פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת הכלכלה
17/07/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 740
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, כ"א בתמוז התשפ"ה (17 ביולי 2025), שעה 09:00

1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ד-2024
2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ג-2023, של ח"כ מירב כהן
3. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג-2023, של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלי טל מירון
אלון שוסטר

מירב כהן

איילת שמעון - עו"ד, לשכה משפטית, שוק ההון, משרד האוצר

הילה דוידוביץ'-בלומנטל - ממונה המחלקה למשפט אזרחי, משרד המשפטים

תמר מירסקי - עסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

אילנה מזרחי - עו"ד, ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

חן פליישר - מחלקה משפטית, בנק ישראל, הרשות להגנת הפרטיות

ירון לוינסון - מנכ"ל, רשות ההסתדרות לצרכנות, ההסתדרות החדשה

עינת יוסוב - עו"ד, איגוד הבנקים

יערה ברקול - מנהלת תחום הפיננסים, איגוד חברות האשראי, לשכת המסחר

עודד אופק - עו"ד, יועמ"ש, איגוד חברות האשראי בלשכת המסחר

רונן רגב כביר - מנהל פיתוח מקצועי, ארגון אמון הציבור

בעז אקרמן - לוביסט ציבורי, לובי 99

רן מלמד - מנכ"ל, נקודת מפנה

איתי עצמון
אביגל כספי

עידית חנוכה

מעיין שבתאי, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) (חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ד-2024
2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התשפ"ג-2023, של ח"כ מירב כהן
3. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג-2023, של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין

בוקר טוב לכולם, הצעת חוק הגנת הצרכן, תיקון מספר 70, חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן, התשפ"ג-2024 של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מירב כהן ודוד ביטן, וממשלתית. איחדנו אותן.

נכון, המיזוג אושר.

המיזוג אושר. זה ממשלתית ופרטית ביחד. קיבלתי מכתב מחבר הכנסת משה פסל לדחות את הדיון. הודעתי לו שאני לא יכול לדחות את הדיון, לאור זה שאנחנו לפני פגרה, אני רוצה לסיים את החוק הזה. אין טעם לזה כיוון שהוא קיבל הבהרות בישיבה קודמת וגם הטמענו בתוך הצעת החוק דברים שהוא ביקש, אין צורך לדחות את הדיון. כן.

הנוסח שמונח כרגע על שולחן הוועדה, הוא נוסח להצבעות. הוועדה סיימה את הדיון בסעיפי הצעת החוק. נותרו כמה נקודות קטנות שהוועדה צריכה לקבל החלטה לגביהן. כמה חידודים שעלו אצלנו תוך כדי הכנת הנוסח הסופי. אתה רוצה שקודם נעבור עליהם ובסוף נצביע?

מה שאתה רוצה, העיקר שנסיים. יש לנו הסתייגויות?

אני חושב שאין לנו הסתייגויות. יש רק בקשות רשות דיבור.

בסדר.

הסעיף הראשון הוא סעיף הליבה, תיקון לחוק הגנת הצרכן. בסעיף 16ד המוצע, סימנו בצהוב, בעמוד הראשון, את התיבה –

הוספת סעיף 16ד
1.
חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן
16ד.
(א)
(1)
בלא נוכחות משותפת של העוסק והצרכן.



כלומר, חובה של העוסק בסוגי העסקאות שמנויות בתוספת התשיעית, להקליט כל שיחה קולית וכו'. ואת התיבה "בלא נוכחות משותפת של העוסק והצרכן" מחקנו בדיון הקודם ביחס לתיקון העקיף לחוק הבנקאות שירות ללקוח. לאחר דין ודברים עם הרשות להגנת הצרכן, עמדת הרשות שיש להשאיר את התיבה הזו לגבי התיקון של חוק הגנת הצרכן ואני מציע שיסבירו בקצרה.

אילנה מזרחי, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן. אם משמיטים את התיבה הזו, אנחנו עלולים להרחיב את הוראות החוק ולהחיל אותן גם על מקרים שמבצעים שיחות קוליות שיש בהן נוכחות משותפת כמו בסוג של זום. אולי בעולמות הפיננסיים פחות מכירים פרקטיקות כאלה.

בתחום הגנת הצרכן אנחנו מכירים שעוסקים, עושים זום, שואלים קבוצת צרכנים, "מעניין אותך לדעת איפה הכסף שלך מסתתר? בוא לראות איך עושים כסף בקלות" ובסוף הזום מציעים שירות לאיתור כספים אבודים.

אנחנו מציעים שכדי לא להרחיב את החובות האלה, כן להשאיר את התיבה ובהמשך הדרך אם נצטרך להחיל חובות, כמובן נתונה לזה סמכות לשר בהמשך הסעיף.

העמדה שלכם, שצריך כאן להשאיר את התיבה הזו. מקובל?

מקובל.

התיבה הזו לא תימחק.

נקודה נוספת שעלתה אצלנו תוך כדי הכנת הנוסח. בפסקה (2) של אותו סעיף 16ד(א) לפיו העוסק מחויב להודיע לצרכן בתחילת השיחה שהשיחה מוקלטת וכי הוא זכאי לקבל את השיחה המוקלטת. היה כתוב בנוסח הממשלתי – "וכן לציין את הפרטים בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות"

חוק הגנת הפרטיות קובע בסעיף 11 – "פנייה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע תלווה בהודעה שיצוינו בה פרטים מסוימים שמנויים באותו סעיף". חשבנו שלא נכון לכתוב שוב את החובה. החובה הזו חלה ככל שהיא חלה לפי חוק הגנת הפרטיות ולא צריך לחוקק אותה מחדש. בתיאום עם משרד המשפטים אנחנו מציעים במקום "וכן לציין את הפרטים על פי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות", לכתוב –

הוספת סעיף 16ד
1.
חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן
16ד.
(א)
(2)
אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות;



זה יותר מדויק מבחינה משפטית, את התיקון הזה אנחנו מבקשים להטמיע גם בתיקונים העקיפים שמפנים לסעיף הזה.

הערה, אנחנו לא בטוחים שצריך - - - אנחנו חושבים שזה ברור ומובן.

זו בקשה מפורשת של הרשות להגנת הפרטיות ואנחנו נשאיר את זה.

גם במקומות אחרים זה לא מופיע, זו חקיקה אחרת, ובסעיפים אחרים שגם שם זה יכול להיות רלוונטי.

כרגע זו העמדה שלהם.

זה יכול להשפיע על פרשנות של סעיפים אחרים כי פה זה כתוב ובמקומות אחרים לא. חשוב להגיד שזה רלוונטי גם לסעיפים אחרים שלפעמים זה לא כתוב.

אנחנו לא מתייחסים לסעיפים אחרים, כרגע עוסקים בסעיפים שנוגעים לחובת הקלטה. בסעיפים האלה הספציפית מכיוון שתוך כדי הקלטה עלולים לעלות פרטים שהם רגישים יותר, בגדר מידע אישי, הרשות להגנת הפרטיות ביקשה לכתוב את ההבהרה הזו, בעיניי היא לא מזיקה. ברור שחוק הגנת הפרטיות חל ככל שהוא רלוונטי וזה לא גורע מהוראות הסעיף.

בעמוד 3, סעיף קטן (ה), זה הסעיף שנוגע להוכחה בהליך אזרחי. כאן חשבנו שצריך לדייק את ההוראה הזו. אקרא אותה –

הוספת סעיף 16ד
1.
חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן
16ד.
(ה)

לא מסר עוסק שיחה מוקלטת או פירוט מועד שיחה לצרכן שביקש זאת לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד)–














(1)
רואים את העוסק, בהליך אזרחי, כמי שהודה בגרסתו של הצרכן לגבי תוכן השיחה או קיומה או אם נוכח כי השיחה לא התקיימה;



ההמשך מדבר על סמכות בית המשפט לאפשר לעוסק לסתור את גרסת הצרכן אם נוכח כי היה הצדק סביר לאי-מסירת השיחה המוקלטת או הפירוט. כאן אנחנו צריכים להשלים את ההוראה ולהתייחס למצב שבו יש מחלוקת על עצם קיום השיחה. אנחנו מציעים לכתוב "או אם נוכח כי השיחה לא התקיימה". גם את התיקון הזה יהיה צריך להחיל רוחבית גם בתיקונים העקיפים.

בעמוד 4 סעיף קטן (ז), זה סעיף שמסמיך את שר הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם שר המשפטים.

הוספת סעיף 16ד
1.
חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן
16ד.
(ז)

השר, בהתייעצות עם שר המשפטים להתקין תוקף תקנות לעניין שמירת שיחה מוקלטת או מסירה לצרכן של שיחה מוקלטת או פירוט מועדי שיחות.




היה כתוב "או פירוט שיחות". אין תיבה כזו פירוט שיחות. מדובר על פירוט מועדי שיחות, הבהרנו כאן את ההסמכה. זה לגבי התיקון לחוק הגנת הצרכן.

בתיקון לחוק הבנקאות שירות ללקוח, עמוד 8, כאן אותה הוראה לעניין ההפניה לחוק הגנת הפרטיות, אנחנו חושבים שיש מקום להוסיף אותה. לגבי פסקה (4) עלתה אצלנו שאלה. פסקה (4) מחייבת תאגיד בנקאי –

חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח
5א5.
(א)
(4)
למסור ללקוח שביקש זאת כל שיחה מוקלטת שהלקוח הוא צד לה אשר שמורה בידי התאגיד הבנקאי.



אנחנו רוצים לקבל הבהרה מנציגת בנק ישראל, על מה מדובר? האם מדובר על שיחה ששמורה בידי התאגיד הבנקאי בלי קשר לחוק המוצע כאן?

אנחנו מדברים על ההצעה שלך בנוסח הנוסף?

אין נוסח נוסף יש נוסח אחד שמונח בפני הוועדה.

חן פליישר, בנק ישראל, מחלקה משפטית.

אני מדבר ברמת המהות. האם מדובר על חובה על התאגיד הבנקאי למסור ללקוח כל שיחה מוקלטת ששמורה בידי התאגיד בלי קשר לתיקון הזה? לא הבנתי את זה כך.

כן. הכוונה שלנו הייתה, זה גם מה שהניח את דעתנו, שאין צורך בהוראת מעבר, שההסדר הזה יחול על כל מה שכבר קיים. לגבי שיחות חדשות יחולו גם הסעיפים המיוחדים שהם מנקודת ההקלטה.

יכול להיות שבהתאם להסבר שלך צריך יהיה לשנות את הנוסח כאן, כיוון שהרישה קובעת –

חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח
5א5.
(א)

תאגיד בנקאי, המשווק שירותים ומוצרים באמצעות שיחות טלפון יזומות מטעמו, יפעל כאמור להלן, לעניין שיחות הטלפון האמורות

הכוונה לשיחות כאלה. אני מתכוונת על התקופה, לאו דווקא שיחות שהוקלטו לפי חוק זה, אלא גם אם הם הקליטו שיחות קודם.

זו בדיוק השאלה ששאלתי בדיון הקודם, אם יש צורך בהוראות מעבר כיוון שבתיקון חוק הגנת הצרכן התייחסנו בדיוק לנקודה הזו.

זה מה שהסברתי. הפתרון שלנו שבמקום לעשות הוראת מעבר מסובכת, להחיל את החובות הרלוונטיים אחרי ההקלטה, על כל השיחות שכבר קיימות, גם עמלות והכול.

אני לא בטוח שזה עולה מהנוסח כאן. נדרש לחדד את הנוסח לפי ההסבר הזה.

בסעיף קטן (ב) אנחנו מציעים להוסיף התייחסות עם פירוט מועד שיחה. זו התאמת נוסח, אבל מכיוון שיש לה משמעות חשבתי שנכון להביא אותה בפני הוועדה.

חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח
5א5.
(ב)

תאגיד בנקאי לא יגבה תמורה מלקוח בעד מסירת שיחה מוקלטת שהלקוח הוא צד לה או פירוט מועד שיחה כאמור בסעיף קטן (א)(4).



כאן אותו המשך, הוא נשאר אותו הדבר. גם בסיפה נתייחס לבקשה לקבל את השיחה המוקלטת או את הפירוט. יש כאן שני דברים שהלקוח רשאי לבקש מהתאגיד הבנקאי. אלה הדברים לעניין תיקון חוק הבנקאות שירות ללקוח.



אני עובר לעמוד 10, זה התיקון. אנחנו מגיעים לתיקונים של החוקים שבסמכות רשות שוק ההון. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח). כאן יש את אותה הבהרה לעניין ההפניה לחוק הגנת הפרטיות. אקרא בפסקה (1).

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
6.



בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981–










(1)
(א)
(1)
יודיע ללקוח, בתחילת השיחה, כי השיחה מוקלטת וכי הוא זכאי, אם יבקש זאת, לקבל את השיחה המוקלטת; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981;




בעמוד 11, אני עובר לפסקה (3). גם כאן יש לנו תוספת –

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
6.



בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981–










(1)
(א)
(3)
ימסור ללקוח, לבקשתו, את השיחה המוקלטת, פירוט בכתב בדבר מועד השיחה או שניהם, בתוך עשרה ימים עסקים ממועד הבקשה; מבטח או סוכן לא יגבה תשלום בעד מסירת השיחות או פירוט מועדי השיחות, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; ואולם, ביקש הלקוח מהמבטח או מהסוכן, לפי העניין, למסור לו פעם נוספת את אותה שיחה או את הפירוט כאמור, רשאי הוא לגבות תשלום בעד מסירתם ללקוח בכפוף להוראות הממונה.



שוב, אנחנו צריכים להתייחס גם כאן לפירוט מועדי השיחות.

זו הייתה החלטת הוועדה מהדיון הקודם, להחיל את אותו מנגנון שנקבע בחוק הבנקאות שירות ללקוח ובאופן אחר קצת בחוק הגנת הצרכן לפי הצעת החוק, להחיל אותו גם כאן.

לפני שאני עובר לתיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, קיבלנו פנייה לעניין תחולת ההוראות האלה לגבי לקוח שהוא יחיד או לקוח שהוא תאגיד. אסביר, חוק הגנת הצרכן ככלל, חל על צרכן כהגדרתו בחוק וכאן אין הבחנה מבחינת החובה של המבטח או סוכן הביטוח או בעל רישיון לשירותים פיננסיים מוסדרים לעניין הלקוח. לא התחדדה כאן ההבחנה בין לקוח שהוא תאגיד ללקוח שהוא יחיד.

חשוב להגיד שחלק מהרגולציה לא עושה את ההבחנה. הילה דוידוביץ' ממשרד המשפטים. חשוב להגיד שחלק מהרגולציה עושה, אולי איילת תשלים. לפחות חוק חוזה ביטוח שהוא באחריות שר המשפטים למשל, לא עושה הבחנה בין סוג הלקוח.

גם החוקים האלה להבנתי, אין בהם הבחנה.

חלק מהרגולציה לא עושה הבחנה לעניין - - - להשליך או לא, בעוד שבחוק הצרכן החוק מגן רק על צרכן.

אכן וגם בתיקונים האחרים, אני מתייחס כרגע לתיקונים הצרכניים באופיים שנעשו אגב הדיונים כאן בתיקונים לחוק הגנת הצרכן והוטמעו בחוקים הפיננסיים, לא ערכנו הבחנה כזו.

טוב. כן.

עורך דין עודד אופק, איגוד חברות האשראי בלשכת המסחר. אנחנו חושבים שההבחנה הזו מאוד חשובה. צריך לזכור שחוק הגנת הצרכן כפי שצוין כאן, נוגע לצרכן כהגדרתו, שזה יחיד או עוסק מורשה לצרכים אישיים, משפחתיים או ביתיים. נקודת הפתיחה היא חוק הגנת הצרכן ומשם זה הורחב. כרגע אנחנו לוקחים את החוקים הפיננסיים ומייצרים הרחבה גם לתאגידים. אנחנו לא חושבים שתאגידים נדרשים להגנה הזו.

בוקר טוב, תמר מירסקי, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה. אנחנו מבינים מרשות שוק ההון שכבר היום לפי החוזרים שלהם הם מקליטים את כל השיחות. זה לא נכון שאנחנו מיטיבים עם צרכנים, אנחנו נרע את המצב עם עסקים קטנים, שכן זקוקים להגנות האלה, לעמדתנו.

אני איילת שמעון מרשות שוק ההון, אשמח להתייחס במסודר אחרי שיסיימו. אנחנו כמובן שלא מרעים את המצב הקיים כיום כמו שפירטתי גם בדיון הקודם.

אבל מה עמדתכם ביחס להחרגה כזו, ביחס לתיקון לעניין חובת הקלטת שיחות?

אולי רק אשלים את העמדה שלי. תאגיד באופן כללי לא נדרש להגנות שנדרשים יחידים. כאשר באים לתאגיד ועושים שיחה יזומה, זה לא שהוא עכשיו מבצע עסקה. יש סמנכ"ל כספים, יש מנכ"ל, יש מורשה חתימה. זה לא אותו הדבר כמו יחיד, כשמתקשרים ליחיד ואומרים לו "תקשיב, יש לנו הצעת ערך, כדאי לך לקחת", והיחיד מיד מקבל את ההחלטה הזו.

עסקים גדולים. עסקים קטנים זה אחרת.

חשוב לי שהיושב-ראש ישמע את הדברים. גם אדוני כשאמר לגופים הפיננסיים "רבותיי, אתם מהחדר הזה יוצאים עם אותה הוראה", אנחנו מדברים על אותה הוראה לגבי צרכנים. אם אנחנו עכשיו מרחיבים את זה גם לגבי תאגידים, זו הרחבה משמעותית ביחס למה שחל בחוק הגנת הצרכן ללא כל הצדקה עניינית. לאורך כל החקיקה גם בחוק אשראי הוגן, גם בחוזר ניהול אשראי צרכני, גם בכל החוזרים של הרשות, נערכת הבחנה ברורה בין תאגיד לבין אשראי צרכני.

כאן אנחנו יוצרים איחוד של כל הגופים האלה ביחד לצורך ההקלטות של השיחות שאנחנו מוצאים שאין לזה הצדקה, זה יוצר הכבדה מאוד גדולה וגם יוצא מתוך החוק המקורי שהוא זה שבגינו אנחנו יושבים כאן בוועדה שנגעה אך ורק לצרכנים. אנחנו מסכימים שלגבי צרכנים יש הצדקה עניינית להחיל את החקיקה הזו.

מה אתם אומרים?

איילת שמעון מרשות שוק ההון. אחזור על מה שאמרו חברותיי בממשלה. כמו שאמרתי בדיון הקודם, לרשות שוק ההון יש סמכויות רחבות לקבוע הוראות הקלטה בעניין שיחות נוספות וגם בעניין לקוחות נוספים והיא אפילו עשתה בזה שימוש. חוזר צירוף מתייחס לזה לעניין סוכני ביטוח.

ספציפית לבקשה של מר אופק לעניין הזה, וכיוון שמדובר בתיקון מאוד מצומצם שמתייחס רק לסוגי שיחות מסוימות ונבע מהתיקון לחוק הגנת הצרכן, אנחנו לא מתנגדים לצמצם, שהתיקון הספציפי הזה יחול רק על לקוח יחיד. אנחנו חושבים שנכון להוסיף סמכות לממונה להרחיב את התיקון.

אנחנו לא מרחיבים.

אני מתנגד לצמצום.

רק לשןב לי להגיד משפט מסכם. יש סמכות וקיימות הוראות נוספות שכבר מחילות חלק מהחובות בעניין הקלטה - - - תאגידים. לממונה קיימת סמכות לעשות זאת גם מתוקף הסמכות הכללית שלו.

בעמוד 12 יש הסמכה לממונה לתת הוראות נוספות. יכול להיות שכאן צריך להתייחס לסמכות הזו ולכתוב –

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
6.



בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981–










(1)
(ג)

הממונה רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים כפי שיקבע או ללא שינויים, על שיחה שאינה שיחה קולית, ובכלל זה על שיחה המתבצעת באמצעות החלפת מסרים כתובים.";



להחיל את הוראות הסעיף גם בשינויים או ללא שינויים כפי שיקבע, על סוגי לקוחות נוספים שאינם יחידים. נמחק מכאן את ההתייחסות לסמכות לתת הוראות בדבר חובת הקלטה גם לגבי שיחות שאינן פנייה שיווקית.

זה מטעם אחר. אשמח - - -

אני יודע.

אם אתה מרחיב הם יכולים לנצל את זה, זה ללא פיקוח.

מה שאפשר לעשות, אולי שספציפית הרחבת התחולה תהיה בתקנות של שר האוצר.

אני לא רוצה שזה יהיה פתוח, שמה שהם ירצו יעשו.

איתי, בגלל שקיימות הוראות כלליות ששם אפשר לקבוע גם סוגי לקוחות נוספים, אין חובה לקבוע פה סמכות נוספת.

לא, אבל היושב-ראש אמר דבר אחר. אם מקבלים את העיקרון שאנחנו מצמצמים כרגע את התחולה רק כלפי לקוח שהוא יחיד ורוצים לאפשר הסמכה להרחיב, השאלה אם ההסמכה הזו תעוגן בהוראות הממונה שהן הוראות שאינן טעונות פיקוח פרלמנטרי, או שמדובר על תקנות של שר האוצר באישור ועדה - - -

אני לא רוצה לתת להם אפשרות הרחבה בלי ביקורת, אין דבר כזה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת להבהיר על מה מדברת הסמכות הזו. אנחנו לא מבקשים לצמצם את הוראות החוק. מה שאנחנו מבקשים, שאם נראה לנכון שהוראות החוק הצרכניות רלוונטיות גם לתאגידים, אנחנו נרחיב את הוראות החוק וניתן הוראות גם - - -

גם כך יש ביקורת מאוד גדולה של ח"כים על האפשרות הזו ולכן אני לא רוצה להרחיב את זה יותר מידי. צמצמנו, אז צמצמנו.

להבנתי ולדעתי, אם צמצמנו אין צורך בכתיבה של סמכות נוספת כי הסמכות הכללית קובעת שניתן לקבוע הוראות נוספות.

טוב. מה רצית?

שני דברים קטנים. שאלת מה הנקודה, הנקודה היא שלקוח לא מוגדר ולקוח כולל את כולם. אני רוצה להציע איתי, אם יורשה לי. התיקון מאוד פשוט, אפשר לרשום שלקוח לעניין סעיף זה הוא צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן.

לא. לא נכון לשאוב מונח מחוק הגנת הצרכן לתוך חוק פיננסי בהיבט הזה. ההבחנה הנכונה היא בין לקוח שהוא יחיד לבין לקוח שהוא תאגיד.

עוד מישהו רוצה להגיד משהו?

כן, את בעיית הצרכן אני מבינה. אבל במערכת של רשות שוק ההון והמערכת הבנקאית, שם ההגדרה מעט אחרת. יש עוסק מורשה, תאגיד, כוח. האם כשמתקשרים למכור הלוואה, אתה יודע הוא עוסק מורשה, פטור או יחיד? איך מייצרים את ההבחנה הזו? זו הבחנה אחרת.

כמו שאיתי אמר, ההצעה היא להחיל את התיקון על יחיד, אחרת לא ניתן לדעת, בהתאם למה שביקש היושב-ראש. אבהיר שוב, מדובר בתיקון החקיקה הספציפי הזה שלא פוגע בסמכות הממונה ובהוראות אחרות שהממונה כבר הוציא וחלות על כל מיני סוגי לקוחות.

מה הכוונה "יחיד"? האם זה כולל עוסק פטור ומורשה?

מה כולם התעוררו בסעיף הזה? כבר סיכמנו את העניין הזה.

אני רק רוצה להשיב לשאלה שנשאלה כאן. החקיקה כבר ביצעה את ההבחנה. חוק אשראי הוגן עושה הבחנה ברורה. חוק אשראי הוגן נחקק יחד עם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

היא שאלה למה קיבלתם את הבקשה. - - -

גם קיבלנו את הבקשה וגם מדברים על זה בלי הפסקה.

בכל החוזרים נוגעים לאשראי צרכני ויודעים לעשות - - -

טוב, מספיק. מה רצית להגיד?

רונן רגב כביר, אמון הציבור. העובדה שבחוק הבנקאות ובחוק חוזה ביטוח אין הבחנה בין צרכן לעוסק מורשה או עסק קטן היא לא מקרית. זה בגלל האופי הספציפי של השירותים האלה. כל חובת ההקלטות שמדובר עליה כרגע היא הגנה משיווק של מוצר בעייתי מאוד, בשיטת השיווק המסוכנת בעולם הצרכני היום, שזה טלמרקטינג.

השיחות האלה בכל מקרה מוקלטות, לא ברור למה צריך למנוע מעסקים קטנים את ההגנה הזו. הם נתונים למניפולציות בעולם של שיווק אשראי בדיוק כמו צרכן, אין שום הבדל בעניין הזה ואין הצדקה לעשות אפליה של עסקים קטנים.

תמיד אפשר לתקן את החוקים. אנחנו מטילים רגולציה רצינית בגין תכלית ראויה שלא הייתה קודם. לא נרחיב את זה יותר מדי. עם הזמן, אם נראה שאנשים מנצלים את זה לרעה, את ההחרגות האלה, המשרד הממשלתי יכול תמיד להגיש בקשה לתיקון.

עינת יוסוב, איגוד הבנקים. לא נכנסת למהות של הדברים, רק לתת את הדעת על זה שתיקון מתאים צריך להיעשות גם בחוק הבנקאות.

זו בקשה חדשה, לא קיבלנו אותה אף פעם.

אני מבינה שכן יחיד זה עוסק מורשה ועוסק פטור. יחיד כן כולל עוסק פטור ועוסק מורשה.

משרד המשפטים, מה יש לכם לגבי ההערה הזו שלהם, חוק הבנקאות. בנק ישראל, פתאום זרקת לנו את באוויר.

בגלל שהתיקונים בחוק הם תחת מטריית חוק הגנת הצרכן.

לא נעשתה הפניה להגדרה של צרכן כחוק להגנת הצרכן.

צריך לעשות הפניה.

אנחנו לא נפנה.

לא תהיה הפניה, אבל עובדה שמוצאים לנכון לעשות את ההבדל בין צרכן יחיד לבין - - -

תמר צודקת בהבנה של הדברים, אין הפניה לצרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן. אי אפשר להלביש את התיבה "שעשה שימוש לצורך משפחתי, אישי או ביתי" אל תוך ההגדרה של יחיד באסדרה הפיננסית. יחיד זה יחיד, לרבות עוסק פטור ומורשה.

ברשות היושב-ראש, אני מנסה להבין מה הוועדה מנסה להשיג. הרי לא באנו להגן על העסקים. זו לא המטרה של הוועדה, לא המטרה של החוק הזה. החוק הזה נועד להגן על צרכים, אנחנו כאן כדי להגן על הצרכן.

להגן על הצרכנים אבל לאזן ברגולציה בין שני התחומים. אתה לא יכול רק להגן, גם עסקים יש להם מטלות, הוצאות. לא צריך להגזים על כל דבר. אמרתי, אם יתברר שמישהו מנצל לרעה את מה שאנחנו אפשרנו בחוק, תמיד אפשר לתקן את החוק ולהחמיר את המצב.

אנחנו רוצים להבהיר, כמו שהדברים מנוסחים היום וההחלה היא על יחיד, היא כוללת גם עוסק פטור ועוסק מורשה.

בסדר, אני לא נכנס, זה עניין משפטי.

הערה אחת ברשות אדוני. נערכת הבחנה ברורה תמיד בחקיקה לגבי עוסק מורשה לצורך דוגמה, מקום שזה לשימוש אישי, משפחתי או ביתי. - - - זו ההגדרה גם בחוק הגנת הצרכן, בחוק אשראי הוגן, בכל החוזרים. תמיד עושים הבחנה בין עוסק מורשה לצרכים אישיים משפחתיים או ביתיים, או עוסק מורשה שלא לצרכים האלה לאורך כל האסדרה. היינו מבקשים שיהיה ברור.

בעיניי זה רק מחדד את הצורך בהגדרה. ההבחנה בחוק הגנת הצרכן היא על השימוש האישי והביתי ולא לפי סוג ההתאגדות, אם הוא עוסק מורשה או לא מורשה. ההבחנה היא עם רציונל אחר. לכן זה לא נכון, יש פה ערבוב בין רציונל - - -

אני מקבל את מה שמשרד המשפטים אומר, מאוד מצטער.

אני חושבת שצריך למצוא את ההגדרה הנכונה.

את מבקשת לצמצם עוד, לא רק הבחנה בין יחיד לתאגיד.

אם רוצים להחיל את זה גם על עוסק מורשה או פטור, צריך להגדיר מה זה אומר יחיד. דווקא בגלל שזה נלקח במסגרת חוק להגנת הצרכן, זה יכול דווקא - - -

היועץ המשפטי שלי אומר שאין צורך. מה לגבי ההערה הזו על הבנקאות?

אני רוצה לשמוע את עמדת בנק ישראל, זו שאלה רוחבית.

מה העמדה שלכם? ותפסיקו להסיט אותנו כל פעם לאותו נושא. סגרנו את הנושא הזה. מספיק.

אם הבנתי נכון, הסעיף יחול על לקוחות שהם יחידים. לאור הדיון שהיה פה והבקשה, לנו אין התנגדות.

מקובל עליכם?

כן.

גם בסעיף 5 להצעת החוק, זה התיקון לחוק הבנקאות, נחיל אותו לגבי לקוח שהוא יחיד.

איתי, אם אפשר שוב להבהיר, מה הכוונה יחיד?

לא חידדנו יחיד או תאגיד. ההבחנה שקיימת בחוק הפרשנות, אני כרגע לא מחדד אותה. השאלה הזו הוצפה ונדונה בימים האחרונים. אנחנו תוך כדי דיון ניצור הגדרה מיוחדת למה זה יחיד בחוקים הפיננסיים? נראה לי לא כל כך נכון. אלא אם כן הייתה הצעה, אני לא קיבלתי הצעה ברוח הזו בימים האחרונים.

איתי, אם נפנה להגדרה בחוק אשראי הוגן, זה מסייע להגדרת - - -

הגדרה לא בפניי כרגע. אני לא יודע ולא בחנתי את המשמעויות.

אולי כדאי להגיד לפרוטוקול שההבנה שזה לקוח מול חוק הגנת הצרכן, מבקשים להגן פה על צרכנים ושואבים את זה לעולמות פיננסיים, זה דבר אחד. לצד הדבר הזה אפשר להגיד אחרת, שההגנה הזו היא תולדה של פעילות - - - של אותם גופים שמנויים בתוספת ומגודרת רק להם. כיוון שכך, ההגנות האלה צריכות להינתן לכל מי שנושאות אליהן שיחות ואנחנו מייצרים הבחנה.

לא כל כך הבנתי איך זה משליך על התיקונים של החוקים הפיננסיים.

זה לא משליך. אנחנו רוצים שהדברים יהיו מובנים ביחס לתכלית, שמכוחה שאובות החובות. זה נכון שיצאנו מחוק הגנת הצרכן וחוק הגנת הצרכן עוסק במישור היחסים שבין עוסק לצרכן. אבל כשאנחנו הולכים לעולמות הפיננסיים צריך להסתכל בצורה רחבה יותר ולהגיד שההגנות הן לא רק לאותו צרכן בודד, יחיד לשימוש אישי ביתי ומשפחתי, אלא מכיוון שהחברות האלה עושות פעילות מאוד בעייתית, גם בעולמות הפיננסיים, כלפי יחיד שהוא לא צרכן.

הרשות להגנת הצרכן מפקחת על התאגידים?

זה מה שאני לא מצליחה להבין. יערה ברקול מאיגוד חברות האשראי בלשכת המסחר. אנחנו עושים את כל התיקונים תחת חוק הגנת הצרכן.

טוב, לא נחזור לזה. אתם כל פעם חוזרים. מה לגבי חוק הבנקאות? לא מיצינו את זה.

לגבי חוק הבנקאות שירות ללקוח, גם אותו נחיל לגבי לקוח הוא יחיד.

סליחה, אם אפשר לומר משהו לפרוטוקול בנושא הזה.

באיזה נושא?

של יחיד מול בנקאות בחברות האשראי. אין ספק שפערי הכוחות בין לקוחות לצרכנים לחברות האשראי ובנקאות, זהה כשמדברים על עסקים קטנים. אלה אותם פערי כוחות והם גם זקוקים להגנה הזו. אנחנו מדברים על הרציונל - - -

אנחנו ממש לא מסכימים לאמירה הזו, גם לא חושבים שרשות להגנת הצרכן היא הרשות שאחראית על תאגידים. - - -

אני מדברת בשם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, לא בשם הגנת הצרכן.

אני לא רוצה להיכנס לזה. יש פרשנות לכל דבר ויש בית משפט. זה יגיע לבית משפט ובית המשפט יחליט.

אתה החרגת את זה אדוני היושב-ראש. אתה מוציא את כל מי שהוא תאגיד - - -

ברגע שנכנסים יותר מדי, התוצאה שנהיה בלגן. בעניין הזה יש דברים שנשארו פתוחים לעניין של פרשנות. אי אפשר כל דבר להגיד, בחוק כך וכך. אם יהיו בעיות, יש משרדים, יש בית המשפט וזה הכול.

לא, אבל יש פה עיצום כספי. כשיש עיצום כספי הדברים צריכים להיות מאוד ברורים.

העיצום הכספי הוא כלפי הגורם שמפר, אין שאלה מי הגורם שיכול להפר.

אם זו הפרה או לא. כשהוא משוחח עם עוסק קטן - - -

שמענו כאן את העמדה שצריך להגן גם על עוסקים קטנים בהקשר הזה.

זו העמדה של הסוכנות לעסקים. השאלה אם זו העמדה של הוועדה.

אנחנו מתייחסים וגם אתם. - - - הצרכנים.

אדוני מספיק, דיברת. אתה לא יכול מתי שאתה רוצה להיכנס לעניין הזה, אל תגזים. עצרנו. מה ההמלצה של משרד המשפטים? נכניס אותה. תגידו לי פעם אחת, בלי לסובב את העניין. תגידו מה אתם רוצים, אתם כל הזמן מסביב.

אני רוצה להסביר את החשש שלי. יש פה עיצום כספי.

ברגע שאמרת לי את זה, הבנתי. מה את רוצה שיהיה כתוב?

אני לא קוסמת להציע, לשלוף הגדרה.

מה את רוצה? אני רוצה להצביע היום. את רוצה שלא נצביע בגלל העניין הזה?

אם יחיד יכול לכלול גם עסקים קטנים, כמו שמבקשת פה תמר, בסדר, אם זה מוסכם. הם אומרים צרכן במובן של חוק הצרכן - - -

העמדה שלהם לא התקבלה.

לא התקבלה. תגידו לי אתם, אני רוצה לדעת מבחינת משרדי - - -

החוקים בעיניי לא עושים הבחנה. הוועדה החליטה להבחין. צריך להיות מקום שבו מתקיים התכלית, שיש פערי כוחות בין הלקוח לבין הגוף הפיננסי, זה צריך להתקיים, הרציונל צריך להתקיים - - -

זה משנה את הנוסח, מה שהיא אמרה עכשיו?

זה לא קשור אם השימוש שלו אישי או ביתי. זה עוסק קטן, הוא לא משתמש - - -

אבל אחרי ההסבר הזה שאל היושב-ראש מה הצעתך לתיקון הנוסח, אנחנו בהצבעות כרגע.

מה יש בחוק אשראי? איך עושים הבחנה בין יחיד ללא יחיד?

אין הגדרה. יש הבחנה לעניין עוסק בתוך החוק. - - -

רק למלווה שהוא יחיד. - - -

רק לעוסק וכל מי שהוא לא עוסק הוא יחיד?

אנחנו עדיין חושבים שהדרך הכי קלה היא לאמץ, ממילא החוק הזה התחיל מחוק הגנת הצרכן ולאמץ את אותה הגדרה. שללתם את האפשרות הזו, נציע להישאר עם הגדרת יחיד.

הוועדה אומרת שהיא לא מאמצת במהות את ההגדרה של חוק הגנת הצרכן, שם מדברים על שימוש אישי או ביתי, זה אומר שרק כל אחד לביתו כשהוא משוחח עם הגוף. הוועדה קיבלה שזה משהו רחב יותר. כל פעם שמתקיים הרציונל של פערי כוחות, זה אומר שגם עסקים קטנים מסוגים מסוימים יכולים להיכנס בפנים.

אם מנצלים את הכוח, כן. אם יראו שיש פה בעיה, יביאו תיקון לחוק. אני לא רוצה לתת סמכות כללית לרגולטור לעשות שינויים בהוראות כאלה ואחרות.

יש גם השלכות רוחב לעיגון של הגדרה מיוחדת של יחיד, אתה אומר שהוא יחיד כמו צרכן בחוק הגנת הצרכן. דווקא לגבי ההוראה הזו כאשר יש לנו עוד הוראות צרכניות בחוקים האלה, זו לא שאלה שאפשר להכריע בה כך - - -

אנחנו לא נשנה עכשיו את כל החוקים בגלל התיקון העקיף הזה.

נקודה אחרונה שכרגע לא באה לידי ביטוי בנוסח, היא שאלת היחס בין הסעיף הספציפי הזה לסמכויות הכלליות של הרגולטור, של רשות שוק ההון. במחשבה נוספת ולאחר דין ודברים חשבנו שאין צורך לכתוב כאן שההוראות האלה לא גורעות או מוסיפות לגבי הסמכות הכללית שקיימת לממונה או המפקח לפי העניין ברשות שוק ההון. ברור שהסמכות הכללית קיימת, הממונה לא יוכל לכתוב הוראות שסותרות את ההוראות שמעוגנות בחקיקה ראשית, אבל הוא רשאי להרחיב ולקבוע הוראות לגבי סוגי שיחות אחרים וכו', כפי שבחלק מהמקרים יש היום הוראות כאלה.

רק זה מעורר את השאלה אצלנו כי אצלנו זה כן כתוב. אם זו העמדה הכללית, אפשר למחוק גם אצלנו.

בפועל, אחרי הדיון שהתקיים בדיון הקודם, מחקנו את הרישה של סעיף קטן (ג), איתי.

אמרתי את זה.

סליחה, לא שמעתי שאמרת את זה. חשוב להגיד שהמחיקה, הכוונה הייתה שזה ממשיך להתקיים רק אין צורך לכתוב את זה.

אין צורך לכתוב הסמכה חדשה כאשר ההסמכה קיימת.

בדיוק, כשכבר קיימת ההסמכה הכללית. וכמו שנאמר, לממונה קיימת סמכות והוא השתמש בה, על כן החוזרים שכבר קובעים חובת הקלטה בשיחות שונות, הם חלים.

בהקשר להערה של נציגת בנק ישראל, בעמוד 9 בסעיף 5א5(ד), התחלנו אותו בתיבה –

חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח
5א5.
(ד)
בלי לגרוע מסמכות המפקח לי דין.



זו הייתה הצעה שלכם חן, את חושבת שנכון למחוק אותה?

באופן רגיל הייתי כותבת אותה. אבל מאחר שהייתה כאן הבהרה שאין לגרוע מסמכויות.

זה לא גורע. ברור שהרגולטור לא יוכל לגבור. נראה לי פשיטא שלא יוכל לגבור על ההוראות שקבענו בחקיקה ראשית.

החשש הוא שיטענו לצמצום הסמכות, לא מצב שבו אנחנו נלך בניגוד לחוק. אם העמדה היא שאין צורך לכתוב את זה כי ברור שזה לא גורע, אפשר למחוק גם אצלנו.

בסדר. אני עובר לסעיף 7 להצעת החוק, תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שירותים פיננסיים מוסדרים. גם כאן נערוך את אותן התאמות. אנחנו מדברים על הוספת סעיף 49א. בפסקה (1) אותה התייחסות לחוק הגנת הפרטיות. בעמוד 13 פסקה (3), יש חובת המסירה ללקוח של העתק מההקלטה. אנחנו צריכים להתייחס כאן גם לפירוט מועדי השיחות. לפי החלטת הוועדה בדיון האחרון, נוסיף כאן התייחסות למצב שבו הלקוח מבקש פעם נוספת מנותן השירות, למסור לו את ההקלטה או את פירוט בכתב שיחות –

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
7.
(1)
אחרי סעיף 49 יבוא:

















"חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח
49א.
(א)
(3)
ואולם, ביקש הלקוח מנותן השירות הפיננסי כאמור למסור לו פעם נוספת את אותה שיחה או את פירוט מועדי השיחות, רשאי נותן השירות לגבות תשלום בעד מסירתם ללקוח, בכפוף להוראות שקבע המפקח."

איילת שמעון, רשות שוק ההון. זה ברור, בגלל שזו תוספת, מופיע פה פעמיים קביעת ההוראות, שיהיה ברור שבסוף "בכפוף להוראות שקבע המפקח" זה בהתאם להסמכה שמופיעה באמצע שהממונה רשאי לקבוע.

איזו הסמכה?

"אלא אם כן התיר זאת המפקח בהוראות שקבע ובהתאם לאותם הוראות", ב-(3), בהתחלה, מדברים על ימסור באופן כללי ויש הסמכה.

לכתוב "ובהתאם לאותן הוראות"?

כן. בסוף מדברים שוב על הוראות. זה בסדר שזה כתוב שם, רק להבהיר שאלה אותן הוראות, פשוט נוסף אחר כך.

בעמוד 14 אותה הבהרה. בסעיף קטן (ג) אנחנו מוחקים את הסמכות של המפקח לתת הוראות בדבר חובת הקלטה שתחול גם לגבי שיחות שאינן פנייה שיווקית. זה נמחק.

אנחנו מוחקים בנוסח, לא מוחקים במהות.

בנוסח כמו שאמרנו, אין צורך לחוקק מחדש סמכות שכבר קיימת. משאירים את הסמכות למפקח לקבוע.

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
7.
(1)
אחרי סעיף 49 יבוא:

















חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח
49א.
(ג)

המפקח רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים כפי שיקבע או ללא שינויים, על שיחה שאינה שיחה קולית, ובכלל זה על שיחה המתבצעת באמצעות החלפת מסרים כתובים.";



בעמוד 15 סעיף 10 שעניינו התחילה. כאן הייתה החלטה של הוועדה בדיון הקודם לאפשר גם דחייה של יום התחילה. אקרא את הנוסח.

תחילה
10.
(ב)
(1)
שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום התחילה לעניין הוראות החוק העיקרי כנוסחו בסעיפים 1 עד 4 לחוק זה.



זה התיקון לחוק הגנת הצרכן.

תחילה
10.
(ב)
(1)
לעניין סוגי עוסקים או כל העוסקים שעליהם חלים אותם סעיפים, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות הסעיפים האמורים.



ההחלטה של הוועדה הייתה שהתחילה של כל החוק תהיה שמונה חודשים מיום הפרסום, זה כבר נדון והוחלט. כאן אנחנו נותנים סמכות לשר הכלכלה באישור ועדה לדחות את יום התחילה. סמכות נוספת היא לעניין התיקונים לחוקים הפיננסיים, היא סמכות שתינתן לשר האוצר.

תחילה
10.
(ב)
(2)
שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום התחילה לעניין סעיפים 5 עד 9 לחוק זה, כולם או חלקם או לעניין סוגי בעלי רישיונות לפי אותם סעיפים, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות הסעיפים האמורים.



אותו מנגנון. עד כאן, אלה התיקונים שנשארו.

סליחה, אני מתפרצת. בשיחות מאחור הועלה חשש בנוגע להפניה לסעיף 11, איתי, שאתה לא קיבלת. בכל זאת - - - עוד מההסדרים הפיננסיים נבקש בכל זאת, אני לא יודעת אם יש דרך, הם חוששים שזה משפיע על התחולה של כלל הוראות הגנת הפרטיות. ערכנו שיחות עם היועץ המשפטי.

היו שיחות עם הרשות להגנת הפרטיות.

הם העלו את זה ליועץ המשפטי שלהם. מצד שני יש פה - - - חוששים שזה יעמיד אותם בפני מצבים - - -

אני לא מרגיש בנוח כרגע אחרי שהיה סיכום איתם במפורש, לא מרגיש בנוח כרגע למחוק את זה. אני לא חושב שההבהרה הזו מפריעה במשהו. כתוב שזה לא גורע.

לא למחוק.

החשש שאם אנחנו כותבים כאן את ההוראה, עלול להתפרש ממנה ששאר ההוראות.

שאר ההוראות לחוק הגנת הפרטיות לא חלות.

שואל היושב-ראש, מה הסוגיה. סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות קובע.

תחולה והוראות מעבר לעניין חוק הגנת הצרכן
11.
פנייה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע תלווה בהודעה שיצוינו בה בין היתר אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, המטרה שלשמה מבוקש המידע, למי יימסר המידע, מטרות המסירה.



מכיוון שעסקינן בשיחות מוקלטות שיכול לעלות בהן גם מידע אישי, הרשות להגנת הצרכן במקור ביקשה בהצעת החוק הממשלתית, שנכתוב במפורש שיש חובה על העוסק לציין את הפרטים לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות.

שאלתי למה אנחנו צריכים לכתוב מחדש, לעגן מחדש את החובה שכבר קבועה בחוק הגנת הפרטיות. לאחר דין ודברים עם נציגי הרשות להגנת הפרטיות, מה שהוסכם, שאנחנו נכתוב שאין בהוראות הפסקה הזו כדי לגרוע מסעיף 11.

אתם אומרים שזה בעייתי?

לא, הם אומרים שיש עוד הוראות של חוק הגנת הפרטיות.

אולי חן תסביר. הגופים הרגולטורים הפיננסיים חוששים שזה ישליך - - -

אולי לא נציין את הסעיף, נגיד באופן כללי. בלי לציין סעיף, נראה לי הכי טוב.

אולי אפשר להגיד "אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות לפי חוק הגנת הפרטיות ובכלל זה סעיף 11".

אולי זה יותר טוב. יותר נצמד למה שהרשות להגנת הפרטיות ביקשה.

אנחנו נבקש שזה ייכלל באותו נוסח גם בכל - - -

בוודאי. נטמיע את התיקון הזה בכל התיקונים, בתיקונים עקיפים וגם בתיקון לחוק הגנת הצרכן. "אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות לפי חוק הגנת הפרטיות ובכלל זה מהוראות סעיף 11".

ואז גמרנו את הסוגיה. אתם רוצים חמש דקות הפסקה לעניין הצרכן, להביא את התמונה עד הסוף בינכם או שסגור העניין?

מבחינתי לא רואה קושי, זה תלוי בנציגי הממשלה וגם חשובה מאוד העמדה של הרגולטורים כי זה משליך מאוד על החקיקה שלהם.

כי ראיתי שבעניין הזה הייתה מחלוקת. אני שואל אם אתם רוצים חמש דקות הפסקה לפני שאנחנו מצביעים. אני מציע חמש דקות הפסקה, דברו ביניכם.



(הישיבה נפסקה בשעה 09:44 ונתחדשה בשעה 09:49.)

אני מחדש את הדיון. לאחר שנציגי הממשלה יחד עם היועץ המשפטי שלנו דיברו על הנושא מחדש, מה התוצאות של הדיון הזה?

ההבנה שלנו וגם העמדה שלי, שלא נכון לשנות את הנוסח של התיקונים העקיפים לחוקים הפיננסיים, דהיינו, הם יחולו כלפי לקוח שהוא יחיד. ואני מבהיר כאן למען הפרשנות כי כך הבנתי גם כוונת הוועדה, אנחנו לא מתייחסים כרגע לצרכן במהות, לצרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן. יחיד בהחלט יכול לכלול גם עוסק מורשה, גם עוסק פטור. זו ההבנה שלי כאשר אנחנו לא מחדדים מה נכלל בגדר יחיד. מבחינתי זה חל.

אנחנו לא מתייחסים לצרכן שלפי חוק הגנת הצרכן קונה נכס ומקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי ביתי ומשפחתי. זה לא המצב. גם לעמדתי, האיזון כשמדובר על לקוח מול גופים פיננסיים גדולים, הוא מעט שונה לעומת האיזון שקיים בחוק הגנת הצרכן, לכן נכון בעיניי להתייחס רק ללקוח שהוא יחיד.

זה מקובל על משרדי הממשלה?

בשים לב להבהרה הזו, עלינו – כן.

אני רוצה להגיד שהוועדה סייעה בחוק הזה נכון?

מאוד. הגיע חוק אחד ויצא חוק אחר וטוב יותר, רחב יותר. איתי, תודה ועידית תודה, יושב-ראש הוועדה תודה, וחברי הכנסת.

כל הח"כים השתתפו בעניין זה. אני מודה גם למשרדי הממשלה שהיו פתוחים להערות.

ועובדים על זה כבר כמה שנים. אילנה והילה.

משרדי הממשלה, גם בנק ישראל.

בנק ישראל מבחינתי זה משרד ממשלתי. ההבדל היחיד בין בנק ישראל למשרדי הממשלה, שבבנק ישראל כולם דוקטורים, אתה לא יכול למצוא מי שלא דוקטור.

חשוב לציין את אביגל שהייתה בכל השיחות. היא אמנם שקטה פה בדיון, עבדה קשה מאחורי הקלעים.

נלך להצבעות. אין לנו הסתייגויות נכון?

נכון. אנחנו נצביע סעיף-סעיף.

הסעיף הראשון הוא סעיף 1 להצעת החוק. אנחנו בתיקון לחוק הגנת הצרכן. הוספת סעיף 16ד רבא, עם כל השינויים שהוקראו היום.

מי בעד?

הצבעה

אושרה

אושר פה אחד.

הסעיף אושר. הסעיף הבא, סעיף 2 להצעת החוק, תיקון סעיף 21 להגנת הצרכן.

מי בעד?

הצבעה

אושרה

פה אחד.

הסעיף הבא, סעיף 3. תיקון סעיף 22ג לחוק הגנת הצרכן, זו הסמכות להטיל עיצומים כספיים.

מי בעד?

הצבעה

אושרה

עבר פה אחד.

סעיף 4, הוספת התוספת התשיעית לחוק הגנת הצרכן.

מי בעד?

הצבעה

אושרה

עבר פה אחד.

סעיף 5, תיקון חוק הבנקאות שירות ללקוח.

מי בעד?

הצבעה

אושרה

פה אחד.

סעיף 6, תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ביטוח.

מי בעד?

הצבעה

אושרה

אושר פה אחד.

אני לא אומר לגבי כל סעיף, כל סעיף הוא עם כל השינויים שהוקראו גם היום.

אני מבין שזכויות דיבור יש, הגישו.

בקשות רשות דיבור, כן. כל מה שהוגש לפני ההצבעה נוכל לכלול.

סעיף 7, תיקון חוק הפיקוח לשירותים פיננסיים, שירותים פיננסיים מוסדרים.

מי בעד?

הצבעה

אושרה

עבר פה אחד.

סעיף 8, תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, ייעוץ שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים.

מי בעד?

הצבעה

אושרה

עבר פה אחד.

סעיף 9, תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים קופות גמל.

מי בעד?

הצבעה

אושרה

עבר פה אחד.

סעיף 10, תחילה.

מי בעד?

הצבעה

אושרה

עבר פה אחד.

הסעיף האחרון, תחולה והוראות מעבר לעניין חוק הגנת הצרכן.

מי בעד?

הצבעה

אושרה

עבר פה אחד. אם מישהו רוצה להגיד משהו, זה הזמן.

כבוד היושב-ראש, אשמח במשפט אחד או שניים. בעז אקרמן, לוביסט ציבורי בלובי 99. ברכות על תוצאות הבחירות אתמול לליכוד העולמי. חבל שלא השארת קצת יותר אבק לשאר המועמדים. אני בכוונה מדבר אחרי שזה כבר אושר ואחרי שכל ההערות נאמרו. לובי 99 תומכים בחוק הזה כמו שהוא עם כל ההרחבות. רק לחשוב על כמה עוגמת נפש וצער היו נחסכים לכל החוסכים ב"סלייס" שכספי הפנסיה שלהם פשוט נעלמו.

אם רק היו יכולים לדרוש מ"סלייס" או מאותם סוכני ביטוח שביקשו מהם את הפרטים בשביל להעביר את זה לקופה, את השיחה הראשונה שבה הובטחו להם הרים וגבעות ואחרי זה הכול התאדה. מעבר להישג אתמול, העובדה שהחוק הזה אושר לשנייה ושלישית פה בוועדה זה הישג לא פחות גדול. תודה רבה בשם החוסכים ובשם לובי 99.

עו"ד ירון לוינסון, רשות להסתדרות לצרכנות. אני גם רוצה לברך על החוק הזה, חוק שאני זוכר שניסו להעביר אותו בתקופת אורית נוקד לפני כ-15 שנה ולא הצליח בעבר. כל הכבוד לחברת הכנסת מירב, לאדוני, על המאמצים הרבים שהגענו עד הלום. אומנם יש עוד שמונה חודשים עד יישומו ואחר כך עוד ארבעה, עוד שנה. מקווה שבאמצע לא יחול משהו. אבל זה חוק צרכני ביסודו וזה מבורך.

עוד מישהו?

אני רוצה להוסיף משהו לסיום. החקיקה הזו תייצר עסקים ושוק הוגן יותר גם עבור הצרכנים שיוכלו לקבל תיעוד למה שהובטח להם וגם עבור עסקים שפעמים רבות התחומים והענפים שלהם מוכתמים על ידי עוסקים שהם לא הוגנים. בוועדה הוכנסו איזונים רבים מאוד שגם שומרים על האינטרסים של העסקים. אני מודה, כשאני הייתי בממשלה וניסחנו את החוק, הפרספקטיבה שלי תמיד על הצרכן החלש כי משם אני באה.

הוספתם את הפרספקטיבה של העסקים, של השמירה על העסקים הקטנים. הכנסתם איזונים רבים מאוד וגם הרחבתם את זה. יושב-ראש הוועדה, זו חקיקה שתקועה שנים רבות בקנה. רק בן-אדם שלוקח את זה בצורה כל כך עניינית ובאומץ ויודע להיות פתוח להערות של הציבור, לקחת מהם את העיקר ולא לתת לזה לתקוע מקלות בגלגלים, הצלחת להביא את זה לכדי גמר, אני מכירה לך על זה תודה.

תודה רבה.

אני רוצה להודות לך מירב, על היוזמה הזו. זה לא עוד חוק שאנחנו מחפשים מה להעביר. באת עם זה, עם עוד דברים אחרים אבל באת עם זה והוכחת שזה אפשרי. לא תמיד השמיים הם הגבול אבל פה זה מהלך אדיר בביטחון. אנחנו מצוטטים את בן-גוריון, "תדע כל אם עברייה ששולחת את הבן שלה למפקדים ראויים". פה הפוך, ידע כל בן עברי וערבי שההורים שלו לצורך הדוגמה, שמורים היטב, מגובים.

גם ההערה לגבי המפקדים או הארגונים, העסקים, שהם פועלים נכון. ולכולם, לכל המערכת המיוגעת, מיוזעת ומשוסעת. דוד, הוועדה הזו וכל אנשי הצוות הם הוכחה מתמדת לכך שגם במציאות מאוד מאתגרת את גבולות היכולת שלנו לחיות ביחד, אתה מוכיח שזה אפשרי, זה מעורר השראה, תודה.

משפט אחד. אנחנו מזמינים את חברת הכנסת מירב כהן לבוא לפה הרבה. כשהיא פה מתברר שאנחנו מעבירים חוקים די בקלות, מגיעים להסכמות. אנחנו צריכים אותך פה הרבה, זה עוזר לנו. ברכות חמות וכל הכבוד.

מירב, נלחמת על הנושאים האלה כל השנים ואת לא מוותרת, כל הכבוד.

תודה רבה.

יש לנו הבהרה לפרוטוקול.

הבהרת נוסח, בשינוי שעשינו תוך כדי והתחדד לנו עכשיו. כתבנו שאנחנו נכתוב הוראה שלא גורעת מחוק הגנת הפרטיות ובכלל זה סעיף 11. ההבהרה היא לא רק לגבי פסקה א(2), אלא לגבי כל סעיף 16ד. זו הבהרת נוסח, נוסיף סעיף שכל הסעיף הזה לא גורע מחוק הגנת הצרכן.

כן. עוד?

אנחנו ברשות להגנת הצרכן רוצים להודות במעמד המרגש הזה. עובדים על זה לא מעט שנים על הצעת החוק הזו, הצעת חוק חשובה שנועדה להגן על הצרכנים גם במובן שתהיה להם הגנה וחזקה בבתי המשפט, גם במובן שמאפשרת לנו לעשות פעולה אכיפתית טובה יותר כי היא מאפשרת לנו לקבל את המידע של אותן שיחות שאמורות להיות מוקלטות. אנחנו רוצים להגיד תודה לכל השותפים לדרך, למירב כהן, לוועדה ולשותפים ממשרדי הממשלה. זו הצעת חוק חשובה, תודה על העשייה.

רן מלמד, נקודת מפנה. ברכות על החוק החשוב הזה, תודה למירב שהיא מחוקקת - - - מהמעלה הראשונה. ותודה לך אדוני, אני עובד עם ועדת הכלכלה שנים רבות. אתה מוכיח שזו אחת הוועדות הכי חשובות והכי יעילות שיש בכנסת. אני רוצה להיתפס על משהו שאמרת הבוקר, שאולי אם יושב-ראש הכנסת ישמע אותו, להעביר אותו אחר כך בתקנון. יום חמישי הוא יום עבודה, אם אפשר היה להרחיב את עבודת הוועדות גם לימי חמישי, היה אפשר להשיג יותר בהרבה. תודה רבה.

דבר אחד לפרוטוקול. מנסים להגיד כל פעם רגולציה זה לא טוב. אם יש תכלית תלויה לרגולציה זה דבר טוב. אי אפשר שהשוק יהיה פרוע רק כדי לדבר על שוק חופשי. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00.