PAGE
1
ועדת הכלכלה
1/7/2008
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 620
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי כ"ח בסיוון התשס"ח (1 ביולי 2008), שעה 14:35
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 01/07/2008
מדיניות לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) להעלאת קמפיינים בשפה הערבית
פרוטוקול
סדר היום
הצעה לסדר היום (דיון מהיר), מדיניות לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ ) להעלאת קמפיינים בשפה הערבית של חבר הכנסת אחמד טיבי.
מוזמנים
¶
נתן מאיר
- מנהל לשכת הפרסום הממשלתית
אלי גוטליב
- סגן מנהל לשכת הפרסום הממשלתית
עו"ד אבו עקל ראג'יה
- יועצת משפטית, מרכז מוסאוא
יוסף עבייד
- רדיו א-שמס
קצרנית פרלמנטרית
¶
איה לינצ'בסקי
הצעה לסדר היום (דיון מהיר), מדיניות לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ )
להעלאת קמפיינים בשפה הערבית של חבר הכנסת אחמד טיבי.
היו"ר גלעד ארדן
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, על סדר היום הצעה לסדר היום, דיון מהיר בנושא מדיניות לשכת הפרסום ממשלתית להעלאת קמפיינים בשפה הערבית שביקש חבר הכנסת טיבי. אני אבקש מהמציע, סגן יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת דוקטור אחמד טיבי להציג את הצעתו.
אחמד טיבי
¶
תודה אדוני היושב ראש, השר לעתיד, ביקשתי להעלות את הנושא בשל פניות שהגיעו אלי, אבל ברשותך הייתי רוצה לדעת מי נמצא בדיון.
היו"ר גלעד ארדן
¶
יושב אתנו מנהל לשכת הפרסום הממשלתית, אין אדם בכיר ממנו בתחום. כיבדו את הכנסת והוועדה ובאו.
אחמד טיבי
¶
תודה. עולות טענות מיד פעם, שאולי מצריכות דיון וליבון לגבי משרדים שכן מפרסמים מכרזים בערבית ומשרדים שלא מפרסמים בערבית. או שיש גופים שיוצאים כדי חובה בפרסום מועט בשפה הערבית. למשל הרכבת שהיא גוף ציבורי, בנק ישראל , אני לא ידוע אם הוא שייך אליכם או לא, משרד השיכון ממעט לפרסם בערבית.
אחמד טיבי
¶
אתה צודק. יש קמפיינים שלא עברו למגזר הערבי, יש אמצעי אלקטרוני אחד, לצד העיתונות הכתובה, רדיו א-שמס שהוא רדיו פרטי רשמי הערבי היחידי שיש, מאד פופולארי.
אני רוצה להקריא ברשותכם קמפיינים ששודרו בארץ ולא שודרו בערבית: משרד הרווחה וביטוח לאומי, משרד התמ"ת, רשות שדות התעופה, השלכה המרכזית לסטטיסטיקה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בריאות, שיכון, כביש חוצה ישראל, משרד התשתיות, בנק ישראל היחידה לפשיעה כלכלית, משרד החינוך, משרד הפנים פלוס כבאות, הנהלת בתי משפט, משרד התקשורת, משרד נציבות מס הכנסה, משרד החקלאות, מקורות, משרד התיירות והמשרד לביטחון פנים.
אלה דברים שלא פורסמו בערבית אבל פורסמו קמפיינים בעברית. החוק ברור, הוא מחייב כל מכרז שיתפרסם גם בשפה הערבית , לרבות נושא הפרסום, זו טענה ראשונה.
הטענה השנייה, שיקולים בחלוקת המכרזים. יש טענות שמכרזים מחולקים לפי קשרים אישיים, לפי שיקולים זרים, בשלב זה אני לא רוצה למסור שמות. מכרזים שכן מפרסמים בערבית אבל חלוקת הפרסומים האלה ניתנת למדיות שבקושי מגיעות לבתי אב ומונעים ממדיות בעלות משקל ורייטינג גבוה לקבל את המודעות האלה.
הטענה השלישית, אותה לא תאהב אדוני היושב ראש, שהלפ"מ, לפי עמדות פוליטיות של המדיה מתייחס, למשל מעיר על עמדות פוליטיות על מאמרי מערכת, על ביטויים כאלה ואחרים וקושר את זה עם פרסום מודעות כן ולא.
אחמד טיבי
¶
זה חדש, לא ידעתי על זה. נקודה נוספת, לפ"מ חייב לספק מידע עדכני לכל משרדי הממשלה על חשיפת כל עיתון ועיתון ולפי זה המודעות והמכרזים חייבים להתפרסם לפי אותו יחס.
הודלף לי, ואני לא יודע אם זה נכון, שעשיתם סקר בלפ"מ לגבי פרסום רייטינג ותפוצה במגזר הערבי, אני לא יודע מה התוצאות. בשלב זה אלה הנקודות העיקריות, ברשותך, היות והגוף שביקש ממני ויזם את הדיון הוא ארגון מוסאווה אם תוכל לתת להם זכות דיבור, תציג את הנושא עורך דין ראגיה אבו עקל.
ראגיה אבו עקל
¶
כפי שהקדים חבר הכנסת טיבי, הנושא היום עוסק בחלוקה השוויונית של הקמפיינים שמפורסמים על ידי הלפ"מ לכלל האוכלוסייה. מהבדיקה שלנו, וממה שנראה ממבחן התוצאה בשטח, אחוז הקמפיינים, הן מבחינה מספרית ואני אשמח לשמוע מבחינה תקציבית, לגבי האוכלוסייה הערבית, ככלל האוכלוסייה וגם של המדיה הערבית, היא דלה.
הדרישות שלנו הם לפרסם קמפיינים בשפה הערבית לאזרחים דוברי ערבית בנושאים שחיוניים לאוכלוסייה הערבית. אני אוסיף לדברי חבר הכנסת טיבי, חשיבות החלוקה השוויונית, גם של תקציבי הלפ"מ נובעת מכך, גם היותם של כספי הציבור, ולהשלכות החיוניות של קמפיינים, יש על כך סקרים ומחקרים למשל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, איך קמפיינים שעלו באוכלוסיה הערבית השפיעו על האוכלוסייה באותם נשואים שנבחרו. המצב היום אכן יוצר תמונה עגומה, לפיו האוכלוסייה הערבית מופלית מהחלוקה התקציבית.
נקודה נוספת שאני רוצה לציין, לפי מה שידוע לנו, לפי הבדיקות שלנו, קיים חוסר שקיפות זועק, גם מבחינת המנהל התקין בכל הנוגע לחלוקה התקציבית, התכנון של הקמפיינים, צורת ההתקשרות של הלפ"מ עם ספקי השירות, אם זה רדיו, טלוויזיה עיתונות, אינטרנט וכו'.
ניסינו לשלוף מידע מהסיכומים השנתיים של הלפ"מ, חוץ מסיכום פעילות לפי משרד ממשלתי או גוף ציבורי או תאגיד שהוקם על פי חוק, במקביל לנושא התקציב, ממש לא מצאנו שום דבר. מסקירה שלנו כמה קמפיינים עלו בשפה הערבית ומיועדים לאוכלוסייה הערבית, חוץ משני קמפיינים שהם במפורש מופנים לאוכלוסייה הערבית לא מצאנו.
היה לנו ניסיון עם רכבת ישראל והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וגם הלפ"מ, בשתי פניות חוזרות למשך שנתיים הקמפיין רמזור אדום הוא המחסום במפגש עם מסילה, פנינו בנושא הזה, התשובות אדוני הן באמת זועקות. התירוץ של הלשכה המשפטית של רכבת ישראל שזה קמפיין שמפורסם לשבועיים ולא יותר מכך.
ראגיה אבו עקל
¶
אין צורך להיכנס לנושא שהנהגים, גם הערבים וגם היהודים נוסעים לפני מסילות רכבת וחוצים רמזורים כאלה, אין להרבות על הנושא הזה. דוגמאות לקמפיינים חשובים נוספים, במשרד התמ"ת, אכיפת חוקי העבודה, הן לגבי נשים והן בנושאים אחרים במסגרת המחלקה לאכיפת חוקי עבודה. גם הקמפיין הזה לא מפורסם לאוכלוסייה הערבית.
להבדיל, בעיה נוספת, כשמפרסמים קמפיין ואתה רואה שבתכנון שלו הוא מיועד לתרגום לשפה הערבית אבל מתי? אף אחד לא יכול לדעת כי אין לוח זמנים ואין אפשרות לעקוב אחרי זה. אלא אם אנחנו רוצים לעבוד בצורה שלא מתאימה למדינה נאורה.
לסיכום, יש כמה הבהרות שאני אישית מבקשת התייחסות מנציגי הלפ"מ, קודם כל חשוב מרד נושא השקיפות, צורת ההתקשרות, הקריטריונים וחלוקת התקציבים והעלאת קמפיינים ייעודיים לאוכלוסייה הערבית. בנושא הזה אנחנו לא מדברים על תרגום אנחנו מדברים על קמפיין ברדיו או בטלוויזיה, זה צריך להיות מובנה לאוכלוסייה הערבית.
נקודה נוספת, בשנת 2007, מה בדיוק אחוז הקמפיינים שמופנים לאוכלוסייה הערבית שאכן פורסמו ומה אחוז התקציב במידה ואכן פורסמו.
היו"ר גלעד ארדן
¶
תודה. מר מאיר, האם אתם מציעים ללקוח של משרד ממשלתי את התמהיל הפרסומי או שהמשרד בא מראש ואתם רק הזרוע הביצועית.
נתן מאיר
¶
תודה. אני חושב שיש מקום לדיון, בכלל, הנושא של קמפיינים למגזרים ולאוכלוסיות מסוימות הוא לא טוב כשהתקציב מוגבל במשרדים, אז בדרך כלל הם מרוויחים על ה"מיין סטרום" מתוך תקווה ששאר הציבור יראה את זה גם.
כמה מילים בקשר לשיטת העבודה, ללפ"מ אין תקציב משל עצמה, היא מבצעת תקציבים של אחרים. זאת אומרת, חלק מהגורמים הם לקוחות של לפ"מ ועובדים דרך לשכת הפרסום הממשלתית באמצעות המשרד שלנו והם בסופו של דבר מחליטים מה ייעשה בתקציב שלהם ומה לא יעשה.
נתן מאיר
¶
זה לא כך, אנחנו בונים להם קמפיינים, מציעים להם קמפיינים, כולל הפניה למגזרים, גם למגזר הערבי והחרדי שגם לא רואה את המדיות האחרות, הוא גם קורא רק את מה שהוא קורא, וגם ציבור העולים החדשים.
נתן מאיר
¶
בנושא הציבור הערבי אני אומר שאנחנו נמצאים במצב שבו יש לנו גם בעיה בהיצע, בצד של מה הלקוח רוצה וגם בצד של המדיות הערביות. אחת הבעיות הקשות כדי להגיע לציבור הערבי הוא שהמדיה שלו היא לא כמו המדיה שאנחנו מכירים בציבור היהודי. אין בכלל טלוויזיה, שם בדרך כללה ולך הכסף, עיתונות יוצאת רק בסופי שבוע, מאד מפולגת ומפוזרת. נשמעה טענה כאילו אנחנו משחקים, העיתון הכי נפוץ בציבור הערבי הוא ידיעות אחרונות, בין 15% ל- 20% מהציבור הערבי קורא היום ידיעות אחרונות, אין עיתון ערבי ששווה לו.
נתן מאיר
¶
כנראה קול אל ערב עדיין הכי גדול, פנורמה שני וא-סינרה הולך ויורד בשנים האחרונות, זה מה שאנחנו יודעים מתוך הסקרים שלנו, ואחרי זה יש הרבה עיתונים שהם אחוז אחד מהציבור. יש רדיו, קיבלנו את ההודעה רק אתמול, היינו יכולים להביא יותר נתונים מסודרים.
היו"ר גלעד ארדן
¶
אם הוא היה מציע את זה כדיון רגיל לא הייתי יכול לקבוע את זה כי הוועדה עמוסה מידי, זה רק בזכות זה שחבר הכנסת טיבי הצליח להשיג דיון מהיר. כנראה שזה שהוא סגן עזר לעניין.
נתן מאיר
¶
בדיון המהיר הבא אנחנו מתחייבים להביא נתונים. אנחנו משתדלים, פונים למשרדים ומבקשים לשים לב לכל הציבור. ביטוח לאומי מוציא המון כסף להסברה.
נתן מאיר
¶
אנחנו משדרים באמצעות רדיו-א-שמס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הכניסה הרבה מאד כסף לציבור הערבי למפקד האוכלוסין הבא. השנה יהיה מפקד אוכלוסין גדול, יש תקציב גדול משמעותי לפרסום והסברה, הם הכניסו בתוך התקציב נתח מתאים לציבור הערבי.
נתן מאיר
¶
יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולקחנו לעניין זה יועץ מהסקטור הערבי, הבעיה היא שכל אחד מאשים את השני שזה מחולק לא נכון. אנחנו משתמשים בנתונים שיש לנו, משתדלים לעשות את העבודה, אין לנו שיקולים פוליטיים, אנחנו מנסים להגיע לסבירות נכונה לכל האוכלוסייה. זו בעיה גם בכלים וגם בתקציבים של המשרדים. יש בעיה שהרבה פעמים הם לא שמים את הכול.
היו"ר גלעד ארדן
¶
הבנתי מה אתם עושים והבנתי שגם המשרדים או הגופים המתוקצבים שעובדים אתכם, גם הם יש להם מה לומר לאן הולך התקציב, אני צריך למצוא איפה הבעיה, במידה והיא קיימת. לשם כך אני צריך לדעת שלושה דברים:
דבר ראשון, כמה אחוז בכסף הושקע, אני מבין שאין טלוויזיה וטלוויזיה היא מרכיב משמעותי באחוז הפרסום, תוריד את כל תקציבי הטלוויזיה, תיקח רק רדיו ועיתונות. אני רוצה לקבל נתונים בכתב, כמה רדיו ועיתונות הוצא ב-2007 על התקשורת היהודית, הכללית וכמה הושקע בתקשורת היהודית, רדיו ועיתונות. אני לא אומר שזה חייב להיות בדיוק, שאם הם 20% מהאוכלוסייה זה צריך להיות בדיוק. אבל אם נראה שיש משהו לא פרופורציונאלי לחלוטין, 2%, נראה שיש בעיה.
יכול להיות שהבעיה היא בכך שהלפ"מ, כשהוא בונה חבילת פרסום הוא מראש לא מפנה אותם ויכול להיות שתראה לי תכנית הכנת ובסוף הם לא רוצים והלקוח קובע. אלה שלושת הדברים שאני צריך לברר כדי לדעת איפה אני ממקד את האצבע. אני עוד לא יודע שיש בעיה כפי שאמרתי. אתה יכול להגיד שאתה יכול להתייחס עכשיו ואתה יכול להגיד שיש דברים שאתה רוצה להעביר אחר כך, מה עמדתך?
נתן מאיר
¶
אני אסביר כמה דברים, כסף לבד לא יעזור לך כיוון שאינצ' בידיעות אחרונות עולה פי מאתיים מאינצ' בעיתון ערבי.
היו"ר גלעד ארדן
¶
אז נגיד דקות פרסום ברדיו הכללי מול דקות הפרסום בערבי וכמות האינצ'ים בעיתונות הכללית מול כמות האינצ'ים בעיתונות הערבית.
נתן מאיר
¶
אפשר לעשות את העבודה, גם אותנו זה מעניין כי גם אנחנו רוצים לשפר. צריך לעשות את זה מקצועית פלוס ניתוח. אנחנו יכולים להכין את החומר בצורה מסודרת ואין ספק שישנה בעיה בתחום, חלק גדול מהפרסום במשרדים הוא סתם פרסום סטטוטורי רק כדי לצאת לידי חובה, לדוגמה, יש קוביות של חוקי תכנון ובניה , יש דרישה שכשמים עמוד חשמל צריך לבנות קובייה כזו, אז הוא שם את המודעה של חברת חשמל בעיתון מקומי איפה שעושים את העמוד שזה בלי שום ערך והשוואה כספית כשהוא שם את זה במעריב ידיעות וכן הלאה.
מה שנאמר פה מקובל, בזה פתחנו, בעיה נוספת היא נושא הטלוויזיה שהוא חסר במשקל הכללי, ואני חשוב שיש בעיה אמיתית במה שחבר הכנסת טיבי והחברים ממוסאווה, ישנה בעיה במשרדים ואם יש להם כסף מוגבל לפרויקט הם אומרים אנחנו הולכים על הציר המרכזי מתוך תקווה שגם הערבים רואים את אותם מודעות.
יש כ-40 חוקים במדינת ישראל שמחייבים פרסום בעיתונים, שרובו פרסום סטטוטורי שאף אחד לא קורא, מי מחפש את המודעה הזו? זה חלק מהנושא, הנושא שהועלה על ידי חבר הכנסת טיבי הוא חשוב, אנחנו חושבים שזה נכון, להכין עבודה רצינית בתחום ייקח לנו זמן, יכולים להגיד שתוך חודשיים נוכל להביא יותר נתונים.
נתן מאיר
¶
תוך חודש נעשה מאמץ להביא חומר משווה כדי לראות את הדברים ואני גם חושב שעצם העלאת הנושא לדיון יש בו גם שיפור.
היו"ר גלעד ארדן
¶
לא קשר שיש צורך להצהיר עליו בוועדה. בכל אופן, אני לא מסתפק אף פעם בהעלאת נושא לסדר היום כי היה דיון, נגמר וזה לא כך. אני אומר שוב, אני עוד לא יודע בוודאות שיש בעיה, אבל אני מאד רוצה לדעת. יש לי תחושה בעניין הזה קצת שונה מחלק מחבריי בתנועתי בכל הנושא של המגזר הערבי.
היו"ר גלעד ארדן
¶
כן, כמו שמחמוד עבאס אוהב להגיד במקום לגנות את הטרור, הוא מסביר שזה האינטרס של העם הפלשתיני לא לעשות פיגועים. להבדיל אלף אלפי הבדלות אני אומר שהאינטרס של העם היהודי זה להשקיע כמה שיותר במגזר הערבי, בערים הערביות, בישובים הערביים בתשתית בחינוך, בשונה מאחרים אצלנו שחושבים אחרת.
לכן אני רוצה לדעת אם יש בעיה. אני חושב שלקחת את שנת 2007 לבדוק אינצ'ים בעיתונות ודקות פרסום ברדיו כדי לקבל קנה מידה. אתה יכול להסביר לי אחר כך שגם ברדיו יש פחות תחנות. אם אני אראה שיש בעיה אז נצטרך להזמין אתכם וחלק מהגופים שעשו קמפייין ב-2007 והם גופים ממשלתיים וזה לא מידע סודי ואני אנסה לברר אתם למה הם לא רצו או איך אני מעלה את המודעות ואולי צריך לעשות דברים מעבר להעלאת המודעות מול השרים שלהם. השאלה היא עד כמה הבעיה הזו חריפה וקיצונית.
אחמד טיבי
¶
שתי נקודות לפני שיוסף ידבר בשמו של רדיו שמס. יש לי מכתב מעיתון "חדיס אל-נאס" עיתון מאד נפוץ שיוצא בצפון שאומר שאתם מתעלמים ממנו למרות שמדובר בעיתון נפוץ. אחרי שנשמע את התשובה נשמע את דבריו של יוסף.
אלי גוטליב
¶
בעקבות הביקורת שהייתה עלינו, שאנחנו מפרסמים בעיתונים לא נפוצים וכיוצא בזה, החלטנו לעשות סקר אובייקטיבי לגבי תפוצת עיתונים בשפה הערבית, שלושת העיתונים הגדולים, בהם אנחנו מפרסמים את המודעות הסטטוטוריות שחובה עלינו מבחינת החוק לפרסם.
נתן מאיר
¶
אבל זה שאתה מעלה, אפילו לא עלה בסקר, הוא הרבה יותר קטן. בסקר התוצאות שלו מאד נמוכות אין לו אחוז מהאוכלוסייה.
יוסף עבייד
¶
שמי יוסף, מנהל השיווק של רדיו שמס. מטעמים זרים ומוזרים רוב הקמפיינים מופנים לרשת ד' בערבית, שקרוב ל- 17% מקשיבים לתחנה הזו.
יוסף עבייד
¶
רדיו שמס, הרייטינג שלו הוא 58% כל פניה למשרדי לפ"מ, כשאני פונה לקבלת תקציב נענית בזה שנגמר התקציב, או אין תקציב. גרוע מכך, אנשים שעוסקים בדבר לא יודעים איך המגזר מתנהל, מה העיתון לאן הוא הולך. לדעתי האישית, מן הראוי שלשכת הפרסום הממשלתית מוטב שתעשה סקר אינטנסיבי שתיידע אותה לפחות מי המדיה העיקרית במגזר ומי המדיה שצריכה לקבל באמת תקציב.
יוסף עבייד
¶
לגבי הביטוח הלאומי שנאמר שהרבה כסף הושקע במגזר, לא ראיתי אגורה אחת מזה. כשפניתי לבחורה שם, אני אל כל כך זוכר את השמות כי על כל תקציב יש כמה עובדות, היא ענתה שאין תקציב ולא מפרסמים ברדיו. בכל לשכת הפרסום הממשלתית אין אפילו עובד ערבי אחד.
ראגיה אבו עקל
¶
שמעתי את הטיעון על הנושא התקציבי , אני רק אזכיר ש-179 מיליון ₪ זה התקציב שמקבל הלפ"מ ממשרדי הממשלה, זה על פי הדוחות שהוא מפרסם, מתוך 237 מיליון. לגבי הנושא של הוצאות פחות מהכנסות בכ-2 מיליון ₪. אם הנתונים אכן נכונים אני לא יודעת על איזה בעיה תקציבית מדובר.
היו"ר גלעד ארדן
¶
אנחנו מבקשים להעביר לנו את הנתונים תוך חודש. ולהעביר לחבר הכנסת טיבי ולנו את תוצאות הסקר. לאחר מכן נראה אם יש צורך בדיון וסף או לא. תודה לכולם הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:10