PAGE
ועדת הכספים

23.12.2007

18

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, י"ד בטבת תשס"ח, 23 בדצמבר 2007, שעה 10:00

פרק י"ג, סעיפים 71(4), (6) ו(12), 72 (ג) ו-(ד), 74, 75, 76(1) ו-77 (ביטוח בריאות לעקרות בית) – מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007

חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר


חיים אורון


זאב אלקין


יצחק בן-ישראל


אבישי ברוורמן


מוחמד ברכה


אלחנן גלזר


משה גפני


יצחק וקנין


שי חרמש


דוד טל


שלי יחימוביץ'


אמנון כהן


חיים כץ


יעקב ליצמן


אורית נוקד


ניסן סלומינסקי


ראובן ריבלין

קובי הבר – הממונה על התקציבים, משרד האוצר


רביב סובל – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר


משה ברסימנטוב – אגף התקציבים, משרד האוצר


עו"ד שי סומך – מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים


יגאל שלום – מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי


עו"ד רועי קרת – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי


עו"ד מאירה בסוק – יועצת משפטית לדיני עבודה, נעמ"ת ירושלים


ולריה פייגלשיפר – נציגת פורום נשים לתקציב הוגן


יפעת מצגר – שדולת הנשים בישראל


עו"ד דבי גילד חיו – התנועה לזכויות האזרח


עמי צדיק – מ.מ.מ, הכנסת

טמיר כהן

סמדר אלחנני

שמרית שקד

הילה לוי

פרק י"ג, סעיפים 71(4), (6) ו-(12), 72 (ג) ו-(ד), 74, 75, 76(1) ו-77 (ביטוח בריאות לעקרות בית) – מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007

בוקר טוב, יש לנו היום יום עמוס. כולם יודעים את זה ואני מקווה שכולם ביטלו את הפגישות שלהם. רבותי, יש לי בקשה מחברי הכנסת, אנחנו נהיה כאן שעות רבות היום ולכן אני מבקש לעשות את היום הזה כמה שיותר נעים כי הוא טעון. בסופו של דבר, נסיים אותו על הצד הטוב ביותר, נישאר כולנו חברים ונעבור אותו בשלום. אני מבקש שלא נתרגז אחד על השני ונעביר את היום הזה ברוגע ובנועם.


לגבי ההצבעות, ההצבעות לא יתחילו לפני השעה שש בוודאות, אבל אני לא רוצה לסנדל אתכם. תזמינו מלון, אם תמצאו. חברים, אני לא רוצה לסנדל את עצמי מבחינת מועד ההצבעה, אבל בטוח תקבלו התראה מבעוד מועד. כולנו יודעים שצריך להישאר היום בסביבות המשכן ולא לצאת. אתמול עשיתי רשימה ויש הרבה מאד דברים פתוחים, כולל שב"נים, יועצים פנסיוניים, 4% קיצוץ ועוד. מי שירצה הפסקה של כמה דקות, דברו איתי, אני זורם עם כל אחד בחדר.

האם הממשלה יודעת במה היא עשויה להיתקל כתוצאה מהתנגדות גורמים בתוך האופוזיציה? האם הממשלה יודעת את כל מפת הדרכים שלה להעברת התקציב? האם הממשלה יודעת איפה הקווים האדומים או שאנחנו משחקים משחק וחברי הכנסת, השותפים העיקריים, נמצאים בערפל?

את הפוקר אפשר לשחק בצורה פתוחה ובצורה סגורה. אתה תחליט איך אתה משחק היום והממשלה תסתדר עם מה שיש.

איתי אין לה בעיה, היא יודעת שאני נגד, אבל הממשלה נכנסת עכשיו למהלך הזה בלי ידיעה לאן היא הולכת?

אני סמוך ובטוח שגם ראש הממשלה וגם שר האוצר יודעים מה הם עושים. זה הדבר היחיד שאני יכול להגיד.

אחד הנושאים שעולים היום הוא השב"ן. אני לא חושב שאנחנו צריכים לחכות עם השב"ן עד הערב לתחילת המשא ומתן. ברור שיש כאן גרעין קשה של חברי כנסת מכל הסיעות, שרוצים ללכת על הצעת פשרה שמוביל חיים אורון. ללא קשר לדיונים אני מציע לבקש מהאוצר שחיים יתחיל עכשיו את המשא ומתן.

אתה צודק. זה לא רק בשב"נים אלא גם בייעוץ הפנסיוני וגם ב-4%. החדר שלי לרשות כל אחד שרוצה לנהל משא ומתן.

אתה צריך לבקש, לא אנחנו.

רבותי מהאוצר ורבותי חברי הכנסת, כל מי שרוצה לנהל משא ומתן תוך כדי הישיבה ולסגור דברים, זכותו. החדר פנוי.

בנושא השב"ן יש הסדר?

לא. מה שיסגור חבר הכנסת אורון מקובל עליי ועל חברי הכנסת. רבותי, אחרי שהבנו אחד את השני בואו נתחיל לזרום. פרק י"ג – ביטוח לאומי – סעיפים 71(4), (6) ו-(12), 74, 75, 76(1) ו-77. כל מה שקראתי עכשיו קשור לעקרות הבית.

היושבת ראש הוציאה את זה.

יושבת ראש הכנסת הפיצה היום מכתב – אני מקווה שקיבלתם אותו.

לא.

טמיר יחלק לכם אותו. היא מביעה שם עמדה נחרצת נגד הטלת מס על עקרות הבית.

באמת תודה רבה. בלי עמדת יושבת ראש הכנסת לא היינו יודעים שאנחנו נגד הטלת מס על עקרות הבית.

היא מביעה את עמדתה.

אפשר לשמוע את עמדת האוצר? אולי זה ייתר את הדיון.

בוודאי. רבותי, אני שואל כל הזמן רק שאלה אחת – אם נצביע בעד הטלת מס על עקרות בית והן יסרבו לשלם, מה יעשו? יפטרו אותן? איך תגבו את המס?

הסעיפים שהזכרת מבקשים להטיל מס בריאות בשיעור מינימום על עקרות בית, בדומה לשאר אוכלוסיות, שאינן עובדות וחייבות בתשלום מס בריאות כגון: עקרי בית, סטודנטים ומובטלים. מבקשים להטיל את סכום המינימום הקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, בסך 86 שקלים בחודש. בנוסף מוצע לקבוע מנגנון פשוט לחיוב הכספים באמצעות קצבאות שהן מקבלות, בעיקר קצבת ילדים. עוד מוצע שיהיה סכום מינימום, שיועבר על ידי המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 75% מהסכום הכולל, בין באופן ישיר ובין באמצעות קיזוזים מהעברות האוצר למוסד לביטוח לאומי.

כן מוצע לקבוע בהוראות שעה שאם המוסד לביטוח לאומי יהיה בגרעון, במקום 75% מינימום שיועבר על ידי הביטוח הלאומי הסכום יופחת ל-65%. זה עיקר התיקון.

אני רוצה לתת לחברי הכנסת מספר נתונים – מדובר על קרוב ל-900 אלף עקרות בית, מתוכן 165 אלף מקבלות קצבאות זקנה, מתוכן 12 אלף מקבלות השלמת הכנסה. יש עקרות בית, שאנחנו יודעים שהן עקרות בית על פני כל השנה ומדובר ב-440 אלף. יש עקרות בית שהן עקרות בית רק בחלקי שנה, כלומר בחלק מהשנה הן עובדות, ומדובר ב-275 עקרות בית. זאת אומרת שמבחינתנו זאת ההתפלגות. אלה שמקבלות קצבאות, אפשר יהיה לקזז מהקצבאות, למשל מקצבת זקנה, מקצבת שארים, מקצבת ילדים ומקצבאות הבטחת הכנסה. יש לנו כ-190 אלף עקרות בית שנצטרך לשלוח להן פנקסי תשלומים ולהקים מערכת גבייה, שאנחנו מעריכים אותה בתוספת כוח אדם לביטוח לאומי של כ-150 איש. העלות היא כ-30 מיליון שקל.

וכמה תקבל?

450 מיליון שקל.

העלות המנהלית היא 30 מיליון וההכנסות הן כחצי מיליארד.

מתוך 450 מיליון חלק יקוזז באופן אוטומטי ולא נצטרך את תוספת כוח האדם, אלא לאלה שאנחנו צריכים לעבוד באופן ידני.

חצי מיליארד שקל זה נתון אמיתי? לפני שבוע חוק ירושלים התחיל ב-950 מיליון שקל וירד ל-115 מיליון.

גם אם לא נצליח לגבות כסף מעקרות הבית, אנחנו נצטרך להעביר כסף לאוצר על פי פוטנציאל הגבייה, לדוגמה – אם פוטנציאל הגבייה הוא 450 מיליון והצלחנו לגבות רק 200 מיליון, בכל מקרה נעביר 75% מ-450 מיליון גם אם לא גבינו את הכסף. זאת פעם ראשונה בהיסטוריה של המוסד לביטוח לאומי שיש הצעה כזאת ואנחנו לא מסכימים לה.

ההוצאה הזאת לא קשורה בהכנסה.

דבר נוסף וחשוב הוא שהכנסת הזאת אישרה בחוק ההסדרים 2005 תיקון לסעיף 37 לפקודת מס הכנסה. התיקון הובא לכנסת, ואני מצטט: "לבטל נקודת זיכוי בגין בן זוג של עובד כי על ידי כך אפשר יהיה לגבות בעקיפין מעקרת הבית חובת תשלום מס בריאות". כלומר, ביטלו אז נקודת זיכוי עבור אישה שאינה עובדת, עקרת בית, מתוך הנחה שיהיה קשה לגבות ולהקים מנגנון מס בריאות.

כמה שווה נקודת הזיכוי הזאת?

כ-200 מיליון שקל אם אני זוכר נכון.

היא שווה כ-180 שקלים לאדם ובמכפלות האלה אתה מגיע פחות או יותר לדבר דומה.

המוסד לביטוח לאומי רוצה להשקיע את משאבי הגבייה שלו באמת במקורות כמו מעסיקים, עצמאים וגורמים שבהם אנחנו רוצים להשקיע את משאבי הגבייה. לפי נתונים של המוסד לביטוח לאומי, מרבית אלה שאנחנו אמורים לגבות מהן נמצאות מתחת לקו העוני בכל מקרה, כלומר מדובר במשפחות עם הכנסות נמוכות, לא צפון תל-אביב. לכן אנחנו מביעים את התנגדותנו.

איך נעשית הגבייה? אתם דופקים בדלת?

לא. שולחים לה פנקס והיא צריכה לבוא לשלם.

ואם היא לא משלמת, מה אתם עושים?

כמו כל אזרח.

תופסים אותה במכולת.

שולחים מעקלים.

אין גבול.

מישהו עוד רוצה להתייחס מפקידי הממשלה? אם כך, חברת הכנסת שלי יחימוביץ', בבקשה.

אני שמחה שקיבלנו מכתב מיושבת ראש הכנסת ובו עמדתה בעניין, אחרת לא היה לנו מצפן מוסרי להחליט מה מותר ומה אסור. אני מחכה למכתב שאומר על כל סעיף וסעיף, למשל על קצבאות הביטוח הלאומי. אם כך, אנחנו מסודרים מבחינת האשרור המוסרי. האמת היא שאני לא יודעת מה להגיד על זה, אבל בכל זאת אני אגיד למען הפרוטוקול. כל פעם אנחנו עומדים נדהמים מול כושר ההמצאה הווירטואוזי של פקידי האוצר, והפעם באמת נראה שנחצו כל הגבולות האפשריים.

ברור לכולנו שאנחנו לא מאשרים את הסעיף הזה. אנחנו משתתפים עכשיו בטקס שהוא מיותר, אבל בכל זאת ראוי שהדברים ייאמרו. הרי איש כאן לא ירים את ידו בעד הסעיף הזה. נקודה. אני מוכנה עכשיו לחתום על כך. אני רוצה גם לומר שזה אות קלון וחרפה לשרי הממשלה, שבמחליטים באוגוסט הצביעו עבור הסעיף הזה ולא הורידו אותו מייד מסדר היום ובהם גם שרי מפלגתי. בושה וחרפה.


תראו מה עושים לנשים בכלל ולעקרות בית בפרט בתקציב 2008 – קודם כל מספרים לנו שיש תכנית גג מדהימה לעידוד נשים ליציאה לעבודה, לסיוע במשפחתונים, לסבסוד מעונות לגיל הרך, מסיבת עיתונאים מתקיימת עם טרכטנברג ועם ראש הממשלה ועם הירשזון, ומספרים לנו על כל הטוב שיורעף על נשים. מספרים לנו ש-67 מיליון שקלים בשנה למשך שלוש שנים יינתנו לסבסוד מעונות ומשפחתונים. מתקבלת החלטת ממשלה, יש מסיבת עיתונאים בנושא. באוגוסט באותה שנה בשורה אחת במחליטים אותה החלטה נמחקת כאילו לא היתה.

ממש לא נכון. אלה לא העובדות.

ממש לא נכון. בטל. אין 67 מיליון לשנה. אם חזרתם בכם, תודיעו לי. אותו תא משפחתי חיכה לכמה דברים, למשל להעלאה בשכר המינימום. במקום העלאה בשכר המינימום ובמקום הסבסוד למשפחתונים קיבל אותו תא משפחתי עוד בונוס, את מס עקרות הבית. אופן הגבייה של המס הזה הוא מין מנגנון מרושע ומעוות במיוחד, כלומר אם עקרת הבית מקבלת גם קצבת זקנה, אזי מס עקרת הבית יילקח לה מקצבת הזקנה ואם היא מקבלת קצבת ילדים זה יילקח לה בניכוי מקצבת הילדים שהיא מקבלת.

ואם לא, ישלחו לה עיקולים.

המס הזה ביצה שלא נולדה, אבל ביצה סרוחה שלא נולדה וכדאי לה מאד שתרד מייד מסדר היום. הייתי מציעה לקיים מייד הצבעה, למרות שההצבעות מתחילות בשש. להצביע עכשיו ולהוריד את הדבר הזה מסדר היום.


בשולי הדברים אני רוצה להגיד משהו על עקרות בית – אני עקרת בית. אני יודעת שזה נשמע מגוחך כשאני אומרת את זה, אבל מכיוון שאין עוזרת בית בביתי ומכיוון שאני אמא לילדים ומנקה את הרצפה לבדי, מבשלת לילדיי ומטפלת בהם ככל עקרת בית, אני יכולה להגיד לכם שעקרת בית היא העבודה הקשה ביותר עלי אדמות. גם בימים קשים במיוחד וגם ביום הזה, שבו נישאר מן הסתם עד שעה מאוחרת, בכל זאת עבודתנו יותר קלה מעבודתה של עקרת הבית, שצריכה בו זמנית לנקות, לבשל, לתת שיעורים פרטיים, להסיע, להעניק תמיכה נפשית. זה תפקיד קשה ושוחק, פיזית ונפשית. בסעיף הזה, שלא יעבור, מביעה המדינה את הבוז שלה כלפי עקרת הבית במקום להביע הערכה לעיסוק המאד קשה הזה.

תודה רבה. חברת הכנסת אורית נוקד.

אני נאלצת להצטרף לדברים שנאמרו פה.

למה נאלצת? מצטרפת בשמחה.

אני מצטערת על זה שבחוק ההסדרים הקודם התייחסנו לנושא הטלת מס על עקרת הבית ומן הסתם האוצר בחר להעלות הפעם את הנושא הזה שוב. אני חושבת שהטלת המס הזאת תפגע בעיקר בנשים, שהן נמנות כמובן על האוכלוסיות החלשות, בעיקר בנשים ששייכות למגזר הערבי. אני רואה כאן לפניי מסמך, שבו נאמר שהמס הזה יפגע בכ-215 אלף עקרות בית ערביות, שהן 50% מכלל עקרות הבית. אני חושבת שזה חמור ואסור לנו לאפשר את זה.

תודה רבה. חבר הכנסת אורון, בקשה.

מה שהכי מעליב הוא שהפכו את עקרות הבית לעזים.

אני זוכר את הדיון על נקודות הזיכוי. אני לא מכחיש שהתנגדתי, אבל היה רוב והרוב אמר – לוקחים נקודת זיכוי ומעבירים את הסכום לביטוח בריאות. עכשיו באים ואומרים – נטיל מס. אני חושב שעם המס הזה יש שלוש בעיות: ראשית, הוא לא צודק, שנית, הוא לא יעיל ושלישית, יש אלטרנטיבות הרבה יותר טובות. הוא לא צודק משום שעל פי הנתונים שיגאל מסר לנו פה, נניח שישנה קבוצה בתוך ה-190 אלף, שהן לא מקבלות קצבת זקנה, לא מקבלות הבטחת הכנסה והן לא עובדות באופן חלקי, קבוצה שמשגעת את המערכת. הן נשים של מיליונרים ולא משלמות על זה כסף. כל מי שמכיר קצת את החברה, יודע שזאת לא הקבוצה הדומיננטית. יש אולי כמה כאלה. בשביל לתפוס אותן מכניסים את כל ה-900 אלף לתוך לופ.


על כל מיני הצעות חוק שהעליתי הייתם באים ואומרים לי: אולי החוק שלך צודק, אבל הוא לא יעיל. למשל, להעלות את התקרה של מס בריאות. אמרתם: ניסינו להעלות את התקרה של מס בריאות, אבל הקימו חברות וברחו מהמס. אני לא בטוח שאתם צודקים בעניין הזה, אבל בצער רב הבנתי שאין ברירה ויש גג מחדש. מה הטיעון העיקרי שם? לא שזה לא צודק, אלא שזה לא יעיל כי יעקפו אותו.


יש בעיית מקורות בחוק הבריאות ואני אומר את זה כבר זמן רב. אתם מתעלמים מהמסלול הכי נכון והכי פשוט מסיבות אידאולוגיות. המחשב שלי לא הצליח לעשות חשבון כמה זה 465 מיליון שקלים מתוך 13 מיליארד, שזאת הגבייה של מס בריאות. זה יצא לי 4%. אתם גובים את זה מהיקף הכנסות של מיליארדים. תעלו את מס הבריאות גם למטרה הזאת וגם לחוק נוסף שמונח פה על השולחן של ביטוח סיעודי, תעלו אותו בחצי אחוז וגם תרימו את התקרה ל-50 אלף ויש לכם פי כמה יותר מהסכומים הללו, וגם יותר צדק. אתם אומרים: לא נגדיל את נטל המס. קובי, זאת העלאת נטל המס. למה מותר להעלות את נטל המס...

בתיקון עיוותים.

בסדר. אני אומר שקודם כל נתקן את העיוות במס בריאות, נעלה את התקרה מ-40 אלף ל-60 אלף.

זה לא תיקון עיוות, זה העלאת מס.

ומה זה פה? זאת קבוצה? ראינו איזו קבוצה זאת. לא יהיה לזה פה רוב. קובי, זה לתפוס את הקבוצה הכי הכי חלשה ואיתה לממש את העיוות. אני אביא לכם ארבעים עיוותים במערכת המס, יותר קשים מהעיוות הזה. תרדו מהסיפור הזה השנה כמו שבשנים קודמות.

תודה רבה. חבר הכנסת סלומינסקי, בבקשה.

המדינה רצתה להיטיב גם עם השכבות הנמוכות ובעיקר עם הנשים ולכן עלה בשעתו נושא נקודת הזיכוי. באה המדינה ואמרה: מצד שני לא הוגן שהן לא משלמות ביטוח בריאות כמו כולם, אבל כפי שהסבירו לנו, קשה מאד לגבות ביטוח בריאות ולכן נמצא פתרון אחר – נבטל את נקודת הזיכוי הזאת וזה יהיה במקום התשלום של אותן עקרות בית על ביטוח בריאות. היו פה דיונים ובסופו של דבר זה התקבל ב-2005. זאת אומרת שלפי מה שהוחלט פה אותן עקרות בית משלמות ביטוח בריאות אבל לא דרך זה שהן משלמות את הסכום אלא בכך שמורידים להן את נקודת הזיכוי שבשעתו רצו לעודד. בזה הן יצאו שוויוניות מבחינת התשלום, כל אחת בדרך אחרת. מה אומרים לנו עכשיו אחרי שנתיים? חבר'ה, את נקודת הזיכוי שכחנו, זה כבר לא קיים ועכשיו יש עיוות. אבל לקחנו מהן את הכסף בגין העיוות ועושים את זה בפעם השנייה. אני לא חושב שזה הוגן אלא אם כן נחליט שאין מדיניות של עידוד נשים ולא שכבות נמוכות. המדינה אומרת מצד אחד שכן רוצים לעודד וכן רוצים לחזק ומצד שני, כשביטלו אמרו: זה בגין זה. אי אפשר גם לבטל את נקודת הזיכוי ומצד שני להגיד עכשיו תשלמו פעם שנייה על אותו דבר.


נדמיין לעצמנו שחלק מאותן עקרות בית שאולי אפשר לקזז להן, אבל לכל אותן אלה שאי אפשר, יגיעו הגובים והמעקלים לתוך הבתים. נדמיין לעצמנו לאיזה משפחות נכנסים לעקל את הרכוש בגין זה? זה לא הוגן, לא ישר וגם לא מעשי. זה לא ייצא אלא יגרום רק לכעסים וכו'.


יש כאן תופעה אולי חדשה או ייחודית מבחינת האוצר ביחסו למשרדים אחרים. מחר יודיעו לשוטרי משטרת התנועה שלפי החישוב הם צריכים להכניס בממוצע בשלוש שנים X כסף, ועכשיו יודיעו להם שאם בשנת 2008 הם לא יביאו את זה, מתקזז להם מתקציב המדינה כדי לעודד אותם להגיש יותר דוחות. מה אתם עושים לביטוח הלאומי? אתם אומרים לו: תביאו את הגבייה הזאת. אתם יודעים שזה קשה, במיוחד לאותן נשים שיצטרכו להתחיל לעקל להן. לביטוח הלאומי אתה אומר: יש קנס, אם לא תעשו אני מקצץ לכם ובכל מקרה אנחנו, האוצר, נקבל את הכסף שלנו. אם לא תצליחו לגבות, ביטוח לאומי מפסיד. מי זה ביטוח לאומי? אותו כסף ששייך לשכבות הנמוכות. גם הכיוון הזה מאד לא בריא ולא הוגן ואם זאת תהיה הדרך כלפי כל משרדי הממשלה, אפשר לסגור את כל המשרדים וייוותר רק משרד האוצר. אם זאת עז, כדאי להוציא אותה כבר עכשיו וחבל על הזמן של הוועדה. אם זאת לא עז, אני לא יודע מה להגיד לכם.

תודה. חבר הכנסת ליצמן, בבקשה.

לפני שאני מתחיל אני רוצה להביע שתי הסתייגויות לזה. ראשית, החיוב יהיה רק למי שמרוויח מעל ל-30 אלף שקל. אם עושים צחוק, אפשר להמשיך. שנית, אני מציע להטיל 86 על כל ילד, לא רק על כל בית.

ומה עם הילד החמישי?

אני יודע שאסור לתת לאוצר עצות. ועכשיו ברצינות, זה הזמן להחזיר את נקודות הזיכוי לבעל או לאישה שלא עובדים. אני לא בטוח, כפי שאמר חיים אורון, שאין לזה סיכוי לעבור בוועדת הכספים. לדעתי הממשלה תשלם למפלגות הקואליציה יותר ממה שהסכום הזה מכניס, העיקר שזה ייכנס ואני לא מדבר סתם. אני פונה לסיעות הקואליציה. חשבנו בתחילת הדרך שלזה ולשב"ם אין סיכוי בכלל. צעקתי כל הזמן – בלי נדר, תגידו בלי נדר. לצערי צדקתי ואני פונה לחברות הקואליציה – רבותי, יש דברים שאין להם מחיר. יש דברים שאי אפשר לקבל עבור כסף. זאת כבר פעם שנייה או שלישית שמנסים להטיל מס על אגרות בית ואני חושב שהגיע הזמן שאנחנו, ככנסת, שבחוק ההסדרים אי אפשר להכניס חוק ששנה קודם לכן נפל, לא התקבל או שמשכו אותו. תודה.

תודה. חבר הכנסת אמנון כהן.

אדוני היושב ראש, אמנם אנחנו בקואליציה ואנחנו רוצים לעזור לממשלה לתפקד, אבל יהיו כמה סעיפים בחוק ההסדרים שנתנגד להם וזה אחד הסעיפים שנתנגד לו.

תתנגדו על תנאי?

אני מאמין לו.

לפני שלוש שנים, כאשר עדיין המדיניות הכלכלית היתה בעיצומה בגלל הצורך הלאומי לטפל בנושא הכלכלה, מצאנו את עצמנו גוזרים גזרות אבל מאחורי הגזרות היתה גם איזושהי תיאוריה, שמי שהיום ירחם על האכזרים, בסופו של דבר יתנכל לרחמנים, כלומר שהגזרות יועילו גם לשכבות החלשות. הופענו מהשלטון. לא היו לנו שרים טובים כמו אולמרט ובר-און, כי הם היו שרים שבאו מקרוב במפלגה חדשה שקמה, אבל אני מזהיר אותם, שהיות והם לא יודעים בפוליטיקה דבר, שכאשר אנחנו גזרנו גזרות, גם אם ברמת המקרו הן היו מוצדקות, הן פגעו אנושות בשכבות שונות. רחבעם אמר: אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים. אלה שבאו זה מקרוב, שבאו ממפלגה חדשה – קדימה – החליפו את הליכוד משום שהליכוד התאכזר לציבור. יש גבול. אני באמת מאמין שבזמנו כאשר העברנו את נקודת הזיכוי ופגענו פגיעה חמורה באנשים, שאנחנו דווקא רוצים בחיזוקם, עשינו דבר שהיה בבחינת חציית קו אדום. אני משוכנע, בהכירי את אנשי האוצר, שהם ימצאו פתרון לנושא זה ולא יאפשרו להעביר את הגזרה הזאת משום שהיום, במצב שבו שנוצר והכנסות המדינה מדברות בעד עצמן, אין כל צורך לחזור על גזרה שאינה במקומה.


לפיכך, הליכוד, למרות שהוא היה מאלה שקבע את הצורך בהידוק החגורה, לא יתמוך בשום מקרה בסעיף הזה.

והידוק החגורה נגמר?

אני חושב שתקרת ההוצאות צריכה להישמר בשמירה חמורה. סדרי העדיפויות צריכים לבוא לידי ביטוי בכך שאותם אנשים, שאנחנו חייבים להיות עם הפנים אליהם, יש מספיק מקורות כדי לאפשר להם. שום דבר לא יכול לבוא כאשר אנחנו מדברים, למשל, על הרמת תקרת ההוצאה משום שזה יביא רק לבזבוזים ואפילו, ואני חושש לומר, על איזושהי מחשבה על שוחד בחירות.

תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני נאלץ לחלוק על חברי, חבר הכנסת ליצמן. אני סבור שהסעיף הזה לא יעבור, בלי נדר. הוא לא יעבור ואני מאמין גם לחבר הכנסת אמנון כהן, שאמר באופן חד משמעית שש"ס לא תתמוך.

בשלב זה.

מכיוון שהתחיל המירוץ על ליבו של הבוחר הפוטנציאלי בנושאים החברתיים, אני לא מעריך אחרי מה שברק הכריז שהוא יפגר אחרי ש"ס, ודאי ישראל ביתנו לא תפגר אחרי ברק ומסתבר שגם הגמלאים לא יפגרו אחרי שלוש המפלגות האחרות ואז יקומו גם בתוך קדימה כאלה שיאמרו, שלא יכול להיות שמפלגות שמרכיבות את הקואליציה מתנגדות למס על עקרות בית. הסעיף הזה לא עובר. הבעיה האמיתית שלי עם הסעיף הזה היא שהוא עבר ונכנס לפה בתור עז. מה הבעיה האמיתית? משבר המנהיגות שזה יוצר בעם בישראל. אמר חבר הכנסת ריבלין נכון, שמי שעשה את זה היה ביבי נתניהו וכתוצאה מזה הציבור אמר לו ללכת הביתה. נכנסה מפלגה חדשה, שחלקה הגדול היה בליכוד. הולך משרד האוצר, לא מתחשב בקהל לחלוטין והציבור כולו רואה איך יש חוסר התחשבות מוחלט בכל מה שקשור לדעתו בעניין הזה ולכל מה שקשור למצב החברתי בישראל.


הציבור אמר את דברו נגד הגזרות האלה באופן חד משמעי. אז היתה הצדקה, כשהיה אפשר לקחת מהעשירים ולקחו מהעניים, אבל היתה הצדקה, היה ביסוס לכל הגזרות הנוראות האלה. להביא היום חוק, מס על עקרות בית, כשהמצב הכלכלי הוא מצב טוב, לא מצב רע – ב-2002 היה מצב שונה לחלוטין – כשמעלים כל הזמן את מחירי המוצרים הבסיסיים כתוצאה ממה שקורה במשק העולמי, לא להחזיר את קצבאות הילדים, לפגוע בקצבאות הזקנה ובקצבאות הבטחת הכנסה ולהביא מס על עקרת הבית אחרי שביטלו את נקודת הזיכוי, מזה אני חושש. הציבור ישמע את הדיונים שלנו ויגיד: הם למעלה עושים מה שהם רוצים. אנחנו אמרנו "לא" לגזרות האלה, שלחנו את ביבי הביתה כתוצאה מכך, ומה קיבלנו במקום? קיבלנו את אולמרט, השר החדש, שהיה בממשלה הקודמת והוא יודע שהוא עלה לשלטון מהסיבות האלה.


עכשיו מביאים את זה שוב בתור עז? איך הם לא מתביישים להביא את זה לכאן, לוועדה? החוק הזה לא יעבור.

לא שהוא עלה לשלטון, הוא גרש את הליכוד. אולמרט גרש את הליכוד. קם מנהיג בישראל ואמר: הליכוד, לכו מפה, אנחנו נחליף אתכם.

מה הבעיה שלנו? שבוויכוח בין אולמרט לבין ביבי, אנחנו יודעים ששניהם צודקים.

יש ויכוח ביניהם?

כן, הוויכוח הוא מי הביא את הגזרות. היום יש שלטון כבר קרוב לשנתיים ואפילו אם הוא מביא את זה בתור עז, עם כל הגזרות שיש מסביב... אני מאד מקווה שחברי הוועדה לא יתעייפו אחרי שינצחו בנושא מס על עקרות בית וייתנו להעביר את הגזרות האחרות שיש בחוק ההסדרים. אני מציע לא להתייעף מנושא זה ולדון בכל סעיף כאילו לא דנו בנושא עקרות הבית. האוצר מביא את זה כדי שכולנו נבוא ונגיד שאנחנו נלחמים נגד זה ונפיל את זה. אז, כשיבואו כל הגזרות האחרות שנמצאות בחוק ההסדרים נגיד: אבל את עקרות הבית ביטלנו. אל תתחשבו בזה. עקרות הבית נכנס בתור עז.

תודה. חבר הכנסת יצחק בן-ישראל, בבקשה.

אני מהחדשים. אני רואה שכאשר בוטלה נקודת הזיכוי היה כתוב שבשל הקשיים לגביית מס בריאות המוטל על עקרות בית, מוצע לבטל את הסעיף האמור ועל ידי כך להטיל בעקיפין על עקרת בית חובת תשלום מס בריאות. נקודת הזיכוי בוטלה וכפי שאני רואה, הערך שלה יותר גבוה מפי שתיים ממה שאנחנו מבקשים לאשר לעקרות בית. לכן העניין נראה לי די פשוט. אם אנחנו רוצים למנוע עיוותים, כמאמר האוצר, לא צריך להטיל את המס הזה וצריך להחזיר את נקודת הזיכוי.

תודה. חבר הכנסת ברכה, בבקשה.

אני מבין שחברת הכנסת נוקד התייחסה במיוחד לנושא הנשים הערביות.

צריך להוסיף גם את הדרוזיות. חג הקורבן, בחרו קורבן.

העניין אינו השייכות הלאומית אלא המצב הסוציו-אקונומי. כשמדובר על 82% מהנשים הערביות שאינן עובדות זה הופך להיות כמעט עונש קולקטיבי על אוכלוסיה שלמה. אני מקווה שאנחנו, חברי האופוזיציה, לא משחקים את תפקיד הסטטיסטים במשחק העזים הקואליציוני. אני מקווה שתעמדו על שלכם, חברי הקואליציה, כי העז הפעם היתה מטונפת ומסריחה מדי. עז היא חיה כשרה, נכון? זה כשרון יוצא דופן של האוצר להפוך חיה כשרה לדבר כל כך טרף.

ביהדות יש שני שעירים ביום כיפור – אחת קורבן, זה השה שיש לו מזל והוא נשחט בבית המקדש כקורבן לאלוהים, והשני הוא שעיר לעזאזל. לוקחים אותו למדבר, זורקים אותו והוא הולך לעזאזל.

אם כך, איפה אנחנו עומדים עכשיו?

אם היינו יודעים את זה... האמת היא שלא היינו צריכים לקיים דיון בעניין זה ולהודיע שאנחנו מצביעים נגדו.

כשבוטלה נקודת הזיכוי לגבר שאשתו עובדת קשה אך איננה משתכרת, ונקראת עקרת בית, היה משום צדק סוציאלי מסוים בביטול נקודת הזיכוי משום שמי שמשלם אותה הוא רק גבר, או אישה, שמשתכר מעל ל-4.200 שקלים. בנוסף לכך נקודת הזיכוי הוחזרה לפני שנתיים למה שנקרא יחיד מוטב, כלומר יחיד שהוא או בן זוגו הגיע לגיל פרישה או שהוא נכה או עיוור. כלומר, היה פה צדק סוציאלי מסוים. מה שצריך לעשות, וזה לא נעשה כשהובאה הצעת החוק הזאת ב-2005, הוא להפחית את זה לחצי נקודת זיכוי כי זה מס בריאות שמוטל על מי שאינו משתכר. חצי נקודת זיכוי תעשה במקרה הזה את הצדק הנכון וזאת ההזדמנות שלכם לא לבטל נקודת זיכוי שלמה אלא להחזיר חצי נקודת זיכוי.


אני אוסיף משפט אישי – יש לי ותק רב ונסיון רב בכנסת וראיתי הרבה מאד חוקים. עוד לא ראיתי חוק שמטיל מס פעמיים על יותר נושא.

תודה. מישהו בקרב אלה שיושבים פה רוצה להתייחס? בבקשה גברתי.

אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו פה נגד ההצעה הזאת ואני קוראת במיוחד לחברי הכנסת מהקואליציה, שאומרים שברור מאליו שזה לא יעבור. אני לא אופטימית כל כך. רק לפני שבועיים-שלושה ראינו איך דחו בחצי שנה את העדכון של שכר מינימום, שגם רבים אמרו שלא יהיה ולא יעבור. כבר שנים אנחנו רואים איך שנה אחרי שנה ממשיכים את ההפחתה של 4% בכל הקצבאות ואת אי הצמדת הקצבאות. כל שנה אומרים: מה פתאום? לא יהיה דבר כזה, אבל כל פעם זה עובר שוב ושוב.


יש פה פגיעה חמורה בזכות לקיום בכבוד לאנשים שהקצבאות שלהם משנות השבעים לא נבחנו ולא עודכנו. באופן שרירותי פוגעים בהם שוב ושוב והפעם יש לזה מחיר מעבר, כי הכספים האלה, שיועברו באופן אוטומטי לאוצר יבואו על חשבון קצבאות נוספות. מאיפה ייקחו את הכסף הזה? מקצבאות הזקנה שלנו ומקצבאות אחרות שלנו. אחר כך נשב פה ונגיד שגם שם אין כספים.

תודה רבה. בבקשה גברתי.

אני רוצה להוסיף לדברים שנאמרו שמס בריאות לא יתרום אפילו אגורה אחת לשיפור מצב חולה או לעלות סל התרופות, כי היות ועלות סל הבריאות כבר נקבעה, כל הכנסה נוספת ממסים משמעה פחות כסף שמעביר האוצר למשרד הבריאות. זה אומר שאפילו מס הבריאות הזה לא יעזור לבריאות של אף תושב במדינה.

תודה. קובי, בבקשה.

חלק מהדברים שנאמרו פה לא מבוססים על עובדות ובחלק אחר צריך להסתכל על התמונה הכוללת. למשל, בהתייחסות של נציגת האגודה לזכויות האזרח. מס בריאות מנוכה מכל הקצבאות – קצבאות הבטחת הכנסה, קצבאות קצבה, קצבאות השלמת הכנסה לקשישים. המקום היחיד שלא משלמים הוא דווקא מעקרות הבית, כך שאין פה התעסקות עם קצבאות אלא בדיוק את הפעולה ההפוכה. אפשר בסופו של הערב הזה להסכים או לא להסכים, אבל לפחות בואו נישאר צמודים לעובדות. תזכרו שדווקא אלה שאין להם הכנסה משלמים מס בריאות ופה אנחנו מדברים על משקי בית שיש להם הכנסה. אלה שאין להם הכנסה, אנחנו יודעים לטפל בהם. אנחנו מדברים על משקי בית שיש להם הכנסה ולהם אמרנו: שישתתפו במס בריאות. זה עניין של החלטה והכנסת יכולה להחליט אם כן או לא, אבל זה בדיוק מצב הפוך ממה שתיארתם.

על כל הכנסה שהבעל מרוויח הם משלמים מס בריאות. הקטע היחיד שאתה רוצה למסד הוא הכנסה רעיונית של עקרת הבית.

יש אדם שהוא מפרנס ואשתו עקרת בית ואתה רוצה להוסיף על הנטל עוד מס. אין פה שום חכמות. זה מס כפול.

אם האישה עובדת ומרוויחה 2,000 שקל והבעל לא עובד, האישה משלמת.

ליצמן הציע הסתייגות שתבוא ותמקד את העניין הזה. אנחנו הצענו לו לא להכביד על האוצר יותר מדי בשלב זה.

כשצריך לבנות את התקציב נורא קל להגיד: אנחנו לא רוצים את זה ולא רוצים את זה, רוצים להוסיף פה ורוצים להוסיף שם. יש החלטת מדיניות שעליה אפשר היה להתווכח, והיא על מסגרת ההוצאה. בהינתן שהממשלה החליטה על מסגרת ההוצאה ניסינו בתוך תמהיל התקציב לראות מה הם סדרי העדיפות בתקציב. הממשלה החליטה השנה על שורת דברים שתהיה בסדרי עדיפות, בין אם זאת היתה תוספת לחינוך, שורת נושאים לרווחה וכן נאלצנו להוסיף תקציבים לביטחון. יש שורה ארוכה של נושאים שהתווסף אליהם כסף. יש נושאים שהתווספו אחר כך, כמו תוספת קצבאות לניצולי שואה.

יש גם הקלות במס, למה פה אתם מכבידים במס? למה על הקבוצה הזאת אתם מכבידים במס כאשר אנחנו ערים להקלות הולכות וגדלות במסלול המיסוי?

אני רוצה להגיד לחברי הכנסת לקראת כל היום הזה, שלא תהיה אפשרות לעבור על כל סעיף ולהגיד: פה נוסיף ואת זה נבטל. התקציב לא יוכל לעבור אם נראה שלא מצליחים לעמוד ביעדים. אני מציע לכם להבין דבר אחד פשוט – הממשלה מציעה בפני הכנסת שורה ארוכה של סדרי עדיפויות. אם הכנסת תחליט שהיא רוצה לבטל יותר מדי סעיפים והתקציב לא יתכנס, נצטרך להציע באותם מקומות או במקומות אחרים איפה הדברים האלה יורדים. יכול להיות שזאת תהיה שורה ארוכה של דברים, שאחר כך לא תרצו אותם.

תורידו במסלול המיסוי.

לא יהיה במסלול המיסוי כי מסגרת ההוצאה מוצעת על ידי הממשלה ועמדת הממשלה ושר האוצר מאד ברורה – במגלת ההוצאה לא ייגעו, התקציב יגדל ב-1.7%.

למה פה אתם מכבידים?

להפחית נטל מס זה דבר מצוין וצריך להמשיך בזה. זאת נקודה אחרת.

אנחנו המדינה היחידה שדורשת משני בני הזוג לעבוד. כל זמן שאחד עובד והוא מתחת לקו העוני....

אנחנו לא דורשים.

מה שקורה הוא שעקרת בית משלמת אותו דבר כמו אישה עובדת.

מצד שני, כשאישה רוצה לצאת לעבודה ומבקשת הנחה במס לתשלום עבור מטפלת, אתם מתנגדים.

אנחנו יודעים שמדינת ישראל היא המדינה מבין מדינות ה-OECD עם שיעור השתתפות בכוח העבודה הכי נמוך, כ-10%. כל אלה שמדברים על עידוד עבודה ופגיעה באנשים שעובדים, אנחנו אלה שעובדים הכי פחות.

בשבוע שעבר התקיים כאן דיון ונאמר ש-35% מהאנשים שעובדים הם מתחת לקו העוני. זאת אומרת שאי אפשר סתם לעבוד כאן, צריך גם הגבר לעבוד וגם אישתו צריכה לעבוד.

אין לי ספק שאם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במדינת ישראל היה כמו בעולם, כנראה הדיון הזה היה מיותר כי היקף המקורות בעוגה של המשק הישראלי היה הרבה יותר גדול, אבל מה אפשר לעשות, אנחנו נמצאים בשיעור הרבה יותר נמוך.

המקום היחיד שאין בו אבטלה הוא הממשלה.

אמרתי לי שטעיתי כשאמרתי שיש 67 מיליון שקלים. אני רוצה שתחזור בך.

לא, אני לא אחזור בי.

אני אקרא לך את החלטת הממשלה.

את אמרת שהממשלה חזרה בה מכל החלטה, אמרת שביטלנו את ההחלטה. הוספנו לנושא מעונות יום בשלוש השנים האחרונות סכומים שעולים על 300 מיליון שקלים, והשנה, בגלל קצב ביצוע יותר איטי בצהרונים וחלק מכיוון שראינו שזה הולך יותר לאט, כדי לא להשאיר שם כסף ולהגיע לתת ביצוע הסטנו את הכסף. מעל ה-300 מיליון שקלים הפחתנו 67 מיליון שקלים.

אתה נענעת בשלילה בראשך כשדיברתי על החלטת הממשלה.

לא קראת את הסכום. קודם אמרת: מבטלים את ההחלטה ואחרי שהערתי לך אמרת שמדובר ב-67 מיליון שקלים.

החלטה מס' 1134 מ-4 בפברואר 2007 – "להגדיל את בסיס תקציב האגף למעונות יום ולמשפחתונים לגיל הרך במשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה ב-67 מיליון שקלים". החלטה מס' 2269 מיום 12 באוגוסט 2007, אותה שנה – לתקן את סעיף 10 בהחלטת הממשלה שעניינה שילוב אימהות במעגל העבודה ולקבוע שהגדלת תקציב האגף למעונות יום ולמשפחתונים לגיל הרך במשרד התמ"ת תידחה בשנה. כך זה מתנהל. זה כל מה שאמרתי, אמת לאמיתה. החלטת ממשלה, מסיבת עיתונאים מפוארת וכמה חודשים אחר כך החלטת ממשלה הפוכה בקול ענות חלושה. זה עידוד אימהות ליציאה לעבודה.

היא לא הפוכה. דחו את זה בשנה אחת אחרי שהוספנו לנושא הזה מאות מיליוני שקלים.

מה זה דחו בשנה? דחו בינתיים בשנה.

הסיבה העיקרית היתה תת ביצוע.

איך תת ביצוע אם תוך שלושה חודשים שיניתם את ההחלטה?

ראינו מה נשאר שם בכסף.

זאת השיטה, הם דוחים משנה לשנה. הוא מספר לנו סיפורים.

לפחות הייתם מחכים לסוף השנה.

אם אין תכנית שאמורה להיות מופעלת... באוגוסט אני יודע שמשרד התמ"ת לא ערוך להפעיל תכנית צהרונים.

מכיוון שלא נצביע על זה עכשיו אלא כאשר תהיינה הצבעות, אני מציע שיושב ראש הקואליציה יתאם עם האוצר איך מצביעים גם אנשי הקואליציה נגד יחד עם אנשי האופוזיציה וכך נימנע מהבושה הזאת.

יושב ראש הקואליציה בחוק ההסדרים ב-2002 היה מי שהוביל את ההתנגדות לאותו סעיף. זה יהיה מאד מעניין.

אני מציע שההצבעה על ה-1.7 תהיה ראשונה כי קובי חוזר ואומר כל הזמן – אתם בתוך הצעת ממשלה. אני מציע שההצבעה הזאת, לא על פי סדר הספר, תהיה אחת הראשונות אחרי מטרת החוק ואז הכנסת תדע. אין טעם שבכל סעיף נקבל את התשובה שאנחנו בתוך הצעת ממשלה.

אם הממשלה מוכנה להוסיף כספים, שמקורם צריך להיות מעבר ל-1.7 והיא תאמר לנו היום לנו היום למה היא מוסיפה את הכספים, כספים ייעודיים ולא בצורה גורפת שעולים מ-1.7 בסולם יעקב, אנחנו נשקול יחד עם הממשלה האם לאשר זאת. אבל, אם יהיה 1.7 כפי שאתה אמרת, אנחנו נתמוך בעניין תקרת ההוצאה.

תודה רבה.

עמדת הממשלה מאד ברורה לגבי מסגרת ההוצאה שהיא הגישה. לא יכולים להציע שום דבר אחר.

אני מסכים עם עמדת ג'ומס. רובי, אני פונה אליך לגבי ההצעה שהעליתי ותמכת בה. אמרנו כבר שדירוג האשראי לא ישתנה בארצות הברית ושג'ורג' בוש לא יהווה בעיה. יש רק בעיה אחת שהממשלה כבר החליטה בקריאה ראשונה שהיא התחייבה למסגרת ההוצאות. אתה וחברי הליכוד אמרתם שנלך על מספר דברים ברורים – גמלאים, שב"נים ובריאות, פריפריה – שלושה-ארבעה דברים ואז מוסיפים, תקרא לזה קופסאות, תקרא לזה כופתאות. זה הדבר המרכזי. אם זה לא יקרה, כל הדיונים על עוד שני דברים הם לא רלוונטיים.

תודה. עמי בבקשה.

זה חוק מאד רגרסיבי. בהקשר של מיסי בריאות, ברוב מדינות העולם המערבי יש מס מעסיקים לצרכי בריאות, חוץ ממדינת ישראל, שבה מעסיקים לא מפרישים לצרכי סל הבריאות. כתוצאה מזה, יש עיוות בין מערכת המס בישראל לבין העולם המפותח. בישראל ההוצאות של מעסיקים לביטוח לאומי הן 1.5% מהתוצר לעומת 5% בעולם המערבי.

הבעיה היחידה שיש לישראל כלפי העולם המערבי היא שמדינת ישראל היא המדינה הריאקציונית ביותר במערב בכל ההתנהגות הכלכלית-חברתית שלה. נקודה.

תודה. משה, בבקשה.

71(4)(ג3) "תקבולים שגבה המוסד בשל ביטול הפטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף 351(א) ו-(ה) בנוסחו ערב יום כ"ג בטבת תשס"ח, 1 בינואר 2008, וכן תקבולים שגה לפי הוראות סעיף 371(ב), לא ייחשבו כתקבולים לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ג1)".


מדובר בביטול הפטור מדמי ביטוח לאומי על דמי פגיעה ודמי לידה, שעסקנו בו בדיונים קודמים וכן תיקון תקנות 14-15 מבחינת בסיס המס, הביטול של יחסי הכנסות בין הכנסה פסיבית להכנסה אקטיבית. הכוונה היא שהכנסות שיהיו למוסד לביטוח לאומי, לא תהיה השתתפות של אוצר המדינה כנגד הכנסות אלה.


71(4)(ג4) "גבה המוסד דמי ביטוח בריאות בעד עקרות בית כאמור בסעיף 14 לחוק ביטוח בריאות בשיעור הקטן מהשיעור הקובע, יופחת ביום 31 בדצמבר בכל שנה ההפרש שבין הסכום שגבה המוסד כאמור לבין השיעור הקובע, מהקצבות אוצר המדינה למוסד לפי סעיף קטן (א). הפחתה כאמור תיזקף לחשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס השתתפות אוצר המדינה בהם, לעניין סעיף קטן זה –


"השיעור הקובע" – 75% מסכום דמי הביטוח הכולל בעד עקרות בית.


" סכום דמי הביטוח הכולל בעד עקרות בית" – סכום השווה למספר עקרות הבית החייבות בתשלום דמי ביטוח בריאות, כשהוא מוכפל בסכום המינימום כהגדרתו בסעיף 14 בחוק ביטוח בריאות".


(6) "בסעיף 65(א), בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), הסיפה המתחילה במילים "למעט עקרת בית" – תימחק".


(12) "בסעיף 335(ב), אחרי "בסעיף 65(א)(1)" יבוא "למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238.".


74. הוראת שעה ל-2008 – "בתקופה שמיום כ"ג בטבת התשס"ח, 1 בינואר 2008, עד יום ד' בטבת התשס"ט, 31 בדצמבר 2008, יקראו את סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי כאילו אחרי סעיף קטן (32) יבוא:


(ג4) גבה המוסד דמי ביטוח בריאות בעד עקרות בית כאמור בסעיף 14 לחוק ביטוח בריאות בשיעור הקטן מהשיעור הקובע, יופחת ביום ד' בטבת התשס"ט, 31 בדצמבר 2008, ההפרש שבין הסכום שגבה המוסד כאמור לבין השיעור הקובע מהקצבות אוצר המדינה למוסד לפי סעיף קטן (א). ההפחתה כאמור תיזקף לחשבונות ענפי הביטוח השונים לפי חיס השתתפות אוצר המדינה בהם. לעניין סעיף קטן זה –

"גרעון" – מצב שבו הסך הכולל של הוצאות המוסד עולה על הסך הכולל של הכנסות המוסד, לרבות הקצבות אוצר המדינה למוסד, בהתאם לדין וחשבון הכספי של המוסד לפי סעיף 31.


"השיעור הקובע" – 50% מסכום דמי הביטוח הכולל בעד עקרות בית, ואם נמצא המוסד בגרעון – 40% מסכום דמי הביטוח הכולל בעד עקרות בית.


"סכום דמי הביטוח הכולל בעד עקרות בית" – סכום השווה למספר עקרות הבית החייבות בתשלום דמי ביטוח בריאות, כשהוא מוכפל בסכום המינימום כהגדרתו בסעיף 14 לחוק ביטוח בריאות".


75. "בתקופה שמיום הא בטבת התשס"ט, 1 בינואר 2009, עד יום י"ד בטבת התש"ע, 31 בדצמבר 2009, יקראו את סעיף 32 לחוק הביטוח לאומי כאילו אחרי סעיף קטן (32) יבוא:


"(ג4) גבה המוסד דמי ביטוח בריאות בעד עקרות בית כאמור בסעיף 14 לחוק ביטוח בריאות, השיעור הקטן מהשיעור הקובע, יופחת ביום י"ד בטבת התש"ע, 31 בדצמבר 2009, ההפרש שבין הסכום שגבה המוסד כאמור לבין השיעור הקובע, מהקצבות אוצר המדינה למוסד לפי סעיף קטן (א). ההפחתה כאמור תיזקף לחשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס השתתפות אוצר המדינה בהם. לעניין סעיף קטן זה –

"גרעון" מצב שבו הסך הכולל של הוצאות המוד עולה על הסך הכולל של הכנסות המוסד, לרבות הקצבות אוצר המדינה למוסד, בהתאם לדין וחשבון הכספי של המוסד לפי סעיף 31.


"השיעור הקובע" – 75% מסכום דמי הביטוח הכולל בעד עקרות בית, ואם נמצא המוסד בגרעון – 65% מסכום דמי הביטוח הכולל בעד עקרות בית.


"סכום דמי הביטוח הכולל בעד עקרות בית" – סכום השווה למספר עקרות הבית החייבות בתשלום דמי ביטוח בריאות, כשהוא מוכפל בסכום המינימום כהגדרתו בסעיף 14 לחוק ביטוח בריאות".


76. "בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, (בפרק זה – חוק ביטוח בריאות ממלכתי) –

(1) בסעיף 14(ז), המילים "בעד עקרת בית" – יימחקו.

77 "סעיפים 14(ז) ו-15(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחם בסעיף 76 לחוק זה, יחולו על דמי ביטוח בריאות המשתלמים בעד יום התחילה ואילך".

הנוסח הזה, גם לפי כוונת האוצר, מנכה פעמיים. ההקראה פה היא דבר פורמלי ולכן צריך לתקן את הנוסח.

רבותי, תודה רבה. הנוסח של עקרות בית הוקרא ובכל מקרה אנחנו מתכוונים להוריד את זה מסדר היום. מה זה משנה איזה נוסח הוקרא פה? אם נעשה תיקון אחר כך, נעשה תיקון אחר כך. כרגע, מה שהוקרא הוקרא ואנחנו ממשיכים. אני מבקש מחבר הכנסת אפללו, שלא נמצא פה, לבוא בדין ודברים עם אנשי קואליציה כדי שכל אחד יידע מה לעשות. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15