פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
02/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 154
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום רביעי, ו' בתמוז התשפ"ה (02 ביולי 2025), שעה 10:00

זכויות וחובות של העובדים הזרים בזמן מלחמה

חברת הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר

צורי זנזורי - עו"ד, ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

עינבל ישראלי - מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

מיטל כהן שבתאי - מנהלת אגף חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה

אביתר חנן - רכז מדיניות ואסטרטגיה, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות הכללית

ואאיל עבאדי - עו"ד, מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין

אלכס פרידמן - יו"ר, ארגון "נכה לא חצי בן אדם"

מנג'ולה קקולוולה - מטפלו של אלכס פרידמן

אלעד כהנא - עו"ד, עמותת קו לעובד

איילת וולברג

דיקלה טקו

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.






זכויות וחובות של העובדים הזרים בזמן מלחמה

שלום לכולם, היום יום רביעי בשבוע, ו' בתמוז תשפ"ה, 2 ביולי 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא זכויות וחובות של העובדים הזרים בזמן מלחמה. בישראל כיום יש כ-200,000 עובדים זרים שעובדים בענפים השונים. כאשר מדינת ישראל מתמודדת עם מלחמה ובמיוחד הימים האחרונים שעברנו במבצע "עם כלביא" מול איראן והתקפות הטילים, עלינו לחשוב גם על העובדים הזרים שחיים איתנו במדינה, אותם אנשים שמגיעים מכל קצות תבל, לרוב כדי לפרנס משפחות רחוקות, ומוצאים את עצמם שותפים בעל כורכם במציאות הביטחונית המורכבת ולעיתים גם מסוכנת.

במהלך מלחמות, מבצעים ואירועים ביטחוניים העובדים הזרים ממשיכים לעבוד, ולא אחת עושים זאת תחת ירי טילים ואזעקות. אחריותנו המוסרית והחוקית היא להבטיח כי זכויותיהם נשמרות במיוחד בשעות חירום. העובדים הזרים כמו העובדים הישראלים זכאים לאותן הזכויות שלהם זכאים האזרחים הישראלים במקרה של פגיעת טיל בבית שבו הם גרים, או פציעתם. מצד שני חלה עליהם גם חובה לנהוג באחריות, לציית להנחיות כוחות הביטחון, ובסיעוד ביתי גם לשמור על המטופל ועל ביטחון שניהם.

בהמשך לפנייה של חבר הכנסת טור פז לוועדה, פנינו בימי הלחימה מול איראן למשרד הביטחון ופיקוד העורף וביקשנו מהם להנגיש את ההתרעות בשפות שונות. נוסף לכך ידוע לנו שישנם המון מטופלים סיעודיים שגרים עם העובד הזר שלהם, שאין להם מרחב מוגן בביתם ולא יכולים להגיע למקלט. שמענו סיפורים שמשפחות סיכמו עם העובדים הזרים שהם יורדים למקלט והמטופל נותר בלית ברירה במיטתו בזמן אזעקה.

כיו"ר השדולה למיגון העורף בכנסת, אני מטפלת גם בפערי המיגון בישראל ואף הצעתי יוזמה חדשה של הענקת זיכוי מתשלום אגרות בגין העסקת עובדים זרים לקבלנים שיבצעו עבודות לבניית ממ"דים, וכך גם על המטופלים הסיעודיים וגם על העובדים הזרים שמטפלים בהם. בדיון היום נרצה לשמוע על ההגנה מפני פיטורים ותשלומי שכר בזמן מלחמה ומצב חירום על עובדים זרים שנפצעו בזמן המלחמה, והטיפול בהם כולל כיסוי ביטוח רפואי. נתחיל עם משרד העבודה ואחר כך רשות האוכלוסין, אם יש לה מה להוסיף.

צורי, בבקשה, מה קורה עם עובד זר שנדרש לשהות במרחב המוגן בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ואינו יכול להגיע לעבודתו, מבחינת הגנה מפני פיטורים ותשלום שכר?

עו"ד צורי זנזורי, אני הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה. מבחינת דיני עבודה הנחיות פיקוד העורף חלות על כלל העובדים, גם על העובדים הזרים. הרי יש מציאויות מורכבות. יש מציאות של עבודה בענף הבניין או בענף התעשייה או במסעדות, שם אנחנו מבקשים לבדוק האם המעסיק הוא חיוני. אם המעסיק הוא חיוני והעובד נדרש להגיע, אז הוא חייב להגיע ואז הוא לא מוגן מפני פיטורים. כמובן שצריך שיהיה לו גם את המיגון על פי כללי פיקוד העורף. במידה ומקום העבודה הוא לא חיוני, אסור לו להגיע, חל איסור העסקה בכלל. גם למעסיק אסור לפתוח וגם לעובד אסור לעבוד. במקרה כזה שבו מעסיק מבקש מהעובד להגיע אף על פי שהוא לא חיוני, או שהוא מבקש להגיע למקום עבודה שאין לו מיגון, מהגר העבודה יהיה מוגן מפני פיטורים. זה בסוגיה של כלל העובדים בענפים הכלליים.

ענף הסיעוד זה ענף קצת יותר ייחודי. בזמן המלחמה היינו עסוקים למעשה רוב הזמן. לא הייתה לנו איזו עלייה דרסטית בתלונות, אבל נתקלנו דווקא בענף הסיעוד במגמות של חרדה שקיימות אצל העובדים הזרים. בענף הסיעוד בשונה מענפים אחרים, הם נמצאים לבדם בתוך בית המטופל. זיהינו המון מצבים שבהם העובדים לא מצאו שיח הולם גם בגלל קשיי שפה, מול המעסיק. באופן מקוון יצרנו המון הליכי גישור בין משפחות מטופלים לבין העובדים הזרים.

אתה מדבר בענף הסיעוד?

עכשיו רק על ענף הסיעוד אני מדבר.

אבל הוא מתגורר אצלו, הוא חי אצלו.

נכון, אבל הם היו בלחץ גם מבחינת האזעקה, גם מבחינת המקום. במיוחד אצל העובדים החדשים, עובד שנמצא רק חודשיים, שלושה חודשים בארץ ופתאום הוא נתקל בסיטואציה מאוד מלחיצה של אזעקות, וכל הארץ הייתה מבחינת אזור מסוכן, אז הם לא ידעו לאן ללכת. היו מקומות שעובדים זרים עבדו בבתים שאין שם מיגון, ואז עלו כל מיני שאלות מאוד סבוכות ולא תמיד איזו תשובה חד משמעית.

הנחיות פיקוד העורף חלות על אדם, לא על עובד, אז כל אדם צריך למצוא לעצמו מקום מקלט היכן להתגונן בצורה הכי מיטבית בשבילו. יש מקרים שניתן ברמה הרפואית, אני לא יכול לקחת אחריות על הדברים האלה אבל יש מקרים שניתן להותיר את המטופל במצב שאי אפשר להניע אותו מחוץ לבית למקום של מקלט, בתוך הבניין או בחדר המדרגות, אז יש מקרים שניתן להשאיר אותו במקום בטוח. חייב להשאיר את המטופל במקום בטוח כמובן. אי אפשר להזניח אותו, ולצאת לחדר מדרגות לכמה דקות עד להישמע אזעקה או הנחיות אחרות. זה בנושא של הסיעוד.

לעניין תשלום השכר, גם כאן זה מחולק לענפים. אני גם פה מחריג את ענף הסיעוד כי בענף הסיעוד לא היה לנו התמודדויות של עובד שלא הועסק כי כולם עבדו. גם ענף הסיעוד, כולם הועסקו ולכן תשלום השכר הוא תשלום רגיל למעשה. היו לנו מקרים ייחודיים, מקרי קצה כמו מטופל שהיה בלי משפחתו בחו"ל, והעובד הזר היה בארץ ונשאר לשמור על הבית, ואז השאלה מה דין השכר שלו? פה הוצאנו עמדה שעליו לשלם לו את השכר כי העובד היה נתון לרשות המעסיק. הוא נדרש להישאר בבית, לטפל בבית, קצת להשקות את העציצים. שם הוצאנו עמדה שכן צריך לשלם את השכר.

ואם הוא מתפנה לבית מלון לתקופה הזאת?

גם העובד הזר מתפנה לבית מלון. לא רק זה, הוא גם זכאי לקבל חדר לבד על פי רשות המיסים ועל פי משרד הרווחה. הוא מתפנה איתו ביחד. הוא גם מקבל את המענק.

באמת? זה חידוש.

אני רוצה להצהיר שזה לא הסמכות שלי להגיד את זה כי זה סמכות של משרד אחר, אבל כך אני קיבלתי את העמדה, שהוא גם מקבל את המענק והוא גם מקבל את החדר בבית מלון. היו כל מיני מקרי קצה. היו גם מספר לא מבוטל של פגיעות של עובדים שרצו באזעקה. עובדת אחת שברה כתף. פנו אלינו. עובדת אחת שברה אצבע ביד בגלל ריצות באזעקה, אז גם שאלה לגבי תשלום ימי מחלה וכו', שם היא יכולה להיות מוכרת כנפגעת פעולות איבה או לקבל דמי ביטוח בעבודה. זה לא נטל שרובץ על המעסיק בפועל.

לגבי תשלום שכר, בענף הסיעוד הביתי אין את הסוגיה של תשלום שכר כי העובדים שהו במקום העבודה ולכן הם מקבלים את השכר הרגיל שלהם. בענפים אחרים, ענף התעשייה, מסעדות כו' אנחנו צריכים לזכור כמה דברים. יש הבדל מהותי בין מהגר עבודה לבין עובד ישראלי. מפה אנחנו צריכים גם קצת לקחת את הדברים קדימה. קודם כל יש היבטי חוץ של אי-תשלום שכר לעובד זר בזמן מלחמה. אנחנו מדינה למודת מלחמות. אתמול היו טילים מתימן. אנחנו במצב לא ברור. השאלה, אם אנחנו לא ניתן שכר לעובד זר בגלל שיש מלחמה, איך אנחנו ניראה מבחינת היכולת שלנו לגייס עובדים גם בהבאה פרטית? גם היום אנחנו נתקלים בקשיים של גיוס. דבר שני, המדינה יוצאת מנקודת הנחה שעובד זר לא אמור לשבת בבית. איך אנחנו רואים את זה? אנחנו רואים את זה מבחינת דיני ביטוח לאומי. הוא זכאי לדמי פגיעה מהעבודה, הוא זכאי לדמי אימהות וכו'. הוא לא זכאי לקבל דמי אבטלה וזה הסיבה שהמדינה אסרה על המעסיקים להוציא עובדים זרים לחל"ת. אי אפשר להוציא אותם לחל"ת כי הם לא יקבלו דמי אבטלה. המנגנון שיש לי לעובד ישראלי, להגיד לו, תשמע, או שנקבל מתווה פיצוי שאני אוציא אותו לחל"ת, אז פה אני לא יכול להוציא אותו לחל"ת.

זה בדיונים בוועדת הכספים לגבי שיכנסו למתווה הפיצויים.

העמדה שקיבלתי מרשות המיסים, שהם נכנסים למתווה הפיצויים. שאלתי את רשות המיסים האם יש הבדל במתווה הפיצויים בין מהגרי עבודה בין עובדים ישראלים ונעניתי שאין, כמו שלא היה בחרבות ברזל ולא היה בימי הקורונה, בעוד שלעובד ישראלי יש את המנגנון או של מתווה חל"ת או מתווה פיצוי של רשות המיסים או שהוא יכול לצאת למנגנון של חל"ת. לא רק זה, הוא גם יכול להרשות לעצמו לעבוד במקום אחר. אין לו מגבלות גיאוגרפיות או מגבלות ענפיות כמו אצל העובד הזר. עובד זר הוא כבול. הוא בא לפה לארץ הרבה פעמים עם חובות. לפעמים הוא גם חדש בארץ ופתאום הוא צריך להיות מושבת שבוע, שבועיים, שלושה בלי משכורת.

אבל זה מצב חירום, אז זה חל עליו?

אני אומר את זה בזהירות. ביחס לכל הדברים האלו וביחס לנהלים של רשות האוכלוסין, עובד זר צריך לקבל שכר במשרה מלאה גם אם הוא לא הועסק, בכל הענפים. גם על פי תנאי ההיתר עובד זר צריך לקבל את השכר שלו גם אם הוא לא הועסק. יחד עם זאת אין מקור נורמטיבי היום לחייב מעסיק לשלם את השכר במלואו. ביום-יומיים הקרובים אנחנו ורשות האוכלוסין נוציא עמדה לגבי הפרשנות של תנאי ההיתר שיש להם, כי זה בעצם המקור הנורמטיבי היחיד שאומר איך אנחנו משלמים את השכר לעובד זר.

מה היה בתחילת חרבות ברזל ובקורונה כשהיו פה העובדים הזרים?

אני לא הייתי בתקופה אבל מה שאני יודע, שהמשכורות שולמו לעובדים.

המטופל הסיעודי?

לא היה שאלה כי המטפל הסיעודי עבד כל הזמן. בענף הסיעוד כמעט אין את השאלה הזו. אנחנו מדברים רק על ענפי עבודה מקובלים שיוצאים החוצה לעבודה.

כן, ברור, בענף הבניין.

ענף הבניין וכו'.

מה קורה עם עובד זר שתכנן לטוס לחופשת מולדת ולא יכול לטוס בשל מצב חירום?

אולי זו שאלה שרשות האוכלוסין צריכה להשיב עליה, אבל זה כמו כל עובד. עובד ישראלי שהיה צריך לטוס לחו"ל לחופשה, הוא נשאר בארץ וממשיך לעבוד ולקבל את המשכורת שלו.

אבל בסיעוד המטופל התכונן לנסיעה לחופשת מולדת של המטפל והוא הביא מחליף בינתיים.

המחליף עוד לא הגיע. המחויבות של המטופל היא קודם כל למטפל העיקרי שלו.

אם הוא כבר קבע עם המחליף?

תיראו, אנחנו נמצאים במצב של מלחמה ובמצב של מלחמה אף אחד לא מרוויח. אין פה הסדר שיכול לכסות את כולם. יש כאן מצב שבו המטופל מחויב קודם כל להמשיך את ההעסקה עם המטפל העיקרי שלו. לגבי החלופי, הוא יצטרך לחכות לזמנים קצת יותר טובים ואז הוא יגיע שוב.

סליחה שאני מתפרץ, העניין הוא שהחלופי מגיע לחפיפה לפני, ויש גם את העניין של אחרי. יש כאלה שנתקעו ואולי יש להם מחויבות אחרת לאחרי, אבל הם נאלצו להישאר עם המטופל כי הבחור בחוץ לארץ.

אני מסכים איתך, אלכס. עדיין המחויבות של המטופל היא כלפי המטפל העיקרי שלו שהוא המעסיק שלו. לגבי תקופת חפיפה, כמו כל מעסיק. תקופת חפיפה משלמים משכורת.

אני בעד שלא יהיה להם מחויבות כפולה.

המחויבות היא בראש ובראשונה למטופל העיקרי.

השאלה שלי, אני אדייק כי על המטופלים נפל נטל. אם עובד יצא ל-45 יום והוא שילם 500 שקל למחליף ביום ונוספו לו עוד שבועיים, זה נטל משמעותי שנפל על המטופלים. יש מטופלים שהביאו מחליפים בעלויות הרגילות שאנחנו יודעים כמו 500 שקל ביום, ובנו על 45 יום ואז קיבלו עוד 12 יום בונוס, מה שנקרא.

נקש, תתייחס אתה. אנחנו מכירים את הסוגיה הזאת.

אני מצפה שתוציא מכתב למשרד האוצר.

תמיד עולה הנושא הזה.

אני לא חושב שהמנדט הזה במגרש שלנו. אלכס אומר, אולי משרד האוצר.

באופן קבוע ורגיל אני מצפה מרשות האוכלוסין לדווח למשרד האוצר על הקשיים של המטופלים הסיעודיים בכל הנושא של ההעסקה. לפחות לדווח. לא מצפה יותר מזה.

אוקיי.

יש שאלה נוספת, צורי. במקרה של רצון לעזוב ולחזור למדינתו, כמה זמן לפני הוא צריך להודיע למעסיק?

יש את דיני ההודעה המוקדמת. את מדברת על ענף הסיעוד, גבירתי?

כן, על הסיעוד.

אם אנחנו מדברים רק על ענף הסיעוד, אז יש דינים מיוחדים בדין ההודעה המוקדמת דווקא בענף הסיעוד. בענף הסיעוד יש פה משנה חומרה וזהירות בגלל שאנחנו לא רוצים חס ושלום שהמטופל יהיה מוזנח או שאנחנו נגיע למצב שהוא יהיה נטוש מבחינת היכולת לטפל. אני לא אכנס לחוק הודעה מוקדמת. אני אכנס לתנאים של ההיתר. תנאי היתר של רשות האוכלוסין מחייבים תנאי הודעה מוקדמת יותר מחמירים על המטופל. אם הוא עובד בין שבוע עד שלושה חודשים, הוא יהיה מחויב לתת הודעה של שבעה ימים. אם הוא מועסק מהחודש הרביעי עד החודש השישי, הוא יהיה מחויב במתן הודעה מוקדמת של 14 ימים. אם זה משבעה חודשים עד 12 חודשי העסקה, הוא יהיה מחויב ב-21 ימים. אגב, זה הרבה יותר מאשר עובד ישראלי בענפים האחרים.

לגבי יתר הענפים?

ביתר הענפים אם הוא עובד שעתי, אז יום לכל חודש עבודה. עובד סיעוד, אם הוא עבד שלושה חודשים הוא ייתן שבעה ימים. רשות האוכלוסין החמירה את זה בנהלים בגלל החשיבות לאפשר למטופל להעסיק מטפל אחר חלופי.

זה תקף גם במצב חירום כמו שהיה עם איראן?

חד משמעי.

אתה יכול לפרט על הטיפול בעובדים זרים שנפגעו במהלך המלחמה, והאם בזמן החירום הכיסוי הבריאותי נותר בתוקף גם במקרים של השבתה זמנית של העבודה או מעבר למקום חלופי כמו פינוי לבית מלון בשל פגיעה במבנה שהם גרים בו?

אני אתייחס קודם כל לסיפה כי הטיפול הוא פחות רלוונטי אלינו. בסופו של יום הטיפול של הפגיעות שלהם זה יותר משרד הבריאות וכו', איך שהוא יתייחס לנושאים האלה. בכל הנושא של דמי ביטוח, הדין למהגר עבודה הוא הדין לעובד ישראלי. לא מפסיקים פנסיה לעובד ישראלי, ורכיבי אובדן כושר עבודה נותרים קיימים בזמן שמתקיימים יחסי עבודה. הוא הדין גם כאן. עובד שיש לו ביטוח רפואי, הוא פונה לבית מלון, יחסי העבודה עדיין ממשיכים. לא מודיעים לחברת הביטוח, יש פה 12 ימים של הפסקת עבודה, על 12 הימים האלה הוא לא יהיה מבוטח, לכן העובד הזר מבוטח גם בתקופת ימי המלחמה. לא רק בסיעוד. אני אתייחס לכל הענפים. גם בזמן שהעובדים לא עבדו בפועל בענפים אחרים, עדיין הביטוח הרפואי חל כי מתקיימים עבודה.

לגבי ההתמודדות שלנו, איך טיפלנו, בגלל שזיהינו התקפי חרדות אצל מטופלים בסיעוד בעיקר, אז הטיפול שלנו כמו שהסברתי בתחילת דבריי, היה בהליכי גישור בין משפחות מטופלים והמטופלים בעצמם לבין העובדים. הליכי הגישור נשאו פירות טובים. הרגשנו שרוב הדברים שהם נפלו בין הכיסאות, בין המטופל למטפל, הם נפלו בגלל קשיי שפה, שלא הייתה הבנה משמעותית של איך להפגיש את הרצונות של שניהם ביחד, והליכי הגישור צלחו.

תודה. אני רוצה לשאול שאלה לא בנושא. עובד זר שמתגורר עם המטופל והוא נדרש לעבור ניתוח נניח של חודש ימים ושיקום, אז מצד אחד הוא נמצא בשיקום בבית חולים, הוא לא מתגורר עם המטופל. מי משלם את החוסר הזה?

יש לנו שלושה מנגנונים של אפשרויות. אם הפגיעה הייתה באמצעות פגיעה בעבודה, קרה לו משהו בעבודה וזה הוכח.

לא בזה. קרה לו משהו, התגלה גידול, לא עלינו. הוא היה בניתוח, בשיקום.

אני אענה על הכול בצורה מקיפה. אם מדובר על משהו שקרה בעקבות מקרה עבודה, גם מחלות ממאירות לפעמים מוכרות כמצבים של בתוך העבודה. אם מדובר על מקרה בתוך העבודה הוא זכאי לביטוח תאונות עבודה שיש לו, זה הביטוח הרפואי. לא מזמן היה לנו מקרה שעובד בשמואל הרופא אושפז. הוא הועסק ללא ביטוח רפואי ובית החולים הגיש הליכי תביעה על 70,000 שקל בגלל שמצאו גידול לעובד.

זה עובד לא חוקי?

עובד לא חוקי. כמה חשוב למעסיקים לעשות את הביטוח, ובכלל לא רק לעובדים זרים, כל המעסיקים במשק. מעסיק שלא מבטח את העובד שלו, הוא בעצם נכנס לנעלי המבטח. המעסיק נהפך להיות מבטח. זה אחריות מאוד כבדה. זה בנושא הזה. יש אופציה של ימי מחלה. עובד זכאי לימי מחלה לפי תקופת הצבירה שלו. עובד זכאי ל-18 ימי מחלה בשנה למעט מקרים שיש בהם הסכמים קיבוציים, אז הוא זכאי ליותר, ועד 90 ימים בהצטברות. המעסיק מחויב לשלם לעובד את כל הזמן שהוא נמצא בימי מחלה. אם העובד הזר היה מאושפז שבועיים ויש לו יתרה של שמונה ימי מחלה, הוא חייב לשלם לו רק את שמונת ימי המחלה, ואת השאר העובד סופג, את העלות בעצמו כמו כל עובד.

שתבינו, המעסיק הוא מטופל סיעודי.

נכון, אבל הוא מקבל גם את הגמלה באותה תקופה.

כן, אבל צריך מטפל חלופי באותו זמן.

הוא גם משלם את השכר של העובד הקבוע וגם משלם - - -

הוא משלם לו את ימי המחלה. גם אם אני מעסיק אחר והעובד שלי נהיה חולה, אני מביא מחליף במקומו.

כן, אבל המטופל הסיעודי משלם באותו חודש גם לעובד עצמו וגם למחליף.

כל מעסיק משלם פעמיים.

מטופל סיעודי לא שונה ממעסיק אחר? הוא מקבל קצבה אחת באותו חודש.

אני מסכים. יש את האופציה השלישית. במקרה שאין לו ימי מחלה הוא יכול גם לסכם איתו שהוא פודה לו ימי חופשה תמורת השכר. הרי זה כסף שהמעסיק גם ככה צריך לשלם לו. אלו שלושת האופציות. מעבר לזה, אולי נקש יתקן אותי, אני יודע שאם הוא יותר מ-90 יום חולה, מטיסים אותו חזרה לארץ המוצא על פי הנהלים של הרשות.

זה נכון?

אם הוא לא מועסק - - - , ובית, הוא יכול לפנות לביטוח לאומי להכרה בתאונת עבודה.

לא תאונת עבודה. מדברים כשאין תאונת עבודה. הוא לא כשיר לעבודה, מחזירים אותו לארץ המוצא.

הבנתי. עובדים זרים שלקחו בחרדה בעקבות המצב, האם הביטוח הרפואי מכסה את הטיפול, כמו טיפולים פסיכולוגיים?

אני מתנצל, גבירתי, לא הייתי ערוך לשאלה הזאת. אני מעריך שכן. אני קראתי לא פעם ולא פעמיים, אבל אין לי זיכרון כזה לפרטי פרטים כי יש מלא מחלות שהן נכנסו בצו שירותי בריאות עובדים. צו שירותי בריאות עובדים זרים מכניס בתוספת שלו את כל המחלות שהן מכוסות אצל העובד הזר. אני אשלח לוועדה את כל רשימת המחלות המכוסות. חשוב לי להדגיש עוד פעם. לכלל המעסיקים שעומדים במתווה של רשות המיסים, אם הם ישלמו לעובד שלהם את השכר במלואו, הם יקבלו החזר של 75% מהשכר ובמכפלת ה-1.25 בהתאם למתווה של הפיצויים.

כל המעסיקים בכלל הענפים?

בכלל הענפים.

יפה.

היועצת המשפטית, בבקשה.

לפי הצו שירותים פסיכולוגיים מוחרגים. אין חובה לכלול אותם בביטוח הרפואי ולכן השאלה היא האם במצב מלחמה או במצב חירום שיש עובדים זרים שהם נפגעי חרדה, האם ניתן איזה שהוא מענה מעבר לביטוח הרפואי, שיכול להיות שבהרבה מהמקרים לא כולל שירותים פסיכולוגיים?

זה שאלות של משרד הבריאות מבחינת כיסויים ביטוחיים. אף על פי שזה לא בסמכות, אני יכול להשיב לוועדה במפורט בדיוק לגבי השאלה הספציפית הזו.

אוקיי, תודה.

אביתר, בבקשה.

אביתר חנן מההסתדרות הכללית. קודם כל אני מברך את יושבת-הראש על הדיון החשוב הזה. הרבה פעמים נגמרת המלחמה והעולם כמנהגו נוהג, ממשיכים בשגרה ואז במצב כזה העובדים המוחלשים נשארים מאחור, אז כל הכבוד על הדיון. אני גם שמח על העמדה שהאדון צורי זנזורי בא והציג אותה פה על זה שנדרשים לשלם שכר לעובדים וזה שהם צפויים להיות משופים על פי מתווה הפיצויים. צריך להזכיר לכולנו, אנחנו עכשיו ב-2.7. המשכורות נסגרות ולצערי מלבד ההצהרה הנוכחית שהייתה פה בוועדה, לא ראיתי שום אזכור לזה ברשתות. לא ראיתי שום פרסום. המעסיקים עצמם וגם העובדים לא יודעים מה קורה לגבי המשכורות שלהם, ואני חושב שצריך להבהיר את זה כמה שיותר מהר כדי שהמשכורות יסגרו וגם שהמעסיקים יוכלו אחר כך לקבל את הפיצויים בעבור השכר הזה. זה אחד.

שניים, צריכה לצאת קריאה של הוועדה גם בנוגע לפיצוי מעסיקים, שיימצא פתרון ומתווה ייחודי שהוא לא מוצע כרגע לגבי מעסיקים שהם מעסיקים חדשים או מעסיקים שהם בתהליך צמיחה. כמו שאת יודעת, לא כולם קיבלו את כל העובדים הזרים. חלק קיבלו בחודשים האחרונים וכרגע המתווה עצמו מדבר אחורה. הוא לוקח השוואה לשנה אחורה. צריך לתת את המענה הזה וצריכה לצאת קריאה מהוועדה לשפות את המעסיקים האלה כדי שהעובדים - - -

זה ועדת כספים, זה לא אנחנו.

ברור שזה ועדת כספים. אני אומר, צריכה לצאת קריאה של הוועדה שהמעסיקים ישופו באופן מלא כדי שיוכלו לשלם את השכר לעובדים באופן מלא.

הם במשא ומתן.

זה נכון לא רק לעובדים זרים.

נכון לכולם. בכלל שאנחנו נמצאים בוועדה לעובדים זרים, חשוב להבהיר שהוועדה תצא בקריאה לוועדת כספים.

זה חשוב פי כמה לעובדים זרים כי יש חובה של רשות האוכלוסין שהם ישלמו 236 שעות.

זה בטיפול.

בטיפול, אבל השכר כבר צריך לצאת והם פועלים שלא על פי ההנחיות של צו הרחבה.

אמר פה צורי שבתיאום בין המשרדים היום או מחר - - -

אז תפרסמו את זה כי כולם מתקשרים אלינו. זה עדיין לא ברור.

היום או מחר הם יפרסמו.

למי אתם מפרסמים?

לכל מי שמעניין אותו. אנחנו מפרסמים באתר.

מעולה.

אלעד, בוקר טוב.

בוקר טוב, תודה רבה ואני מתנצל שאני בזום. לא יכולנו להגיע. אני גם רוצה לברך על הדיון החשוב הזה. אני אגע בשתי סוגיות, אחת היא ספציפית דברים שקשורים לתחום הסיעוד, לעובדים, אבל אני חושב שגם למטופלים, וזה באמת מה שכבוד יושבת-הראש הזכירה, בעיית המיגון וההשלכות שלה, והדבר השני זה סוגיית השכר. אני אתייחס גם אולי קצת לעובדים שעבדו בלי מיגון. זה גם דברים שראינו.

אנחנו קיבלנו לא מעט פניות בשבוע הזה מעובדות סיעוד שלמטופלים שלהן אין ממ"ד. זה הגיוני. הרבה מטופלים גרים בבתים ישנים, מה שאומר שהן היו צריכות לרדת עם המטופל למקלט לפעמים של הבניין, לפעמים מקלט ציבורי. זה מן הסתם מאוד לא פשוט למטופל או למטופלת עצמם. לא כולם במצב הזה, בטח לא במהירות שבה זה נדרש. זו בעיה שהיא כמובן חורגת מסוגיית המהגרים. זה בעיה למטופל עצמו, אני חושב, ענייני המיגון, וזה באמת דברים שאני חושב שהרשויות צריכות לתת עליהם את הדעת.

אני כן אגיד שהמקומות שבהם אנחנו פגשנו את זה, זה לא רוב המעסיקים כמובן אבל הגיעו אלינו לא מעט פניות מעובדות שמשפחת המטופל הורתה להן להישאר עם המטופל בדירה הלא ממוגנת, בחדר הלא ממוגן ולא להציל את עצמן. ברור לי הדאגה של המשפחה למטופל. אנחנו מבינים את זה כמובן, אבל גם לא יכול להיות שבמקרים כאלה העובדת היא זו שפשוט תצטרך לסכן את עצמה. זה אנשים שבאו לעבוד. גם להם יש משפחות, ילדים. אנחנו יודעים שהיו לזה פעולות ברשות האוכלוסין וההגירה. אני חושב שזה באמת מאוד חשוב. זה דברים שטופלו, אני חושב, גם ברמת הלשכות הפרטיות. זה כן משהו שאני חושב שצריך להציף, בתקווה שלא נצטרך להתמודד עם הסוגיה הזו שוב, אבל צריך להיות מודעים אליו.

בהמשך לזה אני גם אגיד שראינו ברשתות החברתיות פרסומים של עובדי חקלאות, אני חושב שזה היה בעיקר מתאילנד, שהוצאו למקומות עבודה, לפחות לפי מה שראינו באותם פרסומים, בלי מיגוניות. ענף החקלאות הוא ענף חיוני אבל עדיין היו הוראות שחייבו מיגון. אני אגיד שזה לא בעיה חדשה בתחום החקלאות מכיוון שהרבה מהיישובים שנמצאים בצפון או בדרום היו נתונים הרבה שנים לסכנה מוגברת, וזה בעיה שאנחנו משערים שבחקלאות תחזור על עצמה עם הזמן. המינימום, אם אומרים לעובד, לך לעבוד, לספק לו את המיגונית. יש חקלאים בוודאי שעשו את זה. גם כאן אני יודע שהיו פעולות מצד הרשויות וחילקו מיגוניות וזה חשוב וזה מבורך לכל הצדדים, אבל להבנתנו זה לא היה המצב בכל המשקים.

לגבי עובדים שלא עבדו במלחמה, אני לא יודע על מחלקות אחרות אצלנו, אבל אליי לא הגיעו מקרים כאלה. אני מבין שהיו מקרים כאלה. כמו שנאמר על ידי ההסתדרות וגם על ידי הממונה על זכויות עובדים זרים, אנחנו מדברים על עובדים שלא זכאים לחל"ת, שזה כרגע הפתרון שמשרד האוצר מציע. אני חייב להגיד שבאופן עקרוני העמדה שלנו כקו לעובד גם בקשר לעובדים ישראלים היא שהדרך הנכונה היא לא חל"ת אלא תשלום שכר, כשהמעסיק מפוצה על זה וב-100%, לא ב-75% כמו שהיו בסבבי לחימה קודמים, במסגרת תקנות מס רכוש, ואחר כך גם נחתמים הסכמים קיבוציים על בסיס זה. חל"ת גם לעובד ישראלי הוא מאוד בעייתי אבל זה בוודאי לא פתרון למי שהוא לא ישראלי. אנחנו מדברים על אנשים שהגיעו לכאן לעבוד בזמן מלחמה, חלקם תחת הסכמים בילטרליים עם מחויבויות למדינות המוצא, חלקם תחת חובות בגלל דמי תיווך שזה בילד-אין בערוצים פרטיים שבהם יש גיוס פרטי על ידי סוכנויות שלא עושות את זה בחינם.

לא רק דיני העבודה הכלליים חלים פה. יש פה גם כלליים מנהליים. צריך היתר מרשות האוכלוסין. זה לא ההעסקה רגילה, וההנחה היא שיש פה הטבה שהמעסיק מקבל כשהוא מזמין עובד לישראל. ברוב המקרים, ואלה המקרים שאנחנו מדברים עליהם, הם בסוף לשם ייצור הכנסה. אני לא מקל ראש בקושי שיכול להיות למעסיק גם לפי מתווה הפיצויים הנוכחי שהוא 75% בניגוד לעמדתנו ולא 100%, אבל אני חושב שהפגיעה של 100% בשכר העובד שיישאר בלי חל"ת ובלי שכר היא לא הגיונית. זה לא תנאי ההיתר. ספציפית בתאגידי הבניין יש להם חובה לשלם 236 שעות גם אם העובד לא עבד כל החודש. ענף הבנייה הוא ענף חיוני ויש אתרים שעבדו בתקופה הזו. שוב, לא מקל ראש בקושי של תאגיד למצוא עבודה. לא מקל ראש בהפרש של ה-25% שהוא לא יקבל פיצוי ממשרד האוצר, אבל כן יש פתרון ולדעתנו צריך לשלם לעובדים האלה. הפתרון כמובן הוא להגדיל את הפיצויים למעסיקים.

תודה.

נקש, יש הנחיות למשפחות שמבקשות מעובד זר להישאר עם המטופל בבית בזמן האזעקה במידה ואי אפשר להגיע למרחב המוגן. אתה יכול להשיב?

צורי התייחס.

יש משפחות שביקשו מהמטפל להישאר בזמן אזעקה עם המטופל בבית כי אין אפשרות להגיע למקלט ציבורי או למקלט של הבניין.

אין פה תשובה חד משמעית שאני יכול לתת, אבל הדברים פה הם מחולקים. זה נסיבה שתלויה בדבר. החובה של פיקוד העורף כפי שאמרתי בתחילת דבריי, היא חובה שמוטלת על כל אדם בלי קשר איפה שהוא נמצא. אם יש מקום מוגן, הוא חייב לרוץ למקום המוגן ולא משנה איפה הוא עובד. הרי אין רעיון שאני אשאר עם בן אדם ושנינו ניפגע. יש מצבים שניתן להשאיר את המטופל במצב בטוח, במצב שאנחנו מדברים שאי אפשר לקחת אותו למקום אחר. יש מצבים שלא ניתן לעשות את זה. יש פה שיקול דעת מאוד עמוק שאנחנו צריכים לדעת איך לפעול. אני לא רוצה לתת תשובה גנרית למקרה כל כך נסיבתי.

אוקיי.

עוד מישהו לפני הסיכום?

גבירתי, רק הערה אחת. בזמן המלחמה הרגשנו שהיה חוסר הסבר לעובדים הזרים איך להתנהל בזמן אזעקה, במצבי חירום, בזמן היציאה לעבודה, בזמן הכניסה לעבודה. אפילו אחת הדירות של העובדים נפגעה ונהרסה כליל ואני בעצמי הלכתי לבדוק את המצב ועזרתי להם. קניתי להם בגדים וציוד אחר. הם לא מבינים בדיוק איפה הם נופלים. צריך ללמוד מזה לקח, איך להסביר להם את זה. מזל שהם לא היו בדירה כשהיא נפגעה. בשפות שונות צריך לעשות גם את זה.

לעולם לא נצליח להגיע למאה אחוז מכלל העובדים, אבל המון עובדים, מהבוקר עד אחרי הצוהריים המאוחרות, ערכנו הליכי גישור. עובדים פנו אלינו, משפחות פנו אלינו. גם רשות האוכלוסין קיימה וובינרים עם תאגידים ולשכות בסיעוד כדי להגיע לכמה שיותר עובדים בסיעוד. הם פרסמו חוזרים. ניסינו להגיע לכמה שיותר עובדים זרים בכל הענפים.

אתה מתמקד רק בסיעוד.

אני מדבר על כל הענפים, כולל הסיעוד.

בבניין לא ראיתי את זה.

יש המון שאלות שהן מאוד נסיבתיות, שמאוד קשה להתייחס בתשובה אחת לכולן. נשאלנו שאלה, עובד זר, המשפחה רוצה שהמטופל ייצא החוצה עם המטפל, אבל המטפל אומר, אני לא אצליח אף פעם להגיע למיגון בזמן הזה אם אני אוציא אותו לטיול. בהליך גישור הסברנו למשפחה. הם הבינו שהם לא יכולים בזמן הזה לחייב את המטפל לצאת איתו, אלא לשהות איתו בבית. הגיעה אלינו סוגיה, משפחה רצו לקחת את המטופל אליהם הביתה אבל אמרו למטפל, לא, אתה תישאר, אנחנו לא יכולים לקחת אותך כי אין לנו מקום, ואנחנו לא משלמים לך שכר על הימים האלה כי אנחנו לא צריכים אותך. הסברנו להם שזה לא אפשרי ושהם מחויבים להעסיק אותו. או שתיקחו אותו אתכם או שתשלמו לו את השכר בעת שהוא יישאר בבית. יש כאן הרבה מקרים נסיבתיים לנסיבות האלה של המלחמה, שקשה לצאת בהצהרה גורפת.

המוקד שלכם כל הזמן זמין, נותן מענה לעובדים הזרים?

המוקד של משרד העבודה נותן מענה 24/6. גם מקרים דחופים שעלו בשעה 22:00, 00:00, נענינו להם.

יפה.

אני אשמח להתייחס.

אלכס, ואז אני אנעל את הישיבה כי מתקרבים לזמן מליאה.

אני רוצה להתייחס לדברים של אלעד לגבי המידור. אלף, אני חוזר על דבריי לגבי להוציא הנחיות מסודרות שזה אומר גם למטפלים לא לנטוש את המטופלים, אבל גם למשפחות מה לעשות בשעת חירום. שיהיה נוהל קבוע שייצא גם למטפלים, גם למשפחות וגם למטופלים על מנת למזער את התופעה הזאת. כבוד היושבת-ראש, הבעיה הגדולה היא, דיברנו על זה בוועדת הרווחה. צריך שיהיה נוהל פינוי לאנשים סיעודיים שאין להם מיגון. זה לא בוועדה הזאת.

זה ברווחה. הם עובדים על זה. יש תקנות אבל הן לא הובאו עדיין להצבעה.

הייתי בדיון. היועצת המשפטית טוענת שזה ייקח הרבה זמן. בשעת חירום אמיתית לא היה פתרון. באופן אישי טרטרו אותי כשפניתי לפנות אנשים, ממשרד הרווחה למשרד הבריאות. פשוט גלגלו את האחריות והסיעודיים וגם המטפלים נשארו תחת האש וכולנו ראינו מה קרה. מרבית האנשים שנהרגו הם אנשים מבוגרים, חולים שלא היה להם שום סיכוי להינצל.

תודה.

הוועדה מודה למשרד העבודה על הסקירה והעבודה המקצועית בימי מבצע "עם כלביא", בעזרה לעובדים הזרים. אני חושבת שחשוב מאוד שקיימנו את הישיבה היום כדי שנלמד גם למצבי החירום בעתיד אם יקרו, בתקווה שלא יהיו עוד.

תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45.