פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת החינוך, התרבות והספורט
15/07/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 464
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"ה (15 ביולי 2025), שעה 12:00

הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ג–2023, (פ/3713/25) של חה"כ אוהד טל, חה"כ עמית הלוי, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ משה סעדה, חה"כ משה סולומון, חה"כ יוסף טייב

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר

אוהד טל
מיקי לוי

בתן חן אילות - משרד ראש הממשלה

צבי נוסבוים - רפרנט שיכון, באגף התקציבים, משרד האוצר

נעמה רוט - משפטנית, משרד המשפטים

יצחק מלאכי - מתמחה במחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים

נועה סלוצקי - מתמחה במחלקה למשפט ציבורי-מנהלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אייל גינגולד - עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי מעונות יום, משרד החינוך

אורית זנבר - עו"ד, משרד המורשת

דניאל וידלנסקי - יועץ השרה, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות

עמרי גולן - עו"ד, הלשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

הרב ד"ר יוחנן פריד - יו"ר "בית הרב", עמותת "וזאת לראיה"

ניר אורבך - הרשות לזהות לאומית יהודית

ד"ר אייל צור - עמית בכיר, פורום קהלת

תמי סלע

אתי דנן

אושרה עצידה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ג–2023, (פ/3713/25), הצעת חה"כ אוהד טל, חה"כ עמית הלוי, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ משה סעדה, חה"כ משה סולומון, חה"כ יוסף טייב

צוהריים טובים. היום י"ט בתמוז התשפ"ה, 15 ביולי 2025. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר-היום: הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אוהד טל ומספר חברי כנסת נוספים.

אפילו אתה, אדוני היושב-ראש.

מה זה "אפילו אני"? אני חתום.

היועצת המשפטית, בבקשה.

תודה. אנחנו בדיון השני במסגרת ההכנה לקריאה הראשונה. הדיון הראשון נסב יותר סביב מורשתו של הרב קוק וההצדקות לחקיקת חוק כזה שמנציח את פועלו ומורשתו וזכרו. לא נכנסנו אז להסדר עצמו ולסעיפים, ואני מניחה שנגיע לזה היום.

הערה עקרונית. לא נעים לי מהיושב-ראש, כי הוא שומע אותי אומרת את הנאום הזה כבר כמה פעמים כי אנחנו עוסקים בכנסת הזו רבות בנושאים הקשורים להנצחת אישים, אבל חשוב שהעניין הזה יעלה בכל הצעת חוק תחילה כהערה כללית. יש חקיקה שמנציחה אישים. רובה עוסקת בהנצחת אישים ששימשו כנשיאים וראשי ממשלה, אבל יש גם הנצחה של אישים אחרים שבשל פועלם ועשייתם בחרה הכנסת להנציח אותם. בנוסף, יש גם דרכים אחרות שבהן המדינה בוחרת להנציח הנצחה במימון ציבורי או בהחלטות ממשלה. לא תמיד זה בחקיקה. יש החלטות ממשלה לגבי חלק מראשי הממשלה והנשיאים, ולעיתים יש גם תמיכות באמצעות משרדים. למשל, היו מבחני תמיכה של המשרד לשירותי דת להנצחת רבנים ראשיים לשעבר. גם העמותות שעסקו בהנצחתו של הרב קוק קיבלו תמיכות בדרך הזו, וכן הייתה הנצחה במימון ציבורי.

אנחנו פה מדברים על חקיקה ראשית. גם בחקיקה ראשית אנחנו מכירים שני מודלים עיקריים בהנצחת אישים: מודל של מועצה ציבורית, כמו פה, שהיא תחת משרד ממשלתי מסוים ויש תקציב שניתן לצורך ההנצחה. בדרך כלל זה נעשה בדרך של תמיכות למוסדות ציבור שהמשרד מעודד אותם לפעול להנצחה בדרכים שונות, ויש לעיתים גם מודל של הקמת תאגיד סטטוטורי של מרכז הנצחה, כמו שאנחנו מכירים במרכז רבין ומרכז בגין. לאחרונה היו עוד כמה מרכזים כאלה שהוקמו בחקיקה. זהו מודל יותר רחב. הוא גם כולל ארכיון, מוזיאון, אתר הנצחה, או מה שלא מוגדר בחוק. פה אנחנו במודל היותר צר. הוא דומה למודל שנחקק לאחרונה גם להנצחתו של הרב עובדיה יוסף. גם כשבוחרים במודל הזה יש עדיין שאלות עקרוניות ואיזושהי הסתכלות רוחבית על הנצחת אישים. יש פה תקציב ציבורי שמוקצה לצורך העניין הזה. ההחלטה איזה משרד יהיה אחראי, מה התקציב שיוקצה, באיזה אופן תבוצע ההנצחה, אמורה להיות משהו יותר שיטתי ומסודר. אנחנו רואים כבר הרבה שנים, אבל אולי היום באופן מתגבר בכנסת הזו, משהו מאוד לא אחיד בהחלטה. העלינו את זה גם בישיבות, וגם פנינו פה בכתב, גם למשרד האוצר בהיבט של התקציב שמוקצה, וגם למשרד המורשת, שהרבה מהחוקים הם תחתיו וחלק מהתפקידים שלו הם לעסוק גם בהנצחה ובמורשת, לגבי איזושהי עבודת מטה ממשלתית שנכון היה שתיעשה בהקשר הזה. הבנו שיש כן התחלה של עבודה כזו. אני חושבת שכן חשוב לשמוע על זה, גם אם כרגע אנחנו בחקיקה מסוימת.

בתן חן אילות, מנהלת תחום הפרויקטים הלאומיים להנצחה במשרד ראש הממשלה. אני רוצה לעדכן שמשרד ראש הממשלה מוביל עבודת מטה מקיפה בתחום ההנצחה. אני מתחברת מאוד לכל מה שאמרת, גם בהיבטים של קריטריונים ואחידות. למעשה, אנחנו כבר פנינו למספר משרדים, שיהיו חברים ושותפים לצוות הבחינה הזו. הפגישה אמורה להתקיים עוד במהלך החודש הקרוב, בראשותה של המנכ"לית דרורית שטיינמיץ, כמובן במטרה לבוא עם איזושהי הסכמה רחבה בכל תחום ההנצחה הממשלתית.

מה אתם צופים לגבי לוחות הזמנים שיהיו לכל עבודת המטה הזו?

זה נורא תלוי לאיזה מסלול נלך. אני מניחה שיעלו מספר חלופות. אבל בהחלט צריכים להיקבע קריטריונים אחידים להנצחה, קריטריונים אחידים לבחירת האישיות שמונצחת, ההיקף התקציבי, אבל גם היקף ההנצחה, וזה שהיא בחלקה תאגידים וחלקה במועצות. אנחנו כן נקווה להשיג משהו שיתייחס להכול ויוביל איזשהם קריטריונים אחידים לכל הדבר הזה.

מה תעשו אז עם חוקי ההנצחה שכבר קיימים?

אני מקווה שבהסכמה חלק מהם ייכנסו תחת אותו חוק כולל. ואם זה לא יהיה חוק כולל, אז זה כבר הליך אחר.

בסדר, טוב.

איזה משרדים שותפים בעבודה הזו?

אנחנו זימנו את משרד התרבות והספורט ואת משרד מורשת ומשרד האוצר ואת משרד המשפטים ואת משרד החינוך. יכול להיות שעוד משרד.

הצעת החוק הזו, וגם החוק להנצחתו של הרב דרוקמן, זה משרד ההתיישבות, ויש גם במשרד לשירותי דת מספר חוקים. קחו בחשבון להרחיב קצת את היריעה. זה ברמה העקרונית. אם יש עוד הערה עקרונית, נשמח לשמוע. ואם לא, אז נלך להקראה.

לפני כן, יש לנו אורח חשוב, הרב פריד, וכמובן ידידי חבר הכנסת לשעבר ניר אורבך, ואחר כך נצלול. בבקשה.

אין לי מה להוסיף, חוץ מרצון שזה כבר יתקיים סוף-סוף.

אנחנו שם.

ניר, בבקשה.

אני כבר דיברתי בדיון הקודם. קודם כול, שני דברים קצרים: ראשית, אני שמח שהחוק החשוב הזה עולה למרות כל המהומה שמסביב. בסוף מורשתו של הרב קוק היא על זמנית.

שנית, לגבי דבריה של בת חן – בממשלה הקודמת, ועל בסיס זה גם החוק התקדם בכנסת הקודמת, הוקמה ועדה כלשהי, בראשות השר חילי טרופר דאז, יחד עם מזכיר הממשלה שלום שלמה דאז, שהם גם כן היו אמורים, וגם זומנתי לפגישה אחת, לקבוע איזושהי - - -. אבל כן נקבעו שם קריטריונים שבעקבותיהם גם יצאנו לדרך. גם בכנסת הקודמת זה לא היה בפעם ראשונה, זה היה עוד בכנסות קודמות עם חבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב. אני מברך את חברי אוהד טל. זו באמת זכות גדולה, ויישר כוח. וגם לך.

בעזרת השם, שנזכה להיות אלה שסוגרים את המהלך שהתחלתם.

נקווה מאוד שזה יעלה לקריאה ראשונה, ולהבדיל מפעם קודמת שיהיה לזה גם חוק רציפות, כך שאם זה לא יעבור עכשיו קריאה שנייה ושלישית, זה יכול להמשיך. בת חן, אם תרצי, אני אנסה לבדוק אם נעשתה כבר עבודה ולאן הם הגיעו, ואולי על בסיס זה כדאי להתחיל.

בשמחה. אני כן אגיד שמשרד ראש הממשלה בסוף מנהל את יחידת ההנצחה גם בהתאם לחוק נשיאים וראשי ממשלות, חוק הרצל, חוק ז'בוטינסקי, חוק רחבעם זאבי. נעשתה בחינה מקיפה בעזרת חברת ייעוץ בעבר, ואנחנו מתכוונים לאשרר אותה, ולצורך העניין לבחון אותה מחדש, כולל חלופות נוספות, כי המציאות של היום היא קצת יותר מורכבת לעומת הבחינה שעשו אז, וצריך לראות איך אנחנו פועלים. אנחנו בהחלט נהיה בקשר.

הרב פריד, בבקשה.

רציתי להוסיף מידע שאני חושב שהוא חיוני בשתי נקודות: האחת, שנים רבות, מאז פטירתו של הרב קוק, לפני 90 שנה, התחולל ויכוח על שטח האדמה שהרב קוק חי עליו. ועדה מסוימת ניסתה לפשר וליצור איזשהו בסיס. התיק הזה נסגר סוף-סוף אחרי 85 שניים, ובית הדין הגדול מינה את הרב שטסמן כממונה על ההקדשות. שתי הקדשות התווכחו על שטח האדמה הזה במרכז ירושלים. לדעתי, ערכו הפיננסי קטן לעומת ערכו הרוחני. בסופו של דבר, יש היום מצב שקיימים שני הקדשות: האחד לגבי הקומה הראשונה, ואולי יש כאלו שמכירים את הנוף של ירושלים, וההקדש השני לגבי הקומה העליונה. הוא אושר על ידי בית הדין הגדול ונמצא באישרור של ההליכים המשפטיים.

לצערי, הענן שהיה במשך עשרות שנים האלה גרם לכך שכל מה שמופיע כאן כרעיונות טובים, נעצרו לפעמים, ולפעמים הם פותחו לכיוונים שלא היינו רוצים שהם יתפתחו. אני מודה לכם, אנשי הוועדה וליוזם ולמתעסקים באופן קבוע, מבלי לפרט בשמות, כל אחד מכיר, שבאמת סוף-סוף אפשר לדבר על דברים על השולחן. מי שמכיר את הנוף של ההקדשות, ובמיוחד הקדשות מסוג כזה, יודע שיש לא מעט דברים מתחת לשולחן מאשר מעל השולחן.

ודבר שני, שכדאי להזכיר אותו כאן, לפני שבוע הייתה לנו פגישה משולשת עם ראש העיר ירושלים והשר לשעבר משה ניסים, שהוא עכשיו בן 90, ואיתי. שלושתנו קיבלנו את הרעיון הבסיסי, שאותו עשה למעשה השר זבולון המר, זיכרונו לברכה, יחד עם שר המשפטים דאז משה ניסים, של הקמת תקנה תקציבית של הנצחת הרבנים הראשיים. לאסוננו, במשך אותן שנים הדברים הלכו ונקצצו. זה דומה קצת לשווארמה, שאותה קוצצים כל הזמן עד שנשאר רק הבסיס. ממיליון השקלים הראשונים שהוקצו לנושא הזה נותרו רק דברים בודדים. זה לא אומר שלא מגיע להם, אבל זה רק לציין את העובדה שאת המחשבות על הנצחת הרבנים הראשיים כבר עשו השניים האלה. ומשה ניסים, במלוא אונו הנוכחי, עודד את ראש העיר ירושלים לראות בשני המוסדות: יד הרב ניסים ובית הרב קוק במרכז ירושלים, כמקומות ההנצחה הלאומיים, הדתיים הלאומיים, התרבותיים הלאומיים וכד'.

אם כן, אני רוצה לברך כן על חידוש התנופה בדבר הזה. אני חושב שהישיבה הזו אמורה לתרום לעניין הזה. אני מקווה שבאמת נסתלק מכל החששות והקשיים וניגש הלכה למעשה.

אני לא מבין למה בעמוד השני למעלה לאחר המילה "נציג" נמחקו המילים: "העמותה, "וזאת לראיה", שהיא העמותה שמפעילה במשך כל השנים, ונאמר פה באופן סתמי: "העמותה העוסקת בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק". ודי לחכימא ברמיזא שיש פה לא רק רמיזא.

כשנגיע לסעיף הזה אנחנו ניתן כמובן גם למשרד המשפטים וגם לייעוץ המשפטי של הוועדה להסביר את שאר הדברים.

מציע החוק, בבקשה.

אני באמת רוצה שאנחנו נצלול לתוך החוק. לא תכננתי לומר דברי פתיחה, כי בסך הכול הצגנו את הדברים ואת החשיבות של החוק הזה בפעם הקודמת. אבל כן חשוב לי לומר שהגעתי עכשיו מלוויה של החייל שלמה שרם, השם ייקום דמו, שנערכה בבית העלמין הצבאי בכפר עציון. הוא היה אחד מחיילי חטיבה 401, גדוד הבוקעים, פלוגה ו'. הוא היה שריונר והוא נהרג אתמול בעזה. ראש המכינה שלו סיפר עד כמה הוא היה איש מיוחד, ועד כמה הוא היה איש רוח, ועד כמה גם כשהוא היה בתוך רצועת עזה, הוא היה מתכתב איתו אין סוף התכתבויות, ואומר לו: הרב, איך אני יכול להרים את הרוח של החברים שלי, איך אני יכול להרים את הרוח שלי, איך אני יכול עוד להעמיק, איך אני יכול ללמוד תורה, איך אני יכול עוד משמעות לדבר הגדול שאנחנו עושים, עם כל המורכבויות שקיימות. אני חושב שזאת בדיוק בדיוק בדיוק התורה. זאת אומרת, הקדושים האלו הם הפרי של התורה הגדולה שהרב קוק שם. תורה שמשלבת ספרא וסייפא, תורה שמחוברת לעם ישראל, תורה שלוקחת אחריות. וכן, עד כמה החזון הזה הוא חזון שנדרש היום לעם ולחברה שלנו. גם חזון שרואה ערך ותפקיד לכל אחד מחלקי החברה הישראלית. גם כשמאוד חלוקים, יש בכל אחד גרעין של אמת, ואיך אנחנו רואים את גרעין האמת הזה. זה חזון שמאוד מאוד נדרש היום, ולכן חשוב שנצליח לקדם את החוק הזה קדימה.

אני רוצה גם באמת לנצל את ההזדמנות ולהודות לאנשים שלאורך השנים האחרונות פעלו כדי שהדבר הזה יתקדם, כמו הרב יוחנן פריד שעמד באתגרים מאוד לא פשוטים ומורכבים בשנים האחרונות כדי לשמר את מורשת הרב קוק. הוא עמד בזה פעמים רבות גם לבד ועשה עבודה מדהימה. צריך להכיר ולהוקיר את מה שהוא עשה. אני רוצה להודות גם למרכז ירושלים למדיניות יישומית, שדחף את הדבר הזה. וגם לניר שנמצא כאן ומלווה. אני חייב לומר שכבר בשבוע הראשון שנכנסתי לכנסת ניר כבר קבע איתי פגישה שבה הוא אמר לי: אוהד, בוא, תעשה דבר שהרבה אנשים כבר ניסו לעשות ולא הצליחו. קח את החוק של הרב קוק ותנסה לקדם אותו. זה באמת היה חשוב לניר, והוא דחף את זה. תודה רבה גם לך, ניר.

אני אשמח שנצלול כבר לתוך הנוסח. ישבנו כבר גם כן קצת בינינו, וגם עם היועצת המשפטית, שהציגה כל מיני התייחסויות ללשון החוק וכל מיני הצעות להתאמות גם לחוקים שכבר חוקקו, שמבחינתי רובן הגדול מקובל עליי. הן ינסו לעזור גם מבחינת צמצום תקציבי וצמצום עול בירוקרטיה על בית הנשיא ומשרדי הממשלה וכו' וכו'. בגדול, קיבלתי את רוב ההערות וההתייחסויות. מבחינתי, ככל שנקדם בהסכמה את החוק הזה כמה שיותר מהר, זה יהיה מצוין.

בבקשה.

כמו שאמר המציע, הנוסח באמת כולל תיקונים שמבוססים על השיח שהיה, גם עם המשרדים, גם עם היו"ר והמציע, וכמובן שנדון בהם ונציג אותם.

לגבי סעיף המטרה – דיברנו פה הרגע, וצריך קצת להדק אותו. זה סעיף טיפה ארוך ביחס למה שאנחנו כותבים כסעיפי מטרה. וגם איזשהן התאמות ביחס לסעיפים שאנחנו מכירים מחוקים אחרים. ההצעה מתבססת כמובן על זה – קצת לקצר.

מטרותיו של חוק זה לציין את זכרו של הרב אברהם יצחק קוק ולהנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו, אשר ייסד את הרבנות הראשית לישראל, ושימש כרב הראשי הראשון והיה מנהיג ציוני דגול, איש רוח ומעשה, ולהביא לחינוך הדורות הבאים ברוח חזונו הציוני-דתי.".

אייל, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, הערות. קודם כול, כדאי להבהיר: שימש הרב הראשי האשכנזי הראשון. הרי היה חכם באשי ראשון לציון כבר מאות שנים לפני כן. וגם להוסיף את המילים: "לארץ ישראל". כדאי להוסיף את המילים: "האשכנזי" וגם "לארץ ישראל". כלומר, הרב האשכנזי הראשון לארץ ישראל. הוא נפטר ב-1935 ולא זכה לראות בהקמת המדינה.

נכון, זה דיוק.

אוקיי, אבל למה להכניס את המילה "אשכנזי"?

כיוון שהיה רב ספרדי במקביל.

אין בעיה, בסדר גמור. אבל בהיותו מייסד הרבנות הראשית, הוא היה הרב הראשי הראשון. זה נכון שהיה חכם באשי.

זה לא מדויק. היה ראשון לציון יעקב מאיר יחד. צריך לדייק היסטורית. היו שני רבנים ראשיים: גם יעקב מאיר וגם הראי"ה קוק.

אוהד, יש לך התנגדות?

טוב, בסדר. אין לי התנגדות.

מיקי, בבקשה.

ראיתי אתכם על המרקע וחשבתי שאתם צריכים לשמוע את מה שאני רוצה להגיד לכם. אומנם יש לך כאן רק שני חברי כנסת, אבל אני משתדל להגיד את זה לכל פרוטוקול, וגם במליאה. ראשית, זו הצעה ראויה. אני הצבעתי בעד. הצבעתי בעד הרב קוק, הצבעתי בעד הרב דרוקמן, הצבעתי בעד הרב עובדיה יוסף, ואפילו נאמתי נאום מלא ערגה לדמותו. הצבעתי כמובן עבור מנחם בגין. ההורים שלי היו חברי אצ"ל, וזה החינוך שקיבלתי.

מזה חמש-שש שנים אני מנסה לקדם, ומכיוון שהייתי בתפקיד אחר ולא יכולתי להגיש שנה וחצי חוקים, הצעת חוק להנצחת יצחק נבון שהיה גם חבר כנסת, הנשיא החמישי הספרדי הראשון של מדינת ישראל, ואני בכוונה מדגיש את זה, ושר חינוך. אבל אני לא מצליח מטעמים פוליטיים. בשבוע שעבר ביקשו ממני רק להציג ולדחות, ואני חושב שזו בושה לבית הזה. האיש הזה כתב ספרים שהם נכסי צאן ברזל. הוא כתב את ההצגה בוסתן ספרדי, שהוצגה מעל 2,500 פעם. אין לפניי כרגע כל הרשימה שהאיש המדהים הזה עשה. האיש המדהים הזה הוא דור עשירי בארץ, אם אינני טועה. הוא היה הגשר המרכזי בין מדינת ישראל לבין מצרים בהסכמי השלום. איך אמר הנשיא סאדאת? העם המצרי התאהב בנשיא נבון. למרות כל זאת, אני לא מצליח. כל פעם שאני מביא את זה להצבעה במליאה, יש משמעת קואליציונית וזה נופל. אני הצבעתי לכולם: גם לרב קוק, גם לרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, גם לרב דרוקמן, גם למנחם בגין, ולדוד לוי. נראה לי שהבית השתגע. אם אנחנו, חברי הכנסת, נשמעים בדבר כזה למשמעת קואליציונית, זו חרפה. איך נסתכל לדורות הבאים? תודה רבה על זכות הדיבור.

מיקי, אני אתייחס לדבריך. ראשית, אני לא מכיר ואני לא יודע מה הסיבה שבעטיה יש התנגדות לחוק הזה, ואני מוכן לעזור. אני בדיוק עכשיו עזרתי לפנינה, שהיא גם כן מהאופוזיציה, להעביר חוק לגולדה מאיר. אז אני בעד. בוודאי שהנשיא נבון ראוי ביותר לדבר הזה.

אני מוכן לתת אותו. לא רוצה קרדיט. אדוני עוסק בסל התרבות. הוא היה איש חינוך, הוא המציא את סל התרבות ולתת סל תרבות למי שצריך ולאלה שלא יכולים להוציא כסף. הוא היה באמת איש מקובל על כל המדרגים בעם, ללא הבדל.

נכון, ולכן צריך על מה ההתנגדות יושבת. צריך לבדוק את זה. בוא נשב על זה.

אני מוכן לדבר. תודה רבה על זכות הדיבור.

מיקי, אני מצטרף לדברי אוהד.

תודה רבה. העיקר שזה נכנס לפרוטוקול.

שמענו הערות לסעיף 1. אני ממשיכה לסעיף 2 – יישום המטרות. גם פה יש תיקונים, שמתכתבים עם מה שאחר כך נראה כדברים שבשיח ירדו. חלקם ירדו מהחוק. הנוסח המתוקן: "מטרותיו של חוק זה ייושמו בדרך של קיום יום הרב אברהם יצחק הכהן קוק וקיום אירועים ופעילויות חינוכיות ערכיות ומתן תמיכות למוסדות ציבור הפועלים להגשמת מטרות חוק זה, הכול לפי הוראותיו, הוראות חוק זה, הוראותיו של החוק.". כי נושא המלגות ופעילויות בבתי ספר ובצה"ל ירד בשיח שקיימנו, ולכן אנחנו משקפים פה את מה שנשאר, שזה באופן כללי קיום אירועים, פעילויות חינוכיות ערכיות, קיום יום הרב קוק ומתן תמיכות.

אולי רק לשנות את הביטוי: "קיום יום הרב קוק", כי היום הזה מתקיים עשרות שנים. כ-100,000 תלמידים משתתפים ביום הזה, וגם מבוגרים. עולים גם להר הזיתים. יש פעילות, ולכן: לקיים. לאשש את היום הזה.

זה רק מעגן את זה בחקיקה.

זה לא סותר את מה שאמרת, זה מעגן את זה בחקיקה.

אם אין הערות לסעיף, אני ממשיכה.

מעולה.

פרק ב': המועצה הציבורית. סוכם ששרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות.

אנחנו מבקשים להסתייג. אנחנו חושבים שזה צריך להיות אצל שר המורשת, ושמועצה כזאת צריכה להיות תחת שר המורשת.

בסדר, אני רוצה שזה יהיה שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות.

אוקיי. כרגע זה הנוסח. אם תחליטו אחרת, אז - - -. במקור היה: ראש הממשלה או שר שתקבע הממשלה לעניין חוק זה, וזה באמת דבר שאנחנו בדרך כלל לא כותבים אלא מעדיפים לקבוע מי השר שממונה על ביצוע החוק.

אם כן, ימנה מועצה ציבורית להנצחת זכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בחוק זה המועצה הציבורית. המועצה תהיה בת 13 חברים, ותכף נראה מה באמת ההרכב שמתגבש, ואלה הם. דיברנו על שלושה חברים עובדי המדינה - - -

הערה מטעם משרד המשפטים. אנחנו רוצים להעיר. אם אפשר שההרכב של המועצה יהיה קטן יותר. זו לא מניעה, אבל כן חשוב להגיד את הדבר הזה. כשהמועצה מורכבת מפחות חברים, זה תורם בסוף ליכולתה לפעול בצורה טובה יותר. כשיש הרבה חברים, פעמים רבות יש בהמשך קשיים במינויים, חברים עוזבים, הרכב הוועדה יכול להפוך להיות קטוע, וזה יכול בסוף לפגוע בפעילות המועצה. ולכן, כדאי לשקול להקטין את מספר החברים במועצה.

כן, אני מתחבר לאמירה הזאת. ולכן, אנחנו מנסים לצמצם בכל הצעות חוק, וגם בזו של 7 באוקטובר. יחד עם זאת, המועצה צריכה גם לשקף את מכלול האנשים שבסוף באים להפעיל את הצעת החוק הזו ולהוציא אותה לפועל. אני מציע להשאיר את זה ככה לקריאה ראשונה. לקראת שנייה ושלישית, אם אנחנו נמצא את הדרך כך, שמצד אחד, תהיה כן נציגות מספיק רחבה שמייצגת את כלל הזרמים הפועלים לקדם את הצעת החוק הזו ולהוציא אותה לפועל, ובמקביל לצמצם אותה, אנחנו נעשה את זה. זה נכון.

אדוני היושב ראש, צמצמנו כבר שלושה. צמצמנו מ-16 ל-13 כיוון שגם היועצת המשפטית הביאה את הטענה הזו. אבל בסדר, אני גם פתוח לעוד שינויים גם בהמשך, במידה וזה יהיה באמת נכון לעשות.

תכף גם נדון בהרכב עצמו. אבל מה המספר המומלץ מבחינתכם, מהניסיון שלכם?

אנחנו חושבים שכדאי לנסות להגיע למספר חד-ספרתי. אפילו תשעה חברים, או משהו כזה. אני יודעת שהתחלתם מ-16. מבחינתנו, גם 13 זה הגבול העליון. ושוב, זה לטובת פעילות הוועדה בסוף. יכול להיות מצב במועצות אחרות שמגיעים שוב למצב שההרכב קטוע ולא מצליחים להעביר את מבחני התמיכה. זה יכול להוביל לקשיים בהמשך.

אם מדברים באמת על דמותו של הרב קוק ועל הממלכתיות שלה, אז מכיוון שמשרד החינוך הוא משרד ממלכתי ומדברים על החינוך, אני חושב שצריך לבדוק, לשקול, והייתי מציע לחבר כנסת המציע לראות האם אפשר לשלב נציג ממשרד החינוך בתוך ה-13 שנבחרו. ואגב, המספר 13 או 11 לא מופרך. למיטב זיכרוני, במועצות מנהלים של תאגידים ומועצות, אני לא זוכר מועצה שיש בה מספר חד-ספרתי של חברי מועצה. בדרך כלל זה מגיע לדו-ספרתי.

בעובדיה יוסף יש חד-ספרתי, אבל זה באמת נדיר. 11 עד 13 זה כן מספר - - -

אני כן אגיד שבתקופה האחרונה, לאחר עבודת משרד ראש הממשלה סביב הצעת חוק של 7 באוקטובר, נעשתה עבודה מול כל הצעת חוק להנצחה והמועצות בכללותן. אנחנו מצאנו שמועצות רחבות פועלות פחות טוב ממועצות מצומצמות. ולכן, גם ב-7 באוקטובר הממשלתית מדברת על תשעה חברים. אומנם הגענו בפרטית ל-13, אבל אנחנו כן מנסים להתכנס להצעת חוק הממשלתית. אני חושב שזה נכון שזה יהיה כמה שיותר מצומצם, אבל מבלי לפגוע בייצוג ההולם שצריך להיות. אנחנו נמשיך לעבוד על זה בין קריאה שנייה ושלישית.

בדרך כלל במועצות מסוג זה כלל מדברים על שליש-שליש-שליש. כמובן לא חלוקה מדויקת. שליש הם עובדים של מגזר ציבורי, משרדי ממשלה, ופה גם יש את הרבנות הראשית שביקשו נציג, שליש שהם מייצגים בעצם מגזרים שיש להם עניין בקידום הנושאים שהמועצה הזו עוסקת בהם, שהחוק עוסק בו, ושליש הם בעלי מומחיות, אבל לא בעלי עניין, והם באמת נציגי ציבור שעוסקים בתחומים האלה בלי שיש להם עניין ספציפי. מתוך זה יש פה גם ארבעה שהם מגזר ציבורי, שלושה כרגע שהם נציגי ציבור ניטרליים, כך נקרא לזה, ועוד נציגים שמייצגים מגזרים וקבוצות רלוונטיות וארגונים שפועלים בנושא. תכף נראה מי הם.

מבחינת משרדי הממשלה מדובר כרגע על מורשת, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות ומשרד ראש הממשלה. עלתה פה הצעה לגבי משרד החינוך.

אגב, משרד המורשת מופיע בהחלטת הממשלה, ואני לא רואה את משרד ההתיישבות.

את מתכוונת בהחלטת ועדת שרים לגבי הצעת החוק.

כן.

זה מבחינת המחויבות עם איזה משרדים אנחנו צריכים לעשות תיאום ושיח בגיבוש הצעת החוק, אבל זה לא מונע משר מסוים – כאילו מההחלטה שזה יהיה השר הממונה. זה כבר שיח ביניכם.

אבל משרד המורשת כן נמצא בתוך החברים, אז איפה הבעיה?

לא. אמרתי שמשרד ההתיישבות לא נמצא. רק הערתי את זה. בהחלטת ועדת השרים, אדוני.

לא היה בכלל במשרדים שאמורים לעשות איתם תיאום בהחלטת ועדת שרים. ראש הממשלה, חינוך, מורשת, משפטים ומשרד הביטחון. לא הוזכר פה משרד ההתיישבות.

אני אקדים קודם את נציג הרבנות הראשית לישראל, כי אנחנו בחברים שהם מהמגזר הציבורי. "...כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל מקרב עובדי הרבנות הראשית או מקרב חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל כמשמעותה בחוק האמור, והכול לאחר התייעצות עם מועצת הרבנות הראשית לישראל.". פה התאמנו לחוקים שבהם יש נציג הרבנות הראשית במועצה. ואז יש את הגורמים השונים. ופה עלו גם שאלות משרד המשפטים לגבי מה הרלוונטיות של כל קבוצה פה, של כל נציג, ואולי על זה נשמע. נציגת המדרשות התורניות לבנות.

האם אין איזו כפילות או אי-בהירות לגבי שלושת הגופים: עובדי הרבנות, חברי מועצת הרבנות וחברים נוספים של מועצת הרבנות? יש פה.

לא, זה או או או.

זה או מקרב העובדים או מקרב חברי המועצה, ולאחר התייעצות עם המועצה.

המילים "מקרב העובדים" מעוררות קצת תמיהה. מי מהעובדים, אם לא אנשי חברי מועצת הרבנות? כלומר, אי-אפשר לקחת את העובדים כגורם שיקבע את מדיניות ההנצחה. העובדים הם בדרך כלל עובדים טכניים, והרבנים הם מכווני הכיוון.

אבל הם כפופים, כמו שעובד משרד כפוף לשר.

נכון.

ברבנות הראשית יש עובדים יותר בכירים ויש פחות בכירים.

אולי צריך לציין את זה באיזושהי דרך. כי זה פתח לבעיות פנימיות פוליטיות. השאלה היא מי הם העובדים. האם הם משגיחי הכשרות, הרבנים, מסדרי חופות וקידושים? צריך להגדיר אותם יותר.

בסדר, אבל כתוב: "והכול לאחר התייעצות עם מועצת הרבנות הראשית בישראל".

הרבנות הראשית תכריע מי העובד המתאים ביותר לייצג את המועצה את החוק הזה.

מועצת הרבנות הראשית תכריע. לא פותחים את זה למכרז בתוך הרבנות הראשית להגשת מועמדות. מועצת הרבנות הראשית מחליטה על זה ושולחת נציג. זה לכאורה הנוסח הרגיל והמקובל.

זה נוסח שקיים. זה לא שברוב המועצות יש נציג של הרבנות הראשית, אבל זה כן נוסח שהכנסנו אותו בחוק הרב עובדיה יוסף.

אולי באמת אפשר, וזה אולי גם ירגיע את העניין, במקום "עובדי הרבנות הראשית", פשוט לכתוב: מקרב מועצת הרבנות הראשית לישראל.

בדרך כלל דווקא כשיש נציג של גוף שהוא בעצם יחידה ממשלתית, שהוא משרד או - - -, אז זה מקרב עובדים שמייצגים איזושהי מומחיות שנצברת שם לאורך השנים. דווקא פה העירו לנו לאפשר גם מקרב חברי המועצה, ואז הוספנו את זה. זה היה המסלול.

הבנתי, בסדר.

אם אפשר, כמו שאמרת שלבקשתנו, לפרט על נציג המדרשות התורניות לבנות. אנחנו נשמח להבין מה ההקשר או החשיבות של כל נציגות כזאת בתוך המועצה של הגופים הפרטניים שמפורטים יחסית הרבה. גם כמו שאמרת על האיזון של השליש-שליש-שליש. כרגע האיזון הזה לא מתקיים, ויש נציגות של רוב לגופים בעלי זיקה אישית לחוק בתוך המועצה לעומת נציגי ציבור כלליים. אני רוצה להבין מכם מה החשיבות שראיתם בכל דבר כי אני לא בהכרח מכירה. יכול להיות שאחד הפתרונות לזה הוא פשוט להגדיל את כמות נציגי הציבור הכללים, ושם יכול להיות שיקול דעת לשר למנות מתוך אותם גופים שאתם - - -, ולאזן את זה איך שהוא רואה לנכון מתוך אותם גופים, ולא בהכרח לקבוע את זה כבר בתוך החוק שחייב להיות נציג מכינות, נציג תנועות נוער, נציג איגוד הישיבות הגבוהות. אבל, שוב, נשמח לשמוע.

למה את מתכוונת כשאת אומרת "זיקה אישית"?

זיקה – לא אישית במובן של ניגודי עניינים, אלא במובן של אינטרס שאתה עוסק בו או שאתה מגיע מתוך התחום. כשאתה מבין נציגי ציבור כללים, הרעיון בסוף הוא - - -

מאוד יכול להיות שבסוף חלק מהגופים האלה יקבלו גם תמיכות לפי מבחני התמיכה כי הם עצמם עוסקים בהנצחת המורשת ופועלו של הרב, וזה קיים, לא שזה לא קיים. אבל באיזון הזה, - - -

אני חושב שזה בורח מאוד מהרציונל של החוק. אגב, כמעט כל הארגונים פה כבר נהנים מתמיכות משרדים. לא יהיה פה כפל תמיכות. שוב, אני אגיד מה עמד ברציונל. אלו גופים שקשורים רעיונית. אני מניח שאם היה עובר חוק ברל כצנלסון, שבממשלה קודם ניסו להעביר, אז שם היו גופים אחרים שיהיו במועצה כי הם חיים את הדבר הזה, הם קשורים לזה, יש להם זיקה רעיונית לדבר הזה. התמהיל של הארגונים פה - - -

כן, וניסינו לייצר איזושהי פריסה כמה שיותר רחבה של ממשיכי דרכו של הרב קוק בפעילות, ומאלה שהיום חיים את התורה שלו.

נעמה רוט, משרד המשפטים. רק לחדד. הכוונה הייתה כמובן שמי שיש לו קשר מקצועי לנושא, וכמובן שיש לזה רלוונטיות. אבל כיוון שמועצה ציבורית היא ציבורית והיא אמורה לייצג אינטרס ציבורי רחב יותר, ולכן הדרישה לאיזון בין מי שגם יש לו קשר לבין מי שדווקא מייצג ציבור באופן כללי.

זה בדיוק התמהיל של הרכב המועצה. רוב המועצה זה משרדים כלליים, ויש - - -

זה משרדים ונציגי ציבור שהם לא בהכרח - - -

כרגע יש פה ארבעה או שלושה.

שימו לב שבכל חוקי ההנצחה שקשורים לאנשים עם איזושהי אידיאולוגיה רעיונית, יש במועצה שם ארגונים שרעיונית קשורים לדבר הזה – זה התמהיל.

כמובן שיש להם מקום. אנחנו באמת מדברים פשוט על האיזון, על כמות, על כמה לעומת עובדי המדינה, כשיש ארבעה, שלושה נציגי ציבור, וכרגע כל השאר הם - - -

נעבור אולי נציג-נציג ונבין את הפעילות. גם אני לא מספיק מכירה.

ההערה הובהרה. כרגע נעביר את זה ככה. שוב, אין פה משהו שהוא בעשרת הדיברות. אפשר לדון על זה בקריאות הבאות, בסדר? כמו שסיכמנו?

אפשר לכאורה גם עכשיו להבין את הרלוונטיות, מה העיסוק,

בואו נתקדם בהקראה ונראה מי הם הנציגים.

יש את נציגת המדרשות התורניות לבנות. אז אולי להסביר באמת לגבי כל נציג איפה החשיבות והרלוונטיות והזיקה הרעיונית.

זה בתי מדרש לבנות. שוב, אני רוצה שזה יהיה כמה שיותר רחב ומגוון, ושזה יביא זוויות שונות של גופים ובתי מדרש שפועלים לאור חזונו של הרב קוק, ולכן נראה לי שחשוב שנכניס גם את האלמנט הזה. שוב, רק בשביל שזה יהיה כמה שיותר רחב, מגוון ומייצג את הצדדים השונים של החזון הזה.

כתוב שם גם נציגה, לא נציג.

נציגה.

זה אומר שהשר ימנה את הנציגה. זאת אומרת, זה לא על פי המלצה של איזשהו גורם מכיוון המדרשות עצמן.

כן.

עכשיו הגענו לפיסקה (4). באמת בחוקים החדשים, בוודאי, שבהם מקימים מועצות ציבוריות, אנחנו לא מציינים עמותה מסוימת בשמה בגלל שזה דבר שעשוי להשתנות, גם השם, ולעיתים העמותות גם נסגרות, קמות בשם אחר, ואם יש מספר עמותות שעוסקות בפעילות שמגשימה את מטרות החוק, אנחנו גם רוצים לאפשר מינוי של נציג לאו דווקא מהעמותה שצוינה פה בשמה. ולכן, אנחנו כותבים את זה באמת בצורה שהיא יותר עקרונית.

הרב פריד, זה במענה לשאלתך הקודמת.

זה כך גם בחוקים אחרים. זאת אומרת, אנחנו עקביים בעניין הזה. ולכן, הניסוח הוא: עמותה העוסקת, או לאו דווקא העמותה, העוסקת בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק

מבלי לנקוב בשמות.

נכון. יש פה נציג הסגל החינוכי במכינה קדם צבאית מוכרת, כהגדרתה בחוק המכינות. פה אותה החשיבות בלעמוד על הרלוונטיות של המכינות הקדם צבאיות, של נציגות הסגל. אני מפנה אליך את השאלה.

בהמשך גם לדברי הפתיחה שלי היום, כשסיפרתי על אותו חייל ממכינת עצמונה, זה בדיוק בתי המדרש האלה. יש הבדל בין הישיבות הגבוהות, המכינות והמדרשות. בסוף הם מייצגים אלמנטים שונים, צדדים ופנים שונים של התורה הזו ושל החזון הזה של הרב קוק. ולכן, נראה לי שכן כדאי וראוי שכל אחד מבתי המדרש האלו ומההשקפות הללו יקבל את המקום שלהם כאן סביב השולחן – זה חשוב.

אוקיי. נציג תנועת נוער או ארגון נוער שעוסקים במסגרת פעילותם בהגשמת מטרות חוק זה, נציג איגוד הישיבות הגבוהות.

מי יבחר את נציג התנועות או ארגוני הנוער?

השר.

מבחינת הסדר, למה סעיף (2) לא מחובר עם שאר הסעיפים המקבילים להם? נציגת המדרשות התורניות לבנות זה דבר חשוב מאוד.

אפשר לסדר את זה אחרת. אתה צודק, הערה במקומה. נסדר את זה אחרת.

אוקיי. יש פה התייחסות לנציג איגודי הגרעינים התורניים המוכרים במבחני התמיכה במוסדות לימוד תורניים ובפעולות מיוחדות למוסדות תורניים. פה אנחנו בדרך כלל לא מפנים למבחני תמיכה ככלל, אם לא חייבים, כי זה גם משהו שהוא משתנה. לפעמים יוצאים מבחני תמיכה, בשנה אחרת אין מבחני תמיכה. או שפשוט נדבר על נציג איגודי הגרעינים התורנים, אם זה מונח שהוא מספיק ברור. אני יודעת שיש גם גרעינים משימתיים. זה במשרד החינוך, וזה במשרד ההתיישבות. אני לא בדיוק יודעת מה ההבדל ביניהם, והאם נכון להתייחס רק לאלה או גם לאלה. אני ביקשתי שיבוא מישהו ממשרד החינוך שהוא אחראי על הנושא. נמצאים פה ממשרד ההתיישבות. אולי ננסה להבין.

הערה לעניין הזה. אנחנו מסכימים עם עמדת משרד המשפטים. אנחנו באמת חושבים שהריבוי הזה של תתי המדרשות, ישיבות וגרעינים, הוא קצת מרובה, והוא לא ממש מתאים פה. ויש את האופציה של נציגי ציבור בהמשך. וככל שהשרה, או אם יהיה שר, או מי שכהן באותו תפקיד, יחשוב שצריך למנות מישהו מהגרעינים התורניים, הוא ימנה. זאת אומרת, זה יכול להיכנס בתוך הסעיף הכללי של נציגי ציבור. ריבוי זרמים ותתי-ישיבות ומכינות, נראה לנו מסורבל ומיותר פה – זו עמדתנו.

אבל זה אולי נכון אם אותם זרמים משקפים רובד אחר של תורתו של הרב קוק.

אנחנו חושבים שאפשר להכניס את זה בנציגי ציבור. יש ישיבות גבוהות בזרמים שונים, ויש מכינות בזרמים שונים. זה מכניס מאוד לפירוט יתר כזה, וזה מסורבל.

כרגע יש פה חמישה נציגים שבאים ממדרשות, מכינות, ישיבות, גרעינים. אפשר היה לבוא ולהגיד: במקום חמישה, נניח, שלושה נציגים שהם מבין כל אלה, והוא יבחר. יכול להיות שהוא יבחר למועצה אחת - - -. זה גם יצמצם לנו ולא ריבוי יתר.

בסופו של דבר, זה יכול להיות יותר יעיל.

בסדר. אבל אני רוצה שזה יישאר עם הנוסח הזה לגבי הנושא של הגרעינים התורניים על ההכרה במבחני התמיכה. אבל, בסדר. נבחר, לצורך העניין, שלושה מתוך החמישה – מקובל עליי, בסדר גמור.

זה אומר שאם לא יהיו מבחני תמיכה בשנה מסוימת כשירצו לבחור, אז לא יוכלו למנות נציג כזה

בסדר, אבל אם אנחנו מאפשרים מרחב לשר לבחור שלושה מתוך החמישה, אז זה גם פותר לך את הבעיה הזו.

זה נכון. במקרה כזה הוא לא חייב.

אולי אפשר להוסיף במקום: המוכרים במבחני התמיכה, מבלי להתייחס ישירות למבחני התמיכה. צריכים שזה יהיה ברקע. מבחני התמיכה הם שיקוף של המעשה, אבל לא צריך לכתוב: המוכרים במבחני. זה כאילו שאנחנו תולים זה בזה. ברגע שיש מבחן תמיכה מסוים, אז הוא מקנה את האפשרות להיות נציג – זה לא בדיוק ככה.

בסדר, אבל זה שאנחנו עכשיו נותנים עכשיו לשר לבחור שלושה מתוך חמישה, אז גם אם באותה שנה אין מבחני תמיכה, אז הוא יוכל לקחת ממקום אחר.

אנחנו נצטרך אולי להתעמק בזה גם באמת בשלב הבא של החקיקה, וגם לראות מה בינם לבין הגרעינים. אתם אומרים שהגרעינים המשימתיים לא קשורים לעניין ושהם לא רלוונטיים?

יש ויש.

השאלה היא האם לכתוב גם וגם.

נראה לי שלא. אני רוצה שנשאיר את זה כרגע ככה, ונדון על זה בהמשך.

האם אפשר להסביר למה?

מה ההבדל ביניהם?

עד כמה שאני מבין ממשרד החינוך, ודיברתי לפני שהגעתי לפה עם תמי בעניין הזה, ההבדל הוא שבגרעינים התורניים יש את פעילות הכולל, ובגרעינים משימתיים אין את הפעילות הזו.

אין בהכרח, אבל יכול שתהיה.

בגרעינים משימתיים – לא.

יכולה להיות, זה לא תנאי.

כדאי לקרוא את המאמר על טבנקין שהיה בשבת האחרונה, שבו מדברים על הגרעין המשימתי של עין פרת, שיצא לפתח תקווה אחרי הפיגוע שהיה שם. הוא היה משימתי לחלוטין. הוא לא קשור ללימודים.

אני מדבר מבחינת מבחני הכרה. אני לא חולק על עניין המשימות וכו', אבל מבחינת הכרה של משרד החינוך לעניין הזה. ויש גם את העניין שמוודאים שאין כפל תמיכות ודברים בסגנון הזה. לפחות מבחינת הגרעינים המשימתיים במשרד ההתיישבות, להבנתי, אין את הדרישה הזאת של הכולל, וזו לא פעילות מוכרת.

אנחנו נכלול בסעיף אחד שמדבר על שלושה נציגים את נציג איגודי הגרעינים התורוניים, את נציג איגוד הישיבות הגבוהות, את נציג המכינות הקדם צבאיות, נציג תנועות הנוער ונציגת המדרשות התורניות לבנות, וש - - - אחד מבין כל אלה.

תמי, אנחנו משאירים את זה בינתיים ככה: המוכרים במבחני התמיכה במוסדות לימוד תורניים, ונחדד את זה בין שנייה לשלישית.

בסדר.

שאלה אחרונה לעניין הנציגים. יכול להיות שזה מחוסר ידע, ולכן אשמח להסבר. מה זה אומר נציג איגוד הישיבות הגבוהות? האם זה לא לנקוב בשם ארגון ספציפי שיש אחד כמוהו?

האיגוד הוא מטרייה של כל הישיבות.

כל הישיבות נמצאות תחת האיגוד, וזה נותן איזשהו ייצוג כללי.

אבל יכול להיות שבאמת צריך להגיד את זה גם בצורה: הארגון המייצג את הישיבות הגבוהות. כי היום קוראים לו איגוד, ומחר יקראו לו פורום הישיבות הגבוהות. זה ארגון גג.

אוקיי, אין בעיה: ארגון הגג של הישיבות הגבוהות. מקובל עליי.

ארגון הגג. זה כאילו שנוקטים פה בשם ספציפי. אני לא יודעת אם זה עמותה או איך זה מעוגן.

לגבי עמותה – כדאי לעשות מה שעשינו בחוקים קודמים ולכתוב: עמותה שהתאגדה בישראל ועוסקת בהיקף משמעותי.

עוסקת בהיקף משמעותי, כבר יש. אבל שהתאגדה בישראל.

קיבלנו את זה בפעם הקודמת. צודק.

בסדר. אנחנו בשלושה נציגי ציבור כפי שיקבע השר, בעלי - - -

לגבי איגוד השיבות הגבוהות – הציוניות. בוא נכתוב: ארגון הגג המייצג את הישיבות הגבוהות הציוניות.

אין לי בעיה, רק צריך לראות שזה קיים. נוודא שזה אכן קיים ומוגדר, כך שזה לא יפנה לקבוצה ריקה או משהו כזה.

הייתה גם בקשה להכניס נציג של ההסתדרות הציונית העולמית, נכון?

נכון, כחלק של המוסדות הלאומיים. לאו דווקא של ההסתדרות הציונית העולמית, אבל של המוסדות הלאומיים. ושוב, כדי לתת לזה גם את ההיבט של יהדות התפוצות. אני חושב שזה חשוב. בסופו של דבר, הרב קוק היה אדם שפעל בכל הזירה של העולם היהודי ולא רק בישראל, ולכן חשוב לתת לזה את ההתייחסות גם בהקשר הזה.

השאלה היא האם אנחנו יודעים בדיוק על מי אנחנו מדברים: קרן קיימת, ההסתדרות הציונית. מי עוד כשאנחנו אומרים המוסדות הלאומיים? אנחנו משתדלים להימנע ממונחים עמומים כדי שכשבאים למנות יידעו למי לפנות. דיברנו על הסתדרות הציונית העולמית. אפשר לחזור לזה.

בסדר, אז ההסתדרות הציונית העולמית.

האם פה אתם רוצים לאחר התייעצות עם יושב ראש ההסתדרות או לפי המלצתו? ראיתי שעשו את זה במקומות אחרים.

כן, מקובל עליי.

בסדר. למעשה, אנחנו נגיע פה רק ל-14 – מספר זוגי. לא שלא עושים את זה אף פעם, אבל זה פחות מוצלח מבחינת המועצה כשיש בה מספר זוגי.

לא, אבל פה יכול להיות שזה יהפוך להיות משהו קצת פוליטי. זאת אומרת, סתם, לצורך העניין, אם נציג הציונות הדתית אחרי הבחירות יהיה משום מה באופוזיציה ולא בקואליציה של יושב-ראש ההסתדרות הציונית, אני לא יודע עד כמה בסוף הוא ימנה מ - - -

האם זה משהו ספציפי?

לא משהו ספציפי.

אני חושב שהיושב-ראש צודק. אתה תסתבך עם זה.

לדעתי, עדיף להשאיר את זה פתוח לטובת העניין. לא להכניס את ההתייעצות עם יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית.

אוקיי, בסדר גמור. ואז השר הממנה יהיה בשיח. זה לא שלא יהיה שיח.

אבל צריך גם לוודא שמדובר באזרח ישראל. לדעתי, שזה לא יהיה נציג של המוסדות הלאומיים בתפוצות.

למה זה משנה?

כי, למיטב ידיעתי, לא מקובל שבמועצת מנהלים של תאגיד או של מועצה ציבורית, אדם שהוא תושב חוץ, גם אם הוא יהודי, הוא חבר במועצה,

יש מקרים שיש נציג של ההסתדרות הציונית – לא התייחסו לזה.

למה לא? זה מועצה ציבורית.

אבל יש נציגים ישראלים למוסדות הלאומיים, אז עדיף שזה יהיה נציג ישראלי של המוסדות הלאומי ולא נציג בתפוצות. ואם כבר בוחרים נציג בתפוצות, שיהיה אזרח ישראלי ויחזיק בשתי אזרחויות. יש פה בעיה שאדם שהוא לא אזרח ישראלי יהיה חבר מועצה ציבורית של מדינת ישראל. לדעתי, צריך, לכל הפחות, לדרוש אזרחות ישראלית.

משרד המשפטים, האם אתם רואים בזה בעיה משפטית?

אני אבדוק את זה. אני לא מכירה איזושהי בעיה עם זה, אבל נבדוק את העניין הזה.

תבדקו את זה. אם אין בעיה משפטית, אנחנו משאירים את זה כך.

אני גם יודעת ש בסעיפים שיש נציג כזה לא כתבו.

לא דובר פה על כך שהפעילות הכללית שעליה מדובר פה היא במדינת ישראל דווקא. מדובר על העם היהודי ועל תרבות יהודית, כך שלהכניס את האלמנט הזה - - -

אייל, אני לא רוצה להגביל. בסוף כל הייצוג של האיש הזה אותו אנחנו שמים מתוך המוסדות הלאומיים הוא כדי להביא את תורת הרב קוק בתוך יהדות התפוצות. אם יש לי, נניח, לצורך העניין, אחד מהצירים בהסתדרות הציונית העולמית שהוא גר בארצות הברית, בצרפת או במקום אחר, והוא הטוב ביותר בעניין הזה, אז למה אני צריך להגביל?

כיוון שזה גוף של המדינה, אז שתהיה לו, לכל הפחות, אזרחות. יש רבים עם אזרחות כפולה.

אני שומע מה שאתה אומר, ולכן אני אומר שאם יש בעיה משפטית, אז אנחנו נתחבר למה שאתה אומר ואנחנו נלך לפי מה שמשרד המשפטים יגיד. אם לא, אני חושב שלא צריך להגביל, כי בסוף אנחנו באים פה באמת לתת את נציגות יהדות התפוצות במה שקשור לתורת הרב קוק.

אם אנחנו נשארים עם שלושה נציגי ציבור, זה מביא אותנו ל-12 חברים. אם רוצים להיות עם אי- זוגי, וגם לשפר את האיזון מבחינת הגורמים שהם לא בעלי עניין אבל בעלי מומחיות, אז אפשר לדבר על ארבעה נציגי ציבור, ואז אנחנו עם 13 ועם חלוקה יותר מאוזנת. נכון שזה עדיין מספר שהוא לא חד-ספרתי, אבל יש בו כן יותר איזונים.

אבל זה שומר על השליש, שליש, שליש.

אני מבינה שאתם רוצים להוסיף את נציג התפוצות, ולהוסיף אז עוד - - -

כן. ארבעה נציגי ציבור והורדנו - - -

ואמרנו בשלושה מתוך החמישה של הארגונים האחרים שהם לא תפוצות.

התפוצות הוא סעיף נפרד בפני עצמו.

כן, ההסתדרות הציונית העולמית עומדת בפני עצמה.

לא אכפת לי שזה יהיה גם שלושה מתוך השישה. כלומר, שההסתדרות הציונית תהיה חלק מתוך הדבר הזה.

היא סוג אחר. זה לא דומה לישיבות ולמדרשות. נשים אותה בפני עצמה, היא גוף אחר.

בסדר.

ואז יש לנו ארבעה נציגי ציבור, כפי שיקבע השר, בעלי רקע וניסיון או מומחיות בתחום מהתחומים הנוגעים למטרות החוק, שאחד מהם איש אקדמיה שימונה לאחר היוועצות עם המועצה להשכלה גבוהה.

עומרי, בבקשה.

עו"ד עומרי גולן מהלשכה המשפטית של המל"ג. אין מניעה לנוסח הזה, כפי שהוא נמצא היום על השולחן. אני רק אסביר שמבחינת התחומים שנוגעים למטרות החוק, אנחנו מבינים שזה מדעי הרוח באופן כללי ומדעי היהדות כענף ספציפי. לא נרשום את זה בנוסח, אבל שיהיה לפרוטוקול. ולגבי איש אקדמיה – כשאנחנו אומרים איש אקדמיה, הכוונה שאפשר למנות גם פרופסור אמריטוס. כלומר, בדימוס.

זה יותר פתוח, נותן שיקול דעת רחב.

מקובל.

"(ב) המועצה הציבורית, באישור השר, תמנה מקרב חבריה את יושב-ראש המועצה ואת ממלא מקומו הקבוע מבין החברים האמורים בסעיף קטן (א)."

חבר הכנסת המציע, האם לא כדאי להגביל בתוך חברי המועצה את אלה שמקרבם אפשר לבחור את היושב-ראש, את ממלא המקום? נניח נציג הסגל החינוכי ממכינה קדם צבאית – השאלה אם זה מתאים להיות יושב-ראש מועצה יותר מאשר חבר מועצת הרבנות או נציג משרד ממשלתי. בחוקים אחרים יש הגבלה. זאת אומרת, לא כל חבר מועצה יכול להיות יושב-ראש. צריך לשקול את זה.

נכון, יש מקרים שבהם מגבילים את זה יותר לכיוון של נציגי הציבור והגורמים שהם לא עובדי מדינה. אבל לא תמיד.

אני לא רואה עניין להגביל את שיקול הדעת בעניין הזה. למה?

- - - מסורת חקיקתית. בדרך כלל נותנים למישהו שהוא לא עובד מדינה, כפי שאמרה היועצת המשפטית.

אבל יש הרבה הצעות שבהן מעדיפים שהיו"ר יהיה לא מבין עובדי המדינה.

זה משהו שאני יכול להבין. אבל למה להגביל בשאר הנציגים?

אני לא הייתי מגביל. אפשר להדגיש שהוא לא יהיה מקרב עובדי המדינה.

בסדר. זה המקובל. בשאר לא אומרים דווקא זה או אחר.

אוקיי, בשאר צריך להשאיר את זה פתוח.

ירד שם העניין של הייצוג ההולם, ורציתי לשאול.

כן, נכון. זה ירד. מכיוון שבסוף יש לנו הוספה של המועצה הזו לתוספת של חוק החברות הממשלתיות, ובעמוד האחרון מופיע תיקון חוק החברות הממשלתיות, זה היה בהצעה המקורית, המשמעות של זה, בין היתר, היא שההוראות של ייצוג הולם שקיימות בחוק החברות הממשלתיות חלות על מינוי חברי המועצה הזו ברגע שמוסיפים אותה לתוספת, ולכן לא צריך את זה כסעיף נפרד.

לדעתי, אבל ההוראות הכלליות בחוק החברות הממשלתיות מדברות על ייצוג הולם לכל מיני אוכלוסיות, לא בהכרח לנשים.

נכון. גם לנשים.

האם פה ספציפית בהנצחת הרב קוק זה יכול לעורר קושי שזה לא - - -?

זה קיים. יש לנו מספר מועצות שנמצאות שם: גם ז'בוטינסקי, גם הרצל, גם רחבעם זאבי –המועצות שהן לא מועצות של תאגיד שהוקם בחוק. אם זה תאגיד שהוקם בחוק, אז לא צריך לכתוב את זה בתוספת. ממילא ההוראות חלות. ובדרך כלל כשזו מועצה ציבורית כזו, אז כן מכניסים את זה בתוספת. וגם פה זה מוצע. זה לא משהו חריג. נכון שלא תמיד זה יתאים ויצטרכו להפעיל פה שיקולים של סבירות ועד כמה שזה ניתן.

בחוק הרב עובדיה יוסף לא היה התיקון של - - -

שם לא הכניסו את זה באופן מודע. נכון, זה מקרה חריג.

דווקא בגלל זה אולי כן כדאי לתת את הביטוי: ייצוג הולם.

זה מופיע בסוף.

בנוף של העם היהודי הנוכחי, ובוודאי בארץ, יש משקל חדש או מתחדש והולך תהליך שבו נשים עוסקות בתורה ובלימודים, וחשוב שזה יבוא לידי ביטוי.

אז אני אומרת שהייצוג ההולם חל. הוא חל מכוח הוראות בחוק החברות הממשלתיות.

חוץ מחוק החברות הממשלתיות, מבחינת איגוד הדברים הייתי מוסיף גם את התוכן. זה שנשים צריכות להיות מיוצגות במסגרת הזאת, זה מצביע על המפה הנוכחית של לימודי יהדות בעולם בכלל, ובעולם היהודי ודאי. יש ערך מסוים באמירה הזאת.

אין בעיה, זה מופיע. השאלה היא רק איך מנסחים את זה טכנית מבחינה משפטית. אומרת היועץ המשפטי שזה מופיע פשוט בהמשך. זה הדבר הנכון לעשות.

החובה הזו קיימת.

זה מקובל, מבחינתנו.

אוקיי.

" תפקידי המועצה הציבורית –

(1) לייעץ לשר בכל הנוגע ליישום חוק זה ולביצועו ולעקוב אחר ביצועו;

(2) להמליץ לשר על מדיניות ויעדים לעניין הפעילות לפי חוק זה;

(3) לייעץ לשר לעניין קביעת מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור, כאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, לשם קידום מטרותיו של חוק זה, בין השאר, בעניינים אלה:

(א) קיום פעילות בכל הנוגע לזכרו ופועלו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק;

(ב) קיום פעולות חינוכיות ערכיות, ובכלל זה קיום השתלמויות למדריכים ועריכת סיורים."

זה בהמשך לשיח שהתקיים עם משרדי הממשלה ומשרד החינוך ובהסכמת המציע.

"(ג) קיום אירועים;

(ד) פעילויות הנצחה.

פה הוספנו, כמו שגם כתבנו בחוק הרב עובדיה יוסף, בגלל שמדובר על רב ראשי לשעבר והיו תקופות ארוכות שהיו מבחני תמיכה בהקשר הזה, כדי להדגיש שלא יהיה כפל תמיכה: "מבחני תמיכה לפי פסקה זו ייקבעו בהתחשב במבחני תמיכה כלליים להנצחת רבנים ראשיים לישראל, אם קיימים, ובלבד שמבחני התמיכה לא יאפשרו כפל תמיכה במוסד ציבור.".

האם "פעילות הנצחה" זה לא סתמי מדי? מפני שאדם יקים מוסד ויגיד: אני מנציח בזה את פועלו של הרב קוק. והיו דברים מעולם. אנחנו נותנים פה כר פתוח לכל הנצחה שהיא, ולא משנה אם זו הנצחה ספרותית, מחקרית, חברתית, תורמת. אנחנו נותנים פעילות הנצחה. כל פעילות שנעשית במסגרת הנצחה, מקובלת עלינו. והשאלה היא האם אנחנו לא פותחים פה מדי את המושג "הנצחה".

אבל כתוב שהתמיכות ייקבעו במבחני תמיכה. מבחני התמיכה יקבעו קריטריונים ותנאי סף.

בדרך כלל במבחנים עצמם יש פירוט עבור מה בדיוק ניתן לקבל תמיכה וכמה. אבל פה זה רק ההסמכה לקבוע מבחני תמיכה ובאיזה עניינים. אנחנו בתוך פיסקה (3) שאומרת: קביעת מבחנים לתמיכה, ואז את פירוט הנושאים – הכותרות שבהם יעסקו המבחנים.

"(4) להכין הצעת תקציב שנתי להפעלת החוק כאמור ולהגישה לאישור השר ושר האוצר."

כמובן שנתאים את מספור הסעיפים.

החלת דינים. הוספנו פה סעיף שבדרך כלל מקובל כשיש מועצה ציבורית עם סמכויות

"חברי המועצה הציבורית שאינם עובדי המדינה, דינם בפעולתם כחברי המועצה כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצה."

כרגע זה זהה למה שכתבנו בחוק הרב עובדיה יוסף. יכול להיות שכן צריך לבחון. לאור התפקידים, לא בטוח שצריך את כל החוקים שמנויים פה, אבל אפשר עוד להתעמק בזה בהמשך.

אם כך, חוק שירות הציבור מתנות, חוק הבחירות לכנסת נוסח משולב, חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) - ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה, חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) וחוק העונשין – ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור.

הרבה מההוראות כאן עוסקות בשמירה על טוהר המידות, באיזשהו צינון בין מישהו שמשמש כחבר מועצה ציבורית ויש לו סמכות ביחס לכל מיני עמותות וגופים שאפשר להעניק להם תמיכות ואחר כך לשמש בתוך הגוף הזה כעובד, הגנות וגם הגבלות שנובעות מחוק העונשין. יש הגנות על עובדי ציבור ויש הגבלות לגבי קבלת דבר במרמה, לגבי תפקיד כעובד ציבור. אלו הדברים המרכזיים שההוראות האלה באות להשיג.

אם אין הערות, אני ממשיכה לסעיף הבא: "סדרי עבודת המועצה הציבורית – המועצה הציבורית תתכנס פעמיים בשנה לפחות, וכן לפי דרישה של לפחות מחצית מחבריה.".

אני אגיד שבמקרים אחרים לפעמים כותבים יותר – שלוש פעמים. פעמיים זה המינימום. זה מעט, אבל אין פה מדע מדויק.

לא אכפת לי. אפשר שלוש, אם זה המקובל.

אני משאירה את זה לכם. שוב, זה מינימום.

לפי דרישה – זה מכסה את מה שאתה אומר.

לא, תמיד אפשר יותר. אנחנו מדברים על המינימום.

בסדר. אם כך, אז בואו נשאיר ככה.

טוב. "יושב-ראש המועצה הציבורית ינהל את ישיבותיה; הוא יזמן את ישיבות המועצה הציבורית. ויקבע את מועדן מקומן וסדר יומן, בין השאר, בהתאם לדרישות ולהצעות השר וחברי המועצה הציבורית."

אני הייתי מורידה את המילים "הדרישות של השר" ומשאירה להצעות השר וחברי המועצה הציבורית. אני לא יודעת, לא חושבת שצריך. זה קצת מפר את האיזון.

בסדר.

"(ג) המועצה הציבורית תקבע את סדרי עבודתה, אם לא נקבעו לפי חוק זה.

(ד) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה, ובהם יושב-ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע; החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב-ראש המועצה, ובהיעדרו – ממלא מקומו הקבוע.

זה סטנדרטי.

כן, סטנדרטי.

"הוצאות וגמול. חברי המועצה הציבורית לא יהיו זכאים לשכר בעד חברותם במועצה, אך חבר המועצה הציבורית שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום מאת המשרד להתיישבות והמשימות הלאומיות בעד השתתפות בישיבות המועצה בהתאם להוראות החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין ועדות ציבוריות."

זה גם סעיף שבו תמיד משרד האוצר מעביר לנו את הנוסח המעודכן לעניין גמול והוצאות.

"...בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.

זכאי לתשלום מאת המשרד להתיישבות במשימות העולמיות, נקודה. תמיד כך יהיה.

זה המשרד שאחראי. אם יש שינוי, עושים העברה בין משרדים. זה קורה. אבל הם עושים את זה ב - - -

ככה כותבים חוק. צריך שיהיה משרד אחראי.

נותנים פתח.

"תקופת כהונה, פקיעת כהונה והעברה מכהונה. חבר המועצה הציבורית יתמנה לתקופת כהונה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה רצופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים, ולאחר הפסקה של שלוש שנים ניתן לשוב ולמנותו ללא יותר משלוש תקופות כהונה רצופות נוספות כאמור."

אני כן אגיד שזה יחסית חריג. זאת אומרת, זה הרבה. זה רצף שהוא יחסית ארוך למה שמקובל. בדרך כלל מאפשרים שתי תקופות רצופות, ואז אחר כך עוד תקופה אחת או שתיים. פה זה יוצא יחסית הרבה. לפעמים מאפשרים ארבע שנים, ואז סך הכול שלוש – שלא יהיה יותר מ-12 בסך הכול. יכול להיות שכדאי לצמצם פה קצת. מה עמדתכם?

זה אחד הסעיפים שיותר מפריעים לנו במשרד המשפטים – הסיפור של תקופות כהונה. לדעתנו, חשוב שההגבלה תהיה עד שתי תקופות כהונה רצופות. יש פה בסוף פגיעה כפולה. כי גם כשאתה קובע שלוש שנים של כהונה וששלוש פעמים אפשר למנות מחדש, זה יכול לפגוע בעצמאות חברי המועצה הציבורית, ושהם לא כל פעם צריכים לעמוד למינוי מחודש.

אם נגביל את זה בסיפה לשתי תקופות רצופות נוספות, זה בסדר?

לא, זה לא רק הסיפה. הסיפה מדברת על זה שקודם כול הוא יעשה שלוש ועוד שלוש ועוד שלוש. יעצור לשלוש, ואז - - -

לא, אני מדבר על זה שהוא יוכל לעשות שתיים רצופות, הפסקה של שלוש שנים, ושתיים רצופות נוספות.

אנחנו חושבים שגם לא נכון לאפשר אחרי זה עוד שתי תקופות כהונה רצופות. שוב, הרעיון בדברים האלה, כמו שאתה אמרת, הוא לאפשר במועצות ציבוריות מגוון של דעות, יכולת של אנשים להתחלף. זה איזשהו משאב ציבורי שצריך לשמש את הכלל.

כן. מצד שני, אני לא רוצה שיהיה מצב שמישהו שתורם לחוק וכבר בקי בחומרים והשתפשף במשך שתי תקופות. אני מבין את הרציונל של לתת לו הפסקה לתקופה אחת נוספת, אבל אם בסוף מתברר שאחרי הפסקה אחת לא מצאו מישהו מתאים יותר, אז לתת לו אפשרות לחזור ולתרום מידיעותיו עוד פעמיים.

לעמדתנו, נכון לתת שתי תקופות כהונה, ובזה לסיים. אם רוצים להחזיר, אז להחזיר לעוד תקופה אחת. לא לעוד שתי תקופות. זה כמו להתחיל מחדש את הכול.

האם אפשר, מבחינתכם, להאריך לארבע שנים כל תקופה? כי אז זה נותן גם יותר יציבות וזמן ארוך.

אפשר. שוב, אם מעדיפים ככה. במקום לעשות שלוש, שלוש, שלוש, שזה תשע שנים רצוף שחבר יכול לכהן בסך הכול, יותר נכון, לדעתנו, לעשות ארבע פלוס ארבע. זה כן מאפשר לחבר לכהן גם למשך שמונה שנים, אבל בצורה שהיא פחות - - -

ואז הפסקה של ארבע וארבע נוספות פעם אחת?

אולי נעשה ארבע פעמיים ו - - -. כל תקופה תהיה ארבע, שתיים רצופות, ו - - -

היועצת המשפטית של הוועדה מאוד קונסטרוקטיבית והיא מציעה הצעות פרקטיות. הצעתה מקובלת עליי: ארבע וארבע, הפסקה, ואז עוד ארבע נוספות, וזהו.

כן, אבל הפסקה של ארבע.

כן, ולא מעבר.

הפסקה של שלוש.

לא, אתה לא יכול כי מיניתי מישהו אחרי זה. אתה מפספס.

את זה אתה לא יכול.

זה לא עובד טכנית. אני הייתי זורם עם ניר. אני הייתי משאיר את זה שתיים-שתיים, אבל כבר התקפלת והוצאת את העוקץ.

בסדר? מקובל?

מקובל.

ארבע פלוס ארבע, ואחרי ההפסקה אפשר לעוד תקופה אחת לכל היותר. העיסוק במינוי הוא גם ארוך וממושך. עדיף לעשות את זה אחת לארבע שנים ולא אחת לשלוש שנים.

" (ב) לא ימונה לחבר המועצה הציבורית מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או מי שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור, בטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו."

שוב, זה משהו שהוא מאוד מקובל וחוזר בכל החוקים האלה.

אוסיף פה הערה קטנה, לא מהותית. מבחינת הסדר של החוק, יכול להיות שיותר נכון להוסיף את זה או בסעיף 3 או כסעיף נפרד מתחת סעיף 3, כי בסוף זה לא עוסק בכותרת של תקופות כהונה או פקיעת כהונה או העברה מכהונה, אלא זה תנאי סף כלשהו בכלל כדי להתמנות, ולכן נכון שזה יגיע בתחילת החוק שעוסק במי יכול לכהן במועצה. למען הסדר הטוב, נכון שזה יהיה למעלה.

מסכימה איתך, את צודקת. נשים את זה תנאי סף.

משרד המשפטים רושם פה הישגים.

כן, אני לא זוכר את עצמי בדיון שבו יש כול כך הרבה הסכמות עם משרד המשפטים. מה קרה?

זה לכבוד נועה. זה הדיון הראשון שלה.

ברוכה הבאה ובהצלחה, נועה. אל תפתחי ציפיות שכל דיון יהיה רגוע ככה. זה לא, זה רק בגלל רוחו של היושב-ראש וכנראה שבגלל רוחו של הרב קוק.

"חבר המועצה הציבורית יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; חדל להתקיים בו התנאי שמכוחו מונה.

התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה הציבורית, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:

(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת", כמו שפירטנו קודם.

"(2) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים לכהונה..." – זה לא. (2) נכנס למעלה. סליחה, זו טעות. אני מוחקת את זה. אז רק אם הוא הורשע.

ב-(ה) יש לנו מצבים של התייעצות. ההעברה מכהונה היא רק לאחר התייעצות עם יושב-ראש המועצה הציבורית, בהתקיים אחד מאלה: או שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או שהוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה הציבורית.

"(ו) השר לא יפסיק את כהונתו של חבר המועצה הציבורית לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. ואם הפסיק חבר המועצה הציבורית לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר למינוי חבר אחר במקומו בהקדם האפשרי."

וגם פה רק להוסיף שהמינוי ייעשה בהתאם לסעיף 3. זה הסעיף שידבר על הסיפור של העבירה הפלילית.

אוקיי, מקובל.

ניגוד עניינים – זהו גם סעיף גנרי שיש בנוסח הזה בכל המועצות.

"בסעיף זה "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);

"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך;

"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

"ניגוד עניינים" של חבר המועצה הציבורית – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו;

(1) בן משפחה של חבר המועצה הציבורית;

(2) אדם שלחבר המועצה הציבורית יש עניין במצבו הכלכלי;

(3) תאגיד שחבר המועצה הציבורית, בן משפחתו או אדם כאמור בפיסקה (2) הם בעלי עניין בו;

(4) גוף שחבר המועצה הציבורית, בן משפחתו או אדם כאמור בפיסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

(ב) לא ימונה לחבר המועצה הציבורית ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה הציבורית."

מה פירוש "באופן תדיר"?

כלומר, שזה קורה הרבה מאוד שהוא נמצא במצב ניגוד עניינים וזה כבר לא מאפשר תפקוד במועצה. לא איזשהו מקרה בודד או שניים.

חבר המועצה הציבורית – יש פה שני מצבים: אחד שיש באמת מקרה ספציפי, ואז פשוט הוא לא יטפל בו. הוא יכול להיות חבר המועצה, אבל אם יגיע אותו מקרה הוא לא יישב. ויש מצב שזה מישהו שצפוי להיות רוב הזמן בניגוד עניינים, ואז אי-אפשר בכלל למנות אותו – זה (ב) ו-(ג). ויש גם אמירה, ותכף נגיע אליה ב-(ה), שאם זה מישהו שמייצג מראש קבוצה בעלת אוכלוסייה שיש לה זיקה לפעילות הזו, אז כשהוא מייצג את הפעילות שלשמה הוא מונה, לא רואים אותו כנמצא בניגוד עניינים.

אבל קודם נקרא את (ד): "נודע לחבר המועצה הציבורית כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים, כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג) יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב-ראש המועצה הציבורית; היה חבר המועצה הציבורית האמור היושב-ראש, יודיע על כך לשר.

(ה) על אף האמור בסעיף זה, חבר המועצה הציבורית שמונה לפי סעיף ...", ופה אנחנו נפנה לפסקאות שבאמת מתייחסות לאותם אוכלוסיות ומגזרים או ארגונים שהם בעלי זיקה. אז מי שמונה לפי סעיפים אלה רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה הציבורית, ולא יראו אותו כמי שנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.

"תוקף פעולות. קיום המועצה הציבורית, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה."

איזה רוב?

זהו, יש באמת חוקים שבהם בתוך הרוב הזה אנחנו כותבים במפורש שיהיה לפחות נציג ציבור, שמביניהם יהיו לפחות נציגי ציבור ונציגים של משרדי הממשלה. אפשר להוסיף את זה פה כדי שלא ייצא שכל הרוב זה רק מסוג מסוים.

יום הרב קוק: "אחת לשנה, ב-ג' באלול, יום פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, יקוים יום הרב קוק; ביום זה – יתקיים טקס זיכרון לאומי בקבר הרב אברהם יצחק הכהן קוק בהר הזיתים בירושלים."

אפשר לשנות אות אחת: מתקיים. זה כבר עשרות שנים.

אנחנו נכתוב פה: יתקיים. אבל כן, אנחנו מבינים את ההערה. השינוי מממלכתי ללאומי. המחיקה של המילה "ממלכתי" היא פה באמת בהסכמה. כשאומרים "ממלכתי", יש הרבה הוראות שחלות גם על מי חייב להיות נוכח בטקס וגם על המיקום שלו ועל סידורי האבטחה וכל מיני עלויות. אני יודעת שמשרד הממשלה גם מעדיף להימנע מטקסים דווקא ממלכתיים.

לגבי "לאומי" – האמת היא שאני לא בדיוק יודעת מה המשמעות כשאנחנו כותבים "לאומי". אני יודעת שבחלק מהחוקים פשוט כתוב: טקס זיכרון ולא לאומי.

המילה "לאומי" היא מאוד בעייתית. עדיף למחוק אותה, לדעתי.

אין לזה משמעות חוקית או תקנונית.. אבל מה הבעיה לתת לזה נופך לאומי?

זה לא נופך.

קודם כול, המחוקק לא משחית מילותיו לריק, אז אנחנו לא נגיד לאומי אם אנחנו לא יודעים מה הכוונה. המחוקק פה, בוועדת חינוך לפחות. אם אין לזה באמת משמעות, וזה רק לשם ההצהרה, וזה יכול אולי לייצר שאלות שאין לנו תשובה עליהן, אז אולי עדיף להימנע.

יום זיכרון, טקס זיכרון – זה די והותר, וזה לא מפריע לנו.

למה זה מעורר שאלה?

כי מה זה לאומי? מה מגדיר לאומי ומה מגדיר טקס לאומי? זה העניין. זה מסבך.

יש חוק-יסוד: הלאום. נכללים שם כל מיני דברים שנכללים בלאומיות המדינה. בסוף יש בהנצחת אישים גם עניין של מגזרים. לא כל אישיות היא ממלכתית לגמרי, וזה בסדר. זה לגיטימי. יש ז'בוטינסקי, ויש - - -

מה ההשלכות?

אנחנו לא בדיוק יודעים. לא כתוב לאומי בטקסי זיכרון.

באף חקיקה קודמת אין דבר כזה?

אני לא יודעת להגיד עכשיו שבאף אחת כי לא עברתי בסקירה על הכול.

בטח מעוררים את חוק הלאום החוצה.

מה הקשר לחוק הלאום?

מעוררים, זה מה שהיא אומרת.

מה זה לאומי? אם אתה מחוקק חוק במדינת ישראל וכותב שיתקיים טקס - - -

מדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי. אתם רוצים שאני אגיע להגדרות של חוק הלאום? אין בעיה. אבל זה לא רלוונטי.

אבל אתה לא יכול להגדיר.

השאלה מה הכוונה בזה שאנחנו נרשום: יתקיים טקס זיכרון לאומי? מה אנחנו רוצים לומר בזה?

הרי בגדול רצינו לשוות לזה נופך ממלכתי. אני מסכים שבממלכתי אתה נכנס לבעיה, כי אז יש לך הגדרות בדיוק מה זה ממלכתי ומה זה מחייב. לאומי זה החלופה לממלכתי. לא מחייב. אנחנו מייצרים פה משהו שלא קיים. אנחנו כובלים את עצמנו בכבלים שלא קיימים, לא בחקיקה וגם לא בהגדרה המילונית. זה שאנחנו מכניסים עכשיו כל מיני תתי-מודע למילה הזו, זה כבר שלנו. זה אנחנו פה עם עצמנו.

אבל מי צריך להשתתף?

זה לא יחייב את אף אחד להשתתף. זה לא מחייב בכלום, אבל זה נותן לזה איזשהו נופך ממלכתי מבלי לייצר את הכבלים והמורכבויות – זה מה שהוא בא לומר.

לטקס ממלכתי יש משמעויות, ואותו ביקשנו למחוק.

נכון, יפה. והסכמנו לבקשה הזו שלכם.

אין משמעות להוסיף את המילה "לאומי" אחרי "טקס זיכרון". זה יכול רק לסבך.

איך הוא יסבך?

כי אין הגדרה כזו. אתה לא יכול להוסיף את המילה "לאומי" או כל מילה לאחר הגדרה מסוימת.

למה? למה לא?

אפשר - - -

השאלה היא מה החשש.

מה הופך טקס זיכרון ליום זיכרון לאומי?

הנה, בבקשה. גברתי, יש. ביום הזיכרון לברל כצנלסון יתקיים טקס זיכרון לאומי.

אין חוק כזה, זו הצעת חוק שלא עברה.

אוקיי, בסדר.

תמיד מביאים לי הצעות חוק בתור דוגמאות, ואני כבר רגילה.

בסדר. אבל מה ההתנגדות? מה זה משנה אם זה לא מייצר מורכבות?

עצם זה שהכנסת מחוקקת חוק שקובע את היום הזה והוא קובע מועצה ציבורית, זו כבר אמירה ממלכתית ולאומית שהמדינה בחרה לחוקק את החוק. אני לא יודעת אם המילה הזו שהיא - - -

אני לא חולק, אבל - - -

אבל מה אם נכתוב את המילה "לאומי" בסעיף א': אחת לשנה, בג' אלול, יום פטירתו, יקוים יום הרב קוק. יום לאומי זה או יום זיכרון לאומי זה, נקודתיים? ביום זיכרון לאומי זה - - -

זה לא משנה איפה זה יופיע.

עזוב. יש לך את המילה "לאומי", ואני שואל למי זה מפריע. אבל, שוב, אני לא - - -. האם אתה עושה פשרות? או שכן או שלא.

תמי, נשאיר את זה ככה. נלבן את זה לקריאה שנייה ושלישית.

כרגע נשאיר ככה.

נבדוק את המשמעויות כי השאלה היא באמת אם כל מיני מוסדות לאומיים רואים עכשיו מחויבות כזו או אחרת כתוצאה מהמינוח הזה. אני לא עד הסוף - - -. אני מכירה את הממלכתי. לאומי – דורש בדיקה. אבל כרגע אתם רוצים שזה יישאר.

נשאיר את זה ככה, ולקראת שנה שלישית נבדוק מה זה אומר.

נחדד את המשמעויות.

הלוואי והמוסדות הלאומיים יראו בזה משהו שמחייב אותם. אני לא חושב. אבל אם כן, אז רק הרווחנו.

חבר הכנסת טל, אפשר אולי לכתוב בהמשך הסעיף, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, מי יוזמן לטקס, ואז זה מצמצם את אי-הוודאות.

לא, לא.

לא הייתי נכנסת לזה בחוק.

אתה מתחיל לסבך אותי עכשיו עם נשיא המדינה ועם ראש הממשלה. אני גם ככה פתוח עכשיו בכל מיני חוזים.

נושא מחנות צה"ל ירד בהסכמה ירד.

"יתקיים כנס לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק."

מה ההבדל בין הכנס הזה לבין הכנס של הכנסת בסעיף (ב)?

לא, דיון מיוחד בכנסת זה פה במליאה. כנס – הם יבחרו איפה, ואני מניחה שיהיה בו ממש תוכן של מחקר, לימוד או הרצאות, מה שהם יבחרו, מעולם הציונות הדתית, מעולם המורשת ופועלו של הרב קוק. פה בכנסת זה דיון מיוחד במליאה. חברי הכנסת מדברים ומקדישים את היום. יש אצלנו דיונים מיוחדים בהרבה נושאים.

סליחה שאני מחזיר אותנו לסעיף הקודם, אבל אחד הצופים הנאמנים כאן שצופה בשידור, כתב לי הרגע הערה נכונה: למה חשוב כן שתופיע המילה "לאומי"? כי בסוף אנחנו כן רוצים לקחת את האירוע הזה כך שהוא לא יהיה אירוע מגזרי, אלא להרים אותו איזושהי קומה למשהו רחב יותר.

זה חסר משמעות. אתה יכול לכתוב על כל דבר לאומי.

ולכן, אני אומר שכל עוד זה לא מייצר מורכבויות, אז זה חשוב ברמה ההצהרתית.

כאמור, אנחנו נשאיר את זה כרגע. נבדוק האם זה מייצר קשיים, ונחזור לזה.

"יתקיים כנס לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק; את הכנס תארגן המועצה הציבורית ויידונו בו נושאים מעולם הציונות הדתית ברוח חזונו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק".

אני מציעה ברמת הניסוח, אם זה לא מפריע, שנעשה קיצור בתוך החוק. אחרי שפעם אחת יהיה שימוש בשם המלא, נעשה להלן – הרב קוק.

אין בעיה, מקובל עליי.

האם יתקיים כנס ללא מגבלה של גודל הכנס, אופי הכנס, כנס עיוני או חוויתי? יש פה אי-בהירות לגבי מה פירוש המילים: "יתקיים כנס".

כתוב פה: יידונו בו נושאים. היו מקרים שכתבנו עיוני או - - -

אולי להפך. לא לכתוב בכלל כדי שזה לא יצמצם.

אפשר לכתוב: כנס עיוני. היו לנו דוגמאות כאלה. יכול להיות שזה היה אצל הרב עובדיה יוסף. נראה איך כתבנו שם. בסופו של דבר, יש הרי איזשהו תקציב שיהיה לצורך חוק. אנחנו לא נכתוב אותו פה, אנחנו באמת צריכים גם להגיע לנושא התקציב. ויש פה את שיקול הדעת של המועצה הציבורית. בשביל יש בה את כל הנציגים שבאים ומייצגים. אני בודקת אצל הרב עובדיה יוסף.

במקור המושג "כנס" יועד רק לכנסת. המילה הלכה והתרחבה.

בחוק הרב עובדיה יוסף, לגבי הכנס כתבנו: כנס עיוני.

עיוני לאומי?

לא, לא. אין שם בכלל טקס זיכרון, אבל כן יש כנס. כתוב: המשרד לשירותי דת יערוך כנס עיוני לזכרו של מרן הרב עובדיה יוסף ויידונו בו נושאים מעולמו וברוח חזונו. אם אתם רוצים להכניס עיוני גם פה, זה קיים שם.

בסדר גמור. כן. מקובל עליי

אוקיי. "הכנסת תקיים דיון מיוחד לציון יום הרב קוק במועדו או במועד סמוך. חל יום הרב קוק בפגרת הכנסת, רשאי יושב-ראש הכנסת לקבוע מועד אחר לציון יום זה במליאת הכנסת. חל ג' באלול בשבת, יקוים יום הרב קוק ביום א' שלאחריו.".

לפעמים הסעיף פה יותר רחב. הוא מדבר גם על כך שאם זה נופל ביום חג או מנוחה, אז זה יהיה ביום החול שלאחריו. יכול להיות שכדאי לכתוב את זה בגרסה הזאת, כי גם יום ראשון יכול ליפול באיזשהו יום שלא נמצאים בו.

כאדם שלא דתי, האם לא כדאי לדחות את זה ליומיים אחר כך כדי שזה לא ייכנס לתוך שבת אם עושים הכנות ליום הרב קוק?

לפעמים אומרים: ביום החול או ביום העבודה הראשון שלאחריו, לפעמים יום ג' אם רוצים שזה יום שלישי. אפשר לכתוב: יום ג'. זה לפעמים קיים.

יום ג' – זה טוב.

תקציב ותמיכות. פה אנחנו גם מחכים להערכה עדכנית של משרד האוצר. אני אזכיר שבישיבה הקודמת ההערכה שנמסרה לנו היא בסביבות 12 מיליון שקלים.

אני מבקש רק להבהיר מטעם משרד החינוך שהבנתי לעניין סעיף 11, 12, ו-13, שנמחקו, זה לא ביוזמת משרד החינוך אלא בהסכמה.

זה בעקבות השיח ובהסכמה.

כן. לפרוטוקול, זה לא בקשת משרד החינוך.

בסדר. שוב, בהחלטת ועדת שרים הייתה התייחסות ספציפית לעניין סעיף 13 שהוא יימחק. והייתה התייחסות גם בנושא המחויבות לעשות פעילויות במוסדות חינוך. ומעבר לזה, אחר כך היה לנו עוד שיח והייתה הסכמה להוריד את ההיבטים האלה שקשורים, גם למלגות וגם למחויבות של צה"ל ושל בתי הספר ומוסדות המדינה לערוך טקסים ופעילויות חינוכיות, ולהיצמד לדברים האחרים.

אני מבקש להבין למה לבטל את נושא המלגות ופעילויות חינוכיות. גם אם רוצים לנסח את זה אחרת, אי-אפשר ל - - -

נושא המלגות – הבנתי שהוחלט לבטל את זה בהחלטת הממשלה.

מלגות בכלל?

כן. יש תמיכות בחוק.

אתה מתכוון בוועדת שרים.

בוועדת שרים.

בוועדת שרים זה נכלל בהחלטה. ולגבי פעולות חינוכיות – במסגרת מבחני התמיכה כן נאמר שאחד הדברים שהמבחנים יכולים לעודד לכלול תמיכות לגביהם זה פעולות חינוכיות ערכיות. מה שירד זה המחויבות לערוך את זה במוסדות חינוך. זאת אומרת, אפשר עדיין לעודד תנועות נוער. זה גם לא מונע כמובן, אבל אין פה מחויבות לפי החוק לעניין הזה.

בדיוק. אפשר גם למוסדות חינוך, אבל זה מחייב.

- - - גם חינוכיות ומלגות – שני הדברים.

מה לגבי העלות התקציבית?

צבי נוסבוים, אגף תקציבים. לגבי העלות התקציבית – בהתאם להערכות שביצענו בימים האחרונים עם משרד ההתיישבות עולה שהצעת החוק אינה תקציבית כהגדרתה בחוק.

אינה תקציבית כי העלות היא פחות מ-7 מיליון או כי יש לזה מקור תקציבי שאתם תומכים בעלות הזו?

כי העלות כרגע, בהתאם להערכות שלנו עם משרד ההתיישבות, היא פחות מההגדרה בחוק.

אוקיי, פחות מ-7 מיליון. למעשה, לפי זה הקביעה היא שהצעת החוק אינה הצעת חוק תקציבית.

"תקציב. השתתפות אוצר המדינה בהפעלתו של חוק זה, ובכלל זה התקציב לתמיכה במוסדות ציבור לפי סעיף קטן (ג) ייקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.
(ב) המועצה הציבורית תכין הצעת תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה כאמור בסעיף קטן (א), ותגישה לשר ולשר האוצר; השר ושר האוצר יאשרו את הצעת התקציב כפי שהציעה המועצה הציבורית או בשינויים שימצאו לנכון, ויביאו את הצעת התקציב המאושרת לפני הממשלה במסגרת הדיונים על חוק התקציב השנתי.

(ג) מתן תמיכות לפי חוק זו..." – זו תמונת ראי של הסעיף שקראנו קודם, אבל הוא מופיע גם פה – "..יעשה על פי מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף 4(3) שיקבע השר, לאחר התייעצות עם המועצה הציבורית, בהתחשב במבחני תמיכה כלליים להנצחת רבנים ראשיים לישראל, אם קיימים, ובלבד שלא יתאפשר כפל תמיכה במוסד ציבור."

אגב, אני גם מציעה איפה שהזכרנו קודם מבחני תמיכה נכתוב: אם קיימים.

מה פירוש המילים "ובלבד שלא יתאפשר כפל"? האם הכוונה שלא נקל ראש באפשרות כזו?

גם היום לפי הנוהל של שר האוצר לגבי תמיכות, אין אפשרות לקבל לאותו עניין תמיכה משני משרדים או משני מקורות. מכיוון שפה אנחנו מכירים את ההיסטוריה הקרובה, ויכול להיות שהיא תחזור, של מבחני תמיכה להנצחת רבנים ראשיים, היה חשוב להדגיש את זה במיוחד. אבל זה לא חידוש, זה כלל שהוא קיים. אבל זה לפי נוהל, ופה זה נאמר בחוק בצורה ברורה.

"ביצוע ותקנות. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי בהתייעצות עם המועצה הציבורית להתקין תקנות לביצוע, לרבות בעניין סדרי עבודת המועצה הציבורית." מחקנו את המילים: "אישור הוועדה" כי בחוקים כאלה לא נדרש בכלל בדרך כלל אישור ועדה של הכנסת להתקין תקנות.

אני מבקש להציע שהתקנות לביצוע תפורסמנה באתר. זאת אומרת, זה יהיה גלוי לציבור.

תקנות תמיד מפורסמות.

לא, אבל באתר המועצה.

למשרד יש אתר. אני לא בטוחה שיהיה אתר למועצה.

האם יש במשרד חלון לתקנות באתר? אה, בסדר. חשבתי שזה לא מפורסם.

היום תקנות גם כבר מפורסמות להערות הציבור לפני שהן מותקנות, ואחר כך מפורסמות, גם ברשומות ואפשר למצוא גם באינטרנט.

תיקון חוק החברות הממשלתיות – דיברנו קודם על כך שבתוספת השנייה לחוק החברות הממשלתיות מופיעות מועצות ציבוריות של מספר חוקי הנצחה וגם חוקים אחרים, וזה מכיל הוראות מסוימות מחוק החברות הממשלתיות, ובעיקר ההוראות של ייצוג הולם על המינויים למועצות האלה.

למה כתוב 2018?

לא, זה פשוט מגרסה קודמת. זה כמובן לפי החוק. נכון, נתקן. אני חושבת שגם השם של החוק השתנה. נתאים את זה. תודה על ההערה.

תחילה – הוצע פה ארבעה חודשים מיום פרסומו. והוספנו הוראת דיווח, כמו שאנחנו עושים בחוקים שמקימים מועצות ציבוריות: "השר ידווח בכתב אחת לשנה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת על יישומו של חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובין היתר, בעניינים אלה: איוש המועצה הציבורית ופעילותה, מוסדות ציבור שקיבלו תמיכות לפי החוק והיקף התמיכות שחולקו.".

אולי: עיוני וחווייתי.

אז אולי עדיף בכלל לא להגיד.

אז לא להגיד.

הבקשה פה היא לא להגביל את הכנס דווקא לכנס עיוני, אלא להשאיר את זה כמו שזה היה: כנס. אפשר כמובן לחזור ולדון בזה.

האם יש הערות נוספות?

אוהד, דברי סיכום?

תודה רבה. בואו נצביע.

איך אני אוהב אתכם, אתם תכליתיים.

אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, התשפ"ה–2025, לקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה
הצעת החוק אושרה.

הצעת החוק עברה, ותעבור להצבעה במליאה בקריאה ראשונה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לך, היועצת המשפטית. תודה רבה לכם.

ברשותכם, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:55.