פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
ועדת הבריאות
15/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 369
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"ה (15 ביולי 2025), שעה 9:30

הצעת תקנות בריאות העם (דין וחשבון על מטופלים באירוע רב נפגעים הזקוקים לטיפול רפואי), התשפ"ה-2025

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

סרגיי נזרוב - מנהל תחום בכיר מבצעים, אגף לשע"ח, משרד הבריאות

אודי גלבשטיין - מנהל תחום בכיר שירותי חירום והצלה, משרד הבריאות

אסתי ורהפטיג-בס - לשכה משפטית, משרד הבריאות

עמית יוסוב עמיר - עו"ד במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רעיה שטנר - יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

שרית דמרי-דבוש - סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

עדו אילי - עו"ד, הרשות להגנת הפרטיות

ענבר קמחי לוי - יועמ"ש, מדיניות ציבורית ואתיקה רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

אוריה לוז - יועץ משפטי, איחוד הצלה

אפי פלדמן - מנכ"ל איחוד האמבולנסים בישראל

רות פרמינגר - יו"ר ועדת חקיקה, ארגון נפגעי פעולות איבה

עמית רויף - ע' יועמ"ש פקע"ר, משרד הביטחון

אילת וולברג

מיכל דיבנר כרמל

סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת תקנות בריאות העם (דין וחשבון על מטופלים באירוע רב נפגעים הזקוקים לטיפול רפואי), התשפ"ה-2025

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות שתמשיך לעסוק בנושא הצעת תקנות בריאות העם (דין וחשבון על מטופלים באירוע רב נפגעים הזקוקים לטיפול רפואי), התשפ"ה-2025.

אני מבקש לפתוח את הישיבה הזו בהזכרת שמות הנופלים שהבוקר הותרו לפרסום אבל אתמול בלילה כבר הופצה הידיעה על נפילתם. סמל ראשון שהם מנחם בן 21 ממושב ירדנה, סמל שלמה יקיר שרם בן 20 מאפרת, סמל יולי פקטור בן 19 מראשון לציון, ועוד חייל שנפטר אתמול בנסיבות טרגיות, ששמו עדיין לא פורסם עד כמה שאני יודע. יהי זכרם ברוך. אני מבקש למסור תנחומים בשמי ובשמכם למשפחות הנופלים.

אני מבקש גם לפתוח את הישיבה הזאת כפי מנהגנו תמיד בתפילה לשובם הביתה במהרה של כלל החטופים והחטופה בעזרת ה' במהרה, מי לשיקום ומי לקבורה ראויה, וכמובן בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במערכה הקשה הזו.

אנחנו נתחיל מאיפה שסיימנו בישיבה הקודמת. היו כמה מסקנות ודיוקים שביקשנו, אני אבקש מהיועצת המשפטית להציג את ההבנות וההסכמות כדי שנוכל להתקדם מאותה נקודה. בבקשה.

במבט-על אני אציג כמה נושאים שנותרו פתוחים ושהוועדה ביקשה שניתן להם מענה בנוסח. הנושא הראשון זה דיוק של ההגדרה אירוע נפגעים מורכב. אנחנו תיכף נקריא את ההגדרה המוצעת. נושא נוסף זה עניין של הוספה של הוראה לעניין סיום אירוע רב נפגעים, אירוע נפגעים מורכב לפי התקנות. היו הוראות שנגעו להודעה של המנהל על תחילת אירוע, אבל לא על סיומו.

עוד נושא שעלה, לעניין גופי הצלה שלא כלולים בחובת הדיווח בתקנות, ובנוסח שנמצא לפניכם מוצע על ידי משרד הבריאות להוציא את מד"א מהתקנות, כלומר לבטל את חובת הדיווח בתקנות לגבי מד"א. הם יכולים לדבר בשם עצמם, אבל להסדיר את הנושא באופן נפרד. אני מבינה ששיתוף הפעולה עם מד"א יימשך לפי הדין הקיים.

הנושא האחרון, הייתה בקשה של משרד הבריאות לאפשר גם העברת מידע לגבי סימני זיהוי של אלמוני באופן חזותי. בנוסח המוצע שבפניכם יש הוראה שנוגעת לזה והוראות שנועדו גם לטפל בהיבט של הפרטיות והרגישות של מידע כזה.

אלה הנושאים וכמובן אנחנו נקריא בנוסח. משרד הבריאות, את רוצה להסביר?

בהמשך לדיון הקודם בוועדה והערות חברי הכנסת לגבי הפער בין ארגוני ההצלה השונים הוחלט שהנושא של הדיווחים יוסדר בחקיקה בנפרד במסגרת ההסדרה הכוללת של נושא ארגוני ההצלה והחירום וכרגע אנחנו נישאר בתקנות האלה רק עם הדיווח של בתי החולים. כמו שאילת אמרה, הדיווחים ממד"א, שגם היום לא כוללים פרטים מזהים, הם ימשיכו לפעול בכפוף לדין הכללי ולא תחול חובה כרגע בתקנות.

התקנות שלפנינו לא נוגעות בהסדרת דיווחים מגופי הצלה.

נכון.

בסדר גמור, זה לאור ההערות שעלו כאן בישיבה הקודמת. תודה רבה על ההבהרה הזו.

אני אתחיל בעמוד הראשון, בסעיפי ההסמכה. בגלל שהם לא קובעים חובת דיווח לגבי מד"א גם לא צריך לציין את הסעיפים המסמיכים לגבי זה ולכן מוצע למחוק את המילים 'ולעניין תקנות 2 ו-4 עד 7, לפי סעיף 7ב לחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950 בהתייעצות עם משרד המשפטים', ולא צריך את אישור ועדת הבריאות של הכנסת לפי סעיף 7ב, כאמור בשל הוצאת מד"א, אלא רק לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין.

לגבי ההגדרה של אירוע נפגעים מורכב. דנו רבות בדיון הקודם גם לגבי השם, איך לקרוא לזה, כדי שמבחינה מקצועית זה יהיה תואם למונח המקצועי וגם שיכלול בהירות מתי יהיה אפשר להודיע על אירוע כזה. אני אקריא את הנוסח.



"אירוע נפגעים מורכב" – אירוע שבו בשל מספר הנפגעים, סוג הפגיעות, מורכבות הטיפול הרפואי הנדרש או הנסיבות שבהן התרחש, ובכלל זה מלחמה, מבצע צבאי, פעולת איבה, תאונה, קריסת מבנה, שריפה, פיצוץ, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי או אסון טבע, מתקיים אחד מאלה:



כל הדוגמאות של הנסיבות הן דוגמאות ולכן כתוב 'ובכלל זה'. להבנתי ממשרד הבריאות יש משמעות לנסיבות שבהן התרחש אירוע אר"ן על היכולת של מערכת הבריאות, של בתי החולים ושל המשרד לטפל באופן המיטבי והמידע נדרש למשרד לשם המטרות שקבועות בתקנה 4 לגבי מטרות הדיווח.

באחד מהמקרים האלה, אירוע שמתקיימים בו אחד הקריטריונים שהקראתי, גורם לכך ש – אני חוזרת לנוסח:



(1) נדרשות יכולות רפואיות נוספות על אלה העומדות לרשות מערך שירותי החירום הרפואיים בבית חולים כדי להעניק מענה רפואי מיטבי לנפגעים.



(2) נדרש תיאום מיוחד בין גורמי רפואה שונים, ובכלל זה בתי החולים ומשרד הבריאות;



מה שאתם רואים מחוק בפניכם העלינו לרישה, אלו הנסיבות שבהן מתרחש האירוע ולכן מוצע למחוק.

בעמוד הבא מוצע למחוק את פסקה (3) שדיברה על משאבים מיוחדים, ציוד מיוחד, מתקני טיפול וכו', כי אני מבינה ממשרד הבריאות שזה כלול, לעמדתם, בפסקה (1) לעניין 'נדרשות יכולות רפואיות נוספות על אלה העומדות לרשות מערך שירותי החירום הרפואיים' ולכן לא צריך לציין את זה שוב.

כמו שהיועצת המשפטית אמרה, אנחנו חשבנו במחשבה נוספת שזה כבר נכלל ב-(1) ולכן אפשר להוריד את זה. אני אגיד בהמשך לשיח שהתקיים בינינו ונבהיר לפרוטוקול שהכוונה היא לאירועים מיוחדים מסוגים שונים שבחלקם הם אירועים שהם לא בהכרח רבי נפגעים באותו אירוע נקודתי, אבל על ציר הזמן אנחנו מתייחסים לזה כמו אר"ן מתגלגל לאורך זמן, כמו למשל מלחמה, שזה משהו שגורמי המקצוע פה יכולים להסביר את הסיבות, אבל מתקיימים בהם הרציונלים, מתקיימות הדרישות שקבועות בטיוטת התקנות. זה אירוע שיכול בתוך זמן מאוד קצר להפוך לאירוע הרבה יותר גדול מבחינת המשאבים, הוא אירוע שכל הזמן יכול להידרדר, הדינמיות שלו גדולה ולכן גם אם יש אירועים נקודתיים שהם יחסית עם מעט נפגעים עדיין בגלל שיש פה אירוע שבכללותו הוא אירוע מאוד משמעותי כן חשוב לקבל את המידע גם עליהם.

כלומר הנסיבות שבהן התרחש האירוע הן משמעותיות לכם גם בשביל טיפול, כל המטרות של הדיווח שנקרא אותן בהמשך.

אני מפנה את תשומת ליבכם לכך שההגדרה מנהל מגן דוד אדום, שהייתה בנוסח הקודם, נמחקת.

מכאן ולהבא.

בתקנה 2, הודעה מהמנהל, הקראתי אותה בדיון הקודם, אבל כמובן בשל הוצאת מד"א ההודעה היא למנהל בית החולים ולא גם למנהל מגן דוד אדום.

בעמוד הבא, בתקנת משנה (ד), לעניין סיום, זה עלה בעקבות בקשה של הוועדה. אני אקריא את הנוסח.



(4) סבר המנהל כי אירוע נפגעים מורכב - - -



ואני מציעה להוסיף פה 'שהודיע עליו כאמור בתקנה 2'.



- - - הסתיים או כי לא נדרש יותר דיווח למטרות המנויות בתקנה 4, לפי המוקדם, יודיע למנהל בית החולים כי לא נדרש עוד דיווח לפי תקנות אלה לגבי נפגעים שנקלטו בבית החולים לאחר הודעתו כאמור.



המטרה של ההוראה הזאת היא ליצור ודאות מתי אירוע נפגעים מורכב מסתיים. מכיוון שהתקנות מחילות חובת דיווח אז מנהלי בתי החולים צריכים לדעת מתי הם לא צריכים לדווח עוד.

אני אציין שני דברים. אחת, יש שתי אפשרויות איך מתקיים אירוע נפגעים מורכב, יש או הודעה של המנהל, מלמעלה למטה, ממשרד הבריאות למנהלי בתי החולים, או למטה, סבר מנהל בית החולים בעצמו. הודעת הסיום פה נוגעת להודעה שמנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך מודיע לבתי החולים. אין להבנתי כוונה להתערב, אם מנהל בית החולים סבור שיש אר"ן אז הוא בעצמו מסיים את האירוע, הוא לא מקבל הוראה לזה מלמעלה. אבל אני אשמח שמשרד הבריאות –

יאמר את זה ולא רק יהנהן.

הדברים מקובלים, כן, אנחנו מסכימים. אנחנו הכנסנו את הנושא הזה של סיום הדיווח בעקבות גם הערות שנשמעו בדיון הקודם על חוסר הבהירות וזה היה מקובל מבחינתנו. אנחנו חושבים, כמו שנאמר, שכאשר מנהל בית החולים הוא זה שפותח את האירוע אז זה לפי שיקול דעתו גם לסגור אותו ובעניין הזה אין התערבות שלנו ואין גם צורך מבחינת הבהירות, זה לשיקול דעתו של המנהל.

עוד נקודה שרציתי לחדד פה. בסיפה כתבנו כי לא נדרש עוד דיווח לפי תקנות אלה לגבי נפגעים שנקלטו בבית החולים לאחר הודעתו. קודם הקראנו בנוסח בתקנת משנה (ג), במקרה שבו מודיעים על אירוע נפגעים מורכב ומתחילים להעביר דיווחים במערכת יש גם דרישה להעביר עדכון אם השתנה פרט מהפרטים המנויים בתוספת לאחר קליטת המטופל ועד למועד שחרורו מבית החולים, העברתו לבית חולים אחר או פטירתו בבית החולים.

אני מבינה ממשרד הבריאות שגם אם מודיעים על סיום של אירוע מטופלים שכבר נקלטו תחת אותו אירוע ממשיכים לעדכן לגביהם, גם אם האירוע עצמו הסתיים. לכן נדרש החידוד.

האם אילת הבינה נכון?

אני אסביר. המטרה של הסעיף הזה שהוקרא כרגע זה שבסוף כמשרד הבריאות יש לנו גם אחריות של יצירת תמונת מצב לאומית למקבלי ההחלטות במדינת ישראל ולכן אנחנו לא דורשים עדכון על מצב רפואי או משהו כזה, אלא רק עדכון לגבי האם הוא עדיין נמצא באשפוז או חלילה נפטר או שוחרר או עבר למוסד אחר. זאת הכוונה שלנו בהמשך דיווח לאחר סגירת האירוע.

למה לא חשוב לך לדעת גם את מצבו הרפואי?

זה כן חשוב לדעת, ככל שיש צורך לעשות ויסות שניוני. במקרה כזה לא סביר שהאירוע ייסגר ולכן כשהאירוע עדיין בעיצומו ויש צורך לעשות ויסותים שניוניים אז ברור שצריך.

זה עדיין תוך כדי אירוע, נכון. בסדר, מבחינתי אפשר להמשיך אם ככה.

תקנה 4 שהייתה לגבי הגשת דיווח על ידי מד"א נמחקת. התקנה באה, מטרות הדיווח, 4.

מטרות הדיווח
4.
רופא ממשלתי רשאי לעשות שימוש במידע שדווח לפי תקנות אלה למטרות אלה בלבד:



(1) הכוונת נפגעים באירוע נפגעים מורכב ובכלל זה החלטה בדבר יעד הפינוי של נפגע לקבלת טיפול רפואי וויסות עומסים בבתי החולים;



זה קודם כל המטרה העיקרית, דובר עליה גם בדיון הקודם.

מובן היטב בתוך הטקסט.

(2) זיהוי נפגע אלמוני בבית החולים והנגשת מידע בדבר מיקום מטופל שנפגע באירוע נפגעים מורכב לבן משפחתו של המטופל באמצעות משרד הבריאות או בתי החולים



כאן רציתי לשאול, יש סמכויות מקבילות בחקיקה, בנהלים, לגבי גופים אחרים, פיקוד העורף, המשטרה, לעניין נושא זיהוי נפגעים אלמונים. אני אשמח לשמוע ממשרד הבריאות איך הדברים משתלבים, מה הסמכויות שלכם לעומת סמכויות של גופים אחרים, האם זה לא יוצר אי בהירות בסמכויות של מי אחראי בסוף לזהות אלמוני בבית חולים?

מבחינת המשטרה מלאכת הזיהוי באירוע אר"ן מוטלת על צוות זיהוי פלילי שמגיע לבית החולים ואז הזיהוי מתבצע בתוך שטח בית החולים בעזרת הצוות הרפואי. אין העברת מידע מתוך בית החולים למשטרה החוצה, זאת אומרת זה מתקיים בתוך שטח בית החולים למישהו שהגיע לבית חולים ונדרש זיהוי. משתמשים בטביעות אצבע ומשתמשים באמצעי זיהוי נוספים.

אבל ברמה הלאומית אין סמכויות למשטרה? יש מאגר לדוגמה לפי חוק מידע לגבי אלמונים? השאלה מה ההיבט של משרד הבריאות בתמונה לעומת מה ההיבט של המשטרה.

את מתכוונת לזיהוי חללים?

לא רק חללים.

אני לא יודעת אם יש פה נציגי משטרה, בסוף זה לא הדברים שלנו, אני כן יכולה להגיד שממה שאנחנו הבנו בשיח איתם, הדברים הולכים ביחד, כלומר זה שלמשרד הבריאות יהיה את המידע הזה זה מה שיכול גם לעזור להם במקרים שהם צריכים להפעיל את הסמכויות שלהם וזה לא משהו שנעשה בניגוד כלשהו לסמכויות שלהם.

משרד הבריאות ובוודאי הגורמים המטפלים צריכים לזהות את המטופלים, בראש ובראשונה כדי לטפל בהם, כדי שהם לא יישבו גם לבד, זה גם חלק מהטיפול שבני המשפחה יהיו לצד מיטתם כמה שיותר מהר. מבחינתנו התכלית של זיהוי הנפגעים היא בוודאי תכלית טיפולית שקודם כל משרד הבריאות אמון עליה. זה לא סותר שיש סמכויות וזה לא פוגע בסמכות של אף גוף.

כמו שאמרנו, אנחנו נגיע לזה עוד מעט, המידע אחר כך יכול לעבור לגופים אחרים שמוסמכים על פי דין לקבל אותו ולכן אם משטרת ישראל צריכה את המידע בשביל סמכויות שלה אז היא תוכל להגיש בקשה והמידע יוכל לעבור עליה והדברים לגמרי משתלבים אחד עם השני.

יש פה מישהו מהמשטרה?

התחום שלי זה גם חירום וגם סמים, לכן אני כאן. אני לא יודעת אם ביקשתם לזמן נציגי משטרה או פשוט לא הגיעו, אבל אני כן ארצה לוודא את הנקודה הספציפית הזאת, אז או שאני אצא החוצה או שנשאיר את זה בסוגריים ואני –

אולי אני אוכל לפתור לכם את הבעיה. בלי להיכנס לפרטים, נציגי המשטרה לא פה, אבל ברור שלמשטרה יש סמכויות שונות לזיהוי נעדרים, חללים וגם כשעודם בחיים, יש גם הוראת שעה של חרבות ברזל שמעניקה סמכויות נוספות למשטרה בנושא, אבל גם בלי קשר זה חלק מתפקידי המשטרה. כמו שנאמר בחוק סדר הדין הפלילי יש סמכות להקמת מאגר מידע בנושא.

התקנות כאן לא גורעות שום דבר מסמכויות המשטרה, להיפך, הן אפילו מדגישות שלצד השימושים במידע שנקבעו לפי התקנות האלה שימוש נוסף הוא מסירת המידע לגורם אחר הרשאי לקבלו לפי דין. כשכתבנו את זה בהחלט אחת הדוגמאות המרכזיות שחשבנו עליהן זו המשטרה שפועלת לזיהוי נעדרים.

אוקיי. אם ככה אנחנו ממשיכים. רעיה, עמית עזר לך לפתור את הפלונטר בהקשר הזה. תודה, עמית.

(3) זיהוי גופה או חלק ממנה;



גם בהיבט הזה אני אשמח לשמוע הסבר ממשרד הבריאות מה הסמכויות שלו בעניין הזה. גם פה לעומת סמכויות של גופים אחרים.

משרד הבריאות, המכון לרפואה משפטית, הוא חלק מהגופים שעוסקים בפועל בזיהוי חללים, בזיהוי גופות. בהקשר הזה כשיש אירועים מהסוג הזה בדרך כלל יש רשימה של נעדרים, רשימה של אנשים שלא ידוע איפה הם ולא יודעים האם הגופות שנמצאות במכון הן כנראה חלק מאותם נעדרים והתכלית הזאת נועדה כדי לאפשר שכאשר יש אדם שפצוע בבית חולים אפשר יהיה להסיר אותו מאותה רשימה שבדרך כלל מועברת מהמשטרה למכון, רשימת הנעדרים שמולה הם אמורים לעשות את הבדיקות של ההתאמה של הגופה.

אפשר יהיה להסיר כי ברוך ה' אותו אדם נמצא פצוע בבית חולים ולכן הוא אמור להיות מוסר מרשימת הנעדרים קודם כל ולכן בהקשרים של משרד הבריאות, בהקשר הזה של זיהוי חללים, אפשר יהיה להוריד אותו מהרשימה ולהמשיך במלאכת הזיהוי מול האחרים שלא נמצאים בבתי החולים. זו המטרה.

למה לא מספיקה לכם בעניין הזה הוראה בחוק זכויות החולה לעניין מסירת מידע רפואי, אפשרות למסור מידע רפואי לשם זיהוי גופה? הוראה שכבר קיימת.

חוק זכויות החולה מאפשר למסור מידע רפואי לצורך העניין הזה. בגלל שפה אנחנו מקימים מאגר מידע וקובעים לו סעיף מטרות אז היה לנו חשוב שיהיה ברור שאפשר להשתמש גם למטרה הזאת. בדיני הגנת הפרטיות יש עניין של צמידות מטרה, שברגע שיש מטרות למאגר אז ככלל אסור לעשות בהן שימוש אלא למטרות שהוגדרו ולכן היה חשוב לנו להבהיר את כל המטרות. אנחנו מסכימים שיש עוד מקורות משפטיים, אבל בגלל הסיפור של צמידות מטרה זה כן היה לנו חשוב.

(4) תחקור והפקת לקחים בעניין אירוע נפגעים מורכב;



כאן המטרה הזאת מתרחקת מבחינת זמנים קצת מהאירוע עצמו. הרי תוך כדי אירוע נפגעים מורכב צריך להכווין.

אבל על בסיס המידע שהתקבל אז.

כן. קראתי נייר עמדה שהוגש לוועדה בעניין של שמירת המידע לשם המטרה הזו, זה קשור גם למטרה הזו, אני לא יודעת אם תרצה לשמוע עכשיו או בהמשך.

כן, בואו נפתח ונסגור את העניין הזה.

זה נוגע גם לתקנה שיש בהמשך לעניין הזמן שבו המידע נשמר. נגיע לזה תיכף בתקנה 5(ג). שניהם קשורים אחד בשני.

אוקיי, נדון בזה אז.

(5) מסירת המידע לגורם אחר הרשאי לקבלו לפי דין.



פה זה נועד להחליף את הוראת שמירת הדינים שהייתה בנוסח המקורי שהוגש לוועדה. דיברה על זה קודם אסתי מהייעוץ המשפטי במשרד הבריאות לגבי גופים אחרים שמוסמכים מכוח דינים אחרים לקבל את המידע הזה. חשבנו שנכון להכניס את זה בתוך סעיף המטרות כדי שיהיה ברור שמשרד הבריאות רשאי להעביר את המידע הזה כמובן לגופים האלה שרשאים לקבלו לפי דין.

אני יודעת לדוגמה על ביטוח לאומי, אני חושבת שכן כדאי לוועדה לשמוע איזה שימושים יעשו במידע, לפחות מה שידוע כיום, מעבר למטרות של משרד הבריאות.

מי הם הרשאים לקבלם על פי דין, זו השאלה, נכון?

כן, מי הם ואיזה שימוש הם עושים במידע הזה.

הנושא של הגורמים שרשאים לקבל על פי דין זו אמירה שהיא יחסית גמישה, היא מאפשרת גמישות בהמשך בגלל שחוק הגנת הפרטיות פרק ד' לחוק מאפשר העברת מידע בין גופים ציבוריים בשביל התפקידים והסמכויות של מבקש המידע ומקבלו, ולכן יש גמישות מסוימת בעתיד. יש את הגופים שהיום מקבלים מידע, בעתיד גופים נוספים יוכלו לבקש מידע לפי הדין הכללי, והסעיף הזה הוא רק מאפשר את זה, הוא אומר שאנחנו לא מונעים את המנגנון של העברות מידע לפי הדין הכללי.

היום מידע על פצועים מועבר לרשויות המקומיות שהפצועים מתגוררים בשטחן בשביל שהם יוכלו להציע עזרה לפצוע ולמשפחה שלו. זה לקוח אחד, רשות מקומית זה גם גוף ציבורי.

מכוח מה הם מקבלים היום את המידע?

מכוח פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות. הדבר הזה דרוש לתפקידים ולסמכויות שלהם, כמו שאמרתי, עבור הצעת סיוע לפצוע. יש כל מיני פרטים בהסדרים האלה. יש טופסי 7א', אם אתם מכירים, ועדות מידע של כל אחד מהגופים, הם קובעים את התנאים להעברת המידע, את המגבלות עליה.

זה חד סטרי, נכון? הם מקבלים מידע מכם או לא יודע מאיפה עוד, אבל הם לא יכולים למסור מידע.

לא, לפי הדין הכללי הם יכולים. ספציפית המידע הזה זה מידע שלנו יש ולהם אין ולכן זה אנחנו מוסרים אליהם ולא הפוך.

אני שמעתי מאנשי השלטון המקומי שיש מגבלות במסירת מידע שלהם. יש להם את חשבונות הארנונה ויש להם את המידע, למשל באירוע רב נפגעים כדוגמת נפילת טיל על מבנה שנהרס ולא יודעים על לכודים או מי אמור להימצא שם, אני מבין שהמידע הזה נמסר באופן חד סטרי.

עקרונית אני יכולה להגיד שיש העברות מידע גם אלינו ולמשרדי ממשלה אחרים. עמית אולי יוכל להרחיב על הדין הכללי בהקשר הזה.

זאת לא שאלה שקשורה למשרד הבריאות, אבל חוק הגנת הפרטיות מגדיר גופים ציבוריים ומאפשר העברת מידע ביניהם. הסמכות הכללית להעביר מידע היא דו סטרית, כמו שאסתי אמרה, אז גם רשות מקומית יכולה למסור מידע לגוף ציבורי אחר לא רק לקבל ממנו מידע.

עד כמה שאני מכיר מהפרקטיקה רוב העברות המידע בפועל הן מגורמי הממשלה לרשויות המקומיות, אבל זה לא תנאי משפטי, יש באמת לפי תקנות הגנת הפרטיות ועדות להעברת מידע בתוך הגופים עצמם שהן מאשרות את הצרכים השונים ויכולות לאשר העברת מידע גם מרשות מקומית למשרד ממשלתי או גוף ציבורי אחר שזקוק למידע לצורך מילוי תפקידו.

חוץ מהרשויות המקומיות גם פיקוד העורף מקבל כיום מידע, גם בשביל הצגת תמונה כוללת, ואני מבינה, לפחות בעבר הוסבר לנו, שזה גם עבור הנושא של מול רשימת הנעדרים, כמו שאמרנו קודם. חוץ מזה יש ממשק גם עם ביטוח לאומי, הם יוכלו להתייחס בעצמם לאיזה תכליות, ויש עוד בקשות מידע שכרגע עוד לא אישרנו אותן עד למעבר של התקנות של גופים אחרים. גם משרד החינוך ביקשו לקבל מידע בשביל להציע סיוע לפצוע שהוא ילד במערכת החינוך או שהוא ילד של הורים שנפצעו או אח שנפצע, בקיצור כדי שיוכלו לסייע למשפחה של פצוע של מערכת החינוך. זה מה שאני מכירה.

כמו שאמרתי, זה משהו שיכול להיות בעתיד, אם איזה רשות ציבורית אחרת תרצה לבקש מידע אז היא תוכל כמובן לעשות את זה עבור תפקיד ספציפי שזה דרוש לה.

אופן העברת הדיווח ושמירת המידע
5.
(1) דיווח לפי תקנה 3 ייעשה באמצעי אלקטרוני מאובטח או בדרך אחרת שהתיר המנהל אם ראה כי עקב נסיבות העניין לא ניתן להעבירו באמצעי אלקטרוני מאובטח כאמור.



אני מבינה שיש מערכת שהיא כבר מערכת קיימת והמערכת הזאת היא מערכת מאובטחת ואתם מתכוונים להמשיך להשתמש בה?

התשובה היא כן, יש מערכת פעילה שהיא מאובטחת לפי עקרונות אבטחת מידע שהמשרד יודע לעשות, כמו מאגרי מידע אחרים. הנושא השני של עקב נסיבות העניין זה לפעמים עקב אירועים מאוד משמעותיים, דברים כאלה, אנחנו ניאלץ אולי לקבל את המידע בדרכים אחרות, אבל עד היום אני לא ראיתי מצב שזה קרה.

וביקשתם את הגמישות, מכיוון שמדובר באירוע נפגעים מורכב, כן לאפשר גם בדרכים אחרות, אבל השאלה אם זה יהיה חריג שבחריג.

בהחלט, אבל אנחנו לא יכולים להתייחס למצב לחימה שיכולים להיות בו גם שיבושי תקשורת וזמינות של מערכות מידע, אנחנו חייבים לפתוח את זה לערוץ הכי מאובטח שיכול להיות לקבלת מידע במצב חירום כי אנחנו מתייחסים לאירוע הזה שהוא בהחלט יכול לקרות גם תוך כדי מצב לחימה.

בזום איתנו עמית רויף ממשרד הביטחון, ביקשה להתייחס.

לסעיף הקודם. אני מתנצלת שאני אחזיר אתכם אחורה, ביחס להתייחסות של אסתי מהייעוץ המשפטי של משרד הבריאות. פיקוד העורף משתמש במערכת רק לצורך הצגת תמונת מצב. חשוב להבהיר את זה כאן כדי שלא יהיו אי דיוקים.

אוקיי, בהקשר של מסירת מידע.

בהמשך למה שעמית אמרה, אני מבינה שהעניין של תמונת מצב זה מידע שהוא אגרגטיבי, לא מידע שיש בו פרטים מזהים ולכן גם לא ציינו את זה באופן מפורש בתקנות, על אף שכבר היום המידע הזה עובר מהמערכת לפיקוד העורף.

נכון, אין מידע פרטני שם, זה רק מספרים.

(2) המידע שיתקבל מדיווח לפי תקנות אלה יישמר במאגר מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.



המטרה של ההוראה הזאת היא להבהיר שכל הכללים בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות לפיו לעניין מאגרי מידע, מורשי גישה, הגנה על המידע וכו', יחולו גם בעניין הזה. הסיבה שחשבנו שנכון להוסיף את ההוראה הזו היא מכיוון שנוצר פה מאגר מידע אגב חובת הדיווח. רק כדי להבהיר שאכן מדובר במאגר מידע ואין צורך לחזור על כל ההוראות בחוק הגנת הפרטיות והתקנות לפיו שנוגעות להגנה על המידע, אלא ציינו הוראות ספציפיות שהיו דרושות ספציפית לתקנות האלה והוספנו את ההוראה הזאת שאומרת שיהיה ברור שהמידע נשמר במאגר מידע ויחולו לגביו כל ההוראות בחוק הגנת הפרטיות והתקנות לפיו.



(3) עם תום הצורך במידע שדווח לפי תקנות אלה למטרות כאמור בתקנה 4, ולכל המאוחר תוך 18 חודשים, המנהל ינקוט בפעולות לצמצום האפשרות לזהות את מי שהמידע הוא עליו ובכלל זה יצפין ויקודד את המידע של מספר הזיהוי ולא ישמור מידע על מטופל הכולל שם, מספר אישי, שם האב, מספר טלפון או כתובת מגורים, והכול בהקדם האפשרי, לפי מטרות השימוש; המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה לגבי מידע הנוגע לאירוע נפגעים מורכב מסוים אם מצא כי המידע עדיין נדרש למטרות האמורות ולתקופה שיורה.



כאן לא ציינו מה הם פרטי הדיווח, אנחנו נקריא אותם כשנגיע לתוספת, אבל בתוך פרק זמן, פה המשרד ביקש בתוך 18 חודשים, אמורים להצפין את תעודת הזהות וגם לא לשמור מידע שכולל שם, מספר אישי. השתדלנו לעבור ולראות את כל המידעים המזהים, שם, מספר אישי, שם אב, מספר טלפון, כתובת מגורים. אם יש עוד מידע שהוועדה חושבת שצריך בהמשך כשנעבור בתוספת גם בתוך התקופה הזאת למחוק אז אפשר להוסיף את זה כאן.

אולי כדאי שנשמע את ההערות היות שקיבלנו נייר עמדה מההסתדרות הרפואית מוועדת האתיקה. ענבר, את רוצה לומר משהו בהקשר הזה?

כן. ראשית חשוב לי להבהיר כי אנחנו תומכים בהסדרת הדיווח, אנחנו מבינים את הצורך בהעברת המידע, ועם זאת יש לנו בעיה עם שני אלמנטים, כמו שהיועצת המשפטית הזכירה.

קודם כל שמירת המידע עד לתום הצורך במידע. מכיוון שהבנתי שהכניסו לתוך התקנות את העניין של סיום האירוע, לעמדתנו צריך להגדיר ששמירת המידע הרפואי שהוא אינו מותמם יהיה עד סיום האירוע ולא מעבר לכך, או בזמן הקצר ביותר שניתן לעשות את זה. 18 חודשים זה פרק זמן מאוד ארוך לשמור מידע שאינו מותמם על מטופלים.

בנוסף לזה, כמו שהזכרנו, בחלק מהמטרות הוגדר לצורך תחקור. תחקור זו מטרה מאוד מאוד חשובה, אבל היא כבר רחוקה מאירוע האר"ן ולכן אנחנו מאמינים שצריך להפריד אותה מהמטרות של לצורך שמירה ולהגדיר בנפרד את היכולת לעשות את התחקיר כך שזה יהיה מופרד במשך הזמן לשמירת המידע.

זה חשוב מאוד האפשרות לעשות תחקור על מידע מזוהה. זה נכון שאחרי תקופה מסוימת, אפשר לדבר על מה התקופה היא, אז המידע כן צריך להיות מוצפן וייעשו עיבודים כלליים אולי במידע, אבל תחקורים בוודאי באירועים ספציפיים נעשים על מידע מזוהה בשביל לפרק את האירוע הזה לגורמים ולהצליח להיכנס באמת לרשומות, להבין מתי הגיע המטופל, למה הוא הגיע ככה, למה הטיפול בו היה כזה ולא כזה. אי אפשר לעשות את זה על מידע מותמם.

אנחנו מבינים שיש צורך לעשות את זה גם על מידע לא מותמם, אבל 18 חודשים זה זמן מאוד ממושך לצורך של תחקור ולכן אנחנו חושבים שצריך לעשות משך זמן קצר הרבה הרבה יותר ולהפריד את סעיף התחקור מהסעיפים האחרים של המטרות.

אם אפשר להתייחס, להביא דוגמה לצורך בתחקור באירוע מתמשך כמו למשל חרבות ברזל. אף אחד לא ציפה שהאירוע הזה יתמשך כמו שהוא נמשך והצורך והזמינות והעיתוי של תחילת תחקור בנושאים שונים שמתייחסים לסוגיה של קליטת נפגעים יכולים להיות גם בטווח של 18 חודשים, בהחלט כן, ואפילו יותר.

וזה עוד לא נגמר. מרגע שהסתיים צריך עוד 18 חודש?

כן, בהחלט.

אז הדוגמה שהבאת היא לכאורה לא דוגמה מתאימה, זה לא 18 חודש מסיום אירוע.

נכון, אנחנו עדיין בתוך האירוע, מצד שני יש אירועים פרטניים תוך כדי התקופה הזאת, כמו למשל 'עם כלביא', הוא הוגדר כאירוע שונה, רכיבי הפגיעה שם היו שונים.

אתה צריך נניח שנה וחצי אחרי 'עם כלביא'? היה עשרה ימים-שבועיים של 'עם כלביא', המשרד צריך שנה וחצי אחרי 'עם כלביא' עם פרטים מזוהים שנשמרים במאגר אחרי? יש צורך בזה?

עוד פעם, התנאים הבסיסיים זה שהמאגר הזה מאובטח, זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו עדיין בחרבות ברזל, לא סגרנו את האירוע של חרבות ברזל, אז הזמינות בהחלט יכול להיות - - -

אבל מה שאמר יו"ר הוועדה קודם זה שאם האירוע עדיין מתקיים כמובן אתה גם מתחקר תוך כדי האירוע, אבל 18 החודשים מתחילים להיספר אחרי שהאירוע הסתיים, השאלה אם אחרי חרבות ברזל תצטרכו עוד שנה וחצי?

אנחנו נצא רגע להתייעץ אם אפשר לקצר את התקופה הזאת. אנחנו שומעים שיש פה הערה מהותית, אנחנו כן נחשוב על קיצור של התקופה, אבל זה נכון, את צודקת, אירוע מסתיים ועדיין לוקח זמן לפעמים עד שמבינים מה הדברים שצריך לתחקר אותם, שמוקמות ועדות בדיקה שנכנסות לעובי הקורה. דיברנו עם כל הגורמים שעוסקים בתחקור הנושאים האלה והרבה פעמים דווקא בגלל הכאוטיות של האירועים האלה כן לוקח זמן לעשות את התחקור הזה לעומק. כמו שאמרתי, נבקש להתייעץ עוד מעט לגבי התקופה.

אני אתייחס רק להערה השנייה של ההסתדרות הרפואית. השאלה של הפרדה בין נושא התחקור ליתר התכליות זה עניין צורני, בסופו של דבר המשמעות הנורמטיבית היא שמותר להשתמש במידע לצורך התחקור.

ההצעה להפרדה הייתה אם אנחנו רוצים לשנות את משך הזמן של לשמור את המידע לצורך תחקור ולצורך אירוע אר"ן. בגלל זה הצענו את זה.

אני מבין, אבל בסופו של דבר ברור שאם יהיה צריך להשתמש במידע כדי לווסת את העומסים בין בתי החולים, עדיין יהיה אפשר, כנראה כבר הצורך לא יהיה קיים, אבל זה לא שעכשיו אסור כי מותר להשתמש במידע רק לתחקיר, פשוט זאת תכלית השימוש שדורשת שמירה למשך זמן ארוך ביותר. בסוף זה עניין צורני נוסחי, המשמעות הנורמטיבית כמו שזה כתוב כאן היא פשוט שזאת אחת התכליות שלשמן מותר להשתמש במידע.

כמובן נשאיר למשרד הבריאות לערוך את הבדיקות שלו, רק כן חשוב להבהיר ש-18 חודשים זו תקופת המקסימום, התנאי המהותי הוא שהמידע יישמר בצורה המזוהה באופן מלא רק כשהדבר נדרש לצורך התכלית. לצורך העניין אם אחרי שלושה חודשים מסתיים התחקיר אז התקופה היא שלושה חודשים, לא 18 חודשים. יש פה גמישות וכאמור אני משאיר את העניין למשרד הבריאות.

תודה על הדיוק, עמית, רק אני אמשיך את דבריך ואחדד גם שיש בסיפה הוראה שאומרת שהמנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה לגבי מידע הנוגע לאירוע נפגעים מורכב מסוים אם מצא כי המידע עדיין נדרש למטרות האמורות. זאת אומרת גם אם הוועדה מחליטה לקצר את התקופה מ-18 חודשים עדיין יש פה את הגמישות הנדרשת במקרים הבאמת מיוחדים שיצטרכו יותר זמן ממה שהוועדה תקבע כן לעשות את זה. זה גם עוד משהו שאולי אפשר לקחת בחשבון.

נמתין לתשובה של המשרד לגבי צמצום ה-18 חודשים ובינתיים נמשיך.

הוראות (ד) ו-(ה) אלה הוראות ספציפיות שנוגעות לגבי פרט (16) בתוספת לעניין מידע שדווח לגבי אלמונים. זו סוגיה שעלתה מאז הדיון הקודם עם משרד הבריאות. כבר היום הכנסנו באחת המטרות זיהוי אלמונים, כפי שהקראתי קודם, ואני מבינה ממשרד הבריאות שכבר היום במערכת אד"מ, במערכת של הדיווחים באירועי אר"ן, יש מידע שמדווח בנוגע לסימני זיהוי וגם עושים שימוש בתמונות ומשתמשים במידע במרכזי המידע בבתי החולים כשמגיע בן משפחה ורוצה לזהות את בן משפחתו במקרים באמת קשים, לא עלינו, שיש מטופל שהוא אלמוני, ואז יכולים להראות לו את התמונה.

לנו כייעוץ משפטי לוועדה היה קושי בכלל סימני זיהוי, אבל תמונות זה מידע שהוא רגיש, יש פה גם פוטנציאל שיצלמו את האדם או כל מיני דברים שלא חייבים בהכרח לצלם בשביל לזהות את אותו אדם, זאת אומרת יש פוטנציאל למידע עודף. בחוקים אחרים, אם הזכרנו קודם את חוק סדר הדין הפלילי לגבי סמכויות אכיפה, חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי, אז כשמדברים על תצלום מבהירים שם לדוגמה שהתצלום לא כולל נניח איברים מוצנעים, עולות שאלות מי מצלם, באיזה מצבים, מי בעל התפקיד שיצלם, איפה הוא יצלם.

עולה שאלה גם מיהו אלמוני, מי קובע מיהו אלמוני, האם זה דבר שנקבע מיד בהתחלה כשמגיע הנפגע, לדוגמה ילד שאין לידו הורה, או אחרי פרק זמן בית החולים – כל הסוגיות האלה שאני מעלה הן רק מעט סוגיות שהן דוגמאות, אלה דברים שלא מוסדרים, להבנתי, כיום על ידי משרד הבריאות ולכן כשקובעים חובת דיווח לגבי מידע כזה זה מעלה קושי כשהליבה של ההוראות שנוגעות לעצם הצילום עצמו לא מוסדרות.

מצד שני הבנו את הצורך והנחיצות והתכלית הראויה של העברת המידע וניסינו למצוא פתרון שגם מבחינה משפטית יניח את דעתנו וגם ישמור על הפרטיות, ואני משקפת את זה גם לוועדה. אולי נתחיל מהסוף, מפרט (16) בתוספת.



(16) אם מדובר באלמוני, מידע הדרוש לשם זיהויו שיועבר באופן כתוב או חזותי והכול כפי שיורה המנהל למנהל בית החולים;

אנחנו מבקשים גם כן שההוראות האלה שייקבעו ייקחו בחשבון את כל הסוגיות שאת העלית פה ושעלו במסגרת הדיון בוועדה בשביל שמירה מקסימלית על פרטיותו וכמובן זה זכותו בסופו של דבר של אותו אלמוני. אני בטוח שהסוגיות האלה גם מטרידות את המשרד ולכן חייבים פה הוראות ברורות מאוד מה מותר לצלם, איך מעבירים, למי מעבירים, מתי, באיזה מצב, מי נקרא אלמוני וכו', כל השאלות שעלו פה בהקשר הזה.

רק חשוב לי להבהיר, במערכת הבריאות כל מי שדיברנו איתו מגורמי המקצוע, ממי שעוסקים בנושאים האלה, זה היה להם כל כך ברור, אבל אני גם מבינה וזה בסדר שלפעמים צריך להגיד את המובן מאליו. מבחינתנו אין בכלל שאלה, ברור שאסור לצלם איברים מוצנעים, אלה דברים שהם בכלל לא עולים על הדעת וזה ממש ברמת עבריינות יכול להיות.

מיהו לדוגמה אלמוני?

יש פה כל מיני שאלות, משום שזה נאמר היה לי חשוב שהדבר הזה, גם אם לא יהיו נהלים, זה אסור בתכלית האיסור וזה בכלל לא על הפרק. אבל אנחנו מסכימים וזה מקובל עלינו.

אנחנו דשנו בנוסח הזה, שלא יהיה באופן טבעי העברת המידע אלא שיהיו פה הוראות למנהל בית החולים שיפורסמו או שיועברו בצורה ברורה בהקשר הזה.

בסדר גמור.

אני חוזרת אחורה לתקנה 5(ד), הוראה לעניין בעלי התפקידים. שוב, בגלל הרגישות של המידע, של התמונות, או מידע שמועבר על סימני זיהוי באופן חזותי, אנחנו מבינים שכיום מי שמעביר, מי שמשתמש בתמונות האלה, מי שזה דרוש לו או למשרד עצמו, אלא למרכזי המידע בבתי החולים, ולכן מוצע לקבוע את זה ולגדר את זה, מי יהיו מורשי הגישה. אני מקריאה את (ד).



(4) גישה למידע שדיווח לגבי אלמוני - - -



מוצע להוסיף פה 'באופן חזותי'



- - - כאמור בפרט (16) לתוספת תתאפשר רק לבעלי תפקידים במרכזי המידע בבתי החולים שהמידע דרוש להם לשם מילוי תפקידם, אולם אין בכך כדי לגרוע מסמכותו של גורם אחר המוסמך לקבל את המידע, לקבלו לפי דין; לעניין זה "מרכזי המידע בבתי החולים" – יחידות ייעודיות בבתי החולים העוסקות, בין היתר, בהנגשת מידע בדבר הימצאותו של נפגע בבית החולים לבני משפחתו.



זה מתכתב גם עם המטרה שהקראתי קודם של זיהוי נפגע אלמוני בבית החולים והנגשת מידע בדבר מיקום המטופל לבן משפחתו של המטופל באמצעות משרד הבריאות או בתי החולים. בבתי החולים זה מתבצע על ידי מרכזי המידע.



(5) על אף האמור בתקנת משנה (ג), מידע שדווח לגבי אלמוני, כאמור בפרט (16) לתוספת, יימחק מידע לאחר זיהויו.

מצוין.

פה זה גם במענה להערה שעלתה מההסתדרות הרפואית. המידע הזה שראינו אותו גם כמידע רגיש במיוחד, יימחק מיד, כי אחרי שמזהים את האלמוני כבר אין צורך במידע הזה.



תוספת
(תקנה 3(ב) ו-(ג) ו-5(ד))
פרטי דיווח



(1) שם מלא;



(2) מספר זיהוי וסוג זיהוי, ואם סוג הזיהוי הוא דרכון – מדינת הדרכון.



(3) לגבי חייל – מספר אישי;



(4) מין;



(5) גיל;



(6) שם אב;



(7) מספר טלפון;



(8) כתובת מגורים;



(9) מספר נפגע, מספר רשומה, מספר אירוע נפגעים מורכב, שם האירוע וזירת האירוע;



כל הפרטים האלה קיימים בבית החולים ומעבירים אותם. מספר רשומה, של מה זה?

מספר רשומה של המערכת.

אתה יכול להסביר בפרט הזה מה זה כל פרט שמצוין פה?

אני אסביר בהיבט של מספר רשומה, מדובר על מספר ברזל שכל פצוע במסגרת הקליטה של נפגעים מאירוע אר"ן או מאירוע מורכב הוא מקבל תיק, גיליון עם מספר ברזל, זה מאפשר שליטה. גם אם לא יהיה זיהוי והוא יוגדר כאלמוני אז תהיה לנו שליטה וזיהוי בשיוך של בדיקות, טיפול תרופתי ודברים מהסוג הזה.

אז אם כתוב מספר נפגע ומספר רשומה זה שני מספרים רשומים?

נכון. יש פה מספר שגם נקלט במערכת הרישום, מספר שהוא מספר ברזל שהוא על התיק, ואז מצמידים אותו ונוצר חיבור שהוא ייחודי של שני הרישומים שמאפשר זיהוי של המטופל בצורה בטוחה ומיטבית.

ולכל אירוע נפגעים מורכב נותנים גם מספר וגם שם?

כן.

זירת האירוע, זה משהו שבתי החולים יודעים? בתקנות קודם היה לנו את מד"א, עכשיו אין. זירת האירוע זה משהו שהוא ברור בבית החולים ויש להם את המידע הזה?

ככל שידוע לבית החולים.

בכל מקרה זה ככל שידוע להם, אם משהו לא ידוע להם אז החובה לא חלה.

(10) מועד קליטת המטופל ומועד תיעוד האירוע ביומן הקליטה של בית החולים;



(11) אופן ההגעה לבית החולים;



(12) דרגת פגיעה;



(13) האם נפטר בבית החולים;



(14) סיווג המטופל (לדוגמה, אזרח, חייל או תייר);



יש סיווגים נוספים? מה הכוונה בסיווג? ביקשתם לתת כמה דוגמאות.

יכול להיות גם עובד זר, יכול להיות שוטר. אלה סיווגים שמופיעים דרך קבע במערכות הקליטה של בתי החולים. נתנו פה כמה דוגמאות, לא את כל הרשימה.

(15) מחלקה מטפלת;



(16) אם מדובר באלמוני, מידע הדרוש לשם זיהויו שיועבר באופן כתוב או חזותי, והכול כפי שיורה המנהל למנהל בית החולים;



(17) האם היה קשר עם משפחת המטופל, ואם כן – פרטי מי שהיה עמו קשר;



(18) פרטי שחרור מבית החולים או העברה לבית חולים אחר.



כל הפרטים שמופיעים בתוספת, היום המערכת תומכת בהעברת הדיווח לפי הפרטים האלה? כי אנחנו קובעים פה חובת דיווח, אז לוודא שבאמת בתי החולים יוכלו להעביר את המידע.

קודם כל התשובה היא כן, כל הסעיפים, למעט סעיף אחד שהוא מתקבל לא דרך המערכת, הוא מתקבל בהשלמת מידע טלפוני, זה סעיף (11), אופן ההגעה לבית החולים, הכוונה אם הוא הגיע באופן עצמוני או באמבולנס, בניידת טיפול נמרץ, במסוק. זה מידע שקיים במערכות הקליטה של בית החולים, המידע הזה לא עובר כרגע למערכת אד"מ.

למה הוא לא עובר היום?

סתם זה עניין של פיתוח שצריך לעשות. ביררנו במשרד, יש כוונה לעשות את הפיתוח הזה. במשרד יעשו את הפיתוח, זה דורש איזה שהוא פיתוח מצד בתי החולים ולכן עד שהדבר הזה יושלם נמשיך לקבל את הדיווחים על הפרט הזה כמו שזה נעשה היום בטלפון. נשתמש באותה גמישות שיש כי באמת הפרט הזה היום לא במערכת.

סיימתי.

יש לכם תשובה לגבי ה-18 חודש?

יש תשובה, נוכל לקצר את זה ל-12 חודשים. כמובן זה גם בגלל שיש אותה אפשרות בסוף, את הגמישות בסוף שאם נפתחת ועדת בדיקה או יש תחקור שמתחיל להתבצע אז המנכ"ל או מי שהוא הסמיך יוכל להאריך את התקופה באופן ספציפי לאותו מידע.

התכלית ראויה ולוח הזמנים, מה אתם אומרים, ענבר?

אנחנו קיווינו לזמנים הרבה יותר קצרים משנה. אנחנו מנסים להבין מה הצורך.

זה לא בהכרח 12, זה עד 12.

אבל ברגע שאתה משאיר את האופציה לתחקר, לתחקר יכול להיות זמן ממושך אחרי אירוע אר"ן.

אבל הסביר לנו סרגיי למה זה נדרש. אני לא איש מקצוע בתחום, אבל אומרים לך אנשי המקצוע שבזמן שאין קשב, כמו למשל מלחמת חרבות ברזל שהסתיים בתוכה גם הפרק של 'עם כלביא', אין מספיק קשב לתחקר את האירוע של 'עם כלביא', אתה צריך את פרק הזמן הזה, למרות שאתה נמצא באירוע וה-12 ייספרו רק מסוף המלחמה.

נכון, וגם לפעמים הצורך בתחקור עולה אחרי כמה זמן, כלומר יש פתאום איזה תלונה שמוגשת או משהו שמתפתח שלוקח לו קצת זמן והדברים האלה מתפתחים.

היות שאין מחלוקת על הצורך, יש מחלוקת רק על איכות שמירת הנתונים, וזו עמדת גורמי המקצוע, אם תהיה עמדה סותרת אני אשמע, אבל אם סתם השאלה היא למה לא ואנחנו קיצרנו מ-18 ל-12, אז אני מקבל את התשובה הזו.

בסדר גמור.

תודה רבה. נעבור ברשותכם להצבעה על תקנות בריאות העם (דיווח על מטופלים באירוע נפגעים מורכב), התשפ"ה-2025, כפי שהקריאה אותן היועצת המשפטית. מי בעד?

הצבעה
אושר.

התקנות אושרו.

תודה רבה לכולם, גם על הגמישות, גם על קבלת ההערות של הוועדה, ושלא נדע ושלא נזדקק להשתמש בזה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:27.