PAGE
13
הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים

9.7.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 56

מישיבת הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים

יום רביעי, ו' תמוז תשס"ח (9 ביולי 2008), שעה 9:00

בטיחות וגיהות במפעלים בשטחים

חברי הוועדה: רן כהן – היו"ר

ורדה אדוארדס
-ראש היחידה לבטיחות וגיהות, משרד התמ"ת

עו"ד חנה מזור
- הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת

סא"ל ברוך פרסקי נציג מתאם הפעולות בשטחים, משרד הביטחון

סרן כמאל זהרלאדין – רמ"ד אזרחי כלכלי בפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון

יצחק לוי
- קמ"ט תעסקוה במנהל האזרחי, משרד הביטחון

דב בארי

- נציג משרד האוצר

רפ"ק שמעון קדוש קצין סיור ארצי – המשרד לביטחון פנים

חנה זוהר
- "קו לעובד"
גלעד נתן
- חוקר מ.מ.מ. מרכז מחקר ומידע

בת שבע פנחסוב

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

בטיחות וגיהות במפעלים בשטחים

טוב רבותיי, נתחיל בהימצאות אנשי התמ"ת. הישיבה הזו היא ישיבת המשך ועדכון לישיבה שהתקיימה לפני שנה כזכור לכם אולי. לפי הפרוטוקול שעברתי עליו אז חלקכם השתתפתם בה והיא באה לעסוק בנושא של אכיפת בטיחות וגיהות במפעלים בין מועסקים פלשתינאים בישראל וביהודה ושומרון. אגב אני אין לי התנגדות שיעלו עוד נושאים הנוגעים לזכויות עובדים במקרים האלה. אבל מה שהוצג לפנינו לפני שנה ואני קורא בתמצית ממצא שהאכיפה של חוקי העבודה והבטיחות והגיהות במפעלים בהם עוסקים עובדים פלשתיניים באזור יהודה ושומרון ואזור התעשייה של מזרח ירושלים, כמעט ואינם מתקיימים בפועל. פקחי האגף לפיקוח על העבודה של משרד התמ"ת אינם עורכים ביקורות ופעולות אכיפה בשל קשיים ביטחוניים והעדר כוח אדם. אני זוכר שדובר על זה שאין ליווי. באזורים שבאחריות המנהל האזרחי מועסק מפקח אחד בחמישית משרה בלבד. אני מקווה שהפעם יש לפחות דיווח על משהו קצת יותר טוב. אולי שתי חמישיות משרה. אין בסמכותו של המפקח לנקוט באמצעים כדי לאכוף את חוקי ותקנות העבודה בבטיחות. עוד נמסר ורדה אדוארדס ממלאת מקום המפקח לחוקי העבודה במשרד התמ"ת אמרה כי אין היחידה מבצעת פיקוח ואכיפה באופן שוטף ביהודה ושומרון אלא רק ביקורות בודדות על בסיס פנייה של איציק לוי, שגם השנה הוא אחראי בטיחות וגיהות במנהל האזרחי. בסוף הישיבה נדרשתי, תיכף נראה מה קורה עם זה, שחוקי הבטיחות והגיהות שנוגעים בישראל יאכפו במפעלים ביהודה ושומרון, ועד כמה שאני יודע גם בית המשפט העליון נתן בעצם למגמה הזאת תוקף משפטי. אם אני לא טועה.


הייתי רוצה לנהל את הישיבה באופן כזה שבו אני אשמע מחנה זוהר אם אפשר מה הממצאים שאתם מוצאים בשנה האחרונה או בתקופה האחרונה, ולאחר מכן אני רוצה את התגובות גם של הצבא, גם של המשטרה, ובעיקר של משרד התמ"ת, לגבי האכיפה של החוקים ושל נושא הבטיחות וגיהות בשטחים. לפי מה שאני הבנתי יש בעיה מאוד גדולה של תקנים ונדמה לי שמשרד האוצר, ונציג האוצר נמצא כאן, אני שמח על כך, די מקמץ את ידו בתקנים של אנשים שצריכים לאכוף את החוקים הללו. חנה זוהר תהיי מוכנה לפתוח. בבקשה.

אנחנו ציפינו שבעקבות ישיבה שהיתה לפני כשנה ובעקבות פסק הדין אנחנו נראה יותר פיקוח ונרגיש את התוצאות גם בשטח, אבל למעט קצת בשכר המינימום יש איזשהו שיפור קל, לא במתן תלושים, לא בדיווחים, יש מפעלים שתיקנו את המצב. בנושא של תאונות עבודה אנחנו לא רואים שום שינוי, לא בנושא של פיקוח על בטיחות בעבודה, לא בנושא של הדרכה של העובדים. אנחנו נמצאים בקשר קרוב עם עובדים שעובדים בניצני עוז וברקן. יש בשנים האחרונות בכלל ניצני עוז מי שמגיע לשם לראות אותה היא נראית כמו החצר האחורית.

של טול כרם?

עד כמה שאני יודעת המפעלים שנמצאים שם זה כנראה של מדינת ישראל. מפעל למחזור פסולת, מפעל למחזור מיכלי גז. בברקן ישנם מפעלים שעוסקים בחומרים שדורשים פיקוח כמו גומי, צבע. העובדים בכל המקומות בדקנו דבר בסיסי, כמו לעבור בדיקות רפואיות תקופתיות, זה לא נמצא. יש פה ושם אמצעי מגן שמשתמשים בהם, במיוחד אם מגיע פקח. ישנו מפעל מאוד גדול שדיווח לנו אחרי שפנינו אליו דיווח מצוין, אבל הוא באמת אפשר לנו בגלל הנקודות שהוא העלה להעמיק את החקירה שלנו בקרב העובדים אחד לאחד.

בתוך המפעל או במקומות המגורים?

במקומות המגורים אבל ידענו כבר יותר מה לשאול. כי אמרו לנו ש-X זה ככה ו-Y זה ככה. התמונה שהתגלתה היא בהחלט קשה. זה עניין של הזנחה.

תוכלי חנה בבקשה לומר כמה דברים שהם יותר ממשיים. כלומר הזנחה במה? בנשימת אוויר מורעל, בחשיפה לפגיעות פיזיות.

למשל במפעל מסוים העובדים מספרים שיש ימים שהם בורחים מהאולם כי אחרת הם לא יכולים להישאר. מגיעים הביתה עם בחילות. אז כן יש איזה מאוורר אבל הוא לא בנוי בצורה כזאת שהוא אכן מוציא את הגזים שצריך להוציא הרחק. זה מפעל מחזור מיכלי גז. כשזה על פניו נשמע גם למי שלא כל כך בקי. אנחנו נאלצנו לקחת בן אדם מקצועי. בנושאים האלו צריך באמת איזשהו ידע, מתוך באמת איזו תחושה כפי שאנחנו רואים שאין פיקוח שיטתי, אין פיקוח רציני, אין פיקוח אולי בכלל, ואי אפשר להפקיר אנשים בעבודות בחומרים כאלה.

כשאתם מוצאים ממצאים כאלה למי אתם פונים? לתמ"ת? לצבא? למשטרה? למי?

אנחנו פונים דבר ראשון לחברה אפילו פנינו בהצעה לשיתוף פעולה של הדרכת העובדים כי הכול מתחיל בעצם במודעות של העובדים, ואנחנו גם פונים לתמ"ת. קיבלנו תשובה מאוד עצובה. אבל לפחות ברורה. אין כוח אדם. יש הקפאה. אנחנו לא יכולים להגיע.

חנה זוהר זהו? עצוב מאוד. קצר אבל מאוד עצוב. מי משיב בבקשה ראשון.

הדברים שנאמרו כאן אין לי איתם שום ויכוח. אני מניחה שהם נכונים כי אתם מגיעים לשטח ואנחנו כמעט כמעט ולא. אני לא יודעת אם יש לכם את הכלים לראות כל הסיכונים והבעיות שיש.

ורדה אבל מה הכלים שיש בידייך? אני מבין שאת לא נמצאת במחלקה או באגף שממונה במיוחד על העניין הזה של הפלשתינאים?

לא.

את באגף שממונה ארצית.

נכון. אנחנו אגף הפיקוח על העבודה.

שם יש לכם 61 פקחים?

61 מפקחים. כן.

שחלקם עובדים עם הפלשתינאים בשטחים וגם בישראל?

שתי מילים מי אנחנו ומה אנחנו ואז נתכנס יותר. אני אתייחס למצב הקיים, פחות להיבט המשפטי החוקי. וגם אני אשמח אם תהיה השלמה מצד איו”ש. אנחנו אגף שמופקד לכל מה שקשור לבטיחות ולבריאות העובדים במדינת ישראל. עצם העובדה שהכותרת בטיחות נמצאת אצלנו אז מתווספים אלינו הרבה נושאים נוספים. עכשיו מקימים עלינו ועדה אחרת, מפילים עלינו למשל את הנושא של בטיחות באיצטדיונים ובמגרשי ספורט. אנחנו מקבלים עכשיו מתנה נוספת ממש בימים אלה של מכשירי החייאה בקניונים ובתחנות רכבת ובאוניות נוסעים.

יש הצעת חוק לגבי העניין הזה.

מפילים את זה עלינו משום מה. מה שאני מנסה לומר שזה שכמות הנושאים שמוטלת עלינו על פי חוק, אנחנו פועלים על פי שני חוקים עיקריים, אחד זה פקודת הבטיחות בעבודה והחוק השני זה חוק ארגון הפיקוח על העובדה. בנוסף אנחנו מפקחים על חוק חומר נפץ לדוגמה. כל השימוש האזרחי בחומר נפץ במדינת ישראל מוסדר על ידינו שזה תחום ענק. אני לא מתלוננת אני פשוט מנסה להראות מה הוא המצב העובדתי. כלומר הכמות של הנושאים, רישוי עסקים וכדומה, כלומר התחום המאוד רחב, אנחנו מתעסקים גם בנושאים של בריאות, שבאמת קשורים למה שהוזכר כאן על ידי חנה. בריאות עובדים. אנחנו מסדירים את כל הנושא של מרפאות תעסוקתיות שבודקות עובדים. כלומר התחום גדול, רחב, רציני, כבד. ואת זה אנחנו עושים בתחומי הקו הירוק מאז ומתמיד בתנאים שהם הולכים ונעשים קשים מיום ליום.

למה הדגשת בתחומי הקו הירוק? גם מפעלים ביהודה ושומרון זה אתם.

אני מתארת את המצב המעשי. זה לא המצב המשפטי. המצב המשפטי הוא כנראה אחר. בפועל מה שאנחנו עושים היום אנחנו מכסים ככל שניתן וזו מילה חשובה כאן כי אנחנו לא מגיעים במידה הנדרשת למקומות עבודה שאנחנו אמורים להגיע אליהם. התדירות של הביקורים מאוד ירדה. ההתמודדות שלנו מאוד קשה בשנים האחרונות עם כל הסל הגדול הזה של תפקידים שמוטלים עלינו.

המספר 61 הוא המספר על פני הרבה שנים? הוא יורד? הוא עולה?

אנחנו הולכים ומצטמצמים. מה שקורה זה שאנחנו ירדנו בחמש השנים האחרונות ב-15 מפקחים.

השר אלי ישי מודע לזה?

אני מניחה שכן. השר מודע לזה. יש כל מיני בעיות שאני לא רוצה כרגע להיכנס אליהן. כל המעליות במדינת ישראל נמצאות תחת פיקוח בטיחותי שלנו ולהוסיף לנו אז קיבלנו גם את הדרגנועים לפני שנתיים כי חשבו שאנחנו קצת משתעממים אולי. אני לא מנסה להיות צינית. אני פשוט מנסה להראות באמת את ההיקף הגדול של האחריות שמוטלת עלינו.

15 התקנים שבוטלו,

הם לא בוטלו. הם לא אוישו בין השאר מפני שרמות השכר מאוד נמוכות. המכרזים הם פנימיים. זה לא התפרסם כמכרזים פומביים. זה בתוך שירות המדינה. יש קושי גדול לפרסם מכרזים פומביים ובתוך שירות המדינה לא נמצאו אנשים מתאימים. אנחנו צריכים מהנדסים, אנשים עם ידע מקצועי מאוד רחב, עם ניסיון. לא כל אדם יכול לגשת.

תגידי כמה מילים על הכשרה של מפקח כזה.

כוח האדם המקצועי שלנו, פקחי העבודה הוא מורכב מעיקר מאנשים שבאים עם רקע הנדסי, בעיקר מהנדסים, חלקם הגדול גם עם תואר שני. הם אנשים שבאו כבר עם התמחות בתחומים מסויימים. הם מקבלים אימון בזמן העבודה.

ומה השכר שלהם?

מאוד נמוך. אני יכולה לומר את זה בדרגות. אני לא יכולה לתרגם את זה לשקלים. הדרגות מאוד נמוכות. מפקח עבודה היום עובד במתח דרגות של 37-39. זה דרגה שכמעט לא קיימת במשק. אני מדברת על אנשים שעובדים 30 שנה עם תואר שני.

אנשים צריכים להיות גם עם תואר שני וגם עם ניסיון. איך הם יפקחו? אפילו אם הם יהיו הכי משכילים בעולם, אם אין להם ניסיון של עשר, שתים עשרה שנה, בעבודה אין להם צ'נס לפקח. אז כמה זה יוצא? 5000 שקל?

טיפה יותר. אבל לא הרבה יותר.

לאור המצב העגום הזה אנחנו פנינו להנהלת המשרד. אנחנו מציעים מכרזים. הם לא מעלים מועמדים. אין אנשים. לא מציעים מכרזים חיצוניים.

תוכל לומר לנו מבחינתכם, אבל בתום לב, יש מניעה להוצאת מכרזים כאלה?

לא. התחום שלי אגף תקציבים הוא לא נוגע לעניינים של מכרזים. זה נציב שירות המדינה ובדרך כלל החשב הכללי. רמת השכר היא של כל המגזר הממשלתי. יש דירוג אקדמאי הוא דירוג מנהלי. כל אחד על סמך הדרגה האקדמאית שלו מקבל.

תקן אותי רק אם אני אומר דבר שטות גמור. אני כבר הגעתי למסקנה שאני צריך לפנות לשר אלי ישי ולנציב שירות המדינה ולומר להם רבותיי, יש פה מצב זועק לשמיים. אם לא רוצים אנשים יהרגו, תיפגע בריאותם, תיפגע יכולתם לעבוד ולהתפרנס ולקיים את משפחתם, הם חייבים מיידית לפחות את 15 המשרות האלה. גם להעלות את התקן של השכר וגם להוציא מכרז חיצוני מיידי כדי להביא אנשים שיעבדו בתפקידים האלה.

ברשותך אני רק רוצה להשלים את התמונה. במשרד יש הבנה והסכמה שחייבים לשדרג את המצב באגף שלנו. המנכ"ל כבר נתן את האור הירוק ללכת לאיזשהו מהלך של רה-ארגון שיהיה בו גם הוספה של כוח אדם וגם באמת הרמה של תנאי השכר על מנת שנוכל בכלל לקלוט אנשים ראויים לתפקידים האלה.

מי זה המנכ"ל עכשיו?

גבריאל מימון. אנחנו התחלנו עכשיו, אנחנו עובדים, אבל כרגע זה עדיין בתוך המשרד, עוד לא פנינו לנציבות, אין לי מושג מה תהיה התגובה, אם ילכו איתנו או נגדנו, לא ברור. אבל המשרד מודע לזה שיש צורך גדול.

אני למרות הארגעה הזאת שלא מרגיעה אותי, אני בכל אופן אפנה לשר אלי ישי. אני חושב שצריך להעיר את תשומת ליבו לזה שתחום שהוא אחראי עליו לא מתקיים בו המינימום ההכרחי. אני במצב כזה משרד התמ"ת לא הייתי ישן בלילה. לא בגלל גורל ש"ס או גורל אהוד אולמרט, בגלל גורל העובדים בישראל.

אני מסכימה לגמרי שהמדינה צריכה לעשות יותר ממה שהיא עושה. כלומר היא צריכה לתת משאבים יותר גדולים והיא צריכה לתמוך בפיתוח של הנושא הזה. אם מותר לי להזכיר בהמשך לזה לדוגמה המדינה רוצה להטיל עלינו את האחריות על נושא הבטיחות באירועים המוניים שזה נושא חדש, גדול, כבד, ולצורך ביצוע המוטל עלינו פנינו וביקשנו 6 תקנים ואגף תקציבים אמר לנו שאנחנו לא נקבל. זה לא אתה. סליחה שאני מעלה את זה כאן.

פה עולים הדברים האמיתיים.

מנכ"ל המשרד פנה וביקש מאגף תקציבים משאבים לביצוע. התשובה היתה שלא יתנו.

אני מבין שנכון להיום מתוך 61 האלה גם אין לכם מוקצים לפיקוח על הפלשתינאים.

אין אצלנו הקצאה לפיקוח על הפלשתינאים.

כל המפקחים נמצאים בארבעת המחוזות של המשרד? שאף אחד מהם לא עוסק בשטחים.

לא באופן שגרתי וכמשימה שמוטלת עליו. לעיתים באופן חריג יש פניות מצד קמט שטחים או מהמפעלים עצמם שמבקשים שאנחנו נבוא ונסייע ואז באופן חריג אנחנו מגיעים.

אני מדבר עכשיו על פעילות סדירה.

לא קיימת. גם במקרים הבודדים האלה שאנחנו מגיעים יש לנו קושי מאחר ויש נוהל במשרד שקובע שיציאה מעבר לקו הירוק דורשת התארגנות גדולה. הודעה למשטרה. צריך המון תיאומים והתארגנויות. זה לא שהמפקח לוקח את האוטו ויוצא לדרך.

טוב, אני מניח שעל זה איציק ידבר. אבל אני כן הבנתי ממך ורדה שבעצם אין הקצאה לאזור הזה והאזור הזה מופקר מבחינת הבטיחות והגיהות וגם את זה אני צריך להעיר את תשומת ליבו של השר שהוא חייב להקצות לזה או מחוז או כוח אדם מיוחד או תת יחידה אצלכם. אבל מישהו שיעשה את זה. חנה מזור מהלשכה המשפטית.

מבחינה משפטית קיים צו מ-1976 של מפקד איו”ש שמכיל את חוק העבודה הירדני על הממונה ולכאורה הממונה באמת יכול למנות מפקחים לצורך זה. אבל לא נעשה בנושא הזה עד היום שום דבר. נעשתה פעולה דומה עם יחידת הסמך לעובדים זרים לעניין אכיפת שכר מינימום.

וזה לאחר פסיקת בג"ץ נכון?

כן. עכשיו מה שאני רוצה להדגיש שלפי הצו הוא חל רק על עובדים המועסקים בחקלאות והשקעה ולא לגבי אזורי תעשייה. זאת אומרת גם זה מבחינה משפטית הוא בעייתי אם שמענו את המקרים שחנה העלתה. אבל מבחינה משפטית ניתן על ידי צו מסוים והסמכה נכונה להגיע להסדר משפטי. הבעייה היא כנראה הסיבות שורדה העלתה. החוק עוד לא קיים. הוא עוד לא סגור. זה לא קיים לגבי אזורי תעשייה.

בעצם לחוק הירדני כרגע אין משמעות.

בעניין ההסדר המשפטי שחל באיו”ש. מה שחל באיו”ש זה חוק העבודה הירדני מ-1965 הוא הדין שהיה חל באזור לפני כניסת ישראל לשטחים. הוא הדין שחל באמצעות הצו. הוא כן הכין את הוראות הבטיחות בעבודה גם על מפעלים, חוק עב כרס.

הלוא בעצם החוקים הללו לא מוטלים על העובדים. הם מוטלים על המעסיקים. מאחר והמעסיקים הם לא פלשתינים, המעסיקים הם ישראלים, לא מדבר עכשיו על פלשתיני שעובד במפעל של פלשתיני. אני מדבר עכשיו על פלשתיני שעובד במפעל או בחברה ישראלית, החוק הישראלי לא חל על המעסיק הישראלי?

יש תקנות הגנה לשעת חירום. הם בעניין של אכיפה פלילית אפשרית.

אני אסביר. חוק העבודה חל גם על מפעלים בישובים ישראלים. חוקי הבטיחות והגיהות לכאורה הם לא חלים באזור. אין לה תחולה אקסטריטוראלית. עד הבג"ץ האחרון שעכשיו היה לגבי גבעת זאב, לפני שלושה חודשים, באוקטובר, הוא גם מכיל את דיני העבודה על האזור והישובים הישראלים. זה חדש. לפני זה זה לא היה קיים וצריך לבחון את זה לאור המצב החדש.

דיני העסקה כן חלים ופה מדובר על העסקה.

בג"ץ אמר את דברו. ועדיין צריך להסדיר את זה מבחינת הסמכות. זה לא תפור לגמרי. זה אפשרי.

יש לי איזו הרגשה שהדבר הזה לוט בערפל וזה לא נראה לי הדבר הזה. אני חושב שמה שצריך לעשות זה לקחת את פסיקת בג"ץ, לפרש אותה ולהתארגן עליה. עכשיו אין מה לעשות. אם בג"ץ אמר ולדעתי זה מה שהוא אמר, שבעצם חוקי העבודה והבטיחות והגיהות חלים גם על המעסיקים הישראלים גם אם הם נמצאים בשטחים, וזה ברור לגמרי, כי הם ישראלים. והחוקים שחלים עליהם הם חוקי מדינת ישראל. זה לא המצאה. הם גם לא בוחלים בשימוש בחוק הישראלי כשהדבר לטובתם. כי הם ישראלים.

אני אומרת שמבחינה משפטית צריך לסגור כמה פינות.

את כל הפינות.

את הפינה הזאת של תחולת חוקי עבודה ובטיחות שלא היו חלים עד עכשיו.

כל חוקי העבודה חייבים להיות מוחלים בשטחים. אני לא יודע למי צריך לפנות עם זה. שר המשפטים? או לשר הביטחון ולשר המשפטים ביחד. סרן כמאל זהראלדין ראש מדור אזרחי כלכלי בפרקליטות הצבאית.

עד הפסק דין הזה חוקי העבודה לבטיחות בעבודה לא היו חלים לא באזור וגם לא בישובים ישראלים. חוק העבודה הירדני זה הוא שהוא חל והצווים שהוציא אלוף הפיקוד בהתאם ולעניין הזה הוא מינה את קמט עבודה שהוא הזרוע הארוכה של משרד העבודה שהיה קיים ועכשיו הוא חלק ממשרד התמ"ת.

נעזוב את חוק העבודה הירדני. למרות שחוק הישראלי הוא לא חל על השטחים הוא מוחל על הישראלים שמעסיקים.

בעניין הזה צריך לעשות הבחנה. בהתאם לפסק דין הזה להחיל באמצעות צו אלוף את החוקים האלה ולהחיל אותם גם על הישובים הישראלים. צריך לעשות התאמה.

הפנייה שלי צריכה להיות ליועץ המשפטי לממשלה בצו הזה. אז אני אפנה למר מני מזוז ואני אבקש הבהרה.

עכשיו לעניין שכר המינימום היתה היתה הסמכה של קמט עבודה כמו שאמרה חנה בעניין הזה. בעניין אכיפה בעקבות פסק דין של "קו לעובד" והנושא של שכר המינימום הוא הסמיך את מפקחי משרד התמ"ת, הקנה להם סמכות מכוח החקיקה הירדנית שחלה באיו”ש לבוא ולפקח ולאכוף. לעניין מה קורה בשטח איציק יכול לתת הסקירה.

אני כנציגו של האלוף, שאנחנו גוף המטה של המנהל האזרחי, של המתאם. היסטורית התהליכים שהיו באמת פה בשלב נכנסו התמ"ת לתמונה. אז עד אוסלו שאנחנו ניהלנו את כל החיים בשנות השמונים, תחילת שנות התשעים אז באמת כל ניהול חיי הפלשתינאים היה בידי המנהל האזרחי שהוא גם גבה מיסים והוא אחראי על כל מערכת החינוך.

הוא היה ממשלה בזעיר אנפין.

היתה יחידה מפוארת של אכיפה וגם היו תקציבים גדולים. ואז היו התהליכים המדיניים ובשלב הזה היחידה פורקה וכל המשימה עברה ליחידת האכיפה של משרד התמ"ת, וידידנו איציק לוי, אמרת חמישית משרה, כל נושא רישיונות העבודה לישראל, ההתיישבות, היחידה שלו בעצם מנהלת.

איציק אתה היום כפוף למנהל האזרחי שכפוף למתאם?

כן.

איפה המנהל האזרחי יושב?

בבית אל.

תפקידו העיקרי בעצם זה יחידת התעסוקה. הרישיונות של העובדים.

האחריות כאן היא של המתאם. של האלוף. אם המנהל האזרחי כפוף לאלוף וזה תפקידו אז האחריות היא של האלוף.

מבחינת העבודה, התעסוקה.

עד מתי האלוף בתפקיד? שמעתי שהוא מתחלף.

כל הזמן יש שמועות. כבר שנתיים. אבל בתפקידו הראשי שהוא קמ"ט התעסוקה זה הטיפול ברישיונות של העובדים ודיברנו על זה בוועדות הקודמות. נושא שהוא קשור לתמ"ת אבל הוא נושא אחר. איציק הוא האיש קשר היחיד. מבחינת יחידה אין לו יכולות. זה המצב לאשורו. זו המציאות.

הרבה מעבר למה שאמר ברוך פרסקי, אין לי. בעיקר תפקידי הוא להוציא כל יום בערך 45 אלף עובדים פלשתינאים הן לישראל והן לאיו”ש. זה 25 אלף באיו”ש. עוד 22 אלף בתוך ישראל.

אמר לי סגן שר הביטחון שעדיין החלטת הממשלה על תוספת 5000 עובדים לא מומשה.

מעט הזמן שנשאר ומה שאני יכול לדחוף וכל מה שאני יכול לעשות בנושא בטיחות בעבודה אני דוחף.

למה זה חמישית משרה?

כי כל התפקיד הוא קמ"ט תעסוקה. זה נשאר ספח.

להסתדרות יש איזשהו חלק בעניין?

לא.

אני חושב שבטיחות וגיהות הם שם חלק די משמעותי. אני מבקש לישיבה הבאה להזמין גם את נציג ההסתדרות לגבי הנושא של בטיחות וגיהות.

אז מה שדחוף ואקוטי אני כן עושה. חקירת תאונות עבודה שכתוצאה מהם נהרג עובד או נשאר נכה אנחנו כן עושים חקירה ואנחנו כן מסייעים לבתי המשפט ולמשטרת ישראל. אנחנו מנסים לעשות ביקורות בטיחות עד כמה שניתן. אני מאשר מיקום צווארי גז, אני מאשר מיקום מיכלי דלק, אני מתעסק בכל שימוש בחומרי נפץ. כל נושא קו התפר שבוצע בתחום יהודה ושומרון אני מטפל.

אני רוצה ברשותך להתייחס לנקודה הראשונה שמי שכתב אותה קבע שמשטרת ישראל אחראית על בטיחות וגיהות. משטרת ישראל לא אחראית על בטיחות וגיהות בשום פנים ואופן.

אני הבנתי שהדבר היחידי שאתם אחראים עליו חקירת תאונות עבודה שיש בהן משום פגיעה.

חקירת תאונות עבודה יחד עם משרד התמ"ת. עד כמה שאני רואה בנתונים לא היו הרבה תאונות עבודה מ-2006 ועד היום. בזה אנחנו עוסקים. עכשיו אנחנו הבנו במשרד שטענת משרד התמ"ת בנושא האכיפה שאנחנו לא מסייעים בנושא האכיפה.

נניח שוורדה כן מוצאת פקח אחד מתוך ה-61 שיסע למפעל בברקן או בעטרות שצריך לפקח. עכשיו היא לא יכולה לשלוח אותו. הוא לא יכול להגיע לשם לבד. הרי זה ברור לגמרי שהוא נמצא באיזה רמה של אי ביטחון שדורשת ליווי ביטחוני. ליווי ביטחוני זה אתם או הצבא?

תלוי למי הם פונים. הם לא פנו לאף אחד. לנו לא הייתה פנייה.

מי אחראי לתת לה או לעובד שלה את הליווי המשטרה או הצבא?

אם היא פונה למשטרה המשטרה. אם היא פונה לצבא אז הצבא. אבל המשטרה אנחנו במטה הארצי לא קיבלנו שום פנייה ולא שום בעיה של פנייה שהיתה אל אחת היחידות שלנו בשטח. אם יש בעיה מקומית אנחנו מבקשים לפנות אלינו למשטרה, למטה הארצי, ראש האג"ם ואנחנו ננסה לפתור את הבעיות בהתאם לנסיבות.

הממשלה רואה את החשיבות של אכיפת חוקי עבודה בצורה מאוד רצינית וזה בגלל שזה יעודד תעסוקה במשק ואנחנו כל הזמן מדברים על זה. באמת לפני שמחפשים כלים נוספים צריך לחפש מתחת למנורה. ויש לנו כאן 15 תקנים שלא מאוישים מאי אילו סיבות, מכרזים, שכר נמוך שזה בעיה של כלל המגזר הציבורי ולא של המפקחים במשרד התמ"ת. וזו הנקודה שצריך להתחיל ממנה כנראה ואני אעביר את זה הלאה למי שמטפל בזה במשרד שלי. אני אעביר את זה ליובל יעקובי שנבצר ממנו להגיע לישיבה ונראה מה שאפשר לעשות בנושא.

עוד נקודה ששכחתי פשוט להעלות. יש עוד גורם אחד שעוסק בבטיחות ובבריאות עובדים ברמה ממלכתית במדינה וזה המוסד לבטיחות ולגיהות שהוא תאגיד על פי חוק שהתפקיד שלו זה להדריך, לסייע למקומות עבודה. הם לא אוכפים בכלל. הם כן יכולים לעזור בהדרכה ובהסברה וביידוע של אנשים. ולמיטב ידיעתי הם כן מגיעים, לפחות לברקן אני יודעת שהם מגיעים. ייתכן שאפשר יהיה להיעזר גם בהם קצת יותר.

נקודה אחת שאני רוצה להפנות גם למנהל האזרחי וגם לתמ"ת. המצב הקשה של כוח אדם מה שרואים במסמך הוא ברור. אבל אנחנו לא מתעסקים כאן בנושא שהוא זניח. כשאנחנו מקבלים עדויות על מפעלים שבהם עובדים עובדים עם חומרים מסוכנים ונחשפים לחומרים מסוכנים ואתם לא תראו תאונת עבודה, גם המשטרה לא תוכל לדבר על זה בסטטיסטיקה, כי החולה ימות ממחלה של מחלות מסרטנות, מפגיעות בעור, מפגיעות בריאות, אז זה לא משנה הבעיה של כוח אדם. צריך למצוא פתרון. כי מה שמדאיג אותי במסמך הזה שאני כתבתי פחות או יותר אותו מסמך לפני שנה. שמענו על בעיות של כוח אדם. שמענו שאיציק לוי מגיע כמה שהוא יכול אבל כמה שהוא יכול זה לא מספיק והמחסור גם כן לא מספיק, חייבים לתת מענה לדברים האלה היום.

אני מפסיק את הישיבה לא בחפץ לב. המצב הוא בכי רע. שבעיני המצב מבחינת בטיחות וגיהות אצל הפלשתינים בשטחים ובישראל גובל בהפקרות מוחלטת. אין לי על זה להגיד מילה אחת פחותה. אין לי אלא לפנות לשר התמ"ת ושר האוצר, במפורש לשניהם, עם העתק לנציב שירות המדינה שמואל הולנדר, זה המכתב האחד. הדבר השני, אני רוצה לקיים ישיבת סיור אצל מתאם הפעולות בשטחים. רוצה לבוא אליו אל הלשכה ושם לדון על העניין לכל פרטיו עם כל משרדי הממשלה ועם כל הגורמים האחרים. אני מאוד אשמח חנה זוהר אם גם אתם תבואו לשם ואני אדאג שכל מי שיוכל לתרום לבעיה, זה משטרת ישראל, הפרקליטות הצבאית ואחרים שיבואו לשם וננסה לקבל ממנו דיווח איך הוא רואה את הטיפול בעניין הזה. גם משרד התמ"ת. אני מקווה שיהיו לכם בשורות יותר טובות.

צריך לתת פוש למהלך הזה שהמשרד התחיל.

כל הכוונה בישיבות האלה, גם לפני שנה וגם היום היא לתת את הדחיפה. הרי להוציא כתב פלסתר זה לא דבר ענייני. "קו לעובד" יכול להוציא את הממצאים. הבעיה היא איך לשפר את המצב. אני מתנצל שהטרחתי אתכם כל כך מרחוק באמצע תקופת העבודה שלכם, ואני רוצה לומר לכם שאני במצב הזה לא תהיה ברירה אלא ליזום דיון על כל הנושא של המצב של הבטיחות והגיהות בישראל במסגרת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. שם צריך לקיים דיון על הכול. אני מקיים דיון על הפלשתינאים כי אני ועדה לעובדים זרים. אבל מה עם כל בני ישראל, זו גם אחריות שלי כחבר ועדת העבודה והרווחה והבריאות ואני רוצה להודות לכם מאוד. בסך הכול אני מקווה שאת הבקרה ואת המעקב זה עשינו, נשלים את המהלך בישיבה אצל מתאם הפעולות בשטחים. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 9:52