פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת הכלכלה
13/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 735
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, י"ז בתמוז התשפ"ה (13 ביולי 2025), שעה 09:30

הגדרת אזור קו העימות הצפוני

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אלון שוסטר
אברהם בצלאל
אלי דלל

אפרת רייטן
מיכל מרים וולדיגר

רס"ן ענאן סרחאן - יועץ משפטי של פקע"ר ואמ"ץ, צה"ל, משרד הביטחון

ענת אסיף - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שירה גרשון - רפרנטית פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר

עינב פרץ - רו"ח, מ"מ יו"ר, מינהלת תנופה לצפון

תא"ל אלון פרידמן - מפקד עורף, פיקוד צפון, צה"ל, משרד הביטחון

משה דוידוביץ - ראש המועצה, מטה אשר

נזיה דבור - עו"ד, ראש המועצה, מועצת בית ג'ן

יאסר ג'דבאן - ראש המועצה, מועצה מקומית כסרא-סמיע

מוטי בן דוד - ראש העירייה, עיריית מעלות תרשיחא

עמית סופר - עו"ד, ראש המועצה, מועצה אזורית מרום הגליל

אנוור עאמר - ראש המועצה, מועצה מקומית חורפיש

אסף לנגלבן - ראש המועצה, מועצה אזורית גליל עליון

אייל שמואלי - ראש המועצה, מועצה מקומית כפר ורדים

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

איה פרידמן, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הגדרת אזור קו העימות הצפוני

בוקר טוב לכולם. אני מתנצל על האיחור אבל בכניסה לירושלים נהיה בלגן עם הפנייה שמאלה כי עושים שם עבודות.

יצאנו ב-05:00, הגענו ב-08:00.

כולנו כאן מהצפון.

הגדרת אזור קו העימות הצפוני. שוב לא מסוגלים להגיע להחלטות מהירות וכשאני אומר לא מסוגלים אני מתכוון לממשלת ישראל.

נכון שזה יוצר בעיות תקציביות כי כשאתה מגדיל את מספר היישובים צריך יותר כסף ויותר תקציב וזה תמיד בא על חשבון מישהו אז אפשר להגדיל בדרום. בעקבות לחץ שלנו עשינו עוטף של העוטף.

בחוק.

בחוק עצמו, הוספנו עוד 1.3 מיליארד ונתנו גם לעוטף של העוטף. לגבי כל הנושא הביטחוני, אני לא יודע למה אנחנו כל הזמן רוצים חוות דעת ביטחונית כשברור לנו שפה צריך לשקם את היישובים, ללא קשר לחוות הדעת הביטחונית ולכן צריך להגדיל את הקילומטרים ללא קשר למשרד הביטחון.

משרד האוצר צריך לתת את התקציב ומשרד הביטחון צריך רק להגיד מה המצב של היישובים. זה לא כל כך קשור לקו העימות כקו עימות אלא למה שקרה במלחמה, זה מה שקובע. היה במלחמה מה שנקרא "קו עימות חדש".

לצערי הרב, הפעם אין לי הצעת חוק שאני יכול לאיים איתה על הממשלה או לעשות שינויים אבל אנחנו נטפל בזה, אנחנו לא נוותר. מי רוצה לדבר? חברת הכנסת, את רוצה להגיד משהו?

כן, בוקר טוב. קודם כול, תודה על הדיון הזה כי אני חושבת שהוא חשוב ומתבקש ביותר. אני גם זוכרת שבמהלך הדיונים האחרונים הנושא הזה היה קרוב לליבך ובאמת רצית לדפוק על השולחן הרבה מאוד פעמים.

זרקת פה כפפה ואני חושבת שצריך להרים אותה. אני חושבת שבסמכותך באמת לנסות ולהוביל איזשהו מתווה והצעת חוק שכולם יחתמו עליה, אני לא רואה אחד שלא.

יש לנו הרבה קשרים בין האופוזיציה והקואליציה בנושא הזה. אני יושבת מצד אחד עם קרויזר מעוצמה יהודית, עם שוסטר, אנחנו יושבים עם חברי כנסת מש"ס והליכוד וכולנו תמימי דעים על כך שהעניין הזה מצריך פתרון. אני זורקת לך בחזרה את הכפפה אם אתה רוצה שאנחנו ננסח את זה – או אתם – אבל לגמרי, כן.

לא, הכי טוב זה שיבוא - - - בדרום עשו חוק ואנחנו נכנסנו בממשלתי ועשינו בו שינויים.

נכון, זה מה שאני אומרת.

יש לזה עלויות תקציביות.

ברור שיש לזה עלויות תקציביות.

זה היה עם החלטות ממשלה שיישמו את זה.

באמת יש החלטות ממשלה תקועות, אנחנו יודעים את זה. אנחנו יודעים שיש דוח מבקר שכבר מזמן התריע ואמר שהמצב הזה של אי-יישום החלטות ממשלה והיעדר תוכנית רב-שנתית, אנחנו במו ידינו עושים לעצמנו עוול כאן. אני חושבת שיותר משנה בשביל להגדיר קו עימות, זה דבר שהוא בלתי ניתן לעיכול ולהבנה.

אני מבין שבינתיים האנשים לא מקבלים תקציבים.

אני ממש חושבת שזה לפתחנו ושיש לנו את היכולת לבוא, לשנות ולעשות.

הבעיה שלנו זו הפגרה, הפגרה נכנסת לתוקף ב-24 בחודש והצעת חוק פרטית - - -

27-26, לא?

עדיף לעשות את זה במסגרת ממשלתית.

מה אם אנחנו נבקש מיושב-ראש הקואליציה שייתן לנו פטור מחובת הנחה?

לא, הבעיה היא לא שיהיה פטור.

בואו לפחות נתניע את התהליך.

אם הממשלה תעשה אז יהיה אפשר להעביר את זה גם בפגרה.

בדיוק.

את יודעת את זה.

בפרטי את לא יכולה להעביר בפגרה.

הבעיה היא שממש אין לנו זמן.

זאת פגרה ארוכה.

אין זמן.

העסקים מחכים לנו.

העסקים קורסים.

העסקים קורסים ומחכים לנו. זה לא רק העסקים, תכף חינוך.

הכול.

ההחלטה של חינוך בתחילת שנת הלימודים.

הכול. אם אנחנו מגישים עכשיו הצעת חוק פרטית, אתם תתמכו? אתם תיתנו לנו גב לזה ולא תגידו שאתם מהאו"ם?

את יודעת שאני אשת מקצוע אבל אני מניחה שכולנו כאן, לא משנה מי, נתמוך בכל דבר שייתן לזה פתרון.

אז קדימה, בואו נגיש עכשיו.

דרך אגב, לא צריך את הממשלה. אם אנחנו עושים הצעת חוק פרטית אז אפשר להעביר את הפטור בוועדת הכנסת ולהעביר את זה - - -

זה מה שאני שאומרת. אופיר כץ בוועדת הכנסת ייתן לנו פטור. בואו נתחיל לזוז.

הבעיה היא - - - טוב, אני לא רוצה לדבר. כן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אנחנו נמצאים כאן בדיון חשוב ביותר מבחינתנו להתקדמות של שיקום ולהבנה של איך אנחנו מתקדמים הלאה בצמיחה. אנחנו חייבים לפתור את הסוגיה הזאת של תיקוף קו עימות. יש כאן כבר הצעות החלטה שאנחנו עובדים עליהן והן מונחות על שולחן הממשלה.

החלטת ממשלה של סיוע לעסקים מונחת לפתח הממשלה מפסח ואנחנו עדיין לא מצליחים להעביר אותה בגלל כל הנושא של תיקוף קו העימות. תודה רבה על הדיון, כבוד חבר הכנסת. אנחנו ממש מבקשים שנמצא לזה פתרון.

תכף ירחיבו על הסוגיות כאן אבל יש כאן כל מיני חוות דעת שעברו, חזרו ונמצאות. אנחנו מחכים ואנחנו נקבל כל חוות דעת שהממשלה תיתן לנו או לחלופין, הצבא. אנחנו מסתמכים על חוות הדעת של הצבא. כאשר חוות דעת של הצבא תאמר לנו שאלו היישובים אז אנחנו נסתמך עליה. מנגד, יש את רשימת היישובים של 0-9 וזאת הדילמה אז אנחנו מחכים להחלטה של הממשלה והצבא.

אנחנו קיבלנו את ההבחנה של מה בין המלצת הצבא לבין ה-0-9?

לא, לא קיבלתם אבל אני אתייחס לזה.

אני מציע שקודם כל נבין את העובדות. היושב-ראש, אני מזכיר שהוועדה הזאת היא ברירת מחדל ורשת ביטחון, היא לא המקום והיא לא ממשלת ישראל. ממשלת ישראל צריכה לשנס מותניים אל מול הקשיים המשפטיים ואל מול האזרחים.

כמו שהיה בדרום.

כמו שהיה בדרום. זה לקח יותר מדי זמן בדרום ופה אנחנו מתעלים על עצמנו. אנחנו יכולים להיות הבקרה. אנחנו הבקרה אם כלו כל הקיצים וממשלת ישראל לא זזה אז אנחנו צריכים להיכנס אבל אני עוד לא שמעתי מה עשיתם עם אותה המלצה שהגיעה סוף-סוף.

אני אתייחס במשפט. השר אלקין שהיה כאן רק בשבוע שעבר בוועדה הקודמת, עומד בקשר שוטף ומקיים דיונים בכל שבוע עם כל הגורמים, גם המשפטיים וגם הצבאיים. אבל זה נמצא במשרד הביטחון ואנחנו מחכים להחלטה של משרד הביטחון.

רגע, אני רוצה להבין. אני מבין שהצבא, שזה משרד הביטחון, העביר או שאת אומרת שמשרד הביטחון עדיין לא אימץ?

שוסטר, אתה מוביל אותנו לכיוונים - - -

הגדרת קו העימות זה הנושא, לא?

בסדר אבל אני מעדיף לקבל החלטה מנומקת, להעביר אותה לממשלה ולבקש מהם שיעשו את ההחלטות הנכונות בשלב הראשון כי חוק זה עניין של תהליך.

אתה מתכוון להחלטה איפה?

פה בוועדה. ואז אנחנו נלחץ על הממשלה לסיים את העניין. אחרי הדיון שנעשה פה ועוד דיון אחד, נגיש את זה בצורה מסודרת.

אם זה מה שאתה אומר.

אני לא חושב שהגדרת הצבא חשובה פה, התהליך הוא שיקומי אז אין קשר. אם יישוב חטף הרבה מאוד טילים והוא פונה במהלך זה ויש בעיה של שיקום, צריך לתת לו. מה זה מעניין אותי אם זה קו עימות או לא קו עימות?

זה נכון רק שאת זה הממשלה צריכה לעשות אבל בואו נעזור לה, בסדר.

בסדר.

נדמה לי גם שבכל מה שהיה נוגע לערים שאינן סמוכות גבול בדרום, הממשלה עדיין ידעה למצוא פתרונות.

מצאנו את זה ואם לא היה את החוק אז לא היה.

אבל גם כאן יש התייחסות לנושא של עוטף צפון וכבר התקבלה החלטה.

כן, פה אין לי את החוק. הייתי שם את חליפת האיומים אבל זה לא תופס פה. בבקשה, היועץ המשפטי.

רציתי יותר לשאול, אנחנו מדברים על יישובים שספגו נזקים כבדים בעקבות המלחמה אז לא כל כך הבנתי מה הקשר לחוות הדעת הביטחונית, האם הכוונה היא לתת מענה שיקומי?

אני אתייחס לזה, ברשותך.

רגע, רק תיתן לי להשלים. זה מענה של צמיחה ושיקום לאותם יישובים.

אני אתייחס לזה.

כן, אין בעיה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת ועמיתי ראשי הרשויות. אמרתי יותר מפעם אחת שאני לא מהמחמיאים לממשלה הזו, בטח לא על התפקוד שלה ובטח לא על מה שקורה בצפון אבל אני מחמיא למי שעושה ואתה עשית והצלחת לעשות את מה שרבים אחרים לא הצליחו וזה לייצר לנו, תושבי הצפון, אופק ותקווה בתוך מלחמה, בנושאים שהם לא פחות מרכזיים.

מה עשתה הממשלה? בהחלטה 1786 שדיברה על יישובים מפונים היא כתבה החלטת המשך שתובא בתוך 60 ימים לתוכנית-רב שנתית לצפון, זה קשור. מה היא כתבה שם בסעיף? היא כתבה שההחלטה כפופה להמלצה של הדרגים הצבאיים. במילים אחרות, היא חישקה אותנו, היא סנדלה אותנו והיא קשרה לנו את הידיים.

ההחלטה עצמה.

כן, היא כתבה את זה. הממשלה כתבה, לא אף אחד אחר. אפשר היה להתעלם מזה וכנראה שלא היה פה דיון. זה מה שגורר אותנו, את כל הצפון, להיות תלויים על בלימה על העץ לאורך שנה וחצי.

אדוני היושב-ראש, לקח לנו כך וכך חודשים להכין תוכנית כלכלית ויש פה עסקים גוססים. יש פה עסקים שלא יכולים להתרומם אלמלא הממשלה תסייע להם בכלים שקיימים ושתוקצבו, רק מה? לא מוציאים גם את זה, כי ממתינים לאותה החלטה.

עם משרד הכלכלה סיימנו ועם משרד החינוך פחות או יותר סיימנו תהליכים מאוד סיזיפיים שאמורים לתת לכל ראשי הרשויות כלים להתקדם קדימה, אבל אנחנו תקועים. לא יצא שקל אחד מ-12 מיליארד השקלים שהוקצו לקו העימות – לא משנה אם תגדיר את זה כך או אחרת – בגלל אותן סיבות.

לכן, צריך לסגור את הפרשייה הזאת. הייתה החלטה אחת ואחרת ושנייה. ההחלטה האחרונה אומרת שפיקוד צפון הוא קו הגבול שמשרטט את קו העימות. לעניות דעתי, אני חושב שיש פה עוד סוגיה שקשורה לשני יישובים דרוזים שחייבים - - - בתוך כל ההחלטות, גם הכלכליות שהיו פה אצלך בשולחן וגם בנושא הסיוע לעסקים וזה בית ג'ן וכסרא-סמיע שצריכים להיות בתוך ההחלטה הזאת וצריך להניע את זה אתמול.

אתה אומר שהבעיה היחידה זה הכפרים הדרוזיים?

יש פה עוד בעיות קטנות שאפשר לפתור אותן אבל בגדול, כן. אדוני היושב-ראש, לדעתי חייבים לקבל החלטה על כך שהוועדה קוראת לממשלה לקדם את אותה החלטה אחרונה שצה"ל קיבל בכפוף לשינויים קטנים והתאמות.

יש לנו את החלטת הממשלה ההיא?

אני מדפיסה.

צריך להניע את התהליך הזה, אדוני היושב-ראש. בלי זה, אנחנו ניכנס לפגרת הקיץ, ניכנס לשנת בחירות ושקל לא יצא לאותם עסקים.

אתה צודק.

זה לא רק העסקים, זה הכול ביחד.

האוצר שומע אותך וזה לא איום, זאת הבטחה, זה חלום.

האוצר איתנו.

האוצר איתכם?

כן.

אני אנצל את זכות הדיבור לעוד סוגיה שאני מבקש שאתה תוביל אותה בממשלה. ברשותך, אני מבקש בקשה כזאת ומבחינתי, היא יותר חשובה מכל הדיונים שיהיו אי-פעם על הצפון. היום בבוקר התפרסם בכל העיתונים הכלכליים – אני על זה משעה 06:00 בכבישים – שחברת Nvidia העולמית הולכת להקים את מרכז ה-AI שלה בצפון.

תקשיב טוב, הגדירו שזה יהיה בצפון. אני נפגש ב-11:00 עם שר הכלכלה, קבעתי את זה מהיום להיום. אם ועדת הכלכלה תקרא לממשלה ותביא לפה את כל הגורמים המוסמכים להקים את זה בקו העימות – אני לא אומר איפה – אז זאת תהיה הבשורה לצפון, לא לעשור אלא למאה שנים הקרובות. חברת Nvidia מקימה את - - -

השאלה היא אם היא תסכים לעשות את זה בתוך קו העימות.

או-קיי, בשביל זה הממשלה קיימת והיא יודעת לתת את כל הכלים לסייע לזה.

אנחנו קוראים לה.

זאת יכולה להיות קריאה של ועדת הכלכלה בראשותך לממשלה כדי לקדם את זה. זה יותר חשוב מכל דבר אחר שהיה בעשור החולף ויהיה בעשרים שנה הקרובות.

חד-משמעית, זה אלפי מקומות עבודה שיגיעו לצפון.

עשרות אלפי מקומות עבודה.

עשרות אלפי מקומות. ביום חמישי ביקרתי בפארק הייטק צפון ושמעתי כמה שנים הם מבקשים עזרה מינימלית מהממשלה והם לא מקבלים שם שום דבר ועושים הכול לבד.

בואו נתמקד.

כשאתה אומר את זה אז הלוואי שזה יקרה. הלוואי שזה ואם זה יצא מכאן אז - - -

חבר הכנסת ביטון הוכיח לי, לא לי אלא לכל תושבי הצפון שכשהוא רוצה אז הוא מכופף את האוצר, את הממשלה ואת כולם כדי להביא בשורה לאנשי הצפון.

יותר מדי מחמאות זה גם לא טוב.

לא, תעזוב.

לא, זה היה מסויג מאוד.

אבל עשית את זה, מה אפשר לעשות?

אני לא שמעתי את זה.

מה ההמלצה של צה"ל? בואו נתקדם.

אנחנו נתקדם. כן?

ברשותכם, נזיה דבור, ראש מועצת בית ג'ן. אני רוצה להוסיף על מה שאמר ידידי וחברי. אנחנו צריכים להסתמך על דברים קונקרטיים והם נמצאים בשטח. אם המרחק שנקבע בממשלה הוא עד 9 ומפ"י שהוא משרד ממשלתי, קובע שהיישוב שלי, בית ג'ן, הוא 8.37 אז איפה הבעיה?

מי קובע למי, הממשלה או הצבא? זה נכון שיש אמירה של הצבא אבל מי שהחליט שזה עד 9, החליט אז אני לא מבין מה הדיון פה. מה הדיון על להוציא אותנו מקו העימות? הרי יש החלטה של הממשלה.

נכון.

כסרא-סמיע גם 8.2 ואפילו אם זה היה 8.5.

רגע, יש קו עימות צבאי ויש קו עימות כלכלי. אני אומר שאנחנו צריכים ללכת לפי הכלכלי ולא לפי הצבאי.

מי הפריד? מי קבע את זה, הממשלה?

אני אומר שבאופן כללי, אם הממשלה קבעה 9 אז זה 9.

יש ממשלה שקובעת את זה. היא קבעה על כל אחד - - -

נכון אבל - - -

כבוד היושב-ראש, יש קו עימות ויש 0-9, זה לא ששניהם זה קו עימות.

לא, רגע. דוידוביץ אמר שהם קבעו 9 אבל הם הכניסו את זה להחלטת הצבא וזאת בדיוק הבעיה.

נכון, נכון מאוד.

כסרא סמיע, אתה רוצה להגיד משהו?

כן. יושב-ראש הוועדה, אני מברך על הישיבה הזו.

זה רק טווח אבל הם הכפיפו את זה לצבא, אתה מבין?

אין כרגע רשימת יישובים.

לא,כי הם כתבו שתכתבו על זה מחדש.

הם לא כתבו שנסתמך על החלטות קודמות. זאת הבעיה.

לא, אם היינו מסתמכים על החלטה 919 או 2120 אז הכול היה פתיר כבר מזמן.

הם שלחו אותנו שוב פעם.

אמרו להם לעשות רענון.

למה לסבך את העניינים? כסרא-סמיע ובית ג'ן בקו העימות מזה שנים רבות. כסרא-סמיע היא מ-9-0 שנים רבות. נדהמנו לגלות בשבוע שעבר שהתוכנית באה והשאירה את כסרא-סמיע ובית ג'ן בחוץ.

רגע, בוא ותראה לנו איפה זה כתוב.

החלטה 1786.

כן, זה? תראה לי איפה זה כתוב.

בהחלטה 919 אנחנו מופיעים בפנים וכשהתחילו לעבוד ולהכין את תוכנית השיקום, עדיין היינו בפנים. זה תמוה בעינינו איך בדקה התשעים כשצריכים לקדם את השיקום, אנחנו בחוץ. שאלתי מתי מדדו את ה-9-0, את תשעת קילומטרים מדדו ב-1985 ועוד תיקון עשו אחרי זה ב-2000.

משנת 2000 ועד היום, היישובים לא נעו צפונה וזה לא שהגבול התקרב לחלק מהרשויות וברח מחלק מהרשויות. איפה ההיגיון? אני מזמין את הוועדה להגיע לכסרא-סמיע ולהסתכל צפונה ודרומה. אתם תוכלו לזהות שדרומית לסמיע יש יישובים שהם ב-9-0 וסמיע לא בפנים. אני חושב שהגיע הזמן לעשות צדק בעניין הזה, גם עם כסרא-סמיע וגם עם בית ג'ן.

מוטי בן דוד, ראש עיריית מעלות תרשיחא, שלום. כבוד היושב-ראש, אנחנו מדברים כבר תקופה ארוכה מאוד על תוכנית שיקום הצפון. בפועל, יש למדינה ולממשלה הזדמנות היסטורית לעשות פה שינוי מהותי בצפון ובקו העימות.

תקופה מאוד ארוכה אנחנו מחכים ומחכים ודברים עדיין לא הבשילו ולא קורים. תיקח לדוגמה את מה שהזכיר חברי, דוידוביץ בנושא Nvidia. אם הממשלה תעשה צעד משמעותי מאוד ותביא את החברה הזאת לקו העימות אז אתם כבר הצלחתם.

אתם כבר הצלחתם. אתם לא מבינים מה זה יעשה ולאן זה ייקח - - - אני לא אוהב את המושג "שיקום הצפון".

צמיחה עצמית.

פיתוח הצפון. אתם תביאו אותו 20 שנה קדימה, לא 20 שנה אחורה. יש שטחים זמינים לתעשייה בקו העימות. הם רוצים שטחים ויש שטחים מפותחים. רק תבואו ותהיו איתנו, הממשלה ביד אחת ואתה תראה שכל סמוכי הגדר וכל הרדיוס של קו העימות עד תשעה קילומטרים יצליח ויצליח בגדול.

אנחנו מעלות תרשיחא, עיר מחוז במרכז הגליל המערבי, משוועים להחלטת הממשלה בכלל הנושאים. במלחמה היינו הקו הראשון אחרי שהמפונים פונו והייתה לנו מלחמה משמעותית וקשה מאוד כמו לכולם, כמו לכל מי שיושב פה.

אנחנו רוצים להביא בשורה לתושבים שלנו. אנחנו רוצים להביא בשורה לכל יישובי קו העימות ובניגוד לדרום שבאופן יחסי מתקדם, בצפון אנחנו עוד אפילו לא התחלנו. אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה מכל אחד ואחת מאיתנו שתעשו את הכול לקדם את כל נושא הכלכלה בקו העימות.

מה שפורסם היום זו חדשה מרעישה אז תעשו הכול, אנחנו איתכם. תעשו את הכול כדי שהחברה תגיע לקו העימות. אם עשיתם את זה אז שינתם את כל קו העימות. תודה.

מרום הגליל, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל.

איפה תמצא את זה? לא הבנתי.

אני אמצא את זה, דקה. יש את זה.

הדבר הזה הוא 20 עמודים. יש יישובים.

יש רשימת יישובים, בטח שיש.

זה הפינויים. טוב, סליחה.

אדוני היושב-ראש, כמו עמיתי ראשי הרשויות, הופתעתי לשמוע על איזושהי החלטה שרירותית ולא ברורה שבה היישובים הרלוונטיים הם יישובי פצ"ן ויישובים שהם לא פצ"ן הם לא רלוונטיים.

אני רוצה להדגיש את האבסורד. גם במועצה האזורית שלי, מרום הגליל, ישנם יישובים שהם בפצ"ן ויישובים שהם לא בפצ"ן, כאשר יישוב שהוא לא בפצ"ן הוא הרבה יותר מקורב לגבול מאשר יישוב שהוא בפצ"ן.

בזמנו היה רציונל מאוד ברור כשקבעו את תשעת הקילומטרים וזה לא רק כלכלי, זה בעיקר ביטחוני. בסופו של דבר, עד 2015 אותם יישובים - - -

כשאתה אומר שהם לא בפצ"ן, למה אתה מתכוון? למשטרה?

אני אחדד, כן.

מול מה?

משטרה מול - - -

צה"ל מול משטרה.

משטרה מול בט"פ.

בט"פ. זאת אומרת, זה לא פצ"ן. זה צה"ל או משרד הביטחון מול - - -

לא, אני אפריד. הייתה הפרדה בין פצ"ן לפקע"ר, פיקוד העורף פצ"ן וארבעת היישובים הללו היו בקו העימות, חלקם בטווח של 5.5 קילומטרים והם קיבלו את מרכיבי הביטחון עד 2015 מפקע"ר.

בשנת 2015 הייתה הפרדה בין בט"פ למשרד הביטחון כאשר אותם ארבעה יישובים עברו לבט"פ וקיבלו תקציבים פחות או יותר בדומה גם ליישובים עם מרכיבי ביטחון. תקציבים גדולים מאוד מתוך הבנה והכרה שהיישובים האלה נמצאים בטווח קו העימות.

רק לסבר את האוזן, יישוב כמו ספסופה ספג עשרות פגיעות וגם יישוב כמו אור גנוז. לאורך כל ציר המלחמה, היו עשרות נפילות באזור הר מירון שכולנו מכירים, מדי שבוע בשבוע. לעומת זאת, ביישובים אחרים שכן מוגדרים בפצ"ן לא נפל אפילו חצי מיירט.

ההחלטה הייתה מאוד ברורה, החלטה שהיישובים שנכללים בתשעה קילומטרים הם אותם יישובים שבהחלטה 919 ולא הבנתי שום רציונל שעומד מאחורי ההחלטה הזאת להגדיר יישובי פצ"ן, יישובי פקע"ר או יישובי בט"פ.

יותר מזה, זו הסיבה שלאורך כל הדיונים לקחו את ארבעת היישובים הללו והחריגו אותם כאן לאורך כל הוועדות הרלוונטיות באופן קבוע. הם היו זכאים בדיוק לאותם תקציבים שקיבלו כל יישובי קו העימות, בהמלצה של צה"ל.

יותר מזה, גם בשיחה עם אלוף פיקוד הצפון וגם בשיחה עם אלוף פיקוד העורף, שניהם נתנו המלצה חד-משמעית להעביר את היישובים האלו לפצ"ן כיישובים אסטרטגיים. זה אולי נעצר אצל ראש אמ"ץ. אינני יודע איפה זה נעצר אבל שני האלופים הבינו שזו המשמעות.

באים היום ומדברים על יישובים שנמצאים בטווח של 5.5 קילומטרים ובגלל שהם לא מוגדרים כיישובי פצ"ן, אומרים שהם לא יישובי קו העימות? אלו יישובים שספגו לאורך כל ציר הזמן של המלחמה עשרות פגיעות מדי שבוע ושבוע. זה נשמע אבסורד.

העברתי את הפנייה הזאת גם למשרד הביטחון ואני הבנתי שטרם התקבלה החלטה בעניין אבל צריך להבין שיכולה להיות פה איזושהי מגמה של משרד האוצר – אנחנו מכירים את החשיבה שלהם – איך מקצצים בלי איזשהו רציונל שעומד מאחורי הדברים, אז קבעו שיישובי פצ"ן כן, יישובי בט"פ לא ופקע"ר לא.

בסוף, הדברים צריך להתבסס על מרחק מהגבול, תשעה קילומטרים. בזמנו, כשההחלטה של תשעה קילומטרים התקבלה, היו החלטות צבאיות שעמדו אחרי המהלך הזה ולא הייתה הפרדה בין פצ"ן, פקע"ר וכיוצא בזה. תודה רבה.

עוד ראש מועצה או עיר רוצה להגיד משהו?

כן. בוקר טוב, מכובדיי כולם. קודם כול, אנחנו מדברים הרבה על שיקום. אנחנו, חורפיש, היינו בהחלטה 1786 והיא במרחק כל כך קטן מהגבול. אתם יודעים שאחרי המלחמה אף אחד לא טיפל בילדים ובאוכלוסייה? אף אחד, בגלל כל התקציבים האלה שמוקפאים באוצר.

אנחנו לא מצליחים לרומם את החברה שלנו ויש עדיין ילדים שישנים במקלטים, יש ילדים שעדיין מקבלים טיפול פסיכולוגי וזה ממש מעכב לנו את כל הטיפול באנשים, חוץ מהעסקים וחוץ מכל השיקום של הצפון.

דבר שני זה בקשר למפעל או לחברה שדיבר עליה דוידוביץ. יש לי 120 דונם של אדמה אם עכשיו מאשרים אזור תעשייה בחורפיש. אני מזמין את החברה הזאת לקחת את 120 הדונם האלה ולבנות שם את המפעל הזה. אני מציע את האדמה שלי. אני לא רוצה לבנות שם עסקים משלי אז בואו ותיקחו את זה לחברה שצריכה להקים את המפעל.

יש לנו מקומות, יש לנו איפה לפתח אבל באמת צריך פה דחיפה והחלטה אמיצה. צריך להפסיק לדבר על המרחקים. מי שצריך להיות בפנים צריך להיות בפנים ואנחנו צריכים לקדם את זה. אנחנו באים כל הזמן לשר אלקין והשר לא מצליח בגלל כל הבירוקרטיה הזאת שמעכבת את כל שחרור הכספים.

אנחנו סומכים על זה. יש לנו תוכניות שבנינו במהלך שנת המלחמה. במהלך שנת המלחמה כל אחד מאיתנו בנה תוכנית אסטרטגית ליישובים שלנו ואנחנו מבקשים לממש את התוכניות האלה כדי לפתח את האזורים שלנו. זה כל מה שיש לי לומר, צריך לתת החלטה אמיצה ולצאת לדרך.

אני הבנתי שהבעיה היא כסרא-סמיע ובית ג'ן, איך הגענו לחורפיש?

נכון אבל הם כל הזמן היו בקו העימות.

חורפיש בקו העימות, הוא מדבר על סוגיה אחרת.

כי אין לזה גבול.

אין להם בעיה בהקשר הזה.

הוא מדבר על הפינוי, לא על קו העימות. בחורפיש זו סוגיה אחרת.

גם מעלות הם לא.

אנחנו בפנים, כמובן שאנחנו בפנים.

הם בפנים.

חורפיש בפנים.

נשמע קודם כול את כל ראשי המועצות ואחר כך ניכנס לעניין.

רק צריך לקדם את ההחלטות. נפגשנו בזום ואני חושב שבעקבות זה גם העליתי אז את הנושא של קו עימות ואני שמח שהישיבה הזאת קורית. אני אומר לעורך דין איתי שהסיפור הוא כן המלחמה. תסתכלו בזמן ההתרעה של היישובים, המאפיין של היישובים האלה הוא אותו זמן התרעה של 15 שניות ומטה וכן גזרת פצ"ן.

מי כבודו?

אני ראש המועצה האזורית גליל עליון. אני הייתי בטוח שההחזרה של גונן, להבות וכפר ורדים תהיה הרבה יותר מהירה ואפילו הופתעתי כשדיברתי בזום מזה שאנחנו נגיע לאירוע הזה שצריך לפתוח. אחרי זה אני אגיד מה היה בעבר.

קו עימות או גזרת פצ"ן זה אבסולוטי. מי שקיבל הנחיות מסוימות במהלך המלחמה זה אבסולוטי. זה אבסולוטי מה הם קיבלו, תחת איזה מגבלות היישובים האלה היו ובתי הספר שלהם ועל זה האירוע הזה כרגע.

עד שנת 2000 היישובים שאנחנו מדברים עליהם היו בקו עימות. כמו שנאמר, ב-2015 היה סיפור אחר בגלל שמבקר המדינה הוציא חלק מהיישובים. חבר הכנסת, בהקשר הזה אני חושש שצריך לתקף כמה שיותר מהר. גזרת פצ"ן קריטית והחלטת הממשלה רלוונטית מאוד למי שהיה תחת אש ואחרי זה הנושא של 9-0 שבו אין הצלחה, זו סוגיה אחרת.

צריך לעשות את מה שאמרת, רשימה מאחדת וזה בשביל ההטבות בשביל כולם. יש יישובים ואין לי בעיה גם להרחיב ל-12 או ל-13. בכל יישוב יהיו לי תוספות של יישובים, אם הוא חושב שגם איילת השחר צריכה להיכנס וגם חולתה צריכה להיכנס אבל בסוף, הייתה פה עבודה וצריך לאשר את הדברים האלה קדימה. התפיסה הצבאית רלוונטית מאוד ואני מתפלא שנאמר שהיא לא רלוונטית בהקשר של העורך הדין כי אנשים הפסידו כספים - - -

אתה לא הבנת את מה שאני אומר.

היא רלוונטית.

אני אשמח להבין כי אנשים הפסידו כסף רב על בסיס הדבר הזה.

התפיסה הצבאית רלוונטית אבל היא לא סוגרת את כל המעגל.

לא, ברור. היתרון שלי ושל דוידוביץ זה שלנו יש יישובים גם מעבר לקו עימות ואנחנו חושבים שצריך - - -

כן, מצאנו. לא אמרנו לך שמצאנו.

דוידוביץ, באיזה סעיף זה?

ט(ד).

ט(ד)?

ב-ט(ד) כתוב שהמרחב הגאוגרפי צריך אישור.

בדיוק. אני חושב שהמועצות האזורית תמיד ישמחו להרחיב את קו העימות או את אזור העדיפות הלאומית.

זה תקע את הכול.

לא אבל אפשר לפתור את זה כי זה רק כפוף לחוות הדעת. קודם כול הגבול הגאוגרפי ואחר כך כפוף.

לא, זה לא. עינב, זאת לא הפרשנות שצריך לתת לזה. זה בכפוף, זה התנאי ואם אין את התנאי הזה אז זה לא קורה.

זה מה שנקרא תנאי מקדים.

ב-2016 קרה סלט ואנשים פה שכחו, בזה צודק המועצה האזורית של מרום הגליל. מבקר המדינה התערב ועשו שינויים עם רב"שים ורבש"צים. עשו הרבה מאוד שינויים וגם הורידו את כל ההטבות שמשרד השיכון נתן ליישובים בקו עימות. אפשר לחזור וצריך לחזור לזה, זה פשוט כי זה היה. זה היה מוחלט וזה השתנה לפני שמונה שנים.

טוב. עוד ראש מועצה?

אפשר? כפר ורדים.

כן.

בוקר טוב לכולם. אני אתחיל מהסיפה של הדברים ואשים את הפיל על השולחן, כפר ורדים. הנה אני, הפיל פה. כבוד היושב-ראש, קודם כול כפר ורדים הוא לא הבעיה של הצפון והלוואי והיו עוד כאלה יישובים במצב סוציו-אקונומי גבוה שבוחרים לגור בצפון וזה היה הפתרון של הצפון ולא הבעיה של הצפון אבל התחלתי מהסיפה.

אעשה קצת סדר בדברים כי עולים פה עניינים רבים ותוכניות שונות ונוצר ערבוב. יש יישובים בקו עימות בהחלטת ממשלה משנת 2000 ויש יישובים 9-0 מהחלטת ממשלה.

המושג "יישובי קו עימות" נולד ביציאה של צה"ל מלבנון בשנת 2000 בהחלטת ממשלה שקבעה איזה יישובים מאוימים, וזאת על סמך ההמלצה של צבא ההגנה לישראל. יישובי 9-0 הוגדרו בהחלטת ממשלה שנולדה כדי לפתח יישובים באזורי עדיפות לאומית א' ועדיפות לאומית. אלו שני עולמות שונים.

ממשלת ישראל יכולה לבחור איזו החלטת ממשלה שהיא רוצה ובתנאי שהכסף שצבעו לטובת הפיתוח והשיקום, יהיה מופנה בהגדרתו ליישובים. כרגע, מדובר פה על כספי שיקום כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל ומבצע חיצי הצפון.

זה הכסף שמדובר עליו ולכן החלטת משרד הביטחון וצה"ל היא קריטית פה כי מדובר כאן על כספי שיקום כתוצאה ממלחמה. היושב-ראש, כידוע לך, לא בכל יום מדינת ישראל מחליטה בין מבצע לבין מלחמה. ההבדל בין מבצע למלחמה במדינת ישראל זה תולדה של כסף וכמה יושקע אחרי זה בשביל לשקם את זה. פה הוכרזה מלחמה ולכן הכסף הזה צבוע לטובת זה.

טוב, תודה.

אני רק רוצה לסבר את האוזן. היינו בסיפור הזה בכפר ורדים כבר ב-1988 בבג"ץ חשין. כשהממשלה החליטה אז על שיקום הצפון והחליטה על כספי שיקום, כפר ורדים לא היה בתוך המסגרת הזאת. הייתה המלצה של הצבא ובבג"ץ חשין הכניסו אותנו ליישובי קו עימות.

אני מבין גם את היישובים שהשתרשו מה-9-0 לתוך קו עימות תוך כדי תנועה עד לתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. ולכן הפתרון לדעתי, והוא גם הנכון משפטית זה שזה צריך להיות לפי שתי החלטות הממשלה, זאת וזאת.

הבנתי. תודה רבה.

זה פותר את כל הבעיות שיש פה על השולחן.

הצבא פה?

הם פה, הצבא.

אני יודע, אני רואה אותם אבל אני רואה שניים. בבקשה.

אלון פרידמן. בוקר טוב לכולם ובוקר טוב לחבר הכנסת דוד ביטן. כידוע, בהמשך לסעיף, כפי שהוזכר כאן בהחלטה, נדרשנו לתת חוות דעת ביטחונית על הערכתנו בנוגע למציאות הביטחונית במהלך המלחמה, תוצאותיה ואיך ייראה גם העתיד בהקשר הזה. על כך נכתבה חוות הדעת הביטחונית שלנו שמבוססת על הניתוח שלנו את האויב ואת האתגרים כפי שאנחנו צופים שיהיו בטווח הזמן הנראה לעין, ככל שאנחנו יודעים להעריך אותו.

חוות הדעת הזאת נותנת מענה למה שמוגדר אחריות צה"ל לביטחון פנים כי השימוש במושגים קו עימות ו-9-0 מעוותים לעיתים ולכן אנחנו מתייחסים למה שמוגדר כאחריות צה"ל לביטחון פנים וזו החלטת מדינה.

כן אבל תרשה לי לשאול אותך רגע, החלטת הממשלה מדברת על תשעה קילומטרים, נכון?

כן.

אז למה אתם לא לקחתם בהגדרה שלכם את תשעת הקילומטרים כבסיס, ואז בתוך התשעה האלה אתם צריכים להגיד איזה יישובים יכולים להיכלל בהגדרה הזאת? זה לא ממש קו עימות במובן הרגיל שלכם כי אחרת, בשביל מה הם אמרו תשעה קילומטרים? הם היו יכולים להגיד שני קילומטרים.

זה בשביל אזורי עדיפות לאומית, זה לא קשור לביטחוני.

אבל הם כתבו את זה בהחלטה.

אלו שתי החלטות שיושבות אחת על השנייה ולא מסתנכרנות. אני חושבת שזה שקישרו ביניהן זה מה שבלבל פה את הכול.

אנחנו יכולים להקריא לכם מה כתוב.

לא, רגע. ההחלטה של התקציב היא קשורה להחלטה הזאת, היא לא קשורה להחלטה של - - -

רגע, לא. הם כן קושרים את זה כי כשאתה קורא את סעיף (ד) אז אתה רואה שהמרחב מוגדר בהחלטה 919, לא בהחלטה הזאת. 919 מוגדרת אחרת, היא לא קשורה לביטחון, היא קשורה לפיתוח.

זה מה שאני אומר לו.

אז כשצריך לסנכרן עכשיו בין שתי ההחלטות, אלה שתי מטרות שונות.

אפרת, זה בדיוק מה שאני אומר לו. עם כל הכבוד, הצבא פה - - -

אדוני היושב-ראש, אפשר לפתור את זה.

לא, רגע. מה הצבא עשה? הלכתם בצורה מרובעת לנושא של מה זה קו עימות מבחינתכם, אבל זו לא החלטת הממשלה.

צריך לשנות את המילה "בכפוף".

החלטת הממשלה מגדירה את קו העימות באופן אחר והיא ביקשה חוות דעת שלכם כדי לבסס את היישובים שבתוך תשעת הקילומטרים ולכן אתם כן יכולים לתת חוות דעת לגבי כל היישובים שבתוך תשעת הקילומטרים, גם אם זה לא קו עימות מבחינתכם, במובן הרגיל.

אדוני היושב-ראש, לדעתי אפשר לפתור את הסוגיה הזאת בנקל, בלי לסבך.

לכן אני לא מבין את הצבא פה.

מה?

אני אגיד לך. צריך לקחת את שתי החלטות הממשלה, 2120 ו-919.

בדיוק.

לא, החלטת הממשלה לא קראה לזה.

צריך לחבר אותן ואז אין צורך בכלום.

במקום "בכפוף" אז "בנוסף".

להוסיף "בנוסף", בדיוק.

משרד המשפטים פה? איפה משרד המשפטים? בואי, למה את שם?

לא צריכה להיות לכם התנגדות, צה"ל.

אני אשיב לך.

אתם לא יכולים להביע התנגדות, במיוחד נוכח מה שקרה והמלחמה הארוכה הזאת שבה כולם היו תחת טילים.

שנייה, צה"ל לא הביע התנגדות לשום דבר.

רגע, זה חשוב לשמוע את זה.

מערכת הביטחון לא מביעה התנגדות.

בדיוק.

ממשלת ישראל וכנסת ישראל יכולות להחליט מה שהן רוצות ואיך שהן רוצות.

לא, לא. זה לא קשור, עם כל הכבוד.

כמה שהן רוצות זה בסדר גמור.

אל תעביר את זה אלינו.

לא, אני לא מעביר.

יש החלטת ממשלה שנותנת לכם את המרחב. במרחב הזה אתם צריכים להגיד - - -

תגידו כן.

מעולה.

אין להם בעיה. אני אגיד מה היה.

מה זה משנה?

אפרת, זאת לא הבעיה. אנחנו עצרנו - - -

מעולה, חבר הכנסת. לכן, חוות הדעת שלנו נותנת מענה - - -

אז היא לא נכונה, חוות הדעת. לא נכון.

לא, אני חייב להסביר משהו כי מי שעצר את ההחלטה זה אייל ואני. ההחלטה הייתה יכולה לעבור אם לא הייתה התנגדות של אייל ושלי אז אלקין כבר היה מעביר את השלב הראשון של ההחלטה של הכלכלה.

אנחנו דרשנו להכניס את גונן, להבות וכפר ורדים להקשר הזה ועכשיו התעוררו גם אלה שהם פחות מתשעה קילומטרים. אני לא יודע, אני בעד שהם ייכנסו אבל זה כבר לא קשור לצה"ל. צה"ל עשה את חובתו.

לא, לא. עם כל הכבוד, אתה נהיית שר משפטים?

לא, אתה לא עצרת את חוות הדעת של צה"ל.

תקשיב לרגע.

אפרת, אנחנו ביקשנו ודרשנו - - -

אתם ביקשתם לדאוג לשלושה יישובים שלא נכנסו, זה ברור.

כבוד היושב-ראש, בואו נעשה סדר.

לא. כפר ורדים, לא.

לעשות שנייה סדר?

לא. תקשיב, אין לי ויכוח איתך, יש לי ויכוח עם הצבא כרגע.

נכון.

את זה שאתה תמיד תומך בכפר ורדים אני יודע.

אל תפנו אותי לכיוונים אחרים, אתם סתם מטעים את הצבא עכשיו. יש החלטת ממשלה שמגדירה את השטח כתשעה קילומטרים וזה קו עימות שונה מקו העימות שאתם רגילים אליו. זה כל העניין, תפעילו את הראש, זה הכול.

במסגרת הצעת ההחלטה הזאת אתם רשאים לקבוע בתוך תשעת הקילומטרים, איזה יישובים נכללים בעניין הזה ואין ויכוח על זה שהיישובים הדרוזים היו חלק בעניין, לדוגמה. אני לא נכנס לזה עכשיו. זה גם היישובים שקשורים למועצה של מרום הגליל.

בגדול, אתם צריכים לנסח את זה בצורה שונה ואז זה יעמוד בהחלטת הממשלה, זה הכול. אתם נכנסתם ונתקעתם בעניין של קו העימות שאתם רגילים אליו אבל זו לא ההחלטה שהממשלה קבעה. פה אתם צריכים להרחיב קצת את הראש, זה הכול.

נסיבות חדשות.

אדוני, אני יכול להתייחס לזה בבקשה?

עכשיו אני רוצה לשמוע את משרד המשפטים.

אדוני, אני יכול להתייחס לזה לפני, ברשותך?

אין בעיה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, ענאן סרחאן. אני היועץ המשפטי של פיקוד העורף ואגף המבצעים בצה"ל. אני מתחבר מאוד למה שנאמר פה קודם, יש פה שני נושאים שונים שלא קשורים אחד בשני. הנושא הראשון זה ביטחון אזורי.

לממשלת ישראל יש סמכות לחלק את הביטחון האזורי בין משטרת ישראל לבין צה"ל ולהטיל ממונה על כל אזור גאוגרפי שיש בתוך המדינה. כפועל יוצא מזה, משנת 1975 ועד שנת 2006 – לאחרונה גם התקבלה החלטה נוספת – ממשלת ישראל חילקה את האחריות לביטחון הפנים בין צה"ל לבין משטרת ישראל.

גבולות פיקוד הצפון נקבעו בשנת 1985 וגם החלוקה בין המשטרה לבין הצבא. המשמעות של החלוקה הזאת אומרת שהצבא או משטרת ישראל אחראים לנקיטת פעולות ביטחוניות כדי להגן על גבולות המדינה, אזרחיה ותושביה מפני איומי פח"ע וטרור ולכן בהגדרה, הצבא לא יכול לתת חוות דעת ביטחונית על אזורים שהם לא תחת אחריותו.

ואלה הם לא תחת אחריותו?

לא.

אני לא - - -

אז מעצם זה שזה הוכנס להחלטה הזאת וגררו אתכם עם "בכפוף", כבר מההתחלה יש פה דרך ללא מוצא. זאת אומרת, עשו כאן תרגיל.

אפרת, רגע.

זה תרגיל בניסוח שתקע פה את הכול.

אני לא בטוחה שזה תרגיל, זה חוסר תשומת לב.

בדיוק, או תרגיל או חוסר תשומת לב.

אבל היועץ המשפטי לא רואה את זה?

חוסר תשומת לב.

לא הבנתי.

ברשותכם, אני רוצה להשלים שני דברים.

רגע אבל אתה לא ענית, היועץ המשפטי. אתה לא ענית על מה שאני שאלתי, עם כל הכבוד.

עוד לא השלמתי את דבריי, אדוני.

רק רגע. אתה חוזר לנוהל הרגיל שנותן קו עימות כפי שאתם מגדירים אותו.

לא, הוא אומר שזה המשטרה.

לא, הוא אומר שזה לא בסמכות שלו.

הם לא אחראים על זה. הוא אומר שהם לא יכולים.

הוא אומר שאין לו סמכות לדון.

הוא אומר שזו המשטרה.

לא, רגע.

זה מה שהוא אמר.

לא נכון.

מה זאת אומרת, לא נכון?

אני מתווכח איתו.

אתם אחראים על זה? מי אחראי על זה? תגיד את זה באופן ברור.

הא טוען שהמשטרה, זה מה שהוא טוען.

תגיד, תגיד אתה.

משטרת ישראל, כן.

זה לא הם.

אפרת, את נכנסת בדיוק לנקודה שאת לא צריכה להיכנס אליה. תקשיבי רגע.

אדוני, תיתן לי להסביר, ברשותך.

לא, רגע. אתה תענה על מה שאני מבקש.

למה, כי אנחנו מציפים את האמת?

רגע. עם כל הכבוד לך, על זה בדיוק העניין. אתה תקוע בהגדרת קו העימות שלכם ואני אומר לך שלפי החלטת הממשלה, ברגע שהיא ערבבה גם את קו העימות וגם את הנושא של אזורי העדיפות באותה החלטה ונתנה לכם תחום של שטח, אתם צריכים לקבל החלטה שונה בנושא של קו העימות לפי החלטת הממשלה הזאת ולא להיות מקובעים.

אבל לא הסמיכו אותם לזה.

אבל לא שינו את כל מה - - -

לא, הם. הממשלה החליטה.

הוא לא יכול כי זה ביטחוני. זה מקצועי, זה לא פוליטי.

תקראי את זה.

אני קוראת, זה מול העיניים שלי.

אבל זה מקצועי, זה לא פוליטי. הוא לא יכול כי הוא מקצועי.

זה לא נכון.

תיתן לי להסביר. אני רק רוצה להבהיר.

זה לא נכון, זה לא קשור לפוליטי.

אבל מה שהוא נותן זה מקצועי.

מה הקשר? הוא צבא.

אני רוצה להסביר בבקשה.

תעזוב, אני הבנתי אותך ואני לא מקבל את העמדה שלך, עם כל הכבוד.

עוד לא השלמתי את הדברים שלי, אדוני היושב-ראש.

לא, לא צריך. אם אתה מסכים לעמדה שלי אז תגיד ואם לא אז לא.

לכן אני רוצה להבהיר למה אמרתי את הדברים.

אתה צריך לשנות את הגישה, זה הכול, עם כל הכבוד לך. אם אתה לא עושה את זה אז אין טעם להמשיך את הדיון.

אדוני היושב-ראש ברשותך, אני יכול להבהיר למה אמרתי את הדברים?

יש לך דקה.

אין בעיה. כשהממשלה מטילה על הצבא אחריות לאזור מסוים, הצבא ממש את האחריות שלו לביטחון הפנים בכמה וכמה צורות. קודם כול, הוא גם קובע את התפיסה של הגנת היישוב, מתווה ביטחון, רבש"ץ, הגנה במרחב וחטיבה מרחבית.

ביישובים שהם מחוץ לפצ"ן, הצבא לא ממש אחריות בתחום הזה, הוא לא מתקין מרכיבי ביטחון, הוא לא נותן רבש"צים ולא מקיים הגנת יישוב כי אין לו חטיבה מרחבית באזורים האלה. התפיסה של לגבש חוות דעת ביטחונית, בהכרח מצריכה התייחסות לנושאים האלו.

נכון.

ביישובים שמחוץ לפצ"ן - - -

לא, אני לא מסכים איתך. אני מאוד מצטער. תעזוב. אם ככה, אתה הבעיה עכשיו. משרד המשפטים פה, נכון? בואו נקרא ביחד את החלטת הממשלה.

זה מה שאני הצעתי.

בואו נקרא ביחד. תפסיקו להיות מקובעים, צריך לראות אך פותרים את הבעיה ולא איך יוצרים בעיות. ההחלטה היא כזאת, "המרחב הגאוגרפי של המתווה הרב-שנתי לשיקום ולפיתוח" – תשימו לב, לשיקום ולפיתוח – "בהתבסס על הגדרת היישובים סמוכי הגבול בגבול הצפוני, יישובים שבתיהם, כולם או חלקם נמצאים בטווח איום".

טווח איום, לא משהו אחר, כן? על זה אתם צריכים להמליץ, האם הם בטווח איום או לא בטווח איום. בואו נמשיך לקרוא.

"על פי שיקולי מערכת הביטחון, בטווח של עד תשעה קילומטרים מגבול לבנון או מגבול סוריה כפי שהמרחב מוגדר" זאת אומרת שגם יישובי רמת הגולן בפנים – "בהחלטת הממשלה מספר 919 מיום 10 בספטמבר 2023", זאת החלטה מלפני המלחמה של אזורי עדיפות לאומית.

"בעניין הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית וזאת בכפוף לקבלת חוות דעת ביטחונית עדכנית". חוות הדעת הביטחונית העדכנית היא רק לגבי דבר אחד וזה לגבי האיום, לא לגבי משהו אחר. מה אתם אומרים? זה כתוב במפורש.

אתם מבינים את מה שאתם רוצים ואתם נכנסים מקובעים בהחלטה שלכם לגבי מה זה קו עימות שלכם אבל זו לא החלטת הממשלה. הגדירו לכם פה קו עימות אחר, זה כל העניין ולכן אני רוצה שתתערבו, משרד המשפטים.

חוות הדעת הביטחונית מתייחסת רק לשאלה אם בטווח תשעת הקילומטרים, היישובים האלה היו מאוימים או שלא ואם הם צריכים שיקום כתוצאה מהבעיה הביטחונית. מפה, להכניס עכשיו מה זה קו עימות צבאי, זה לא רלוונטי בכלל. - - -

זו לא החלטת הממשלה. זה מה שאני מסביר, אפרת. את נכנסת בדיוק לפינה שהם רוצים שתיכנסי אליה.

לא, זה מה שאייל ואני רוצים. לא נכון.

זה מנוסח בצורה מסודרת ועם כל הכבוד לייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, אתה לא צודק. אתם צריכים לתת חוות דעת שונה. אני לא אומר לכם מה לכתוב כי אני לא צריך להגיד איזה יישוב מאוים או היה מאוים.

אם יש יישוב בטווח תשעת הקילומטרים שלא היה מאוים והוא לא זקוק לשיקום, אז הוא לא בפנים. אבל אם למשל, כסרא-סמיע גם הייתה מאוימת והיא צריכה שיקום, היא בפנים לפי החלטת הממשלה. על מה אתם מדברים בכלל? אני לא מבין אתכם. - - -

בסוף, אתם יכולים לתת לזה את הפרשנות הזאת. אתם יכולים כי בסוף זו שאלה של פרשנות ואני מבינה את הפרשנות שלכם אבל מציעים לכם כאן פרשנות יותר מרחיבה ועכשיו זה אצלכם.

רק בשביל לתקן את העובדות כדי שלא יהיה בלבול, יש יישובים בתוך חוות הדעת שלנו ששייכים לרמת הגולן ולא בהגדרה של קו עימות - - -

גם רמת הגולן בפנים, כתוב "גבול סוריה".

מכיוון שהם עומדים בקריטריונים של תשעה קילומטרים מגבול הלבנון והם גם חטפו.

מה עם המילים "גבול סוריה"?

לא.

למה לא?

כי הנחו אותנו - - -

בשביל מה כתבו את זה? מי הנחה אתכם?

שר - - - משרד הביטחון.

שר הביטחון או משרד הביטחון?

מה, להתעלם ממה שכתוב כאן בהחלטה?

משרד הביטחון.

אני לא מבין את זה. מה זאת אומרת, הנחו?

משרד הביטחון אמר לנו שזה מגבול הלבנון בגלל שחרבות ברזל - - -

איפה זה כתוב? פה כתוב סוריה.

אז הוא טועה, כאן כתוב גבול סוריה.

חרבות ברזל וחיצי הצפון היו מגבול הלבנון ולכן - - -

אז למה כתבו סוריה?

כתבו במפורש סוריה וההחלטה הזאת ניתנה במהלך המלחמה, לא לפני המלחמה אז יש פה סתירה.

אני יודע ואני אומר את זה כי אני יודע מה חוות הדעת שכתבנו וביקשו מאיתנו לדייק. יש שם יישובים של רמת הגולן, אם אני זוכר נכון חמישה. זה בשביל העובדות.

בסדר. בואו נשמע את משרד המשפטים. משרד המשפטים, בשביל את זה את קיימת, את צריכה לתת פה עכשיו את הפרשנות הנכונה של החלטת הממשלה למשרד הביטחון, עם כל הכבוד.

האפשרית.

קראתי אותה מילה במילה. הפרשנות של משרד הביטחון בחוות הדעת היא לא נכונה. אני לא חושב שצריך להיות על זה ויכוח אפילו. הם צריכים לפרש את זה באופן מרחיב יותר כדי לפתור את הבעיה של היישובים שם.

יש תקציב אז תהיה חלוקה בתוך המסגרת התקציבית הזאת. לא צריך להמציא פה עכשיו את הגלגל. תתני להם את ההנחיות. אם את תתני להם את ההנחיות אז לא תהיה בעיה. אל תעמדו מהצד, אתם צריכים לסייע לגבול הצפון. מה אני יכול לעשות? אתם נקלעתם לסיטואציה.

לא, הכול בסדר. ענת אסיף, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אנחנו מלווים את כל החלטות הממשלה שהוזכרה כאן.

לפי מה שאני מבינה, אנחנו וראשי המועצות שדיברו פה, נמצאים כאן היום בגלל מהלך שנעשה כרגע לגיבוש של הצעת החלטה חדשה לממשלה, החלטת עדיפות לאומית שהיא לא 919. אפשר היה להמשיך על 919 וכאן התקבלה החלטה לעשות - - -

אבל זה ייקח זמן. למה את לא יכולה לתת פרשנות נכונה לסעיף ואז גמרנו ונלך כולנו הביתה?

למה צריך חדש?

רגע, אני מסבירה לכם איך אני מבינה את זה מנקודת המבט של הליווי המשפטי שלנו. ברגע שממשלה רוצה לקדם החלטת עדיפות לאומית אז נדרשת חוות דעת עדכנית. החלטת עדיפות לאומית שמבוססת על שיקולים ביטחוניים אכן מתבססת על חוות דעת ביטחוניות וזו חוות הדעת שנכתבה כאן.

לממשלה יש כמה חלופות לפעול בכל צומת של דרכים. להבנתי, אפשר היה גם ללכת על 919 ואפשר היה לעשות את המהלך כפי שנבחר. לגבי הבחירה של הדרכים יש את המשרדים המקצועיים.

אבל תראי מה כתוב, ריבונו של עולם.

לא.

"היישובים שבתיהם כולם או חלקם נמצאים בטווח איום על פי שיקולי מערכת הביטחון". זה הדבר היחיד שהם צריכים לקבל עליו החלטה.

אני לא מתווכחת.

למה את מפנה אותם להחלטה אחרת ולתיקונים? למה?

לא, אני לא מפנה שום דבר.

למה? אני לא מבין. כתוב במפורש.

יש ממשלה ויש שרים שאחראים על זה - - -

או-קיי, אז אם שר הביטחון ייתן הנחיה אז עליכם זה מקובל? אני שואל אתכם.

להבנתנו, אפשר היה להמשיך לעבוד לפי חוות הדעת שביססה את 919 אבל זה לא מה שהוחלט מקצועית. יש יותר מדרך אחת לפעול.

את יכולה להיות היועצת שלנו ולהגיד מה כדאי שאנחנו נגיד להם?

היושב-ראש הציע פה לחבר את שתי ההחלטות.

השאלה היא אם זה אפשרי לחבר שתי החלטות ממשלה.

דוד, אפשר? תיתן לנו קצת להתבטא.

תדברו, קדימה. אבל אנחנו צריכים לפתור את הבעיה, לא רק להתבטא.

חברות וחברים, ראשי ערים, אתם דיברתם? משרדים, דיברתם? יפה, עכשיו ח"כים. תודה רבה.

רגע, את יכולה רק לענות ליושב-ראש הוועדה?

אפרת, בבקשה.

רגע, הוא שאל אותך שאלה ספציפית. מה הפרשנות הנכונה? האם מבחינתנו - - -

לא, האם הפרשנות שלי היא נכונה? למה את לא עונה?

בדיוק. הוא בא ואומר שיש פה פרשנות אחרת, זה מקובל עליכם?

אין תשובה אלא החלטת ממשלה אחרת. אתה מבין את השיטה?

החלטה 919 מדברת על 9-0.

אז זה מקובל.

זאת לא פרשנות, זה כתוב.

השאלה היא מה עושים עם חוות הדעת הביטחונית - - -

ברשותכם, אפשר קצת שקט? תודה רבה. החלטת הממשלה היא אינה הודאה - - -

אנחנו נעשה את זה. תגיד למשרד הביטחון על זה.

דוד, אפשר? החלטת ממשלה אינה תורה מסיני. יש מופע חוזר של אותה תורה מסיני בכל שבוע ואפשר לקבל החלטות חדשות.

הן לוקחות חצי שנה.

היא החליטה החלטה ואפשר גם לשנות אותה. זה ברור לחלוטין שהמשימה שלנו ומטרת הממשלה אינה לתת צ'ופרים בגין אירועים כללים שקרו בעבר. מטרת הממשלה היא לשקם ולפתח את אזור הצפון. לשקם בגין פגיעות קשות או לא קשות ואת זה אפשר לראות בשטח, לא צריך את צה"ל.

צה"ל יכולים להגיד כמה ירו אבל צריך מהנדסים, צריך משרדי ממשלה וראשי רשויות כדי להגיד מה הן הפגיעות ההנדסיות, החברתיות והקהילתיות שיש בשטח. התוכנית צריכה לשקם ולפתח ולכן צריך לקיים את מה שהמדינה יודעת לעשות והממשלה יודעת לעשות יפה מאוד וזה לשקלל בין הפגיעות הפיזיות, הקהילתיות וצורכי השיקום. זה אחת.

שתיים, האיום הביטחוני הרלוונטי הוא האיום הקיים, לא האיום שהיה קיים אינני יודע מתי אלא מה האיום הקיים היום. לכן כשמדברים על איום נשאלת השאלה אם זה איום קרקעי, או אם זה איום תלול-מסלול או אחר.

האיום הקיים הוא רק קריטריון אחד, הוא מדד אחד. המדד האמיתי הוא כמה מהר משקמים וכמה מהר האזרחים מגיעים ותוכניות הכלכלה.

זה לא קורה.

הנושא השלישי זה תוכניות פיתוח מרחביות שחורגות מה-9-0. משום שה-9-0 או כל הגדרה אחרת אם נשענים על מרחביות וכלכליות – אתם הראשונים שמבינים את זה – לא מתבססים על קווים מוניציפליים ולכן הממשלה יכולה לעשות מה שהיא רוצה.

הממשלה יכול לשמוע מה הצבא אומר – אם הבנתי נכון אז גם מה הבט"פ או המשטרה אומרים אם יש שם איזושהי בעיה – להוסיף את הצרכים הענייניים של השיקום הפיזי והחברתי ולראות את תמונת הפיתוח הכולל, לקחת את 12 המיליארד או 15 המיליארד – מה שיש או מה שנשאר – שלא ייגעו בזה ולהכין תוכנית. זה הסיפור.

פה משרד המשפטים הצליח להקל, לראות איך קוראים לזה ומה אנחנו עושים. זה הסיפור. דוד, דבר אחרון זה שאם אנחנו צריכים לעשות משהו זה לדרוש מהממשלה שלא להטביע את כולנו באותה תוכנית כוללת וגרנדיוזית אלא לשחרר מייד את המיליארדים הראשונים לשיקום האזורים הראשונים שעליהם אין ויכוח.

אפשר למצוא את הדברים שעליהם בדרום לא היה ויכוח, כך עשינו. המגזר האחר של הפיתוח שכולל גם אזורים שיש ספק לגבי רמת האיום והפגיעות יהיה בשלב הבא.

טוב. דלל, אתה רוצה להגיד משהו?

האמת היא שאני לא מבין על מה האירוע פה, באמת.

האירוע זה שבמשך שנה וחצי הם לא מקבלים כסף.

הדברים כל כך פשוטים. אני אומר לך שאני פשוט המום.

זה האירוע. הנה, הגדרתי לך אותו בקטן.

אני אומר לך שזה פשוט לא הגיוני מה שקורה פה. יש את תשעת הקילומטרים, הכנסנו את הכפרים הדרוזיים למרות שהם היו 9.2, כמו יאנוח ג'ת, כסרא-סמיע ואחרים. חברים, הממשלה החליטה שהיא רוצה לשקם את הצפון אז זו צריכה להיות ההחלטה וקילומטר, חצי קילומטר ואיך להגדיר את זה - - - צריכים לסיים את זה. מה זה?

אנחנו פה בני ערובה ולא מקבלים החלטות.

זה לא הגיוני.

לא מקבלים החלטות, זה לא ייאמן.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחדד כמה דברים, ברשותך.

לתושבים שלנו אין זמן לחכות, חברים.

קודם כול, אתם בוודאי יודעים שיש דיון בבג"ץ החודש, נכון? הוא על שורה ארוכה מאוד של תושבים בקו העימות ובג"ץ חייב את המדינה לענות ב-28 לחודש הזה על השאלה למה לא לפצות את כל תושבי קו העימות ולמה יש הפרדה.

אני מעבירה את זה כאן לקואליציה ולממשלה. אתם רוצים שבג"ץ יכפה עליכם לעשות את הדברים האלה ואחר כך תבואו לבג"ץ בטענות על למה הוא מתערב? זה בדיוק האירוע, אז למה? יש פה החלטת ממשלה ולממשלה הזאת היו את הכוונות גם לשקם, גם לפצות וגם להסתכל ולהעביר תקציב והדברים כתובים שחור על גבי לבן.

לא בכדי שאלתי אתכם ואת משרד המשפטים כי אתם יכולים לתת פה רוח גבית לפרשנות שמציעים פה בוועדת הכלכלה על ידי היושב-ראש. קודם כול, יש את העניין של סוריה ושפתאום קיבלתם הנחיה שסוריה לא נכללת. איפה? על מה? על מה זה כתוב? יש לכם הנחיה בכתב משר הביטחון שאמר שהמרחק של 9-0 מסוריה זה לא? כבר לקחתם - - - לא, אבל קיבלתם איזושהי החלטה.

הדבר השני שלא יכול להיות זה שכתוב כאן גם שיש לכם שיקול דעת שזה יתבסס. כשכתובה המילה "יתבסס" ולא אחד על אחד, זה אומר שיש לכם פה שיקול דעת רחב מאוד. זה מתבסס על רשימת היישובים ואתם יכולים להרחיב את זה אם אתם רוצים.

לא, אפרת. אם משרד הביטחון מחליט שהיישובים ברמת הגולן לא מאוימים, הם לא בפנים.

הם לא חייבים - - -

אבל זאת לא ההנחיה שהם קיבלו. מה הם אמרו?

להוציא אותם בלי קשר.

בדיוק, לכן אני אומרת שיש כאן דברים רבים שנופלים בין הכיסאות כשאנחנו מנהלים את הדיון האמוציונאלי הזה.

טוב. אני חייב לסיים את הישיבה.

"סוריה" ,"יתבסס", "המרחב מוגדר" ו"בכפוף לחוות הדעת הזאת". יש פה דברים שהם לגמרי נמצאים פה.

בסדר. איפה נציגת האוצר?

שלום לכולם, שירה גרשון ממשרד האוצר. קודם כול, אני רוצה לדייק שחלק מהכסף כן יצא, בין אם במענקים ובין אם בהחלטות ממשלה אחרות שמטה היישום קידם. אין לנו שום אינטרס לקצץ או לא להעביר. כבר הקצינו את הכסף באוקטובר של שנת 2024 ואנחנו נשמח לראות אותו יוצא לטובת מענים טובים ונחוצים.

זה עוד מעט שנה.

איפה הכסף? חבר'ה, כראשי רשויות אין לנו טענות לאף אחד. שירה, למה הוא הוקצה? על מה הוא הוצא? באמת, אני לא רוצה לתקוף את האוצר אבל אל תעבדו על הוועדה. לא יצא שקל אחד. אני אחראי, אני היושב-ראש ולא יצא שקל אחד לאף אחד.

אדוני היושב-ראש, אתה יודע למה יצא? אני אגיד לך למה, למענקי השיבה הביתה. אתה יודע שזה היה מחוץ להחלטה הזאת וזה נכנס? 2 מיליארד שקלים מתוך ה-12 מיליארד הלכו למענקי השיבה הביתה אז אל תגידו לנו שנכנס. לא כלכלה, לא חינוך, לא כלום ושום דבר. שקל אחד לא יצא, לא לתושבי הצפון המפונים ולא לתושבי קו העימות.

לא, יצא. יצא בלתי פורמלי.

סליחה, אפשר לדייק?

שקל אחד לא יצא.

יצא על חינוך בלתי פורמלי.

די נו, בחייאת. 40 מיליון?

יצא על רשת ביטחון למערכת החינוך.

לא משנה אבל יש החלטות שמחכות בדיוק לישיבה הזאת, משה.

יש החלטות ממשלה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להציע הצעה, ברשותך.

רגע, תיתן לה לסיים קודם.

תודה. דבר נוסף, בהתחשב בכל השיח שהיה פה אנחנו חושבים שיחד עם מטה היישום, נכון שאנחנו נסתכל איך אפשר לשלב את שתי החלטות הממשלה ואת כל הדברים האלה.

נתתי לכם את הרעיון.

נכון, זה בהתחשב במה שהיה פה.

אבל לא קיבלת תשובה ממשרד המשפטים, כבוד היושב-ראש.

אני חושב שהפרשנות שלי היא טובה בעניין הזה, היא מסתמכת בדיוק על מה שכתוב.

בהינתן לחץ הזמן הקיים - - -

היא מסתמכת גם על עקרון נוסף, על זה שאנחנו צריכים לשקם את היישובים.

חד-משמעית.

אז זה העניין.

אפשר לסיים רגע?

תסיימי כי אני חייב לסיים כבר את הישיבה.

בהינתן לחץ הזמן הקיים, כמו שאמרו פה ראשי מועצות רבים, אנחנו חושבים שזה באמת הדבר הכי מהיר והכי יעיל לעשות כרגע. חשוב להגיד שמטה היישום כבר קיבל החלטה על חלוקה תקציבית בין 9-0 לבין מה שאפשר לקרוא לו העוטף של הצפון וגם יישובים מעבר ל-9-0 יקבלו מענים.

בסוף, אף אחד לא חושב שכל המקום הכלכלי הוא בין 9-0 והגבול המוניציפלי הזה באמת אומר משהו, אני לא זוכרת מי אמר את זה פה, נראה לי זה היה חבר הכנסת. אנשים הולכים לכרמיאל, אנשים נוסעים למקומות אחרים ויהיה פה - - -

כן, הבנתי.

יש לך טעות.

אני רוצה להגיב.

אני לא מתחיל עכשיו ויכוח. כל אחד יגיד, תהיה לנו ישיבה ביום ראשון הבא ותכף אני אגיד בדיוק על מה.

אני מבטיח לא להחמיא לך יותר, עד סוף הקדנציה הזאת של הכנסת.

לא צריך.

אבל זה לא יכול להיות שבדיון בוועדה - - -

לכן אנחנו רוצים לקצר את הקדנציה הזאת.

זה לא יכול להיות שבדיון בוועדת כלכלה, אנחנו נצטרך לפרשן החלטת ממשלה. תראה מה קורה פה.

אין מה לעשות. מה אני יכול לעשות?

תראה מה קורה פה. שנה וחצי ממועד קבלת ההחלטה, אתה מקריא לנו מה תחומי הגזרה ותחומי האחריות שהחלטת הממשלה הנחתה את משרד המשפטים, את האוצר, את כלל משרדי הממשלה ואת צה"ל אבל אני עוזב את זה כי זה לא רלוונטי ולא יקדם אותנו. אנחנו גם ככה תקועים.

תעזוב. מה ההצעה שלך?

אני מציע הצעה פשוטה. החלטה 919 מכניסה 95% מפיקוד צפון, מאותה גזרה שהיועץ המשפטי לצה"ל הגדיר. אני אדייק, 97%. נשארו 2.5 יישובים שאפשר לקיים עליהם - - -

ואז משחררים את כל העסק?

הכול כבר גמור, כן.

לא, עליהם יש חוות דעת ביטחונית.

רגע, תיתן לי. למה אתה מפריע לי? אדוני היושב-ראש, עליהם צה"ל והיועץ המשפטי שיושב כאן נתנו להם גיבוי על כך שהם יהיו בתוך ההחלטה כלומר, אפשר לחבר ביניהם וזהו.

לחבר את שתי ההחלטות ביחד להחלטה הזאת אבל לא שמענו מה משרד המשפטים אומר על זה. זה הרעיון שלך, כבוד היושב-ראש.

אנחנו לא נסיים היום. אנחנו נטפל בזה.

כבוד היושב-ראש, אני שוב חוזרת ואומרת שאין לנו זמן.

הבנתי, אנחנו נעשה את זה מהר.

אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה הזאת עכשיו, לא בחקיקה.

טוב. לא תהיה חקיקה.

אני מסכימה לפרשנות שאנחנו צריכים למצוא את הפתרון ולחבר בין השתיים כי כל היישובים האלה זקוקים לפתרונות האלה.

בסדר. רבותיי, אנחנו ניכנס לסוגיה השבוע. הייעוץ המשפטי, אני מבקש שתיכנס לזה מבחינת משרד המשפטים וגם הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון כדי לסיים את העניין הזה אחת ולתמיד. זה באמת עניין של פרשנות.

אני זוכר שכשאני למדתי משפטים היה ספר של השופט ברק בנושא פרשנות משפטית. אם יש שתי אפשרויות לפרשנות, הפרשנות המאפשרת היא הפרשנות הנכונה. אז בואו ותעשו את זה. אני מצטט פה את השופט ברק, אני מקווה שזה לא יפגע בי.

תודה, ביטן.

אנחנו ניכנס לזה. ביום ראשון הבא תהיה ישיבת המשך ואני מבקש ממשרד המשפטים וממשרד הביטחון שעד אז, תלכו איתנו. אני מבקש שתחבר גם את אפרת לדיון הפנימי הזה. בגדול, אני אדבר עם שר הביטחון בעניין הזה. נראה לי שזה פשוט מאוד שהוא ייתן את ההנחיות לגבי רמת הגולן.

כל השאלה היא אם היישובים ברמת הגולן שהם בגבול תשעת הקילומטרים יהיו מאוימים או היו מאוימים. אם יש יישוב שהיה מאוים אז מגיע לו כי זאת החלטת הממשלה. כתוב את זה במפורש.

טוב, תודה רבה. הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:20.