PAGE
27
ועדת הכנסת

1/7/2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 248

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי כ"ח בסיוון התשס"ח (1 ביולי 2008), שעה 09:30

1. בקשות חברי הכנסת להקדמת דיון בהצעות חוק.
2. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.
3. הצעה לסדר היום בנושא:"הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטארית בנושא התשתית והתחזוקה של אתר הרשב"י במירון", הצעת חבר הכנסת גפני.

4. קביעת ועדות לצורך דיווח חצי שנתי של שרי הממשלה לפי סעיף 106(א) לתקנון הכנסת
5. הצעת חברת הכנסת שלי יחימוביץ להוספת סעיף 106ד(1) לתקנון הכנסת בדבר הצעות בוועדות הכנסת ללא נוכחות מוזמנים.

חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר

אמנון כהו

מוחמד ברכה

זאב אלקין

נדיה חילו

איתן כבל

אברהם רביץ

יולי אדלשטיין

אבשלום וילן

שלמה מולא

מזור בהיינה

צבי הנדל

אלי אפללו

חיים כץ

אסתרינה טרטמן

גדעון סער

סופה לנדבר

ליה שמטוב

דוד אזולאי

יעקב מרגי

נסים זאב

שלי יחימוביץ

משה שרוני

יצחק גלנטי

יורם מרציאנו

משה גפני

רוברט אילטוב

אמיר בכר

- משרד האוצר

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

איה לינצ'בסקי

בקשות חברי הכנסת להקדמת דיון בהצעות חוק.

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, על סדר היום בקשות חברי הכנסת להקדמת דיון בהצעות חוק הבאות: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון- הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז ילד בפגיה), התשס"ח-2008, (פ/ 17/3716) של חברת הכנסת ליה שמטוב וקבוצת חברי כנסת.

תודה רבה ליושב ראש ולחברי הוועדה. ההצעה שלי מאד חשובה, להאריך את חופשת הלידה.

כל ההצעות חשובות, למה זה דחוף עכשיו?

כי עכשיו יש רוב.

את יכולה לענות את התשובה הזו ונעבור להצבעה.

בגלל כל מה שקורה בכנסת. לפי מחקר, 1,500 נשים מאושפזות עולה למדינה 3 מיליון ₪, זה לא תקציבי, אני מבקשת להצביע.

אדוני יושב ראש האופוזיציה רוצה להתייחס?

אני בעד.

מי בעד פטור מחובת הנחה?

הצבעה

בעד-רוב

נגד-אין

נמנעים- אין

הבקשה אושרה

אני מאשר את בקשתה של חברת הכנסת ליה שמטוב. הבקשה הבאה, הצעת חוק בינוי ופינוי של אשורי שיקום (כפר שלם), התשס"ח-2008 (פ/17/3792) של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי כנסת .

החוק הזה מאד דחוף לעלות בקריאה טרומית מכיוון שמנהל מקרקעי ישראל מנהל מהלך שהמשמעות שלו היא נישול כל תושבי כפר שלם מזכויותיהם, לכן זה מאד דחוף לקריאה טרומית.

מי בעד פטור מחובת הנחה להצעת החוק?

הצבעה

בעד-רוב

נגד-אין

נמנעים- אין

הבקשה אושרה

אני מאשר שהצעת החוק של חבר הכנסת גלעד ארדן דב חנין אושרה וקיבלה פטור מחובת הנחה. הצעת החוק הבאה, העלאת שארית יהודי אתיופיה, התשס"ח-2008 (פ/17/3783), של חבר הכנסת מזור בהיינה.

הצעת החוק הזו חשובה, כי כל יום שהסוגיה הזו לא מסתיימת, המחנות באתיופיה גורמים למחלות ולאובדן חיי אדם, כל יום זה נזק בלתי הפיך לקהילה. זה דיני נפשות.

תודה. מי בעד פטור מחובת הנחה להצעת החוק של חבר הכנסת החדש?

הצבעה

בעד-רוב

נגד-אין

נמנעים- אין

הבקשה אושרה

הצעת החוק קיבלה פטור מחובת הנחה. הצעת החוק הבאה, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון-הגבלת סכומי עמלות) התשס"ח-2008 (פ/17/ 3816), של חבר הכנסת אמנון כהן.

אולי אדוני מוכן למשוך את ההצעה הזו, ההצעה הזו, בניגוד להצעת החוק שאישרנו, שהסמכנו את המפקח על הבנקים לצאת עם רפורמה ולהציג שקיפות, לקדם את הנושא, להוריד עמלות, אולי יהיה אפשר למשוך את הצעת החוק ולתת הזדמנות למפקח על הבנקים.

למען הגילוי הנאות, הוא דיבר אתי אתמול ושכנע אותי, השאלה אם לא נכון למשוך את הצעת החוק כדי לאפשר למפקח על הבנקים לרוץ עם התכנית שהוא תכנן, ואם התכנית לא תעלה יפה תמיד נוכל להביא אותה שוב.

תודה אדוני היושב ראש. טוב שאמרת את מה שאמרת לפרוטוקול, כבודו היה שותף אתי לקידום הצעת החוק, יחד עם חבר הכנסת חיים כץ, קידמנו הצעת חוק במשך כשמונה שנים לטובת משקי הבית.

דחיפות ההצעה היא כי היום נכנסה הרפורמה לעבודה ואני אומר לך אדוני היושב ראש שהחוק שלי למעשה עוזר לאוכלוסיות החלשות, לקשישים, שיבואו לקבל את הפנסיה שלהם, לא יגבו מהם 7 ₪, אלא רק 1.5 שקל. אני חושב שהאמרה שלנו לא באה לידי ביטוי ברפורמה של המפקח על הבנקים, אני מאוכזב אישית מהעבודה שנעשתה שם, לכן אני חושב שצריכה להיות פה אמרה של הכנסת שאנחנו אל מרוצים מהעבודה שלהם. לקשישים אין אינטרנט והם חייבים להגיע.

כידוע, בשנתיים האחרונות ועדת הכלכלה של הכנסת, בשיתוף כל הגורמים, עבדה קשות ממושכות ובאופן פרטני על רפורמה בעמלות. אחרי שהוועדה עסקה בה, בנק ישראל הכין את עצמו חצי שנה ואחרי כן חצי שנה הבנקים והרפורמה הזו היום יוצאת לדרך.


הצעת החוק הזו פירושה לא לתת הזדמנות אפילו מינימאלית לרפורמה כי מדובר פה בפטור מחובת הנחה, כלומר בדחיפות עכשיו, בעצם ההצעה לא נותנת הזדמנות הכי קטנה לרפורמה הזו, כי היא מטילה פיקוח על כל העמלות המרכזיות הרלוונטיות, ולא מדובר פה רק על קשישים אלא על כל העמלות.


כל הרעיון של ניסיון לתת לתחרות לעשות מהלך הכי קטן ולצאת לדרך היום, אחרי שפישטנו את התעריף ויש סך הכול שתי עמלות בתעריפון היום שרלוונטיות למשקי בית, אז בעצם ההצעה הזו מייתרת את העניין הזה וכל העבודה שנעשתה יורדת לטמיון

אמרתי אתמול למפקח על הבנקים, ואמר את זה חבר הכנסת אמנון כהן, שכנראה זה נובע מאי אימון לגבי התכנית שהגשתם, היו לנו ציפיות גדולות ובסוף ראינו שזה לא זה.

יש פגיעה במשקי הבית, לאנשים שלא משתמשים באינטרנט וחייבים להגיע לבנק.

העובדות אינן נכונות.

אני מבקש להיצמד לדחיפות לא למהות.

ברפורמה זה כתוב ובתקנות זה כתוב, אפשר לעיין ולא צריך לשאול אותי בשביל זה.

ועדת הכלכלה עבדה קשות המפקח על הבנקים הפעיל את כל כוחו וברוך השם זכינו לחיסכון וירטואלי שבסוף יעלה לנו בהתייקרות של 200% בעמלות מי שמנהל חשבון בנק ועוקב רואה את המגמה.


מה שברור הוא שאין מקום לתת צ'אנס לבחון את הרפורמה, זה ברור מאד שהקשישים נפגעים. יש פגיעה ברורה של הרפורמה שמייקרת את העמלות לקשישים, שהם האוכלוסייה היחידה שלא תוכל לנצל את ההטבה הזו של ערוצים האחרים שלא מול הפקיד, יאלץ אותם לקחת את הקצבאות במכה אחת, להסתובב עם מזומנים.


אני חושב שיש מקום לדחיפות ואין מקום לבחון את הרפורמה, הדברים ברורים ויש מקום לתקן את מה שנעשה.

הצעת החוק גם לא תעבור כל כך מהר.

אני חושב שאנחנו מבזבזים זמן לריק, הצעת החוק של חבר הכנסת כהן צריכה לצאת מיד לדרך, אני לא מאמין למפקח על הבנקים, הכול דיבורים.

למרות דבריו של חבר הכנסת שרוני, אני לא רוצה שיתפרש שהכנסת בועטת בכל עובדי המדינה, המפקח על הבנקים הוא לא עוד פקיד.

בועטת כמו שהם בועטים בנו.

מאחר ובסוף אנחנו רוצים תוצאה, אני בעד לאשר את הפטור מהנחה, אבל אני רוצה שתתחייב שתתן שהות למפקח הבנקים, במהלך שלוש הקריאות שזה צריך לעבור, שאם הוא יתקן באמצע, אז החוק יהיה מיותר. אנחנו מאותתים למפקח על הבנקים על אי שביעות הרצון ממה שנראה, אבל זה בר תיקון.

אנחנו האחרונים שמתערבים, רק כשאנחנו רואים כשל שוק, פה גילינו שיש כשל שוק. מאחר ועשינו עבודה מאומצת, וכל חברי הכנסת חתומים על הצעת החוק, היה תחקיר בעיתון בידיעות אחרונות שיש תיאום מחירים בין הבנקים רק כלפי מעלה. יש פה בעיה אמיתית מובנית לכן המחוקק צריך להתערב ולהגביל את העמלות.

אנחנו עובדים אחרת מוועדת העבודה, אני חושב שחבר הכנסת הנדל צודק אבל חבר הכנסת מולא רוצה לדבר.

אדוני היושב ראש, אחרי שראינו מה שהיה לפני שבועיים, בכל רפורמת הבנקים, הלקוח מרוויח 5 ₪ בשנה. הגיע הזמן לא רק לחוקק חוקים אלא צריך לחשוב איך האזרח ירוויח מהחוקים שאנחנו מחוקקים. על כן אני חושב שצריך במהירות הבזק לקדם את הצעת החוק של חבר הכנסת כהן.

אנחנו עוברים להצבעה מתוך תקווה שחבר הכנסת אמנון כהן יריץ ויוליך את הצעת החוק אבל במקביל נראה איך מתפתחת הרפורמה כדי שאפשר יהיה לעכב את הצעת החוק במידה ולא יהיה בה צורך. מי בעד לאשר פטור מחובת הנחה לחבר הכנסת אמנון כהן?

הצבעה

בעד-רוב

נגד-אין

נמנעים- אין

הבקשה אושרה

הבקשה אושרה פה אחד. אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון- הפעלת מרכזי התעסוקה על ידי שירות התעסוקה), התשס"ח-2008 (פ/17/3838) של חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי כנסת.

אני קודם כל רוצה לציין את חברת הכנסת ליה שמטוב שיש לה הצעת חוק דומה והיא הובילה מאבק נגד אותו דבר נקרא תכנית ויסקונסין, מאחר וזה "הוכיח את עצמו" אנחנו רוצים להחזיר את זה לתוך שירות התעסוקה עם פרמטרים כלכליים ותמריצים שמאלצים את החברות שזכו בזה לעשות בזה שימוש לא הוגן כלפי האוכלוסייה הנזקקת. אני חשוב שהצעת החוק הזו ראויה וצריך לקדם אותה בדחיפות כדי להחזיר את הטיפול במובטלים ומקבלי הקצבאות לשירות התעסוקה ללא מטרות רווח.

תודה. אם אין התייחסויות נעבור להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד-רוב

נגד-אין

נמנעים- אין

הבקשה אושרה

הצעת החוק קיבלה פטור מחובת הנחה, אני מקווה שזו תהיה הצעת החוק האחרונה במושב הזה. מאיפה אתם מקבלים כל כך הרבה מכסות לפטורים? הצעת חוק שלילת גמלה מחבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה, התשמ"ח-2008 (פ/ 17 / 3782) של חבר הכנסת צבי הנדל. כבר דנו בהצעת החוק הזו, יש הצעת חוק דומה, חבר הכנסת הנדל בבקשה.

אני מבקש פטור מחובת הנחה מסיבה אחת, מאחר והחוק הזה עומד לעלות ביום רביעי ואני רוצה לצרף את החוק שלי.

אין שום דחיפות להצעת החוק למעט העובדה שחבר הכנסת הנדל רוצה להשתתף בגזירת הקופון לגזילת הכסף שצבר חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה בזכות עבודתו. אם רוצים להעניש אותו על דברים אחרים יש משפט.

שאש"ף ישלם לו על עבודתו לא אני.

לדחוף את הידיים לתוך החסכונות שלו ושל משפחתו זה בזוי, זה נמוך וזו גניבה לשמה. אז חבר הכנסת הנדל רוצה לגזור קופון עם מי שהציע קודם.

אנחנו מורידים את הכנסת לרמת זילות כל כך נמוכה, העברת בסיטונות שורה של פטורים מחובת הנחה.

סליחה, אני העברתי? השולחן הזה העביר, לי יש אצבע אחת ולא השתמשתי בה אף לא פעם אחת.

המליאה העבירה אתמול הצעות גזעניות, אנטי דמוקרטיות שכל אדם בר דעת מימין או משמאל, אם היה חושב עליהם היה מבין שאנחנו מתדרדרים בתהום.

מה זו דמוקרטיה? אל תהיו יפי נפש.

אני חושב שזו סוג של הצעה שאין לה מקום, רוצים להעמיד אותו לדין, תעמידו אותו לדין.

שיבוא לארץ.

בתור חבר במפלגת הפנסיונרים אתה צריך להיות הראשון שנלחם על כל גמלה, גם לאסיר ביטחוני יש זכויות.

אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת וילן, הכנסת לא הורידה כלום, אסור למוסר להיות כפול, בשולחן הזה דנו והעברנו ושללנו זכויות והטבות מחברי כנסת ושרים שעברו עבירות שיש עימם קלון. על מה הזעקה והצביעות? אסור שיהיה מוסר כפול.

חבר הכנסת סער.

אני מוותר.

מי בעד פטור מחובת הנחה להצעתו של חבר הכנסת הנדל.

אם זה לחבר הכנסת הנדל אני בעד.

איזו קואליציה מדהימה.

הצבעה

בעד-12

נגד-אין

נמנעים- 1

הבקשה אושרה

אני מבקשת להוריד את ההצבעה שלי.

אמרתי שזו קואליציה מרשימה, לא הבנתי איך זה מסתדר.

אנחנו סולחים לך.

נתקן בפרוטוקול, חברת הכנסת שלי יחימוביץ הצביעה בתום לב ובלי משים בעד הצבעת החוק. מה הצבעתך?

אני מעריך את החברות.

אני מתנגדת.

קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.

אנחנו עוברים לקביעת ועדות לדיון בהצעות חוק. ההצעה הראשונה, הצעות חוק האזרחים הוותיקים (פטור מתשלום ארנונה לאזרח מעל גיל 80), התשס"ז-2007 (פ/17 / 2083) של חבר הכנסת חיים כץ, חברת הכנסת אורית נוקד, סופה לנדבר וקבוצת חברי כנסת.

בהתאם לתקנון קובעת הלשכה המשפטית שלנו שצריך להעביר את הצעות החוק לוועדת כספים, אבל נשמעו הצעות להעביר את הצעות החוק לוועדת העבודה, ויושב ראש ועדת העבודה מבקש להעביר את הצעות החוק אליו. מה חבר הכנסת כץ רוצה?

ועדת העבודה והרווחה.

הנושא של אזרחים ותיקים הוא באמת בוועדת העבודה אבל עכל הנושא של פטורים מארנונה זה בוועדת הכספים.

מי בעד להעביר את החוק לוועדת העבודה הרווחה והבריאות?

הצבעה
בעד-רוב

נגד-אין

נמנעים- אין
שלושת הצעות החוק יעברו לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

ההצעה השנייה, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוצאות בהסדרת נגישות לאנשים עם מוגבלויות בבניין), התשס"ח-2008, של חברי הכנסת גדעון סער וחברת הכנסת שלי יחימוביץ. המלצת הלשכה המשפטית היא להעביר את הצעת החוק לוועדת כספים, נשמעה הצעה להעביר את הצעת החוק לוועדת הכלכלה.

אני לא השתכנעתי מהעמדת הלשכה המשפטית משני טעמים, קודם כל אני לא חושב שיש היום ודאות מי יעמוד בראש ועדת הכספים, הנושא הזה קצת מתנדנד, אבל לא צריך שהנושא החשוב הזה לכל כל הרבה נכים יהיה בן ערובה לכל מיני דברים פוליטיים, מאחר ואני משוכנע שבוועדת הכלכלה הוא יקודם, אני בעד להעביר אותו לוועדתה הכלכלה.

פקודת מס הכנסה הוא נושא שבוודאי שייך אך ורק לוועדת כספים.

גם בוועדה לקידום מעמד האישה אנחנו דנים בפקודת מס הכנסה, היום אין ועדה שלא דנה בפקודת מס הכנסה.

אם כבר, אנשים עם מוגבלות זה נושא שנמצא בוועדת העבודה, הנושא של הנגשת מבנים יכול להיות בוועדת הפנים, בוודאי שלא בוועדת הכלכלה.

עמדתי היא שהוא יעבור לוועדת הכלכלה.

כדי שלא יריבו, נרכז הכול בוועדת הכלכלה.

נצביע בין ועדת העבודה לוועדת הכלכלה.

בין ועדת הכלכלה לוועדת כספים.

העמדה של ההצעה הן עמדות בתוך הוועדה. לא שמעתי חוץ מכלכלה אף עמדה אחרת.

יש את העמדה של הלשכה המשפטית.

איך זה עומד להצבעה?

חבר הכנסת סער, אפשר להוציא את הפרוטוקול מלפני שבועיים, אני אביא את דבריך לגבי החלטת הלשכה המשפטית שלנו.

זה לא עומד להצבעה.

אני מעלה להצבעה בין ועדת כספים לוועדת הכלכלה, כפי שאתה רוצה. מי בעד ועדת כספים?

הצבעה
בעד כספים - מיעוט

בעד כלכלה - רוב

נמנעים- אין
הנושא העובר לוועדת הכלכלה.

אני מודה לאדוני.

הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון- שמירה על איכות סביבה), התשס"ו-2006 (פ/17 /1284) של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי כנסת). נשמעה הצעה להעביר את הצעת החוק לוועדת הכלכלה או לוועדת כספים. יושב ראש ועדת הפנים מבקש להעביר את זה לוועדת הפנים והלשכה המשפטית שלנו מציעה להעביר את החוק לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

אני מציע להעביר את החוק לוועדת הכלכלה, הטעם הוא שהחוק בא להמשיך חקיקה קודמת שחבר הכנסת כבל בזמנו קידם והיא הפכה לחוק, היא נדונה בזמנו בוועדת הכלכלה. כיוון שכך, הדבר הכי נכון זה להמשיך את הדיון בוועדת הכלכלה.

אני מצביע בין ועדת הכלכלה לוועדת הפנים.

הצבעה
בעד ועדת כלכלה -רוב

בעד ועדת פנים -אין

נמנעים- אין
הנושא יועבר לוועדת הכלכלה.

"הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטארית בנושא התשתית והתחזוקה של אתר הרשב"י במירון", הצעת חבר הכנסת גפני

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר היום, הצעה לסדר היום בנושא:"הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטארית בנושא התשתית והתחזוקה של אתר הרשב"י במירון", הצעת חבר הכנסת גפני, תסביר לנו למה ועדת חקירה פרלמנטארית, מה יהיו תפקידי ועדת החקירה הפרלמנטארית, סמכויותיה וכל השאר. אדוני, הצבעת אתמול נגד חוק רמת הגולן?

מה הקשר?

זה קשור לתלמודי התורה בראשון לציון...

אני מציע שיקימו ועדת חקירה של הרבנות.

מכיוון שהעלית את העניין, אני מבקש להגיד באופן חד משמעי שאני לא נגד רמת הגולן, אני נגד משאל עם. מחר יהיה משאל עם מי ראוי להיות יושב ראש ועדת הכספים בכנסת.

בפניכם מוצעת הצעה להרכב הוועדה. במקום חבר הכנסת מרגי יהיה חבר הכנסת דוד אזולאי. היושב ראש יהיה חבר הכנסת גפני, ויחד אתו חברי הכנסת יורם מרציאנו, כחלון, טרטמן. אפשרתי לחבר הכנסת גפני להסביר אבל הוא התבלבל מחוק רמת הגולן.

חבר הכנסת גפני הגיש הצעה להקמת ועדת חקירה בנושא תשתית והתחזוקה של אתר הרשב"י – אתר רבי שמעון בר יוחאי, מותו יגן עלינו, במירון.

ועדת החקירה הפרלמנטארית תדון בנושא תשתיות ותחזוקה של אתר הרשב"י במירון ובקשיים בקליטת מבקרים ומתפללים במהלך כל השנה וביום ל"ג בעומר בפרט, ותבחן את הסוגיות הבאות:

1. מעורבות המדינה על רשויותיה, וכן גופים נוספים בעלי סמכות לפעול באתר, בפעילותה אתר, תחזוקתו ופיתוח התשתיות שבו.

2. הדרכים להפיכת האתר למקום אטרקטיבי מסודר מוכשר לקליטת מתפללים ומבקרים במקום.
3. בחינת הפעילות באתר ביום ל"ג בעומר, לרבות מערך תחבורה ציבורית לאתר וממנו, דרכי גישה, חניונים ופעילות המשטרה.
4. בחינת פניות הציבור בנושאים האמורים.
עם סיום עבודתה תגיש הוועדה דין וחשבון לכנסת.

לוועדת החקירה יהיו סמכויות הנתונות לוועדה קבועה של הכנסת בנוגע לזימון, קבלת עבודה וסדרי עבודה.

הוועדה תהיה בת תשעה חברים, ההרכב שלה כדלהלן: חבר הכנסת משה גפני ישמש כיושב ראש, חבר הכנסת דוד טל, חבר הכנסת יורם מרציאנו ממפלגת העבודה, חבר הכנסת כחלון מהליכוד, חבר הכנסת דוד אזולאי כאמור במקום חבר הכנסת מרגי, חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, חבר הכנסת יצחק לוי, חבר הכנסת אבשלום וילן וחבר הכנסת יצחק גלנטי. אלה השמות, התייחסויות בבקשה.

לעונג לי להיות, אבל איש לא דיבר אתי, היו צריכים לשאול אותי.

אתר הרשב"י במירון הוא האתר השני המתויר בישראל. מגיעים לשם מכל העולם למעלה ממיליון איש בשנה מכל שכבות הציבור. דתיים ושאינם דתיים, עולים חדשים וותיקים, ומכל מדינות העולם. המקום מוזנח במשך שנים, אין לאף אחד הסבר ואף אחד לא יודע מי מוסמך לנקות את המקום.

אולי אחת הבעיות היא שיש הרבה "בעלי בתים" שם.

אחרת מה פתאום אני מעלה צורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטארית, הרי אני מכיר את עבודת הכנסת ואני מבין שלא על כל דבר עושים פעולה מהסוג הזה. אין פתרון מכיוון שיש פה ריב סמכויות ובאמת אף אחד לא יודע מי אחראי על מה. הדבר הכי חמור הוא שהמדינה עומדת מהצד כשהמקום הזה הוא גם מקום שמכניס הרבה מאד כסף.

אתם לא נותנים למדינה לטפל בזה, אתם רוצים לטפל בעצמכם.

מי זה אתם? אני וגדעון סער?

אתם, ה"דוסים".

מי שמציע את זה, זה דווקא חבר כנסת דתי, אני רוצה שמדינה תיכנס לעניין ושהכנסת תדון בזה מהר, תקבל החלטות ותעביר את ההחלטות לגורמים הנוגעים בדבר, לכן אני מציע לעבור להצבעה.

לאור דבריו של חבר הכנסת שרוני, אני מציע שיושב ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת מרציאנו. צריך לקחת יהודי שלא נגוע בדבר.

אפשר להרחיב את סמכויות הוועדה ולבדוק גם אם לכל הקברים שעולים אליהם באמת יש שם קברים.

במידה מסוימת אתה צודק, יש מקומות שהאנשים שהמצוינים שקבורים שם, לא קבורים שם.

לא דיברתי עם אף אחד לכן לא נעים לי מידידי חבר הכנסת גפני, אבל אני חושב שטובת הדבר, מאחר והוא צודק במאה אחוז, על מנת שהצדק גם יראה ולא רק ייעשה, היה טוב אם מי שהיה עומד בראש הוועדה היה מישהו שכיפת שמיים לראשו. אני מציע את זה בחברות טובה, זה לא הכרחי אבל אני חושב שזה ראוי.

אני חושב שאין צורך בכלל בהקמת ועדת חקירה פרלמנטארית לנושא הזה.

אבל המליאה החליטה שיש צורך.

גם אם המליאה אמרה, אני אומר את דעתי, אין צורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטארית. עם זאת, השר הממונה על שירותי הדת, צריך היה לדרוש ממנו לעשות את עבודתו.

מי בעד לאשר את ההצעה הזו כפי שהעליתי, עם השינויים המתבקשים, במקום חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת אזולאי. במקום חבר הכנסת יצחק גלנטי, חבר הכנסת יצחק זיו.

הצבעה
בעד-רוב

נגד-אין

נמנעים- אין
הבקשה אושרה

ההצעה מאושרת ותבוא לאישור המליאה.

קביעת ועדות לצורך דיווח חצי שנתי של שרי הממשלה לפי סעיף 106(א) לתקנון הכנסת

הנושא הבא, קביעת ועדות לצורך דיווח חצי שנתי של שרי הממשלה לפי סעיף 106(א) לתקנון הכנסת. היועצת המשפטית בבקשה.

לאחרונה תיקנה ועדת הכנסת, בעקבות יוזמה של יושבת ראש כנסת את התקנון וקבעה את הסעיף המופיע בפניכם בתחתית הדף, סעיף 106ו שאומר, שר שענייני משרדו נדונים בוועדה קבועה של הכנסת, יופיע בפניה לדווח על ענייני משרדו אחת לכנס ונקבע שוועדת הכנסת תקבע לגבי כל שר מהי הוועדה שבה יתקיים הדיווח. זו הקביעה שנדרשת כעת.


בנוסף נקבע שלא יוזמן שר לדיווח לפני יותר מוועדה אחת באותו כנס אלא אם כן קבעה ועדת הכנסת אחרת. לגבי שר אחד, שר המדע התרבות והספורט, ציינו שלגביו יש שתי ועדות רלוונטיות ויכולה ועדת הכנסת לקבוע כן שתי ועדות לאותו כנס. מונחת הצעה שמפרטת את תפקידי השרים מול ועדות הכנסת הרלוונטיים.

אתם רואים בפניכם את הרשימה, שר הביטחון ושר החוץ לוועדת החוץ והביטחון. שר הבינוי והשיכון, שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שר התיירות, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שר התקשורת, שר התשתיות הלאומיות והשר לפיתוח הגליל והנגב- לוועדת הכלכלה.


שר הפנים, השר לביטחון פנים, השר להגנת הסביבה והשר לשירותי דת-לוועדת הפנים והגנת הסביבה. שר הבריאות, שר הרווחה והשירותים החברתיים, והשר לענייני גמלאים-לוועדת העבודה הרווחה והבריאות.


שר האוצר לוועדתה כספים, שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט, השר לקליטת העלייה לוועדת העלייה והתפוצות, שר החינוך לוועדת החינוך והתרבות ושר המדע התרבות והספורט לוועדת החינוך תרבות והספורט ולוועדת המדע והטכנולוגיה.

אני רוצה לומר שיש הבדל בין ועדה שמזמינה את השר הרלוונטי, ששייך לוועדה, למשל שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט או שר הביטחון לוועדת חוץ וביטחון. אי אפשר לומר ששר מחויב לבוא פעם אחת בכנס אחד, כאשר הנושאים רבים ורציניים.

זה בנוסף, תראה את התקנון.

עד היום השר לא מחויב לבוא, אם הוא מתבקש לבוא הוא בא.

או שהוא לא בא.

היום אתה רוצה לחייב אותו. אני אומר, אם זה השר הרלוונטי לאותה ועדה, צריך לעשות את זה פעמיים בכנס. אם זה לא השר הרלוונטי, למשל בוועדת חוקה חוק ומשפט רוצים להזמין את שר הפנים, יכול להיות בנושא רלוונטי הקשור לוועדת חוקה חוק ומשפט, נושא של תקנות בתי סוהר אסירים וכו'. אני אומר לחייב פעמיים בכנס את השר הרלוונטי, ופעם בכנס שר שהוא לא רלוונטי לאותה ועדה.

אני מבקש מחבר הכנסת מרגי להחליף את מקומי.

מה שיקרה, כל שר, אם כל ועדה תזמן אותו, הוא יצטרך להיות לפחות פעם בשבוע בוועדה.

צריך להוסיף ששר האוצר צריך להופיע ולדווח בפני ועדת העבודה הרווחה והבריאות.

בדרכו המיוחדת, חבר הכנסת נסים זאב מיד עלה על הבעיה, הדברים האלה נאמרו גם בנשיאות ואני מעוניין שירשמו בפרוטוקול. חששנו משתי נקודות, הראשונה, פירוש הדבר של דיווח חצי שנתי של שר לוועדה הרלוונטית לא אומר שהתשובה לשאר ההזמנות לאותה וועדה תהיה, אני כבר הייתי אצלכם או שאני עתיד להיות בעוד שלושה חודשים, זה חשש אחד. חשוב שמזכירות הכנסת ויושבת ראש הכנסת יבהירו למזכירות הממשלה ולשרים שזאת לא הכוונה.



החשש השני, שברגע שתיקבע פעם נוספת שהוועדה הרלוונטית לשר הביטחון, היא ועדת חוץ וביטחון, זה לא אומר שאוטומטית התשובה לשאר הוועדות תהיה תראו את ההחלטה של יושבת ראש הכנסת ושל ועדת הכנסת , הוועדה הזו בכלל לא נוגעת לי.


אלה שתי הנקודות שאם יתקבל השינוי הזה, הן חייבות להיות מובהרות באותיות קידוש לבנה למזכירות הממשלה ולשרים.

תודה. אין ספק שאם היינו מקבלים את זה ללא ההבהרות האלה היה יוצא שבאנו לברך ויצאנו מקללים. קיים העיוות שכביכול שר האוצר לא יהיה מחויב לבוא, רק לוועדת הכספים.

הדברים של חבר הכנסת אדלשטיין מקובלים לחלוטין, נפעל על פי עצתו ונפנה בכתב גם לשרים וגם למזכירות הממשלה ונבהיר שמדובר על הליך שהוא מעבר להזמנות השגרתיות הרגלות שבאות מוועדות הכנסת השונות לשרים.

מדובר פה על הליך חדש של דיווח חצי שנתי, שלגבי ההליך הזה, השרים משויכים ספציפית לוועדה ספציפית.

מי בעד ההצעה לוועדת הכנסת לפי סעיף 106ו(א) לתיקון תקנון הכנסת, חובת דיווח חצי שנתית לשרים לוועדות הכנסת?

הצבעה
בעד-רוב

נגד-אין

נמנעים- אין
ההצעה אושרה
הצעת חברת הכנסת שלי יחימוביץ להוספת סעיף 106ד(1) לתקנון הכנסת
בדבר הצעות בוועדות הכנסת ללא נוכחות מוזמנים.

אנחנו עוברים לנושא הבא, הצעת חברת הכנסת שלי יחימוביץ להוספת סעיף 106ד(1) לתקנון הכנסת בדבר הצעות בוועדות הכנסת ללא נוכחות מוזמנים.

במקור תיקון התקנון היה בהצעת חוק הלביסטים של חבר הכנסת גדעון סער ושלי. היועצת המשפטית המליצה שהוא לא יהיה בחקיקה אלא בשינוי תקנון. נכון להיום יו"ר ועדה רשאי להוציא את הנוכחים ולקיים דיון והצבעה בנוכחות חברי כנסת בלבד, אנחנו מרחיבים בהצעה הזו את היכולת לאפשר לחברי כנסת לקיים דיון בלי לחצים מיותרים ואני מבקשת לבצע שינוי שאומר ששליש מחברי הכנסת הנוכחים בוועדה יכולים לבקש בקשה שכזו.

מהנוכחים או מחברי הוועדה?

אני חושבת מחברי הוועדה, יש 15 חברים בוועדה, אז צריכים לפחות חמישה שיחליטו את זה.

זו הייתה הכוונה משום שמהנוכחים זה רוב רגיל.

אתם הופכים את זה לבלתי אפשרי בצורה הזו. אני רוצה מהנוכחים.

את מקשה על הכוונה, כי אותו לוביסט יראה שיש שלושה חברי כנסת, מספיק שיביא עוד שלושה שתומכים בו ולא תוכלי להעביר את הבקשה שלך.

אנחנו יודעים בפרקטיקה שתמיד, כל חברי הוועדה אינם נוכחים. חברי הוועדה שנמצאים מקיימים דיון שטוב להם מעניין אותם והם מעוניינים להשתתף בו. אותם נוכחים, מפריע להם שבעלי אינטרסים מסוימים נושפים בעורפם ויושבים מאחוריהם.

בתיקון שאת מציעה את כותבת שליש מחברי ועדה הנוכחים בדיון.

זה מה שאני רוצה.

אפ יש ארבעה, מספיק ששניים יחליטו על כך.

יש כאן שני חלקים שצריך להפריד בניהם, האחד זה מי יכול לבקש והשני זה מי יכול להחליט. לפי הנוסח שמונח בפנינו, שליש יכול להחליט, זאת אומרת מיעוט יכול להחליט והמיעוט יכול להחליט על דברים מאד קיצוניים, זאת אומרת לסגור את הוועדות. כל העיקרון של פומביות דיוני הוועדות הולך כאן לאיבוד.


אז קודם כל הנוסח הקיים הוא בלתי סביר, אי אפשר להגיע למצב ששליש יחליט, רק רוב יחליט, אני לא מתייחס לכמה מבקשים, אני מדבר על מי מחליט, הרוב יכול להחליט.

נקודה שנייה, צריך לחשוב על מגבלה, כי בסופו של דבר אמנם זה נראה כרגע דמיוני אבל נניח שהקואליציה תחליט שבדיוני התקציב יותר נוח לה שלא יהיו מוזמנים וגם שלא תהיה תקשורת, אל תחשבו שזה דמיוני כי לפי הנוסח פה מוזמנים אחרים, כולם או חלקם, זה יכול להיות גם כולם. לכן אני מאד חושש שנעביר דבר שהוא מאד קיצוני.

ההצעה לתיקון נכונה כי לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו בסיטואציות לא נעימות הרוב מכירים אותן. זה דבר נכון לעשות, אז בואו נצביע.

אני מבינה את הדברים, חשבתי עליהם בעצמי אבל אם אנחנו שוקלים את הסיטואציה האוטנטית שמתרחשת בוועדות ואת הלחצים שחברי הכנסת נתונים בהם, כשאנחנו שוקלים את שני הדברים האלה זה מול זה, ההצעה שלי יותר מידתית וסבירה ואם היא חלילה תנוצל לרעה, דבר שאני לא מאמינה שיקרה, נתקן אותה.

אף פעם אל תגידי אי אפשר על דבר שהוא אפשרי כי הוא יקרה.

אני חושב שהרעיון הכללי של חברת הכנסת יחימוביץ הוא רעיון טוב אבל גם דבריו של חבר הנסת סער חשובים וצריך להתייחס אליהם ברצינות. יכול להיות שננסח את זה אחרת כדי שזה יעמוד ואז נתמוך בזה, סך הכול ההצעה טובה. נכון אומר חבר הכנסת סער שיכול להיות מצב הפוך ולא רצוי שנגיע אליו.

אני מבין שהבעת נכונות שיהיה שליש במקום שני שליש.

שליש במקום יו"ר הוועדה.

אם כך הסבירות לדברי חבר הכנסת סער גבוה, צריך להיות ברוב.

זה בנוסף או במקום יו"ר הוועדה?

זה לא פוגע בסמכות של יו"ר הוועדה לקבל החלטה, זה בנוסף.

צריך להתייחס לסוגיית הרוב.

אני חושב שאין לחצים על חברי כנסת, אני לא מכיר דבר כזה, או שהלחצים משפיעים עליהם עד כדי כך שזה פוגע בתפקודם או בשיקול דעתם. זה בדיוק כמו שאתה אומר ששופט, שיש עליו לחצים, אז שיקול הדעת והפסיקה שלו לא תהיה בהתאם לדיונים שנשמעו.

אתה לא מצפה לתשובה?

אני לא מצפה, אני רק אומר שאם כבר רוצים לעשות משהו, צריך שיהיה רוב. מה שיקרה הוא שהאופוזיציה תמיד נמצאת במיעוט וככה ישתקו אותנו בכלל, בכל הדיונים, הכול יהיה דיסקרטי וסגור.

זה לא עניין של אופוזיציה קואליציה, רוב הבעיות לא מתקיימות אלא בנושאים כלכליים ונושאים מהסוג הזה. אני מציע, שליש זה כשאתה נותן לקבוצה מסוימת את הכלים כדי שתוכל להתנהל בהצבעות.

בית משפט דן בפומבי, עכשיו יגידו שאם אחד משלושת השופטים חושב כך, סוגרים את הדיון, זה הזוי. גם נוטלים את סמכות היושב ראש, ולא נותנים אותה לרוב, נותנים אותה למיעוט, זה רציני?

הדרישה של חבר הכנסת סער סבירה לגבי הרוב.

קודם כל הרוב צריך להכריע ודבר שני, גם לרוב צריך שיהיו מגבלות.

יש פה התנגשות בין שני אינטרסים חשובים ומשמעותיים, יש את נושא השקיפות ואת חופש הפרסום והמידע ומצד שני יש את עיקרון שחברת הכנסת יחימוביץ בשלו מנסה לקדם את ההצעה הזו וזה הנושא של לחצים המופעלים על חברי הכנסת. בכל מקרה צריך לעשות איזון עדין בין שני הנושאים ואני חושב שהעיקרון של המיעוט מחליט זה דבר חריג ביותר שאני לא מכיר בשום סיטואציה אחרת.

אני מציע שלפני שמצביעים, ההערות של חבר הכנסת סער נכונות מאד מבחינת השיטה העיקרון והתיאוריה לכן אני חושב שכדאי לעשות חשיבה נוספת, לא על העיקרון שההצעה מציעה אלא על המנגנון שלה ולהביא להתייעצות שנביא הצעה יותר מעודנת לפה.

ההערות מקובלות עלי ואני מודעת לכובד משקלן. ההצעה באה לגונן על חבר הכנסת הבודד שנלחץ מהדיון, הן מצד בעלי אינטרסים כלכליים או באי כוחם.

תני דוגמה איזה חבר נסת נלחץ בדיונים.

אני מעדיפה לא לעשות את זה פרסונאלי.

אני. ביקשתי לדבר לפני חמש דקות ואתה מתפרץ כל הזמן ואני נלחץ.

חברי כנסת נלחצים וזה משפיע על הצבעתם? מה זה הדבר הזה?

חבר הכנסת זאב אתה לא ברשות דיבור.

הרציונאל היה לגונן על חבר הכנסת הבודד, אבל לא כתבנו בודד כי רצינו להשאיר את זה מידתי לכן כתבנו שליש, שמרגיש שהוא לא יכול לנהל בחירות גמורה את הדיון מכל מיני סיבות, אם בגלל שיש במקום בעלי אינטרסים או אנשים פוליטיים שהוא קצת חושש מהם ואולי אפילו עיתונאים ויסלחו לי חברי העיתונאים.

במקור, כיוון שזה היה במסגרת חוק הלוביסטים במקור הכוונה הייתה ללוביסטים, אבל אני לא מייחדת את זה רק להם. אני ערה לבעייתיות.

זה יכול להוביל לתוצאות מניפולטיביות שאת עצמך לא מתכוונת אליהם, זה מסוכן, גם מבחינת האינטרסים שאת חושבת עליהם.

אני יודעת, אני ערה לזה לחלוטין, ובכל זאת אני חושבת שהיכולת לאפשר לחברי הכנסת לקיים דיון בלי לוביסטים, בלי אינטרסנטים, בלי פעילים פוליטיים הוא קריטי.

את צודקת אבל צריך לעשות "פיין טונינג" של זה כי אחרת זה יביא לתוצאות שאתה לא רוצה אותן. אין לי כרגע הצעה, צריך לשבת על זה.

לפחות רוב.

אני מוכנה לכתוב רוב.

זה כבר קיים היום. כבר היום סעיף 101 לתקנון קובע שישיבות הוועדה פומביות אלא אם הוועדה החליטה אחרת. היום ועדה יכולה להחליט שהישיבה אינה פומבית.

אבל מי שמעלה את ההצעה זה יו"ר הוועדה ולא חברי הכנסת.

אז נעשה רוב.

או היו"ר או הרוב הנוכחי.

ההצעה הזו מאפשרת לעשות הפרדה, ציינת שזה לא בנוכחות מוזמנים אחרים, כולם או חלקם, כלומר אפשר להפריד בין נציגי משרדי ממשלה לתקשורת. היום, נציג ממשלה שמוזמן לוועדה יכול לבקש שהופעתו תהיה שלא בנוכחות מוזמנים אחרים שאינם נציגי ממשלה. זה משהו שגם קיים כבר יום.

נלך על רוב מהנוכחים, בנוסף ליו"ר.

נאמרו דברים בעניינים של קואליציה אופוזיציה, בודאי שלא הייתה כוונה למערך הכוחות הנוכחי, אם אנחנו רוצים לעשות תיקון זה לא לחודש הקרוב, זה לכמה כנסות ויש חשש סביר שהדברים ינוצלו לרעה, כפי שגם היה בעבר, אפילו על ידי כוחו של ראש הוועדה, אבל הוא מטבע הדברים מרגיש קצת יותר אחריות מחבר כנסת בודד.

במצב הזה של שליש מהנוכחים, בהרבה מקרים יהיה מדובר בחבר הכנסת בודד שמבקש את הבקשה. הסכנה כאן היא כפולה.

הסכמנו על תיקון.

את מדברת על ההחלטה לשבש את הדיון לפרק זמן.

אמרתי שאני חוזרת בי מעניין השליש, סיכמנו כרגע על רוב.

כל אחד יכול לבקש, הרוב צריך להצביע.

לכן אני מבקש להבהיר, במצב שנוכחים בדיון הרבה חברי כנסת, קרי, שלושה, שזה הרבה לדיונים בהרבה ועדות, חבר כנסת בודד משני טעמים, אחד, כי דרכו לו על הרגל והוא כועס על זה שיש הרבה אנשים בחדר והוא דורש מיד לסלק את כולם, זה קורה והייתי עד לדברים האלה. אבל מה שהרבה יותר מהותי, חבר כנסת בודד שמייצג אינטרסים של בעל מפעל חמדן, שמתכוון לפטר הרבה עובדים, וועד העובדים הכועס יושב ונציגי אותה רשות יושבים, וכולם הוועדה ומפריעים לאותו חבר כנסת בודד, נציג הלוביסטים, נציג בעל המפעל החמדן, הוא יכול כיחיד להתחיל לשבש את התהליך.


מה שאני מציע, שכפי שיש במקומות אחרים שלא שייכים לעניין, למשל בנושא פיצולים, ששליש, לא אומר אחד. זה יכול להיות שליש שמבקשים, אבל יותר מחבר כנסת אחד, שזו כבר התקדמות בעיני, שליש, אבל לא חבר כנסת בודד.

כדרכך, הטבת להסביר.

דבר נוסף, לא קשור לעניין של מכסת ההצבעה. כתוב שזה גם לגבי דיונים וגם לגבי הצבעות, אולי ראוי לצמצם את זה רק להצבעות שזה הקטע הרגיש.

הכוונה הייתה גם לדיונים. תוכל לחזור על התיקון שאתה מציע.

התיקון אומר שגם אם מתקיים שליש, זה לא יכול להיות חבר כנסת בודד שמבקש.

מקובל עלי.

אני מצטרפת לדעת רוב החברים סביב השולחן שיש היגיון בבקשה. אני מרגישה צורך למחות על האמירה בנושא הלחץ על חברי הכנסת שקשה להם להתבטא. אני מוחה על זה כי אני חושבת שאנחנו, חברי הכנסת, נבחרי ציבור, אם אנחנו כל כך לחיצים, אנחנו לא ראויים לקבל סמכות לחקיקה.


יחד עם זאת, בהחלט יש מקום לבצע הבחנה בין המבקש לבין המחליטים. מבקש בהחלט יכול להיות חבר כנסת אחד שמרגיש לא נוח ומגיש את הבקשה, קבלת ההחלטה חייבת להיות ברוב גדול של חברי הוועדה, מכיוון שאנחנו חייבים להגן על הזכויות של ועדות פתוחות.

אני חייב להגיד שככל שהדיון מתקדם אני נהיה יותר מוטרד כי בקלות דעת אנחנו יכולים לשנות את הכנסת כפי שאנחנו מכירים אותה ולהביא למצב הרבה יותר מסוכן מהבעיות שהן ביסוד המצב הקיים שמטרידות את חברת הכנסת יחימוביץ.


מליא לעשות מנגנון כזה לגבי הגבלה בהצבעות. כאשר אנחנו מדברים גם על הגבלה בדיונים, עם כל הכבוד, חבר כנסת מרגיש לחוץ, אז יהיו פה דיונים סודיים? יהיו פה דיונים מחתרתיים? יהיו פה דיונים חשאיים? יש ערך מסוים של פומביות הדיון.


לגבי הנושא של דיונים, שום שליש ושום חצי, רק יו"ר הוועדה. לגבי הנושא של הצבעות, אם יש רוב שחושש אז שהרוב יגביל את הנוכחות בהצבעה, זה הרבה יותר מאוזן.

כרגע סעיף 101 קובע שהישיבות פומביות, אלא אם הוועדה החליטה אחרת, זה סעיף חדש שתוקן לאחרונה, בעבר היה הפוך, הן לא היו פומביות אלא אם הוועדה החליטה אחרת, בפועל הן היו פומביות גם קודם. זה יהיה קיים, ועדה תוכל תמיד להחליט שהישיבה אינה פומבית.


לפי מה שמוצע כעת, יוכלו שליש מחברי הוועדה הנוכחים, שהם יותר מאחד, לפחות שניים, לבקש כי הדיון או ההצבעה יערכו לא בנוכחות מוזמנים אחרים כולם או חלקם.

לא הדיון .

אני רוצה גם את הדיון.

צריך להחליט על זה. אני שמה כרגע שהדיון וההצבעה, או רק ההצבעה, יערכו שלא בנוכחות מוזמנים אחרים, כולם או חלקם, מה שמאפשר להבחין בין תקשורת משרדי ממשלה וכו', והוועדה ברוב רגיל של המשתפים, תידרש להחליט על כך. היא תחליט שהישיבה כן פומבית, כי היא יכולה להחליט גם שהישיבה אינה פומבית בכלל, אבל חלק מהמוזמנים לא יהיו בחלק מהדיון או בכל הדיון, או כל המזומנים.

לחלופין זה לא פוגע בקיצוניות השנייה, זה לא פוגע בסמכות הוועדה להחליט על כך שהדיון לא פומבי.

לפי דברייך אפשר שהוועדה תחליט שהמוזמנים האלה יצאו החוצה ואחרים יישארו בוועדה?

זה מצב מקובל. אומרים נציגי הממשלה וחברי הכנסת נשארים, שאר האנשים מתבקשים לצאת זה דבר מקובל ונכון שיהיה. אם נגרש את נציג המפקח על הבנקים אז זה באמת בעיה.

לכן צריך להתנסח בתבונה בדברים האלה כי זה עלול להוביל אותנו למקומות שאף אחד לא התכוון להגיע לשם.

שליש מחברי הוועדה הנוכחים, שהם יותר מאחד, לפחות שניים, יוכלו לבקש שהוועדה תצביע על כך ותחליט ברוב רגיל שהדיון או רק ההצבעה יערכו שלא בנוכחות מוזמנים אחרים כולם או חלקם.

בשניים נגד אחד יסגרו פה דיונים, הנוסח הזה הוא בלתי סביר וקיצוני ואנחנו גורמים נזק כבד לכנסת.

גם היום על פי התקנון הנוכחי אפשר. ההפך, אנחנו עכשיו מקשים.

ההצעה הזו מקשה כי צריך עכשיו שליש.

אם היא מקשה אז בסדר.

השינוי הוא רק במינון המבקשים, כי ממילא יש לנו היום במצב הקיים רוב שיכול להחליט על זה. הפוקוס הוא על מינון המבקשים.

והאפשרות להוציא חלק מהאנשים לחלק מהזמן, גם אם הישיבה פומבית. זה יכול להיות בעייתי עם ערוץ הכנסת, אם מתאמים מראש ועדה מצולמת ופתאום הוועדה תחליט אחרת.

אם מראש הוועדה אמורה להיות מצולמת קשה למצוא שליש מחברי הכנסת שירצו לסגור אותה. קשה עד בלתי אפשרי.

מה הניסוח הסופי?

זה יתוקן בסעיף שאומר שייבות הוועדה פומביות אלא אם הוועדה החליטה אחרת ויתווסף ששליש מחברי הוועדה הנוכחים, שהם יותר מאחד, לפחות שניים, יוכלו לבקש שהוועדה תחליט ברוב רגיל של הנוכחים בישיבה שהדיון או ההצבעה יערכו שלא בנוכחות מוזמנים אחרים, כולם או חלקם.

שהוועדה עצמה תחליט אם היא מכילה את זה על כל הפרוצדורה או רק על ההצבעה או רק על הדיון.

ייאמר לזכותה של חברתה כנסת יחימוביץ שלא כדרכה, היא התפשרה.

מתוך הכרה בבעייתיות שיש כאן. תקראי את זה שוב בבקשה.

שליש מחברי הוועדה הנוכחים, שהם יותר מאחד, לפחות שניים, יכולים לבקש מהוועדה שתחליט ברוב רגיל של הנוכחים בה שהדיון או ההצבעה יערכו שלא בנוכחות מוזמנים שאינם חברי כנסת כולם או חלקם.

מי בעד?

הצבעה
בעד-רוב

נגד-אין

נמנעים- אין
הבקשה אושרה

ההצעה תונח על שולחן הכנסת בשביל הגשת הסגות. תם סדר היום של ועדת הכנסת, תודה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40