פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
16/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 343
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ' בתמוז התשפ"ה (16 ביולי 2025), שעה 9:35

זכאויות והטבות של תושבים חוזרים
ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב-24.2.2025

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי

דוריס קריאף - מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

טירה אמרוסי גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

דני זקן - סגן ראש מנהל הביטוח והגבייה, המוסד לביטוח לאומי

אושרת זליאסניק - סגנית מנהלת תחום מרשם בריאות, המוסד לביטוח לאומי

נוריאל גבאי - מנהל תחום מיכון וחקיקה, המוסד לביטוח לאומי

תמר שמרלינג - מנהלת חטיבת יישומי בריאות, המוסד לביטוח לאומי

דיקלה קהת - מנהלת תחום בכירה ביטוח בריאות, המוסד לביטוח לאומי

מרינה שפס - ראש אגף עלייה והגירה בין-לאומית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ד"ר אילה אליהו - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מאיר אייזנקוט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רקפת ישי - מנהלת תחום יבוא אישי, רשות המסים

ערן כדורי - מפקח ארצי, חטיבה מקצועית, רשות המסים

יאיר קנאי - רכז זכאות דוברי אנגלית, הסוכנות היהודית

ליאת אורן וקס - תושבת חוזרת ואימא יחידנית

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


זכאויות והטבות של תושבים חוזרים

בוקר טוב לכולם, תודה לכל מי שהצטרפו ובאו. אנחנו מקיימים דיון תחת הכותרת של זכאויות והטבות לתושבים חוזרים. הדיון הזה באופן מסוים הוא ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה כאן בוועדה בחודש פברואר, אבל מבחינתי כיושב ראש הוועדה לא מדובר בישיבת מעקב, אלא בפתיחה מחודשת של נושא שאני מתכוון להפוך אותו לאחד מצירי המאמץ המרכזיים של הוועדה הזו, והוא הצורך המיידי בגיבוש מדיניות ממשלתית רב-שנתית ואסטרטגית לנושא החזרתם של ישראלים לחיים במדינת ישראל.

בפתח הדברים אומר שלא קל לנהל דיון בצורך בקביעת מדיניות להחזרתם של ישראלים לארץ בשעה שעדיין 50 מאחינו חטופים בידי ארגוני המרצחים הברברים. יש איזושהי תחושה שלעסוק בהחזרת תושבים כשמדובר באנשים שחיים מעבר לים, איך הייתי אומר? זה כמעט להתעלם או לא לתת את המשקל הראוי למשימה הדחופה שכולנו חייבים לעסוק בה מבוקר ועד לילה, וזו משימת החזרת החטופים וסיום המלחמה בעזה.

אני מקווה מאוד שהעיסוק שלנו בנושא הזה, ששייך יותר לתחום השגרה מאשר למציאות שבה אנחנו נמצאים, אני מקווה שהדבר לא ייתפס כאיזושהי הקלת ראש בסוגיה החשובה של החזרת החטופים. בשבוע הבא הכנסת יוצאת לפגרה, לחטופים ולבני המשפחות שלהם אין פגרה עד שהם יחזרו לכאן, ומשבוע לשבוע יותר ויותר קשה לאחוז בשגרת הדיונים בבית הזה כאשר הכישלון המתמשך בהחזרת כל החטופים ניצב לנגד עינינו.

אחרי שאמרתי את הדברים הללו, כן אזכיר שהוועדה בחודש פברואר עסקה בסוגיית מערכת ההטבות והזכאויות לתושבים החוזרים. התקבלה סקירה על ידי משרדי הממשלה, ונשלחה שורה ארוכה של שאלות ובקשות למשרדים השונים. העובדה שלקראת הדיון הזה קיבלנו התייחסות מסודרת רק של משרד אחד, משרד הבריאות, בראש ובראשונה מלמדת אותי עד כמה הנושא הזה של החזרת הישראלים לארץ ועידוד החזרת או חזרתם של אזרחים ישראלים לחיים במדינת ישראל, כמה הנושא הזה לא נמצא במקום הראוי לו בתוכניות העבודה של המשרדים השונים.

בשבוע שעבר התקיימה כאן סקירה של שר העלייה והקליטה שזוכה להערכה גדולה מצידי ומצד הוועדה. שבועות מספר לפני כן התקיימה כאן סקירה של מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. סוגיית עידוד החזרתם או חזרתם של ישראלים לא הופיעה במצגות של שני האישים הנכבדים הללו, ולא הוצגה כחלק מתפיסת העבודה האסטרטגית של משרד העלייה והקליטה. זה לא אומר שלא נעשים מאמצים, זה כן מעיד על מיקום הסוגיה הזאת בסדר העדיפויות של הממשלה ושל המשרד המוביל, וגם בסופו של דבר של משרדים אחרים.

החלטת הממשלה האחרונה בנושא מדיניות עידוד החזרה של אזרחים ישראלים לחיים בישראל התקבלה בשנת 2010. 15 שנים עברו, חלקים גדולים בתוכנית, כדרך אגב, או לא יושמו או לא יושמו בהצלחה לאור המדדים הכמותיים שנקבעו בהחלטה, חזרה של 15,000 אזרחים ישראלים מדי שנה. הגענו בשנות השיא למחצית מהיעד הזה, ו-15 שנים שממשלת ישראל לא קיבלה החלטה, ממשלות ישראל לא קיבלו החלטה בנושא הזה.

אני מבקש להזכיר שהקהילה היהודית השנייה בגודלה בתפוצות היא קהילת האזרחים הישראלים שעברו לחיות מעבר לים. אחרי הקהילה היהודית האמריקאית, הקהילה הבאה בגודלה, ויש כאן הערכות שונות, תכף נשמע על גודל הקהילה הישראלית שחיה מחוץ לישראל, אבל זו הקהילה היהודית השנייה בגודלה שחיה בתפוצות. ולדבר על עידוד עלייה ממדינות שבהן יש 100,000 יהודים, 200,000 יהודים, הכול חשוב, הכול יפה, הכול ראוי, אבל להתעלם מהעובדה שבין 600,000 למיליון ישראלים חיים היום מעבר לים, הדבר הזה הוא בעיניי משגה אסטרטגי של מדינת ישראל, גם מבחינת החוסן הלאומי שלנו, החוסן הכלכלי שלנו, מבחינת סדר היום הציוני של החברה הישראלית. זה פשוט אבסורד.

בעוד כמה רגעים נפנה להצגת הנתונים. גם כאן העובדה שלמיטב ידיעתי זה כמעט המחקר הראשון שנעשה על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת בסוגיה הזו, גם זה מעיד אולי על חוסר תשומת הלב שלנו לחשיבות הסוגיה הזו. ואני מתכוון בצורה חד משמעית לשנות את המגמה הזאת כאן בוועדה, בתקווה שזה יוביל לשינוי גם במדיניות הממשלתית. אני מודה כמובן כתמיד גם לצוות הוועדה שהכין את הדיון וגם לצוות מרכז המחקר והמידע שהתגייס במהירות והניח תוך שבוע מסמכים חשובים מאוד לפנינו שמציגים את היקף האתגר ואת היקף הפוטנציאל.

אני כן מבקש להוסיף בסיום הדברים, ואז חבר הכנסת בליאק יאמר דברי פתיחה, אני כן מבקש להוסיף את הנקודה הבאה, והיא כמובן משקפת את תפיסת העולם שלי ושל מפלגתי. המספרים מדברים בעד עצמם. כפי שנראה בשקף הראשון שיוצג על ידי מרכז המחקר והמידע, כאשר מסתכלים על העשור האחרון, על מספרי התושבים החוזרים, ניתן לראות תמונת מצב מאוד מאוד ברורה. במשך שבע שנים, מ-2014 עד 2020 אנחנו מדברים על איזשהו פלאטו, על חזרה של בין 7,000 ל-8,000 ישראלים מדי שנה לארץ.

(מוקרנת מצגת)

הפילוח הדמוגרפי נמצא במחקר, בוודאי תיגעו בו, הוא מאוד מעניין, מראה שרוב החוזרים זה לא אנשים שיצאו לרילוקיישן של שנתיים או שלוש ללימודים או לעבודה, אלה דווקא אנשים שנמצאים זמן משמעותי מעבר לים. 70% מהחוזרים הם לא אנשים שיצאו ללימודים של שנתיים, אלא אנשים שבנו חיים בחו"ל וקיבלו החלטה לחזור למדינת ישראל. וקל לראות כיצד החל משנת 2000 ישנה צניחה, צניחה של ממש, קריסה במספר התושבים שחוזרים למדינת ישראל.

יש כאן שנתיים של קורונה, כולנו יודעים שבזמן הקורונה אנשים לא זזו ולא נעו. ראשית, השמיים היו סגורים, שתיים, אנשים לא קיבלו החלטות משמעותיות בתקופת הקורונה, סוגיות של חיסונים, של ביטוח בריאות, אנשים לא זזו בקורונה. אבל במקום לראות זינוק במספר החוזרים אחרי הקורונה כי אנשים השעו את ההחלטות שלהם, אנחנו רואים בשנת 2023 המשך צניחה חופשית במספר הישראלים החוזרים, בניגוד גמור למה שהיה צריך להיות.

ולא צריך לדבר כאן עוד פעם, אולי ישראלים לא יצאו לרילוקיישן בזמן הקורונה ולכן הם לא חזרו, כי אמרתי, רוב החוזרים הם לא אנשים של תקופה קצרה. יש צניחה בשנת 2023 במקום מגמה של עלייה. על שנת 2024 אין הרבה מה לדבר, אנחנו בשנה של מלחמה, מלחמה קשה.

ואני אומר בצורה חד-משמעית, הצניחה בשנת 2023, למיטב הבנתי, הניתוח שלי, קשורה בטבורה למאבק הדרמטי שהתחיל במדינת ישראל על אופייה ועל דמותה של הדמוקרטיה הישראלית. ולי אין ספק שהמהפכה המשטרית והמחלוקת החברתית הדרמטית שמדינת ישראל נקלעה אליה בשנת 2023 תרמה תרומה אדירה לעיכוב בחזרתם של ישראלים. אין דרך אחרת בעיניי להסביר את הנתון הזה. ואני אומר כאן בצורה ברורה, כל עוד יהיה איום משמעותי על האופי הדמוקרטי, הליברלי, המתקדם, המשגשג של מדינת ישראל, כל עוד תימשך המתקפה על מוסדות דמוקרטיים בישראל, על האקדמיה, על מרחבים של תרבות, של עיתונות חופשית, אנחנו נראה את המשך הקריסה והצניחה במספרי הישראלים החוזרים.

וכשמסתכלים על המקום המרכזי שממנו ישראלים חוזרים לארץ, צפון אמריקה, גם מבינים שככל שמדינת ישראל תמשיך במגמה הזו שאנשים לא בטוחים באופי המערבי והליברלי של מדינת ישראל, הירידה במספר התושבים החוזרים תימשך.

אנחנו לא מציגים למול הגרף הזה את הגרף של מספר הישראלים העוזבים. גם בזה הוועדה תעסוק בצורה אינטנסיבית, בבריחת המוחות ממדינת ישראל, בנתונים של ההגירה. כדרך אגב, לאורך כל השנים הללו, למרות מספרי התושבים החוזרים ולמרות גלי העלייה, למעט בתקופה של השנים של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שהביאו לזינוק דרמטי במספר העולים לארץ, ההגירה ממדינת ישראל היא הגירה שלילית, ושתי התופעות האלה צריכות להעסיק אותנו במשולב.

התפקיד שלנו הוא לגרום ליותר ישראלים שחיים בחו"ל לרצות לחזור למדינת ישראל ולגדל בה את הילדים. במקביל, התפקיד שלנו הוא לגרום לישראלים שחיים כאן בארץ להאמין בעתיד המשגשג של מדינת ישראל כמדינה מתקדמת, כמדינה שבה אנשים באמת יכולים לבנות את חייהם ברווחה, בכבוד, מתוך תודעה שיש כאן עתיד לילדים ולנכדים שלהם. זה קשור מאוד בביטחון, זה קשור מאוד גם באופייה של מדינת ישראל ועד כמה היא נותרת מדינה מתקדמת, פורצת דרך, ומובילה בעולם המערבי.

אני מתכוון לשים את הנושא הזה כנושא מאוד מאוד מרכזי בחודשי עבודתה הבאים של הוועדה, והיעד מבחינתי הוא ברור – גיבוש מדיניות ממשלתית ארוכת טווח לעידוד חזרה של ישראלים לארץ בשורה מאוד משמעותית של הטבות שבצידן מהלכים ברורים לעידוד החזרה. אני מאוד מקווה שהמצגת הבאה שתוצג כאן על ידי שר העלייה וקליטה או מנכ"ל משרדו, אחת השקופיות הראשונות תהיה המבצע לעידוד חזרה של אזרחים ישראלים לחיות כאן בישראל.

אלה הם פני הדברים. אני שב ומודה לכל הגורמים שהגיעו ומייד נשמע את ההצגה של מרכז המחקר והמידע, אבל קודם לכן, חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, תודה רבה על הדיון. גם לצוות הוועדה כמובן, למרכז המחקר והמידע. עוד לפני הכנסת, במקביל לפרקטיקה המקצועית שלי כרואה חשבון, שימשתי כיועץ ליזמות במשרד העלייה והקליטה, ובין היתר כמובן פגשתי לא מעט עולים חודשים ולא מעט תושבים חוזרים שאחרי החזרה רצו לפתוח עסק כאן. והיו שם סוגיות מיוחדות שעלו לא מעט במסגרת המגעים שלי איתם. אני חושב שאחת הסוגיות שאנחנו צריכים לעמוד עליהן כאן, האם קיים פער בין זכויות של עולים חודשים לזכויות של תושבים חוזרים. ככל שהוא קיים, מה הפער? באילו נושאים? ואם צריך לסגור אותו והאם אנחנו יכולים לסגור אותו? כי אני חושב שזו אחת הסיבות המרכזיות לקבלת ההחלטה בסופו של דבר, לחזור או לא לחזור.

בהמשך למה שאמרת, אני חושב שכל מי שנמצא כאן באולם הוועדה מכיר משפחה או כמה משפחות שעזבו את הארץ בשלוש השנים האחרונות, והסיבות הן ברורות, גם ההפיכה המשפטית וגם המלחמה, ולצערי, בשנתיים האחרונות מדינת ישראל היא לא מדינה מאוד אטרקטיבית לחזרה, וזה מצב מאוד עצוב.

אנחנו לא מכירים בדיוק את המספרים של העוזבים, אבל אין ספק שמדובר בעשרות אלפי אנשים, וזו ירידה איכותית. כלומר, מי שעוזב בסופו של דבר אלה אנשים שבדרך כלל יש להם אופציות, אלה אנשים משכילים, אנשים חזקים, אנשים שבמקום שיתרמו למדינת ישראל, במקום שישלמו מיסים במדינת ישראל, יתרמו במקום אחר.

אני חושב שאחת המשימות לשנים הקרובות, המשימה שלנו, של הכנסת, של הממשלה, להחזיר אותם הביתה. ועל מנת להחזיר אותם הביתה צריך ליצור את התנאים הנכונים, את מערכת התמריצים, את מערכת ההטבות, ואפשר לעשות את זה. לצערי, אני לגמרי לא בטוח שהממשלה הנוכחית מעוניינת בכך, אבל זה לא פוטר אותנו מהניסיון, כפי שאמרת, לגבש מדיניות בנושא, כי בסופו של דבר יהיו כאן בחירות ויהיה כאן שינוי, ואנחנו חייבים להחזיר את האנשים האלה הביתה, ואני בטוח שאם המצב ישתנה הם ישמחו לחזור הביתה, אבל זאת המשימה. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת בליאק. ברשותכם, אנחנו ניגש להצגה של מרכז המחקר והמידע, ד"ר איילה אליהו ומאיר אייזנקוט יציגו בעבורנו את שני המחקרים שנעשו. ועוד פעם, אני מודה לכם, כי אלה דברים שהוכנו - - -

זה מופיע באתר הוועדה.

מי שרוצה לעקוב, זה עלה לאתר הוועדה. תודה על העבודה המאומצת. בבקשה.

תודה רבה. שמי אילה אליהו ממרכז המחקר של הכנסת. אני אומר קודם כול תודה רבה למשרד העלייה והקליטה שמסרו לנו נתונים בטווח מאוד קצר. ערכנו סקירה ראשונית, לא הספקנו לעשות משהו מקיף עד הסוף. אני אציג כמה נתונים.

יש לומר שאתם ממשיכים לעסוק בנושא, זאת אומרת, זו איזושהי טיוטה, לא בדיוק טיוטה, אבל זה פרסום ראשוני, ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא.

(מוקרנת מצגת)

בהחלט. אני אציג כמה נתונים מתוך המחקר. כפי שהציג כבר היושב ראש, אתם רואים כאן את מספרי התושבים החוזרים בשנים האחרונות. אני אדגיש שמדובר בתושבים חוזרים לפי הגדרת משרד העלייה והקליטה, כלומר, תושב חוזר הוא מי שהיה תושב ישראל ושהה יותר משנתיים בחו"ל. התושבים החוזרים מקבלים סיוע בישראל מהמשרד לעלייה וקליטה וממשרדים אחרים בהתאם למספר השנים ששהו בחו"ל. יש הטבות וסוגי סיוע שניתנים רק אחרי יותר משנתיים בחו"ל.

הנתונים האלה מציגים את התושבים החוזרים כולל הילדים שלהם. וכפי שציין היושב ראש, אתם יכולים לראות את הירידה במספר התושבים החוזרים מכ-8,000 בשנת 2020 לכ-4,000 בשנת 2024. ובאמת מעניין להשוות את זה למה שנקבע בהחלטת הממשלה משנת 2010 שקבעה איזשהו יעד של כ-15,000 תושבים חוזרים בשנה.

שנה וחצי, רק אני מתקנת. היעד בהחלטת הממשלה היה לשנה וחצי, שנה וארבעה חודשים נדמה לי, והגענו ליעד בשנה וארבעה חודשים ב-2011-2010. זה לא כאן.

בסדר גמור. זאת אומרת, כשיש החלטת ממשלה ומדיניות מצליחים.

וכפי שהסברתם לי, ההחלטה כבר לא תקפה כיום.

מבצע.

אין החלטה.

השאלה היא אחרי כמה זמן חוזרים התושבים. אתם יכולים לראות כאן שרובם, כפי שציין היושב ראש, 70% חוזרים אחרי יותר מחמש שנים, וכמעט שליש מהם חוזרים אחרי יותר מעשר שנים.

זה היה נתון מדהים.

שאלה נוספת היא מאיפה הם חוזרים.

אני רוצה לומר, השקופית הזו, אני חייב לומר שבעיניי היא באמת אולי השקופית החשובה ביותר מבחינת המדיניות. כי ישנה איזושהי אינטואיציה שאומרת, אנשים נוסעים לשנתיים, בטח רוב החוזרים הם אנשים שמראש לא תכננו להשתקע מעבר לים. ומה שרואים כאן זה שבסופו של דבר 70% מאלה שחוזרים בעשור האחרון הם אנשים שהשתקעו בחו"ל, אלה לא אנשים שנסעו וחיו שם על מזוודות כסטודנטים. בנו שם חיים, חמש שנים, עשר שנים, ועדיין קיבלו את ההחלטה לחזור לישראל. זה רק אומר מה גודל הפוטנציאל בקרב אנשים שכבר העתיקו את חייהם לחו"ל.

נמשיך עם המדינות שמהן חוזרים התושבים החוזרים. אתם יכולים לראות שכמחצית מהם חוזרים מצפון אמריקה, ארצות הברית וקנדה. יש כ-13% שחוזרים ממדינות של מערב אירופה, בריטניה, גרמניה וצרפת, ו-8% מהם שחזרו מרוסיה ואוקראינה. אנחנו מדברים על חמש השנים האחרונות. ובין השנים האלה, שנת 2022, השנה של מלחמת רוסיה-אוקראינה, בשנה הזאת אנחנו ראינו עלייה בשיעור התושבים החוזרים שחזרו מהמדינות האלה, מרוסיה ואוקראינה.

לגבי התפלגות הגילאים בקרב התושבים החוזרים, בולט כאן השיעור של 45% של תושבים חוזרים בגילאי 28 עד 60, גילאי העבודה הבולטים, שהוא שיעור גבוה משיעור בני הגילאים האלה באוכלוסייה הישראלית. זאת אומרת, הרבה מהם הם האוכלוסייה הניידת, הפעילה, העובדת, ואנחנו רואים שהחלק שלהם גבוה בקרב החוזרים.

אני אציג פה עוד נתונים לגבי עולים חדשים שחזרו לישראל והם לא נכללים בקבוצה הקודמת כי הם עדיין בתחום הזכאות שלהם כעולים חדשים.

כלומר, עד עשר שנים?

עד 15 שנים. הם מוצגים כאן בנפרד, אני אדגיש, ללא הילדים, כך שהקבוצה הזאת היא יותר גדולה. אנחנו רואים שבעשר השנים האחרונות בממוצע חזרו קצת יותר מ-2,000 בשנה, עם פיק בשנת 2022, שוב, בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, אנחנו רואים חזרה משמעותית של כ-5,700.

אני רק רוצה לציין שהנתונים אל מי שהגיע אלינו רק לבצע את ה"גרירה", כי יכול להיות שיש יותר, ואנחנו לא - - -

ואם מסתכלים על מספר השנים שאחריהן חזרו אותם עולים, אנחנו רואים כאן שאלה שחזרו אחרי יותר מעשר שנים הם קבוצה גדולה ואפילו יותר גדולה מהקבוצה של התושבים החוזרים.

אחד האתגרים של התושבים החוזרים הוא הנושא של ביטוח הבריאות. אם הם חוזרים אחרי יותר מחמש שנים, הם כבר לא נחשבים תושבים, ולכן הם צריכים להמתין כשישה חודשים עד קבלת ביטוח בריאות בישראל, או לשלם תשלום של 15,000 שקלים. הוועדה ביקשה מאיתנו להציג נתונים על כמה מהתושבים החוזרים ממתינים את התקופה בלי לשלם וכמה מהם כן משלמים את התשלום. קיבלנו את הנתונים מהביטוח הלאומי אתמול בערב ולכן הם עדיין לא מופיעים במסמך, נכניס אותם אחר כך, אבל אני יכולה כבר להגיד שמהנתונים האלה רואים ש-93% מהתושבים החוזרים לא משלמים את התשלום המיוחד של 15,000, רק 7% משלמים את התשלום הזה, כך שזה בהחלט מהווה אתגר עבורם.

לא, זה ברור, זה גם אומר שיש פה אלפי אנשים שמסתובבים חצי שנה עם ילדים בלי ביטוח בריאות ציבורי.

לא, לילדים יש.

לילדים יש. למבוגרים. אבסורד. זה פר בן אדם, ה-15,000?

כן.

דיקלה קהת, ביטוח לאומי. אני רק אציין שלקטינים אין תקופת המתנה ולכן הם לא חייבים בתשלום.

בסדר גמור, אבל המשמעות היא, וזה דבר שנדון בדיון הקודם, שמשפחה של ישראלים שחוזרת לארץ צריכה לשלם 30,000 שקל כדי שההורים ייכללו בביטוח בריאות ציבורי.

ומה תקופת ההמתנה?

חצי שנה.

עד חצי שנה. בין חודשיים לשישה חודשים.

זה דבר שהוא בלתי הגיוני, באמת בלתי הגיוני בעליל. אבל בסדר, נדבר על זה.

דני זקן, ביטוח לאומי. היושב ראש, רק עוד נקודה למה שאתה אמרת. ההצמדה של התשלום המיוחד, הפדיון, 15,000 שקלים נכון לשנת 2025, יש שם הצמדה שקופצת בצעדים שכל שנה זה עולה בין 1,000 ל-2,000 שקלים. כלומר, אם תסתכל קדימה שנתיים-שלוש, אנחנו נגיע כמעט ל-20,000 שקלים. ולכן זה משהו שגם אנחנו שוקלים לבוא ולנסות לעשות איזושהי תיקון בחוק ולעצור את זה, כי עוד כמה שנים אנחנו מגיעים כבר באמת לסכומים.

מוצמד למה?

הוא מוצמד מדד, יש לו איזה מדד מאוד מיוחד, רק לתשלום הזה.

למה? זה החוק?

כן, זה בחוק, ודאי.

איך הוא מוגדר, המדד הזה?

זה סעיף מאוד מיוחד לתשלום המיוחד הזה, זה מופיע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

אם זה קופץ ב-1,000 שקל כל שנה, זה הרבה יותר גבוה מהמדד.

נכון, לכן אני מציין את הנקודה הזאת. זה קופץ בבין 1,000 ל-1,500 שקלים. אנחנו גם חשבנו על זה שאנחנו חייבים לעשות פה איזושהי עצירה של הסכום הזה. עוד כמה שנים באמת זה יהיה כבר - - -

בסדר. נזכיר רק שבמסגרת התוכנית הממשלתית היה ויתור על הסכום הזה, נכון?

לא היה ויתור.

אלא?

התושב החוזר שילם ואנחנו החזרנו לו בשתי פעימות.

בסדר.

גם, בתנאים מסוימים. כלומר, לא כל אחד קיבל, רק מי ששירת שירות צבאי.

בסדר. בבקשה.

וגם אין ועדת חריגים.

אני סיימתי ומעבירה את זכות הדיבור למאיר אייזנקוט.

בסדר גמור, תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת מזרסקי. בבקשה.

את המצגת הכנו ממש מהר והחלק שלי לא נכנס אליה. כתבנו מסמך נוסף, בנוף למסמך שהוצג פה, עוד מסמך קצר על הטבות מס לעולים ולתושבים חוזרים. אני אתמצת את זה ממש בקצרה כדי לא להכביד פה על הכול.

יש כמה הטבות מס. יש הטבות מס במס הכנסה, במיסוי מקרקעין, הטבות מס בייבוא של כלי רכב וחפצים שהעולים באים איתם. במס הכנסה עשינו הפרדה בין עולה חדש לבין תושב חוזר ותיק ובין תושב חוזר שהוא רגיל. יש הבדל בין ההגדרות בין פקודת מס הכנסה לבין ההגדרות של יתר הגופים שנותנים את ההטבות. גם יש הבדל בין עולים חדשים לבין תושבים חוזרים לבין תושבים חוזרים רגילים, שזה בין שש לעשר שנים, זו הגדרה קצת שונה.

לעולים חדשים יש נקודות זיכוי ממס הכנסה שהם הפיקו אותן בישראל. כלומר, אנשים שיש להם משכורת או עסק פה בישראל, יש להם הטבת מס בצורה של נקודות זיכוי, כאשר לתושבים חוזרים וחוזרים ותיקים אין את ההטבה של נקודות הזיכוי. אגב, ההטבה הזאת, יש לה אומדן עלות של בערך 110 מיליון שקלים בשנה, כאשר הסכום המקסימלי שאפשר להגיע עם ניצול של מלוא הטבות המס הוא 24,700 שקלים בכל התקופה, שהיא ארבע וחצי שנים.

בנוסף, יש להם פטור מהכנסות שהם הפיקו מחו"ל. למשל, מישהו שיש לו קצבה מחו"ל או הכנסות מריבית מחו"ל, כשהוא מגיע לפה, למשך תקופה מסוימת, כאשר לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים מעל עשר שנים, יש להם פטור לעשר שנים, ולתושבים בין שש לעשר, שהם הגיעו בפרק הזמן הזה, יש להם רק חמש שנים.

הפטור מדיווח בוטל, נכון? כי היה גם פטור מדיווח.

מ-2026. הפטור קיים, אבל הם יהיו חייבים לדווח על אותן ההכנסות, נכון. לתושבים החוזרים הוותיקים ולעולים החדשים יש מה שאמרנו קודם, יש להם פטור על ההכנסות האקטיביות בחו"ל, כאשר התושבים החוזרים הרגילים, בין שש לעשר, הפטור הזה לא קיים. וכמובן לחלק מהם יש גם שנת הסתגלות, שהם יכולים לא להיחשב כנישומים, כתושבי ישראל בשביל פקודת מס הכנסה, וכך הם יכולים לא ליצור איזשהו כפל תושבות או כל מיני בעיות מיסוייות שיכולות לחול בשנה הראשונה.

לעולים החדשים יש גם הטבות במס רכישה, שהם יכולים לקנות דירה חדשה, וגם דירה נוספת, יש להם הטבה כפולה, גם כתושבים רגילים וגם כתושבים שעולים לישראל, וההטבה הזאת היא די גדולה. אומרים שהמדרגות, יחסית יש פערים משמעותיים. יש להם הטבת מס בייבוא של כלי רכב.

לעולים.

לעולים, כן, לא לתושבים החוזרים. נראה שלעולים כמובן יש הרבה יותר הטבות מלתושבים החוזרים. ההטבה שיש להם במס על הייבוא היא קצת הפוכה מהמס הרגיל. במקום שיהיה מס קנייה, שהוא המרכיב העיקרי, פה יש להם מכס, בשיעור אומנם מופחת, עם פטור ממס קנייה.

אתם יכולים להכין משהו השוואתי, גרפים?

יש במסמך, תסתכל.

במסמך השני, במסמך של המיסוי. ועדת העלייה מתברכת בחבר שהוא גם רואה חשבון, הוא יהיה יועץ המס של הוועדה גם.

גם.

גם של הוועדה הזו.

שר האוצר.

עד הבחירות. רגע, הבחירות הבאות זה משהו אחר.

יש את ההטבה בייבוא של כלי רכב, היא בתנאים מסוימים. כלומר, אסור להם למכור אותו מייד אחרי שהם קונים, הם צריכים לחכות פרק זמן מסוים, לא להעביר אותו לאחר, יש כל מיני תנאים מסוימים, אבל בגדול, יש להם פער של כמעט 40% במס בין תושבי ישראל הרגילים שמייבאים לבין עולים חדשים שיש להם את ההטבה. ההטבה היא מע"מ ועוד מסים אחרים ובשקלול זה יוצא שהפער הוא כמעט 40%. זהו פחות או יותר על הדברים הממש עיקריים.

בסדר. תודה, מאיר. אני רוצה אבל להצליב את שתי המצגות. הקבוצה המרכזית, כשאנחנו מדברים על תושבים חוזרים שהם לא עולים עם גרירת זכאות, הקבוצה הוותיקה העיקרית מבחינה מספרית, זה מי שנופל להגדרה של בין שש לעשר. ראינו את זה אצלכם, נכון? בסופו של דבר, בשקופית הראשונה שלכם ראינו שיש לנו 38% שנמצאים בין חמש לתשע שנים, כך שהם לא נופלים בהגדרה של תושב חוזר ותיק. והקבוצה הזאת, שהיא הקבוצה הגדולה ביותר מבחינה דמוגרפית מקבלת סל מאוד צנוע של הטבות בתחום המיסוי.

מעבר לעובדה שצריך לשאול מדוע אין שום שימוש במנגנון של נקודות זיכוי לתושבים חוזרים באופן כללי, עולים חדשים מקבלים למשך ארבע וחצי שנים מערכת של נקודות זיכוי, תושבים חוזרים בכל הגדרה שהיא ובכל ותק שהוא לא מקבלים נקודות זיכוי בכלל. בהטבות האחרות אנחנו רואים שדווקא הקבוצה המרכזית מבחינת כמות התושבים החוזרים גם לא מקבלת את מלוא ההטבות, וזה דבר שנצטרך לתת עליו את הדעת עם רשות המסים. עוד נקודות שלכם? חשוב לי לומר שאנחנו מתכוונים להמשיך במחקר ובמעקב ולעבות את המחקר גם למול תחומים אחרים, של השתלבות ילדים של תושבים חוזרים במערכת החינוך, התחום הזה של פתיחת עסקים שלהם, ועוד נושאים שיעלו גם כאן וגם במחקר שלכם.

בעוד רגע ניגש אל משרדי הממשלה, אבל קודם לכן, חברת הכנסת מזרסקי, אם את רוצה.

תודה רבה על דיון ההמשך שאז אני יזמתי וניהלתי את הדיון הראשון. חשוב מאוד שהמדינה תעשה הכול כדי להחזיר את האזרחים שלה הביתה, וכשאנחנו נחבק אותם ונקלוט אותם עם הטבות והקלות יהיה יותר רצון לחזור. שיתפתי גם בדיון הקודם, אני נפגשתי לא פעם עם מדענים, רופאים שנמצאים בחו"ל שיצאו לצורך המחקר או ל-Fellowship, התמחות ברפואה, ושוקלים לחזור או לא לחזור לכאן. לפעמים הם נאלצים לספור, לחכות לחמש שנים להישאר בחו"ל כדי לקבל זכויות והטבות כתושבים חוזרים.

זה לא סוד שאנחנו זקוקים עכשיו לכוח אדם רפואי, ורציתי לבקש, לפנות אולי למשרד הקליטה, למשרדי הממשלה, אם אנחנו נוכל להחריג למשל רופאים שיצאו למעל לשנתיים, אבל שהם לא יחכו, כלומר, לתת להם תחנת כניסה חריגה, שלא יחכו לחמש שנים, שלמשל אחרי שלוש שנים יוכלו לקבל את אותן הטבות כאילו שהו חמש שנים בחו"ל. כי הם יוצאים עם משפחות, מדובר ברופאים כבר אחרי שהם סיימו לימודים של שלב ראשון, שזה גם בערך שש-שבע שנים, ויצאו להתמחות.

כולם בעלי משפחות עם ילדים, וכשהם חוזרים עם הילדים לארץ, שנתיים או שלוש שנים בחו"ל, לילדים זה משמעותי. כשילדים שלוש שנים לומדים למשל בארצות הברית או באיזו מדינה באירופה, הם חוזרים לארץ, הם מרגישים כמו עולים חדשים, הם צריכים סל הטבות וסל הקלות עם שפה וזכויות נוספות. האם אפשר להחריג אותם, זאת השאלה.

אנחנו נגיע עוד מעט גם למשרד החינוך ונשמע גם את משרד העלייה.

ובמיוחד רופאים, כי אנחנו עכשיו במשבר.

אני רוצה לומר עוד פעם, מבחינתי, בטח כשמדברים על ילדים, צריך לגבש מדיניות כללית לגבי סל התמיכה שמקבלים ילדים של תושבים חוזרים.

גם אחרי שלוש וגם אחרי חמש שנים?

אנחנו נשמע תכף, אנחנו נשמע אם יש הבחנות בין ילדי עולים, בסדר? נשמע את כל הדברים האלה. תודה לחברת הכנסת מזרסקי שעוסקת בנושא הזה בהיבטים שונים כבר זמן רב. אני מציע, ברשותכם, בואו ניגש לסקירה של משרדי הממשלה ורשויות השלטון. יש לנו עד השעה 11:00. יתקיים דיון המשך גם בתקופת הפגרה בנושא הזה, ולמעשה אני כבר מודיע שמבחינתי, כמו נושאים אחרים, הנושא הזה הופך להיות אחד מהנושאים המרכזיים של הוועדה, ולכן יתקיים כאן דיון אחת לחודש של מעקב בעניין הזה. בין דיון לדיון נעבוד למול השר והמנכ"ל כדי לקדם החלטת ממשלה בסוגיה הזו.

בבקשה, חברתנו דוריס קריאף המוכרת לנו מסדרת דיונים אינטנסיביים אחרת כאן בוועדה.

להבדיל.

כן. גם זה תושבים חוזרים. אנחנו מדברים על פרשת ניצולי כת לב טהור שדוריס משחקת תפקיד חשוב מאוד בסוגיה.

אני רק אציין משהו שאולי, ד"ר אליהו, לא ציינתי בטלפון, שלגבי בני ישראלים הבגירים, הם לא נכללים בכמויות שהעברנו לכם מכיוון שהם מקבלים מעמד של אזרח עולה או קטין חוזר. זו כמות די נכבדה. כלומר, הם יכולים גם להגיע ל-25% מהעלייה, ודינם כדין עולה, כמו שאתה מכיר מזה. נשים אותם בצד, ואז הם מקבלים זכויות עולה.

מאיזה גיל?

אם הם חוזרים לבד, זה מגיל 17.

זה ברור, כן.

17, לא 18. זו קבוצה נכבדה.

לא, ברור, אבל זה מגיל 17.

נכון.

אם הם לבדם, ואם הם לא לבדם זה מגיל 18.

גם בתוך משפחה של תושבים חוזרים אנחנו נותנים מגיל 17. פשוט אם המשפחה מעורבת בעולה, זו כבר משפחת עולים. כלומר, עולה פלוס תושב חוזר, הכללים קופצים לעד גיל 18. אבל זה לא הרבה.

בסדר גמור. לא, דוריס אומרת לנו שבסופו של דבר, כל החבר'ה הצעירים שמגיעים לארץ, בני ישראלים של צב"ר חיילים בודדים. צריך לראות אותם, יש פה שאלה, בסדר.

נכון, בני הישראלים, שזה דבר מאוד חשוב. רוב גרעין צבר מורכב מבני ישראלים.

לא, ברור, אני אומר, יש פה עוד מסלול. אם כי אני חייב לומר שבן של ישראלים שנולד בחו"ל וגדל כל חייו בחו"ל, באמת אני חושב שצריך לספור אותו בקטגוריה של עולים.

נכון, ככה אנחנו עושים.

בסדר גמור, אבל זה חשוב שאת אומרת.

אין לי הרבה חדשות מעבר לזה שכן הבאתי את דבר הוועדה בפני השר והמנכ"ל מפברואר, כן התקיים דיון אצל השר, כן נאספים חומרים. אני רואה בשבועות האחרונים שגם לשכת השר, גם אגף אסטרטגיה ותקציבים אוספים נתונים. מה מתרחש? אנחנו לא יודעים, אוקיי? אבל שוב, דבר הוועדה הובא בפני הנהלת המשרד.

אני רוצה לומר, קודם כול, בעיניי זו אמירה חשובה. זאת אומרת, אם התחושה שלך כמי שעוסקת בצד המקצועי, שאת מאתרת היום איזושהי תחילת תנועה של המשרד לבחינה, ללימוד.

לבחינה ולימוד, נכון. זה לא - - -

א', זו בשורה חשובה.

לא ישבנו בצד, השר לקח ברצינות, התקיים דיון אצל השר, הוא שמע אותנו, ויש איסוף של נתונים. יש סדר עדיפויות, לא אני קובעת, כנראה ש - - -

לא, בסדר. א', אני מאוד שמח לשמוע.

את יודעת שכאן בוועדה אנחנו לא נמנעים מלתת מחמאות למשרדי הממשלה ואפילו לעומדים בראשם, למרות שזה לא קל לחברי הוועדה, שכולם פה מהאופוזיציה.

למי שמגיע, מגיע.

אבל למי שמגיע, בהחלט מגיע. אני כן אציין שצר לי, זה לא עניין כמובן שלך, את דרג מקצועי, צר לי שיושבים פה כרגע רק שלושה חברי ועדה שכולם מהאופוזיציה. דומני שזה נושא שאין בו מחלוקת נוקבת בין אופוזיציה לקואליציה, שכדאי להחזיר ישראלים לחיות כאן בארץ.

אני רק רוצה לציין שהמשרד והממשלה בכלל כן רואים את הסיפור של החשיבות של רופאים, גם ישראלים, ולכן הם הוכנסו לארבע תוכניות של רופאים של מענקים די יפים שיש גם לעולים וגם לתושבים חוזרים, ודווקא הם נכללו מעל שנתיים. כלומר, מספיק שרופא מעל שנתיים והוא יענה לכללים של אחת מארבע התוכניות, שהם עבודה באזורי הנגב והגליל או בתקומה או רופא שיקום, כל הדברים שחסרים מאוד למדינת ישראל בעקבות 7 באוקטובר, הוכללו גם תושבים חוזרים ששוהים מעל שנתיים, מספיק. וזהו.

אני רוצה ברשותך לשאול את השאלה. בתוך הדוח החשוב של הממ"מ, ובאמת מעבר למצגת עם המספרים אני מציע לכולנו לעבור על מסמך הממ"מ, כי יש פה עוד הרבה מאוד פרטים על פעולות שנעשות וכולי. צוין למשל הנושא של הפעלה של עשרה בתים ישראליים בנציגויות שונות. ובאמת עולה כאן השאלה, מעבר לסל ההטבות: מה מדיניות עידוד החזרה? האם היום המשרד מקיים איזושהי תוכנית עבודה בכל מה שקשור לירידי הסברה, לקמפיינים ברשתות חברתיות? האם כשנכנסים היום לאתר האינטרנט של המשרד או של משרדים אחרים יש, מעבר לדפי מידע, ניכר באתר מאמץ להחזיר? זאת אומרת, בסופו של דבר המשרד עוסק בעידוד עלייה, המשרד יודע לעסוק בעידוד עלייה.

כדרך אגב, נמצא פה נציג של המוסדות הלאומיים, של הסוכנות?

אני. שמי יאיר קנאי, ואני רכז זכאות של דוברי אנגלית בסוכנות.

בסדר, אני רוצה לומר עוד פעם, כשמדברים על עידוד עלייה אני כן מסתכל על הסוכנות. אני ביליתי שנים רבות במוסדות הלאומיים. היום יש מחלקה בהסתדרות הציונית העולמית שעוסקת בישראלים שחיים בתפוצות, אבל אני יכול להעיד, כמי שחי במערכות האלה הרבה שנים, שהנושא הזה של החזרת ישראלים לישראל לא נתפס כפילר בעבודה של עידוד עלייה מטעם הסוכנות.

ואני אומר עוד פעם, זאת הקהילה השנייה בגודלה בתפוצות, כך צריך להתייחס לזה. לא היה עולה בדעתנו שיש קהילה יהודית של מיליון איש באיזשהו מקום בתפוצות ולא תראה מחלקות ופרויקטים ושליחים וירידים. אנחנו ממש צריכים לעשות פה שיפט בתפיסה שאנחנו רואים את הנושא הזה כנושא שעסוקים בו מבוקר עד ערב, בעידוד חזרה.

אם כבר הוזכרתי, אני רק רוצה להעיר. קודם כול, אני כמובן מסכים לחלוטין עם כל מה שנאמר, אבל עידוד עלייה, לפחות בתפיסה שלנו, הוא תהליך שיש בו מדרגות, הספירלה, מה שאנחנו קוראים לו. ואני מסכים איתך שזה דבר שהסוכנות היהודית, אני חושב שלא רק הסוכנות, כולנו עברנו טלטלות ביחס שלנו לאוכלוסיית הישראלים החיים בחו"ל והיחס שלנו אליה היום הוא שונה מאוד מהיחס שהיה לפני שנים. תהליך של עידוד עלייה, גם אצל בני ישראלים, אבל גם עם ישראלים, הוא תהליך שהוא מורכב גם מפעילות קהילתית וחינוכית של שמירה על קשר, שאנחנו בוודאי עוסקים בזה, ותמיד אפשר לעסוק יותר.

לא, ברור, שום דבר שאנחנו אומרים פה לא נועד לטעון ששום דבר לא נעשה.

אני ממשיכה את יאיר. כלומר, הפעילויות הקהילתיות, בעקיפין עידוד, הם נורא מבוהלים, הישראלים, אם אנחנו עושים, לא יודעת מה.

ירידי חזרה.

כן, ירידי חזרה אנחנו לא עושים ממוקדים, אנחנו עושים יחד עם ירידי עלייה. כלומר, גם אנחנו משווקים את זה לתושבים החוזרים.

לא, אבל זו נקודה חשובה. נכון להיום משרד העלייה לא עושה בריכוזי הישראלים בתפוצות ירידים ייעודיים לישראלים לחזרה.

לא, הירידים הם ירידים משותפים. הם תמיד גם לישראלים, אוקיי?

לא, זה ברור.

כלומר, מגיעים נציגים מישראל שמתעסקים, התחום שלהם הוא ישראלים, כלומר, תושבים חוזרים, מה שנקרא.

ברור לי, אבל זו נקודה חשובה, זאת קהילה. בסדר, אני טוען ששווה לפחות לעשות פיילוטים של ירידים.

אני מסכים לחלוטין עם דוריס ואני רוצה להמשיך אותה. זה נושא שבאמת צריך להבין אותו יותר ולהתעמק בו יותר, וגם הנתונים המאלפים שניתנו פה, כי זאת אוכלוסייה שצריך לגשת אליה בזהירות. כי יכול להיות שאם אתה תבוא אגרסיבי מדי, אני מנסה לחשוב איך להתנסח נכון, אבל יש בה הרבה מאוד חשש, כי המצב הפסיכולוגי של בן אדם שרוצה לחזור הוא כזה שהוא רוצה את הקשר, אבל זאת לא הרומנטיקה של העולה, שאתה בא אליו והוא מאוד מאוד רוצה לשמוע אותך. זה אדם שלפעמים התחושות שלו הן קצת יותר מורכבות.

הוא לא יבוא ליריד, אל תדאג.

אוקיי, אבל שוב, גם בפעילויות שאנחנו - - -

לא, בסדר.

הירידים, כלומר, גם אם הם יהיו ממוקדים תושבים חוזרים, תמיד גם עולים חדשים נשים. אני רק רוצה לציין שהמשפחות הישראליות המעורבות בעולים גדלות, ולכן אין לנו יכולת לא לעשות תמיד ביחד, אוקיי? זה דבר שצריך לזכור. המשפחות המעורבות בישראלי, כמה משפחות יש? זה רק הולך ועולה.

המון.

בסדר גמור. אם דוריס סיימה, נעבור לרשות המסים. עוד דברים, דוריס? רק שאלה, הזכרת את המשפחות הישראליות של בן זוג ישראלי ובן זוג - - -

מעורבות, כן, משפחות עולים אנחנו קוראים להן.

בן הזוג שהתחתן עם האזרח הישראלי, הוא לא מוכר כעולה על פי פסיקת בג"ץ.

אם יש ילדים, המשפחה מוכרת כמשפחת עולים לצורך הזכויות, לצורך סל הקליטה, גם משולם עבורו. אבל עדיין יש לו את הזכאות שלו, אוקיי? כלומר, אין לו עשר שנות זכאות כמו לעולה, נגיד לתעסוקה. כלומר, עדיין הדברים שממוקדים תושב חוזר הם אישיים ובשביל התושב החוזר. כלומר, אם לעולה חדש יש זכאות של עשר שנות סיוע בתעסוקה, לתושב החוזר עדיין בתוך המשפחה יהיו רק שנתיים סיוע בתעסוקה, אבל הוא כן ייכלל בסל הקליטה, כלומר, סל הקליטה ישולם גם בעבורו למשפחה. נקודות הנחה במיסוי הרכב זה תמיד אחד למשפחה, כך שזה לא משנה, הם ייהנו מזה בגלל שיש עולה מעורב בתוך המשפחה.

בסדר גמור. תאיר, בבקשה. אחרי זה נעבור לרשות המסים אם רוצים להוסיף על תאיר, ביטוח לאומי, משרד החינוך.

תאיר, רפרנטית רווחה וקליטה באגף תקציבים במשרד האוצר. אני רק אגיד שעלתה פה גם הסוגיה של הבריאות וגם קצת הטבות מס, שככלל, בכל הסוגיה של תושבים חוזרים, צריך לבחון היטב ולתת את הדעת על נושא התמריצים. בסוף יש פה סוגיה שונה מאנשים שעולים לארץ ואנחנו לא רוצים בטעות לייצר תמריצים לרדת מהארץ בגלל הטבות בחזרה או להגיע ולצרוך פה לצורך העניין שירותי בריאות כשקורה איזשהו מקרה בכלל לאנשים שפשוט חיים בחו"ל, צריך לשים לב לזה כמובן. בוודאי שזה ברור לכולם שלעשות אילו שהם מהלכים שקשורים לפדיון, יש לזה עלות תקציבית והממשלה תצטרך באמת לתעדף את זה ככל שירצו ללכת בכיוונים האלה.

ודבר אחרון, אני רק אתייחס לסוגיה של רופאים שעלתה פה גם, ובאמת דוריס התייחסה בקצרה, אבל משרד הקליטה בשיתוף עם משרד הבריאות וארגון נפש בנפש הקימו לאחרונה את מנהלת הרופאים שמתוקצבת בכ-20 מיליון שקל בשנה ועושים הרבה מאוד מהלכים שקשורים באופן ספציפי לחזרה לארץ או עלייה של רופאים, בדגש על מקצועות נדרשים ובבתי חולים בפריפריה. זו באמת סוגיה שהיא מאוד בעיסוק של המשרד.

בסדר. ברור שבסופו של דבר צריך לשקלל את הכול, אבל יש פה כמה דברים שצריך לשים אליהם לב, אני לא מצפה כמובן לתשובה עכשיו. בעיניי, להימצא במצב שבשום קטגוריה תושבים חוזרים לא זכאים לנקודות זכות, ולו לפרק זמן קצר, הפער כאן בין עולים חדשים שזכאים לנקודות זכות, ולא אחת, אלא יותר, במשך קרוב לחמש שנים, אני מאוד בעד זה, אבל להיות במצב שתושב חוזר, גם אחרי עשר שנים שמגיע לארץ ובונה כאן את חייו מחדש לא מקבל נקודת זכות, זו בדיוק הדוגמה בעיניי לחוסר המידתיות. אני לא אומר קטגורית שכל תושב חוזר דינו כעולה חדש, אני חושב שברגע מסוים כן יש מקומות שבהם צריך להשוות את הדברים, אבל ההבחנה ברורה לי. אבל להיות למשל בנקודות זכות עם כזה פער, בעיניי זה לא הגיוני.

בעיניי יש מקום להסתכל על הנתונים של הביטוח הלאומי. אם בסופו של דבר אחוז כל כך קטן משלם את ה-30,000 שקל וחי במשך שישה חודשים בלי ביטוח בריאות, יש פה משהו שהוא לא הגיוני. קודם כול, הוויתור הוא לא הוצאה כספית גדולה מבחינת המדינה, כי את רואה כמה משלמים. ופה השאלה מה האינטרס שלנו. האם האינטרס שלנו הוא שאנשים יחיו עם ביטוח בריאות כשהם מגיעים לארץ או שהם - - - יש פה משהו שלא מסתדר עם הנתונים, זו לא מדיניות הגיונית. אם בסופו של דבר כל כך מעט אנשים שחיים פה משלמים את הפדיון, השיטה לא עובדת.

אני לא מביעה על זה עמדה, אני רק אומרת שאנשים בוחרים לא לשלם וככל הנראה לוקחים על עצמם את הסיכון נקרא לזה לאירוע ביטוחי שימומן באופן פרטי בתקופה הזאת, שיכול להיות יותר יקר, יכול להיות גם יותר זול. כל אחד עושה את השיקולים שלו בהקשר הזה.

בסדר, אני אומר עוד פעם, גם בדיון בראשותה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי הנושא הזה הוצג על ידינו כפער שהוא לא הגיוני. המדינה מטילה פה קנס על תושב שחוזר לישראל, ולא במחיר קטן, במחיר מאוד גבוה. או תחיה בלי ביטוח בריאות ממלכתי חצי שנה, או שתשלם 30,000 שקל, והמספרים הולכים לגדול. אני מבין את החשש שלאדם יהיה מקרה ביטוחי והוא יגיע לארץ, אני חייב לומר לך שזה נשמע לי קצת - - -

בהינתן מערכת בריאות כל כך טובה בהשוואה בין-לאומית זה דווקא דבר שהוא סביר, אבל אפשר לבחון את הכול כמובן.

היושב ראש אפשר להוסיף משפט אחד? חשוב להבין, כי עצם העובדה שאדם משלם תשלום מיוחד, 15,000 שקלים, זה לא שמייד פותחים לו את שירותי הבריאות, בכל זאת הוא צריך לעבור אצלנו מבחן של תושבות, להוכיח העתקת מרכז חיים לישראל, כי אחרת באמת היינו הופכים פה להיות מעין מדינת הגירה לצרכים רפואיים. לכן לצד התשלום המיוחד הזה יש גם מבחן של תושבות שהוא די מסנן מה שנקרא טרמפיסטים, אנשים שבאים לפה רק לצורך הזה.

אם כך, מה הטעם לשלם? כלומר, אם הוא בכל זאת לא זכאי באותה תקופה.

יש לזה הרבה מאוד תכליות. אם אנחנו נלך ונראה מאיפה נולד הסעיף הזה, ס' 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אנחנו נראה שבהיסטוריה הרחוקה התכלית הייתה שמדינת ישראל דואגת למי שחי פה, עובד פה, משלם פה מסים, משלם פה ביטוח לאומי, ביטוח בריאות. ואנשים שבחרו משיקולים שלהם לחיות 20, 30, 40 שנה בחו"ל ושילמו את כל המסים למדינה אחרת, נקודת המוצא היא שהם לא יכולים להיות שוויי זכויות לחלוטין עם מי שעבד פה בישראל ושילם פה מיסים. זו אחת התכליות לתיקון הזה של ס' 58.

הוא גם משלם וגם מחכה חצי שנה.

לא. אמרתי דבר כזה, עצם התשלום כשלעצמו מחייב גם בדיקת מרכז חיים. פה זה לגבי הנושא הזה שעלה, שאין פה חשש, בואו נגדיר ככה, שאם באמת הייתה פה מדיניות לעשות או במסגרת של מבצע או איזושהי הנחה לגבי התשלום המיוחד כדי לעודד פה יותר אנשים ושלא יימצאו פה אנשים, כמו שאמר היושב ראש, אנשים שאין להם פה שירותי בריאות, ויכול להיות גם שמבחינה כספית קשה להם להוציא את הסכום הזה, אפשר טיפה להרגיע בכך שהם עוברים גם מבחן תושבות.

אני רוצה להוסיף משהו.

מכובדיי, יש לנו חצי שעה, אני לא מתכוון שהנושא המרכזי שלנו יהיה הסיפור הזה של הפדיון, הנושא הזה ידוע לנו. אני אומר עוד פעם, המטרה שלי היום היא לעשות סקירה ראשונית של אתגרים. הוועדה חוזרת ואומרת: המדיניות הנוכחית לא מקובלת עלינו. יש פה עניין של שינוי חקיקה, זה לא עניין רק של החלטת מדיניות, אבל אנחנו אומרים, הוועדה תדגיש את העניין הזה. החזרה של תושבים חוזרים זה אינטרס של מדינת ישראל. פה בדיוק הסוויץ' שאנחנו כוועדה עומדים עליו. זה אינטרס מובהק של מדינת ישראל. כמו שאף אחד לא חושב לומר לעולה חדש שמגיע לארץ: עכשיו תחכה כאן חצי שנה עד שיהיה לך ביטוח או תשלם מהכיס שלך עשרות אלפי שקלים.

אני רק רוצה להוסיף על הדברים של דני, שברגע שאדם משלם את התשלום המיוחד ולא נפתחים לו מיידית שירותי הבריאות כי הוא ממתין שהוא יוכר כתושב ישראל, הוא מבטיח לעצמו שככל שהוא כן יוכר כתושב ישראל, הוא מבטיח לעצמו החזר הוצאות רפואיות על פי חוק, סעיף 3א' לחוק. כך שזה לא שהוא משלם באופן פרטי ולא מקבל החזרים. בהנחה והוא לא יוכר בסופו של דבר כתושב ישראל, אנחנו מחזירים לו את הכסף חזרה. חשוב לציין את זה.

בסדר גמור.

הכסף יהיה מוצמד למדד המיוחד שלכם?

הוא מקבל את מלוא הסכום, כן.

תציגי את עצמך ובבקשה בקצרה.

בקצרה. שמי ליאת אורן וקס, אני תושבת חוזרת, אני הסטטיסטיקה שכולכם מדברים עליה, אחרי תשע שנים בארצות הברית, אם תיתן לי כמה דקות לדבר אחרי זה ולהציג את זה. אבל רציתי לתת לכם דוגמה מאתמול. אני חברה בקבוצה של ישראלים מארצות הברית, ואתמול בקבוצה עולה מישהי שגרה בוויסקונסין והיא אומרת שהיא רוצה מאוד מאוד לחזור ארצה כבר הרבה זמן, היא כבר 20 שנה בארצות הברית, והיא לא חוזרת מכיוון שהביטוח הרפואי שיהיה לה כאן בחצי השנה הראשונה לא מכסה שלוש תרופות, נוגדי דיכאון שהיא לוקחת, בסיסי ביותר דרך אגב, שיעלו לה אלפי שקלים בחודש, ובגלל זה היא לא חוזרת. הנה דוגמה.

כן, אבל פה, אם זה לא בתוך סל הבריאות - - -

זה בסל הבריאות.

זה לא בסל הבריאות?

אין לה כיסוי לזה בחצי שנה.

בחצי שנה?

היא תצטרך לשלם 15,000 שקלים לחודש.

החוק מחריג רק טיפולי פוריות - - -

לזה הכוונה שלי. 15,000 שקלים בחודש היא תצטרך. היא עשתה את הבירורים, בדקו, היו שם כל מיני נציגים שגם ענו לה, ואלה שתי האפשרויות: או לשלם 15,000 שקלים או שלא.

בסדר גמור.

מכובדיי, יש לנו 25 דקות, המטרה שלי היא לשמוע סקירה קצרה של כל המשרדים, אנחנו ממשיכים בעניין. אני אומר, סוגיית הביטוח, ופה אני אשמח גם לעזרת הממ"מ לרדת לשורש העניין, להבין בדיוק את כל המעטפת של ביטוח הבריאות בחצי השנה הראשונה, בסדר? תאיר, תודה. בואו נעבור לרשות המסים, אתם רוצים להוסיף משהו מעבר לדברים שנאמרו על ידי האוצר?

כן, רשמתי כמה הערות. ערן כדורי, החטיבה לפרקטיקה מקצועית ברשות המסים. כמה דברים. אחת, משהו כללי, אני יכול להגיד מהפידבקים שאנחנו מקבלים בהקשר של הנתונים שהצגתם, של המידע, לנו לפחות, דברים שאנחנו מקבלים ממייצגים - - - הרבה פעמים מה שהם מסבירים, ואולי שווה לבדוק את זה, כשאדם עושה רילוקיישן, הרבה פעמים יש לו מה שנקרא נקודות יציאה.

כלומר, הם עוברים עם המשפחה והילדים, בשנה הראשונה או השנתיים הראשונות, זה נשמע גם הגיוני, הן מאוד קשות להתאקלמות. היה והם עברו, לנו אני חושב שאמרו שלוש-ארבע שנים, נקודת היציאה, החזרה הבאה מבחינת העקירה מחדש של התא המשפחתי עם הילדים הקטנים באמת תהיה אחרי עשר שנים. כלומר, יכול להיות שהאמירה היא שהם חוזרים בעיקר אחרי עשר שנים, אחרי הרבה שנים, מה שהראיתם, השקף לא מולי, אבל זה היה נגיד אחרי שבע שנים מעל 50%.

יכול להיות ששווה לנסות בחיפוש המידע, גם להיות ערים למה קורה בנקודה של שלוש או ארבע השנים, יכול להיות שלא הרבה חוזרים, אבל יכול להיות שזו נקודת פיצול בתא המשפחתי. כי או שהילדים מתאקלמים, או שאנחנו לפני זה כבר חוזרים לארץ. ושווה לכם אולי, כי אנחנו מקבלים פידבקים על זה, אולי שווה לכם, זה לא קשור למסים.

בסדר, ברור, נקודה חשובה.

כי זה לא בולט ישירות מהדאטה אבל זה כנראה קיים שם. עוד משהו כללי, כן יש דברים שהם משפיעים ולא משפיעים. יש עכשיו הצעת חוק שעלתה של תיקון הגדרת תושבות בפקודה. זה אמור לתת הרבה יותר בהירות ביחס למצב הקיים היום. זה לא הדיון, אני לא אציג אותה כרגע, אבל אחד מהדברים שהיא גם אמורה לתת זה יותר - - -

אני חושב שהיא מאוד בעייתית, ההצעה הזאת.

אני לא בטוח שזה הדיון. אבל אני אומר, קיים כזה דבר, קודם כול שתדעו. היא בעיקר רלוונטית אולי גם לאלה שעושים תקופות קצרות. יש כל מיני חוזרים והוראות שאנחנו עובדים עליהם, שהם לא דורשים חקיקה, הם בעיקר קשורים לתושבים שעושים תקופות קצרות. קצרות מבחינתי זה שנים בודדות, זה לא חמש שנים. אבל שאלה של כפל מס או איך אתה מכיר, אנחנו כן עובדים על דברים. מה שאני מנסה להגיד, אנחנו כן מזהים מה שאתה אומר, ברמת המאקרו, שצריך לראות איך מאפשרים חזרה נוחה. אנחנו כן עובדים על ניירות שהמטרה שלהם היא לתת ודאות.

מה לשיטתכם, עם הניסיון שלכם, האתגרים המיסויים, מעבר להטבות? נקודת זיכוי היא הטבה, אבל ברמת האתגרים, כשאדם חוזר לפה אחרי שבע שנים, שמונה שנים, היה לו שם עסק, הוא עבד, צבר שם איזושהי הפרשה לחיסכון, מה האתגרים המיסויים הבולטים?

אני אענה, אני אחלק את זה לכמה תשובות. אחת, אנחנו חושבים שיש, וזה גם קשור למה שביקשת, של התושב החוזר, נגיד שש שנים או חמש שנים, זו אחת מהשאלות שקיבלתם. אין לי איזה נימוק אקדמי מרשים למה ההבדל בין חמש שנים לשש שנים, אבל כן אנחנו מזהים הרבה פעמים את תקופות החתך, ואז הרבה פעמים גם משפיע על חיכוך שלו מול רשות המיסים.

מה קורה? נגיד מישהו, ובעיקר ככל שאתה יותר עתיר הון, ההטבות שהן לא נקודות הזיכוי, ההטבות של הפטור של תושב חוזר ותיק ותושב חוזר, הן הופכות למשמעותיות יותר, ואז הרבה פעמים מישהו מחכה נגיד לשש שנים או לעשר שנים. הוא היה רוצה לחזור אולי אחרי תשע שנים או אחרי ארבע שנים, אבל הוא לא בטוח. והגדרת תושבות, ניתוק התושבות, זה לא תמיד מועד מדויק מבחינת - - - לפעמים זה יותר ברור, לפעמים לא.

אבל בגלל שאנחנו קבענו מועד שרירותי, יש לפעמים חיכוך על נקודות החתך, וזה בסדר, אבל בהקשר שלנו הרבה פעמים בגלל המעמד של תושב חוזר, יכול להיות שאנחנו מתמרצים אנשים שרצו לחזור לארץ, וזה דרך אגב לא משנה אם זה היה שש שנים או חמש שנים. אנחנו רוצים לחזור אחרי ארבע שנים, נשאר עוד שנה, נשאר עוד שנתיים כדי לקבל הטבות.

ואז הם לא חוזרים.

עשר שנים זה הרבה זמן. אחרי שנתיים הילד פתאום רוצה ללכת לקולג', פרצה מלחמה, לא יודע מה, שיקולים של תא משפחתי. צריך אולי לחשוב, זה לא רק כמה שנים תושב חוזר לדעתי צריך להיות, שוב, זו לא שאלה שהיא מיסוית פר אקסלנס, בכלל האם נכון היה לתת מעמד לתושב חוזר, כן או לא, אני חושב שזה שווה חשיבה, אני לא עומד. אצלנו יש את החיכוך.

מבחינת תושב חוזר ותיק ועולה חדש, שזה החלק השני למענה על השאלה שלך, אני לא חושב שאנחנו נתקלים בחיכוך. לצורך העניין, אם יש לו עסק בחו"ל, יש לו דרך אגב הטבות מאוד מפליגות בארץ מבחינת הדין הפנימי, היום יש לו גם פטור מדיווח, עוד מעט הוא כן יצטרך לדווח. זה הדין הקיים, המדינות שבדרך כלל - - -

סליחה שאני מתפרצת לדבריך. גם בדיון הקודם הרי דובר שאין הטבות למעמד הביניים, לזוגות הצעירים, שאותם אנחנו רוצים, שוק העבודה. כל מה שקיים, שוב, זה מה שהיה בדיון הקודם, אני פשוט מקצרת, זה רק למי שבעלי הון.

בעלי נכסים.

לא, אני אבהיר. אין הטבות, אני לא יודע מה ההגדרה של מעמד הביניים, אני אענה בתשובה יותר מיסויית. אני שם בצד רגע את עניין נקודות הזיכוי, אם כדאי להרחיב אותן או לא, מעבר לעולים חדשים, אין הטבות על הכנסות שהן בישראל. כלומר, אם יש לי לצורך העניין רופא שהוא עולה חדש או תושב חוזר ותיק והוא עובד בישראל בקליניקה שלו, אין הטבות. ההטבות שיש הן הטבות שלו על הכנסות מחוץ לישראל.

לא, זה ברור. למעט נושא נקודות הזיכוי.

כן, אמרתי, אני שם לרגע את נקודות הזיכוי בצד. אני גם חושב שיש בזה הרבה היגיון מסיבה אחת. גם אם אותו רופא, לצורך העניין, נניח שהוא לא תושב ישראל ברמה התאורטית, והוא עובד בישראל, ואני שם כרגע מושגים מיסויים של מוסד קבע, מרכז קבע, גם הוא היה חייב במס בישראל. כלומר, אתה אחרת תייצר דיפרנציאציה מאוד מאוד - - -

מה ההצדקה?

כי העבודה נעשית בישראל.

אם כך, מה ההצדקה לתת נקודות זכות לעולים חדשים? ההצדקה אומרת שכשאדם עוקר עצמו מסביבת חיים אחת לסביבת חיים שנייה, בסוף יש שם עומס שיש לו גם ביטוי כלכלי, יש הוצאות נלוות. אדם קם ועובר ממקום אחד שהוא חי בו למקום אחר, זה מייצר לאדם, גם אם הוא תוך דקה חזר ועובד בישראל, עצם המעבר. כדרך אגב, כל אדם ששוכר דירה ועובר יודע שעצם המעבר עולה כסף, גם אם אתה עובר מהרחוב הזה לרחוב הבא. הגירה ממדינה אחת למדינה אחרת זה דבר שעולה כסף, ותמיד השנים הראשונות הן שנים שיש בהן אתגר כלכלי.

אם מדינה רוצה לעודד אליה הגירה, בין אם הגירה בדמות עלייה ובין אם תושבים חוזרים, היא באה ואומרת: יהיו לך עוד הרבה הוצאות, אתה תיקח מורה פרטי לילד שלך שיעזור, לא משנה מה משרד החינוך נותן בבית בספר, אתה תצטרך לקחת מורה פרטי, לעזור לילד להשתלב. מדינה שרוצה שיהגרו אליה נותנת הטבות מס.

אני אומר כרגע מבלי להעמיק בדבר, בעיניי, העובדה שלעולים יש הטבות בנקודות זכות ולתושבים חוזרים בכל הקטגוריות אין, בעיניי היא לא הגיונית. הייתי מבין מצב שאתה אומר שאדם נסע ללמוד בחו"ל, אתה לא נותן לו אחרי שלוש שנים, אבל משפחה שחוזרת אחרי שמונה שנים עם ילדים, לא לתת לה איזושהי הטבה לאור ההוצאות העוטפות שלה בהחלטה לחיות בארץ? זה לא הגיוני. ואני אומר עוד פעם, מבחינת מדיניות הוועדה, אני מקווה שחבריי יסכימו איתי, התפיסה צריכה להיות שיש גם לתושבים חוזרים בקטגוריות מסוימות הטבות באמצעות נקודות זיכוי.

דבר אחרון. זו גם עובדה, הייתה בעבר הוראת שעה שכן נתנו בה נקודות זיכוי.

בהחלטת הממשלה הייתה.

כל הדבר פה זו חקיקה, כן?

בסדר, כשהממשלה גיבשה בפעם היחידה תוכנית ממשלתית לעידוד חזרה של אזרחים ישראלים היו נקודות זיכוי, נכון, בסדר גמור. ואז גם דוריס אומרת לנו, היו לנו פה המספרים, שעמדו ביעד. לא רק בגלל נקודות זיכוי במס הכנסה.

עמדו, הצעד הצליח. בסדר גמור, תודה. אני רק רוצה לומר, לדיונים הבאים אנחנו נבקש את העמדה של משרד האוצר ושל רשות המיסים לגבי נקודות זיכוי לתושבים חוזרים כמו לעולים חדשים. תכף נגיע לביטוח לאומי. יש משהו עוד בביטוח לאומי מעבר למה שאמרנו?

רק לגבי ועדת חריגים, אתה ביקשת התייחסות לגבי זה.

כן. אני אומר, אני נגד ועדות חריגים. אני חושב שצריך לגבש פה מדיניות. עזבו, ברוך השם לביטוח הלאומי אחרי 7 באוקטובר, הולכות להיות לכם הרבה מאוד ועדות חריגים, לשנים קדימה. זה לא הגיוני, צריכה להיות פה מדיניות, המדינה צריכה לשאול את עצמה אם הגיוני שתושבים חוזרים בכל מקרה צריכים לשים 30,000 שקל כדי להיות מבוטחים בביטוח בריאות.

אבל אין ועדת חריגים.

אני אומר, בעיניי צריך ללכת פה מעבר לוועדת חריגים. חברים, יש פה בסך הכול מאות בודדות שבכלל משלמים את התשלום. לדעתי, גם אם תהיה ועדת חריגים, יפנו אליה מעט מאוד אנשים. יש פה אירוע שצריך לפתור אותו ברמה יותר אסטרטגית. אני לא נגד ועדת חריגים, אבל בעיניי, התפיסה צריכה להיות אחרת. אם יש את הסינון של העתקת מרכז חיים, האם בכלל הגיוני שיש את הדרישה הזאת? יש לי על זה סימני שאלה, בכלל על עצם הדרישה. כדרך אגב, לקצבאות אחרות, האם האדם חזר, עכשיו הוא יעבוד פה, קצבת זקנה, כדי לקבל את מלוא קצבת הזקנה, מה הוא צריך?

תושב חוזר, בגלל שהוא היה פה הרי, בישראל, ורכש תקופת אכשרה, תקופת עבודה פה בישראל, אחר כך כשהוא חוזר הוא ממשיך לצבור וכשמגיעים לגיל הזקנה, אזרח ותיק, יש תנאים מסוימים.

אם יש לו תאונת עבודה ביום הראשון שהוא עובד?

זה אין בעיה, גם עובד זר מבוטח.

לא, אבל חבר'ה, בואו, אני רק רוצה להדגיש את הקצת אבסורד ברציונל, בסדר? תושב חוזר אחרי עשר שנים, הוא עשר שנים לא שילם ביטוח לאומי, נכון? אבל אם תהיה לו תאונת עבודה?

אין שום בעיה.

הוא יקבל, אף אחד לא יבקש ממנו, תשלם כדי לקבל קצבת נכות עבודה, קודם תשלם 30,000 שקל, להשלים את התרומה שלך לביטוח הלאומי. אם האינטרס של מדינת ישראל הוא להחזיר את התושבים החוזרים, משהו בתפיסה צריך להשתנות. וכן, יכול להיות שיהיו אנשים שינצלו את המערכת, נכון.

כמו בכל דבר.

כמו בכל דבר. אבל מדינה באה ואומרת, יש תמיד איזושהי תקורת ניצול לרעה שאתה משלם, אבל יותר חשוב לנו שאנשים יחזרו לחיות בישראל.

זו הייתה תכלית הסעיף הזה מלכתחילה.

אין לי ספק. בסדר גמור.

אני רק מוסיפה שגם מי שקרתה לו הנכות בחו"ל בזמן שלא היה תושב לא יהיה זכאי פה.

כשאזרח לא הולך לקופת חולים כדי לקבל טיפול רפואי כי הוא עושה שיקולים כספיים, בסוף זה עולה למדינה יותר. למדינה יש אינטרס שבן אדם שחי בגבולות המדינה יקבל שירותים רפואיים טובים, בסוף זה עולה למדינה יותר כשאדם חולה.

הלאה, משרד החינוך חשוב מאוד בעינינו. כדרך אגב, בשבוע הבא מתקיים פה דיון על קליטת ילדים עולים במערכת החינוך, שהמטרה שלנו היא לא אחרי תחילת שנת הלימודים, אלא להבין איך נערכים לקראת קליטתם מספיק זמן מראש, ולכן יכול להיות שהדיונים גם משיקים. אבל אנחנו רוצים להבין מה.

לגבי תושבים חוזרים, המשרד נותן סיוע כרגע לתלמידים שחוזרים לפחות אחרי ארבע שנים מכיתה א'. אנחנו מוצאים שלא דומה תושב חוזר לעולה חדש.

נכון.

גם כי עברית היא שפת הבית, גם כי ההורים מכירים את המנטליות. אנחנו גם עוקבים אחרי הקבוצה הזאת ואנחנו רואים גם שאזורי המגורים שלהם הם במקומות מאוד מאוד מסוימים. וכמובן שגם אם ילד צריך משהו שהוא יותר, כמובן ש - - -

אבל האם יש היום איזשהו סל מובנה?

כן.

מה כולל הסל המובנה?

קודם כול, תלוי מתי הם הגיעו, אבל גם זה קשור לבגרויות הרבה פעמים, ואנחנו כן נותנים התאמות לבגרויות בהתאם לגיל שהילד חזר, וגם תמיכה בתוך בית הספר, הם מקבלים גם לפחות שעה שבועית פרטנית.

זאת אומרת, יש שעה, הדבר הבסיסי הוא שקטין שהוא תושב חוזר, יש לו שעה פרטנית שבועית. ואתם עוקבים אחרי זה? אתם יודעים שזה מתקיים? זה מעוגן בחוזרי מנכ"ל?

זה מעוגן בחוזרי מנכ"ל, אנחנו עוקבים אחרי הדבר הזה, כן. וככל שתתגבש מדיניות של להרחיב את היריעה, כמובן שחברתי ממשרד האוצר, אם יתקבל תקציב תוספתי, אנחנו נשמח.

גלעד, אני רוצה גם, בתור אימא לילד שמקבל את השעה בשבוע הזה. ילד שחוזר מארצות הברית אחרי תשע שנים שהוא גדל שם, הוא מדבר בבית עברית מאוד פשוטה, אבל הוא לא יודע קרוא וכתוב, ולא משנה כמה זמן אתה מכין אותו, צריכה להיעשות פה עבודה, בטח כשהוא עולה לכיתה ז', עבודה מאוד מאוד אינטנסיבית, ואני עברתי אותה בשנה החולפת עם הבן שלי. ואני יכולה להגיד לך ששעה, זה מה שהוא קיבל, שעה, לא מספיק בכלל, בכלל. זה הצריך ממני להשקיע המון המון כספים מחוץ לשעה הזו, כספים שאין לי, דרך אגב, אבל אין ברירה, כדי להדביק את הפער.

ואני יכולה להגיד לך שכן ראוי להערכה שבבית הספר שהבן שלי נמצא, ושוב פעם, כנראה שזה במקומות מאוד מסוימים, כן בא לקראתו ולוקח שעות עולים, שלהם מגיעות יותר שעות, כי יש גם הבחנה בין עולה לבין תושב חוזר, ומשלב את הילד שלי ונותן לו תגבור.

במידה ויש באותו בית ספר ילדים עולים. במידה ואין? יש גם כאלה.

א', אנחנו בעד איגום משאבים ולסייע לאוכלוסיית התלמידים שלנו ככל הניתן, בהנחה שמי שזה מגיע לו באופן ישיר לא נפגע בגלל שאנחנו מצרפים עוד ילדים. ואני רוצה להגיד שיש המון משאבים בתוך בתי הספר, גם בשעות פרטניות וגם בתוך מערכת הגפ"ן, שניתנים לטובת השלמה לכלל התלמידים. ואם מגיע לפתחנו מקרה שזה לא מספיק, שזה יותר מורכב, גם בגלל הגיל הרבה פעמים, בגיל הנעורים ההתאקלמות היא קצת יותר קשה וזה מיקום מענים מחדש, גם ברמה רגשית שהיא הרבה יותר עמוקה. ברור שאנחנו עוזרים.

בסדר גמור. אני רק רוצה לומר פה, אנחנו רק בסקירה ראשונית, לי אין ספק שלגבי משפחות עם ילדים בגילאי בית ספר, סוגיית המענה בבתי הספר היא פקטור מאוד מאוד מרכזי בהחלטה של המשפחה האם חוזרים או לא. וככל שאנחנו נצליח להקרין למשפחות עם ילדים בגילאי בית ספר שכשהילדים יגיעו יהיה מענה דרך בתי הספר להשלמת הפער הזה בקרוא וכתוב, שהוא פער מאוד גדול, כי הם באמת דוברי עברית, אבל הם רובם לא יודעים לקרוא, בעיניי זה מרכיב מאוד חשוב בעידוד החזרה. ולכן, בצד הברכות לזה, א', באמת שיש שעת תגבור פרטנית ואפשר לאגם משאבים, יש לי תחושה שיש עוד הרבה מה לעשות כאן. אני לא בטוח שלא צריך לחשוב על סוג של אולפני קיץ.

יש לנו עוד שתי תוכניות שמכניסות גם עולים חדשים וגם ילדים של תושבים חוזרים בחינוך הבלתי-פורמלי, שזו תוכנית יע"ל ותוכנית פל"א. ציינו את זה במסמך לדעתי.

כן, אבל אלה כותרות, מה התוכניות?

שנותנות תגבור בשעות עברית אחר הצוהריים.

יע"ל לבית ספר יסודי ופל"א לחטיבת ביניים ותיכון.

והן פועלות בכל רחבי הארץ?

אנחנו פועלים במשותף.

במשותף.

טוב. אתם הכרתם?

אין לנו מושג.

בסדר גמור, מצוין. המטרה שלנו היא גם לקלוט מהשטח דברים, גם לשמוע. מרכז המחקר והמידע יסייעו לנו כאן. אני אשמח שיעברו פרטים על התוכניות האלה. ואני אומר עוד פעם, צריך את הכול לבדוק. אני כן בא ואומר, יכול להיות שצריכים להיות אולפנים לדוברי עברית שמתמקדים בקרוא וכתוב, להבדיל מאולפנים שמלמדים שפה מדוברת. יכול להיות שעם ילדים היום בגילאי חטיבת ביניים ותיכון אפשר לעשות את זה מקוון. יכול להיות שהפערים יכולים להיות גם מטופלים כשהילדים עוד בחו"ל, כי זה אולפן מקוון, אלה ערכות לימוד שכל ילד עושה אותן. יש היום תוכנות לימוד, יש אגף שלם חדש במשרד החינוך של AI, ברוך השם, גם הכול יכול להיות בהוראה מקוונת.

בקיצור, אני בכוונה, אני אומר עוד פעם, אנחנו בתחילת התהליך, גם בשבוע הבא בדיון על ילדי עולים אני אבקש שנדבר על ההבחנות בתוכניות וכולי. יש פה את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? אם יש איזושהי פרספקטיבה שלכם לגבי איסוף הנתונים.

בגדול אנחנו אוספים את הנתונים על כל מי שחוזר לארץ לפי ההגדרות שלנו, לא כמו ההגדרות של תושב חוזר, כי הן מיועדות לדברים קצת אחרים. אנחנו יודעים שיש כרגע בחו"ל בסביבות 600,000 עד 800,000 ישראלים שגרים שם, וחלקם באמת הגיעו לתקופות קצרות בשנים.

יש פה פער גדול בין הנתונים של הלמ"ס להערכות של משרד העלייה והקליטה, אבל אני מניח שזה נובע פשוט מהגדרות שונות.

כן, אלה הגדרות שונות וצרכים שונים.

אין ויכוח שמדובר במאות רבות של אלפים.

כן, זה נכון, אבל אנחנו גם רואים שיש כל מיני מספרים שנזרקים לאוויר, אבל חלקם באמת לא נכונים, אבל יש פוטנציאל מאוד גבוה.

זה ברור לנו.

יש לנו גם נתונים על באילו רישיונות עבודה יש אנשים שנמצאים בחו"ל כרגע. הנתונים די מדאיגים, כי אנחנו רואים שיש לא מעט מהנדסים, יש לא מעט רופאים, שאנחנו באמת מאוד רוצים להחזיר אותם.

אנחנו נקיים גם דיונים כאן בוועדה בנושא הזה של בריחת המוחות מישראל, שגם היא הלכה וגדלה ב-2023 בצורה דרמטית, לא נתחמק מהפיל הזה שבחדר, הוא לא פיל שקוף. עוד גורמים של רשויות שלטון? אם אתם רוצים להוסיף, אני חייב לסכם, כי אנחנו חייבים לסיים ב-11:00.

אולי אני רק אוסיף משפט אחד. הוא אמר משהו מאוד נכון פה שלדעתי שווה לאמץ אותו בחשיבה, במיינדסט של המדיניות שמתגבשת פה, וזו השאלה של מתי רוצים לחזור. וזו שאלה מאוד חשובה שאני יכולה להגיד לך שהמשפחה שלי עברה וחשבה הרבה פעמים, והיא תמיד קשורה לגיל, היא קשורה לגיל של הילדים, מתי אנחנו רוצים לחזור. אנחנו רוצים לחזור לקראת הבר מצווה, רוצים לחזור בסיום בית הספר היסודי. וככל שזה מתקדם בגיל, כשמתחילים להגיע לגיל 16, מתחיל חשש אמיתי, שיודעים שאם לא נחזור עכשיו, זה כבר לא יקרה. כי אתם צודקים, כי הילדים הולכים לקולג' וכבר נורא נורא קשה להחזיר את המשפחה בשלבים האלה, בטח כבר אחרי האוניברסיטה, וכשהילד כבר מתבסס בעבודה וכולי. ויש לי חברים כאלה, הרבה הרבה כאלה.

אני חושבת שכדי להחזיר אותנו, אני כבר כאן, אבל את החברים שלי, באמת צריכה להתגבש איזו מדיניות, קודם כול שהם ירגישו, לא הכול זה כסף, אנחנו לא מחפשים כסף. כשאנחנו שם, אנחנו לא אומרים, אוקיי, מה המדינה תיתן לנו? איך המדינה רוצה אותנו? להרגיש שאנחנו רצויים. הבית הישראלי בבוסטון לא פועל כבר המון שנים, הבית הישראלי שאני דיברתי איתו היה בניו יורק, וכל מה שהוא שלח לי זה אימייל, אני יכולה להראות אותו לוועדה, עם לינקים. זאת אומרת, כל העבודה היא עבודה פרטנית, עצמאית, של הבן אדם שרוצה לחזור, אתה מכתת את רגליך, אתה רץ אחרי רשויות ומשרדים. אין פה מקום אחד ובית אחד שבאמת אומר לך: תחזור אלינו, תחזור הביתה, ואלה הדברים שאנחנו מבטיחים שנעזור לך בהם.

אני באופן אישי חזרתי ארצה מבחירה. גלעד, אני ואתה מכירים מוועדות אחרות. אני לצערי הרב משתייכת לקבוצת הורים יחידנים, בעלי לשעבר נרצח פה ב-7 באוקטובר. כשאני חזרתי ארצה, אנחנו חזרנו מתוך שבר מאוד מאוד גדול, וחשבנו שיהיה פה מי שיקלוט אותנו ויעזור לנו לעבור גם את התקופה הקשה הזו בהרבה מאוד מובנים. המשפחה הייתה כאן והחברים היו כאן, שזה בהחלט עוזר לרפא את הלב, אבל מה עם השאר, גלעד? מה עם השאר? ובשאר אנחנו לוקים בחסר.

ואני באופן אישי הייתי סמנכ"ל משאבי אנוש עד 6 באוקטובר, אני לא חזרתי לעבודה, אני ויתרתי על משרה מאוד יוקרתית עם הרבה כסף ונוחות כדי לחזור למדינה שאני אוהבת, למדינה שאני יודעת שתרפא לי ולבן שלי את הלב. אבל היום, כמעט שנתיים אחרי, החשיפה הזאת שבה את עומדת ואת אומרת: אוקיי, מה אני עושה? אני שומרת על הבית, על הילד שלי, אני מגדלת את הילד שלי ומטפלת בטראומה שלו ושלי, או שאני יוצאת לעבוד ומפרנסת? וזה מאוד מאוד קשה.

פה לא הוסיפו המשרדים שאתה כן מקבל הבטחת הכנסה לשלושה חודשים, סכום מאוד מאוד קטן למי שלא עובד, 1,900 שקלים אם אני לא טועה, אבל מעבר לזה אין שום דבר. לא ביטוח לאומי, כי אני גרושה, לא משרד הקליטה והתפוצות, אני לא שייכת לשום מקום, אני לבד, וזאת תחושה קשה מאוד, וזה לא צריך להיות המצב. אם אתם רוצים אותנו כאן, שוב פעם, זה לא כסף, זה להיות קודם כול שייכים, שייכים לאן שהוא, רוצים אותנו כאן, תישארו כאן. אני אזרחית אמריקאית, אני יכולה לחזור לארצות הברית, תאמינו לי שה-SSN ידאג לי מצוין שם, בעשרות אלפי דולרים. אני לא עושה את זה, אני בוחרת להיות כאן. תודה. תודה, גלעד.

תודה על הדברים, שהם גם מתקשרים מאוד לאסון הגדול שקרה לכם. באמת עבדנו על דברים שגם הם לא קיבלו את מלוא המענה ואנחנו עוד נמשיך לטפל בדברים בבית הזה, אבל אני חושב שגם הדברים שלך בהיבט הכללי של החזרה לישראל הם חשובים מאוד, דווקא הדברים שהתמקדו בשאלה מול מי עובדים כשעולה הרצון הזה לחזור לארץ ומי מלווה. ופה אני אומר, בעיניי אין שום הבדל בין עולים חדשים לבין תושבים חוזרים, אלה גם אלה צריכים לקבל מעטפת מחבקת מהרגע שהם מציגים את הרצון שם עד להגעתם כאן לארץ וגם אחרי ההגעה.

מכובדיי, אני צריך לסכם. יצא סיכום כתוב כדרכה של הוועדה. אני כן אציין שאנחנו ניכנס לשגרה של דיונים חודשיים בנושא הזה, הדיונים לא יהיו ברמה העקרונית והתיאורטית. אנחנו כדרכנו נתקדם צעד אחר צעד ביחד עם משרדי הממשלה. אני רושם לפניי את העובדה שבמשרד העלייה והקליטה ניכרת התעניינות מחודשת ומוגברת בנושא הזה. אנחנו נפעל לקידום החלטת ממשלה ברורה ומתכללת בנושא הזה.

סוגיית הביטוח הלאומי, רשמנו לפנינו את ההערה לגבי שינוי החקיקה של מנגנון ההצמדה. אני חוזר על העמדה שכל התשלום הזה צריך להיבחן לאור הנתונים שניתנו כאן. אנחנו נבקש ממשרד האוצר ומרשות המסים עמדה בנושא נקודות זיכוי והחלת נקודות זיכוי, קודם כול עמדה עקרונית, עוד לפני הסוגיה התקציבית, עמדה עקרונית לגבי החלת נקודות זיכוי לתושבים חוזרים כדי לצמצם את הפער למול העולים. ואנחנו גם נבקש הערכה תקציבית להחלת המודל של העולים על תושבים חוזרים מעל לחמש שנים.

סוגיית המענה החינוכי בבתי הספר, בצד ההכרה במסלול של השעה הפרטנית ובתוכניות הלא-פורמליות, הוועדה סבורה שצריך להעמיק את הטיפול בנושא וגיבוש מענים שהם ייעודיים לקטינים שהם תושבים חוזרים ששפת אימם עברית אבל אין להם מיומנויות קרוא וכתוב בתחום הזה.

אנחנו נמשיך בעבודה ביחד עם מרכז המחקר והמידע כדי לגבש את תמונת המצב הכללית. תודה לקול שעלה מן השטח, ואנחנו לדיונים הבאים בהחלט נשמח להגעה של נציגות של תושבים שחזרו לארץ. תודה לכולם, ואנחנו נמשיך בנושא. תודה לחברת הכנסת מזרסקי.


הישיבה ננעלה בשעה 11:02.