פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



35
ועדת הפנים והגנת הסביבה
09/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 397
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ג בתמוז התשפ"ה (09 ביולי 2025), שעה 9:37

מלחמת "עם כלביא" טיפול ותמיכה של המדינה והרשויות המקומיות בתושבים ובאתרי הפגיעה השונים בין היתר בדיור חלופי, רווחה ותמיכה כלכלית למשפחות

חברי הוועדה: יוליה מלינובסקי – מ"מ היו"ר
אלון שוסטר

קארין אלהרר
איתן גינזבורג
מאיר כהן

נתנאל לפידות - משנה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

איתן כהן - מנהל אגף התקציבים, משרד הפנים

הדר בינארט - עו"ד, משרד המשפטים

אוראל לגזייל - מפקח ראשי, מיסוי מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר

אלקנה ריקלין - אגף התקציבים, משרד האוצר

בנטי יעקב - מנהל חמ"ל משרד התיירות

צפי הלל דיאמנט - מנהלת המחלקה ליישום סטנדרטים, אגף גריאטריה, משרד הבריאות

נועה שפיצר מזרחי - מנהלת תחום בכיר תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

שירה צחי - מנהלת תחום תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

כפיר מצוינים - סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי

איילון בנימין - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

רפי ליין אושרוב - אזרח

יניב מילשטיין - יועץ פרלמנטרי לחברת הכנסת מלינובסקי

עידן ארד - מערך הדיגיטל הלאומי

ורד גושן - מנהלת אגף תכנון אסטרטגי, עיריית באר שבע

גלית שניידר מימרן - גזברית עיריית רמת גן

טולי מוהליבר - מנהלת השירות להתנדבות ומיצוי זכויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רוני טיסר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מלחמת "עם כלביא" טיפול ותמיכה של המדינה והרשויות המקומיות בתושבים ובאתרי הפגיעה השונים בין היתר בדיור חלופי, רווחה ותמיכה כלכלית למשפחות

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים של הכנסת, דיון מעקב בו התחילה הוועדה בזמן המלחמה בנושא המפונים בבתי המלון, פתרונות ותמונת מצב. אני היום ממלאת מקום היושב-ראש הקבוע יעקב אשר שנאלץ מסיבות אישיות לא להיות כאן אבל אנחנו כולנו חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה מקיר לקיר, מחויבים לנושא הזה. היושב-ראש שלח לי נקודות מהדיון הקודם והשאלות שעלו בו ואנחנו כמובן נעדכן אותו בהמשך על מה שיהיה כאן היום. תמונת המצב ברורה.

ברשותכם, הערה קטנה שלי בתחילת הדיון. רשות המיסים, זה במיוחד מיועד אליכם ואני מבקשת שתקשיבו. בשבוע שעבר פורסם תחקיר בערוץ 12 על האנשים שמנצלים לרעה את המלחמה ומרשים לעצמם להתנחל בבתי מלון ועושים זאת שלא בזכות. מנצלים את המצב ואת טוב הלב של המדינה ושל אנשים טובים שרוצים לעזור. אני מאמינה שראית את התחקיר הזה. אם לא ראית, אני ממליצה בחום לצפות בו.

הייתה שם גברת מאשדוד שפשוט החליטה לפנות את עצמה לבית מלון סתם ככה כי לא נוח לה לרוץ מקומה רביעית למקלט. אני רוצה לבשר לה שיש הרבה מאוד אנשים, והיו הרבה מאוד אנשים, שזה ממש היה להם לא נוח לשמוע את הדברים. עיריית בני ברק פינתה אנשים על פי בקשתם ללא כל הצדקה לכך וזה יעלה עכשיו מדינת ישראל הרבה מאוד כסף.

אני פונה לרשות המיסים בבקשה ובדרישה – ואגב, זה צודק – שמי שנפגע, צריך לקבל את כל החבילה מ-א2 ועד ת'. 100 אחוזים ואפילו 200 אחוזים כי הוא נפגע, הרכוש שלו נפגע, הוא בסטרס, הוא במצוקה וכל האירוע הזה הוא משהו שמשפיע הרבה שנים קדימה. מי שניצל את המצב וחגג על חשבון המדינה בבתי מלון, הוא צריך לשאת בחיוב אישי. עד עכשיו יש בבתי מלון אנשים שהם בכלל לא צריכים להיות שם. מהיום הראשון הם לא היו צריכים להיות שם.

רשות המיסים, בבקשה, אתם יושבים על התביעות, אתם יושבים על הרשימות, אתם מבקרים בבתי המלון, אתם בקשר עם הרשויות המקומיות. צריכה להיות אמירה חד משמעית וברורה שאנחנו לא מוכנים לספוג את זה. אנחנו לא מוכנים לסבול את זה. האנשים האלה נהנים וחוגגים על חשבון כולנו. המדינה התגייסה, נתנה את כל הפתרונות – טוב, לא טוב, פחות טוב אבל נתנה – ויש נוכלות. זאת ממש נוכלות. כל מי שעשה את זה וממשיך עד עצם היום הזה לנצל את המצב ואת קופת המדינה ואת מיסי אזרחי ישראל, חייב לשאת בחיוב אישי. עירייה שפעלה ברשלנות ובמיוחד בכתבה הזה הדגש היה על עיריית בני ברק – יכול להיות שיש עיריות אחרות שבקלות דעת ניצלו את המצב - אנחנו לא חייבים לתת להם כסף ולהחזיר להם את התשלומים. יכול להיות שאפשר לספוג שבוע, שבועיים, היה לחץ, מלחמה, הימים הראשונים, אנדרלמוסיה, אבל כבר לא. נגמר.

אם כן, אני פונה אליכם ומבקשת לעשות בדק בית מאוד רציני, לבדוק את הרשימות ומי שמגיע לו - לתת לו הכול, לתת לו את כלמה שמגיע לו ואפילו יותר. מי שהתנחל, מי שניצל מצב, מי שחוגג על חשבון משלם המיסים הישראלי, הוא חייב לשאת בחיוב אישי. אני מאוד מקווה שכן תעשו את זה ונקבל על זה דיווח. אני אבקש בישיבה הבאה להתייחס לאירוע ולומר האם עשיתם בדיקות, מה תמונת המצב ומה קורה עם זה כי זה משהו שהדעת לא סובלת.

זאת הייתה הערת הפתיחה שלי ועכשיו ניכנס לדיון כאשר זה חלק מהדיון.

אפשר לענות או שזה לא שאלה?

תענה. בבקשה.

אני רק אומר שאנחנו נמצאים בבתי המלון כל יום עם צוותים מוגדלים ומוציאים יום-יום עשרות מכתבים למפונים שיצאו ויעזבו את המלון בתאריך שנקבע להם. מי שיש לו איזשהן השגות או בעיות ספציפיות, תהיה ועדת חריגים שתדון בנושא.

בדיון הקודם נאמר שצריך לצאת מכתב מעט שרירותי אבל כולנו הסכמנו שזה מה שצריך לקרות ובו לומר לאנשים שהנה זה התאריך האחרון ותצאו. המכתב יצא?

התאריך נקבע ל-17 לחודש.

תאריך הפינוי של בתי המלון לכולם נקבע ל-17 ביולי.

כמובן שהוא לא גורף לכולם. יש אנשים שהבית שלהם כבר הרוס.

אנחנו מבינים את הסיטואציה. אנחנו יודעים את זה ואנחנו אפילו אמרנו בדיון הקודם כחברי הכנסת שגם אם תקום כאן צעקה, והיא תקום, אנחנו מבינים את זה כי צריך לעשות סדר בכל האירוע הזה.

כמה אנשים כרגע, נכון לעכשיו, מה שידוע לך, נמצאים בבתי מלון? בוא נגיד שיש שתי קטיגוריות, אלו שמפונים ומצאו מקום אצל קרובי משפחה ויש בתי מלון.

זה נתון שאני צריך לברר אותו מבחינת המספר המדויק.

בשבוע שעבר היו 13,000. תנסה לעשות עכשיו בדיקה ולברר כמה אנשים נמצאים כרגע בבתי המלון. בשבוע שעבר, אם אני לא טועה, המספר היה 13,000 אנשים שנמצאים בבתי מלון. אתם אמרתם שכל שבוע, משבוע לשבוע, אנחנו נשמע מה המספר. תברר לי מה המספר וכמה יצאו.

איך אתם באים לדיון בוועדה בלי לדעת המספרים?

רגע. קודם כל, אני רוצה לקדם בברכה את חבר הכנסת איתן גינזבורג, חבר הכנסת חדש-ישן שחזר אלינו. אנחנו אוהבים אותך ומכבדים אותך. אתה שואל איך הם באים בלי לדעת מספרים, אבל מה חדש לך?

תודה רבה.

גברתי יושבת-הראש, בשבוע שעבר היה עניין עם פינויים מוקדמים מכפר המכביה. הודיע לכל המפונים שהם צריכים לצאת ואמר כאן אמיר דהאן שהם מטפלים בזה. לא רק כפר המכביה אלא היו עוד מלונות. אני רוצה לוודא שהעניין סודר ומי שלא צריך היה להתפנות, לא יתפנה.

נכון. דיברו גם על באר שבע.

בואו נעשה סדר. רשות המיסים, זה בידיכם. בשבוע עבר שמעו על כך שיש 13,000 בבתי המלון. בשבוע שעבר – ועכשיו אנחנו רואים את זה – אמרו שאמור לצאת מכתב גורף, כמובן ברור שהוא ילחיץ הרבה מאוד אנשים, במטרה להוציא את אלה שלא צריכים להיות ולתת פתרונות יותר נקודתיים לאלה שכן צריכים. למען הסדר, מכתב יצא ותאריך פינוי כרגע לכול הוא 17 ביולי.

ועדת חריגים? כמה? למי אני פונה? איך תעבוד הפרוצדורה? יצא מכתב ואני יושבת בבית מלון, קיבלתי שוק של חיי ולאן אני רצה?

בשלב הזה הם צריכים לפנות אלינו. יש לנו מערכת פניות שהם צריכים לפנות אלינו.

זה כתוב במכתב? אפשר לשלוח לנו את המכתב הזה?

המכתב על הערעור עדיין לא נשלח אליהם. כרגע נשלחות רק הודעות פינוי רק לאנשים שאנחנו יודעים בוודאות שהם צריכים להתפנות כי הבית שלהם יכול לשמש למגורים.

רגע. יצא מכתב גורף לכולם?

אני אמרתי שהוא לא גורף כי יש מקרים של אנשים שנמצאים בבית מלון ולא צריך את המכתב.

אם כן, אין מכתב גורף אלא יש מכתב פניות לאנשים שאתם יודעים.

כן. אנחנו מזמנים את כל המפונים באותו מלון ויושבים עם אחד-אחד ומבינים מה המצב שלו.

תסביר לי כל מה אתם עושים כי תסלח לי אתה קצת מגומגם ואנחנו שואלים אותך הרבה שאלות. ספר על כל התהליך.

כן. מהתחלה.

אני נמצא שם בשטח ואני רואה את הצוותים שלכם עושים עבודה מצוינת. אתה כאן לא בדיוק מייצג את הצוותים. בוא, תנשום עמוק ותגיד מה אתם עושים.

מהתחלה עד הסוף כי מה שאני הבנתי ממך עכשיו זה לא בדיוק מה שאתה אמרת.

כי הוא מנומס.

בוא נתחיל מהתחלה.

אנחנו מפוזרים בכל כך הרבה מקומות.

תסביר לנו עכשיו מהתחלה ותאמר מה תמונת המצב.

נלך קצת אחורה עם הנוהל שלנו עם השלטון המקומי שהסמיך את העיריות ואת המועצות המקומיות לפנות את התושבים במקרה שקורה אירוע בממדי הרס כאלה גדולים. זה התחיל משבועיים והורחב ל-30 ימים בגלל שבתוך שבועיים היה קשה להגיע לכולם. לכן הרחבנו את התקופה ל-30 ימים.

מה שקרה בפועל זה שהזמן התארך וה-30 יום הם בעצם ה-17 ביולי. הוחלט ברשות המיסים להקים צוותים ייעודיים שילכו לכל בתי המלון שיש בהם מפונים. כרגע אני לא מדבר על האנשים שהתפנו עצמאית או ששוכרים דירה ובהם אנחנו מטפלים במקביל. הצוותים יושבים עם כל המפונים בתי המלון. מזמנים אותם ויושבים איתם אחד-אחד, רואים מה הצורך של כל אחד. בן אדם שיש לו פגיעה קטנה בחלון או דברים כאלה שהוא יכול לחזור הביתה מקבל מכתב בו מודיעים לו שהוא מפנה את המלון.

בוא נעשה סדר. אתמול אני דיברתי עם מנהל קרן הפיצויים והוא אמר לי שהמכתב היה אמור לצאת אתמול. מכתב גורף. אתה יודע שהוא יצא? אתה לא יודע שהוא יצא?

אנחנו נשמח להתייחס. סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי. אני אזכיר שהנוהל המקורי חתום מאיתנו על האפשרות של הרשות המקומית לסייע בפינוי של התושבים לבתי המלון ולהחליט איזה בניין ראוי או לא ראוי. היה לנו על זה דיון אתמול עם מס רכוש. ההחלטה היא – ויש נוהל שממש ברגעים אלה בחתימות ואני מקווה שתוך כדי הדיון נוכל לבשר שכבר יש נוהל חדש – שעושים יישור קו עד ה-1 באוגוסט. כל הבתים שנקרא להם אדומים, שהם או להריסה או לשיפוץ מסיבי, שם יצטרכו למצוא פתרון ארוך טווח לתושבים המפונים, בין אם במגורים בקהילה, בין אם בשכירות ארוכת טווח. כל הבתים הירוקים שנדרש לעשות רק כמה שיפוצים קטנים, עד ה-1 באוגוסט נרצה שהמפונים יחזרו מבתי המלון. תוקם גם ועדת חריגים.

איפה היא תוקם? ברשות המיסים?

ברשות המיסים. השלטון המקומי יהיה שותף בוועדה הזאת והשאלה היא האם גם תהיה לו שם אצבע. זה בדיוק עכשיו בדיונים. יש שיתוף פעולה מלא עם קרן הפיצויים בנושא הזה.. שוב, ועדת החריגים תדון בכל מיני סוגיות שלא בהכרח צופים אותן אבל לא יודעים על המקרים כרגע. למשל אנשים בעלי מוגבלות או אנשים מבוגרים שאולי לא יכולים להגיש את הבקשה.

אתה יודע לומר כמה אנשים נמצאים כרגע בבתי המלון?

לא. זה נתון שאני לא יודע לומר אותו.

מי יודע לומר את הנתון הזה?

יש כאן כמה שאלות שהן בסיסיות לצורך הדיון הזה ואת כל כך צודקת. כמה אזרחים פונו, כמה מהם קיבלו פתרונות דיור.

עוד לא קיבלו.

כמה בבתי מלון וכמה במקומות אחרים. מה המענה שניתן לאזרחים כוודאות לטווח ארוך.

עדיין אין ודאות. אין.

יש כאן המון שאלות.

איתן, אתה היית יותר מדי זמן מחוץ לכנסת. שכחת איך זה עובד.

אבל הייתי בשטח הרבה מאוד זמן ומקושר עם הרשויות המקומיות.

אם כן, התאריך הוא כבר לא 17 ביולי אלא 1 באוגוסט. מאיפה הבאת את התאריך 17 ביולי?

אמרת שיצאו מכתבים.

זה לא מה שהוא אמר.

אני דיברתי על מכתבים ספציפיים.

הם ביקשו 1 באוגוסט.

ה -1 באוגוסט הוא תאריך סגור?

כשיהיו חתימות, אנחנו נגיד שזה תאריך סגור אבל זה ממש ברגעים אלה. לכן אני לא רוצה לומר סופית.

זה אומר שיכול להיות מצב שיש אנשים שרשות המיסים בדקה אותם ודווקא אותם מוציאה ב-17 ביולי כי אלה מקרים פרטניים, כי הם בכלל לא רלוונטיים. נכון?

נכון.

צריך לבדוק כל מקום האם הוא ירוק או האם הוא אדום או האם הוא צהוב.

היום אנחנו יודעים לעשות מיפוי של המקומות – ירוק, אדום צהוב? או שזה עדיין בתהליך?

אני חושב שאנחנו יודעים. כרגע אין לי את המספרים בשליפה.

מי יודע להגיד?

רק לומר לגבי ה-1 באוגוסט, זה תאריך שהוא יעד. אם אפשר יהיה להחזיר מפונים מבית מלון כבר מחר בבוקר, יחזירו.

זה גמיש.

זאת לא הארכה אוטומטית לכולם עד ה-1 באוגוסט. זה מתן אפשרות להאריך עד ה-1 באוגוסט.

אתה נכנסת לדיון קצת יותר מאוחר ולא שמעת מה אמרתי קודם וזה קשור לשלטון המקומי. בערוץ 12 היה תחקיר על נוכלים, ממש נוכלים, שמנצלים את המצב. אתה ראית אותו? אנשים שפינו את עצמם לבית מלון כי טוב להם לעשות כך. העיריות אפילו אישרו את זה. יש כאלה שבכלל אני לא יודעת איך הם התנחלו שם. עשו שם איחוד משפחות ועשו שם חגיגות. היה סיפור גדול מאוד עם בני ברק. אני לא פוסלת את זה שיש גם עיריות אחרות שהיו יותר מדי נדיבות ואני יכולה להבין את זה.

שחלילה לא יהיה חזות הכול. 99 אחוזים מהאנשים הם אנשים שהבית שלהם נהרס ואין להם איפה להיות.

אני רוצה לבקש מכם לבדוק את זה אצלכם כי זה בלתי נסבל.

אני מסכים איתך.

נסכם כדי שנבין את תמונת המצב עבורנו וגם עבור יושב-ראש הוועדה. כרגע רשות המיסים, את מי שהם תופסים כשהוא לא מתאים, פרטני, עד ה-17 בחודש מוציאים מבתי המלון. אין לנו מספר מדויק של השוהים בבתי המלון. בנוסף יש עבודה משותפת של השלטון המקומי עם קרן הפיצויים על מנת להאריך אוטומטית עד ה-1 באוגוסט ואז כבר תוקם ועדת חריגים.

זה לא עניין של מספר בתי המלון. משלמים עבור החדרים בבתי המלון.

משרד התיירות מטפל בזה.

משרד כלשהו, אני לא יודעת מי, נותן ואוצ'ר פתוח לבית מלון. איך יכול להיות שאין רשימה? כמה ואוצ'רים ניתנו?

משרד התיירות נותן ואוצ'רים.

אני ממשרד התיירות.

מי נותן את הוואצ'רים?

העירייה.

אני מנהל הפינוי של משרד התיירות, של חרבות ברזל משרד התיירות לא קשור כרגע, בהתאם להחלטת ממשלה.

אתה מה שנקרא באת להגיד אל תסמכו עלי.

לא. אני מציין את העובדות ואת תהליכי העבודה. בעיקרון משרד התיירות לא אמון על העניין הזה של הפינויים בעקבות "עם כלביא". לכן אין לנו את המידע הזה.

אתם רק על "חרבות ברזל". אתם לא על "עם כלביא".

אנחנו רק על "חרבות ברזל". מה שכן ועם זאת אני יכול לומר שאני באופן איש וגם המשרד סייענו ועזרנו לרשויות המקומיות לעשות פינוי וזאת ברמת הידע וברמת הניסיון. המידע לא יושב אצלנו. המידע אמור לשבת נכון לשעה זאת במערכת יחד. מערכת יחד, שם ניתן לראות את תמונת המצב און ליין.

מי אחראי על המערכת הזאת?

למיטב ידיעתי, פעם אחרונה שעשינו שיחה עם אמיר, אנחנו הסברנו לו את התהליך והם אמורים להיות בקשר עם מערכת יחד וגם הרשויות המקומיות אמורות להיות עם מערכת יחד.

אמיר הוא מרשות המיסים.

מי אחראי על מערכת יחד?

אני משנה למנכ"ל משרד השיכון. מה שבנטי התחיל להגיד זה שב"חרבות ברזל" הייתה החלטה שמשרד התיירות הוא זה שאחראי על הפינוי. היה גורם ממשלתי אחיד. במעלה הדרך, לפני האירוע עכשיו, הייתה החלטה שבפינוי הבא זה לא יהיה כך אלא זה יהיה באמצעות הרשויות המקומיות. סומכים על הרשויות המקומיות. כל פינוי מתנהל בנפרד. לשלטון המרכזי אין את המידע כי זה בכל רשות בנפרד. כל רשות מנהלת את זה בדרך שלה. כששואלים כמה יש, להכניס את כל המידע לתוך מערכת אחת זה מורכב כי כל אחת ניהלה את זה בדרך אחרת.

מישהו משלם עבור זה. רשות מקומית עשתה את זה ומבקשת כסף.

אני אחדד את תהליך העבודה. כאשר משרד התיירות נכנס הוא לקח את זה מקצה לקצה. זאת אומרת, מהרגע שהמפונה פנה. נדמה לי שציינתי גם בישיבות הקודמות שכרגע אין גוף מתכלל אופרטיבית, ברמה האופרטיבית. זאת אומרת, אנחנו נכנסנו ולקחנו את התהליך מקצה לקצה. זאת אומרת, רגע שהמפונה פנה עד לרגע שהוא נכנס למתקן, ידענו בכל זמן נתון כמה כלבים וכמה חתולים ובאיזו רמה החדר שהוא קיבל. היה תכלול מלא.

רשות מקומית פינתה 300 אנשים. היא הייתה צריכה לדעת לאיזה בית מלון לפנות. היא גם צריכה לשלם עבור זה.

היא לא פינתה את כולם.

אין מישהו שמתכלל את זה. אין רשות ממשלתית שמתכללת את זה.

רשות מקומית בסוף לא תשלם את בתי המלון. מישהו משלם להם.

זה מס רכוש.

זה מס רכוש.

כל רשות מקומית מתנהלת בפני עצמה.

מס רכוש, כמה אנשים יש לנו?

הוא עוד לא קיבל חשבון.

הוא עוד לא קיבל את הצ'ק.

עדיין המדינה צריכה לתכלל ולהבין.

את זה אני אומר. אני אומר שאין גוף. בואו נהיה עובדתיים. כרגע אין גוף שמתכלל את זה ברמה הממשלתית. זה רק ברמה המקומית. כל עיר מתנהלת לפני המיתקנים. יתרה מזאת, אני אדגיש שאין גם אחידות בין בתי המלון ואת זה אני מקבל גם מהשטח. החוזים, ההסכמים בין בתי המלון אינם אחידים מכיוון שאין גוף שמתכלל את זה.

למה החוזה חשוב אם הוא אחיד או לא אחיד?

קודם כל, זה חשוב כי אתה מדבר כאן על שוויון.

אנחנו מבקשים לדעת כמה אזרחים מפונים.

יש לנו ב-זום את גלית, גזברית עיריית רמת גן. בפעם הקודמת היא עשתה לנו כאן סדר ואולי גם עכשיו נשאל אותה.

אפשר לומר משהו לשבחו של נציג משרד התיירות. הוא אומר שאין גוף מתכלל.

נכון. אין גוף מתכלל.

אין נתונים.

אני הייתי בתחושה כאשר יעקב אשר התחיל את הדיונים, כאשרם כול התכנסו ודיברו, שהכול בסדר, שהפעם העסק עובד.

זה לא אומר שזה לא עובד. פשוט אין לנו נתונים.

כן. גלית, תעשי לנו סדר.

אני אעשה סדר. אני אסביר. אני יודעת את כל התהליך.

היא יכלה לדבר על רמת גן. היא לא יכולה לתת לנו תמונה כללית.

אני יכולה. יש לנו 4,000 מפונים. יש לנו 2,500 שנמצאים בבתי מלון שונים. אני כן חייבת לומר שבאמת משרד התיירות לא נכנס לתמונה משיקולים של המדינה. מי שנכנס לתמונה זה האוצר ומס רכוש. מס רכוש כן משלם בהתאם לדיווחים שלנו.

אתם דיווחתם לו על כולם? על כל מי שפיניתם?

כל מי שפינינו, דיווחנו עליו.

יש לך 4,000 שפינית ומתוכם 2,500 נמצאים בבתי מלון.

נכון. יש הרבה בקהילה.

את מדווחת לרשות המיסים על שני מספרים.

נכון.

על השוהים בבתי מלון ועל המפונים.

נכון.

כי יכול להיות שבן אדם מצא בית אצל שכנים או אצל משפחה. אם כן, יש להם את הנתונים.

בדיוק. אתמול היה זום ובאמת עד אתמול התאריך היה 17 ביולי. הם עדיין לא הוציאו מכתב אבל הודיעו שהתאריך הוא 1 באוגוסט. זה התאריך המרבי. זאת אומרת שהולכים לקרות שני דברים. כמו שנאמר הם פוגשים אנשים בבתי מלון יחד עם הרשויות המקומיות. הם פוגשים את האנשים בבתי מלון ובודקים האם הם ירוק, האם הבניין שלהם כבר בסדר, האם הם יכולים כבר לחזור לביתם. אם הם יכולים לחזור, הם אומרים להם לחזור. אם הם לא יכולים לחזור, הם אומרים להם במקסימום שהם צריכים למצוא מקום עד ה-1 באוגוסט. הולך לצאת מכתב ממש בדקות הקרובות וכבוד היושבת-ראש את תקבלי אותו. מיד כשאקבל אותו, אשלח לך העתק. מירי סביון, המשנה לראש רשות המיסים, אמרה לי אתמול. היא אמורה להוציא את המכתב.

מה יהיה כתוב בו?

המכתב מדבר על כל המפונים כאשר התאריך המרבי הוא 1 באוגוסט. עד ה-1 באוגוסט הולכות להיות ועדות ערעורים. זה הולך להיות במערכת ההזדהות הממשלתית. מטפלים גם באלה שלא ידעו להגיש את זה.

תסבירי את זה כי זה מאוד חשוב.

אני אסביר. שוב, זה יהיה במכתב. נניח מישהו רוצה לערער בגלל שהוא עם צורך מיוחד, בגלל שהוא עדיין לא מצא דירה, בגלל שיש לו בעיה משמעותית, בעיה כזאת הוא אחרת. הוא מגיש למערכת שמס רכוש מכין אותה. צריך להזדהות עבורה כדי להתחבר למערכת יחד.

אני בעצמי ניסיתי לעשות את זה. מי שהמציא את זה לא חי במציאות. אני הייתי צריכה לעשות משהו במערכת הגוף הזה אבל הסתבכתי, זרקתי את זה והלכתי.

אבל זה עדיין לא מוכן. זה עדיין לא יצא. כנראה לכן הם מעכבים את המכתב. הם הראו לנו אתמול את המערכת. אני לא רשות המיסים אלא אני גזברית עיריית רמת גן אבל אני אומרת שהם הראו לנו את המערכת. הם צריכים מערכת שאפשר יהיה לערער בה. אני חושבת שזאת מערכת CRM יחסית פשוטה. הם כן נתנו מענה לאלה שלא יהיו מסוגלים לעלות במערכת כי אנחנו שם.

מי נתן מענה? את? העירייה? עובדים סוציאליים? מי?

מס רכוש עם העירייה. לגבי 90 אחוזים מהאנשים, והם צודקים, הם רוצים שמי שירצה להגיש ערעור יוכל לעשות זאת דרך המערכת הזאת ואז יהיה אפשר לערער עד ה-17 ביולי. אז הם ייקחו את כל הבקשות ויסנכרנו אותן.

רגע. היום אנחנו ב-9 ביולי.

עד ה-17 ביולי יהיה אפשר לערער. שוב, אני אומרת את המידע על סמך זום שהיה אתמול ע כל המנכ"לים והגזברים.

לאה, תבדקי דחוף את האירוע כי המכתב עוד לא יצא ויש לנו את התאריכים. אם זה מתוכנן כך, אנשים יפספסו את זה כי אין מספיק זמן.

אני רוצה להבין. נמצאים כרגע עדיין במלונות נציגים של רשות המיסים שהם יכולים לסייע לאנשים בהגשת ערר.

כן, אבל בן אדם מקבל הודעה ב-SMS או במכתב, אולי הוא אפילו לא יפתח את זה ואז הוא מפספס.

הוא בלובי של המלון. הוא יכול לרדת לשם.

את צריכה להבין משהו. לפי מה שאנחנו ראינו בנתונים וגם שמענו בדיון שהתקיים כאן אתמול, האזורים שנפגעו, לרוב מדובר באוכלוסייה מהמעמד הסוציו אקונומי נמוך.

נכון, ועל זה דיברנו בדיון הקודם ואמרנו שמשרד הרווחה עם העובדים הסוציאליים צריכים לתת ליווי צמוד הרבה יותר.

קודם כל נראה את ההליך ואז נתקדם.

דרך אגב, לנו יש הרבה נציגים בבתי המלון וגם יש לנו מינהלת שהקמנו. 4,000 מפונים זה כמו שכונה. ראש העיר השאיר אתמול הקלטה לכל המפונים ואנחנו מעבירים להם את המידע בקבוצות ווטסאפ ואנחנו שם בשבילם. אנחנו מנסים לעשות הכול כדי שהם ידעו את המידע. אנחנו מחכים למכתב בדיוק כמוכם.

לפי מה שאת יודעת לומר במכתב יאמרו לאנשים שתאריך הפינוי המרבי הוא 1 באוגוסט כאשר עד ה-17 ביולי, כל מי שיש לי השגה לגבי פינויו, הוא צריך לערער לאותה מערכת שאמורה לקום.

נכון. המטרה היא שכל מי שיכול לצאת – ו-70-60 אחוזים מהבניינים הם ירוקים – שיצא מהמלון. אני מניחה שרוב האנשים שיקבלו את ההודעה יעשו הכול כדי לחזור הביתה. זה יתמרץ את האנשים לצאת הביתה. זה הדבר הראשון.

הדבר השני. מי שלא יוכל, נעזור לו למצוא דירה. אנחנו ברמת גן מייצרים מאגר דירות ועוזרים לאנשים למצוא דירה כי בסוף לממן דירה, גם לאנשים שסידור הדירה שלהם יהיה עד אחרי 1 באוגוסט והם יצטרכו יותר זמן, עדיף שהם יהיו ב-Airbnb, בדירה שכורה, ולכן אנחנו עוזרים לאנשים לצאת. המטרה היא להוציא את האנשים מבתי מלון כי זה לא נכון לא לתושבים ולא לאזרחים. זה כבר הופך להיות פחות נכון לאנשים. אל תשכחו שתכף מגיע ה-1 בספטמבר ואנשים צריכים להיות במסגרות. זה מאוד נכון להתחיל להחזיר אותם הביתה.

איך העירייה יוצרת בנק של דירות?

לקחנו את מנהלת ההתחדשות העירונית שלנו והיא פנתה לגופים כמו יד 2. אנחנו עושים כל מאמץ כדי לייצר מאגר של דירות.

כל הכבוד.

גלית, אני רוצה לבקש ממך משהו. תתעדו את כל מה שאתם עושים כי אני חושב שאתם עושים עבודה מצוינת וכדאי שזה יהיה מתועד לפעמים הבאות. אני לא רואה את עצמנו נכנסים לשלום של 100 שנים. חשוב מאוד שזה יהיה. במקרה אני מכיר מישהו שנמצא בתוך המאגר הזה והוא מציין לשבח את התפקוד של העירייה. חשוב גם לומר את זה.

גלית, עוד שאלה. ברמת גן אתם יודעים לעשות גם מיפוי אוכלוסייה בקרב 4,000 האנשים? למשל מי המשפחות ומי המבוגרים.

יש לי מיפוי מלא. בגלל שהמדינה ביקשה לתת 500 שקלים לכל מפונה, אנחנו השכלנו להוציא טופס מקוון וביקשנו שאם אתם רוצים לקבל את ה-500 שקלים – זאת לא הייתה חובה - תמלאו טופס. אז הם מילאו טופס. יש היום קרוב ל-3,600 אנשים ואני יודעת בדיוק מה מספר תעודות הזהות שלהם, את מספרי הטלפונים שלהם, מה הגיל שלהם, מה כתובת שלהם, תביעת מס הרכוש שלהם ואפילו את מספר התביעה ביקשתי. אנחנו יודעים ושלחנו את זה לאמיר דהן מנהל קרן הפיצויים. אני לא יודעת אם זה כך בכל העיריות אבל לנו יש מיפוי.

אני יותר מיפוי בקטע של מצב סוציו אקונומי. למשל אלה מבוגרים, אלה עם צרכים מיוחדים, כאן משפחות עם ילדים. כל אחד צריך משהו אחר. גם את השאלות האלה שאלתם?

זה היה יותר מורכב אבל יש לנו עובד סוציאלי בכל מלון עם 40 משפחות והם מלווים על ידי כל האגף שלנו.

אני אסביר לכולם. אנחנו כל הזמן שואלים לגבי מיפוי האוכלוסייה. אנחנו שואלים כמה אנשים יש שאולי צריכים פתרונות של משרד השיכון או של משרד הרווחה, אולי בית אבות או דיור מוגן. אוכלוסיות שלא יכולות לדאוג לעצמן מבחינת ההתנהלות בשוק הפרטי. מכל המספרים האלה ניסינו להבין את הצרכים. מישהו יכול לומר לי?

אני עכשיו פונה לכולם. יש לנו שני נתיבים. קודם כל מיפוי אוכלוסייה וזה מאוד חשוב כי הפתרונות יהיו לפי אותם צרכים, ושנית, מיפוי של מתחמים. עד עכשיו לא הצלחתי להבין מיפוי של כל המתחמים ונזק, כמה ירוק, כמה צהוב וכמה אדום. כדי שנוכל גם בהמשך לדיון שהתקיים כאן אתמול לגבי שינויי חקיקה שאנחנו רוצים לעשות להבין את גודל האירוע.

אני רק רוצה לומר שהירוק זה לא בהכרח אומר שמחר הם יכולים לחזור הביתה. ירוק יכול להיות שהבניין בסדר גמור ואין וויטרינות. בלי וויטרינות אי אפשר לחיות וצריך או לנסות לייצר איטום או להביא בעלי מקצוע.

את זה אנחנו יודעים וגם על זה דובר. זה מובן. על זה ניתנו תשובות בשבוע שעבר ונאמר שאם בן אדם צריך להתפנות ב-1 באוגוסט אבל הבניין ירוק ועדיין לא שיפצו אותו, רשות המיסים - לפחות זה מה שנאמר לנו – תיתן לו הארכה כדי לא לטרטר בן אדם לשכירות לטווח קצר כי כזאת אי אפשר למצוא.

אני פונה אל השלטון המקומי. בסוף צריך לייצר את המיפוי של האוכלוסייה. יכול להיות שאתם - ביחד עם כל העיריות שנפגעו ויודעות לעשות את זה – צריכים להתכנס כדי שאנחנו נוכל לקבל תמונת מצב לגבי סוגי האוכלוסייה. משפחות עם ילדים, משפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים.

אולי משרד הרווחה יעדכן אותנו.

לפי מה שאני מבינה זה עוד לא שם. אוכלוסיות חלשות, אוכלוסיות של עולים חדשים. תבינו ששני מיליון אנשים בישראל לא דוברי עברית. תתייחסו לזה. האזורים שנפגעו, למשל בת ים, אני יודעת מה היה שם. אני מכירה את האוכלוסייה. אני מכירה את האוכלוסייה בבאר שבע. כשאתם שולחים אותי – וגלית, את לא אשמה – להגיש ערעור בטופס מקוון, זה קשוח. זה אומר שיש אוכלוסיות שלמות שלא יודעות לעשות את זה.

אולי אפשר לשמוע גם את משרד השיכון וגם את משרד הרווחה.

מאוד חשוב לי להתייחס לשני דברים שעלו בשבוע שעבר וכבוד יושב-ראש הוועדה ביקש לעשות מעקב. לא קיבלנו מתווה על הארנונה. אנחנו כבר שלושה שבועות אחרי זה. הוא אמר שנקבל מתווה ואנחנו עם אובדן הכנסות. שנית, הוא דיבר עם לדעתי רונן פרץ לגבי המינהלת.

נכון. הוא שלח לי את זה.

אנחנו ממש מקימים מינהלת מפונים. בסוף לנהל אלפי מפונים, זה לא פשוט.

עכשיו אני זוכרת. אתם לא קיבלתם והיה דיבור על זה שמשרד הפנים יממן.

משרד הפנים נתן לכולם כסף למינהלת. לא?

אני לא יודעת על מתווה כזה. אני מחכה לו, גם לגבי זה וגם לגבי הארנונה.

זה מה שהצהירו כאן בשבוע שעבר.

גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לשבח עיריית רמת גן.

כן. כולנו

הם יצאו כאן מהקופסה ויש להם מחשבות, פנייה ליד 2, לגורמים פרטיים, כדי לתת מענה למפונים והם עושים דברים שהיינו מצפים שהממשלה תעשה אותם. זאת אולי עוד עדות לכך למה צריך להעביר סמכויות לרשויות המקומיות ואיפה המדינה צריכה לדעת לפקח ולבצע.

אנחנו רואים כאן את כל ראשי הרשויות והשלטון המקומי.

אני רוצה לשמוע את משרד הפנים לגבי מה שאמרה גלית. האם יש תשובה למה זה עדיין לא קורה? אני מתייחסת למתווה הארנונה וגם לנושא המינהלת.

אגף תקציבים, משרד הפנים. משרד הפנים עובד בארבעה צירים אל מול האירוע זה. הציר הראשון, הציר של מענקי ההתארגנות. 500 שקלים לכל מפונה, 1,500 שקלים לרשות המקומית. זה משהו שעובד, זה משהו שרץ, זה משהו שקורה. זה אירוע ראשון חיובי וטוב.

האירוע השני הוא אירוע שהמשרד יחד עם אגף התקציבים במשרד האוצר ויחד עם מרכז שלטון מקומי רוצה לקדם סיוע לרוב הרשויות המקומיות להיערכות לחירום ולהצטיידות.

לא זאת הייתה האלה. השאלה הייתה בנושא של פיצוי לארנונה לאותן רשויות שנפגעו. יש לי 4,000 אנשים שהם מפונים.

הציר השלישי הוא הציר שעכשיו העלית. מגיעות הרשויות המקומיות ואומרות שהן סובלות מאובדן הכנסות מנכסים שלא ניתן לגור בהם. משרד הפנים יחד עם מרכז שלטון מקומי עובד כרגע על איסוף נתונים ועל בחינה על איך ניתן לסייע לרשויות באפיק הזה.

לשפות אותן.

נכון. אבל אנחנו צריכים להבין גם לוחות זמנים וגם היקפים.

בדיוק. אנחנו מאוד רוצחים להבין את ההיקפים. זה בדיוק האירוע.

הם עובדים על זה.

מה שהיה חשוב למשרד היה לתת מענה מיידי באמצעות מענקי התארגנות.

גלית, משרד הפנים אומר שהוא באיסוף נתונים על אובדן הכנסות מעיריות שנפגעו. אתם העברתם את הנתונים למשרד הפנים?

אני אומר שאת ה-1,500 וה-500 שקלים קיבלנו באותו יום. אני חייבת לציין באמת שיתוף פעולה מדהים. לדעתי הסיפור של הארנונה, בתחושה שלי תקוע באוצר. אני לא בטוחה שבמשרד הפנים.

אני שאלתי על אובדן ארנונה בעיריות.

על אובדן ארנונה, לא ביקשו ממני.

אם כן, איך אתם עובדים על המתווה כשלא ביקשתם נתונים?

יש תהליך שאנחנו עובדים גם מול משרד האוצר וגם מול מרכז שלטון מקומי. אנחנו בכנות עובדים בעיקר כרגע להריץ מענק שוטף לרוב הרשויות המקומיות. אנחנו לא מקלים ראש בטענות של הגזברים ובעבודה המשותפת.

יש רשות מקומית, לצורך הדוגמה כמו מודיעין. היא לא ספגה. היה לו קשה, הוא התאמץ, הוא לקח כסף לכל מיני דברים בזמן המלחמה אבל הוא לא נפגע. האירוע שלו הוא אחר לגמרי וצריך לחשוב האם בכלל מגיע לו שיפוי. זה כבר שיקול דעת אחר. יש עירייה שספגה. 4,000 מפונים ברמת גן, זה אירוע. אם כן, קודם כל אלה. היא משלמת עכשיו כי יש לה תושבים מפונים. עיריית רמת גן היא עירייה חזקה שיש לה משאבים. כמה יחידות דיור כאלה יש לדעתך?

1,500. זה מדויק. יש לי נתונים.

מצוין. 1,500 יחידות דיור ברמת גן. אני מאמינה שלא קשה לחשב אובדן ארנונה. אתם אפילו לא ביקשתם את הנתונים.

יש כאן אירוע תזרימי ואירוע תקציבי. האירוע התזרימי הוא לסייע כמה שיותר מהר לכולם ועד כמה שאפשר לכל מי שהוציא כסף ולכל מי שנזקק לסיוע. בסופו של דבר 1,500 יחידות דיור, זה לא כל כך פשוט. בסוף לכל דירה יש היקף, יש תשלומים, יכול להיות שלמישהו יש 100 אחוזי הנחה בארנונה כך שאין שם את הסוגייה הספציפית. בסופו של דבר משרד הפנים עובד מאוד קשה וסביב השעון כדי לספק את כל המענים, את כל ארבעת המענים, ועוד לא הגעתי לציר הרביעי.

מהו הציר הרביעי?

הסיוע המשמעותי יותר לרשויות שנפגעו מאוד חזק ולא 4,000 האנשים האלה שהם הסיוע בצינור השלישי. הצינור הרביעי שהוא יותר משמעותי זה הצינור של הפגיעה בתשתיות ובמבנים. זה אירוע גדול.

נכון לעכשיו לפי מה שאנחנו שומעים כאן, אתם אפילו לא ביקשתם – לפחות ממה שאנחנו שומעים מגלית – את הנתונים לגבי ארנונה. בדיון הקודם דיברנו על הסיפור הזה של סיוע קרן ארנונה או סיוע בארנונה או אובדן הכנסות מארנונה. זאת אומרת, מאז ועד עכשיו אפילו לא שאלתם את השאלה. דיברתם כאן והבטחתם שזה יטופל אבל אפילו לא שאלתם על מה מדובר. קודם כל צריך ילד ואחר כך שם, לא? תשאלו.

למשרד הפנים יש מידע ואנחנו מקבלים דיווחים מהרשויות המקומיות.

לא ביקשתם מהן.

לא ביקשתי את המספר הספציפי של אובדן ההכנסה שהיא טוענת לה אבל אנחנו עושים אומדנים ואנחנו יודעים כמה מפונים יש.

כמה מפונים יש?

לדעתי בארץ יש כ-14,000-13,000 מפונים. בסופו של דבר אנחנו צריכים לייצר את האומדן.

יש 18,000.

18,000. אנחנו צריכים להבין את ההיקפים ולייצר מקור תקציבי.

סליחה אבל אני מרגישה שאתה עכשיו מבלבל לי במוח. אנחנו שואלים שאלות קונקרטיות ומצפים לתשובות קונקרטיות. דיברנו על הארנונה. בבקשה, תאספו נתונים מכל העיריות על מה מדובר. לא כלל העיריות אלא אלה שנפגעו - 4,000 מפונים, 1,500 יחידות דיור – בכל עירייה ועירייה. זה אובדן הכנסה ועל זה דיבר יושב-ראש הוועדה בשבוע שעבר. ציפיתי כבר נשמע יותר תשובות.

אני רוצה להוסיף. יש רשויות שהן אמידות יותר והן יכולות לתת את הלוואת הגישור הזאת. יש רשויות שהן הרבה יותר חלשות. השאלה מה אתם עושים בינתיים. זה ייקח זמן כי צריך לעשות אומדנים, חישובים, מי כן זכאי להנחה ומי לא. הכול בסדר. האלה מה קורה בינתיים. האם אתם מסייעים תזרימית כרגע אפילו לצוף מעל המים? זה אירוע. האם אתם מסייעים מעבר ל-2,000 שקלים, ה-1,500 פלוס 500 שקלים?

אנחנו לגמרי איתם וזה בשני מישורים. מישור אחד הוא קודם כל המישור של קידום מענקים, ככל שאפשר לקדם מענק בפן התזרימי. הדבר השני הוא הציר השני עליו דיברתי בחלק הראשון. אם אנחנו נצליח להביא – ואנחנו עובדים על זה ואנחנו ממש לקראת הסגירות האחרונות – מענק שמיועד לרוב הרשויות המקומיות שנפגעו, זה ייתן להן את האוויר שהן צריכות כדי שנקיים את השלביות הזאת.

מתי? יש לוחות זמנים?

אני חושב שאת הסיפור של המענק השוטף אפשר היה לסגור תוך שבוע ימים.

נעקוב.

אם כן, בדיון הבא נשמע את התשובות. הוועדה הזאת בנושא הזה תתכנס כל שבוע. זו מחויבות של יושב-ראש הוועדה הקבוע. בשבוע הבא אנחנו נשמע את התשובות.

אני רוצה לשבוע הבא, ואני חושבת שזה רצון כל חברי הוועדה, כמה מפונים בסך הכול, כמה מתוכם בבתי מלון, מה הצפי לפינוי מבתי המלון, איך נבנתה מערכת הערעור כי אז כבר נדע שהיא קיימת ואני אפילו אבקש שיציגו לנו את מערכת הערעורים בוועדה מבחינת שימוש ונדע איך זה עובד ואיך צריך לפעול.

בנוסף אני חושבת שכולנו מסכימים שצריכה להיות אופציה לפנייה פרונטלית לאנשים שמתקשים להגיש ערעור בצורה דיגיטלית ולזה צריך לתת מענה. כמובן צריך להיות מענה גם בשפות כי אנחנו יודעים שזאת אוכלוסייה מוחלשת ואנשים עם כל מיני מוגבלויות.

גברתי, אני רוצה להציע. מכיוון שאין גורם ממשלתי מתכלל, כדי שהוועדה תוכל לקבל תמונת מצב עדכנית יותר, אני מציעה שיוזמנו הנציגים מכל הרשויות שהם הזכירו.

הם תמיד מוזמנים.

נשמע אותן. עיריית רמת גן עשתה את זה מאוד יפה וכדאי שיבואו ויעדכנו גם רשויות אחרות.

הוועדה תזמין את כל הרשויות ואנחנו נאסוף את הנתונים.

חלקן ענו ולחלקן אין.

אולי כדאי לבקש פעם נוספת.

אני רוצה להוסיף. מאוד חשוב לי שתדעו שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מדהים גם עם משרד הפנים, גם עם משרד האוצר וגם עם רשות המיסים. באמת מס רכוש יוצא מגדרו עבורנו. דרך אגב, מדובר בשיחות בשעה 11:00 ו-12:00 בלילה. אתם יודעים, אנחנו גם רשות חזקה אבל עדיין גם ברשויות חזקות זה מורכב. לכן אני מעלה את הדברים כדי שתדעו שהם חשובים לנו.

תודה רבה. בנוסף אני רוצה, ואני חושבת שזה מאוד חשוב, שנבין תמונת מצב מבחינת הבניינים. ברור שזה זז, ברור שזה לא סטטי, בניין יכול להיות צהוב ואחר כך הוא יכול להיות אדום ולהפך. אני רוצה שבשבוע הבא כבר נראה תמונת מצב מבחינת הבניינים. זה מאוד חשוב לנו בהמשך לדיונים שהתקיימו כאן בנושא שינויי חקיקה כדי להבין את ההיקף.

משרד הרווחה ב-זום.

מנהלת השירות להתנדבות ומיצוי זכויות במשרד הרווחה. הנציגים של המשרד פרוסים בכל המלונות ויש לנו עובדים סוציאליים שנמצאים שם כל הזמן מטעם הרשויות. יש לנו מעטפת של טיפול באוכלוסיות ליבה שלנו.

אנחנו מבקשים נתונים. אנחנו יודעים את העבודה הנהדרת שלכם. את יכולה לתת לנו נתונים לגבי אנשים עם מוגבלויות ומה הקשיים בהם אתם נתקלים?

אני יכולה לדבר על הקשיים אבל נתונים ומספרים באופן גורף אין לנו.

למה?

כי אנחנו יודעים להגיד שעד עכשיו אנחנו טיפלנו ב-700 פניות, זאת אומרץ שעשינו מיצוי של 700 אנשים.

מה כולל המיצוי?

רגע. גברתי, אני רוצה לדעת כמה קליינטים שלכם יש היום בבתי מלון שהם צריכים דיור מוגן או בית אבות, כאלה שלא מסוגלים בעצמם לפנות לשוק הפרטי או שמשרד השיכון צריך לתת להם פתרונות מתוך מאגר הדירות שיש לו או מתוך היכולות שלו. אנחנו יודעים שבמיוחד בבת ים, רמת גן, גם באר שבע, גם חולון, יש שם אוכלוסיות שצריכות אתכם. כמה אנשים יש מהאוכלוסייה הבעייתית עם קשיים, אנשים שאנחנו חייבים לתת להם פתרונות?

גברתי, גם לנו עדיין אין מיפוי של מספרים.

אבל אתם כל הזמן בבתי המלון. אתם רואים אותם.

נכון אבל האוכלוסיות פזורות בכמה בתי מלון, לפעמים בכמה רשויות, וזה נשען על הצורך לקבל את התמונה מתוך הרשויות.

מאיר, תגיד אתה.

אני מכיר אתכם ויודע שאתם נמצאים בתוך כל מלון, שאתם בפריסה בכל בתי המלון. היום האימא של אשתי עוברת מנתניה, היא בבית אבות, לחדרה. היא הייתה כבר בירושלים ובמודיעין. מכירה את הארץ בגיל 95. אני רואה שם שבאמת העובדים הסוציאליים וגם הנציגים הנהדרים של "משען" עוברים כל יום ועושים מיפוי של האנשים. אתם לא יכולים להישען על הרשויות. למשרד הרווחה יש מספיק מניפה של עובדים וכוח כדי לדעת ולעשות אחד ועוד אחד ולדעת כמה אנשים עם מוגבלויות, כמה אנשים שבאים משיכון ציבורי, כמה אנשים לא דוברים אתה שפה. אני מבקש ממך, אם אפשר לדיון הבא. את יודעת לפחות לגבי ה-700 אנשים בהם טיפלתם למפות את ה-700 האלה ולדעת מה סוג הבעיות ובמה טיפלתם כדי שהוועדה תוכל לשאוב מידע מדבריכם. יכול מאוד להיות שדברים שלא דיברנו עליהם כאן, אתם טיפלתם בהם. אנשים עם מוגבלויות זה דבר שלא כל כך הגיע לשולחן הזה אבל הם חשובים מאוד ליושבת-ראש הוועדה, במיוחד שגם יש להם מוגבלויות, גם הם מבוגרים וגם לא יודעים את השפה וחשוב לדעת מי מטפל בהם.

אנחנו יודעים שהיו פחות או יותר 18,000 מפונים. כרגע גברתי אמרה שהם טיפלו ב-700. זה לא הגיוני.

אני רוצה לחדד. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר ישבה כאן אור צוברי ואמרה שהם ינסו להפעיל איזושהי תוכנית מאוד מיוחדת שתיתן מענה פרטני לאנשים שצריכים אקסטרה. אני רוצה לדעת האם קרה משהו מאז השבוע שעבר.

מכובדיי, אני אסביר כי אני חושבת שהדברים שלי לא הובהר. אני מדברת עכשיו, כמו שאת דיברת, על מיצוי זכויות אקטיבי. הכוונה באמת להגיע לאנשים מתוך האוכלוסיות שלנו – ותיקים, אוכלוסיות מוחלשות, אוכלוסיות עם מוגבלויות – ולאפשר להם מיצוי זכויות אקטיבי היות והשאיפה שלנו היא לעודד יציאה מהמלון, עד לכדי ליווי במציאת דירות וכולי. אכן הדברים האלה מתקיימים ואכן על זה נתתי את המספר 700. הניידות שלנו היו כבר ב-23 מלונות, טיפלו באוכלוסיות מ-20 רשויות ולזה התייחסתי קודם. בדיוק לסוגייה הזאת.

700, זה מספר שמתייחס למיצוי זכויות.

נכון.

לא אלו שיש להם בעיות. הבנתי.

אלה לא כל האוכלוסיות שהמשרד מטפל בהן. אני אדאג שבשבוע הבא הנתון הזה יהיה בפני הוועדה.

תודה.

אנחנו רוצים להבין ושוב, אתם מאוד חשובים כאן. יש אוכלוסייה שהיא לא יכולה לחפש דירה, שאין לה יכולת, שהיא צריכה עזרה וכאן היא צריכה פתרונות מהממשלה, ממשרד השיכון. כמה כאלה יש? זאת בעצם השאלה. משרד השיכון צריך לדעת על מה מדובר. אתה יודע על מה מדובר? כמה פניות יש אליכם?

ברשותך, אני אתייחס גם לזה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין איתם.

נכון.

אנחנו טיפלנו במיצוי זכויות ב-31 אחוזים כאשר באמת מדובר בנושא של דיור ומס רכוש ואותם ליווינו. משרד השיכון ועמידר עובדים איתנו צמוד מאוד.

תודה. משרד השיכון.

משנה למנכ"ל משרד השיכון. אני קודם כל רוצה להסביר את האתגר והצעת פתרונות דיור למי שנמצא במלון. באופן קטיגורי אפשר לחלק את זה לסוג הפתרונות, כמו הצבעים של הבניינים. מי שהבניין שלו ירוק אמור להישאר במלון עד שהדירה משופצת ואז הוא חוזר לדירה שלו. לא הצענו לו פתרון דיור חלופי כי זה עניין של כמה שבועות עד חודשיים. מי שהבניין שלו הוא כתום, זאת שכירות קצרות טווח, זאת אומרת שזה פתרון לכמה חודשים. מי שהבניין שלו אדום זאת שנה פלוס. זה קטיגורי. ברור שיש עוד הרבה באמצע אבל זה באופן כללי כדי להבין את התמונה.

עד שלא נמצא שמאי מטעם מס רכוש ויש החלטה לגבי הדירה שלו, זאת אומרת מה משך הזמן שהוא לא יהיה בה, אנחנו לא יודעים להציע פתרונות בכלל כי גם הבן אדם לא יודע מה לחפש. הוא צריך קודם את הוודאות ושיאמרו לו למשל שזה הולך לירוק, חודשיים-שלושה כפי שהיה במלון, לעומת שנה פלוס.

יש תיאומים מול מס רכוש. אם בניין סומן כאדום להריסה, ברור שזה ברור לכולם מלכתחילה ולא צריך את השמאי של מס רכוש שיעבור משפחה-משפחה. מעלים את זה באתר ואומרים שהבניין הזה כבר אושר ואז אנחנו יודעים לטפל בהם.

ואז אתם יודעים.

לא. יש ויכוח.

על כמה בניינים יש ויכוח?

בבת ים יש ויכוח מאוד קשה.

בבת ים יש ויכוח בין שתיים ל-40 בניינים. עיריית בת ים אומרת 40 בניינים אדומים והרשות אומרת שני בניינים. יש ויכוח כאשר המהנדסים מעורבים בזה. אני לא מדבר עכשיו על הנדסה אלא אני מדבר על האזרח שנמצא בקצה והוא עכשיו במלון ואנחנו יושבים מולו. מי שיושב מולו קודם כל זה מס רכוש.

אני אשאל אותך שאלה. עזוב לרגע את כל הוויכוחים. מה אתם עשיתם כדי להיות מוכנים לקלוט אנשים שצריכים עזרה? מה המלאי הפנוי שיש לך והאם אלה דירות, יחידות, פתרונות, עמידר, עמיגור? משרד הרווחה אומר שלאישה בת ה-90 צריכה דיור מוגן אבל אין אפשרות לחפש בעצמה. מה יש לך במלאי?

מבחינת מלאי אנחנו לא מציעים את מלאי הדיור הציבורי אלא מציעים פתרונות אחרים. חשוב לבין את זה. זה לא מלאי של הממשלה.

ברור, אבל מה יש לך בקנה?

יש לכם מלאי של דיור ציבורי שהוא לא מאוכלס?

יש לנו בדימונה.

כמה?

אבל זה לא רלוונטי. תושבי רמת גן לא ילכו לדימונה.

הוא צודק. הם לא יעברו לשם.

משפחה עם ילדים במסגרות חינוכיות לא יעברו מרמת גן לדימונה.

ומבאר שבע לא יבואו לדימונה?

מה עם בן אדם מבוגר?

הוא צריך לעבוד.

בן אדם מבוגר, יכול להיות.

אנחנו מציעים אפשרויות והאזרח בוחר. אני אומר מה אנחנו עושים. ראשית, יצרנו ביחד עם חברת עמידר, בתיאום עם משרד הרווחה, עם משרד האוצר ורשות המיסים, תהליך שאנחנו בעצם מייצרים קייס מנג'ר. זאת אומרת בבתי המלון יש קייס מנג'ר שיושב בו. תהליך עבודה הוא כזה שאחרי מס רכוש הוא יושב שם. אם הבן אדם יודע מה מצפה לו, יודעים להתחיל לסייע לו ולאתר את הדירות.

אבל איזה מענים אתם יכולים לתת?

אני מגיע לזה. בבאר-שבע 100 אחוזים ממקרים מטופלים. עכשיו יש רק 170 דירות שנפגעו של כאלה הן במסלול של תקופה ארוכה. כולם מטופלים.

מה זה אומר? מאיר, תבדוק.

באמצעות חברת עמידר, אנחנו בעולם ההתחדשות העירונית הרגיל, בעולם הרכש של המלאי לדיור הציבורי, אנחנו עובדים עם מתווכים. אנחנו בעצם מצמידים בן אדם למתווך ומשם זה מנוטר כדי לוודא שבסוף נסגרת שם עסקה והבן אדם מצא פתרון.

זאת אומרת שאתה אומר שבבאר-שבע 170 דירות – כנראה משפחות – מטופלות.

שזה 100 אחוזים של העיר.

יש קייס מנג'ר שעזר להם למצוא דירה חלופית.

לאו דווקא. הוא בתוך תהליך. יש מישהו שעובד איתם כדי לעשות את זה. עוד לא נסגר המעגל.

הם מטופלי אבל עוד אין דירה להיכנס אליה. הם מחפשים.

לא. לחלק יש.

שולחת לי הודעה הגברת מבאר-שבע, גברת גושן שאני מכיר אותה ואפשר לסמוך עליה. האם אפשר להעלות אותה ל-זום כדי שהיא תיתן תגובה?

כן.

אם אפשר להשלים את הדברים.

רגע. היא מתייחסת לדברים שלך.

אולי ניתן לנתנאל להשלים ואז אני אתייחס.

יש לנו את הפתרונות של הקיבוצים שעוזבים עכשיו את הבניין. יחד עם הרשויות המקומיות והיזמים מהם שכרנו את הדירות, אנחנו עובדים כדי לעשות את ההחלפה.

אני שאלתי אותך על המלאי. תן לי מספר. אני רוצה מספר.

אני אומר שזה מלאי. יש יזמים מהם שכרנו דירות למפוני תקומה. לפני שבוע התקבלה החלטת הממשלה שהם חוזרים לקיבוצים והדירות מתפנות. אנחנו מנסים לעבוד עם הרשויות המקומיות כך שתהיה החלפה והמפונים שנמצאים במלונות ייכנסו במקומם לתקופת הביניים. מדובר כאן על כ-120 דירות בתל אביב, כ-90 דירות בבאר שבע ו-55 דירות ברמת גן. אלה הרשויות שנפגעו ויש לנו שם נכסים. היו לנו באופקים ובנתיבות אבל זה לא רלוונטי כי לא היו שם פגיעות.

יש לך פתרונות בבתי אבות ובדיור מוגן? לבודדים. לאוכלוסייה מבוגרת שצריכה מסגרת אחרת.

אין לו.

שם יש משהו אחר.

עמידר, עמיגור.

זה ציר פעולה ראשון. יש את ציר הפעולה השני שהוא שיפוץ הדירות שאלה הם הבניינים הירוקים. לא עמידר.

אתה מדבר על שיפוץ הדיור הציבורי?

לא. שיפוץ הדירות של האזרחים. יש יוזמה של המשרד שמוביל אותה עמית גרגר רשם הקבלנים, עם המנכ"ל שלנו יחד עם משרד האוצר, כמובן רשות המיסים, הרשויות המקומיות והתאחדות הקבלנים ליצירת מתחמי שיפוצים ולהכניס חברות גדולות.

את זה אנחנו יודעים. כרגע זה לא רלוונטי.

זה מאוד רלוונטי. אם את רוצה להוציא אנשים מהמלונות, צריך לשפץ להם את הדירות.

אני שאלתי על עמידר ועל עמיגור. יש לך תשובות.

להכניס אותם לבתי אבות?

כמה מקומות פנויים יש בעמידר ובעמיגור כדי לתת פתרונות לאנשים מבוגרים בודדים?

נגיד משען שנפגע בתל אביב.

את משען שנפגע בתל אביב אתמול התחיל השיפוץ שלו.

הם מעולים. החבר'ה במשען יודעים לעבוד.

נכון. השיפוץ נעשה עכשיו לא על ידי משען אלא על ידי עמיגור.

אתם לוקחים אותי למקום אחר. אני שואלת משהו אחר. אישה מבוגרת בבת ים שהבית שלה נהרס והיא בת 80, אין לה אפשרות לצאת לשוק הפרטי כי בו היא תלך לאיבוד. האם יש בעמידר או בעמיגור לתת לה מקום?

אנחנו מאפשרים את זה. בבת ים העמדנו 10 דירות. בינתיים אני לא מכיר שהן אוכלסו. אנחנו נותנים עבור הרשות המקומית.

אתה נותן את זה לשלטון המקומי.

לא. אני לא נותן את זה לשלטון המקומי. אני אומר לו שיביא את הבן אדם. אני לא זה שבוחר מי ייכנס. יש את הרווחה. בבת ים, בבניין של עמיגור, היו לנו 10 דירות פנויות ויש 31 דירות פנויות בבאר שבע. הן הוצעו לרשות המקומית. בינתיים עד עכשיו לא הופנו לשם אנשים.

הבנתי. נשמע את ורד מעיריית באר שבע.

אני מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי בעיריית באר שבע תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני גם השתתפתי בדיון שהתקיים אתמול ואני חושבת הוא בעצם איזושהי תמונה משלימה למה שאנחנו שומעים כאן היום.

לגבי ההיבטים האחרונים שנאמרו, לגבי זה שכולם מטופלים. זה נכון שנמצאים איתם בקשר, עם כל אותם 170 אנשים, להם אנחנו קוראים דיירים אדומים שצריכים פתרונות ארוכי טווח, אבל אנחנו עוד רחוקים ממציאת פתרונות מיטביים לכולם. בבאר שבע יש אתגרים מאוד משמעותיים. את גם דיברת על סוג האוכלוסייה. הטיל האחרון פגע בשכונה בה מתגוררת אוכלוסייה מעורבת מבחינה סוציו אקונומית, עם הרבה קשישים, עם הרבה עולים, והרבה מהם גם מאוד מאוד דבקים ורוצים להישאר בתוך השכונה. דיברתם כאן על מתן דיור חלופי. חלקם ממש מסרבים לצאת מהשכונה. תחשבו שגם עבור קשישים קשה להזיז את הגבינה עבורם ולהוציא אותם החוצה ולא בהכרח יש היצע דיור מספק לכולם.

אחד הדברים שעולים כאן בדיון ואלה דברים שאנחנו חשים ברשות המקומית וגם כתבתי את זה למאיר, שאתם עולים בדיוק על הנקודה. אין תמונת מפונים אגררטיבית. אין תיעוד של הרבה מידע ונתונים. אנחנו ברמה הרשותית בדומה לעיריית רמת גן אוספים נתונים. עשינו טופס איסוף. באותו רגע שקרה האסון ותושבים יצאו מבתיהם והגיעו לאיזשהו מיתקן קליטה זמני, עשינו טופס איסוף מידע דיגיטלי ולפחות יכולנו לקבל תמונת מצב ראשונית. הלבשו עליה את הנתונים שקיבלנו מה מדינה, מהשיבולת, יצרנו רשימת CRM שתדע לעקוב אבל חסר עוד הרבה מידע ונתונים. יש דברים שצריך לקבל ממשרדי ממשלה אחרים ולשתף מידע בנתונים וזה לא קורה. שמעתם כאן את רשות המיסים. לא בכדי הם לא הגיעו לכאן עם נתונים. יש קושי לקבל מהם ויש קושי לקבל את תמונת המצב ולחבר אותה לתמונת המצב הרשותית כדי שכולנו ביחד נוכל לעקוב. יש דברים שמשתנים ברמה היומית. תנועה של תושבים בין מתקני קליטה או יציאה שלהם ממיתקן קליטה או מבית מלון החוצה לקהילה. אלה דברים שמשתנים כמעט ברמה היומית ואין איגום מידע. זה אתגר מאוד משמעותי.

דיברנו כאן למשל על קרן ארנונה. פיצוי. אתם יודעים להגיד מה האובדן? מישהו פנה, שקל ובדק? בדיון הקודם נאמר שמשרד הפנים משפה את הרשויות שנפגעו בארנונה. לא את כל הרשויות אלא את אלה שנפגעו. מישהו פנה, מישהו שאל? אתם יודעים לומר מה המספרים?

אנחנו יודעים לומר אין לי את המספרים כרגע כי אני לא גזברית הרשות. אני יכולה להשיג אותם מהגזבר שלנו. בוודאות אצלנו עושים על זה תחשיבים ויודעים לומר. חד משמעית.

נשמח לקבל את הנתונים. אגב, פני גם את לעיריית רמת גן ולבאר שבע.

אין בעיה. אני אדאג להעביר את הנתונים לוועדה.

בואו נעשה לפחות הדגמה על מה מדובר. מה אובדן הארנונה הצפויה למשל בבאר שבע, כי יש את האדומים שזה עוד סיפור ארוך ויש את הצהובים שגם הם יהיו בבתי מלון הרבה מאוד זמן עד השיפוץ. אני רוצה להבין את הסיפור של השיפוי בקרן ארנונה ויכול להיות שגם אתם בשבוע הבא כבר תזדרזו ותאספו את הנתונים. אני פונה למשרד הפנים כדי שנבין על מה מדובר כי יש הבדל בין שיפוי כללי לבין אלו שהם במצוקה.

אני רוצה להציע שלקראת הדיון הבא יצא מהוועדה מכתב לכל ראשי הרשויות שנפגעו, עם העתק לכל מי שצריך, ולומר להם שלדיון הבא הנציגים שלהם צריכים להגיע עם הנתונים הבאים. פשוט לכתוב להם איזה נתונים הם צריכים לתת. גם על הארנונה, גם על מספר המפונים, גם על מי בינתיים הסתדר, גם על הידע שלהם על אוכלוסיות מוחלשות.

הייתה פנייה לראשי הרשויות אבל הם לא באים והם לא נותנים את הנתונים.

צריך לעלות יותר גבוה.

אני צריכה להתייעץ עם יושב-ראש הוועדה.

בסדר. אני רק אומרת שבסופו של דבר אם לא יהיו לנו נתונים מתכללים, לא נוכל לתת מענה לאירוע.

לא, לא נוכל. אני פשוט מרגישה שאנחנו סביב אותן שאלות.

מה שיקרה זה שכל פעם נסתובב המקרה הבודד.

ורד, אתם יודעים לעשות מיפוי באוכלוסייה בבאר שבע? האוכלוסייה שם לא פשוטה.

כן. לנו יש. אני יכולה לתת לך בשליפה כמה נתונים. בוודאי שלדיון הבא נביא נתונים פרטניים כפי שאת שואלת, ובצדק, על אוכלוסיות מיוחדות שיש לנו. כרגע במתקני קליטה שרובם הם מלונות, נקרא לזה כך, נמצאים אצלנו כ-520 נפשות. אנחנו יודעים לסמן כל אחד מהם אם הוא שייך לאוכלוסיות מיוחדות כאלה ואחרות. בערך מספר דומה, קצת יותר גדול, נמצא בקהילה.

רגע. זה מאוד חשוב. זאת אומרת, אנחנו אומרים שבבאר שבע יש כ-1,000 אנשים.

סדר גודל של 520 בתוך מתקני קליטה כאלה ואחרים ואז יש קבוצה יותר גדולה בקהילה. אני אומר שזה מספר שיותר קשה לתת מספר מדויק, על אלה שנמצאים בקהילה כי חלקם, אני קוראת לזה, אבודים. אנחנו לא בהכרח יודעים אם הם בקהילה או לא. על חלקם אנחנו יודעים בוודאות. זה הסיפור של הסנכרון עם נתוני מס רכוש. כל מי שפתח תביעות ואנחנו יודעים שהוא לא במתקני הקליטה, אנחנו רוצים לעשות תיאום והצלבה ואז לפנות אליהם ולוודא. כך נגלה את אלה שאולי לא הספקנו להגיע אליהם.

לוועדה ולחברי הוועדה מאוד חשוב נושא של האוכלוסיות שצריכות טיפול ועזרה. אני אומר בצורה הפשוטה ביותר. המגדל שנפגע בתל אביב, איכשהו אני לא מודאגת לגביו. האנשם יקבלו הכול וידעו למצות את הזכויות שלהם עד תום. אם הם לא יסתדרו בעצמם, יהיו להם עורכי דין שיפעלו ויוציאו עד השקל האחרון. זה בלי לפגוע בכבודו של מישהו אבל זאת האמת. האוכלוסייה, אנשים שמפחדים מהמדינה, לא מסתדרים עם המערכת, עם הגוף הזה שהוא קללה, או שיש להם קושי בשפה, או כל מיני סיפורים – אלה לא יסתדרו. זאת האוכלוסייה שכרגע אני מדברת עליה זאת באר שבע. על התל אביבים במגדלי דה וינצ'י, אני מרחמת, גם הם עברו אירוע קשה אבל מבחינת מיצוי זכויות הם יסתדרו.

מה קורה אצלך? את יודעת למפות את האוכלוסייה

כן. אנחנו יודעים וכמו שאמרתי לך אנחנו גם בנינו ממש מערכת של ניהול הקשר עם התושב. שוב, זה עוד רחוב מלהיות מושלם אבל בדרך לשם וכבר יש נתונים.

תודה רבה. הבנו. מישהו רוצה להתייחס כי עוד 10 דקות אנחנו מסיימים את הישיבה?

רק להגיד, אם עדיין זה עוזר, יש לי את המספר הכולל של המפונים בבתי המלון. 9,351.

זה נכון לעכשיו.

נכון ל-7 ביולי.

בשבוע שעבר המספר שהוצג היה 13,000.

ו-4,000 בקהילה.

אנחנו מקבלים את זה באקסלים.

בשבוע שעבר הנתון היה 13,000 בבתי מלון ועוד 5,000 בקהילה. סך הכול הנתון שאני שמעתי כאן לגבי כל המפונים היה 18,000. אם כן, כרגע ירדנו מ-13,000 ל-9,000.

אלה נתונים שהעבירו אלי באקסל מתוך מערכת יחד. לנו כמרכז שלטון מקומי אין גישה למערכת יחד.

מה זאת מערכת יחד?

זאת המערכת שבה אוספים את הנתונים של המפונים.

אני חושב שבאמת שווה לשאול את מערך הדיגיטל.

התייחסות קצרה לדברי של איתן כהן. אכן אנחנו בעבודה משותפת גם על ארבעת הצעדים שנאמרו כאן. אם החסם שנוגע לשיפוי אובדן הכנסות בארנונה הוא איסוף נתונים, אנחנו בשמחה נסייע כאן. אגב, היה מתווה כזה ב-חרבות ברזל שהיה מאוד פשוט. שיפוי של המפונים וזה בדיוק אותו הדבר.

מנהלת הוועדה אומרת לי שיש קושי באיסוף נתונים. לאה, אני חושבת שנעשה אחרת. כמובן תוודאי את זה עם היושב-ראש אבל אני לא חושבת שהוא יתנגד. אם הרשויות לא משתפות, נעשה פנייה למרכז שלטון מקומי, לכפיר או למי שצריך שם, ונעלה את השאלות שהם יאספו נתונים ויעבירו אותם לוועדה. זה יהיה יותר קל.

אני רק אומר שיש כאן אתגר כי אנשים לא ממהרים למלא סקרים.

החיים הם לא פיקניק. אנחנו נעשה את זה כי אחרת אנחנו מסתובבים סביב הזנב שלנו.

תעלו ל-זום את מערכת דיגיטל.

מערך הדיגיטל הלאומי.

אתה אחראי על הגוף הזה שכולם מסתבכים איתו?

הסתבכות על כל ההזדהות הלאומית אבל כן אני אוכל להסביר על התהליך של מערכת יחד. אגב, מערכת יחד היא מערכת שהוקמה עוד ב-חרבות ברזל ועשינו לה התאמות למתווה החדש של פינויים של הרשויות המקומיות. כמו שנאמר בוועדה, יש קושי רב מאחר והנתונים נמצאים קודם כל ברשויות המקומיות. בגלל שהתהליך הוא שהרשות המקומית מנגיעה לאזור אתר ההרס ובו היא פותחת מרכז משפחות ושם היא אוספת את הנתונים, היא הראשונה שבעצם יש לה את כל הנתונים. בגלל המצב הכאוטי, כל רשות מקומות אספה את זה בצורה קצת אחרת. אנחנו פיתחנו איזשהו טופס. אגב, הקושי בהזדהות לאומית שהוא לא דורש מעבר דרך הזדהות אלא טופס שבו גם התושב יכול לעשות דיווח עצמי וגם הרשות יכולה לדווח.

הבנו שמחר צריך לצאת מכתב והמערכת צריכה לעבוד. בדיון שנקיים בשבוע הבא אני רוצה שכולנו כחברי הכנסת נקבל כאן הדגמה איך הדבר הזה אמור לעבוד. אם אני, ואני נכה דיגיטלית, אבין איך זה עובד – כנראה שגם אחרים יבינו. אנחנו נאתגר אתכם. תבואו לכאן ותציגו לנו הדגמה, טופס, איפה לוחצים, איך זה עובד.

את מדברת על הטופס הדיגיטלי של מס רכוש?

כן. של הגשת ערעור.

מבחינת המערך הדיגיטלי של המדינה, נאמר לנו שיש 9,351 בבתי מלון. אתם תוכלו למפות אותם מבחינת האוכלוסיות, גיל, סוציו אקונומי? אולי מזה אנחנו נבין מי האוכלוסייה שם.

כמה בכל עיר.

משרד התיירות ומשרד השיכון הפנו אותנו למערכת יחד בתור המערכת הממשלתית שאמונה על איסוף הנתונים. הם אמרו שהמידע נמצא אצלכם. אתה עכשיו אומר שבתור המערכת האמונה על איסוף הנתונים אין לכם את המידע. זאת אומרת, המדינה לא יודעת כמה.

לא. זה לא מה שאמרתי. אם הובנתי לא נכון, אני אתקן. הרשויות אספו את המידע והעבירו אותו אלינו ואנחנו טענו אותו. אף על יש הוא נאסף בכל רשות בצורה אחרת, אנחנו הכנסנו את כל הדאטה לתוך המערכת והיום היא מייצרת תמונת מצב לאומית לנושא המפונים.

אפשר לקבל את זה?

מה תמונת המצב שיש אצלכם?

שיפלח את הנושאים.

אני מבקשת ממך שבשבוע הבא תהיו בדיון כאן פיזית ותעשו לנו הדגמות ותסבירו לנו את כל הנושא הזה. גם את טופס הערעור, תציגו לנו איך הדבר הזה יעבוד. אנחנו מבקשים לקבל בשבוע הבא פילוח של הנתונים בין כל האנשים שפנו – מצב סוציו אקונומי, גילאים, מצב, עיר. לא רק כאלה שכרגע נמצאים בבתי מלון כי המערכת שלכם כוללת את כולם מאז פרוץ המלחמה.

אין בעיה להעביר את הנתונים האלה שהם קיימים במערכת.

עם הפילוחים. מנהלת הוועדה תסביר לכם. נשלח לכם איזה פילוחים אנחנו רוצים.

אין בעיה. תשלחו לנו.

תודה רבה. יש לנו עוד שלוש דקות לסיום הדיון.

אני רק רוצה לומר שאין לי ספק שכל משרד ממשלת עובד. הרשויות עובדות. הבעיה היא בתכלול ובראייה הכוללת. כדי שלא נידרש לטפל בהרבה מקרים פרטניים, צריך לתת מענה רוחבי. מענה רוחבי יינתן רק כשתהיה לנו תמונה כללית.

ברור שהרשויות המקומיות מתפקדות וברור שיש כאן איזה חוסר מאוד מאוד משמעותי מטעם הממשלה ואנחנו שומעים אין גורם מתכלל ממשלתי וכולי. הממשלה צריכה לקחת את זה לידיה ואם כבר העבירו סמכויות לרשויות מקומיות כדי לנהל את האירוע הזה, שיסייעו להן. בינתיים אנחנו רק שומעים כל מיני גלגולי אחריות ממשרד למשרד. נראה לי שהדבר הזה צריך להיפסק. הוא צריך להיות אחרת לגמרי.

היום יש במליאה הצעה דחופה לסדר שהגישו לשר האוצר בנושא הזה של פינוי מפונים בבאר שבע. כדאי שגם הדברים האלה יעלו. זה יציב לו תמונה שתראה לו מה המציאות כי אני לא בטוח שהוא מקבל את כל הדיווח שהיה בוועדה וזה דבר חשוב.

תודה. אני מסכמת את הדיון. אני אבקש מצוות הוועדה להעביר כל מה שהיה כאן ליושב-ראש הקבוע של הוועדה. אנחנו לגמרי מתואמים ואנחנו מכירים את תמונת המצב.

מסקנות לכל מה שהיה כאן. שלושה שבועות עברו מסיום המלחמה. אני מבינה שכל משרדי הממשלה עושים ומשתדלים וזה לא שיש כאן אנשים שלא אכפת להם, לא, כולם עושים אבל בתאריך הזה אנחנו כבר צריכים תמונת מצב כוללת ולדעת מה מספר המפונים, מספר הנזקקים, מספר המבנים שצריכים טיפול. כדי לתת פתרונות, אנחנו קודם כל צריכים בסיס נתונם וכרגע אין לנו את זה. כל אחד עובד אבל כרגע אנחנו לא רואים את בסיס הנתונים הכללי.

אנחנו גם צריכים לדעת לגבי אוכלוסיות מיוחדות שצריכות טיפול מיוחד. כדי שמשרד השיכון יוכל לתת פתרון לאותו בן אדם מבוגר, הוא צריך לדעת על קיומו. חסר כאן סנכרון. כאן צריך לקום איזשהו מטה משותף, מעין חמ"ל משותף של משרדי הממשלה הרלוונטיים עם הרשויות המקומיות שידע לסנכרן את האירוע.

יש רצון טוב אבל אני מדברת על הביצוע. יש ביצוע ואני לא אומרת שהכול שחור. אנחנו שומעים, אנחנו רואים, אנחנו רואים שהרשויות משתדלות מאוד, כך גם רשות המיסים, קרן לפיצויים, כולם מאוד משתדלים אבל לדעתי – וכמובן תעבירי את זה ליושב-ראש כסיכום הדיון – תמונת המצב מראה הרבה אנדרלמוסיה. צריך לקום כאן איזשהו חמ"ל משותף כדי לתת פתרונות ושיכלול את כולם. אגב, עוד לא דיברנו על חינוך. לא דיברנו על שנת לימודים, על מפונים, על ילדים ומה קורה עם כל זה. אם כן, צריך להיות חמ"ל שייתן פתרונות וירכז את כל המידע כי בלי שאנחנו נבין תמונת מצב גם לגבי אנשים וגם לגבי מבנים, אנחנו לא נוכל לתת פתרונות.

תודה רבה. יום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.