PAGE
5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

18.12.2007


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 336

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ט' בטבת התשס"ח, (18.12.2007), בשעה 10:30

הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – פיצוי בגין פיטורי חיילי מילואים), התשס"ז - 2007

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

אלכס מילר

סופה לנדבר

רוני אשכנזי – ראש תחום תעסוקה וצבא קבע, משרד הביטחון

עו"ד ערן יוסף – לשכה משפטית, משרד הביטחון

עו"ד שגיא קריספין – לשכה משפטית, משרד הביטחון

שונטל וסרשטיין – חוקרת, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד דבורה אליעזר – משרד התמ"ת

נועה זלוטניק – יועצת תקשורת, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

איריס הרפז – יועצת תקשורת, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

מאיר אסרף – נציג לשכת יו"ר הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

עו"ד כרמית בר לב – יועץ משפטי, אגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

איתי לנסברג – יו"ר העמותה, פורום מגדים, מחטים וטייסים במילואים

עו"ד שלומי לויה – לשכה משפטית, איגוד לשכות המסחר

חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים

נועה בן שבת

וילמה מאור

מיטל בר שלום


הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – פיצוי בגין פיטורי חיילי מילואים), התשס"ז - 2007

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה.

אני רוצה להודות לך ולצוות הוועדה על הזריזות בקידום הצעת החוק. יש לנו חובה כלפי אותם חיילים המתמודדים עם כל מיני קשיים, לפתור להם לפחות בעיה אחת, חזרה הביתה, חזרה לשגרה שהיתה להם לפני המילואים. אנחנו חייבים לבוא ולתת להם גב בנושא הזה. אותם המקרים שהיו במלחמה האחרונה ובמלחמות שלפניה, של חיילי מילואים שחזרו הביתה ומצאו מכתב פיטורים, חייבים להיפסק. הפיצוי שהם היו אמורים לקבל היה די נמוך, ולא נתן מענה לצרכים של אותם חיילי מילואים.

אני חושב, שהניסוח שהגענו אליו בישיבה הקודמת נותן מענה לדברים האלה. אני מקווה, שנצביע היום ונמשיך לקדם את הצעת החוק לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אבקש להקריא את הצעת החוק, כפי שהתגבשה בישיבה הקודמת.

אני קוראת את תיקון סעיף 21: 1. בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, בסעיף 21 –

(1) בסעיף קטן (ג), בפסקה (2), בכל מקום, במקום "השכר" יבוא "שכר עבודה", אחרי "הפרת זכותו" יבוא "ולגבי תובע שפוטר בניגוד לסעיף 41א – פיצויים בסכום האמור או חמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה – 1995, לפי הגבוה מביניהם", ובסופו יבוא: "פיצויים לפי סעיף קטן זה לא יעלו על 100,000 שקלים חדשים.

(2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד1) הסכום האמור בסיפה לסעיף קטן ג(2) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי. לעניין זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש שלפני תחילתו של חוק זה.

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

האם יש מישהו שרוצה להתייחס?

אנחנו תומכים בהצעה.

אנחנו מתנגדים להצעה. יש פה שתי נקודות שצריכים לחשוב עליהן. נקודה ראשונה, היא שאנחנו לא חושבים שהעניין של הגדלת הסכום הוא זה שיפתור את הבעיה. נצא מנקודת הנחה, שפיטורין בניגוד לחוק הוא דבר אסור. הבעיה היא לא בהגדלת הסכום אלא באכיפה. אנחנו יכולים להעלות סכומים, אבל כל עוד לא תהיה אכיפה זו לא בעיה. גם החוק הקיים היום נותן פתרון טוב.

דבר שני - המחוקק מתערב בחקיקה ברגע שיש כשל שוק. אנחנו מתעסקים הרבה בדיני עבודה, ואנחנו לא נתקלים בשאלות של פיטורי חיילים. ביקשנו בישיבה הקודמת נתונים. האם הצעת החוק הזו נולדה מריבוי מקרי פיטורים של חיילי מילואים? לא קיבלנו נתונים עד הישיבה היום. האם משהו השתנה?

אני קיבלתי מספיק פניות בשביל להעלות את הנושא הזה שוב לאחר מלחמת לבנון השנייה. בזמן האחרון גם פורסם, כי אחד מהחיילים שפוטר קיבל פיצויים בגובה מקסימום על פי החוק. אני לא מדבר על אותם אנשים שמשתכרים משכורות גבוהות, אלא על אותם אלה שנמצאים בתחילת דרכם, משתחררים מצה"ל עם מקצוע מסוים ומוצאים רק מקום אחד שהם יכולים להתפרנס ממנו. בסופו של דבר אותם מקומות לא יכולים להרשות לעצמם להעסיק אדם, שלא נמצא תקופה מסוימת בעבודה. הם מוצאים לו מחליף, ואחר כך יש להם בעיה לפטר את המחליף.

החוק אומר, שגם אם יפטרו את האדם יהיה לו פיצוי מספיק גבוה, כך שהוא יוכל לשמור על האיזון הכלכלי שלו ולמצוא מקום עבודה אחר ללא לחץ. אני חושב, שאותם אנשים שמסכנים את החיים שלהם בעת שירות המילואים, צריכים לקבל פיצוי הכי גבוה שאפשר. אנו צריכים גם לדאוג לכך, שהמעסיקים שנאלצים לקחת מחליפים לאותם עובדים, יקבלו את העובד שיצא למילואים בחזרה. עד היום היתה אכיפה, אבל גובה הפיצויים היה נמוך. קיבלנו פניות מהחיילים שטענו, שאותם הפיצויים שהם קיבלו הם נמוכים ולא מאפשרים להם להתאזן מבחינה כלכלית.

אבקש מנציג משרד הביטחון לומר את דברו.

הממשלה תמכה בהצעת החוק. אין לנו בעיה עם הנוסח שהוצע כאן. התיקון לחוק נכנס לתוקף באמצע 2001. אז החוק חוקק עקב ריבוי מקרים של פיטורים. בשנת 2002 דובר על 246 תביעות שהוגשו לוועדות השונות. בשנת 2003 זה עלה ל-271 תביעות, ומאז יש ירידה. בתחילת הדרך סברנו שהירידה נעוצה בזה שיש פחות משרתי מילואים, אבל מסתבר שהירידה הזו נמשכה גם בשנת 2006-2007, למרות מלחמת לבנון השנייה, למרות הקריאות בצווים חריגים. כיום אנו מדברים על מספרים דו ספרתיים של 50-80 תביעות בשנה. מבחינתנו, זה הישג. זה אומר שהחוק עשה את שלו והעביר את המסר לציבור, שיש איסור על פיטורין בשל שירות מילואים בתקופת השירות. המודעות הזו גרמה לירידה בכמות המקרים ובמספר התביעות המוגשות.

אז אתה מחזק את מה שאני אומר.

לגבי הפיצויים שקבועים בחוק – חשוב להבין מה החוק אומר. החוק אומר שהפיצוי יהיה חמש משכורות, אלא אם כן יש סיבות מיוחדות לתת פיצוי אחר. הפיצוי האחר יכול להיות פחות מ-5 משכורות או יותר מ-5 משכורות. זה נתון לשיקול הדעת של הוועדה. בפועל, הוועדות לא השתמשו בסמכות שלהן לקבוע יותר מ-5 משכורות. במרבית המקרים סוג הפניות שמגיעות לוועדות הן כאלה שיש סיבות מיוחדות להוריד את הסכום, אם זה שירות קצר של העובד בעבודה לפני היציאה למילואים וכו'.

יחד עם זאת, אנחנו חשבנו שההצעה הזו הלכה רחוק מדי עם הנושא של 100,000 שקלים. אין לנו התנגדות להצעה שמדברת על פיצוי של 5 משכורות, זה סביר וזה עדיין יאפשר לוועדות לקבוע סכומים יותר נמוכים במקרה וזה יידרש. בשוליים, אנחנו חושבים שהתוספת שיש כאן בסוף הדברים, שהפיצוי לא יעלה על 100,000 שקלים, היא מיותר. אין מקרים כאלה. אנו מדברים על 5 משכורות במקרה של עובד שמרוויח יותר מ-20,000 שקלים לחודש. לא נתקלנו במקרים כאלה בוועדות. אנו סבורים שזה מיותר. אם יהיו מקרים כאלה, לוועדות ממילא יש את הסמכות להפחית את הסכום. להבנתנו, התוספת מיותרת ואם היא יורדת, אז כל סעיף (2) מיותר.

אני לא מבין את ההתנגדות. אני מבין את מה שאמרת אבל אני לא מבין את ההיגיון שבזה. כאשר יושבים ומחוקקים חוק, אחת המטרות שלו היא לחנך. כאשר מגדילים את סכום הפיצוי, זה מרתיע יותר. אנו רוצים לחזק את ידו של חה"כ מילר בהצעת החוק החשובה הזו. גם כחייל מילואים אני מתנגד לעמדה הזו.

אני מסכים עם ערן שצריך למחוק את התקרה של ה-100,000 שקלים.

אם מוחקים את התקרה של ה-100,000 שקלים נשאר או פיצוי בגובה 5 משכורות, כפי שהיה עד היום, או פיצוי בגובה 5 פעמים השכר הממוצע.

אני שמח, שמספר התלונות בנושא הולך וקטן. אם הוא הולך וקטן אז אין מה לפחד מקיומו של חוק מעין זה. כלומר, הסיכון שבו מעביד יצטרך לעמוד גם הוא הולך וקטן כאשר מספר המקרים הולך וקטן.

לגבי הסכום של ה-100,000, זה בסך הכל סכום שנמצא ברקע. אנו מבינים, שלא היה אף מקרה שהוועדה פסקה סכום כזה. זה מעין הצהרה של הוועדה לחשיבות של הנושא החינוכי בהצעת החוק הזו. לא ייתכן שחייל שיוצא לשרת את המדינה יעמוד בסיטואציה, שבה מתנופפת מעליו חרב הפיטורין, ואין ביכולתו להתמודד עם בעיות כלכליות. אני לא רואה את ההסתייגויות שנשמעו כהסתייגויות בעלות משמעות.

ההסתייגויות הן לא על עצם הרעיון. החוק נכון, וגם אנחנו לא בעד פיטורי חיילים שמשרתים במילואים. אנחנו חושבים שהסנקציות וההרתעה במקום הזה הן מיותרות.

אני סבור אחרת. אני חושב, שטוב שנושא ההרתעה יישאר. אם זה מרתיע, החוק משיג את המטרה.

אני השתתפתי בדיון הראשון על החוק, ואני תומך בו.

הוועדה לא יכולה לקבוע פיצוי יותר מ-100,000 שקלים.

היא רשאית. יש לה סמכות לשיקול דעת.

באנו לתת לוועדה יותר סמכות, ואנו מוצאים את עצמנו כמגבילים אותה.

אני בדעה, שגם מתן סמכות רחבה מדי לוועדה עלולה להיות מעין חרב פיפיות. לכן, אני בדעה שאת הסכום של ה-100,000 יש להשאיר כמו שהוא.

גם כמגבלה.

אני רוצה להצביע על הצעת החוק. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה התקבלה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10