פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת הבריאות
16/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 373
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, כ' בתמוז התשפ"ה (16 ביולי 2025), שעה 10:00

דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: "המחסור ביוד באוכלוסייה בישראל ועידוד השימוש במלח מועשר ביוד" (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת ניסים ואטורי, אושר שקלים, אחמד טיבי, לימור סון הר מלך, טטיאנה מזרסקי וקטי קטרין שטרית).

חברי הוועדה: ניסים ואטורי – מ"מ היו"ר

ענת כאביה בן-יוסף - מנהלת תחום איכות וסימון מזון, משרד הבריאות

ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי - מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות

עפרי אשל - רפרנטית פיננסים באג"ת, ועדת המחירים, משרד האוצר

רימונה חן - מנהלת תחום בכירה תקציבים, משרד הכלכלה והתעשייה

אורי טל ספירו - ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נחם עמישב שפירא - ראש תחום בריאות הציבור, עמותת אלתר

דוד מנהיים - מנהל מדיניות ומחקר, עמותת אלתר

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

פרופ' אהרון טרואן - חוקר תזונה ובריאות הציבור, ארגון רופאי בריאות הציבור

אביב חצבני - מנכ"ל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

ד"ר מאיה שדה - ראש תחום סביבה ובריאות, מרכז טאוב

סטיבן לוי - שדלן, מומנטום אסטרטגיה וקשרי ממשל

אפרת לאופר - מנהלת אגף זה"ב, נגישות ובריאות, משרד החינוך

ד"ר אורי יואל - יו"ר ועדת תירואיד, האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה

מיכל דיבנר כרמל

הדר אביב

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: "המחסור ביוד באוכלוסייה בישראל ועידוד השימוש במלח מועשר ביוד" (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת ניסים ואטורי, אושר שקלים, אחמד טיבי, לימור סון הר מלך, טטיאנה מזרסקי וקטי קטרין שטרית).

בוקר טוב לכולם, אני פותח את דיון הוועדה בנושא: "המחסור ביוד באוכלוסייה בישראל ועידוד השימוש במלח מועשר ביוד", מה שנקרא מלח מיודד. לפני שנרד לפרטים, נשמע את פרופ' חגי לוין, הרופא של מטה המשפחות, בבקשה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת ואטורי. הדיון כל כך חשוב. כיו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור הגשנו נייר עמדה ופרופ' טרואן יציג אותו, ותודה על האפשרות לדבר לפני כן על החטופים ועל המשפחות שלהם.

אני חייב להגיד לך ואני מחבר את זה גם לדיון; אנחנו מדברים עכשיו על יוד ועל מלח, ואני יכול לספר לך ממש בפעם הראשונה, זה פורסם בספרות המקצועית, אבל לא סיפרתי פה. הייתי בבית חולים סורוקה, שעכשיו צריך לשקם אחרי הפגיעה הקשה וצריך להקצות לזה את המשאבים הנדרשים – הייתי שם בלילה שבו הגיע אלמה אברהם. אלמה אברהם הגיעה במצב אנוש, עוד שעות וייתכן שהיא לא הייתה עימנו היום. עכשיו היא עם המשפחה שלה, חיה ועושה דברים, ושמחה מהנכדים והנינים. אני אומר כי זה כבר פורסם, היא הגיעה עם תת-פעילות של בלוטת התריס, שזה הנושא שהיוד כל כך חשוב בו. בעצם חייה ניצלו בזכות הטיפול המסור, אבל עוד עיכוב והיא לא הייתה חיה.

ואני אומר לך, אנחנו היום בנקודת זמן קריטית, כי מתוך המעקב שלנו אחרי בריאות החטופים, שהם מורעבים ושותים מעט מים, ואלו מים מלוחים, מי יודע איזה מלחים יש שם, מיובשים, בקיץ השני שלהם, שהם באים אליו כבר בלי רזרבות. אנחנו סובלים את החום. תאר לך מה קורה שם מתחת לאדמה, עם התעללות בלתי פוסקת ועם ייאוש. אני לא יודע מה הם שומעים על מה שקורה בחוץ, אבל אם הם יראו שלוקחים את חלקם וחלקם נשארים, כפי שכבר קרה, ושמעתי אישית מחטופים ששוחררו עד כמה הנקודה הזאת היא נקודת שבירה, או שהם ימשיכו להיות שם וידעו שבעצם המגעים להסכם קרסו, המשמעות היא גזר דין מוות עבור החיים והיעלמות עבור החללים.

ולכן נקודת ההחלטה, הצומת הוא קריטי עכשיו, או לשיקום ותקומה של הצלת החטופים, החזרת החללים לקבורה והצלת המשפחות ועם ישראל כולו, או פשוטו כמשמעו, מוות וחורבן.

אתה מכיר כמובן היטב את זה, הסטטוסקופ, הלבבות של החטופים לא זכו שרופא יבדוק אותם וישמע מה מצבם. לכן אנחנו גם לא יכולים לתעדף ביניהם, צריכים להחזיר את כולם. אבל אני כן השתמשתי בסטטוסקופ הזה כדי להאזין ללב של המשפחות שביקשו ממני כשהן היו צריכות. ואני אומר לך, אחרי המלחמה עם איראן וההישגים שהיו בה, ואחרי הזמן הנוכחי שנסע ראש הממשלה וכולנו איחלנו לו בהצלחה, ולא חזר עם הסכם – אני אומר לך, אם אנחנו לא מביאים הסכם עכשיו, הלבבות של המשפחות לא יעמדו בזה.

כבר ראינו בני משפחה שנפטרו בשברון לב ב-649 הימים האחרונים, ואני אומר לך, אני מאוד מאוד חושש שיהיו עוד כאלה. ולכן אני מפציר בך ובנוכחים, וזה על כולנו, למצוא את הדרך, להביא לכך, וזה בידיים שלנו. יש לנו ממשלה ואנחנו רוצים שהממשלה שלנו תביא הסכם שמחזיר את כולם; כן, גם אם זה אומר סיום המלחמה והחזרת החטופים הביתה, החזרת החיילים הביתה, ושסוף סוף נוכל להתמקד בשיקום, בבריאות, וגם במשימה הכל-כך חשובה הזאת של המלח המיודד. תודה לך.

תודה רבה על הדברים. אני יודע, גם משיחות עם ראש הממשלה, שעושים הכול כדי להשיב אותם; גם השיחות בארצות-הברית כללו שיחות בעיקר החטופים, וחלק מהניצחון זה להחזיר אותם הביתה, בעזרת השם, וכמה שיותר מהר.

חלק חיוני מהניצחון כמובן.

כן, חלק מהניצחון.

אורי טל ספירו מהממ"מ, בבקשה.

אני אורי טל ספירו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אתן את הפן הבין-לאומי, ואני נסמך על מסמך של ארגון הבריאות העולמי, אזור אירופה, שכולל 54 מדינות – חלק מהמדינות באירופה, חלק ממרכז אסיה, אירו-אסיה, כמו: אוזבקיסטן, טורקמניסטן וכולי, וזה כולל גם את ישראל.

מתוך 54 המדינות האלה, 30 מדינות מחייבות העשרת מלח ביוד. הרעיון כאן זה ללמוד ממדינות אחרות את סוג האסדרה. מתוך 30 המדינות שמחייבות, 11 מדינות מחייבות העשרת מלח ביוד, גם מלח לצריכה ביתית וגם מלח בתעשיית המזון. ארבע מהן מחייבות העשרת מלח ביוד גם במזון לבעלי חיים. כלומר, המחשבה היא שהיוד יעבור לחלב של הפרות ומהחלב של הפרות לצרכנים.

חלק מהמדינות מחייבות בחקיקה העשרת מלח ביוד לגבי מלח לצריכה ביתית, אבל לא מלח בתעשיית המזון כולה. בחלקן, לצד חובת העשרת המלח לצריכה ביתית, יש חובה להעשיר מלח בתעשיית אפיית הלחם ומוצרי מאפה. בחלקן החיוב הוא גם לגבי שירותי הסעדה בארגונים מסוימים, כמו: מוסדות חינוך, בתי ספר ובתי חולים. במדינה אחת זה הפוך – מלח לצריכה ביתית זה וולונטרי, והעשרת מלח לתעשיית המזון היא חובה.

ארבע מדינות לא מחייבות העשרת מלח ביוד לצריכה ביתית או לתעשיית המזון, אבל כן מחייבות העשרת מלח ביוד בקייטרינג, של שירותי הסעדה, למשל, בתי ספר, בתי חולים, מוסדות רווחה ובצבא; במוסדות האלה יש חובה להשתמש במלח מועשר ביוד, או שהחובה חלה על חלק מתעשיית המזון. ובעיקר ראיתי שמדברים על תעשיית אפיית לחם ומוצרי מאפה.

אז כפי שאמרתי, ב-30 מתוך 54 מדינות יש חובה להעשיר מלח במזון, וב-13 מדינות העשרת המלח ביוד היא וולונטרית. מה הכוונה וולונטרית? גם מלח רגיל וגם מלח מועשר ביוד זמינים בשוק, ואין חובה חוקית בכל מה שקשור לייצור, ייבוא והפצה שלו. בשלוש מדינות – בלגיה, הולנד וספרד – האסדרה היא בהסכם בין משרד הבריאות לבין תעשיית האפייה, או שבתי הספר קיבלו על עצמם להשתמש במלח מועשר ביוד בשירותי הסעדה שניתנים בהם. אז כפי שאמרתי, ב-30 מדינות זו חובה, ב-13 זה וולונטרי, ובארבע מדינות אין רגולציה ואין אסדרה בכלל בנושא העשרת מלח ביוד, ובהן גם מדינת ישראל.

ארגון הבריאות העולמי קורא להעשיר מלח ביוד, גם מלח לצריכה ביתית וגם מלח בתעשיית המזון, כי זו הדרך האפקטיבית להתמודד עם בעיית מחסור ביוד. מכל מקום, הארגון לא קובע מה גובה ההעשרה ואין דירקטיבה שקובעת מה ריכוז ההעשרה. העשרת מלח ביוד צריכה להתאים לצרכני כל מדינה, בהתאם לצריכת המלח באותה מדינה, בהתאם לתנאים הסביבתיים, כמו תנאים גיאוגרפיים, תנאי אקלים, תנאי ייצור וכיוצא בזה. זה הפן הבין-לאומי ואני אומר שני משפטים על ישראל.

האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, ואני אצטט את משרד הבריאות – הבעיה של מחסור ביוד היא משמעותית. מחסור ביוד, במיוחד בהריון ובינקות, ידוע כמעכב התפתחות של הילדים וגם חסר קל עלול להפחית את היכולת השכלית. לפי איגודי רופאים שאני רואה שהם כאן, ותכף הם ידברו, אני מניח – צריכת יוד בקרב נשים הרות וילדים בישראל היא מהנמוכות שתועדו בעולם.

יש מגוון סיבות למחסור ביוד בישראל, כמו הרגלי התזונה של האוכלוסייה, הדלות היחסית ביוד במקורות המזון, ההישענות על מים מותפלים, ואם אני מצטט את משרד הבריאות וגם את איגודי הרופאים – גם העובדה שבישראל אין חובה להעשיר מלח ביוד היא סיבה למחסור ביוד. כלומר, ההשפעה של המהלכים הוולונטריים וההסברתיים שננקטו עד היום לעידוד צריכת מלח מועשר ביוד הייתה נמוכה. תודה.

במים מותפלים מהברז יש יוד? הוא מוסף?

במי ים בדרך כלל יש יוד כמינרל, אבל מים מותפלים הם חסרי יוד.

בגלל שזה בא מהים או בגלל תהליך ההתפלה?

אני פרופ' אהרון טרואן, מהאוניברסיטה העברית, איגוד רופאי בריאות הציבור ונציג - - - היוד הבין-לאומית בישראל. כל מדינות ערב שיש להן מים מותפלים מוסיפים יוד למלח בחובה. הם נמצאים במצב תקין בשל כך, ורק ישראל ולבנון לא.

תודה רבה. שאלה קטנה לפני שמתקדמים. הבנתי שברשות מספקים להם מלח מישראל, אותו מלח, ופשוט מוסיפים יוד. זה בגלל שיש שם מים מותפלים? יש לנו כמה דיונים ביטחוניים על זה, ואומרים שיש דברים שאנחנו עושים בגלל שאנחנו חוששים מכל מיני מחלות שיעברו גם לישראל.

ב-2005, לפני 20 שנה, עוד לפני עליית החמאס, ועוד במושבי כחבר סגל באוניברסיטת טאפטס בבוסטון, היו האשמות שישראל מרעיבה את הפלסטינים. כדי לברר את המציאות, ארגנו כנס בין-לאומי בשיתוף הרשות הפלסטינית, אוניברסיטאות מישראל ואוניברסיטאות מחו"ל, כדי לברר את סטטוס הרעב הנסתר, חוסר במיקרונוטריאנטים והעלילה של ההרעבה, והסתבר שיש חוסר במיקרונוטריאנטים, כולל יוד. בעקבות הכנס יצאו המלצות להעשיר מלח ביוד ולהעשיר קמח במיקרונוטריאנטים חסרים, גם בישראל וגם בשטחי הרשות. הרשות הפלסטינית הייתה מאוד יעילה, אנחנו עדיין מדשדשים, וזה עוד לפני ההתפלה.

מדהים. גם בישראל מתפילים, דרך אגב, באזורים מסוימים.

ד"ר מורן בלייכפלד, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, בבקשה. יש לך מצגת קצרה?

אני ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי. יש לי מצגת קצרה על האסדרה המחייבת להעשרת מלח ביוד, ואני אדבר על עיקרי הדברים.

(הצגת מצגת)

אנחנו יודעים שיוד הוא רכיב חיוני בייצור הורמון בלוטת התריס, המשמש לגדילה, להתפתחות ולמטבוליזם. בישראל קיים חסר משמעותי – 60% מאוכלוסיית הילדים וכ-85% מאוכלוסיית נשים בהיריון. כמובן, זה משפיע על הבריאות.

אסדרה מחייבת להעשרת מלח ביוד היא הדרך הבטוחה ביותר, ומיושמת ביותר מ-120 מדינות. יש הסכמה רחבה, ויש פה הרבה מאוד אנשי מקצוע ששותפים לדרך, להעשיר את המלח ביוד, ויש לזה תועלת בריאותית מוכחת.

על פי סקר מב"ת (סקר בריאות ותזונה לאומיים), אנחנו יודעים שצריכת המלח היומית בישראל בממוצע היא כ-10 גרם לאדם, ו-15% ממנה היא דרך מלח שולחני, כ-1.5 גרם לאדם. יש הסכמה בשיח עם תעשיית המלח בישראל גם בצורך בהעשרה וגם בהיתכנות ההעשרה, והמשרד מעוניין לקדם אסדרה בנושא העשרת המלח ביוד. אנחנו רוצים שתהיה גם הבטחה של ניטור אחראי לסטטוס היוד גם במוצר וגם ניטור ביולוגי; ובשיח עם המשרדים האחרים, להבטיח שמחיר המלח המיודד יהיה בדומה למלח השולחני שנמכר היום בפיקוח.

אני אעבור מהר כי חלק מהדברים חוזרים. היוד הכרחי לסינתזת הורמוני בלוטת התריס, ומחסור בו גורם למגוון רחב של נזקים בריאותיים: התפתחות מוחית לקויה, התפתחות הורמונלית לקויה, התפתחות קוגניטיבית לקויה והפרעות לחץ דם במבוגרים. יש פה את הערכים המומלצים לכל גיל, ולנשים בהיריון ובהנקה הערכים המומלצים הם גבוהים.

בסקרים שנעשו עוד ב-2016, ופרופ' אהרון טרואן הוא שותף ומוביל את המחקר, יש חסר ביוד, ואנחנו רואים שגם כחמש שנים לאחר מכן החסר ביוד ממשיך ברמות דומות לסקר מ-2016.

ביצים, דגי ים, אצות - - -

על מה מצביע ריכוז של יוד בשתן?

על הצריכה. זה בעצם המרקר שלנו לבדוק את צריכת היוד.

אבל אם יש הפרשה גדולה בשתן, זה אומר שיש הרבה?

נכון.

ראיתי שכתוב 85%, אז זה גבוה.

זה החסר, שבעצם לא נמצאים ביעד המומלץ.

דיברנו על התפלת מים ומחסור ביוד – בהתפלת מים לוקחים את מי הים ועושים להם אוסמוזה הפוכה, אין שם יוד בכלל ואנחנו מסתמכים הרבה על מים מותפלים.

מי שמותקנת לו מערכת אוסמוזה הפוכה בבית, גם חסר יוד?

אז אין יוד, כן.

צריכת יוד מהתזונה היא יחסית נמוכה, והיעדר אסדרה מחייבת להעשרה, שזה הדיון היום, ואנחנו כמובן בעד.

למידה מניסיון בין-לאומי – מעל 120 מדינות מעשירות, ורואים את זה גם בסקירה של הממ"מ. גם מדינות באירופה מעשירות את המלח ביוד, ויש תצורות רלוונטיות שאנחנו מחויבים להן לפי החקיקה האירופית, ותעשיית המלח בישראל עומדת כמובן בנושא הזה.

מבחינת המלח כווקטור להעשרה, הרי אנחנו יודעים שאין לזה השפעה על טעם וריח, ולכן זה מתקבל בקלות על ידי התעשייה, הטכנולוגיה זולה ונגישה, מספר מצומצם של יצרני מלח בישראל, ובעצם המלח מיוצר על ידי חברת מלח אחת. יש בישראל ניסיון עם העשרה, ראינו ברשות הפלסטינית. בסקר שביצענו ראינו ש-15% מהמלח נצרך בהוספה ביתית (מלחייה). אם אנחנו מסתכלים על סקר הוצאות משק בית וכמה מלח קונים בישראל באריזות, אז אנחנו מדברים על 1.5 שקלים ל-2.5 שקלים בחמישון תחתון של הכנסה, וזה בערך חבילת מלח אחת בחודש.

ישנה הסכמה מקצועית רחבה, גם של ארגון הבריאות העולמי, גם נייר עמדה וגם עבודה משותפת של איגוד רופאי בריאות הציבור והמכללה האקדמית אשקלון. בשנים האחרונות נעשו מהלכים – סקרי יוד והניטור הביולוגי של המשרד, היו הרבה מאוד דיונים עם אנשי מקצוע, מומחים, סקירות ספרות, ויש טיוטת רביזיה לתקן למלח 411, שלפיה ניתן להוסיף יוד למלח, אישור הצהרה על האריזה: "מועשר ביוד בהמלצת משרד הבריאות", ואנחנו ממליצים להשתמש במלח מיודד. היה מערך הסברה לאנשי מקצוע ולציבור וגם במועצות הלאומיות, גם לנשים הרות מומלץ לצרוך תוסף מולטי ויטמין המכיל יוד, ויש לנו הסכמה אסטרטגית ומקצועית על הצורך בהעשרה בהיוועצות עם תעשיית המלח בישראל.

ולמרות כל זה, אנחנו יודעים שעדיין יש חסר ביוד, גם אחרי הסקר הלאומי שהתחיל ב-2016, ואנחנו רואים שלמרות ההמלצות ולמרות ההסברה, המלח המיודד נמכר באחוזים מאוד-מאוד נמוכים, רק 5% מהמבוגרים, 5.3% מהילדים ו-4% נשים בהיריון משתמשים בו. במחקר שפורסם השנה, אנחנו רואים שרק 41% מהנשים ההרות צרכו כמות מספקת של יוד, זה מחזק את זה שחייבים לעשות אסדרה מחייבת של יוד.

לסיכום, המלצה מחייבת להעשרת מלח ביוד. אנחנו רוצים לבחון את האפקטיביות וגם למנוע העשרת יתר, ובגלל זה אנחנו ממליצים שיהיה ניטור גם במוצר וגם ניטור ביולוגי. הכמות שנדרשת להעשרה תיקבע על פי נתוני הצריכה והמלצות בין-לאומיות. כבר יש לנו טווח מומלץ, ואנחנו בודקים עכשיו בדיקה סופית לגביו. לגבי המחיר, אמרנו שצריך שהוא יהיה דומה למחיר של המלח המפוקח כיום. תודה רבה.

המלצת עכשיו להעשיר רק מלח לצריכה ביתית או גם מלח לתעשיית המזון?

אנחנו צריכים לבחון גם את זה, אבל נכון להיום אנחנו ממליצים על המלח השולחני שמהווה כ-15% מצריכת המלח בישראל. אם נקבע יעד של 30 מיקרוגרם, אז נצליח באמצעות ההעשרה הזאת להגיע ל-50% מההמלצה ליוד לילדים וכ-20% מההמלצה לנשים הרות. אחרי שנתיים נבדוק את זה שוב ויכול להיות שנאפשר טווח רחב יותר, אבל הדברים האלה עוד צריכים להיבחן.

אם אדם שותה מים מותפלים והוא משתמש במלח זה מספק את מה שהוא צריך?

מלח מיודד לא יספק את 100% ההמלצה. הוא יספק 50% מההמלצה לילדים ובין 20% ל-30% לנשים הרות. אז לא מגיעים ל-100% מההמלצה רק ממלח מיודד, אבל יש עוד מקורות ליוד מהתזונה.

איך הוא משלים את זה? מי שאוכל כשר ולא אוכל פירות ים, יש לו עוד בעיה. נכון?

פירות ים זה מוצר אחד, אבל יש גם בדגים, בביצים, באצות, במוצרי חלב, ועוד מקורות ליוד בתזונה. וכמובן צריך לעשות ניטור, ואם הערכים האלה יראו שעדיין יש חסר אז נצטרך להעלות את הכמות.

אני רוצה לשאול את משרד הכלכלה או משרד האוצר – אם ברשות מוסיפים יוד, ואני מאמין שהם משלמים פחות מאיתנו על מלח, לפחות 50% כמו על רוב המוצרים, למה פה לא מוסיפים יוד?

משרד האוצר מנהל את ועדת המחירים.

עפרי, אם את רוצה לדבר אז תדברי.

זה מה שאני רוצה להגיד. אנחנו כאן בהיבט של פיקוח מחירים. לנו אין אפשרות להורות, אין לנו סמכות - - -

יש בשוק ועל המדפים היום מלח מיודד. למה הוא עולה כל כך הרבה, פי שישה או אפילו פי שבעה? אני משתמש, דרך אגב, אבל אני משלם על זה.

בעיקרון, למשרד הכלכלה אין בעיה לעשות בחינה. יש תנאים להחלת פיקוח מחירים. בריאות זה לא התנאי, אנחנו בוחנים - - -

לעניות דעתי, כשאת מוכרת את זה בשקית נייר אז יש מחיר בסיס, וכשאת מוכרת את זה בקופסת פלסטיק יפה כי זה מיודד, אז דופקים מחיר. מי שאין לו כסף ומחפש את המחיר הזול על המדף, הוא הכי מחוסר יוד שיש, ואם הוא גר באזור שבו מתפילים מים אז המצב שלו עוד יותר קשה.

משרד הכלכלה יכול להתחיל בחינה להחלת פיקוח מחירים לפי רווחיות, וכמובן, לבחון גם אם זה מתאים לתנאים להחלת פיקוח, כי יש תנאים.

מה התנאים? את יכולה להגיד לי או שאת רוצה להחזיר לי תשובה?

שיש רווחיות גבוהה מהרגיל, מהמקובל במשק.

אם יגידו לך שזאת האריזה, למה לא עושים מלח כמו שמספקים לרשות, בתוך שקית נייר? יש לך דוגמה פה? איפה הבחור שהביא שקית? יש לכם את התמונה? בכניסה לוועדה ראיתי תמונה של המלח שמסופק ברשות, ועוד מעט הוא ימצא את זה.

למשרד הכלכלה אין סמכות לחייב לייצר באריזה מסוימת או בכלל לייצר את זה.

אבל הפיקוח שלכם הוא על המחיר. ברגע שאת אומרת מחיר, הוא יגיד לך שזה בקופסת פלסטיק, אז תגידי לו, בסדר, אני מחייבת אותך לספק בתוך אריזת נייר, כדי שגם לאנשים עניים יהיה יוד בגוף.

אין לנו סמכות לעשות את זה.

אז תפקחי על המחיר.

אני אשמח להוסיף התייחסות. אני עפרי אשל, מרכזת ועדת המחירים מטעם משרד האוצר.

ועדת המחירים היא גוף שפועל לפי חוק, ומטרתו לפקח על מחירים במקרה שבהם מתקיימים כשלי שוק תחרותיים, והחוק מגדיר מספר עילות להכיל פיקוח על מחירים. אין במה שאמרתי עכשיו לומר את דעת הוועדה ביחס לפיקוח על מלח מיודד. כל מה שאני רוצה לחדד הוא שהבחינה אם יש להכיל פיקוח על מלח מיודד, כמו על כל מוצר מזון אחר, היא בחינה שצריכה להיעשות לפי אמות המידה שקבועות בחוק לוועדת המחירים. ועדת המחירים, על פי חוק, לא שוקלת שיקולים של בריאות בהחלטה שלה אם נכון להכניס מוצר כזה או אחר לפיקוח או אם נכון להוציא מוצר כזה או אחר מפיקוח.

אבל על מוצר חסר כמו השקית שעומדת מולך כרגע ברשות משלמים חצי מחיר. אזרחי ישראל משלמים כפול על מלח בלי יוד, והם עם יוד. אז יש פה תרגיל שאתם צריכים להבין אותו.

ההתייחסות שלי היא כנציגה של ועדת המחירים, והכוח שיש לוועדת המחירים על פי חוק, לכל היותר, הוא לקבוע מחיר מרבי. היא לא יכולה להשפיע על אם המוצר הזה ייוצר או לא, זה אחד הכשלים שיכולים לנבוע מפיקוח על מחירים, והיא לא יכולה להכריע את אופן עטיפת ונשיאת המוצר.

איתך לא דיברתי על העטיפה. איתה דיברתי על העטיפה. איתך אני מדבר על זה שהמוצר הזה שאת רואה הוא מוצר חסר, ויש פה בלוף. את מבינה? כי אם ברשות משלמים 80 אגורות למלח, ואת רואה שהוא מיודד, וזה מלח שהוא בלי יוד לאזרחי ישראל, אז למה מרמים את אזרחי ישראל?

השאלה היא אם ועדת המחירים יכולה להגיד: אם שם זה 80 אגורות, אז זה 30 אגורות בערך, לפי הערך של מה שיש בשקית. את לא יכולה למכור שקית עם משהו יקר, כמו אגוזי מלך, ולהשוות אותו לגרעינים שחורים, גרעיני חמנייה.

אם יש החלטה לבחון את המוצר, אז אנחנו בודקים את עלויות הייצור; אם זה משווק בצנצנת פלסטיק, אז אנחנו בודקים את העלויות לפי צנצנת פלסטיק, והדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה לקבוע מחיר - - -

אני מבין ממה שקראתי קצת שהתוספת של היוד היא לא משהו שמשפיע מאוד על המחיר. בחו"ל המחירים הם שווים. רק בישראל זה פי שישה.

אם ההבדל הוא צנצנת הפלסטיק, אז אנחנו נבחן את העלויות, כולל צנצנת הפלסטיק. יכול להיות שזה יעזור, יכול להיות שזה באמת העלויות - - -

אי אפשר לוודא שבארץ מוכרים את אותו מוצר כמו ברשות? את יודעת מה, אזרחי ישראל יספגו את השקל ו-20, בוא נגיד שאנחנו משלמים פה יותר, ועדיין שיהיה אותו מוצר, השוואת מוצרים.

אין לנו סמכות לחייב לייצר מוצר כלשהו, בעטיפה כלשהי או לשווק כמויות.

אני מתכוון למחיר של אותו מוצר פה, וזה שמספקים לרשות.

אבל הם לא מספקים בארץ כזה עם עטיפת - - -

איזו תשובה רצית להביא לי בעוד כמה זמן, ואמרת שתבדקי? מה רצית לבדוק?

לבדוק, קודם כול, החלת פיקוח על מלח מיודד שמשווק היום בשוק, אם הוא משווק היום בצנצנת פלסטיק - - -

אני מבקש לעשות בחינה ולהחזיר לי תשובה תוך לא הרבה זמן, כדי שזה לא יעבור לכנסת הבאה.

אפשר להגיד חודש מיום קבלת הנתונים מהחברה.

אתם לא מחייבים אותם לתת תשובות בזמן? מה זאת אומרת? אם הם ייתנו תשובה בעוד שנתיים?

לא, לא. אני אמרתי, חודש מיום קבלת הנתונים מהחברה. אני צריכה לקבל נתונים כספיים מהחברה.

אני שואל מתי תקבלי את הנתונים מהם. יש להם מחויבות מסוימת?

יש מחויבות מסוימת.

תודה רבה.

אני רוצה לתת לך נתונים וגם לחזק את מה שאתה אומר, חבר הכנסת ואטורי.

קודם כול, המלח השולחני הרגיל באריזת נייר נמכר בכ-2 שקלים, והמלח המועשר באריזת פלסטיק ב-10 שקלים, זאת אומרת, פי חמישה. וכפי שאתה אומר, אנשים שידם משגת ויודעים, יכולים לקנות. יש כשל שוק, לא רק בריאותי, אלא גם כלכלי. יש כאן בעצם מוצר בסיסי חיוני, כי אתה רואה שלרוב האוכלוסייה חסר יוד, והוא נמכר במחיר מטורף, פי חמישה, בלי שום הצדקה. באותו זמן, אצלנו במזרח ירושלים, מוכרים מלח מיודד באריזת נייר בכ-2 שקלים. אין שום סיבה שזה לא יימכר אצלנו.

אז מה שצריך לעשות – אם זה בוועדת המחירים, זה לא צריך לקחת הרבה זמן, ואם נדרשים שינויי חקיקה, אז לעשות שינויי חקיקה – זה להעביר עכשיו שימכרו באריזת נייר ב-2 שקלים לציבור בישראל, כי בעצם הדבר הזה מגדיל את פערי הבריאות בין האוכלוסיות. אנחנו רואים שבקרב העניים יותר הבעיה עוד יותר קשה, והדיון שלך חושף שהמלח הוא עירום. זה המצב בישראל, וזו אחת הבעיות בבריאות הציבור שהכי קל לפתור אותה.

ומשלמים על זה בבריאות, המדינה משלמת את זה בטיפול באנשים.

תכף פרופ' טרואן יוכל להציג את נייר העמדה המפורט שלנו. אנחנו משלמים במחיר של חיי אדם, בבריאות, בפגיעה בבריאות של עוברים שנולדים ויש פגיעה במוחות שלהם ובבריאות שלהם. אלו דברים שניתנים למניעה, וישראל מפגרת מאחור אחרי מדינות עולם שלישי ומדינות מתפתחות, כולל שכנות שלנו שעושות את הדבר הפשוט. ובינתיים, מנסים לעשות רווח כלכלי על מוצר בסיסי חיוני על חשבון הציבור. זה כשל שוק.

אני נחם שפירא, ראש תחום בריאות הציבור בעמותת אלתר.

אני יכול להעיד שהייתה שאלת מחיר של מלח מיודד שהיה מפוקח ברשות, והיום הפיקוח של הרשות קובע מחיר של 1.90 שקלים. את המלח הלא-מיודד בפיקוח ישראל מוכרים ב-1.80 שקלים, וזה מתחת למחיר המרבי שנקבע. זה אומר שהיום ברשות הפלסטינית מוכרים מלח מיודד בשקית נייר כזו ב-1.90 שקלים, ובדרך כלל במחיר נמוך יותר לצרכן.

מעבר לזה, בוועדת המחירים ב-2018 היצרנים העידו שהם יכולים לייצר את אותו מלח מיודד בשקיות בדיוק כמו הרשות, פה בישראל, ושהאריזה וכל זה לא אמורים להעלות את המחיר של המוצר. זה אותו פס ייצור בדיוק, זה לא אמור להיות מסובך, וצריך פשוט לקדם את זה כדי שזה שיקרה.

איך אתה מוסיף משהו וזה לא מוסיף למחיר? אני רוצה להבין את זה.

עובדה, עושים את זה כבר היום.

אין משהו בחינם היום. גם שקיות אוויר שאנשים מוכרים מעיר הקודש עולה כסף.

יידוד מלח – מדובר ב-30 מיליגרם, 30 אלפיות הגרם לקילוגרם, כלומר, זה חלקי מיליון. העלות של תוסף יוד שמפזרים על גבי המלח הרגיל, במכשיר שקיים בפס הייצור, היא 16 סנט לטון מלח. אחרי שמוסיפים גם את עלויות האריזה וכל השאר, זה מעלה בגרושים.

ב-2019 עשינו כנס של רופאי בריאות הציבור ו"מלח הארץ" אמרו לנו שאם הם ימכרו בעלות האמיתית זה יוסיף להם 5 אגורות על 2 שקלים לק"ג.

תודה רבה. אתה מאוד רוצה להגיד משהו, בבקשה.

כן, אתם מדברים הרבה מאוד על היצרנים. בוקר טוב, אני אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, ותעשיית המלח, בין היתר, חברה אצלנו.

אדוני, אני יכול להגיד לך שני דברים. תעשיית המלח תומכת ביידוד מלח, היא ישבה גם עם מורן וציינה את זה מפורשות, לא אחת. היא אפילו הציעה הצעות איך אפשר להגדיל את טווח המינונים, מתוך מטרה למכור את המלח בשקית דומה לשקית שאתה רואה פה, כדי שהפער לא יהיה פער משמעותי. דיברו פה על אגורות, ואני לא אכנס לשיקולי תמחיר והמחרה כי זה אסור מבחינת דיני תחרות, אבל זו כוונת תעשיית המלח; היא מוכנה לזה, היא רוצה את זה.

אני אוסיף רק כוכבית אחת קטנה שהיא קריטית לדיון הזה וצריך לזכור אותה, אדוני. אף יצרן, בטח כשהוא ספק גדול, לא קובע את המחיר על המדף ולא מה מונח על המדף. אתה צריך גם את הקמעונאים שיהיו פה בשיח הזה, כי בסוף הם בוחרים איזה מוצר מונח ובכמה הוא נמכר.

מבחינת תעשיית המלח – היא מוכנה לחלוטין, היא אמרה את זה למורן בשיחות ומורן ציינה את זה במצגת.

תודה רבה. אם כולם רוצים, מה מונע להתקדם עם זה? אני חושב שאם נעשה הצבעה זה יהיה פה אחד.

צריך לעשות תיקון, ונראה לי שמורן דיברה על תיקון שהיא צריכה לעשות ברמת האסדרה, גם בטווח המינונים, מצד אחד, וגם בסוף, כששמים את זה בשקית, גם שם צריך להשתמש באותה אריזה. אלה נושאים טכניים קטנים שצריך לפתור, כדי שיוכלו להניח את האריזה על המדף במחיר שהוא מחיר דומה. אני חושב שזה יותר ברמה הטכנית ושאפשר להסכים. יושבות פה שתי נציגות מוועדת המחירים, ואני חושב ששווה קודם כל לאסדר את השוק מבחינה רגולטורית, ואחר כך לראות אם יש צורך בתהליכים אחרים. אני חושב שזה יסדיר את עצמו ברגע שתפתרו את זה.

אני ד"ר דוד מנהיים, מעמותת אלתר.

אני רוצה להוסיף דבר קטן. למרבה המזל, למרות שהבעיה מסובכת, התפתחות המוח היא בוודאי די מסובכת, בפתרון כולנו באותו עמוד של אותו ספר, ופשוט צריך שמשרד הבריאות ייתן הוראה ליידד את כל המלח. כולנו מסכימים שזה יפתור את הבעיה, זאת בעיה פתירה.

דיברנו עם משרד האוצר, עם משרד הבריאות ועם משרד התעשייה, ויש הסכמה אם רוצים חוק שיחייב את משרד הבריאות לדרוש יישום סופי ומוגדר שהיצרן צריך לעשות את זה. הפחד שלי זה שאנחנו נצא מהחדר היום - - -

כמו שנכנסנו.

כן. רציתי לומר שכולנו באותה שורה - - -

כולם מסכימים. לי נראה שיש פה תמימות דעים. אם היינו מייצרים פה בחדר את המלח, זה כבר היה רץ. השאלה היא איפה הבעיה.

אז פשוט צריך לעשות את זה.

אז מה הבעיה?

יש מי שמתנגד?

אתם צריכים תקנה של שר הבריאות? מאיפה נתקדם עכשיו? ילדי ישראל אולי צופים בנו עכשיו, ואין להם יוד. אז מה עושים? איפה הבעיה, אם אתם בעד והיצרנים מוכנים?

אין בעיה. צריך לבחון את האסדרה המחייבת הזאת, אם זו הצעת חוק פרטית, אם אלו תקנות, אם זה חוק, זאת אומרת, את הדרך המשפטית לעשות את זה ולהתקדם. מבחינה מקצועית ואסטרטגית, יש הסכמה.

אז שוב, הפחד שלי שזה יכול להיות עוד שנתיים של דיבור. אין צורך.

לא, בשביל זה עשינו את הישיבה הזאת. מבחינת משרד הבריאות, השאלה היא אם השר מוציא תקנה או שאתם רוצים שאני אחוקק חוק. תגידו מה ההמלצה שלכם. תקנה זה יותר מהיר, דרך אגב.

אנחנו אומרים שעם כל הכבוד למשרד הבריאות, אם יש חוק, אם יש זמן ספציפי, אז הם צריכים לעשות. זהו.

אני חושבת שצריך לקבוע דיון על הדרך המשפטית לעשות את זה. אנחנו לא אנשי משפטים, אבל עם הלשכה המשפטית ואיתכם.

אני רוצה לקבל מכם, בבקשה, משרד הבריאות, סיכום לגבי המלצות. דבר שני, תדברו עם היועץ המשפטי במשרד שלכם ואני אדבר עם השר, לראות אם אפשר להוציא תקנה של השר עצמו או שזה צריך להיות בחקיקה. חקיקה תיקח לנו יותר זמן, ועם הבלגן בכנסת – יש לי פקק אישי שלי על ארבעה חוקים שהם לקראת שנייה שלישית, ואני מקווה שאני אסיים אותם לפני סוף הכנסת הזאת.

אם אפשר, תוציאו סיכום והמלצות, מה אתם ממליצים שיהיה, כי אני רואה שלתעשיינים אין בעיה ולאף אחד בחדר אין פה בעיה. אז אולי בסוף לפתוח את הדלת זה משרד הבריאות בעצם. נכנסתי לחדר ויושב-ראש הוועדה לא הבין מה קרה, הוא חשב שאבא שלי מייצר את היוד. אז הסברתי לו שזה דבר מאוד חשוב שלא קורה בסוף, וזה משהו שצריך לזוז מכאן לכאן וזהו.

שמי ענת כאביה בן-יוסף, משירות המזון הארצי במשרד הבריאות.

אני חושבת שצריך לבחור את הדרך לאסדרת העניין. אם המשרד יחליט שהוא מחייב, אז לעשות את זה באמצעים שיש לו, אמצעים משפטיים. אנחנו לא משפטניות, ולכן אני חושבת שצריך להעלות את זה להנהלת המשרד כדי שהיא תקבע את הדרך ונצא לדרך.

אני מלווה את הנושא הזה כבר מעל 13 שנה בארץ, וכאמור, 20 שנה באופן כללי גם בחו"ל. היו שלוש ועדות של משרד הבריאות וכולן אמרו באופן מוחלט ליידד, מאז 1996. הוועדה התכנסה ב-1994, אז למעשה לפני 21 שנה.

ב-22 באוקטובר 2018, מנכ"ל משרד הבריאות דאז, וגם היום, משה בר סימן טוב, הורה בנקודה מס' 2 בסיכום דיון החלטה להתקין תקנות בנוגע להעשרת מזונות, כולל מלח מיודד. כלומר, הייתה כוונה.

באיזו שנה זה היה?

ב-2018.

ב-2023 הוא שוב היה מנכ"ל משרד הבריאות, וניתנה הוראה לחייב RIA ובדיקת הדברים כדי לקדם חקיקה. ב-2021 כבר היו תקנות בטיוטה, ביקשו מהייעוץ המשפטי במשרד הבריאות לעבור עליהן כדי להגיש את זה לתהליך חקיקתי, וזה נתקע. לא היה תקציב ואמרו: זה לא מתועדף, בשנה הבאה.

אני רוצה לחזור לדברים של אורי, וזה רק קצת רקע על הדשדוש ועל המקלות בגלגלים שלא ברור איפה הם. אורי נתן בתחילת דבריו, בסקירת הממ"מ, את הפרספקטיבה של מסמך WHO על מדינות אירופה. המסמך הזה הוצא משום שהמחסור ביוד חוזר להכות באירופה. אם מסתכלים ברמה העולמית, מתוך 197 מדינות ל-152 מדינות יש תקנות העשרה, וב-129 מתוכן התקנות מחייבות.

הסיבה להעשרה מנדטורית אוניברסלית היא שזה מה שעובד. ברגע שיש העשרה וולונטרית, כמו שיש בישראל, זה הופך למוצר יוקרה, מוצר פרמיום, זה פותח פערי בריאות, וכמו שחברי חגי לוין אמר, זה יוצר מצב שרק העשירים קונים. בישראל הנתונים הם ש-5% או פחות מכך צורכים מלח מיודד. זה לא מגיע למה שצריך.

בסקירת הממ"מ דובר על מה קורה באופן השוואתי מבחינה רגולטורית בעולם, אבל זה היה בלי ההקשר של מה קורה מבחינת בריאות האוכלוסייה. המטרה היא לתקן בעיה שיש באוכלוסייה, וחוקי ארגון הסחר הבין-לאומי מרשים לכל מדינה לתקן תקנות בהתאם לצורכי בריאות הציבור והן לא נחשבות כחסם לסחר וחסם של מכס. כלומר, העולם בסדר עם זה שכל מדינה מתקנת תקנות.

בשנת 2025, כשלפני תשע שנים כבר תיארנו שנשים הרות במדינת ישראל נמצאות בעשירון התחתון בעולם מבחינת צריכת יוד, 60 מיקרוגרם לליטר ביחס לתקן של 150, זה אבסורד, זה נורא ואיום. אם אנחנו משליכים ממה שנעשה במחקרים בעולם על המצב בישראל, אזי אנחנו מאבדים, בהערכה שמרנית מאוד, כ-11 נקודות איי-קיו מההון האנושי הפוטנציאלי של התפתחות קוגניטיבית אצל ילדים.

תוסיף לזה את ההשפעה של תת-תריסיות על השמנה, על מצבים מטאבוליים ועל עייפות כרונית. זה מאוד קשה לאבחן ביום יום, זה כמו אנמיה, ובהערכה גסה, אנחנו פוגעים בשנתון בכמיליארד שקל עלויות של בריאות. אלו הערכות גסות, ואפשר לעשות אומדן כלכלי יותר מסובך אם רוצים לעכב את התקנות. לא צריך, אנחנו יודעים שזה זול, אנחנו יודעים שהתעשייה מוכנה, אנחנו יודעים שיש את פסי הייצור, אנחנו יודעים שיש למעלה מ-100 שנות ניסיון בעולם עם הפתרון הזה. אז הדיון אם צריך או לא צריך זה כמעט כמו לשבת ולשאול אם במדינת ישראל, בניגוד לרוב המוחלט של מדינות העולם, צריך לשים חגורות בטיחות ברכב בשנת 2025. לא זו השאלה. השאלה היא איך נתקדם.

זאת השאלה שלי. אתה חוזר על הדברים.

רוב השאלות הן טכניות.

כולנו פה מסכימים שצריך להוסיף יוד למלח.

לכן, כל השאלות הטכניות האלה הן בעצם כלי לעכב את ההתקדמות. צריך תקנות, וצריך אותן עכשיו.

בסדר גמור. לא לחזור לאחור. בסדר, חבר'ה? אנחנו יודעים שצריך יוד במלח, אנחנו יודעים שמשרד הבריאות יודע ומבין את הצורך הזה, התעשיינים מוכנים ויכולים להוסיף, ומישהו מחפש שמישהו יוריד את ההחלטה פשוט. חוק זה יותר בעייתי, וברוב העולם זה תקנות. אם מנכ"ל משרד הבריאות אומר שצריך להוסיף יוד למלח, אז אני לא מבין למה זה לא קורה. זאת השאלה. אולי היינו צריכים להזמין לפה את מנכ"ל משרד הבריאות.

אתם רואים את התסכול על חוסר הפעולה. אם רוצים להפוך את זה למשהו אחר, אז פשוט תחרות מי עושה את זה ראשון; אם יכול לעשות את זה משרד הבריאות, אם יש חוק, ומי שמגיע ראשון, אבל אין סיבה לא לעשות.

אדוני, התעשייה בסוף היא פרקטית. מה שצריך לעשות זה לקחת את התקן, להגדיל את טווח המינונים, כי הבעיה העיקרית במינון שמופיע שם היום מול שקית נייר היא בעיה של אורך חיי מדף. ולכן אתה מחויב לארוז את זה באריזת למינט או פלסטיק. תגדילו את טווח המינונים בתקן, תקבלו מלח מיודד באריזה הזאת, במחיר דומה, פתרנו את הבעיה ובואו נצא לדרך. זו הצעה לפתרון, בואו נהיה פרקטיים.

אני רוצה להגיד משהו לגבי התקן. זה שנגדיל את טווח המינונים בתקן לא בהכרח יפתור את הבעיה, מכיוון שהתקן נוקט בלשון: מותר להוסיף יוד.

יש התחייבות של התעשייה שברגע שתתקנו את טווח המינונים - - -

אבל זה נשאר ברמה הוולונטרית. אנחנו רוצים מנדטורי. ולכן, אם התקן יתוקן זה חצי הדרך אולי, או חלק מהדרך - - -

קיבלתם את התחייבות התעשייה גם בשיח פנימי, וגם בשיח פה, זה בסדר מהבחינה הזאת. בואו ניקח את זה כמשימה משותפת ונבוא לוועדה בסוף עם פתרון.

תקנות אמורות להפנות לתקן, ובתקן כתוב: מותר. זה לא פותר לנו את הבעיה.

כולנו יודעים שזה צריך להיות אוניברסלית ומנדטורית. הם הסכימו על זה. אז פשוט צריך לכתוב את זה.

בסדר גמור. אני מבין שכולנו פה מבינים את החשיבות. אני לא יודע מה הנשים שבחדר עושות כשהן בהיריון, אם הן משתמשות במלח מיודד או סומכות על משהו אחר.

יש גם מולטי ויטמין מעושר ביוד.

אני סומך גם על הקדוש ברוך הוא, אבל בכל זאת דואג שיהיה מלח מיודד.

נראה לי שזה בגלל שאסור לאכול סושי כשאתה בהיריון, מחסור בדגים.

נכון. יש מקומות שיש להם סושי מותאם. בדיוק כשבחנו את העניין והתחלנו ללמוד אותו, יועצת פרלמנטרית שלא נמצאת פה עכשיו, כי היא ילדה בינתיים, היא הייתה בהיריון. ואז תוך כדי ההיריון, בחודש שלישי, אני חושב, היא התחילה לקחת מלח מיודד.

זה מאוחר מדי. זו בדיוק הבעיה, חבר הכנסת ואטורי. אמרת שבחודש השלישי היא התחילה. הסיבה שמחייבים את ההעשרה בעולם היא שכך האוכלוסייה נחשפת ומקבלת צריכה תקינה מראש לפני ההפריה וההיריון. 50% מההריונות הם לא מתוכננים, והעיכוב הזה עד שמתחילים לקבל את המיקרונוטריאנטים החסרים, כבר יש פגיעה, מומים מולדים ונזק.

מתי מומלץ לאישה בהיריון לקחת? אני שואל לטובת הציבור.

כל הנשים בגיל הפוריות, הסטטוס צריך להיות תקין לפני ההיריון.

גם כל הילדים.

ברור שכולם, אבל ראיתי שאצל נשים בהיריון ונשים מיניקות המינון המומלץ הוא 250 מיקרוגרם.

אני רוצה להוסיף, ברשותך. חבר הכנסת ואטורי, יישר כוח על ייזום הדיון החשוב הזה ויש פה דחיפות עצומה, כי בינתיים נגרם נזק עצום לבריאות הציבור בלי שום הצדקה ושניתן למנוע אותו, ופשוט צריך לדחוף את הדברים האלה במהירות. אז אני ממש מפציר שתעשה דיון מעקב כדי לראות שדברים באמת קורים ולא מתעכבים.

אבל אני רוצה להרחיב רגע את היריעה. בעצם אתה חושף פה סוגיה שאנחנו מנסים להעלות, ולצערנו, היא לא זוכה לקשב מספיק – גם במיקרונוטריאנטים אחרים בישראל, בניגוד למדינות הרבה פחות מפותחות מאיתנו, אין העשרת מזונות כמו שצריך, לדוגמה, חומצה פולית, B12 ודברים אחרים.

אמרה כאן נציגת ועדת המחירים שלפי החוק לא שוקלים שיקולים בריאותיים. אז בוודאי שצריך לתקן את הדבר הזה, ולדאוג שהמוצרים החיוניים שיש בהם העשרה של מיקרונוטריאנטים חיוניים יהיו תחת פיקוח, כדי שילדי ישראל ונשות ישראל בהיריון והאוכלוסייה הנזקקת יוכלו לקבל את המוצרים הללו כשיש שיקולים בריאותיים שמחייבים את צריכתם.

היא אומרת שידיה כבולות כי זה לא בחוק היום, אז צריך לתקן את החוק שכן יתחשבו גם בשיקולים הבריאותיים.

מעדכנת אותי מיכל, בעבר ועדת הבריאות דרשה שיהיה נציג של משרד הבריאות בוועדת המחירים, ואני חושב שזה חשוב מאוד. היום כל העולם מתקדם כבר, וישראל נשארת מאחור.

לחלוטין, בריאות בכל מדיניות, זה חייב להיות כך. אגב, אנחנו מפסידים גם כסף, גם מפסידים כלכלית וגם בריאותית בגלל חוסר החשיבה בתחומים הללו. פה זה לא רק עניין בריאותי, גם מבחינה כלכלית יש פה כשל שוק כשהמחיר הוא פי חמישה ונוצר מונופול שאין לו שום הצדקה. צריך לתקן את העוול הזה במהירות. תודה.

פרופ' טרואן אמר שגם באיי-קיו יש הפסד של 11 נקודות.

אני יכולה להתייחס למה שנאמר על ועדת המחירים?

רגע, סליחה. אני באמצע, אני מדבר.

גם בנושא הזה וגם בנושא ההשקעה בבריאות, גם התקציב של הבריאות הולך למקומות כאלה במקרה שיש חוסר בתוספים במזון.

המניעה היא הרפואה הכי טובה. זה חוסך.

שלום, אני ד"ר מאיה שדה, ממרכז טאוב. קודם כול, אני רוצה לומר שאם יש לך אוסמוזה הפוכה בבית, אז חסר לך גם מגנזיום דרך המים וכדאי לשים לב לזה.

מינרלים שונים, לא רק מגנזיום, עד כמה שאני זוכר.

המינרלים שנמצאים במים לא נמצאים במים מותפלים ולא נמצאים במים שמטופלים בכל מיני שיטות של פילטר.

יש היום תוספות. עושים אוסמוזה הפוכה ואז מוסיפים מינרליזטור, שיש בו אבנים מהגינה.

טוב, אני מקווה שהאבנים האלה מספיק מתפרקות.

אבנים טובות.

רציתי לחדד את העובדה לגבי נתון שמורן ממשרד הבריאות נתנה – הצריכה הביתית לא תספיק כאן, וחייבים העשרה מחייבת של תעשיית המזון. מעבר לזה, אין לי מה להוסיף לכל הדברים החכמים שנאמרו כאן.

שאלה לממ"מ, בבקשה.

אין מסביב לשולחן מישהו שמתנגד להעשרה ביוד, אבל תתייחסו, בבקשה, לנושא צריכה עודפת ולשאלה אם יש מישהו שלא מומלץ לו לצרוך יוד בהעשרה מנדטורית.

אני רוצה להגיד לגבי המקום שלנו במשרד הבריאות, אנחנו יכולים לקדם את נושא ההעשרה, אבל כל נושא המחירים הוא לא בידיים שלנו; וכמו שמיכל אמרה, אנחנו מבקשים להיות בוועדת המחירים לא רק לגבי המלח המיודד, אלא באופן כללי, לגבי הרבה מאוד מוצרים שהם בריאים ושאנחנו רוצים שהם יהיו מוזלים.

אורי שאל לגבי עודפים, הגוף פולט אותם? זה יוצר בעיות?

בעיקרון אין בעיה של עודפים. יש את סקרי מב"ת, ומשרד הבריאות עשו מודל לראות מה השינוי שמנובא על פי ההמלצות שהם נותנים, וההמלצות הן מאוד-מאוד שמרניות. מלח שולחני יש לצרוך בכמות של בערך 1.5 גרם ליום, ואנחנו בישראל צורכים יותר מדי מלח – 10 עד 12 גרם. חצי מזה נמצא בלחם, 1.5 גרם מהתוספת שאנחנו מוסיפים לתבשיל הביתי ועל הצלחת, וכל השאר ממזון מתועש.

לכן הגישה בעולם היא להוסיף את הרמות האלה לכל המזון המתועש, במיוחד במקומות שיש בהם מחסור ביוד, כפי שנצפה בישראל. זה נעשה בלי לגרום לעודף. אין אנשים שלא יכולים לצרוך יוד. נהפוך הוא, כולם חייבים יוד, אחרת אין להם הורמוני תריס.

יש מצב שבו התריס באחוז קטן עובד ביתר שאת בגלל עקה, ואם מקבלים הרבה מאוד יוד באותו מצב זה יכול לגרום לרעילות חולפת. אבל כעניין של בריאות הציבור אין מניעה, וכאמור, עושים את זה 100 שנה ב-120 מדינות.

זה לא בכמויות של הרעלה.

לא.

אני אשמח להוסיף התייחסות קצרה לטענה שעלתה כאן סביב שולחן הוועדה לגבי הצורך להוסיף גם שיקולי בריאות לפיקוח על מחירים. זו כמובן סמכותו של המחוקק, אבל בתפיסה המקצועית של חברי ועדת המחירים, הכנסה של שיקולי בריאות, ולא רק שיקולים כלכליים של כשל שוק – להחלטה כזאת עלולות להיות תוצאות קשות ומנוגדות למה שאני חושבת שהאנשים כאן סביב השולחן רוצים להשיג - - -

גם כשאמרתם את זה קודם בנושא ועדת המחירים לא ביקשתי מכם להוסיף תוספת למזון. אמרתי: אל תדפקו את הציבור בנושא מחיר, כי כשאת מוכרת משהו ב-80 אגורות ברשות, כשהוא שווה יותר, ולאזרחי ישראל פי שניים במחיר, אז לפחות בואו נשווה את המוצרים.

רק היה לי חשוב לשקף לפרוטוקול שיש מחירים להצעה הזאת ועלולות להיות לה תוצאות בלתי רצויות. תודה רבה.

ברור. אנחנו לא דורשים מכם לטפל במשהו בריאותי. אני אומר לפרוטוקול, לא ביקשנו לערב אתכם בנושא של תוספת יוד למלח. אמרתי שיש פה הפליה של אזרחי ישראל במחירים. כשאתם בוחנים את המחיר, תשוו את המוצר מול מוצר, וכשאחד מבקש 5 שקלים ופה 2 שקלים, אז תבינו שיש פה בעיה. אי אפשר להפלות את אזרחי ישראל. כולנו פה משרתים של אזרחי ישראל, בשביל זה הגענו לכאן.

אני מבקש להתייחס לדבר העקרוני שאת אומרת. קודם כול, הנושא הזה הוא נושא שצריך להכניס מסיבות כלכליות. אבל לגבי מה שאמרת, אני אשמח לראות אם יש כזה פרוטוקול של כל חברי ועדת המחירים. נפגשתי בעבר עם כלכלנים בכירים וגם עם מנכ"ל משרד האוצר, והם אמרו דבר אחר ממה שאת אומרת; הרבה מאוד כלכלנים אומרים שכן צריך לשקול שיקולים בריאותיים גם בהחלטות כאלה. אז אני ממש מתפלא על מה שאת אומרת – על מה זה מבוסס? אני אשמח לראות פרוטוקול שבו כל חברי ועדת המחירים אומרים: אנחנו מתנגדים בתוקף להכנסת שיקולים בריאותיים.

עמדתי היא עמדת ועדת המחירים במשרד האוצר.

אז אני אשמח לראות התייחסות כתובה של הוועדה, כי זה לא מה שאנחנו מכירים. ובכל מקרה, אם יהיו נציגי משרד הבריאות באוצר, אז אולי תהיינה גם דעות אחרות ולא דעה מונוליטית שהיא לא לטובת הכלכלה ולא לטובת הבריאות בישראל.

אני אומר שוב את דעתי – אתם צריכים לפקח על המחירים ולראות אם יש פה הפליה מבחינת המחיר. יש פה הפקעת מחיר כלפי אזרחי ישראל ביחס למוצר. אי אפשר למכור את אותו מוצר בדיוק כאן ושם, ופה המחיר פי שניים והמוצר חסר. לא ביקשנו שתחליטו בוועדת המחירים להוסיף יוד למלח.

אני רק רוצה להדגיש שאם נעשה בדיקה, היא בדיקה למוצר בצנצנת פלסטיק, ולא בנייר, כי כרגע זה לא משווק בנייר. אם זה ישווק בנייר, אז יכול להיות - - -

במפעל עצמו, ואני לא אגיד את שמו, אותו מוצר בדיוק עם כיתוב בערבית עולה חצי מחיר, והוא כן עם יוד. אז צריך לבדוק למה אזרחי ישראל מופלים לרעה.

אמר פה נציג איגוד התעשיינים שכן יש אפשרות לשווק את המוצר הזה. אולי הוועדה צריכה לבדוק למה לא משווקים בכלל את המוצר הזה בארץ.

אז אני אומר שמבחינת פיקוח על המחירים, אם המוצר הזה עולה 2 שקלים, אז תמכרו אותו ב-1 שקל.

אני רק אדייק, שאמרתי שצריך להרחיב את טווח המינונים בתקן כדי לאפשר לשווק מוצר מקביל כמו זה שמשווק בשטחי הרשות הפלסטינית. מבחינת מדיניות תמחיר והמחרה, אני מנוע מלהגיב משיקולי דיני תחרות, אסור לי כאיגוד עסקי, ואני מתנצל. יש מגוון סיבות למה ישנם הפרשים כאלו ואחרים, אבל אני לא יכול לגעת בהם.

רשמתם את מה שהוא אמר, את מה שחסר לו כדי לייצר?

כן, אנחנו מכירים את זה.

אני רוצה להגיד משהו חשוב גם למי שיושב פה וגם אם שומעים אותנו בבית, זה שאנחנו ממליצים להעשיר את המלח ביוד כי חסר יוד, זה לא אומר שאנחנו ממליצים להעלות את כמות המלח הנצרכת. זאת אומרת, גם כל - - - וגם מבחינה בריאותית, אנחנו לא ממליצים להעלות את צריכת כמות המלח – ויש לנו המלצות על מלח – אלא שאנחנו מעשירים ביוד את כמות המלח המומלצת. תודה.

תודה רבה.

אני רוצה להגיד דברים לסיכום. קודם כול, אני מבקש תשובות מוועדת המחירים, לעשות השוואה לגבי הנייר, נייר מול נייר, ולגבי הפלסטיק, אם זה באמת המחיר. המטרה היא לא להתחיל לריב עם היצרנים; הם אומרים שהם מוכנים לייצר, ומצידי שיעשירו את המלח ביוד באריזת נייר. צריך לבדוק שאין פה הפליה של אזרחי ישראל במחירים.

משרד הבריאות, אנחנו מצפים לקבל תשובות גם מכם.

בוודאי.

אנחנו מודים לכולם על ההשתתפות בישיבה, ואני אקריא את הסיכום שלנו.

הנתונים שהוצגו בוועדה מצביעים על מחסור ביוד באוכלוסייה בישראל, ולמחסור זה יש השלכות על בריאות הציבור. הוועדה רשמה לפניה כי עמדת משרד הבריאות היא שיש לחייב העשרה של מלח שולחני ביוד, בהתאם להמלצת ארגון הבריאות העולמי ובדומה למדיניות המיושמת במדינות רבות. לפיכך, הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקיים בחינה משפטית במשרד על הדרך ליישום ההמלצה להעשיר מלח ביוד, ולעדכן את הוועדה בתוך חודש על תוצאות הבדיקה. במידת הצורך, אשקול לקדם הצעת חוק.

אני חושב שבעת הזו עדיף שתהיה תקנה שהשר יוציא או שהמנכ"ל יוציא חוזר. מבחינתנו, אם זה לא ילך, ונראה גם מה יהיו התשובות שלכם, אז אולי נפנה לחקיקה שהיא תהליך ארוך יותר. למען הציבור עדיף שזה יצא בתקנה כדי שנסיים את זה בזמן. תודה רבה, ישיבה זו סגורה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:58.