פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



80
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
06/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 50
מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
יום ראשון, י' בתמוז התשפ"ה (06 ביולי 2025), שעה 11:00

סיור בעוטף

חברי הוועדה: אברהם בצלאל – היו"ר
דבי ביטון
קטי קטרין שטרית

משה דודק - ממונה תחבורה ציבורית מחוז דרום, רשות התחבורה הציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יניב רם חסון - מנהל תחום הפעלה ורמת שירות, אגף רכבות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יחיאל זוהר - ראש העירייה, עיריית נתיבות

שי עמר - סגן ומ"מ ראש העירייה, עיריית נתיבות

יגאל פרץ - סגן ראש העירייה, עיריית נתיבות

אבי דרעי - חבר מועצה, עיריית נתיבות

דורי אליעזר שילה - חבר מועצה, עיריית נתיבות

דינה ניהוז - מנהלת לשכה, לשכת ראש העירייה, עיריית נתיבות

אפרת אזרד - מנהלת תחבורה, עיריית נתיבות

אלון דוידי - ראש העירייה, עיריית שדרות

אלירן ג'רבי - חבר מועצה ומחזיק תיק התחבורה, עיריית שדרות

שחר וינקור - סמנכ"ל פיתוח עסקי, רכבת ישראל

מיכה קופילובסקי - מנכ"ל, דן בדרום

יהודה עמר - משנה למנכ"ל, דן בדרום

אלי אוברוב - סמנכ"ל תכנון ובקרה, דן בדרום

יאיר סינגר - סמנכ"ל הנדסה, חברת נתיבי איילון

אוהד כהן - מנכ"ל, תנועת עתיד לעוטף

שגיא אסייג - עו"ס, רכז תחבורה ונגישות, תנועת עתיד לעוטף

אוראל פרטוש - עו"ד, פעיל חברתי בקידום נגישות תחבורה וזכויות אוכלוסיות מוחלשות, תנועת עתיד לעוטף

רות יהושוע - פעילה חברתית, תנועת עתיד לעוטף

יותם אביזוהר - רכז שיתופיות דרום, החברה להגנת הטבע ופעיל חברתי בתנועת עתיד לעוטף

זהר גליל - סמנכ"לית, ארגון 15 דקות

פרופ' חיים שקד - נשיא, המכללה האקדמית חמדת

ד"ר אורלי קולודני - סגנית נשיא, המכללה האקדמית חמדת

ד"ר איתי מוריוסף - ראש המינהל האקדמי, המכללה האקדמית חמדת

אושרי טובי - סגן ראש היחידה ומנהל תוכניות גפ"ן למוסדות חינוך, היחידה להתפתחות מקצועית, המכללה האקדמית חמדת

צהלה סלומון - מנהלת היחידה, רישום פרסום ושיווק, המכללה האקדמית חמדת

עומרי שרייבר - יו"ר, אגודת הסטודנטים והסטודנטיות של מכללת ספיר

אילן קושנר - יועץ תקשורת

אלעזר מיארה - יועץ פרלמנטרי לחבר הכנסת אברהם בצלאל

דוד מור יוסף - יועץ פרלמנטרי לחבר הכנסת אברהם בצלאל

אופיר כלפה - יועץ פוליטי לחברת הכנסת דבי ביטון

עידו - יועץ לחברת הכנסת קטי קטרין שטרית

אביב - יועץ לחברת הכנסת קטי קטרין שטרית

מור אברג'יל - דוברת הוועדה

ורד קירו זילברמן

בת שבע פנחסוב

איה פרידמן, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סיור בעוטף

(נקודת כינוס)

בוקר טוב ושבוע טוב, אנחנו פה בדרום. נוסעים בדרך ורואים איפה מה שחווינו פה לפני כמעט שנתיים וזה פשוט הזוי. דבר ראשון, אני מאוד מקווה שעסקת החטופים באמת תהיה אבל תהיה כמו שהיא צריכה להיות, טובה באמת וטובה לעם ישראל. חייבים להחזיר אותם וכמה שיותר מהר.

אנחנו נוסעים בכבישים ורואים בתחושה את מה שעברו פה ומה עוברים אבל זה רק מחזק אותנו לגבי זה שאנחנו צריכים דווקא להתרומם מהדבר הזה ולעשות שיהיה הכי טוב שיכול להיות בשביל עם ישראל והציבור שנמצא פה.

הרבה שואלים אותי "אברהם, מה יש לך מהתחבורה כל היום? תרד מזה כבר". באמת, הגיעו לי דרישות שלום מכל המי ומה. אני חושב שתחבורה טובה זה נכון כלכלית, זה נכון בטיחותית ובסוף, זה הדבר האמיתי שמחזק את הציבור עצמו. הציבור חייב את זה. כשאין תחבורה טובה אז הכול מתפקשש. זה עבודה, זה הרוגע של כל אדם ואדם, זה ההתניידות ממקום למקום וזה חינוך, זה הכול.

נגישות.

אני חושב שישראל עשתה הרבה אבל מדינת ישראל צריכה לעשות עוד הרבה יותר בשביל התחבורה שלנו ולכן החלטנו כבר לפני כמה חודשים - - -

יש פה את אוהד, שגיא, חבר'ה מנתיבות, משרדי הממשלה כמובן וחברות הכנסת היקרות דבי וקטי, שתיהן מיוחדות וחזקות גם בשטח וגם בכל דיון ודיון. חשוב להן להבין איך לעזור לציבור עצמו. אני שמח ששלושתנו כחברי כנסת, באנו לפה כדי לראות מקרוב.

אני חושב שעשינו למעלה מעשר דיונים על כל הנושא זהה במהלך התקופה האחרונה אבל בסוף, שמיעה אינה דומה לראייה ואני שמח שאנחנו פה כדי לראות מקרוב ולהבין. לדוגמה, דיברו על האזור הזה ועל כך שאוטובוסים לא נכנסים לפה כי זה אזור מרוחק. רוצים שיגיעו לפה כמה שיותר אנשים אבל אין פה תחבורה מסודרת.

אני אשמח לשמוע וכמובן שכל אחד ואחד יוכל להגיד את מה שהוא חושב. אני חושב שכדאי לעשות סבב קטן כדי שטיפה נכיר מי האנשים שנמצאים פה.

יש פה הרבה אנשים שאנחנו לא מכירים, חוץ מהחבר'ה היקרים האלה.

לי קוראים אברהם בצלאל, אני חבר כנסת. יש לי פה שני יועצים, אלעזר ודוד. חברת הכנסת?

חברת הכנסת דבי ביטון. זה אופיר היועץ שלי ואני תושבת העיר שדרות. אם כבר עסקינן בפריפריה ותחבורה אז בהחלט עשינו הרבה מאוד דיונים, כבוד היושב-ראש. כמו שאני אומרת, פחות דיבורים ויותר מעשים כי לצורך כך אנחנו שם.

חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד. לצערי הרב, אני לא נמצאת הרבה בדיונים אבל הייתי במספר דיונים כי אני שייכת לשבע ועדות וזה קשה מאוד. יש לנו בסך הכול רק יומיים וחצי של דיונים בתוך הוועדות ובשאר הימים אנחנו בסיורים אבל אני יודעת שאתה עושה דברים נפלאים כי הפריפריה באמת קרובה לליבך והוועדה הזו היא מאוד חשובה. יש פה שני יועצים שלי, עידו ואביב.

אני מאוד מקווה שאנחנו נצא עם תובנות. אני גם בוועדת כלכלה וגם בוועדת כספים שהן שתי הוועדות העיקריות שמטפלות גם בנושא הכספי ואני רוצה לומר לך שהשילוב ביחד עם הוועדה שלך, אברהם, זה שילוב מנצח אז נשמח לשמוע וגם להעביר לוועדות אחרות את הצרכים ואת הדברים הדחופים.

סגני ראשי ערים.

שי עמר, סגן וממלא מקום ראש העיר ואחראי על התחבורה.

שילה דורי, חבר המועצה.

יגאל פרץ, סגן ראש העיר ביחד עם העוזר.

אבי דרעי, חבר המועצה.

אפרת?

אפרת אזרד, מנהלת תחבורה.

אזרד, מנהלת תחבורה ברשות.

אוהד, כמובן.

נעים מאוד. אוהד כהן, מנכ"ל עתיד לעוטף. אנחנו מאוד שמחים על הנוכחות הזאת כי זה אומר שהנושא של תחבורה ציבורית - - -

סליחה, אני לא הולך להגיד את המילה פריפריה כי היא גורסת שיש חזק במרכז וחלש בפריפריה כשאתם מגיעים לפה אתם תבינו כמה עוצמות יש במקום הזה אז סליחה לכל החבר'ה מהמרכז אבל מבחינתנו, פה זה הערים הטבעיות. חשוב להגיד את זה.

מגיע לך מחיאות כפיים על זה.

תודה, אני לא צריך. מי שצריך לקבל - - -

הוועדה היא לצמצום פערים.

אני יודע. אנחנו רק התחלנו בנושא של תחבורה ציבורית אבל אני יודע שיש עוד דברים שעומדים על הפרק ואם יש משהו שאני לקחתי מיו"ר הוועדה שהולך איתי הלאה זה העובדה שאנחנו פשוט התמכרנו והתרגלנו להחזיק כמה מכוניות.

אנחנו לא יכולים לחיות היום בלי מכונית פרטית ואני חושב שאחד מהדברים שאנחנו צריכים להגיד פה בכל הנגב המערבי בעוטף זה שאנחנו חולמים על תחבורה ציבורית יעילה שאנחנו נוכל לחזור להאמין בה, להשתמש בה ופשוט להתנתק מהרכב הפרטי.

רק אגיד שאת מי שאתם בעיקר תשמעו היום זה שגיא אסייג שעוד שנייה יגיד כמה מילים, אוראל פרטוש ויותם אביזוהר שהוא פה גם בכובע של החברה להגנת הטבע, רותי יהושוע ואני מקווה שאני לא מפספס מישהו. האנשים האלה הם אנשים שבאו לפה מיוזמתם ועל זמנם בהתנדבות. זה האנשים שיש לנו פה בעוטף, אנשים שבאים לפה.

מי שראה את דו"ח הכשלים שעשינו, הפעילים שלנו עשו אותו. כל היום הזה וכל הסיור הזה אורגן על ידי אותם פעילים וזה הסיפור פה. זה הסיפור הציוני של החלוציות המתחדשת של אנשים שלא מחכים אלא פשוט עושים.

הבשורה שאני הייתי רוצה שנצא איתה מפה זה שבאמת נחוש ברגליים את הבעיות שיש פה של תחבורה ציבורית, בין אם מדובר בחיבור בין הכפר לבין העיר ובין אם מדובר בתדירות ובזמינות. יש פה את שחר, הנציג מהרכבת שכבר הבטיח לנו בשורת. שחר, סליחה שאני עושה לך אאוטינג, במכוון או לא במכוון. אנחנו נשמח לשמוע את הבשורות האלה אחר כך.

לסיום אני רק אגיד שכלי הרכב שלכם קיבלו אישור מקצין הכנסת לקבל את הדבר הזה, הלב עם העוטף. זאת מדבקה שקיימת כבר שנה וחצי וחילקנו עשרות אלפים ממנה. המטרה שלה זה לפתוח את הלב של האנשים, של כל העם הזה כדי שהלב שלהם יהיה במקום הנכון. קדימה, ביחד עד לשיקום העוטף. אברהם, הייתי רוצה שדווקא שגיא יגיד מילה אחת כי אני תפסתי פה את כל הבמה.

או-קיי אז רק בקצרה כי אנחנו בסך הכול עושים סבב היכרות של האנשים.

כן, אני רק אציג את עצמי. אני שגיא אסייג, עובד סוציאלי ופעיל חברתי ואני מחזיק את תחום התחבורה בעתיד לעוטף. אנחנו מנסים, מקווים מאוד לקדם ומאוד מודים לוועדה שכבר קיימה הרבה מאוד דיונים. אני באמת מקווה שמהסיור הזה שלראשונה תתרשמו בעצמכם מהסיפורים. כבר לא יוכלו למרוח אותנו, יהיו פחות תירוצים של משרד התחבורה והפעם יהיו יותר בשורות בעזרת השם.

כמובן שמנהלת הוועדה שלנו נמצאת.

אברהם, שנייה. כשאומרים עתיד לעוטף, למה הכוונה? סליחה על הבורות?

אנחנו בשמש אז אחרי זה אנחנו - - -

אבל יסבירו לנו האם זה מאגד מספר רשויות?

אנחנו פועלים במטרה לשקם את האמון עם הרשויות ועם מוסדות המדינה. אנחנו מאמינים ששיקום האמון לא צריך להגיע רק מלמעלה אלא שהוא קודם כול, צריך להגיע מלמטה.

אלה חבר'ה שאחרי 7 באוקטובר 2023 פשוט החליטו לרדת לשטח, לעבוד, לעשות ולהשתלב בעניין בכמה וכמה מישורים ופשוט להרים את עצמם.

אבל זה מאגד - - -

זאת תנועה אזרחית.

זאת תנועה אזרחית?

זאת תנועה אזרחית, לא פוליטית.

מימון?

המימון הוא של מספר קרנות פילנטרופיות וגם של הציבור. אחרי זה אני אענה לכם על כל השאלות שצריך אבל רק אגיד שהחיבור שלנו לעולם התחבורה נולד סביב המאבק לפתיחת הרכבת.

או-קיי, מאה אחוז.

מי שלא מכיר או מי שהכיר בשיחות, מנהלת הוועדה היא כמובן בת שבע. אני אשמח לשמוע גם מדן תחבורה שנמצאים פה ומשרד התחבורה אז רק תגידו שמות כדי שהציבור ידע במי מדובר.

אני משה דודק, אחראי על תחום תחבורה ציבורית במחוז דרום, רשות התחבורה הציבורית, משרד התחבורה.

יניב רם חסון, מנהל תחום הפעלה ורמת שירות באגף הרכבות, משרד התחבורה.

אנחנו דן בדרום, המפעיל של התחבורה הבין-עירונית והעירונית. אלי אוברוב הוא סמנכ"ל תכנון, יהודה עמר הוא המשנה למנכ"ל ואני מיכה, המנכ"ל.

יש עוד מישהו שפספסנו?

יאיר סינגר, סמנכ"ל הנדסה בחברת נתיבי איילון.

אני יכולה להציג את עצמי?

כן.

אני זהר גליל מארגון 15 דקות ואני סמנכ"לית הארגון. אנחנו ארגון שמקדם תחבורה ציבורית בכל הארץ ואני שמחה להיות פה.

יש עוד מישהו שפספסנו?

בוקר טוב. שחר וינקור, סמנכ"ל פיתוח עסקי ברכבת ישראל.

זה חשוב לנו. יאללה, חברים. שגיא?

אנחנו בכל זאת כאן אז נספר בכמה מילים על המקום הזה. זה מתחם רמי לוי. מה אפשר לעשות, מחירים של מוצרי צריכה מחוץ לערים או בפרברי ערים הם הרבה יותר זולים מאשר ברשתות העירוניות שבתוך העיר וגם בכל הסקרים שעושים אז מסתבר שרמי לוי או רשתות כאלה שנמצאות בפרברי הערים - - -

אנחנו לא עושים אצלו קמפיין.

נכון, הם יותר זולים ולכן אנחנו מבקשים שתהיה לנו, תושבי נתיבות, דרך הגעה למקום הזה. אציג על קצה המזלג את ההיסטוריה של התחבורה הציבורית לכאן. לפני עשר שנים כשנפתח המרכול הזה, משרד התחבורה הפעיל לכאן קו בתדירות של כל 20 דקות וזה היה קו אוטובוס נגיש מתחנת הרכבת נתיבות דרך חלק מהשכונות ועד לכאן.

אחרי מספר חודשים הקו הזה בוטל בגלל המושג הזה "אין ביקוש". אז, לפני עשר שנים, נתיבות היו בנתיבות בערך חצי מכמות התושבים שקיימים בה היום. במהלך השנים העירייה חזרה וביקשה להפעיל בחזרה שירות למחתם כאן. למשל לפני שלוש שנים, ב-2022 שוב הובטח שתופעל לכאן חלופה של קו 6א שיגיע לכאן אחת לשעה והדבר הזה לא קרה.

הציגו לנו התושבים את המצגת עם החלופה הזאת וכל כך שמחנו שכעבור שבע או שמונה שנים, תחזור לכאן תחבורה עירונית נגישה אבל משום מה, הדבר הזה לא קרה ועל הדרך קרו עוד הרבה דברים שנדבר עליהם במהלך הסיור. בכל אופן, יש כאן תחנה. אתם בטח רואים אותה, אני פחות. אני לא יודע אם זה גם תחנה שהיא סתם עמוד או ממש תחנה מסודרת אבל סביר להניח שזה רק עמוד.

עמוד.

או-קיי, זה גם מלמד אותנו משהו. בתחנה הזאת עוצרת אוטובוס שש פעמים ביום וזה אוטובוס בין-עירוני גבוה ולא נגיש. זה אוטובוס שאו שאפשר להגיע איתו לכאן או לחזור איתו מכאן. זאת אומרת, אי-אפשר גם וגם כי השעות שלו הן ככה או ככה וזה קו שבכלל מגיע מבאר שבע אז כדי לחזור מכאן לתוך העיר אתה צריך להמתין לאוטובוס שבא מבאר שבע פעם באף פעם.

שש פעמים ביום.

שש פעמים ביום אבל זה גם לא בשעות פרוסות.

בסדר גמור.

בכל אופן, נתיבי איילון הכינו תוכנית אסטרטגית - - -

מילה אחת. משרד התחבורה, יש קו שעובר פה באזור שיכול להיכנס מנתיבות? סליחה שאני שואל ככה אבל בואו נפתור בעיות.

אנחנו ערוכים לתת שירות במקום הזה כבר למעלה משש שנים וזו החלטה של העירייה לא להביא לכאן תחבורה ציבורית עירונית. ברגע שההחלטה של העירייה תשתנה, אנחנו ערוכים לתת שירות, כמובן. בתוכניות האסטרטגיות שלנו יש מספר קווים שמגיעים לכאן ואנחנו כמובן גם ניתן מענה להתפתחות של המקום הזה כי יש פה התפתחות מתוכננת מאוד גדולה. אנחנו לגמרי תלויים בהחלטה של העירייה.

יש פה לא רק את רמי לוי, יש פה עוד מספר - - -

זה אזור תעשייה ענק.

בסדר, שמענו. אנחנו נפגשים עוד מעט עם ראש העיר אז בואו נשמע.

אומר עוד מילה. נתיבי איילון הניחה תוכנית שנקראת 2025. אנחנו כבר היינו אמורים להיות מופעלים על התוכנית הזאת ואין לי מושג למתי היא נדחתה. בתוכנית של נתיבי איילון אוטובוסים יצאו מכאן בערך כל שלוש דקות לכל שכונות העיר נתיבות, שלושה קווים בתדירות גבוהה.

אנחנו אומרים שאם הדבר הזה יקרה בעוד שנתיים, שלוש או חודשיים הדבר הזה יקרה אז למה שעכשיו לא יהיה לפחות פעם בשעה כדי שתהיה לנו דרך להגיע למקום הזה? נתיבי איילון הצביעו על צורך שקיים וזה צורך שאנחנו האזרחים צועקים אותו כבר הרבה מאוד זמן.

אני חייב להגיד משהו על הנושא של העירייה. כשאני שאלתי את ראש העיר על הנושא של התחבורה למקום הזה אז הוא אמר שההתנגדות לא הייתה להפעיל או לא להפעיל כאן אלא שבעיר היו אוטובוסים עמוסים לעייפה אז בעירייה העדיפו, בצדק, שלא יגיעו לכאן אוטובוסים ריקים בשעה שהאוטובוסים בנתיבות משאירים נוסעים בתחנות. הבקשה שלנו היא להפעיל גם בנתיבות שירות ראוי וגם כאן שירות שגם אם הוא לא כל כך, שלפחות יופעל.

טוב, זה עולה למדינה כסף. אני לא יודעת אם אתה יודע את זה.

הכול אבל צריכים לחשוב, בסדר.

כל קו כזה זה 1.5 מיליון או שעדיין לא - - -

כן, בערך.

הייתי פעם ראש מטה של שר התחבורה. עושים סקר ורואים כמה אנשים ובאיזה שעות.

לכן אני אומר שאנחנו רואים, שומעים ובהמשך הסיור אנחנו ניפגש עם שצריך ונראה איך עושים את הדבר הכי טוב שיכול להיות.

איך אנחנו עושים את זה?

כל אחד ברכב שלו.

אני יודעת אבל לאן אנחנו מגיעים עכשיו?

שי, אנחנו הולכים עכשיו לראש העיר?

ראש העיר ב-12:00.

לא, ב-11:45 ראש העיר ועכשיו 11:30. אמנו שבין 11:30-11:45 השאלה היא לגבי הדרך הגעה. אתם רוצים להראות להם עכשיו את הכניסה לשדרות?

לא, אז עדיף ישר לראש העיר ואז נעשה את זה. זה לא משנה כי אחרי זה ממשיכים.

או-קיי, אז עדיף לא לעכב את ראש העיר כי אחר כך אפשר לעשות את הסיבוב.

זה גם יהיה טוב כי אז יהיה לנו שמש, צל, שמש צל וזה עדיף מאשר שמש עכשיו.

אז עכשיו הולכים למרכז פסגה.

(עיריית נתיבות)

בוקר טוב לכולם או שכבר צוהריים טובים. אנחנו שמחים שראש עיריית נתיבות, הרב יחיאל. אני אומר הרב כי יש לו פה הרבה זכויות. זו לא שנה, לא שנתיים, לא שלוש ולא קדנציה אחת או שתיים שבהן הוא מחזיק את העיר הזאת ומפתח אותה.

מי שהיה פה בנתיבות לפני למעלה מעשור, מסתובב פה היום ורואה את השינויים הדרמטיים שקורים פה מבחינת תשתיות ומבחינת בנייה. אני חשוב שנתיבות הולכת להכפיל את עצמה בשנים הקרובות. באמת אין נושא ועניין שראש העיר לא נוגע בו, לא משתדל ולא עושה הכול.

אני חושב שגם המקום שאנחנו נמצאים בו כרגע שהוא מקום כל כך מזמין, זה רק בגלל הנמרצות והנחשיות של ראש העיר שלנו. אנחנו בסיור של הוועדה ביחד עם חברות הכנסת קטי ודבי, סגני ראש העיר שלך שעושים רבות, יש לנו את עתיד לעוטף, אוהד ושגיא, משרדי הממשלה שנמצאים פה איתנו, רכבת ישראל, דן ומשרד התחבורה שהגיעו.

מצד אחד, אנחנו מאוד מוטרדים מהנושא של התחבורה ואני יודע שנעשים הרבה דברים אבל בכל אופן יש קצת תחושה שבמקומות ספציפיים פחות דוחפים או פחות מתאמצים שהדבר הזה יקרה או שיש תהליכים שלצערנו, לוקח זמן עד שהם קורים.

אני יכול להגיד שאני יושב-ראש הוועדה לצמצום פערים חברתיים וקרו הרבה דיונים. חלק מהדיונים הם בנושא התחבורה ונושא הרכבת שדנו בו הרבה בגלל החשמול.

היו בעיות עם זה שהרכבת מסיימת בשעות מוקדמות ואין תחבורה משלימה בזמן הזה או שאין סנכרון בין הזמן שבו הרכבת מגיעה לזמן של השאטלים ועכשיו כל הדברים האלה עובדים ואני חושב שהתקדמנו עם הדברים האלה הרבה אבל דווקא בגלל שאני שומע הרבה ונמצא רחוק אז החלטנו לבוא כוועדה כדי לראות מקרוב, להבין, לחוש וכדי לראות איפה הפתרונות שאנחנו צריכים לעשות ומה אנחנו יכולים לעשות בגלל שבסוף, תחבורה טובה עוזרת להרבה מאוד דברים.

מדובר בחינוך, עבודה ובריאות אז אנחנו צריכים לצמצם את הפערים ואחד מהנושאים הרציניים זה התחבורה. כשתהיה תחבורה טובה אז יהיו פחות פקקים, פחות אנשים שיקנו רכבים ויותר אנשים שישתמשו בתחבורה ציבורית, יותר אנשים שיגיע בזמן לבית, פחות יכעסו ויותר אנשים שיגיעו הביתה בלי שהם עמדו בגשם או בשמש.

הדבר הזה משפיע. משהו בעמוד השדרה שלנו זה נושא התחבורה ולכן אנחנו מקדישים לו הרבה זמן ואני שמח שאתה מארח אותנו פה, אדוני ראש העיר. אני אשמח לשמוע גם ממך וגם מהנציגים איפה הבעיות, מה הפתרונות ועל איזה דברים אתה יודע שהם דברים שצריך לעשות אותם.

יש פה את המשרדים שאני מקווה שייתנו לנו מענה מידי עד כמה שאפשר על מה שאפשר כאן ועכשיו. אם יהיו דברים שיצטרכו להיות בהמשך אז ביחד אנחנו נעקוב כדי לראות שהדברים האלו קורים. בבקשה, אדוני ראש העיר.

ברשותכם, כבר כמעט צוהריים טובים. אני שמח על המפגש הזה ואולי אני קצת אסטה מדברי הפתיחה של היושב-ראש. אני חושב שבסך הכול, הכיוון הכללי זה לא מה שאתם ראיתם היום אלא בכלל, ההתנהלות של מדינת ישראל וההתנהלות של ממשלת ישראל.

זאת הממשלה שלי ואני חבר בה הרבה מאוד שנים, בתנועה שמובילה את המדינה ואני אומר דברים שכואבים ודברים שאולי לא ימצאו חן בעיני אנשים אבל זו האמת שלי. מבחינתי, זאת עיר שמתפתחת למרות הממשלה.

אני אומר את זה משום שאני התנהלתי אחרת, לא רק אני, יש עוד כמה ישובים באזור הזה. ב-7 באוקטובר 2023 אנחנו היינו העיר שלקחה את העניינים לידיים, עיר שסגרה את עצמה ב-07:30 והציבה מכוניות פרטיות של אנשים פרטיים על הכביש לרוחב הכבישים, סגרה הרמטית את כל חמשת הכניסות של העיר עם מאבטחים שעמדו עם אקדחים ביד והם אלה שהצילו את העיר הזאת מטבח כי היו ניסיונות כניסה אלינו.

אותם ילדים עם אקדחים שהם עובדי עירייה, הרגו את שני אנשי הנוח'בה הראשונים שהגיעו לעיר, הרגו אחד בצד השני בכניסה אחרת ואחר כך תפסו במהלך החודש עוד כאלה שהספיקו להגיע מהנובה וממקומות אחרים דרך השטחים הפתוחים ביננו.

אנחנו גם העיר שלא הוציאה אף אחד למלון, לא שלחנו קבוצות לנוח, לא ישבנו על תקציב המדינה ולא ניצלנו שום דבר. אנחנו גם לא בעוטף עזה ואנחנו רק במרחק 8 קילומטר מהרצועה. הרבה מאוד דברים שהממשלה הזאת החליטה, דילגו מעל נתיבות אבל איך אמרתי לראש הממשלה? לא אלמן ישראל, אנחנו נסתדר גם בלי התקציבים האלה.

הנה הגיעה ועדת ממשלה לראשונה מזה 70 שנים שהעיר הזאת קיימת, מתוכם אני אחראי על 40 שנות עבודה ציבורית פה. ב-40 שנים שאני נמצא פה, לא קיבלתי שום החלטת ממשלה ולא שום סיוע מהסוג הזה.

היום, מחכים לדקה התשעים עם החלטת ממשלה בשביל להעביר אותה. משרד התחבורה לא נמצא בפנים וכל ארבעת המשרדים של ש"ס לא נמצאים בפנים, לצערי וזה אומר שלא רק שהם לא מוציאים כסף אלא שהם לא מוכנים שיעבירו דרכם כסף ממשלתי דרך המשרדים האלה עבור נתיבות אבל אני אסתדר ואנחנו נגיע עם מה שצריך להגיע.

בכל מה שקשור לתחבורה, לפחות מהדברים ששגיא העלה בזמנו – אני חייב לציין את האיש הזה פה שהוא בתשומת לב מרבית לעיר ולא רק לעיר אלא לכל התפתחות התחבורה באזור – רוב הדברים כבר התבצעו. אני כתבתי מכתב ראשון, מי שקיבל את המכתב הגיב אליו תוך כמה ימים ואני הגבתי תוך יום אחד עם מכתב קשה מאוד לשרה שבו אמרתי לה את מה שאני חושב על ההתנהלות של המשרד שלה.

אני אומר לכם ממרום גילי וממרום ניסיוני שלא הייתה תקופה כזאת בו משרד התחבורה התנהג בצורה כל כך איוולת כמו שהוא מתנהג היום. סיכמתי את כל הסיפור ואני אפילו לא רוצה להוסיף. אני יכול לסתור את הדברים של כל מי שידבר פה אבל כל כך כואב לי שהממשלה הזאת שאני משתייך אליה היא עם השרה הזאת שעושה הרבה יותר להאדיר את שמה מאשר להאדיר את משרדה וזו התוצאה.

אני אחד מראשים המובילים בליכוד כל שנותיו ואני לא מרוצה מהתפקוד הזה ואני לא אומר את זה על כל משרד ממשלתי, אני אומר את זה בעיקר על המשרד הזה. חבל שזה כך כי מדובר באוכלוסייה שזקוקה ומדובר באוכלוסייה שהיא ברובה של נזקקים שצריכים את השירותים האלה.

אני אספר לכם שכשפניתי על העניין הזה של ההסעה לרמי לוי לפני שמונה שנים היה מי שתקף אותי ובצדק, אמרו לי "מה, אתה דואג לבעל העסק שיגיעו אליו מכוניות? שיגיעו אליו לקנות?". לא, אני אומר שתגיעו הנה רק אם הוא זול, אם הוא הכי זול בעיר. אנשים רוצים להגיע לשם כי זה הכסף שיש להם בשביל לקנות אז אנחנו צריכים להביא את האוטובוסים.

אני לא עובר על שום עבירה פה. אם אני הייתי לוקח, פותח את התנועה הזאת ואומר "תיקחו לרמי לוי ותבצעו לו הסעה" זה לא היה נכון, אנחנו לא אומרים את זה. אנחנו אומרים שהאנשים האלה הולכים ברגל לרמי לוי משום ששם הם יכולים לחסוך עוד 50 שקלים ואם אנחנו לא ניתן להם את ההסעה אז יכול להיות שמישהו מהם יידרס בדרך. על זה אני מגן.

כל ההסברים וכל ההתחכמויות וכל התשובות המדופלמות שאני מקבל מהם הן תשובות ריקות מתוכן. לכן אני לוקח את זה כדוגמה של מה אני רוצה לעשות בעיר אבל לא רק זה. אגיד לכם יותר מזה, יש בארץ אוטובוסים שכתוב עליהם עיריית נתיבות והם מטיילים בכל מקום, רק לא בנתיבות. למה? כי הזמינו אותם עבור נתיבות ואי-אפשר להביא אותם לנתיבות כי אין להם לאחסן אותם ואין להם איפה לטעון אותם במקרה שזה רכבים חשמליים.

כשאני בא במקום המדינה ואני אומר שאני אגרום לכך שיהיה לכם מחסן, תהיה לכם אחסנה ויהיה לכם מקום לטעון אז מה הם אומרים לי? "זה לא, הכסף לא יספיק". אתם יודעים על מה אנחנו מתווכחים? על 6 מיליון שקלים ובגלל זה אין אוטובוסים לטעינה בעיר ואין מקום חנייה לאוטובוסים האלה. אני אומר בהזדמנות הזאת שאם לא ימצא פתרון תוך שבוע אז מצידי, תיסעו מחוץ לעיר. לכו, תיסעו ותעשו מה שאתם עושים אבל אל תסיעו בעיר, תבוא להסיע ביום ותלכו להשכיב את האוטובוסים באחד מהמושבים.

מצידי תעשו מה שאתם רוצים. אני לא אהיה זה שיממן את המדינה ובמקרה הזה אני ממן את המדינה ולא המדינה ממנת אותי. זאת לא הפעולה הראשונה ולא האחרונה ואנחנו כל הזמן חוזרים על זה. אני צריך להביא את הכסף במקום לקבל סוציו-אקונומי 3. אני לא יכול לבוא במקום משרד ממשלתי ובמקרה הזה אני כן במקום משרד ממשלתי.

הדוגמה הקיצונית ביותר שאני רוצה שתיקחו איתכם זה שחתמתי הסכם גג ראשון על 13 אלף יחידות, סיימתי עם 17 אלף יחידות – עם כמויות השיווקים מהגדולות בארץ – וחתמי על הסכם גג שני. בראשון חתמתי והיה את משרד התחבורה עם 164 מיליון שקלים. בהסכם השני שהיה של 32 אלף יחידות, משרד התחבורה לא נמצא.

למה הוא לא נמצא? כי הם מוכנים לממן איזשהו כביש בהתניה שהאוצר ישלם, זה יאשר וזה יאשר. כשאתה מגיע לסוף השרשרת אז אין לך כביש, אין לך אף אחד לנהל איתו סיכום ואין סכום. זה סוג העבודה והלוואי והייתי יכול לומר שזה מקומות אחרים.

אני לא רוצה לפגוע באף אחד אבל לא יכול להיות מצב כזה שבמקומות מסוימים יש תקציבים ובמקומות שבהם אין תקציבים אז מישהו ישתוק. לא אצלי, אני לא אשתוק ואני אלך עם 32 אלף היחידות האלה. אני אתקדם קדימה בלי משרד התחבורה, מה לעשות? הוא לא קיים. אמרתי יותר מידי.

אני רוצה להוסיף משהו. אני מכירה את ראש העיר נתיבות זמן רב. אנחנו מדברים עכשיו על תחום התחבורה ואני מסתכלת בכוונה על הנציגים של משרד התחבורה אבל אתם יושבים בבניין שנותן תשובה למערכת החינוך, לא רק בנתיבות אלא בכל האזור.

הוא באמת לא מחכה שהממשלה תיתן לו, הוא יודע לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. אין צל של ספק שנתיבות היא אחת מהערים המתפתחות ביותר במדינת ישראל, בכמות שכמי שהייתה ראש מטה של שר התחבורה, אני יודעת שאנחנו היינו עושים דברים כאלה הרבה לפני שבכלל הגיעו תושבים.

אנחנו היינו פותרים את כל הבעיות התחבורתיות עוד לפני שהגיעו התושבים. אני יכולה לתת לכם דוגמה מהרצליה ואתה בטח יודע על מה אני מדברת אז זה לא בסדר. אנחנו דיברנו על צמצום פערים וזו בדיוק הנקודה, אם אין כדאיות כלכלית ואין תאונות דרכים אז אתה מחוץ לתחום.

צריך להבין שזה לא יתכן שאצלנו במשרדים הממשלתיים לא יודעים להדביק את הקצב של עיר גדולה שמתפתחת בקצב כזה. אני מכירה את זה שמניידים קו מתוך לעיר אל מחוץ לעיר, עושים את זה.

עושים את זה בסקרים אבל הסקרים האלה נותנים תשובה אחרי שנתיים או אחרי שלוש שנים ולא תמיד באותו זמן. לכן, אם באמת יש מצב סוציו-אקונומי כזה נמוך – אגב, זה פרמטר שלא לוקחים אותו בחשבון במשרד – ואנשים שרוצים להגיע לרמי לוי, לא בגלל שמנסים לדחוף פה חנות כזו או אחרת או לשווק אותה אז זה באמת ובתמים לדאוג לאותם אנשים.

העיר מתפתחת ומה אפשר לעשות עם זה ששם נבנה הסופר הגדול הזה? זה לא משהו שהוא בהחלטתו של ראש העיר אז אם זה ככה, צריך לתת מענה, מה גם שהעיר מתפתחת ואני מאמינה שגם האזור הזה יתפתח.

יש שם עוד הרבה.

יש עוד הרבה, נכון?

משרד התחבורה טוען שזה פה בעירייה אז אני אשמח לשמוע.

לכן אני אומרת שתצאו מחוץ לקופסה. המקרה הזה הוא מקרה יוצא דופן כי באמת ובתמים מדובר באזור שיתפתח אז תתנו לזה תשובה עכשיו. תעשו סקר ותראו באילו שעות אנשים נוהגים ללכת לקניות, אם זה בערב או אם זה בבוקר מוקדם. תעשו את הסקר הזה.

אני אומרת לכם שידענו לעשות את זה כי זה לא ייתכן. אני זוכרת שראש העיר התעסק כמעט שנה עם הנושא הזה של הרכבת, אתה זוכר את זה? זה פשוט היה טירוף.

אני מתעסק עם זה עד היום.

עד היום אתה מתעסק עם זה? זה היה עוד בתקופה שלי, אני בשוק. תיקחו בחשבון שהאזור הזה חטף הרבה מאוד ותיקחו בחשבון שיש הרבה מאוד צעירים.

אני יכולה לתת לכם גילוי נאות, אח של החתן שלי וארבע חברים של הבן שלי עברו לפה ממרכז הארץ והם צריכים לנסוע הלוך ושוב לתל אביב כי זה מקום העבודה שלהם אבל הם לא רוצים לעזוב את המקום הזה כי זה מקום חם ואוהב עם מערכת חינוך לתפארת מדינת ישראל שהתפתחה בצורה שאין כדוגמתה. אי-אפשר שדווקא התחבורה שהיא העורק הראשי - - -

אתם מבינים? אתם יודעים למה אני מתכוונת. אנחנו ידענו לעשות את זה, אתה זוכר? ידענו לעשות את זה ועשינו את זה אז אפשר לצאת מהקריטריונים הקשיחים מאוד האלה שהם או כדאיות כלכלית או כביש דמים.

סליחה שאני קוטע אותך אבל אנחנו חוזרים בדיוק לאן שמובילים אותנו. אתם רוצים את ההסעה הזאת? אני אממן אותה, העיר תממן אותה. תורידו את כל הדיון הזה, זו לא הבעיה. אני אזכיר לך שבתקופה שלך ישבנו על הסכם - - -

נכון.

שמאשר 164 מיליון שקלים לעיריית נתיבות עבור פרויקטים בתחום התחבורה בהסכם ענק. השר התחלף, הלך לאוצר והשנייה באה לתחבורה והיא ממשיכה לעוד קדנציה.

היא לא הכירה באזור הזה במדינה.

היא לא הכירה בכלום ולא התקבל כלום.

נכון.

בקדנציה השנייה קיבלתי את ההרשאות. אתם יודעים מתי קיבלתי אותן? בסוף הקדנציה, אחרי שעתרתי לבית המשפט נגד משרד התחבורה. קיבלתי את כל ההרשאות, 164 בהחלטת בית משפט. אף אחד לא עשה לי טובות.

כשקיבלתי אותן זה כבר הגיע למשרד התחבורה ובואי תשמעי את הבדיחה. קיבלתי אותן במאי וחודש וחצי אחרי זה אני קיבלתי הודעת ביטול הרשאות. נכנס חשב חדש והוא ביטל את ההרשאות.

זה לא יאומן.

כל ה-164 חזרו לאוצר ואני נשארתי בלי אגורה אחת. הלכתי עכשיו לעתירה שנייה בבית המשפט נגד משרד התחבורה. זאת הפעם השנייה ואז משרד התחבורה באה ומביא לי את ההרשאות. תראי כמה זה מטורף. עכשיו אני הולך לעתירה שלישית נגד משרד התחבורה על 101 נושאים שיש להם בהם סיכומים.

כשהשרה באה לפה לביקור אז היא לא באה לבניין הזה, היא באה למשהו יותר מצומצם אבל עם הרבה יותר אנשים אבל היא באה עם שני אוטובוסים של פקידות. תעזבו אותי מכל ההצגה הזאת. בתום לב, אתם הולכים לסיפור של ההסעה הזאת. זה דבר אחד קטן מתוך שלל הדברים שמשרד התחבורה - - -

לא, ממש לא. גם החניון לאוטובוסים.

אמרתי על החניון לאוטובוסים.

כולם עוברים היום לחניונים.

חניון הרכבת.

נכון.

הפעילות של הרכבת ושעות הפעילות של הרכבת.

אבל על זה אנחנו יושבים. יחיאל, על זה יש לנו מלא דיונים.

גם באיזה ימים הרכבת. העלנו כל כך נושאים ואף אחד מהם לא סודר. אמנם, תיקנו פה ותיקנו שם אבל בדברים העיקריים אף אחד לא רוצה לטפל.

גם כמות האוטובוסים. אנחנו מקבלים שליש מכמות האוטובוסים שמגיעים לנו בתור התושבים. יש מקומות אחרים בארץ שמקבלים פי שתיים ופי שלוש שירות של אוטובוסים. אנחנו מקבלים שליש ופחות מזה אז זה לא רק רמי לוי.

כולם עוברים היום לאוטובוסים חשמליים, זה חסכון אדיר.

היו"ר, אני חושבת שראש העירייה יחיאל סיכם את כל מה שקורה אצלנו בוועדה. לא היה אפשר לסכם את זה יותר טוב מאיך שהוא אמר את זה עכשיו. אנחנו עוברים עוד יום ועוד יום והכול בניוטרל. אני אומרת את זה בכל פעם ואני חוזרת על זה.

זה לא יתכן שתנועות ואנשים עצמאיים כמו העוטף, יבואו להילחם את המלחמות האלה. אין בזה היגיון, יש כסף ואף אחד לא עושה לא טובה. מישהו צריך להבין את זה. יש את אלה שלא רוצים שנקרא לזה פריפריה אבל לצערי, מתייחסים ככה. אנחנו יותר טובים.

אתה שינית את הדיסקט.

אני יכולה לומר לך שכמפונה, גם אם יתנו לי דירה בחינם בתל אביב אני לא אגור בעיר הזו. אני חוזרתם למקום שלי, לשקט ולשלווה. נתיבות זו התל אביב שלנו פה באזור כי יש כאן את כל הרשתות. אתה תשמע את הבת שלי אומרת "הלכתי לאכול בנתיבות". אני אומרת לה שיש פה והיא אומרת "אמא, אין כאן מבחר". לכן, זה לא יעלה על הדעת.

תסתכלו במה אנחנו מתעסקים, בחניון ובהגברה. יש אנשים עם צרכים מיוחדים ויש כאן גם הרבה חברה חרדית. החברה החרדית ידועה בכך שהיא צריכה הרבה מאוד תחבורה.

הם משתמשים הרבה מאוד.

הם לא מחזיקים רכבים פרטיים. מי יכול להחזיק היום רכבים פרטיים בעלויות המטורפות האלה? כבוד היושב-ראש, זה נכון שאנחנו צריכים לגרום לו לא ללכת לעתירות. תראו איזה ביזיון, ללכת לעתירות כדי להוציא החלטות ממשלה.

אלו דברים שמלכתחילה נתנו לו.

בדיוק. יושבת כאן חברת הכנסת קטי שמכירה כבר את ההיסטוריה והיא מרגישה נבוכה.

נכון, חד-משמעית.

אני חושבת שעכשיו זה עלינו כוועדה לבוא ולעמוד גם אם נצטרך להגיע לראש הממשלה.

לכן הבאנו את הוועדה דבר ראשון לפה ואני שמח שהמשרדים קצת נמצאים פה. אני אשמח דווקא לשמוע מהם על הטענות האלה.

בסדר אבל לא צריך רק להשמיע, צריך להתחיל לעשות מעשים.

אתה עובד במחוז אז אתה יודע איך עובדים בבני ברק, באיזו כמות וגם בבית שמש.

אני לא מכיר את בני ברק, אני מכיר את אזור הדרום.

אני אומרת לך שבית שמש ובני ברק מקבלות דגש מאוד גבוה בנושא של התחבורה הציבורית.

גם ערים יותר קטנות מאיתנו – ערד, אופקים ודימונה מקבלות יותר מנתיבות.

אני יכולה להגיד לך על בית שמש, הם מקבלים כמויות ענק והם בנו חניון.

ראש העיר כתב על זה מכתב של שישה או שבעה עמודים לשרה ובו הוא העלה רק חלק מהאפליה שקורית פה לעיר שלנו.

לפני חודש וחצי היינו באחת מהוועדות בכנסת ואני לא אשכח שנאמר לנו על ידי נציגה של משרד התחבורה שזה הולך לפי מספרים ואמרנו שאם מדברים על צמצום פערים בפריפריה אז אי-אפשר להסתכל על זה שביחס להרצליה או ביחס לתל אביב יש כמות כזאת, צריך לדאוג לאנשים במצב הסוציו-אקונומי הנמוך שראש העיר דיבר עליו ולתת שוויון הזדמנויות, ניידות חברתית וגישה לשירותים ציבוריים.

לא צריך להסתכל על זה מספרית או לפני זה אלא כעזרה לצמצום פערים בפריפריה. זה בדיוק המילים האלה ועל זה צריך לתת את הדעת, לא אם יש כמות או אין כמות והאם זה זה או שזה לא זה. לא, פשוט לתת.

ברור, זו הנגשה. הנגשה לעבודה והנגשה - - -

עכשיו יש פה הזדמנות בעוטף. בהחלטת הממשלה הזאת יש לכם הזדמנות לתקן ולהפעיל את הלחץ על המשרדים שלכם. יושב-ראש הוועדה נמצא בתנועת ש"ס. ברווחה נתנו לאשקלון 12 מיליון שקלים, לפנים נתנו 25 מיליון שקלים ובכל הדברים האלה אפשר לתת עכשיו את הדגש פה ולתת גם את העזרה לעיר פה.

אבל לפני שנותנים למשרד - - -

שגיא, שנייה אחת.

קודם כול יישר כוח ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אברהם בצלאל.

תוכל להציג שם לפרוטוקול בבקשה?

יגאל פרץ, סגן לראש העיר. אני שומע הרבה פעמים את ראש העיר ואני אומר שהוא בסך הכול צועק את הכאב שלנו. צריך לקחת בחשבון שבעזרת השם, בעשור הקרוב העיר הולכת להכפיל את עצמה ואפילו לשלש את עצמה. זאת אומרת, צריך לקחת כבר עכשיו בחשבון את הגידול הטבעי או הלא טבעי שיהיה. יישר כוח לחברות כהכנסת ולכולם.

אגב, זה משרת גם את האזור מסביב. תיקחו את זה בחשבון.

ברור, זה המרכזים העיקריים.

חברת הכנסת דבי ביטון דיברה על זה שמשדרות מגיעים לנתיבות לעשות קניות אבל תיקחו בחשבון שזה לא רק זה, יש פה ישובים, מושבים וקיבוצים. יש פה מגוון רחב ברדיוס.

אתן דוגמה. בשדרות יש כמעט 33 אלף תושבים ויש לנו קניון אחד קטן שאין בו רבע ממה שקורה כאן וחבל שדווקא הצמיחה הזו - - - אבל באים ולכן צריך לתת את זה באופן משמעותי. רוב הצעירים באים לכאן. אני יכולה להגיד לכם שיש גם לא מעט אנשים משדרות שבחרו לבוא לגור כאן עכשיו. אחרי המלחמה ואחרי 7 באוקטובר הם בחרו לבוא לנתיבות כי הם הרגישו שפה יותר מוגן או שיש יותר ברכה.

אני לא יודעת, גם בשדרות סבבה לנו אבל תדעו שהעיר הזאת נותנת שירותים לא רק למושבים ולקיבוצים אלא אפילו לעיר גדולה כמו שדרות שעושים בה הרבה מאוד עשייה כי היא עדיין לא מגיעה לרמות הצרכנות שיש כאן ולמפעלים שיש כאן.

אבל טוב שראיתם כי אין טוב ממראה עיינים. אני יכולה לתת לכם את הדוגמה של בית שמש. יש שם חניון לאוטובוסים, יש שם טעינה לאוטובוסים חשמליים וכמות הבנייה שם היא לא פחות מאשר כמות הבנייה שקורית פה בנתיבות אז זה לא הוגן ללכת לבית משפט בשביל דברים כאלה שאמורים להיות מובנים מאליהם. אני מכירה את העבודה. אני עבדתי מולכם הרבה ואתם ידעתם גם לשנות החלטות של שרה.

בשביל האיזון וההגינות צריך לומר שהטענות הן לא למשרד התחבורה, יש גם משרדי ממשלה אחרים.

כן, ברור.

כן, ברור.

אני נמצא בבית משפט נגד עוד ארבעה משרדי ממשלה נוספים אז זה לא נכון להציג שזה רק הם.

אבל הדיון כרגע - - -

הייתי בהרבה מאוד דיונים שבהם הגורם המקצועי ידע לשנות החלטות ולומר לשר שאני עבדתי איתו – הוא היה בולדוזר, אי-אפשר להגיד שהוא לא היה בולדוזר – שיש פה בעיה וצריך לפתור אותה. לא צריך להגיע לבית משפט, זה כל כך מיותר. אני חושבת שזה באמת הזמן.

אני דווקא הייתי רוצה לשמוע קצת את משרד התחבורה אבל אולי שגיא רוצה לדבר קודם.

אני חייב להגיד משהו. בוועדה הקודמת, כשדיברנו על ההשוואה בין התחבורה הציבורית בנתיבות לבין ערד אז עמיחי לוי, ראש אגף בכיר של התחבורה הציבורית, אמר לא להשוות לערד כי ערד מנותקת ויש לה רק את באר שבע.

כי אין לה רכבת וזה רק צד אחד.

יש לה רק את באר שבע אז בסדר, שיהיה אוטובוס כל עשר דקות. אני שלחתי לאדוני היושב-ראש מכתב על כך שאחר כך חזרתי למערכת הרישוי של משרד התחבורה ובדקתי, ראיתי שלערד יש כמעט את אותה כמות של נסיעות לירושלים, לבני ברק, לקריית גת, לבית שמש, לדימונה, לים המלח וללהבים. ערד לא מנותקת והיא לא מקבלת שירות רק לבאר שבע. חברת הכנסת ביטון, את מסכימה לי לספר את הסיפור של זיו, הבת שלך?

כן, ברור.

היא חברה טובה שלי ולצערי, נבצר ממנו להגיע.

נבצר ממנה להגיע, היא הייתה צריכה להיות כאן.

היום בבוקר היא הודיעה לי שלא וחשוב לי שגם ראש העיר ישמע.

היא גם עובדת בנתיבות ברווחה.

היא עובדת בעיריית נתיבות עכשיו תחת נטלי, היא חדשה. זיו עזבה משרה ניהולית ממש טובה באשדוד בגלל שהיא לא הצליחה להתנייד משדרות לאשדוד. אל תתפסו לרמי לוי או לזיו.

ממש לא.

זה הכול. זה ממש סימפטום.

היא פשוט גרה באשדוד וכשהיא חזרה לשדרות - - -

אבל גם כשהיא חזרה לשדרות היא סיפרה לי שהיא הייתה רוצה להמשיך לעבוד בזה אם הייתה לה תחבורה.

כן, היא הייתה מנהלת מרכז.

מנהלת הוסטל ממש גדול, בתפקיד טוב ובשכר ניהולי טוב. סליחה, זה נזקים של עיוורים.

זה קורה גם אצלנו.

יום אחד היא ניסתה רכבת ומונית, יום אחד מונית ואוטובוס ויום אחד רק אוטובוס והיא ראתה שלהגיע משדרות לאשדוד זה שעתיים וזה עולה הרבה מאוד כסף אז היא עזבה את המשרה והתקבלה כאן לעיריית נתיבות בשכר הרבה יותר נמוך, לא בגלל העירייה אלא בגלל שזה בתוכנית של הצוערים.

היא בתוכנית הצוערים של הרווחה.

זאת תוכנית מכובדת ואני ממש שמח שהיא הגיעה לנתיבות. היא הייתה בטוחה שנתיבות זה רבע שעה מהבית כי כשלוקחים אותה באוטו זה 14 דקות מהבית ובכל יום היא מתקשרת אלי ושואלת "שגיא, איך אתה מציע לי לנסוע הפעם? אתמול לקח לי שעה ורבע ומחר ייקח לי שעה וחצי". היא כמעט מתייאשת ואוי ואבוי לנו אם נאבד אותה כי היא צוערת - - -

אני גם רוצה להגיד על זה משהו.

רק שנייה, ברשותכם. זיו נוסעת מהשכונה בעיר קרובה. אנחנו צריכים שירות אזורי טוב, מקיף ועם כיסוי רחב משדרות לנתיבות ואופקים. צריך בכל רבע שעה אוטובוס מכל השכונות. אנחנו אזור אחד, זה כמו גוש דן. כשאתה רוצה לנסוע לפתח תקווה מרחובות אז יש לך אוטובוס עירוני ונגיש שבדרך עובר בראשון וברמלה. בכל יום אני אומר לזיו "לא, הפעם תרדי בסמילו ותחליפי לקו עירוני, מחר תרדי באבוחצירה"

מי שלא יודע, זיו עיוורת.

זיו עיוורת עם כלב נחייה.

זיו עיוורת עם כלב נחייה.

בכל יום זה במינימום שעה ורבע. אנחנו יושבים ביחד במשרד ואני מנסה, אני מראה לה תחנה אחרת ואומר לה "בואי תנסי כאן, אולי 365, אולי 465".

תחשוב כמה יש כמו זיו שלא פונים אליך, כאלה שלא יודעים ועם לא מספיק אינטליגנציה כמוה שמסוגלת. מה קורה עם האחרים?

נכון.

זה לא יכול להיות., בסוף, צריך הנגשה לכל דבר.

ביום חמישי זיו, אני ועוד כמה חברים היינו בירושלים וחזרנו במונית לנתיבות כי גם אם היינו מצליחים להגיע לאוטובוס שגם לא עוצר לעיוורים כי הוא לא רואה את העיוורים, אז הוא היה עוצר לנו ביציאה מהעיר.

אתם תכף תראו את זה בתחנה הבאה כשאנחנו נעמוד ביציאה. מבחינת משרד התחבורה זה אחלה שירות כי אפשר ללכת ברגל. לא, הוא יעצור לנו בצומת שדרות ובצומת נתיבות אז כבר לקחנו מונית מירושלים וכל הדרך דיברנו על הסיור היום. לצערי, זיו לא הייתה יכולה להגיע.

אם תרשה לי, אני רוצה להוסיף לאותו נושא בבקשה. קוראים לי דינה, אני גרה בעיר ואני מנהלת את הלשכה של ראש העירייה. יש לי בת רופאה שבאה לגור כאן. היא נשארה לגור כאן, היא רוצה לגור בעיר הזאת והיא עובדת בבית מהחולים סורוקה. היא לא מצליחה להגיע לעבודה.

היא לא מצליחה, אין לה אוטובוס. יש אוטובוס נפרד שלוקח אותה מהבית שלה ליציאה מהעיר, היא מגיעה ליציאה מהעיר והאוטובוס שמגיע מאשקלון בכלל לא עוצר לה. בסוף היא לוקחת מונית ספישל וזה בלי לדבר על מוצאי שבת כשהיא צריכה לחזור הביתה כשאין רכבת ואין אוטובוסים.

אני צריכה לנסוע מנתיבות עם האוטו שלי בשביל להחזיר את הבת שלי מסורקה הביתה. איך דבר כזה יכול להיות? למה אין לנו נסיעות נורמליות של תחבורה ציבורית לבאר שבע? אפילו לא ביקשתי לתל אביב. היא רוצה לגור פה ואנחנו רוצים אנשים כאלה פה.

אתה צריך לתת תשובות, זה לא פשוט. השאלות הן קשות.

אולי יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לפני זה?

חשבתי עשיתי הרבה דיונים אבל לבוא לפה ולשמוע את הכאב של ראש העיר וגם של - - -

זה כאב אמיתי.

אני משאיר בצד את 164 מיליון השקלים שהם הרבה כסף אבל בסוף - - -

זה פוליטי עכשיו?

אמרתי שאם זה מה שמשמיעים אז חשוב לי להגיד שיש פה גם תושבים עם כוח חזק, לא מסכנים שאין להם אוטו ללכת לרמי לוי.

אם את רוצה תשובה פוליטית אז זה לא אליו. יש לכם שרים וחברי כנסת שלכם, אחד שיושב על ועדת כספים אז שישב שם ויגיד להם שהם לא מעבירים לרעננה לפני שהם משלמים את זה. חד-משמעית.

חד-משמעית.

אני בוועדת כספים ואני אומרת לך שיש נתינה לבני ברק, יש לבית שמש, יש לאשדוד ויש לערד.

חבל מאוד שככה זה עובד.

זה הפך להיות פוליטי ולא - - -

זה אמיתי, אני יושבת בוועדת כספים.

אנחנו רוצים אנשים חזקים פה.

אני עכשיו אתחיל להגיד להם שאם אין את נתיבות אז אני לא מרימה את היד. אני אומרת את האמת.

כן, אבל חסר עוד כמה כמוך.

אני אשמח להתייחס.

קודם כול, אני אגיד התייחסות כללית. בסוף, אנחנו מכירים את ההתפתחות של נתיבות ונתיבות היא באמת המקום המרכזי ביותר פה בדרום.

זאת עיר הבירה.

זאת הבירה ויש פה את הכול. אנשים רוצים לצאת מפה, להגיע לפה ולגור פה. יש פה התפתחות רצינית מאוד אבל נשמע שבסוף, בעשור האחרון אז חוץ מדיבורים ואולי קצת מעשים, אנחנו פחות או יותר נשארים באותו מקום.

מדברים פה במשך שש שנים על להגיע לרמי לוי שהוא מרכז גדול שחשוב להרבה אנשים או שמדברים פה על חניון שמאוד חשוב לאוטובוסים פה ובגלל זה אנשים לא יכולים להחנות או להטעין פה את האוטובוסים. לאן פנינו מועדות?

לכן, אני רוצה שפחות תתייחס למשהו נקודתי אלא יותר למשהו מערכתי. איפה נמצא משרד התחבורה בכל הנושא של נתיבות? כי בסוף, נתיבות משפיעה על כל האזור פה וזה נשמע שמדברים אל האוויר.

או-קיי, אני אשמח להתייחס. במשרד התחבורה, אנחנו מכירים את ההתפתחות של נתיבות עד היום. העיר גדלה וממש הכפילה את עצמה בשכונות החדשות. אנחנו מכירים את ההתפתחות המתוכננת גם בנתיבות מערב, רמות יורם וגם את - - - החדש בצפון העיר, במערב העיר, במזרח העיר ואת תחנת הרכבת החדשה.

אנחנו מכירים את כל התוכניות ואנחנו גם מכינים תוכניות אסטרטגיות למתן שירותי תחבורה ציבורית מותאמים לכל התוכניות העתידיות. השאיפה שלנו זה לעלות את אחוז הפיצול פה כלומר, לראות פה שיותר משתמשים בתחבורה ציבורית ופחות מתבססים על הרכב הפרטי. אנחנו פעלנו כבר רבות בכיוון הזה והעיר הזאת קיבלה מספר קווים עירוניים חדשים כאשר בשכונות החדשות היה בעיקר - - -

אני אשמח לשמוע מה קרה מבחינת התפתחות בשנתיים האחרונות.

בשכונה החדשה בנווה שרון כשהיה בעיקר חול ומספר בניינם שהתחילו להתאכלס, כבר הכנסנו שני קווים חדשים בנוסף לקו שפעל. כשהיה רק בניין אחד מאוכלס, כבר פעל קו אחד וכשאוכלסו עוד מספר בניינים אז אנחנו כבר הכנסנו עוד.

נווה שרון?

נווה שרון, כן.

נווה שרון מאוכלסת כבר מזה חמש שנים ב-2,800 יחידות דיור אז על מה אתה מדבר? על אוטובוס אחד?

אנחנו מדברים על שלושה קווים שמשרתים את השכונה הזו לכל חלקי העיר.

זה לא שזה לא מאוכלס, השכונה מאוכלסת.

הוא אמר שהם הכניסו והוא עוד לא התחיל בכלל להתייחס.

כן, אני אשמח להתייחס ברמה כללית יותר.

איך אתם מקבלים אינפורמציה על מקומות שהתאכלסו? דרך מי?

אני אתייחס גם לנושא הזה. בעקרון, בשביל לתת שירותי תחבורה ציבורית צריך מספר שותפים. משרד התחבורה מאסדר ומתקצב. משרד האוצר מתקצב ואנחנו קובעים את הסדרי הקווים אבל החלק של העירייה הוא חלק לא פחות חשוב.

לא רק שזה חלק לא פחות חשוב אלא זה חלק קריטי למתן שירות. כשהעירייה מאפשרת לנו אז אנחנו נותנים שירות, כשהעירייה מאפשרת לנו יותר אז אנחנו נותנים הרבה שירות וכשהעירייה מאפשרת לנו הרבה, הרבה יותר אז יש הרבה, הרבה יותר שירות.

אני מציע לך לא להיכנס לפינה הזאת.

אני לא נכנס לפינה, אני רק נותן התייחסות.

חבל לך, חבל להכניס לנו כל דקה.

יש לנו שכונה חדשה שנבנית בימים אלו, שכונת רמות יורם ובכל השכונה הזו תוכננו עשר תחנות בלבד. אנחנו מדברים על שכונה של אלפי יחידות דיור.

זו שכונה של 5,600 יחידות דיור, כמה תחנות אתה רוצה שם?

בשכונה הזו אנחנו צריכים למעלה מ-40 תחנות.

אתה תקבל 40, מה אז? אתה תביא לי את השירות?

בוודאי. אנחנו תקצבנו את העירייה - - -

יש שם את מה שאתם קוראים לו תחנה מרכזית.

התחנה המרכזית, אנחנו תקצבנו אותה בתכלול.

30 מיליון שקלים בהתחייבות מלפני עשר שנים, איפה היא? הבאת אותה? בלי זה אתה לא יכול לנסוע עם 40 אוטובוסים, נכון? אתה מסכים איתי? בלי זה אי-אפשר לנסוע עכשיו. 30 מיליון שקלים בהתחייבות שלכם, של המשרד. מישהו הביא אותה עד היום? חבל לך להיכנס לפינה הזאת. תיקח בחשבון - - -

אני פחות בנושא של התשתיות אבל אני כן אתייחס גם לנושא של התשתיות. אנחנו תקצבנו את התכנון הראשוני.

אני רוצה גם תשובה אחרת אבל אתן לתת לך כיוון ללכת. בשלב מסוים משרד התחבורה בא ושכנע אותנו בצדק לשים את הכבישים ולהוריד את מכסת החניה משני רכבים לבית לרכב אחד כדי שתהיה פחות תנועה לשכונות וכדי שיסעו בתחבורה ציבורית.

אתם עודדתם את זה ואנחנו קיבלנו את זה, עודדנו ומה התוצאה? יותר ויותר אנשים הולכים ברגל אבל לאן? בתוך השכונה. הם לא יכולים לצאת החוצה כי אתה לא נותן להם את האפשרויות. הם לא הולכים לעשות בכל יום צעדה של 7 או 8 קילומטרים עד לאזור הזה שאנחנו מדברים עליו. אין פתרונות.

מנהלת הלשכה שלי דיברה מקרב הלב. באמת פתרתם את הבעיה של הרכבת? חמש שנים עובדים על חשמול. במשך חמש שנים אני כותב מכתבים. מישהו הגיב? מישהו ענה? עד היום אין חשמול ועד היום יש תקלות עם הרכבת. יש למישהו תשובה? אין לאף אחד תשובות אז חבל, אל תיכנסו בכלל לפינה הזאת.

אני אגיד לך שהוגשו תביעות גם נגד משרדי ממשלה. משרד החינוך עכשיו בתביעה שבה הוא נותן 8 מיליון שקלים, אתה יודע על מה? אני פותח 30 גני ילדים בשנה. אמרתי "ברוך השם, אני פותח" אבל אין לי מבנים וכשאני בונה מבנים אז המדינה מתקצבת אותי בערכים של לפני 11 שנים.

לא הוסיפו שקל אחד במשך 11 שנים אז כיתת הגן לא עולה מיליון שקלים 2.5, היא עולה 4.5 מיליון שקלים. מי ממן 2 מיליון שקלים? אני ממן. מישהו מחזיר לי? לא. האוצר לא מכיר בזה אז הוגשה תביעה ראשונה של 280 ועכשיו תוגש עוד תביעה של 370. בקיצור, אני חייב מתביעה לתביעה.

אתה יודע מי הולך איתי למזלי? בג"ץ, אלה שכולם לא אוהבים לשמוע. בג"ץ הלך איתי במשהו שקשור גם לציבור החרדי. אני באתי ואמרתי "למה אני צריך לממן את הבבא סאלי?" אז ביקשתי שהמדינה תיקח אחריות גם על הביטחון וגם על הבטיחות ושהם יממנו את זה.

מי עזר לי? בג"ץ. אף אחד לא האמין שזה יקרה. קיבלתי החלטה בבג"ץ שהמדינה תיקח את זה על עצמה ומאותו רגע אז במקום 170 אלף שאני מוציא, המדינה מוציאה 8 מיליון שקלים בכל שנה ואין בעיה כי זו המדינה.

יש כל כך הרבה עוולות במדינה הזאת. הבוקר נפלתי על משרד התחבורה כי אתם פה והוועדה אולי הכניסה את זה לסדר היום אבל יש החלטות והרבה מאוד דברים שלא מבצעים ולא מקיימים במדינה הזאת. אני אמרתי לך בתחילת הדברים שאני הייתי הכי זול למדינה.

נתיבות חסכה למדינה מיליונים. אם אני הייתי מוציא 60 אלף תושבים למלונות אז הם היו פושטים רגל ואני כפול משדרות. אנחנו 20 אלף יותר מאופקים. אני 8 קילומטר רבוע, 22 קילומטר ומתייחסים אלינו אחרת. בסדר, אנחנו יודעים לענות.

איפה שצריך לענות, אנחנו יודעים לענות אז חבל לך להיכנס לפינות האלה. אתה יודע שהמשרד שלך לא בסדר ולא היו בסדר. הלוואי, אני מוכן להשיב ולתקן כל דבר. אני ישבתי עם המנכ"ל של לפני יומיים פה והעליתי שורה של דברים, אחד אחרי השני. אמרתי לו "תגיד לי רק דבר אחד שאני לא צודק בו, הנה הכול" והוא אמר "אתה צודק בכל מה שהעלית", ככה הוא אמר לי.

העליתי 24 סעיפים שעליהם המשרד התחייב ב-100 סיכומים ואתה היית שותף לכמה מהסיכומים כשהשרה ישבה פה וחזרה בה מהסיכום. היא הלכה וחזרה לאחר חודש על אותו סיכום ואחרי שלושה חודשים, אותו סיכום. מה חשבת שבית המשפט יגיד כשהוא יראה את כל הסיכומים האלה? מה הוא יגיד?

אני דרשתי משהו שאין לו כיסוי? על מה שאין לו כיסוי אני ויתרתי ואמרתי שאני אממן, בואו נלך רק על מה שיש כיסוי. אנשים מתחייבים לי אז אני חושב שאתם צריכים ללכת בצורה שונה לעניין הזה. איפה זקוקים לכם? באותם מקומות שאתה מכיר.

אני לא מסכים עם מי שדיבר נגד ערד, אני חושב שצריך לעזור לערד כי גם שם יש אוכלוסייה חלשה. זו לא ערד של 1989 שהכרתי כששלחו אותי ללמוד מבייגה שוחט איך מנהלים את העיר. זו לא הערד הזו, חבר'ה. היום יש שם חרדים וערבים, זה מה שיש שם ואלו אוכלוסיות חלשות.

אני לא רוצה לקנא באף אחד ואני גם לא מזכיר אף אחד. בואו ותיתנו שירות למסכנים האלה שזקוקים לכם ותתנו להם שירות יעיל. אני אומר לך, אתה חושב שצעירים ידברו או בני הארץ שכבר עובדים והם כבר מסודרים? מי נוסע באוטובוסים? תעלה לאוטובוס ותמצא את האוכלוסיות האלה, אין אף אחד אחר. זה סטודנטים או האוכלוסייה החלשה, אין לך משהו אחר, על אלה אתם מפזרים ויוצאים בכל מיני פרסומים "הנה, נתנו שירות כזה ונתנו שירות כזה" ואתם מדלגים מעל יישובי הפיתוח? אין לזה שום הצדקה.

קח, כתבתי מכתב על גבי מכתב. בואו נעצור את כל זה, את כל המכתבים האלה ותלך למצוא לי פתרונות. תמצאו פתרונות. אין מילה אחת שכתבתי פה שאתם תגידו לי שהיא לא נכונה אז תמצאו פתרונות ויהיה טוב.

אני שמח לשמוע שאנחנו מתקדמים בעיר הזאת בשביל לקדם תחבורה ציבורית. אני מציע שאנחנו נתכנס למספר פגישות עם הגורמים המקצועיים שבעירייה. היום, אין לנו גורם מקצועי בעירייה שמבין בשירות תחבורה ציבורית.

יש לנו את הגורמים בדרג הפוליטי או גורמים אחרים אבל אין לנו גורם מקצועי שיושב באגף הנדסה שיודע ומבין את שירות התחבורה הציבורית, לא את הנושא ההנדסי אלא הנושא של שירות תחבורה ציבורית.

אני אשמח אם יהיה איזשהו גורם שאנחנו נוכל לעבוד מולו בצורה רציפה ובפגישות סטטוס כדי לדעת שמקדמים את הדברים גם מהצד של העירייה וגם מהצד שלנו. אני חושב שאנחנו נוכל להגיע פה למקומות טובים.

סליחה.

אבל הייתם עם ראש העיר והוא אמר שתכינו את התוכנית ותציגו אותם.

אבל היא אחראית, לא?

סליחה, אנחנו פנינו אליכם. אני מזמנת אותך באופן שיטתי לוועדות תנועה ואתם מעולם לא הגעתם.

לא ועדות תנועה, פגישות ייעודיות לנושא של תחבורה ציבורית.

לא.

הכול, לפגישות. היו גם כמה פגישות שניסינו לקבוע.

גם לפגישה שאמורה להיות בשבוע הבא בזום עם התוכניות שראש העיר שלח אתכם להכין בצורה מסודרת.

התוכניות שראש העיר שלח.

זה עם מהנדס העיר, הוא מכותב למייל והוא מחכה לישיבה הזאת.

או-קיי.

יש לי את מהנדס העיר בשיתוף עם ראש העיר והם מחכים לזה, רק תכינו את התוכניות.

תכינו את התוכניות ואנחנו נזרז את זה. אני נמצאת בתפקיד עשר שנים. כשרצו לפנות אלינו אז פנו אלינו ואנחנו נתנו מענה. אתם צריכים לשתף איתנו פעולה ואם לא תשתפו איתנו פעולה אז זה לא יקרה. אין דבר כזה שאתם מציגים תוכניות וזה לא יוצא לפועל, אין דבר כזה.

עשינו איתך כמה פעמים סיור בשטח, אתה זוכר?

עשינו איתך סיור בשטח.

פעמיים.

פעמיים, ב-11 הנקודות של נווה שרון.

ב-11 הנקודות האלה של נווה שרון.

מסיורים האלה בשטח יצאו החלטות של העירייה.

ראש העיר שלח אתכם להכין תוכנית מסודרת עם היועצים המתכננים שלכם וזה היה צריך להיות במלחמת עם כלביא וזה נדחה לשבוע הבא בזום עם מהנדס העיר וראש העיר.

אבל אחרי הסיור לא קרה כלום. אנחנו סיירנו פעמיים בכל כביש 11 הנקודות של נווה שרון ולא קרה שום דבר.

לא אבל תבוא עם תשובות - - - יש מעורבות של ראש העיר.

נכון.

יש מעורבות של ראש העיר ויש חזון. יש גם ראש עיר וגם מנהלת אז אני לא חושבת שאין פונקציה שאתה יכול לעבוד מולה.

אנחנו נשמח להגיב גם לנושא ששגיא העלה מקודם.

זה גם ראש עיר - - -

שי, אתה יודע כמה פעמיים הזמנתי אותם לפגישות כשאתה נכנסת לתפקיד והם לא הגיעו? די להצדיק את עצמם, זה לא יקרה. הם לא משתפים איתנו פעולה.

יש את מה ששגיא העלה מקודם וזה הנושא של הכניסה לעיר. חסרות תחנות בכניסה לעיר וחסרות תחנות לכל אורך רחוב 11 הנקודות. העירייה קיבלה תקציבים להקים שם תחנות והיא עדיין לא הקימה תחנות לאורך רחוב 11 הנקודות. אני חושב שאפשר לקדם פה את העיר בשיתוף פעולה טוב של שני הצדדים. אפשר לקדם הרבה מאוד דברים בתחבורה ציבורית.

אני אענה לך ואסביר למה אמרתי לך לא להיכנס לזה. מה משרד התחבורה ביקש בתחנות? אתה יודע מה הוא ביקש? אני רוצה שכולם ישמעו טוב. הוא ביקש לצאת עם התחנה החוצה בכביש עצמו, לתוך הכביש כדי שכשיגיע אוטובוס אז הוא יעשה ככה, יעמוד בנתיב היחיד שיש, יוריד שם נוסעים באמצע הכביש – זאת הדרישה שלכם – וכולם יחכו מאחורה ויצפרו במשך שעתיים לנהג האוטובוס שהחליט לעצור.

זה על הפנים.

יש לנו כבר כביש אחד כזה שסובלים בו.

ויצמן.

אנחנו לא נעשה את זה גם אם המומחים שלכם יגידו את זה 1,000 פעמים.

נכון.

אנחנו לא נעשה את זה. הסברנו לכם למה אנחנו עושים את זה ואגב, אתם לא דורשים את זה בכל מקום, רק אצל הפראיירים אתם דורשים את זה. יש איזה לא נורמאלי אחד אצלכם שהחליט שזה יהיה פה. תראו לי עוד מקום אחד בארץ שבו אתם מנתבים את המדרכה לתוך הכביש כדי שהאוטובוס ייעצר בנתיב השמאלי על מנת להוריד נוסעים באמצע הכביש. תגידו לי איפה זה קיים.

כבר שנים זה לא קיים.

זה לא קיים אבל אצלנו אתם דורשים את זה. אתם מעמידים את זה כהחלטה ואומרים לי "קח, יש לך ארבע תחנות מימון" ואני אומר לך מראש שאני לא מבצע אותן. תיקח את זה בחזרה, אני לא רוצה אותן. תיקח את הכסף שלך בחזרה.

הודעתי לכם בכתב שאני לא מבצע את זה אז. תיקחו את הכסף לעיר אחרת, אל תתנו לי לעשות דברים שאני לא מסכים איתם. תעזוב את הוויכוח, זה לא נכנס לכיוון הזה בכלל.

יש מצב לשנות את ההחלטה הזאת?

אין פה החלטה.

זו לא החלטה שלי אבל אני לא חושב שזה תנאי. כמובן שאפשר לפתוח את הדברים האלה ולשנות את זה.

כבר פתחנו, כתבתי לכם מכתב.

עשינו סיור בשטח עם - - -

- - - הוא השתתף בישיבה הזאת.

כן, ביחד עם דניאל.

באנו עם חברת האוטובוסים ואמרנו "חבר'ה, זה לא נורמלי. תבדקו למה עושים את זה".

נכון.

אגב, יש לי את זה באחד מהרחובות.

זה דבר שאפשר לפתור.

האוטובוס עוצר - - -

אפשר לפתור הרבה דברים.

אתה מבין? מה שהוא אומר זה שכשאתה עוצר עם האוטובוס אז כולם מחכים מאחורה.

האוטובוס צריך לחכות וצופרים.

צופרים וצופרים. הוא צודק, זה הזוי. זה כבר לא קיים, היה את זה בשנות החמישים, שנות השישים ושנות השבעים. זה לא כבר לא קיים היום.

לא, זה קיים בירושלים.

מה, אתה רוצה להמשיך לעשות את זה? אפשר למצוא לזה פתרון.

אני לא מכיר שיש כזאת החלטה אבל בסדר, אפשר לפתוח את זה.

אפשר לבוא עם פתרון אחר? מצוין.

כן, בהחלט.

במי זה תלוי? שנייה, רק נסכם את הסעיף הזה.

בישי טלאור.

ישי טלאור.

ישי טלאור?

כן.

אז מה הבעיה?

אני לא חושב שהוא קיבל כזאת החלטה, אני לא מכיר את זה.

את ישי טלאור אפשר לנער קצת. תגידו שהייתם במקום.

אני חושב שאפשר לדבר.

ישי צריך להבין. צריך להביא אותו לראות את זה.

זה לא ישי טלאור. אני מכיר את ישי הרבה מאוד שנים.

הוא אומר שזה ישי טלאור.

בסוף, הסמכות זה ישי טלאור ואני לא חושב שישי טלאור קיבל כזאת החלטה. אני לא מכיר החלטה כזו שאומרת שצריך לעצור את כל התנועה בשביל - - -

יש לי את זה ברחוב ויצמן.

בשדרות ויצמן, כן.

עשינו פיילוט של זה ותאמין לי שכל מי שנוסע ברחוב הזה מקלל גם אותך וגם אותי.

אז אפשר לבקש להפוך את כל התחנות למפרצים.

מה אני אומר? האוטובוסים עוצרים, התנועה מתחילה לצפור וקללות, על מה? תבדקו את זה.

אנחנו מדברים פה גם על דברים קטנים וגם על דברים גדולים. בדברים הקטנים, למה דבר כזה לוקח כל כך הרבה זמן? ראש העיר אומר שהם שלחו מכתב שבו הם אמרו שהם לא יכולים לבצע את זה כי בסופו של דבר, הוא נבחר על ידי התושבים והוא צריך לעשות את מה שהתושבים צריכים ואת מה שנכון להם.

כל בר דעת מבין שבלי מפרצון, זה דבר לא נורמלי. גם ככה הכול פקוק אז האוטובוס יעמוד במשך כמה דקות עד שהוא יוריד את הנוסעים, עד שהם יורידו את המטען שלהם מלמטה ועד שהם יצאו? לא, זה א', ב'.

למה בשביל כזה דבר אנחנו צריכים לעבור כנסת, חברי כנסת ואנשים? אני מכבד את כל מי שנמצא פה בשביל לפתור את הבעיות הקטנות האלו. אלו דיונים שנגמרים בחצי דקה אז אני באמת לא מצליח להבין.

האמת היא שאני בכלל לא מכיר את הסוגייה הזאת. מול מי נוהלה כל הסוגייה?

אולי נביא את ישי טלאור לדיון הבא? אולי נזמן דיון? לא כדאי לו.

אתה היית איתנו בסיור השטח ב-11 הנקודות, אתה זוכר?

נכון.

הבאנו את המפות והבאנו אותן לראש העיר ואז הוא אמר "כן, פה אפשר, פה אי-אפשר, פה אל תעשו ואל תחסמו". אתה היית איתנו. סימנו ואתם אמרתם שתכינו תוכנית ואני אזכיר לך גם על התקציב.

לא הבנתי, אמרתי שאנחנו נכין תוכנית?

שנייה, רגע. כשדיברנו על תכנון תקציב אתם אמרתם שזה 400 אלף שקלים לזה ואמרתי שזה לא מספיק.

תכנון תחנות זה באחריות העירייה מקצה לקצה והעירייה גם תוקצבה על זה.

לסיכום אני אגיד משפט אחד ומי שיבין אותו יבין גם את ההתנהלות של כל מה שאני מספר. היו שנים שבהן ראשי ערים היו מתחרים ביניהם על להביא את מי שעובר לנגב לעיר שלהם כדי לקבל עוד חתיכת כביש כדי לתת לו איזה אות כבוד. אנחנו מכירים את זה משנים עברו. אחרי שביצענו את הסכם הגג הראשון, אנחנו הבנו שאף אחד לא עושה לנו טובה ושהכסף נלקח מהעיר והוא צריך לחזור לעיר.

זה הקונספט.

אני אומר לך שבשיווק של 17 אלף יחידות, נתיבות הכניסה למדינה כמה מיליארדים טובים לכיס שלה והיא לא החזירה לנו את זה. תחזירו את זה במשרד התחבורה, תחזירו לי את זה במשרד הבריאות שמתנגדים לעזור לעיר, תחזירו את זה במשרד החינוך על שעות ודברים שאני עושה ותחזירו את זה לטובת אלה במשרד הרווחה שמטפלים באוכלוסייה.

זה הכיוון הכללי כי אין בעיה של כסף במדינה הזאת, פשוט צריך לדעת לאן לנתב אותו. ראינו את זה בשנתיים של מלחמה, המדינה הזאת ממשיכה להחזיק, היא עומדת על הרגליים והיא כנראה תעמוד על הרגליים גם לנצח, בעזרת השם.

בעזרת השם.

אדוני ראש העיר, אנחנו בחופשת הקיץ והעירייה משקיעה הרבה מאוד בבני הנוער. אתה יודע שהחל מהיום בבוקר, האוטובוס מקריית גת לאשקלון ממשיך עד לחופי הים בכל שעה. מקריית לאשקלון כן, למה שהאוטובוס מנתיבות ומשדרות לאשקלון לא ימשיך גם לים בכל שעה? למה אנשים עומדים - - -

לא, זה בגלל הש"ס. הם לא רוצים.

אתה מזכיר לי את המערכון של הגשש.

רק לחוף הנפרד.

חבר'ה, באמת. זה עניין שלא דורש תחנות. יש את הגשש עם החוף שאפשר להביא לכאן אבל יש שם גם תחנה בחוף הנפרד. הכול בסדר אבל זה עניין של הסתכלות. צריך להרחיב טיפה ולהסתכל גם עלינו. זה לא יאומן שהיום, כשאנחנו מבצעים כאן סיור אז האוטובוס מקריית גת ממשיך לים ומנתיבות ואופקים לא. איך זה יכול להיות?

טוב, אני אסכם פה כי אני רואה שהטלפונים של ראש העיר לא מפסיקים לצלצל ואני יודע שיש לו עוד דברים.

שנייה, אברהם. אני כן הייתי רוצה לשמוע ממשרד התחבורה תשובה בנושא של החניון לאוטובוסים והטעינה לאוטובוסים חשמליים.

השאלה היא אם ראש העיר רוצה שאני אתייחס. אני מוכן להתייחס.

אני אגיד דבר אחד. אני מכה על חטא שלא עשיתי קודם את הסיור ואחרי זה את הדיונים.

בנושא של החניון - - -

עשינו דיונים ודיונים, הגיעו משרד התחבורה והגיע זה ונתנו תשובות ובסוף, בין התשובות למה שקורה בשטח יש הבדל של שמיים וארץ. הרגשנו שהייתה התקדמות. אוהד, אתה זוכר שאמרת לי בדיונים "עכשיו יעשו ישיבה ואז יעשו תיאום בין האוטובוסים לבין הרכבות" והייתה התקדמות אבל בסוף, אני יושב פה אצל ראש העיר ושומע את כאב הבטן הגדול שיש לו.

הוא אמר שאנחנו לא נאהב לשמוע את זה אבל אני אוהב לשמוע את זה. למה אני אוהב לשמוע את זה? כי בסוף, אנחנו פה בשביל זה. נשלחנו על ידי הציבור וזה מה שחברי כנסת צריכים לעשות. אני שומע את ראש העיר שאומר שהוא נאבק במשך שנים ושהוא נמצא בבתי משפט על דברים שהובטחו לו.


הוא הולך לבנות 37 אלף יחידות דיור ואין בהסכמי הגג שום דבר שבו משרד התחבורה בפנים ובסוף, הכסף שמגיע צריך לחזור לתושבים עצמם, כמו בהיטלי השבחה בכל המקומות. היטלי סלילה, היטלי השבחה וכל הדברים הם בשביל לשפר את העיר עצמה. אם בסוף מביאים לפה כל כך הרבה כסף שהמדינה מקבלת - - -

משרד התחבורה, אין לי האשמות אליך ברמה האישית אבל בסוף אתם אומרים שאין מישהו מקצועי מהעירייה וזה כאילו שאנחנו מתווכחים פה על האם באמת יהיו ארבעה תחנות בשביל לקבל תקציב או לא כשאנחנו בעצם מדברים פה על משהו גדול מאוד.

אני חושב שזה שראינו בסיור את רמי לוי כמקום וזה היה בשביל להבין טיפה מה קורה פה אבל בסוף, יש פה עיר חשובה בישראל עם כל כך הרבה תושבים שמכפילה את עצמה ועובדת. יושב פה ראש עיר שעובד קשה כדי לפתח את העיר עד כמה שיותר אבל הוא אומר שאין לו תקציבים ואין לו את הדברים הבסיסיים שמגיעים לו.

זאת לא האשמה אליך אבל אני רוצה שבסוף הדבר הזה כן יגיע למשרד התחבורה. אי-אפשר להמשיך פה לאיזשהו מקום כי גם אתה תפתור עכשיו את הבעיה של האוטובוס שיחנה או שיעצור או שיעבור דרך חניון ויהיו שישה או עשרה אוטובוסים ביום שיעברו שם, זו לא הבעיה האמיתית. הבעיה פה היא שורשית.

זה לא יכול להיות שעיריית נתיבות מכניסה כל כך הרבה כסף למדינה ותמורת זה, את מה שצריך להחזיר לתושבים עצמם לא מחזירים. אני חושב שבמקום שראש העיר יתעסק כל הזמן בבתי משפט, הוא צריך להתעסק בפיתוח של העיר ובמקום זה הוא נאבק.

אברהם, אפשר לקבל תשובה מהמשרד לגבי החניון?

התשובה לנושא הזה היא שיושב פה המנכ"ל של דן והוא ניסה בכל כוחו להגיע להסדר. לי יש קרקע של 20 ומשהו דונם שמיועדת לחניון לאוטובוסים. חברת דן באה ואומרת "אנחנו רוצים לקדם את העניין ואנחנו רוצים שיהיו לכם אוטובוסים פחות מזהמים אז תיקחו".

אפילו מזמינים כך וכך אוטובוסים ואנחנו עושים את החניון הזה אבל תעשו אתם התכנון של מה נדרש בחניון ותגידו לי כמה. אם יש מספיק כסף אז אנחנו נבצע ואם לא אז אנחנו נודיע לכם. באו והודיעו לנו שיש תכנון גמור ב-30 ומשהו מיליון שקלים. תגיד לי אם אני טועה במשהו.

בסדר.

אמרתי "נו, מה עושים?" ואמרתם שתגדיל לי קצת את הסכום של התשלום לחודש לאוטובוס. הוא לא הגדיל קצת אלא הרבה אבל עדיין מתוך 30 מיליון שקלים שהעירייה לוקחת בהלוואה – תקשיב טוב. כדי לפתור את הבעיה של משרד התחבורה, אני התחייבתי לקחת הלוואה ולגבות את זה ב-20 שנים הקרובות מהם – חסר 6 מיליון שקלים.

אני לא יכול לקחת הלוואה על 36 מיליון שקלים, אני יכול לקחת על 30 אז חסרים 6 מיליון שקלים, זה הסכום ואין פתרון והמדינה עומדת. אחרי שאני הוצאתי את הכסף מהכיס ובאתי לפתרון ודן הכניסו יד לכיס ופתרו אלת הבעיה, חסרים 6 מיליון שקלים ואין לאף אחד תשובה. יאללה, בואו ותמצאו לי. כולם נמצאים פה אז תגידו לי אם משהו לא נכון ותגידו לי איך פותרים בעיה כזאת.

יש פתרון?

זה עדיין בדיון. אני לא יודע אם מדובר פה באותה החלטת ממשלה או בהחלטה אחרת - - -

לא, עכשיו הם באים אלי ואומרים לי "תיקח עוד קצת מהכיס שלך להחלטת הממשלה". זה כסף שלי, יש לי 450 מיליון שקלים שאני יכול להחליט לאן הם ילכו. אם אני אקח את זה משם אז בסוף אני אממן את הכול. אם תגידו לי "קח ותקנה בזה גם אוטובוסים" אז אני אקנה גם את האוטובוסים ואין לזה סוף.

אני באתי ופתרתי את הבעיה עבור המדינה שהייתה צריכה לממן את זה עבורך ולתת לך מגרש חנייה לאוטובוסים. הם לא נתנו לך את המגרש, אני נותן לך את המגרש. אני אקנה ויש עלויות לכמה שייקבע לאוטובוס לחודש, בסדר אבל חסרים כמה מיליונים ובשביל זה כל העסק הזה ייפול? חבל.

טוב, אני רוצה להודות לראש העיר. דבריך נשמע בקשב רב ואני מקווה מאוד שבדיון הבא אנחנו ננסה לחייב את השרה להגיע. סליחה שאני אומר את זה אבל אין ברירה אחרת. השרה חייבת להיכנס לסיפור הזה פה. בינתיים היא שלחה נציגים ונציגים יותר מכובדים. זה נכון שכולם מכובדים מבחינתי אבל אני חושב שצריך את השרה עצמה, אני רוצה לשמוע את קולה ובאמת להבין מה קורה.

גם משרד האוצר. משרד התחבורה יכול לעשות הרבה דברים אבל בסוף, אם משרד האוצר חונה על ההרשאות אז - - -

לא, אני חושבת שאתה טועה. אני ישבתי במשרד התחבורה במשך שלוש וחצי שנים. כשגורמי המקצוע באים אז הם יכולים להשפיע. יש רפרנט של משרד האוצר שיושב במשרד התחבורה ומתנהל מולם. אפשר לשנות החלטות. נניח, שייקחו קצת מהרצליה, ייקחו קצת מרמת השרון ויעבירו.

כן, בשביל זה צריך הרבה מאוד כוח.

זאת הוועדה, צמצום הפערים.

קטי, ראש עיר יושב פה ואומר שלא מוציאים 6 מיליון שקלים בשביל לסדר אותו כדי להתחיל את החניון.

זה לא נורמלי. 6 מיליון שקלים כשהוא לוקח הלוואה של 30 פלוס? זה פשוט לא יאומן.

לא חשוב שאנחנו נפתור עכשיו את הבעיה של - - -

אלו דברים שלא היו במשרד.

בזה אולי בג"ץ עושה את העבודה אבל אני מדבר על הדברים השוטפים.

אלו דברים שלא היו במשרד, אני לא יודעת מה קורה. צריך באמת לשבת ולעשות שם עניין. אני לא יודעת בדיוק מה התפקיד שלך אבל אם צריך אז אנחנו נביא את שי טלאור לוועדה. תזמין את שי טלאור לוועדה כי זה לא הגיוני.

זה לא הגיוני שהדברים האלה לא מסתדרים וזה לא הגיוני שלא מצליחים למצוא במשרד 6 מיליון שקלים. זה לא הגיוני בעיניי ולא היו דברים כאלה. אני עבדתי במשך שלוש וחצי שנים ומצאנו תקציבים הרבה יותר גדולים. יש עודפי משרד, יש הרבה מאוד דברים. אני לא יודעת אבל אני אומרת לכם שזה מוזר לי.

בבוקר התלבטתי וטוב שבאתי. אני לא מתכוונת לשבת בשקט. גם בוועדת כספים צריך להעלות את הדברים האלה. זה לא הגיוני שיעבירו לערים מסוימות כספים בכמויות עתק ונתיבות נשכחת בגלל שראש העיר יודע להסתדר. זה הקונספט. ראש עיריית נתיבות יודע להסתדר אז הוא כבר יביא מהגורן ומהיקב. זה לא בסדר.

פרופ' חיים שקד מחכה לנו בחמדת הדרום אז נשמח שכולם יבואו.

תודה רבה.

(האקדמיה חמדת)

שלום וברכה לכולם וצוהריים טובים בהחלט. תודה רבה לחברי הכנסת אברהם בצלאל, דבי ביטון וקטי שטרית שמכבדים אותנו ולכל הנוכחים והאורחים. אתם נמצאים באקדמית חמדת. אנחנו מכללה לחינוך שפועלת פה בשדות נגב.

הייתם בנתיבות ואתם בעצם עברתם עכשיו לרשות אחרת. יש ארבע רשויות שגובלות בעוטף עזה ושדות נגב היא אחת מהן אז אנחנו נמצאים פה ברשות שגובלת בעוטף עזה. ברשותכם, יש לי שלושה דברים.

כמה קילומטר מהגבול?

אנחנו במרחק 9 קילומטרים מהגבול. אנחנו לא בתוך ה-7 קילומטרים וזה דופק אותנו. יש שלושה דברים שאני רוצה להגיד בדברי הפתיחה שלי ואחר כך אתה תתייחס. דבר ראשון, אני רוצה לספר טיפה על המלחמה, דבר שני זה על המכללה בכלל והדבר השלישי זה על התחבורה, כמובן. אני מתחיל דווקא מהמלחמה כי יש לנו סטודנט שהוא עדיין חטוף ברצועת עזה.

מי?

ביפין ג'ושי. עד המלחמה היו לנו פה בכל שנה 200 סטודנטיות וסטודנטים ממדינות אסיה. בכל שנה באו אלינו 200 סטודנטים מקמבודיה, מווייטנאם ומנפאל. מדובר בתוכנית של משרד החוץ שנועדה לחיזוק הקשרים עם מדינות אסיה.

באים לפה 200 חבר'ה צעירים שלומדים פה חקלאות שהם בוגרי תואר ראשון בחקלאות במדינות המוצא שלהם כאשר בחלק מהשבוע הם לומדים אצלנו וברוב השבוע הם עובדים בישובים באזור. גם בספטמבר 2023, קצת לפני פרוץ המלחמה, הגיעו אלינו 200 סטודנטיות וסטודנטים שגרים בקבוצות ביישובי האזור פה.

17 מתוכם גרו בקיבוץ אלומים ומתוך 17 הסטודנטים שלנו, עשרה נרצחו, אחד נלקח לרצועת עזה והוא עדיין שם ויש פה בארץ עוד ארבעה שעדיין בתהליכי שיקום, עוברים ניתוחים כי הם נפצעו קשה מאוד. ביפין ג'ושי נחשב בעקרון בחזקת חי אבל הוא מבין אלה שיש חשש כבד לחייהם כי לא התקבל אות חיים ממנו. זאת אומרת, יש את אלה שיודעים שהם מתים ויש את ה-23 - - - שלום.

שלום וברכה.

בואו, אתם יכולים להצטרף אלינו ולאכול. אני מכיר אותו, הוא היה סטודנט שלנו.

כן, אני סטודנט של חיים שקד, גם תואר ראשון וגם תואר שני וזכינו.

הוא למד אצלי. מבחינתנו, המלחמה עוד לא הסתיימה ואני מדבר על המלחמה הקודמת, לא על המצבע באיראן. כבר בשלבים הראשונים, ד"ר אורלי קולודני הייתה מפונה לבית מלון למשך - - - כמה?

כמעט חצי שנה.

כמעט חצי שנה. היו לנו פה הרבה מאוד סטודנטיות וסטודנטים מפונים וחברי סגל מפונים. היו לנו משפחות שכולות וביפין ג'ושי שעדיין חטוף.

אתם בקשר עם המשפחה שלנו?

כן. אני נסעתי לנפאל, ביקרתי את המשפחה שלו וביקרתי גם את המשפחות של החללים שלנו מנפאל, אני בקשר הדוק איתם. הייתי בשיחת זום עם המשפחה ונשיא המדינה, יצחק הרצוג, כדי לתמוך הם והוא הבטיח לסייע. אני גם הופעתי הרבה פעמים בתקשורת גם יחד עם הסטודנטים הנפאליים הניצולים שעדיין בארץ וגם עם אחותי של ביפין ג'ושי.

מאיפה הם נלקחו? מאיפה הוא נלקח?

מעלומים.

כן, מקיבוץ עלומים. מה שקרה בסופו של דבר בקיבוץ עלומים זה שאף אחד לא נהרג מחברי הקיבוץ אבל נהרגו שם גם סטודנטים נפאליים, גם עובדים זרים תאילנדים וגם בכניסה לקיבוץ נרצחו הרבה מאוד מבלים מהנובה שברחו לשם.

כשהמחבלים הלכו מהמגורים של הנפאלים לכיוון הבתים של התושבים, הם פתאום ראו מולם שלשער של הישוב מגיעים הרבה מאוד בורחים אז הם הלכו ורצחו שם. שני הבנים של סלוטקי שבאו להגן נרצחו שם ועוד הרבה מבלים מהנובה. אנחנו מתפללים שכולם יחזרו כמה שיותר מהר.

עכשיו אני אגיד כמה מילים על המכללה בכלל, לפני שאני אגע בנושא התחבורה. אנחנו מכללה לחינוך ואנחנו מוסד להשכלה גבוהה. יש לנו פה את אושרי, שהוא ראש היחידה ללימודי תעודה והתפתחות מקצועית. מי שלומד אצלנו לתואר, זה אך ורק תואר בחינוך ומדובר ב-1,500 סטודנטים אבל חוץ יש לנו לימודי תעודה בהרבה מאוד תחומים נוספים.

חקלאות.

בדיוק, החקלאות זה חלק מזה. כמה לומדים כיום?

כמעט 10 אלף.

כן, כמעט 10 אלף נוספים לומדים בלימודי התעודה וההתפתחות המקצועית.

יש לנו בתוך זה גם מדרשה לבנות שירות, גם פרויקט של עתיד חמדת שזה בנות שבאות מצרפת ומאז המלחמה זה מאוד גדל, מ-20 או 30 בנות זה נהיה 50 ו-60. הרבה מאוד רוצות. לא מזמן היה לנו טקס גדול של 30 שנה.

הן עולות בסוף?

80%-90% נשארות בארץ. הבנו בנות ממחזור א' שהן כבר בנות 50 והיה טקס מאוד מרשים. חבר הכנסת בועז ביסמוט הגיע. בתוך היחידה הזאת יש לנו גם את היחידה של המשתלבים בחקלאות שהייתה מאוד מצליחה. הם נחשבו פה מאוד בקרב חקלאי האזור.

מה איתם היום?

רובם הגדול חזרו מיד בשבוע הראשון של המלחמה, למעט אלה שהיו פצועים והם עדיין פה בשיקום. לצערנו, כרגע התוכנית לא נמשכת. אנחנו כבר כמעט סגרנו איתם על שנה הבאה - - -

היינו על שנה הבאה ואז איראן.

ואז היה את מבצע עם כלביא והם עוד פעם תפסו רגליים קרות כי עוד פעם היו פה אזעקות.

מתוך החבר'ה האלה בדרך כלל כולם חוזרים?

לא נותנים להם.

אסור להם להישאר.

אסור להם להישאר כי הם בלי אשרות. דואגים שהם לא יישארו כי הם יהיו עובדים לא מורשים אבל שם הם מצליחים מאוד. חיים ביקר שם וראה. עם מה שאצלנו הם עושים בקטנה, הם הופכים להיות בעלי עסקים שהם פותחים שם. הטכנולוגיה שהם מביאים בקטנה מפה הופכת להיות שם באמת מעצמה.

החקלאות בנפאל היא מאוד מסורתית ומאוד לא מפותחת. אם בישראל יש לך בערך 3% חקלאים או משהו כזה אז שם יש 60% והם עדיין מייבאים את רוב התוצרת שלהם מחו"ל כי לכל אחד יש איזו חלקת אורז קטנה לידו וזה מאוד לא יעיל אז כשהם באים לפה, הם רואים את כל המכשור. מה שהם לומדים אצלנו זה לא ממש חקלאות אלא יותר ניהול - - -

זה ממש פיתוח של פרויקטים. הם מסיימים את השנה עם פרויקט שהם הולכים ליישם אותו אצלם. זה ממש יזמות, טכנולוגיה - - -

יזמות, כלכלה.

במיוחד מנפאל, הם באים עם אנגלית טובה.

יש פה התמחות לחקלאות.

רק בלימודי החוץ. הלימודים האקדמיים שלנו זה רק חינוך.

בשיתוף עם מה זה? עם ויצמן?

עם משרד החוץ.

משרד החוץ.

לא, התכוונתי להכשרה האקדמית.

הם לא מקבלים תואר בחקלאות אצלנו, הם מקבלים אצלנו תעודה.

הם באים עם תואר.

לא, הם באים אבל - - -

יש לנו אנשי סגל משלנו.

הוא מדבר על פרויקט.

כן, כן.

יש לנו דוקטורים.

והם קשורים לחקלאות?

בוודאי.

בוודאי.

בוודאי, אגרונומים וחקלאים. כולם מוכשרים בתחום הזה. יש יחידה שלמה תחתי.

משרד החוץ רוצה את הקשרים.

כמה סטודנטים כאלה יש?

200 בכל שנה, עד המלחמה שבה זה נעצר.

רק מנפאל?

לא, אצלנו זה ממדינות אסיה.

לא, גם קמבודיה.

זה קמבודיה, וייטנאם ונפאל אבל באופן כללי בארץ יש גם מאפריקה. אצלנו זה מאסיה אבל יש גם מאפריקה. זה איזשהו שירות שאנחנו עושים למדינות האלה כשאנחנו מקנים להם ידע בשביל - - -

פעם הסינים היו מגיעים והיום הם לא.

הם נלחמו על זה. המלחמה עצרה את זה אבל הם ממש נלחמו כדי להגיע. מיש שזוכה לזה זה - - -

אני זוכרת שפעם הסינים היו מגיעים.

אמנם המעטפת של המכללה היא מאוד גדולה אבל בליבה, אנחנו מוסד ללימודי חינוך. המוסדות האקדמיים ללימודי חינוך בארץ הם נפרדים. יש לנו 1,500 סטודנטים כאשר זה פחות או יותר 1,100 בתואר ראשון או 1,000 ו-500 בתואר שני. צהלה, זה משהו כזה?

כן.

תואר ראשון זה בשביל מי שרוצה להיות מורה, מורה או גננת ותואר שני זה לנשות ואנשי חינוך בפועל שרוצים להרחיב את ההשכלה שלהם. אפשר ללמוד אצלנו להיות מורה לתנ"ך, לתורה שבעל פה, לאנגלית, למתמטיקה, למדעים, לספרות, לחינוך מיוחד, לגננות וכולי ובתואר השני יש לנו חמש תוכניות של תואר שני. יש לנו תואר שני בניהול, בחינוך מדעי ומתמטי, בחינוך מיוחד וכולי.

זה תואר מוכר?

כן, זה תואר לכל דבר ועניין.

יש לנו כבר תואר שני עם תזה.

ברור, זה תחת הבל"מ.

כן, נכון. יש לנו גם תואר שני עם תזה.

מאושר.

יש לכם עם תזה?

כן. המכללות לחינוך מפוקחות על ידי מל"ג ועדיין מתוקצבות על ידי משרד החינוך אבל הפיקוח האקדמי הוא כולו על ידי המל"ג. רוב הסטודנטיות והסטודנטים שלנו הם מאזור הדרום אם כי אנחנו גולשים. נכון, צהלה? כמה יש לנו מאזור המרכז?

יש לנו בערך 20%.

זה לא מעט.

יש לכם מעונות?

כן.

יש לנו מעונות.

פה או במקום אחר?

יש פה מעונות.

רובם הם יותר לתוכניות - - -

זהו, זה פחות כי אנחנו מנסים להתאים את התוכניות שלנו לתוכניות יותר מרוכזות כדי שהם גם יהיו יכולים לעבוד ואולי גם לחזור לעיר המגורים שלהם.

המעונות זה בעיקר לבנות שבאות אלינו מצרפת בכל שנה ולבנות של המדרשה אבל יש לי גם סטודנטיות שגרות במעונות. יש לנו כמעט 200 שמתגוררות במעונות, נכון? משהו כזה.

מתוכם 20 - - -

למי ניתנת העדפה בקריטריונים?

לא, אצלנו אין לנו כל כך ביקוש למעונות. היום לרוב הסטודנטיות יש רכב והן מעדיפות לנסוע בערב הביתה. זאת אומרת, אין לנו בעיה של העדפה. כל מי שרוצה מקבל, אין לזה הרבה ביקוש כרגע אצלנו. לגבי התחבורה הציבורית אני אגיד שאין לי מה להגיד כי אין תחבורה ציבורית. יש רכבת לנתיבות וזה ממש נהדר אבל הרכבת היא ממש רחוקה. אתם הייתם שם וראיתם?

לא ראינו.

הרכבת היא מאוד רחוקה אז מרצות ומרצים שרוצים לבוא ברכבת או סטודנטים וסטודנטיות שרוצים לבוא ברכבת, צריכים לקחת אחר כך מונית שעולה להם כמה וכמה עשרות שקלים טובים אז זה כבר לא שווה להם.

יש לנו קו אוטובוס אחד שנכנס ארבע פעמים ביום או משהו כזה אבל מאוד קשה להגיע לפה בתחבורה ציבורית, גם אלינו וגם למוסדות ההתנסות. הסטודנטיות והסטודנטים שלנו מתנסים בחינוך בגנים ובבתי הספר ומאוד קשה להגיע. פה באזור שלנו יש לנו גנים במושבים ויש לנו בתי ספר פה.

עד לאיזו נקודה קל להם להגיע? נתיבות? שדרות?

לערים הגדולות בהחלט יותר קל להגיע אבל להגיע לפה מהרכבת בכלל זה - - - הרכבת מנותקת מהעיר ולהגיע אלינו זה בכלל סיפור.

איזה אוטובוסים כן עוברים פה באזור שיכולים לעצור על הדרך?

צהלה, את יודעת להגיד יותר?

אני יכול להגיד. בכניסה לקריית החינוך, שזה לא במרחק הליכה – זה בערך 20 דקות של הליכה וגם אין מעבר חצייה לעבר השני, לחלק הצפוני וגם אם יש אז זה מאוד מסוכן – האוטובוס הכי תדיר שמגיע לכאן הוא בתדירות של פעם בשעה עד שעתיים וזה האוטובוס של קו אופקים, אשדוד ויתר הקווים נוסעים בערך בכל שלוש שעות ושוב, זה רק לכניסה לקריית החינוך.

נכון, אתה צודק. אין שם מעבר חצייה.

אין מעבר חצייה.

זה מאוד מסוכן וזה כביש מאוד עמוס.

אתם זוכרים את הדו"ח של הממ"מ שדיבר על עשר נקודות אסטרטגיות? מוסד אקדמי הוא מוסד שחייב להיות משורת היטב על ידי אוטובוס שיגיע עד לכאן, עד לקמפוס. זו לא רק המכללה בקריה הזאת, יש כאן היכל תרבות ענק שמקיים אירועים של מאות אנשים בכל יום, יש כאן המרכז לגיל הרך, בתי ספר ותיכונים ומרכז החוסן האזורי.

ראיתי מלא ילדים כשעצרנו פה.

יש כאן עשרות בתי ספר.

יש פה כמה וכמה בתי ספר. יש פה את בית ספר אוהל משה.

זה יסודי ויש שני תיכונים.

שני תיכונים ואולפנה. אתה באמת יכול לראות אותם חוצים את הכביש בריצה.

איך הם מגיעים?

עם ההורים.

הסעות?

הסעות מטעם המועצה.

זו מועצה אזורית.

לא אבל לא כולם.

לא, רק בתי הספר עם הסעות.

השאלה היא אם אפשר לצרף את דן בדרום שעוברים בנתיבות כדי שיהיה פה גם איזשהו קו פנימי?

כן, בהחלט.

כן אבל שיהיה קו מתואם שיגיע לכאן וייכנס לכאן לפני השעות של הרכבת. זה היה בעבד בתדירות מאוד נמוכה אז אומרים שאין ביקוש כי לא באמת היה היצע. אנחנו מבקשים שעל כל רכבת שתיכנס לנתיבות, יצא אוטובוס שיגיע לכאן דרך ציר 11 הנקודות.

אתה מדבר על שאטלים?

לא, קו תחבורה ציבורית. זו אוניברסיטה, זו קריית חינוך.

למה באמת לא שאטלים?

לא, תחבורה ציבורית. שאטלים זה מתנה בחינם. הוא אומר "בואו נעשה תחבורה מסודרת".

אפשר לשאול למה בחרתם להקים את המכללה כאן, במקום כל כך לא נגיש? האם לא היה מתאים יותר להקים אותה במקום שהוא סמוך יותר לרכבת או יותר סמוך לעיר?

המקום הזה נמצא הרבה לפני שהרכבת הגיעה.

הרכבת הגיעה - - -

או במקום עם נגישות גם לסטודנטים, גם לאמצעים לא כבדים כמו בתחבורה מיקרו-מובילית או להליכה. זה מקום שמי שאין לו רכב פרטי, לא יכול להגיע לכאן. למה הוא לא נבנה במקום יותר נגיש?

המוסד הזה נבנה הרבה לפני הרכבת.

בדיוק. המכללה נמצאת במקום הזה 62 שנים.

המכללה הזו נבנתה הרבה לפני הרכבת.

אני אגיד לך את האמת, אני כבר לא יכול לשאול את מי שהקים אותה פה אז.

לא אבל כל האזור היה שממה ושממון.

נכון.

ההורים של בעלי שהגיעו לכאן התניידו עם סוסה ועגלה. הם באו מטעמי ציונות, לשקם ולהפריח את השממה.

הרכבת הגיעה לפה 55 שנים אחרינו אז אנחנו כבר לא היינו יכולים לעבור.

אבל ההתפתחות של המקום כנראה הייתה יותר בשנים האחרונות ולא לפני 60 שנה.

אולי אתה לא יודע כי התחלת מאוחר אבל הוא יכול להגיד לך שהאוצר בכלל סירב לעשות פה תחנה לנתיבות. זו הייתה מלחמה שעשינו בתקופה שהייתי במשרד. ישראל כץ נלחם מול משרד האוצר ואני לא אשכח אף פעם את הישיבה הזאת שבה האוצר אמר שאין לזה כדאיות כלכלית. עוד פעם אנחנו חוזרים לכדאיות כלכלית.

עכשיו נשארה רק תחנה, בלי אוטובוס.

אני אומר לכם שאנחנו לא במקום כל כך נידח.

נכון.

קודם כול, אנחנו פה בתוך קריית החינוך הזאת. לנו לבד יש 1,500 סטודנטיות וסטודנטים אבל יש פה עוד הרבה בתי ספר וזה גם מאוד קרוב לנתיבות. אנחנו ממש גובלים בנתיבות והיום כבר אפשר להגיד שאנחנו ממש בתוך נתיבות.

זה נסיעה של רבע שעה.

לא, לנתיבות?

אתה יכול לקפוץ פה לבבא סאלי.

זה כלום, זה הליכה.

היא אומרת שגם שדרות וגם המושבים - - -

הוא צודק, זה אוטוטו.

למי שמגיע מאזור בבא סאלי, יש שער שאי-אפשר לעבור. זה שער שחסום כל הזמן אז אולי אפשר לפתוח את השער ואז יהיה אפשר לתת נגישות מעולה.

יש פה דיון פוליטי.

אפשר לעשות קו שעובר כאן, נכנס מצד אחד, יוצא מהצד השני ונותן לפה נגישות מעולה.

אני אגיד לך משהו, יש כביש כזה ויש שער. יש קצת - - -

מחלוקת?

כן, נגיד מחלוקת.

רגישות?

רגישות, תודה. יש רגישות בין שני ראש הרשויות ושניהם אנשים מקסימים אבל כל אחד - - - כן, יש שם איזושהי בעיה אבל אתה צודק, זה מחובר.

אני רוצה להגיד שהיום הבעיה היא לא בנתיבות.

את זה נציג נתיבות אומר.

אני חושב שברגע שייפתרו הרשויות, אני אגשר בין שני - - -

תשמע, הרגישות בין שתי הרשויות האלה זה גדול.

עד שהם ייפתרו, צריך דרך לצד השני.

אני סתם שואל שאלה, בואו נגיד שייפתרו את הבעיה הזאת אז האם תהיה הרבה יותר נגישות לפה?

בוודאי.

רגע, אני שואל שאלה. מה אתה רוצה שיהיה בסוף? שכל אוטובוס שייכנס מנתיבות לאזור הבבא סאלי, אולי יהיה יכול לעבור לפה. מה עם כל אלה שמגיעים ברכבות וכל החבר'ה שמגיעים ממקומות אחרים? אולי הצעת פתרון לחבר'ה מנתיבות בשביל להגיע לפה ולצאת לכיוון נתיבות אבל בסוף, איך החבר'ה שיורדים מהרכבת מגיעים לפה?

אנחנו מדברים על קו שיוצא מהרכבת, עובר בנקודות עניין מרכזיות, נקודות החלפה, חוצה דרך המכללה וממשיך הלאה לאזור - - -

שדות נגב או חזרה.

לא חזרה, הוא חוזר לתוך העיר נתיבות. הוא בא מצד אחד, עובד דרך המכללה, יוצא מהצד השני וממשיך הלאה.

לא אבל הפער הזה - - -

הוא נכנס בבא סאלי, ממשיך הלאה לאזור של ברית כהונה ויוצא מהצד השני.

אבל השער הזה היה פתוח במשך הרבה מאוד שנים וזה לא היה. זאת אומרת, זה לא שהבעיה היא השער ועד אז הייתה תחבורה. לא, מעולם לא עבר משם - - -

יש לך את כל יישובי העוטף שאין להם איך להגיע, לאו דווקא נתיבות. אין תחבורה, יש אותה פעם או פעמיים ביום.

צהלה, את רוצה להגיד מילה לגבי מאיפה באות הסטודנטיות ואיך הן מגיעות אלינו?

כן, אני רק אגיד שאנחנו מדברות עם הרבה סטודנטיות וכשהן שומעות שאנחנו נמצאות פה בשדות נגב אז הן ישר מבררות לגבי אוטובוסים ואז כשאנחנו חוזרות אליהן בשיחה השנייה אז הן כבר אומרות "טוב, ביררתי ואין אליכם תחבורה" ועל זה, זה נופל.

זה קם ונופל.

אני חושבת שהתחבורה ממש תסייע לפה ותכפיל לנו את המספרים.

על כמה סטודנטים אתם עומדים היום?

אנחנו עומדים על 1,500.

1,500?

1,500, כן.

יש מצוקה שקיימת של אנשי הוראה. אני רואה שגם במשרד החינוך יש כל מיני תוכנית שכבר פותחות את השערים אפילו לכאלה שלא למדו הוראה.

זה קשה.

אני חושבת שזה מאוד מתבקש.

מאז אופק חדש ועוז לתמורה את לא יכולה להיכנס למסגרת לימודים - - -

כן אבל מה שדבי אומרת זה שלהגביר את המכללות לחינוך זה אינטרס לאומי.

כן אבל עכשיו אתה מתגבר - - -

גם סייעות, הכול.

יש כזו מצוקה עכשיו, גם בהתחשב בזה שאחרי 7 באוקטובר, המצב של התלמידים קשה יותר וגם של המורים אז תראו כמה נושא החינוך הוא נדרש. לשמחתנו, אנחנו לא הרגשנו את זה כילדים אבל אני מסתכלת על הנכדים שלי, על הדור הבא ואני רואה שיש מצוקות גם אצל המורות.

אני חושבת שזה א', ב' שאת הדור שאנחנו בונים, אנחנו בונים מחינוך ואם לא נדע עכשיו לתת את הכלים עם מורים טובים אז אנחנו קצת מפסידים את זה ומפספסים. אם בסוף, הבעיה זו נגישות אז יש פה פספוס מטורף כי יש הרבה מאזור תל אביב, ירושלים – לא יודעת אם מירושלים – אשקלון וכולי שהיו שמחים לבוא וללמוד כאן.

גם מירושלים.

לא, אין צל ספק שהנגשה תגרום לכך שיבואו ללמוד פה יותר.

זה מגוחך שעל מלחמות פוליטיות זה נופל.

כן.

תגידי לי, על מה אתה יודע לענות לנו מבחינת המשרד?

אני התייחסתי. ברגע שבעיית הנגישות תיפתר פה ויהיה אפשר לחצות את המכללה כלומר, להיכנס מכיוון אזור קבר הבבא סאלי ולצאת לרחוב חזון איש, יעבור קו עירוני הלוך וחזור ויהיה אפשר לתת פה נגישות.

השאלה היא למה זה לא נעשה.

אני גם אגיד שזה היה בתוכנית האסטרטגית וכשהגענו ליישם את אותה תוכנית אז העירייה אמרה לנו "לא, פה יש שער חסום עם שרשראות ואי-אפשר לעבור".

אבל יש שער מהצד השני וזה לא סיבוב הרבה יותר גדול.

השער זה לא גולת הכותרת.

זה נכון שזה מקצר טיפה, בארבע דקות.

גם היום אנחנו עוברים, עוברים דרך הכביש הראשי אז לא מקצרים.

אז שכאן תהיה תחנת הקצה.

מי שיש לו רכב, עובר. זה לא שהאזור של הכביש סגור.

אחת לשבוע. אפשר להגיע לקריית החינוך משני הצדדים ורק מהצד השלישי אתה לא יכול להגיע. זאת אומרת, השער הראשי מתחבר לכל האזור החדש של נתיבות באזור המערבי, נכון?

כן.

פה השכונה שלידנו, נווה שרון ואפשר לבוא מהצד השני. מהכניסה האחורית אי-אפשר אבל גם אתם צריכים לפתור את זה מול הרשות כי לי אין איך לנהל את ראש הרשות.

כשבזמנו היה קו ייעודי למקום פה אז הקו הזה נסע ללא נוסעים במשך כל שעות היום שהוא עבד.

למה?

זה בגלל שהיה אותו מעט, בשעות מאוד קשות.

זה היה בשעות מדויקות שמתאימות לתחילת הלימודים ולסופם ועם כל זה, הוא נסע ללא נוסעים. יש לי פה פתרון כדי שיהיה פה שירות הרבה יותר טוב אבל רק צריך לפתור את הבעיות הקלות של לפתוח שער.

על איזה תקופה מדובר? דברים השתנו.

לפני כמה שנים מדובר?

לפני כמה זמן היה את הקו הזה?

אני חושב שזה היה עד הקורונה, לא?

צריך לעבוד גם על הטבלה של התושבים.

כן, זה היה עד הקורונה.

בארבע או חמש שנים האחרונות גדלנו.

נתיבות הכפילה את עצמה מאז.

התושבים עצמם לא מודעים לקווי האוטובוסים ויש מעט מאוד אז הם מעדיפים לתפוס טרמפ ולא לחכות לאוטובוס במשך שלוש שעות ואז הוא גם עושה סיבוב בכל האזור. צריך לדעת גם איך לסדר את זה בצורה שתהיה נגישה לתושב עצמו.

של מי האחריות שהשער הזה ייפתח? אתם גם יכולים לטפל בזה.

תעבוד מול הרשות.

האחריות של התשתיות היא של הגופים העירוניים, זה יכול להיות עיריית נתיבות או המועצה האזורית. אנחנו לא נכנסים לעניין הזה.

אבל אין בעיה של תשתיות, התשתיות מוכנות. צריך לפתוח את השער. זה פוליטי לחלוטין.

לא, הסיבה שמועצת שדות נגב משאירה את זה סגור היא שהיא לא רוצה שקריית החינוך תהפוך לעורק תחבורה ראשי שדרכו כולם עוברים.

אולי אפשר לעשות רק תחבורה ציבורית. אפשר למצוא פתרונות אם רק יתכנסו לשולחן עגול אחד.

אני רוצה להתייחס. זאת הפעם השנייה שהנושא הזה עלה וזה כמו הביצה והתרנגולת. אני פונה לדבריך, כשהישרות הוא לא אמין, אין תזמון נכון ויש אותו רק שש פעמים ביום אז מה נראה לכם שהסטודנטים יעשו? הם יחכו שש פעמים ביום או שהם כבר יקנו רכב?

יש פה בעיה של ביצה ותרנגולת. ראינו את זה גם במאבק שלנו לפתיחת הרכבת. רכבת ישראל הפעילה מערך שאטלים ואז באו אלינו ואמרו "הוא ריק" אז אנחנו באנו, דיברנו עם התושבים והבנו שהוא ריק בגלל שיש שם נהגים שלא עוצרים, לא יוצאים בזמן ומלוכלך.

לכן כשבאים להעביר את האשמה לאנשים אני אומר סליחה, פה אני עוצר ואומר שזה לא יהיה. דודק, לגבי שולחן עגול, אני חושב שפנינו אליך וזה המקום לעשות את זה פה. אני מתנצל על הדרך שבה אני אומר את זה אבל פנינו אליך כמה וכמה פעמים בשביל להיפגש. אם שגיא אומר אז כנראה שהוא לא אומר את זה סתם.

סליחה שאני אומר אבל אנחנו לא צריכים סיורים – אנחנו בין היתר, היוזמים של הסיור הזה – לא צריך לעשות סיור, אנחנו אוהבים לסגור את הדברים בארבע עיניים0 ובשקט ויחד עם זאת, ביקשנו להיפגש כמה פעמים עם משרד התחבורה וזה לא קרה אז לכן אני אומר פה שאם הוא רוצה לעשות שולחן עגול, אתם מוזמנים. אנחנו נשמח להתארח איתו עוד פעם ונשמח לעשות את זה בכל מקום אחר אבל צריך לקדם את הדברים ולא רק להגיד למה לא.

עמיחי הבטיח לנו קשר ישיר וערוץ פתוח מול משרד התחבורה. בוועדה הקודמת הוא ביקש שאני אשלח אליו ולדודק על כל הנושא של הסנכרון בתחבורה. אני שלחתי מיילים ובינתיים, כלום לא נעשה. זה מאוד עצוב לי כי הבטיחו שיהיה שינוי, לפחות שינוי בדרכי ההתקשרות איתם. נגמרו הימים של פניות הציבור דרך 8787, הבטיחו לנו קשר ישיר מול התנועות האזרחיות וזה לא קורה כרגע.

אני רק רוצה לומר משפט אחד. המטרה שלי פה היא לא לשדר מסכנות. ברוך השם, אנחנו מוסד שגדל ומתפתח. ברוך השם, אנחנו מצליחים מאוד מבחינה אקדמית ומבחינות אחרות אבל את הנושא הזה באמת צריך לפתור. זה לא מטופל כמו שצריך, ממש לא.

אני רוצה לשאול שאלה. למה לא להתחיל לעשות פיילוט כדי לבדוק מחדש? אתה אומר שעד הקורנה היה משהו וראו שהוא לא מותאם. היום יש לך תנועה אזרחית שהם לא - - - אין לי איתם שום דבר חוץ מזה שאני רואה אנשים נחושים ורציניים שבאמת מצליחים לקדם בסופו של דבר.

הם באים מהשטח ועד כמה שאני יכול להגיד ועד כמה שדבי כאן, בסוף אנחנו לא נוסעים בתחבורה ציבורית יום-יום. יש פה אנשים שנוסעים יום-יום. זה נכון שאולי לא כל הטענות שלהם נכונות אבל בסוף, יש כאן סדרי עדיפויות.

כל אחד היה מעדיף שיהיה לו אוטובוס פרטי שיחכה לו בזמן שהוא רוצה, בשעה שהוא רוצה ועם הנגישות שהוא רוצה – אני אומר את זה לשגיא – אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכול. עם כל הכסף שיש למדינת ישראל לכל הדברים, בסוף יש הרבה אילוצים והיא צריכה לתכנן איך מחלקים את העוגה אבל אני אומר שהטענות פה הן טענות כל כך נכונות אז אפשר לעשות את הפיילוט הזה ולבדוק.

אתה אומר שלא היה והוא אומר לך שאם אתה עושה את זה רק שש פעמים ביום אז אין נוסעים או שאתה לא עושה בשעות שמתאימות לאנשים או שאנשים כבר התייאשו מהדבר הזה. זה תכף קורה גם בתחבורה ציבורית במקומות רגילים. אנשים אומרים "די, אנחנו כבר לא מאמינים. אם אני יודע שאני לא אוכל להגיע בבוקר בזמן לעבודה או לכולל או ללימודים אז אני אדאג שההורים שלי ייקחו אותי, אני אקח מונית, אני אסע ברכבים עם אנשים אחרים או שאני כבר אקנה רכב לעצמי".

בסוף, מצב האמון של האנשים בתחבורה ציבורית הוא מאוד ירוד אז אי-אפשר להגיד שלא היה לזה ביקוש כי בן אדם לא ישב ויחכה לכך שאולי ייכנס אוטובוס. מה אם הוא לא ייכנס? מה אם הוא לא יעצור לו בסוף? זה כבר לא שווה לו אז אתם באמת לא רואים את זה.

יש פה אנשים ואני חושב שעם עבודה אזרחית, עם הוואטספ שיש להם ודווקא עם החיבור שלהם לתושבים - - - יש פה במכללה את חיים היקר שאומר "אנחנו רוצים את זה". הוא אומר שמגיעים רכבים ויגיעו, עם משרד התחבורה ובלי התחבורה הציבור יגיע לפה אבל חבל שאנחנו מפספסים כל כך הרבה אנשים שיכולים לבוא לפה.

צהלה אמרה פה שהרבה חבר'ה יורדים ולא מגיעים למכללה בגלל זה. חבל, אנחנו צריכים את האנשים האלה בחינוך. חסרה כמות כל כך גדולה של אנשים שמחפשים לחזק את הדרום ומחפשים לצמצם את הפערים.

לגבי התחבורה אני אומר את זה כל הזמן, בסוף התחבורה זה עורק ראשי של כל הדברים האלו. זה בדרך לכל מקום, ערים לא יכולות להסתדר היום בלי תחבורה. זה לא כמו שהיה פעם, כפר קטן שחיו בו וזה גמרנו. אין מצב כזה היום.

אני יכול להגיד לך כמה קילומטרים אנשים הולכים ברגל וחוצים פה כבישים כל כך מסוכנים. אתם כל הזמן מדברים פה על בטיחות ועל חיי אדם. אם חס וחלילה מישהו ירוץ פה בכביש ויקרה פה איזה משהו אז מה נגיד?

יש למשרד התחבורה היום גם אינטרס. הם מפרסמים כל כך הרבה להמעיט במכוניות. היום לכל משפחה יש שתיים או שלוש מכוניות.

אני אומר את זה כל הזמן. הפקקים זה פשוט דבר שלא נגמר, זה לא נורמלי.

מאות מכוניות נכנסות לפה במקום תחבורה ציבורית.

זה גם נורא מכביד כלכלית. להחזיק רכב זה לא דבר של מה בכך, יש דלק וזה הרבה מאוד כסף. לפעמים סטודנטים ממש אוספים את הכספים האלה בכדי ללמוד, זה לא שמישהו מקבל פה חינוך חינם כי אנחנו לא בסרט הזה.

כמו שאמרת, גם העומסים מטורפים ויש גם עלויות. אפשר לראות לא מעט אימהות וכאלה שבגיל אחר שמחליטות ללמוד כשהן מחויבות אז צריך כן לחשוב על זה. אני חושבת שהגיע הזמן לפוצץ את הבועה הזאת של התחבורה כי יש תקציב ורק צריך להתחיל לחשוב מה עושים עם זה.

לא האמנתי שהתשובה תהיה השער הצהוב.

יתחילו להסתכל בשקל של גרוש כמה זה יעיל וכמה זה - - -

רכב היום במדינת ישראל זה לא דבר של מה בכך.

בשביל שתהיה תחבורה רצינית אז בסוף, זה צריך להיות שאוטובוסים יחכו לאנשים ולא אנשים לאוטובוסים ובינתיים אנחנו לא נמצאים שם, אנחנו הרחק מהדבר הזה וחבל. זה פשוט חבל. תראה איך אנחנו נראים.

זה יחסוך גם הרבה כסף למדינה בעתיד.

עד שמרחיבים כביש אז כבר צריך להרחיב אותו שוב. בסוף הכול זה בגלל שאין תחבורה בצורה טובה. אני נוהג הרבה ואם הייתה לי תחבורה טובה - - - אני לא מדבר עלי ברמה האישית אבל אנשים נוהגים. אם יש לך תחבורה טובה אז למה אתה צריך לנהוג? למי יש כוח לנהוג? זה לא כיף לשבת על ההגה כל היום או אחרי יום עבודה שלם לנסוע עם הרכב עוד שעתיים לכל צד או שעה וחצי או פקקים.

אתה יודע מה זה לחזור אחר פקקים הביתה? אתה רואה את האנשים והם מגיעים מפורקים הביתה. נשים עובדות ואנשים מגיעים בלילה הביתה סחוטים רק בגלל הנסיעה הזאת ואם תהיה תחבורה כמו שצריך אז הכול יראה אחרת.

כשאני הייתי עורכת דין והיו לי דיונים בתל אביב, לא הייתי מסכימה לנסוע עם האוטו. אני הייתי עולה עם הרכבת לבית המשפט בתל אביב. העדפתי את זה יותר מאשר לנסוע עם הרכב הפרטי שלי כשאני עוד צריכה לטעון ולהגן משפטית, זה שוחק.

כשאני הייתי עורכת דין והיו לי דיונים במחוז אז הייתי נוסעת ברכבת כי הייתי אומרת לעצמי שאני צריכה להכין את עצמי. תחשוב על העייפות של הדרך וקל וחומר כשמדובר בלימודים. אתם חייבים לצאת מהבועה הזאת, חברים. זה א', ב' בגמישות.

דודק, אני הייתי רוצה לשמוע שהדבר הזה נפתר במהירות.

הרכבת היא נהדרת וזה פתרון מצוין אבל היא לא מגיעה לפה.

בדיוק, זה מה שאני אומרת. מפה צריך להתחיל לעשות עוד שאטלים או למצוא דרכים.

משהו חייב לצאת היום. משהו אחד חייב לצאת היום. ליחיאל אני לא דואג כי הוא יגיע לבתי משפט בסוף. אני לא דואג לו לגבי ה-162 אלף שקלים. סתם, חס ושלום, אני דואג לו אז שלא ישמע שאני מזלזל בפגישה הזאת פה.

הכול מוקלט.

לכן אני מתקן תוך כדי. אני אומר דבר אחד שאני אומר גם בוועדות שלי. כוועדה, אין לי זמן לבזבז וגם לבוא לפה בסוף יום שלם זה לא דבר נחמד. האוכל כאן מאוד טוב והכיבוד והיחס היה באמת מעל ומעבר אבל לא בשביל זה באנו. בסוף, אנחנו עשינו כל כך הרבה דיונים על הדבר הזה ואנחנו רוצים להביא פתרונות אז הגיע הזמן שמשרד התחבורה יגיד "את זה אני לוקח על עצמי".

אמרנו שהפקידות גם יכולה להגיד "היינו, התרשמנו וחייבים לעשות משהו". אי-אפשר לתת לתושבים בכל המקומות תירוץ אחר בכל דבר והדברים האלה נראים כמו שהם נראים. די, זה לא נורמלי. אני מדבר בשיא הרצינות. אנחנו עושים תוכניות.

היום צריך לצאת מכאן עם בשורות. חייבים בשורה מסוימת ולא רק מרכבת ישראל שבטוח יפתיעו אותנו בקרוב, לטובה. לא, באמת. אנחנו עכשיו יוצאים לתחנה הבאה שהיא רכבת שדרות אבל לא יכול להיות מסמך של 30 נקודות לשיפור בתחבורה ציבורית ואפילו אחד לא קרה? רק נסיעת חצות אחת מבאר שבע לשדרות? איפה אנחנו?

אתה צודק. חייבת להיות תחבורה ציבורית.

מה עם הנסיעות לירושלים?

נכון.

אני לא יכול להבטיח יותר מידי כי אני בכל זאת עדיין בורג קטן אבל בשבוע הבא ביום חמישי יש לנו ועדה שנקראת ועדת שילובים וזו ועדה שמשלבת את התחבורה בין התחבורה הציבורית של האוטובוסים לרכבת ואני אעלה את הנושא הזה שם כי זה מאוד חשוב.

אנחנו רוצים להיות שם, שחר.

אני יניב.

יניב? עוד יותר טוב.

כולם זה טוב, שחר גם טוב.

שחר מדהים. אנחנו רוצים להציג את הצרכים בוועדה.

אנחנו נחליף פרטים.

אני אשמח.

הרעיון הוא כמה שפחות דיבורים ויותר מעשים.

אני אנסה לתאם שתגיע, זה בתל אביב.

אני אבוא גם לטבריה.

אין לי ספק. אני רואה כמה אתה נחוש וזה מדהים.

בהתנדבות.

אני באמת אנסה לעלות את זה שם לסדר היום ולדחוף את זה כי לדעתי זה חשוב. אתה מדבר פה על 1,500 סטודנטים ועוד 10 אלף לומדי תעודה.

לא. הרוב אצלי הם מקוונים, צריך להיות ישרים אבל יש לא מעט שכן מגיעים. יש פה גם תלמידות שלומדות באולפנה פה, אני רואה אותן בטרמפיאדה וכואב הלב. הן עוצרות פה טרמפים כל היום. נערות צעירות יושבות פה בטרמפים והן כל היום על הקו.

כשאני התחתנתי לא היה לי רישיון.

הבן שלי לומד כאן ממול בבית ספר ואני צריך מונית כדי לקחת אותו, זה מונית הלוך ומונית חזור כי אין לנו הסעות מנתיבות לכאן.

להגיע מבני ברק לנווה יעקב לוקח שלוש שעות. זה לא נורמלי. אני נוסע לאילת בשלוש שעות.

אני רוצה להתייחס. אני קם בבוקר בשביל לתת שירותי תחבורה ציבורית. אני מייצג את הנוסעים ובכל דבר שאני נמצא בו במשרד התחבורה, אני מונע משליחות. כל מה שאני בא לעשות זה לבוא ולספק שירותי תחבורה ציבורית לנוסעים אבל לבוא ולתקוף את משרד התחבורה ואת הרשות לתחבורה ציבורית - - -

אבל לא תוקפים, מעלים פה בעיות.

מקודם חברי אוהד דיבר פה על אשמה ואנחנו לא מדברים פה על אשמה אבל בסוף, תחבורה ציבורית פועלת במקומות שמאפשרים לה לפעול וכאשר לא מאפשרים לה לפעול אז היא לא יכולה לפעול. זה הא', ב'.

כשיש עיר שמקצה שטחים לתחבורה ציבורית, מקצה תחנות, מקצה תחנות ומקצה אפשרויות לתחבורה ציבורית אז במקומות האלה התחבורה הציבורית פועלת. במקומות שלא פותחים לה את הדלת אלא סוגרים לה את הדלת וסוגרים לה את השער אז התחבורה הציבורית לא תפעל במקומות האלה.

מקודם היינו בנתיבות, אנחנו נמשיך לשדרות וכרגע אנחנו יושבים פה במכללה וככול שהתשתיות יהיו טובות יותר אז ככה שירות התחבורה הציבורית - - -

טוב, אני הבנתי את העניין.

את כל זה אתה תולה על השער הזה.

אני אבקש מהוועדה לעשות דיון ביחד עם ראש עיריית נתיבות ושדרות וביחד עם משרד התחבורה - - -

זה ראש מועצת שדות נגב.

ראש מועצת שדות נגב, סליחה. זה יהיה דיון אצלנו, או אצלי בלשכה או בוועדה, איך שהאנשים ירצו אבל אני רוצה מישהו בכיר. דודק, מבחינתי זה אתה. אני רוצה בן אדם שיבוא ויגיד "אנחנו רוצים".

יותר משעגל רוצה לינוק אז הפרה רוצה להניק, ככה הוא אומר פה. זה מה שאנחנו שומעים מהבוקר, מהמקום הראשון שהיינו בו אז בואו נשב בשולחן אחד עד שיצא עשן לבן ונגמור את הסיפור הזה. אם זה באמת זה הבעיה של השער, גם אם זו בעיה קטנה אז אנחנו נפתור אותה.

השער יפתור רק 50%, הוא לא יפתור הכול.

איזה 50%? זה לא 50%.

חייבים לשים את הדברים על השולחן בסוף היום ולפתור את הדברים האלה. אם כנים דברי משרד התחבורה והוא באמת רוצה לתת כמו שהוא אומר "מבחינתנו, אנחנו בעד ובעד רק שהרשות לא איתנו בצורה כזאת או אחרת ולא נותנת את התשתית שהיא צריכה" אז בוא נשב בפרקליטות ונגמור עם זה במקום לדבר לעשות עוד דיון ועוד דיון, די.

אנחנו עוד צריכים להצטלם.

אנחנו גם נעשה תמונה בעזרת השם. אני מתנצל שאנחנו קצרים כי יש גם את ראש עיר בשדרות שמחכה לנו. אני רוצה להודות לנשיא חיים, לסגנית ולשאר הצוות פה, כמובן. כל אחד בתחום שהוא נמצא בו עושה את המירב והמיטב. דבר ראשון, תודה על האירוח. אנחנו צריכים בכבוד האכסנייה.

חד-משמעית, סגרתם לי פינה. אמרתי לצוות שלי שאנחנו אחר כך צריכים לנסוע וצריך לחשוב איפה אנחנו אוכלים.

אנחנו רוצים להודות לכם גם על הכיבוד, גם על רוחב הלב וגם על הרמה הגבוהה והמרשימה שלכם פה. אני אומר את זה בשמי ובשם חברותי פה, חברות הכנסת החרוצות שנמצאות איתנו. יש כל מיני סוגים של חברי כנסת ויש כל מיני רמות. יש את האנשים שנוגעים בתושבים ובאנשים ומה שאכפת להן ממנו בסוף זה איך לעזור לאנשים וגם דבי וגם קטי הן באמת כאלה. לכל אורך הדרך אני רואה את זה.

אני בכלל מגיעה גם מדגל אחר, דגל החינוך אז זה בכלל מסתדר לי.

מצוין.

אנחנו נמשיך לעשות הכול גם בשביל המכללה פה ברמה של התחבורה כמו שאמרתם אבל גם בכל נושא ועניין, אנחנו פה לשירותכם וברשותכם. אני מקווה שנצליח להביא לפה כמה שיותר סטודנטים ואני גם חושב שצריך להביא לפה כמה שיותר אנשים מחו"ל כי העלייה חשובה מאוד.

אנחנו יודעים שבסוף המשיח צריך להגיע אז כמה שיותר אנשים שנביא עכשיו, יהיה יותר קל אחר כך, תחשוב על כל המטוסים. אנחנו רוצים שיבואו ושיעלו לפה ליישב את הארץ הזאת. כל סטודנט כזה צריך לגור באיזשהו מקום, הוא חי פה והוא מביא לפה משפחה.

הדברים האלו חשובים מאוד וגם הקשרים הבין לאומיים. מגיעים מנפאל וכל המקומות האלה ויש פה 200 חבר'ה צעירים. אני מקווה שהם יגיעו ויבנו שהמלחמות תמיד יהיו. עכשיו יש איזשהו מבצע - - - אנחנו חיים עם זה מאות ואלפי שנים. חיינו פה במדינה הזאת, במקום הזה, בארץ ישראל ואנחנו נמשיך לחיות.

אני מקווה שהם יבואו גם בשביל ללמוד פה, גם בשביל לפתח אבל גם בשביל שיראו שהעם היהודי הוא ראש לכל העולם כולו אז מפה יגדלו, ילמדו ויצליחו בעזרת השם. בהצלחה לכל הצוות ולכל הסטודנטים שלומדים פה. שתהיה הצלחה וסייעתא דשמיא בכל דבריכם ושהמקום הזה רק ישגשג וכמו שהוא אמר "למה עשיתם את זה פה?" אז בסוף הוא יגיד שכל מי שבא מסביב זה בגלל פה.

תודה רבה.

(רכבת שדרות)

אתם על הציר, עשיתם את מה שנקרא ציר הרכבת. קודם כול, זו דוגמה חיה לפרויקט שכשישבו עליו באקסל כדי לבדוק כדאיות כלכלית הוא לא נשאר. זה לא היה מתאים והיום אנחנו רואים שהרכבת באזור היא דבר מאוד משמעותי בעיננו.

כל הציר הזה של ציר החוף מבאר שבע ועד תל אביב הוא מאוד משמעותי לכל הערים ובוודאי שהוא משמעותי גם לישובים מסביב וגם לנו. זאת עוד דוגמה קלאסית לזה שמדינת ישראל כבר צריכה להפסיק עם החלוקה לפריפריה ולמרכז.

אני לא יודע אם אתם יודעים אבל כשבדקו בשביל לחשמל את הרכבת אז גילו באופן פלא, לפני שנים, שהערכים של טבע מתנגשים מהרגע שמגיעים לאשקלון או לחדרה כלומר, חשמלו את כל האזור והיו אישורים להכול.

כנראה המעלות.

כן אבל בשלטון הליכוד לחלוטין וזה מראה שזה לא קשור לפוליטיקה אלא יותר להבנה ולתפיסה שצריך לבדוק כל דבר שקורה במדינת ישראל לגבי כל המקומות. כרגע מבחינת החשמול, ברוך השם עשינו עבודה והכניסו את זה לתוך הוועדות אז יש את החשמול. מבחינת העיר שדרות, אנחנו מקדמים עכשיו עוד הסכם גג של 7,500 יחידות דיור נוספות שצריך לצאת לפועל.

איפה משרד התחבורה בסיפור?

קודם כול, לגבי מחלף שיהיה פה. זה מחלף גדול מאוד ב-200 מיליון שקלים שיסדר את התנועה כי אנחנו חוצים את הכביש לכיוון מפלסים ולכיוון ניר עם. הדבר השני זה שאנחנו יוזמים עם הרכבת רכבת כלכלית שיזם הביא בכניסה לארז, שזה עוד כניסה לעיר.

פה במתחם הזה יש כרגע תב"ע שהופכת את הבניין הזה לדבר הקטן. כל מה שאתם רואים מסביב אמור להפוך ל-50 אלף או 60 אלף, תעסוקה, מסחר, מסודות סטודנטים ומוסדות עירייה. למעשה, זה האזור הכי משמעותי בעוטף. כשמדברים על העוטף אז זה הנכס האסטרטגי של העוטף בגלל שהוא נמצא בקדמת העיר הכי מרכזית בעוטף שיש בה כל הזמן צמיחה של 5%-6%.

כשמדברים על מספרים בעוטף ואומרים ש-76% מתושבי העוטף חזרו אז מתכוונים להגיד ששדרות חזרה וזה אומר בערך 55% והשאר זה עוד כמה ישובים. מבחינת גידול של העוטף, בעוד שלוש או ארבע שנים אז שדרות מכפילה את עצמה לבערך 70 אלף או 75 אלף תושבים.

נכס אחד זה שדרות והנכס השני זו המכללה שפה בסמיכות והרכבת. אין מה לעשות, בכל מקום בעולם ובכל מקום בארץ שיש בו רכבת אז יש עליה הישענות ויש בה התפתחות. תראו את זה בירושלים, ברחובות, בתל אביב, בראשון וכל מקום. אין שום סיבה שזה לא יקרה פה.

מה מצב הרכבת פה מבחינת - - -

זה מבחינת התוכניות. מבחינת היום-יום אז קודם כול, מבחינת העובדים זה אחלה שירות וזה גם מקור פרנסה אבל - - -

מה התדירות?

זהו, יש שלושה דברים. קודם כול, החשמול. עד שדרות מחושמל והפסיקו בגלל המלחמה, לצערי. היו צריכים להפסיק הכול ולחשמל במכה אחת אבל לא עשו את זה אז כרגע אין לנו חשמול כללי מבאר שבע ועד אשקלון.

יש את הסיפור של המיגון שמשבית מסילה אחת ויש את התדירויות. בתדירות אני מדבר גם על סופי שבוע וכל הדברים האלה אבל במחשבה על העתיד בעיקר צריך לדעת שצריך לוותר על תחנות בדרך. כלומר, אם אנחנו רוצים שאנשים באמת ישתמשו.

מבחינת הזמנים?

מבחינת הזמנים. יתקנו אותי אנשי הרכבת אבל גם אחרי החשמול וגם אחרי שתיפתח המסילה הנוספת אז אנחנו מדברים במינימום על 52, 53 או 55 דקות, נכון?

55.

בעבר, כשבדקנו את הרכבת.

הכול היה 55 דקות אבל אם אתה מוותר על שלוש או ארבע תחנות בדרך כי אתה אומר שאתה באמת רוצה לשרת את - - -

זה היה כולל הוויתורים.

כולל הוויתורים, אז אני אומר שצריך לוותר עוד יותר.

עד לאיפה?

צריך לעשות סקר, זה הכי פשוט.

לא, 55 דקות לאיפה?

מבחינתי, תל אביב אבל אני אומר שצריך לעשות סקר כמו בכל דבר. יש היום מערכות AI ככול שאנחנו עושים סקרים בעירייה אז צריך לעשות סקר על מי המשתמשים בדיוק, לאיפה הם הולכים ובמה הם עובדים.

השאלה היא אם בזמן מלחמה זה נותן לנו אינדיקציה נכונה.

לא, באופן כללי.

בינתיים לא שמעתי שהתחנות של הרכבות - - -

לא, הרכבות עובדות. תראה, אתה רואה פה את החנייה. גם במלחמה אם הרכבת - - -

סביב שדרות ונתיבות יש 60 מושבים וקיבוצים והרבה לא חזרו.

עדיין לא חזרו? אבל יש חזרה. מדובר בהרבה, לא?

ברור שיש, מה זאת אומרת?

לא, הוא אומר שלא. אין חזרה.

רובנו נמצאים.

שדרות חזרה ברובה.

צריך לדעת שכרגע הרכבת, עם כל העבודה והרצון של אנשי הרכבת, היא מוגבלת מאוד.

למה לא לחזור לחשמול?

אני אתן לך דוגמה. הבת שלי לומדת בתוכנית אודיסאה בבאר שבע. היא נוסעת ברכבת ביום חמישי בצוהריים וזה המקום היחיד בדרום שאתה מגיע למשהו ספציפי. כשהיא רוצה לחזור הביתה - - -

כן, אין לה?

ב-19:30 אין רכבת כלומר, גם כשהיא יושבת באוניברסיטה, ברכבת, במתחם. זאת דוגמה קלאסית ועכשיו היא צריכה לנייד את עצמה וללכת לחפש.

רגע, לא. אני אתקן אותך.

אח שלי, תיתן לי להגיד מה שאני רוצה ואחרי זה. אני אגיד לך משהו שלימדו אותי בחיים. אתה מקסים ואתה תעשה את העבודה שלך אבל אנחנו לא מדברים על הרכבת, אנחנו מדברים על מדיניות.

לא, ברור.

והמדיניות היא פושעת. המדיניות מטומטמת. הרמת לי, תודה.

זה לא טוב.

להגיד לתושבים לגור פה ולהגיד שהרכבת לא בטוחה זה אומר שצה"ל לא עשה את העבודה בבית חאנון וזה אומר שמי שרוצה לעשות עסקה היום והוא לא פותח את הרכבת לחלוטין אז בית חאנון לא בטוחה עבורנו ולכן זה אומר שמי שיחזור עכשיו בפרימטר אחורה ולא יכלול את רכס הסביבון ורכס בית חאנון אז זה אומר שמה שיורים על הרכבת, יורים על שדרות. מה שחשוב מבחינתנו זה קודם כול, לנצח במלחמה ולהחזיר את החטופים.

אתה צודק במאה אחוז.

דבר שני זה להוריד את המיגון של הרכבת. הגנה צריך לעשות שם, לא להגן עלינו כי אחרת גם צריך לשים פלטות ענקיות של 50 ו-60 מטרים כדי לחסום את הבתים של שדרות, של ניר עם וכולי. הדבר השלישי הוא בדיוק כמו שיש במרכז, זאת ביצה ותרנגולת. ברגע שאתה תאפשר וברגע שאתה תודיע שיש רכבת 24 שעות ביממה אז אנשים ייסעו ברכבת. ברגע שאנשים יודעים שהם מוגבלים מבחינת הזמנים - - -

שוב, אני מדבר על מדיניות. המנכ"ל, היו"ר וכל החבר'ה של הרכבת הם כולם סבבה, אנחנו אוהבים אותם והשירות אדיב אבל זו מדיניות. ברגע שהרכבת תהיה 24 שעות ביממה ובתדירות כמו שצריך אז אנשים יצרכו את הדבר הזה כי כרגע, אנשים עושים את השיקול הזה ושואלים האם נתקע או לא נתקע.

דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון זה שיש פערים. לדוגמה, גם אם אני נוסע עם הרכבת לבאר שבע אז אם בסוף בבאר שבע גם לוקח לי זמן להגיע אז צריך לדאוג גם למה שקורה מהרגע שיוצאים. אין פה את מה שיש בתל אביב.

סנכרון בין השאטלים לבין הרכבות.

בדיוק, לא רק סנכרון אלא שאטלים, כרמליות וכל הדברים האלה שהם מאוד משמעותיים בערים הגדולות. בסוף, זה לא כמו בשדרות שמי שיוצא משדרות אז יש לו קו והוא מגיע תוך עשר דקות או רבע שעה – וגם פה צריך להתאים את השאטלים – אבל ברגע שאתה מגיע לעיר הגדולה אז אתה צריך שגם תהיה לך תחבורה וזה גם שיקול אצל אנשים אם לקחת איתם אוטו או לא.

לגבי כל מה שיגידו כמו שפתחו עוד רבע שעה או נתנו עוד משהו, אני לא עובד ככה. אני אומר דין תל אביב כדין שדרות ודין שדרות כתל אביב. זה צריך להיות אותו דבר, במקסימום אחרת זה בכלל אבסורד. מצד אחד, לכאורה נתת חופשי חודשי ואת כל ההטבות הכי גדולות למהפכה המצוינת של הפריפריה אבל מצד שני, אם אנשים לא ישתמשו בזה אז מה הרווחת? נתת בכאילו.

אלו הדברים. אני שמח שהגעתם ואני שמח שזה מעניין אתכם וחשוב לכם. אתם מצביעים ברגליים אז ברכות לכל מי שהגיע, גם אנשי העוטף, גם גורמי המקצוע וגם חברי הכנסת, כמובן אז שיהיה בהצלחה, בעזרת השם.

תודה.

זה אלירן והוא מחזיק את תיק התחבורה בעיר שדרות. בשבוע שעבר אנחנו חנכנו ביחד כביש וזאת דוגמה קלאסית. היה רשום כביש כקו באיזושהי מפה ובמשך 40 שנה לא קידמו אותו. ברוך השם, קידמנו אותו עם ישראל קץ ואחרי זה עם מירי רגב והיום חנכנו כביש של 200 מיליון שקלים.

263.

263 מיליון. זה התחיל עם 120 מיליון שקלים, עם כביש צר של נתיב אחד מכל צד והפכנו את זה לשני נתיבים עם שביל אופניים ועם מדרכות והכול. הפכנו את זה מכביש פנימי עירוני לכביש בין-עירוני שאמור לשרת. עכשיו התנועה משדרות ולמי שנכנס לאזור הזה, תהיה הרבה יותר קלה.

תודה אדוני ראש העיר, אנחנו שמחים להיות פה. זה אמנם לא הדיון הראשון שלנו אבל אנחנו שמחים כשאנחנו מגיעים לראות. עשינו על הכול הרבה דיונים בוועדה שאני היושב-ראש שלה. נמצאות איתנו שתי חברות כנסות מצוינות, זריזות וחרוצות והדבר הזה באמת חשוב לליבן.

עשית לה קל"ב.

לא, זו האמת. דבי תמיד מגיעה לדיונים הרציניים והחשובים ובסוף, היא תושבת העיר שדרות וזה חשוב לה מאוד. היא יותר ממצביעה ברגליים בשביל התושבים. כמובן שיש לנו פה את עתיד לעוטף שבשנה וחצי האחרונות אנחנו רואים אותם ושומעים אותם בכל הכוח ואנחנו באנו לראות, בסופו של יום.

שמענו הרבה, עשינו דיונים ושמענו את משרד התחבורה אבל באנו לפה היום. שמענו הרבה על החשמול שאתה מדבר עליו ודיברנו גם על זה שגומרים מוקדם בכל יום ואני באמת חושב שחבל שגם בכל תקופת המלחמה הזאת לא סגרו פעם אחת ולתמיד ועשו.

היו צריכים לסגור את הכול, להביא מכה אחת ולגמור את הכול אבל בסדר.

מה התשובות שהם אמרו לנו? צריכים לסגור כמה שעות קודם ולגמור כמה שעות אחרי ואת כל דבר צריך להחזיר לקדמותו. הדבר הזה לוקח פי כמה וכמה זמן ובין כה וכה הציבור סובל אז לפחות שהוא יסבול כמה שפחות אבל אנחנו לא נמצאים כרגע בהחלטות האלו.

אני מקווה שאולי הרכבת ואולי משרד התחבורה ישמעו את האמירה הזאת ואת הקול הזה כי עדיין אפשר לתקן את זה. זה לא יכול להיות שבשביל חשמול אנחנו תקועים חודשים ארוכים, אם לא יותר מזה, מבחינת התושבים שזה העוגן העיקרי שלהם והעורק הראשי להגיע מתל אביב לפה.

לא, המדינה גם שמה הכי הרבה כסף על זה עכשיו, על הנושא של תחבורה ציבורית. המדינה קידמה את זה במשך שנים. המושג תחבורה ציבורית הפך להיות משהו משמעותי אבל אם לא משתמשים בזה אז זה - - -

כן אבל לצערנו, בשורה התחתונה אתה רואה יותר פקקים ויותר רכבים.

נכון.

בסוף, כשיש תחבורה ציבורית טובה יותר אז אנשים נוסעים יותר, זה גם יותר בטיחותי וגם יש יותר הגעה למוסדות.

הוא אמר תוך שבועיים. אני זריזה, שאתי ואמרו לי שזה יהיה תוך שבועיים.

אנחנו מחכים לשמוע מרכבת ישראל כל הסיור.

כן אבל גם זה לא יעזור לך, קטי.

החשמול.

עזבי, נגמר החשמול ויש לך את המיגון. המיגון משבית לך מסילה.

הוא אמר שיש שלושה דברים.

כן, נכון. יש גם את התדירות. התדירות זה לא משהו שאי-אפשר לפתור.

לא אבל הוא דיבר על המיגון.

ברגע שירד המיגון לחלוטין ויהיה חשמול אז נוכל לדבר על תדירות יותר גבוהה ועל הכול, הם יודעים את זה.

קודם כול, לגבי התדירות צריך להבין שיש פה רכבת פעם בשעה לכל כיוון. אני מדבר על שדרות, אופקים ונתיבות. פעם בשעה יש רכבת לכל כיוון על קו באר שבע אשקלון. בעקבות הוועדה שהייתה אצל אדוני והבקשה שהייתה להגדיל את התדירות אז הגדרנו עוד רכבת לכל כיוון בשעות העומס וזה נעשה גם בעקבות הוועדה אצלך.

הוספנו גם שאטלים בעקבות הבקשה של הנושאים.

בדיוק, הוסיפו גם שאטלים נוספים.

אבל בקיץ תמיד הכנסנו בגלל הצעירים.

אבל כמו שאמר ראש העיר, עד לאיזה שעה הם עובדים? אנשים לא יכולים להתנייד עד מאוחר ולצאת.

בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, של המנכ"ל ושל היושב-ראש אנחנו עושים את המקסימום.

אמרתי ולכן לא העברתי את הדברים לרכבת. אמרתי שזאת מדיניות של ממשלת ישראל.

בדיוק. בסופו של יום, אנחנו רוצים לשרת נוסעים.

אני זוכרת שבזמנו עשינו פרויקט שבימי חמישי זה יהיה עד מאוחר כדי שהחבר'ה יוכלו ללכת לבלות.

ימי שישי, מוצאי שבת.

יש שאטלים עד 00:00 מאשקלון.

אבל אתה רואה שהרכבת חוזרת מתל אביב לכאן ב-20:00 אז זאת אומרת שאם הצעירים שלנו או סטודנטים הולכים אז יש להם בעיה אחרי 20:00 והם צריכים פתרון אחר. למה?

את ימי שישי הורדתם.

עד לאשקלון.

אבל יש שאטלים.

מזל שלא אמרתם שיש רפסודות דרך הים.

ברגע שהחשמול יסתיים, נוכל להעלות את התדירות?

קודם כול, כן. זו המטרה ואנחנו עובדים לפי מקטעים. זאת אומרת, אם אתה מדבר על נתיבות אז תוך שבועיים אנחנו עתידים לסיים את הקו ולאחר מכן יש את אופקים.

אבל זה לא יעזור עד שלא יהיה את באר שבע.

חכה שנייה, אני מעדכן אותו בלו"ז כדי שהוא ידע.

אבל תגיד לו דברים נכונים.

אני לא חולק עליך.

לא, כי היא אמרה שבועיים.

לא, שבועיים זה נתיבות.

זה לא עוזר.

שבועיים נתיבות, לאחר מכן יש לנו את אופקים ולאחר מכן אנחנו מגיעים לבאר שבע.

רק כאשר הקו יושלם עד באר שבע אז תוכלו לדבר.

הקו יושלם.

מתי הוא יושלם עד באר שבע להערכתך?

עצם העובדה שהוא אומר שזה בתוכנית זה טוב.

ברור.

אנחנו שם.

את זה אנחנו יודעים.

הם חזרו לזה וזה טוב, עכשיו צריך ללחוץ שזה יהיה יותר מהר.

לא, זה לא טוב.

שום דבר לא טוב, תמיד אפשר יותר. אי-אפשר להגיד לא, תמיד אפשר יותר.

אבל את זה ידענו.

לא, את זה לא ידעת כי יש פה פקטורים נוספים. יש פה מלחמה ועכשיו אנחנו עובדים מול הקבלן בשביל להבין לוחות זמנים מדויקים יותר. אנחנו רוצים לעמוד בלוחות הזמנים של הפרויקט כי זו המטרה ואם חלילה תהיה חריגה אז היא תהיה הקטנה ביותר. השאיפה היא לעמוד בלוחות הזמנים של הפרויקט.

מתי אנחנו מסיימים את כל פרויקט החשמול עד באר שבע?

אני לא רוצה להגיד לך.

הוא לא רוצה להתחייב.

אני לא רוצה להתחייב.

הוא אומר שהם מתחילים.

אנחנו עובדים מול הקבלנים ואנחנו לוחצים על זה שהביצוע יעמוד בזמנים. מעבר לזה, מבחינת הרכבת אנחנו עושים את המקסימום בשביל לשפר את השירות. אני לא נכנס עכשיו לשיקולים כלכליים ולא לשאלה אם זו תחנה קטנה או גדולה, זה לא אני.

כן אבל יש הטענה על 20:00 וסופי שבוע. כבר למעלה משנה אנחנו מדברים על הדבר הזה ואני עוד לא רואה - - -

מפעילים שאטלים ויש פה תדירות של רכבת הלוך וחזור פעם בשעה. תמיד אפשר יותר אבל - - -

שאטל מאשקלון לכאן לוקח עוד שעה או שעה וחצי.

אני מדבר על השעות.

איזו סיבה יש לכך שב-20:00 בערב הרכבת נסגרת?

אין, אין תחבורה.

איזו סיבה יש לכך שביום חמישי בלילה אין רכבת?

החיילים שלנו.

שוב, זה לא לפתחי. אין לי סיבה לתת לך.

בסדר, זה מה ששואלים.

הוא אמר שזו מדיניות אז צריך לדבר עם מירי.

אתה גם בפרויקט, אם זה יבוא על חשבון פרויקט החשמול אז נעלה את התדירות אבל אי-אפשר גם וגם.

אם היא תהיה בארץ אז נמצא אותה ונדבר איתה.

למה? היא הייתה פה בשבוע שעבר.

כן נכון, היא חנכה פה את הכביש. היא אחלה כשמדברים איתה, פשוט צריך לדבר איתה.

דיברת איתה על הקטע של להאריך את זה לשעות מאוחרות יותר?

לא, הכול תלוי בחשמול.

חבר'ה, אתם צריכים להבין שזה פרויקט חשמול.

צריך לסגור את זה כדי לעבוד.

אתה לא יכול גם להגדיל תדירות, גם שעות וגם לעבוד על החשמול, אי-אפשר גם וגם.

ברור, אני מבין.

אם עכשיו סוגרים את הכול אז תוך כמה זמן מסיימים? כמו שבירושלים החליטו - - -

אני לא יכול להגיד לך כי אני לא איש מקצוע. אני לא בתחום הזה ואני לא רוצה להגיד לך משהו לא מבוסס.

גם בירושלים סגרו את הרכבת לכמה שבועות.

אני לא הייתי עושה את זה לתושבים עכשיו בקיץ כשכולם יוצאים לחופש.

אני רוצה להגיד לכם משהו בתור מישהו שמתעסק בזה הרבה.

רגע, אני חייבת ללכת ורצית תמונה.

אז בואו נעשה תמונה. אני רק רוצה להגיד שזה בסדר שאומרים שזה בסדר אבל אנחנו שומעים את ה-"בסדר" הזה כבר יותר מידי זמן. החשמול זה לא פרויקט של היום, זה פרויקט שהיה אמור להסתיים ב-2020-2021 ולכן כשמדברים איתנו על חשמול צריך להבין שאנחנו צריכים לסיים עם זה פה בשדרות ואחר כך להמשיך.

צריך לבדוק את זה ולדעתי זו כן בשורה. מה שיידעו אותי לגביו זה שהחל מחודש אוגוסט אז הרכבת יופעלו מאופקים עד הרצליה. זאת אומרת, נוספות לפה עוד רכבות. היום עובדות הרכבות של קווי 900 ונכנסות רכבות 600.

חשמליות, כן.

חשמליות, בגלל זה הן עובדות מאופקים, הקטע בין אופקים לבאר שבע עדיין לא מחושמל. ברגע שיסיימו לחשמל אותו אז הם יעבדו במתכונת מלאה מבאר שבע ועד להרצליה.

בגלל זה כשאני אומר לך שזה קשור למקטעים, זה חלק מהעניין. המקטע של נתיבות, אופקים ואז באר שבע הוא חשוב. מה שזה אומר זה שזה פותח לך עוד קו אחד צפונה.

אנחנו פותחים את כל האזור פה עם עוד רכבות למרכז. יש בזה חשיבות, זו בשורה.

אני רוצה להבין את הדקויות. עומרי?

אני גם רוצה שישמעו את עומרי, זה חשוב.

יש פה נציג ספיר, יו"ר אגודת הסטודנטים ספיר שהוא ארגון הצעירים הכי גדול באזור.

הוא היה אצלי בלשכה ובאמת צריך להקשיב להם.

כשמדברים איתנו עכשיו על קווי 600, זה אומר שיהיו פה שתי רכבות בשעה? לא.

לא, תהיה לך רכבת שם ושתי רכבות 600.

שלוש רכבות בשעה.

בשעה? לא. סליחה שאני אומר אבל זה לא.

זה מה שאני קיבלתי. תדירות של שתי נסיעות בשעה, רכבות 600.

כל עוד יש לנו פה את המיגון על הגשר החלמאי הזה, אי-אפשר לעשות מעבר לזה, נכון? אני צודק.

אבל מיגון זה לא לפתחי.

אבל אני יודע.

אני לא יודע להגיד לך.

אתם אומרים שהבשורה הגדולה היא שבאוגוסט אנחנו נסיים את החשמול.

אנחנו נהיה מוכנים - - - לא, ממש לא.

מאופקים.

אופקים, שדרות יהיה מחושמל, זאת הבשורה הגדולה וזה שנכנסות 600.

אני לא יודע, שוב.

תקשיב, אנחנו לא מוציאים שום דבר לתקשורת. אני לא יודע אם ראיתי אבל אני גם לא מצטלם, אני לא מחפש את זה.

אין בעיה.

אתה יודע מה חשוב לי? שאנשים יבוא לפה, שאנשים יבואו לגור פה ושלאנשים יהיה פה טוב. כל הסיפורים מסביב - - -

חד-משמעית.

זה גם מה שרציתי להגיד למשרד התחבורה, אתם לא עושים לנו טובה. זה חשוב.

לא, אף אחד לא עושה לאף אחד טובה. בסוף, זה התפקיד שלנו לתת תחבורה נאותה לנוסעים ולנוסעי הרכבת כשאני בא בגוף של רכבת ישראל.

בדיוק.

אני אומר לך שפרויקט החשמול זה פרויקט דגל שעובדים עליו בכל הכוח ומקדמים אותו. אנחנו שם, אנחנו בישורת האחרונה. זה לא משהו שהוא שנים קדימה, זה פה. לוחות הזמנים של נתיבות ואופקים הם בואכה שבועיים או חודש, אמצע אוגוסט, זה סד הזמנים.

זה לא יוצא החוצה, שלא תתבלבל.

לא, זה לא סוד.

אבל לנו חשוב לדעת שהדבר הזה באמת מתקדם.

ברור.

חבל שהדברים האלה לא קרו, באוגוסט יש חופש ויש שימוש יותר גדול כי נערים וצעירים נוסעים.

אבל עדיין נשאר לנו המיגון, אוהד.

בסדר, אמצע אוגוסט אבל מיגון זה מישהו אחר. בואו נשמע את עומרי שרייבר.

בבקשה, עומרי.

באתי לפה כדי לשקף את הפרספקטיבה של הצעירים בכל הדבר הזה ולדבר על המשמעויות של התחבורה הציבורית, גם מאז שהיא חזרה לפה, גם לפני זה, בתקופת המלחמה וגם לשקף איך היו החיים פה לפני כשהתחבורה הציבורית הייתה יחסית בסדר פה. אני מדבר על החיים שהיו לפני כי אני גר פה מספיק שנים כדי לזכור שהיה פה פעמיים קו מפה למרכז ומפה לבאר שבע והיום הקו הוא פעם בשעה.

קודם כול, זה יוצר פה עומס גם בתוך התחנה וגם בחנייה. יש רכבת פעם בשעה אז אנשים מתקבצים בשעה אחת וזה הופך את זה להרבה יותר ריכוזי. נניח שאנשים צריכים להיות במרכז בשעה 08:00 או 09:00 אז זה גם יוצר מצב של בעיית חניות פה בחוץ וגם עומס ברכבת.

בנוסף, הרבה צעירים שהיו לומדים מקצועות טכנולוגיים ומדעי המחשב, שיווק או כל מקצוע בחברה טכנולוגית כאשר במרכז המשכורות גבוהות יותר, היו באים ומשתמשים ברכבת. כיום, התחבורה הציבורית הלקויה מונעת את זה מהרבה אנשים, גם האוטובוסים וגם הרכבות.

מה קרה בעקבות זה? אתה אומר שהם השתמשו אז מה קורה עכשיו?

היו ימים שבהם היו כמה קווים בשעה, אפילו בצוק איתן ואחרי. זה הפסיק בגלל המלחמה ועכשיו זה חזר. אתם יכולים לראות פה שיש פעם בשעה קו למרכז. זה שיקול מכריע אצל הרבה אנשים שזה פוגע להם באיכות החיים כי הם צריכים להגיע למרכז.

הם עובדים במרכז ומנהלים את החיים שלהם שם כי לצערנו, אנחנו עוד לא חיים במציאות שבה יש פה היצע של משרות כמו במרכז, גם מבחינת שפה וגם מבחינת היצע משרות ולכן הרבה אנשים משתמשים בתחבורה ציבורית שכיום, היא לא עובדת כמו שהיא עבדה בימים שלפני המלחמה.

מה שמשתקף מהשטח זה שהרבה מאוד צעירים עזבו את האזור וזה צעירים שיוצרים פה התיישבות של אנשים סופר איכותיים שבאו ללמוד פה ורוצים לחיות פה. חלקם נשארו גם לחיות פה בשדרות אחרי הלימודים או שהלכו ליישב את הקיבוצים אחרי מה שקרה אז זה אינטרס לאומי לייצור תחבורה ציבורית חזקה יותר ובתדירות גבוהה יותר.

אני אפילו לא נוגע באספקט הביטחוני של המיגון והחומה אבל חשוב לבוא ולשקף את הצד הזה של השטח מלמטה. זה פוגע בהם וזה שיקול מכריע בהחלטה שלהם אם להישאר פה כשהם מסיימים את הלימודים.

הם אומרים "אני כל כך אוהב את האזור ואני מוכן לחיות פה אבל כדי להגיע למרכז השלטון המקומי נוצרת בעייתיות ואני מוגבל בצורה מאוד גרועה. אם אני לא מגיע לרכבת בבוקר או אם אין לי מקום ברכבת הזאת אז אני לא יכול להגיע לעבודה או למצוא כאן חנייה בבוקר". מאוד חשוב לשקף את זה גם ברמת האוטובוסים למכללה ואני מדבר גם על הפזורה שמסביב.

אני מניח שיש חוסר בחניות פה.

יש פה מחסור בחניות כשאנשים מגיעים לפה בעיקר בשעות הבוקר, באזור 07:00-09:00 כשהם נוסעים למרכז, זה יוצר פה ריכוזיות מאוד גבוהה ואין פה חניות. זאת בבעיה אחת ובעיה נוספת שצריך לטפל בה היא בנושא התחבורה הציבורית באוטובוסים.

כרגע יש אוטובוס שיוצא למרכז פעם בשעה וזה גם משהו שצריך לתגבר אותו כדי לתת מענה לתושבים כדי שהם יוכלו להישאר פה ובמקביל, גם לנהל חיים ולעבוד במרכז או לייצור פה מקומות תעסוקה שבעיניי, זה האידאל.

אנחנו בעד. תעסוקה זה הדבר הכי חשוב. אנחנו רוצים את זה בשביל התושבים, האנשים או חברות הייטק שיבואו לפה אבל אנשים בדרך כלל רוצים גם הכול מסביב, לא רק את העבודה עצמה וזה לוקח זמן. הלוואי שנצליח ובסוף, זה לא יהיה פריפריה. המטרה בסוף היא שאולי יקראו לתל אביב פריפריה.

עוד מעט נהיה מרכז הארץ.

כן, ככה זה צריך להיות באמת. מדינת ישראל היא לא משהו ענק שיש בה כזו פריפריה. בסוף, מדינת ישראל צריכה להיות מקום אחד קדוש שבו כולם בכל המקומות יש הכול ואז יהיו פה מלא תושבים. מה שקורה זה שאנשים עוזבים.

העיר שלנו גדלה, ברוך השם ועד סוף השנה אנחנו נהיה כבר 40 אלף תושבים וזה ממש יעזור.

יש גם הגירה חיובית אחרי 7 באוקטובר.

הרבה אנשים לומדים בחוץ ועובדים בחוץ.

גם נתיבות הולכת להכפיל את עצמה.

יש סולידריות.

יש כמויות גדולות של אנשים שמגיעים לפה.

אנשים רוצים לבוא וליישב כאן אחרי 7 באוקטובר וחוץ מזה, מקסים כאן.

אנשים רוצים לבוא לגור כאן.

אבל עדיין, מקומות עבודה וזה - - -

צריך לתת לאנשים סיבה להישאר פה, להגיד להם "אתה תבוא ללמוד פה ותהיה לך תעסוקה פה ויהיה לך דיור פה". בסוף, צריך לתת להם את כל השלבים האלה ביחד. הם מאוד אוהבים את האזור ומאוד רוצים להישאר פה אבל הם צריכים את התמיכה מלמעלה.

זה אינטרס לאומי.

שעה ועשרים משדרות למקום עבודה בתל אביב מדלת לדלת זה - - - אם אתה רוצה להגיע מגוש דן למקום עבודה בתל אביב אז זה עדיין ייקח לך שעה ועשרים אבל צריכים שזה יהיה פתור. הבעיה שלי היא שכשאני צריך להגיע לתל אביב ויש לי רכבת פעם בשעה אז אני לוקח בחשבון שאם אני מפספס את הרכבת אז אני מחכה שעה.

תחכה עוד שעה.

אז תודה רבה, או שאני אקח את האוטו ואני מפסיד - - -

כשאתה רוצה לחזור אז אתה יורד באשקלון ואתה צריך לחכות לשאטל חצי שעה ועוד נסיעה לכאן של 40 דקות אז זה עוד שעה וחצי מאשקלון.

נכון.

וכשאת כבר מגיע לכאן ברכבת ומחכה עוד חצי שעה לאוטובוס פנימי הביתה ועושה את אותה נסיעה כמו שכבר נסעת מתל אביב אז מה עשינו בזה?

יצא לך אותו דבר אז אתה תיסע באוטו. בדיוק. אנחנו כאן בבעיה רצינית. השבוע ישבנו עם המנכ"לית, הנדסה וכולם על הנושא הזה של המעברים מהאוניברסיטאות ומהעבודות של האנשים שבאו לכאן מבחוץ וזה ממש הורס את כולם. אם אתה יוצא עם האוטו אז אתה נתקע שלוש שעות בפקקים אבל אם אתה נוסע ברכבת אז זה אותו דבר.

צריך לעמוד בחוץ בשמש ולחכות לאוטובוס.

זה אותו דבר, אתה מגיע לאותו מצב אז אתה גם עושה פקקים במדינה ואתה גם תקוע עם הזמנים באותו זמן. צריך לתגבר גם את היציאות של האוטובוסים, לסנכרן אותם עם הרכבת והדבר הכי בטוח זה להפעיל את הרכבת יותר שעות ולא לשתק אותה ב-19:00.

צריך לעשות ישיבת עבודה.

אנחנו נעשה ישיבת עבודה ממוקדת.

אולי גם ננסה להביא את השרה.

נשתדל להביא את השרה לשם.

אני אנסה לבקש.

אני אשמח שגם דודק יהיה איתנו.

אתם מוזמנים להגיע לכאן לישיבות אצלנו ואני גם אשמח שתעשו את זה כאן אצלנו בעירייה.

לא, באנו לראות והתרשמנו כאן מהכול. יש פה נציגים שהגיעו והביאו את האמירות בכל ועדה ובכל דיון אבל בסוף כשאתה מגיע ורואה את החומר אז אתה חש את זה.

אין ספק שרכבת ישראל מנסה לעשות הכול והאנשים כאן מאוד חרוצים, הם אנשים טובים. כל הזמן עם חיוך ובאהבה.

אין לי טענות לאף אחד אבל בסוף, אנחנו צריכים להביא את השירות לאנשים כי אנחנו רוצים שייחיו פה ושהמקום פה יתפתח.

בדיוק. כמו שראש העיר אמר, צריך להחליף את המדיניות קצת ואת השעות כי ב-19:00 העיר הזאת משותקת.

אני אשמח מאוד. בת שבע, אנחנו נעשה בזמן הקרוב ישיבת עבודה.

כן.

נעשה ישיבת עבודה ואם לא אז נעשה דיון בוועדה אבל אני רוצה שזה יהיה בשבועיים הקרובים. יש לנו עוד זמן במושב הזה אז נעשה ישיבת עבודה.

כן, מחר על הבוקר אני אטפל בזה.

משרד התחבורה, אני מבקש שתבואו עם פתרונות. בבעיות מול הרשויות אנחנו נטפל, תאמין לי, זאת לא הבעיה. אנחנו צריכים פתרונות של אוטובוסים, התאמות והרכבת גם נמצאת בפתרון. החשמול יעבור עוד חודש אבל צריך את האוטובוסים ואת הדבר הזה שיקשר בין הרכבת לאוטובוס בשביל להגיע לבית כי זה דבר קריטי. חייבים לעשות את זה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:00.