פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 399
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025), שעה 11:30

הצעת צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)(הארכת תוקף), התשפ"ה-2025
סעיף 23 (הרחבת סמכות הותמ"ל לתכנן בשטח הנוסף להכרזה) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פוצל לפי סעיף 84(ב) לתקנון]

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
מישל בוסקילה – מ"מ היו"ר
סמיר בן סעיד
יוראי להב הרצנו
חנוך דב מלביצקי
יוליה מלינובסקי
מטי צרפתי הרכבי
אלון שוסטר

אחמד טיבי

אלמוג סיגאווי - יועץ שר הפנים לענייני חקיקה

עומר ברון - רפרנט תכנון אגף התקציבים, משרד האוצר

ורד סולומון ממן - מנהלת אגף בכיר תכנון, משרד הבינוי והשיכון

מלכה שניאור - סגנית מנהלת אגף בכיר תכנון, משרד הבינוי והשיכון

יורי גמרמן - סמנכ"ל בכיר בניה חדשה, משרד הבינוי והשיכון

אלעד פנחס - מנהל אגף תכנון ובניה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה

רוסלאן עותמאן - משפטן אשכל נדל"ן, משרד המשפטים

נתן אלנתן - יו"ר מטה התכנון הלאומי, מטה התכנון הלאומי

תומר גלאם - ראש עיריית אשקלון, מרכז השלטון המקומי

ניסים גוזלן - ראש עיריית באר יעקב, מרכז השלטון המקומי

נזאר אבו עקל - ראש מועצת ערה-ערערה, מרכז השלטון המקומי

שי חג'ג' - יו"ר מרכז השלטון האזורי, מרכז השלטון האזורי בישראל

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

ערן פיטלסון - יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי

אושרת גונן - מרכז השלטון המקומי

סיגי בארי - מנהלת חטיבת מגורים, מינהל התכנון

אפרת ברנד - יועצת משפטית, מנהל התכנון

אריאל וכסלר - סמנכ"ל תכנון חברת דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה

חיים פרויימוביץ - יו"ר חברת דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה

גורי נדלר - מנהל אגף בכיר תכנון, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

עינב רינגלר - מנהלת אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל

ניצן פלדמן - סמנכ"לית אגף יזמות ובניה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

תומר צליח - יו"ר אגף יזמות ובניה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

אפרת גוטמן - מארגנת תא גבעת רם, מגמה ירוקה

נטע אבידור - אגף התכנון, קרן קיימת לישראל

טל קדמי - עורך דין, פעיל חברתי

שמעון אור - דודו של אבינתן אור החטוף בעזה, פורום תקווה

גלעד קורנגולד - מטה משפחות החטופים

סימה חסון - יו"ר ארגון צעדת האימהות

תומר רוזנר
רוני טיסר

לאה קריכלי

איה לינצ'בסקי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקי והשמטות.































הצעת צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)(הארכת תוקף), התשפ"ה-2025

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: סעיף 23 (הרחבת סמכות הותמ"ל לתכנן בשטח הנוסף להכרזה) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, פוצל לפי סעיף 84(ב) לתקנון מ1/822, אני מבקש הפסקה לדקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:50 ונתחדשה בשעה 11:51.)

סליחה, אני מחדש את הישיבה. הנושא השני, הצעת צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)(הארכת תוקף), התשפ"ה-2025. לפני שנתחיל בדיון, שמעון אור נמצא איתנו, בבקשה.

תודה לכם, שמי שמעון אור, אני דוד של אבינתן, אחי התאום הוא אביו, דיצה גיסתי, כל פעם שאני מגיע לכאן אני אומר שאני נמצא בשליחותם ואני שמח שהם לא מגיעים לוועדות הכנסת, זה לא דבר שהוא פשוט לעשות. הבנתי שיש פה ראשי עיר וזה דיון מאוד חשוב, במקרה יושב לידי ראש העיר אשקלון שחוותה את 7 באוקטובר בצורה קשה ואכזרית. לכן מה שאני אומר פה לא רק מדבר על נושא החטופים, זה מדבר למעשה על כולם.

אני יודע מעדויות של משפחות חטופים שראיינתי אותם, שב-7 באוקטובר היה ברור לרבים מהם שיש כאן למעשה מערכה רב זירתית שהיא למעשה גם מהדרום, גם מהצפון ואפילו מהים, כך חשבו חלק מהמשפחות מסיבות שאני לא אפרט.

אני רוצה לגעת פה בנקודה שהיא חשובה לכולנו. אם אנחנו רוצים להביא את החטופים ולא רק את החטופים אלא להגיע למצב שיהיה שקט ורוגע לדרום ולמרכז, אנחנו צריכים להיות החלטיים בדרך שאנחנו הולכים בה. לצערי, אנחנו נמצאים במצב שראש הממשלה נוקט בדרך שהיא הפוכה, סותרת אחד את השנייה. מצד אחד הוא מדבר על מיטוט חמאס והחזרת החטופים דרך המיטוט של חמאס ומצד שני הוא מחזר אחריהם ללא לאות בעסקאות. הדרך הזאת אין לה תכלית.

החמאס מעוניין במשא ומתן לכל אורך הדרך שלא ייגמר לעולם. המשפט הזה שלא ייגמר לעולם, זה המשפט של החמאס. כל עוד יש משא ומתן עם החמאס, החמאס הוא הגורם השלטוני שמחזרים אחריו, החמאס הוא גורם שלא מחסלים אותו לעולם כי יש לו את החטופים והחמאס הוא גורם שתמיד יאיים על רציחת החטופים, כי הוא הגורם שתמיד ילכו אחריו.

אני רוצה לבקש ממך, אתה חלק מהקואליציה, אני הזדעזעתי לשמוע, דרעי לא הגיע לישיבת הקבינט המצומצמת, אבל לא בגלל אבינתן ולא בגלל החטופים ולא בגלל שראש הממשלה לא החלטי, אלא בגלל סיבות אחרות.

מאיפה אתה יודע מה הסיבות?

מה לעשות שדברים שנאמרים בסתר מופיעים בגלוי? אני אגיד לך עוד משהו - - -

אני אגיד לך, מידיעה, אישית לגמרי - - -

אז אני אגיד לך עוד משהו, דרעי מסרב להיפגש עם פורום תקווה - - -

אני לא מהמפלגה של דרעי.

אבל דיברת ואני עונה לך. דרעי, מאז תחילת החטיפות מסרב להיפגש איתנו. בפסח שאחרי החטיפה, אני אישית ניסיתי כמה חודשים להיפגש איתו וזה לא הלך, ככה גם פורום תקווה.

זה לא הנושא כרגע.

אני חוזר חזרה לנושא שלנו, הדרישה שלנו היא עקביות. זה מה שאני דורש. אם הקבינט והקואליציה וראש הממשלה קבעו שהולכים בדרך של מיטוט חמאס, אז לא יכול להיות מצב שבמקביל מחזרים אחריו בעסקאות. זה לא מביא לכלום. זה לא יביא לו את העשר הראשונים ולא את העשר האחרונים ובטח לא את החללים. אנחנו דורשים מכם תשובות למצב הקיים.

יותר מזה, מגיע הרמטכ"ל ושם ברקס להחלטות הקבינט, מדבר על המיליארדים שצריך כדי לקיים את העיר ההומניטרית בין מורג לבין פילדלפי, מדבר על זה שחיילי צה"ל יהרגו באלפים. אני אומר, הסיבה היחידה לזה שראש הצבא, אפשר להגיד מורד במערכת המדינית או הממשלתית, זה מכיוון שראש הממשלה לא עקבי בדרך שלו. ברגע שהוא מדבר על עסקה, מגיע רמטכ"ל ושם את הברקסים משלו. הכול זה רפיסות, לא איראן ולא חיזבאללה ולא האמירויות, שום דבר לא יכריע מה יקרה במדינת ישראל, אלא רק מה שיהיה פה עם החמאס.

מי שהולך על עסקה חלקית, מי שעושה עסקאות עם חמאס על חלק מהחטופים, לא יתפלא שאחרי כן כל הדרום יהיה מאוים מהחמאס, לא יתפלא שחיילי צה"ל רואים תעוזה גדולה ומתגברת של החמאס מול הטנקים ומול הנמרים. דברים שלא היו לפני כן ולא יתפלא עם 41 הלוחמים שנהרגו במרכבות גדעון, הדבר הזה יחזור שוב פעם.

אני מבקש ממך ודורש ממך, תעלו את העניין הזה מול ראש הממשלה. לא לחינם הוא מסרב להיפגש איתנו כבר חודשים ארוכים. העסקה הזאת הורגת אותנו, היא הורגת את החטופים, היא הורגת את החטופים שנשארים מאחור והיא גם הורגת בחיילי צה"ל. החלטיות צריכה להיות מ-א' ועד ת'. תודה רבה לך.

תודה. גלעד קורנגולד בבקשה.

שלום, שמי גלעד, אני אבא של טל שוהם, שהיה 505 ימים בעזה, חזר לפני חמישה חודשים. הנכדים שלי, נווה בן שמונה, יעל בת שלוש, כלתי עדי, אמא שלה, דודה שלה ובת דודה שלה נחטפו, חזרו אחרי 50 ימים. איבדתי אחיין בצוק איתן, תתפלאו איפה? בחאן יונס ב-2014, אחיין שגדל אצלנו ואנחנו גידלנו אותו. אימא שלי ניצולת שואה. אני מגש הכסף ולי נמאס מהכול.

טל חזר, לכאורה אני יכול היום ללכת לטייל, לנפוש ולא, אי אפשר, יש לנו 50 חטופים בעזה, שרובם חללים, חלקם כבר כנראה לא יימצאו. זה על פי צה"ל. לי יש ראייה אחרת, אני חי בעוטף 30 שנה, אני יכול לציין שלפני 25 שנה יכולתי להיכנס עם רכב מהקיבוץ דרך מחסום סופה, ללכת לאכול דגים בים, לטייל, לעשות שוק, הכול השתנה.

כבר 19 חודשים יש מלחמה בעזה, נהרגו לנו מאות חיילים, נפצעו אלפי חיילים, פציעות קשות, אין שם פציעות רגילות פשוטות וחמאס ממשיך וחי ובועט וגונב לנו משאיות ומעזים להיכנס לנו לנמ"ר עם שבעה חיילים ולהפיל בפנים מטען. זה קורה כל יום, שלשום קרס בית ולפני זה, אנחנו כבר לא זוכרים מה היה. ההבנה היא שאין פתרון לעזה, בטח לא צבאי. חמאס הם חולדות, הם הרבה יותר מתוחכמים מאיתנו בשטח שלהם. תסתכלו בהיסטוריה של עזה, אדמה ארורה שאף אימפריה לא הצליחה ובטח לא אנחנו, שאנחנו מותשים, כל הסדיר שלנו בפנים. הכריחו עכשיו להאריך בשנה בקבע חיילים שכבר לא יכולים לנשום, מילואימניקים יצאו משם מוטרפים, תשאלו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים. אנחנו חיים בעוטף, אני שומע את הפצצות שצה"ל מטיל כבר שלושה או ארבעה חודשים, זה מטורף. לכאורה כבר מזמן לא היה צריך להיות חמאס ועדיין ממשיכים.

יש לנו בעיה אחת שאני רוצה להפנות אליך, אנחנו כבר לא ארץ עצמאית. לצערי, ראש ממשלתנו, שהיה פעם ראש ממשלת ישראל עצמאית, רץ לכל דבר לחברו הנפלא טראמפ, לשאול אם זה בסדר ואם הוא מרשה לו לתקוף כאן ואם הוא מרשה לו לתקוף שם, הוא שולט בנו. כל הסיוע לעזה, זה לא אנחנו בכלל, אנחנו רק משלמים את זה. אין לנו שום ברירה אחרת.

צריך לעצור מיידית את כל המלחמה הזאת. לשחרר את החטופים כי זה פצע פתוח, מוגלתי, בעם ישראל. תזכרו, בלי חטופים, אף אימא ואף אבא ואף דוד לא יוכל להיות בטוח שהחייל שלו שהולך למלחמה יוכל לחזור. קחו בחשבון שלפני שלושה ימים נהרג חייל שניסו לחטוף אותו ולפני חודשיים נפצעו קשה שתי חיילות בהאמר כשהם כבר היו בריצה להאמר לחטוף אותם. הם הרבה יותר מתוחכמים.

לכן, אני לא אומר שלא לכסח את עזה, אבל קודם כל צריך לפתור את הבעיה, לעצור, להוציא את החטופים. אני יכול להבטיח לכם, עזה תישאר, החמאס יישאר, מי שגידל אותו וחיזק אותו ונתן לו במשך שנים זה אנחנו. הנה, אני לא מאשים ימין, לא שמאל, לא ראש ממשלה, לא אף אחד, אנחנו אחראים לזה.

חמאס הרבה יותר מתוחכם בעזה ואנחנו חייבים את החטופים, יש שם חללים שחובה מוסרית ודתית להביא אותם לקבורה במדינת ישראל, חובה. יש לנו חיים שהם בעצם לא חיים, הם קבורים באדמה. אני יודע, הבן שלי היה 480 יום קבור מתחת לאדמה. אני יודע מה הוא עבר, אני יודע מה הם עוברים. הם כבר חלשים, בלי אור יום, בלי ויטמינים, בלי כלום, לא יישאר מהם כלום. מה זה ייתן?

כל יום נהרגים עוד חיילים ועוד חיילים ועוד חיילים, על מה? על מזבח חאן יונס? על קידוש חאן יונס? על קידוש מה? יש לנו בעיה בעזה ואנחנו הפראיירים היחידים שנכנסנו, אף אחד לא מתערב שם. איפה אירופה בסיפור? איפה ארצות הברית? טראמפ נורא רוצה את עזה, תכניס את החיילים שלך. מדוע עלינו להמשיך את המלחמה הארורה הזאת בלי שום תוצאות? 19 חודשים אין תוצאות, זה לא יומן. 2,000 קילומטר טסנו לאיראן, השמדנו ועשינו וכאן אנחנו לא מסוגלים, אז אומרים לי זה משהו אחר, כן, זה משהו אחר, אכן זה משהו אחר.

מה אתם חושבים יקרה שאם נפסיק או נמשיך ואז נפסיק, יהיה שקט? לא יהיה שקט. העזתים לא יכולים להיות בשקט, הם בנויים על זה שהם יירו עלינו. שלשום ירו אחרי 19 חודשים על נירים, ירו על נתיב העשרה. הם ממשיכים וימשיכו, שודדים לנו משאיות.

לכן אני מבקש גם מחברי הכנסת, שאני מבין שיש רחש בחש בנושא שרידות הממשלה, יכול מאוד להיות שזה הדבר הצודק שאתם צריכים לעשות, לפרק את הממשלה, לאיים ולהכריח את ראש הממשלה, שהבטיח למשפחות החטופים לפני שבוע בוושינגטון, הוא הבטיח להם, הבטיח אישית לאנשים שזה בדרך אוטוטו, הוא בא לפה והוא לא יודע על מה מדברים בכלל. יש לו בעיות עם המפלגות, יש לו בעיות עם זה, אין שום בעיה, חייבים לסיים את המלחמה לטובת כולנו. תודה.

תודה.

אדוני היושב-ראש, אני יוצא לא מכיוון שאיני מכבד את האנשים, יש לי אירוע אחר.

אנחנו יוצאים כי ביקשו מאתנו לפנות מקום.

אתה לא חייב, יש לך רשות ממני.

תודה רבה, ידעתי לאיזה ועדה אני נכנס.

יש לך חסינות ממני ולו רק בגלל דבר אחד, גם כשלך נפתרה הבעיה, היא לא פתורה מבחינתך עד שיהיו כולם פה. אני חושב שכולנו מעריצים ומכבדים את זה בצורה בלתי רגילה. בבקשה, סימה.

אני מבקשת שלא יקטעו אותי, גם אם הדברים שאני הולכת להגיד הם חמורים, האמת היא כואבת לעיתים וצריכה להיאמר. שמי סימה חסון ואני יושבת-ראש ארגון צעדת האימהות, אימא לשני לוחמים, אחד מהם נמצא כבר בסבב המי יודע מה בעזה, כבר הפסקתי לספור, גם ברגעים האלה.

"ברגע שהמשאיות מגיעות, מאות מחבלים אזרחים קופצים ומשתלטים עליהן ויש הוראה מלמעלה לא לירות על אף אחד. בזמן שיש מודיעין שיש מאות מחבלים עם נשקים בכל האזור, בעיניים אנחנו רואים את זה, מחבלים מטמינים לנו מטענים בתוך האדמה, דרך הכוונות והמשקפות רואים את זה ואין אישור לירות. אתה עומד שם ואתה לא יודע מה לעשות. עכשיו אני מבין את הסיבה למה אנחנו לא מכריעים כבר שנתיים, נלחמים ואז הבאגר מתפוצץ ועוד מטען מתפוצץ וזה עולה לנו בחיי לוחמים".

זו עדות מתוך מאות עדויות של התנהלות חרפתית בעזה, לא פחות מכך. חיי הלוחמים, כנראה שהם לא מעניינים. זה קשה להגיד את זה, אבל כנראה זה ככה, רוקמים עסקאות על הגב שלהם. אני לא מבינה למה לא נכנסים לשם, אני קוראת לצה"ל מחץ הדלתא, שפשוט ישברו להם את העצמות שם. שייכנסו בכל הכוח, כל האוגדות, עד שירימו את הדגל הלבן.

חיי הלוחמים שלנו לא נלקחים בחשבון, אז אנחנו שומעים כל פעם זאת מלחמה ויש את הקורבנות. אבל זה לא בדיוק ככה. כשאתה מכניס חמישה סדירניקים לתוך נגמ"ש, כשהנגמ"ש הזה תקול וחמישה מילואימניקים, עשר דקות לפני זה אמרו שהם לא ייכנסו אליו כי הוא תקול, אז מכניסים את הסדירניקים שלא מדברים. אלה לא חללים שנופלים בגלל מלחמה, אלה חללים שנופלים בגלל רשלנות, רשלנות פושעת שאף אחד לא נותן עליה את הדין.

לוחמים שלנו שקושרים להם את הידיים. פצ"רית שיש לה דם על הידיים. כבר למדנו להגיד את זה ולשמוע את זה באולפנים כי זה מה יש, שבגללה בתי העלמין התמלאו בשנתיים האחרונים. היא האשמה הישירה למותם ולפציעתם של הלוחמים בעזה.

בנוסף, היא גם רודפת אותם כשהם יוצאים לנשום ולהתרענן בשדה תימן. לוחמים שחזרו מעזה. יצא משם אחד הלוחמים. ליאל שוהם, השם ייקום דמו, יצא כדי להתקלח אחרי חודש שלא ראה מקלחת. יצא כדי לאכול, כדי לשים את הראש שלו. קפצו עליו חוקרי מצ"ח ששלחה אותם הפצ"רית הארורה הזאת, לקחו אותו לשש וחצי שעות של חקירה. בתום שעות החקירה הוא חזר לשדה תימן, ירה בעצמו והתאבד. אני שואלת, מישהו מעמיד אותה לדין? מישהו פותח נגדה בחקירה? מה יהיה על הלוחמים שלנו? מישהו אכפת לו מהלוחמים שלנו חוץ מהאימהות ומהאבות? מה יהיה עם זה? לוחם שיצא מעזה, קפצו עליו, לחקור אותו, והוא התאבד. היה שם משהו איום ונורא כי זה לוחם, אם לא היה שם משהו איום ונורא, זה לא היה.

זה היה על משהו של מלחמה אחרת.

משהו בלבנון. היא חיכתה שהוא יצא מעזה? אם זה היה משהו בלבנון, למה לא חקרו אותו בסמוך למה שקרה בלבנון? זו הסיבה שאני קוראת לזה רדיפה. היא רודפת אותם בושה וחרפה. לא רק בושה וחרפה על ראשה של הפצ"רית, בושה וחרפה על ראשם של אלה שעדיין לא פיטרו אותה.

אני פונה לתומר יפעת ירושלמי, הפצ"רית, תחקרי את הנוח'בות, תחקרי את מי שאחראי להדלפת סרטוני כוח 100, תחקרי את החמאסניקים שאנסו סוהרות. את נטפלת ללוחמים שלנו, את נועצת בהם את הציפורניים, איפה המבוגר האחראי שידאג להעמיד אותה לדין? איפה שר הביטחון ישראל כץ? הרמטכ"ל אייל זמיר? בנימין נתניהו ראש הממשלה? כולם שותקים, כולם מחרישים. כולכם שותפים לדבר עבירה כל זמן שאתם לא מפטרים את הפצ"רית, כולכם שותפים לדבר עבירה.

מחדלים קשים בלחימה בצה"ל, ניסיונות של חטיפה של לוחמים, בניינים שמתמוטטים הלוחמים, עזה ממולכדת, בכל בניין ובכל שביל יש מטען. כלים לא תקינים, תקולים שהבנים שלנו נכנסים לתוכם, דוגמת אסון הפומה שנתתי. רוב פצועי עזה הם כתוצאה מרשלנות של מפקדי אוגדות וחטיבות. הפצ"רית לא עונה 20 חודשים לבקשות להעמיד לדין על רשלנות.

אני רוצה שתפתחו את האוזניים שלכם, נדרשת פה הצעת חוק של שיפוט בבתי משפט אזרחי. כמו ששופטים רופא על רשלנות רפואית, ככה צריך לשפוט מפקדים בכירים. אני לא מדברת על המ"כ ואני לא מדברת על החברים שנלחמים עם הבן שלי. אני מדברת על מפקדי אוגדות, כמו שתובעים על רשלנות רפואית, ככה צריך לתבוע על רשלנות צבאית. כי אם לא יהיה חוק כזה הבנים שלנו ימשיכו לשלם ביוקר. תודה.

אני רוצה שנייה אחת לענות משהו אחד קטן. לגבי הכלי התקול, הייתה ישיבה עכשיו סגורה על הנושא, ללא מתן לאזרחים להיכנס, זה סימן שזה יתמשך ככה ויישאר ככה. ב-2014 היו נגמ"שים תקולים, הם יושבים בכרם שלום, מוכנים למלחמה הבאה. אז על זה צריך לבוא בטענות באמת מאוד מאוד קשות. עם שאר הדברים, אני לא מסכים איתך, אבל לגבי הנגמ"ש זה באמת בעייתי.

תודה רבה לכולכם. תודה לכם. שנתבשר בשורות טובות, בעזרת השם. נחזור לדיון. הייתה לנו ישיבה קודמת והיו כאלה שלא הספיקו לדבר, טל קדמי, בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש, יש לי פשוט דז'ה-וו מלפני שנה שנתיים, כמו שאדוני אמר, גם אנחנו, להבדיל מהמאבק של המשפחות, ניצחנו ברוך השם את המאבק שלנו, אבל אני עדיין ממשיך כי הדברים מדברים אליי ברמה האכפתית. כי ותמ"ל היא מין ועדה אחות של ות"ל מאותו מטרו, אותם אנשים, לפחות. בחלקם.

כתוב במסמכים לישיבה שמטרתם לתכנן סביב התחנות ואנחנו בעצם ראינו במטרו תכנון נדל"ני שהערנו עליו הרבה פה בפני הוועדה בחוק המטרו, המדינה הודתה שמטרו = נדלן במסווה של תחב"צ, יש פה נהרה בלתי מוסברת למגדלים ובוז למי שלא. שמענו בישיבה הקודמת איך כינו את העיר שלי, רוצה להיות כפר קטן על חשבון התושבים ושירות תחבורתי ולנו לקח ארבע שנים לתקן תחנה לנכים. על שירות לבית החולים השיקומי הגדול בארץ, שאגב משרת מאות נפגעי חרבות ברזל היום, רצו לוותר כדי לבנות מגדלים בפאתי העיר, כנראה על אדמות חקלאיות.

אני מתרשם לדעתי שיש פה מעין פופוליזם, לא חלילה מהוועדה, פופוליזם והפחדות עם המילה משבר. תמיד כשרוצים לקדם משהו אומרים – משבר. פעם היה משבר קורונה, אחרי זה משבר תחבורה, עכשיו יש משבר נדל"ן. אולי זה מה שנקרא דל"פ בחדר הזה, דעה לא פופולרית, אבל להשקפתי, לפחות כמחסור, אין משבר דיור.

אם יש פרסומים על 150,000 דירות רפאים ונדל"ן לא מתנהג כמו כלכלה בסיסית שאם תציף את המדינה בדירות אז המחיר ירד - הגדלת ההצעה הפחתת המחיר - גם אם תוסיפו עוד מיליון דירות שבתכנון לא ירד המחיר ואני אומר את זה דווקא כזוג צעיר עם שני ילדים שחיפש באמת לפני כמה שנים לקנות דירה.

אני רוצה להעיר רק לגבי מועדפים, מתחמים מועדפים כביכול. שמענו את חבר הכנסת גינזבורג בישיבה הקודמת, לא חושב שתמ"ל אחוזה הוא מועדף בתכנונו הנוכחי, הרצליה לא רוצה את תמ"ל פינוי שדה התעופה, עיריית הרצליה לא רוצה אותו. לגבי אפולוניה, כבר ראינו שבית משפט העליון עצר את התכנון משיקולי בטיחות בדיון מורחב, כך שבמקום מועדפים אני חושב שאפשר לקרוא להם דווקא מעוררי מחלוקת.

לגבי הצורך במוסד הארצי, מה התוצאה? כמו שראינו במטרו, אין ספור תלונות מראשי ערים וח"כים שלא מקשיבים, זלזול ודורסנות כביכול. שמענו גם טענות על חוסר שקיפות גם מיועמ"ש הוועדה בסוף הישיבה שעברה, זה בדיוק מה שראינו במטרו, שעד היום ארבע וחצי שנים מאז שהתחלנו את המאבק, לא המציאו לי מסמכים ואני צריך לדוג מסמכים ומידע מכתבות ורעיונות והרצאות שעושים בכירים בנט"ע וות"ל.

לגבי הטענה כאילו הנדל"ן יממן את המטרו, זה מופרך מכמה סיבות: קודם כל המטרו לא יעלה 150 מיליארד אלא מאות מיליארדים, יש על זה הרצאה שאחת מיושבות השולחן כאן טענה זאת וצדקה. גם הקו הכחול מגביל בנייה.

לגבי המיסים, שמענו יזמים על פגיעה בכדאיות בחוק המטרו וכמובן יש גם את העניין הפעוט הזה של מלחמה שלא נגמרת, שעולה לנו מאות מיליארדים. כך שכל הרציונל של הותמ"ל והנהרה למגדלים לדעתי לא מתקיים. בסלוגן לקראת סיום, הותמ"ל נכשל ואני מצטרף לדרישה שלא להאריך אותו.

משפט אחרון, אני רוצה דווקא להגיד משהו לזכותם, אני אגיד רק שהיה לנו פתרון לעבור ל-BOT כמו בכביש 6 ולא הקשיבו, עכשיו בזכותם, בהגינות, אני רוצה שיבינו שזה לא פרסונלית, הבעיות במטרו התחילו לפני הנכבדים אלנתן ואלמליח, צריך בהגינות להגיד שמאז שהם התמנו בעיות שאני מכיר, נפתרו וזה מצחיק אותי לשמוע מקורב של ביילסקי מעיר על בעיות במטרו ומי שמכיר, מכיר.

אל תכניס לי פה עכשיו ענייני רעננה.

אמרתי לזכותם.

תודה. תומר גלאם, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, האמת היא, הבינו כל חברי הוועדה והאנשים הנוכחים פה גם בדרג המקצועי, לפני מספר דקות דנו על הנושא של הרחבת והגדלת הממ"דים, אמרתי גם את דעתי שזה חייב לבוא לידי ביטוי בצורה ניכרת. אנחנו מבינים יותר את המשמעות, לצערי מכולם, בגלל הניסיון המר שיש לנו בעיר אשקלון בהיבט הביטחוני. עד שלא היה את הותמ"ל, לא ידענו מה זו התחדשות עירונית, לא ידענו מה זה לקדם תוכניות וסוף סוף מדינת ישראל הביאה פתרון, פתרון יצירתי, שמצד אחד יש יותר תחרות בין הוועדות המחוזיות לוותמ"ל עצמם וזו תחרות בריאה, ככה הם מקדמים יותר את התוכניות.

דוגמה של תוכנית להתחדשות עירונית בוועדה המחוזית, סדר גודל של שמונה ועשר שנים, שעדיין אחת לא אושרה. מעל לשלוש תוכניות רוחביות, שבאו לידי ביטוי, שממש בתחילת שנה נתחיל לראות במקומות שלא הייתה בהם את ההיתכנות הכלכלית, שגם יצרנו היתכנות כלכלית וגם, בעזרת הותמ"ל, הבאנו את התכניות לידי מימוש.

לכן אני לא רק חושב שצריך להאריך, כי הותמ"ל צריך להמשיך את עבודתו, לפחות לשנתיים, כי בוועדה עצמה אתה יכול להוציא תוכנית לידי ביטוי של התחדשות עירונית תוך פחות משנה. אם חלילה הותמ"ל מופסק, זה אומר הפסקה של כל המנגנונים של ההתחדשות העירונית וההתפתחות העירונית, שזו המשמעותית שקיימת במדינת ישראל וזו התקומה האמיתית. לא רק באזור המרכז, זו התקומה האמיתית.

תודה רבה. ערן פיטלסון, בבקשה.

אני יכול להתייחס גם לסעיף 23?

אתה יכול להתייחס למה שאתה רוצה.

אז אני אתייחס גם לסעיף 23 כבר באותה הזדמנות.

סליחה, נציג את זה אחר-כך ואז תתייחס.

אגיד רק דבר אחד, אני אומר את זה בתור פרופסור באוניברסיטה, הותמ"ל הוקם, כמו שנאמר קודם, כסיירת. אם לוקחים את הדוגמאות הצבאיות, צה"ל בשנות ה-50 הראשונות היה על הפנים. הקימו את יחידה - - -

לך לשורה התחתונה מר פיטרסון בבקשה.

אגיע עוד משפט. מה שעשו, הקימו את יחידה 101, היא עבדה שנה ואחר כך הטמיעו את זה לכל צה"ל. הנקודה היא איך הפרקטיקות של הותמ"ל יעברו לכל מערכת את התכנון. זאת הבעיה, שאנחנו נשארים עם ותמ"ל לעומת ועדות מחוזיות וחושבים שזה יקרה בתחרות. זה לא יקרה בתחרות, זה יקרה בהטמעה וההטמעה הזאת לא חלה. פה יש לנו בעיה אמיתית ולכן כל פעם מדברים על ותמ"ל לעומת ועדות מחוזיות. צריכים לזכור שרוב התכנון הוא בוועדות המחוזיות ולא בותמ"ל. לכן אני אומר, אתם תאריכו את זה הפעם, אבל אם תאריכו את זה באופן זמני עד הותמ"ל יתבטל בהמשך כדי שהוועדות המחוזיות יפעלו כמו הותמ"ל, לשם צריך לשאול.

את זה אדוני אומר בשם מרכז שלטון מקומי?

לא, את זה אני אומר בתור עצמי. בסעיף 23 אני אדבר בתור מרכז שלטון מקומי. אני פרופסור באוניברסיטה והפרדתי את זה היטב.

תודה. נטע אבידור מקק"ל בבקשה.

שלום, בדיון הקודם דיברו לא מעט על פגיעה בשטחים חקלאיים ושטחים אחרים, אני רוצה להזכיר גם את שטחי היער. תוכניות הותמ"ל המאושרות, אני מדברת כרגע רק על המאושרות, פוגעות בהיקף לא מבוטל בכלל בשטחי היער. מדובר על אלפי דונמים, אני ספרתי 5,000 דונם, קרוב לשליש מהתוכניות המאושרות, שהיו בהן שטחי יער בסדרי גודל כאלה ואחרים, חלק מעט, חלק יותר, אבל הם בסביבות ה-40 תוכניות שנוגעות בשטחי יער. להשקפת קק"ל, הותמ"ל היא בעצם ועדה עם סמכויות דרמטיות. אנחנו תומכים בהמשך פעולתה אך ורק בתוכניות התחדשות עירונית. זה צו השעה, אנחנו מבינים את זה, מודעים לזה ובזה אנחנו תומכים, תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת סמיר בן סעיד.

תודה, אני לא רוצה להוסיף כלום.

ישיבה ראשונה שלך אצלנו, שיהיה בהצלחה. אתה לומד מהטובים ביותר. חבר הכנסת מלביצקי, בבקשה.

שלום אדוני. קודם כל ברור לחלוטין, אני חושב שאין פה מישהו שמתנגד לנושא של התחדשות עירונית, אני גם לא חושב שיש מי שמתנגד לשימוש שפחות עשו, ממה שקיוו לפחות, בכל הנוגע למתחמי הסעת המונים בדבר הזה. הבעיה שלנו נוגעת למקומות שבהם יש סוג של התפשטות החוצה, בעיקר צפייה של דמוגרפיה שצפויה לעלות ב-20-10 שנים הבאות ועל בסיס זה לקיחת שטחים בהליכים מאוד מזורזים שאם אנחנו נאפיין אותם אנחנו נראה מגזריות מסוימת ואני משתמש במילה הזו בכוונה, לא ארחיב כרגע.

אדוני יודע, כי שוחחנו, ביקשתי לשבת ולהישמע בנושאים האלה ולראות איך אנחנו מתגברים עליהם עם המנהלים של הותמ"ל, נאמר לי שאלמליח בחו"ל ושהוא לא יהיה עד שבוע הבא.

אתה יכול לשבת אתי, אין בעיה.

בוא נשב, אמרו לי שאי אפשר.

לא פנו אלי.

אני אשמח שנשב ואני אשמח שנבין איך אנחנו באמת דואגים שמשתמשים בזה לדברים שכולנו מסכימים עליהם ולא לדברים שקצת פחות מסכימים עליהם, אחר כך גם יש מתח בין ערים לבין מועצות ודברים כאלה, איך באמת יושבים וחושבים על הדבר הזה. אני יודע שישבתם והגעתם להבנות עם שי חג'ג', זה מצוין. אני אשמח שגם אנחנו נגיע להבנות.

בשמחה רבה, נשב, אין שום בעיה.

אפרת גוטמן, מגמה ירוקה ולאחר מכן ראש העירייה באר יעקב.

כבוד יושב הראש, חבר הכנסת יעקב אשר, חברי הוועדה, שמי אפרת, אני סטודנטית באוניברסיטה העברית, מארגנת את המגמה הירוקה בקמפוס. אני נמצאת כאן בשם אנשים רבים שאוהבים את הארץ הזאת ובשם צעירים שמתכננים את העתיד שלהם פה. על פי מבקר המדינה, 89% מהמערכות האקולוגיות בישראל נמצאות בהידרדרות במגוון הביולוגי. השטחים הפתוחים הם לא מותרות. הם נותנים לנו אוויר נקי לנשימה פיזית וגם מקומות מפלט נפשית.

(היו"ר מישל בוסקילה, 12:42)


פעם אחר פעם אנחנו מגלים שמתכננים תוכניות בנייה בדיוק על המקומות האלה, כאשר התוכניות האלה מקודמות דרך הותמ"ל, המצב החמור אפילו יותר. הותמ"ל מתכננת תוכניות מעל הראש שלנו. אין בה כמעט ייצוג לציבור וההחלטות מתקבלות בלי שקיפות, פעמים רבות גם בלי היגיון תכנוני.

כמי שגרה בירושלים רוב חייה, אני חווה מקרוב את האיום של הותמ"ל על אחד המקומות האהובים עליי, רכס לבן שנמצא בערי ירושלים, אחד האזורים הירוקים והמיוחדים באזור. רכס לבן נמצא ליד גן החיות התנ"כי. תכנית הבנייה ברכס לבן אושרה לבנייה בותמ"ל למרות התנגדות ציבורית רחבה, למרות החשיבות האקולוגית הרבה שיש למקום ולמרות שמדובר באחד המקומות האהובים ביותר על תושבי העיר. בתור סטודנטית צעירה שבדיוק נמצאת בשלב המעבר מההורים לדירת שותפות, אני יודעת כמה חשוב לקדם דיור בארץ שלנו, אבל לא ככה. לא במחטף, לא על חשבון הטבע, כאשר יש חלופות בתוך הערים, דיברו כאן על חלופות של בנייה בתוך הערים, לא בלי תשתיות. הותמ"ל היא לא הפתרון למשבר הדיור, היא רק יוצרת בעיות נוספות.

אני מבקשת מכם, בשם התושבים שאכפת להם מהארץ הזאת, אל תאריכו את החוק. בטלו את הותמ"ל, החזירו את כל התוכניות לוועדות המחוזיות וודאו שהתכנון בארץ נעשה בצורה נכונה, מתחשבת ומחושבת. החזירו את הקול לציבור עבורו אתם מבקשים לבנות. תודה.


(היו"ר יעקב אשר, 12:43)

תודה רבה. ראש עיריית באר יעקב, בבקשה.

ניסים גוזלן, ראש עיריית באר יעקב, אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, כל החברים, עמיתנו ראשי הרשויות, אני חושב שצריך טיפה לחשוב מחוץ לקופסה. מבחינת נתונים, התחלתי כשהיו תוכניות ול"ליות, מי שמכיר, זה היה בשנות ה-90, אני שמתי שתי תוכניות ול"ליות מ-2003, כשנבחרתי בנובמבר 2003. אלה תוכניות שאז היו הוראת שעה, כשלא היה ותמ"ל, יצאנו לדרך, יישמנו אותן והם עשו פלאים כי איתם התחלנו לפרוח. אני אומר שוב, חבריי פה שיושבים מימין וזה ברור שהשטחים הירוקים והשטחים הפתוחים זה משהו שצריך לתת את הדעת בכל עיר ובכל סביבה וחבריי פה נלחמים ובצדק, אנחנו כולנו בעד לאזן תמיד, איזונים זה תמיד דבר חשוב וטוב.

לדעתי המצב הקלאסי שצריך להיות, ברגע שלעיר יש תוכנית מתאר, קידמתי בוועדה המחוזית תוכנית מתאר ועל התוכנית המתארית, הצלחנו להריץ תוכניות לביצוע, כי הייתה תוכנית מנחה. בכל עיר שיש תוכנית מנחה קל יותר להריץ תוכניות לותמ"ל או לוועדה המחוזית וקל גם להגיע להבנות לגבי שטחים פתוחים ושטחים ירוקים ולתכנן את זה.

אני הרצתי 25,000 יחידות דיור בותמ"ל, כולם בהסכמה, אפס התנגדויות. גם כשהיו התנגדויות, ישבנו עם המתנגדים והגענו להבנות. אני חושב שבסוף מדובר בהנהגה, בסוף מדובר בפעילים חברתיים שרוצים את הסביבה בצורה מיטבית והנכון ביותר זה להגיע לאיזונים והבנה. אבל לכל עיר, אם היה לה תוכנית מתאר מנחה, ראש העיר, ההנהגה, בוחרים חלק בותמ"ל, כי התחרות, כפי שתומר אמר בין הוועדה המחוזית לוותמ"ל, זה דבר חיובי, זה דבר נכון. ככה אפשר להאיץ תהליכים וככה אפשר לקדם רשויות. בהצלחה.

תודה רבה. נתי לרנר, ראש מועצת יואב. לא פה. חיים פרויימוביץ, יושב ראש דירה להשכיר, בבקשה.

צוהריים טובים, כבוד יושב ראש הוועדה, הרב יעקב אשר. אני רוצה קודם כול להודות על היוזמה החשובה הזו של שר הפנים, הרב משה ארבל, יחד עם שר השיכון. נמצאים פה איתנו גם בשולחן הרב נתן אלנתן יושב-ראש המטה והצוות של רפי אלמליח. קודם כול, תודה על היוזמה, למה להמשיך? הגיע הזמן שהותמ"ל יהיה לא מוארך, אלא קבוע בחוק. אני חושב שהמכשיר הזה של הותמ"ל, שהוא כלי שהוקם יחד עם דירה להשכיר - - -

זה כבר ירד בוועדת שרים לחקיקה.

שי, אין לך סבלנות?

שתדע, אני מתאפק המון היום.

אני חושב שהכלי החשוב הזה, יחד עם חברת דירה להשכיר ויחד עם הותמ"ל, בעולם הדיור להשכרה ארוכת טווח עם דיור מכיל ויחד כזרוע ביצועית של תכנון, אנחנו עובדים מצוין, עובדים יחד. זה נותן פתרונות נהדרים יחד עם ראשי הערים. אני חושב ששיתוף הפעולה הזה הוא שיתוף פעולה שחייב להמשיך ואני אשמח בכבוד היושב ראש, שניתן לאריאל וכסלר, סמנכ"ל התכנון שלנו, להרטיב לכם קצת את הפה ולהבין את הפרי - - -

אדוני, כמה זמן אתה יושב-ראש?

שנה, אבל אני דירקטור בדירה להשכיר.

אדוני, קודם כל הדברים שאמרת יירשמו לפרוטוקול. לקראת הדיונים, אם יהיו, אם הממשלה תאשר תזכיר חוק, כרגע עוד לא אושר, אם היא תאשר תזכיר חוק כזה וזה יובא לדיון, אני לא יודע אם אני אהיה פה, אבל אם זה יהיה, אז אנחנו נדון בזה ואז גם לדעתי יש הרבה דברים שבאמת אפשר אולי לקבוע מחדש ולעשות את זה בצורה נכונה. אל תשכחו דבר אחד, יש פה מפלגת ראשי ערים ומפלגת ראשי המועצות האזוריות, אני בסוף חושב כראש עיר, אני ראיתי ורואה את הדברים. אני חושב שלותמ"ל יש לו חשיבות גדולה מאוד, אבל יש גם דברים שצריך לראות. לפעמים כשסופרטנקר מתחיל לנסוע, הוא דורס כל מיני דברים, לאט לאט מתחילים לעלות קצת למעלה, אז אפשר לראות, למקד, לתת משקל לכל דבר. גם ההערות שהיו למועצות האזוריות, גם ההערות שהעירו פה חברי הכנסת, צריך לראות שבסוף הסופרטנקר לא הופך להיות דבר חלילה שעושה טעויות. לכן אני אומר, כשזה יגיע, זה נרשם בפרוטוקול.

אדוני היושב ראש, אבל צריך לבדוק גם כמה דירות להשכיר הושכרו בשנים החולפות.

אריאל וכסלר בבקשה.

עוד רבות ידובר בחשיבות הותמ"ל בהקשר של הפעילות הממשלתית. אני רוצה לשים זרקור קטן על הנושא של ההשכרה ארוכת הטווח. כמו שאתם יודעים או לא יודעים, עולם ההשכרה ארוכת טווח של ישראל אינו שונה מאוד מהעולם, כשליש ממשקי הבית. ההבדל הוא בשיעור של יחידות דיור להשכרה מוסדי. זאת אומרת, יחידות דיור להשכרה שאינן מנוהלות על ידי פרטים, אלא הן מנוהלות על ידי גופים שיכולים לבקר אותם.

העברנו מצגת, אבל ניתן את הפאנץ', שוק השכירות הולך ועולה. משבר הדיור שכולנו חווים אותו, יש לו השפעה מכרעת על שוק ההשכרה, הוא רק הולך ועולה. כשאנחנו מסתכלים על היקפי השיווקים שביצעה החברה מתוך כלל - -

אם הותמ"ל היה מצליח, לא היה משבר דיור כזה.

- - יחידות הדיור שהחברה מנהלת ושיווקה, כ-30,000 יחידות דיור שכרגע נמצאים בתהליכים שונים, יותר ממחצית באים מתוכניות ותמ"ליות. כשאנחנו לוקחים את התוכניות הותמ"ליות שאושרו ונמצאות בתהליך ומנסים להבין, אם אנחנו צריכים להגיע לאיזשהו סך כדי לתת את אותו מענה, אנחנו מזהים שיש כסדר גודל של 70,000 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח בתוך התכניות, מתוכם נשארו שלא שווקו עדיין, סדר גודל של 58,000 ומתוכם יש לנו כ-26,000 שיכולות להיות זמינות בשנים הקרובות לשיווקים. כאשר היעד הכללי שלנו הוא להגיע למצב שבו משווקים בשנה כ-10,000 יחידות דיור. אם הכלי הזה לא יוארך וסמכויותיו, לא רק שלא יקוצצו, אלא יורחבו, צריך להבין שהממשלה מאבדת כלי מאוד מאוד חשוב ביכולת שלה לתת מענה.

תודה. דברים חשובים שנאמרו לפרוטוקול. דוקטור נזאר אבו עקל, בבקשה.

שלום אדוני. דר' נזאר אבו עקל, ראש מועצת ערערה. כשחוקק החוק של קמיניץ, תיקון החוק 116, הוא נתפס לכאורה כחוק גזעני, הייתי אומר, אבל הוא חוק מצוין שבא להסדיר את עבירות הבנייה. מנגד בא המציל, המציל הוא חוק הותמ"ל, שנתן את ההזדמנות לאלפי יחידות דיור בכפר ערערה, שהן בלי חשמל וכביכול נתפסות כעבירות בנייה, להיות מוכשרות. לכן המאזניים של חוק קמיניץ זה בעצם הכוח של הותמ"ל. הותמ"ל שיכול לאשר תוכניות תוך זמן קצר, המומחיות של חברי הוועדה של התכנון בותמ"ל והתכנון במגזר הערבי, זה בעצם סוד ההצלחה. אנחנו לא רוצים להיות עברייני בנייה, אנחנו רוצים גם מקומות לבתי ספר, לשצ"פים, אנחנו רוצים להסדיר את כל עבירות הבנייה ואנחנו לא רוצים מצב שהאכיפה מאיימת במאה צווי הריסה.

יש לי רושם שאתה לא ממש מקשיב.

הקשבתי לכל מילה.

איך אני מציל 100 צווי הריסה? יצרתי קמפיין לעצור את הבנייה, בשיתוף עם הותמ"ל ועצרנו את הבנייה למשך שנתיים, שלוש. הותמ"ל הראשון שאושר במדינה, זה היה 1061 אני חושב, זה היה בעררה, לאחר 30 שנה של היעדר תכנון. זו הייתה הצלחה אדירה, עם איחוד וחלוקה. הותמ"ל השני בערה הוכרז ב-2019, הופסק בגלל ערר כוללני וכרגע, אם יש לי תוספת של שנה או שנתיים בוותמ"ל, אנחנו נצליח להכניס עוד 2,000 בתים לתוך תוכנית שבמצב תכנוני שהוא מאושר ובלי זה אנחנו בבעיה רצינית. אתם הולכים לשמוע כל יום שני וחמישי שיש אצל צווי הריסה בערה וערערה, אנחנו לא עברייני בנייה, אבל זה המצב ולכן הותמ"ל יציל את המצב. תודה.

חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה רבה. אני זוכר שלפני מספר שנים כאשר הובאה ההצעה שוב להאריך את הותמ"ל, זה עבר בתמיכה שלנו. אני ער לעבודה שיש גורמים שמתנגדים לוותמ"ל, אבל כמו ששמעתם את דר' נזאר אבו עקל, ראש מועצת ערה ערערה, שהוא גם מומחה מהטכניון בנושא תכנון ובנייה, זה פתר המון בעיות, במיוחד בחברה הערבית כאשר יש מחנק בתכנון ויש מחנק של הריסות בתים ויש את חוק קמיניץ הידוע לשמצה. למרות שיש גם מגרעות לחוק הזה של הותמ"ל, יש כמה אזורים שהוא מאיים למשל על עשרות בתים, אבל הווקטור הוא וקטור חיובי ונותן ליישובים לנשום, פשוט לנשום מבחינת תכנון והסדרת הבנייה, זה הוכיח את עצמו, לפחות ביישובים שלנו.

ההערה היחידה, יושב-ראש הוועדה, היא שאני חושב שזה לא צריך להיות מוארך רק בשנה אחת, אלא ביותר. עדיף שזה יהיה חוק קבוע, אבל ההארכה צריכה להיות לפחות שנתיים, שלוש, למרות שלדעתי הממשלה הזאת תיפול בקרוב ואני לא יודע מה תעשה הממשלה הבאה, אבל חשוב להאריך ביותר משנה, מה עוד שכמה ראשי רשויות תומכים בהארכה ותומכים בחוק. תודה רבה.

לגבי מה שאמרת על שנתיים-שלוש, כרגע המנדט שלנו הוא שנה, לא הייתי מציע להיכנס כרגע לעניין הזה. שוב, מרחף גם תזכיר חוק ממשלתי שמדבר על משהו יותר גדול, שאני לא יודע אם הוא יגיע או לא יגיע, אני לא יודע אם הוא טוב או לא טוב, יש לנו צדדים טובים וצדדים אחרים. אני רוצה לומר דבר אחד, כשאנחנו מאשרים צו, האפשרות שלנו באישור הצו זה מאשרים או לא מאשרים. אני לא יכול לעשות כרגע שינויים. אפשר להגיע להבנות, יגידו דברים לפרוטוקול, נתתי גם את השבוע בשביל שידברו קצת אחד עם השני, אז אני מקווה שנגיע בסופו של דבר להבנות בעניין הזה. גורי נדלר מהתחדשות עירונית, אחריו הנציגה של משרד השיכון, בבקשה.

גורי נדלר, מנהל אגף תכנון מהרשות להתחדשות עירונית. אני רוצה להתחיל מלהגיד שביום רביעי הקרוב, בעוד יומיים מתקיים דיון בותמ"ל בשתי תוכניות התחדשות עירונית, מעל 4,000 יחידות דיור. עד עכשיו, כולל עכשיו, אנחנו עסוקים בתיאומים לקראת הדיון הזה. התכניות האלו שונו ללא היכר בעקבות העבודה עם הותמ"ל ועם הרשויות המקומיות. בקיצור, לפחות בתחום ההתחדשות העירונית, הותמ"ל הוא בדיוק ההיפך מדורסני. זו ועדה שיש לה קשב, יש לה משאבים, יש לה רצון לסייע ורצון לאשר תכניות ואנחנו עובדים איתה מצוין. הותמ"ל מאוד קידם את ההתחדשות העירונית בישראל.

יש לנו היום כ-80,000יחידות דיור שמקודמות בתכניות התחדשות עירונית בותמ"ל. יש עוד כ-80,000 יחידות דיור שכבר אושרו בתכניות התחדשות עירונית בותמ"ל. הותמ"ל מצליח לקדם תכניות התחדשות עירונית מסוג שלא היה קיים קודם, תכניות גדולות, תכניות של שכונות שלמות, תכניות של אלפי יחידות דיור.

רוח הדברים שלך מובנת.

משפט אחרון, לדעתי אי אפשר לפזר את הותמ"ל לוועדות המחוזיות, כי לותמ"ל יש משאב של עיסוק במעט תוכניות ויכולת לתת קשב לכל תוכנית, שאין לוועדות המחוזיות. אבל מכיוון ש-90% מהעבודה שלי היא בוועדות המחוזיות, אני יודע להגיד שהוועדות המחוזיות כבר מושפעות מהעבודה של הותמ"ל, יודעות לעשות דברים שלא ידעו לעשות קודם וההשפעה הזאת מחלחלת.

משרד השיכון, בבקשה.

ורד סולומון ממן, האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון, אני מ-2017 נמצאת בשירות הציבורי, והותמ"ל מהבחינה הזאת עשה לנו שירות קודש, כי הוא הצליח להגיע למקום שאף ועדה לא הגיעה עד הקצוות של הגבולות. אני מדברת על רג'ר, אני מדברת על חורפיש, על קיס רסמיה, על הרבה מקומות שלדעתי אף ועדה לא הצליחה לפרוץ את הדרך, לדבר את השפה. הותמ"ל הוכיחה מומחיות, רגישות, מקצועיות, היא שריינה את עצמה באנשי מקצוע מהשורה הראשונה, יועצי סביבה, יועצי תחבורה מהשורה הראשונה. לכן הצלחנו יחד איתה גם לפצח את האגוז הכי קשה שנקרא איחוד וחלוקה בקרקע פרטית ביישובי החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית.

תודה רבה. תומר צליח ולאחריו מרכז השלטון המקומי.

תודה רבה אדוני. אנחנו כמובן תומכים, המינימום הנדרש זה הערכת הוראת השעה. אנחנו כמובן סבורים שהוועדה הזאת הוכיחה את עצמה שוב ושוב במשך כל-כך הרבה שנים, הגיעה השעה שהוועדה הזאת לא תהיה בהוראת שעה אלא תהיה ועדה קבועה, ועדה שהחיוניות שלה - - -

ועדה קבועה לא נמצאת רגע על השולחן.

מבחינת קל וחומר להאריך את הוראת השעה. הוועדה הוכיחה את החיוניות שלה, היא ועדה מאוד מאוד מוצלחת והיא מהווה דוגמה גם ליתר הוועדות שנמצאות מתחתיה.

מירה סלומון, מרכז השלטון מקומי, אנחנו תומכים בהארכה במסגרת הצו. כפי שנאמר על ידי ראשי הרשויות שנמצאים כאן בוועדה ובכלל, הותמ"ל לא נקייה מקשיים, היא לא ועדה שפועלת באופן מקצועי ושיתופי כפי שאולי קצת מנסים לצבוע אותה כאן, יש בה הרבה מאוד פנים דורסניים וקשים וצריך יהיה לטייב אותם בחקיקה.

אמרתי שכשתגיע חקיקה מלאה יותר, אפשר יהיה לדון בזה.

אבל אי אפשר לשפוך את התינוק עם המים ואי אפשר להיות בסיטואציה שבה הותמ"ל לא נמצאת, כיוון שהיא נותנת מענה, אמרה זה נציגת משרד הבינוי והשיכון, היא נותנת מענה במקומות שהם קשים לפיצוח בדרכים אחרות ואי אפשר לקבור אותה ופשוט לסגור את הותמ"ל.

תודה רבה. המשרד להגנת הסביבה.

אדוני היושב ראש, מתי אתה מתכנן להצביע?

את זה שואלים בשקט. את בעד, אני יודע שאת בעד.

אני בעד, כן, אבל אני רוצה לדעת מתי להגיע.

אני מקווה 13:25, לפחות על החלק הזה, אולי אפילו קודם.

אני יכולה לשבח את הוועדה ואת העומד בראשו, שהוא אפילו לא עונה לי לטלפונים, אבל זה סיפור אחר, שהדיון מתנהל בצורה נורמלית, מקצועית ומכובדת.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חשוב לומר איך בדבר שהוא כל כך ערכי, אין אופוזיציה וקואליציה.

אל תכליל את זה כל-כך מהר, תאמין לי שכל השבוע הזה פניתי לזרמים שייפגשו אחד עם השני. אני אומר עוד פעם, אם הייתי יודע שאני יכול לעשות דברים מעבר למאשר או לא מאשר, תאמין לי, לא היו צריכים לבקש ממני, הייתי עושה. עם הצוות המשפטי שלנו היינו מטייבים כמה דברים, אבל אנחנו יכולים רק לאשר או לא לאשר.

מבחינתי, אני חושב שלא לאשר זה יהיה חוסר אחריות טוטאלי שלנו, לעצור ככה הרבה מאוד דברים. נתנו בשבוע הזה לאנשים לדבר בינם ובין עצמם, בתחילת הדיון נאמר והראו את זה גם בטבלאות, שדברים שטופלו פעם יותר בכמות, אם אלה שטחים חדשים וממילא שטחים חקלאיים, שטחי מדינה וכולי, היום זה הולך ומתהוון ומתחלק בין ההתחדשות העירונית לבין דברים אחרים וככל שזה מתאזן יותר ונהיה פחות, אז זה גם היטיב את הבעיות שהיו לראשי המועצות האזוריות וגם גם לארגונים הירוקים, למרות שאת מהנהנת לי "לא". בסדר, אתם חייבים לעשות "לא", אבל כבר דיברתם בישיבה הקודמת, אז לא תדברו היום.

שמי אלעד פנחס, ראש אגף תכנון במשרד להגנת הסביבה. אפתיע ואומר שאני סבור שהותמ"ל בשנים האחרונות דווקא עושה עבודה טובה, הוא בהחלט שינה את פניו בהרבה דברים. הוא עשה עבודה טובה והביא אותנו ואת כל עולם התכנון בכלל למאות אלפי יחידות דיור ביתרה תכנונית, חבל שאני לא יכול לשתף, אבל מהנתונים שאני אספתי, 820,000 יחידות דיור. אני פה בית הילל. 820,000 יחידות דיור ביתרה תכנונית, אם אנחנו מנסים לתרגם את זה לצורך האמיתי של השוק, אז גם אם נשב רגל על רגל אז זה יספיק לנו ל-15 שנה קדימה.

אתה מייצג משרד, תן לי את המסקנות של המשרד.

אני אתמצת את כל מה שכתבתי בחמישה עמודים במשפט, לותמ"ל יש יתרונות, אנחנו חושבים שהיתרונות האלה צריכים להתרכז בהתחדשות עירונית בלבד, גם אם זה אומר התחדשות עירונית לאורך תוואי המטרו, אבל בהתחדשות עירונית בלבד.

תודה רבה. סיגי בבקשה.

עשינו הרבה שיעורי בית, שמנו פה את מה שביקשו מאיתנו ועבדנו עליו בשבוע האחרון, מימוש יחידות דיור, דיור בהישג יד - דירה להשכיר הציגה את הנתונים ואפשר יהיה לעבור עליהם מהר שוב. פגיעה בקרקעות חקלאיות - ביקשו מאיתנו נתונים. התכניות של התחדשות עירונית - גורי היה פה ודיבר, אנחנו ניתן גם נתונים. שימוש בסמכויות הותמ"ל - רצו לדעת את הפילוח של סטייה מתמ"א, תמ"מ ותת"ל וצפי להמשך 2025 מה נשאר בצנרת שממתין בשביל להתקדם.

זה שקף שראיתם פה שעברה, של 25% פיתוח, הראינו נתון מדהים של 67% אחוז מהתוכניות שעמדו בארבע שנים - - -

זה אותו דבר שהיא אמרה בפעם הקודמת, אמרו לה שזה לא מתאים.

קצת סבלנות, אני אשתדל לענות על הכול. צריך להבין, אני שמה פה מספרים כשאנחנו יודעים את מה אנחנו יודעים ואנחנו לא יודעים מאיפה שאנחנו לא יודעים. מתוך 190,000 יחידות דיור שנמצאות בשלבים של התקדמות מבחינת אחוז פיתוח, אנחנו יודעים על 86,111 יחידות דיור שנמצאות או בתהליך או שהופק להן היתר. מתוך זה, 45,000 יחידות דיור, כבר הופק להם היתר, בסדר?

שאלו אז בישיבה כמה נבנו?

כמה נבנו וכמה אוכלסו, זו השאלה החשובה. אנחנו עשר שנים אחרי הותמ"ל.

הלוואי והיה לי את הנתון הזה בלחיצת כפתור. תכף רמ"י, שיש להם את הנתון של כמה נבנו, תדבר. אתם צריכים להבין שמערכת רישוי זמין זו הדרך שלנו היום - -

היא נותנת לכם את הנתונים שלה.

- - לבדוק מה קורה עם התוכניות חוץ מהפיתוח. לגבי הפיתוח אנחנו מתקשרים עם רשות רשות.

אבל לגבי סעיף 26 להוראות שעה שמדבר על 25% מכלל עבודות התשתית, יראו ביצוע בפועל, זה לא המצב.

בהיבט הזה המצב מדהים. אמרתם, זה לא מספיק, תראו לנו מימושים. אז אני באה עם הנתונים שיש לנו.

עינב רינגלר, מנהלת אגף תכנון ברשות מקרקעי ישראל, החל מהקמת הותמ"ל רמ"י הכריזה על 93 תוכניות מועדפות לדיור. אישרנו מאות אלפי יחידות דיור, יותר מ-360,000 יחידות דיור. היקף התכנון שרשות מקרקעי ישראל מחזיקה היום בהיקף ארצי, אל מול הותמ"ל, אנחנו מאשרים בותמ"ל קרוב ל-50% מיחידות הדיור שרמ"י מאשרת בהיקף הארצי. חשוב לי לתת את הדגש, שהתוכניות המוכרזות כוללות גם ייעול בשטחים שמוחזקים היום על ידי מפעלים ביטחוניים או מחנות צה"ל ובהקשר הזה מאוד חשוב לעשות ייעול של שימוש בקרקע.

בנוסף לזה אנחנו מטפלים גם בתוכניות להתחדשות עירונית וגם בתוכניות למגזרים שונים. רואים פה את החלוקה מבחינת השיווקים. אחוזי השיווק עומדים גם על כמעט 50% שיווקים, כמעט 170,000 יחידות דיור. מה שלא נמצא בשיווק, נמצא בפיתוח. כל תוכנית שמאושרת עוד לפני שהיא אושרה בותמ"ל יוצאת מיד להליכי פיתוח, מטופלת על ידי מערך פיתוח ברמ"י ובמקביל מטופלת על ידינו.

הייתי רוצה שתייצרו לנו, לא לישיבה הזאת, לידע אישי, טבלה, שבתחילתה תכתוב סיגי, בהמשך הטבלה, את תכתבי ובסוף הטבלה הדייר יכתוב ויגיד תודה רבה, קיבלתי מפתח, את זה אני לא אפיל עליכם. אני מבקש סיכום של שלוש השנים האחרונות ברצף הזה אם אפשר.

אדוני, אני רוצה לחזק את מה שאתה אומר, כי בסעיף 35 להוראת שעה כתוב, שר הפנים ושר האוצר ידווחו לוועדת הפנים והגנת הסביבה מדי שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. זאת אומרת, מ-2014, אז גם אנחנו קצת פישלנו בעניין.

התכנון שלנו הוא באמת רחב היקף בכל הארץ, ראו פה את רשימת הרשויות המקומיות שרשות מקרקעי ישראל, גם ורד, גם גורי, גם אריאל, מקדמים תכנון בהקשר הזה. מבחינת היקף הביצוע במערכת הבי-איי שלנו, מההשוואה של השכבות, אנחנו יודעים על היקף מסוים של התחלות בנייה, שאנחנו כרגע לא יודעים לתת עליו את הדעת, אבל בודקים את זה. אנחנו יודעים על השלמת בנייה של לפחות 30% מהעסקאות שנעשו. נעשו 4,000 עסקאות.

כמה זמן ממוצע מהתחלת בנייה להשלמת בנייה?

זה משהו שצריך - - -

השאלה האם זה לוקח כמו בשוק פרטי רגיל או לא?

כמה עסקאות?

פה יש 4,000 עסקאות קרקע נכון לדצמבר - - -

מתוך כמה יחידות דיור שאושרו?

הצגתי לפני כן את מספר יחידות הדיור שאושרו ושווקו.

תעבירו לנו את המצגת, אנחנו נפרסם את זה לחברי הוועדה.

משפט אחד, לפני שסיגי מתחילה לדבר, יש פה הרבה ראשי רשויות מאוד חשובים שקידמו הסכמי גג עם רשות מקרקעי ישראל. יחידות הדיור האלה מחוללות פיתוח מאוד גדול, מחוללות הסכמי גג מאוד מאוד נרחבים, גם בפריפריה, גם במרכז הארץ. מה שנאמר פה לגבי הרצליה, הוא לא נכון, עיריית הרצליה מתקדמת לכיוון הסכם גג עם רשות מקרקעי ישראל לעניין פינוי שדה התעופה, כמו הרבה רשויות חזקות, טובות אחרות שיודעות לחבק את התהליך הזה בשיתוף פעולה מלא.

יש גם את פארק הגולף הבינלאומי שיקום באשקלון, שהתוכנית מקודמת על ידי הותמ"ל ולא רק, זה מוקם על מזבלה והארגונים הירוקים. הופכים מזבלה למשהו שהוא מפואר ויש מתנגדים.

אני לא יכול לתקן בכל מקרה את הדברים, אז תנו בגדול את התשובות בשביל כבודה של הוועדה. את המצגת נפיץ למי שירצה, אפשר יהיה לבקש ממנהלת הוועדה, זה יהיה באתר הוועדה.

דירה להשכיר התייחסו - - -

לא התייחסו לדיור בהישג יד. כמויות? כמה דירות היו בהישג יד?

איפה וכסלר?

כמה מתוך ה-53% נבנו?

אני רוצה לומר, כמו שאריאל אמר, מתוך ה-30,000 יחידות דיור שיש היום בהשכרה, שחלקם כבר מוקמים, חלקם הקטן בשיווק וחלקם הגדול בהקמה, כמעט כמחצית הם פרי יוצר של הותמ"ל.

אבל כמה היתרי בנייה יש כרגע?

סך הכול יש לנו 5,236 יחידות דיור מאוכלסות. סך הכול בתהליך הקמה כ- - - -

5,000 מ-30,000.

אענה גם על זה. כ-17,500 בהקמה ועוד 3,300 לשיווק.

מה זה בהקמה? כמה היתרים?

אני אסביר. אמר פה היועץ המשפטי ב-12 שנים, אני חייב לומר שדירה להשכיר מבחינתי, איך שאני רואה את החברה, נולדה בארבע, חמש השנים האחרונות, צריך לומר, היא חברה צעירה בת 12 שנים. המסות התחילו לפני ארבע, חמש שנים. אנחנו היום עומדים במסות של שיווק סביב ה-7,000-6,000 בשנים האחרונות. לכן, אל תספור את השנים הראשונות, תספור את השנים שדירה להשכיר התחילה באמת לעבוד.

אמרו לנו 190,000 יחידות דיור, ולפי החוק צריך 30% דיור בהישג יעד. איפה ה-30%? אמרת 15,000 הכי הרבה, המתמטיקה שלי אומרת אחרת.

אגב, לא הכול זה דירה להשכיר.

לא הכול דירה להשכיר, אלה הנתונים של דירה להשכיר, זה פעם אחת. פעם שנייה, לוקח זמן עד שתוכניות נבנות ועד שמתאכלסות.

אם נוכל, נעשה דיון על זה.

אלה המספרים: 73,000 יחידות דיור משויכות להשכרה לדירה להשכיר. 58,000 שכבר שווקו - - -

58,000 נותרו, מתוכם כ-26,000 שהן זמינות בשנים הקרובות.

הן על העץ, מה זה זמינות?

זמינות כלומר ללא חסמי שיווק. אני מזכיר שתיקון שעבר בתוך חוק הותמ"ל עשה הפחתה מה-30% בלא מעט תוכניות. אבל בגדול, זה פחות או יותר סדר הגודל.

יש 58,000 שעדיין בקנה.

ביקשתם שנבוא עם הנתונים של האישורים מסטייה מתכניות מתאר ארציות ומחוזיות, מתוך 152 תוכניות שאושרו, היו 13 תוכניות שסטו מתכנית מתאר ארצית, 27 שסטו מתוכניות מתאר מחוזיות, ו-9 שסטו מתת"ליות. אפשר לראות פה את היחסים, אבל הבאנו פה גם את הרשימה. הסיבה שהבאנו את הרשימה זה קודם כל להראות שיש חפיפות, יש תוכניות שסתרו תמ"א ואפשר לראות את החפיפות. העמודה הראשונה זה שינוי מהתמ"א, העמודה השנייה שינוי תמ"מ והעמודה השלישית זה שינוי מתת"ל.

מה שחשוב לי לומר, האדום והכחול זה תשתיות. רוב השינויים והשימוש של הותמ"ל ביכולות שלו, הם עבור טיוב העירוניות. מסר שחשוב לי להעביר. גם בתיקון של ה-20% שמגיע, מה שהיה בחוק ההסדרים, זה עבור טיוב ותכנון יותר טוב.

חשוב לומר שגם כשעושים שינוי לתת"לים זה בתיאום עם הות"ל ביחד, מסדרים את התכנון טוב יותר, כי הרבה פעמים התת"ליות הן ברמה מתארית בהתחלה, עוד לא עשו את הדיוקים ותוך כדי התכנון המפורט פתאום מגלים דברים.

זה לא רק בתכנון, גם ברמת הביצוע. קורה שאנחנו בתור קבלני הביצוע, אני מדבר על ראשי הרשויות שמוציאים תוכניות, אנחנו פתאום מגלים שחסר פה כביש וחסר פה תשתיות, קל להריץ וקל לשנות בותמ"ל, זה קרה לנו הרבה.

סיגי, אני עוצר אותך כאן, את הדברים האחרים אנחנו נראה בהמשך. שי חג'ג' בבקשה.

אני רק אגיד שבישיבה הקודמת חברי כנסת שאלו שאלות מאוד נוקבות, צר לי, אבל התשובות שנתנו הפקידים פה לא קשורות לשאלות כהוא זה. אין להם מושג. אין להם מושג בכמה - - - יש וכולי, אבל לא משנה, לענייננו.

לא צריך להגזים.

מה לעשות? שאלו שאלות מאוד פשוטות ולא קיבלנו תשובות. ישבתי גם בישיבה הקודמת ולא קיבלנו תשובות. לענייננו, נגיד שמרכז שלטון אזורי באופן עקרוני מתנגד לותמ"ל, אבל יחד עם זאת הגענו להבנות עם מינהל התכנון ואני פורט את ההבנות כדי שזה יירשם לפרוטוקול: מבחינת התחדשות עירונית, הותמ"ל ימשיך כרגיל בדיוק כפי שהוא היה קודם, כמובן תמ"א 70. לגבי קרקע חקלאית, אם קודם מספר התוכניות שאושרו היה 18 - - -

לא הייתי קורא לזה הבנות אלא מגמות בהבנה.

לא, אלו הבנות.

זה משהו מעל של הוועדה? בלי דיון של הוועדה? סוגרים כאן מגמות - - -

אמרתי לך, אני לא יכול לתקן את החוק, לכן אני כן חושב שהשיח שקיים ויתקיים הוא נכון. לתת לזה כותרת כרגע של הבנות זה לא נכון.

זה אומר שזה משנה את החוק שהונח?

לא, לא, זה לא משנה.

בהבנה לגבי מה התבצע בפועל?

אני מזכיר לכם עוד פעם, הרי חלק גדול מהדברים היו שאלת המינון על דברים מסוימים שפוגעניים יותר, מצד שני, בדברים אחרים, לך למשל לא הייתה בעיה בהתחדשות עירונית בדברים מסוימים. לכן, בתוך הדברים, כשהם הציגו את זה, הם דיברו כבר בהתחלה על מגמה של ירידה משטחים - - -

אני עדיין שואל מה סטטוס ההודעה של שי כרגע?

אז לא הודעה, פשוט הייתה התנגדות גדולה, ביקשתי גם לנצל את הימים האלה כדי להגיע לרוח של דברים. אלה לא הבנות, אין פה הסכם חתום, אני לא חתום כערב. אני רק אומר דבר אחד, דיר בלאכ, סליחה - - -

אם אתה לא אומר, אני אומר דיר בלהום לא יעמדו בסיכומים.

תהיו רגע בפרופורציה. אנחנו מדברים על שנה הארכה, אוקיי? שנה הארכה, לא מדברים פה על חוק גדול, לא מדברים פה על הכול. שנה בישראל, אנחנו יודעים כבר מה יש על השולחן. היו הצעות שלהם, אני כיושב ראש ועדה קיבלתי גם את ההצעות בלי זה שיש כובד משקל גדול על דיור בהשכרה, יש נושא של תשתיות, צריך לקחת אותו בחשבון. אגב, הוועדה שלנו נתנה הרבה כוח למדינה בתשתיות, אני לוקח את האשמה הזו גם עליי, אבל אני אומר, יורידו את המינונים ויירגעו קצת. אז תדבר על רוח הדברים.

לא נחזור על מה שדובר. אנחנו מדברים על התחדשות עירונית שיתנהל כרגיל. תמ"א 70 שאלה תשתיות כמובן. לגבי קרקע חקלאית, מספר התוכניות ירדו מ-18 ל-10.

אתה יכול להגיד כמה בדונמים? בסך הכול תוכנית יכולה להיות אחת גדולה - - -

נכון זה גם יכול להיות קודם. לגבי הדונמים חשוב להכיר שאם קודם יכלה ותמ"ל לקחת 30% קרקע משבצת מיישוב, זה יורד ל-25% ויש לזה משמעות. היו ארבע תוכניות שיכלו לחרוג מזה וזה ירד לשלוש תוכניות. מדובר בהארכה לשנה, אנחנו מראש מתנגדים לחוק הקבוע אם הוא יעלה, מצד שני זה גם ישמש איזשהו בסיס למשא ומתן קדימה, כי מבחינתנו הותמ"ל הוא הארכה לשנה, שנה הבאה זה יהיה משחק אחר לגמרי, תודה רבה.

אנחנו נקריא את הצו.

"טיוטת צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה-2025

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 34(ד) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014 (להלן – החוק), לאחר המלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובאישור הכנסת, אנו מצווים לאמור:

1. הארכת תוקף.
התקופה האמורה בסעיף 34(ג) לחוק תוארך בשנה, עד יום כ"ה באב התשפ"ו (8 באוגוסט 2026)".

אני אסביר את המשמעות. ההצבעה שתתקיים בקרוב, עניינה המלצה של ועדת הפנים למליאת הכנסת לאשר את הארכת סעיף 34(ג), כך שבתקופה המוערכת יוכלו להיקלט בוועדה למתחמים מועדפים תוכניות נוספות חדשות באותה תקופה של שנה. זה כמובן טעון אישור מליאת הכנסת.

מי בעד ההמלצה לאשר את הצו?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 2
נמנעים – אין
ההמלצה אושרה.

בעד-2 נגד-2 אין נמנעים, ההמלצה אושרה. תודה רבה לכולם, אתם מוזמנים להישאר לחוק עצמו. ישנו דובר בשם שר הפנים, למה לא אמרת לי קודם? הייתי עושה את זה מכובד יותר.

שמי אלמוג סיגאווי, יועץ של שר הפנים לענייני חקיקה, קודם כול אני מברך על ההחלטה של הוועדה, אני רק רוצה להעביר גם בהמשך לדברים ששי חג'ג' מסר כאן, אז אולי חשוב שהוא ישמע, שהסכמות או הבנות או שיח או כל מיני דברים כאלה, זה דבר שלא עבר בלשכת השר ולא עבר דרך שר הפנים עצמו. זאת אומרת שאין כאן הסכמה של השר, שיח והמשך דיבור על דברים כאלה יכולים להיות בהמשך.

בשביל זה אני פה.

אדוני גם העיר על זה במסגרת הדברים שלו, בגלל זה לא הייתה פה דרמה לפני הצבעה, אבל היה חשוב לי להביא את זה בשם השר.

תודה רבה. נעבור לנושא הבא שעל סדר היום.


סעיף 23 (הרחבת סמכות הותמ"ל לתכנן בשטח הנוסף להכרזה) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פוצל לפי סעיף 84(ב) לתקנון]

סעיף 23, מחוק ההסדרים, שפוצל. מי מציג?

עומר ברון, אגף תקציבים. זה פוצל מסעיף 23 לתוכנית הכלכלית, תיקון חוק הותמ"ל, תיקון הרחבת שטח הכרזה. אז כיום ניתן להרחיב שטח מתחם שהוכרז בממשלה מעבר לשטח שהוכרז, כך שיכלול שטחים הנדרשים לשמש בעיקר את יחידות הדיור במתחם, שזה כולל מבנה ציבור, שטחים ציבוריים וחניה וכן דרכים ותשתיות אשר נדרשות לשמש בעיקר את יחידות הדיור במתחם, בהיקף הנדרש לצורך יישום מיטבי של התוכנית ובלבד ששטח ההרחבה אינו עולה על 20% מגודל המתחם שהוכרז.

מאחר שבמסגרת התכנון נדרש פעמים רבות להרחיב את שטח המתחם שהוכרז לשימושים אחרים, שיעור ניכר של תוכניות נדרש לתיקון ההכרזה של המתחם לצורך המשך קידומן והדבר מעכב את קידום הליכי התכנון. מוצע לתקן את חוק הותמ"ל, כך שסמכות הותמ"ל להרחבת שטח מתחם מועדף לדיור להכנת תוכנית לא תהיה מוגבלת לשימושים מסוימים, אלא לכל צורך הנדרש ליישום של התיכון.

בבקשה, שמעת מה הוא אמר? לא מוגבלת לשימושים בכל צורך שהוא.

ברור. זו הסיבה שהתנגדנו.

אני מבהיר לגברת ברנד כמה זה לא ברור.

לנו זה ברור לגמרי. שוב, בגלל שזה כל כך ברור לנו אני חושבת שזה לא נדרש, כיוון שכך בהחלט היינו מפרשים גם אלמלא התוספת.

אבל הנה, מישהו נתפס לכלל טעות.

סעיף 3 מדבר על ההכרזה לצורך תכנון מיטבי, בוודאי שמלכות אינה נוגעת במלכות, גם סעיף 4 שמדבר על השימושים שאפשר להכניס לתכנית מועדפת לדיור, בעינם עומדים. כיוון שביקשת שהדבר יובהר מפורשות, זה מקובל עלינו, כיוון שאין שום סברה אחרת.

ראינו שיש סברה אחרת. מטעם נציג הממשלה שהציג את הצעת החוק.

מקבל את התיקון של היועצת המשפטית למינהל התכנון.

מעירה לי רוני, שמה שהוא אמר, הוא לא המציא, הוא קרא מדברי ההסבר.

לא מדברי ההסבר, זה מדברים שכתבתי לעצמי.

לא משנה, בכל מקרה ביקשנו ואני מודה למינהל התכנון ולמטה התכנון שהסכימו להבהיר את העניין הזה שההרחבה, השטח הנוסף יהיה בתכנון מיטבי לאותם שימושים שמותרים לפי ההסדר.

ובכל מקרה זה לא יעלה על סך הגדלה של 20% בדומה למצב הקיים היום.

רציתי לשאול, האם זה רק להתחדשות עירונית?

לא.

אז ה-50% לא עלה, רק על ה-20%.

50% היה בהצעת החוק שלא התקדמה.

בתזכיר החוק.

נקודה שרציתי להעלות, תזכרו שרוב התכנון נעשה ברמה המקומית והמחוזית, בעיקר אני מדבר כרגע על המקומית. מנקודת ראות של הרמה המקומית, כאשר יש לך הכרזה, זה כאילו קדחו לך חור ברשות, כי פתאום יש לך תוכנית שהיא באה מלמעלה והרשות המקומית זה לא בשליטתה. על פי החקיקה אני לא מבין שזה תלוי בהסכמת רשות מקומית.

אנחנו עובדים עם 100 רשויות, 95% מתוכם, כלומר 95 רשויות תומכות בתוכניות ויש חמש רשויות שמתכננים על הראש שלהן. אמנם זה עושה המון רעש, אני מבינה את זה, חשוב לדעת שרוב הרשויות עובדים איתנו בצמוד ומקבלים מאיתנו שירות. אני אגיד שגם מי שמתנגד לנו, אנחנו עובדים איתו עדיין והצוות המקצועי יושב איתנו בישיבות, גם אלה שמכריזים קבל עם ועדה כמה הם מתנגדים, אנחנו עובדים עם הצוותים המקצועיים, חשוב לומר את זה.

תמקד בבקשה את ההערה כדי שהיועץ המשפטי יוכל לשמוע אותך.

ההערה שלי היא כזו, נקודת ראות של רשות מקומית שמתכננת וחיה בפרטים של הרשות המקומית, מכריזים על הכרזה של שטח מסוים שילך אל הותמ"ל. ההכרזה הזאת, מה שאומרים, זה לא סופי וזה יכול להיות גמיש. פירוש הדבר שגם בסביבה, זה לא הרי - - - בהכרח, יכול להיות פתאום שזה כן יהיה ותמ"ל, יעבור לותמ"ל, לא יעבור לותמ"ל, זה מגדיל אי ודאות. בתכנון, אחד הדברים החשובים זו הוודאות. זה חשוב ליזמים, חשוב לתושבים, לכולם חשובה מאוד הוודאות, לדעת מה הולך להיות. הגמישות הזאת מגדילה אי ודאות והאי-וודאות הזאת היא בעייתית. היא בעייתית לשלטון המקומי, היא בעייתית לאזרחים בשלטון המקומי, כי אתה לא יודע בעצם מה יהיה בסופו של יום.

לכן מה אתה מבקש?

לכן אנחנו מבקשים שההכרזה הזאת, אם זה נדרש, כי זה כבר בחקיקה, אנחנו רוצים שההכרזה כבר תהיה סופית, איך היא תהיה סופית? היא תהיה סופית על ידי זה שתעשה עבודת הכנה מוקדמת יותר לפני ההכרזה. כי הפרוגרמה הרי ידועה, הפרוגרמה צריכה להיות ידועה בעת ההכרזה, זה מה שצריך להיות.

תודה רבה. תשובה בבקשה.

ה-20% כבר קיימים בחוק כי הם חשובים. הרבה פעמים יש תשתיות שצריך, כשאנחנו צוללים לתכנון ברמה מפורטת, אנחנו מוצאים דברים. הדבר הזה קיים כבר היום בחוק וזה טבעי וזה הגיוני. לעשות תכנון מקדים כדי לדעת מה קו ההכרזה יפגע בהמון גורמים שהיו פה, שטוענים שעד שזה לא מגיע להכרזה זה עוד לא סופי ועוד לא חלוט והותמ"ל לא נוגע בתוכניות כאלה. לכן דווקא המסלול של הכרזה ואז סלילה לקו הכחול היא הכרחית. הרבה פעמים אנחנו מטייבים את הקו הכחול ומצמצמים אותו.

תודה. הערות נוספות?

מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. לנו חשוב להבהיר בעקבות הדברים שנאמרו כאן על ידי היועצת המשפטית של מינהל התכנון, בשיח עם היועץ המשפטי של הוועדה, שהתוספת הנדרשת לשם תכנון מיטבי לא תכלול יחידות דיור נוספות, סוגיות שהן ממש לא אמורות להיות חלק מתכנון מיטבי. זאת אומרת, בכל הכבוד, הרווח הקבלני של יזם לא אמור להיות חלק מתכנון מיטבי. תכנון מיטבי אמור לשרת את היחידות שכבר כלולות ולא עכשיו הזדמנות לפרוץ בשיעור של 20% לטובת התכליות הבסיסיות של הותמ"ל.

יש לנו דוגמאות, הכוונה היא בדיוק בשביל תכנון מיטבי. יש לנו דרכים שאנחנו נדרשים שאנחנו רוצים לעשות יחידות.

סליחה, אי אפשר שתחזרו שוב ושוב לצורכי ציבור, דרכים ומטרות ציבוריות, כי זה כבר קיים. אני לא מדברת על מה שקיים, בשביל זה לא צריך תיקון חקיקה.

יש לי פה דף שמראה את התיקונים האחרונים שנדרשנו לזה ושלא יכולנו לתקן, שתראי על מה אני מדברת. בנתיבות הכרזנו, תוך כדי תכנון גילינו שאם אנחנו מסיטים את כביש 25 אנחנו יכולים להפוך אותו יותר אורבני. היינו צריכים הרחבה שיכולנו לעשות לטובת הכביש, אבל לא יכולנו להביא את המגורים לדפנות, מה שיצר תכנון טיפש עם חורים בתוכו בגלל שהותמ"ל לא יכול לארגן את הבינוי שיבוא אחריו.

באזור שכונת הפארק הייתה דרך שהייתה אמורה להתכנס למקום מסוים, היה מבנה לשימור שרצינו לשמור עליו, כדי ליישר את הדרך רצינו לכלול עוד רצועה של בניינים קיימים של תעשייה שהיו אמורים להיות לתעסוקה בתוכנית אחרת, רצינו לכלול את זה בשביל לייצר מגורים ותעסוקה, התחדשות ולהסיט את הכביש כמו שצריך בשביל לשמור על הבניין לשימור. בסופו של דבר שמרנו על הבניין, אבל יצרנו איזשהו תכנון מאוד מאולץ ולא מיטבי בגלל זה.

הדבר השלישי זה תוכנית ביוקנעם, מנוף לכרמל. היו שתי תוכניות של יוקנעם, יוקנעם של קרקע פנויה ויוקנעם התחדשות. בקרקע הפנויה שמנו אצטדיון וכשצללנו לתוך יוקנעם ההתחדשות גילינו שיש שם מגרש כדורגל מאוד מרכזי שנמצא במקום קריטי לתוכנית. היה לנו חשוב לכלול את האצטדיון הזה בשביל ליצור חיבור בתלת מימד מהכביש עד לשכונה, לעשות שם שימושים שמתאימים, היה שם מסוף אוטובוסים, לעשות דברים טובים. בעצם היינו צריכים ללכת לתיקון הכרזה, עיכוב שלפעמים יכול לקחת הרבה זמן, לפעמים אנחנו מוותרים עליו מראש.

בבית שאן היה לנו אזור צ'ופצ'יק של הצ'ופצ'יק, שבגלל שלא רצינו להתעכב עם תיקון הכרזה, מיקמנו שם גני ילדים במקום מגורים. גני הילדים שהיו במרכז קצת יותר והיו יכולים להיות בתפרוסת יותר נכונה מסביב, היינו צריכים לשנות את המיקום שלהם כדי לעמוד בהוראות החוק.

כשאני באה לפה ומבקשת את הדברים האלה, באמת זה עבור תכנון מיטבי. אנחנו משקפים את זה לוועדה ואנחנו לא נעשה את ה-20% האלה במחשכים, זה משהו שאנחנו מצהירים עליו, אנחנו מראים אותו בחוות דעת מתכננת, אנחנו מציגים אותו בוועדה וחברי ועדה רואים.

מציגים אותו לאנשים הרלוונטיים, ראשי רשויות וכו'.

רשויות ברור, הם כולם מכירים את זה. אם יש משהו שהוא לא ראוי, צריך לשקול אותו.

אני בעד זה, אספר לכם שאחד הדברים שאני לא מסכים איתם, שהם סגורים בצורות כאלה, למשל במטרו יש תחנות, יש את הקו כחול, יש לפחות מקרה אחד שאני מכיר, שבו מדינת ישראל, אותו משרד תחבורה שמקדם מטרו, קידם גם מסוף תחבורה לאוטובוסים והקו הכחול נכנס לתוך מסוף התחבורה, בסוף אומרים רגע, אין מסוף. אין מסוף, או יש חצי מסוף שחצי אוטובוס יוכל להיכנס וחצי ייצא החוצה. למה? כי אי אפשר לגעת, אין גמישות. אני יודע שזה לא הותמ"ל, אני אומר הפוך, אני מסכים לכל מילה שסיגי אמרה, בגלל שאני לא רוצה ללכת לטקסי הכרזות למיניהם ודברים מהסוג הזה, על דברים הגיוניים שצריך אותם, צריך לשקף אותם, צריך להיות שקופים איתם.

צריך הסכמה של הרשות, כי אחרת - - -

צריך לשמוע את הרשות, אותה הסכמה שהייתה גם קודם, שגם היא לא הייתה הסכמה, אבל לשמוע את הרשות. להציף את זה, לטפל בזה, כי אף אחד לא בא לעשות סתם דברים בלי היגיון.

בשביל זה יש ועדה מחוזית, בדיוק בגלל זה. הותמ"ל זה לא ועדה מחוזית. כל מה שאנחנו עושים, כל פעם אנחנו לוקחים עוד ועוד צעד, כי הפכנו את הותמ"ל בעצם לוועדה מחוזית לכל דבר ועניין, עם כל הסמכויות הדרקוניות.

על העבירה הזאת לא ישימו אותי בגיהנום, תאמין לי.

צריך לזכור שיש הליכים של שיתוף ציבור. שבותמ"ל לא מתקיימים באופן הסדור ולכן ההסכמה של הרשות המקומית כמייצגת של הקהילה, על אחת אמרתי לא קיימים באופן סדור, לא אמרתי לא קיימים בכלל, אני מאוד משתדלת לדייק בדבריי. אנחנו חושבים שהדבר חשוב מאוד, בטח ובטח כשיש עוד סטייה ועוד חריגה. חלק מהדוגמאות שהוצגו כאן ידי נציגת מינהל התכנון בכלל היו הסטה ולא הוספה. חלק מהדוגמאות, שינוי במיקום ולא הוספה.

כל הדוגמאות שהבאתי היו הוספה.

אני רוצה למקד את השאלה, שיהיה ברור לוועדה על מה היא מצביעה, עלתה השאלה האם במסגרת ה-20% האלה אפשר להוסיף יחידות דיור? גברת סלומון העלתה את השאלה הזאת ועל זה לא השבתם.

כשדיברתי על הסתה, דיברתי על הסתה של המגורים, לא על הוספה של הצרכים האחרים. שאלתי על הוספה, בדוגמאות שניתנו הייתה הסטה.

זה גם הדיוק שנעשה, כל השימושים שמותרים לפי סעיף 4. ב-4 יש גם יחידות דיור, גם תעסוקה, גם מסחר.

חשוב לומר לגבי שיתוף הציבור, הותמ"ל עושה שיתוף ציבור הרבה יותר טוב בצורה ממוסדת מכל התוכניות האחרות. בוותמ"ל יש שולחן עגול, מסודר, כשבאים עם תכנון ראשוני. עוד לפני שמתאהבים בתוכנית, כי בדרך כלל עושים שיתוף ציבור בוועדות המחוזיות הרבה פעמים או במקומיות, אחרי שמציגים את התוכנית ואז הולכים לשיתוף ציבור. התוכנית הזאת בכלל לא הגיעה לדיון בוותמ"ל, יש שולחן עגול, מציגים אותה בתכנון הראשוני ואחרי התכנון הראשוני אנחנו שומעים את כולם, את כל הגורמים, כולם מוזמנים, אלה ישיבות של שלש ארבע חמש ושש שעות ומתקנים בעקבות זה את התוכניות.

התוספת היא לאחר התכנון הראשוני, כלומר שולחן עגול כבר היה, אנחנו מדברים על ההוספה.

תוספת הרבה פעמים מצטרפת ברגעים האלה, ברגע שהם מתחילים.

מינהל התכנון, מה שהם אומרים זה שכשאתם עושים את השינוי, היא מבקשת אישור של העירייה, על זה אני חושב, למרות שהייתי ראש עיר, אני יודע מה זה, זה עוד ברקס עכשיו על דברים אחרים. אבל אני כן חושב שיכול להיות שהיה צריך לייצר איזשהו סיבוב, לא שולחן עגול מחדש, איזשהו יידוע, סיבוב עם אותם גורמים שהיו בתוך התוכנית. כי לפעמים יכול להיות שהתוכנית הזאת תוכננה לפני חצי שנה, היה שולחן עגול והאילוצים הגיעו הרבה אחר-כך.

ראש הרשות שבו חלה תוכנית חבר בתוכנית. הוא מגיע בכל התוכניות - - -

מי עוד חבר בשולחן העגול?

כולם. אנחנו פותחים לכולם.

אז תפתח מיני שולחן עגול על השינוי, בלי חתימות, היוועצות.

אני רוצה להסביר משהו על התהליך.

תגידי לי כן או לא?

לפי חוק הותמ"ל יש התייעצות עם הרשות המקומית קודם להכרזה ואחרי שמנהל מינהל התכנון מחליט על ההכרזה, שוב נשלחת התייעצות ליו"ר הרשות והוא רשאי לצרף את - - -

זה הכול בשלב ההכרה.

לכן היא ביקשה הכרזה.

אם יש שינוי בשלב של הרשות המקומית, בשלב של הוועדה, אז בתוך הוועדה יושב-ראש הרשות המקומית, שם נמצאת התוכנית, הוא חבר בוועדה, ממילא הדבר מובא לידיעתו והוא יכול להשמיע את זה עמדתו.

אני לא יודע. דיברתם איתי ואמר נתן, אני סומך על מה שהוא אומר, השולחן העגול שלכם הוא שולחן עגול רציני. אני בא ואומר, שיכול להיות ששינויים כאלה, אם הם דרסטיים, תהיה היוועצות עוד פעם עם השולחן. היוועצות, לא הכרזות, לא חתימות, לא כלום.

אבל זה לא בחוק, כי גם השולחן העגול הוא לא בחוק.

תייצרו את זה.

שמעתי שני דברים פה שדי זעזעו אותי, למרות שמי שציני זה לא יזעזע אותו ולא יפתיע אותו. קודם כל שמעתי את סיגי אומרת, לא יודע על איזה רשויות היא דיברה, היא אמרה, יש חמש רשויות שמתכננים להן מעל הראש. זו בדיוק הדורסנות שאנחנו לא רוצים, למי התכוון המשורר?

דבר שני, נדהמתי לשמוע בישיבה הקודמת את אחד מבחירי מנהל התכנון, טענה חברת ועדה שלא מקשיבים להם מספיק, אמר אחד, אני לא אנקוב בשמות, 95% מההשגות ומהתנגדויות זה משחק מכור. זה לדעתי נושא ללה 433 ולא לוועדה. אפשר לזלזל עד מחר, אבל לנהל הליך תכנון באופן כזה, אתה רוצה שאני אתן את זה בתצהיר? זה יכול להיות גם בתצהיר.

יש ועדה לביטחון לאומי שם זה המקום. הערות נוספות על הנושא? אני מבקש להקריא את הצעת החוק.

כפי שאמרתי בתחילת הדיון, נבהיר שכל השינויים שאפשר לעשות זה בכפוף לשימושים המותרים לפי סעיף 4 לחוק.

זה מקובל, אנחנו רק מבקשים תיקון בהלימה ב-3(א) כדי שהנוסחים יהיו דומים.

אוקיי, לא לשכוח את ההלימה ב-3(א).

"תיקון חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)

בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014, בסעיף 3(ז) בפסקה 2 ברישא, בסופה יבוא: "והכול בכפוף להוראות סעיף 4".

זה לא בסופה של פסקה 2, זה בסופו של כל הסעיף.

אמרתי ברישא, ואז, "בפסקה 2, במקום הקטע החל במילים: "לפי סעיף 4(ג)", עד המילים "הנדרש לצורך יישום", יבוא, "נוספים הנדרשים ליישום".

בסעיף 3א'(ה) ברישא יבוא: "והכל בכפוף להוראות סעיף 4א'".

סיימנו להקריא, יש לנו קודם כל ארבע הסתייגויות של יש עתיד, נצביע עליהן ביחד, מי בעד ההסתייגויות של יש עתיד?

הצבעה

בעד – אין
נגד – 2
נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.

2 נגד, אין נמנעים. ההסתייגויות לא אושרו. יש הסתייגויות של חבר הכנסת קרויזר שלא נמצא פה וסיעת ישראל ביתנו ביקשו בקשות דיבור.

אם כך, אני מעלה להצבעה את סעיף 23 (הרחבת סמכות הותמ"ל לתכנן בשטח הנוסף להכרזה) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פוצל לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מי בעד ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצו אושר

הצעת החוק עברה, תודה רבה לכולכם, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:51.