פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת הכנסת
16/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 254
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי,כ' בתמוז התשפ"ה, (16 ביולי 2025) שעה 10:00

1. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה-2025 (מ/1888), לפני הקריאה הראשונה.
2. בקשת יושב ראש ועדת הכלכלה למיזוג הצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ד-2024 (מ/1767).
2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג-2023 (פ/2936/25), של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין
3. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ג-2023 (פ/3535/25)), של חברי הכנסת מירב כהן ודוד ביטן.

חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
משה סעדה – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
בועז ביסמוט
עמית הלוי
צביקה פוגל
שמחה רוטמן

ואליד אל הוואשלה

עדי בן חורין - לשכה משפטית, מערך הסייבר הלאומי

יוסי עמר - רמ"ח איומי סייבר, מערך הסייבר הלאומי

חנה כהן - דודה של ענבר היימן שחטופה בעזה

רוקסן סער - מטה משפחות החטופים

ארבל אסטרחן

נועה בירן-דדון

מאיר פרץ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה-2025, מ/1888

אני פותח את ישיבת הוועדה. יום רביעי, כ"ו בתמוז התשפ"ה. לפני שנתחיל ונפתח בסדר היום, קודם כל, אנחנו נתכנס גם אחרי המליאה, תודיעי לחברי הוועדה, גם מה שנצליח לגבי ועדות, גם סדר היום בפגרה, סדרי דיון בפגרה, וגם לגבי, וגם לגבי שבוע הבא בניקוי שולחן. טוב, אז אנחנו מתחילים, בבקשה, חנה.

שלום לכולם.

מה נשמע, חנה?

לא טוב, גרוע. זאת עבר. ענבר היא האחיינית שלי. היא הייתה בת 27 כשהיא הייתה במסיבת הנובה, היא לא הלכה לחגוג, היא הלכה להתנדב, כי זאת הייתה ענבר. ענבר, איפה שהיא הייתה צריכה להיות ולתת, היא הייתה. פשוט כך, היא לא חשבה פעמיים. וכשאמרו לה שההלפרית שהייתה אמורה להיות שם, הזעיקו אותה ב-03.00 כיוון שהיא לא יכלה להגיע, אז ענבר שלנו לא היססה פעמיים ונסעה להחליף אותה ב-03.00 היא הגיעה. ענבר נרצחה כי מדינת ישראל הפקירה אותה. היא נרצחה בשטח הריבוני של מדינת ישראל וכבר אנחנו שנתיים בתוך הסרט הזה, וענבר לא מוחזרת הביתה, היא לא מוחזרת.

ענבר הופקרה ב-7 לאוקטובר, הופקרה פעם שנייה בעסקת הנשים – כשהשתחררו כל הנשים הצעירות – והיום היא מופקרת, שוב, כשהיא האישה היחידה בעזה. אין יותר נשים בעזה, רק ענבר, ואני כועסת, אנחנו כועסים מאוד על מדינת ישראל, כי בהתחלה זאת הייתה הפקרה, היום אני קוראת לזה פשע. פשע ממוקד כלפי המשפחה שלי. ההורים של ענבר, גוססים נפשית ההורים של ענבר לא חיים, אימא שלה חיה על כדורים, מישהו מבין את זה? מישהו מבין את המחיר שאנחנו משלמים? אח שלי היה בא לפה בהתחלה, אני הייתי גוררת אותו לבוא איתי. הוא כבר לא מוכן לבוא לפה, הוא לא מסוגל, הוא שבור נפשית. אני היחידה שנשארתי להילחם את המלחמה של להחזיר את ענבר לקבר ישראל, מה אנחנו מבקשים, אלוהים? הורים שאיבדו ילדה בצורה כל כך מזעזעת, גם שנתיים לא מקבלים אותה לקבורה. אני לא מבינה, אני לא מבינה את זה, ופה יושבים ומתווכחים על חוק הגיוס ועל חוק הפטור ועל החוק הזה ועל החוק ההוא, כשיש פה אנשים שגוססים, 49 חטופים. חלקם חיים, חלקם נרצחו, אישה אחת בשבי.

לאן הגענו, לאן הגיעה מדינת ישראל, ואני רוצה להשמיע לכם, כי אומרים יש אנשים שאומרים, אוקיי, נרצחה. אנשים לא מבינים, הם לא מבינים, מה זה נרצחה? מה זה , זה רכב שגנבו לי מהחניה והכניסו אותו לפירוק בעזה? אני לא מבינה, זאת הילדה שלנו, זו עצם מעצמותינו, זאת ענבר, ואני מנועה מלספר מי הייתה ענבר, אחרת הייתם שומעים מי הייתה הילדה שזרקתם בעזה מתחת לאדמה שנתיים. ואני רוצה להשמיע לכם את הקול של ענבר, זה חשוב לי, זה חשוב לי שתדעו.

בזכותך אנחנו יודעים מי הייתה ענבר.

אתם עוד לא יודעים הכול.

הנכחת אותה, בשנה וחצי האחרונות, בצורה מיטבית.

(משמיעה הקלטה של ענבר היימן)

אז זה הקול של ענבר, ואני רועדת כולי כשאני שומעת את זה. כי ענבר הייתה עולם ומלואו ועבורנו היא עדיין עולם ומלואו, אבל אתם לא מבינים את זה. אתם לא קולטים, אתם לא קולטים, זאת ענבר שלנו, זאת ענבר שנמצאת שם מתחת לאדמה ואנחנו לא יודעים איפה. זאת ענבר שאנחנו לא מוצאים ולא מחזירים לפה. זאת ענבר שהיא עולם ומלואו, היא לא גופה, זו ילדה שלנו שהייתה צריכה לחזור בעסקת הנשים והפקרתם אותה שם מתחת לאדמה. למה לא החזרתם אותה, לעזאזל, בעסקת הנשים? איפה המצפון שלכם? איך יכולתם להפקיר אותה שם, איך?

איך בחרתם 33 חטופים? ואני לתומי חשבתי שיבואו לפה אלונקות, חשבתי שיבואו לפה אנשים גוססים, כי זאת הייתה עסקה הומניטרית, ואני ראיתי את כולם על הרגליים, ויש שם אנשים שהם במצב הרבה יותר גרוע. איך בחרתם לעזאזל את 33 החטופים שהשתחררו, ואתם הולכים לעשות שוב את אותה טעות את אותה טעות. אתם הולכים לעשות את אותה סלקציה. איך אתם הולכים לבחור את החטופים בדיוק, איך, איך, לפי מה? כולם הומניטריים, אנחנו הומניטרי, המשפחה של ענבר – האישה היחידה שנשארה בעזה. אנחנו, המשפחות של הנרצחים, הומניטריים. איך אתם הולכים לבחור אותם, תגידו לי, שאני אבין, שאני אדע. לפי עיניים כחולות, לפי שיער בלונדיני, לפי מה?

וסבא של ענבר, הוא ניצול שואה, הוא היה ילד בשואה, הוא היה ילד קטן. הסבא-רבא של ענבר קבור בקבר אחים ברומניה, וההיסטוריה חוזרת פעם שנייה, ואתם לא השכלתם להבין את הטעויות שאתם מבצעים, אתם מבצעים רצח ממוקד במשפחות שנשארות שם. אתם לא מבינים מה אתם מעוללים לנו, אתם לא מבינים, אתם חיים את החיים שלכם רגיל, לנו אין חיים, נגמרו לנו החיים, נגמרו. אנחנו צריכים את כולם בחזרה, די, די להתעלל בנו, זאת התעללות. זאת התעללות, זה פשע ממוקד במשפחה שלי, במשפחות של החטופים, מספיק עם זה. הם היו אזרחי מדינת ישראל שנחטפו מפה, חלקם נרצחו פה בתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל. מספיק עם זה, די, למה אתם מחכים שאנשים יתאבדו מחוץ לכנסת? אנחנו לא רחוקים משם. די עם זה כבר, די, תרחמו עלינו, תראו אותנו, אנחנו כבר לא בני אדם מספיק תחזירו לנו את כולם הביתה, את 49 החטופים ואת האישה האחת שנותרה בעזה שאתם לא רואים אותה כי היא שקופה, די עם זה, די, אני מבקשת, מתחננת, מספיק, אנחנו שנתיים בתוך הסרט הזה, די, די.

יש עוד מישהו שרוצה? רוקסן, בבקשה.

שמי רוקסן סער, אני הדודה של גלי טרשנסקי, שלמזלנו חזרה למשפחה. היא נחטפה כשהייתה בת 13 מקיבוץ בארי, אח שלה נרצח, גם דוד שלה נרצח. אחרי שאני שומעת את חנה, אני מרגישה שבאמת אין לנו זכות להתלונן ואין לנו שום זכות באמת לחזור לשגרה כאילו לא קרה כלום, כאילו שאין עדיין חטופים וחטופה אחת בעזה, אין לי שום זכות להתלונן, גם חודש וחצי אחרי לידה, גם אחרי לידה קשה, גם אחרי היריון. אני מגיעה לפה כל שבוע ואנחנו נגיע לפה, כי אנחנו כמשפחה לא יכולים להמשיך. אנחנו לא יכולים להמשיך, אנחנו לא יכולים להתחיל להשתקם, גם גלי, אבא של חברה שלה, הוא חלל חטוף שעדיין לא חזר. יש עוד כמה חברי קיבוץ בארי, שהם, בעצם בעלי גדל איתם. זו סיטואציה שהיא אכזרית, שהיא לא הגיונית ושהיא לא אמיתית, ומה שגם כואב בין היתר, שלא מתעסקים אך ורק בזה.

החרדים פרשו מהממשלה, לא בגלל שהיה מחדל, לא בגלל שאנשים נרצחו, לא בגלל שאנשים נחטפו, לא בגלל שהאחיינית שלי הייתה חודשיים בעזה וחזרה ואף אחד לא יודע להסביר למה לקח חודשיים ולמה כבר שנתיים יש עוד אנשים שם, אלא הם פורשים בגלל חוק השתמטות. באמת, לאן הגענו. איזה בלבול, איזו מדינה הפוכה, איך הכול הפוך. איך אפשר לעשות ככה שנתעסק אך ורק בזה, איך אפשר לבקש, עם מי עוד אפשר לדבר, שישמעו את הקול של חנה, שישמעו את הקול של הדודה של גלי וזיווי, שישמעו את הקול של עוד שאר החטופות והחטופים שבאמת עדיין נמצאים שם. באמת כבר לא נשאר כוח.

גם המשפחות הפכו להיות הומניטריות והלב נקרע. לחשוב שמתבשלת עוד פעם עסקה חלקית שלא ברור מה המניעים שמאחוריה, איך בשלב הזה פשוט לא מחזירים את כולם, אנחנו תקפנו באיראן, אנחנו מעצמה כאן באזור, אז אם מישהו חושב שאנחנו לא נוכל לחזור להגן על עצמנו, הוא באמת מוזמן לשים את המפתחות וללכת הביתה ולהביא אנשים שבאמת יוכיחו שאין עלינו כאן. אז אם אין עלינו שם, צריך להיות כאן גם אותו דבר. תעשו בבקשה הכול, אל תתעסקו בשום דבר, אלא רק תחזירו אותם. תנו לנו את האפשרות להתחיל גם את השיקום שלנו, תודה רבה.

תודה רבה. נעשה הפסקה של שתי דקות ונמשיך.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:16 ונתחדשה בשעה 13:18.)

אני מחדש את הישיבה.

(היו"ר משה סעדה, 13:18)

אני חושב שאי-אפשר להיות אדיש לכל החד והצלול שאנחנו שומעים ומבינים כולנו שחייבים באמת עסקה אחת שכוללת את כולם. אני חושב שאם לא עושים עסקה אחת זה כשל מוסרי, אבל גם טעות אסטרטגית שנשלם עליה מחיר כבד, ולכן אני מצטרף לקריאה לעסקה אחת כוללת מקצה לקצה, שנדע שמחזירים את האחים והחיות שלנו הביתה, אבל אני חושב שכדי לקבל עסקה אחת אנחנו צריכים ראש ממשלה שהוא פנוי לזה, וחשוב שראש הממשלה, ואני קורא לבית משפט מפה, חשוב שראש הממשלה כרגע יתפנה ראשו ורובו אך ורק לדברים החשובים – להחזיר את החטופים, לשמור על הילדים שלנו שנלחמים בעזה. לדאוג לאחים הדרוזים שלנו שכרגע נטבחים בסוריה ולכל החזיתות שקיימות מול מדינת ישראל.

לא יכול להיות שראש ממשלה יושב בבית משפט ומכלה את זמנו. אני אתמול מצאתי את עצמי מעיד כעד הגנה במשפט של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואני מבין כמה משאב אנושי הדבר הזה לוקח, כמה אנרגיה אתה מוציא על דבר על דבר שאתה אומר לעצמך, אני הקטן חבר כנסת, אופיר, אני חבר כנסת, אני השקעתי אנרגיה עצומה אתמול בלהעיד, וראש הממשלה משקיע יומיים. עכשיו, אנשים לא יודעים שלהעיד זה לא דבר פשוט, זה להעיד מול שלושה שופטים, שבעה פרקליטים, חמישה רק שבעה הגיעו.

כשהייתי שם ראיתי סוללה בלתי נגמרת.

אני רק חצי. אבל אתה מבין - - -

שמעו שסעדה שם – פחדו לבוא.

יש להם את המקום שלהם, לא הספיק, הכול שם פרקליטים. הלוואי והיו משקיעים כך במלחמה בפשיעה.

עכשיו אני מגיע למשפט אתמול, על חשבון זמן עבודה בכנסת, זמן חשוב – כל שאלה שעה. התנגדויות בלי סוף. אחת השאלות שעסקו בהן, אתה יודע מה? רעיון שלי מאפריל בערוץ 14. אני אומר לעצמי - - -

על זה חקרו אותך במשפט תביעה שנפתח - - -

כן, במשפט של בנימין נתניהו אתמול אתמול כעד הגנה, חקרו אותי, התביעה, התביעה זה אנחנו, זה מדינת ישראל, על ראיון בערוץ 14. אז קודם כל מבורך שהם ראו את הריאיון בערוץ 14. לא, גם ראו, גם תמללו אותו, גם תמללו אותו, שזה היה אירוע חסר תקדים.

זה יפה, זה חידוש.

תגיד תודה, אתה התראיינת לערוץ 14, תגיד תודה שרק חקרו אותך על זה כעד ולא כנאשם. התראיינת ב-14, תגיד תודה שזה לא מעצר עד תום ההליכים. מה זה הדבר הזה?

יש פה עוד חידוש, יפה שגם הם התמכרו לערוץ 14.

עכשיו, אני אמרתי לעצמי, גמרתי שעה שלמה דנו על ערוץ ארבע עשרה ועל הריאיון, ואמרתי לעצמי, מה עכשיו לוקחים ראש ממשלה, אתה מבין שמה שחוקרים אותי, חוקרים גם אותו, עכשיו הוא צריך להתראיין, בטח יחקרו אותו עכשיו על כל רעיון שלו, אתה יודע, זה אינסופי אצל ראש הממשלה. עכשיו אתה אומר לעצמך, באמת אני אומר, אם יש שכל ישר ויש אחריות לשופטים, שיתעדפו עכשיו את החטופים, שיתעדפו את החיילים, שיתעדפו את החזית האיראנית, שיתעדפו את העניין שקורה בסוריה, ויגידו לראש הממשלה עד כאן, עד כאן, עד כאן, עד כאן, לעכב את המשפט הזה כרגע ולהמשיך להתעסק בעיקר. רוצים להעיד אותי, אין בעיה, אני אבוא, אני לא נורא. אבל ראש ממשלה, אני רוצה אותו ראש ממשלה במשרה מלאה בשביל חנה, בשביל ענבר, בשביל החטופים ובשביל החיילים, תודה רבה אופיר.

(היו"ר אופיר כץ, 13:21)

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025. מ/ 1888. נציגת הממשלה, בבקשה.

עדי בן חורין מהלשכה המשפטית של מערך הסייבר הלאומי. אנחנו נמצאים פה היום בעצם לדבר על הוראת שעה שבאה להחליף תקנות שעת חירום שאושרו ב-23 ביוני על ידי הממשלה, אגב המערכה מול איראן. במסגרת התקנות האלה אושרו כלים חיוניים למערך הסייבר הלאומי, שירות הביטחון הכללי והממונה על הביטחון במערכת הביטחון, שנדרשים לשם הגנה על מרחב הסייבר בישראל. אמנם המערכה הקינטית הסתיימה, אבל מרחב הסייבר יש לו מאפיינים ייחודיים ועל כן הכלים האלה עדיין נדרשים.

למה הוראת שעה?

עכשיו חשוב לי להדגיש שתקנות שעת החירום הולכות לפקוע ביום רביעי הקרוב.

אז למה זה הגיע רק עכשיו?

אנחנו, היה לנו חשוב כממשלה כן בכל זאת במסגרת האיזונים, לשמוע את הציבור ולכן זה- - -

ידעתם את זה אבל הרבה לפני, יכולתם לשמוע את הציבור הרבה לפני. ואם הייתי אומר לכם שאין לי זמן במליאה, יש לי עוד חוקים דחופים, מה הייתם עושים? למה אתם מביאים את זה שבוע לפני להעביר את זה בשלוש קריאות? איך זה נראה לכם שאנחנו עובדים פה?

איך אפשר יהיה?

גם פה חשוב לעשות עבודה של כנסת, עבודה חשובה עם דיון מעמיק ולשמוע נציגי ציבור, לשמוע חברי כנסת. מה, פה זה לא חשוב? אז איך נעביר את זה בשבוע אם הדיון בכנסת אמור להיות חשוב?

אני - - -

אני מדבר לאוויר, אני יודע את זה. בכל פעם שאני אומר את זה אתם אומרים "כן" ועושים בדיוק את אותו הדבר. פעם אחת לא נעביר את זה, זאת תהיה האחריות שלכם. אני כל הזמן מאיים בזה, עשיתי את זה בדברים פחות חמורים, אני אתחיל לעשות לכם את זה גם בדברים ביטחוניים והאחריות תהיה עליכם. גם בכנסת אנחנו רוצים דיונים רציניים ומעמיקים, לא רק אצלכם בממשלה.

אדוני, אנחנו כמובן רואים חשיבות - - -

זה, הלב"חים, הכליאה, כל דבר שקשור בחרבות ברזל, שהוא הוראת שעה – אתם מביעים בדקה ה-90 במחשבה שנעביר כי אין ברירה. ומה עם הדיונים בוועדות הכנסת, ועדות החוקה וביטחון הפנים. למה הם צריכים לעשות את זה מהר, בשעה, כי הוראת השעה פוקעת?

ויש לו עוד דברים על השולחן.

ויש לו עוד דברים על השולחן. תביאו את זה בזמן. אתם יודעים שזה מגיע, תביאו חודש לפני.

אנחנו רואים חשיבות רבה בדיון מעמיק בכנסת ובהליך חקיקה על כל שלביו וגם פרסום להערות ציבור, גם דיון פנים ממשלתי מעמיק וגם דיון בכנסת. אני יכולה להגיד לאדוני שבשנייה שתקנות שעת החירום אושרו, הממשלה עברה לעבוד על הוראות השעה האלה. הנסיבות כרגע הן שבשביל להבטיח שתקנות שעת החירום לא פוקעות ביום רביעי, לפני שאנחנו מספיקים להעביר את הוראת השעה באופן שיבטיח את המשך קיומם של הכלים החיוניים האלה להגנת סייבר, יש צורך כרגע והממשלה מבקשת את אישור הוועדה לקיצור זמני ההנחה גם לפי סעיף 81 לתקנון הכנסת וגם לפי סעיף 88. ואם אדוני או חברי הוועדה רוצים, נמצא פה גם קצין מודיעין מטעם מערך הסייבר שיוכל לפרט על המצב במרחב הסייבר.

ברור שזה חשוב, אין מחלוקת.

הארכת תקנות שעת חירום זה שלושה חודשים, נכון?

כרגע אנחנו מבקשים את הארכת השעה על ל-25 במרץ.

אני מבין. מתי הותקנו תקנות שעת החירום?

23 ליוני למשך חודש.

אז למה התקנתם מראש רק לחודש, למה לא התקנתם לשלושה חודשים? הרי אתם יודעים שהמינימום שאתם עושים להערות ציבור זה שבוע-שבועיים, אתם יודעים שיהיה צריך דיון בכנסת, הייתם עושים אותן מראש לשלושה חודשים, ואז מביאים את זה להארכה, הרי זה גם בפגרה מותר לדון בזה, היו מכנסים מליאה על זה בפגרה. למה אתם מראש עושים את זה לחודש, שגם אם הייתם בואי נניח שהייתם עובדים הכי מהר, מציעים תקש"ח ומיד מפיצים לתזכיר. מינימום של עבודה ממשלתית, אתם מראש הכנסתם את עצמכם לסד הזה, למה עשיתם, לא עשיתם את זה מראש לשלושה חודשים, והייתם מביאים את זה להארכה אחרי שלושה חודשים, כפי שקובע חוק היסוד, לא אני המצאתי את זה ששלושה חודשים, זה תקנות שעת חירום. אגב, לדעתי אני לא, שוב, אני לא נכנס, זה יכול להיות שלא צריך לתת ויאריכו תקנת שעת חירום לעוד חודש ואנחנו נדון בנחת שלנו.

למה לא, באמת?

יכול להיות אדוני היושב ראש, זה גרוע מאוד אבל לא נעשה את זה, אם הם יראו שזה פוקע שיאריכו את התקש"ח לעוד זמן, עד שאנחנו נחוקק.

אם יורשה לי, הסיבה שזה נקבע לחודש הייתה דווקא מתוך רצון של הממשלה

לכבד את הכנסת שנדון בתוך 24 שעות בחוק, לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, וואלה יופי.

זה טכני, זה לא מהותי.

אי אפשר לומר את הטיעון הזה. הרי שבגללו אתם לא מתקנים תקש"ח ואתם אומרים: אנחנו לא מתקנים תקש"ח כשיש הליכי חקיקה, כל הטיעונים האלו הם כביכול מתוך כבוד לכנסת. אם אתם באים לכנסת אז אל תבוא לפטור שבוע לפני שפוקע.

סולברג, בשבתו כבג"צ, אמר שחברי הכנסת צריכים להכיר את החוק. כשעושים שלוש קריאות בכזו מהירות אז אף אחד לא מכיר את החוק, אף אחד לא מבין במה מדובר.

את התקש"ח היו יכולים לאשר לשלושה חודשים ולהביא את זה אחרי חודש לפה, אז היה לנו חודש לדון.

אדוני בסוף יש פה איזשהו ניסיון לייצר איזונים. כנראה שעדיף הליך חקיקה גם אם הוא מהיר על פני רק תקנות שעת חירום, ולכן היה פה איזשהו ניסיון לייצר איזונים בין מצד אחד לתת באופן מיידי את המענה בתקנות שעת חירום לבין כן להגיע כמה שיותר מהר לכנסת ובאמת שזה הכי מהר שהצלחנו בשביל לנסות להאריך.

בסדר, אבל עכשיו יש לכם את הכלל הזה שאתם לא עושים את תקשח בשנייה שזה נדון בכנסת, שזה גם כלל לכאורה טוב, אבל אתם, מי שיצר פה את כל הסרבול הזה זה אתם. הייתם עושים את זה מראש לחודשיים, מביאים את זה בתוך חודש לכנסת והכנסת הייתה דנה בהארכה, בנחת שלה.

אדוני, בנסיבות הנוכחיות אבקש מהוועדה לאשר את קיצור זמן ההנחה המבוקש בשביל לא להביא את שלוש הגופים למצב שבו ביום רביעי אין להם הכלים הנדרשים להגנת הסייבר.

אז למה לא הבאתם את זה מוקדם אם זה היה החשש שלכם? להגיד שאם לא נעביר אז לא תהיה מלחמה בסייבר זה קל, אבל בסוף זו האחריות שלכם. אני לא יודע אם לתת לכם או לא. אני לא יודע.

אפרופו דיון רציני שמצריך להתקיים בכנסת, זה מתקיים עכשיו אצל יושב-ראש - - -

על חוקים אחרים, אנחנו טיפה לא נותנים לאיזה נציג ציבור לדבר, היועצים המשפטיים אומרים לנו: לא, צריך להיות דיון. אנחנו מקפידים על מיצוי הדיון בכל הוועדות, שכל מי שרוצה לדבר ידבר כמה זמן שהוא רוצה בכל החוקים האחרים. פה, בעניינים האלה, הכול צריך לעבור בחצי שעה-שעה לטובת כל שלוש הקריאות. כל פעם אתם עושים את זה מחדש, כל פעם. בדברים של חרבות ברזל אתם חוזרים על זה. מגיעים לפה בדקה ה-90 ואומרים לנו שאם לא נעביר את זה מחבלים ישתחררו. זאת תהיה אחריות שלכם. אני לא יודע מה לעשות, אני מתייעץ עם חברי הוועדה.

אפרופו דיון רציני, למה אתם מבקשים הוראת שעה בחוק.

בזה צריך לדון בחוץ וביטחון.

עד שאופיר מתלבט.

כן, בשבוע להעביר קריאה ראשונה, שנייה ושלישית, צריך להפסיק לתת להם.

אני אומר מראש שאני מתנגד באופן חריף לכך שבאיומים מהסוג הזה הכלים יהיו בהוראת שעה. זה בלתי מתקבל על הדעת בעיני, זה צריך להיות קבוע וצריך לעשות על זה דיון רציני. די עם הפארסה הזאת שמביעים דברים שהם חמורים מאוד מהבחינה הביטחונית ואומרים שזאת צריכה להיות הוראת שעה וצריכים לחדש אותה בכל פעם.

אתה בחוץ וביטחון, תן להם הוראת שעה לחודשיים, יביאו לך בתוך חודש הצעה, תעשה דיון בפגרה ותטפל בזה.

צריך גם לתקן את החוק. אני רק אומר, אתה צודק שצריך דיון רציני. רציתי לדבר גם על המרכיב הזה שבהוראת שעה, שהיא בלתי מקובלת.

תדרשו את זה בוועדה. מי בעד מתן פטור רק בקריאה הראשונה?

הצבעה

הבקשה נתקבלה.

אושר לקריאה הראשונה. בועז, בבקשה.

נתבקשתי על ידי משפחות החטופים, שתי הדודות הלביאות שנמצאות איתנו – חנה ורוקסן – אני מאוד מקווה שלא נראה אתכן כאן יותר, בגלל סיבה טובה, או לראות איתכן במקום אחר. נישא תפילה להשבת החטופים:

מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, יוסף, משה, אהרון, דוד ושלמה. הוא יברך וישמור וינצור את כל השבויים והנעדרים בתוך שאר אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשבייה בעבור שאנו מתפללים בעבורם. הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליהם ויוציאם מחושך וצלמוות ומוסרותיהם ינתק וממצוקותיהם יושיעם, וישיבם מהרה לחיק משפחותיהם בריאים ושלמים בנפשם ובגופם. ואילו שאינם עוד בין החיים יובאו לקבר ישראל, ויקוים בהם מקרא שכתוב לחבוש לנשברי לב, לקרוא לשבויים דרור. ונאמר: ופדויי השם ישובון, ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם. ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה, ונאמר אמן.

אמן.

תרשו לי להוסיף בשם המשפחות, ישבתי איתן, כמה החללים הקדושים יקרים להם וכמה הם חולקים את כאב המשפחות, וכן לגבי הפצועים, כמובן שכל אחד מאיתנו נושא תפילה לכל אלפי הפצועים שנפצעו כדי להשיב את החטופים. אני יודע כמה אתם חושבים עליהם בכל שעה ושעה. תודה, אדוני היושב-ראש, בשורות טובות אמן.




בקשת יושב ראש ועדת הכלכלה למיזוג הצעות חוק

בקשת יושב-ראש ועדת הכלכלה למיזוג הצעות החוק הבאות:

הצעת חוק הגנת הצרכן, תיקון (תיקון מס' 70) התשפ"ה–2024, (מ/1767).

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ד-2024, (פ/25/2936) של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ד-2024, (פ/25/3535) של חברי הכנסת מירב כהן ודוד ביטן.

מי בעד אישור הבקשה?

הצבעה

הבקשה נתקבלה פה אחד.

הבקשה נתקבלה פה אחד. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:35.