פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



64
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 398
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025), שעה 9:57

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 164) (שינוי גודל מרחב מוגן דירתי), התשפ"ה–2025, של ח"כ ארז מלול - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
סמיר בן סעיד
ששון ששי גואטה
ארז מלול
מטי צרפתי הרכבי

אחמד טיבי

יהונתן גוטר אלעזר - אדריכל, מנהל תחום חקיקה ותקינה, משרד הבינוי והשיכון

עומר ברון - רפרנט תכנון, אגף תקציבים, משרד האוצר

סא"ל משה שלמה - רע"ן הנדסה, משרד הביטחון

רוסלאן עותמאן - עו"ד, משפטן אשכול נדל"ן, משרד המשפטים

נתן אלנתן - יו"ר מטה התכנון הלאומי

בנימין ארביב - סגן ליו"ר מטה התכנון הלאומי

יוסף צמח - יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי

אפרת ברנד - יועצת משפטית, מטה התכנון הלאומי

יעקב יאשי סער - מנהל אגף רישוי תקנות ומכונים, מינהל התכנון

ד"ר אתי רוזנבלום - סגנית היועצת המשפטית, מינהל התכנון

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

אלי פולק - משנה למנכ"ל, איחוד הצלה

ניצן פלדמן - סמנכ"לית אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

מאיר ברקן - חבר הנהלת אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

תומר צליח - יו"ר אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

תומר גלאם - ראש עיריית אשקלון

שלמה אייזיק - סוכן ביטוח, נשיא לשכת סוכני הביטוח

מירית הופמן - אימהות הלוחמים

תומר רוזנר
רוני טיסר
ליאור אלחזוב – מתמחה

לאה קריכלי

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 164) (שינוי גודל מרחב מוגן דירתי), התשפ"ה–2025, פ/4940/25 כ/1126

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 164) (שינוי גודל מרחב מוגן דירתי), התשפ"ה-2025 (פ/4940/25) (כ/1126), של חה"כ ארז מלול. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

לפני שנתחיל את הדיון, נמצאת איתנו מירית הופמן מאימהות הלוחמים.

תודה רבה, בוקר טוב. אנחנו מייצגים אלפים של לוחמים וחשוב לי להביע את דבריי כרגע היום. לוחם יקר, ליאל שוהם הי"ד, שיצא להתרעננות מחאן יונס נלקח עם רדתו מהאוטובוס לחקירת מצ"ח, זה היה שבוע שעבר. החקירה הצולבת נמשכה עד שעות הערב, כשמדי הקרב המוכתמים עדיין על גוף הלוחם האמור. הלוחם נחקר על אירוע שאירע לפני כחצי שנה בדרום לבנון, אירוע שנסגר במסגרת החטיבתית וניתן לו גיבוי מלא על ידי מפקדיו. נשקו האישי של הלוחם נלקח ממנו והזאבים של הפרקליטות הצבאית הורו לו לחזור בבוקר להמשך ההתעללות. חבריו מספרים שליאל היה נסער, סירב לדבר והלך לישון.

לקראת בוקר נטל את נשקו של חבר, הלך לשירותים ושם קץ לחייו. כאשר התגלתה גופתו הזעיקו את מד"א ואלו הגיעו לפנותו רק אחרי ארבע שעות. במהלך הזמן הזה איימו החוקרים על כל החברים של ליאל שלא יספרו מה קרה. הצבא ניסה להשתיק את הפרשה ופרסם בתחילה שלוחם התמוטט ומת. לבסוף הודו שהלוחם היקר התאבד לאחר חקירה המועילה והמיותרת שלהם.

חשבתם שמישהו אולי הצטער או הפיק לקחים? אז תחשבו שוב. סיפור דומה קיבלנו אתמול ממ"פ בעזה והוא מספר כך: סיימתי עכשיו שיחת טלפון מאוד קשה עם לוחם בפלוגה שלי. הלוחם אחרי לילה של פעילות מבצעית ללא שינה זומן לחקירת מצ"ח להיום, צום י"ז בתמוז. במשך שש וחצי שעות הלוחם עבר חקירה קשה ומתישה על האירוע של זריקת רימון הלם כשהוא ללא מים וללא אוכל. הלוחם נשוי, אבא לילדים, עשה מעל 300 ימי מילואים מאז ה-7 באוקטובר. הלוחם שבור, מרוסק ומפוחד. וכל זה פחות משבוע אחרי שלוחם התאבד לאחר חקירת מצ"ח מבזה ומשפילה.

הפצ"רית והחברים שלה, בגיבוי של הרמטכ"ל זמיר, ממשיכה בהתנהגות מסוכנת ופוגעת בביטחון המדינה ובלוחמים. והם עוד יתנו על זה את הדין, כי אנחנו לא נשכח ולא נסלח להם לעולם. הרמטכ"ל, פצ"רית, מפקד משטרה צבאית, מפקד מצ"ח, מפקד היחידה לחקירות מבצעיות, מפקד החקירה – תורידו את הידיים שלכם מהלוחמים שלנו. דם הלוחמים לא הפקר.

הפצ"רית שאמורה להיות עסוקה בלשמור ולהגן על חיילים, לתת להם מרחב מחייה עד הקצה כדי למגר את האויב. האויב האכזרי של המדינה. אבל במקום זה בואו נזכיר לכולם מה היא עושה: היא לא מאשרת פעילויות תקיפות יותר בעזה בגלל נזק אגבי גבוה. נזק אגבי גבוה לא של חיילים, של שאהידים עתידיים. הרי את החיילים אפשר להחליף כמו גרביים, אבל מי ישמור על העזתיים צמאי הדם שמחכים לנו בסיבוב? לא נשכח שחיילים מהצוות שלה התקשרו ומבחינתנו אולי עוד מתקשרים מחדרים ממוזגים לנוח'בות ששחררנו לעזה כי הם לא חברים באופן פורמלי בחמאס או בג'יהאד האיסלמי כדי לוודא שהם מרוצים מהתנאים שהיו להם בכלא.

הפצ"רית שמסרבת לעשות מצור, למרות שכולם יודעים שכך אפשר לנצח את האויב ולסכן כמה שפחות חיילים. שלא מאשרת כיבוש שטח – מה שגורם לחיילים להיכנס שוב ושוב לאזורים בהם צה"ל כבר היה פעמים רבות ומסכנת באופן מיותר את החיילים וגורמת להריגתם. לא נשכח את עלילת הדם שלה נגד החיילים מכוח 100 שעד היום מוזכרים כאנסים ועדיין לא מצאה לנכון לגלות מאיפה דלף הסרטון הארור הזה.

הפרקליטות הצבאית הראשית גרמה נזק עצום למדינה ולחיילים. האחריות על הדרג המדיני ואנחנו קוראות לכם להפסיק עם זה. לא לקבל, להתעלם מחוות הדעת שלה. יש מספיק חוות דעת שקוראות אחרת. להפסיק לאפשר לה לפגוע בחיילים, למען השם. למה האישה הזאת עדיין בתפקיד? תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו נעבור לדון בהצעת החוק. איפה המציע? יש לו כנס. אז אנחנו על סדר היום כבר נמצאים בישיבה שנייה.

ראשונה.

ראשונה לאחר זה. היו לנו כמה ישיבות קודמות. שנייה, זהו, אני זוכר. ככה זה, הצעירים של היום.

אין מה לעשות.

לא סומכים על המבוגרים. אני אחזור בקצרה על המהות. המהות היא כמו שאמרתי בזמנו, נמצא איתנו גם ראש עיריית אשקלון ידידי תומר גלאם, שבאמת מגיע לך קודם כל, למרות שעדיין המלחמה עוד לא נגמרה ואני מאוד מקווה שתיגמר כבר סוף סוף. אבל מגיע לך ישר כוח גדול על כל הפעולות שלך בעיר בכל התקופה הזאת. ותודה שאתה משתתף איתנו פה בדיון.

הנושא הוא בעצם שינוי דיסקט בכל הנושא של מרחבים מוגנים. מרחבים מוגנים, אמרתי באחת הישיבות הקודמות שאם בשנת 1992 לא היו מחייבים לעשות ממ"ד בכל בית, ואם בשנת 1951 לא היו מחייבים לעשות מקלט בכל בית, ואני מתאר לעצמי שהיו גם שם בוועדות כל מיני כאלה שאמרו זו הוצאה כספית, זה לא טוב, זה כן טוב וכו'. איפה היינו, איך היינו עוברים את המלחמות האלה שעברנו?

אנחנו ראינו במלחמה האחרונה כמה וכמה פעמים, גם כשהטילים היו רחוקים אבל במיוחד כשהם גם היו קרובים, שאנשים שהו הרבה מאוד זמן. אם ניקח באזור הצפון, שהיו ימים שלמים, חצאי ימים שלמים בתוך הממ"ד. גם ב-"עם כלביא" אני זוכר את אדון צביקי טסלר ממליץ בחום לאנשים, לא מחייב, אבל ממליץ מאוד לאנשים במקום ללכת לישון בחדר אחר לישון בממ"ד עם המשפחה, כדי שלא יהיו הקפצות. כי היו לילות שהיו שלוש או ארבע הקפצות. כולנו יודעים כמה אנשים נופלים רק בבהלה של היציאה מחדר רגיל לחדר ממ"ד באמצע הלילה, כשאתה כולך עוד עם קורי שינה. נמצאים פה גם מאיחוד הצלה שנשמע גם אותם בעניין הזה. שמענו אותם בישיבה הקודמת גם אני חושב. נשמע גם עכשיו.

לכן הצעת החוק של חה"כ מלול היא טובה ונכונה. אנחנו במהלך הדיונים וגם בדיונים לאחר מכן נסינו לדייק אותה ואנחנו נציג היום את הנוסח עם תיקונים שונים, מתוך תקווה שבאמת יום אחד מישהו יזכיר אותנו בהיסטוריה על הדבר הזה. אני חושב שאדם מבוגר או אישה מבוגרת שנמצאת בממ"ד שיש בו שירותים זה סיפור אחר. זה סיפור אחר. משפחה עם ילדים קטנים שנמצאים בממ"ד שיש שירותים ויש מים זה סיפור אחר. ושלא מצטופפים אם המשפחה גדולה יותר. ובדרך כלל גם במלחמות, אנחנו כולנו יודעים שילדים באים להורים או הורים באים לילדים ואז המשפחה גדלה, גם אם היא לא גדלה במהלך השנה.

לכן הצעת החוק הייתה מאוד גבוהה יחסית. אנחנו קיצצנו בה, הורדנו בה לפני הקריאה הראשונה. לקריאה הראשונה הורדנו כמה מטרים שלא צריך היה יותר מידי. אני חושב שמה שיש לנו כרגע זה המינימום. ואנחנו תכף נסביר. פיקוד העורף בישיבות הקודמות בירך על ההצעה.

אבל אני אוהב ברכות. אתם יודעים שאני לא רק אוהב ברכות, אלא אני מחויב בברכות ועושה את זה בלב שלם. אבל אני גם חושב שפיקוד העורף היה צריך באיזה שהוא שלב, כי זה תמיד מגיע מאוחר. מסקנות ודוחות והרעיונות מגיעים קצת מאוחר. אני חושב שהם היו צריכים גם לדעתי לשנות מדיניות מחייבת. כי אף אחד לא יודע להגיד לנו איך ייראו הטילים של מחר. אף אחד לא יודע מאיפה הם יגיעו. אף אחד לא יודע כמה זמן יהיה לנו, בגלל שהיום זה היה מאיראן אז גם היה לנו כמה דקות. אחר כך קיצצו לנו את הכמה דקות האלה וזה עבר לדקה וחצי. ואם זה בא מלבנון ואי אפשר לדעת עוד מה יקרה בעתיד, אז הרבה יותר מהר. ואם זה יבוא מסוריה זה גם יותר מהר. אי אפשר לדעת. אנחנו צריכים להיות ממוגנים ככל הניתן.

לכן הצעת החוק הזאת מעודדת את הבנייה של ממ"דים גדולים יותר. היא מעודדת גם את האפשרות לעשות אותם, שהיא נותנת את זה מעבר לאחוזי הבנייה וללא היטלי השבחה. אני חושב שזו תהיה תרומתנו לעתיד העם הזה. ונתפלל שלא נצטרך את זה. אבל אם נצטרך את זה, אז אני מבקש שיזכרו את אלה שיושבים פה עכשיו לטובה בעניין הזה. אני בטוח שכך יהיה.

לפני שניכנס לפרטים, תומר, אני אתן לך כמה מילים בעניין. ראש העיר.

אני חושב שאפשר להתחיל.

כן, אבל אני רוצה קודם כל כללי.

יש לנו נושא שהוא לפני כן, סעיף 1. סעיף 1 להצעת החוק עוסק בהוראה שבחוק התכנון והבנייה שעניינה חובת מוסדות התכנון לשקול הכללת דירות קטנות בתוכניות. יש סעיף שנחקק לפני מספר שנים.

זה לא קשור לזה.

זה עלה במהלך הדיונים הקודמים ולכן זה נכלל בהצעת החוק, הסעיף הראשון. הוא לא כל כך קשור לנושא הממ"דים, הוא קשור בכלל לתמהיל של דירות קטנות, בסעיף 63ב לחוק הקיים נקבעה הוראה שבעצם מחייבת את מוסדות התכנון בכל תוכנית של מעל 100 יחידות דיור לשקול תמהיל של דירות קטנות. וכמובן שניתן שיקול דעת לא לכלול תמהיל כזה אם יש מספיק דירות או אם אין צורך או שיקולים שמנויים בהצעה.

מבחינה טכנית הסעיף כאשר נחקק הפנה לתקנות שקבעו גודל דירה. מהי דירה קטנה? דירה של עד 80 מטרים. אבל מבחינה טכנית מה שקרה זה שהתקנות האלה פקעו וניתנה פרשנות שאפשר לחלוק עליה, אבל זאת הפרשנות שנוהגים לפיה כרגע, שבעצם הסעיף הזה לא ניתן להפעיל אותו כי לא נקבע מהו גודלה של דירה קטנה.

לכן בעצם הדבר הזה עלה בדיונים הקודמים וההצעה שמונחת בפניכם היא לקבוע בחקיקה עצמה את הגודל מהי דירה קטנה, של 80 מטר. שטח כולל מותר לבנייה של 80 מטרים.

הכשרה של הפרקטיקה הנהוגה, שהיא לא קשורה למהות הדיון.

למה שהמחוקק התכוון בזמנו.

וזה בעצם לא קשור. מנצלים את ההזדמנות הזאת לתיקון.

נכון.

מה שנקרא בזמן שפושקין מת.

לכן בעצם מוצע לתקן את החוק כך שחובת מוסדות התכנון לשקול דירות קטנות יהיה של דירות עד 80 מטרים בשטח כולל מותר לבנייה. כלומר, השטח שכולל את המרחב המוגן וכל מה שצריך בשביל הדירה.

אני מציע שנקריא את הסעיף ואז נשמע הערות אם יש לגביו. ואז נעבור לנושא הממ"דים.

נעבור לממ"דים.

בדירות קטנות בפרקטיקה זה 80 מטרים? כי יש גם את היחידות הקטנות של ה-55 מטרים.

עד.

עד 80. כמובן 55 גם נחשב.

נכון.

כי יש גם כן איזה פרקטיקה.

נקריא ונשמע הערות.

כן. נקריא ואחר כך נעבור לדיון על הממ"דים.

חוק התכנון והבנייה (תיקון מס'...) (שינוי גודל מרחב מוגן דירתי), התשפ"ה-2025

תיקון סעיף 63ב
1.
בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 63ב(א) בהגדרה "דירות קטנות", במקום הסיפה החל במילים "הוא כפי" יבוא "לא עולה על 80 מ"ר".

אוקיי. מישהו רוצה לומר משהו? להסביר משהו? אתי, בבקשה.

בוקר טוב. אתי רוזנבלום מינהל התכנון. רצינו להעיר בהקשר הזה שנכון להיום יש הוראות בתמ"א 35 שמכוונות את שיקול הדעת בעניין דירות קטנות. בעצם ההוראות של התמ"א קובעות שבתוכניות כאלה שמוסיפות עד יותר מ-100 יחידות דיור או אפילו פחות אבל בשטח של 10 דונם, אחוז מסוים מהדירות, בדרך כלל 20% אבל לפעמים גם קצת פחות, יהיו דיור מכליל. כאשר דיור מכליל מוגדר בתמ"א כדירות קטנות בשטח של 30 עד 55 מ"ר. יהיה שיקול דעת במקרים מסוימים גם להגדיל עד 80 מ"ר. בפועל היום מוסדות התכנון נוהגים לפי ההוראות של תמ"א 35 שכמובן תוכניות מתאר מקומיות כפופות להן.

לכן חשבנו שיכול להיות שההוראה הזאת בחוק מיותרת. אנחנו לא בדקנו עד הסוף אם זה ייצור איזה שהיא סתירה. היום אנחנו נוהגים לפי התמ"א.

טוב. אז אנחנו נעבור עכשיו לנושא הממ"דים.

רגע, אז מה אתה אומר?

הוראות התמ"א הן הוראות בתוכנית, שזה בסדר. אבל המחוקק רצה לקבוע מדיניות ברורה בנושא של דירות קטנות. וההוראה הזאת, מן הסתם, של החוק, גוברת על הוראות התמ"א.

נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון. זה ברור שההוראה גוברת, אבל השאלה היא אם זה לא ייצור, וזה הדבר שלא ברור, אם זה לא ייצור מצב שאנחנו היום נוהגים אפילו לדירות יותר קטנות. פה החוק למעשה ייצור מצב שהולכים ישר ל-80.

לא, לא, כתוב "שאינו עולה על".

כי היום בתמ"א יש מדרג.

בסדר, אז התמ"א מפרטת את החוק, זה אין בעיה.

בסדר. זה כאילו השאלה שלי.

יש את היחידות שלא נספרות בלוח 2.

אני רק אשלים את המובן מאליו. בני ארביב, סגן יו"ר מטה התכנון. ככל, סתם, היחס, ככל שיעלו שאלות, היחס בין הוראת החוק לתמ"א. כמובן שהחוק גובר. אז לכן במצבים שגם אם התמ"א לא חלה ולא מחייבת והחוק מחייב, אז כמובן שהחוק מחייב, זה מובן מאליו. אבל ככל שהתמ"א מפרטת יותר ומחמירה יותר מהחוק, כמובן שהתמ"א חל. מובן מאליו. זה בגדול התשובה לשאלה.

יש בעיה?

לכאורה לא.

לכאורה לא, אז לכאורה בואו נמשיך.

יש שאלות מעניינות.

עכשיו ניתן לא לכאורה, אלא ראש עיריית אשקלון, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. האמת, הנושא שאתם דנים עליו היום הוא אחד הנושאים החשובים, אם לא החשוב ביותר. בפרט בעיר אשקלון ובכלל במדינת ישראל. העיר אשקלון העיר המטווחת ביותר במדינת ישראל. אנחנו חווים את זה כבר 20 שנה לעצרנו ועדיין אפילו תוך כדי לחימה עדיין יש שיגורים לעבר העיר אשקלון.

כללי המשחק קצת שונים. זמני ההגעה שונים. זה 30 שניות, לא כמו שאנחנו יודעים במלחמה מול איראן. זה הרבה זמן, להגיע, להתארגן, להגיע למרחבים מוגנים. נכון שההחלטה הזאת היא החלטה שהיא גם מבורכת מצד אחד, מצד שני היא משקפת מה שבאמת צריך במציאות.

אני חושב שצריך להביא אותה בכל הכוח לידי ביטוי. אנחנו רואים את היקף הנפגעים בדרכם מהמקלחת או מבית הכיסא לכיוון הממ"דים. במידה והיה חדר שהוא יותר גדול, חדר שירות למעשה, היום זה הפוך להיות לא משני, זה הפך להיות החלק העיקרי. זה לא שטחי שירות, זה הדבר די דומיננטי באזור הדרום. ואנחנו גם, אתם יודעים, עושים תוכניות גדולות ומקיפות להתחדשות עירונית כי אנחנו מבינים שגם זה יביא את דברים לידי ביטוי. הטבה שכזאת יכולה לעודד עוד גם יזמים להיכנס למשחק לטובת הקמת פרויקטים וצמצום פערי המיגון.

רק כדי לסבר לכם את האוזן, העיר אשקלון כ-40% מהתושבים הם לא ממוגנים. כמות אדירה, אנחנו עם 197,000 תושבים. וכל פרויקט כזה גורם לקבלנים יותר להאיץ בפרויקטים. בסופו של דבר קבלן, אם הוא לא מרוויח הוא לא בונה. ולא בהכרח תמיד אנחנו צריכים להרוויח מזה, כל עוד זה נותן שירות לתושבים.

אתה אומר להרוויח, וגם היטלי השבחה.

בסופו של דבר אני יותר מאשמח שהתושבים שלי יהיו ממוגנים. אני מוכן לא לשאת בהיטלי השבחה, אבל כן לגרום להקים ממ"דים שהם יותר שירותיים, יותר מזמינים, נותנים את הפתרון המשמעותי גם בזמני הגעה וגם בזמני המתנה ושהייה ממושכת בממ"ד עצמו.

זה לא סוד. אמרתי לכם, לצערי אנחנו עיר רוויה באתגרים ואני חושב זו החלטה שהיא צריכה לבוא לידי ביטוי. אני פה מדבר יותר לחברי הוועדה. אני מבין את הצורך, גם יושב-הראש שלי, יושב-ראש השלטון המקומי, בעד היטלי השבחה. גם אנחנו בעד. אבל בסופו של דבר תאמין לי שאני הייתי מעדיף שהקבלן לחייב אותו אם לשים ברזל במקום ברזל 8 או ברזל 10 לשים ברזל 12 והממ"ד יהיה הרבה יותר חזק, אבל אני יודע שהשירות של התושבים שלי הוא בא לידי ביטוי והם הרבה יותר ממוגנים. מביאים פה אנשים ממינהל התכנון, מבינים את המשמעויות של מה שאני מדבר.

ממוגנים ורגועים יותר.

לכן אם כבר רוצים להשית משהו על הקבלנים, שאני לא פוסל, אז להשית. וזה שהמרחבים המוגנים יהיו בתקן קצת יותר מחמיר משל פיקוד העורף. ואז גם בפגיעות ישירות של טילים שלא מורכבים, פחות מורכבים ממה שאנחנו חווים בטילים הבליסטיים הזהירות היא של חדירה או פגיעה בממ"ד תהיה שואפת לאפס.

פיקוד העורף פה יושבים, הם למודי ניסיון. עברנו הרבה חוויות מאתגרות ועוברים ביחד. אני חושב שזה דבר שהוא מבורך. ואם כבר רוצים להשית משהו על הקבלן זה להשית את הדבר הזה שהוא לא משמעותי. אז כאן הוא גם מרוויח וגם התושב מקבל מרחב מוגן שהוא הרבה יותר משמעותי ונותן מענה לכלל הסיכונים שנמצאים היום לצערנו גם במרחב הזה וגם במרחב הבין לאומי.

תודה רבה. היועץ המשפטי רוצה לשאול משהו.

כן. בעקבות מה שהיה לנו בדיונים הקודמים בנושא הזה. נודע לנו שעיריית אשקלון בעצם קידמה עוד לפני שפרצה המלחמה תוכנית רוחבית לכל העיר לאפשרות של הוספת ממ"דים. ובמסגרת זו הקלה בנושא של קווי בניין וכל מיני דברים כאלה. אם אתה יודע להגיד לנו כמה זה הועיל, כמה זה תרם? כמה באמת אנשים נענו?

גם היה תקציב, המדינה תקצבה. את ההקלות אנחנו עשינו.

אני חושב שזה צריך לבוא לידי ביטוי בכל הערים.

הם עשו תוכנית לפני זה?

אני אתייחס לשני הדברים. היו שני מהלכים שעשינו: אחת, הקלנו בצורה משמעותית על ההנחיות המרחביות. גם על זמן הגשת היתר. אין תור לממ"דים. ברגע שמגיעים זה הופך להיות בקדמה ראשונה. מקלים בקו בניין, גם אם זה בקו אפס אנחנו כן מקלים להקים את אותם ממ"דים.

אתם חייבים להבין דבר אחד, בסופו של דבר יזם צריך היתכנות. ואני הבנתי שבלי היתכנות זה לא יבוא לידי ביטוי. לכן הצלחתי להעביר גם ברמ"י וגם במינהל התכנון ובהחלטת ממשלה את הנושא הזה של תקציב. במקום קרקע משלימה שאף פעם לא מביאים אותה לידי ביטוי, כי רמ"י יש להם אינטרס לא להביא אותה לידי ביטוי. תרגמתי את זה לכסף. בשלב הראשוני זה 800 מיליון שקלים ואנחנו נראה ממש בעוד ארבעה חודשים במקומות שאנשים לא חלמו שתהיה התחדשות עירונית ששם מתחילים להרוס את הבניינים ולבנות בניינים חדשים.

זה רק התחדשות עירונית או גם יש כאלו שמוסיפים, שעושים חיזוק?

אנחנו פחות מתעסקים. אני לא מאמין בתמ"א, כי זה עוד פעם - - -

לא תמ"א, תוספת ממ"ד.

לא תמ"א, תוספת ממ"ד.

תוספת ממ"ד אם יש אפשרויות יש גם תקציב צבוע לזה. אבל מה שהולך הרבה יותר בהיקפים יותר גדולים - - -

זאת אומרת תוספת ממ"ד, האפשרות לעשות תוספת ממ"ד לא מנעה מאנשים בסוף כן לעשות התחדשות עירונית.

ברור.

לא מנע.

לא רק זה, אני גם חושב שמה שאתם אומרים עכשיו, החוק הזה - - -

שמעתם? המינהל. אתם אומרים לי אם תיתן את זה לא תהיה התחדשות עירונית. הנה עיר שזה קורה בדיוק הפוך. נתנו את זה ונתנו את זה. רגע, אני עושה עכשיו את מה שאני צריך לעשות.

אוקיי.

נותנים גם וגם, את האפשרות לחיזוק ולבנייה של ממ"דים בלבד. ובכל זאת בסופו של דבר אנשים רוצים לאגם את העניין זה וללכת להתחדשות עירונית.

המטרה היא, אדוני יושב-הראש, אתה כיהנת כראש עיר ואתה יודע בדיוק איך הדברים מתנהלים בתחום המוניציפלי. ככל שתעודד יזמים לבנות – זאת התקומה האמיתית של מדינת ישראל. עם כל הכבוד לבעלי המקצוע ואנשי המינהל, אני אוהב אותם, הם נחמדים, הם מקצועיים. אבל מבחן התוצאה אנחנו צריכים להגיע למטרה הנעלה שכל בית בישראל יהיה בו מרחב מוגן. גם אם זה כרוך בזה שאולי הרשות תפסיד או המדינה תכניס קצת את היד יותר לכיס. אבל זו המטרה ואני חושב שזה משהו מבורך.

תודה רבה. לפני הצעת החוק, מר פולק, אלי פולק מאיחוד הצלה, בבקשה.

בוקר טוב. אני קצת מביא את השטח, את העדות מהשטח. אנחנו לצערנו הרב טיפלנו בזמן המלחמה "עם כלביא" וגם לפני זה, גם בדגש לאזור הדרום, בהרבה נפגעים. הרבה נפגעים כתוצאה מריצה לממ"דים, מיציאה מוקדמת, מאי כניסה לממ"דים. ופגשנו חד משמעי את האנשים שהממ"ד פשוט לא קורץ ולא כדאי להיכנס לשם מכל מיני סיבות. אנחנו מכירים את זה גם שהרבה מהחדרים, החדר הדפוק בבית מה שנקרא, יש כאלה שאומרים הילדים הלא זה שמים אותם בממ"ד כל השנה. אבל הרבה מקומות זה גם הפך לאיזה שהוא מחסן בבית. כאלה שיש להם את האפשרות, עוד חדר. במקום שזה יהיה החדר המרכזי.

לצערנו הרב בשנים האחרונות ובכלל בתקופה האחרונה זה הפך להיות החדר המרכזי בבית. וככל שהחדר הזה יהיה חדר שתהיה אפשרית בו שהייה אמיתית, שהייה ארוכה. ולצערנו היה צריך שהייה ארוכה, בטח ובטח אם יש שם מים ושירותים, דברים בסיסיים שאפשר לשהות בחדר הזה בצורה טובה. אנחנו נפגוש הרבה פחות נפגעים שקשורים בנושא של שהייה בממ"ד, יציאה מוקדמת וכל מה שכרוך בכך.

תודה רבה. אנחנו אכן כן, שכנעת אותנו בפעם הראשונה והוספת לשכנע אותנו גם יותר. אני חושב, אני אומר את זה ואני מאמין בזה, שאנחנו נראה את זה קורה אנשים יבינו כמה זה היה חשוב.

אני חושבת גם שהשהייה בממ"ד תפחית גם את נפגעי החרדה. את תגובות החרדה.

ברור.

שזה הרבה מאוד מכל האירוע. כי סטטיסטית הרבה מאוד נפגעי חרדה.

אלה אנשים שבאים מהדרום. אתם מבינים?

לא, עזוב, אנחנו במרכז גם קיבלנו. שאני צריך לראות שאמא שלי, שתהיה בריאה, בגיל מפולג, לוקחים אותה באמצע הלילה, מעירים אותה באמצע שינה.

נכון, זו החרדה.

כי היא רוצה חדר יותר גדול, היא לא יכולה בממ"ד הקטן כי זה גם ליד שירותים וכו'. בואו, אני מקווה שזה לא ניגוד אינטרסים.

זה גילוי נאות, מה לעשות?

גילוי נאות. בעזרת השם.

אתה ילד טוב.

בדיוק.

היא רואה את זה בטלוויזיה ואומרת איזה ילד טוב יש לי.

לא יודע אם משדרים את זה עכשיו, אם היא רואה את זה או לא. כן, היועץ המשפטי.

כן. ברשותכם אני אסקור את המצב שהיה קיים עד לפני הצעת החוק ומה - - -

אתה מייצג את?

שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח.

כן, בבקשה שלמה. מה שלומך? ראיתי את שמך.

לא זיהית אותי מרחוק.

אני רוצה להתחבר לנושא של תוספות ממ"דים. אני באתי במיוחד היום לפה על מנת להרים דגל אדום על תופעה שאנחנו נתקלים בה לאחרונה. כדי להוסיף ממ"דים מישהו צריך לבצע את העבודה, זה בדרך כלל קבלנים. ואנחנו נתקלים בסיטואציה שחברות הביטוח לא מוכנות לבטח קבלנים לצורכי תוספות ממ"דים. נושא של תוספות ממ"דים, בעיקר למבנים קצת יותר ישנים. אנחנו לא יכולים לבטח את הקבלנים על חבות מוצר, על אחריות מקצועית.

מה הרציונל?

מה הרציונל של מה?

של חברות הביטוח.

סיכון יותר גבוה. בעיקר במבנים קצת יותר ישנים. אז אני חושב שהבעיה היא בעיקר במבנים היותר ישנים ופחות במבנים החדשים. באתי להעלות את הסוגייה הזאת שאנחנו מקבלים לא מעט טלפונים מקבלנים שלא רוצים לבטח אותם על כל מה שקשור בתוספות.

מה הממונה על שוק ההון אומר?

לא יודע, אין לי מושג.

אם לא פניתם אליו, איך נדע?

בוא, זו סוגייה.

זה מעניין לשמוע את אותם 7,000 ממ"דים שנבנו ובנו אותם.

מה שהממונה על שוק ההון יאמר שהחברות הן חברות מסחריות ויש להם שיקולים מסחריים.

לא. אבל אתה אל תנחש מה הוא יאמר.

בסדר, אני לא. אני מעלה פה סוגייה, אני לא נגד.

אני יודע. העלו את זה פעם באחד הדיונים פה אני חושב.

אני העליתי את זה.

אתה העלית את זה. אבל אני חושב שזה לא הפורום שיושב כאן.

כן. אבל בסוף מישהו צריך לבנות את הממ"דים האלה. ואם אותם קבלנים אחראים - - -

אבל עובדה שכן בונים. יש לנו, רק לפני שבועיים שלושה משה עדכן אותנו על 7,000.

7,500 עכשיו.

זה ממשיך וקורה.

לפרוטוקול ולתשומת ליבכם.

בסדר גמור. אני חושב שכדאי להוציא על זה מכתב.

אם יורשה לי אדוני, מילה אחת בהקשר הזה של הביטוח.

כן, אתה צריך לדעת.

כן, קבלן בניין. תומר צליח, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. הקושי קיים לגבי מבנים מאוכלוסים כמו תמ"א 38/1 או תמ"א 40א/א1 שאנחנו מוסיפים ממ"דים במבנים מאוכלוסים קיימים יש חשש מאוד כבד של חברות הביטוח איך לבטח עבודה בתוך מבנים מאוכלוסים.

זה על העבודה עצמה? זה הסיפור?

העבודה. ביטוח סיכונים קבלניים בבניינים מאוכלסים.

אז תפתרו את זה, אתם מייצגים את הבונים, לא?

אני רק הסברתי את הבעיה. יש חברות שכן מבטחות. קיים קושי לקבל ביטוח. וגם אם מקבלים הוא ביטוח מאוד יקר. אבל זה המצב.

זה באמת סיכון יותר גדול, מה לעשות?

תראה, כל בנייה, גם לא של ממ"דים. כל בנייה תוספת, של מעלית בבניין קיים. אתה חוצב עכשיו. זה אותו דבר.

הקושי נובע מכך שמדובר בעבודה בניין מאוכלס.

נכון. זה לא קשור לאיזה עובדי אתה בונה את הקירות. בבקשה חברים, אלא אם כן יש מישהו שרוצה כללית. לא. הלאה.

אני אסקור בקצרה את המצב שהיה קיים עד היום ומה השינויים שבעצם מוצעים בהצעה. במצב שהיה קיים עד היום בהוראה שנקבעה מימים ימימה אפשר להוסיף בכל מבנה קיים או תוכנית קיימת שטח שנדרש לפי הוראות הדין. כלומר במקרה שלנו אפשר להוסיף זכויות בנייה, שטח לבנייה עבור מרחב מוגן דירתי או קומתי לפי השטח המינימלי שקבע שר הביטחון בתקנות. קרי במקרה שלנו נכון להיום 12 מטרים ברוטו.

בעקבות פריצת מלחמת "חרבות ברזל" בעצם נעשה תיקון חקיקה ובמקביל אליו נעשו מספר תיקונים נוספים שתכף נדבר עליהם. אבל בתיקון החקיקה בעצם נקבע שאפשר להוסיף באזורי העימות, קרי בצפון הארץ ובדרומה, בשטחים שהוגדרו, ניתן להוסיף שטח נוסף של שלושה מטרים נטו. כלומר, שטח רצפה של שלושה מטרים עבור שירותים או חדר רחצה במרחב המוגן.

למה זה או או? זה לא יכול להיות גם וגם?

זה גם וגם.

עד 12 מטרים שכולל?

לא, בנוסף ל-12. זה המצב הקיים היום. אני מתאר את המצב כיום. בנוסף לכך נעשו שלושה צעדים נוספים.

וזה רק באזור עימות.

רק באזור עימות.

חדר הרחצה רק באזור עימות.

השלושה מעבר הם לשירותים ו/או חדר רחצה.

אבל זה רק בעימות.

זה תיקון שעשינו באזורי עימות, כי זה היה תוך כדי זה. כבר אז יכולנו להבין שאנחנו נתקדם עם זה גם קדימה.

נעשו שלושה תיקונים נוספים בחקיקה שאינה חקיקה ראשית: אחד, נעשו תיקונים בתקנות הפטור מהיתר בנייה. התאפשר קבלת פטור מהיתר בנייה לצורך בניית הממ"ד והשטח הנוסף הזה. שוב, באותם אזורים. ובבניינים שהם מעל שתי קומות התאפשר מסלול של רישוי מהיר במסגרת תקנות שהותקנו. בנוסף לכך, הצעד השלישי שננקט היה אימוצה של תוכנית מתאר ארצית מיוחדת, שמטרתה להקל בקווי בנייה ותכסית בכל הנוגע לתוספת השטחים הללו. כי התברר שלמרות שיש אפשרות לקבל שטח בנייה נוסף, בהנחה שהבנייה הקיימת מנצלת את קווי הבנייה עד תום לא ניתן בעצם להקים את המרחב המוגן ללא חריגה מקווי בניין. דבר שהצריך בשעתו בקשות להקלה. דבר שמאוד עיכב והקשה מאוד על הדברים.

לכן הממשלה אימצה תוכנית מתאר ארצית מיוחדת לעניין הזה שבעצם קבעה הקלות בקווי הבניין, בין אם הקלות מובנות בתוך תוכנית המתאר הארצית שמתגברות על תוכניות קיימות ובין אם אפשרות לתת שיקול דעת לרשויות התכנון המקומיות לתת חריגה נוספת מקווי הבניין ללא צורך בפרסום הקלות.

מה גם שההקלות עכשיו כבר פחות.

לא, לא, הנושא של הקלות לממ"ד נשמרו גם היום, קיימות גם היום. למרות שבוטל מוסד ההקלות ברמה הכללית, בנושא של אפשרות לתת הקלה בקו בניין עד קו אפס, זאת אומרת, עד גבול המגרש קיימת גם היום.

רק לסבר את האוזן, אצלנו זה קיצר בארבעה חודשים את הבקשה.

זה המצב שהיה קיים עד היום. ועכשיו אני אדבר על מה שיש בהצעה.

בעצם ההצעה באה ומדברת על כך שבבנייה, אנחנו נחלק את העניין לשלוש קבוצות: בבנייה קיימת, בבניין שהוא בניין קיים, עד 29 מטרים גובה, זאת אומרת עד תשע קומות, בין אם הוא צמוד קרקע, בין אם הוא בניין משותף, בעצם יהיה שטח נוסף שאפשר יהיה להוסיף בכל רחבי הארץ שכולל שני חלקים: חלק אחד זה שלושה מטרים לשירותים ו/או חדר רחצה. וחלק נוסף של שטח נוסף, שטח שאפשר לקרוא לו חדר נוסף לממ"ד עצמו.

זה לא חדר נוסף.

שטח נוסף לחדר הממ"ד.

שטח נוסף.

שמגיע במקסימום לכמה?

שישה מטרים נטו. שלושה לשירותים או מקלחת ושלושה לחדר.

שלושה שירותים, שלושה זה. זה תשע ועוד שש.

נכון.

בנטו.

זה תשע ועוד שש.

זה למעשה מיועד למטבחון.

מה שיחליטו. אפשר חלק מהחדר או חלק מטבחון, מה שמותר לפי תקנות פיקוד העורף.

מקסימום 15 מטרים פונקציה.

נטו.

דובר אז בישיבות הראשונות אז שיש כל מיני תקנות ופיקוד העורף יאכוף אותן, של הדבקה של קרמיקות, דברים כאלה, חיפויים. אבל זה בתוך תנאי היתר.

אני יכול להגיד משהו אחד בקשר להרחבה? הרחבה של הממ"ד הקיים. אנחנו ציינו בעמדתנו הקודמת שהרחבה של ממ"ד קיים זה משהו שאנחנו לא תומכים בו. כי בסוף הוא יצוק כמקשה אחת וברגע שאנחנו בעצם מרחיבים אותו אנחנו למעשה גם יכולים לפגוע בערך שלו בצורה הומוגנית. לגבי הסיפור של להרחיב. למשל ממ"ד של חמישה מטרים שאושר לפני 30 שנה להרחיב אותו עכשיו לתשעה מטרים על בסיס זה שאנחנו פורצים את העמודים ומרחיבים אותו זה קצת בעייתי, כבוד יושב-הראש. אבל זה ניתן להסתכלות. בואו נגיד ככה, אפשר אולי לבחון מקרים נקודתיים.

יפה. לכן החוק מאפשר את זה. והכללים של פיקוד העורף בעניין הזה יחולו. אם פיקוד העורף יסבור שזה פוגע בבטיחות או במידת העמידות של המרחב המוגן אז הוא לא יאשר את זה מבחינת הכללים שלו.

אדוני יושב-הראש, אם אפשר התייחסות לפיקוד העורף. שיסביר את ההבדל בין ברזל 8 לברזל 10. גם אם לא לוקחים השבחה, אבל לפחות להטיל משהו על הקבלן שהוא ישביח בצורה משמעותית את החוזק.

הם יושבים על הדברים האלה. יכול להיות שתתקבל החלטה בעניין. ברגע שתתקבל החלטה זה יחייב.

אתם יכולים בחקיקה עצמה עכשיו. הרי אתם עכשיו עושים את המתווה. אני אומר לך אדוני יושב-הראש, אחד שמבין בזה מאוד, זה כל כך משמעותי בחוזקה של הממ"ד וגם בהיבט הציבורי. אתה גם מטיל משהו על הקבלנים. זה לא שאתה נותן להם חבר'ה, גם לא תשלמו השבחה וגם אתם לא תשתתפו במשהו.

אני לא יכול להיכנס לעובי ברזל וחומרים. אחרת יבואו ויגידו ולמה לא דלת כזאת. מה שנאמר לנו בישיבות הקודמות - - -

לסגור את זה עם פיקוד העורף.

לא צריך לסגור את זה עם פיקוד העורף. פיקוד העורף יושב על זה עכשיו, בעקבות הלקחים שקרו, איפה זה היה שחדר?

היו כמה מקומות.

גם באשקלון ובשדרות גם.

ואני קורא לפיקוד העורף להזדרז בעניין הזה.

לגבי החלון הם שינו את התקן.

בחלון הם שינו את התקן אומר היועץ המשפטי.

למיטב ידיעתי.

אבל אני אומר, בהזדמנות זאת אולי לחשוב על הגודל, כמו שביקשנו פעם קודמת.

אדוני יושב-הראש, אני רוצה לשאול בנושא הזה של הגודל. מה יקרה אם אכן יקבלו את ההצעה שלך ופיקוד העורף ובעוד חצי שנה, משהו כזה, הם יוציאו תקן חדש שזה לא תשע מטרים, זה יהיה 12 מטרים. האם במקרה הזה החוק מתייתר או שעכשיו הם יקבלו למעשה על זה עוד תוספת של עוד שלושה מטרים נוספים?

לא, זה ייכנס בתוך זה.

אז צריך יהיה איכשהו להבהיר את הנושא הזה.

יצטרכו להביא תיקון חקיקה.

כשיביאו תיקון חקיקה יהיה פה יועץ משפטי מוכשר מאוד. אני מכיר אותו באופן אישי.

לא, אבל אם פיקוד העורף מתקן לא צריך תיקון חקיקה.

צריך, כי אחרת אפשר יהיה להוסיף שלושה מטרים.

אז אני אומר אולי צריך עכשיו.

אי אפשר.

למה?

כי אי אפשר.

זה לא יעלה על.

אין לי בעיה לגדר את זה. אבל אם זה בלתי אפשרי אז זה בלתי אפשרי. כמו שאתם מסבירים לי שזה בלתי אפשרי להכין את התמ"א דרך חוק.

רק נגיד. אם פיקוד העורף יחייב חדר רטוב אז זה לא יהיה גם וגם, כי זה צבוע. אבל אם פיקוד העורף יחייב, החובה לא תהיה קשורה לחדר רטוב, אלא השטח המינימלי אז אכן יצטרכו תיקון חקיקה.

נכון.

אבל אפשר לסגור את זה עכשיו.

לא, אי אפשר. אפשר לעשות הרבה, אפשר לחשוב גם מה יקרה עם יקרו הרבה דברים.

נתן, גם אני מבקש מהם כאלה דברים ואומרים לי - - -

לא, אבל אני מאוד מאמין שהם יקבלו את ההצעה שלך.

אבל אי אפשר. אם אפשר, אני מסכים איתך, אגב. אני מסכים איתך. אני רוצה - - - והצבא ייקח לו עוד הרבה שנים, אני מכיר.

אז אני אחזור לסקירה. לגבי בנייה קיימת בעצם מה שאמרתי זה שההסדר שאפשר להוסיף שירותים בשטח של שלושה מטרים נטו ושטח נוסף של שלושה מטרים אחרים, יחול בכל רחבי הארץ על בניינים שאינם בניינים רבי קומות. כלומר, על בניינים של עד תשע קומות.

בנייה קיימת.

בנייה קיימת, אני דיברתי על בנייה קיימת.

לא, לא. אני מתכוונת ברב קומות זה בניין קיים רב קומות.

כל מה שאני מדבר זה כרגע על בנייה קיימת.

רגע.

על בניין קיים. ההסדר הזה, גם לגבי בניינים קיימים, יחול על תוספת של שלוש פלוס שלוש. שלושה מטרים שירותים, שלושה מטרים אחר. יחול על דירות - - -

אגב, השירותים חייב להיות שירותים או זה. זאת אומרת, זה לא יכול להיות תוספת בלי שירותים. זאת אומרת, השלוש לא יודע איך תהדקו את זה בתוך.

כתוב שירותים או חדר רחצה.

שכאילו לא ייצא היתר בלי זה.

שלא יוכלו להוסיף שלושה מטרים לחדר בלי להוסיף את השירותים, זאת הכוונה.

נכון, נכון. עוד יותר טוב, אני התכוונתי לחלק אחד.

לא, אם אדם רוצה להוסיף רק שירותים ולא להגדיל את החדר אתה לא יכול לחייב אותו. אבל הפוך, שלא יהיה מצב שיוסיף הגדלה של החדר בלי השירותים.

זה לא כתוב, זה לא כתוב.

אז אני אומר, אני מסביר. אתם תצטרכו להוסיף את זה בנוסח.

שאפשר להוסיף את השלושה מטרים רק אם מוסיפים שירותים?

כן. חד משמעית.

אבל לא חובה להוסיף את השלושה מטרים.

לא, ברור שלא.

לא חובה.

זו זכות.

מי שרוצה את השלושה מטרים הנוספים חייב קודם כל לעשות את השלושה מטרים הקודמים.

עכשיו שנבין, השירותים האלה הם חלק ממתחם הממ"ד, אין לו עוד דלת חיצונית למקום אחר.

אם החלטתי להוסיף את השלושה מטרים, זה ייעודם.

אם אתה רוצה לעשות ממ"ד כמו שצריך, אז א' השירותים והנקודה הרטובה מה שנקרא והתוספת באמת כדי להכניס מיטות כמו שצריך וארון כמו שצריך.

אגב, הוא יכול להוסיף רק הגדלה של הממ"ד, אבל אז הוא לא יקבל את הזכויות. הוא יכול לקחת מהזכויות שיש לו היום.

זה הוא יודע, זה הוא גם היום עושה.

אוקיי.

זה מה שנקרא "רשימה סגורה". כלומר, ממ"ד נכנס באותם שלושה מטרים הראשונים.

כן.

זה לגבי הבנייה הקיימת, הכלל. לכלל הזה יש חריג לגבי דירות קטנות.

מי שרוצה את השלושה מטרים הנוספים חייב קודם כל לעשות את שלושת המטרים הקודמים מה שנקרא.

זה שלוש פלוס שלוש, זה לא שש.

עכשיו שנבין, השירותים האלה הם חלק ממתחם הממ"ד, אין לו עוד דלת חיצונית למקום אחר.

אם החלטתי להוסיף את השלושה מטרים, זה ייעודם.

אם אתה רוצה לעשות ממ"ד כמו שצריך אז א' השירותים והנקודה הרטובה מה שנקרא ואז תוספת באמת כדי להכניס מיטות כמו שצריך וארון כמו שצריך וכו'.

אגב, הוא יוכל להוסיף רק הגדלה של הממ"ד, אבל אז הוא לא יקבל את הזכויות. הוא גם יכול לקחת מהזכויות שיש לו היום.

זה הוא יודע. זה הוא גם היום עושה.

זה מה שנקרא רשימה סגורה. כלומר ממ"ד נכלל באותם שלושה מטרים הראשונים.

זה לגבי הבנייה הקיימת, הכלל. לכלל הזה יש חריג לגבי דירות קטנות.

לא, לא.

סליחה, בבנייה קיימת אין לנו, נכון. בנושא של בנייה קיימת אין לנו את החריג הזה שתכף נדבר עליו. בנוסף לדבר הזה נדרשים תיקונים. כדי שזה יהיה אפקטיבי הדבר הזה יצטרכו לעשות תיקונים בתוכנית המתאר הארצית ובתקנות הרלוונטיות, תקנות הפטור ותקנות הרישוי מהיר. נדבר על זה בהמשך, אני רק בסקירה כללית כרגע איך לעשות את התיקונים הללו. זה לגבי בנייה קיימת. כל התוספות הללו יהיו פטורות מהיטל השבחה. זו הקבוצה הראשונה.

הקבוצה השנייה היא בצד השני של הסקאלה. אלה תוכניות חדשות. בתוכניות חדשות שטרם אושרו ההסדר כולו לא יחול, למעט נושא היטל השבחה שתכף אני אומר. כלומר, בתוכניות חדשות שיאושרו לאחר תחילת החוק לא תהיה תוספת נוספת, כי ההנחה היא שמוסדות התכנון רואים את החוק, רואים את כוונת המחוקק. ואם הם ירצו להכניס בתוך התוכניות תוספות של שטח נוסף לממ"ד או שטח לשירותים הם יצטרכו לעשות את זה בצורה ברורה בתוך התוכנית. ההוראה היחידה שתחול בהקשר הזה זה פטור מהיטל השבחה. על תוכניות חדשות לגמרי.

בעצם זה יכול להגיע ל-25% משטח דירה קטנה. הברוטו.

כן. זה יכול גם להגיע, היום הדירה הכי קטנה שאפשר לבנות זה 35 מטרים, זה יכול להיות אפילו יותר ממחצית הדירה, כן.

דירה קטנה תהיה, ההגדרה של דירות קטנות - - -

עד 80.

רגע. אז זה לא יחול.

רק פטור מהיטל השבחה.

ולא על דירות קטנות או לא קטנות.

זה לא משנה.

זה לא רלוונטי, אין שום תוספת.

זה לא משנה כי אין תוספת. אוקיי.

אבל אדוני יושב-הראש, פה זה כבר משמעותי, לפי מה שאני מבין. אני אשמח אם תסביר לי, תומר. אם אתם מחילים את זה על דירה שהיא 50 מטרים ונותנים להם 40% זה אומר שאתם מבטלים לנו את ההיטל ההשבחה אם וכאשר יש, או את ההיטלים ב-40% בדירות הקטנות. אתם חייבים להגביל את זה בדירות מעל ארבע חדרים, משהו. כי במידה ולא מה הועילו חכמים בתקנתם? זה כבר פריצה מטורפת.

אתה מדבר לא על תוספת לבניין קיים.

אני הייתי באמצע הדברים. תקשיב עד הסוף אז אולי.

תקשיב רגע עד הסוף, דקה.

אני אשמח.

בתוכניות חדשות, כפי שאמרתי, לא תהיה אפשרות להוסיף שטח מעבר למה שהתוכנית נתנה. לגבי היטל השבחה יש הבחנה בין דירות קטנות לדירות גדולות. דירות ששטחן עד 80 מטרים, כולל ממ"ד בסיסי ויוסיפו את השטח הזה במסגרת התוכנית - - -

את השלושה מטרים.

יהיה פטור מהיטל השבחה.

יהיה פטור על השלושה.

בדירות מעל 80 יהיה - - -

על שישה מטרים.

ובדירות קטנות?

שלושה מטרים.

שלושה מטרים?

כן.

על 12 יש לו הרי פטור גם היום לפי החוק.

זה לא 40%. על ה-12 היום יש לו פטור.

בדירות קיימות בפועל, אם אתה מוסיף, אם היום דירה של 40 מטרים, 35 מטרים, ואתה תוסיף עליה עכשיו את הממ"ד עם כל התוספות אתה תוסיף לו עוד כמעט 19 מטרים, אז זה יוצא - - -

אבל את זה אתה עושה גם היום. אתה נותן להם 12 מטרים.

רק לומר שבתוכניות חדשות התוספת הזאת לא מגדילה את זכויות הבנייה של השטח העיקרי.

אגב, חלק גדול מההשבחה לא קיימת - - -

בתוכניות חדשות התוספת הזאת לא מגדילה את זכויות הבנייה של הייעוד המרכזי.

נכון.

לפי התוכנית.

של מגורים. רק מה שהיה עד עכשיו בחוק.

התוכניות שאושרו עד היום.

כן, כן. שזאת הנקודה בעצם.

בחלק גדול מהמקרים כל הסיפור של היטל השבחה בכלל לא חל בגלל שיש הרחבת דירה עד 140 מטרים? כמה זה?

כן, 140.

אז זה כמעט לא רלוונטי.

עכשיו אני אעבור לקבוצה השלישית והיא קבוצת הביניים. קבוצת הביניים אנחנו מדברים על מצב שבו יש לנו תוכנית שאושרה לפני תחילת החוק, אך טרם מומשה. כלומר, מגרש ריק שיש לגביו תוכנית קיימת. במצב הזה ההסדר שמוצע הוא שבעצם אפשר יהיה להוסיף את השטחים במסגרת התיקון המוצע.

שוב, לפי דירות קטנות וכו'.

בהבחנה שאמרנו בין דירות קטנות לגדולות. והיטל השבחה גם, אותו הסדר. כלומר, בדירות קטנות עד שלושה מטרים פטור.

אבל פה זה גם יהיה זכויות.

שוב, במקרה הזה אפשר להוסיף את הזכויות. לא יהיה אפשר לחרוג מקווי הבנייה שנקבעו בתוכנית אלא במסגרת הקלה.

להוסיף את הזכויות של השישה מטרים.

את זכויות בניית השטח.

אם זה נכנס.

או שיצטרכו לבקש הקלה. אפשר לבקש הקלה.

אנחנו מאפשרים פה גם לבניין שעבר אישור, לפרויקט שעבר אישור ועכשיו הוא רוצה כן לעשות את התמהיל הזה של התוספות והכול, הוא יוכל בתוך קווי הבניין.

אבל זה במהות כמו תוכנית חדשה.

לא.

במה זה שונה?

אפשר להוסיף שטח.

אוקיי. למה?

התוכנית הגבילה אותו כבר בשטח.

אם אין לו היתר - - -

התוכנית הקיימת לא לקחה בחשבון את זה.

לא לקחה בחשבון את הגידול.

והתוכנית החדשה היום היא לוקחת בחשבון את הדבר הזה.

יאללה חברים.

רגע, בני רצה לתקן משהו.

לא, תקנות סטייה, גם הישנות וגם החדשות שמאפשרות הרחבת ממ"ד עד קו בניין אפס מדברות על בניין קיים ולא על בנייה חדשה.

אוקיי. בסדר, אז במסגרת קווי בניין. זאת אומרת אי אפשר לבקש הקלה. תודה על התיקון.

אדוני יושב-הראש, אני עדיין רוצה להעלות את הנושא הזה של המתנה הציבורית. לא בהכרח שזה כסף או משהו ששווה למשהו שהוא ערכי. אז אמרתם לגבי הברזל לא ניתן. אולי לעשות את מועדון הדיירים ממוגן, שייתן למי שמסתובב בחוץ וצריך להיכנס, להיכנס למרחב מוגן. תראה, אני מבין - - -

אני מציע לך לא לשאול ולעשות מה שאתה עושה בדרך כלל.

כן, כדאי לא לשאול.

אני אומר עוד פעם.

יותר לרמוז לך מזה? אבל אם אתה שואל אותי אם זה דבר נכון כראש עיר? כן. אתה עושה גם מקום כינוס שהוא יכול.

בסוף יהיה מקלט גם, מקלט ציבורי.

אתה יכול לקחת את הילדים, לעשות להם - - -

אנחנו כל כך למודי ניסיון. אני אומר את זה מתוך ניסיון. כי אנחנו כל הזמן מסתכלים סביב זה.

לך בכוחך זה והושעת את ישראל.

נו, ברוך השם. בינתיים כבר עולה להצבעה בקריאה שנייה.

אתה לא מצביע אבל.

אחרי שהצגתי אני חושב שאפשר לעבור להקראה ואחר כך לשמוע הערות.

אגב, מה שתומר אומר זו חקיקה נפרדת.

חברים, בואו, יש לנו עוד יום עבודה היום.

תומר, רק שאלת הבהרה. אמרת 80 מטר דירה קטנה, כולל ממ"ד בסיסי. זאת אומרת הכוונה היא שזה רק כולל הממ"ד של התשעה מטרים. זאת אומרת הדירה היא, אנחנו מדברים על דירה קטנה של 83 מטרים למעשה בפועל, אם היא לוקחת את הממ"ד המוגדל.

אם היא תיקח את הממ"ד המוגדל אני מבין שכן.

83 מטרים.

83 מטרים, כולל שירותים, כן. היא תוכל להגיע עד 83.

אני רציתי 75 מטרים.

לא, אני הייתי מציע 80 מטרים כולל הממ"ד. בסיסי או מוגדל.

בסדר, אתה רצית 79-78.

אני מוכן.

האמת שזו הייתה כוונתי מלכתחילה. אבל נתן חלק עליי.

יש בעיה עם זה?

הוא מתנגד.

לא, למה?

הוויכוח הוא עקר אתה אומר.

טוב. אני מקבל את דעת מטה התכנון. כאשר נתן יחזור תלבן איתו את הנקודה הזאת. אני בעד, אני גם חשבתי.

אדוני בעד מה? לא הבנתי.

להגביל את זה.

מקסימום 85.

אני רוצה לשמור על תמהיל של דירות קטנות עם שירותים. אבל בסדר, אני לא יודע בדיוק.

זאת אומרת בעצם אנחנו מדברים על 74 מטרים פלוס עוד שישה, 80 מטרים זה הגבול העליון.

לא, לא.

זאת לא ההצעה. אפשר להחליט מה שרוצים, אבל זאת לא ההצעה כרגע.

מה היא אומרת לטעמך?

זה לא לטעמי.

תסביר את ההצעה קודם, לא לטעמך, אלא לפי מה שהיא.

ההצעה של דירות שגודלן לפני תוספת הממ"ד, התוספת של השישה מטרים, הוא עד 80 מטרים כולל הממ"ד הבסיסי, בין אם הוא בנוי ובין אם אינו בנוי. אם גודלן עד 80 מטרים יוכלו להוסיף רק את השלושה מטרים. אם גודלן מעל 80 מטרים יוכלו להוסיף שישה מטרים.

זה כבר יחסית דירה די גדולה.

זאת ההצעה. אפשר לשנות אותה איך שרוצים.

אם הרעיון לבנות דירות קטנות - - -

אבל זה הרעיון. הרעיון הוא שדירה גדולה אני חושב שצריכה גם את השירותים וגם את השלושה הנוספים.

נכון. והיא תגיע ל-86.

דירות קטנות אני רוצה לשמר רק עם השירותים והממ"ד הקיים.

ודרך אגב, כל אחד יכול גם לבנות 80 מטר ממ"ד. יש פה את המינימום. אני אומרת, עדיין יכולים להחליט שבונים ממ"ד יותר גדול.

את כל הדירה.

בכל דירה, נכון.

לא, את כל הדירה.

נתן חזר. אתה רוצה לחדד את השאלה שלך עוד פעם?

לא, אני את התשובה של תומר הבנתי מצוין.

הבנת. אז הלאה. גמרנו, די. יש לי עוד ותמ"ל היום על הראש. הקראה בבקשה.

תיקון סעיף 145ב1
2.
בסעיף 145ב1(ה) לחוק העיקרי, המילים "באזור עימות" – יימחקו.

זה רישוי מהיר, נכון?

זה רישוי מהיר, כן.

כלומר, כפי שאמרנו, נדרש שאפשר יהיה לאפשר מסלול של רישוי מהיר בבנייה של מעל שני מטרים שהיא לא פטורה מהיתר, כדי שאפשר יהיה להוציא את ההיתר בהליך מהיר. כרגע ההגבלה בחוק הייתה שהמסלול הזה יתאפשר רק באזורי עימות ולכן מוצע שהוא יחול גם בכל רחבי הארץ.

נשאלת השאלה לגבי תיקון התקנות בהתאם לתיקון המוצע.

אז בעניין הזה, ברשותכם. יאשי, ממינהל התכנון. רק תיקון קטן. לא מדובר ברישוי מהיר, אלא בהליך רישוי מקוצר.

מקוצר.

ואנחנו נבדוק את התיקון שנדרש בתקנות רישוי מקוצר.

כרגע הנוסח מחיל בעצם את התיקון גם על התקנות. אני אבהיר בהמשך.

אז אם כך פתור.

אם אין בעיה. נגיע לזה, בסדר, כי יש לנו את הנושא של התמ"א שהוא יותר זה. אז נגיע לשם בהמשך. בכל מקרה, פה מוצעת המסגרת הנורמטיבית שתאפשר את התאמת התקנות לעניין הזה. של הרישוי המקוצר, סליחה.

תיקון סעיף 151
2.
בסעיף 151(ג) לחוק העיקרי -



(1)
בפסקה (2) -




(א)
בכל מקום, המילים "באזור עימות" – יימחקו.




(ב)
אחרי "חדר רחצה" יבוא "וכן תוספת של עד 3 מ"ר של שטח רצפה";




(ג)
ההגדרה "אזור עימות" – תימחק.



כאן אנחנו נצטרך להבהיר שאי אפשר בהמשך למה שנאמר קודם שאת שלושת המטרים הנוספים שאינם חדר רטוב יהיה אפשר להוסיף רק במידה והוספת את החדר הרטוב.



(2)
אחרי פסקה (2) יבוא:



"(3)
הוראות פסקה (2) לעניין תוספת של עד 3 מ"ר של רצפה שלא ישמשו לחדר שירותים או חדר רחצה לא יחולו לעניין מרחב מוגן בדירה קטנה בבניין שטרם החלה הקמתו; בפסקה זו, "דירה קטנה" – דירה ששטחה הכולל המותר לבנייה לא עולה על 80 מ"ר ובכלל זה שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן דירתי שנקבע כאמור בפסקה (1).

כן הייתי רוצה לשמוע את עמדת יו"ר מטה התכנון לגבי האם זה צריך להיות 80 במקסימום או 83 במקסימום. כי ברגע שאתה מוסיף שלושה מטרים על החדר הרטוב זה הופך להיות דירה של 83 מטרים.

הרעיון הוא שדירות קטנות אנחנו לא רוצים ליקר את המחיר שלהם, אז דירות קטנות שהן עד 80 מטרים בהגדרה לא יקבלו תוספת.

הם יקבלו תוספת של שלושה מטרים חדר רטוב.

לרטוב, הם לא יקבלו תוספת נוספת.

אז בעצם הם יוכלו להיות 83 מטרים.

הם יכולים להיות עד 83 מטרים, כי זה הולך לפי 80 מטרים לפי התוכנית, לפי מה שהיה בתוכנית.

לפי מה שהיה מקובל בפרקטיקה.

אלמלא היה את התוספת. הדירות האלה של עד 80 יכולות להגיע עד 83. זו המשמעות.

הלאה.

הערות נוספות לסעיף? זה הסעיף המרכזי.

הערות בבקשה לסעיף הזה. כן?

מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אנחנו מתנגדים בעצם לקביעה שלפיה הסעיף הזה יחול מחוץ לאזורי קווי העימות.

הכול? גם הרטוב וגם התוספת?

לדעתנו הנושא הזה צריך לבוא בתכנון סדור, בוודאי ובוודאי במבנים קיימים. במבנים חדשים זה לא רלוונטי. תוכניות חדשות שמאושרות זה לא רלוונטי, כך שמענו היום, וזה נכון וצודק שזה לא יהיה בתוכניות חדשות כיוון שמוסד התכנון שקל את כל השיקולים.

בגלל הערות שלכם הורדנו את זה.

אבל גם במבנה קיים צריך הליך תכנוני סדור בנושא הזה, בשונה מהליך הרישוי שאנחנו בהחלט סבורים שזה טוב לקיים אותו ברישוי מקוצר, גם כאשר מדובר בבנייה מחוץ לאזור קווי העימות. כאשר מדובר בהליך התכנון אנחנו חושבים שצריך לעשות את זה בצורה יותר מסודרת במבנים קיימים. אני מזכירה שהמרכז הצפוף, במובחן מאזורי קווי העימות, הוא צפוף מאוד. הרבה פעמים בנייה לא יכולה להתקיים, כיוון שזה ממש כבר נכנס לתוך קווים של מגרש אחר. גם אם היא קיימת בתוך גבולות המגרש יש לה השלכות מאוד משמעותיות ולדעתנו ההליך התכנוני צריך להתקיים בצורה מלאה.

אפשר להתייחס? עומר ברון, אגף תקציבים.

מבלי להתייחס לעניין איבוד ההכנסות של הרשויות המקומיות - - -

עוד לא העלינו, אז לא התייחסתי.

בסדר גמור. אני אשאיר גם לכם, אני יודע. אני גם אתייחס בחלוקה לקבוצות. לעניין החלוקה, בתוכנית ישנה במבנה קיים אנחנו חוששים שזה יכול למנוע התחדשות עירונית וכן מטפל בעניין של הממ"ד. מצד שני, זה לא מטפל בעניין של רעידות אדמה. אז כן יש פה איזה משהו.

לא מדויק. כי כאשר עושים ממ"דים בדרך כלל יש גם חיזוק.

אבל זה הגדלה.

נאמר בצורה חד משמעית על ידי גורמי המקצוע בוועדה עשרות פעמים. עשרות פעמים.

הלאה. אני אלמד אותך משהו, אתה בא מהאוצר, אתם לא לכלכתם ידיים, אז אני כן. כשאתה בא ולוקח בניין, נגיד שיש לו שלושה אגפים או ארבעה אגפים ואתה שותל להם ארבעה מגדלים גרעיניים בטוניים, עם איזה קישור קטן, אתה גם זה. לפעמים גישור גדול - - -

אני לא חושב שזה עומד בתקן החדש.

זה עומד ועומד, מדוע לא?

אבל אני שמח שהאוצר מדברים על דברים תכנוניים, זה בסדר.

מדובר על הגדלה או תוספת על קיים? על ממ"ד קיים?

על קיים הוא מדבר.

לא, זה דיברתי על קיים.

תוספת על ממ"ד קיים.

בניין קיים.

לא, לא, בניין קיים.

ממ"ד קיים זה כמעט לא רלוונטי.

כן, בדיוק.

לעניין תוכנית ישנה במגרש ריק, אני לא כל כך מבין למה יש את ההבדל בין זה לבין תוכניות - - -

אגב, אתה יודע מה, אני רוצה לומר לך שנדמה לי, יתקנו אותי אם אני טועה, שאם אותו בניין באשדוד, המפורסם שאנחנו מכירים, שהוא של תשע-עשר קומות, משהו כזה. לא אשדוד, בת ים, סליחה. פתח תקווה זה היה בניין חדש, הוא באמת נפצע. לא מורידים אותו.

אולי כן, אולי לא.

בת ים זה 12 קומות, פתח תקווה זה 22 קומות.

אני לא יודע למה ההגבלה שלנו של תשע, אני לא יודע. אולי כדי להיכלל בתוכנית המהירה יותר?

גם אין בניינים בתקופה ההיא שנבנו.

הנה יש בניין שהיה בבת ים.

יש בתים משנות ה-70 בהחלט של 15-16 קומות.

אני חושב שאם היו עושים לו ארבעה, הרי זה בניין H כזה נדמה לי, נכון?

זה בניין צלב כזה. בצורת פלוס.

אם היו עושים לו שלושה מגדלים לדעתי התוצאות היו נראות אחרת. לא חגיגה, אבל אחרת.

בבת ים אם היה שם ממ"דים הבניין היה נהרס כמו שהוא נהרס, אבל מגדל הממ"דים לא היה קורה לו כלום.

ולא היו מתים אנשים.

כי מולו, לדוגמה, בדיוק מול הבניין הזה יש בניין שסיימו כרגע תמ"א 38/1, הוא במרחק ארבעה-חמישה מטרים ממנו. חטף את כל ההדף. בתוך הדירות עצמן זה חורבן. חורבן טוטאלי. אבל בתוך הממ"דים כלום, אין שריטה. אבל צריך לדעת לקחת בחשבון שהרס שנעשה מפגיעה של טיל זה לא הרס שנעשה מרעידת אדמה. זה סוג אחר, זה משהו אחר לגמרי.

ברור.

כי זה פועל מהקרקע.

להזיק לרעידת אדמה זה לא יזיק.

לא, לגבי רעידת אדמה יש קונסטרוקטורים שאומרים שהתמ"א של התוספת לא תעזור, כי מה שיקרה שכל החלק הפנימי יקרוס פנימה. אני לא קונסטרוקטור, אבל יש דעות לכאן ולכאן.

מגדל הממ"דים, שהוא לפחות יעמוד ברעידת אדמה, המגדל עצמו.

המגדל. אבל הבעיה היא שברעידת אדמה לא בטוח שבן אדם יידע להיכנס לתוך הממ"ד. בטיל אתה מקבל אזעקה, אז יש לך זמן להיכנס.

לא, יש התרעות גם ברעידת אדמה.

אגב, התרעה ראשונה שקיבלנו ב-"עם כלביא" היה רעידת אדמה.

נכון.

זו הייתה טעות, אבל בסדר.

זו לא הייתה טעות, כי זה הדבר היחיד שהיה להם מוכן כדי להגיד להתקרב לאיזה שהוא מקום, אני חושב.

היו עושים אותו בצורה גאומטרית כמו מגן דוד אז היה הרבה יותר חיזוקים. למגן דוד יש הרבה יותר חיזוקים.

אם היית מהנדס היינו נראים אחרת.

גם היינו מרוויחים יותר.

הלאה.

לעניין תוכנית ישנה ומגרש ריק אני לא מבין את ההבדל בין זה לבין תוכנית חדשה. בפועל אם אני מבין נכון, מה שאנחנו עושים זה נותנים שלוש פלוס שלוש זכויות בנייה. מן הסתם הקבלנים יבנו אותם בממ"ד ובפועל יקבלו עוד זכויות בנייה עיקרי שפשוט אם אין להם מגבלת גובה יממשו אותם כלפי מעלה.

אין דבר כזה.

אבל זה לכן בדיוק העניין.

אז מה נותן השלוש פלוס שלוש? יש את הפטור מהיטל השבחה.

נותן להם את האפשרות ונותן להם תמרוץ. גם בתוך קווי הבניין ולא לשלם היטל השבחה. זה בדיוק התימרוץ של היטל השבחה.

לא, היטל השבחה אני מבין. מה נותנות זכויות הבנייה הנוספות?

פה במקרה הזה אני לא יודע אם זה נותן לו כרגע.

אין זכויות. אם הם חורגים.

במצב שהוא בתוך זה יכול להיות שהוא יכול לשחק עם זה.

ישתחררו שטחים. בפועל אנחנו פשוט נותנים זכויות בנייה נוספות.

זה לא מדויק.

זה לא בלתי מוגבל.

אני אומר, בהינתן.

התוכנית כבר נקבעה. נקבע גובה הבניין.

קודם כל, אם יש לך תמהיל אתה חייב לעמוד בתמהיל בלי שום קשר. וזה לא באמת, הרי גם היום כשאין תוספת של הממ"דים אתה יכול לבוא להחליט שהדירה שתכננת אותה בתכנון הראשוני שלך של 100 מטרים לא תהיה 100 מטרים, היא תהיה עם 90 מטרים. אין פה איזה אמירה או משהו. זה שהוא משחק, אפשר לעשות ספקולציות. הרי כדי לקבל את הזכויות האלה בסופו של דבר צריך בפועל להגדיל את הממ"ד ל-12 מטרים ולעשות את השירותים ואת המקלחת. אם הוא עושה את זה, מה שהוא עושה משחקים אחר כך, בסדר.

אבל מר אלנתן, הוא מקבל עוד שישה מטרים. בסוף בנטו.

נכון. אבל בשביל לקבל אותם הוא חייב לעשות שירותים ומקלחת וממ"ד יותר גדול, הוא חייב.

נכון. אבל יש כאן כן השבחה, שלא תתבלבל.

זה תוספת לשטחי השירות, זה לא לעיקרי.

בעוד חודש בערך כבר הכול יהיה בשטח כולל. אין עיקרי, אין שירות, אין זה. בתוכניות החדשות שכבר היום מתקדמות כולן מדברות בשטח כולל. זה שבכלל קבעו את הממ"ד מההתחלה כשטח שירות זו בכלל שאלה.

כי בעבר כשהוא היה שישה מטרים או חמישה מטרים הוא היה חדר ארונות.

זה היה מחסן.

נכון, בבית שלי לא חשבתי להגדיל אותו.

משרד המשפטים רוצה משפט קצר.

אני רק רוצה לחזור על עמדתנו שהוצגה בתחילת הדרך. אני רוסלאן מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אנחנו סבורים שבהיעדר אמירה מקצועית של פיקוד העורף שצריך לשנות את הסטנדרט, את הגודל של הממ"ד, אין שום הצדקה לעשות עוד הקלה במישור התכנוני. זאת אומרת, אז בתחילת הדרך כשההטבה הזאת, "ההקלה" הזאת נקבעה בחוק התכנון והבנייה נבעה מזה שפיקוד העורף בא ואמר שזה הסטנדרט הנדרש וזה הגודל הנדרש לממ"ד. כאשר פיקוד העורף לא משנה את העמדה המקצועית הזו לטעמנו אין שום הצדקה לעקם את המסלול התכנוני ולאפשר את הדבר הזה מבלי שהדבר ייחשב סטייה מתוכנית. תודה.

אני רק מנסה לשחזר את ההיסטוריה ואומר שגם בעבר ב-1992, אני לא יודע מה התחיל לפני מה. זה לא התחיל עם פיקוד העורף לפני התכנון. זה התחיל התכנון, דיברו, ואז פיקוד העורף אמר מה הדרישות שלו, לדעתי. לכן אני לא רואה שום בעיה בקושי המשפטי הזה.

יש עוד הערות למישהו? לא. הלאה.

אני עכשיו חייב לומר שבמסגרת ההערות שנשמעו פה עלתה כהערת אגב אמירה שלא נתנו את הדעת עליה והיא שאלת תמהיל הדירות. כלומר, אם יש תוכנית שקבעה תמהיל דירות מסוים בתוכנית התוספת הזאת עלולה לשבש את תמהיל הדירות וקיומו של תמהיל הדירות עלול למנוע את מימוש התוספת. כלומר, אם יש לנו דירות של עד 80 מטרים והתוכנית קבעה שצריכות להיות 20% דירות כאלה וזה מה שבנו, הם לא יוכלו להוסיף כיוון שהן הופכות להיות דירות גדולות.

על איזה בנייה? אתה מדבר על בנייה קיימת?

גם וגם וגם.

אני לא נכנס לזה, דיברנו על זה.

לא. אם יש בנייה קיימת שנקבעה לפי תוכנית שבה נקבע תמהיל דירות.

אבל עבר 20 שנה.

אבל התוכנית בתוקף.

לא.

מה לא, לא?

תומר, בתים שאין בהם ממ"דים אלה תוכניות ישנות שבהן לא היו עושים תמהילים בכלל.

עכשיו שמעתי את ההערה, אז אני צריך להתייחס אליה.

אוקיי, בוא נתייחס.

תומר, בבנייה הישנה לא היה בכלל תמהיל דירות.

אני לא יודע.

אנחנו יודעים, מכירים.

אני לא יודע. אתה יכול להגיד במאה אחוז?

תוכניות מלפני 30 שנה.

לא 30 שנה. 20 שנה ו-10 שנים.

למה? בתים של 10 שנים?

כן. רוצים להגדיל.

להגדיל את הממ"ד הקיים שלהם?

נניח. או 20 שנה.

אז מה הבעיה?

אתה יודע שלא הולכים להגדיל.

או במגרש ריק שעוד לא נבנה. תוכנית מלפני 10 שנים והבניין עוד לא נבנה.

מגרש ריק זה משהו אחר.

עדיין, התמהיל לא אמור לפגוע בזה.

בוודאי שכן. כי אם עכשיו התוכנית אמרה שצריך לעשות דירות עד 80 מטרים.

זה לא כולל את התוספת.

מה זה לא כולל? אז צריך להגיד את זה. אין בעיה.

תגיד.

אם צריך משפטית לומר את זה, זה ברור מבחינתנו.

מה פירוש לא כולל את התוספת?

זאת אומרת שהתוספת לא תשפיע על תמהיל הדירות כפי שנקבע, זה לא יבוא בחשבון השינוי.

אתה לוקח בחשבון את התמהיל לפני התוספת.

וזה בסדר גמור. אנחנו מסכימים. השאלה, אני סבור שצריך לומר את זה במפורש.

ואז מה זה אומר?

לא, אני אומר, אם אמר מר אלנתן שמבחינתו מבחינה מהותית מקובל שבחינת התמהיל נעשית לפני התוספת.

אתה עומד בתמהיל של ה-80 מטרים.

אבל זאת הכוונה.

אני לא רוצה לפגוע בתמהיל.

לא, אתה עומד בתמהיל של 80 מטרים, בפועל בונה 83.

נכון.

אני מסביר.

לא, מסביר הבנתי. אני שואל, זה מונע ממני לבנות?

אם אתה לא תקבע הוראה מפורשת בעניין הזה שתתגבר על הוראת התוכנית.

אז תקבע הוראה מפורשת.

תעלה שאלה. אני רק לא בטוח שצריך לכתוב את זה. אבל בסדר, אין שום מחלוקת מהותית. אני רק אגיד, השאלה הזאת יכולה להתעורר גם היום בתוספת של 12 מטרים בדירות ישנות.

נכון.

לא, אבל היא מחויבת. אתה לא יכול, זו הוראת דין מחייבת.

נכון, אבל איך זה כתוב בנוסח עצמו? כתוב תוספת של 12 מטרים יראו כהיתר תואם תוכנית, לא סטייה מתוכנית. אותו נוסח כתוב גם על השטח הנוסף, שרואים את זה כהיתר תואם את החוק.

אם אתם סבורים שאפשר בדרך של פרשנות.

לא, אז אני אומר, שוב, אין פה שום ויכוח מהותי.

נכון, אני מסכים שאין ויכוח מהותי.

נבחן את זה האם כשהחוק אומר לא יראו כסטייה מתוכנית תוספת לדירה, לכאורה זה אומר גם בנושא התמהיל.

אני חושב שאם פרשנות זו מקובלת גם על כלל הגורמים הרלוונטיים.

נתייעץ עם חברינו במינהל התכנון.

בסדר, אבל תעשו זאת עכשיו.

כן, אבל אני רוצה לדעת רק דבר אחד: האם זה בסוף עלול למנוע? זה לא פוגע בשירותים. השלושה של השירותים?

אז אני מסביר. אין מחלוקת מהותית, מסתבר, ביני לבין מטה התכנון בנושא שהתמהיל נבחן לפי המצב הקודם. לפני התוספת, לא של השלושה ולא של השלושה נוספים. ואז זה לא משנה.

הבנתי. אז גמרנו.

אבל השאלה היא אם צריך לומר את זה במפורש או לא?

אם צריך תתקן.

נכון.

אני אגיד לך מה אני לא רוצה, תמשיכו את הפינג-פונג המשפטי שלכם, תהנו מכל רגע. אני מה שאני לא רוצה שזה בסוף יגביל לי את הסיפור.

לכן העליתי את זה.

מצוין. תעשו כל לאל ידכם שזה לא יגביל. וזה לא יגביל. הלאה. עוד משהו?

לא, אנחנו נקריא את ההמשך.

בעצם ברגע שעכשיו ייכנס - - -

אבל זה משפטנים.

לא, העניין הזה שאין שטחים עיקריים, שטחי שירות, שטחי ממ"ד, שהכול נכנס לאותה תכלית, בפועל יש עוד שלושה מטרים בתוכניות בכלל שיהיו פטורות. הן צבועות. אבל בסדר, גם כל תא שירותים יכול להיות צבוע.

אגב, גם היום בכל התוכניות, חשוב לדעת שהיום בכל התוכניות אין שטחים לממ"דים. יש את התוכניות עם הפרדה בין שטחים עיקריים לשירות, בטבלה. יש לך שטחים לשירות שהם כוללים בתוכם את חדר המדרגות ואת הממ"ד. הכול כלול.

אבל אני אומרת שבפועל בסוף, אחרי שתהיה שפה חדשה של עולם התכנון וזה הכול יהיה שטחים בכלל, יהיה פלוס שלוש.

זה לא יהיה פלוס שלוש.

כן, זה כן יהיה.

אם הוועדה תרצה.

הכול פתוח. הם יושבים על השולחן ומשרטטים את הכול.

למעשה מה שאנחנו נראה כנראה בתוכניות חדשות זה שטח כולל של דירה. יגידו הדירות פה הן 20 דירות של 100 מטרים, חמש דירות של 30 מטרים וכך וכך.

אבל כאשר יגידו לך 20% דירות של 80 מטרים זה יהיה בפועל 83.

לא, לא. לא בחדשים.

לא בחדשים.

במה שקיים היום. בתוכניות שקיימות היום, לפני בנייה.

היזם יוכל לייחד בתוך הדירה, נניח שנקבעו דירות של 100 מטרים, הוא יוכל לייחד 20 מטרים לממ"ד והם יהיו פטורים מהיטל השבחה.

הלאה.

אפשר להתקדם? אוקיי. אני מציע שנדלג על סעיף הפיצויים, כי הוא קשור לסעיף התחולה של התמ"א. כאשר נדבר על איזה הוראת תמ"א תהיה כאן אז אנחנו נגיע לזה בהמשך. אני מציע שנעבור לנושא של היטלי השבחה כרגע.

סעיף 5. בגלל המספור. בעמוד 1.

תיקון התוספת השלישית
5.
בתוספת השלישית לחוק העיקרי, בסעיף 19(ב)(9)(ג), המילים "באזור עימות" – יימחקו.

תיקון חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה)
6.
בחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה), התשפ"ד-2023 -



(1)
בסעיף 11 -




(א)
במקום כותרת השוליים יבוא "תיקון סעיפים 145ב ו-145ג";




(ב)
במקום הרישה יבוא "בחוק העיקרי –";




(ג)
בפסקה (1), המתקנת את סעיף 145ב(א)(2) לחוק העיקרי, אחרי "התשי"א-1951" יבוא "וכן שטח נוסף כמשמעותו בסעיף 151(ג)(2)";



(2)
סעיף 12 – בטל.

מה שאנחנו עושים פה בסעיף הזה בעצם אנחנו הופכים הוראות שעה, כיום בחוק יש הוראות שעה שהתייחסו לתקופת המלחמה בנושא פטור מהיתר בנייה ורישוי בדרך מקוצרת שחלו על ההסדרים שקבענו באזורי העימות. ההוראה כאן בעצם באה לומר שההוראות האלה יהפכו להוראות קבע בנושא הפטור מהיתר ורישוי בדרך מקוצרת לגבי תוספת הממ"דים והשטחים הנוספים.

הערות? אין. הלאה.

אני אדלג על סעיף 7 וסעיף 8.

למה לדלג? בואו נגמור את הכול כבר.

אבל כן מוקרא הסעיף, אני מתנצלת. פשוט הייתה פה איזה - - -. כן הוקרא הסעיף שנוגע לפטור מהיטל השבחה.

נכון, נכון.

אז אני כן צריכה להתייחס לזה.

רשות דיבור, מירה סלומון.

תודה רבה. אנחנו מתנגדים למתן הפטור בלא שיפוי מדינה. אנחנו פנינו גם ליושב-ראש הוועדה במכתב בנושא הזה. אנחנו סבורים שהצורך בהיטלי השבחה לטובת מימון הצרכים הציבוריים הוא לא יכול להיות מופטר במקרה הזה. לא מדובר בנושא שהוא מציל חיים, כפי שקבוע בממ"דים הרגילים שמאושרים על ידי פיקוד העורף.

אני חולק עלייך בחלק הזה.

אלא בצרכים נוספים. לא, בצרכים נוספים שהם חשובים.

לא, לא, הוא מציל חיים.

אז הם היו מעדכנים את הנהלים אם זה היה מציל חיים.

בדיוק. אם הם היו סבורים שזה הנדרש.

הלוואי שהמדינה שלנו תהיה כל כך מהירה שמשהו שהוא זה מיד מתקנים. הצבא יושב על המדוכה, יעברו עוד כמה טילים חדשים שיבואו לנו בסיבוב, כמה כטב"מים שישאירו אותנו בחדרים שמונה שעות וירוץ אחריהם לחפש אותם. חבר'ה, נו, אל תהיו אבו-עלי כזה.

ובכל זאת.

כן, בבקשה.

אנחנו צריכים לתת אמון באנשי המקצוע שעושים עבודה מקצועית.

בוודאי.

צריכים לתת בהם אמון.

גם בחברי הוועדה.

כמובן. ובעניין הזה, ומאחר שמדובר בצורך חשוב וחיוני בכל זאת, אנחנו סבורים שצריך לייצר כנגד הפטור שיפוי מאוצר המדינה על מנת שהצרכים של הציבור לא יצאו נפסדים.

אני בעד. לו יהי. אבל אני לא מתנה את זה.

הוועדה יכולה לקבוע את זה.

כן. הוועדה יכולה גם לקבוע שהיום יום רביעי. זה היא יכולה. את רוצה שאני אנסה? תראי ואפילו יצביעו כולם איתי על זה. ששי, אם אני בא ואומר עכשיו יום רביעי, אתה לא מצביע איתי בשביל הכבוד?

אני איתך על הכול.

אני רוצה לומר דבר אחד: קודם כל, אני שוב מברך ומודה לתומר גלאם שנמצא פה. הוא אמר והוא דיבר, הוא לא דיבר בשם השלטון המקומי, הוא דיבר בשמו כראש עיר. ואני אומר לך גם כראש עיר לשעבר, אני חושב שאם אנחנו רוצים לתמרץ את היזמים שישקיעו בבטון יותר גדול, בממ"דים יותר גדולים, זה יכול להיות התימרוץ. הם לא יכולים להרחיב את הדירות בלי שהם יעשו את זה כממ"ד. הם חייבים להשקיע את הכסף בעניין הזה. עוד הברזלים יתעבו עם הזמן, אז בכלל זה יהיה עוד כסף. לכן אני חושב שחלק מהמאמץ המלחמתי.

את שואלת אותי אם במסגרת כל מיני שיפויים כלליים כאלה שמדברים עליהם בעתיד או משהו שהיה בעבר, איזה מלחמה יעשו איתם איזה חשבון? אין לי בעיה, אני בעד. אני בעד. אבל אני לא אעצור את המהלך החשוב הזה בגלל זה. תודה רבה.

אני אוסיף, יושב-הראש.

אתה לא חייב.

שני דברים: א', ארנונה לא פטורה בשטח הזה והארנונה מתקזזת. ודבר שני, זה קורה היום. בצפון תל אביב ראיתי בערוץ 12 שזה קורה שעושים גדול, אבל זה יהיה רק לעשירים, שאין בעיה. ואנחנו דואגים גם לשקופים.

עושים גדול ומשלמים היטלי השבחה. לעניין הארנונה כולנו יודעים שהארנונה למגורים היא גרעונית.

הייתי שמחה לשמוע את עמדת תומר, לגבי הטענה.

והנקודה החשובה ביותר שאנחנו שוב חוזרים עליה - - -

שלחתי את הכתבה לחיים ביבס, בערוץ 12. שעושים את זה לעשירים בצפון תל אביב.

יש פה אירוע מבטיח, על הדלתא, מה שהיא אומרת.

באופן שאינו פטור. וגם אנחנו מבקשים - - -

להוציא על הבנייה לא פי כמה, אבל חלק גדול מההשבחה שלו כביכול.

אני רק מבקשת להגיב לדברים. אז כבר אמרתי, כפי שידוע, שהארנונה היא גרעונית כאשר מדובר בתושב. לעניין המאמץ המלחמתי אנחנו בהחלט סבורים שצריך שהמדינה תתכנס מתחת לאלונקה במאמץ המלחמתי הזה. אנחנו לא חושבים שהמאמץ המלחמתי הזה צריך לבוא על חשבון הקופה הציבורית של הרשויות המקומיות. אנחנו לא אמרנו שלא צריך לתמרץ יזמים. אגב, אפשר לתמרץ יזמים בדרכים אחרות ולא בדרך של פטור מהיטל השבחה. אבל הוחלט לתמרץ יזמים בדרך של פטור מהיטל השבחה, מן הראוי הוא שהקופה של הרשות המקומית תשופה בהתאם. זו עמדתנו.

תודה רבה לכולם. הלאה, הקראה הבאה, רוני.

תומר, שנייה אם אפשר. לגבי היטל השבחה. שוב, תומר אמר את זה בתחילת הדברים, אבל רק נקודה אחת שלא חודדה. הפטור מהיטל השבחה יחול על השישה מטרים בקיימות ועל השישה מטרים גם בשני הפלחים הנוספים של תוכנית תקפה בבניין טרם בנייה וגם בתוכניות חדשות. בדירות קטנות הוא יחול רק על השלושה. הפטור של השלושה מטרים בשלושת המצבים שתיארתי מותנה גם הוא במה שאמר יושב-ראש הוועדה בשלושה מטרים של השירותים. זאת אומרת, אי אפשר לממש את השלושה מטרים של שטח רצפה - - -

בדיוק. אתה יודע מה? גם נקשור את זה לזה.

לא צריך, זו לא הוראה מהותית. הוראה מהותית זה ייכתב, לא צריך לכתוב את זה.

אם מישהו עושה את זה רק בשביל להרחיב ולא הולך על מה שאנחנו רוצים באמת אז לא יהיה שם. תודה.

נקרא את סעיף 9, שמשלים את כל מה שדיברנו עד עכשיו שזה אי תחולה על תוכניות חדשות.

רק סליחה, לפני הקראה, את סעיף 200 לא הקראתם בכוונה.

עוד לא הקראנו בכוונה, כן.

כן, רציתי לוודא.

9.
הוראות סעיף 151(ג)(2) ו-(3), כנוסחו בחוק זה, לא יחולו לעניין מרחב מוגן דירתי, לדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שאושרה אחרי יום תחילתו של תיקון זה.

כלומר ההוראה המהותית של תוספת זכויות לא תחול על תוכניות חדשות שאושרו לאחר תחילת החוק. כלומר תוכנית למשל שהופקדה לפני תחילת החוק אך תאושר לאחריו, ההסדר הזה לא יחול לגביה. וכנ"ל לגבי תוכנית שהחלה לעשות את דרכה לאחר תחילת החוק. וההסדר שלא יחול לגביה זה ההסדר שנוגע לתוספת זכויות הבנייה. לעומת זאת ההסדר של פטור מהיטל השבחה במקרה של בנייה לפי תוכנית כזאת יחול באותה מידה.

עכשיו נעבור לסעיפים שלא הקראנו ועניינם החלת התקנות והתמ"א הקיימת על ההסדר החדש.

הוא רוצה הערה על הקודם.

הערה שעלתה לי הרגע. כתוב תוכנית שאושרה אחרי יום התחילה. ברור שתעלה השאלה האם זה הדיון לאישור למתן תוקף. בדרך כלל אנחנו מפרשים את החוק שהמונח אישור זה תוקף. השאלה כאן מה רוצים, כדאי לכתוב את זה ברור. אם זה הדיון לאישור.

תחליטו איזה החלטה. לכשעצמי אני סבור שצריך להיות תוכנית שהופקדה.

לא יודע אם יש לנו דעה.

מה אתם רוצים?

תוכנית שאושרה.

צריך לשאול את המציע.

זה לא הפרסום ברשומות, זה הדיון.

אם הייתי יודע - - -

שהוחלט לאשרה.

זה יותר נכון?

לא יודע אם זה יותר נכון, זה פשוט יותר - - -

זה הגיוני עם התכלית של ההוראה.

הלאה. שזה לא יחול עליהם? הבנתי.

התוכניות העתידיות זה בגלל שאנחנו אומרים שאם היית יודע היית יכול לקיים את הדיון. אז ככל שתוכנית כבר אושרה אז יכולתי לקיים את הדיון.

הפרסום ברשומות הוא טכני. כל הרעיון של תוכנית חדשה שהיא נמצאת על שולחן מוסד התכנון ולא רלוונטי לדבר על זכויות.

אני חושב שהפקדה. הפקדה זה כבר אומר בעצם הופקדה. אתה יודע כבר את התנאים.

תוכנית שהופקדה לאחר תחילת החוק, זה מה שאתה רוצה.

כן.

לא. הרי לפני מתן תוקף אתה יכול לתקן אותה.

בוא נגיד שאחרי הפקדה מאוד קשה לתקן.

למה?

למה?

הפקדה זה לפני התנגדויות.

אנחנו שומעים התנגדויות בלב נקי ונפש חפצה והכול. אני מדבר בצורה רצינית.

תחליטו, זו החלטה שלכם.

הפוך, זה יהיה חשוף בתוך ההתנגדויות גם כן, מה קרה?

בהתנגדות יכולים להגיד להם תתקנו, תוסיפו.

אוקיי, זה מה שהתכוון המשורר. הלאה, הפקדה. הלאה.

הפקדה או החלטה על הפקדה?

הפקדה.

בבקשה.

הפקדה, לא החלטה.

הפקדה זה שפורסם ברשומות, בעיתון, אני יודע איפה?

בעיתון, שיקראו בעיתון. הלאה.

אנחנו נתקן בהתאם.

הנקודה האחרונה, אנחנו דילגנו על הסעיפים שנוגעים לתוכנית המתאר הארצית לגבי התחולה של ההסדרים הקיימים על ההסדר החדש. הסדרים שנקבעו בתוכנית מתאר ארצית.

לגבי קווי בניין וכו'.

אנחנו לא הקראנו את זה מסיבה שהובהר לנו לפני הדיון שמבקשים לעשות הסדר שונה ממה שכרגע מונח בפניכם ולכן לא הקראנו את ההסדר.

אנחנו מלכתחילה, האמת, לא רצינו לחייב בחקיקה.

ההצעה שכרגע מונחת בפניכם בעצם מחילה באופן כופה את ההסדר שנקבע בתוכנית המתאר הארצית.

כאילו מחילה את התמ"א דרך החוק.

דרך החוק על כל, על קרביה וכרעיה. על כל הארץ, בכל הנושא של קווי בניין ותכסית כפי שהיא נקבעה. בנוסף לזה, מזה נגרע גם הנושא של תחולת ההסדר של הפיצויים וההסדרים הנוספים שבתקנות הנלוות, תקנות הפטור ותקנות הרישוי המקוצר. כרגע ההצעה שמונחת בפניכם קובעת תחולה מכוח החוק, כשאלה ההוראות הקיימות על ההסדרים החדשים. כפי שהבנו ההסדר הזה מוצע לשנות אותו.

אוקיי, באיזה תנאים? דיברנו.

אז מטה התכנון, נשמע מה שהוא מציע.

כן?

שוב, ישי פה. אתה רוצה רק להגיד איזה שהיא אמירה מקצועית?

אני רוצה לדעת דבר אחד. אני רוצה שהאמירה שתצא מכאן תאמר את המילים הבאות: מה שעשינו בתוכנית הקודמת, שקידמתם אצלכם אישור לתמ"א שבעצם נתנה את כל המסגרת הזאת. תהיה אותו דבר תמ"א תואמת ככל הניתן שמביאה בחשבון את אותם דברים, כדי שלא נאלץ אתכם בתוך זה.

אמן ואמן.

לא, אמן ואמן לא. אני רוצה שזה ייאמר. וייאמר גם עם פירוט, מה שצריך, זה תעזור לי אתה.

וגם לוח זמנים כמובן.

ולוח זמנים.

ברור לכולם שהליך של תוכנית נכון שייעשה במוסד תכנון ולא בחקיקה. ולכן אנחנו מבקשים את האפשרות לעשות, לבחון ולתקן את התמ"א במועצה הארצית. העקרונות שקבענו בתמ"א הקודמת מקובל עלינו שיחולו גם על המרחב המוגן בהתאם לחקיקה החדשה. כמובן בכפוף לשינויים כאלה או אחרים שהצוות המקצועי יראה לנכון להביא למועצה.

כן, אבל השאלה מה זה כפוף לשינויים כאלה ואחרים.

אני לא יכול, זה לא יהיה מקצועי - - -

אני יודע, אבל אני אומר איך אתה מבנה את זה?

שבאופן עקרוני אנחנו נעשה מאמץ להביא את התיקון לתמ"א למועצה כך שיכיל גם את החקיקה. אנחנו נבחן בדקות.

כאשר המטרה היא בעצם?

להתאים את התמ"א. המטרה להתאים את התמ"א באופן שיכיל את התיקון.

בדיוק, דיוקים.

דיוקים, כיוון שמדובר למעשה על תוספת הרבה יותר גדולה.

בהתייחס כמובן לדיוקים שצריך לעשות, שצריך לקחת בחשבון ב-fine tuning של התוכנית.

בנושא לוח הזמנים אני הבנתי שלוח הזמנים שעומד לרשותנו הוא בכל מקרה קצר מאוד.

מה אתם מציעים?

אני אשלים את הדברים שאמר ישי. אני אשלים את הדברים ואנחנו באמת נקדם את התיקון של התמ"א בלב נקי ונפש חפצה, לתקן אותו ככל הניתן לפי, כמו שהתמ"א היום שהיא חלה למעשה במצב הקיים. ככל שיהיו עוד צורך בדיוקים כאלה ואחרים אנחנו נעשה אותם ואנחנו נביא אותם כך לישיבת המועצה, כדי שהמועצה תאשר אותם. נשתדל לזרז את זה שעד ה-1 בינואר 2026 התמ"א הזאת תאושר.

ובמסגרת הזאת גם תתקנו במקביל את התקנות בתקופה, במסגרת אותה תקופה, את התקנות הרלוונטיות. אם אני מבין נכון.

לעניין התקנות, לנו אין בעיה להשאיר את מה שכתוב כרגע בחוק. ואני אסביר. זאת אומרת, אנחנו מדברים בעיקר על תקנות הפטור ותקנות רישוי מקוצר. ככל שהחוק היה מתקן את התמ"א אכן הייתה תקלה לתקן את התקנות, בעיקר בכל מה שנוגע למטר במבנים נמוכים של עד שתי קומות, ששם אין שיקול דעת בגלל התמ"א קובעת שזו זכות מוקנית עד מטר, בגלל הפטור מהיתר. ושם אכן הייתה תקלה.

ככל שכרגע החוק לא יתקן את התמ"א, אנחנו מקווים מאוד שזה המצב, תקנות הפטור מדברות - - -

הוא לא יתקן אותו בתנאי שאתם תעשו את זה.

כן, כן.

אם אתם לא תעשו הוא יתקן.

בסדר, כבר נדבר על זה. אבל תקנות הפטור וגם תקנות רישוי מקוצר מדברות על היתר תואם תוכנית. הפטור לא חל אם זה לא תואם תוכנית. לכן מבחינתנו אין בעיה, בשורה התחתונה מבחינתנו אין בעיה לקבוע שתקנות הפטור חלות גם על השטח הנוסף ואפילו ייתר את הצורך לתקן את התקנות.

מצוין. אז אנחנו בעצם נצטרך לכתוב שתי הוראות. כרגע ההוראה שכתובה תחול רק לעניין התקנות. אז אני מציעה שתקראי רק את - - - התקנות. לגבי תוכנית מתאר ארצית - - -

תומר, אם אפשר רק משהו לדייק בהקשר הזה. אפרת ברנד, היועצת המשפטית של מינהל התכנון. כן חשוב לי לומר לפרוטוקול, אני מבינה שהתוצאה הזאת היא גם פרי של פשרה ואני שמחה שהחוק לא מראש מתקן תוכנית מתאר ארצית, כיוון שזה בוודאי דבר שלא נכון לעשות. מערכת היחסים בין הוועדה, שוודאי גם התכנון הנכון עומד לנגד עיניה, היא שהמועצה הארצית כגוף תכנון הוא זה שיאשר את התמ"א. אני חושבת שהעבודה של המועצה הארצית גם בשנתיים האחרונות הוכיחה שהיא עושה את זה בצורה מיטבית.

עשיתם את זה נהדר. בקודם עשיתם את זה נהדר.

לתקן תמ"א בחוק זה דבר תקדימי. הוא גם פוגע בציבור. לא נכון שהוא ייעשה. בהליך של קידום תמ"א יש הליך של שיתוף ציבור, של חשיבה תכנונית, של דיוק תכנוני. בוודאי שלא נכון לעשות את זה בתמ"א.

הוועדה רשמה לעצמה שאנחנו מעניקים לכם את הדבר שאנחנו חושבים שכך צריך להיות. אנחנו מעניקים את זה עד שזה צריך להיכנס לתוקף, עד סוף השנה הזאת. עד ה-1 בינואר 2026. אנחנו נוסיף שאם משום סיבה שהיא לא יהיה זה, אז יחולו התקנות.

אני שמחה שהבכורה והעדיפות ניתנה למועצה הארצית כדי לעשות תמ"א.

חד משמעית. זה היה הרצון שלי מלכתחילה.

כיוון שזו הדרך הנכונה.

היינו בוויכוחים על דברים אחרים שהם גם לגיטימיים וזה בסדר. ואני לא רוצה אנשים שלא מתווכחים על הדעות שלהם.

אני חושבת שהיה אפשר לסמוך על המועצה הארצית גם בלי השוט, אבל אני מבינה שזה מה שהוסכם.

אני חושב שאפשר גם לסמוך על יושב-הראש, בלי זה. אבל את יודעת, בואי נתחלק חצי-חצי. כן?

אנחנו נקריא את הנוסח, אבל שלא בנוסח שמונח בפניכם, אלא נוסח מעודכן לפי מה שהוצע כרגע. זה נוסח שונה ממה שמונח בפניכם.

שמירת תוקף
8.
(א)
הוראות בתקנות לפי החוק העיקרי, כנוסחן ביום התחילה, החלות על שטח נוסף באזור עימות כהגדרתו בסעיף 151(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותן כאילו הן חלות גם על שטח נוסף כמשמעותו בסעיף האמור, כנוסחו בחוק זה.



(ב)
לא אושרה תוכנית מתאר ארצית למיגון (תמ"א 40/א/1/1) הכוללת הוראות לעניין השטח הנוסף כמשמעותו בסעיף 151(ג)(2) כנוסחו בחוק זה עד ליום 1 בינואר 2026 יחולו הוראות כאמור באותה תוכנית החלות על שטח נוסף באזור עימות לפי אותה תוכנית ויראו אותן כאילו הן חלות על שטח נוסף כמשמעותו בסעיף 151(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה.

הערה על זה יש?

זה ממשיך את כל ההסדר.

תיקון סעיף 200
4.
בסעיף 200(ב) לחוק העיקרי, המילים "באזור עימות" – יימחקו.



סעיף 200 קובע בעצם שתוכנית שמטרתה היחידה היא הוראות לעניין מרחב מוגן או שיפורי מיגון לא תזכה בפיצויים. זה הסעיף. כולל לעניין הוראות לעניין שטח נוסף באזור עימות. אנחנו מתקנים את זה שזה יהיה שטח נוסף בכלל.

מה שעלה הוא שיש צורך לתקן גם את סעיף קטן (ג). הוראות תמ"א 40/א/1/1 בעצם מאפשרות לוועדה המקומית לקבוע הוראות אחרות מהוראות התמ"א. לעניין זה בעיקרון יש חובה בפיצויים, אלא אם כן הוועדה המקומית מתקנת תוך 30 חודשים שתוכנית התמ"א אושרה. מכיוון שכאן אנחנו בעצם קובעים שהתמ"א תתוקן גם לעניין השטח הנוסף אנחנו רוצים לאפשר את ה-30 חודשים האלה גם לוועדה המקומית ושלא יהיה חיוב בפיצויים. לכן תיקבע הוראה ספציפית בחוק הזה.

תחולה
7.
הוראות סעיף 200 לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יחולו על תוכנית כאמור באותו סעיף שהופקדה ביום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) או לאחריו; לעניין זה, יראו הליך לפי סעיף 106(ב) לחוק העיקרי כהפקדה.

רק פה, בעניין הזה, כיוון שזאת תהיה תוכנית מתאר ארצית חדשה אמנם יש ספק בשאלה אם יש עליה את כל הפיצויים, השאלה אם זה יחול, אם זה רק תוכנית שהופקדה או תוכנית שהועברה להערות הוועדות המחוזיות.

עוד פעם תומר, לא שמענו.

הוראת התחולה שבעצם נועדה לאפשר הגנה מפיצויים על תוכניות שהופקדו, היא כאילו לכאורה לא תחול על התמ"א החדשה.

אבל יש את 200(ב) שחל על תמ"א.

על תמ"א קיימת. אם אני מבין נכון.

עוד הערות?

זה טכני, ברור שהיא תחול.

לא, אין טכני, צריך להגיד.

ברור שזה אמור לחול. ברור שגם על התמ"א החדשה לא יהיה 196.

לא, זה מה שתיקנו.

בסדר גמור, אוקיי.

רק שתי הערות קצרות.

עוד פעם את הנוסח.

תקריאי, הוא רוצה שתקריאי לו שוב.

לא אושרה תוכנית מתאר ארצית למיגון (תמ"א 40/א/1/1).

תיקון לתמ"א.

לא. אוקיי.

תיקון לתוכנית הזאת. אי אפשר, התוכנית הזאת כבר אושרה.

ברור. הכולל הוראות לעניין השטח הנוסף כמשמעותו בסעיף 151(ג)(2) כנוסחו בחוק זה עד ליום 1 בינואר 2026 יחולו הוראות בתוכנית המתאר הארצית - - -

בתוכנית האמורה.

החלות על שטח נוסף באזור עימות לפי אותה תוכנית ויראו אותן כאילו הן חלות על שטח נוסף כמשמעותו בסעיף 151(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה.

זה בסדר. זה נותן מענה.

הערות?

שתי הערות קצרות. הערה ראשונה זה מובן מאליו, כן? זה נאמר בדיונים הקודמים, זה גם עולה בנוסח. אני רק אומר את זה למען הסר ספק. חלילה, ככל שלא תהיה תמ"א והחוק יתקן, יחיל, זה חל רק על מבנים קיימים ועל דירות קיימות ולא על דירות קיימות.

בוודאי, כי התמ"א חלה.

כי התמ"א לא חלה. זה מובן מאליו.

הערה שנייה, ככל שחלילה המועצה לא תעמוד בזה והחוק יתקן את התמ"א זה לא מונע את האפשרות מהמועצה לתקן את התמ"א אחרי זה.

יכולים גם לבטל אותה.

אפשר הכול. הכול אפשר. מדינה דמוקרטית.

קל וחומר מסעיף 200(ג).

תודה רבה. הערות נוספות?

אבל מה נקבע לעניין סעיף 200? זה יחול גם על התוכנית החדשה. זאת אומרת, הנוסח מספק.

כן.

הנוסח כולל ההבהרה. כרגע אין את זה.

אז כן צריך להכניס את ההבהרה. זהו, זה מה שרציתי.

לא, אומר בני שלא צריך, אבל בסדר.

לא צריך.

הוא התכוון ל-149(ג).

200(ב) שכתוב זה הוא יחול גם על התמ"א החדשה.

מה כתוב?

לא, אבל אנחנו מדברים על (ג) שמאפשר לוועדה המקומית - - -

(ג) צריך. (ב) לא צריך.

אז כולל ההבהרה?

אני מציע שהוועדה תסמיך לתיקונים טכניים.

זה לא טכני.

אז אתה רוצה להגיד את זה עכשיו, שלא יהיו בעיות אחר כך?

למה אתה טוען שלא צריך?

בואו נקריא את 200, אתם רוצים שנקריא?

(ב).

לא (ב), את (ג).

200(ב) הוא אומר. נו?

200(ב) אין צורך לתקן. אם אתם רוצים לקרוא אותו?

אני רוצה להבין למה הוא חל על תוכנית חדשה.

אז אני אקרא אותו למען הסדר הטוב. ברשותכם אני אקריא רק את הסעיפים כדי שתומר אם יש צורך לתקן. אני מקריא את סעיפים 200(ב) ו-200(ג) כדי לדעת מה צריך לתקן ולהבהיר את מה התכוון המחוקק.

סעיף קטן (ב) אומר כך: "לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תוכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית אחד או יותר מאלה: מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון במבנה קיים, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות או שטח נוסף באזור עימות, כמשמעותו ב-151(ג)(2)". זה אומר שזה יחול גם על התמ"א החדשה.

גם על התמ"א החדשה. סבבה, אז נחה דעתך. בסדר גמור.

וב-(ג) - - -

ב-(ג) יש, היא הקריאה את סעיף 7 שמתקן לעניין (ג).

מעולה.

לא, גם את סעיף 7 וגם את ההבהרה. את סעיף קטן 200(ג) אין תיקון בנוסח שמופיע בפניכם. אני כן הבהרתי שיש צורך בתיקון כזה לאור האפשרות של המועצה הארצית לתקן את התמ"א. בעצם ההבהרה.

בכל מקרה, היטל השבחה, 152(ג)(1)(2) לא חל, הבהרנו את עצם ההסדר. אחרי זה, אני לא בטוח שהניסוח כרגע משקף במלואו את מה שנאמר פה ברחל בתך הקטנה.

לגבי מה?

היטל ההשבחה, הרי אמרנו שהיטל השבחה חל גם על דירות חדשות.

נכון.

של השישה מטרים והשלושה מטרים בקטנות וכו'.

הפטור.

הפטור מהיטל השבחה.

פטור מהיטל השבחה, על בנייה. כן.

הנוסח שכרגע מופיע במה שרוני הקריאה בסעיף 9 כמדומני, שההוראות 152(ג)(2) לא יחולו אז תעלה שאלה אם זה שטח נוסף. כי הפטור מהיטל השבחה מתייחס לשטח נוסף. ולכאורה תעלה שאלה שזה בכלל לא שטח נוסף, כי ההוראות בכלל לא חלות. ההוראות שמגדירות את השטח הנוסף. אני אומר אוקיי, ברורה הכוונה.

זה אם יידרש תיקון טכני.

זה כבר נוסחי, בגלל שאנחנו מבינים מה אנחנו רוצים.

אם ככה, להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות של סיעת יש עתיד. אנחנו נצביע עליהן כבחדא מחתא. ברשותכם כמובן. מי בעד ההסתייגויות של יש עתיד ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות הוסרו

היו גם בקשות דיבור, כמו שאנחנו רגילים. אם כך, אני מעלה להצבעה את הצעת החוק של חה"כ ארז מלול, שביחד עם חברי הוועדה וביחד עם גורמי המקצוע, אני חושב שהוצאנו דבר טוב ומתוקן תחת ידינו. אני מעלה להצבעה את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 164) (שינוי גודל מרחב מוגן דירתי), התשפ"ה-2025 (פ/4940/25) (כ/1126). מי בעד ההצעה, ירים את ידו. חמישה בעד. מי נגד? אין מתנגדים? מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה

הצעת החוק אושרה

הצעת החוק עברה. ברכות, חה"כ ארז מלול. ותודה למטה התכנון, מינהל התכנון וליועצים המשפטיים שלנו. כמובן מנהלת הוועדה. אבל היועצים המשפטיים שלנו שעבדו קשה על העניין הזה.

אני חושב שיום יבוא ואנשים יגידו כמה תועלת היה בדבר הזה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:42.