פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכספים
14/07/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 696
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025), שעה 10:00

הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
סימון מושיאשוילי – מ"מ היו"ר
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אורית פרקש הכהן
נעמה לזימי
משה סולומון
נאור שירי

רון כץ

ברק קרוננפלד - יועץ לשר האוצר, משרד האוצר

יוראי מצלאוי - סמנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

נטע בר זיו - רכזת תעסוקה אג"ת, משרד האוצר

כפיר בטט - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

מיכל בירן - חברת כנסת לשעבר

חנן פוטרמן - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

מזל טוב ביסמוט - סגנית יו"ר ואחראית הפרט, אגודת מורי דרך

טיראן ששון - סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר

גילית רובינשטיין - מנכ״לית, איגוד לשכות המסחר

אדם בלומנברג - סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

פנינה בן דוד - מנהלת מחלקה כלכלית בהתאחדות, התאחדות בתי המלון

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

אמיר קינן - סגן נשיא לשכת יועצי המס, לשכת יועצי המס

ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס, לשכת יועצי המס

רינת נרקיס - רל"שית נשיא לשכת יועצי המס, לשכת יועצי המס

איציק גורביץ - סמנכל ומנהל אגף כח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

סיגל אבירם - עו"ד ויועצת משפטית בלשכת היועצים העסקיים, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

דובי אמיתי - יו"ר, נשיאות המגזר העסקי

יורם מועלמי - יו"ר, מפלגת העצמאיים החדשים

ליאת נויבירט - יו"ר ועדת מס ערך מוסף ומכס, לשכת עורכי הדין

אורן בוטא - יו"ר תנועת העצמאיים, תנועת העצמאים

רוית גרוס - מנכלית, ארגון מנהיגות אזרחית

אפרים בנוב - מנכ"ל התאחדות מלאכה - מחוז אשדוד, התאחדות המלאכה והתעשייה

נגה בריינס - מנכ״ל איגוד העורכים - איגוד מקצועות הפוסט ביש

איתי ויגמן - סגן יו"ר איגוד מעצבי השיער

אורנה שמעוני



לי סיגל



ישראל שור



גליה חושן



איבון דנגורי



אברהם רווח



סימה חסון



שמעון אור



לאה האריס



חנה כהן



גלעד שוהם

שלומית ארליך

טמיר כהן

הדס ליפמן



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025, מ/1880

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. לי סיגל, בבקשה.

שלום לכולם. האולם עמוס. נציגות של חברי כנסת איני רואה יותר מדי. רק הטובים כאן. מי שרואה את עבודתם לשרת את הציבור ובאים לעבוד.

תקנו אותי אם אני טועה, יש פה חוץ מיושב-הראש מהקואליציה, קואליציית מיעוט שכופה הרוב. נכון, קואליציה שנבחרה כי הרכיבו פאזל, הגיעו לקואליציה שולטת, הצליחו להגדיל קצת את המספר, אבל נשארים תלושים. תלושים מהמציאות, שהמדינה, קרוביה, אזרחיה, חייליה, אלה שמתו, בזה שולטת המדינה או היו במקום שטיל איראני נחת. אז אם קואליציה לא יודעת להופיע לוועדות, מה היא עושה? להשיב חטופים היא לא עושה. לעזור לאזרחים היא לא עושה. זה מביך אותי.

אני פעם הייתי אומר שאני עליתי לישראל ב-1976. יותר מתאים לי עכשיו להגיד שבאתי ישראל ב-1976. קית אחי וגיסתי אביבה, שניהם נחטפו מקיבוץ כפר עזה למי שלא יודע או לא זוכר. שניהם עלו למדינת ישראל. שניהם הורדו למנהרות של חמאס. אביבה חזרה בהפסקת אש בסוף נובמבר 23'. בלי מלחמה. הפסקת אש, הסכם. ביום הרביעי אביבה ברשימה. ביום השמיני שלא חווינו חוץ מלוחמה, קית אולי היה ברשימה אבל לא. העדפנו לחזור למלחמה. קית חיכה 484 ימים לחזור הביתה. הסכם, הפסקת אש. הסכם שידענו להפר אותו. אפילו הודענו מראש שנפר אותו. ועדיין יש 50 חטופים. מי שלא בחיים מחכה – ענבר היימן מחכה - לקבורה ראויה, ומי שכן בחיים שאולי מחר לא יהיה בחיים לחזור ולהתחיל להשתקם. לתת למשפחה להשתקם, לאפשר למשפחה להשתקם. לאפשר למדינה לראות יום יותר טוב. התחלת תקומה. אבל אנחנו במלחמה. אנחנו, זאת אומרת הקואליציה. הקואליציה נלחמת באזרחיה, באויב. אפשר לבחור הרבה אויבים של הקואליציה. ניצחנו בכל גזרה. לאן שלא הלכנו ניצחנו והפסדנו. קית 5.5 חודשים חזרה בבית - פיזית. בראש שלו, בלב שלו הוא עדיין בעזה. עדיין בעזה. עזה של מלחמה, של הרס, עזה של להעביר אוכלוסיות ממקום למקום, ממקום הזה למקום הזה. חיילים ממקום למקום. חיילים נהרגים. חיילים משרתים במילואים. אם אין מספיק אז מוסיפים עד ימי מילואים. סדיר - אם אין מספיק נוסיף עוד שנה. מה יש? עוד שנה. יש זמן. במלחמה הזאת יש זמן. לראש הממשלה יש זמן. לקואליציה יש זמן. לאזרחים במדינת ישראל אין זמן. לא משנה, וזה מפריע לי להשתמש בלשון הזו, אבל כך זה בישראל – לא משנה איזה מגזר. כולנו סובלים. כולנו מחפשים את היום שאפשר לומר: הינה, אנחנו אחרי. ואנחנו מתחילים במסע חדש. מסע לעבר מדינה טובה יותר. קית עושה את זה. אביבה עושה את זה.

אני מבקש מיושב-הראש, אתה חבר מפלגה. המפלגה מחבקת אותנו הרבה מאוד זמן. אנו שמחים על חיבוקים, אך מאוכזבים מחוסר מעש. אופוזיציה יודעת להצביע נכון, אבל גם זה לא מספיק. תראו את האזרחים. אנחנו לא שקופים. הדעה שלנו שווה, והדעה שלנו באחוזים גבוהים מאוד, להפסיק את המלחמה הזאת. להפסיק את האירועים האלה, שמביאים את כולנו לבתי קברות ועוד הותר לפרסום. תפסיקו את זה. תשיבו את החטופים ותשחררו אותנו מהסבל. כולנו סובלים. תודה.

תודה רבה. ישראל שור.

בוקר טוב, אני אח שכול ותיק מאוד. מגיע לפה הבוקר לוועדה הזו כפי שאני מופיע בוועדות בשנה האחרונה בתפקיד אחד. אחד הדברים שהמדינה הזו מנסה לעשות בעזרת הוועדות החשובות האלה זה לחזור לשגרה.

אנחנו מגיעים לפה כדי שהמדינה לא תחזור לשגרה. השגרה אומרת ששוכחים את החטופים, ששוכחים את משפחות הנרצחים. ששוכחים את כל האנשים שלא עלינו החלו את המסלול הנורא שבו אני כבר 52 שנה, מסלול השכול. במדינה הזו מתפרסם מדי בוקר המשפט הנורא הזה של הותר לפרסום. לצערי הרב יש המון אנשים שבגרו את התואר הזה ויש עוד הרבה הותרו לפרסום שמסתובבים בעזה ומי יודע מי הבא בתור. אני יודע שלא פופולרי בממשלה ובקואליציה הזו לומר שצריך להפסיק את המלחמה הזו, ודווקא מהבמה בוועדה הזו אני רוצה לפנות אילך חבר הכנסת גפני ולציין את המשפט שאמרת באומץ רב, לא יודע מאיזה סיבות חבר כנסת שאומר משהו צריך לשאול מה הסיבות שאמר אבל אני מתחבר למשפט שאמרת שאת המלחמה הזו יש להפסיק ואתה לא מבין מה צה"ל מחפש שם, ועד לפני כמה שבועות בוועדה הזאת ישב שם אב שכול איציק בונצל ובמשך חצי שעה ביקש ממך שתתנצל ואני הדם שלי רתח – על מה אתה צריך להתנצל? על זה שביקשת להפסיק את המלחמה הזו? על זה שעם הכוחות שלך כשותף למפלגה בישראל אתה רוצה להפסיק את המלחמה הזו שהדבר היחיד שקורה בה זה שנאספים עוד ועוד הרוגים שעוד מעט אנו מגיעים לאלף?

אני רוצה לספר סיפור קטן ממה שקרה לי בשבוע שעבר בוועדת החוץ וביטחון שהובלה על ידי המחליף חבר הכנסת בועז ביסמוט. ישבו בוועדה בשולחן ההוא גם אחיו קית סיגל וגם נועה בת הדודה של מתן אנגרסט וגם אימא של מתן אנגרסט וגם מכבית וסיפרו מה זה להיות בשבי. כל כך התחברתי וכל כך כאב לי לשמוע את זה. המקום שממנו הדר הזה יכול להיפסק זה רק מכאן מהכנסת. אחר כך פגשתי את קית סיגל בשירותים. הוא דיבר מאוד יפה, שיתף ממש מדם ליבו. הוא חיבק אותי והרגשתי אדם שהוא עלה נידף. חמישה חדשים שהוא עלה נידף. כל מי שחזר מהשבי הוא עלה נידף ואף אחד כאן לא היה רוצה להגיע למצב כזה. דמיינו מה מרגישים החטופים, ה-50 או ה-20 ומשהו, ה-20 שנותרו בחיים, כמה הם מחכים שמהבית הזה תצא הקריאה.

ואני רוצה לסכם בשני דברים. אל"ף, אנחנו נהיה פה ולא ניתן לבית הזה לחזור לשגרה כי השגרה אומרת ששוכחים את החטופים, ושגרה אומרת שממשיכים עבור הממשלה הזו ממשיכים את המלחמה הנוראה הזו ששולחת עוד ועוד אנשים למסלול הנורא של השכול. אני רוצה לבקש ממך חבר הכנסת גפני ומכל חברי הקואליציה שלצערי לא נמצאים פה, אתם לפני שמתחילים את הוועדות האלה צריכים למסור דוח לציבור מה עשיתם השבוע, מה עשיתם היום, למען כך שהמלחמה הזו תיפסק והחטופים יחזרו, וכפי שאמרת מה שאמרת באומץ רב, ואני בטוח ששילמת על זה מחיר גבוה, יודע מה זה מחיר גבוה? אומר לך.

לא שילמתי שום דבר. אמרתי את דעתי.

המחיר הגבוה שאני הייתי עד לו זה שלפני שבועיים ישב פה אותו אב שכול איציק בונצל, ובייש אותך פה לעיני כולם וקרא לך ואמר לך והתריע ואיים בצורה כזו שככה לא צריכים לדבר אבות שכולים. אלה לא דברים שצריכים לומר למי שסוף-סוף מהממשלה הזו או מהקואליציה הזו אומר באומץ רב את המשפט שכולנו רוצים שיקרה כבר. ואני חוזר ומבקש שגם אתה וגם חבריך תחשבו היטב איך אתם מגיעים לוועדות האלה מדי בוקר ומוסרים דוח למשפחות האלה ונוטעים בהם תקווה. תודה רבה.

תודה רבה. אורנה שמעוני.

שלום, אני אימא של אייל שמעוני, שנפל בלבנון, במלחמת הלבנון הארוכה ברצועת הביטחון. אני בדרך כלל לא מציגה את עצמי, אבל הבנתי שאם אני רוצה שיידעו את השם אייל, כדאי שאומר. לפני שבוע ביום ראשון היה 11 שנים למלחמת צוק איתן.

(היו"ר ינון אזולאי, 10:30)

אחכה ליושב-ראש הוועדה.

הוא חוזר. אמר כמה דקות. יכול להיות שיתעכב. מה שתחליטי אני מכבד.

לא מכובד מה שעשה.

בדרך כלל נמצא עד הסוף.

אפשר לומר: אני יוצא לכמה דקות ואחזור. לקום ולהיעלם לנו?

אני אומרת לך שהוא לא התכוון.

גם לא התכוונתי להאשים אותו. תשמעו שדבריי מכוונים אליו. אגמור את המשפט על מלחמת צוק איתן, אך רוצה שייתנו לי רשת דיבור כשיבוא. זה 11 שנים למלחת צוק איתן. מלחמת צוק איתן לא הסתיימה כי הדר גולדין עדיין חטוף אצל אותו חמאס, ש-11 שנים אנחנו טוענים ופועלים להשבתו, זועקים להשבתו ואומרים לעם ישראל, שאם לא נחזיר את החללים מחר, נפקיר את החיים. אמרנו את זה ב-6.10. לא ידענו על 7, ואז זה קרה – נחטפו, נכבש חבל ארץ שלם ונחטפו 251 חטופים ונרצחו 1,200 איש ונאנסו והוכו, ואוסיף עוד משפט, ש-50 המשפחות הם לא 50 משפחות. הם קודם כל 251 משפחות. אבל הן אלפי משפחות שעדיין שבויים בעזה. אנו שומעים את זה כל יום, בעצרות, בכל מקום, בזעקה להשבת החטופים. את יתר דבריי אומר כשהרב גפני ייכנס.

בסדר. גליה חושן.

שלום, אני אימא של הדר חושן. הייתה בנובה ונרצחה במיגונית המוות בנכיסה לקיבוץ רעים. באתי, אני מטעם פורום דין וצדק. הנושא של הוועדה זה סיוע. אבל לפני שאדבר על הסיוע, אני רוצה להגיב למה שנאמר, גם לחבר הכנסת גפני – לא נמצא, אנחנו חברים אבל חלוקים. למה נלחמים? בגללה. היא אחת הסיבות. בשבילה, בגללה. לא יחזירו לי אותה, אבל גם נלחמים על מה שעשו לה. נלחמים בגלל כל הרצח והטבח והשריפה ועקירת האיברים. לכן נלחמים. מה, שכחתם את 7.10? איפה אתם נמצאים? פה עם המזגן והכול? אנחנו שם. אני ב-7.10. שכולם יחזרו לסרטונים של 7.10, ויבינו למה אנחנו נלחמים. ועד שכל הרוע שם לא מושמד לא מפסיקים. הלוואי שהרוצחים הנאלחים האלה היו מוכנים לתת לנו את כולם, להניח את הנשק, להגלות אותם ולהגר את כל העזתיים. אני חותמת על זה. אבל זה לא יקרה כי הם לא ייתנו לנו את כולם. זה הקלף הכי יקר שיש להם. אז לא מפסיקים. אני לא מוכנה שאף אחד שהשתתף, שמח, רקד ברחובות, חילק בקלוואות, עמד בחלון והסתכל והיה מבסוט, שאף אחד מהם לא יישאר. היא לא נושמת – גם הם לא ינשמו. מי שלא חווה את זה על בשרו, לא מבין.

כל השנים היו לנו סימנים. היה סבארו והיה לנו מלון פארק והיה לנו פוגל. מה לא היה. לא למדנו. זה בקטנה. לא נורא. 10 אנשים, 5, 6, 30. לא נורא. 1,200. אם אז היינו נוקטים בצעדים נכונים, לא היינו מגיעים ל-1,200 אבל זה קרה. אסור לעבור על זה לסדר-היום.

אני רוצה לדבר בשם פורום דין וצדק. מדברים פה על סיוע כלכלי. אנחנו הנרצחים של המסיבות. אין לנו שום גוף שדואג לנו. מה עם הסיוע לנו? אנחנו באים לוועדת, רואים חוקים על החטופים, חוקים על השבים, על פדויי השבי, חוקים למשפחות החטופים. אנחנו כלום. נופלים בין הכיסאות. לא רק נובה. היו עוד 2 מסיבות.

הגשתי על זה הצעה לסדר.

ויש עוד אזרחים שהם נקלעו, הלכו לעזור. הם נופלים בין הכיסאות. לא שייכים לשום גוף. יש ששייכים לקיבוצים, שייכים לערים, שייכים לחטופים. אנחנו כלום. פנינו הרבה פעמים. אני פונה לראש הממשלה. הוא לא בסדר. הבטיח לנו מינהלת ושום כלום. מה אתנו? אני יודעת שיש חוק שרוצים להעביר שמי שנרצח ב-7.10 ונחטף לא עלינו כחלל, כשמחזירים אותו – חזר כחלל ונרצח באותו יום, רוצים לתת למשפחות שלהם עזרה וקבלה וסכומים. לנו כלום. מה ההבדל? פה בכנסת מעבירים חוקים שמפלים בין דם לדם. אין שום הבדל בצער. נכון, חטופים סבלו. לא אומרת אל תיתנו להם. תנו, אבל למה אנחנו לא? אני לא סובלת? אני מאושרת לראות את שני השבויים שחזרו והתארסו. מחמם את הלב. מגיע להם. בטוחה שיש להם טראומות. אבל האימהות שלהם מחבקות אותם. אני לעולם יותר לא אחבק את הבת שלי. אני אקח את זה לקבר. אז למה הכאב שלי לא נחשב? הילדים שלנו הלכו לרקוד. ולא חזרו. במה אנחנו שונים? במה? אנחנו נבוא לפה ולא ניתן. נבוא לפה ולא ניתן שיעבירו חוקים שימדרו אותנו מאתם. שיפלו אותנו לרעה. כולם באותו דבר. שלא תעיזו להפריד בין דם לדם פה. אין אחד יותר כואב ואחד פחות כואב. גם ככה כל התקופה משפחות החטופים אנחנו יודעים בדיוק את הסכומים שמקבלים. אתם חושבים שאני עבדתי? שהילדים שלי עבדו? הבת שלי כבר שנה וחצי לא עובדת. מה ההבדל? תסבירו לי. למה היא לא קיבלה אגורה? למה לא מתחשבים בה? למה רק החטופים מקבלים עשרות אלפי שקלים כל רבעון? למה? מדברים עכשיו על כסף. זה מלוכלך, נכון? אבל אין ברירה. זה מה שהמדינה נותנת. אז למה אנחנו לא? למה לילדים שלי לא מגיע? הבן שלי עשה סבבי מילואים בלי סוף, הפסיק את הלימודים, לא מצליח לעבוד. למה לא מגיע? אנחנו – שוב, לא יכול להיות מצב שיהיו פה, ייתנו לחלק ולחלק לא. לא ניתן לזה לקרות.

אני באה מהוועדה שדיברו שם על פשעי המין שם. אני רק רוצה להזכיר, מדברים על סיוע. מה עם להעמיד לדין את כל הרוצחים של הילדים שלנו? תחשבו על זה. אתם שוכחים פה דברים. חודשים נמרחים פה דברים ועוד שבועיים נקבל עוד תשובה. ככה הכול מתנהל ועוד מעט ישוחררו או יעשו תארים כי הבג"ץ דואג להם לאוכל ולפירות, וכל פעם מבקש עוד דבר ועוד דבר. הבת שלי באדמה והם חוגגים. לא מגיע להם לנשום. אז מדברים איתי על פירות? לא יודעת מי פה יש לו כוח להניע את זה כבר. אז אמרו לנו, בגלל חטופים. בגלל שחרור. אתם עד רוצים לשחרר אותם. ישע עוד סיכוי שישחררו את הנוחבות. התחלק השכל. משהו קורה פה. לא הספיק לנו 7.10. ממשיכים לעשות שגיאות. לא לומדים משגיאות. תודה.


(היו"ר משה גפני, 10:41)

תודה רבה. אורנה שמעוני.

רוצה לבקש ממך אדוני היושב-ראש גפני, רוצה לדבר אליך גפני. רוצה שתשמע את הדברים שגליה אמרה פה עכשיו. חשוב מאוד לשמוע אותם.

היא דיברה לפני שבוע ואמרת שתהיה התייחסות. פנית למשרד ראש הממשלה, אולי גם לאוצר. לא זוכר. אמרת שאתה דורש מהם לחזור אליך. עבר שבוע.

אמרו לנו שיעשו לנו מינהלת. עכשיו הודיעו לנו שלא תהיה המינהלת – יהיה אולי פרויקטור כי אין זמן, כי עוד שבועיים יוצאים לפגרה.

מה פגרה נוגע לעניין הזה?

לא יודעת. אבל זה מה שקיבלנו תשובה.

הייתה ועדה שסיכמה.

נפגעי המסיבות לא מתייחסים אליהם.

לא מזיז כלום. אנחנו לא שקופים. אף אחד פה לא קבר עופות. אנחנו כמו כל החיילים, כמו כל החטופים. לא פחות מהם. יותר מהם.

הגשתי היום בקשה לדיון מהיר בכנסת בנושא שלכם. הצטרפו אלי מכל מפלגות הקואליציה גם. מקווה שהדבר הזה יביא לדיון פה בוועדת הכספים – בנושא של היעדר מינהלת.

ושיכניסו אותנו לכל החוקים. כל חוק שנכתב על החטופים צריך להיות פסקה על הנרצחים של הנובה. מה זה? כולם אותו דבר. כך צריך להיות.

אתם גורמים לנו לא לעבוד. רק להיות פה.

אין לנו מממן. הכול על חשבוני. אף אחד לא מממן אותנו.

אמרת את זה.

לא שומעים. אתה שומע, יוצא בחוץ.

זה בוער בי. אני קמה בבוקר בלי כוחות ובאה לפה. אז אל תגידי למה את אומרת. אני 24/7 הבת שלי בראש שלי והכאב כאב. הילדים שלי לא התחילו לעמוד על הרגליים.

בבקשה.

קשה מאוד לדבר אחרי גליה אבל בכל זאת. יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת גפני, אני מדברת אליך וחושבת שלך יש השפעה גדולה מאוד על מפלגתכם ולא נעשים מעשים.

אתה הכרזת בכאב לפני שבועיים ואמרת: תפסיקו כבר את המלחמה ותביאו את החטופים כולם כך אמרת. זה הוצג בכל רשת הטלוויזיה. מדוע אינך מודיע שתעזוב על השבת החטופים כולם וכן מודיע שתעזוב על חוק הגיוס? מדוע זה פחות חשוב? תעזוב את הממשל כי צה"ל השיג מזמן את חיסול הנהגת החמאס, ועכשיו נופלים חיילים לשווא. חבר הכנסת גפני, החללים והחטופים הם לומדי- -

הבן שלי נפל לשווא?

אשמח לדבר איתך אבל לא התפרצתי. נדבר בחוץ. אני מדברת רק על הנופלים של עכשיו שהרמטכ"ל אמר שהם גמרו לבצע את המשימות שהדרג המדיני הטיל עליהם. החללים והחטופים הם לומדי תורה ובעיקר מגשימים כל יום את מצוות היהדות. למה אתה מסכן את חיי החיילים כשהרמטכ"ל אמר שצה"ל ביצע את מה שהוטל עליהם צבאית ועכשיו המלחמה מסכנת את החטופים? מדוע אינך מוביל את דגל התורה לעזוב את הממשלה, להפסיק את השואה הזו כשיש לנו מדינה? אתה רוצה להיות שותף לרצח אם יירצחו חטופים עכשיו? זה מה שאתה רוצה? להיות שותף לדבר כזה? כל מי שבממשלה יהיה שותף ברצח חטופים וחללים לשווא. כל יום אתה, חבר כנסת גפני, שומע את בכי המשפחות, גם את הבכי והזעקה של נשחטי נובה ואלו שבאו להציל אותם – גם מהם נרצחו רבים. ליבך אינו נשבר? מה היה אם זה היה מצבם של ילדיך? עם זה תחיה? חבר הכנסת גפני, תעזבו את הממשלה. 5 אוגדות לא השיבו חטופים. רק הסכם יביא אותם. נפילת חיילים לשווא לא מביאה אותם. חוק הגיוס שווה יותר מהשבת החטופים והחטופה כולם? כל חייך ירדפו אותך זעקות הבכי בהלוויות שיכולת למנוע אותן. תעזבו את הממשלה.

תודה רבה. איבון דנגורי, בבקשה.

אינ אימא של גל דנגורי שנרצח במסיבת הנובה עם שני חברי ילדות שלו. חלקכם מכיר את הסיפור שלי אז בכמה מילים אספר כי חשוב לי שתדעו מה הרקע.

ב-7.10 ב-7 בבוקר קיבלנו הודעה מגל: אבא יורים עלינו, אנחנו בורחים מפה, אוהב אותך, אעדכן. זו ההודעה האחרונה מגךל. אני חובשת מתנדבת במד"א ונהגת אמבולנס. עליתי מייד על מדים, ובהחלטה של שנייה אמרתי: אני נוסעת לשם, להביא את הילד שלי. גל היה שם עם שני חברי ילדות שלו - נדב ואופק. חברתי לאבא של נדב ועוד שני חברים מהישוב, ונסענו לדרום. ב-12:30 יצאנו מבית אריה בשומרון. ב-14:30 הגענו לרעים. ידענו שהילדים נמצא במפלסים כי אחד מהם שלח לנו מיקום אך כשהגענו למרעים אי אפשר היה לנסוע על הכביש כי כל הכביש היה מלא רכבים שרופים. עצרנו רגע בצד וניגש אלינו קצין. ראה שאנ יעל מדים, שאל אם אנחנו יכולים להיכנס למתחם המסיבה לטפל בפצועים. כמובן הסכמנו מייד. נכנסנו למתחם המסיבה. חלקכם אולי ראה סרטונים, אך סרטון לא יכול להעביר מה שראינו שם, את הטבח שקרה שם. את ריח המוות באוויר. אתם לא יכולים לדמיין את זה. תאמינו לי. ב-14:30 בדיוק מולי פתחו את חדרי השירותים. פשוט מראות של זוועות. לצערי לא היו פצועים לטפל שם. הכול היה רק גופות. משם המשכנו למפלסים. הנסיעה למפלסים הייתה כביש מלא גופות. נאלצנו לנסוע ביניהם עד שהגענו למפלסים. במפלסים הזוועה המשיכה. שדה שכולו שרוף. מלא גופות. מלא טלפונים של ילדים שמצלצלים. הוריהם כנראה מחפשים אותם. שם בשדה השרוף הזה, מצאנו את גל, נדב ואופק - שלושתם ללא רוח חיים. הבאנו אותם ברכב הפרטי שלנו לאסף הרופא. שלושתם נקברו יום למחרת אחד ליד השני. לדעתי היו הנקברים הראשונים.

לקח לנו הרבה זמן למשפחות השכולות להבין מה קורה קרה. אני כל בוקר מתעוררת. מבחינתי 7.10 קרה אתמול. לא עברו שנה ושמונה חודשים. הזוועות שאנחנו המשפחות עברנו – לא רק אני – שמעת את הסיפורים. יש פה משפחות שראו את יקיריהם נרצחים בסרטון. יש פה משפחות שקיבלו שיניים לקבורה. יש משפחות שקיבלו את הגופות של הילדים שלהם אחרי חודשים בשורא. ואז אנחנו מתחילים להגיע לפה ומבינים שאף אחד מ-120 חברי הכנסת, נציגי הציבור שאמורים להיות גם נציגים שלנו, לא חשב לדבר בשמנו. לא חשב שאנחנו משפות מרוסקות. מרוסקות. התחלתם להעביר פה חוקים מעל הראש שלנו. מילא שאין מינהלת, לא מסוגלים למנות מינהלת, לא שדולה, אך הייתה לי ציפייה שתדאגו לנו. עם מינהלת, בלי מינהלת. למה אתם פה? לא משנה במי בחרנו. כולכם 120 נציגים של כל העם הזה ואנחנו חלק מהעם הזה. 416 נרצחים שאיני יודעת מה דעתם הפוליטית. אין לי מושג במי הם בחרו. מניחה שזה מחולק על כולם אז למה אתם לא מייצגים אותנו? למה אני צריכה לבוא לפה שבוע אחר שבוע ולהתחנן למינהלת, להתחנן לשדולה? אתם עושים פה אפליה בין כאב של משפחות. האם משפחה שבנה נרצח וגופתו בעזה כואבת יותר ממני או ממישהו אחר? הכאב זהה. אל תעשו איפה ואיפה בין המשפחות. אנחנו שווים. אתם רוצים לעשות חלוקה – תעשו חלוקה של הורים, אחים, יתומים, אלמנות אבל לא בין ההורים. לא בין נרצחי הנובה לנרצחי עזה. עם כל הזוועה שבדבר. הזוועה זהה לכולנו.

אז אני ממש מבקשת מכולם פה, כל חוק שעובר – לא ניתן לזה לקרות – כל חוק שיעבור בלי שנהיה בתוכו נעשה – נרים קול וצעקה ואני מקווה שתחשבו לפני שכל אחד מחברי הכנסת פה מרים אצבע להצעת חוק שלא כוללת גם אותנו, יחשוב עשר פעמים לפני שעושה כזה דבר. תודה רבה.

תודה רבה. אברהם רווח.

שלום, אני אבא של רב סרן דביר ציון רווח הי"ד, אחד המ"פ לפי מה שקיבלתי - הנועזים ביותר שקמו באחרונה. קראו לו קהלני של הדור.

אני רוצה להבהיר וחבל שהאדם פה יצא – אסור לנו להפסיק את המלחמה הזאת בשום פנים ואופן. מאחרי 67' כשצה"ל עט ושעט על רמת הגולן ועל סיני, כך צריך להיות גם היום. לצערי מי שהתחיל את המלחמה היה רמטכ"ל בלי סכין בין השיניחם וכל כך שמחתי בהתחלה כשהתחלף אבל אני רואה שגם הרמטכ"ל הנוכחי הוא בלי סכין בין השיניים.

הבן שלי עשה מבצעים, חלק מהם זה התפיסה של 200 מחבלים בשיפא, זה אחד המבצעים שהוביל. יש לי פה גם סרטון של 17 שניות מה זה חתירה למגע ומה המשמעות שלה. כך אני מחנך וממשיך את דרכו, מרצה בכל מיני מקומות, בבסיסים. שבוע הבא יש לי הכנה לקצינים שחיילים שלו שממשיכים לקצונה. זה הכיוון שאני הולך להתוות להם, הכיוון שהבן שלי אמר – הראשון לפעול – הראשון לשנות. רעל בעיניים וסכין בין השיניים. אסור לנו להפסיק את המלחמה הזו ונמשיך את דרכו של דדו, שלצערי לא כולם כמוהו, שאמר במסיבת העיתונאים ביום כיפור להמשיך את המלחמה עד שנשבור להם את העצמות. אסור להפסיק את המלחמה הזאת – אחרת לא נקבל עוד כמה חיילים הרוגים אלא עוד 7.10 לצערי הרב וזה לא יהיה רק פה – זה יהיה גם ביש"ע ובמקומות אחרים. לכן המלחמה הזו צריכה להסתיים כשדגל לבן מורם בעזה. מה שעשו עד כה – אותי לימדו כחייל שיש ריכוך יעדים. אני לא רואה פה את חיל האוויר משתגע בעזה. אני לא רואה תותחנים משתגעים בעזה. אני לא רואה שריון משתגע בעזה. איפה כל מה ריכוך היעדים שלימדו אותי בצבא? להנחית עליהם מכת אובדן, זה מה שצריך לעשות. כמו שעשו במגילת אסתר. כך צריך לעשות. להמשיך ולא לוותר עד שמסיימים את הכול ולדאוג במקביל לכל מה שקורה מסביב וכל נפגעי הנובה שאני חבר איתם בפורום וגם בפורום הגבורה ואני רואה את הנפילה בין הכיסאות של כל החברים האלה שאני מלווה אותם לא הרבה זמן, כמה חודשים אך אני איתם בכל מאבק ורץ איתם לבג"ץ ובכל דבר וזה שמעכבים את מינויו של זה או של אחר רק גורם ליותר בעיות. לא רוצה לדבר פה עוד על זה אבל אומר כך – בתור אב שכול לבן שלחם, והמוטו שלו היה כל הזמן אני לא יוצא מעזה עד שאחרון החטופים מגיע הביתה, גם אם הוא שילם בחייו, שבוע אחרי, יצאו התצפיתניות, שבוע אחרי שנפל. 470 יום לחם יחד עם המג"ד שלו. המג"ד שלו המשיך ל-500 יום, והם נכנסו שוב ואני בקשר עם המג"דים ועם המח"ט והכיוון הוא להילחם עד הסוף, עד שנראה דגל לבן מעזה וזה יכול לקרות אם נכתוש אותם יותר ואם נגביר את הלחץ ואם נתקוף יותר בחיל האוויר ושריון ותותחנים שלא ראיתי פה טירוף מערכות של בליץ בלונדון למשל. לא ראיתי דבר כזה. זה מה שצריך לעשות.

תודה רבה. שמעון אור.

תודה. אני דוד של אבינתן אור שחטוף בעזה. ירון אור אחי התאום הוא האב. דיצה גיסתי. אני מגיע במקומם מסיבות מובנות – לא קל ולא פשוט להיות פה בוועדות, בטח לא לשמוע את זעקות המשפחות שצריכות להילחם על הזכויות שלהן הכספיות ואני פה כדי להילחם על הזכויות של החיים, של אבינתן ושל החטופים. אני פונה אליך כי אתה חלק מהקואליציה ואמור להיות לך ואני חושב שיש לך שכל ישר.

אני רוצה לגעת בנקודה חשובה שקורית בתקופה הזו. אנו רואים שכל לוחמי חמאס הופכים להיות הרבה יותר אקטיביסטים ונועזים ממה שהיה לפני כן. יש דיווחים על זה שלוחמי חמאס נצמדים גם לטנקים וגם לנמרים ולכל הכלים של צה"ל, גם מה שלא היה לפני כן. אנו רואים שגם אזרחי עזה כבר לא שומעים לחיילי צה"ל להתנייד למקומות שהם אומרים להם להתנייד כשצה"ל מתחיל בתקיפה. לא כמו שהיה בעבר. ואני מאשים רק אדם אחד ברגרסיה הזו. האשם היחיד זה בנימין נתניהו, שממשיך לחזר אחר חמאס ללא תועלת. מצד אחד הוא אומר: אני רוצה לעשות איתם עסקה. מצד שני, אומר: אני רוצה לחסל את חמאס. שני דברים סותרים אחד את השני. אתה יודע, היושב-ראש גפני, שהיה מלך אחד טיפש, לואי ה-16 שאמר: אני איש פוליטי והולך לעזור למהפכה בארצות הברית למלחת העצמאות מול בריטניה כדי להחליש את בריטניה. האדם הטיפש הזה לא שם לב שהם נלחמים על זכויות האזרח ועל השוואת המעמדות. לא עבר זמן ואחרי כן על בסיס אותו מערכת זכויות האדם של ארצות הברית חתכ ואותו בגליוטינה כי האיש הזה היה איש פוליטי ולא שם לב שמה שעשה הפוך ממה שרוצה.

ואני אומר לך אותו דבר. אין מצב שאתה אומר אני מצד אחד, הולך ומחסל את חמאס, וזהו, אין חמאס ביום שאחרי, ומצד שני, מחזר אחריהם ללא לאות לעסקה. דבר שסותר אחד את השני. ובנוסף, חמאס לעולם לא יגיע לעסקה. עצם המשא ומתן זה מטרת החמאס - שיש לו משילות בעזה. לא חמאסניקים, לא עזתיים, לא העולם ולא מדינת ישראל ולא הרמטכ"ל יאמינו ביכולת לחסל את חמאס ולהביא את החטופים כשאני מחזר אחריהם לעסקה. לכן הרמטכ"ל בעצמו שם ברקס לעיר ההומניטרית שבין מורג לבין ציר פילדלפי. שם ברקס על יכולת שליטה של צה"ל מלאה צבאית ואזרחית כי בנימין נתניהו ממשיך ללכת על העסקה, פירושו חמאס ביום שאחרי. ללכת על העסקה פירושו סכנה לחטופים.

אני פונה אליך ואומר, אתה שותף בקואליציה הזו. הגיע הזמן שיהיה שינוי אסטרטגי ושכל ישר שאומר: כשאנחנו נודיע שאנו שולטים צבאית ואזרחית בעזה אין חמאס למשא ומתן. אנחנו נקבל את כל החטופים. הפחד לרציחת החטופים יגיע כשאנחנו נותנים להם מקום. זה הפוך על הפוך. הפחד על הרציחה שלהם יגיע כל עוד אנו נותנים להם מקום ושאפיות. כשלא יהיה מקום לשאיפות הם יוותרו על התקופה שאחר כך. המצב הזה הנוכחי הוא הגרוע ביותר לחטופים. עסקה חלקית זו עסקה שהורגת גם את החטופים שרוצים לעשות עליהם עסקה וגם על אלה שנשארים מאחור וחיילי צה"ל שהיום 41 חטופים, ממרס אנו עובדים כדי לחסל את החמאס ולהביא את החטופים ודבר לא זז כי במקביל נתניהו הולך כל הזמן על עסקה. לא תהיה עסקה. חמאס ישאיר אותנו כל הזמן על העסקה כי בכך הוא משדר לכולם שהוא זה שמושל בעזה. ואחי ירון אמר לראש הממשלה בטלפון: אם לא תלך על כולם, לא תקבל אף אחד. תלך על כולם והפירוד שהיה בסוריה יהיה הרבה יותר מהר עם חמאס. אין להם מנגנון שליטה של מערכת ההנהגה הגבוהה שלהם והבינונית. רק הנמוכה. הפרד ומשול. השתמש בשב"כ כדי לפנות לאלה שמחזיקים בחטופים, להפריד ביניהם אך זה לא יהיה כל עוד הם חושבים שחמאס יהיה ביום שאחרי. מבקש ממך, התייחסות לזה.

תודה רבה.

ומה לגבי התייחסות? לא תהיה.

לאה האריס.

תודה. שמי לאה האריס מארגון אימהות הלוחמים, ואני אימא לחמישה לוחמים, חמות לעוד שניים. ברגע זה יש לי בנים בלבנון, בסוריה ובעזה. אני מאוד מחזקת את דברי שמעון.

כבר עברו מעל לשנה ותשעה חודשים מאז התקפת החמאס האכזרית בשמחת תורה, בה נרצחו מעל 1,200 איש ו-250 נלקחו בשבי, ומאז ילדינו נמצאים בחזית. ואנחנו, מארגון אימהות הלוחמים, ממשיכות לבקש מכם, חבר הכנסת גפני, מקבלי ההחלטות, את הדבר הכי בסיסי ואלמנטרי - תעשו הכול כדי לנצח את הרוע כפי שנאמר פה, ולדאוג לכך שהחמאס ייעלם מהמפה, ובו בזמן תשמרו על חיילינו.

זה אמור להיות פשוט, מובן מאליו, אבל משום מה, הממשלה הזאת, שמדברת על ניצחון, ממשיכה אחרי מעל 600 ימים, להאכיל ולחזק את האויב בזמן מלחמה. מאות משאיות ממשיכות להגיע ישר לזרועותיהם של מחבלי החמאס כל יום. בשבוע שעבר, באישור הדרג המדיני 150,000 ליטר דלק הוכנסו לרצועה. למי זה מועיל? לחטופים? לחיילים? למי? חבל שזה ממש לא מעניין אותך. איזו עוד מדינה שפויה בעולם מאכילה ומחזקת את האויב בזמן מלחמה?

אני חושבת שאנחנו כן מדינה שפויה ובניגוד למה שנאמר פה לפני כן אני בחרתי לעלות ארצה ואומרת שעליתי לארץ ישראל ולמדינת ישראל שהיא מדינה טובה. טובה הארץ מאוד-מאוד אבל יש פה הרבה מאוד טעויות ואסור לעבור עליהן לסדר-היום.

כל מי שרואה את סרטוני הזוועה שחמאס מפרסם, שמראים את התעוזה שלו – כמו ששמעון אמר - מול חיילי צה"ל שלצערי מתגבר מיום ליום, רואה בעיניו איך הממשלה הזאת מסייעת לחמאס להרוג את החיילים.

ידעתם להילחם באיראן. ידעתם להילחם בלבנון ובסוריה - הגיע הזמן להילחם בחמאס כמו שצריך.

ואם אנחנו מדברים על גורמים שמסכנים את החיילים, אין דבר מסוכן יותר, וגם אם זה לא פופולרי להגיד פה – מהפסקת אש. ראש הממשלה אומר מעל כל במה אפשרית שאנחנו חותרים להפסקת אש, ואם החמאס לא יכבד את זה, מקסימום נחזור ללחימה. אני רוצה לשאול, חבר הכנסת גפני, מי יחזור ללחימה? אולי לא הבנים שלך אבל הבנים שלי, הבנים שלנו? על הגב של מי הוא אומר את זה?

החיילים שלנו חדורי מוטיבציה ורוצים להגן על הבית, אבל הם בכלל לא נאיביים. הם יודעים היטיב שהפסקת אש פירושו רישות אזורי הלחימה במצלמות כמו שנעשה כבר בעבר, הכנסת מטענים וחיילים פצועים והרוגים חלילה. אנחנו כבר ראינו את זה וזה ידוע מראש, ושלא לדבר על החטופים שיישארו.

במקום שאני אדבר אני מביאה פה את דבריו של לוחם מילואים שאתמול פורסמו ברשת. חשוב לשמוע ולהפנים, ופה אני מצטטת: אני חוזר מהלחימה בבית חאנון. לפני חצי שנה לחמנו על אותם צירים, ואותן מנהרות. אחרי ששילמנו מחירים כבדים והשארנו חללים קדושים, עצרו אתנו באמצע להפסקת אש. וחצי שנה אחרי, אותו דבר בדיוק. לוחמים, כובשים, משטחים, מקריבים חללים ופצועים, ובכל רגע עסקה מרחפת לנו מעל הראש. מרוב דיבורים על עסקה – אני ממשיכה לצטט - אף אחד בכלל לא חושב שהמטרה היא ניצחון. מספיק עם הזלזול הזה בצבא היבשה. שיטת לחימת העסקאות הזו לא תביא אותנו להכרעה, אנחנו מרגישים זלזול בדם, ביזע ובחיים שאנחנו משאירים מאחור. אנשי היבשה דורשים את הניצחון שלהם, מספיק עם העסקאות. חייבים הכרעה.

ואני מוסיפה לסיום - אין לנו בנים מיותרים. הפסקת אש למען חלק מהחטופים עלול לעלות לנו בדמים רבים, גם של החטופים וגם של החיילים.

תודה רבה. סימה חסון.

שלום. אולי אחזור על חלק מהדברים אבל ממש בקצרה, ואציין את חלק מהדברים שהם חשובים ולא דיברו על זה.

אני יושבת-ראש צעדת האימהות, ארגון ללוחמים עד הניצחון ואני אתחיל בעדות של לוחם מעזה. ברגע שהמשאיות מגיעות מאות מחבלים אזרחים קופצים ומשתלטים עליהן, ויש הוראות מלמעלה לא לירות על אף אחד. בזמן שיש מודיעין, שיש מאות מחבלים עם נשקים בכל האזור, בעיניים שלנו אנחנו רואים את זה. מחבלים מטמינים לנו מטענים בתוך האדמה. דרך הכוונות והמשקפות אנחנו רואים את זה ואין אישור לירות. ישמעו את זה כל ההורים שהבנים שלהם נלחמים בעזה עכשיו, כולל הבן שלי. אתה עומד שם ואתה לא יודע מה לעשות עם עצמך. עכשיו, רק עכשיו אני מבין את הסיבה למה אנחנו לא מכריעים בעזה כבר שנתיים. נלחמים ואז הבאגר מתפוצץ והמטען מתפוצץ וזה עולה לנו בחיי לוחמים. החברים שלי.

זאת עדות מתוך מאות עדויות על ההתנהלות החרפתית שקורית בעזה. חיי הלוחמים לא מעניינים את הקבינט. חיי הלוחמים לא נלקחים בחשבון. אז יש נופלים וצריך להבין שזו מלחמה אבל אתם גם צריכים להבין שיש פה רק צד אחד שנלחם וזה החמאס. ללוחמים שלנו יום-יום קושרים את הידיים. הפצ"רית הארורה, הארורה שיש לה דם על הידיים, שבגללה בתי העלמין התמלאו בשנתיים האחרונות היא האשמה- -

גפני, זה לא מקובל. זה לא מקובל. לא, לא, חברים.

זו הסתה ואסור לתת לזה במה.

אצלך לא דפקו בדלת.

זו לא הסתה. מי את שתגידי שזו הסתה? מי את? הבן שלך בעזה? חבר הכנסת גפני, שלא יפריעו לי, בבקשה.

היא אשמה. וביידן בא וחתך לכולכם. תתביישו לכם. אל תגידי לי לא. הפצ"רית אשמה.

תשלימי את דבריך.

מבקשת לא להפריע לי. תנו לי רגע לסיים, תודה.

אבל קצת פחות שנאה. תסבירי את הטיעון שלך בלי שנאה.

את לא מתביישת לומר שנאה? הבן שלי נלחם בעזה. אני יכולה לשנוא מישהו שיש לה מדים? זה רק מישהי שחטאה. בנוסף היא רודפת אותם גם כשהם יוצאים לנשום קצת ולהתרענן אחרי קרבות בעזה. היא שולחת את הנוחבות של המצ"ח להתנפל- - -

גפני. חיילים הם לא נוחבות. לא תקראו להם כך.

חיילים הם נוחבות?

למה נכנסת בכלל? לא קראתי לחיילים נוחבות. קראתי למי שרודף אותם וחוקר אותם.

חיילי מצ"ח הם לא נוחבות.

גם את תפסיקי לקרקר שם. תהיי בשקט.

תודה רבה. הפסקה 3 דקות.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:19 ונתחדשה בשעה 11:22.)

אני מחדש את הישיבה. ישבנו על הנושא של התקנות, של החוק. דיברנו במשך כמה ימים על נושא התקנות והחוק לגבי הפיצויים. ביקשנו מהיועצת המשפטית שתכין לאור הדיונים שהתקיימו פה נייר ועליו נצטרך להצביע. לא יודע מתי ואיך אבל זה הכיוון. בבקשה, מי מקריא?

שלומית, יש פה מנגנון גנרי? מבינה שירדתם מזה.

את מדברת על לחיצת כפתור?

כן.

לא.

רצינו לנסות. אם זה לא יהיה פה, זה לא יהיה.

מי מקריא?

הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025. תיקון חוק מס
רכוש וקרן פיצויים – הוראת שעה. 1. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027), בסעיף זה ובסעיפים 2 ו־3 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, כך:

תסביר את התקופה.

זו הוראת שעה לגבי המלחמה הנוכחית. הנזקים שנגרמו במלחמה הנוכחית. קבענו את זה עד סוף 2027 מתוך הנחה שעד התקופה הזו יסתיימו רוב ההליכים, לפחות יתחילו ויהיו בשלב מאוד מתקדם. כמובן יש סעיף שמבהיר את זה בהמשך, שהליך שהתחיל לא ייפסק עם פקיעת החוק אבל ייצא מספר החוקים ולא יפריע בקריאה. יהיה יותר נוח לקרוא את החוק בהמשך.

יש לשים לב שבסעיפים 2 ו-3 יש תקופת הוראה שעה אחת. בהמשך בסעיפים 4 עד 6 יש תקופת הוראת שעה אחרת. נגיע לזה בהמשך.

זה בחוק אחר אז יכול להיות שיש הבדלים מבחינת המטריה המשפטית.

(1) לפני סעיף 37 יבוא:"העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת. 36ג. (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יח,
אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.

בדומה למה שעשינו בחרבות ברזל קבענו הוראה ספציפית לגבי פיצויים בשל נזק ישיר שנגרמו בתקופת המבצע, ואנו לא מאפשרים עיקול או שעבוד של הנכסים האלה. רואים בזה תקופה קצובה.

התקופה היא התקופה שמיום 13.6.25 עד יום 24.6.25. זו התקופה הקובעת.

זה התקופה שהנזקים נגרמו בה, לגבי הנזק העקיף יש סעיף בהמשך, נדמה לי 38כה עד 300,000 בנזק העקיף. גם זה לא ניתן לעיקול.

(ב) הוראות סעיף קטן (א)יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–,1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.";

זה מאפשר את ההגנה גם אחרי שהכסף הגיע לחשבון הבנק של הניזוק.

החברה היא חברת דואר לישראל בע"מ. בנותנה שירותים הכוונה לשירותים של קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברת כספים בישראל, מישראל לחו"ל, מחו"ל אל ישראל, קנייה ומכירה של מטבע חוץ, הנפקת המחאה בנקאית ויתר השירותים שנקבעו בהתאם לסעיף 88 לחוק.

(2) לפני כותרת פרק תשיעי: פטור והנחות יבוא:

אתם לא רוצים לומר לנו על ההסכמות קודם?

דובר על ההסכמות.

יש החל"ת שלא נסגר. יש ההצמדות. איפה אנחנו נמצאים כרגע?

מה שהסכמנו בוועדה. זה מופיע פה. על החל"ת לא היתה הסכמה.

יש שלושה נושאים ששלחת אותם.

החל"ת לא.

אז אתם לא רוצים לעדכן אותנו על הסכמות? פתחתם בהקראה.

על הדברים שהסכמנו.

מי הסכים? אנחנו לא הסכמנו.

אז תצביעו נגד. לא הסכמנו על החל"ת.

אנחנו עושים הכול כדי פה להצביע ביחד בנושא הזה. אל תזרוק תצביעו נגד. אפשר להגיע להבנות.

אבל אמרתי שאני לא מסכים. אני רוצה לומר לכם מה שאתם יודעים בין כה וכה. לגבי החל"ת, אין הסכמה. נראה מה אנחנו עושים עם זה.

נגיד את ארבעת הדברים שנשארו פתוחים מהפעם הקודמת. אחזור על ארבעת הנושאים שהממשלה נתבקשה לבחון. הנושא שך 15,000 שקלים מענק לפיצוי של נפגע ישיר, חודשי, לא חודשי – היה על שיח ובזה הייתה הסכמה. מענה לעובדים מפונים, קיצור תקופת ההכשרה לשלושה חודשים, הוספת הוראה שלפיה התקופה ששילמו בעדה דמי אבטלה לא תיספר בעתיד לעניין פיצול התקופה המרבית לאבטלה ומענה לנושא עובדת היריון ופוריות. אלה הדברים שדיברנו אליהם ונגיע אליהם בסעיף 4 ואילך.

לא רוצה לפתוח. דיברנו לעיל להתחיל להקריא – אחרת לא נגיע לשום מקום. נגיע לסעיף הזה, שנוגע באחד משלושת הדברים האלה, נדבר על זה אז. מבקש תשובה מהממשלה.

פרק שמיני: 2. מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל. הגדרות – פרק שמיני.

הכותרת של פרק שמיני 2, למה לא להתייחס עכשיו למבצע של עם כלביא? בפעם הקודמת היה חרבות ברזל נובמבר 23'. אתם לא רוצים להגדיר את זה כעם כלביא כדי ליצור את ההבחנה בין התקופות ולא בחודשים?

הבנו ממשרד המשפטים שלאורך כל התקנות שיצאו בהקשר הזה הם לא השתמשו בעם כלביא כמשהו ספציפי. זה מבצע במסגרת חרבות ברזל. זה משהו טכני יחסית.

הכשרת המפונים – אמרנו שלושה חודשים? כי אני דיברתי על חודש.

עלה פה בוועדה שלושה חודשים.

תבדקו את זה שזה חודש, הכשרת מפונים. המדינה נתנה עד 7.7. אין שום סיבה לתת להם שלושה חודשים שיכול להיות שחזרו רק בחודש שישי או בחודש חמישי לפני. נכון וראוי לתת להם חודש.

הגדרות – פרק שמיני 2. 38יח. בפרק זה – מחקנו את "אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני 2024" – כי בהתאם להסכמות שהיו בוועדה, כל הניזוקים בין אם היו באזור זה או באזורים אחרים, יקבלו פיצוי בהתאם לירידת המחזור שלהם משנת 23' אז לא היה צריך הגדרה מיוחדת לעניין הזה.

אבל הוצאנו את המילואימניקים ונשות המילואים - איפה מופיע? בהמשך?

מופיע בהמשך.

כל מי שהצליח שהעסק שלו לא יגדל במהלך המלחמה לא יקבל כלום. אני חברת הכנסת לשעבר, ואני עצמאית. באתי להשמיע את קולן של העצמאיות.

"הוצאות השכר בתקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי:

הנוסח בגדול הוא כפי שהיה בחרבות ברזל, בעקבות ההסכמה עם הוועדה לעשות אותו מתווה. אתן הסבר מיוחד לגבי דברים שהיו בהם שינויים.

נדגיש את הדברים שהיו בהם שינויים.

הוצאות השכר לתקופת הזכאות זה הפיצוי – על פי גובה זה נקבע גובה הפיצוי על השכר.

מה שלא שנוי במחלוקת אשמח שתקרא יותר מהר. אני רוצה שזה יעבר מהר. בבקשה.

(1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025 כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;

תסביר כי פה היו שינויים וגם תסביר למה החלטתם להגדיר שכר עובדים מזכים ועובדים מזכים ובין היתר לשנות ממה שהיה ולדרוש הצהרות של הניזוקים למנהל.

1 ל-3 זה לא יותר נכון?

1.25 לטעמי זה גבוה בהרבה מהמקרים. 1.25 זה גבוה ואנחנו רואים את זה. זה נורמטיבי. בסוף צריך לרוץ על כולם. שינינו את זה לעובדים מזכים בגלל הנושא של ימי חופש והחל"ת. יש לזה הגדרה בהמשך מה זה עובדים מזכים. מי שיצא לחל"ת בתקופה הזו של 12 ימים של המלחמה אי אפשר להכניסו לתקופת הפיצוי לעניין הזכר כי השכר שמשולם לו זה התקופה שלא הייתה במלחמה, ואנחנו לא אמורים לשלם את החלק הזה - לכן עשינו את השינוי מהגדרה מחרבות ברזל.

אולי נאמר כאן שעובד מזכה מוגדר כעובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך יוני 25' מאחר מאלה – הודעת המעסיק על פיטורי העובד או הוצאת העובד לחל"ת. בפעם הקודמת הייתה התייחסות לכך שצריך להיות מדווח לפקיד שומה בטופס 102 לתקנות מס הכנסה.

השוני הוא כי המלחמה הזו הייתה מאוד קצרה ולכן הרבה עובדים יצאו במהלך החודש. היינו אמורים לעשות את זה גם באוקטובר אך עכשיו זה מקבל משנה תוקף כי הרבה מאוד עובדים יצאו למספר מוגבל – 12 יום חל"ת וחוזרים. האמירה העקרונית היא, ודאי תסכימו איתה, שמעסיק שהוציא עובד לחל"ת לא יוכל לקבל בגין אותו עובד פיצוי שכל מטרת פיצוי השכר הייתה לתמרץ להשאירו על הפיי רול של אותו מעסיק.

מדובר בסעיף חדש. אני לא פותח את הנושא לדיון. היות שמדובר על סעיף חדש, אני מאפשר לך להעיר על זה.

אם זה נושא חדש אז אני רוצה ללכת לוועדת הכנסת.

אתה לא הולך לשום מקום. אתה לא רוצה לפגוע במקבלי הפיצויים. המציאות היא שאני לא פותח הכול לדיון מחדש. מה שנדון בשבוע שעבר – אני מבקש לא לדון על זה. מבקש לשמוע ולהחליט. בבקשה.

אנחנו הסכמנו עם האוצר, שיש צדק מקצועי בדברים שלהם, שאם הוצאתי עובד לחופשה והעובד שילם על זה –

(היו"ר ינון אזולאי, 11:35)

יש צדק מקצועי בדברי האוצר שברגע שאתה בעצם הפלת לעובד את יום החופש, אז כמובן אל תבקש פיצוי - אין זכות לקבל עליו פיצוי. בזה הם צודקים. הם הרחיבו חזית ואומרים: אל תכלול אותם ב-102. גם בזה הם צודקים אבל יש דבר אחד שעשו בו עול.

תסביר מה זה 102.

זה דוח העובדים שאנו מדווחים לביטוח לאומי. זה דיווח על הוצאות שכר של העובדים. מה הם אומרים – כל העובדים שהיו בחל"ת אל תכניסו אותם ל-102 כי זה לא נכון שתקבלו 75% פיצוי על השכר שעבדו ולא היה מלחמה. צודקים. אבל יש דבר אחד שהם לא צודקים – שאם אני הוצאתי את העובד ליום חופש אחד מתוך ה-12 ועל שאר ה-12 כן שילמתי לו הם לא רוצים לשלם לי על זה. יום אחד פוסל את כל ה-12. זה לא הגיוני.

מה פתאום. לא יכול להיות שיגידו לך דבר כזה. מה אומר על זה?

אני לא חושב שאתה תסכים איתו, ינון. ראשית, זה בכלל לא היה בהסכמות מול המגזר העסקי. הנושא הזה עלה מחבר הכנסת חנוך מלביצקי שלא נמצא פה.

אל תדבר אתנו על הסכמות שהיו מחוץ לכנסת. זה מטריף פה את כולם.

זה מה שאמרתי, לא עלה בהסכמות מול המגזר העסקי. עלה מחנוך מלביצקי העניין הזה שלא רוצים שינכו לעובדים ימי חופש. זה נועד לתמרץ באופן שלילי את המעסיק שינכה ימי חופש לאותו עובד שישב בבית עכשיו 12 יום. זו הטענה.

הסכמנו.

הטענה שלי ירון אומרת – עובד ישב 12 יו בבית. אני החלטתי לנכות לו יום, שלושה, ארבעה ימי חופש. אנחנו פה וזו הייתה אמירה של חנוך, בכלל לא היה בהסכמה איתם, שאנחנו לא רוצים שהמעסיקים ינכו ימי חופש. לכן אמרנו – אם המעסיק מנכה ימי חופש שאני לא מבין למה שתהיה סיטואציה כזו שינכה לו רק יום אחד אם 12 יום ישב בבית – ינון, אני חושב שאתה לא תסכים לזה – לכן המטרה של זה, שאני לא מצליח להבין למה שמעסיק על 12 יום שהעובד ישב בבית כי זו הטענה יגיד: קח יום חופש אחד, ואנחנו רוצים למנוע את זה, שלא ינכה לנו ימי חופש. לכן אנחנו נותנים תמריץ למעסיק כמו הכוונה הראשונה שחוקקנו באוקטובר את העניין של 75% שישמור אותו על הפיי רול. נאור, אתה ביקשת לחדד את זה. מה אמרנו – אם אתה רוצה את ה-75%, אנחנו מאפשרים לך להחזיר לעובד את היום חופש ולקבל 75% אבל לא גם וגם.

אני 11 ימי חופש שילמתי.

ירון, תודה. נאור, בבקשה.

הרציונל אומר למעסיק: אל תוציא בכלל לימי חופש אבל זה קרה. עזוב למה. אני מבין שהעובדים רצו. לא בא לשפוט את ההליך. אנחנו אחרי. ב-11 ימים נניח שהמעסיק הוציא ליומיים מתוך 12 ימים. אתה מסכים שלא אמור לקבל זיכוי על זה.

כן.

אז אם הוא יקבל החזר על ימי החופש ויחזיר אותם לעובד – למה ביום הזה יש לך בעיה?

אין לי בעיה ביום הזה. אני אומר, אם ניכית לי בתלוש ימי חופש, לא מגיע לי פיצוי. אבל אם אני ניכיתי לך יום חופש אחד מתוך 12, ו-11 יום לא ניכיתי לך, על ה-11 מגיע לי פיצוי ועל היום לא מגיע לי. ביום חמישי אמרתי לך לחזור לעבודה.

על שלושה ימים דין כיום אחד?

ירון, תכניס אותי לראש של המעסיק למה הוציא אותו דווקא ליום אחד.

היה שלושה ימים שפתחו. ביקשתי ממך לחזור לעבודה יום אחד מהם. אני ביום חמישי מתוך כל ה-12 יום, ביקשתי ממך לעבוד. אמרת לי: אני רוצה ביום חמישי יום חופש. הלכת להיות עם הילד שלך ביום חמישי. את שאר הימים שילמתי לך. יום חמישי לא מגיע לי. ניכיתי לך אבל כל ה-11 ימים אחרים ששילמתי לך אתה גם פוסל לי?

על כמה ימים אתה חושב שזה הגיוני?

כל יום שקיזזתי לך, לא מגיע לי פיצוי.

אתן לך דוגמה. נגיד שהחזרת אותי לעבודה ביום שישי. אני אומר לך: אין לי מסגרות לילדים, לוקח יום חופש. האוצר לפי מה שאני מבין אומר: אתה לא מקבל על זה זיכוי.

בבקשה, כפיר, תסביר בקצרה.

זה לא קשור ליומיים, שלושה. מה עשינו באוקטובר – שינינו את המודל ממה שהיה בקורונה והכנסנו לו את מודל השכר כי רצינו לתמרץ את המעסיק לשמר את העובד על הפיי רול. אמרנו: אם תשמר את העובד על הפיי רול תקבל 75%. אגב אני מוציא לפעמים יותר מזה מאשר בחל"ת. זה היה כל הרעיון של התמריץ שלנו.

זה מובן.

לכן אמרנו גם פה, וזה לא עלה מאתנו – חבל שחנוך לא פה כי הוא העלה את זה. הרעיון פה הוא לתמרץ את המעסיק לשמור את העובד על הפיי רול. לא לנכות לו ימי חופש או להוציא אותו לחל"ת. זה הרעיון של 75%. לכן אנו אומרים שזה לא רק העניין של יום אחד שבוודאי אתה לא אמור לקבל על היום הזה. זה ברור מאליו. הרעיון הוא לתמרץ את המעסיק. שאלתם בצדק, מה קורה אם כבר מעסיק נתן כמה ימי חופש? זה לא קשור אם ביקש ממנו לבוא לעבוד או לא, לא קשור אם הכול היה כתום או לא. נתנו את האופציה להחזיר. אז מה אנו אומרים פה – אם המעסיק רוצה לקבל על אותו עובד את ה-75%, אנו נותנים תמריץ משמעותי שלא יוציא אותו. מה הוא יכול לעשות –

אומר לך את האפשרות לחזור בך. על הכול יכול לחזור בו?

בטח. תחזיר את היום חופש לעובד. אני נותן לו תמריץ אמיתי.

אני הולך מנהרת הזמן, אחזיר את הבן שלי הביתה? אתה מקבל עליו 75%.

אני לא מבין. ירון, לפני פשרה אני רוצה לומר לך מה אני מבין. אם היה בחופש, קיבל חופש – נגמר הסיפור. חופש זה חופש. זה הוא צריך לשלם מימי החופשה שלו. אם אולץ בצורה כזו או אחרת- -

לא מגיע לי.

ואז הוא אומר לך: אם הוא לא היה בחופש ונאלץ לצאת לחופש, אני אומר: אם הוא בעצם היה במקום שלא באמת יצא לחופש והוכרח, הוצרך, כל המילים היפות שאתה רוצה לומר, אומר: אין בעיה. תגדיר אתו כעובד שלך שאתה לא מוציא אותו. תקבל עליו 75% על היום הזה. בבקשה.

כל הזמן דיברו על ההסכמות של אוקטובר. שנית, אם אדם אמר: הוא מתחלק עם בן או בת הזוג שלו, רוצה חלק מהזמן לשמור על ההורים שלו, על הילדים שלו. לא רצה לעבוד באותו יום. לפי הנוסח הזה זה פוסל אותו לגמרי.

בדיוק, ועובד יקבל את החופש שלו חזרה.

שיחזיר לו את ימי החופש. כל המודל הזה נועד לתמרץ אותך ואותך להשאיר את העובד על הפיי רול למרות שלא הגיע לעבודה.

אבל יומיים לא יכול היה לעבוד.

תראה לי איפה זה לא פוסל ונוכל להמשיך.

איפה זה בנוסח?

רק מילה אחת. כל החוק הזה שאנחנו מביאים, אם הוא מחזיר את לעובד את ימי החופש יוכל להגיש עליו. אם לא מחזיר לעובד את ימי החופש, לא יוכל להגיש עליו.

אפילו שכבר כתב את זה?

כן.

רק תראה לי איפה זה כתוב.

תוכל להסביר לי את הנוסח הזה?

אנחנו על 12 יום שהינו במקלטים כל הזמן. אתם מדמיינים שהבן אדם לקח לבראשית כדי לחגוג יום נישואין?

רק רוצה לומר לכל הנוכחים, כולל משרד האוצר, אתם קיבלתם את התלושים כבר. גם העובדים האלה קיבלו את התלושים. בעצם מה שאתם מבקשים שכל המעסיקים ייקחו בחזרה את התלושים מהעובדים, יגידו: סליחה טעינו בתלושים ועכשיו נתקן אותם ונוריד את ימי החופש.

הוא לא ידע.

הם לא טעו כי לא ידעו מה לעשות כי הממשלה לא נתנה ודאות.

אבל הם השאירו אותם בבית.

כל האירוע שלנו מאפשר רטרואקטיביות. הרי גם את החל"ת – אני רק עונה על עצם זה שאנחנו עושים פה דברים רטרואקטיבית. גם באוקטובר עשינו את הדברים רטרואקטיבית. המעסיקים הוציאו רטרואקטיבית את העובדים לחל"ת והיו צריכים לשנות אותם תלושים ואיך שמתייחסים אליהם. אין לנו תשובה יותר טובה מזו.

איפה זה כתוב בחוק שאפשר לתקן?

בנוסח כתוב שאם העובד ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת לא יהיה זכאי לגביו פיצוי, כאשר ההחלטה אם לקחת לו יום חופשה- -

השאלה האם יכול כמו שאתם אומרים לטפל בתלוש שלו.

זו שאלה פרשנית. גם בתקנות זה עובד כך.

אפשר לרשום את זה בבירור במקום לפרש את זה?

לא חושב שעולה פה איזה התנגדות להבהיר את זה בפרוטוקול.

כשהיינו בתקנות פה באוקטובר עד דצמבר עם מסלול שכר באזור הדרום והצפון עלתה אותה השאלה בדיוק שהוציאו לחופשה ומי שהסביר שאפשר לתקן תלוש שכר זה ירון גינדי ואנחנו סיכמנו שמי שיתקן ויבטל את יום החופש נשלם לו. לא צריך לרשום את זה בחקיקה.

זה בסדר?

לא כי תקרא את לעניין זו עובד מזכה ותגיד לי אם זה לא נוגד את מה שאמרת עכשיו.

זה עניין פרשני.

אם הוא החזיר לו את יום החופש אז הוא לא ניצל יום חופש בתקופה הקובעת ואז זה בסדר. אם החזרתי לו את יום חופש, ב-15 בחודש הייתי ביום חופש – זה רשום בחקיקה.

ישי, תבהיר את זה לפרוטוקול ותמשיך בהקראה. תודה.

מבהיר לפרוטוקול שאפשר גם לתקן את זה בדיעבד וזה עדיין יאפשר לקבל פיצוי.

איזה עקשנים אתם.

הבהירו את זה לפרוטוקול. הלאה.

(1)(ב) השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש יוני2025 מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;

זה היקף הפיצוי שהיה בחרבות ברזל. זה לפי השכר הממוצע לחודש.

תסביר למה יוני פה תתייחס ליוני ולמה צריך את התוספת ששולם להם שכר פה ועד החודש האמור ואם זה לא מתייתר לנוכח ההגדרה של עובד מזכה.

המועד עשינו את העדכון. פעם שעברה היה לפני מלחמת חרבות ברזל. עכשיו עשינו את העדכון לגבי השכר הממוצע נכון ל-2025.

היום זה 13,773, השכר של ביטוח לאומי. זה מה שבדקנו עכשיו. עדכנו אותו לחודש יוני שיהיה נכון להיום.

הלאה.

(2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני ,2025 כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325;

לגבי השאלה הניסוחית ששולם להם שכר בעד החודש האמור נבדוק – יכול להית שזה מיותר ואפשר להוריד. נתאם את זה עם שלומית.

(ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת
משנה (א). זו בעצם התאמה למוסד ציבורי זכאי שמקבלים לפי החלק ההכנסה שלהם שנובע מעסק.

(3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני ,2025 כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש יוני ,2025 מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25.

זו ההתאמה לקיבוצים שגם בהם נותנים את הפיצוי לעניין החלק העסקי של הקיבוץ.

לעניין הגדרה זו – ואלה הגדרות חדשות - "עובד מזכה" – עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי
לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני ,2025 וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה-2025.

זה הנוסח ששלומית הסבירה ממש קודם בדיון שעשינו.

"שכר העבודה לעובדים מזכים" – שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין פרק זה, שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה;

בעצם שכר עבודה שמשלמים עליו פיצוי זה שכר עבודה כפי שמדווח בטופס 102 כמו שהסבירו פה קודם, אז אותו חלק ששייך לעובדים המזכים עליו לא יהיה אפשר לקבל את הפיצוי. צריך להכין עיבוד מיוחד לצורך בקשת הפיצוי בהקשר הזה.

נתנאל.

הם הוסיפו פה וכי הוא לא ניצל יום חופש. שוב, יש עובדים שמיוזמתם רצו יום חופש. לא מיוזמת המעסיק.

דיברנו ע ל זה. אם מיוזמתו רצה יום חופש על זה לא מקבל.

יום החופש שלקח פסל לו את השאר.

אם העובד חתם שהוא יזם את יום החופש הזה הוא הזמין אותו מזמן ויצא. אנו פוסלים אותו לגמרי?

בסוף כן. במהות זה כדי לתמרץ את המעסיק להשאיר אותו על הפיי רול.

אבל הוא ביקש.

אבל הייתה לו בדיקה עם הילד. משהו עם אימא שלו.

נטע, אין לי בעיה עם זה. רק יש לי בעיה אחת, שפה אנחנו מחנכים את המעסיקים לרמות. אין לי בעיה. את אומרת שיצאה קריאה ממשרד האוצר: צאו ורמו. אני מסכים אתכם, עם מה שאמרתם, אבל אם אני אומר לעובד – בהצהרה עם עורך דין מבחינתי, של החברה, של כל אחד אחד, שיגיד שהוא לקח את יום החופש הזה אין לי בעיה עם זה.

אנחנו מדברים על 12 יום שבמהלכם כולם היו במקלטים. העובד לא עבד כל ה-12 יום ואומרים שיום אחד בחר לקחת חופש. מה זה? מה הוא עשה בו? מה זה הדבר הזה?

אסביר לך. אם החזירו את השלושה ימים- -

זה לא קשור.

רגע. אם החזירו אותו לעבודה באחד משלושת הימים, שאפשר לחזור לעבודה, אז הוא אומר למעסיק: אני שמח שאתה רוצה שאחזור לעבודה- -

זה לא קשור.

נסעתי לפני המלחמה לאילת. תפסה אותי המלחמה בחופשה באילת. מה אתם רוצים ממנו? הוא יחזיר אחורה את החופשה?

המעסיק אומר: אני צריך שתפתח מחר והעובד אומר או אני בחו"ל ואתם לא מתייחסים אליי – שם את זה בצד – או אין לי אפשרות להגיע כי אין מסגרות לילדים, אז אני לוקח יום חופש. השאלה הספציפית הייתה איך בכלל יש סנריו כזה. אתם לא מוכנים להכיר את הסנריו הזה.

אסביר לכם מה קרה יותר. אומר לכם – אתם רוצים לברוח מזה שכשחזרו חלק לעבודה, מה-9 ימים ל-12 יום, אותו אחד אמר: אני נשאר בחופשה. הכריח אותו לעבוד. אמר: אני לקחתי ימי חופשה על חשבוני. אתם רוצים לחסוך את המקום הזה, שעל זה לא תשלמו. זה מה שאתם רוצים.

אנחנו לא מצליחים להסביר את עצמנו.

לא נכון. על השכר הזה של שלושת הימים שהעובד בחר אין לנו ויכוח. הם לא משלמים. לפני שהחלה המלחמה עובדת שלי נסעה לאילת.

אני מדבר על העובדה שהוא פסל אותם.

אני אעבור על החוק ולעניין דיני עבודה אומר: זה שהיית בחופשה באילת אני מבטל לך את החופשה? יצאת לפני המלחמה. רוצים שהציבור ירמה?

תודה, ירון.

כבוד היושב-ראש, הנימוק של האוצר היה שהמטרה, לשמר את העובדים. אני מזכירה לכולם שאנחנו בדיעבד. עכשיו אנחנו לא יכולים לתמרץ אותם לא להוציא אבל רוצים ממש בכוונה מלאה לתמרץ את כולם לרמות. וזה לא פעם ראשונה שעושים את זה.

תודה.

באוקטובר לא היה רגע אחד שהיה הכול אדום. מסגרות חינוך סגורות לפעמים שבועיים, בירושלים רק שבוע - באוקטובר 23'. אני מסביר מה היה הרציונל שעשינו את המודל של 75%. הסיפור הזה לא קשור למתי - אם אתה היית הורה שהילדים שלך היו במסגרות חינוך סגורות שזה מה שקרה באוקטובר יותר משלושה שבועות, באזורים שונים בארץ, אפשרנו את זה – או תצא לחל"ת, או שאנו אומרים למעסיק: אם תשמור את העובד אצלך, תשלם לו את השכר שלו, תקבל ממני 75%.

אם הוא מתחלק עם בן הזוג בשמירה על הילד?

אם העובד שלי בחופש מראש היה באילת בשבוע הזה, כל השבוע היה בחופש קבוע מראש – אבטל לו את החופש בתלוש?

אנחנו נותנים את ה-75% כדי שהמעסיק ישלם לעובד. אנחנו לא עשינו את זה כדי שהמעסיק יוציא אותו לימים כאלה ואחרים. מנסים להמציא פה תרחישים. יש פה ה-99% שאנשים לא היו בנופש באילת, לא היו בנופש כי יצאו לבראשית, כי המדינה הייתה סגורה, היינו תחת טילים. אז לומר יום אחד העובד בחר להיות בחופש, הרי כל הרעיון שאני משלם את ה-75% זה לא אם העובד עובד בעסק – אז אני לא צריך לשלם למעסיק כלום הרי. אם העובד עבד בעסק, המעסיק משלם לו 100%, מקבל ממנו תפוקה. כל הרעיון זה אם העובד יישב בבית. אז לומר שיום אחד, שניים, שלושה העובד ישב ביבת ואני אנכה לו ימי חופש זה בדיוק לא התמריץ. אנחנו לא נשלם פה שקל יותר אם זה מה שקורה. כל הרציונל – וחבל שחנוך שוב יצא - היה כדי לשמור על העובדים שהמעסיקים לא ינכו להם ימי חופש.

אנחנו בדיעבד.

אז אנחנו אומרים ולדי, בדיעבד תחזיר לעובד את ימי החופש בדיעבד. אל תפגע בעובד.

בדיעבד רוצים לחנך אותם.

תודה רבה. הסתדרות.

אני רק רוצה לחדד - הסעיף מגן על העובדים. זה אומר – אל תוציא אותו לחופשה. ימי החופשה של העובד זה משאב שלו. זה ניתן לצבירה, ניתן לפדיון, זה ניתן למימוש. לכן הדרך הזו- -

הסכמתי. רק הערתי את ההערה שלי פה. ירון, אמרו למעסיקים מה לעשות. תודה רבה. תמשיך, ישי.

הוצאות מזכות זה הגדרת הפיצוי לעוסקים הגדולים. ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים; (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים;

איפה ההצמדה?

איפה ההצמדה?

הצמדת התקרות. בסכומים עצמם, בהמשך תראה את זה. הצמדנו את הסכום.

אנחנו התנגדנו לזה ובמסגרת הסכמות שהיו בחדר הסכמנו, כפי שעלה מחברי הכנסת, גם ולדי, גם אתה וגם אחרים העלו את זה להצמיד את החבר'ה שמתחת 300,000.

אני מאשר את מה שאומר. זה לא ידפוק את הקטנים. אני מדבר בשם מפלגת העצמאיים החדשים.

למה רק 300,000? מה יעשה מעסיק של 370,000? איפה ההצמדה שלו? אתם עשיתם דרגות של עד 300,000 ומ-300,000 עד 400 מיליון. יש למעלה מ-80% מהעסקים שנעים מ-300,000 עד 2 מיליון. אלו העוסקים המורשים. אתם שכחתם לגמרי. איזה פיצוי? אתן לך דוגמה לפיצוי. עשיתי חישוב לפי מה שאתה אמרת לי. אני עושה 370,000 שקל בשנה. הפיצוי יש לי 18.5% ירידה בדוח חודשי, זאת אומרת מעל 12.5%. הפיצוי שמגיע לי זה 1,622 שקלים.

לא, אמרתי ונגיד לפרוטוקול – החבר'ה שמעל 300,000, הסכום המינימלי שהם מקבלים זה הסכום המקסימלי בתוך הטבלה.

14,025. אתה צריך לדעת את החוק. זה כתוב בחוק. למה אתם חוזרים על זה?

בסעיפים הבאים נדבר גם על ההצמדה של המענקים וגם על ההצמדה של המחזורים. תודה.

"הוצאות קבועות" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;

פה אין משמעות ל-24', 23' בגלל ההכפלה של השנה הקודמת?

בתוך ההגדרה של השנה הקודמת יש התייחסות לשנים. השנה הקודמת זה 23'. נראה בהמשך. זה משתנה לפי סוג העסק. זה הנוסח שקיים בכל התקנות ובכל החקיקה בשנים האחרונות.

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995. "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; "חלק השכר המזכה" – סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות -

זה פיצוי על השכר, זה לפי גובה הוצאות השכר מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות כדי לתת פיצוי גבוה יותר למי שיש לו ירידה גדולה יותר.

"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה (בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס ,2022 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היו מתמיכות ותרומות.

למה 22'?

זו השנה המלאה האחרונה- -

לפני המלחמה?

תמשיך.

(2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;

זה גם מה שהיה בתחילת המלחמה. זה לא השתנה.

נכון.

אנו מסתכלים במלכ"ר על הכנסות שאינן מתמיכות ותרומות. הכנסות מפעילות ישירה, וגם משהו שמתקבל במהלך כל חודשי השנה ולא משהו שמתקבל פעם אחת כי אם קיבלת את כל שכר הלימוד בתחילת שנה וזה מה שאתה מקבל קבוע, לא אמורה להיות לך פגיעה כי לא החזרת את זה.

מה דיברנו על הסיפור של התרומות אמיר? כשישבנו עם החבר'ה של העמותות.

תרומות זה תמיד שאלה מה זה תמיכה. אם זה תמיכה ישירה של משרד ממשלתי שהיא עבור שירות שאני נותן, על כל ילד שאנו מלמדים במקום שלנו אנחנו מקבלים תמיכה ממשרד החינוך ספציפית מבחינתנו זה לא תמיכה אלא תמיכה ממתן שירותים כי על כל ילד אתה מקבל סכום. אם זה תמיכה כללית שמקבלים סכום - תעשו איתו מה שאתם רוצים – זו תמיכה שצריך לנטרל אותה. אנחנו רוצים את הדברים שהם כמו הכנסה מפעילות עסקית.

צודק במאה אחוז. כששאלתי מה דיברנו על התמיכות תיארת את זה הכי טוב שיכול להיות. מה דיברנו על הקטע של התרומות?

ירון, אף אחד מאתנו לא היה בחדר כשדיברתם. אז תגיד מה דיברתם.

אנחנו דיברנו על זה שהכנסות מתרומות לא ייכללו במתווה. הכוונה היא התרומות שנכנסו בתקופה הזו של המלחמה המטרה שלהם להגיע למוטבים עצמם. זה לא אומר שזה נכנס לטובת המחזור של העמותה. יש הרבה מאוד עמותות שירדו משמעותית במחזור שלהם ובגלל התרומות לא תראה את זה. התרומות נכנסו ספציפית למוטבים כלומר הכסף אמור להגיע למוטבים עצמם.

יוצאות. זה הרעיון. בכל החקיקה הזאת אנחנו מוציאים את התרומות החוצה. זה הרעיון של החקיקה.

והתמיכות זה התמיכות שיוצאות החוצה כלומר התרומות בחוץ והתמיכות הישירות בחוץ.

לא. תמיכות ישירות על פעילות בפנים.

אבל איך אתה יודע להבחין בין תרומה שהולכת לפעולה ישירה?

כל תרומה היא לא לפעולה ישירה מבחינתנו כי זה תרומת שיש לך.

אבל תרומה יכולה בקצה שלה להיות לפעולה ישירה של אותה עמותה. אתה לא יודע לעשות את ההבחנה הזו.

אנחנו יודעים.

איך?

אנחנו בודקים את התרומות.

אם נתתי תרומה והיא הלכה לגרביים לחיילים?

כל תרומה מנוטרלת מראש. לכן אני לא עושה את הבדיקה.

היא לא מנוטרלת מה-25%. אתה קודם כל בודק אותי. נניח יש לי 100 שקלים תרומה. אם יש לי 25 שקלים פעילות, 26 שקלים פעילות אני בתוך החוק. מגיע לפי פיצוי.

אתה בתוך החוק. עוד לא מגיע לי פיצוי.

שמתי רגל בחוק. אחר כך בוחנים כמה ירדו לי המחזורים. רווית אומרת – אם בתקופת המלחנה קיבלתי עוד 100 שקל, יש לי 200 שקל תרומות ו-25 שקלים פעילות - הוצאת אותי מהחוק.

למה? מראש אני מנטרל את התרומות. בודק רק את הפעילות מהעסקית.

אבל אתה בודק את זה 25% ממה? מסך הכול. כלומר המלחמה בחוץ.

ישי, תמשיך.

אנחנו בשנת 22'.

אתה אומר – אתה לא בודק לפי התרומות. ישי, תמשיך.

"מחזור עסקאות" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן; מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;

תסביר וגם תתייחס למה שיניתם את מה שהיה בפעם הקודמת, למה זה מצא במקום אישר. למה הוספתם למנהל סמכות לעשות את זה מיוזמתו ולא רק לבקשת העוסק.

ראינו מקרים שיש לנטרל או לא צריך לנטרל - בצדדים שצריך לנטרל ולא רק לרשום את זה איך שזה היה מנוסח לפני, רק לבקשת העוסק. אם זה לבקשת העוסק אותו דבר גם לגבינו. גם לנו יש הסמכות לגעת במקרים שיש לנטרל אותם או לא לנטרל. זה עסקה אמיתית. אסביר. אנחנו מנטרלים עסקה בחברה קשורה. זה הרעיון של החקיקה. למעט מקרים שהעוסק אומר: זה עסקה אמיתית. מכרתי את הכפתורים לחברה הקשורה שלי שמייצרת את החולצות. אין לנו בעיה עם זה. במקרה הזה לא ננטרל. אבל יש מקרים שאנו רואים שלא צריך לנטרל גם לא לבקשתו, זה עסקה אמיתית, אז אנחנו לא מנטרלים. אותו דבר. לשני הכיוונים.

אם זה לא יהיה הניסוח כפי שהוא מציג אותו, תהיה לו בעיה להתערב. הוא צודק.

ועדות הערר קיבלו את העמדה שלנו שההתערבות אמורה להיות משני הצדדים. אנו מחפשים את הנזק האמיתי שיש לעסק ועושים את התיקון.

אני חושבת שכדאי לקבוע פה כללים ברורים, כדי שיהיה ברור, מתי כן מנטרלים ומתי לא מנטרלים, כדי שלא תהיה אנומליה.

מיוזמתו זה יותר מדי רחב.

למה? ואם אני רואה עסקה שהיא אמיתית ולא צריך לנטרל אותה? למשל יש לי חברה שמייצרת מחשבים. כל חומרי הגלם היא קונה מחברה קשורה. לפי החקיקה אני צריך לנטרל את הכול. החברה הזאת מייצרת מחשבים ללא הוצאות. אתה אומר – אם לא אשים את הסעיף הזה, לחברה הזו לא יהיו שום הוצאות. אבל זה לא הגיוני. השתמשנו בזה בכל מצב, וועדת ערר קיבלה את זה. באנו לוועדת ערר, כשרשום לבקשת העוסק, הוועדה אמרה: גם לבקשת העוסק, זה גם לבקשתכם. אי אפשר רק צד אחד.

לא כתוב בחוק ירידה טבעית והוא השתמש. פסל עשרות אלפי מענקים, הלכו לוועדת ערר. חלק ניצחו אותו, חלק לא. רוב היום עושה דברים שלא כתובים בחוק.

יש גם תיקון החלטה שכתוב - המנהל יוכל לתקן החלטה. אם העוסק מבקש, לא אעשה לו תיקון החלטה?

ביקש בסדר אבל לא מיוזמתך.

ואם מיוזמתי מצאתי עסקה אמיתית שלא צריך לנטרל?

אבל יש המקרה ההפוך שאתה פועל לפי פרשנות ולא לפי החוק.

נסתכל. החקיקה אומרת תנטרל את כל העסקאות שקשורות. בא עסק שמוכר מחשבים. כל חומרי הגלם שלו ליצור את המחשבים קונה מהחברה הקשורה שלו.

למה לא לעשות את זה בחוק ולהשאיר את זה לערר?

עשינו את זה בחוק עכשיו. אם אני מנטרל הכול, באותו רגע לא יקבל.

תיקח גם מצב הפוך.

הבעיה היא עם ההפוך. לא עם המקרה שאתה מציג.

מה זה נתנו? אתה אומר מיוזמתו, תיקח גם מצב הפוך.

בדיוק. העוסק מנטרל ואתה אומר: אני לא מסכים כי יש לי סמכות ביוזמתי.

אבל זאת עסקה אמיתית. למה צריך לנטרל אותה?

הוא בכל מקרה ינטרל. יעשה מה שהוא רוצה וצודק שהוא מנטרל, רק מה הוא בא לעשות פה – שיוכל לומר לוועדת ערר: פעלתי לפי החוק, ולא שוועדת ערר תכפה עליו. הוא רוצה לחסוך את ההליך של ועדת הערר.

בפן המקצועי ירון אומר שאנו צודקים בתהליך הזה.

ירון אומר – גם כך אתם עושים מה שאתם רוצים, בין אם יש חוק ובין אם אין חוק.

זה לא מה שאמר.

אמרתי שיש מלא פרשנויות לחוק. גם לא כתוב בחוק שירידה טבעית במחזורים אפשר להוריד.

אני בא להסדיר את המצב שהיה עד עכשיו.

שהיה נתון לפרשנות בוועדת ערר דהיינו לא היה כתוב בחוק.

בסוף אתה מבקש מה העסקה האמיתית של העסק. אם יש סטייה, אתה מפרש כמו כל חוק מס.

החוק אמר לבקשת העוסק. בפועל הוא עשה גם לבקשתו. לקחו אותו לוועדת ערר, זכה. אמר: אני רוצה לקצר את התהליך. אומר פה שמותר לי.

העוסק יוכל להמשיך לבקש והוא יוכל להחליט בלי ועדת ערר.

אבל אם העוסק לא מבקש?

אני יוצר מצב אבסורד. ניקח את הדוגמה הזו, הייתה קיימת בנוסחת מחזורים. לפני רגע תבינו את העיוות שנוצר. בדוגמה שנתתי שאין לו תשומות בכלל, כלומר אחוז הרווח שלו הוא 100% על כל מחשב שמוכר. בנוסחת המחזורים הייתה לו ירידה של מיליון שקל - מקבל מיליון שקל למרות שחסך הרבה הוצאות כי זה רשום רק לבקשת העוסק. העסק לא ביקש – תן לו את כל הפיצוי, אבל רווי רק אחוז. זה מה שיש לו בדוחות הכספיים. לפי מה שאת אומרת שלם לו את כל המיליון שקל.

זה לא לפי מה שאני אומרת.

לכן הצעתי – הולכת הרי לצאת הוראת ביצוע. בה אפשר לקבוע קריטריונים מפורשים, מתי כן ומתי לא.

מקבל אמיר את מה שאת אומרת.

אדוני, לעניין העמותות, ההשוואה לשנת 22' כוללת בתוכה את התרומות.

אמיר, כשאתה מוציא את ההבהרה, את הקריטריונים - שזה יגיע לפה.

מתי תצא? יש לך כבר הוראת ביצוע? פעלתם עד עכשיו.

היא תפורסם.

הייתה לך הרי עד עכשיו איזו הוראת ביצוע שקטה כי אמרת שזה נתון לפרשנות וכשהייתי מגיש את זה לוועדת ערר ואז הייתי אומר להם שאני חושב שכן צריך לנטרל או לא.

במקרים שעשינו לבקשנו זה כדי לתת להם פיצוי.

אין בעיה. את הוראת הביצוע תדאג להביא לפה.

אבל הפוך?

ברור שעשינו הפוך.

אדוני, לעניין העמותות, ההשוואה ל-22' כוללת בתוכה את התרומות. אני חושבת שגם פה יש לנטרל את התרומות. התרומות מגיעות מוטבים. לא לעמותה עצמה. למה ב-22' אי אפשר לנטרל גם בהשוואה עצמה ולבודד את התרומות?

שאינה מתמיכות ותרומות כלומר אני מוריד.

לא, כשאתה מגיע להשוואה לשנת 22', גם אז יש לנטרל את התרומות. הן הגיעו למוטבים - לא לעמותה. כשמישהו תורם, הוא תורם למען עמותה. למען אותו ילד נזקק.

כלומר לא רק השנה כשאתה מנטרל.

לא תהיה לכם בעיה עם זה. היא מדברת על זה שבשנת 22' – בדומה למה שאתה עושה עכשיו - תעשה אותו דבר בשנת 22'.

קודם כל, השלב הראשון בודקים את 22' שאתה לפחות מעל 25%. אחרי זה עושים בדיקת מחזורים. בדיקת המחזורים נעשית ללא תמיכות.

היא מדברת על הבסיס.

גם הבסיס מחושב ללא. שנת 22' זה בנטרול התרומות.

כן, אחרת איך יעשה את ההשוואה?

(ג) פיצוי ששולם לפי החוק; (ד) מכירות הוניות; (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;


(היו"ר סימון מושיאשוילי, 12:25)

זה בדיוק הסעיף ששאלו עליו. פה רואים שזה בלי תמיכות ותרומות.

(3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו–1976, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;

זה איך מחשבים את העסקאות לעניין עוסק פטור. לעוסק פטור אין הדיווח הדו חודשי אז לוקחים לו את הדיווח החודשי. לגבי תקופות של חודשיים או תקופות שאינן בדיווח השנתי, הוא עושה הצהרה מיוחדת לעניין הזה.

תצהיר כמו פעם שעברה בחרבות ברזל, ירידה של 25%.

הצהרה זה תצהיר.

אין שינוי בסעיף הזה.

"מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־,12 ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;

אותו דבר כמו הקודם.

"מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו: לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;

תקופת הבסיס פה זה החודשים המקבילים לתקופת הזכאות בשנת 23' בהתאם לבקשת הוועדה ונראה את זה בהמשך. זה או חודש או חודשיים לפי אם מדובר בעוסק בשיטה חד חודשי או דו חודשי.

(ב) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025).

(ג) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025).

2 זה לעניין עסקים חדשים. לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025).

נא לתקן. תתקנו בחוק.

תבקש אחרי שאסיים את הסעיף. מחזור העסקאות כמפורט לצידו: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה
דו־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2 – אני קורא גם את (3) כי זו התשובה לירון – (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025).

זו לא התשובה.

זה תקופות הבסיס שמהן גוזרים את הירידה במחזור העסקאות. לגבי עסקים שנפתחו לפני 2023 אנחנו הולכים למאי יוני 23' או מאי 23' בהתאם לתקופה המקבילה לתקופת הזכאות – זה אחת. שתיים זה לגבי עסקים שנפתחו עד אפריל 25', מ-1.1.23 עד אפריל 25'. לצורך הפרשנות אנחנו לוקחים, בהתאם להסכמות הוועדה, את ינואר עד אפריל או עד מאי 25' את הממוצע. (3) זה לגבי עסקים שפתחו חד חודשי, פתחו במאי 25' ששם אנו לוקחים רק את מאי 25'.

אמיר, נא לתקן.

זה בדיוק הנוסח שהיה בפעם שעברה.

פעם קודמת את העסקים שפתחו דו חודשי שבעצם פתחו בחודש מאי- -

כולם היו עד 30.9.

ספטמבר. עכשיו זה מאי.

אז תתקנו בבקשה. הוא הקריא עד אפריל.

כך זה גם היה רשום בפעם הקודמת.

אז תתקנו בחוק.

את הרישא של סעיף (2) מדבר לעסקים שנפתחו עד 30.4. את הרישא איפה שמתחיל הסעיף בכלל, צריך לתקן.

הוא מדווח חד חודשי בתקופה הזו כי גם מה שקבענו פעם קודמת, הוא צריך לדווח במע"מ.

נכו, הוא צריך כביכול להתנדב לעשות את החד חודשי.

אז הוא חד חודשי ואז הוא זכאי לקבל את הפיצוי כי ידווח את מאי בנפרד ואת יוני בנפרד.

כלומר אתה מאשר לו, למרות שהוא דו חודשי, כבוד היושב-ראש, לדווח חד חודשי, ואז הוא נכנס לתוך המנגנון.

זה היה בהוראת ביצוע.

גם פה זה מופיע בחקיקה. אם החד חודשי כרגע זה עד סוף מאי, אותו אחד דו חודשי שפתח בחודש מאי ידווח לפי חד חודשי את מאי ואת יוני.

למה זה מפריע לך לתקן בחוק שתהיה בהירות בציבור? למה עכשיו בעל עסק - יודעים כמה בעלי עסקים יחשבו שלא מגיע להם? מה הבעיה לתקן את זה בחוק?

אם אתם יודעים לנסח סעיף כזה – בבקשה. לדעתי זה קיים.

או אפשר להוציא הבהרה. תוציאו הבהרה פשוט.

ככה היה בדיוק בפעם הקודמת. אחד לאחד. לא היה שינוי. אם הוא ידווח דו חודשי לא יכול לבוא.

אבל אם הכוונה למי שפתח עד מאי, למה שיהיה כתוב עד אפריל? לשגע את הנישומים? כל הפרשנויות.

אנחנו לא מדברים רק עכשיו. אנחנו מדברים גם בהמשך.

לא הייתה עם זה בעיה עד עכשיו. הנוסח הזה הוא בדיוק מה שהיה קודם לכן בעיניי אין סיבה לתקן את החוק.

מה זאת אומרת לתקן את החוק? עוד לא עברה הצעת חוק. יש פה טעות. גם עכשיו עברו כל מיני תיקונים.

נחשוב איך לנסח.

רצו על הסעיפים, יש פה כמה הערות אחורה גם. ראשית, הצמדנו את הסכומים של העסקים הזעירים למדד וזה היה נכון וצודק וגם בחרנו בשנת 32' וזה היה נכון וצודק. סך הכול יש להצמיד את מחזורי 23' למדד ולצמיחה הנומינלית שהייתה במשק. צמיחה של כ-9% משנת 23' עד שנת 25'. המשמעות של זה שכדי להיכנס למתווה אני לא צריך לרדת ב-25% אלא כעסק ממוצע צריך לרדת ב-32%. זה יוצא עוד יותר מצחיק אם מבינים שהמקסימום לכאורה שאני יכול להיפגע בעם כלביא בגלל אותם ימים שפספסתי, זה 31% אז התוצאה יוצאת פה, שעסק ממוצע שנפגע בכל התקופה, בכל המחזור שלו, 100% מהמחזור בתוך עם כלביא לא זכאי לפיצוי. זה תוצאה אבסורדית שנוצרת כתוצאה מזה שאני לא מצמיד את מחזור 23' לצמיחה הנומינלית במשק וזה שינוי שחייב לקרות.

אשמח לענות. ראשית, דיברנו על זה שבוע שעבר.

לא. דיברנו על הצמדה- -

סליחה, לא תפריע לי, עם כל הכבוד. אנחנו חשבנו, שנכון לעשות את 24'. זה בעינינו היה הדבר הנכון והצודק, הסברנו פה כמה וכמה פעמים בוועדה למה כשאנחנו מדמים את המלחמה כמו בכל התקופות האחרות שעשינו זה היה הדבר הנכון. הדבר השני שאמרנו לאורך כל הדרך זה שהפגיעה של 25% היא משהו שאנחנו הולכים איתו מאז שנות הקורונה שגם אז עשינו בהסתכלות אחורה חודשים וגם שם היה לנו אירוע של שנה וחצי. תמיד הסתכלנו על זה בצורה של 25%. איגוד לשכות המסחר מהרגע הראשון הוציא ניירות עמדה שבגלל שיש לנו פה אירוע מאוד קצר, בוא נקטין את הפגיעה ל-20% כדי שיותר אנשים ייכנסו. עזוב שמהטענה שהוא אמר על 31% לא נכונה כי כשאנחנו מסתכלים על החד חודשי והדו חודשי, זה ממש לא נכון והתייחסנו לזה שאם אתה מדווח דו חודשי אתה יכול להראות פגיעה הרבה יותר נמוכה כדי להיות זכאי בדיוק כמו שעשינו באוקטובר. לכן אנו מתנגדים לזה באפן גורף. דיברנו על זה גם בשבוע שעבר. אמרנו למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה מבחינה מהותית, מבחנה תפעולית. למה אנחנו לא מוכנים לעשות את זה. הסכמנו בסופו של דבר במסגרת ההסכמות כן ללכת שנה אחת אחורה כי רוב בעלי העסקים וחברי הכנסת דרשו את ה.

למה לא הטובה מביניהם?

דיברנו על זה פה בהרחבה. אם חברי הכנסת ירצו שאדבר על זה שוב, אענה על זה שוב, למה אנו לא עושים או-או. היה פה דיון שלם על זה בהרחבה. אם תרצו שנדבר על זה שוב, נעשה זאת.

אתם מתנגדים עקרונית גם נניח להצמדה למדד?

כן.

למה?

בדומה למענקים לקטנים.

זה שונה לחלוטין, כי זה שונה לחלוטין. שוב, חשבנו שזה נכון לשנת 24' כי אנו מדברים על מה התקופה הכי דומה למאי יוני 25' - זה מאי יוני 24'. עלתה פה דרישה שאנחנו חשבנו מבחינה מקצועית שהיא לא נכונה של ללכת לשנת 23' כי זה יכניס יותר עסקים פנימה. לכן הסכמנו בסופו של דבר על הדבר הזה אם אנחנו מגיעים להסכמה על כל שאר הדברים. זו הייתה הטענה שלנו, לכן הפצנו את זה כך בנוסח. אנחנו לא מוכנים עכשיו ובטח לא להעמיס על המערכות לעשות את כך הדברים האלה- -

הצמדה למדד זה סכום.

אנחנו מתקופת הקורונה דרך חרבות ברזל הלכנו על אותם עקרונות גם בזה שאנחנו מסתכלים על פגיעה של 25' לעומת התקופה המקבילה. שוב אומר - אנחנו חשבנו שהתקופה הנכונה היא 24'. באו חברי הכנסת ונשיאות המגזר העסקי ואמרו: על אף מה שהגענו להסכמות והכול אנחנו רוצים שנת 23' והתפשרנו על זה.

כפיר, אפשר לבקש משהו? תן להם דקה.


(היו"ר ינון אזולאי, 12:40)

אני ביקשתי לפני כמה דקות מיוראי, מכפיר שתי אפשריות לבחירתם – אחת, או להצמיד את 23', או לעזוב את ההצמדה ולתת לנו ברירת מחדל, או 23' או 24' - הגבוה מביניהם. זה הכול. אי אפשר לקחת שניהם ביחד.

הבחירה לא אפשרית בכל מקרה. אמרנו כמה פעמים שזה לא אפשרי.

אז תצמידו את 23'.

סגרנו על 23'. למה פותחים את זה מחדש?

לא נכון. על מה פתחנו, דובי?

יותר נכון לא סגרנו. אני יודע מה אני דיברתי ומה היה בדיונים. הנושא הזה פתוח. אז תחליטו.

תאמר את הצד שלך של ההצמדה. כמו שאנו רוצים על המענק גם על הבסיס – אני רוצה.

אני אסביר. אנחנו סברנו, ששנת הבסיס הנכונה היא 24' כי היא מדמה בצורה הכי נכונה את אובדן ההכנסות שאמור להיות בשנת 25'.

אנחנו אמרנו 23'. רצינו את שניהם.

הסברנו למה זה לא אפשרי כמו שהסברנו באוקטובר וכמו שהסברנו בקורונה. במילואים עושה את זה אמיר דהן בצורה ידנית כי הוא מקבל מקרן הסיוע. גם מהותית אמרנו, אנחנו לא עושים פה אופטימיזציה שכל אחד יוכל לקבל כמה שהוא רוצה, כמה שהוא יכול להוציא יותר גבוה מהמדינה. אנחנו מנסים לגשר, כמה שאנו יכולים על 100, 200, 300,000 עסקים שאם הם צללו עכשיו בתקופת משבר אנחנו נותנים להם את היכולת להשאיר את העסק עם הראש מעל המים.

מי שצמח ב-24' לא יקבל כלום. כלום. אפס. זה לא הגיוני.

למה לא בחירה? למה לא גמישות?

כפיר, אתם רוצים לתת פיצוי על הנייר?

משרד האוצר פשוט לא רוצים לתת כסף.

זה לברוח לטיעון טכני. יש אפשרות לגמישות. האם אפשר בלי הסיפור הטכני?

הבעיה שזה מעכב את הכול.

עדיף לעכב מאשר שלא יקבלו כלום.

המערכת בנויה להצמדות.

הם סוגרים את זה לגמרי.

כפיר.

הסברנו גם בדיון הקודם למה אנחנו לא מוכנים לעשות שום צמיחה ושום דבר מהסוג הזה. הטענה שעסקים לא באמת נפגעו ולכן הם לא יקבלו עלתה מהרגע הראשון שביקשו מאתנו לעשות 20% וכל מיני דברים כי ב-12 יום טוענים שלא יהיה מספיק זמן כדי שהם יוכלו מספיק להיפגע כדי לקבל פיצוי. המטרה היא לא לתת פיצוי אלא להשאיר עסקים עם ראש מעל המים אם נפגעו מעל מה שהגדרנו שהוא קו הסף שהגדרנו בשנת 2020 שהוא 25% והלכנו איתו כל הדרך כולל בחרבות ברזל. לעשות את השינוי הזה הוא שינוי אקוטי ממה שסיכמנו עליו שאנו עושים- - -

מי סיכם?

לא אתכם. סיכמנו הוועדה ועם הרב גפני שעושים אותו הסדר - פחות או יותר העתק הדבק; שעושים אותו הסדר ואת השינויים המותאמים הרלוונטיים. לכן זה כבר חריגה מזה.

מה זה השינויים המותאמים? יש פה עניין שאתה צריך לעשות – אני חושב שאם חברי הוועדה מבקשים את זה, עניין ההצמדה מהבסיס, תעשה את זה.

אנחנו מתנגדים.

בקורונה היה המקרה הזה ולא הצמדנו.

זה לא היה אינפלציה ו-6%.

אמיר, יש פה אירוע שאתם אומרים: לא הולכים על הבחירה של 23', 24' כי זה תפעולי, קשה, לוקח זמן. נגיד שקיבלנו.

לא, זה לא הכסף. המערכת לא תיפתח עד אמצע אוגוסט אם לא יותר.

ואז אמרנו שנעשה את 23'. כשהולכים שנתיים אחורה, אין שום סיבה שלא תהיה הצמדה לא רק לפיצוי אלא גם לבסיס כי לא ייתכן שבסוף תחשיב לו את ההתמדה של הפיצוי בלי הבסיס.

אם הפער הוא על חודש והוא יכול לפתוח בינתיים את 23' וב-15.8 את 24' – זו חלופה אלגנטית. זה מעולה לנו.

אמיר, אמרת שאם עושים את הבחירה, זה יהיה באמצע אוגוסט.

אפילו יותר מזה.

מעולה. תפתח את 23' עכשיו.

אמיר, יש בעיה מעבר לכך של חודש?

יכול להיות יותר מחודש.

עזבו. מה שאמרנו על 23' - זהו.

למה כל כך בקלות?

ינון, זה משחקי כבוד? חיים של אנשים. זה פיצוי.

דיברנו על זה.

אבל התעקשנו על זה. זה נשאר פתוח.

לא נשאר פתוח. מה שנשאר פתוח אני אומר שנשאר פתוח.

- -

אורן, צא החוצה לכמה דקות.

אל תמכור אותנו. זה מה שאני מבקש.

היה טיעון פה ולכן היה השיח – או-או. הם אמרו טעני. על הטכני אמרת: היה פה עניין למרות שבעיניי לא סגרנו את זה. אתה אמרת את הסיפור הטכני. אז למה אתה אומר שנתתי מילה? זה לא הטיעון שהיה. ה-24' התעכב בחודש. אז מה?

את לא בעלת עסק. כשעסק ממתין לכסף- -

אני בעל עסק.

זה טיעון לא אמיתי. הבאת פתרון שסידר את הטכני. 23' יקרה עכשיו. עוד חודש 24' – מי שנופל בין הכיסאות. הם אמרו טיעון שלא באמת טכני. זה או-או בגלל כסף. כולנו מבינים את זה. נתנו מילה. עסקים ייפלו, נתנו מילה. מה זה?

היושב-ראש, בשביל קלות הביצוע גם לרשות המיסים וגם לציבור עצמו, ה-23' פלוס הצמדה מלאה זה מקצועי וזה סביר וזה הוגן. ברגע שהוא ייתן חלופה, אם היה אומר שייתן חלופה במסגרת מס צבירה בסדר אבל אם ייתן חלופה עוד ארבעה חודשים- -

אבל הוא אמר חודש.

זה בלי קשר 23' צריך להיות בלי הצמדה.

אמיר, אם אדם, זה הבחירה שלו שמגיש את 24' ואומר: לא אכפת לי לקחת גם שלושה חודשים תפעולית?

זה נראה פשוט.

ההארכה תהיה לגבי כולם או רק לגבי הספציפיים שממתינים?

לכולם ביחד. זה הבעיה. זו מערכת שעולה ביחד.

זה היה הטיעון הראשוני הרי.

לכן שאלתי אותך, אמיר. לא חידדת את זה. אז תחדד.

אפשר שתסביר את לוח הזמנים לאירוע הזה?

עם החקיקה הקיימת אנחנו מעלים את המערכת ב-20.7 ואפשר להגיש תביעות כבר ב-20.7 שזה עוד שבועיים, המערכת תעלה.

ואם אנחנו רוצים לעשת את השינוי הזה?

יכול להמתין חודשיים.

אבל אתה יכול להעלות את 23' עכשיו תוך חודש. עשינו דברים כאלה. כמו שפתחת מסלול שכר בנפרד ממסלול- -

לא יכולים. גם על מה שהיה בחקיקה הראשונה, שחלק הולכים ל-23' ול-24', המערכת לא הייתה עולה. לכן חלק מההסכמות שלנו גם אם הוועדה- -

ב-15.8 נפתחה אפשרות להגיש לשנת 24'. מה ההבדל?

אנחנו לא יכולים לעשות את החלוקה הזאת באותה מערכת כי אנחנו צריכים לבדוק- -

לוגיסטית, טכנית, טכנולוגית?

אני מדבר על ההצמדה של הבסיס ב-23'.

הצמדה מלאה לעלייה נומינלית לצמיחה הנומינלית. זה ממש פשוט. זה מספר בודד.

גם אני רוצה לבקש מהיושב-ראש, אני רוצה לבקש מהאוצר – בסופו של דבר כל בעלי העסקים נמצאים במצוקה מאז 23.6 – לא יודעים מה קורה איתם. אנחנו מחר ב-15.7. אנשים צריכים לדווח, עכשיו לתקן תלושים. תתגמשו קצת. אני פונה לאוצר. בסוף המטרה היא לא כמו שאמר פה כפיר, אנחנו לא משלמים פיצוי. זה לא צריך להיות במדינה מתוקנת. המטרה היא כן לשלם פיצוי, כן לאושש את העסקים האלה מחדש. ולא להתווכח עכשיו אם זה יהיה כך או אחרת. מערכת מס הכנסה היא המערכת המתוחכמת בהצמדות. כל השומות שלה וכל המערכות שלה בנויות על הצמדות. אין חישוב במס הכנסה שהוא ללא הצמדה. זה מאוד קל לייצר את ההצמדה הזאת ל-23'. זה לא כזה מסובך.

בבקשה.

לאוצר, אתם חושבים שאתם עוזרים לעסקים, מאוששים את העסקים. אתם לא מאוששים את העסקים. המענק שאני אקבל בקושי יכסה לי את הגירעון. אני עדיין צריך להוציא כסף לכסות את הגירעון שלי. בנוסף, אני לא מביא שקל הביתה. אני לקחתי 18,000 שקל הלוואה כדי שיהיה לי אוכל בבית ולכסות את הגירעון. אתם לא מבינים שה-5,000 שקל פיצוי שאקבל זה אפילו מים? איך אתם לא מבינים? ולא משנה אם אקבל את זה עכשיו או אקבל את זה עוד חודשיים. אני את ההלוואה כבר לקחתי. זה לא יעזור.

תודה. הלאה. הצמדה גם על הבסיס יהיה על 23'. אתם רוצים להחליט?

אפשר להגיע בחדר ולהגיע לסיכומים ואז לשבת בוועדה ולהגיד שלא מכבדים אותם.

אתה יכול לפרוט אותם? רק אזכיר לך פה- -

חודש ולא חודשיים על התקרה של ה-15,000. אני יכול למנות פה את כל הפשרות שעשינו. אם בסוף מגיעים לנקודה שאחרי הפשרות גם עושים צעדים חד צדדיים כי הכנסת יכולה לחוקק על הראש שלנו – בסדר אבל זה מלמד אותנו להבא שאי אפשר להגיע להסכמות. זה לא מקובל ולא הוגן כי ישבנו איתך בחדר ודיברנו על הצמדה רק על הרכיב- -

ומה אמרתי לכם? ישבנו בחדר, וכל עוד לא הגעתם איתי ליום העשירי לקבל אותו באבטלה, אמרתי לכם: אין הסכמות. בא כפיר, התחיל לדבר, וגם נטע - יעידו על זה. אמרתי: אותי לא מעניין הסכמות. היה או לא היה? תגידו את האמת. אמרתי, ברגע שלא קיבלתי את היום העשירי באבטלה, אמרתי לכם שמבחינתי אין הסכמות. בחרתם להמשיך לדבר. היה או לא היה?

יש יושב-ראש הוועדה ואיתו הגענו לסיכומים.

אין בעיה. יושב-ראש הוועדה יחליט אחרת – אין בעיה. לכן בינתיים לא החלטתי. אמרתי – תחליטו מה אתם רוצים, זה או זה.

קיבלת בחדר את כל מה שרית והטענה הזאת לא עלתה.

עם כל הכבוד, גם מה שאתה יושב איתי א ולא, בסופו של דבר אתה יודע שמגיעים פה לוועדה, וכמו שאני לא מסכים שבחוץ יבואו בעלי עסקים ויסגרו עם שר האוצר, גם פה יש חברי כנסת, והם צריכים להיות מעורים בכול. תודה רבה.

ישבנו עם חברי הכנסת.

אף אחד לא ישב איתי אבל אני לא נעלב.

רק לפרוטוקול אומר שלא הייתה הסכמה ולא לחיצת יד כמו שהוא אמר. היה דיבור כמו שהאוצר יושב עם כל אחד. הציעו גם לחברי האופוזיציה לשבת. הציעו אולי לרכז האופוזיציה. החליטו לא לשבת. זה בסדר אבל זה לא אומר שסגור ונגמר. זה לא נכון. הוועדה היא המחליטה, חברי הכנסת הם המחליטים פה, עם כל הכבוד. אני רק מזכיר לפרוטוקול כפיר ונטע שהעניין הזה עדיין לא סגור – תבחרו מה אתם רוצים. הלאה.

לגבי 23', אמיר דהן, נא להקשיב כי זה דבר שסיכמנו וסיכמנו שתגידו אותו לפרוטוקול. מאחר שחברי הכנסת החליטו והוועדה החליטה שמחזור בסיס הוא של 23', החשש הגדול ביותר שלנו, הוא שלאור העובדה ששנת 24' הייתה שנה של מלחמה, ויש הרבה עסקים שהמחזורים שלהם יירדו, תגיד רשות המיסים: יש לך ירידה טבעית במחזורים של שנת 24' לעומת 23' - ולכן יפסלו לך את המענק. לכן מה שנדרש היה – היה לי על זה שיח עם אמיר דהן וסוכם שייאמר פה משהו לפרוטוקול בהקשר הזה.

לא ננטרל ירידה שקשורה למלחמה, 24'. יחד עם זאת, אם נראה שסגר סניפים במהלך 24' זו כן ירידה שלא קשורה למלחמה וצריך לנטרל אותה. אם נראה שב-25' העסק הזה ממשיך לרדת ולא דומה ל-23' אפילו זה אותו דבר.

זה מקרים קיצוניים.

זה כל מקרה לגופו. ירון צודק.

עסק שלא סגר סניפים ולא הייתה לו ירידה.

ואנחנו רואים שהפעילות ב-25' דומה ל-23', לא ננטרל לו ירידה מ-24'.

זה אומר שאם אני המשכתי לפעול כרגיל, לא סגרתי סניפים, וכתוצאה מהמלחמה ירדו לי המחזורים- -

וב-25' אני אמור להראות, והעסקת אותה כמות עובדים- -

בגין שנת 24' שייראו לי ירידת מחזורים בגין שנת 24' זה לא יהווה עילה לירידת מחזורים.

ונראה שב-25' חזר למחזור של 23'.

לא יכול לעשות את זה.

חייב לחזור. בוא נשים את הנוסחה על השולחן. הנוסחה מנבאת תוצאה שאמורה להיות בחודש יוני 25'. הנוסחה אומרת איך אני מנבא את חודש יוני 25' - הדבר הנכון ביותר זה 24'. אחרי זה יש לנו בעיה – הולכים ל-23'. אם בחמשת החודשים הראשונים של 25' ירד ב-50% בעסקאות שלו מהתקופה של 23', זה לא מה שציפה לקבל ביוני 23'. זה ירידה שלא קשורה למלחמה. בסוף זה מטרת הנוסחה.

ב-50% אתה צודק. הבנתי.

איזה אחוז אמרת?

הוא אמר גם 20%, 25% לא נותנים. אמיר, שזה לא יהיה כלל אצבע.

זה צריך להיות ירידה מובהקת. כשיש ירידה מובהקת, ואנו רואים אותה גם ב-25', אנחנו צריכים להקטין כי זה לא מה שציפה לקבל ביוני 25'. בסוף הרעיון של הנוסחה לנבא מה הוא ציפה לקבל ביוני 25'. לא לוקחים חמישה חודשים ממוצע של 25' בגלל עסקים עונתיים ולוקחים תקופה מקבילה בשנה קודמת או שנתיים קודמות.

אני רוצה לחדד. כשאומרים לך 50% ו-40% כולם מבינים.

יכול להיות גם 20% בחברה של 300 מיליון שזה כל כך משמעותי. לכן זה לא נכון לתת כלל של אחוז ספציפי. צריך היות מובהק. לא מתכוונים להתעסק בתנודתיות רגילה בעסק. אבל זה צריך להיות מובהק. 20% בעסק של 300 מיליון זה קריטי. הכול יחסי. הסברנו. לא יכול לתת כלל אצבע.

זה בדיוק מה שאני אומר. אין כלל אצבע. בלחימה דיברנו על המפונים – שעדיין מפונים זה משהו אחר לגמרי. דיברנו על זה בפעם שעברה.

לגבי מה שאמיר אמר עכשיו, אנחנו דרשנו שהחישוב יהיה לעומת 23' כי התיירות נמחקה ב-24'. יש לי מלונות באצבע הגליל שהיו סגורים לפי צו כי האזורים האלה היו מפונים וב-23' בתקופה הזו עוד עבדו רגיל.

את מעוותת. העסקים שהיו מפונים אנחנו לא בודקים אותם בחודשים הראשונים של 25' כי היו סגורים אז ברור שלא נקטין להם את הפיצוי כי היו סגורים.

אבל בכלל בעסקי תיירות יכול להיות שהירידה המשיכה גם ב-25' כמו שהייתה ב-24'. מדברת בכלל.

אני לא מכיר במאי יוני עסקים שירדו בתיירות גם בצפון, ב-25'- -

לאו דווקא בצפון. יש עסקי תיירות בכלל הארץ שהייתה להם ירידה גם ב-25'.

אם עסקי התיירות בכלל הארץ ירדו כפי שאת אומרת ב-40%, מה הוא ציפה לקבל בחודש יוני? בכל מצב ציפה לקבל 40% פחות, אז למה המדינה צריכה לשלם לפי 23'? הרי בסוף הנוסחה צריכה לנבא מה שיהיה.

אבל החלטנו שמשווים ל-23'.

אבל צריך קשר למלחמה.

אם הנוסחה אמורה לנבא מה שיהיה, הסכמנו להצמדה לדעתי במשפט הזה.

הסברתי לה גם שאם יש עסקים שירדו באופן קבוע, שיטתי של 40% בכל התקופה וגם במאי ירדו עדיין ב-40%, לפני עם כלביא, גם לא ציפה בחודש יוני לקבל את המאה אחוז. זה מה שציפה לקבל. זה מה שצריך לתת לו, את הפיצוי של מה שציפה לקבל. בסוף כל הנוסחה הזו אמורה לנבא בגדול מה היית צריך לקבל בתקופת המלחמה.

כבר דיברנו על זה ואמרנו שמשווים ל-23' ולא ל-24' בגלל הסיפור הזה.

אבל יש להם קשר סיבתי למלחמה. כל הירידה נובעת מהמלחמה. לא מדברים אחרים.

דיברתם על תיירות אבל לא על מורי דרך. אנחנו לא נכללים. 26' מה שציפינו לא נקבל כי הכול מבוטל עד סוף השנה.

אמיר, מקבל את דעתך. שי.

תקרא שוב את (4) ותסבירו למה ירד המסלול של ניזוק שעיסוקו בחקלאות.

על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;

זה בעצם בהמשך לחרבות ברזל, זה המסלול המיוחד לקבלני ביצוע כי המחזור שלהם יותר שטוח וצריך לקחת תקופה ארוכה יחסית בשביל למצוא את המחזור המדויק. מה הורדנו שם?

חקלאות.

בחקלאות היה סיכום שבאירוע הזה אין להם נזק.

החרגתם אותם?

הנוסח הזה הוא מחרבות ברזל. הפגיעה הייתה בעיקר באזורי הגבול, שיש שם אזורים חקלאיים. לכן נדרש להתייחס בצורה מיוחדת. השנה הייתה פגיעה במרכז תל אביב.

אם באמת אין בעיה אז מה הבעיה? חוץ מזה יש גם חקלאות במרכז.

אנחנו רוצים לדייק כמה שאפשר.

דובי, לגבי החקלאות, החריגו בהסכמה איתך.

ממה ששמעתי הבוקר מנטע, שיש מסלול, ויהיה מסלול ייחודי לחקלאות. מבירור שעשיתי עם משרד החקלאות – מדברים על מתווה של 10 מיליון שקל לענפים כמו תבלינים לייצוא ועוד איזשהו ענף. אני רק רוצה שזה יירשם פרוטוקול שזה הסכום וזו הסגירה ואז אין לי בעיה להחריג את החקלאות.

מה עם מורי הדרך? שוב. מזל פה - הוא דיבר לפרוטוקול על בעלי ענפים. אנחנו יודעים שיש עוד בעלי ענפים.

אבל ביקשתם להתייחס לחקלאות. נטע, בבקשה.

מה שאמרנו זה שנדאג לעשות את ההסדר הרלוונטי עם משרד החקלאות אם הדבר יידרש. לא נסגרו סכומים.

מה שאני מבקש, עד שלא ייסדר, החקלאות תהיה בפנים. שיסגרו מתווה בנפרד, נוציא את החקלאות.

מה הבעיה להשאיר את החקלאות? אמרנו שאנחנו לא עושים שינויים מפעם קודמת כמעט, רק בהתאמות. זה לא התאמה. אם לא נפגעו הכול בסדר. לא יבואו לתבוע אם לא נפגעו.

זה מה שאמיר התחיל להתייחס אליו שבעניינים יש נוסחה, במיוחד בחקלאות בגלל השוני המאוד גדול שיש להם למתי המחזור שלהם נספר, שלכן גם עשינו הסדר אצל ביטן באוקטובר. גם דיברתי עם ביטן וגם הוא הצדיק את זה שלא צריך להיות בפנים. מה שנטע אמרה שכמו שבקורונה היו מוחרגים, כי זה לא היה אירוע שהשפיע על החקלאים עשינו אז במשרד החקלאות –קורונה אירוע של יותר משנה וחצי שלא היה תובלה ולא היה הרבה מאוד דברים – עשינו הסדר ספציפי לענפים שנפגעו. לא סתם זרקנו כספי מדינה – בחרנו לראות בדיוק מי נפגע ואיך ולכן עשינו להם הסדר. אם הדבר יידרש פה נוכל לעשות גם פה. אבל לא התחייבנו על מספר. זה ההסבר שלנו.

ואם אנחנו רוצים להכליל את החקלאות?

אנחנו חושבים שאין צורך להכניס את החקלאות כמו שלא היה צורך בקורונה.

בחרבות ברזל זה נכנס בגלל הייחודיות של המערכה של חרבות ברזל.

אם היית בא שמשרד החקלאות כבר נמצא במקום שסגר אתכם- -

באמת לא סגרנו.

אני רודף אחריהם מ-2018 על הסכם שנחתם איתי על 65 מיליון שקל שעד היום אני לא רואה את זה.

הגברת חנה, בבקשה. נעשה הפסקה בשבילך.

תודה. שמי כהן חנה ואני הדודה של ענבר היימן. ענבר הייתה הלפרית, התנדבה במסיבת הנובה ב-7.10. ברחה במשך שלוש שעות שנשמעו האזעקות. הגיעה עד קיבוץ בארי. שם נורתה על ידי מחבלי הנוחבה. אנחנו חיפשנו אותה באותו יום גם בשטח וגם בכל בתי החולים. לא מצאנו אותה. הייתה מוגדרת נעדרת במשך יום שלם. למחרת יצא סרטון של החמאס, של מחבלי חמאס, שענבר שלנו שרועה על הרצפה. מרימים אותה ידיים ורגליים, כשהראש שלה שמוט לאחור, והדם על הידיים שלהם, מטפטף. זה היה הדם של ענבר. אם אנחנו מדברים על סרטי אימה שמראים בתקשורת, זה סרט אימה. זה סרט אימה. שהורים נחשפים אליו כשרואים את בתם במצב כזה.

מאז עברו כמעט שנתיים. אני עולה לפה לרגל. מכירים אותי. הפכתי להיות הטפט שעל הקיר בכנסת. יש לי רק בקשה אחת – לקבל את הילדה שלנו לקבורה. להחזיר אותה הביתה לאימא שלה, לאבא שלה שיוכלו לבכות עליה, להדליק לה נר. לשבת, לדבר אליה. לחופה הם כבר לא יובילו אותה. מדינת ישראל שללה מהם את הזכות להיפרד ממנה. להוביל אותה לקבר ישראל. מדינת ישראל שללה מהם את זה.

הייתה עסקה הומניטרית, עסקת הנשים שבה יצאו כל הנשים הצעירות, אבל מקבלי ההחלטות החליטו שענבר לא יוצאת ולמה – כי ענבר חלוטה, לא ידעתי עד היום שיש כזה מושג, עם חותמת של בית הדין. אתה בטח יודע מה זה חלוט, לא חלוט. על השאר ידעו שהם לא בין החיים, על כל השמונה שלא בין החיים. אפילו נקטו במספרים. אבל אנחנו עובדים ביי דה בוק, בלי רגש לפעמים, אז הם יצאו, וענבר נשארה בעזה. זו הפעם השנייה שמדינת ישראל מפקירה את ענבר שלנו.

ועכשיו ענבר מופקרת כמעט שנתיים בעזה. ענבר נשארה האישה היחידה שנמצאת היום בעזה. האישה היחידה. אז דיברתי פה עם מישהו, ושאלתי אותו, הרי בעסקה הראשונה עשיתם סלקציה. כולנו ראינו מי שהשתחרר בעסקה הראשונה. זו היה עסקת סלקציה. שחררתם חלק, לא יודעת לפי מה, אבל את ענבר שהיא האישה היחידה השארתם בעזה. ואני באמת שואלת, עשיתי הכול. אתה יודע את זה. באתי לפה, בכיתי, התחננתי, צעקתי. רבתי. עברו כמעט שנתיים וכלום לא עזר. במבחן התוצאה ענבר שהיא דור שלישי לשואה, שהסבא רבא שלה קבור בקבר אחים ברומניה, ענבר קבורה בעזה, הילדה היחידה. אתה יודע מה המשפחה שלי עוברת? אתה יודע מה אחי עובר? אתה יודע מה אימא של ענבר עוברת? לענבר יש אח אחד שמוגדר כגאון, ומ-7.10 הוא מתמודד נפש. זה מה שנשאר לנו ממשפחה שהייתה כל כך מאושרת, כל כך מוכשרת, ואני לא יכולה לספר על ענבר הכול, אבל יבוא היום ואספר עליה הכול. שאתם תדעו את מי השארתם בעזה. את מי נתתם שיקברו כמו כלב. אני את בחתולה שלי קברתי בהרבה יותר רגש. פשוט חפרו בור וזרקו אותה פנימה. מצטערת אם הסיפור שלי לא כל כך מעניין, אני יכולה להפסיק לדבר. לא רוצה להפריע לכם. כי נכנסתי אליכם באמצע ואתם כנראה עסוקים בפלאפון, במחשב.

אומרים שהבת שלנו נהרגה כדי שהרבה מכם יחיו פה. אז אני מבקשת הקשבה עשר דקות, לא יותר. אז אומרים לי: אבל היא נרצחה והיא בעזה. מישהו מכם מוכן שהבת שלו תירצח חלילה בצורה אכזרית ותיזרק ותיקבר בעזה? מה הייתם עושים במקומי? אולי יש לכם עצה שעוד לא עשיתי? מהי העצה? כי אנחנו אובדי עצות. אתם קוראים להם קדושי מלכות. איזה קדושי מלכות אלה? אלה שזרוקים שם באדמה הטמאה של עזה? להם אתם קוראים קדושי מלכות? לאלה שאפילו לא זוכים לקבורה? לאלה שלא זוכים אפילו שיגידו עליהם קדיש? להם אתם קוראים קדושי מלכות? לא מסתדר לי.

ועכשיו אנחנו שומעים על עוד עסקה חלקית. ואני רואה הורים שהולכים ומצטיידים עם כל מיני אישורים, להוכיח שהילדים שלהם במצב קשה יותר מהשני. ולמי גרם כל זה? איך הגענו למצב כזה? איך? איך הגענו למצב, שילדה - היא לא חיילת – היא אזרחית מדינת ישראל, שנחטפה מתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל. אתם הייתם מחויבים מזמן להחזיר לנו אותה לקבורה. אבל איפה אתם? איפה אתם? מה ההשפעה שלכם? ואני פונה גם לקואליציה וגם לאופוזיציה. איפה אתם? איפה? מה עשיתם בשביל להחזיר את ענבר הביתה? אגיד לכם מה עשיתם. בשתיקה שלכם השארתם אותה שם שנתיים. בשתיקה שלכם. ובכנסת הזו יש גם נשים. חברות כנסת, שרות. איך לא הקמתם קול זעקה, כשהבנתם שיש אישה אחת שנשארה בשבי? איך ישבתם בשקט? מי הבטיח לנו היום שנמצא את החללים שלנו? חללים לא מייצרים מודיעין ואתה יודע את זה יפה מאוד וככל שאנחנו מעמיקים בלחימה אנחנו מחסלים את אלה שייקחו את הסוד שלהם לקבר. מה תגיד להורים? מה תגידו להורים שטראמפ יכתיב לכם לצאת משם? מה תגידו להורים האלה האומללים – לא נורא? הם מתו. לא נורא, נכון? עזה תחודש עליהם אבל זה לא נורא. מישהו בכלל מבין פה את הכאב של ההורים האלה? לא. לא. אף אחד לא מבין. ואני שואלת כמה זמן עוד נחכה לקבל את הילדה? כמה זמן נחכה לקבל את הילדה לקבורה? יש לך תשובה בשבילי? באמת אני שואלת. אני רק יודעת שאם זו הייתה בת של חברת כנסת או חבר כנסת או שר, זה לא היה נמשך שנתיים. יודעים מה הייתם עושים? אגלה לכם. הייתם מכניסים פלוגות בשביל להוציא אותה. אבל היא הבת שלנו. היא לא שווה הרבה. היא לא שווה הרבה. היא כלי למשחק בין חמאס לבין ממשלת ישראל. במשך שנתיים שימשה כלי למשחק. שנתיים. תהיה עסקה, לא תהיה עסקה. נצא מפה, ניכנס לשם, והילדה הזו וההורים שלה שנתיים משלמים את המחיר הכבד.

אז אני פה להודיע – לא יהיה יותר. זה לא יהיה יותר ואני לא אשתוק יותר. ענבר תצא בעסקה של החללים והיא תצא ראשונה כי אם לא, ואם זה לא יקרה, אתם תהיו אחראים למה שיקרה למשפחה שלי. אתם תהיו אחראים למה שיקרה למשפחה שלי. קחו את זה בחשבון.

תודה. הפסקה 2 דקות. סליחה, רגע. בבקשה.

אני אבא של טל שוהם. אני מכיר את המשפחה של ענבר כבר שנה ותשעה חודשים. הלב נקרע. טל שלי חזר אחרי 505 ימים, חמישה חודשים בבית. הנכדים שלי נווה ויעל נחטפו מבארי יחד עם כלתי, אימא שלה, דודה שלה ובת דודה שלה. ב"ה חזרו בעסקה הראשונה, אחרי 50 יום.

לכאורה נורא קל עכשיו לקחת מזוודה ולנסוע לטייל, יש אוויר, אין לי דאגות גדולות על הראש מבחינת הבן שלי אבל זה לא עובד ולא יכול לעבוד. התחייבנו ביום הראשון שנפגשנו כל המשפחות שנהיה עד אחרון החטופים, ואני בכוונה באתי לוועדה הזאת שמדברת על כספים והרבה כספים וצודקים ויש עוד כיסא שהיה צריך להיות פה עם צה"ל. צה"ל מבקש הרבה כסף. לצה"ל עולה הרבה מאוד כסף כל יום שהוא בעזה. לצה"ל ולמשרד הביטחון עולה הרבה מאוד כסף על כל החיילים שנהרגו על קידוש חאן יונס, קידוש כל מיני דברים. גם אני איבדתי אחיין בצוק איתן, אחיין שגידלנו, גם בחאן יונס.

יש 50 חטופים. רובם, 30 מהם, חללים. צריכים להחזיר אותם לקבורה. זה אחד הדברים שאם זה היה באירופה או משהו כולם, היו קמים על הרגליים – צריך להחזיר אותו, כשהמדינה הייתה סגורה לכניסה ויציאה של אזרחים, החזירו יהודי שנהרג באירופה. הפעילו טיסה מיוחדת ושרת התחבורה נתנה לזה אישור כדי להביאו לקבורה והינה יש 30 חללים שחלקם – גם צה"ל וגם המשפחות יודעים שלא יוכלו למצוא כבר, מכורח הנסיבות. צה"ל מכסח כל חלקה בעזה – לטוב, לרע, לא נכנס לזה. שומע את זה כל יום בפצצות מטורפות. מקומות קבורה, בניינים שהיו, בתי חולים שהיו, הכול נהרס. יש 20 חטופים חיים או יותר נכון קבורים בחיים במנהרות, כולם מתחת לאדמה. אני שמעתי את זה מהבן שלי. היו איתו עוד שלושה. מהרגע הראשון שהבן שלי חזר יחד עם כל החטופים שחזרו ה-33, כולם עסוקים בלעשות הכול כדי לשחרר את האחים שלהם. איך אמר לי: יש לי משפחה חדשה. הוא עסוק לשחרר ולעשות הכול כדי שהאחים שלו שעדיין נמקים במנהרות יחזרו.

עזה זה אדמה ארורה. לא הייתה אימפריה אחת שהחזיקה מעמד. כל הצבא הסדיר שלנו שם. חיילים צעירים נשחקים עד דק. מאלצים אותם עכשיו לחתום עוד שנה קבע ולא כולם רוצים. לצערי, אנחנו הפכנו ממדינה חזקה ועצמאית, סליחה שאני בוטה, לכלבלב של האמריקאים שראש הממשלה שלנו נוסע לארצות הברית להיפגש עם הנשיא טראמפ, כנראה הוא הנשיא העליון שלנו, לקבל ממנו כל מיני אישורים, להכניס ציוד, להוציא ציוד, לעצור את המלחמה, להמשיך. וכל מה שהבטיח למשפחות לפני שבוע בוושינגטון הוא התאסף עם כל המשפחות והבטיח להם אישית שהוא עושה הכול כדי להביא לעסקה, ובא לפה – אין עסקה ולא תהיה עסקה כי הוא צריך את המלחמה. הוא צריך להמשיך. לא יכול לוותר. יש לו עכשיו דאגה גדולה מאוד-מאוד, זה החרדים, וזה גובר על כל דבר, ואני פניתי, אתם – אין לי טענה. יש לי רק טענה הלכתית, ופדיון שבויים, שאתם הולכים לבית כנסת, שולחים ביום כיפור ומתפללים על חטאנו –אתם חייבים לקום ולומר לו: אדוני ראש הממשלה, אני מפרק את הממשלה לא על כסף ולא על גיוס החרדים –זה תעשו אחר כך. כרגע לעשות הכול, לעשות עסקה ולהוציא את ה-50 שיש שם. זה פצע מוגלתי שלא יגליד במדינה הזו לעולם. ונסו לדמיין כל אחד שנותן לילד שלו או לילדה שלו להיכנס לעזה או לצפון או לא משנה איפה - רק לפני שלושה ימים נהרג חייל ורצו מחבלים לחטוף אותו, ובמקרה לא חטפו אותו ולפני חודש וחצי שתי חיילות בהאמר נפגעו מנ"ט ומחבלים רצו לחטוף אותם. במקרה טנק ראה את זה והתחיל לראות. כולכם יודעים את זה. אין לנו אפשרות להמשיך את המלחמה הזו. היא מיותרת. 19 חודשים לא מצליחים להשמיד את חמאס – זה סימן שמשהו קורה. אף אחד לא יצליח להשמיד את חמאס, ומגבירים את הלחימה ואת ההפצצות אבל כל הפצצה גם חטופים יכולים להיהרג. גם חללים יכולים להיות מושמדים ולא למצוא אותם יותר. אני לא מבין למה זה לא הופך לדבר הכי חשוב במדינה הזו. אנחנו כפסע. הובטח לפני שבוע למשפחות על ידי ראש הממשלה בוושינגטון - אני חוזר ותהיה עסקה. עכשיו מטילים אשמה על חמאס. חמאס לא אשם בזה. זה היה כתוב על הקיר - יש לו מניפסט שאומר בדיוק מה רוצה לעשות לנו. אנחנו אחראיים לזה. הממשלה הזו אחראית למה שקרה ב-7.10 ואני ממש רוצה שכל אחד מכם – יודע שיש דברים חשובים והכלכלה, יודע שהכול חשוב – צאו ותגידו לראש הממשלה שעכשיו חטופים. תאמין לי, זה רק יהיה לטובת הכול. כשנושא החטופים יחזור אפשר יהיה לסדר הכול. ואני חושב שחלק מהחרדים צריך ללכת להתגייס אבל לא מעניין אותי כרגע. מעניין אותי רק החטופים.

תודה. הפסקה 2 דקות.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:33 ונתחדשה בשעה 13:35.)

אני מחדש את הישיבה. בבקשה, חברת הכנסת לשעבר מיכל בירן.

כפיר, יש לי שאלות לאוצר. אהיה מאוד זריזה ועניינית. אני מקדימה את המאוחר כי לא אהיה פה בימים הקרובים – עליתי במיוחד. כיום אני עושה שידוכים להורות משותפת. נולדו כבר 46 תינוקות, השקתי אפליקציה, זה מה שאני עושה היום.

יש לי שתי שאלות. ראשית, לגבי המילואימניקים, הפרטנר שלי מילואימניק – לא היה שלושה חודשים בתחילת המלחמה, חודשיים כשהיה בלגאן המחודש עם החיזבאללה ועכשיו עוד עשרה ימים. נשארתי לבד עם שני הילדים המשותפים שלנו ומעניין אותי בהגדרות – יודעת שניסו להרחיב, וגרושות ובנות זוג אבל הורות משותפת זה לא גרושות ולא בנות זוג. ובכל זאת משמורת משותפת עם מילואימניקים, באוקטובר זה קרן הפיצויים כן התייחסה אלינו כשוות. אני תוהה מה צפוי לקרות עכשיו.

אנחנו לא מתייחסים באופן ישיר בלשון החוק לנשות מילואים. הכוונה אולי למילואימניקים עצמם.

בכל התקשורת כתוב שנשות מילואימניקים יוכלו לבחור בין 23' ל-24'. בכל הדיווחים זה כתוב.

נברר את זה.

רשום בתקשורת, שאשת מילואים תוכל לבחור בין 23' ל-24' אם מגיע לה כעצמאית.

זה היה באחד הדיונים הקודמים פה.

אמיר, זה נאמר פה.

עצמאיות שהן נשות מילואימניקים השוויתם משהו לחקיקה מהסיבוב הקודם.

פעם אחת הייתה בחירה במענק סוציאלי בקורונה. לא במענק הוצאות קבועות.

שאלתי אותך ואת ישי, האם אתם מתכוונים להביא את זה במסגרת החקיקה.

דיברתם על נשים יולדות.

לא. זה עוד עניין. אזכיר לך. אמרנו בהתחלה המילואימניקים. אחרי זה הוספנו נשות המילואימניקים שגם הן יוכלו להיות.

אמרתם את זה בפירוש.

הרי בסוף אנחנו עוזרים לקרן הסיוע ומפעילים עבורם את הפיצויים של המילואימניקים. במידה שקרן הסיוע יחליטו להכניס גם נשות מילואים, נעשה אותו דבר. הרבה מהתהליך שם ידני כדי לתת להם כל מיני דברים – לקחנו את זה על עצמנו למרות שזה לא בחוק שלנו ואנו מושקעים הרבה עובדים בנושא הזה וזה פוגע לנו במקומות אחרים.

ראיתי.

ושאלה שנייה על נשים שילדו – יצא לי ללדת במאי 23'. ניסיתי לקרוא את לשון החוק. לקחו את ה-24' שהעסק שלי מאוד צמח. לוקחים את זה לחודש שילדתי בו. אני שואלת על לשון החוק. לא כתוב יולדות אבל מפנים לחוק עבודת נשים.

קשור רק לפיטורים.

12 חודשים אחורה כתוב בתקופה מופחתת. פעילות מופחתת. על פי חוק עבודת נשים, לא מתכוונים לנשים שילדו בתקופה הזו?

ברור שבכן.

ואז שולחים שנה אחורה? ל-22'?

יש שתי אפשרויות שם. זה נוסח שכבר מהקורונה הכנסנו בתקנות וגם בחרבות ברזל וזה בגדול אותו דבר - או שלוקחים את כל אותה שבה, ממוצע של אותה שנה, את החודשים שבהם הייתה בחופשת לידה, או בהרבה מקרים נשים שיצאו לחופשת לידה חוזרים לעבודה – חוזרים למשרה פחותה – הולכים לתקופה שלפני היציאה.

שנה לפני הלידה. בסדר.

לגבי נשות המילואים, יש הסדר דומה למה שקורה עם המילואימניקים שיקבלו מקרן הסיוע ולהן תהיה ההטבה שיוכלו לבחור או 23' או 24'.

אז כאן אני חוזרת לבקשה רק שבנשות המילואימניקים גם מי שלא התחתנו איתם אלא רק מגדלות איתם ילדים.

זה לא משהו שמוגדר בחוק. צריך לבדוק אם קרן הסיוע יודעת להגדיר את זה.

את זה את צריכה לבדוק.

בסוף כל הדברים האלה מגיעים מקרן הסיוע. אם קרן הסיוע תאמר זו ידועה בציבור – לנו אין עמדה נגד זה.

תבדקו את זה.

זה לא ידועה בציבור או בת זוג – פשוט אישה שמגדלת עם המילואימניק ילדיו ונשארה לבד עם ילדיו.

תבדקו את זה מול קרן הסיוע. שיגידו פה אם זה אפשרי. ממשיכים. בבקשה.

אני רוצה להגיב לאמיר. לפי הנוסחה של רשות המיסים, תלוי מה הצפי שלי לחודש יוני 25'.

זה לא מה שאמרתי. אמרתי שהנוסחה מנסה לנבא מה אמור להתקבל במאי יוני או יוני 25'.

אני ממשיכה את זה. במאי יוני 25' הניבוי היה שארוויח יותר מ-10,000 שקל אבל מה לעשות שהכול מבוטל עד סוף השנה? איך אני יכולה לנביא? גם אתם לא יכולים לנבא. אני מורה דרך. בתיירות אתם מתייחסים תמיד לבתי המלון ואמרו שיעשו ישיבה מיוחדת למורי דרך. מתי? עוד שנה? בינתיים אנשים מתפרקים, משפחות מתפרקות ואין מה לעשות איתם. אני אחראית על הפרט וכל מיני בעיות שעולות ומתגלגלות – יש לי כ-5,000 מורי דרך תחת ידיי ואין מה לעשות עם זה. מה אתה רוצה שאנבא?

אשאל שאלה – כשאנחנו רוצים לדעת מה ההכנסה הצפויה שלך של מאי יוני 25', אנחנו בודקים את מאי יוני 23', אז עבדת רגיל, אז הנוסחה בסדר.

אבל לא יכולים לנבא מה עשיתי כי מה עם הקבוצות שהתבטלו לי? התבטלו עד סוף השנה.

החקיקה פה מדברת על פיצוי של תקופת מאי יוני בלבד. לא מדברת על פיצוי על כל השנה.

הבנו. אתה נביא. שאלה שנייה, מתי אתם עושים לנו ישיבה של רק מורי הדרך והתיירות? אמרו שבוע שעבר שיהיה אבל מתי?

הפתרון למורי הדרך - שיהיו מורי דרך חרדים.

יש מלא.

תביאי אותם לדיון ותראי איך יקשיבו לך.

ישי, בבקשה. תמשיך.

מס תשומות. "מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "מקדם הוצאות קבועות" – אחד מאלה: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (5)- -

זה צריך להיות עד (4). זה מועתק מהחוק הקודם. שם הייתה פסקה (5) של החקלאות.

נתקן.

שיעור כמפורט לצידו. (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על ,40% ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה
במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 7%; לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על ,60% ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 11%; לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על ,80% ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 15%; (ד) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על ,80% ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 22%;

זה בעצם המקדם הוצאות. ככל שאתה ניזוק יותר, יש לך מקדם יותר גבוה, שנועד לפצות אותך יותר ככל שהפגיעה שלך יותר גדולה. ההבחנה פה בין חד חודשי לדו חודשי זה כי מדובר פה על פיצוי של חודש אחד, כאשר יש נזקים שהם על פני חודשיים, השיעורים צריכים להיו זהים. כיוון שיש פה נזקים שאירעו בחודש אחד, השיעורים נחתכים בחצי מתוך הנחה שבחודש השני השיעור לא נפגע.

(2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־;0.35. זה בגלל מבנה ההוצאות שבדלק, שההוצאות הקבועות שלהם יותר קטנות- -

יש להם אחוז גדול של הוצאות והרוב הוצאות שוטפות ולא הוצאות קבועות. בסוף הנוסחה מנסה לדייק, אם ניקח עסק שבמקסימום שלו כדי לתת הסבר שירד במאה אחוז, אומרים שכלל ההוצאות מתוך ה-100% הוצאות שלו 22 בערך הוצאות קבועות, שקועות בעסק, ו-78 הוצאות משתנות. ככל שיש עסקים שאצלם יש עיוות יותר גדול והם לא נכנסים לנורמה, בעצם החקיקה מנסה לתקן כדי שלא יהיו תשלומים שלא קשורים להוצאות קבועות ותשלומים וכו'. בדלק אנו יודעים שהמחזורים מאוד גבוהים והתשומות מאוד גבוהות והרוב זה תשומות שוטפות ולא קבועות.

(3) לעניין ניזוק שבשנות המס ,2022 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף - פה מדובר על פטור שניתן ליהלומנים - ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19%;

זה גם מה שהיה בדיון הקודם ובהתאם למאפיינים של העסק.

(4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68;

(5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות באופן חריג, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;

למה באופן חריג? זה עניין חדש.

פעם שעברה הורדנו את זה.

איך אתה מטפל בזה? אפשר לבקש מהיועצת המשפטית- -

גפני אומר שלא יהיה חריג והם עכשיו החזירו את זה.

יש קביעה על העניין הזה.

זה לא היה?

מה זה לא היה? רבנו על זה שעתיים. גפני דפק על השולחן, אמר: לא יהיה חריג.

זה לא היה ואני מסכים שזה צריך לרדת.

ירד.

יש פה שינוי נוסף שעשינו. אסביר – בפעם הקודמת הייתה טעות, שאת המקדם שאנו יכולים להקטין, למשל, לא יכולנו לעשות על קבלני ביצוע, לאומנים ודלק כי ההפניה הייתה לפסקה (1). אגב זה היה בטעות. לא בתוכנית. יישמנו את זה וזה יצר אבסורד שעסק שהוא סופר או חנות בגדים הקטנו לו כן להוצאות קבועות, הנוסחה נתנה לו 400 ויש לו רק הוצאות של 100,000, הקטנו לו ל-100,000 ובאנו לקבלן ביצוע למשל, שיש לו הוצאות קבועות של 100,000 והנוסחה נתנה לו 400, לא יכולנו לגעת. יצרנו אפליה ביניהם. המטרה פה במקרים שיש חריגה לדייק את זה. לכן אנחנו חושבים שצריך להיות לכולם שווה בשווה. לא יכול להיות שמישהו בדלק או יהלומן יקבל על הרווח שלו ומישהו אחר נקטין לו את המקדם וניתן לו רק הוצאות קבועות.

אלופים.

דיברתי עם ירון גם על זה.

התאחדות הקבלנים.

אני מבין שבמתווה הקודם ה-0.68 הבטיח שלא ייגעו. כרגע אין הצדקה, ואמיר אמר את זה – ה-0.58 זה סתם פוגע בפיצוי כי בסופו של דבר אם הוא בודק בפועל – אם קודם 0.68 קנה לנו את המענק, עכשיו הוא סתם פוגע. לא קונה שום מענק. אין היגיון.

אסביר. רוב התיקים רצים באוטומט, 85% מהתיקים משולמים תוך שלושה עד שבעה ימים מיום ההגשה. ככל ששמנו את ה-0.68, כדי שמה שרץ באוטומט גם אם המערכת טעתה, לא חרגנו ביותר מדי. אם לא נעשה את ההגבלה, ואנו יודעים שעסקים עם תשומות גדולות, שברוב זה שוטפות ולא קבועת ניאלץ להוריד את כולם לתוכנית וזה יעשה דבר הפוך – רק יעכב את התיקים שלהם. כל הרעיון במקומות מסוימים שיש עיוות גדול בנוסחה, בסוף זה עקומה נורמלית שכמעט 75% מהתיקים נכנסים והם בסדר והנוסחה נותנת להם תוצאה טובה. יש כאלה שזה נותן להם פיצוי גבוה ויש כאלה פיצוי נמוך. במקרים האלה אנחנו מנסים לדייק את זה כמה שיותר ולהכניס את כולם לאוטומט. במידה שזה לא יהיה 0.68 זה אומר שכל תיק ייבדק.

שכל תיק יקבל מה שצריך לקבל. גם אם ייקח יותר זמן. אבל המקדם הזה הוא פיקטיבי.

לא פיקטיבי. אין תיק אחד מכל התיקים שבדקנו שיש למישהו הוצאות גבוהות יותר מה-0.68 כפול המקדם. אין תיק אחד כזה בכל התיקים. כולם היה אפילו יותר נמוך אבל לא יכולנו להקטין וגם ירון יודע שבהתחלה אפילו אנחנו לא ידענו על הסעיף וגם ירון לא ידע עליו והקטנו בהתחלה, ואז – אומר בהוגנות - ירון אמר: אתם טועים, זה קיים בסעיף – גם הוא גילה את זה – ותיקנו את כל ההחלטות שלנו ואתם יודעים שלכולם לא היו הוצאות קבועות. הם קיבלו על הרווח. אתה יודע את זה.

אני רק אומר שלא צריכה להיות פה שום אפליה או הבחנה ם המקדם הזה לא בא להבטיח משהו. בסופו של דבר נתתם מקדם, לפי תחושה או תחשיב שלא רלוונטי לכולם. לא עשיתם התחשבנות רטרואקטיבית. עכשיו אתם עושים גם את המקדם וגם התחשבנות רטרואקטיבית. למה?

לא רטרואקטיבית. הסברנו – לא ראינו תיק אחד שעברת את המקדם הזה. כולם היו פחות זה.

אז למה לא לעשות בפועל?

אנחנו לא פוגעים בך. מה שירוץ באוטומט ירוץ. בסוף תרצה לצאת מברך ותצא מקלל – זה מה שיקרה בזה שתיתן לכולם את המקדם הגבוה. כי זה אומר שמראש אנחנו אומרים שבקבלנים זה לא רלוונטי, כל התיקים יירדו לתוכנית העבודה ואז כולם ייבדקו פרטנית.

בכל מקרה זה מה שיהיה.

אז מה אתה רוצה איציק?

אם במתווה הקודם 0.68 יצר מציאות שהקבלן קיבל את הפיצוי ולא עשו בחינות לעומק, בבקשה אבל כרגע אתה אומר גם 0.68- -

אז להשאיר את זה כמו שהיה ולא לגעת.

אם אין הבדל, אין הבדל.

למה אתה צריך את השינוי? אומר לך לא רוצה טובות.

לא מגיע לו. אתה מפלה אותו מעסקים אחרים. עסק אחר אנחנו נוגעים לו בהוצאות הקבועות, ולעסק הזה שאנחנו יודעים שאין לו הוצאות קבועות אנחנו מפצים אותו על הרווח. האם זה התוצאה שאנו רוצים להגיע אליה? התוצאה אנו רוצים תוצאת אמת, שתהיה שווה בין כל העסקים. באנו איתם בגישה מאוד מקלה עם הקבלנים.

רק אומר לאוזני האוצר גם, ביקשתם להביא בלי שינויים ואתם רק משנים יותר ויותר. לא אנחנו. כשאנחנו מבקשים ודורשים לעשות שינויים אל תגידו שזה אותו דבר רק בהתאמות. אני גם יודע על איזה התאמות אתם מדברים. הכול תיקונים. כל דבר אתה מתקן.

יש לי הסתייגות לגבי סעיף 5. אני חוזר חזרה. הוא דיבר על חריג. אני רוצה לשאול את אמיר דהן, באיזה מקרים הוא מתערב ופותח את הספרים של אותה חברה וקובע מקדם אחר שהוא יותר גבוה או נמוך מההוצאות הקבועות? מתי עושה את זה?

במקרי שאנחנו מזהים חריגות בתוך התיק שהנוסחה נותנת לו פיצוי על הרווח ולא על ההוצאות הקבועות ובמקרים שאנחנו לא מדברים על חריגה קטנה מההוצאות הקבועות, אנו בודקים את ההוצאות הקבועות בפועל.

לא ענית לי. איך אתה החלטת שחברת תיירות הזו ירדה ב-90% ואתה פותח? יש לי מקרה של 50% והנוסחה מדברת על התשומות. לא מדברת על הוצאות קבועות. הם יודעים את זה כי מחוקקים. לא הבנת אותי. החוק שלכם מדבר על השתתפות הוצאות קבועות. המחוקק לא קבע מה זה הוצאות קבועות. זה לא כתוב בחוק. תקרא את פסק דין - קראתי את זה. עשיתי עבודת שטח. פסק דין אינקוגניטו מוזיקה, הפסדתם שם.

אמיר, אני חייב לסיים. תשמע אותו אחר כך. יש דברים שבינתיים עדיין לא הגענו איתם להבנות החקלאות שהורדתם אותם אנחנו חושבים שאו שתחזירו או תפרסמו מה אתם הולכים לעשות עם משרד החקלאות. הצמדה – ה-23. יום העשירי של חל"ת שמבחינתי עדיין לא נסגר והכשרה של חודש למפונים ולא שלושה חודשים שדרשתי את זה ואני רוצה גם את זה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.