פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



4
ישיבה משותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט ולוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
15/07/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 465
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
פרוטוקול מס' 158
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"ה (15 ביולי 2025), שעה 14:00

היערכות משרד החינוך לפתיחת שנה"ל תשפ"ו בצפון נוכח המלחמה – משותפת עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל

חברי הוועדה: יוסף טייב – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט
עודד פורר – יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
סימון דוידסון
משה טור פז

אלון שוסטר

אורנה שמחון - מנהלת מחוז צפון, משרד החינוך, משרד החינוך

דן פיקמן - רפרנט חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר

רס"ן אסיה אנסטסיה סלע - רמ"ד פרויקטים מיגון מוס"ח, משרד הביטחון

בת שבע חזי - מנהלת תחום פיתוח כלכלי, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

אתי וייסבלאי - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

דימי אפרצב - סמנכ״ל קשרי ממשל, מינהלת תנופה לצפון

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

לירון כרמלי - מנהלת אגף חינוך, רווחה וצעירים, מרכז השלטון האזורי

אורית דגני דיניסמן - מובילת האסטרטגיה בחינוך, הגליל העליון, מועצות אזוריות

ליאל פלג - עו"ד, ר' תחום חינוך ורווחה, אגף זכויות וממשל, אלו"ט

מתן צדיק - שדלן, נציג לשכת הקשר עם הכנסת, הסתדרות המורים

מאיר אסרף - עו"ד, שדלן, הסתדרות המורים

מאיה להב נוי
- מנכ"לית עמותת "בקהילה – משנים מציאות חברתית

אייל רייז - סגן ראש המועצה - מטה אשר, מועצות אזוריות

שמעון גואטה - ראש מועצה מעלה יוסף, מועצות אזוריות

אתי דנן – מנהלת הוועדה לחינוך, התרבות והספורט
אמל ביבאר – מנהל הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל

אושרה עצידה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

היערכות משרד החינוך לפתיחת שנה״ל תשפ״ו בצפון נוכח המלחמה

צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט. זוהי ישיבה משותפת לנו עם הוועדה מיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. נודה ליו"ר הוועדה, חבר הכנסת עודד פורר, על הדיון. על סדר היום: היערכות משרד החינוך לפתיחת שנת הלימודים התשפ"ו בצפון נוכח על מלחמה.

אני רוצה לברך את אורנה, שנמצאת איתנו, ואת כלל משרדי הממשלה.

עודד, בבקשה.

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

הדיון הזה הוא באמת נוכח סיורים שעשינו ברשויות בצפון. המצב מטריד בגלל כמה בעיות. יש גם בעיות של היערכות מבחינת חזרתם של התושבים. יש תושבים שלא חזרו, ויחד עם זה חסרים גם מורים, גננות וכו'. כשאני מסתכל על הנתונים, במטולה אנחנו מדברים על חזרה של בין 20% ל-30%, בקריית שמונה אנחנו מדברים על 50%. יחד עם זאת, 35% מהמשפחות הצעירות עזבו את העיר, ורוב העסקים נותרו עדיין סגורים. הדבר הזה משתרשר כמובן לאירוע פתיחת שנת הלימודים, ובעיקר כשאנחנו מסתכלים כבר על ה-1 בספטמבר, כי הייתה חזרה עוד מורכבת באמצע השנה. אבל בואו נדבר כרגע על ה-1 בספטמבר. צריך לשמוע ,גם מבחינת היערכות משרד החינוך עם מורים – איפה ישנם פערים, ככל שישנם, וגם היערכות של המתקנים. אני מבין שישנם בתי ספר שעדיין לא סיימו את השיפוצים והם עדיין לא מוכנים לקלוט תלמידים, והדבר הזה מחייב התייחסות. שוב, ההתייחסות המרכזית היא באמת בעיקר לקריית שמונה ומטולה כי זה המסה הקריטית. היישובים הכפריים הם בדרך כלל עם ניוד והסעות, וזה סיפור אחר.

אתי ממרכז המחקר והמידע, תני לנו סקירה ונתקדם.

תודה רבה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין לקראת הדיון מסמך על ההיערכות והשיקום של מערכת החינוך בצפון. המסמך נמצא באתר הוועדה. אציג כמה דברים מרכזיים.

בתקופת המלחמה פונו על פי החלטות ממשלה כ-68,000 תושבים ברשויות מקומיות בגבול הצפון – 43 יישובים. בתוך זה, מעט יותר מ-16,000 ילדים ובני נוער. כמו שאנחנו יודעים, התלמידים התפזרו בכל הארץ ולמדו בזמן הזה בסוגים שונים של מסגרות חינוך. לאורך התקופה הועלו, גם כאן בדיוני ועדת החינוך וגם בפורומים נוספים, הרבה מאוד חששות לגבי הפגיעה ברווחתם, מצבם הרגשי, החברתי והלימודי, גם של תלמידים מפונים וגם של אלו שלא התפנו ונשארו לגור בגבול הצפון.

המקור העיקרי למידע בעניין הזה הוא סקרים שנערכו על ידי אשכול גליל-מזרחי, שכולל חלק גדול מהרשויות המפונות אבל לא את כולן. הסקרים האלה מלמדים על הרבה מאוד קשיים: על פגיעה במצב הרגשי והחברתי של חלק גדול מהתלמידים, על שעות פעילות מצומצמות של מערכת החינוך, על חוסר נוכחות באופן קבוע במסגרות החינוך של חלק גדול מהתלמידים, כשבסקר האחרון, שהיה בנובמבר, 14% מההורים דיווחו כי ילדיהם בסכנת נשירה ממערכת החינוך. גם בקרב מי שלמד, פגיעה בהיקף ההוראה, באיכות הלמידה של תלמידים. כלומר, עלו הרבה מאוד בעיות.

לפי החלטת ממשלה, הפינוי הסתיים ב-28 בפברואר. מימון המדינה למפונים השוהים במלונות נמשך עד ה-7 ביולי. כלומר, עד לפני כשבוע.

הנתון האחרון שיש לנו לגבי חזרת תושבים הוא מתחילת יולי. אולי למינהלת תנופה, שנמצאת פה, יש נתונים עדכניים יותר, אבל אני אציג את מה שיש. כ-68 מפונים חזרו אז לבתיהם, 26% נוספים שהו בפתרונות דיור בקהילה ו-6% במלונות. בחלק מהיישובים, כמו שנאמר פה, שיעור החוזרים הרבה יותר נמוך – פחות מ-25%.

בעקבות החזרה, ובמקביל לה, הלימודים במוסדות החינוך בצפון החלו במרץ 2025. המתווה הוצג כאן באופן מפורט על ידי שר החינוך.

הנתונים שמופיעים במסמך בעניין הזה הם נתונים שמשרד החינוך פרסם במאי 2025, כשבאותו מועד חזרו ללימודים כ-7,800 תלמידים, שהם על פי המשרד 65% מכלל התלמידים במערכת החינוך. אתמול בערב קיבלנו נתונים נוספים ממשרד החינוך והוא יוכל להציג אותם כאן. לפי הנתונים האלה, כ-95% מהמורים שבו או צפויים לשוב.

האם הנתונים הנוספים הם נתונים של המצב העכשווי לקראת סוף שנה?

המצה העכשווי. משרד החינוך העביר לנו אתמול בערב, גם לגבי המצב העכשווי וגם לגבי שנת הלימודים הבאה. כיוון שקיבלנו את הנתונים באיחור, גם לא עלה בידינו לנתח אותם, ויש גם הרבה מאוד שאלות שעולות. הם יצטרכו להציג את זה כאן.

האם המספרים מתכנסים?

לא לגמרי. אבל הנתונים מראים ש-95% מהמורים שבו או צפויים לשוב לעבודה.

אתי, זו השאלה המהותית.

כן, אני אגיד איפה אני רואה. חשוב לציין בהקשר הזה שאנחנו רואים בבירור שמדובר רק במורים. וגם לא בטוח שבכל בתי הספר. כלומר, לא מדובר כאן על גננות ועל עובדי הוראה אחרים.

לגבי התלמידים שחזרו – ראינו שיש נתונים ברורים רק על בתי ספר בחינוך הרגיל הרשמי, וזה כמובן לא כולם. לפי הנתונים האלה, לפני המלחמה, בתחילת שנת הלימודים תשפ"ד, היו רשומים כ-13,500 תלמידים, ובסוף שנת הלימודים הנוכחית חזרו ללמוד כ-10,900. כלומר, כ-80%. בשנת הלימודים תשפ"ו רשומים כ-11,000 תלמידים, וזה כ-81%. וצוין שמצבת התלמידים עדיין לא הושלמה. כלומר, היא חסרה, בעיקר בהקשר החינוך המיוחד.

גם נראה מהנתונים ששלושה בתי ספר יסודיים: במטולה, בקריית שמונה ובמטה אשר לא צפויים להיפתח בשנה הבאה. משרד החינוך יוכל להגיד אם זה מדויק ואם הבנתי נכון. משרד החינוך יוכל להמשיך לפרט כאן, בעיקר בהקשר החינוך המיוחד שהיה חסר.

בתקופת הפינוי התקבלו כמה החלטות ממשלה שמתקצבות מענים חינוכיים, שיקום מוסדות חינוך מבחינה פיזית וחינוך בלתי פורמלי ברשויות המקומיות בגבול הצפון שנפגעו מהמלחמה. משרד החינוך באמת עשה הרבה מאוד פעילויות בהקשר הזה, ואני בטוחה שהוא יציג אותן. אבל חשוב להגיד בהקשר הזה שחוץ מהחינוך הבלתי פורמלי, שעדיין לא התחילו לתקצב אותו, הוא מתייחס מפה הלאה, הכול מתייחס לשנת הלימודים תשפ"ה. אני חושבת שרק היום הייתה החלטת ממשלה להעביר חלק מהתקציב לתשפ"ו – 30 מיליון שקל. למעשה, אין כרגע החלטת ממשלה שמתייחסת לשנה הבאה. כחלק מהדברים שהעביר לנו אתמול משרד החינוך, הייתה תוכנית רב-שנתית של כמיליארד שקל, כשלא ברור לאיזה רשויות בדיוק היא מתייחסת. האם רק לגבול הצפון או מעבר לזה.

1.2 מיליארד.

כן – 1.1 מיליארד. על מנת לעמוד על הסוגיות והאתגרים לקראת ההיערכות לשנת הלימודים תשפ"ו, פנינו לכל הרשויות המקומיות המפונות בגבול הצפון. חלק גדול מהרשויות ענו לנו, חלקן גם נמצאים כאן. אנחנו העלינו כמה סוגיות מרכזיות: הראשונה היא נושא רישום תלמידים. הרשויות המקומיות דיווחו על רישום של בין כ-80% ל-95% מהתלמידים לשנת הלימודים הבאה. יש קושי בפתיחת כיתות בתקן הנדרש על ידי משרד החינוך. כלומר, אם אין מספיק כיתות, יצטרכו לפתוח כיתות גדולות. חשוב להגיד שבמסגרת התקציבים שהוקצו לתשפ"ה הייתה אפשרות לתת רשת ביטחון לכיתות קטנות. אני לא יודעת אם זה כרגע מתוקצב לשנה הבאה.

זה הערכת ממשלה, שהייתה היום, שגוררת 30 מיליון שקלים משנה קודמת. מתוך 149, שלא נוצלו, העברנו את זה לתשפ"ו. זה אפשר לי לפתוח כיתות חסרות וכד'. אני אספר על זה יותר מאוחר.

זה חשוב מאוד. הנושא השני הוא מחסור בצוותי חינוך. לא רק מורים, אלא נושא הגיל הרך, סייעות, מדריכים בחינוך הבלתי פורמלי, כשהתקציב שהוקצה לפי החלטת ממשלה מיועד למורים, לעובדי הוראה, ולא לעובדי מעטפת, וזה כמובן מאוד מאוד חשוב. גם החינוך הבלתי פורמלי וגם החוגים וכל הדברים האלה הם דברים חשובים כדי שמשפחות ירצו לחזור. והנושא השלישי הוא הצורך הגדול של הרשויות המקומיות להתמודד עם הצרכים הגוברים של התלמידים בעקבות פינוי התלמידים, המשפחות ועובדי ההוראה. נושא המענים הרגשיים, התמודדות עם התנהגויות סיכון בקרב ילדים ובני נוער ועלייה בביקוש לשירותי חינוך מיוחדים. וגם נושא ההסעות כיוון שחלק מהתלמידים מעוניינים להישאר במקומות שבהם הם למדו בשנים הקודמות, אבל לחזור לגור במקומות בהם גרו. אלו נושאים שהועלו על ידי הרשויות המקומיות. הכול נמצא במסמך באתר. תודה.

נשמע את הרשויות ואחר כך נעבור למשרד החינוך. אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, לא עלה בזום. אם כך, נשמע את שמעון גואטה. שמעון, צוהריים טובים. מה שלומך?

הכול בסדר. נקווה שיהיה בסדר, בעזרת השם.

מה המצב אצלכם במעלה יוסף?

במעלה יוסף הייתה חזרה של כ-80%–90%. זה תלוי ביישובים. יש לי תשעה יישובים. מתוכם שני יישובי גדר, ושלושה יישובים רגילים. הבעיה הכי גדולה שלי היא ביישובי גדר, ובמיוחד ביישוב שתולה שבו הרבה בתים נפגעו והחזרה היא בקושי 30%. החלו קצת לחזור, ופחדתי שלא יהיו לי תקנים לכיתות, לכיתה שנייה, בבית ספר ביישובי גדר וקו הגבול. אבל, ברוך השם, בכל הכיתות יש תקנים.

יש את נושא הגנים. ביישובי הגדר אישרו לנו גם בשמונה, אבל אני חושב שלפעמים צריך לאשר גן גם אפילו מתחת לשמונה, למשל, בשתולה או במקום כזה, כדי שיהיה סיכוי שאנשים יחזרו. אני באמת מבקש שתהיה חריגה במקומות האלו.

תכף ניתן למשרד החינוך להתייחס לגבי הגנים ומעונות היום.

צריך לתת גם במעונות. אנחנו הולכים לקלוט אוכלוסייה רבה מבחוץ. ב - - - השנה החלו לבוא משפחות חדשות. הניצחון שלנו הוא להביא הרבה משפחות ושהיישובים האלה לא יהיו שוממים אלא מלאים בילדים משחקים. אני חושב שהמדינה צריכה לתת סבסוד, לפחות בשנה-שנתיים הקרובות, בנושא המעונות. צריך לחשוב על משיכת אוכלוסייה לבוא ולגור.

תודה רבה.

אייל, בבקשה.

קודם כול, צוהריים טובים, ותודה על התכנסות הוועדה. אני מרגיש צורך גם להגיד תודה לד"ר אורנה שמחון ולמחוז. אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה משותפת. וגם למינהל לחינוך התיישבותי בכל מה שקשור להערכות לפתיחת תשפ"ו בצוותים המקצועיים.

אני יכול לשתף בשלושה דברים מרכזיים: ראשית, אנחנו בהחלט ערים לכך שלמערכת החינוך יש תפקיד משמעותי בכל מה שקשור לשיבה הביתה וחזרת המשפחות. חלק מהמאמצים שאנחנו עושים כבר עכשיו, בקיץ, במסגרות הקייטנות והפעילויות, מוכיחים את עצמם במבחן התוצאה. לגבי סוגיית התשתיות עליה שדיברתם – אכן, אצלנו יש בית ספר אחד, בית ספר בצת במושב בצת. אנחנו קיבלנו החלטה משותפת, גם לאור המצב הדמוגרפי, שנכון לאחד אותו עם שני בתי ספר יסודיים אחרים: אחד במעיינות בכברי ואחד בחופי הגליל בגשר הזיו. זה מהלך שמתבצע בצורה ראויה ומקצועית בכל מה שקשור לאפשרות של קליטה מיטבית של תלמידים. החלק הזה שבו תלמיד היה במהלך תשפ"ה בבית ספר מסוים, ועכשיו הוא צריך לחזור הביתה במה שנקרא "תוכנית המעברים", הוא אתגר מקצועי, לא רק תקציבי. צוותי המורים עובדים יחד איתנו על האתגר הזה, כולל הפיקוח, כדי לייצר תוכנית מעברים וקליטה משמעותית, לא רק לכיתות א' או ז'. צריך לראות פה גם מה קורה אחרי שנתיים ושנה וחצי עם ילד בכיתה ג' או ד'. כל סוגיית המעברים היא אתגר משמעותי לפתיחת שנה, גם חינוכי וגם לימודי, מבחינת פערים. שנית, יש אצלנו את בית ספר, חטיבת ביניים, מנור אילון. אנחנו עושים פעולות מאומצות כדי לאפשר לו ב-1 בספטמבר להגיע למתחם הקבע. במשך המלחמה הוא היה אצלנו בבית לוחמי הגטאות. וגם פה אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה מאומצת, גם בהיבטים ביטחוניים כמו ממ"דים, ממ"מים, על מנת לראות שהתשתיות הן לא רק סביב הכיתות אלא הן גם סביב מרכיבי הביטחון. כשאתה חוזר לפתוח בית ספר בתוך קו עימות, צריך לראות שגם מרכיבי הביטחון נותנים מענה לביטחון ולתחושת הביטחון.

האם אתה חושב שהכול יהיה מוכן ב-1 בספטמבר בסוגיה זו?

בהערכה שלנו לגבי מנור אילון – כן. אנחנו עושים פה עבודה מאומצת. גם אם לא הכול, אבל כן מה שנדרש בשביל לפתוח שנה. ומה שלא – יושלם במהלך השנה. אבל בהחלט לשם אנחנו מכוונים. אנחנו עובדים על זה קשה כדי שזה יקרה.

הסוגיה השנייה שעלתה פה היא סוגיית התקנים.

אייל, זה קינלי. שלום. מה שלומך? גילוי נאות. שירתנו ביחד במילואים. הוא היה המפקד שלי.

האם אתה יכול להתמקד בגיל הרך אצלכם, במעונות ובגנים? כי אני שומע שיש לכם פערים.

ברשותך, תכף אתמקד בזה. הדירקטיבה שאני נכנס אליה היא תחת הכותרת של ההון האנושי בהיערכות לפתיחת שנה. פה נצטרך לגלות הרבה מאוד מרחב גמישות, ואורנה גם מכירה את זה, ביכולת לפתוח מעון, גן או כיתה, גם אם היא מתחת לתקן, גם כדי לשמור על יציבות המערכות וגם כדי להמשיך את מאמץ הקליטה של משפחות צעירות ושל תושבים נוספים. זה בהחלט יעד ראוי בכל מה שקשור למתן אותם תקנים ושעות. אני לא נכנס כרגע לרזולוציה של גמל כזה או אחר, אבל זה בהחלט אתגר ביכולת לא לפרק כיתות גנים או מעון. גם אם כרגע הוא נמצא מתחת לתקן, צריך לאפשר לו את פתיחת השנה בצורה מיטבית.

לגבי סוגיית הגיל הרך, שאצלנו היא מלידה עד שש – אני יכול לשתף אתכם שאנחנו חוזרים עכשיו מדיון. בקיבוץ אדמית, לדוגמה, כדי שזה לא יהיה רק בסיסמאות, המאמץ שעשינו כבר עכשיו, גם אם יש שם מספר ילדים שהוא מתחת לתקן, בזכות צוות מקצועי מוכיח את עצמו. אנחנו יותר ויותר רואים שדווקא המענים הרגשיים, המקצועיים, והיכולת להגיע עד נקודת הקצה, וזה לא פשוט להגיע לאדמית שהיא על הגבול, חלקם נמצאים כרגע בחוסר, וגם אליהם, באמצעות השפ"ח וגורמים נוספים, נצטרך לתת התגבורים.

כאנקדוטה, כדי שתבינו, אנחנו ב-1 בספטמבר עושים פרויקט מאוד מוצלח, שהתחיל בדרום, של שינשינים לגיל השלישי. המיקוד של כל השינשינים אצלנו לגיל השלישי הוא בתמיכה בגיל הרך, וזאת בנוסף לצוותים המקצועיים. כי הבנו שחלק מתחושת הביטחון הוא לא רק הבלוקים או הממ"ד, אלא גם שיש מספיק צוות כשיוצאים לטיול שיידע לתת מענה לקבוצת ילדים במידה וקורה משהו, ובטח בגיל הרך, בשעה שאימא או אבא יוצאים לעבודה, והם צריכים להיות סמוכים ובטוחים שיש מספיק צוות ששומר ומגן עליהם בעת הזו. זה בקצרה. אם תרצו שנרחיב על עוד דברים, נעשה זאת בשמחה.

יפה מאוד.

כמובן שנפנה אליך אם יהיו שאלות נוספות.

חברי הכנסת, האם יש שאלות?

נציגת גליל עליון, בבקשה.

נעים מאוד, אורית. קודם כול, אני מצטרפת לתודות של אייל לאורנה ולסער הראל על התמיכה והליווי בתקופה המאוד מאומצת הזאת.

ראיתי בנתונים שגליל עליון היא הרשות השנייה שפונתה אחרי קריית שמונה. אנחנו עדיין בתהליך של שיבה הביתה. לגבי הנתונים של ה-1 בספטמבר – אנחנו חסרים במעל ל-1,300 תלמידים שבינתיים לא יחזרו. אני מקווה שבמהלך השנה הקרובה הם יחזרו. כלומר, אנחנו בתהליך קליטה מתמשך. השיבה הביתה לא נגמרה למרות שהייתה פחות או יותר חזרה במרץ, ועוד חזרה עכשיו, במהלך הקיץ, לקראת תחילת שנת הלימודים. אנחנו צופים שבשנה-שנתיים הקרובות ימשיכו לחזור, ולכן המערכת תהיה מערכת ככה שתקלוט בטפטופים. צריך להיערך לזה, גם מבחינת מרווח הכיתות וגם ביכולת לקלוט את הילדים חברתית ורגשית.

שנית, יש באמת עננה. אנחנו ב-15 ביולי, ועדיין אין ודאות לגבי תקציבים גם ל-1 בספטמבר, וזה מאוד מקשה על ההיערכות. אנחנו כרגע נערכים במינימום כי אנחנו עוד לא יודעים כמה תקציב יהיה. יש לחץ מאוד גדול גם של הורים, שנמצאים באי-ודאות הזאת לגבי גודל כיתות, תקנים, יכולת הכלה רגשית וצמצום פערים, וכל מה שדיברנו. גם חסר אופק עתידי לפיתוח. זאת אומרת, יש תוכנית עקרונית אבל היא עוד לא מתורגמת לתקציב, ולכן קשה להיערך לתוכניות עתידיות ולפיתוח, גם בתחום הפיזי וגם בתחום הפדגוגי. הדבר הנוסף הוא הפערים שהאנשים פגשו ברשויות שאליהן הם פונו, גם מבחינת המגוון והאפשרויות שיש. אנחנו כרגע פוגשים צוותים, שבעצמם פונו, והם דורשים תחזוקה מאוד משמעותית. למעשה, הם המשאב העיקרי ולהם צריך לתת את מלוא תשומת הלב. זה ניתן, אבל מה שהיה עד עכשיו לא מספיק. צריך עוד. צריך להסתכל כאילו לפחות עוד שנתיים-שלוש קדימה.

הוזכרה פה מטולה. אנחנו השנה קולטים את מטולה בבית ספר עלי גבעה שלנו, מתוך הבנה של ערבות הדדית בין הרשויות. מדובר בקליטה של 40 ילדים בתוך בית ספר, בנוסף ל-100 הילדים שמגיעים לעלי גבעה גם בתחילת שנת הלימודים. כל דבר כזה מצריך היערכות. אני מקווה מאוד שהיום אנחנו נבוא עם בשורות לעוד תקציבים, לפחות כמו שהיו במהלך המלחמה, אם לא יותר. תודה רבה.

תודה.

קינלי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף על מה ששמענו כאן מהרשויות. קודם כול, לומר לך תודה, אורנה שמחון, מנהלת המחוז, על העבודה המאומצת והמשמעותית מאוד לאורך המלחמה.

אדוני, בסיורים שגם אני ערכתי ברשויות, ניכר פער בין מה שאני חושב שמוטל ונעשה על ידי המחוז לבין מה שאני מצפה שייעשה על ידי מטה המשרד. אני רוצה להביא שתי נקודות עיקריות: ראשית, בחלק מהרשויות, ואני אביא את קריית שמונה כדוגמה, נדרש תקציב שהוא מעבר לגודל מחוז. זה תקציב מדינה. אני מדבר בעיקר על כסף גמיש לרשות כדי שהיא תוכל לתפקד בקיץ. אנחנו ראינו את הרשות עם מעט מדי תקציב בשביל להחזיק את התלמידים שלה. דרך אגב, חלקם חזרו הביתה בלי ההורים. זה מאפיין ייחודי. מדובר בילדי תיכון שחוזרים. כלומר, הילד בבית, אבל ההורה עוד נשאר מאחורה עם אחים קטנים או בכלל. ואז נדרש כסף גמיש, שאין כרגע ברשויות, להפעלה לאורך הקיץ בהיערכות לפתיחת שנה. כנ"ל בתקציבים שיושבים במינהל הפיתוח. למשל, בתיקון תשתיות חינוך שנהרסו. זה עבודת מדינה, זה לא יכול להיות, לא מחוז ולא רשות.

שנית, אני חושב, ואמרה את זה כאן הדוברת האחרונה בצורה מאוד יפה, שבמידה רבה הפגיעה במחוז צפון ביישובים שפונו ואלה שלידם שלא פונו, מבחינת מערכת החינוך היא אפילו יותר כבדה ממקומות אחרים בארץ. הדבר הזה אומר שצריכה להיות השקעה מוגברת ברשויות האלה בשנה-שנתיים הקרובות, כי יש ילדים ששנתיים לא היו בבית, ויש רשויות שפונו, ורק עכשיו אנחנו מגיעים ל-80%–90%, וראש הרשות דיבר קודם, ויש רשויות שלא פונו אבל המצב החינוכי בהן הוא על כרעי תרנגולת. ראיתי ילדים שלומדים במקלטים במשך שנה וחצי. המשרד צריך לתמוך בכל הדבר הזה, עם מעטפת חינוכית, תשתיתית וטיפולית, ולתת. אני לא חושב שהרשויות הן המפתח. הן יגישו תוכניות עבודה. מי שהגיש, בוודאי יקבל את הכסף הגמיש ויפעיל אותן. וגם כאן העיקרון צריך להיות היפוך הפירמידה. קודם כול הצעירים, שהאתגרים לגביהם הם יותר גבוהים. לא נזניח כמובן את המבוגרים כמובן. אבל כסף גמיש לרשויות לפעול. תודה.

תודה רבה.

מינהלת תנופה לצפון, בבקשה.

כמובן שעיקר הנתונים סביב כל הנושא הזה ידווח על ידי אורנה שמחון כי זה באמת אירוע שמנוהל על ידי משרד החינוך. אני רק רוצה לומר שכל מה שקשור להיערכות לקראת שנת לימודים בפן הפיזי, דווקא תוקצב וטופל בתקצוב מאוד גבוה. המינהלת לא פועלת באופן עצמאי. היא לא איזה מטה יישום. זה דרך שני משרדי ממשלה: משרד ההתיישבות בכל נושא המגזר כפרי, וכל המגזר העירוני זה נגב- גליל. כל עניין השיקום תוקצב במספר פעימות, כולל גם תקציבים באופן די מיוחד לתקציב גמיש של הרשויות על מנת לאפשר לרשויות לבחור מה הן מעדיפות לעשות בסדרי העדיפויות: האם להשקיע את הכסף במוסדות חינוך או באצטדיון כזה או אחר, בבריכה, או בכל דבר אחר. מוסדות חינוך היו בהחלט לגמרי בסדר עדיפות עליונה. גם בתהליך התקצוב זה הוגדר באופן מאוד ברור שאנחנו מעדיפים שכל הכסף ילך, בראש ובראשונה, לכיוון הזה. חלק מהרשויות בחרו להתמודד עם זה לבד, חלק ניצלו את היכולות של משרדי ממשלה. בתחומים הספציפיים האלה אנחנו די קרובים למימוש מלא של כל התקציבים.

החלטות ממשלה עתידיות, שאחת מהן עברה היום, הן בשביל לייצר רצף תקצובי של 30 מיליון שקל כדי שתהיה אפשרות למחוז משרד החינוך לאפשר פתיחה, בדיוק כמו שנאמר כאן, של כיתות ומוסדות כדי לגשר על כל אותם פערים. כי עיקר הבעיה שאנחנו מזהים, וכמובן שאורנה תתייחס לזה, היא בקצב נמוך באופן יחסי של חזרתם של התושבים. חלק מהתושבים הם מורים, גננות, צוותים פדגוגיים טיפוליים ואחרים, וזה מאוד מקשה על פתיחת המוסדות באופן מלא. משרד החינוך נערך כדי לתת לזה מענה – זה דיווח הכללי.

מה שנמצא כרגע בתהליך עבודה מאוד מאומצת זה השלמה. אני מאוד מקווה שעד סוף הקיץ תהיה השלמה של תוכנית רב-שנתית, שבה יש גם פרקים מאוד מיוחדים לתחום החינוך בסכומים מאוד מכובדים, וגם בחלקים מסוימים של החלטות ממשלה שאני מקווה שממש אמורים - - -

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

האם התקציב לחינוך הבלתי פורמלי, התוספת, הקולות הקוראים לרשויות, יצא?

אורנה תכף תתייחס לזה, כן. אני בכוונה נותן את זה מאוד בכללי ומסביב, אורנה תיתן דברים מדויקים. יש החלטת ממשלה בדרך של ערי ראשה, שהולכת לתקצב באופן מיוחד, גם לתקציבים גמישים, את עמודי התווך כמו: שלומי, נהריה, קריית שמונה ומעלות. אלו ארבעת היישובים שהם הוגדרו כערי ראשה. יהיו עוד פעימות סביב הנושא הזה כדי לחזק את הרשויות ולאפשר להן גמישות מקסימלית בקבלת החלטות סביב נושאים שונים. עד כאן.

מה החלוקה התקציבית כרגע בין משרד ההתיישבות למשרד נגב-גליל?

הייתה חלוקה. אם אני לא טועה, היו 200 מיליון שקל. זה באופן יחסי, אני לא רוצה לשלוף.

זה בסך הכול 200 מיליון שקל. 111 מיליון זה חטיבת התיישבות, והיתר זה נגב גליל – 89.

זה חלוקה כמעט דומה, כאשר החטיבה להתיישבות היא זו שהובילה את זה ביישובים הכפריים, ונגב-גליל ביישובים העירוניים. מטולה קיבלה החלטה להתמודד עם זה לבד, בלי משרדי ממשלה.

מה הסיבה?

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

היא לא קיבלה ממשרדי הממשלה את האפשרות לחזור כמו שצריך.

כן. לא הייתה אפשרות. אי-אפשר להכריח.

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

הממשלה הכריחה את מטולה לחזור במרץ למרות שהיא לא הייתה מוכנה. השאירו אותם לבד.

בסדר, אבל מאז עברו הרבה מים בנהר.

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

האם מטולה עדיין בנתק? היה נתק.

זו השאלה. האם מטולה עדיין בנתק? האם יש צפי להחזיר אותה פנימה ולעזור לה?

היה נתק. אנחנו לא מתנתקים מיישובים. הם מקבלים סיוע מקסימלי. אי-אפשר להכריח רשות לעשות את מה שהיא לא מוכנה לעשות – זה מהות חלוקת שלטון. אבל אני דווקא חייב לציין שמטולה מאוד הדביקה פערים.

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

האם בית הספר שם ייפתח בספטמבר?

לא, על פי בקשת הרשות. הם ילמדו בגליל עליון. אנחנו שיבצנו אותם, לפי בחירת ההורים, בהתייעצות עם שתי הרשויות.

האם המגמה היא לחזור?

כן, בהחלט. אנחנו גם לא סגרנו את הסמל, אנחנו הקפאנו אותו. אני אומרת את זה בצער רב. אני הייתי בדעה לפתוח. חשבתי שזה נכון לפתוח.

האם זה יסודי?

כן, יסודי. בית ספר מפואר, משופץ, מסודר פיקס. הוא מוכן פיזית. אני ביקרתי שם. הכול נפלא, רק ש - - -

רשות בלי בית ספר זה מכה.

לגמרי. זו מכה גדולה ליישוב.

צריך לשכנע אותם שיחזרו אותם עוד שנה.

אני רוצה לחדד. אם הוא משופץ והוא מוכן לאכלוס, אז מה הסיבה שהרשות לא מוכנה?

הרשות לא מוכנה כי התושבים מושכים. אני עשיתי שיח עם הקהילות, והשתתפתי אפילו במועצת עיר. ההורים טוענים שמשום שיש מיעוט תלמידים בכל שכבת גיל או בכל כיתה, הם לא מוכנים שהילדים שלהם ילמדו בכיתות קטנות. אי לכך, הם לחצו על הרשות לרשום אותם למקומות אחרים.

יש הרבה רשויות שהיו מוכנות ללמוד בכיתות קטנות.

אני סברתי שזה לא נכון לעשות ושהיה צריך להתעקש. אבל זאת הייתה בחירת הרשות. אני נאלצתי לקבל אותה בצער.

עשית נכון. נחכה שנה.

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

אני הייתי רוצה שתתמקדי בדברייך, אם את יכולה, במה שאותי לפחות הכי מטריד וזה בחזרת אנשי הצוות. זאת אומרת, יש לפעמים תקציבים ויש מבנה, אבל אם אין בסוף מורים ואין גננות ואין צוות ואין צוות תומך, זה לא יעבוד. אנחנו כל הזמן מדברים על צוותי הוראה, אבל כדי שהמורה תלמד צריך שתהיה גם את כל המעטפת. המצב פה לא ברור. אני מבקש שהדברים האלו יהיו בתוך הסקירה.

אורנה, מן הסתם, תתעסקי גם בקריית שמונה?

בוודאי.

תתייחסי בסקירה גם לפתיחת כיתות קטנות, וכמובן לרישום תלמידים, כוח אדם, כפי שהזכיר חבר הכנסת פורר, מסייעות, מדריכים, מורים, עובדי מעטפת. את יודעת שנושא החינוך המיוחד תמיד חשוב לי פה בוועדה. אנחנו רוצים להבין איפה גם זה עומד.

אוקיי. אני אתן סקירה ממש קצרה. אני אעשה את זה בספרינט כי יש לי מעט זמן. כמה זמן יש לי?

את לא מוגבלת. בבקשה.

תודה. אנחנו כל הזמן מדברים על קריית שמונה, מטולה ועל עוד 12 רשויות, שהן רשויות תנופה, אבל יש לי על הראש עוד 93 רשויות מקומיות שבהן אנחנו צריכים להכין את שנת הלימודים. יש לנו תשע רשויות מפונות. יש לנו 12 רשויות של החלטה 1786, וזו תוכנית ממשלה למענים לטווח המיידי והקרוב שבוצעה במלואה, ויש לנו כנראה 19 רשויות החלטה בקו עימות, אולי 20. זה עוד לא סגור, ואנחנו צריכים בימים הקרובים לאשר החלטה רב-שנתית לשיקום ופיתוח הצפון. אני מאוד לחצתי לגזור ממנה את מה שצריך ולתת לנו כלים לפתיחת שנת לימודים. אבל, בסופו של יום, קיבלנו בהחלטה משותפת, עם האוצר, עם מינהלת תנופה וכמובן עם שר החינוך, החלטה שאנחנו הולכים על כל התוכנית לחמש שנים לחינוך בלבד. היא נמצאת כרגע בישורת אחרונה. ביום רביעי יש לי פגישה סופית עם אלקין, ומשם אנחנו נעביר אותה להחלטת ממשלה. אני מקווה שלא יהיו כול כך הרבה פערים. אנחנו נוציא אותה במכה אחת. יש לה את כל הרכיבים הדרושים ואת כל הכלים הנדרשים, גם לנו, ובעיקר לרשויות ולבתי הספר, כדי לתת את כל המענים שאתם ציינתם כרגע: ממענים פדגוגיים, מענים רגשיים, ועבור דרך כל הרכיבים האחרים. תכף אדבר על זה.

הצפי שלנו לפתיחת מוסדות בכלל המחוז הוא 909 מעונות, 2,795 גני ילדים, 736 בתי ספר. מספר התלמידים הצפוי בכלל המחוז הוא 337,927, ומספר עובדי ההוראה הצפוי הוא 35,981.

אתי הציגה את הנתונים את תמונת המצב לגבי הרשויות. ברשותכם, אני אציג את הנתונים של מספר התלמידים הרשומים במצבת כי זה מה שקובע. מה שקובע זה כמה תלמידים נרשמו לגנים, למעונות, לחינוך מיוחד, וכן הלאה. תכף אדבר על זה.

מוסדות חינוך שנשארים במקומות הפינוי – יש לנו בית ספר לחינוך מיוחד גוונים בקריית שמונה. הוא יישאר בקצרין עד סיום בניית בית ספר חדש. כי אנחנו רוצים להחזיר אותם לבית ספר חדש, אז לא נורא שהם יישארו שם.

האם כל הבנייה מתוקצבת? האם זה מוסכם?

כן, כן. זה בית ספר, שיחד עם מנכ"ל נגב-גליל, אני סייעתי להוציא את העסק הזה מהבוץ. הסיכום היה שנגב-גליל ישלים את הפער, ואכן הוא הושלם. אני דיברתי עם כל מי שצריך, כולל חשבים בנגב-גליל, יועצת משפטית. הוצאנו את העגלה הזאת מהבוץ. הם יוצאים לעבודה, אבל זה לא ייגמר לפני סוף השנה כי יש שם הרבה עבודה לעשות. יחד עם זאת, יש להם בית ששיפצנו בקצרין. הם נמצאים שם. לא יקרה שום דבר, הם יישארו שם. ברגע שבית הספר הזה יהיה מוכן, גם אם זה יהיה באמצע שנת לימודים, אנחנו נעשה לו הדלגה.

לגבי בית ספר חינוך מיוחד שחפים של מבואות חרמון – הוא יישאר בצח"ר עד סיום בניית בית ספר חדש. לצערי, בית ספר הזה עוד לא נבנה כבר חמש שנים, וזאת מכל מיני שיקולים. ואני בטוחה שגם אם אבוא לפה עוד עשר שנים, הוא גם לא ייבנה. אנחנו צריכים להוציא את העגלה הזו מהבוץ. הרשות טוענת לתקציב כפול לבינוי על מה שנתנו. אנחנו מחקנו את ההרשאה ואנחנו מוציאים הרשאה מעודכנת חדשה. אבל זה עדיין לא משביע את רצון הרשות כי הפערים שהרשות הציגה לנו הם פערים לא הגיוניים בעליל. הם יצטרכו בסוף לקבל הרשאה ולצאת איתה לבנייה. וברגע שהם יבנו, אנחנו נעביר את בית ספר שחפים לשם. הבית הקודם שלהם בקיבוץ עמיר היה בצריפים די עלובים, וכרגע שיפצנו להם בצח"ר מבנים נהדרים, ואפילו המורים לא רוצים לעזוב אותם כי המבנים, המתקנים, הציוד והתנאים שם הרבה יותר טובים. ולכן, ההדלגה הבאה שלהם תהיה לבית ספר שייבנה. אם אנחנו נראה שזה לא הסתייע במבואות חרמון, אנחנו נשקול את העברתו לרשות אחרת.

לגבי ההרשאה הזו שעדכנתם – האם עדכנתם אותה לפי עליית המחירים הקיימת אחרי 7 באוקטובר?

אורנה שמחון

כן, היא מעודכנת כי ההרשאה הקודמת הייתה לפני שבע שנים. אנחנו עדכנו אותה למחירים של היום, אבל עדיין יכול להיות שיהיו פערים.

אני מחדד את השאלה. יש בעיה רוחבית של פערים בתקצוב ובינוי. האם בבית הספר הנקודתי הזה הגדלתם את ההרשאה או שאתם נצמדים להרשאה הכללית שאתם נותנים לכלל בתי הספר?

לא, הגדלנו. אנחנו ביטלנו אותה כדי לעדכן אותה לסכומים יותר גבוהים. אבל יכול להיות שיהיה פער, ועליו נצטרך לדבר. אם נגשר – נגשר. ואם לא נגשר, אז הרשות תבנה בהתאם למידות התקציב.

דיברתי לגבי בית ספר לחינוך מיוחד שחפים במבואות חרמון. בית ספר לחינוך מיוחד עגורים במטולה לא חוזר למטולה. הוא יישאר בצח"ר עד חזרתו למטולה. יש לנו כרגע שיח עם הרשות. היא לא רוצה להחזיר אותו חזרה, ואנחנו מחפשים לו בית חדש. אני בעד להחזיר אותו למטולה. יש שם לפחות עוגן. אני לא מוותרת על זה כול כך מהר. אבל אם לא, אנחנו נמצא לו בית חדש.

האם התלמידים שמגיעים לשם הם תושבי מטולה או שהם מגיעים מהאזור?

הם מכל האזור. שלושה תלמידים ממטולה.

אורנה, אני רק רוצה לחזק אותך באינטואיציה לתת זמן. מטולה זקוקה לזמן.

אנחנו נותנים זמן. אני לא מאיצה, אני נותנת להם לאט-לאט. אני מקווה שזה ייפתח שם בסוף כי חשוב שיהיו שם מוסדות חינוך.

לגבי מעונות נפתחים ונסגרים – יש לנו 181 מעונות שנפתחים בשנת הלימודים הבאה רק ב-19 רשויות קו עימות. מתוכם, שבעה חדשים. יש לנו רק מעון אחד שנסגר בגלל שאין בו תלמידים. לגבי גני ילדים – יש לנו 407 גני ילדים בתוך 19 הרשויות הללו. מתוכם, 12 חדשים ו-34 נסגרים. יש יותר נסגרים מכאלו שנפתחים. זה אומר שפחות חוזרים. ואז צריך לאחד גנים, וכן הלאה. אלא אם כן מדובר ביישוב בודד או גן בודד ביישוב, ושם אנחנו מאשרים כמובן חריגה.

איפה נסגרים גנים?

יש לי אחד שנסגר. אין לי אותו כרגע פה, אבל אני יכולה להגיד לך מי הגן הזה. אבל זה גן בגלל גידול טבעי. האם את רוצה את כל ה-34 או את המעון? האם דיברת על המעון או על הגן?

על הגנים. בעיקר דוגמאות למקומות שבהם גנים נסגרו.

זה 34 גנים. אני אתן לך, אני בהחלט יכולה לפרט.

יש לנו 78 בתי ספר יסודיים.

אורנה, סליחה, פספסתי. 34 נסגרו, ואין כוונה של הרשות או של היישוב לפתוח אותם עם תקן קטן?

לא, הרשות מודיעה לנו כל שנה איזה גנים היא רוצה לסגור, כי אנחנו מתקצבים גנים במניין הגנים בתיאום עם הרשות. אבל הרבה פעמים, מניסיון, הרשות עד המועד הקובע מודיעה שהיא סוגרת, ואחר כך היא פותחת, כי אז תלמידים באים וכו'. לכן, מהניסיון שלי, אנחנו נסגור מעט מאוד גנים. פשוט נפתח אותם.

נדמה לי שהייתה פה התייחסות לגנים עם תקן נמוך. האם רוצים לפתוח?

בוודאי. קודם כול, רשות מקומית מהיישובים המפונים, ואני מדברת כרגע רק על המפונים, שרוצה לפתוח גן עם תקן חסר, פונה אלינו. ברגע שהיא פונה אלינו, אנחנו מגישים את זה למטה ומקבלים אישורים. כרגע גנים חריגים שאושרו לשנת הלימודים תשפ"ו – במועצה אזורית מרום גליל, בעלמה, אנחנו פותחים גן עם שבעה ילדים, דובב – שבעה ילדים, בפרוד אושר גן שני עם תקן חריג, בבר יוחאי שבמרום גליל אושרה הפעלת גן שני עם תקן חריג, נטועה במועצה אזורית מעלה יוסף – אושר עם שמונה ילדים, גורן אושר עם שמונה ילדים, מבואות חרמון-מרגליות אושר עם שמונה ילדים, במועצה מקומית מטולה אושרה גם פתיחת גן עם שבעה ילדים. מטה אשר לא הגישו לנו אפילו בקשה אחת, וזה אחרי שאנחנו פנינו לרשות מספר פעמים בשאלה: האם יש לכם גנים חריגים. כרגע הם אמרו שהם לא רוצים להגיש. ברגע שהם יגישו והם יהיו בשלים להגיש, כי יכול להיות שהם עסוקים ברישום ובוויסות תלמידים וכו', אז כמובן שאנחנו נשקול וניתן לזה. יש לנו גם גיבוי תקציבי לזה.

יפה מאוד.

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

האם את יכולה להתייחס לכוח האדם?

לגבי החינוך המיוחד – בפתיחת כיתות חינוך מיוחד בשכיחות גבוהה ונמוכה, אנחנו פתחנו כבר את הפעימה הראשונה. אנחנו צריכים לקבל מהמטה עוד כיתות לחינוך מיוחד בפעימה הבאה, ואני מעריכה שאנחנו נפתח את כל הכיתות על פי הדרישה שלנו. כרגע לא קיבלנו לאו מהמשרד. כל הכיתות וכל הגנים ייפתחו. אנחנו פותחים בית ספר אחד חדש לחינוך מיוחד בקצרין בשנת הלימודים הבאה. מבחינה זו, אנחנו ניתן מענה לכל התלמידים.

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

מה לגבי נושא כוח אדם?

תכף אגיע לכוח האדם. לגבי מוסדות חינוך ורישום – אני אחזור רגע לדיווח שנתנה אתי בראשית הדברים. אתם צריכים להבין שמבחינתנו כדי לתת מספר ברזל בתהליך הרישום, אנחנו יכולים לתת את זה רק ב-1 בספטמבר, וזה משלוש סיבות: ראשית, לא כל כיתות החינוך המיוחד עדיין נפתחו. אנחנו עושים ועדות זכאות, פותחים את הכיתות, ואז הם לא משוקפים כרגע בתקן מבחינה טכנית. שנית, חטיבות עליונות, מגמות לימוד – התלמידים מדווחים לפי מגמות, ובתי הספר מעדכנים אותם. תמיד בחטיבה העליונה לוקח לנו זמן לשקף את התלמידים. בבית ספר יסודי זה משוקף בצורה טובה מאוד. לגבי גני ילדים – הרשות עושה את הרישום, וזה עדיין זה לא משוקף במערכות. וכנ"ל לגבי המעונות. כרגע המספרים שיש בידי, לעומת תשפ"ה, בנטרול קיטון טבעי או גידול טבעי. אי-אפשר להקיש ממה שאני אומרת שזה בגלל שהמפונים לא חזרו הביתה כי יש גם גידול טבעי ויש גם קיטון טבעי של תלמידים כשאובייקטיבית יש מספר תלמידים נמוך. אם בשנה קודמת עמדנו על 162 מעונות יום, אז בשנת הלימודים תשפ"ו אנחנו נהיה עם 181 מעונות יום. זה 19 מעונות חדשים נוספים. בגני ילדים עמדנו על 435 גנים אשתקד.

זה כולל את 19 הרשויות?

אני מדברת כרגע רק על 19 הרשויות.

גם רשויות שהן לא מפונות.

כן, מתוך ה-19. יש לי גם את הרזולוציה פר רשות.

כמה מתוכן מתוך המפונות?

ברשותך, אעבור אחת-אחת. למשל, בגליל עליון יש לנו 31 מעונות יום. ייפתחו 31 מעונות, ייפתחו 36 גנים. ביסודי יש לנו שבעה מוסדות חינוך ונשארים עם שבעה מוסדות חינוך. בעל יסודי יש לנו ארבעה מוסדות חינוך, וייפתחו חמישה כי פתחנו בית ספר חדש ברמת כורזים. סליחה, טעיתי. זה לא בגליל עליון, זה במבואות חרמון החדש. יש לנו בית ספר אחד שנפתח, ואין לנו שינוי. זאת אומרת, כל הכיתות נפתחות, כל כיתות הגנים, כל המעונות, כמו אשתקד. במטה אשר היו לנו 23 מעונות יום. 28 נפתחים – יותר מאשתקד. היו 56 גנים, ו-47 ייפתחו כרגע, וזה פחות. ביסודי היו 11 בתי ספר, ויישארו 10 כי אחד נסגר. על פי החלטת הרשות, בית ספר בצת נסגר, ואנחנו מאחדים אותו עם בתי ספר אחרים. העל יסודי נשאר אותו מספר. במעלה יוסף אנחנו נשארים פחות או יותר עם אותם מספרים. במרום גליל יש לנו 14 מעונות יום.

מה קורה עם הגנים במעלה יוסף?

במעלה יוסף היו 22 גנים. נפתחו 27 גנים, וזה יותר לעומת אשתקד. יש לנו אוכלוסייה חדשה. למשל, בשתולה יש הרבה ילדים קטנים של תושבים חדשים והם מאכלסים לנו גני ילדים, וזה פותח לנו גנים נוספים. במרום גליל אין שינויים דרמטיים. במטולה, כפי שאמרתי, יש לנו מעון אחד שייפתח. בשנה שעברה לא היה בכלל. גן ילדים לא היה בכלל, ונפתח גן אחד. בית הספר היסודי נסגר זמנית והתלמידים עוברים לגליל עליון. בקריית שמונה יש לנו שמונה מעונות. אבל זה שנת פינוי, אז זה לא רלוונטי. נפתחים כרגע 12 מעונות יום ממה שאנחנו רושמים כרגע. היו לנו 30 גני ילדים, וכרגע יש לנו 34. משמונה בתי ספר יסודיים יש לנו שבעה כי אחד סגרנו. בית ספר קורצ'אק נסגר בגלל מיעוט תלמידים, ועל פי בקשת הרשות. בשלומי המצב נשאר דומה ואין לנו שינוי. וע'ג'ר לא התפנה, ולכן אין לנו שינוי.

כל התיכון בקריית שמונה חזר?

בתיכון קריית שמונה כולם חזרו ואין לנו שינוי.

לגבי מספרי תלמידים – בגדול, בכל 19 הרשויות היו לנו אשתקד 57,000 ילדים, והשנה כרגע רשומים במצבת 47,118. כלומר, יש לנו עוד פער של כ-9,900 תלמידים, וזה פערי רישום בלבד. למשל, במטה אשר יש לנו פער רישום של 1,945 תלמידים. אבל זה בגלל שלא העלינו את הגנים, את החינוך המיוחד, וחלק מהתלמידים גם לא חזרו. ביתר הרשויות, חלק זה 20, וחלק זה 800. למשל, בגליל עליון יש לנו פער של 800 ילדים. זה יכול להיות פער של השלמת רישום. אבל כמו שאת אמרת, גם פער של אוכלוסייה שלא חוזרת. כרגע אנחנו מנטרים את זה בצורה מסודרת.

אנחנו נערכים מבחינה פדגוגית. יש לנו תוכנית אסטרטגית פדגוגית. אני לא אשעמם אתכם כרגע ולא אדבר איתכם על כל המטרות והמהלכים הגדולים שאנחנו מובילים במחוז.

העיקר שאתכם זה לא ישעמם.

לא. חס וחלילה, אותנו זה לא משעמם. יש לנו שמונה מהלכים גדולים, עם זיקה לפינוי והתייחסות ל-19 הרשויות. יש לנו מהלך אחד של חוסן ושלומות של צוותים, המהלך שני הוא הטמעת מיומנויות רגשיות, חברתיות, בתחומי הדעת השונים, המהלך שלישי הוא קהילות מנהלים לקידום לכידות חברתית והשארת המנהלים אצלנו כמנהלים, המהלך הרביעי הוא עם בני הנוער. קראנו לזה "נוער מוביל לכידות חברתית". המהלך החמישי הוא קידום האוריינות השפתית מגיל הרך ועד התיכון. מהלך נוסף זה העמקה והטמעה של למידה רלוונטית וחדשנית. מהלך נוסף הוא קידום תהליכי איכות ומצוינות, יעילות ואפקטיביות. המהלך האחרון הוא תנופה לצפון – חיזוק וצמיחה של יישובי הצפון.

אנחנו נותנים דגשים מיוחדים, בגלל המאפיינים של הצפון מלחמה וכד', לשיקום והצמיחה של יישובי הצפון, הטמעת התפיסה הפסיכו-פדגוגית שפיתחנו במחוז עם פסיכולוגים ויועצים כדי שכשמורה מלמד מתמטיקה בבית הספר הוא יבין שיש היבטים רגשיים לתלמידים ושהוא צריך להתאים את ההוראה למענה הרגשי של התלמידים. כמו כן, שיפור איכות ההוראה האנושי, מקצועות ה-STEM. זה יעד שהשר הוביל. קידום החינוך בגיל הרך, שמאוד מעסיק אותנו, חינוך לתעסוקה, קידום מצוינות, חיזוק החוסן, צמצום פערים ונושא הקיימות. הקמנו שבעה צוותי עבודה שכל אחד מהם מטפל בכל אחד מהתחומים הרלוונטיים. הגיש תוכנית עבודה. מתוקצבת, מוכנה ליישום לשנת הלימודים הבאה.

מבחינת שיקום מוסדות חינוך – קודם כול, אנחנו ממשיכים את שיקום מוסדות החינוך. נגב-גליל וחטיבה להתיישבות עובדים איתנו בצורה צמודה. ב-1 בספטמבר יסתיימו כל ההשלמות וכל בתי הספר יהיו מוכנים. בנוסף, אנחנו הזרמנו לפני שבוע 12 מיליון שקלים עבור הרשויות המקומיות לשיפוצי קיץ בלבד, כאשר אחד הקריטריונים שעיצבנו הוא בתי ספר שלא נגעו בהם. לא נוגעים פעמיים. כלומר, בית ספר ששופץ על ידי נגב-גליל, לא משתפץ מהכסף הזה, אלא אם כן יש לו מרכיב שלא הושלם, ואז אני יכולה להשלים אותו. עשיתי זאת כתוצאה משיח עם הרשויות המקומיות. הבנתי את המורכבות. קיבלתי תקציב של 12 מיליון, שהוא כבר נמצא. מבחינתי, הרשויות קיבלו הרשאה תקציבית ממני, והם יוצאים לביצוע עד ה-31 באוגוסט. זו באמת ברכה.

האם נגב-גליל יוכל להשלים את פערי ההרשאה?

כן. אני שלחתי לנגב גליל את המכתבים שלי, ואנחנו עושים הצלבה כדי שלא נעשה כפל. אני לא נכנסת למקום שבו הם משלימים. אני נכנסת במקום שבו חסר כסף. עשינו את ההצלבה. אולי את תגידי לגבי נגב-גליל ולגבי התוכניות שלכם.

תכף נעבור לנגב-גליל. אני רק רוצה לדעת בנקודה הזו האם יש אפשרות לנגב-גליל, לצורך העניין, בבית ספר במטולה, כשיש שם פערי תקצוב מול ההרשאה שמשרד החינוך נתן למה שמציג השלטון המקומי? יש שם פערי תקציב. השאלה היא האם לצורך העניין נגב-גליל יכול להיכנס ולהשלים את אותו פער?

במטולה אין פערים. אני לא יודעת שיש שם פערים. בית הספר מדוגם. בית ספר הנדיב במטולה הוא בית ספר שהושלמו בו השיפוצים. יכול להיות שאתה מתכוון לגוונים.

לא, החינוך המיוחד במבואות חרמון.

האם אתה אומר שיכול להיות שהם יכולים לגשר על הפער של שחפים?

נכון. הרי הבקשה שלי ממשרד החינוך בדיון משותף עם ועדת הכספים הייתה שבכלל משרד החינוך צריך לשנות את כל שיטת התקצוב ולהגביה את ההרשאות. אני אומר שאם אתם לא עושים את זה רוחבי. אמרתי שם את ההמלצות שלי ואת זה שאני חושב שבערים שיש בהן בינוי אינטנסיבי גדול, זה צריך להיות בכלל במשרד השיכון. משרד השיכון אולי צריך להתחיל לבנות בתי ספר. כמו שהוא יודע לבנות טיפת חלב ודברים נוספים, הוא יכול לבנות גם מוסדות חינוך. זו הייתה אחת מההמלצות שלי. אני שואל, אולי בצפון, לאור מה שקרה, במקרים מסוימים, כמו במקרה קצה כזה, לאפשר לנגב-גליל להיכנס ולתת את הפער ולצאת לעבודה, במידה והוא ירצה.

מבואות חרמון זה דרך חטיבה להתיישבות, זה לא דרך נגב-גליל. אנחנו רק קריית שמונה, שלומי ומטולה.

למה?

זה מה שהוחלט בהחלטת הממשלה.

גם אני תמהתי על ההחלטה כי משרד החינוך הוא זה שעושה את השיפוצים ואת הבינוי. ואם אנחנו היינו מקבלים את הכסף, היינו עושים את זה. אלא שבגלל התקופה הקצרה הזאת שהייתה, לנגב- גליל יש פחות פרוצדורות. אגב, הוא הצליח בנושא הזה כי יש לו פחות פרוצדורות בהשוואה אלינו, ולכן הוא הצליח לעשות את זה יותר מהר. הם עשו עבודה מדהימה יחד איתנו.

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

למה הפיצול בין החטיבה להתיישבות? אני יודע שזו ההחלטה. אני מנסה להבין מה ההיגיון, חוץ מאתננים פוליטיים.

לא, לא. את זה אני לא יודע. הסיבה המרכזית היא שהחטיבה להתיישבות היסטורית טיפלה ביישובים הכפריים, וברגע של קבלת החלטה, גם נגב-גליל וגם החטיבה להתיישבות ישבו פשוט עם מכרזים פתוחים. הייתה יכולת להיכנס לכל נושא השיקום באופן מיידי, וחשוב מאוד להגיד זאת. בנוסף, חשוב מאוד להגיד גם בהקשר לנושא זה שכרגע השלב ראשון ושלב שני של השיקום הושלם, וכרגע נערכים לשלב ג' – שלב השלמה. וכאן בחלק מהמקרים, רשויות לפעמים רוצות לעשות את זה לבד ובלי כלום.

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

אני מחכה רק להתייחסות לכוח אדם.

אני רק רוצה להגיד בהקשר זה, ואולי זה ייתן גם תשובה חלקית לעניין, שביום ראשון תעבור, בעזרת השם, החלטת ממשלה שמתייחסת לצמודי גדר. זאת אומרת, ליישובים שהם ממש על הגבול – 0 עד 2 ק"מ. מדובר על כמיליארד שקלים. חלק נכבד בתוך ההחלטה הזאת מתייחס לעניינים הקשורים להשלמות התקנון שחסר, בעיקר מגיל לידה עד גיל שש, כהתייחסות לעובדה שזה החסם המרכזי לחזרה. המשפחות הצעירות לא יגיעו למקומות שאין בהם השלמה של תקנון שכזה. וחלק נכבד מההחלטה מתייחס לכך שבכל יישוב ויישוב יהיה מענה לסוגיה הזאת בחתכים של 0–3 ו-3–6 .

האם אתם יודעים כמה חזרו לגור באזור 0–2?

החזרה היא מאוד מינורית במקומות שבהם עדיין משלימים בינוי ובמקומות שהושמדו טוטאלית. אבל, בסך הכול, התחילו לחזור, ויש המון עשייה ציונית סביב העניין הזה. חלקם חוזרים לשם עם שיירות ועם טרקטורים ודגלים. מה שקורה שם מאוד מרגש. יש תהליך, והתהליך הוא חיובי.

אני אמשיך בקצרה. מרכזי חוסן בית ספריים – אנחנו פותחים 30 מרכזי חוסן. מתחילים לשפץ אותם ולהקים אותם בבתי הספר היסודיים בתשע הרשויות המפונות, יחד עם ארגון שיתופים בעלות, של 2 מלש"ח. הוצאנו קול קורא לבתי הספר. אנחנו נסיים את זה בדצמבר, בסוף שנת התקציב. בכל בית ספר יסודי ביישובים המפונים יוקם מרכז חוסן. בית ספר מציג מתחם ואנחנו משפצים אותו. אנחנו מתקצבים במסגרת הגפ"ן את הטיפולים דרך גפ"ן שניתן לבתי הספר. זה רק לקחת מתחם ולעצב אותו מבחינת ריהוט כדי שהטיפול בילד בתוך בית ספר יהיה במקום יותר אסתטי. אומנם, זה כסף קטן אבל זה דבר גדול.

מרכזי הורות – שני מרכזי הורות על פי החלטת ממשלה 2826. הקול קורא יופץ לרשויות עד תחילת אוגוסט. אנחנו ערוכים להוציא את הקול קורא ולהקים אותם: אחד באזור גליל מערבי ואחד בגליל המזרחי. שותפויות – אנחנו עובדים חזק מאוד עם ארגונים פילנטרופיים ומצליחים להביא כסף נוסף גם לרשויות האלה, חוץ מהמאמצים שעושות הרשויות המקומיות להביא פילנתרופיה.

האם יש לכם שיתוף פעולה עם קרן העושר?

כן, בטח.

אני בא עכשיו מדיון לגבי מגרשי ואולמות ספורט.

לא הייתי שם, מישהו אחר היה שם במקומי.

האם יש שיתוף פעולה?

כן, כן. הוועדה הזאת הייתה עכשיו בקרן העושר כדי לשחרר תקציב של 19 מיליון שקלים עבור תמיכות ושיפוצים של ארגוני נוער ברשויות המקומיות המפונות, ולכן הלכנו לשם היום.

יוזמות מצוינות – אנחנו הקצאנו 1.3 מלש"ח יחד עם עוד 1.5 מלש"ח שעשינו עם קרן - - -

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

סליחה, לדעתי, אנחנו יורדים פה לרזולוציות.

נתבקשתי להציג היערכות.

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

בסדר, אז שאלנו. יש נושא שהוא בעיניי יותר ליבתי מזה. 1,300 מיליון לזה, זה בסדר. אבל זה לא האירוע. אין לי טענות אלייך.

אני אענה לך, אני לא מתחמקת. יש לי את הכול מסודר ומאורגן. חוסרי מורים – אני מתייחסת לכל המחוז. תכף אני אתייחס ליישובים המפונים. כרגע אנחנו עומדים על חוסר של 149 מורים. אני מעריכה שכולו ייסגר, כי בשנת הלימודים שעברה התחלתי את השנה בתקופה הזאת עם 700 מורים. אין לנו כרגע מחסור. יש לנו גם קיטון טבעי בהרבה מאוד רשויות, ואנחנו מניידים מורים. במגזרים השונים: הערבי, הדרוזי והבדואי, אין לנו מחסור. יש לנו עודף. אנחנו מניידים גם מורים לאומנויות, לאנגלית, וכן הלאה לבתי ספר אחרים. אני אגיד בדיוק על מה מדובר לגבי היישובים המפונים.

את מדברת על מורים. אבל כמה סייעות וגננות וכו' יש? האם גם שם יש חוסרים?

הסייעות הן לא בחצר שלי, הן ברשויות המקומיות. בינתיים אני לא קיבלתי שום בעיה לפיה יש לי גן שנפתח ושאין לו סייעת. כרגע אין לי את זה על השולחן. אם יהיה לי, אני אצטרך להתמודד עם זה יחד עם הרשויות המקומיות. אנחנו עובדים עם השלטון המקומי על המסייעת שהם פיתחו לגיוס סייעות. אתם בוודאי מכירים את זה. הם מסייעים לרשויות המקומיות דרך נושא המסייעת בגיוס סייעות נוספות.

האם כל מה שאת מדברת עליו זה גם חינוך מיוחד? זאת אומרת, האם זה אותו מסלול?

כן.

האם גם זה מסודר?

נדבר על הכול. תכף אדבר על זה.

במטה אשר יש לנו כרגע מחסור בשתי מורות משלימות: מורה למתמטיקה, מורה לאנגלית ושתי מחנכות, וזה לבית ספר לחינוך מיוחד מיתר, שכרגע חסרים לנו מורים ואנחנו בתהליך גיוס. בקריית שמונה חסרות לנו שתי מחנכות, שתי קלינאיות תקשורת, מורה אחת למוזיקה ושתי מטפלות לריפוי בעיסוק. זה בבית ספר רננים וגוונים בקריית שמונה, ושם חסרים לנו. בעיניי, זה פתיר.

עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

כלומר, אין מחסור בכלל במורות לאנגלית ומתמטיקה?

אני כרגע מדברת על הרשויות המפונות לפי דיווח שקיבלנו, נכון להיום, מהמנהלים.

זה גם בעל-יסודי? האם זה כולל על-יסודי או רק יסודי?

אני אומרת לך כרגע מחסור במורים ביסודי.

אז ה-149 זה רק הרשויות הלא מפונות.

זה בכל המחוז. ומתוך הרשויות המקומיות, מלבד מטה שבו יש לי מחסור נקודתי וקריית שמונה, באף רשות אין לי דיווח. אגב, בקריית שמונה יש לנו אפילו עודף מורים במקומות מסוימים כי סגרנו שם בית ספר, אבל יש לנו גם מחסור במקצועות ספציפיים.

לגבי החטיבות העליונות – הם עובדים עם הבעלויות ועם הרשויות המקומיות. אני כרגע לא שמעתי על בית ספר מהפיקוח אצלי שבו לא ילמדו את מקצוע המתמטיקה או האנגלית. אבל אם יהיו בעיות כאלה, אנחנו נתמודד איתן. אני כרגע לא צופה מחסור דרמטי. אני אומרת את זה בזהירות. יכול להיות שנקודתית יהיה לי מחסור במקום מסוים, אבל אני כרגע לא צופה מחסור דרמטי. יכול להיות שאני אדווח אולי לקראת סוף השנה איך התקדמנו עם המחסור הזה.

אני רוצה לדבר על החינוך הבלתי פורמלי כי חבר הכנסת קינלי שאל על זה ויצא. קודם כול, אני רוצה שתדעו שיש לנו תקציב של 16 מיליון שקלים לחינוך הבלתי פורמלי. הוא יועבר לרשויות בימים הקרובים. אנחנו התעקשנו שהכסף הזה יופעל דרך מכרז החירום שלנו. אם הייתי מפעילה אותו דרך מכרז החירום, הייתי כבר מנצלת אותו ומבצעת את הפעילות. כיוון שהרשויות פעם רצו להעביר את זה לחברה למתנ"סים ונתקלנו בבעיות משפטיות, ואחר כך אי-אפשר היה להעביר לחברה למתנ"סים, אז הרשויות רצו את זה אצלן, אנחנו צריכים לסגור את הישורת האחרונה ולהוציא את הכסף לרשויות במיידי בימים הקרובים. כבר סגרנו את כל הבירוקרטיות. אני מקווה שכבר ממש בשבוע הקרוב אני אוציא את הכסף לרשויות המקומיות. הרשויות כבר מוכנות עם התוכניות.

האם כל הרשויות ניגשו לקול הקורא?

כן, לגמרי – בוודאי.

זה 16 מיליון לכולם?

19 מיליון מהחלטת ממשלה ייעודית – 2826. חוץ מזה, הזרמנו המון כספים לרשויות המקומיות. אני מדברת רק על ההחלטה הייעודית.

האם זה בכל מחוז צפון או רק למפונים?

לא, לא. אני מדברת כרגע רק על היישובים המפונים. החלטה 2862 היא רק ליישובים המפונים. פעילות תמיכה בחינוך הבלתי פורמלי זה 19 מלש"ח, וזה השיפוץ שדיברנו עליו כרגע שנמצא בדיון בקרן העושר. אני מקווה שבסוף השבוע הנוסח יעבור לחתימת שר החינוך ושנתחיל לשפץ את המבנים האלה. אנחנו נתחיל מעכשיו. נסיים, כשנוכל לסיים. יש לנו אורך נשימה לעניין הזה.

לגבי רוח צפונית – מתקציב החירום הקצאנו 25 מלש"ח לכל יישובי 0–13 ביישובים שאינם מופיעים בהחלטת ממשלה 2862, וזה כבר בביצוע וכבר מתקיים.

נשאלה פה שאלה, ואני רוצה להגיד שבמיקוד לקריית שמונה אנחנו העברנו מיליוני שקלים לעיר קריית שמונה. אני מצהירה פה שקריית שמונה לא סובלת ממחסור בתקציבים. היא צריכה לנצל את כל התקציבים שלה. אנחנו העברנו לה 2,719 מיליון לפעילות בלתי פורמלית. מתקציבי גפ"ן, אני העברתי לבתי הספר 1,465 מיליון תוספות, שיפוצי קיץ – קריית שמונה קיבלה עכשיו 1,300 מיליון מהתקציב שציינתי, מה-12 מיליון. תקצוב פעולות החלטת ממשלה 2862 – יגיעו לקריית שמונה 2,495 מיליון בנוסף, ועבור תמיכות לארגונים – 6,534 מיליון. זו הרשות שמקבלת הכי הרבה כסף, ובכיף, בשמחה ובאהבה, עבור תמיכות לארגוני נוער.

זה כמעט שני שליש מהתקציב הכללי. התקציב הכללי הוא 15 מיליון.

6 מיליון לארגוני נוער?

כן, 6 מיליון לארגוני נוער. זה לפי בקשות רשות. זה הרבה מאוד כסף שניתן לקריית שמונה. יש לי גם את הפירוט לאן זה הולך. זה לכפרי סטודנטים.

האם יש כבר ביצוע על זה?

כן, עובדים על זה. מתחילים לעבוד על זה בצורה מאוד מאוד רצינית, עם קליטות וכד'.

לגבי התוכנית הרב-שנתית – התוכנית הרב-שנתית מדברת על 1,200 מיליארד. אנחנו עומדים על זה שזה הסכום שאנחנו רוצים לקבל. אני מאוד מקווה שזה הסכום שנקבל. מתוכו יש תקציבי גפ"ן לרשויות המקומיות, שזה כלי עבודה, ומתוכו יש הרבה מאוד תקציבים לחינוך הבלתי פורמלי, וכמובן למנועי צמיחה. הצגנו למינהלת תוכניות מאוד מגוונות. בשביל ההגינות, אני לא רוצה לדבר עליהן כרגע. אני רוצה להשאיר את זה לדיון עם אלקין, ואני מקווה מאוד שזה יעלה להחלטת ממשלה. אם זה לא יעלה להחלטת ממשלה בשבועיים הקרובים, אני לא אוכל לפתוח שנת לימודים. אני מקווה מאוד שאנחנו נגיע לישורת האחרונה. נמצא פה נציג אוצר. יש גם הבנות עם האוצר. יש הבנות עם אלקין.

האם התוכנית מיועדת ל-19 הרשויות המקומיות שדיברת עליהן?

התוכנית הזו מיועדת ל-19 הרשויות שהוסכם עליהן. אבל בטח למפונות. המפונות הן בתוכן.

תודה.

מיכל מנקס, בבקשה.

מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך רווחה וחברה, מרכז שלטון מקומי. קודם כול, אדוני היושב ראש, אני מודה לך על קיום הדיון. זה לא מוכן מאליו היום. אבל בהכירי אותך, זה מאוד חשוב לך.

ולחבר הכנסת עודד פורר.

ובוודאי גם לחבר הכנסת פורר. אני רוצה גם להודות באופן אישי לאורנה שמחון, שעובדת לילות כימים. היא מכירה כמו כף ידה את כל הצפון, כל רשות ורשות, כל בית ספר ובית ספר, וכמעט עד הפרט האחרון. ובאותה נשימה אני רוצה לומר שאני טבעתי בנתונים. אותי פחות מעניין מה נפתח, אותי מעניין מה לא נפתח ולמה. אותי מעניין אם יש איזשהו משרד ממשלתי שיודע איפה התושבים, איפה התלמידים. אני יודעת על מאמצים שנעשים, על מערכת יחד, על מערכת איתור, על גיוס הקב"סים, על רשויות שלמות שעושות טלפונים ומנסות לברר איפה המשפחות נמצאות ומנסות להביא אותן חזרה הביתה. אני, חלילה, לא שופטת, אבל ברור לכולנו, וזה נאמר כאן על ידכם, יושבי-הראש, שאם מערכת החינוך לא תחזור, התושבים לא יחזרו. אנחנו בחסר, ולא מפני שמישהו לא עושה את תפקידו. אני באמת לא מכירה הרבה בעלי תפקידים במשרדי ממשלה שיודעים בעל-פה את הנתונים ואת החוסרים, כמו שאורנה יודעת. אבל, למשל, הדוגמה שהייתה עם בינוי. הרי, כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, פערי התקצוב בבינוי ידועים. הפערים הולכים ומעמיקים, וכאילו אנחנו חיים בשתי מדינות. אנחנו מקווים עוד לעשות את הדיון הגדול עם האוצר, והתחילה ישיבה ראשונה בנושא. אני מקווה שתהיה התקדמות. אבל לא יעלה על הדעת שכשצריך להחזיר את המבנים בצפון לתפקוד ושכשצריך לשפץ את הדברים, אנחנו נשמע על פלסטרים. אני לא בטוחה שמשרד החינוך נותן לכל הארץ בימים כתיקונם שיפוצי קיץ בסדר גודל של 12 מיליון שקל. זה יפה מאוד. אבל אורנה צריכה לקושש פלסטר אחרי פלסטר, וזאת במקום להסתכל על תוכנית רחבה, ובמקום לקבל החלטות חד-משמעיות. וגם בקיצור הליכים. אפשר לקצר יציאה למכרז לבינוי. אפשר לעשות דברים כדי להחזיר את המערכת. ברור שהורה שאין לו מעון יום לילד שלו, לא יוכל לחזור, או ילד שצריך להיות עם עשרה ילדים בכיתה. גם אני לא בטוחה שהייתי רוצה שילדיי ילמדו בסביבה שכזו.

ולכן, המאמצים שאנחנו צריכים לעשות הם הרבה יותר מערכתיים, הרבה יותר בין-משרדיים. ההתערבות שלכם, אדוני יושב-הראש, בהחלט יכולה לקצר הליכים או להסתכל קדימה כך שנוכל לפעול לא בבירוקרטיה המוכרת והמייגעת. ולא יעזור לי קול קורא שיוצא בסוף אוגוסט לשפץ אני לא יודעת מה.

בנינו, שיפצנו. רבותיי, משרד החינוך הוא צינור לכסף מהאוצר עבור בינוי ושיפוץ. מי שעובד לילות כימים הן הרשויות המקומיות. אני כאן רוצה גם להצדיע לראשי הרשויות, למנהלי אגפי החינוך, למנהלי יחידות הנוער. זו עבודת קודש שנעשית לעיתים בתנאים לא תנאים.

אני רוצה מילה אחת על כוח האדם. אחרי הקורונה אנחנו כבר למדנו על קשיים, ובעיקר בגיל הרך ובגני הילדים, ועל היעדרויות רבות מאוד של גננות וסייעות. זה נושא שאתם מכירים מקרוב. פיתחנו את המסייעת. זו פלטפורמה למילוי מקום. היא עובדת היום עם מאגר של למעלה מ-14,000 סייעות. אנחנו מרחיבים אותו, יחד עם משרד החינוך, גם למילוי מקום לגננות. אנחנו יודעים שהפתרונות של ההורים צריכים להיות בגיל הרך. אבל בראותנו את הצרכים של התיכונים, אסור לנו לאבד את הילדים מגיל חטיבת הביניים, שבשנים האחרונות חוו רק משברים, לצערי. אני לא בטוחה שהם חוו שנת למידה אחת רגילה ושגרתית. לכן, אנחנו מפתחים ערוץ נוסף למסייעת. אורנה הזכירה אותו כי קצת חשפנו אותו בפניה. זה ערוץ שבא בהלימה עם יעדים ומטרות השר ומשרד החינוך ומקצועות ה-STEM, שהם מקצועות הכרחיים ונדרשים. קשה לאתר מורים מקצועיים ואיכותיים במתמטיקה, אנגלית ופיזיקה. אנחנו לא רוצים לאבד את היכולת הזו של הילדים שלנו שהם דור העתיד.

המטרה שלנו היא לספק מענים מיידיים של מומחים, ממש טאלנטים, שיגיעו ממקום עבודתם הפרטי, מחברות היי-טק, מקהילות שבהן הם עוסקים באותם תחומי דעת, ושהם יוכלו ללמד יחידות לבגרות. לצערי, אנחנו מתקדמים עם זה לאט מדי. אנחנו השקענו גם הרבה מאוד כסף בפיתוח המערכת וגם בשיווק שלה, ואנחנו גם מוכנים לצאת לדרך. אני מקווה שבמשרד החינוך והאוצר יזרזו הליכים ושנוכל לעשות את זה לספטמבר הקרוב. המטרה שלנו היא להתחיל בצפון משום שאני מניחה שזה גם יגרום למשפחות לחזור, אם הן יוכלו לקבל גם תעסוקה, ותעסוקה איכותית. השכר הוא שכר גבוה מאוד.

זה חוזים אישיים, נכון?

בהחלט, בחוזים אישיים. אנחנו רוצים לעזור לטייב את המערכת, כולל הוראה גמישה. זאת אומרת, האדם לא חייב לבוא וללמד לאורך שנה שלמה. אפשר שבאותו הסכם עם מנהל בית הספר, ילמדו פיזיקה רק שלושה חודשים בשנה ויסיימו את יחידת הלימוד. אפשר להתאים את המערכת ליום העבודה של אותו מומחה. אני רואה לזה בהחלט עתיד בערבות ההדדית שאנחנו רואים במדינה בעת האחרונה. אני אשמח שגם זה יקודם. ושוב, מצדיעה לעוסקים במלאכה.

יש לי מורה חדש למתמטיקה בשבילך. קוראים לו הרב גפני. גם כך אין לו עבודה עכשיו. אני מאוד ממליץ עליו אם יש עבודה באזור המרכז.

הוא תותח. אם הוא בא ללמד, אני גם אצטרף. אני מורה למדעים. לימדתי בעבר פיזיקה, ביולוגיה וכימיה.

יאללה, קיבלתם.

סימון דוידסון הרים לי להנחתה – אם אתם צריכים מורה לספורט.

אני מורה לשחייה.

בואו נעשה קבוצה.

כבוד היושב-ראש, מיכל באמת דיברה איתי על זה, ואני מאוד אהבתי את הרעיון הזה. יחד עם זאת, אני רוצה לומר שהשר מוביל עכשיו מהלך גדול עם האוצר. יש דיונים באוצר על נושא החוזים אישיים, בדיוק מתוך התפיסה שעליה דיברה כרגע מיכל להגדיל את ההיצע, וגם לקלוט אנשים מהיי טק או מתחומים אחרים עם חוזים יותר גדולים, כי השכר מרתיע אותם. עדיף להם להיות בהיי טק ולא לבוא למערכת החינוך. השר מוליך את זה כרגע עם האוצר, ולכן אמרנו שנעשה פאוזה לרגע עם הרעיון הזה ואחר כך נראה מה יצליח השר לעשות עם זה, יחד עם האוצר, ואז נודיע את זה לציבור.

אנחנו בכל מקרה נשארים במקום עבורכם בכל מקרה. תודה.

תודה.

דן ממשרד האוצר, האם תוכל לתת לי צפי לתוכנית למתווה רב-שנתי שאורנה הציגה, וכמובן בכל מה שקשור בחינוך ולא באופן רוחבי?

כן. דן פיקמן, אגף תקציבים. כפי שאמרה אורנה, אנחנו בעבודה מאומצת על מתווה רב-שנתי. אנחנו חושבים שחלק גדול מהמתווה הרב-שנתי צריך להיות ממוקד בחינוך. זה מה שיזניק את הצפון. שדרוג מערכת החינוך בצפון מאוד מאוד חשוב. תהליך הגיבוש פה בתוך הממשלה, יחד עם הרשויות, הוא ארוך יחסית. הוא מתארך מעבר למה שהיינו רוצים. אבל זה חשוב כדי שהתוכנית תהיה כמה שיותר טובה ושנבטיח כמה שיותר שהיא באמת באמת תשדרג את הצפון. מיקוד מאוד גדול בחיזוק הרשויות המקומיות, יחד עם משרד החינוך, ומיקוד באמת בגמישות, כפי שמיכל הציגה את נושא החוזים המיוחדים שעוגנו בהסכמי השכר, וזה באמת בשורה ליכולת להכניס גמישות בתוך המערכת. זה לא רק עניין השכר, שצפוי להיות גבוה יותר, אלא זה גם עניין של גמישות, של יכולת באמת להכניס גורמים ולהגדיל את עוגת ההון האנושי בחינוך. אני מקווה שבזמן הקרוב אנחנו נגיע להחלטה כזו שבאמת תשדרג את מערכת החינוך.

האם האוצר מודע לכך שאם זה לא עובר בזמן הקרוב תהיה בעיה בפתיחת שנת הלימודים?

הם יודעים. אני משדרת להם את זה כל יום בשידור ישיר.

גם אני רוצה לשדר להם

מודעים, מודעים. אנחנו בשיח יום-יומי עם אורנה ועם כל הגורמים.

לשים גז.

נציגת אלו"ט, בבקשה.

שלום, ותודה. אני עו"ד ליאל פלג מאלו"ט. אני ראש תחום חינוך באגף קידום זכויות ומייצגת פה היום משפחות עם ילדים על הרצף האוטיסטי וגם את ילדי החינוך המיוחד. צריך להבין שעם כל הקושי שיש לכל הילדים בחזרה עכשיו, עבור ילדים עם מוגבלויות, ובפרט עבור ילדים עם אוטיזם, ההשלכות המלחמה והפינוי מהבית הן קשות במיוחד. זה ילדים שהשגרה הקבועה והרצף הטיפולי שלהם קריטיים עבורם. אנחנו רואים שהערעור עליהם יצר כבר עכשיו רגרסיה בהתנהגות, חרדות ופוסט טראומה. הנזק הזה כבר נעשה, ועכשיו יש איזושהי הזדמנות לתקן. אפשר עדיין להחזיר לאיזון ולתמוך בבנייה של שגרה מחדש, אבל צריכה להיות התגייסות מערכתית בשביל שזה יקרה.

בוועדה הקודמת, שנערכה כאן בדצמבר על היערכות לחזרה לצפון, משרד החינוך לא הציג איזשהו מתווה לחזרה ושיקום של תלמידים שזכאים לשירותי חינוך מיוחד. וגם ממה ששמעתי פה היום על התוכנית האסטרטגית, - - -

על איזה מתווה את מדברת?

על התוכנית הרב-שנתית שהוצגה בפעם הקודמת.

התלמידים של החינוך המיוחד מתוקצבים במסגרת חוק, ולכן זה לא קשור בכלל לתוכנית הרב- שנתית. התלמידים מתוקצבים מתוקף חוק, והתלמידים מקבלים את כל מה שהם צריכים. ולכן, כשמדובר על פתיחת כיתות, אנחנו פותחים את כל הכיתות. ואם צריך לפתוח בתי ספר לחינוך מיוחד, אנחנו פותחים את כולם. בתי הספר מתוקצבים בהיבטי הבינוי לנגישות, וזה לא קשור בכלל לרב-שנתי. הם מקבלים תקצוב בנפרד מתוקף חוק.

קודם כול, אנחנו שמחים לשמוע שהצפי הוא לפתיחה של הכול כפי שמתוכנן ומתוקצב. אבל גם בתוכנית שעלתה פה היום, התוכנית הפדגוגית אסטרטגית, לא הייתה איזושהי התייחסות קונקרטית לחזרה בחינוך מיוחד. אני לא מדברת רק על תקציבים, אלא בעיקר מה עושים איתם, מה סוג המענים שעומד להינתן לילדים עם מוגבלויות. אנחנו נשמח לדעת ולשמוע, גם מאז הפתיחה במרץ, מה המענים שניתנו בחינוך המיוחד וגם מה עומד לקרות מעכשיו. אנחנו גם הגשנו אתמול נייר עמדה על הוועדה. אני לא יודעת אם יצא לכם לראות. הצגנו כמה סוגים של מענים שאנחנו חושבים שיכולים להיות רלוונטיים. גם הכשרה של צוותים חינוכיים להתמודדות עם טראומה של ילדים עם מוגבלויות. לצוותים היום אין בהכרח את הידע הזה, וגם הם בעצמם עברו שנתיים מאוד קשות והם צריכים תמיכה מקצועית ונפשית. גם מבחינת עובדי ההוראה וכל עובדי המעטפת: סייעות, מטפלות פרא רפואיות – מהנתונים שהיו פה קודם אנחנו עדיין לא יודעים, ואם יש לך את המידע הזה, אשמח לשמוע, מה החוסרים שקיימים היום, מה הצפי לגיוס עד תחילת שנה, האם נשקלה אולי האפשרות של הענקת מענקים או תמריצים כמו שהיה לעובדי ההוראה בחזרה במרץ, וגם מערכים של תמיכה ומענים רגשיים לילדים עצמם, למשפחות, טיפולים פרטניים, הדרכות הורים, שיוכלו לבנות שגרה ולאזן מחדש. חשוב לי לומר שהמענים האלה רלוונטיים לא רק לילדים שפונו אלא גם לילדים שנשארו ועברו שנתיים מאוד טראומטיות.

מבחינת הנתונים שהיו קודם – אני אשמח אם יש לך מידע לגבי כמה תלמידים צפויים לחזור. גם אם אין עדיין את הכמות הסופית, כמה ילדים ניגשו לוועדות זכאות ואפיון. וגם מבחינת המסגרות – מה צפי מספר הכיתות שאמורות להיפתח, כולל גני ילדים.

חשוב שכל הדברים האלה יקרו כבר בשנה הקרובה. כי אם הילדים לא מקבלים את המענה עכשיו, בזמן אמת, זה יכול לגרור להם נזקים ארוכי טווח. תודה.

תודה רבה.

אורנה, האם תרצי להתייחס?

כן. קודם כול, בתוכנית הרב-שנתית, אנחנו לא עושים הבחנה בין ילד חינוך מיוחד לילד רגיל. כל מה שילד רגיל מקבל במחוז, גם בתקצוב שלו וגם בשיטת התקצוב, מקבלים כל התלמידים, לרבות התלמידים בחינוך המיוחד. הדבר השני שעשינו השנה, ואני חושבת שזה יפה מאוד, זה שבפעם ראשונה יש לנו השנה תקציב גפ"ן לבתי ספר לחינוך מיוחד, כמו תקציב שהיה לכל בתי הספר הרגילים ולא היה לחינוך המיוחד. אנחנו קראנו לזה "פל"ג". התקציב הזה עומד לרשות בתי הספר לחינוך מיוחד, ואנחנו מתקצבים אותו. אני גם משפה אותו בתוספות בגלל שהתקציב הוא קטן כי מספר התלמידים הוא קטן. קודם כול, זו בשורה.

שנית, אנחנו מקיימים אלפי ועדות זכאות. אין לי כרגע את המספר המדויק, אבל אם אני זוכרת נכון, הגענו ל-1,400 ועדות זכאות בסטטוס האחרון שלנו. אנחנו פותחים את כל הכיתות לחינוך מיוחד שצריך. יש לנו פעימה שנייה לקבל, ואני יכולה להגיד לך כמה כיתות עוד יש לנו לקבל. בפעימה השנייה שלנו זה 42 כיתות בשכיחות נמוכה שחסרות לנו, ועוד 17 כיתות בחטיבה העליונה. הכיתות האלה ייפתחו. אני גם קיבלתי תשובה גם שיזרימו לנו את התקציבים, ואנחנו נפתח את הכיתות. התלמידים ישנם, אין שום סיבה שלא נפתח אותן.

לגבי זה – האם יש איזשהו מידע לגבי מספר הכיתות שהיו בשנה שעברה?

יותר גדול מפעמים קודמות. מספר התלמידים בחינוך המיוחד וכמות הוועדות היא אקספוננציאלית, בלתי הגיונית בעליל. אנחנו צריכים לעשות סדר בעניין הזה כי הורים ובתי ספר מפנים יותר תלמידים בלקויות קלות לחינוך המיוחד, וזה גם משאבים גדולים. זה פוטר את בתי הספר מהתמודדות עם תלמידים רגילים, וזה קושי.

יש לזה פתרון והוא לאמץ את מסקנות ועדת שפירא.

הייתה ועדת שפירא, אלא שוועדת שפירא עשתה באותה הזדמנות רביזיה בכל מערך החינוך, ובשביל זה צריך מיליארדים. המנכ"ל מונה על ידי שר החינוך להביא מסקנות ליישום מה שכן אפשר ליישם בשנים הקרובות, וזה באמת יפתור את הסוגיה הזאת. אבל משכך, משאין עוד מענה, כל תלמיד בחינוך המיוחד יקבל את מלוא הסל שלו וייפתחו כיתות בהתאם או בתי ספר לחינוך המיוחד.

האם את יודעת מה עלות כיתה לחינוך מיוחד?

היום אני אשמח ש - - -

אני אשמח להגיד לך שזה מיליון שקל. כל כיתת חינוך מיוחד עולה מיליון שקלים. בכיתות האלה יש עשרה ילדים, ולפעמים שמונה ילדים, ויש בהן צוותים רבים שנותנים את כל המענים הרגשיים והטיפוליים. דווקא תלמידי החינוך המיוחד מקבלים את המענים הנדרשים במסגרת הצוותים שלהם בגלל שהכיתות קטנות. יחד עם זאת, מה שהם מקבלים, פלוס מה שאנחנו ניתן במסגרת התוכנית הרב-שנתית, גם הם יקבלו. מבחינתנו, אנחנו ניתן להם את מלוא המענה, וזה בדין. מגיע להם הכול. אם יש לך רעיונות נוספים ומסמך שאני יכולה לקרוא אותו, אז תעבירי לי אותו. אשמח ללמוד ממנו.

בסדר גמור. תודה רבה.

אסיה ממשרד הביטחון, אני רוצה לדעת אם יש לכם סקירה לגבי צפי המיגונים. כמה חסרים ומה תכנון?

אתייחס לשאלתך. נכון לכרגע, מתוך כלל התוכנית, אנחנו עומדים על כ-86 גנים. אני אחלק את זה: 76 ייפתחו מתוך מסגרת התוכנית שלנו, שהיא פחות או יותר 320 מוסדות חינוך שנכנסו בתוכנית העבודה, ב-1 בספטמבר. עוד עשרה ייפתחו לאחר חגי תשרי. יש כמה עבודות שלא נספיק לסיים עד אז. בנוסף לכך, עוד 15 בתי ספר. יש הרבה מאוד חלקים בתוכנית ואנחנו מנסים לקדם אותם כמה שיותר מהר בכל המובנים, בין אם זה דרך הקבלנים ובין אם זה דרך ביצוע רשותי. כמובן שפועלים גם דרך הוראת השעה. אבל בכל זאת יש לנו גם מוסדות חינוך שמבוצעים דרך היתרי בנייה. גם משרד החינוך וגם המועצות עצמן מאוד מעורבים כדי לקדם את אותם היתרי בנייה כמה שיותר מהר. אבל כל עוד היתרי בנייה האלה לא נסגרים, אנחנו לא יכולים להתחיל בתהליך הביצוע. כן עושים את מרב המאמצים בנושא.

האם זה מתוקצב?

הם מתוקצבים. כלומר, כשאני אומרת 320 מוסדות חינוך, זה כרגע 320 מוסדות חינוך שכבר מתוקצבים בתוך מסגרת ה-0–9. כלומר, יישובי קו העימות, כולל רמת הגולן עד קו 9 ק"מ. זה כן משהו שהולך ועולה. כלומר, כרגע זה 320. שבוע הבא זה כבר יכול להיות 340. יש מספר מועצות שהכניסו לנו פערים נוספים, למשל, מטה אשר, ואנחנו מנסים לעזור להן לסגור את זה ושהן יבצעו את זה באופן עצמאי, ובכך לתת מענה.

מה מספר המוסדות, הגנים ומעונות שבהם עדיין אין מיגון?

יש בתוך התוכנית כרגע 234 גנים. כפי שאמרתי, 86 יהיו מוכנים לקראת תחילת שנת הלימודים. ויש לנו 84 בתי ספר, ומתוכם 15 יהיו מוכנים בתחילת הלימודים. צריך להבין שכמעט רוב בתי ספר הולכים לתוך ביצוע בהיתרי בנייה ולא בהוראת שעה בגלל הגובה שלהם וכמות המבנים שצריך לעשות ואותם מרחבים מוגנים, ולכן זה כן לוקח יותר זמן. לא מדובר בתהליך בנייה של חמישה-שישה חודשים. רק ההיתר עצמו לוקח קרוב לתשעה חודשים.

מאיה, מנכ"לית עמותת בקהילה, אחרונת הדוברים, בבקשה.

שלום לכולם. שלום לכבוד יושב-ראש הוועדה, לחברי הכנסת, למנהלת מחוז צפון, שמי מאיה ואני מנכ"לית עמותת בקהילה. אני באתי להשמיע את הקול מהשטח של אלו שעוסקים בחינוך הבלתי פורמלי ואת שנת השירות. עמותת בקהילה היא עמותה שמפעילה כרגע שבע קומונות ברחבי הארץ, כששלוש מתוכן הן באזור צפון. במהלך השנתיים האחרונות, עם פתיחת המלחמה ב-7 לאוקטובר, השינשינים והקומונות שלנו יצאו והתפנו ביחד עם התושבים. הם הגיעו איתם לכל מקום שאליו הם הגיעו, בין אם זה לאילת, לתל אביב ולטבריה, והיו הראשונים לחזור איתם לקריית שמונה.

השינשינים שלנו הם אלו שפתחו, יחד עם צוותי החינוך, את בתי הספר החירומיים. הם עושים עבודת קודש בכל מה שנוגע לקשר האישי שלהם עם הילדים. עמותת בקהילה עוסקת באמת באוכלוסיית היעד של ילדים בכיתות ד' עד ט'. אני באה להשמיע קצת את הקול של שנת השירות.

על כמה שינשינים מדובר?

יש לנו 30 באזור צפון. בגליל עליון ובקריית שמונה יש לנו 20 שינשינים. השנה בחרנו לפתוח קומונה חדשה בגליל עליון לאור המצוקה ששמענו על מצוקת כוח האדם שדיברו עליה. אנחנו נכנסים השנה גם לקיבוץ כדרים וגם לקיבוץ עמיעד. וגם בקריית שמונה, כמו שאמרתי, אנחנו מהראשונים לבוא ולחזור למקום עצמו. אנחנו עושים פעילות בלתי פורמלית בתוך בתי הספר, וגם בשעות אחר הצוהריים בשכונות עצמן. אנחנו מתרגמים את כלי החוסן התיאורטיים לכדי פעילות בלתי פורמלית לילדים. אנחנו עושים את זה כרגע מאוד מאוד אינטואיטיבי. אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה הרבה הרבה יותר מקצועית. נשמח לעזרה בעניין הזה.

אני רוצה להעלות כאן את הקול של הכוח והמשאב הזה שנקרא "שינשינים" ופעילות בלתי פורמלית כדי לראות איך מזניקים את זה ומייצרים את החוסן הזה, כי אנחנו נכנסים למקום שבו היה ואקום.

אני גם קוראת לכם לבוא ולשתף איתנו פעולה. אנחנו נשמח לבוא ולשמוע על כל הצעה או רעיון כדי לראות איך ממנפים את זה ומייצרים יחד משהו טוב.

רק שתדעי שלשנת שירות, מתוך התקציב של ה-19 מיליון של החלטת ממשלה 2826, שאותה אנחנו מפעילים עכשיו, יש לנו במטולה שתי קבוצות של קומונות לשנת שירות, בקריית שמונה – שלוש קבוצות, בגליל עליון – שלוש קבוצות, במבואות חרמון – קבוצה אחת, במרום גליל – שתי קבוצות, במעלה יוסף – שלוש קבוצות, בשלומי – שלוש קבוצות, ובמטה אשר – שלוש קבוצות, מעבר לכל ארגוני הנוער הנוספים, רק לשנת שירות יש הרבה עבודה שם. נשמח שתשתפי פעולה גם עם הרשויות המקומיות. אני יודעת שאתם פועלים בחלק מהרשויות. תוכלו לפעול בכל הרשויות הללו.

אנחנו לגמרי עובדים איתן יד ביד. ברשותכם, אם אפשר, אדוני יושב-הראש, אני רוצה להשמיע לכם משהו קטן מהשטח של אחת האימהות בבתי המלון שהחבר'ה מקריית שמונה התפנו אליהם.

(השמעת הקלטה)

תודה לכם.

לכל הדעות, עושים עבודה מדהימה בשטח.

תודה רבה.

בת שבע ממשרד נגב-גליל, בבקשה.

כאמור, משרד נגב-גליל נכנס לשלוש הרשויות העירוניות: קריית שמונה, שלומי ומטולה. קריית שמונה קיבלו כ-62 מיליון מתוך ההחלטה, שלומי – 20, ומטולה – 5. מטולה בחרה בביצוע עצמי. היא הגישה לנו תוכנית עבודה. בשל החלטת הממשלה של עדיפות למוסדות חינוך, ביקשנו לוודא שקודם כל מוסדות החינוך מכוסים בתקציב הזה, ואז הקצאנו להם עוד. בהתאם לתקשורת שלנו איתם והכול, למרות שבהתחלה לקח למוסדות החינוך שלהם קצת זמן להיכנס לעבודה, נכון להיום כולם בעבודה. לא שידוע לנו שהם לא אמורים להיות ערוכים ל-1 בספטמבר.

שלומי סיימו את כל השיפוצים, למעט בית ספר אחד שהם לא היו צריכים אותו לכל השנה, והם נערכים לו ל-1 בספטמבר. כל שאר המוסדות חינוך הסתיימו והוקצו להם כל התקציבים. קריית שמונה – בחלק הראשון עד ה-1 במרץ, שיפצנו את כל מוסדות החינוך. זה היה סדר גודל של 40 מיליון. ראש העיר ביקש להקצות גם את ה-22 הנותרים למוסדות חינוך, למרות שזה בתר. אלו היה דברים נוספים שהם רצו לתת לאותם מוסדות חינוך כדי שהם ייראו יותר טוב, עוד ציודים יותר מתקדמים, וכל מיני דברים כאלה ואחרים, וחלק זה ממש שיפוצים נוספים. בימים אלה, באמצעות חברת עמידר, אנחנו עובדים בשיתוף עם משרד השיכון. הם נכנסו ממש בימים אלו, וזאת לאחר שהסתיימו שם מסגרות הקיץ, והם עושים את שלב ב' של השיפוצים שהם רוצים. נכון להיום, זה אמור להתכנס עד ל-1 בספטמבר. כלומר, זה אמור להיות מוכן. חלק מהדברים הם ביקשו לעשות בביצוע עצמי – זו הסקירה פחות או יותר.

תודה רבה.

הוועדות משתתפות בצערן של המשפחות השכולות. הוועדות מתפללות להשבתם של החטופים, להצלחת הלוחמים ולרפואת הפצועים.

הוועדות ערות לקשיים ולאתגרים שעמדו, ועדיין עומדים בפני משרד החינוך, וגם בפני תלמידי היישובים ברשויות בצפון נוכח המלחמה המתמשכת.

לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה ב-1 בספטמבר, הוועדות קוראות למוסדות החינוך בצפון לוודא את קליטתם הרגשית והחברתית של התלמידים.

הוועדות מברכות את משרד החינוך על עבודתו המאומצת לשיקום מוסדות החינוך כדי לספק לתלמידי הצפון את המענים החינוכיים וכדי לצמצם את הפערים הלימודיים.

הוועדות קוראות למשרד החינוך לנהוג ברגישות ובהבנה עם רשויות בצפון, ובעיקר עם מטולה, בנוגע לפתיחת בתי הספר בשנת הלימודים הקרובה.

הוועדות רשמו לפניהן את הבטחת משרד החינוך לפתיחת כל כיתות החינוך המיוחד בצפון לקראת שנת הלימודים הבאה.

הוועדות דורשות ממשרד החינוך להחריג את יישובי הצפון בהרשאות לבינוי מוסדות החינוך. הוועדה קוראת להשלים את הפער כדי שפערי הבינוי יוכלו להגיע לסכום הריאלי שהרשות מוציאה בסוף, בעיקר ברשויות המפונים. אני חושב שאם אנחנו לא מצליחים לעשות את זה בכלל הארץ, אז לפחות ביישובים המפונים.

הוועדות מברכות על העברת התקציבים לחינוך הבלתי פורמלי בצפון.

הוועדות קוראות למשרד האוצר, למשרד החינוך ולממשלה לסיים את הכנת התוכנית להזנקת הצפון בשדרוג מערכת החינוך, במסגרת המתווה הרב-שנתי, וזה כבר בימים הקרובים, כדי שמשרד החינוך יוכל לצאת לעבודה ב-1 בספטמבר.

ברשותכם, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 15:41.