פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
08/07/2025


מושב שלישי





פרוטוקול מס' 154
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, י"ב בתמוז התשפ"ה (08 ביולי 2025), שעה 10:32

העלאת תעריף הארנונה לבתי המלון בטבריה והפגיעה בבתי המלון הקטנים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

אבי חיימוב - כלכלן, משרד התיירות

גליה כהן - המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

אבי זנדברג - יו"ר איגוד לשכות המסחר ומנכ"ל מלון אסטוריה

ציפי נטל - מנהלת ובעלים מלון אסטוריה בטבריה, איגוד לשכות המסחר

מוריה כלפה הורוביץ - עו"ד, מנהלת איגוד בתי המלון והתיירנות, איגוד לשכות המסחר

אביהו טל - מנכ"ל ובעלים של מלון רסטל בטבריה, הר וים מלונות בע"מ, התאחדות המלונות

מוטי איצקוביץ' - עו"ד, כץ גבע איצקוביץ', התאחדות המלונות

מאיר ואלך - מנכ"ל מלון נוף כנרת, בתי מלון

לבנת דהאן - גזברית ומנהלת הארנונה, עיריית טבריה

אמל ביבאר

חבר תרגומים, יפית גולן



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



העלאת תעריף הארנונה לבתי המלון בטבריה והפגיעה בבתי המלון הקטנים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום יום שלישי, י"ב בתמוז תשפ״ה, 8 ביולי 2025. 641 ימים למלחמת חרבות ברזל, מאז טבח ה-7 באוקטובר, עדיין 50 חטופים נמצאים בידי חמאס.

ואנחנו קמים לבוקר מאוד קשה עם חמישה חיילים הרוגים, שבאמת אין מילים לתאר את הצער ואת הכאב שאנחנו חווים בכלל בימים האחרונים עם ההותר לפרסום, כשחזרנו למין שגרה של הותר לפרסום, אבל הבוקר הזה בהחלט הוא קשה במיוחד.

יש גם עוד מספר רב של פצועים באירוע הקשה הזה שצריך לזכור, כי לא מדברים גם על הפצועים באופן כללי באירועים האלה. הפציעה הזאת ממשיכה ומלווה אותם כל החיים. באמת אין מילים שיכולות להשתתף אפילו בצער של המשפחות. כולנו כואבים את כאבם ורוצים לראות את החטופים שלנו כאן, ואת החמאס מושמד. לצערי, הממשלה הזאת לא הצליחה לעשות את זה כבר 641 ימים.

במעבר חד אנחנו עוברים לענייני היום. הדיון הזה נקבע בעקבות בקשה שהוציא איגוד לשכות המסחר לביטול העלאת תעריף הארנונה לבתי המלון בטבריה. אני נחשפתי לעניין הזה מפניות שקיבלתי, וגם מהמכתב הזה שקיבלתי את ההעתק שלו, ממכתב שמופנה לשר האוצר, לשר הפנים ולשר התיירות.

תראו, טבריה, אחרי שהיא ספגה באמת מהלומה קשה מאוד, גם בקורונה, גם עכשיו במלחמה, בעצם באים לענף הזה ונותנים לו עוד מכה אחת. אני לא מצליח להבין את התהליך הזה ואת הכוונה של עיריית טבריה, אבל אני חושב שהכי טוב יציגו את הנושא הזה הנוכחים כאן, ואחר כך נשמע את ההתייחסות של משרדי הממשלה.

עיריית טבריה, אני מבין, ברחה מהדיון והם לא התחברו אליו. מקווה מאוד שהם יתחברו אליו, כי אני, כמי שרואה את עצמי שפועל לטובת העיר טבריה, וקיימתי גם דיון כאן לטובת העיר טבריה עם ראש העיר, זה לא מספיק להגיע לכאן לדיונים חגיגיים.

גם כשהעירייה מקבלת החלטות, לפחות שתעמוד מאחורי ההחלטות שלה. ואם מישהו מקבל החלטות והוא מפחד אפילו לעלות לדיון, כי ההחלטות האלה אולי מקבלות ביקורת, אז צריך לחשוב פעמיים אם הוא מסוגל לשבת במקום של קבלת החלטות. הדיון הזה יימשך עד 11:30. הייתי מצפה שראש העיר יעלה ויעמוד מאחורי ההחלטה שלו, אבל לפחות נציג בכיר מהעירייה שיעלה לעניין הזה. מי מציג את הסוגיה הזו מטעם האיגוד? בבקשה, גברתי.

עו"ד מוריה כלפה הורוביץ, אני מנהלת את איגוד בתי המלון והתיירנות. קודם כל חשוב לנו לומר תודה רבה על הדיון החשוב ממש הזה, אין לנו מילים. אנחנו נפתח בזה שלפני כמה חודשים ממש ספורים ישבנו כאן עם ראש עיריית טבריה, מר יוסי נבעה, גם לדיון על פיצויים וגם לדיון על המשבר בצפון. ויוסי נבעה ישב כאן והוא טען כמה העיר שלו נמצאת במשבר, והיא צריכה פיצוי כמה שיותר מהר גם לעירייה וגם לעסקים הקטנים.

לאחרונה, מה שנורא זעזע את כולנו, שקיבלנו איזשהו צו ארנונה חדש, שאנחנו לא מבינים איך בכלל התפרסם דבר כזה, איך בכלל מאושר דבר כזה. יש פה עיוות נורא גדול. אנחנו מדברים כאן על עיוות כלכלי. מה שעיריית טבריה החליטה זה יום אחד שהיא מבטלת את שיטת הדירוג של הכוכבים ושל האזורי, ומחליטה על איזשהו מהלך שוויוני.

חשוב לי לציין, המהלך השוויוני שעיריית טבריה מנסה לעשות אמור לזעזע כאן את כולם. למה? מהסיבה הפשוטה שנותנים כאן עדיפות למלונות הגדולים, נותנים להם בעצם צ'ופר, מתנה, ומה שעושים זה לוקחים את המלונות הקטנים וגורמים להם לקריסה. חד משמעית.

צו הארנונה החדש שעיריית טבריה רוצה להוביל זה שינוי דרמטי, מבני, עמוק. ויותר מזה, העיוות הכלכלי שאנחנו מדברים עליו זה עיוות כלכלי שלא יישאר רק לשנה הנוכחית, זה ילך הלאה. ומה שאנחנו נראה זה שגם כתוצאה מאותו משבר שיש לנו בענף התיירות, המשבר הוא עוד יותר גדול, על אחת כמה וכמה. יש גם עיוות כלכלי בצו הארנונה, ומצד שני, כל התיירות קורסת.

עכשיו, אנחנו צריכים להבין משהו נורא פשוט. העיר טבריה כולה מבוססת על תיירות. המלונות הקטנים מבוססים על תיירות פנים. לנו אין תיירים במדינת ישראל. אין לנו תיירות נכנסת במדינת ישראל. המבצע שהיה עכשיו, עם כלביא, אנחנו הידרדרנו עוד יותר ממה שהיינו, המשבר עוד יותר החריף. זה משהו שהולך להיות איתנו. אנחנו לא נראה כאן תיירים לא ב-2026, ואני כבר לא יודעת אם אנחנו נראה אותם ב-2027. והצו הזה, כל מה שהוא בא לעשות זה עוד יותר להקריס את המלונות הקטנים.

אני מאוד אשמח, כבוד היו"ר, אם אנחנו נוכל לומר גם למה אנחנו קוראים מתוך הוועדה הזאת. א', אנחנו נשמח לשמוע את עיריית טבריה, שלא נמצאת כאן. זה דבר אחד. ודבר שני, אנחנו מאוד נשמח שהמדינה לא תרשה שהצו הזה יעבור. כי הצו הזה, המשמעות שלו זו קריסה כלכלית של העיר. תודה רבה.

תודה. בבקשה.

ציפי, מלון אסטוריה בטבריה. והייתי גם במגעים אחרי זה עם גזברית העירייה, והייתי גם בישיבת מועצת העיר. כשאני שמעתי על איזה צו ארנונה הולך להיות, כלומר לפני שהוא אושר, אמר לי ראש העיר שהסיבה היא בגלל שהולכים לקום שני פרויקטים גדולים – עיר כנרת שבדרך לעמק הירדן, של היזם זוהר עובד, ומלונות ברכס.

אמרתי לו, מתי יקומו הדברים האלה? האם בגלל שהפרויקטים האלה הולכים לקום, הפרויקטים ברכס שבכלל עוד שמונה שנים, אנחנו עכשיו צריכים ללכת במצב שלנו, ואתם הולכים לשנות את התעריפים? לא הבנתי את הקשר. ואז, כשבדקתי את צו הארנונה לפני שהוא אושר, וראיתי את העלייה הגדולה לנו, כי מה שקרה בשינוי בצו הארנונה, היו שלושה שינויים.

כדי לעשות את הדברים פשוטים לוועדה, תסבירי מה המשמעות של השינוי עבורכם. אתם, יש לכם מלון.

אוקיי, אין בעיה. מנתונים שנתנה לי גזברית העירייה אחרי ישיבה שקיימתי איתה. זה נתונים שלה, לא שלי. 18 בתי מלון, תהיה להם עלייה של 35% בארנונה. אותם בתי מלון, כולם נמצאים באזור ההר, באזור של קריית שמואל ועל ההר, או באזור התעשייה. 18 בתי מלון. אגב, המלונות האלה, אני יכולה להגיד לכם מפילוח שלי, הם מלונות שלושה כוכבים.

מה המשמעות בכסף?

בכסף, זה יכול להיות מלון כמו של אביהו.

אני אענה ממש ישירות לשאלתך. שמי אביהו טל, אני מנכ״ל ובעלים של מלון רסטל בטבריה, שנמצא באזור ב'. אנחנו משלמים ארנונה של 500,000 שקלים לשנה, כאשר אנחנו מלון שמוטה 95% תיירות נכנסת, אך ורק.

ממרץ 2020, פרוץ הקורונה, אנחנו שותתים דם, אך יודעים שעלינו לשלם ארנונה ללא קשר למתן השירותים. ואני לוקח הלוואות ומביא מהכיס הפרטי כדי לעמוד בתשלום הארנונה הדרקוני הזה. אבל לא על זה אני בא להלין. והנה, בצו הארנונה החדש, עקב השינוי, שאני לא אייגע אותך בפרטים, מעלים את הארנונה למלון שלי ב-30%. אנחנו נשלם 650,000 שקלים לשנת 2026.

זאת אומרת, אתה קיבלת קנס מעיריית טבריה של עוד 150,000 שקלים לשנה הבאה?

בדיוק. מדויק. ייתכן שזה 145,000, כי יש עניין של טייס אוטומטי. אני לא יודע. טייס אוטומטי, רוצים להעלות מה שמעלים לכולם, בסדר, אבל להעלות ב-30%. זו המשמעות, וזה נכון גם לגבי, אני אחסוך מידידי, אפילו בגדול יותר כי הם שינו גם את שיטת המטראז'. הם אמרו, מי שיש לו יותר מטרים יקבל עונש יותר גדול.

זאת אומרת, התעריף למטר, ככל שהמלון גדול יותר.

אני אתן לך, היינו באזור ה-60, אנחנו עכשיו ב-80 שקלים למטר. עלייה מ-60 ל-80, כל אחד יודע שזה 32%. פשוט.

גם יש חוסר קונסיסטנטיות בצו. בתור אחת שקראה את כל הצו, אז למשל משרדים, ככל שהמטראז' גדול יותר, הם מורידים. בתי מלון, הם מעלים.

למה שלא תגידו שכל בית המלון שלכם הוא משרד?

מסעדות הם מעלים, מסחר הם מורידים. כלומר, חוסר קונסיסטנטיות מוחלט, לא ברור איך הם עשו את הצו. נאמר לי שזה נעשה בשיתוף עם משרד הפנים, בגלל זה אני שמחה שנציגת משרד הפנים נמצאת פה.

אוקיי, תודה.

מאיר ואלך, קוראים לי מארק. אני חושב שאני הנפגע העיקרי בכל האירוע הזה. אנחנו משלמים היום 900,000 שקלים בשנה ארנונה. אני אגיד משהו, עושים את זה בשמחה. אנחנו אוהבים את העיר, כולם.

גם לך מדובר בעלייה של 30%?

אנחנו מדברים על סדר גודל של 300 אלף שקלים בשנה אחת שקופצים. וזאת בשנה הכי גרועה אי פעם שהייתה בתיירות, וכולם יודעים את זה, אחרי שאנחנו סוחבים עבר של קורונה והמלחמה הזאת, ועוד עם כלביא. אנחנו בעד, אנחנו רוצים שהעיר הזאת תצליח, אבל אי אפשר פגיעה כזאת בסקטור יחסית קטן.

ולא סתם אנחנו קיבלנו את ההנחות האלה, כי אם תבואו לבקר ותראו איפה בתי המלון שלנו לעומת בתי המלון על החוף, תבינו כמה אנחנו צריכים לעבוד קשה בשביל להביא את התייר ואת הישראלי אלינו. אנחנו עובדים מאוד קשה. דבר נוסף, זה מתבטא גם במחיר, ברור.

איזה שירותים נוספים העירייה הודיעה שהיא נותנת לכם בתמורה?

אנחנו לא מקבלים. אפילו על פינוי הזבל אנחנו משלמים בעצמנו ארנונה, זה נטו תשלום לעירייה, שכנגד זה אין כלום. אנחנו לא צורכים חינוך, אין ילדים בבתי מלון, זה רווח, זה סעיף רווחי, ועכשיו סוחטים אותנו עוד יותר.

ברור.

ורק עוד משהו, טבריה באמת האפיון שלה שאנחנו על האגם, אז ברור שהמלונות שעל האגם הם יותר אטרקטיביים. אנחנו לא מעל האגם. אז היא אומרת לי, אבל במרחק אווירי או כל מיני דברים כאלה, מביאים לי טענות כאלה, שהן ממש לא הגיוניות.

רק עוד טענה אחת. אנחנו מעסיקים, כל אחד פה, 50-80 עובדים. וזה לא סתם, זה עובדים ברמות, מכל הרמות, אבל גם ברמות הנמוכות, אנשים שאין להם עבודה אחרת חוץ מהדבר הזה. ופגיעה בנו זו פגיעה בשכבות האלה, ולא הגיוני, אין בזה שום היגיון, לא בזה ולא בעת הזו. תודה.

ברור.

אני רוצה להוסיף, כשיש תיירים, אז כל חנויות חומרי הבניין עובדות, הספינות בכנרת עובדות, כל בתי המסחר עובדים. אנחנו מפעילים את הפעילות בעיר הזאת, לא מלונות של נופש בתוך המלונות. העובדים שלנו הם מקומיים. אין לנו רשת שחלק מהרשת באה מהמרכז. כולם בני העיר טבריה, וכולם מועסקים בטבריה.

אני רוצה להוסיף עוד משפט שמאוד מפריע לנו בזמן האחרון. נעשתה איזושהי עבודה בעיריית טבריה, שהכותרת שלה – התיירות הצליינית לא תורמת כלום לעיר. אז מה הם רוצים? וקברניטי העיר מזכירים את זה לא פעם, אני לא יודע מאיפה הביאו את הדבר הזה. זה כדאי שמשרד התיירות ישמעו את זה.

תכף נשמע את ההתייחסות של משרד התיירות. תודה. בבקשה, עו"ד איצקוביץ'.

אני מייצג את בתי המלון כבר 25 שנה ועוסק בארנונה בישראל בתחום, אז זה לחם חוקי וזה העיסוק שלי. מעטות הרשויות שהחליטו כיום אחד לעשות רפורמה, ורובן שביצעו את הרפורמה הזאת בצו מיסים, שצו מיסים תמיד מאזן בין גופים, בין עסקים, בין פעילויות, בין מגורים, הלכו על צעד כזה דרסטי. אני יכול למנות אולי שלוש רשויות שעשו את זה, וגם זה נעשה בצורה, אז נתחיל מהדרך.

עיריית טבריה ביצעה שינוי דרמטי בצו המיסים שלה. באמת, כלאחר יד. לא בצורה מבוקרת, לא שמעה את הארגונים, לא שמעה את הגופים, לא שמעה את מי שיש לו גם ידע בנושא הזה, אלא החליטה לבצע רפורמה, לקדש את הפשוט על פני התכלית. לקחו איזשהו עיקרון של פשטות ואמרו זה מה שנכון לטבריה, ומאותו רגע יצאו לאיזשהו מסע שהתוצאה שלו היא ברור, מעוותת.

היה ניסיון בעבר, עיריית אילת, שעשתה רפורמה בצו המיסים שלה בנושא מלונות, הקימה ועדה ציבורית. לקחה את כבוד השופט ביין, הוסיפה גזברים, שמעה את כולנו, הופענו מטעם כל הארגונים, הצגנו את העמדה שלנו, ובאמת אחרי תהליך שאפילו כלל עימות משפטי, הגיעו לתוצאה שעד היום היא מבורכת והעיר רצה.

עיריית טבריה לקחה לעצמה איזשהו גורל וקבעה. מה היא קבעה? היא קבעה קודם כל שהיא יוצרת איזשהו מכנה משותף אחד, אחיד, של תעריף אחיד למטר שמשתנה בהתאם לגודל המלון, ביטלה את ההבחנה בין אזורי החיוב. זאת אומרת, אם מלון ממוקם רחוק מהים או מלון ממוקם על הים, דינו אחד.

ואם הלוגיקה הייתה להקל על בתי המלון בשביל שיקימו שם עוד בתי מלון, אז היא הגיעה לתוצאה מעוותת. במקום להוריד לכולם, שאגב, הנטל הכספי הוא לא היה כזה דרמטי עבורם, כי בסך הכול אם רוצים לעודד פעילות מסוימת, אז אין מה לעשות, צריך להוזיל עלויות, אז מה הם עשו? קודם כל העלו עלויות לצד החלש.

שבפועל, רק לסבר את האוזן, כבר חמש שנים כולם מתמודדים שם עם צרות. גם בתי המלון הגדולים מאכסנים מפונים. גם הם ריקים, כי הם מאכסנים צליינים. זאת אומרת, עיר כמו טבריה, שנהנתה מ-80%, 70%, 90% תפוסה, עומדת על הרבה פחות בכל המגזרים.

מה עוד הם עשו? הם שיסו בין מלונות. מלון אחד ישלם יותר. שיסו ביניהם סתם. וזה רק מעיד שכשאתה עושה דרך עקומה, התוצאה היא עקומה. וזו בדיוק הבעיה עם העירייה. צריך לקפל את הכול אחורה, להגיד להם, אוקיי, אתם רוצים לשנות משהו? תעשו את זה בצורה מושכלת, נבונה. תשתפו את הציבור, תשתפו את האנשים האלה. אגב, החוק שהוא עסק בשינויי שיטה, הוא קבע שהסל הכולל לא צריך להשתנות. אז הם לא אמורים להרוויח מאיזשהו שינוי שיטה שלטענתם יצר עיוות, אלא לייצר משהו שהוא הגיוני.

רק עוד משהו אחד, באילת, שהוא מדבר, נשארו חמישה אזורים. בחיפה יש שלושה אזורים. בטבריה, שבאמת בגלל הטופוגרפיה שלה היא כל כך שונה, ביטלו את האזורים.

ברור. משרד התיירות.

אבי חיימוב, כלכלן, משרד התיירות. אני אציין שכולנו יודעים שתעשיית התיירות נפגעה קשה מאוד בחמש השנים האחרונות, החל ממגפת הקורונה שהתחילה ב-2020 וגרמה להשבתה כמעט מוחלטת של התיירות. חזינו בתחילת התאוששות ב-2023, ואז כמובן מתקפת החמאס באוקטובר.

העיר טבריה הצטרפה למשימה הלאומית של אכלוס המפונים, והתיירות בעיר טבריה היא מאוד חשובה למשרד. המשרד אישר בשלוש השנים האחרונות פרויקטים בלמעלה מ-120 מיליון שקלים, ואנחנו כולנו רוצים לעזור לבתי המלון.

גם אתם מתנגדים לתיירות של צליינים?

לא. אני לא מכיר עמדה כזו. אנחנו יודעים שהנופש בישראל הוא לא זול, אנחנו לא חלילה חושבים שבתי המלון מרוויחים רווחיות יוצאת דופן, אנחנו יודעים שקשה מאוד להקים בית מלון בישראל. וכמובן שאנחנו בעד כל יוזמה שיכולה להקל על בתי המלון, ובטח לא להקשות עליהם.

מה עמדתכם בעניין הזה של העלאת תעריפי הארנונה למלונות שהם מלונות שלושה כוכבים? זאת אומרת, הרי מדובר פה בעצם על יצירת בעיה באזור שהוא האזור המרוחק מהים, אזור של המלונות היותר זולים, נקרא להם, בתוך העיר טבריה. למשרד התיירות אין עמדה באירוע הזה?

המשמעות היא להערכתי, אני לא יודע מי מהם יצליח להחזיק את האירוע הזה. כשאתה מעלה בהיקף כזה מ-900,000 שקלים בשנה ארנונה ל1.3 מיליון שקלים בשנה ארנונה, או מ-500 ל-650, ה-150,000 שקלים האלה צריכים לבוא מאיפושהו, השאלה מאיפה הם אמורים להגיע.

אני אתייחס קודם כל לשיטת הכוכבים. שיטת הכוכבים התחילה כיוזמה של משרד התיירות בשנת 2013, זה בעצם היה דירוג כוכבים וולונטרי, שבו המשרד מימן את העסקתה של חברה בינלאומית שתדרג את בתי המלון. בשיא היו 100 בתי מלון מדורגים בישראל. לצערנו, היוזמה לא צלחה. בשנה האחרונה, בעצם עשרת בתי המלון האחרונים שהיה להם דירוג, סיימו את הדירוג שלהם.

זה לא משנה, מלון ברמת דירוג כזאת שהייתה. הרי ברור על מה אנחנו מדברים.

אתה מקבל מענקים לפי דירוג.

זה לא דירוג כוכבים. המענקים זה בהתאם לחוברת תקנים פיזיים, שזה נושא אחר לגמרי. הם מסתכלים על דברים אחרים. זה לא דירוג בתי מלון.

ABC.

כן, דירוג ABC.

גודל חדר, אפשרויות.

זה מתייחס לגודל חדר, לשטחים ציבוריים, לגודל האמבטיה ביחד.

אז אני שואל עוד פעם, למלונות שבדרגת תיירות רגילה, שהם לא הפרימיום, שהם לא נמצאים על שפת האגם, אין לכם עמדה באירוע הזה? זאת אומרת, אני גם לא יודע מבחינת התוכניות של משרד התיירות. אם עכשיו לא תהיה אפשרות תיירותית כזו לצליינים, כנראה שגם לא יהיו צליינים.

אחת ממטרות המשרד זה באמת להוזיל את אפשרויות הנופש ולאפשר עוד מקומות נופש עממיים.

איך זה מתחבר עם המהלך של עיריית טבריה? אתה לא יכול להגיד להוזיל את מקומות הנופש, ולמלונות הזולים אני מייקר.

זה כמובן לא מהלך של משרד התיירות.

לא, אבל צריכה להיות לכם עמדה. משרד התיירות לא יכול להישאר אדיש לאירוע הזה.

כמו שאני אומר, המשרד, יש לו כוונה לעודד תיירות שהיא עממית, תיירות במחירים שווי נפש.

המשרד הוציא עמדה כזו לעיריית טבריה?

אני לא יודע אם המשרד הוציא עמדה בנושא הזה, העירייה כמובן לא פנתה למשרד. אני יכול לבדוק ולברר אם נעשתה.

תראה, יש פה פנייה מה-26 ביוני לשר כץ, שמעלה את הבעייתיות פה, שזאת הפנייה שהובילה גם לקביעת הדיון. אני מציע שתהיה איזושהי התייחסות של משרד התיירות. כן, משרד הפנים.

גליה כהן, המינהל לשלטון מקומי. מבחינת המועדים, המועדים הקבועים בחוק זה שמליאת המועצה צריכה לקבל החלטה עד ה-1 ביולי. המועד הזה חלף, אני מניחה שהיא קיבלה החלטה.

קיבלה החלטה ב-4 ביוני, לפי המכתב.

המועד השני הקבוע בחוק, זה שהיא צריכה להגיש בקשה לאישור חריג לשינוי צו המיסים עד ה-15 ביולי, בשבוע הבא, טרם הוגשה הבקשה. כל מה שאנחנו יודעים, אנחנו יודעים גם מהתקשורת, וגם מפרה-רולינג שנעשה איתנו בטרם קבלת החלטה במליאת המועצה.

גם כאן נשלח מכתב ב-26 ביוני לשר ארבל. מה זאת אומרת פרה-רולינג, שהעירייה עשתה איתכם את ההליך הזה לפני כן?

אני רוצה להסביר, ברשותך. בשנים האחרונות אנחנו מובילים מהלך של ישיבות קצרות עם כל אחת מהרשויות שמבקשות, רובן מבקשות, בטרם הגשת הבקשה למליאת המועצה, כדי להכין את הבקשה בצורה שהיא ראויה ולבדוק היתכנות של הבקשה, גם מקצועית, גם משפטית. שרי הפנים והאוצר מפרסמים בטרם הפרה-רולינג קווים מנחים, מפורסם גם באתר ובכל מקום, שזו בעצם מדיניות השרים לאישור שינויים באותה השנה.

יש כמובן גם פרסום לקווים מנחים לשנת 2026, ועל סמך הקווים המנחים מדיניות השרים, רשויות מגיעות אלינו עם צרכים מקצועיים של הצוות המקצועי, לבדוק אם יש היתכנות ומה גבולות הגזרה. הקווים המנחים לשנת 2026 הם כאלה שברמת עיקרון אין העלאת ארנונה בכלל.

יש שני סייגים ושניהם לא רלוונטיים כאן, אחד מהם זו תוכנית ההתייעלות, והשני, אזור חדש בלי נשמים. זאת אומרת ששני המסלולים האלה שזה סייג הם לא רלוונטיים, והגענו לקווים מנחים שאומרים אין העלאות בכלל השנה.

ובכל זאת, הפרה-רולינג הוא כזה שאנחנו לא מתווים את הדרך כצוות מקצועי לצוות מקצועי, אלא מציפים את הבעיות, מאירים את העיניים של אנשי המקצוע, ואז מתקבלת החלטה במליאת המועצה, הרבה פעמים גם בניגוד לקווים המנחים. ואז זה מגיע לאישור של הצוות המקצועי, ובסופו של דבר לשר שלנו, ואולי גם לשר האוצר, אם מדובר על משהו שאנחנו מוצאים כחריג, ואז זה נשקל. כרגע המצב הוא שפשוט עוד לא הוגשה בקשה, אז אי אפשר להתייחס לגופו של עניין.

בואי נתייחס רגע לגופו של הפרה-רולינג ולגופו של עיקרון. מבחינתכם, בקווים המנחים, עלייה של 30% בארנונה היא משהו לא סביר.

היא משהו שהוא בניגוד לקווים המנחים. זה לא אומר שהשרים לא יכולים לחרוג מהמדיניות שהם קבעו לעצמם. במקרים חריגים, כשהם מוצאים לנכון שזה מוצדק, אני לא יכולה לומר כעת, כי לא קראתי את הבקשה בכללותה, אבל אם כן, זה יהיה בניגוד לקווים המנחים.

אבל אני אומר עוד משהו, בלי שקיבלנו את הבקשה ובלי שאני נוקטת עמדה לגופו של עניין, כי כאמור זה עוד מוקדם. צו המיסים שעליו אנחנו מתבססים הוא צו מיסים שמתבסס על קטלוג מלונות לפי שיטת הכוכבים. וכמו שנאמר פה וידוע, זו שיטה שהיא כבר לא רלוונטית.

אני מניחה שאחת הטענות של עיריית טבריה, ושווה לשמוע אותם כנציגים שמגישים את הבקשה, זה ששיטת הכוכבים שעליה מתבססת היא לא רלוונטית, ולכן הקטלוג של בתי המלון, ובהתאם גם התעריפים השונים בין כל אחד מהסוגים, הוא לא רלוונטי והבסיס הוא שגוי.

אבל בוטל לאזורים גם.

כשנגיע לבקשה, נבחן. אבל כרגע הקטלוג הוא כזה, שאם אני מחפשת את עצמי בצו ורוצה לראות כבעלת בית מלון איך לחייב אותי, מאוד קשה להבין מה השיוך שלי כי שיטת הכוכבים כבר לא רלוונטית. האם אני שני כוכבים? חמישה כוכבים? לפי מה? זה מצב אובייקטיבי עוד לפני שנקטנו.

אני רק אומר בהקשר הזה, מכיוון שיש למשרד התיירות שיטת קטלוג של A, B, ו-C, מדוע לא להיצמד אליה? או לפחות לדרוש מהרשויות המקומיות, אוקיי, אין שיטת כוכבים, שברור לחלוטין ששיטת הכוכבים מדרגת את השוני בין בתי המלון, מדוע לא להיצמד לשיטה שכבר משרד התיירות נוהג בה? היא קיימת. היא לא כוכבים, אבל היא מייצרת איזושהי דיפרנציאציה.

אני אומר רק משהו שהוא מידע שהוא מהותי והוא לא עקרוני לגבי פה. כשמליאת המועצה מקבלת החלטה ב-1 ביולי, אין דרך לשיח ולשינוי החלטת המליאה. היא מגישה בקשה לשרים.

כן, אתם יכולים פשוט לא לאשר.

בדיוק, ואז אפשר או לאשר או לדחות או לאשר חלקית, אבל אין שיח של תיקון. התיקון יכול להיעשות רק בשנה שלאחר מכן.

הבנתי, תודה. עיריית טבריה.

שלום, נעים מאוד. מדברת לבנת, אני גזברית העירייה וגם מנהלת הארנונה. קודם כל, אני מתנצלת בשם ראש העיר שלא יכול להצטרף אלינו, אז הוא ביקש שאני אייצג אותנו. אני אגיד כמה מילים כרקע כללי, גם בהמשך למה שנקרא הקווים הכלליים שבפנייה הראשונית שלי למשרד הפנים.

כמו שכולם מכירים, כמו שגם בתי המלון הציגו, עיריית טבריה, כמו לא מעט ערים אחרות, עוברת משבר מאוד משמעותי מתקופת הקורונה ועד היום עם המצב הביטחוני וכו'. כמו שכולם גם מכירים, ואני יכולה להבהיר לכם, לצערי גם היו הרבה סרטונים שעברו ברשת בתקופה האחרונה, שמעידים על כך שבעצם העיר טבריה, העיר התחתית, עיר התיירות לכאורה, העיר הולכת ונסגרת.

העסקים לא מצליחים לשרוד, לא מצליחים להחזיק מעמד, המשרדים נסגרים, גם בתי המלון יש להם קושי לא מבוטל. ומה שבעצם רצה ראש העיר להוביל פה הוא מהלך של סוג של שוויוניות בעיר כולה. אין בעצם שום הצדקה לכך שהעיר למטה תלך ותיסגר, ועסקים לא יצליחו לשרוד ולהחזיק מעמד. לעומת זאת, העסקים שנמצאים, מה שנקרא, בחלק העליון של העיר פורחים ומשגשגים. אנחנו צריכים ליצור שוויוניות.

זאת אומרת שטבריה עילית, רק שיהיה לי ברור, כי לפחות מהביקורים שלי בעיר כנראה ראיתי את זה אחרת, בעצם האזור הפורח של טבריה הוא לא אזור החוף. אזור החוף הוא האזור הנובל, הוא האזור העלוב, האזור הזול ביותר. זאת אומרת, אם היום אני רוצה לפתוח בית מלון, עדיף לי לפתוח בית מלון לא בחוף.

נכון. אתה יכול לבוא, ואני יכולה גם לשלוח סרטונים לוועדה, אם זה מעניין אותה.

זה גם נכון מבחינה תיירותית? זאת אומרת, אם אני היום אכנס, יש אתר, לא יודע, בוקינג, אני אבדוק את מחירי המלונות על החוף, הם זולים יותר מהמלונות המרוחקים מהחוף. ככל שאתה מתרחק מהחוף, המחיר עולה.

את זה אני לא אמרתי.

לא. הרי בסוף את אומרת, הפריחה הגדולה של טבריה היא בהר, היא לא בחוף. אגב, זה חדשני, זה מדהים. זאת אומרת, עדיף היה לטבריה לא להיות על שפת הכנרת.

זה מה שראש העיר הודיע.

כן, אתה יכול לבוא לבקר.

לבנת, אני גם מטבריה. אנחנו מאותה העיר? אני לא יודע.

אנחנו כן מאותה העיר, ואני אשמח לעשות סיור לחברי הוועדה, שיבואו ויראו את כל העסקים הסגורים, המסעדות הסגורות.

זאת אומרת, את רוצה שיסגרו גם בהר.

לא. המטרה היא ליצור שוויוניות, שבסופו של דבר כולם יוכלו לשאת בנטל באופן שווה, ולא שבעצם מי שיישא בנטל הכבד יותר הוא החלק התחתון של העיר.

השאלה היא אם עכשיו נושאים בנטל באופן שווה, זאת אומרת שהמלונות או המסעדות, שאני לא יודע למה הן סגורות בחוף, אולי מכל מיני סיבות, הנטל הוא הארנונה. זאת אומרת, ברגע שאני אעלה את הארנונה ב-150,000 שקלים בשנה, אגב, אני לא יודע אם נעשה מהלך כזה אי פעם בעיר טבריה או בערים אחרות, שאתה לוקח עסק ומעלה לו בשנה אחת ב-30%-35% את הארנונה, זה מהלך חסר תקדים. אגב, עשיתם כזה? כמה שנים את גזברית העירייה?

חמש שנים. אני נכנסתי יחד עם הוועדה הממונה.

אוקיי. כמה פעמים העליתם ארנונה בהיקף של 35% לעסקים בחמש שנים האלה?

אנחנו לא העלינו.

זה נשמע לך סביר, אגב? עלייה של 35% בשנה לעסק, נשמע לך משהו סביר?

גם כשאנחנו נגיש את הבקשה למשרד הפנים עם האופציה, ואגב, מדובר פה במספר מקרים בודדים. אני יכולה לעשות איתכם רגע סקירה, וכן חשוב לי להציג חלק מהנתונים, כמו שבתי המלון הציגו מהצד שלהם. אני גם אתן פה איזושהי סקירה מהירה של הנתונים.

אבל אני אגיד באופן כללי, במקרים שיש בהם העלאה של לפחות 30%, ואלה המקרים הממש בודדים, אנחנו כן רוצים במקביל להגיש פנייה למשרד הפנים שהעלייה הזאת תתפרס על פני מספר שנים, כי אנחנו מבינים בעול שאמורים בתי המלון לשאת פה.

זאת עדיין עלייה.

נכון, אבל באופן כללי, במתמטיקה היבשה נקרא לזה, כשאתה רוצה ליצור איזושהי שוויוניות או ממוצע מסוים, אז כדי ליצור ממוצע מישהו טיפה יורד ומישהו טיפה עולה. אין דרך לברוח מממוצע כזה. אני חייבת לציין עוד כמה עובדות, וכמו שביקשתי אני רוצה להגיד כמה נתונים.

כמו שדיברו משרד התיירות וגם משרד הפנים העלה את זה, יש את העניין הזה של הכוכבים שהוא לא רלוונטי. יש לי לא מעט פניות של בתי מלון שמחליטים שהם שלושה כוכבים, שני כוכבים, חמישה כוכבים, וכשאני מגיעה לוועדת ערר וצריכה להצדיק את עמדתי כעיריית טבריה, אין לי שום כלי שאני יכולה לבוא ולבחון ולהתנגד להם, או לקבל את דעתם גם אגב, זה לא מחייב שאני אתנגד להם, אבל אין לי שום כלי לבוא ולבחון את זה.

אז שיטת הכוכבים היא לא רלוונטית, הדבר הזה צריך לרדת לגמרי. היחידים שעוד זה קיים אצלם זה תל אביב, וגם בתל אביב הם כבר לא משתמשים בזה, זה רק מופיע בצו, ויש להם נוהל פנימי שלהם, שבעצם הפך את שיטת הכוכבים לאיזשהן הגדרות פנימיות שאיתן הם משתמשים כדי לעשות את ההבחנה.

מה ההגדרות הפנימיות שלכם להבחנה?

אנחנו לא הצלחנו ליצור, לשם זה התכנסנו גם כרגע.

כרגע? לא.

כי כל דבר שאנחנו ננסה לעשות את האפשרות להבחנה הזו, יבואו בתי המלון, חלקם יגידו תודה רבה, וחלקם יבואו ויגידו אתם פוגעים בנו.

אם את אומרת גם בתל אביב מייצרים איזושהי הבחנה בין בתי המלון, ואומרים לא עושים את שיטת הכוכבים, יש להם נוהל פנימי, אז הייתה לכם אפשרות או לייצר, להעתיק אפילו את העקרונות של הנוהל הפנימי הזה, או למשל את האזורים כמו באילת, אם אני משווה את טבריה ואילת ברמת האזורים.

או לחילופין, לגשת למשרד התיירות, שיש גם לו רמות של A, B, ו-C, ולהגיד, אוקיי, אנחנו לא הולכים על שיטת כוכבים, אנחנו ניקח את העקרונות שבהם נוהג משרד התיירות. יש מספיק מקורות להשוואה.

ברור לחלוטין, בואו, לא צריך להיות איזה גאון הדור בשביל להבין שמלון על שפת הים, בכל מקום בעולם, לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן, הכלל הראשון בזה. אגב, זה נכון לא רק למלון, אני חושב שזה גם נכון לאתרים אחרים שהם תיירותיים. אם יש לי בית קפה עם מרפסת על הכנרת, זה לא כמו בית קפה עם מרפסת שצופה על עיריית טבריה. זה שני דברים שונים.

נכון, אבל גם אם יש לך בית מלון שיושב על הרכס של פוריה, שהוא רכס מאוד יפה וצופה על הכנרת מלמעלה, ורואה את כל האזור היפה הזה, אז גם כן, באותה מידה.

אבל אין לנו שם בית מלון.

יש לו אטרקטיביות בדיוק כמו המלון שיושב ממש על שפת הכנרת, ולפעמים אפילו יותר, כי הוא יהפוך להיות אזור יוקרתי, אזור חדש.

כמה מלונות יש לכם שיושבים על הרכס של פוריה?

עכשיו יש לפחות משהו כמו שמונה בתי מלון.

איפה?

על הרכס של פוריה? איזה מלונות יש כרגע על הרכס של פוריה?

אזור פוריה, טבריה המושבה, זה אזור חדש שהייתה עליו - - -

רגע, אז אין לכם מלונות שם.

אבל יש לנו בתב"ע.

אבל אנחנו מדברים על מה שיש. מה שיהיה, צריך, יש איזו דרך. לבנות מלון לוקח בין חודש לחודשיים במדינת ישראל, נכון? זה לא משהו שקורה, להערכתי גם לא יהיה בשנת 2026, גם לא בשנת 2027. ההשוואה לא במקומה.

לא, כי אתה אמרת שבעצם האזור למטה הוא אזור יוקרתי, אבל אמרתי שהאזור למעלה הוא לא פחות יוקרתי מהאזור למטה.

את יכולה להגיד שאזור החוף או אזור רכס פוריה הם האזורים האטרקטיביים, ויש אזורים שהם פחות אטרקטיביים. אני פחות מכיר את העיר טבריה עם שכונות. אני יכול לתת לך שכונות ברחובות, אני יכול לתת לך שכונות בתל אביב, להגיד לך השכונה הזאת שווה יותר, השכונה הזו שווה פחות. אני מניח שאם הייתי מביא לפה כמה שמאי מקרקעין, כולם היו יכולים להגיד את זה בלי הרבה בעיה. ואני אחזור גם לרמות של בתי המלון, בסדר, לא משנה. אבל בואי אני אתן לך לסיים רק את כל ההיגיון.

בהקשר של חלוקת האזורים, מה שמופיע היום בצו הארנונה של עיריית טבריה, הוא מחלק את זה לאזור א' ואזור ב'. אזור ב' מדבר על מלונות אשר ממוקמים בקריית שמואל, טבריה עילית ואזור תעשייה. אזור א' זה כל מה שלא הוגדר באזור ב'.

אני כמנהלת הארנונה צריכה להתמודד עם כזו חלוקה, שבאה ואומרת, קריית שמואל, בוא תראה לי פוליגון אחד, שאגב, אני חמש שנים בתפקיד, אני מנסה למצוא את הפוליגון, מה שנקרא, שכולם יכולים להסתמך עליו וכולם גם מסכימים עליו. איפה מתחילה קריית שמואל ואיפה מסתיימת קריית שמואל? טבריה עילית: איפה טבריה עילית מתחילה, בדיוק כשמתחילים את העלייה של הכביש לכיוון פוריה או שזה קצת לפני?

איפה בדיוק עוברים הקווים שחותכים? עכשיו ייבנה לי בית מלון שלכאורה מגדיר את עצמו כטבריה עילית. האם הוא יושב בשיכון ד', הוא יושב בשיכון ג', הוא יושב בטבריה המושבה, או שאולי במקרה הוא יושב בדיוק על הצומת של פוריה?

זו אחיזת עיניים.

גם, אגב, העסקים לא יודעים לעמוד מולם. גם מבחינתנו, כפייריות ואובייקטיביות לעסקים, אנחנו חייבים לתת קווים מאוד ברורים, מה השומה שאמורה להיות לאותו בעל עסק ולאותו בית מלון.

דיברו על כל מיני נתונים שהגזברית נתנה. אני אגיד רק באופן כללי, עם כל השינויים שאנחנו מבקשים לעשות, ואני מדברת עכשיו רק על בתי המלון כי על זה אנחנו דנים, כל ביטול האזורים וביטול הכוכבים בבתי המלון, המשמעות של השינוי בשומה הוא 84,000 שקלים. זאת אומרת, אנחנו עולים מ-22,589 מיליון שומה ל-22,673 מיליון, כאשר הטייס האוטומטי מדבר על עלייה של יותר מ-1%.

סך העלייה בשומת הארנונה לבתי המלון תהיה 0.4%. ככה שכשמדברים על עלייה, אני לא יודעת על מה מדברים, אנחנו בסופו של דבר לא מנסים, מה שנקרא, להרחיב או למלא את הכיס של עיריית טבריה ביותר ארנונה, אלא אנחנו באים לעשות אך ורק סדר.

כשבתוך ההתפלגות הזו יש לנו לפחות שני סיווגים, שבאחד מהם יורדת את הארנונה ב-15%, יש לנו באזור שני ירידה של 7%, ושאר העסקים יש בהם עלייה שבין 7% ל-29%, כשזה מתפלג 7%, 17% ו-29%, שכן אלה שיושבים פה בישיבה איתכם הם יושבים בתוך ה-29%. וגם בהקשר הזה אנחנו כן רוצים להגיש בקשה למשרד הפנים לבצע את החלוקה ואת הפריסה של הסכום כדי שהנטל לא יכביד בפעם אחת.

וכמובן, אני אוסיף רק עוד איזושהי נקודה אחרונה. ברור לי שיש פה איזה שניים או שלושה מקרי קיצון שמדובר בעלייה של 100 ומשהו אלף שקלים. כאשר, אני רגע אשים את זה בפרופורציות, הם לפני כן, ואני עוד פעם לא מזלזלת חס וחלילה באף שקל, אבל כשמדובר בעסק ששילם 437 אלף שקלים, וזה עולה לו למשהו כמו 520 אלף שקלים בפריסה שנתית לעסק שהוא בית מלון פעיל, המשמעות היא בערך 20 אלף שקלים בדו-חודשי שלו.

את שילמת פעם תוספת של 20 אלף שקלים, פעם בחודשיים תוספת על הארנונה שלך?

אם הייתי אומרת את זה למגורים או למשרד קטן שפועל - - -

כמה משלמת משפחה ארנונה על דירה של שלושה-ארבעה חדרים בטבריה?

אנחנו אגב הארנונה הכי נמוכה בארץ.

כמה? כמה משלמת משפחה ארנונה לדירה של בין שלושה לארבעה חדרים? ממוצע, בערך.

בסביבות ה-3,500.

3,500 בשנה. אנחנו מדברים על סדר גודל של 300 שקלים בחודש. את אמרת למשפחה הזו להתחיל לשלם עוד 90 שקלים בחודש במקום 300 שקלים בחודש, זה נשמע לך סביר? זה נשמע לך סביר שהיית באה למשפחה שמשלמת 300 שקלים בחודש ואומרת לה תשלמי עכשיו 400 שקלים בחודש? זה לא נורא, זה בסך הכול עוד 100 שקלים בחודש.

אבל זה גם לא מה שאני עשיתי.

אני לא מקבל את ה – 'זה לא נורא בשבילם שהם ישלמו לנו עוד 20,000 שקלים'.

לא, אני לא אמרתי שזה לא נורא.

לא, אני לא מקבל את האמירה הזאת ממי שלא משלם את הכסף.

לא, חס וחלילה, זה לא מה שאני אמרתי.

זה נורא קל להגיד שהכסף שמישהו אחר משלם, לא נורא שהוא משלם עוד הרבה כסף, זה בסדר.

לא, אבל מול זה יש את יוקר המחיה, של ספק שעכשיו יבוא ויעלה להם את התעריפים של המזון ב-20-30%, עם זה גם צריך לדעת להתמודד.

אה, אז את אומרת רק ספקי המזון יעלו ב-30%? בואו גם אנחנו העירייה נחגוג ב-30%. יאללה.

לא, אנחנו לא, אבל יש פה איזושהי מציאות.

לא, אני לא מצליח להבין את תפיסת העולם הזו. טוב, תסכמי.

כל מה שאני מנסה להגיד, זה שאנחנו רוצים להוביל איזושהי מציאות של שוויוניות.

אוקיי, מאה אחוז. זה במדינות קומוניסטיות, השוויוניות הזאת. אנחנו מכירים איך זה עבד. אני רוצה לתת בקצרה התייחסויות פה.

אנחנו נשמח להתייחס בקצרה. אני חייבת לומר שהדברים האלה מקוממים. את מציגה כאן מדיניות שהיא מעוותת, מדיניות שהיא לא משקפת את המצב, פשוט מנותקת.

להתייחס לגופם של דברים.

לגופם של דברים. העיר הזאת בכלל לא הצליחה להשתקם מאז משבר הקורונה. לבוא ולומר בצורה חד משמעית שהמלונות על גב ההר הם הרבה יותר רווחיים, זה לא לראות את הנתונים, זה לא להבין את המציאות. אני קוראת כאן למשרד הפנים לעצור את הדבר הזה. הדברים פה שנאמרים הם דברים חמורים. תשמרו את צו הארנונה של 2025, אבל אל תאפשרו את העלייה הזאת, עלייה של 35%.

תודה. בבקשה, ציפי.

אני חייבת לציין, המלונות על החוף, רובם הם רשתות. לא יעזור כלום. והם מלונות יוקרה שגובים מחירים גבוהים מאיתנו ובתפוסות גבוהות. קודם הם מתמלאים, אחרי זה רק אנחנו. אנחנו במלונות בקריית שמואל, אבי התחיל לדבר על זה, הנושא של מלונות עצמאיים, עסקים פרטיים שממש נאבקים כדי לשרוד. וההתייחסות הזאת, בפירוש הם רוצים מלונות יוקרה, ושמעתי את זה בפירוש מהם.

דבר נוסף, זה שהיא אומרת שהתעריף שלנו הכי נמוך בארץ, פשוט לא נכון. אני הראיתי לה שמלונות בחיפה, באזור ג', המחירים שלהם הרבה יותר נמוכים מאיתנו. בנוסף, יש גם, ומשרד הפנים יודע את זה, שיטת מדידה שונה. עד היום לא פתרו את זה. המלונות בתל אביב, המדידה אצלם היא נטו-נטו.

ואם אני לוקחת את הפער של הקירות, החוץ והפנים והכול והמחיצות בבתי מלון, אני אומרת לכם שהתעריפים בתל אביב יותר נמוכים משל טבריה, בפירוש. ואגב, גם בעוד ערים יש נטו-נטו. הופתעו. אז זהו, אנחנו לא המחיר הכי נמוך.

תודה. בבקשה.

אני רציתי לומר, שאם זה לא היה עצוב, הייתי יכול לומר שזה משעשע לשמוע את גזברית עיריית טבריה, שהופכת את הלילה ליום ויום ללילה, ומגדירה את האזור של קריית שמואל כאזור הפורח, ואת אזור העיר כאזור הדועך. אפשר להסכים איתה אולי שאזור העיר הוא דועך, ואם רוצה ראש העיר לעודד אותם, אנחנו הראשונים בעד, אבל שיעודד גם אותנו.

אני כמעט משוכנע שגזברית עיריית טבריה לא ביקרה, לפני שהיא הגתה את צו הארנונה יחד עם משרד הפנים, לא ביקרה באף אחד מבתי המלון בקריית שמואל, לא שאלה אותנו מה התפוסות שלנו, לא יודעת מה הפילוח של שוק התיירות הנכנסת לתיירות פנים והאטרקטיביות של מלונות קריית שמואל, כי כמעט ומתקשים לחלוטין לקלוט תיירות פנים, אלא אך ורק תיירות נכנסת. ודבר אחרון, המחירים. היא יודעת מה המחירים הממוצעים לחדר במלון שלושה כוכבים שעובד על תיירות נכנסת?

ברור. תודה. מאיר ואלך, בבקשה.

אני חושב שכולנו תחת סיווג 403 בצו הארנונה. לחלק את זה לשניים, כוכבים או המרחק, זה יפגע כך או כך. אנחנו בסעיף הזה, והדיון הוא על הסעיף הספציפי שהולך לעלות בסדר גודל של 30%. הנושא של המרחק הוא ברור, ומה שנאמר פה פשוט מקומם, שיותר אטרקטיבי להחזיק בתי מלון רחוק מהכינרת. לא שמעתי את זה באף עיר, באף מקום בעולם.

לגבי הכוכבים, אכן יש כאן קושי, אבל זה סעיף שאנחנו כבר מסווגים במשך עשרות שנים בדבר הזה, ופתאום לשנות אותו, גם אז היו כוכבים. ועוד דבר אחד, יש חוזר מנכ״ל משרד התיירות מ-2017 או 2015, ויש שם קריטריונים ברורים מאוד לקביעת הכוכבים, ורק פותחים אותו. אפשר להשתמש בזה, והעירייה יכולה לעשות את זה בכמה בתי מלון ולעשות סדר.

תודה רבה. בבקשה, אבי.

בשנת 2005, נדמה לי, הייתה לנו שוב בעיה עם ראש העיר זוהר עובד, שניסה להעלות לנו את הארנונה בצורה דרסטית. זה היה בדיוק אחרי משבר אינתיפאדה, ושוב פעם, משברים, משברים, משברים. אלי כהן, שהיום נשיא ההתאחדות, היה מנכ״ל משרד התיירות. העלינו את הסוגיה, הוציא מכתב לראש עיריית טבריה – אני מפסיק להשקיע בעיר אם אתה פוגע בתיירות, אם אתה פוגע במלונאות. רמז.

תודה רבה. מילה.

כמו שכבודו עלה על כך, עיריית טבריה חושבת שהיא המציאה את הגלגל. אנחנו, התאחדות המלונות, ליווינו את עיריית אילת והגענו איתם לצו ארנונה מוסכם. ים המלח תמר, הגענו לצווי ארנונה ולהסכמים מוסדרים. תל אביב, יש קריטריונים שהוסדרו. העירייה מתנהגת כאילו היא בחלל ריק. היא לא מבינה את הצו שלה, אז נעזור.

תודה. לבנת, ברשותך, את יכולה לתאר לי רגע את ההליך הציבורי שעשיתם לפני אישור צו הארנונה? מתי פרסמתם את הצו להערות הציבור, מה ההליך מול הציבור שביצעתם?

כן, אני רק אגיד לפני כן משפט שככה יהיה ברור ככותרת. אני גזברית שהיא גם תושבת העיר, ובמקרה גם גרה בקריית שמואל. אז אני לא מנותקת מהמציאות, אני חיה את העיר הזאת ביום-יום שלי, הילדים שלי לומדים בעיר הזאת, ככה שכולנו חיים את ההווי וגם את ההתמודדות וגם את הקשיים.

באופן כללי, מבחינת ההנחיות, אני כמובן עובדת יחד עם היועץ המשפטי שלי. אנחנו הוצאנו פרסום של צו הארנונה עשרה ימים לפני ישיבת המועצה, גם במדיה וגם לחברי המועצה. כמו שגם אמרה גליה, מבחינת ההנחיות, גם אנחנו נתנו לזה מספיק זמן לפני המועד של ה-1 ביולי, כדי לא להביא את זה ברגע האחרון, הבאנו את זה לישיבת המועצה יחסית מוקדם, חודש לפני. אנחנו עובדים על חומרים שצריך להגיש למשרד הפנים, זה לוקח קצת זמן.

לא, אבל מה ההליך הציבורי? בסדר, פרסמתם עשרה ימים לפני. מה ההליך הציבורי שעשיתם? עם מי ישבתם? עם מי נפגשתם? עם בעלי העסקים? איזה קבוצות עשיתם? כינוס? מה שמעתם? איזה טענות שמעתם בעניין?

האמת היא, חוץ מבתי המלון שפנו, אף אחד לא פנה אלינו בהקשר הזה.

מתי הם פנו?

הם פנו לראש העיר בטווח העשרה ימים שהצו פורסם, והם גם הגיעו לישיבת המועצה, וגם אחרי ישיבת המועצה קיימתי שני דיונים של לפחות שעתיים. בכל אחד מהדיונים היו נציגי בתי המלון.

לפני ההחלטה, איזה שיח בוצע פה מול הגופים?

לא אמור להיות איזשהו שיח בהקשר הזה עם בתי המלון והעסקים, אלא אחרי שהמועצה דנה בזה. אני לא יכולה להביא משהו לעסקים שהוא לא עבר קודם כל את חברי המועצה.

אחרי שהמועצה אישרה, היא אישרה. אני מדבר בטרם. אתה מייצר, אתה הולך לאיזשהו הליך כזה, בטח שהוא כל כך קיצוני, אתה מייצר איזשהו שיח מול הגורמים. יכול להיות שאתה אומר, אלה, אני מקבל הערות, אני יושב, אני עושה תיקונים. האם הצו שפורסם עשרה ימים קודם תוקן לישיבת המועצה כתוצאה מהערות ציבור שהתקבלו? או שלא התקבלה אף הערת ציבור?

כן. למשל, הנושא של המשרדים עלה גם קודם כל מחברי המועצה. חברי המועצה היו בקשר מול בעלי העסקים, מול תושבים, מה שנקרא כלל העיר, כל אחד במגזר שלו ובתחום שלו. ועלו כל מיני הערות, אבל מרבית ההערות הן היו הערות שלא מצריכות שינוי בטיוטת הצו.

הדבר היחיד שהיה זה בעניין המשרדים, וזה כן בא כבר לישיבת המועצה עם תיקון. ונציגי בתי המלון, אני גם ביקשתי מהם, גם ציפי שפה יושבת בוועדה, עדה לזה. אמרתי, לבוא ולהגיד מה שעשיתם הוא לא תקין, אני מקבלת, אבל גם באותה נשימה, תבואו ותציעו פתרון אחר.

תעלו ב-30% למי שנמצא על החוף.

אבל לבוא מצד שני ולהציע הצעה אטרקטיבית אחרת, שיכולה מצד אחד לתת את המענה לתפיסה שאנחנו רוצים להוביל, וגם שלא תפגע בהם ושתהיה לשביעות רצונם, לא קיבלתי הצעה כזאת, אז עם מה אני יכולה להתמודד?

תודה.

מכיוון שהיא דיברה עליי, אני חייבת לדבר. מאוד חשוב לי לדעת שהיא תגיד לכם, ההצעה של המועצה, באיזה רוב היא תתקבל, כי אני יכולה להגיד לכם שמעט מאוד הצביעו בעד.

זה לא משנה.

אוקיי. אני חושבת שרק ארבעה הצביעו בעד. חברי המועצה, חברי הקואליציה, ביקשו להוציא את הארנונה. הוא לא היה מוכן, ראש העיר. אני כן באתי בהצעות, אבל מכיוון שזה מורכב משלושה, אז אי אפשר היה לפתור את זה.

אוקיי, תודה. משרדי הממשלה רוצים להוסיף משהו לפני שאני מסכם?

אני חייב לומר: מובאת בפנינו החלטה של המועצה עם המון כשלים יסודיים גם בהליך קבלת ההחלטה. לא סביר בעליל שבעיר שספגה כל כך הרבה מבחינת הפגיעה התיירותית בה ובעיר שמושתתת על תיירות, תתקבל החלטה של העלאה ב-30% ארנונה לבתי מלון, שהמשמעות עלולה אפילו להוביל לסגירתם.

הדבר הזה נעשה, לצערי, בהליך די חפוז, גם עשרה ימים לפני. זה לא הליך שבו אתה מבצע רפורמה כל כך דרמטית בהיבט הזה. תהליך של שיתוף ציבור הוא תהליך שאתה מבצע מפגשים, חוזר, הולך, מעביר טיוטות, מעלה הצעות, משנה הצעות, לא בפרסום דווקני שאומר, אוקיי, פרסמתי עשרה ימים כי זה הקריטריון. כנראה, אני לא מכיר את הנוהל של משרד הפנים, אני מניח שהנוהל של משרד הפנים אומר עשרה ימים לפני. אני צודק בזה? זה הנוהל. אתה לא מייצר כזאת רפורמה בהיבט הזה. בעיניי זה כשל יסודי גם בנושא הזה.

יתרה מכך, ברור לחלוטין שעיריית טבריה לא עשתה את המאמץ המינימלי כדי לייצר את הדיפרנציאציה בין מלונות, כשברור שישנה דיפרנציאציה בין מלונות. יש מלונות יוקרה, יש מלונות גדולים, יש מלונות קטנים, יש מלונות שלושה כוכבים, ארבעה כוכבים, גם אם אין דירוג כוכבים היום.

אפשר היה לגשת לקריטריונים שפרסם משרד התיירות לדירוג הכוכבים ולהגיד, זה הקריטריונים שעל פיהם בודקת עיריית טבריה. אפשר היה לגשת לקריטריונים שמפרסם משרד התיירות בהענקת המענקים, אני לא יודע מהם, אבל הבנתי פה שגם עם משרד התיירות יש חלוקה של A, B, ו-C, ואפשר היה ללכת לאותה חלוקה. כנ"ל לגבי חלוקת האזורים.

מה שנאמר כאן, אני לא יודע לגבי הנתונים האלה, אבל באמת זה למשרד הפנים. לא סביר בעליל שבתל אביב, בסוף כשאני אבדוק את המטר שמשלם מלון הוא מגיע למספרים זולים יותר מאשר בטבריה. לא סביר בעליל, בטח לא ברמת השירותים, אבל גם לא ברמת פוטנציאל ההכנסה של אותו מלון, בגלל ששם מחשבים את הנטו אחרת, אין שום סיבה שיחשבו שם את הנטו ככה ופה את הנטו ככה. אני לא מצליח להבין את הדיפרנציאציה הזאת. זה בלי קשר לצו הארנונה הזה, זה באופן כללי מה שעלה כאן.

האמירה, אני לא יודע אם היא נכונה או לא, עיריית טבריה לא התייחסה לזה, אני גם לא חושב שזה עניינה של הגזברית, אבל האמירה שכאילו עיריית טבריה אומרת, אנחנו לא רוצים תיירות צליינים, לפחות לפי דברי משרד התיירות, לא עומדת פה בתנאים ובמה שאומר משרד התיירות.

ומכאן אני מגיע לדבר האחרון. אי אפשר לבוא אחרי מלחמה לעסקים שבקושי מחזיקים את הראש מעל המים, ולהגיד להם אנחנו נעלה לכם ארנונה ב-29%. It's not done. זה לא עניין של כללים משפטיים, זה לא עניין של כללים חשבונאיים. It's not done. אי אפשר לעשות דבר כזה. זה לא עומד בשום פרמטר.

והקלות שבה אומרים, 'כן, העסק בסך הכול שילם עכשיו 500,000 שקל, הוא ישלם עוד 150,000 שקל בשנה. מה זה בסך הכול 150,000 שקל בשנה?' אי אפשר להגיד דבר כזה לבעל עסקים, אנשים שנלחמים כדי להביא את הפרנסה, לא רק להם, אלא לעשרות העובדים שלהם. אי אפשר להגיד להם את זה.

ובהיבט הזה אני פונה פה למשרדי הממשלה, אני אומר את זה למשרד הפנים, אני אומר את זה גם למשרד התיירות. אחד, משרד התיירות, אני מצפה למעורבות מנכ״ל משרד התיירות בעניין הזה לעומק. זה אירוע סופר קריטי לתיירות הישראלית, בטח כשאנחנו מדברים על תיירות צליינית, בטח כשאנחנו מדברים על פגיעה בבתי מלון אחרי שנים כל כך קשות.

המשק הישראלי הוכיח יכולת התאוששות מדהימה אחרי הרבה מאוד אירועים, זה לתת פטיש בראש למישהו שעכשיו יצא מהמים לפני שהוא טובע. אני אומר את זה גם למשרד הפנים. ברור לחלוטין שמה שנעשה כאן זה איזשהו מהלך חפוז, קיצוני באופן יוצא דופן. הוא לא מהלך שעושים אותו כלאחר יד. אני אוציא את זה גם בכתב, במכתב שלי, אחד לשר התיירות, ומכתב נפרד לשר הפנים, שקורא להם גם לא לאשר את התהליך הזה.

אם רוצים לעשות רפורמה בארנונה, אני בעד, אני בעד פישוט תהליכי הארנונה. צריך לעשות את זה בצורה שמגיעה להידברות, לאיזשהו תהליך שהוא תהליך מדוד. גם פריסה של עלייה של 29% על פני כמה שנים היא לא פתרון. היא לא פתרון, כי עדיין מדובר בעלייה למלונות שאני מניח שאפשר לקחת את הדוחות הכספיים שלהם. זה לא רשתות.

יש כאן איזושהי תחושה שמישהו החליט ללכת ולשרת את הרשתות הגדולות, ובסוף גם את יוקר המחיה המאמיר של אזרחי ישראל. אי אפשר להתלונן על יוקר המחיה ולהעלות את הארנונה ב-30%. לא עומד. גם אם אתה מעלה אותה על פני שנים, זו עלייה דרמטית.

אנחנו רבים פה על עליות של 5-6%. על זה אנחנו רבים בדרך כלל בסיפורים האלה. גם עליית הארנונה של 6% היא לא הגיונית בזמן הזה. מדברים איתי על עלייה של 29%? לא מתקבל על הדעת. אנחנו נראה, ובהתאם להחלטות שיתקבלו גם במשרד הפנים, נראה אם נצטרך לכנס את הוועדה עוד פעם או לא.

תודה רבה. הישיבה נעולה. אנחנו בחמש דקות הפסקה, ונתחיל את הישיבה הבאה ב-11:35.


הישיבה ננעלה בשעה 11:29.