PAGE
15
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

19.12.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 338

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י' בטבת התשס"ח (19 בדצמבר 2007), שעה 09:00

הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים, התשס"ז-2007

של חברת הכנסת ליה שמטוב

במסגרת ציון שבוע זכויות האדם הבינלאומי בכנסת

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

אריה אלדד

חיים אמסלם

דב חנין

שלי יחימוביץ

חיים כץ

ליה שמטוב

עו"ד דבורה אליעזר, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מיכל צוק, משרד האוצר

חגי פדר, משרד האוצר

עו"ד שי סומך, משרד המשפטים

עו"ד דוד משען, עוזר ליועץ המשפטי, שירות התעסוקה

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

אבי ברק, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

שלום בר, סמנכ"ל תנאי עבודה, חברת השמירה

מיקי אדיב, ארגון חברות השמירה

עו"ד איתי סבירסקי, מנהל התכנית למשפט ורווחה, אוניברסיטת תל-אביב

עמיחי הול, במעגלי צדק

שמוליק בינג, במעגלי צדק

נריה ריינר, במעגלי צדק

איתי להד, במעגלי צדק

נועה מילר, במעגלי צדק

עו"ד שרון אברהם, האגודה לזכויות האזרח בישראל

עו"ד דבי גילד-חיו, האגודה לזכויות האזרח בישראל

יואב לוי, יו"ר ועד מאבטחי בית החולים קפלן

משה ברקוביץ, יו"ר ועד מאבטחי האוניברסיטה העברית

עו"ד שירי לבון-לביא, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

נעם פליק, מרכז המידע והמחקר, הכנסת

נועה בן-שבת

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים, התשס"ז-2007

של חברת הכנסת ליה שמטוב

במסגרת ציון שבוע זכויות האדם הבינלאומי בכנסת

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים, התשס"ז-2007, הצעתה של חברת הכנסת ליה שמטוב במסגרת ציון שבוע זכויות האדם הבינלאומי בכנסת.

ההצעה היא לא רק שלי אלא גם של דב חנין ושלי יחימוביץ.

יש כאן שלוש הצעות.

אדוני היושב-ראש, כמו שאמרה היועצת המשפטית, יש כאן שלוש הצעות חוק שאוחדו להצעה אחת - הצעתה של חברת הכנסת ליה שמטוב שאני חושב שהיא הראשונה, גם הצעתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ וגם הצעתי כאשר שורה ארוכה של חברי כנסת הצטרפו אלינו.


אני חושב שזאת הייתה החלטה מתאימה ביותר לציין את יום זכויות האדם הבינלאומי בוועדה שלנו בתחילת הדיון על הכנה לקריאה שנייה ושלישית של חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים.


אדוני היושב-ראש, אני חושב שבלי הגזמה מדובר בחוק החברתי החשוב ביותר שנמצא בפני הוועדה הזאת. המכה של עובדי קבלן היא מכה קשה, חמורה, תופעה שיש לה השלכות רוחביות על יחסי עבודה בישראל. עובדי קבלן במדינת ישראל זו מכת מדינה. אנחנו מדברים על חלק גדול מהמשק הישראלי שמועסק בצורה כזאת או אחרת כעובדי קבלן או מיקורי חוץ או כל מיני שמות אחרים לאותה תופעה בעייתית. לתופעה הזאת יש השלכה מאוד קשה גם על עובדים שאינם עובדי קבלן מכיוון שזה גורר את כל משק העבודה שלנו למערכת בעייתית שהיא לא תקינה ולא נכונה.


החוק הזה עבר בקריאה טרומית בתמיכה מאוד רחבה בכנסת, עבר בקריאה ראשונה בתמיכה מאוד רחבה בכנסת, למרות – ואני אומר את זה למען הפרוטוקול – שהיו איזה שהם רעשים מצד משרד האוצר לקראת הקריאה הראשונה אבל אני שמח שמשרד האוצר התעשת ולא הלך בדרך של התנגדות לחוק.

למעשה הצעת החוק מוכנה. קראתי את השאלות שהעלתה היועצת המשפטית ואני קודם כל רוצה להביע הערכה לעבודה שהיא עשתה וזאת כמובן חובתה וגם זכותה לשאול את השאלות. השאלות הן שאלות שצריך יהיה לדון בהן. אני חושב שבדיון הזה אנחנו נוכל פחות או יותר לעבור על כל השאלות ולהכין נוסח של החוק שיהיה מוכן לקריאה שנייה ושלישית.

אדוני היושב-ראש, קיבלתי פנייה מיושב-ראש הקואליציה שלא להצביע בישיבה הזאת על הנוסח הסופי של החוק ואני מוכן להיענות לפנייה הזאת כי לדעתי זה באמת חוק שמתאים שיעבור בהסכמה כללית. לכן, אם אדוני יקבל את זה, אני אציע – ואם כמובן חברת הכנסת שמטוב תסכים להצעה - שתיקבע ישיבה נוספת במועד קרוב מאוד בה נסיים את ההצבעות ונכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

למען הפרוטוקול אני רוצה לדווח לוועדה על שיחה נוספת שהייתה לי עם מזכיר הממשלה, מר עובד יחזקאל, ביום 14 באוקטובר 2007. באותה שיחה מר יחזקאל ביקש ממני שהות של חודש ימים בגלל הליכי הידברות שקיימים בין ההסתדרות, הממשלה והמעסיקים והבטיח את התגייסותה של הממשלה לעמוד לימין הצעת החוק הזאת אם החודש יעבור ולא תושגנה הסכמות בין הגורמים השונים המעורבים בעניין. השיחה הזאת נרשמה בהחלטה 244 של הממשלה בהשמטה קלה.

בהחלטה כתוב שהממשלה רשמה בפניה את השיחה שלי עם עובד יחזקאל: "הממשלה רושמת בפניה כי בעקבות שיחתו של מזכיר הממשלה עם חבר הכנסת דב חנין, הבהיר חבר הכנסת המציע כי לא יקדם את הצעתו במליאת הכנסת עד אשר תסיים הוועדה הבין-משרדית העוסקת בזכויות עובדים את עבודתה ותפסוק בנושא". אני אוסיף את התוכן המדויק והוא: במהלך חודש ימים. כאמור, חודש ימים עבר.

בהסתמך על אותה הבהרה, הערר של שר האוצר על תמיכת הממשלה בחוק נדחה ואני מקווה שלאחר שנשלים את העבודה בוועדה הזאת, אנחנו נביא את הדברים שוב בפני הממשלה. אני מקווה שראש-הממשלה יעמוד בדיבורו ומזכיר הממשלה יעמוד גם הוא בדיבורו והממשלה תתייצב לימין החוק הזה.

אני רוצה לומר משפט אחד על נושא ההידברות שקיימת בין ההסתדרות, הממשלה והמעסיקים. אני כמובן מדבר על ההידברות ביניהם. יש בהידברות הזאת היבטים מסוימים שנוגעים לזכויות קבלן והם אינם באים, ואינם יכולים לבוא, במקום החוק. עם כל הכבוד להידברות ולהסכמות שהן ראויות מאוד , ראוי לתמוך בהן ובכל הדברים הטובים שמתרחשים בהם, אבל עדיין הכנסת צריכה לבצע את חובתה להגן על אותה קבוצה של עובדים שהיא הקבוצה המקופחת, המופלית והבלתי מיוצגת ביותר ולכן זו חובתנו. אני פונה אליך, מנהלת הוועדה, בהיעדרו של היושב-ראש ואומר שזאת חובתנו להשלים את המהלך הזה במהירות. אני אומר לכם שנשלים את המהלך הזה במהירות וניתן יהיה להעביר אותו גם – אני מעריך ומקווה – בהסכמת הממשלה, בהנחה שבאמת הדברים שנאמרים לחברי הכנסת כאן, יש כוונה לעמוד מאחוריהם.

חבר הכנסת אריה אלדד מחליף את היושב-ראש יצחק גלנטי

לפני שהיועצת המשפטית תקרא את החוק, חברת הכנסת יחימוביץ ביקשה את רשות הדיבור.

בוקר טוב לכולם. אני מצטרפת לדבריו של חברי חבר הכנסת דב חנין. גם אני מברכת על שיתוף הפעולה בין ההסתדרות לבין המעסיקים ולא רק בעניין הזה אלא באופן כללי. מדובר בשיתוף פעולה מבורך ביותר שמחלץ אותנו מכמה שנות חושך בהן זירת יחסי העבודה הפכה לשדה קרב מדמם וכעת אני רואה בניסיונות ההידברות האלה חזרה אל דרך של שפיות והידברות. ההסכמות שהושגו הן אכן יפות וטובות. אני מבינה שכרגע עיגון שלהן בחקיקה משתהה בשל התנגדות משרד המשפטים דווקא. יש כמובן עוד חקיקות ועוד יוזמות של רבים מאתנו כדי לנסות ולהתגבר במשהו על התופעה המחפירה של העסקה הולכת וגוברת באמצעות קבלנים שבצידה באופן כמעט בלתי נפרד משיטת ההעסקה הנפסדת הזאת יש גם ניצול ועבריינות על חוקי עבודה וחוקי המגן כאשר זה נוגע לאוכלוסייה הזאת שנהוג לכנות אותה אוכלוסייה מוחלשת אבל הזליגה של העסקה באמצעות קבלנים קיימת גם למעמד הביניים ולתעסוקות שאינן נחשבות תעסוקות לאו-טק. היא זולגת גם להעסקת מורים, גם להעסקת עובדים סוציאליים, גם מתכנתים, קלדניות, אפילו רופאים, מקצועות שנחשבים מקצועות של מעמד הביניים. מדובר בתופעה מבהילה גוברת ומתפשטת ועם כל הכוונות הטובות והערנות הגדולה של כולנו והשיח הציבורי שהוא חזק יותר מאי פעם, עדיין בשטח התופעה הולכת, מתגברת ומחמירה.

היו"ר יצחק גלנטי שב לנהל את הישיבה

אני גם מבקשת לשתף אתכם בתכניו של סמינר שקיימנו בעניין של עובדי קבלן. אני אחלק לכם את החוברת. אני מאמינה שהיא מאגדת בתוכה את המידע העדכני ביותר על מה שקורה היום בשוק הפרוע הזה. בין ההרצאות שתמצאו כאן, יש גם הרצאה של איתי סבירסקי שיושב אתנו וגם של שי תקן, היועץ המשפטי של ההסתדרות, גם הרצאה של האוצר ועוד.


את כל ההקדמה הארוכה הזאת אני משמיעה כדי לומר שלמרות כל היוזמות ולמרות כל הניסיונות והרצון הטוב , בסופו של דבר אני הולכת ומגיעה למסקנה ומתחזקת בעמדתי זאת שכיוון שלצערי הזמן וריבוי הדעות לטובת שיטת ההעסקה הנפסדת הזאת, לא מאפשרים לנו כרגע להוציא את צורת ההעסקה הזאת אל מחוץ לחוק, מה שלו זה היה תלוי בי הייתי עושה. לכן לדעתי החקיקה חשובה ביותר בתחום הזה היא החקיקה בעניין אחריות מזמין השירותים על עובד הקבלן שהוא לכאורה לא מזמין אותו אלא לכאורה הוא מזמין שירות, אבל בפועל הוא מעסיק את אותו קבלן. כל ההצעות האחרות אינן עומדות בסתירה להצעה הזאת, אבל ההצעה הזאת היא הנדבך הכי חשוב בכל החקיקה בתחום. אני יודעת שההסתדרות עושה כעת מאמצים מאוד גדולים להכליל בחוק חברות כוח אדם, שכידוע לכולנו לא חל בכלל על מסות אדירות של עובדים במשק אלא הוא חל רק על עובדי חברות כוח אדם, על מנפאור, על
ORS ובזה זה נגמר. הוא לא חל על כל חבילות השירותים למיניהן ועל נותני השירותים. אני יודעת שגם ההסתדרות עושה כעת מאמץ להכליל בתוך ההסכם גם את המאבטחים, גם את שירותי הניקיון, גם את הסיעוד וגם את ההסעדה. אני כבר מתחייבת לפניכם, בצער, שגם אם הדבר הזה יושג, יימצאו אלף פרצות אחרות לחבילות שירותים למיניהן והמוח היצירתי כאן פועל שעות נוספות כדי שחס וחלילה לא תיווצר זיקה בין המזמין לבין העובד. לכן החוק הזה איך שהוא סוגר את כל הקצוות ומכיל בתוכו את כולם. הוא מטיל אחריות על מזמין השירות למצבו של העובד שבפועל מועסק במתקן שלו, בחצריו, לטובתו.


לכן אני מציעה להמשיך את תהליך החקיקה ביתר שאת במקביל לתהליכים האחרים שמתרחשים שכמובן אנחנו מברכים עליהם, אבל הם לא מייתרים את החקיקה הזאת.

הצעת החוק שאנחנו מדברים בה, דיברו עליה עוד בקדנציה הקודמת וגם ניסו להעביר אותה, אבל ללא הצלחה. אני חשבתי , כאשר אנחנו בקדנציה הזאת התחלנו לקדם את החוק, שאנחנו לא נתחיל מהתחלה כי בקדנציה הקודמת זה כבר עבר איזשהו שלב אבל ראיתי שבהעברה מהצבעה טרומית להכנה לקריאה ראשונה מנסים לעשות הכל כדי לדחות ולדחות ולא להעביר את הצעת החוק.


אנחנו - אני בטוחה שגם חברת הכנסת יחימוביץ חבר הכנסת חנין – לא רוצים לתת את הסיסמאות אלא אנחנו רוצים שזה יעבור ואנחנו מוכנים גם להגיע לאיזשהו הסכם בינינו ובלבד שהחוק הזה יעבור ויעשה משהו חדש וייתן אור לאנשים האלה שעובדים בניקיון, בשמירה, מורים, רופאים וכל השאר.


אני אומר לכם ממה אני חוששת. חשבתי שהיום תהיה הצבעה לאבל התברר שהיום אנחנו רק דנים בחוק וכנראה בעוד שבוע או שבועיים נדון שוב. אני חוששת שיקרה כמו שקורה בהצעות חוק אחרות כאשר אחר כך יקימו איזושהי ועדה ועוד פעם יקימו ועדה ודבר לא יצא מזה. אני מאוד מבקשת ממך אדוני היושב-ראש לדון בנושא היום.

אנחנו נראה איך אנחנו מתקדמים.

אני מאוד מבקשת לקדם את הנושא.

למרות שהייתה פנייה אל חבר הכנסת דב חנין לעכב את ההצעה.

רק את ההצבעות.

נכון, רק את ההצבעות.

בוקר טוב. הממשלה רואה את נושא עיגון זכויותיהם של עובדי קבלן כנושא חשוב מהמדרגה הראשונה ועל כן באמת לא רק שהיה הליך של הידברות עם המעסיקים ועם ארגון העובדים הגדול במדינה, אלא שאנחנו מקדמים חקיקה שהיא בהסכמה גם של ארגוני העובדים, של ארגון העובדים הגדול במדינה.

את זה אומרים לנו בוועדה כבר שנה ושלושה חודשים. יש לי ציטוטים: "אנחנו מקדמים חקיקה בהסכמה". השאלה שלי היא האם החקיקה הזאת תגיע לפני המשיח או קצת אחריו. אולי הוא יביא אותה אתו.

בתחילת הדרך באמת הייתה ועדה שהוקמה ודנה בנושא. הוועדה סיימה את עבודתה ונתנה את מסקנותיה. עכשיו אנחנו מעגנים את המסקנות בחקיקה. אנחנו בהליכים מתקדמים.

אולי תספרי לנו מה מונע אתכם בהמשך החקיקה?

זה לא מונע. אנחנו מקדמים את הליכי החקיקה במרץ. עכשיו אנחנו בהידברות עם משרד המשפטים.

יש לכם איזשהו מועד מסוים שקבעתם כתאריך סופי אשר ושאתם מתחייבים שלאותו מועד אכן הנושא הזה ייסגר?

ניתנו לוועדה הזאת כבר כמה תאריכים סופיים. עייפתי מתאריכים סופיים. אני אומר את זה עם המון הערכה לעבודה שלך ברמת ברמה האישית ושל המחלקה המשפטית של משרד התעשייה, אבל בחוק הזה אני חושב שנשברו כל כללי המשחק ביחסי הכנסת עם הממשלה. רשימה כזאת ארוכה של תאריכים סופיים, מי לא הבטיח לנו תאריך סופי, כמה תאריכים סופיים היו לנו וכל פעם המועד נמתח ונמתח. אני חושב שאין טעם. באמת, לכבודכם, שלא תאמרו לנו עוד פעם תאריך סופי כי גם בתאריך הסופי הזה אתם לא תעמדו.

ברשותכם, נציגת משרד האוצר תתייחס לנושא התאריך הסופי. אני רק רוצה לומר שהצעת החוק הממשלתית מעגנת גם את נושא אחריות מזמין שירותים לא רק בפן האזרחי אלא גם בפן הפלילי וגם בפן המינהלי. אנחנו קובעים הליך של עיצומים כספיים. לכן אנחנו עכשיו בתהליך.

אבל זה כבר שנה וחצי בידיכם.

זה לא שנה וחצי. היו דיונים בוועדה והליכי החקיקה החלו ביולי השנה. לכן אנחנו באמת מקדמים את זה במרץ ואני מקווה שבקרוב נביא את ההצעה.

אין בקרוב. אני מבקש ממך תאריך. מה זה בקרוב? אני לא מכיר את המונח הזה בקרוב. בקרוב זה עד אחרית הימים. אחרי המשיח זה גם בקרוב. השאלה בקרוב אצל מי.

דבי לא אשמה, בואו לא נהפוך אותה לשעיר לעזאזל. דבי, את יושבת כאן בשם האוצר.

לא, האוצר נמצא כאן.

אני חושבת שמה שדבי כאן הדגישה – ונמצאים כאן גם נציגי ההסתדרות והמעסיקים – את העבודה שנעשתה. אני מניחה שאתם מבינים את המורכבות של הסיטואציה, שקיימים גורמים שונים שכל אחד מגיע מהמקום שלו עם ראיית העולם שלו ועם האינטרסים שלו והניסיון. ההידברות לקחה זמן אבל בסופו של דבר יצאו הסכמות של הוועדה המשותפת. אני חושבת שאתם הדגשתם כאן את החשיבות שהדבר הזה נעשה בהסכמה. זה תהליך. את התהליך הזה, לאחר שהתקבלו ההמלצות והמסקנות של הוועדה, אנחנו עכשיו מקדמים ומגבשים. לפני כחודשיים נכנסתי לתחום בתעסוקה שלא היה התחום בו טיפלתי קודם במשרד האוצר ומאז יש לנו כבר טיוטה ראשונית שהעביר משרד התעשייה. כבר קיימנו ישיבות עם ארגון המעסיקים ועם ארגון המעבידים. בגלל הנושא – לדעתי בעיקר אבל אני לא רוצה לומר רק – הפלילי, ההשלכות הפליליות של הצעת החוק, אנחנו מקיימים כרגע דיונים עם משרד המשפטים. שהיו לו הסתייגויות.

האם הסוגיה הפלילית היא הסוגיה השנויה במחלוקת ובלעדיה הכל ייפתר?

אני יודעת שיש את הפן הפלילי שאנחנו צריכים לקדם.

למה הפן הפלילי מעניין את משרד האוצר?

את משרד המשפטים. אני מתארת לכם את הסיטואציה. משרד המשפטים אמר שיש לו הערות בנושא כחלק מעבודה פנים-ממשלתית כולל הנציגים החיצוניים וזה באמת התחום שהוא אמון עליו. אני אומרת שוב שאני לא חושבת שיש כאן חסם ואני לא יודעת לומר לכם שתוך חודש או חודש וחצי נדע. אני מעריכה שאלו יהיו לוחות הזמנים שאנחנו יכולים לעמוד בהם.

מה לוחות הזמנים שלכם?

להערכתי – אבל שוב, בלי מחויבות – חודש וחצי ואני מעריכה את זה דווקא משום החשיבות שרואים בנושא כל משרדי הממשלה השונים.

עייפנו לגמרי מהדיבורים.

אתם יכולים לומר שעייפתם מהדיבורים, אבל אני יודעת לומר שנעשית כאן עבודה מאוד רצינית מצד כל משרדי הממשלה וכל הגורמים שמעורבים. בגלל שהנושא הזה הוא נושא מורכב, זה באמת לוקח זמן.

הנושא לגמרי לא מורכב. הנושא הוא כל כך פשוט. אני מזמין אותך לבוא לחקיקה סביבתית בוועדת הפנים של הכנסת ואז נדבר על נושאים מורכבים. הנושא שנדון כאן הוא נושא פשוט.

אדוני היושב-ראש, מכיוון שיש כאן עדות אחת, אני רוצה להציע לך עדות אחרת ואני אומר את הדברים בצער רב. יש גורמים שמושכים זמן – ואני לא בא אליך בטענות, אלה לא טענות אישיות – ויש אנשים שמתנגדים לחוק הזה וחושבים שהפוליטיקה הישראלית תוביל אותנו בסיטואציה כזאת או אחרת לבחירות ואולי תגיע כנסת אחרת עם עמדות חברתיות אחרות ואז כל האג'נדה הזאת של זכויות עובדי קבלן תלך ותיעלם מסדר היום. אתם משחקים על זמן ואני לא אומר את זה עליך באופן אישי.

אני מוכרחה לציין שאני חושבת שהאמירה הזאת, בעיקר בנושא הזה, כאשר משרדי הממשלה באים לכאן באמת בידיים נקיות ומתוך כוונה לקדם את הנושא, היא אמירה שהיא לא במקומה, היא לא נכונה ולא משקפת את המציאות.

האמירה היא לא רק נכונה אלא מדויקת במאה אחוזים. אני בטוח שאתם בדרגים המקצועיים, בוודאי ברמה שלכם, לא מעורבים בתרגילים פוליטיים ובוודאי זה גם אסור לכם, אבל אני מודיע לך שמאחורי מה שמתרחש היום, יש תרגיל פוליטי. המטרה היא למשוך זמן, המטרה היא או שהשליח ימות או שהנושא ימות. הנושא לא ימות והשליח לא ימות, והכוונה של השליחים שנמצאים כאן לפחות היא לסיים את זה עוד בתקופת חיים.

זה בסדר, כי אני חושבת שגם הכוונה שלנו בתוך משרדי הממשלה ועם הגורמים החיצוניים שעושים את העבודה היא להביא את הכנת החוק לידי סיום.

מדוע בעצם יש מניעה מבחינתכם להמשיך את התהליך המבורך הזה – ואני גם מודעת לתהליך, ובמידה מסוימת אפילו שותפה לו – ובאמת אני חושבת שיש שם סעיפים מצוינים, אבל אין באותו הסכם את עניין אחריות המזמין.

ודאי שיש.

אני שואלת מדוע יש מניעה - הרי אין סתירה בין הדברים – שאתם תמשיכו באותו תהליך מבורך ומצוין ואילו אנחנו נמשיך בקידום החקיקה הזאת. הרי אין כאן סתירה מהותית בין הדברים וכולנו רוצים בדיוק אותו הדבר.

חבר הכנסת אריה אלדד מחליף את היושב-ראש יצחק גלנטי

אני לא רוצה להתחייב בשם יושב-ראש הישיבה, אבל הוא מינה אותי להחליף אותו. אני לא רוצה לכבול את ידיו, אבל אם אני הייתי מנהל את הישיבה הזאת, וכך אני אמליץ לו לעשות, הייתי מודיע שבעוד חודש מהיום יש הצבעה ואם משרדי הממשלה יתיישרו עד אז, אנחנו נכניס את התיקונים שהם יציעו לנו אם יהיו מקובלים עלינו. לא חותמים את הנוסח שהגיע לכאן אבל מודיעים שיש הצבעה בעוד חודש. תגיעו לנוסח מוסכם – מצוין. לא יגיעו – אנחנו נעשה את עבודתנו. כך אציע ליושב-ראש הוועדה.

מקובל עלי.

הדברים שנאמרו כאן קודם לגבי אינטרסים של גורמים כאלה ואחרים, ואני לא יודעת אם אתה מתכוון בתוך הממשלה או לא, הם לא נכונים. אני יודעת להעיד ממקור ראשון.

את לא יודעת להעיד על הצד הפוליטי ולכן אני מציע לך גם לא להעיד עליו.

אני אעיד על מה שאני מעידה. בשבוע שעבר או לפני שבועיים, אני לא זוכרת את התאריך המדויק, התקיים אצל מנכ"ל משרד האוצר דיון בדיוק בנושא של אכיפת חוקי עבודה אצל קבלני כוח אדם. אני מודעת לחשיבות שמייחסים לנושא הזה אצל שר האוצר.

מרוב חשיבות ששר האוצר מייחס, היום אני קורא בעיתון שבבדיקה שדווקא פקחי משרד התעשייה עשו – ואני מברך אתכם על הבדיקה ה זאת – התגלו 24 חברות שונות שפוגעות בעובדי קבלן בחצרי הממשלה. זה מראה חשיבות ודאגה.

גילו 24 כי אין מספיק פקחים במשרד התעשייה.

אני חושבת שזה נחמד לבוא ולנופף בזה, אבל אני חושבת שמה שחשוב בזה זה שזאת בדיוק פעולה משותפת שעשו במשרד האוצר בשיתוף החשב הכללי, בשיתוף משרד התעשייה, בשיתוף תקציבים וכוח אדם שאנחנו הוספנו מתוך ראיית חשיבות הנושא. כמובן כאשר זה המצב, יש פרות ויש אכיפה. זה בדיוק מה שנעשה. הרי לא סתם קם משרד התעשייה בבוקר אלא יש לו עכשיו את הכלים. הנושא הזה נדון בלשכת מנכ"ל משרד האוצר וההחלטה הייתה להתחיל בתוך חצרי הממשלה פנימה. אני חושבת שזה מבורך. זה שיש ליקויים, צריך להציף אותם וצריך לטפל בהם וזאת בדיוק הייתה מטרת הבדיקה ולכן אני חושבת שלא צריך לתקוף דווקא את הממשלה בנושא הזה, כשהיא אומרת שהיא קודם כל מתחילה אצלה. ישמח לספר לכם נציג החשב הכללי על הסנקציות שיש כנגד מישהו שהוא מפר את הזכויות כאשר הוא לא יכול לגשת למכרזים של המדינה במשך תקופה ארוכה. אלה כלים מאוד משמעותיים. אומרים שדווקא אצלנו מצאו, אבל אני אומרת שמתוך אחריות ומתוך חשיבות הנושא אנחנו באנו ועשינו את הצעד הזה וזה בדיוק הדיון שהתקיים בלשכת המנכ"ל לפני מספר ימים.

לא נתקוף את הממשלה אבל נתחום אותה בלוח זמנים. זה תפקידה של הוועדה.

אני מייצג את התאחדות התעשיינים ואני מוכן שיהיה כתוב בפרוטוקול שכל מה שאני אומר, יהיה מקובל גם על ההסתדרות.

ההסתדרות נמצאת כאן או שהיא הפקידה את הייצוג בידי התעשיינים?

נמצאת.

אני חושב שאני היחיד כאן בחדר שהייתי גם בוועדת אלי פז ואני גם שותף להצעת החוק הממשלתית וגם להצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת שמטוב מוועדת העבודה. אני מכיר את כל ההצעות טוב מאוד. אני אומר באחריות מלאה שאני לא יודע מי קרא את כל הפרטים, אבל הצעת החוק הממשלתית כוללת בתוכה פרק שלם של תיקוני חקיקה בנושא אחריות מזמין שירותים עם ניואנסים כאלה ואחרים, אבל בגדול כולל עיצומים כספיים, אפשרות לתביעה אזרחית וגם פלילית. היא בפירוש כוללת את זה ומי שלא מסכים אתי, אני יכול לשבת אתו ולהראות לו סעיף אחרי סעיף.


לגבי לוח הזמנים. זה לא שנה וזה לא שנה וחצי. נכון שלקח שנה לוועדה להגיע להסכמות וזה לא פשוט להגיע להסכמות בין משרד התעשייה, האוצר, ובאוצר בין החשב הכללי לבין אגף התקציבים, ובסופו של דבר גם בין ההסתדרות להתאחדות שביניהם הייתה כבר הסכמה מוקדמת. מהרגע שהוועדה סיימה את עבודתה ושני השרים שמינו אותה בירכו והציעו את הצעת החוק, מהרגע הזה עברו נדמה לי לא יותר מחודשיים-שלושה. הטיוטה של הצעת החוק מוכנה ונשארו ניואנסים קטנים מאוד שאפשר היה לגמור אותם גם באותו חודש שמציע חבר הכנסת אלדד. יש לנו בעיה מסוימת שכרגע תקוע במשרד המשפטים שיש לו מספר השגות, בעיקר להיבט הפלילי ואם תהיה התראה או לא תהיה התראה. אני אומר באחריות שאם ההשגות האלה ייפתרו עם משרד המשפטים – ואני חושב שאין סיבה שהן לא ייפתרו – אפשר גם בתוך חודש לעמוד בזה ולהגיש את ההצעה שכוללת הרבה יותר, שהיא הרבה יותר רחבה, הרבה יותר מקיפה והרבה יותר מאוזנת. היתרון של הצעה כזאת שהיא באה בהסכמה, יש לה גם סיכויי אכיפה הרבה יותר גדולים כי אנחנו המעסיקים מחויבים גם לאכוף את זה, ליזום ולהשתתף באכיפה עצמה וכבר הבענו את הסכמתנו להשתתף בוועדות פיקוח, כולל להקציב כסף, כי יש לנו אינטרס באכיפה הזאת גם לגבי שמירת שוויוניות בין מעסיקים וגם כי אני חושב שמבחינה חברתית וכלכלית יש לזה רק יתרונות.


לכן אנחנו חושבים שעדיף שהצעת החוק הממשלתית שהיא מאוזנת ואכיפה יותר תהיה, בתנאי כמובן שהיא לא תהיה בימות המשיח אלא בתקופה קרובה. אם השבוע או בשבוע הבא משרד המשפטים מגיע אתנו להסכמה על אותם תיקונים לא רבים שהוא מבקש, אני יודע שאפשר אפילו בתוך חודש להגיש את ההצעה המוסכמת והכוללת.

שנינו וגם רוב המשתתפים כאן יודעים איך נולדה הצעת החוק הזאת. זו הייתה אמורה להיות אמנה שהושגה אחרי שנה של דיונים, אחרי שנים שבהם יחסי העבודה היו שדה קרב מדמם. זה נולד כאשר אני באתי להסתדרות ולתעשיינים ואמרתי להם שהאמנה הזאת יפה וטובה, אבל ביקשתי שייתנו לי, חברת כנסת, להגיש אותה כהצעת חוק. אז ישבנו והוצאנו מתחת ידינו את אותה הצעת חוק שבשלב מסוים כל כך חיבבתם אותה עד שהחלטתם שזאת תהיה הצעת חוק ממשלתית ואני בירכתי על זה.

והיא כמעט זהה לחלוטין למעט עוד היבט אזרחי שהוספת.

אנחנו היינו בשלב הטיוטות, כך שאני לא מתחייבת כאן לכל סעיף וסעיף ומה שנכתב בשלב הטיוטה. אני שמחתי על כך שאתם מנכסים את זה לעצמכם כהצעת חוק ממשלתית כיוון שאני לא בענייני קרדיטים אלא בענייני הצלחה של העניין הזה. חשבתי שיהיה לזה יותר תוקף ויותר כוח, וכמובן שכך היא המציאות, אם אכן זה יובא כהצעת חוק ממשלתית. אני יכולה להבטיח לך שלו אני הייתי מגישה את ההצעה הזאת כהצעה פרטית, היא כבר הייתה מזמן מונחת ומזמן מקודמת. אני לא רוצה שמה שחשבתי שהוא מתן עוצמה לטובת הצעת החוק הזאת יהפוך לחולשתה. לכן אני מציעה שאנחנו במקביל נתקדם עם הצעת החוק שלנו הפרטית. אני גם מפצירה בכם להביא את הדברים האלה לידי גמר. אם יש איזשהו קיר בטון שאתם לא מצליחים לעבור אותו, תחזירו את הכדור אלינו ואנחנו נגיש את זה כחקיקה פרטית.

אני מוכן לומר שאם אנחנו נראה שאנחנו לא מצליחים לעבור את זה בשבוע-שבועיים הקרובים, אנחנו נחזיר את זה להצעת החוק הפרטית שלך.

אז הכל יתחיל מהתחלה.

כשהחוק הוכן לקריאה ראשונה, עלו אותם דברים ודבר לא התקדם.

היו"ר יצחק גלנטי שב לנהל את הישיבה

אני מארגון חברות השמירה. אני אפתח ואומר שאני חושב שהכשל בשוק האבטחה לפחות הוא כשל מהותי. אנחנו, החברות בשוק, מעונינות יותר מכל גורם אחר ליישר קו ולשמור על זכויות העובדים.

לכן הגשתם עתירה לבג"ץ על כך שהוועדה לרישוי חברות שמירה ואבטחה ביקשה מכם את הבקשה המופלגת לדווח על כך שאתם מקיימים את חוקי העבודה וחוקי המגן. עד כדי כך הנושא יקר ללבכם. עתירה לבג"ץ על זה שביקשו מהם להוכיח שהם מקיימים את חוקי העבודה ו חוקי המגן. אני מבקשת, הצביעות הזאת, כפל הלשון הזה שלכם שאתם באים לכאן ומעמידים פנים כאילו אתם אחד מאתנו וכאילו אנחנו ואתם חד אנחנו והאינטרסים שלנו זהים, שחרר אותנו לפחות מהצביעות שבדבר.

אני שומר את הזכות בכל זאת לומר שאין בכך צביעות.

איך אתם בכלל מעזים? לי יש תחביב. כל מאבטח שאני פוגשת, אני מבקשת ממנו את תלוש השכר שלו. מעולם לא פגשתי מאבטח שקיבל את הזכויות שלו. מעולם. לא פגשתי אחד שחוקי העבודה וחוקי המגן נאכפו לגביו. החיה הזאת לא קיימת. ועוד דבר אני אומר לך והוא שעל כל מאבטח כזה אני שולחת מכתב לחברה שהוא מועסק בה ומיד אני מקבלת מכתב בחזרה שחלה טעות ומחזירים לו את כל הכסף. מדובר בשיטה כדי שחס וחלילה אני לא אגלה מה שאני ממילא יודעת, שיש עבריינות כללית על כולם. אתם עבריינים. אתם עבריינים על חוקי עבודה וחוקי המגן. לו עובד שלכם היה גונב מכם מה שאתם גונבים ממנו, הוא כבר היה יושב בכלא.

אני אודה מאוד לחברת הכנסת יחימוביץ אם תמתני קצת את ההתבטאות.

למה? הם עבריינים בחוקי עבודה.

בין עבריין לבין גנב, אני חושב שיש הבדל.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להשיב על הדברים. ראשית, לא מדובר בכל חברות השמירה שמאוגדות במסגרת הארגון.

כולן.

עומד בפניך מישהו שאומר לך שזה לא נכון. אני רוצה להביא שתי דוגמאות כדי להבהיר את מהות העניין. יש שני כשלים מהותיים בשוק וחברת הכנסת יחימוביץ זיהתה אותם בצורה מאוד צלולה וטיפלה בשניהם. האחד, הנושא של אכיפה של חוקי העבודה בחברות האבטחה, ואני אומר בצורה נחרצת, למרות החיוכים הציניים, שאנחנו בעד זה. אף אחד בשוק הזה לא רוצה לעבוד במערכת שעושקים את העובדים. לכן אנחנו תומכים בזה. הפן השני שאם הוא לא ייפתר, לעולם לא יתיישר השוק, זאת הצעת החוק שנדונה כאן.

אני אתן שתי דוגמאות מהחברה שאני עומד בראשה, חברת "השמירה". בסוף החודש הזה אנחנו מפסיקים לעבוד בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשני אתרים, האחד מהשוק הפרטי והשני מהשוק הממשלתי, ועושים זאת מבחירה. אני אסביר אולי את התהליך ואז בכל זאת נראה שיש אור בקצה המנהרה ושללא החוק הזה יחד עם אכיפה השוק לא יתיישר. מה שנמצא בהסכם המשולש, בפרק הזה, אנחנו מברכים על ההסכם המשולש הזה, על הצעת החוק הממשלתית, בכל מה שנוגע לאכיפה.

דעתי שונה מדעתו של אבי ברק ואני חושב שבמה שנוגע לאחריות המזמין, היא לא מטפלת ואני אתאר שני מקרים שעוברים דרך המסננת של החוק הזה ולא נפתרים.


העבודה היוקרתית ביותר שלנו במוסד עשיר ביותר, מוסד כלכלי רב יכולות שם עבדנו והיו שבעי רצון מאתנו בצורה בלתי רגילה, מאתנו כנותן שירות, אנחנו ביקשנו ליישר את התעריפים לרמה המינימלית כדי שנוכל לשלם את כל מה שנדרש בחוק לרבות נושא הדלת המסתובבת של העובדים שהוא הרי רעה חולה לכולם, כולל לנו. בסוף התהליך אמרו לנו שהם מאוד שבעי רצון מאתנו, אמרו שאנחנו עושים עבודה נהדרת, שאנחנו החברה הכי גדולה, אבל זה המחיר שקיבלו ממתחרים ויש לנו זכות סירוב להישאר בעבודה במחיר הזה. הסתכלנו על המחיר והלכתי למי שעומד בראש הארגון ואמרתי לו שבמחיר הזה הוא חותם על עושק העובדים.

זה מקום פרטי?

מקום פרטי גדול וענק. אמרתי למי שעומד בראש הארגון שהוא חותם על עושק העובדים. הראיתי לו את התמחיר ולא ניתן לבצע את העבודה. נאמר לי שמזדהים עם המאבק שלנו – כי אנחנו כן נאבקים על זה – ומאמינים במה שאנחנו אומרים, אבל כל עוד יש טיפש אחר שיציע מחיר יותר זול, אני אצטרך להתיישר. אז חברה עומדת בסיטואציה מאוד פשוטה: אתה רוצה את העבודה, תגנוב את העובדים. ישבנו והסתכלנו אחד על השני, לחצתי את ידו והפסקנו את העבודה.


הנושא הזה שתיארתי עכשיו איננו מכוסה בהצעת החוק הממשלתית והוא כן מכוסה בהצעת החוק הזאת.

הוא לא מכוסה.

אני מוכן לעבור עם כל אחד משפט משפט ולהראות. הדבר היחיד שכתוב כאן שאם מעסיק מהסוג הזה שדיברתי עליו, יש סיטואציה שעובד לא קיבל את מה שהוא צריך, הוא רשאי לפטר את הקבלן, אבל זה לא מטיל עליו טיפת אחריות. הרי מה המהות כאן? המהות של מקור הבעיה היא שרמת המחירים, בגלל שהמעסיקים מתנערים מהקשר לעובדים ומנסים ל"כבס" את הוזלת העלויות שלהם דרך חברות האבטחה וזה נדבך הכרחי. הוא לא מחליף את האחריות שלנו בכל נושא תנאי העובדים אבל הוא משלים ובלעדיו זה לא יקרה.


דוגמה שנייה מהשוק הממשלתי. אנחנו מפסיקים עבודה במערכת ממשלתית מאוד יוקרתית. הצעת המחיר שהגשנו הפעם הייתה בדיוק על פי אותם אלמנטים. הכנסנו את כל מה שדרוש בחוק ואנחנו היינו נדמה לי מספר 6 או 7 ובסוף החודש אנחנו יורדים מהעבודה.

איזה משרד זה?

אני מבקש לא לומר את שמו. אני רוצה להסביר את הקריטיות שבעניין ואת הקריטיות שהממשלה תיכלל, כפי שמוצע כאן בהצעת החוק, כחלק מהמזמינים והיא מהווה 50 אחוזים מהשוק.


מה קרה במתמטיקה הכי פשוטה. נניח שהשכר בפרוייקט הזה עולה 100 והתנאים הסוציאליים עוד 30, זאת אומרת, 130 זה המינימום שאתה זקוק לעבודה, אבל יש הוצאות אחרות בהיקף של 50. זאת אומרת, המחיר המינימלי שניתן לבצע את העבודה במשרד הממשלתי הוא 180. הגיש מישהו הצעה ב-150, שזה 30 יותר זול מהמינימום, אבל הוא אומר שאת העבודה הוא מכסה. המשרד הזה גם כן חותם ביודעין. לכן זה חיוני שהנדבך הזה יהיה קיים.

נראה לי שאולי יש קצר בין המעסיקים לבין משרד התעשייה כי אני שומע במשרד התעשייה שיש פתרון לבעיה הזאת מבחינה משפטית אבל מכם אני שומע שאין פתרון.

יש הסכמה עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים שייצגה 11 ארגוני מעסיקים ועם ההסתדרות וזה כן כולל פרק בקשר למה שנקרא מכרזי הפסד ומטפל בבעיה הזאת. אולי לא קראת את היוזמה הממשלתית אבל היא כן כוללת את הפרק הזה. בנוסף, כפי שאמרתי בהתחלה, הטלת עיצומים כספיים וגם נושא של אחריות מזמין שירותים, אחריות אזרחית. על כן אנחנו מבקשים להמתין ליוזמה הממשלתית, כדי לאחד את שתי ההצעות.

החכמה הגדולה לקרוא את הצעת החוק הממשלתית, ואני קראתי אותה. אני כבר לא יודע איזה ורסיה קראתי, אבל אני מקווה שזאת הוורסיה האחרונה. זאת חכמת החורים ברשת ואני רוצה לומר לכם שבאמת נעשתה פה עבודה גאונית. אני אמנם באתי במקצועי מתחום המשפטים אבל אני מאוד מעריך את ההברקות המשפטיות של טווייה עדינה של החורים ברשת שמאפשרים לכל הדגים לצאת החוצה. תהיה רשת נהדרת אלא שהדגים לא ייתפסו בה.

אנחנו מכירים את ההמלצות של ועדת ההיגוי בכל הנוגע לאחריות אזרחית ואני חושב שהנושא לדיון הוא לא משך הזמן אלא המהות והמהות היא שונה. מה שמוצע כאן זאת אחריות לפי עקרונות מאוד פשוטים וברורים, אחריות שלא קיימת בהמלצות של ועדת ההיגוי, לפחות לפי הוורסיות האחרונות שאנחנו ראינו. ההמלצות של ועדת ההיגוי פחות או יותר עושות דבר כזה: הן אומרות שיש אחריות ואחרי כן מונות בערך 20 דרכים לעקוף את האחריות הזאת באופן כזה שהאחריות הזאת היא מעוקרת ומסורסת לחלוטין. לכן אם ההצעה הזאת אומרת בכותרת שלה אחריות מזמין שזאת אחריות אזרחית – ואני מדבר על אחריות אזרחית או על פלילית – בהמלצות ועדת ההיגוי אין אחריות מזמין. אפשר להציב את זה בצורה כזאת של שחור ולבן לפי הניתוח המשפטי שלנו ולכן אין שום קישור בין הדברים וצריך להמשיך עם ההצעה הזאת. בין אם יעבור חודש, בין אם יעברו חודשיים או בין אם זה יסתיים במהירות תוך שבועיים, אין לזה שום רלוונטיות. המלצות ועדת ההיגוי כוללות עוד הרבה דברים אחרים שחלקם הם מאוד חשובים, אם זאת התייחסות למכרזי הפסד, אם התייחסות לדברים אחרים שהם צריכים להתקדם ולעבור לחקיקה וכולי, אבל אין קשר להצעה הזאת. את ההצעה הזאת צריך לקדם. מה שקורה כאן היום זה שידור חוזר של פעם שלישית-רביעית של כל הדברים שהיו קודם אבל אני אומר שצריך להתקדם.

כל דקה שאנחנו מתעכבים כאן, מאפשרת המשך פגיעה בזכויות עובדי הקבלן. הסיפור של ועדת ההיגוי נמשך הרבה זמן. יש מחלוקות. לא אמורה להיות סתירה ואין סיבה שלא להמשיך לקדם את ההצעה הזאת. תבוא ועדת ההיגוי ובעוד חודש תאמר שיש לה משהו יותר טוב או פחות טוב, אפשר יהיה להתווכח, אפשר יהיה להשלים, אפשר יהיה לעשות כל מיני דברים, אבל בינתיים אנחנו רואים שהמצב רק הולך ומחמיר. לכן אני אומרת שאם אפשר יהיה להתחיל לדון לגופו של עניין ולקדם את ההצעה הזאת, זה יהיה נפלא בנסיבות האלה.

הצעת החוק שמונחת כאן בעצם היא מעגנת את המצב המשפטי הקיים. המצב המשפטי הקיים אומר שלמזמינים יש אחריות כמו שיש לחברה הקבלנית. אני אתן ציטוט קצר מפסק דין שניתן בבית הדין בנושא של בנק הפועלים. אומרת השופטת: "לו ידע הבנק שיש לו אחריות כמעסיק במשותף כלפי התובעת, לא היה מתיר את ההתקשרות בחוזה הפסד אלא מוודא בדרכים העומדות לרשותו כי החברה מקיימת אחרי הוראות חוקי המגן".


מצטטים גם מפסקי דין של בית הדין הארצי ואומר הנשיא אדלר והשופטת ברק: "יחסי עבודה נכונים ומתוקנים מחייבים להגיע למצב לפיו מוטלת על מקבלי שירותים אחריות להבטיח כי קבלני המשנה שלהם מכבדים את חוקי העבודה, גם על ידי התקשרות הוגנת".


המצב המשפטי הזה הוא בדיוק מה שמטריד את המזמינים. לכן נוצר הנושא של הוועדה המשולשת והצעת החוק . זה נוצר לא כדי להתקדם אלא כדי ללכת אחורה ולעקר את המצב המשפטי הזה שכבר היום הלכה למעשה קיים. הצעת החוק שמדברים עליה באה ואומרת שבנושא האכיפה אנחנו נטיל אכיפה אך ורק על החברות הקבלניות ורק אחרי חמישה צעדים, אחרי שנקטנו בעיצומים כספיים ובעיצומים כאלה ואחרים, אפשר יהיה להגיע למזמין. זאת אומרת, פיזית, בפועל, המזמין מקבל חסינות מלאה. גם אחר כך, גם אחרי שהגענו למזמין, בתוך הצעת חוק הזאת יש כך וכך הגנות, רשימה ארוכה של הגנות שעומדות למזמין כדי שהוא יוכל להתחמק מאחריות. זאת אומרת, הצעת החוק שמדברים בה כאן היא לא הצעה לאחריות המזמין אלא להסרת האחריות מהמזמין.


אני אומר שבמקרה שמזמין התקשר בחוזה הפסד, הוא צריך להיות חייב ברמה הראשונה מלכתחילה יחד עם המעסיק. לא יתכן שניתן לו חסינות. יתרה מכך, הצעת החוק הזאת שמדברת על אחריות המזמין דרך אותה הצעת חוק ממשלתית, מאפשרת למזמין להתקשר בחוזה הפסד, מאפשרת לו במידה והוא נתפס באמת בקלקלתו להחליף את אותה חברה בחברה חדשה ושוב בחוזה הפסד, וכך חוזר חלילה. במקום שאנחנו נתעסק בדלת מסתובבת של עובדים, אנחנו נתחיל לעסוק בדלת מסתובבת של חוזה הפסד אחד אחרי השני כאשר אין שום מניעה למזמין ואף אחד לא יכול להגיע אליו.


לכן הצעת החוק הזאת – ואנחנו רואים כאן את כל הדחיות וכל הדברים שקורים, ואני יושב כאן בפעם השלישית או הרביעית – ברור למה המזמינים ולמה הממשלה לא רוצים שהיא תעבור. לכן ברור למה היא כל כך חשובה והיא חשובה. הם חוששים ממנה ודווקא בגלל זה צריך להעביר אותה.


אני בעד הסכמה ביחסי עבודה אבל אני לא מוכן שהמזמינים ייקחו את חברות השמירה ויעשו בהן שימוש כאשר כאן באים ואומרים לנו שאנחנו פושעים ועושקים. מי שעושק הם אלה שמתקשרים בחוזה הפסד ביודעין.

סליחה, מי שלא משלם לעובד גם את הזכויות המגיעות לו על פי חוק, הוא גונב מהעובד.

גם וגם.

אני לא חולקת על זה. לא אמרתי שהם לא עבריינים. גם אלה וגם אלה.

חברת הכנסת יחימוביץ, עמדתך ברורה והיא איננה שונה בהרבה מעמדתי.

לכן אני אומר שחייבים להטיל אחריות על המזמינים, במיוחד כאשר מדובר בחוזה הפסד כאשר ברור על פניו שאותו קבלן לא יוכל לשלם.

בגלל לחץ הזמן ולחץ הישיבות הבאות שהן לכשעצמן טעונות נפץ רב, אני נאלץ לסיים את הדיון.


אני מסכם את הישיבה.

1.
המעסיקים יהיו בקשר עם משרד התעשייה על מנת לתאם ביניהם בכל זאת את נקודות המחלוקת.

2.
אני קורא למשרד התעשייה להמשיך ולטפל בנושאים החשובים כפי שהם רואים אותם בנושא של הפן הפלילי ועוד צדדים שכנראה טרם נסגרו אצלם.

3.
לצורך זה אני מודיע באופן חד וחלק שלרשות המתדיינים למיניהם יעמדו לא למעלה מאשר 40 ימים. בתום 40 ימים, הנושא יבוא לכאן להצבעה. זה התאריך הסופי והאחרון למרות שחבר הכנסת דב חנין ציין שבעבר כבר היו כל כך הרבה תאריכים סופיים.

4.
במקביל הוועדה תמשיך בכל הליך החקיקה ותקיים דיונים בסעיפים השונים על מנת לקדם את הנושא.

5.
אני חוזר ומציין שהצבעה תהיה בעוד 40 ימים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55