת הזקנה. אז החוק נותן איזשהו פיצוי.

אני בגיל שלי וקיבלתי מכם. אני לא צריך הטבות שלכם. אמרתם לי, תשלח לנו. שלחתי. אתם אומרים לי, אתה צריך אחרי 70, יש לך משכורת גדולה.

מעבר לגיל 70 שום הכנסה לא מעניינת אותי. אדם יכול להמשיך לעבוד. הכנסה מעבר לגיל המוחלט הכנסה לא מעניינת.

אם מישהו פרש לפנסיה מוקדמת בגיל 62 נגיד והוא הרוויח 3000 שקל פנסיה. מה הוא מקבל?

הוא מקבל קצבת זקנה.

אני רוצה לקבל החלטה שאנחנו נתחיל מלחמה על חזרת חוק אנשים שעבדו.

אני בעד.

אז בן אדם בן 62, עדיין לא הגיע לגיל. אז מה הוא יקבל בסופו של דבר?

בגיל 62 אם הוא הפסיק לעבוד ויש לו פנסיה של 3000 שקל והוא יחיד אז 3000 שקל הם גבוהים מסכום הבטחת ההכנסה שהוא יכול לקבל ליחיד ולכן מבחינת הביטוח הלאומי בנתונים שאתה נותן לי, אני מדגישה, לא יכול לקבל קצבה מהביטוח הלאומי, הוא יתקיים מהפנסיה. יגיע לגיל זקנה יקבל זקנה כפוף להוראות החוק.

ומינוס משכנתא 2500 שקל.

אני רוצה להגיד לביטוח לאומי שהבטחת הכנסה צריכה להיות 50% ממשכורת ממוצעת. אתם משלמים 23% ואומרים לנו ש-27% זה חוק טלוויזיה ורדיו, ארנונה. אני עשיתי חשבון, זה פחות מ-27%. אנחנו צריכים לשנות את הדבר הזה. כי אתם חוסכים על גבי הגמלאים. אתם משלמים רק 23% ואולי להטבות עוד 15%. זה אומר שהם מקבלים לא 50% ממשכורת ממוצעת. הם מקבלים 30% עד 35%. זה אנחנו צריכים לתקן ותהיה מלחמה נגד זה. עולים חדשים לא מקבלים מה שמגיע להם כי הבטחת הכנסה זה 50%. אצלנו זה 23% וכל שנה אנחנו מקבלים דוחות על עוני במדינת ישראל. מי גורם לעוני הזה? אנחנו.

אני רוצה להציע משהו שאולי פעם העלו אותו, הנושא של משכנתאות ומס הכנסה, אולי פטור ממס בנושא של משכנתאות. אולי דווקא לאוכלוסיה הזאת שרוכשת נכס והיא בעצם ממשיכה לשלם מס הכנסה רגיל והמשכנתאות גבוהות ולא נשאר בעצם ממה להתקיים. אם הכנסת יכולה לקדם את הנושא הזה, לסייע להם לפחות בפטור ממס. שזה יהיה מוכר כהוצאה.

אנחנו ראינו את המסמך שהעברתם לנו מטעם העמותה שלכם. אני רוצה להבין. אתם כתבם פה כמה בעיות שיש, ואתם לחלק מהן פתרונות. אני כרגע שומע את הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי יש להם היום כללים שהם אולי גם נוקשים כלפי אזרחי ישראל, ואדוני היושב ראש אמר שכול מיני דוחות עוני, זה חלק מהכללים הנוקשים שהביטוח הלאומי אומר, אתם חוקקתם את החוקים, תשנו את החוקים. בסדר. השאלה היא איפה הפער ביניכם היום כעולים לבין אזרחים ותיקים, ואני רוצה לדעת אם אפשר להתרכז בנקודות האלה ולתקן אותן. אני רוצה להיות ממוקד. תגידו את הנקודות, שתיים, שלוש, ואנחנו נוכל לשמוע את הביטוח הלאומי, אולי אנחנו נוכל לסייע.

לגבי ביטוח לאומי אולי אין לנו הצעות אבל יש לנו הצעות אחרות. הפרובלמה הזאת שאנשים בגיל 45 עלו ארצה בניסיון 25 שנים אחורה ואחרי כל הלימודים וההשתלמויות, מכרזים, מבחנים, סוף סוף מקבלים את העבודה בארץ במקצוע. אנשים במקצוע, רופאים, מורים, מהנדסים, פועלים, הי טק, פקידים, וכן הלאה. בסך הכל אנחנו מדברים על מאה אלף אנשים. האנשים לאט לאט עוברים לפרישת פנסיה ורואים שבגלל הותק הקטן בארץ ובגלל החוקים הקיימים הפנסיה הממוצעת היא בין 1000 עד 3500 שקל, זה יוצר בסיס. יחד עם זאת 92% מהאנשים האלה קנו דירות, קיבלו משכנתא וממשיכים לשלם בגיל פרישת פנסיה את החובות. ביחד עם זאת יש הידרדרות בהכנסות, 2500 שקל מינוס משכנתא 1500 שקל. בסוף נשאר אלף שקל כדי לחיות.

הכרה בוותק לגבי פנסיה זה יעזור? אני רוצה להיות ממוקד. אתם אומרים זה לא רק למשכורת זה גם לפנסיה. נניח מחר מתקנים את החוק ומכירים בוותק של העולים, אני שואל כלכלית, מה יהיה ההפרש?

כל התמונה כלכלית. בחוק הישראלי היו שלושה דברים שקיימים היום. (א) היה חוק שאנשים בגיל 50 שעלו ארצה קיבלו בעשר שנים הראשונות 35%. אבל כשהם מצאו עבודה, אחרי שנתיים אחרי עלייה. זאת אומרת עלו בגיל 50, בגיל 52 קיבלו עבודה, אחרי עשר שנים מקבלים 35% פלוס מה שנשאר. היום קשה לקבל עבודה בגיל 40 ובגיל 45. כמעט אי אפשר בגיל 50. האם אפשר לתקן את החוק, להוריד את הגיל מ-50 עד 42 אז אפשר לתקן את המצב.

אין חוק כזה עכשיו.

בתוך ההסכם הזה נותנים 3% לעבודות חו"ל, אם בן אדם לא מקבל פנסיה מהמדינה שבה הוא עבד. למה 3%? אם אפשר לתקן ל-10% או 15%, זה גם יעזור.

רבותיי, ביטוח לאומי זה גורם אחד שיושב פה. אם משנים מחר את החוקים ביטוח לאומי יעשה מה שהמחוקק יקבע. אבל יש פה גורם שלא נמצא פה והוא האוצר. אם זה חוק שירות המדינה לגבי גמלאות כי בסוף אתם מדברים על נתונים שאני חושב שכדאי אדוני היושב ראש, שאנחנו בעקבות הישיבה הזאת נעשה ריכוז ספציפי של נקודות שאתם אומרים ואחרי זה נצטרך לבדוק את זה מול הגורמים, כי אחרת אנחנו יוצאים עם הרגשה לא טובה. אתם מעלים בעיה ולא יודעים איך להתמודד איתה. בואו נהיה ממוקדים. נקודה אחת זה ותק. נקודה שנייה אתה אומר אחוזים. אם אנחנו מדברים על תיקונים ספציפיים שיכולים להביא לכם תוספת כספית.

אנחנו דיברנו פה שאנחנו צריכים להיפגש עם יושב ראש ההסתדרות. אחר כך עם שר האוצר. ולחדש את אותו הסכם שהיה. במקום לומר מי שבא אחרי 50 הם מציעים מי שבא אחרי 45.

אדוני היושב ראש, בכל אופן מדובר על תיקונים תקציביים. עד כמה זה ריאלי?

מצד שני אולי העמותה או האנשים שכואב להם, מדובר פה על מאה אלף איש שסובלים במגזרים שונים, מישהו פה לא מקשיב, מישהו פה לא מבין. עכשיו אדוני היושב ראש אתה יותר ותיק ממני במאבקים האלה מול האוצר. כשעלו הבעיות האלה מה היתה התשובה?

התשובה היתה קיצוצים.

כשאנחנו מדברים על הגדלת האחוז אנחנו מדברים על אלה שעדיין עובדים. אבל יש קבוצה די גדולה שכבר הגיעו לגיל פרישה, הם צברו פנסיה קטנטנה, והם משלמים עכשיו עבור משכנתאות והלוואות, והגדלת האחוז לא משפיעה עליהם.

זו בעיה. יש הרבה בעיות חברים. או שנפתור את כל הבעיות ולא נפתור שום דבר, או שאתם בונים לנו סדר עדיפות, אני לא רוצה להחליט מי ראשון ומי אחרון. אם אנחנו רוצים להשיג משהו אנחנו צריכים ללכת צעד צעד. אתם צריכים להכין נייר. ולא להוסיף ולגבב דבר על דבר. אני לא יכול להעביר חוק אלמנטרי. היה חוק של הוטראנים. היתה שם בעיה אנשים עשירים נתנו כסף והיתה בעיה עם ראש עיר ולא היתה צעדת הוטראנים. אנחנו החלטנו שמגיע לאנשים כאלה. כשאנחנו ניסחנו את החוק היו 15 אלף ותיקי מלחמה. עכשיו נשארו 5000 ותיקי מלחמה, ואנחנו ביקשנו אלף שקל מהממשלה ליום הניצחון. נלחמנו הרבה זמן על אלף שקל לחמשת אלפים איש. אתם צריכים להבין שכשאנחנו מדברים על 35% ממשכורת למאה אלף איש איזה מלחמה צריכה להיות ואיזה תוצאות יכולות להיות. אתם צריכים לתת לנו את ההמלצות שלכם מה אתם רוצים. אני מבין שבגרמניה מחשבים ותק. צריך להיות ריאלים. אנחנו יכולים להילחם על חידוש ההסכם שהיה קודם.

ושם הכירו בותק של עבודה בחוץ לארץ?

הכירו בותק רק של 10 שנים.

ברור שזו בעיה מרכזית. אתם מדברים על מאה אלף. בואו נדבר על מספרים יותר גבוהים. יש פרוגרסיה. כי זו בעיה אמיתית. אני מסכים עם יושב ראש ועדת עלייה וקליטה. על מה אתם רוצים להתמקד. מה יש? יש תמיכה, יש רצון. אני אחראי על מינימום 14 ח"כים. אתה מבין למה אני מתכוון. זה בסדר. ממש מה שצריך עכשיו זה סדר עדיפויות. מה שחשוב זו תמיכה מצד חברי כנסת. לא משנה מאיזה מפלגות חברי הכנסת.

חוץ מזה אנחנו עכשיו מנסחים את החוקים. יש חוק שמי שקיבל משכנתא אחרי גיל 50 והבנק ידע שהוא לא מסוגל להחזיר את המשכנתא הזו, החוק אומר שאם הוא מחזיר חצי, החצי השני הבנק לוקח על עצמו. אם זה יעבור אני לא יודע. אבל יש הצעת חוק כזו. איך זה יעבור, זה מלחמות. זה מלחמות. אנחנו חושבים שאנשים שעבדו צריכים לקבל תמורה. ולא צריכים בביטוח לאומי לקחת מפנסיה.

אני מפקחת ארצית בשרות לזקן של משרד הרווחה. דבר אחד שצריך לקחת אותו בחשבון מבחינה כלכלית, המדינה בונה הרבה מאוד שירותים לאנשים זקנים חסרי יכולת. במידה והאנשים שיזכו לקבל פנסיה גבוהה יותר הם לא יזדקקו להשקעה כל כך מסיבית בבניית שירותים ובסבסוד שירותים כשהם מגיעים לגיל זקנה.

ב-15 שנה במדינת ישראל הם לא יכולים להגיע לפנסיה גבוהה.

אם זה ישתנה. אדם יוכל לרכוש לעצמו את השירותים כמו כל אדם אחר בעל יכולת, אם הפנסיה תשתנה בעקבות מה שנאמר כאן, 35%, רמת ההכנסה שלו תהיה הרבה יותר גבוהה ואז הוא לא יזדקק לעזרת המדינה ברכישת שירותים.

את לא שמעת מה שאמרתי קודם. אצלנו גבול השלמת הכנסה זה 23% ממשכורת ממוצעת. אני דיברתי עם היועץ הכלכלי של ראש הממשלה. הוא יודע וכולם יודעים שזה צריך להיות 50%. לא כל אחד מקבל שירותים של המדינה. יש אנשים שהם בגיל פנסיה והם לא מקבלים שירותים. למה המדינה צריכה לחסוך על גבם של אנשים כאלה? במדינות אחרות יש סל תרופות, שם לא עושים קונצים כמו אצלנו. נותנים 23% ו-27% זה באוויר. בגלל זה יש עוני כל כך גדול אצלנו. גם המשכורת נמוכה וגם השלמת הכנסה נמוכה. אני חסיד של סל צריכה. במדינות מתוקנות מעדכנים על פי האינפלציה. כך בגרמניה, בארצות הברית וקנדה. אנחנו נמשיך את המלחמה על החזרת החוק לקדמותו, הסכם עם ההסתדרות והממשלה על 35% פנסיה ממשכורת. אני צריך להגיד לכם תודה אנשי המשרדים. המדובר לא רק בעולים אלא זה קשור לכל אזרחי המדינה שהם בגמלה והם לא מקבלים את מה שמגיע להם.

הבעיה שהוצגה כאן היתה בדגש על החזרי משכנתא. יש החלטת ממשלה שפועלת לקראת השתתפות בהחזרי משכנתא לעולים קשישים נזקקים. הבעיה שעלתה כאן היא לאלה שהם לא נזקקים. אלה שהם נזקקים אמור להיות פתרון. בשבוע הבא יש דיון על הנושא הזה. אבל בעיקרון אמור להיות פתרון לקבוצה הזו. מה שעלה כאן וזה סוגיה שאנחנו לא יכולים לטפל בה זה מה עושים אלה שהם בדרגה שמעבר לנזקקים.

תודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00