פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 332
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ו' בתמוז התשפ"ה (02 ביולי 2025), שעה 9:33

מבצע "עם כלביא": הצרכים המיוחדים של העולים החדשים בזמן חירום ומענה משרדי הממשלה והרשויות לצורכיהם
ישיבת מעקב לדיון שהתקיים בתאריך 23.6.2025

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
ולדימיר בליאק

שיר גלילי - מנהלת אגף א' מידע, פרסום והסברה, משרד העלייה והקליטה

רעות פוגל שיינגורטן - מנהלת תחום חירום, משרד העלייה והקליטה

חני שר - מנהלת תחום בתי אבות, אגף בכיר אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

נטלי אור חן - ס. מנהלת, מנהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

עידית לב זרחיה - דוברת, רשות המסים

אע"ב בילי פרנקל - רע"ן תוכן, פקע"ר, צה"ל

שמעון שמילה - מנהל תפעול, היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

אלכס מילר - יו"ר אגף העובד העולה ושת"פ עם מוסדות לאומים של מדינת ישראל, ההסתדרות החדשה

אליסה יפימוב - מנהלת תחום קליטת עלייה, לובי המיליון

גסטון אריאל סיידמן - חבר ועד, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

שחר מנדיל - מקדמת מדיניות, פורום ארגוני מבקשי המקלט ומהגרי העבודה

חיה לוי - מנהלת תחום נזקים עקיפים, רשות המסים

אמיר דור - מנהל, רשות הקליטה, עיריית תל אביב יפו

אלכס זרנופולסקי - יו"ר ועדת עלייה, לשכת עורכי הדין

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצרכים המיוחדים של העולים החדשים בזמן חירום ומענה משרדי הממשלה והרשויות לצורכיהם

מכובדיי, בוקר טוב לכולם. תודה על ההגעה שלכם לחדר הוועדה, תודה לכל מי שמצטרפים אלינו בזום. בוקר טוב לחבר הכנסת לשעבר אלכס מילר שנמצא איתנו בכובעו כמוביל תחום העלייה והקליטה בהסתדרות העובדים החדשה.

מכובדיי, אנחנו ביום ה-635 למלחמת חרבות ברזל, אסון שמחת תורה. 50 אחים ובתוכם אחות אחת עדיין חטופים בידי ארגוני המרצחים. אתמול השתתפתי בישיבת ועדת חוץ וביטחון שבה דיבר אביו של בר קופרשטיין, דיבר גם אוהד בן עמי ששב אלינו ואל משפחתו אחרי מאות ימים. מהעדויות הקשות שנשמעו בכנסת, ואני מזכיר כתמיד, האשמה כולה של החמאס, האחריות שלנו להשיב את החטופים, זו החלוקה. האשמה שלהם, האחריות להשיב אזרחים ואזרחית ישראלים לחיק משפחותיהם והביתה, החיים לשיקום, המתים למנוחת עולם, זאת החובה שלנו, החובה של ממשלת ישראל. אנחנו מצפים ודורשים שתעשינה כאן פעולות אמיצות ותתקבלנה החלטות אמיצות. כדאי, הגיע הזמן להשיב בנים לגבולם.

לפני שניגש אל נושא הדיון, אני מבקש גם להעלות את זכרה של קארן דיאמונד בת 82. קארן אזרחית אמריקאית, נפצעה קשה בפיגוע האנטישמי בבולדר, קולורדו, ונפטרה לפני ימים אחדים מפצעיה. בת הקהילה היהודית בעיר שמ-7 באוקטובר התגייסה יחד עם חברים וחברות נוספים בקהילה להזכיר את עניינם של החטופים. אנחנו צריכים כל הזמן לשים לנגד עינינו את גל האנטישמיות הנורא שפוקד חלק גדול מהקהילות היהודיות ברחבי העולם.

וכשאנחנו מדברים על האתגרים שניצבים בפנינו, לזכור שגם האתגר הזה הוא חלק מהאתגרים של החברה הישראלית ושל מדינת ישראל. אנחנו שולחים את תנחומינו למשפחתה של קארן, לחברי וחברות הקהילה שלה, ולכל הקהילה היהודית בקולורדו ובצפון אמריקה בכלל. אנחנו נמשיך בסדרת הדיונים שלנו בנושאים הללו של התמודדות עם גל האנטישמיות בתפוצות ואנחנו ננסה לתרום גם כאן את תרומתנו.

הדיון שקיימנו הוא דיון מעקב. אני מודה לשלומית ולצוות הוועדה שמאז הדיון האחרון עמלו קשות למול משרדי הממשלה והרשויות השונות גם כדי לתכלל את המידע וגם כדי לקדם פתרון בעיות. המטרה שלנו בדיון היא פשוט לסקור את הדברים שהתקדמנו בהם, את הדברים שנותרו פתוחים. במידת הצורך נקיים בעוד שבועיים עוד דיון מעקב כדי לראות שהדברים באמת מתכנסים. אני אחזור על דברים קצרים שאמרתי בפתח הדיון הקודם.

ברור לנו שהבעיות שעולות כאן, חלקן אינן ייחודיות רק לציבור העולים, עם זאת, כן ישנם אתגרים מיוחדים לציבור העולים, לציבור המהגרים אל מדינת ישראל, וישנם אתגרים שדורשים מאיתנו תשומת לב מיוחדת במענים, בפתרון, בסוגיית הנגשת המידע. מה שאני מציע שאנחנו נעשה, אנחנו לא נחזור בכוונה תחילה על כל הפרזנטציות החשובות ששמענו בפעמים הקודמות, אנחנו פשוט נבקש התייחסויות קונקרטיות לסוגיות שסיכמנו מהדיון הקודם. במידה רבה זה יהיה איזשהו סוג של, הייתי אומר פינג פונג בין הסיכומים שלנו לבין התשובות שנבקש מנציגות המשרדים ומהשותפים הנוספים. וכמובן אם תהיינה עוד הערות ועוד עדכונים, יש לנו עד השעה 11:00, אני בטוח שנספיק לגעת בכל הדברים. חבר הכנסת לשעבר אלכס מילר, אם אתה מעוניין לומר דברי פתיחה, בבקשה.

כן, תודה, אדוני היושב ראש. פשוט בדיון הקודם הייתה איזושהי בעיה אצלי עם הזום, לא יכולתי להתייחס. אני ברשותך אגע בשני דברים. הנושא הראשון הוא כמובן הנושא של השפה, של התרגום. אני יכול להגיד לך שאנחנו כבר קיבלנו פניות גם מבאר שבע מהכיוון של סורוקה עם העניין של העובדים יוצאי אתיופיה. יש שם חוסר הבנה בסוגיות שונות מבחינתם, גם מבחינת מקום העבודה, וביקשו לסייע להם עם הנושא של התרגום וכולי.

גם באופן כללי, אנחנו ראינו את מקומות הפגיעה, אותם הבניינים, גם בבאר שבע, גם בבת ים ובמקומות נוספים, חלק גדול ממי שגר שם אלה אנשים שלא נולדו בישראל, גם להם יש חוסר הבנה בחלק מהנושאים שקשורים כמובן למה שהמשרדים צריכים לספק להם לאחר שהם נפגעו.

העניין של הבנה, העניין של הגשה, אני יכול להגיד משהו ששמעתי בקצה האוזן, שאותם האנשים שמגישים בקשה לשיפוי במסלול המהיר לא יכולים להגיש במסלול הרגיל, ואז אם זה משהו שקשור לבניין וזה משהו שנפגע ואחר כך לא ידעו ולא חשבו וכאלה שגרים בשכירות, שגם שם הנושא לא כל כך ברור. זאת אומרת, גם אם יש משהו שרשות המסים נותנת מבחינתה לכל מי שנפגע, יכול להיות שהמשבר של השפה לא נותן להם אפשרות להבין מה מגיע, מה לא מגיע, ואז אנחנו שומעים בתקשורת שיש כל מיני דרישות מאנשים לשלם שכירות כאשר לפי מה שאני מבין לא אמורים לשלם את השכירות במידה והם פונו. זה הנושא הראשון.

הסוגיה הזאת, אם כל משרד יודע לעבור ולתת את מה שהם נותנים באופן כללי ושזה יהיה מתורגם לשפות של רוב האנשים שנפגעו ופונו, זה יעזור ויעזור הרבה. וכמובן שכל מה שאנחנו יכולים לסייע כהסתדרות, המוקד שלנו פתוח. כמובן אני מתייחס לתחום של התעסוקה. המוקד שלנו, של ההסתדרות, 2383* נותן מענה לא רק לאלה שהם חברים, לכולם, כל מי שנפגע, כל מי שחושש שיש לו איזושהי בעיה במקום העבודה או גם סביב המתווה שהולך להיות מגובש בתקופה הקרובה ויעבור כאן בכנסת. אנחנו כמובן נשמח לסייע ויש לנו שם אנשים שמדברים גם רוסית ואני יודע שגם שפות נוספות, כך שמי שפונה, אין שום בעיה.

והנושא השני הוא כמובן הסוגיה של הסברה לאלה שרוצים לעלות. תשמעו, חברים, כמות הירידים שאני רואה היא כל כך דלה, לפחות במדינות שמהן רוב העולים שמגיעים לישראל, הם ממדינות ברית המועצות לשעבר. וגם עם הכמות הדלה הזאת שיש, אני לא חושב שהשנה יש בכלל, אבל גם אם יהיו, אנשים שם ראו, ומה שרואים שם בטלוויזיה זה שונה לחלוטין ממה שרואים בטלוויזיה במקומות אחרים, באירופה לדוגמה וכולי, כך שכמובן שהאינפורמציה שמגיעה לשם היא מאוד מאוד מאוד קיצונית כלפי ישראל.

והחלק של האנשים שאמורים להגיע לישראל, הם מקבלים איזושהי תחושה שהכול פה נהרס, שאין פה מדינה ואלוהים ישמור מה שקרה פה. כמובן שכל מי שעוסק בתחום הזה, בהסברה לעולים, גם משרד הקליטה אני מעריך וגם הגופים שעוסקים בעלייה, הסוכנות או הקרן לידידות וכל האחרים, הם צריכים קצת לדעתי לתגבר את הסוגיה הזאת ולא ללכת לפי המתווה הרגיל שמה שטוב לישראל, תגיעו. אבל באמת צריכים לבוא ולשבור, גם אם זה צורך באילו שהם פרסומים בתקשורת ולהראות שמדינת ישראל חיה וחזקה ויודעת לשמור על עצמה ולהגן על עצמה, שאנחנו באמת עשינו את מה שעשינו כדי להגן על עצמנו, אבל המדינה הזאת לא נפלה, כן? ותאמין לי, אני לפעמים רואה מה שהולך שם בתקשורת, ובאמת, אלוהים ישמור. תודה.

תודה רבה, אלכס. חברים, אני מציע שכדי שנהיה פרקטיים אנחנו ניגש ישר לשאול או לבקש את ההתייחסות של המשרדים על בסיס הדברים שעלו בוועדה הקודמת וגם דברים נוספים. אני רוצה להתחיל מטבע הדברים עם משרד העלייה והקליטה, אני מבין שנמצאות איתנו כאן שיר ורעות. רעות היא מנהלת תחום החירום, ושיר שכבר פגשנו מנהלת תחום המידע. דבר ראשון שאנחנו ציינו זה את הפסקת העלייה בפועל בתקופה שבה נסגרו השמיים, אנחנו מבינים שהנושא הזה כבר מאחורינו.

יום למוחרת טסו כבר 110 עולים חדשים ויש רצף של טיסות שכבר מתוכננות. כך שמהבחינה הזאת, בשיתוף גם עם חברי שמעון שמילה מהסוכנות היהודית, אנחנו פועלים לטובת העלייה. כל מי שרוצה לעלות, דואגים שיהיו לו טיסות, ככה שיוכל להגיע בבטחה, יחד עם הסברה כמו שצריך.

אני אומר שבנושא הזה אירחנו השבוע את דורון אלמוג, יושב ראש הסוכנות, שמענו גם ממנו וגם מסמנכ"ל המשרד את הנתון המשמח שאנחנו לא רואים ביטולי עלייה לישראל בעקבות כל מה שאירע, אפילו במידה מסוימת להפך. אני רק מבקש, ואני אומר גם לסוכנות וגם למשרד, שבמידה ונוצר פה כן איזשהו פקק ואנחנו רואים איזשהו עיכוב, שהוועדה תדע. יש חשיבות גדולה לאפשר לאנשים להגיע לארץ לפני תחילת שנת הלימודים אם מדובר במשפחות עם ילדים. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהנושא הזה כרגע נמצא מאחורינו.

הדבר השני שהובא לפתחו של משרד העלייה והקליטה הוא באמת כל נושא הנגשת המידע, זה היה נושא אחד, והנושא השני היה באמת לוודא שעולים בתוך אוכלוסיית המפונים, בדגש על עולים מבוגרים ועולים שיש פחות מעטפת משפחתית תומכת, מקבלים ליווי מהמשרד בצד הליווי שניתן על ידי המשרדים האחרים. רשמנו לפנינו את העובדה שהמשרד הקים את אותו מטה חירום שבאופן פרואקטיבי פנה לעולים שנמצאים כאן בשנתיים הראשונות לקליטתם וגם באזורי הפינוי, מעבר לשנתיים, הדברים האלה גם מופיעים בפרוטוקול. לפחות מבחינתנו חשוב לנו להבין איפה עומד המהלך להנגשת המידע. עמדנו על כמה פערים, אני רק רוצה להזכיר אולי מבחינתי שני פערים חשובים.

הפער האחד היה סביב העובדה של למעט משרד העלייה והקליטה, ואולי משרד הבריאות, בפורטל הממשלתי שהפנה לאתרים ממשלתיים, למשל אתר משרד החינוך, אין דפים ברוסית. זאת דוגמה אחת. דוגמה שנייה שהיא לאו דווקא באחריות שלכם, אבל אנחנו נצטרך לראות איך מטפלים, לובי המיליון הפנה את תשומת ליבנו לבעיה מאוד קשה בהנגשת מידע במוקדים העירוניים, ב-106, שהפכו להיות מרכז מאוד חשוב של אספקת מידע.

ומה שמעסיק אותנו זה איך אנחנו לא שומטים את הנושא הזה בעקבות סיום המבצע למול איראן ואיזושהי ירידה במפלס החירום, אלא איך אנחנו ניגשים עכשיו לטיפול תשתיתי בנושא הנגשת המידע. זאת סוגיה אחת, והסוגיה השנייה היא באמת סוגיית ליווי העולים המפונים.

אני אנסה לגעת בכל הדברים ביחד ואם אני מפספסת, תדייק.

בסדר גמור.

אני אגיד שהמשרד הקים מנגנון סדור ליווי העולים המפונים. כרגע איתרנו כ-235 משפחות שאנחנו מלווים אותן יד ביד מול רשות המסים, מול כל מה שהם צריכים, אם הם צריכים לחפש דירות. בכל המהלך הזה אנחנו נמצאים איתם. אנחנו בשיתוף לשכת עורכי הדין נותנים להם גם ליווי משפטי למשך חצי שנה. מאפשרים גם למי שלא נמצא בתוך המנגנון הזה להתקשר למוקד המידע שלנו. המידע הזה מפורסם דרך מלוויי העולים ברשות המקומיות ודרך הארגונים. הם מזמינים אותם להתקשר למוקד, במוקד עצמו אנחנו נותנים להם ליווי וסיוע במילוי הטפסים על ידי רואי חשבון וכלכלנים כדי שיהיה מישהו שידע להסביר להם בשפה שלהם מה הם צריכים, מה הם נדרשים, איזה שמאי, ממש לתת להם איזשהו ליווי לדעת מה לעשות ולהתמצא מעבר לטופס עצמו של המילוי. זאת אומרת שזה גם ברמה של מי שפונה אלינו וגם אנחנו עושים את הריצ'ינג אאוט. בנוסף לזה, אנחנו - - -

וההגדרה כאן של עולים זו אותה הגדרה של עשר השנים.

אני אומרת של עשר שנים, במפונים אנחנו קצת מגמישים את זה בהתאם לצורך, אבל בעיקרון זו אוכלוסיית היעד.

רק כדי שאני אדע, כי אני חושב שזה גם חשוב שאנחנו נשתמש בפלטפורמה הזאת להעביר את המסר, ברמה העקרונית, כל עולה מפונה, כל משפחת עולים מפונה יכולה לקבל היום מעין ליווי צמוד על ידי משרד העלייה והקליטה חוץ מהעבודה של יתר משרדי הממשלה מולם.

נכון.

זה בשיתוף ממוני הקליטה ברשויות?

בשיתוף הדוק. אני אגיד, היועצים שלנו נמצאים בשטח, הם הראשונים שגם באו ואיתרו את העולים, ואנחנו בשיתוף פעולה. אני אגיד שבסוף בלי שיתוף פעולה לא יכולנו לעשות שום דבר.

ואנחנו כרגע עומדים על איתור של כ-240.

אנחנו כרגע על איתור של 235 משפחות, אני מאמינה שלאט לאט אנחנו נבוא ונאתר יותר, אבל כרגע זה מספר המשפחות שאנחנו מלווים באופן - - -

אני ברשותך רוצה להוסיף כאן בקשה שאני מבקש שתבדקו עם השר, אני מניח שאתם גם עושים את זה בפועל. אני חושב שכשאנחנו מדברים על אוכלוסייה מבוגרת, על אזרחים ותיקים שפונו בגיל 70, 75, 80, שאלת מועד העלייה היא כמעט ולא רלוונטית. אנשים ותיקים יכולים להיות פה 30 שנה, אבל שפת הדיבור שלהם היא עדיין רוסית.

אני אגיד שדווקא בהקשר הזה אנחנו דווקא באוכלוסייה המבוגרת מאוד מגמישים וגם מאפשרים סיוע בתוך המקבצים שלנו לעולים מבוגרים, גם אם הם לא נמצאים בדיוק בשנות הזכאות, בהתקששות מה שנקרא, שזה חונה אצלנו, ללא תור, הם לא צריכים להוכיח פער כלכלי, כך שגם לזה כבר נדרשנו.

בסדר גמור, זו נקודה מאוד חשובה.

מבחינת הנושא של התרגומים, בשיתוף פעולה מלא עם הצוות של עידית אנחנו כבר תרגמנו גם את הנושא של המדריכים שלהם, כך שכבר ההנגשה שפתית נמצאת. אתמול בלילה העברנו להם את התרגום האחרון של הרוסית.

המדריך הנוסף.

המדריך הנוסף. יש כמה מדריכים, אנחנו כל פעם בפעימות, כל פעם שיש איזשהו מדריך חדש - - -

איפה זה מפורסם?

באתר של רשות המסים. זאת אומרת, עולה יכול לבוא, בשפה שלו, באתר הרלוונטי, אנחנו עושים קישור גם אצלנו.

רק אציין שעידית היא דוברת רשות המסים. תודה שבאת, זה באמת חשוב. אנחנו יודעים שידיכם עמוסות עבודה.

עמוסות, וגם חשוב לי לציין שמבחינת הסברה, גם ביקשנו מהצוות של עידית לתרגם את הסרטונים שנמצאים בעברית שמסבירים את הנושא ותרגמנו את זה לרוסית, לצרפתית, לאנגלית ולספרדית. גם המידעים שמתורגמים אצלם, בתוך הפלטפורמות שלהם, הם יחד עם כתוביות בשפה שלהם. המטרה שלנו באמת הייתה, אצלי באתר הכול מופיע, אבל באמת בסוף בזמן שבו העולים צריכים את הסיוע הם יפנו לאתר שלהם, ובשיתוף פעולה באמת פורה אנחנו עושים את זה. וכל פעם שיהיה מידע חדש אנחנו נתרגם וזה יהיה באופן שוטף.

טוב. ראשית, הצטרף אלינו חבר הכנסת ולדימיר בליאק, חבר הוועדה, תודה. שמענו בינתיים עדכון של משרד העלייה והקליטה. זאת אומרת שאנחנו נמצאים מבחינתך כרגע במצב שבתחום הזה של עבודת רשות המסים, כל מנגנוני הפיצוי וחלף שכר דירה, הנושא הזה מבחינתכם טופל, אתם בקווץ' האחרון של - - -

כבר סיימנו את הקווץ' האחרון, ואם יהיו עוד דגשים נוספים שבגלל כל מיני הנחיות חדשות יצאו, אנחנו באופן שוטף נבוא ונעדכן.

באופן שוטף ולשפות שדיברנו עליהן.

נכון.

כדרך אגב, אנחנו יודעים, יש לנו איזושהי בדיקה לגבי משפחות דוברות אמהרית וטיגרית?

יש לנו, אין לי את המספרים, אבל גם אותן אנחנו מלווים דרך הרשויות.

דרך הליווי הצמוד. אני אשמח לדעת את המספרים, בסדר? לראות אם יש צורך באיזושהי התייחסות קונקרטית לקהילה החשובה הזו. גם את אמיר וגם את הסוכנות אנחנו נשמע עכשיו, אני רק רוצה לראות אם ישנם עוד נושאים שקשורים במשרד העלייה. רעות, למה את רוצה להתייחס?

רגע, סליחה. 25 משפחות, עכשיו אני רואה בדוח.

25 משפחות של עולים יוצאי אתיופיה, בסדר גמור.

אני אשמח להתייחס רגע, אני לוקחת אותנו קצת אחורה. דיברת על נושא של העולים שלא עלו, גם במהלך המלחמה, המבצע, המשרד ביצע שיחות למועמדי עלייה, אנחנו כל הזמן חשבנו על חלופות כשהשמיים סגורים איך כן מעלים אותם. ואנחנו לא חיכינו דקה כדי לעלות אותם, שיר ציינה את זה, שיום אחרי כבר הם עלו. אותו דבר לגבי הטיפול. אגב, אנחנו לא בודקים אם אותו עולה, אם הוא מפונה, אם הוא עשר שנים בארץ. באותו רגע שאנחנו מזהים אותו במלון, מאתרים אותו, עובדות סוציאליות, נציגים של המחוזות, מטפלים בכל המעטפת הדרושה, אנחנו באותו רגע לא מסתכלים.

אני לא יודעת אם זה הוצג בפניכם בוועדה הקודמת, אבל אני אומר שאנחנו עשינו איזשהו תהליך, מה שנקרא תהליך מבצעי, בשיתוף מפ"י, לאתר עולים בכתובות, באזורים שנפגעו, ככה שיש לנו גישה ישירה, מה שנקרא חתירה למגע לאותם אנשים, אני לא מחכה שהם יפנו. אני פונה אליהם ואני נותנת להם כל מה שאפשר בדחיפה, וזהו, כל המעטפת.

לגבי הסברה, שיר אמרה את זה לעילא ולעילא, אבל אני כן אגיד שכל הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף, מדיניות ההתגוננות, שהיא מפורסמת באתר בארבע שפות: רוסית, עברית, אנגלית וערבית, היה לנו פער.

ביקשנו להוסיף אמהרית.

נכון.

ביקשנו, פנינו למשרד הביטחון.

אמהרית באמת נוספה, שזה משמעותי לנו מן הסתם. היה לנו איזשהו עניין עם צרפתית, ובמהלך הלחימה גם ביקשנו את אותן הודעות מתפרצות, שהן מבלבלות אותם. זאת אומרת, ההודעה של להישאר בסמיכות.

זה נושא שעלה בדיון הקודם ונפתר, אומנם ביום האחרון של המבצע, אבל טוב שהוא נפתר.

הוא נפתר ביום האחרון. כן, בגלל זה אני מעלה את זה פה, כי אני אשמח אם זה משהו שישאר מבחינתנו ולא יהיה פתרון נקודתי. זהו, ודבר אחרון אולי, שאנחנו עובדים על - - -

אני אזכיר שאתמול, למרות שהמבצע נגמר, אתמול 3 מיליון אזרחים במדינת ישראל קיבלו הודעה מוקדמת. בדיוק שאלתי את עצמי, כשאנחנו קיבלנו אותה בגבעתיים, אם באמת המשיכו להפיץ את זה בכל השפות.

כן, גם אני שאלתי את זה את עצמי.

לא, אני אומר, זו נקודה, לא נשאיר את זה בחלל אוויר. אנחנו נפנה לפיקוד העורף כדי לקבל באמת אישור מצידם שהמהלך שהם התקינו, שכל ההתרעות המוקדמות תצאנה בכל השפות. הפיקוד איתנו?

היו צריכים להיות.

היו צריכים. אנחנו נוציא להם שאילתה ואני בטוח שאת לא רק תשאלי, אלא גם תדאגי שהם - - - את המערכת.

חוץ מהדרך לאתר את אותם עולים, אנחנו גם הצבנו נציגים בחמ"לים העירוניים. לא כל החמ"לים העירוניים זרמו, מה שנקרא, אבל איפה שכן הצלחנו. זה משהו שהמשרד עכשיו שם לעצמו למטרה לקדם.

שזה מעבר למחלקות הקליטה העירוניות.

נכון מאוד. זה איפה שהמענה, המוקד העירוני שממש עונה לאותם תושבים שמתקשרים, שיהיה שם בשפות, שידע את התשובות, ידע להפנות וכולי.

דבר אחרון, אנחנו עובדים על תקן לפרויקטור מיוחד לטיפול באותה אוכלוסיית עולים שנפגעה. אנחנו בונים את העניין, כמה שיותר מהר, אבל זה האירוע. אני כן אגע בנקודה אחרונה ברשותכם. אותם 74 מקבצי דיור, כ-12,000 תושבים, שאנחנו מכירים את כל פערי המיגון שלהם ואת כל נושא הגנרציה ומה נדרש, אנחנו עושים שם ביקורות לחירום, הכול בשגרה עובד.

אנחנו מדברים על מקבצי הדיור לעולים קשישים, נכון?

כן, אלה דיירים שהם עצמאיים.

כן, בהפעלה שלכם, לא דרך עמיגור כרגע אנחנו מדברים, על המקבצים של משרד העלייה והקליטה.

הם כן דרך יזם.

לא משנה, אבל בסוף הם מנוהלים על ידינו.

בטח שמעתם את זה כבר, פינינו את אותו מקבץ דיור אלמוג בבאר שבע בגלל פערי מיגון. וחשוב להבין שגם שם, ברגע שהם פונו, זה לא שמנו אותם במלון ושכחנו, היו את העו"סיות, היו את כל התהליכים, כל תהליך שמתחילים, עד הסוף יש ליווי, כל המעטפת שהמשרד יודע לתת. זהו, תודה.

בסדר גמור. א', תודה, אני חושב שגם בדיון הקודם עמדנו על זה שצריך להכיר בהתארגנות המהירה של המשרד. תמיד ישנם פערים, אבל הייתה באמת תחושה של יוזמה ושל פעולה.

זה בטח נאמר, מתוך 10,000 מפונים, כמה עולים?

המשרד היום איתר 235 משפחות או בתי אב ואם שמוגדרים על ידם כעולים תוך הגמשה, 10% מתוכם הם בני העדה האתיופית. אני מניח שהמספר הוא טיפה יותר גדול, אבל יש פה תהליך של איתור, בסדר. אני רק רוצה לגבי המשרד לומר כך: אנחנו נצטרך להתמודד עם שאלת מה קורה עם המוקדים העירוניים ואיך הסיפור לא הופך להיות וולונטרי, אלא אנחנו יודעים שבזמן חירום ברשויות שבהן יש באמת אוכלוסייה משמעותית, יש טיפול במוקדים. לובי המיליון עשה כאן עבודה, אנחנו נתייחס אליה. זו סוגיה אחת. סוגיה שנייה שאני מבקש שתועבר לשר ולמנכ"ל היא הצורך בבניית תו"ל חירום של המשרד. חלק מהדברים שנעשו עכשיו נעשו מאוד מאוד מהר, אבל נעשו על הדרך.

אני אשמח להתייחס. דווקא רשות חירום לאומית, שמכווינה אותנו לתרחישים של החירום, ישבנו וכתבנו תוכנית מענה של התרחבות המערכה, מה שנקרא, לא רצינו לקרוא לזה בשם איראן, ופעלנו ממש לפי הצ'ק ליסט, הסד"פ, מעבר משגרה לחירום.

כלומר, מבחינתכם היום יש תו"ל הפעלת חירום של המשרד?

קיים תו"ל תפיסת הפעלה לחירום, תוכניות מענה לתרחישים, כולל פק"לים של פתיחת מרכז הפעלה, מי שותפים שלנו באותן הערכות מצב, סדר דוברים. אנחנו לא צבא, כן? אבל אנחנו מנסים.

בזמן מלחמה הגבול בין החזית לעורף, לצערנו, ראינו, מיטשטש. בסדר, הנושא של התו"ל קיים, נושא המענים. עוד נושא אחד שגולגל לפתחיכם בדיון הקודם בצדק, אבל הוא קשור גם במשרד הרווחה. אנחנו איתרנו פער גדול בנושא הליווי הפסיכולוגי והמענה הפסיכולוגי בשפה הרוסית ובשפות נוספות. זה עלה גם מדבריהם של נציגי ער"ן בדיון, ואני רוצה לשאול האם יש התחלת התמודדות.

בהיבט הזה אני אגיד שאנחנו יחד עם ער"ן עובדים בשיתוף פעולה. ער"ן הוא ספק שלנו לטובת הדבר הזה. יש סדנאות חוסן למפונים באופן יזום שלנו. זאת אומרת, כל מי שכרגע נמצא בתוך לב הסערה מקבל גם מקליטה מיטיבה אצלנו, עובדים סוציאליים שמתקשרים ומבררים האם צריך אחר כך גם איזשהו מענה פסיכולוגי. אני אעשה איזושהי בדיקה האם יש איזשהו משהו נוסף, אבל - - -

טוב. אני מבקש שתעשו בדיקה סביב הסוגיה הזו של הליווי או מערך הליווי הנפשי-פסיכולוגי שמועמד לרשות העולים. אני חושב שאנחנו, אולי גם בהקשר של חרבות ברזל והשיחה שעשינו כאן על נושא המילואימניקים, וגם הנושא עכשיו של העורף דובר הרוסית ויתר השפות, אני חושב שעכשיו נקיים איזשהו דיון, בין אם נספיק במושב הזה ובין אם נגלוש לתוך הפגרה, סביב כל ההיערכות של מערך הסיוע הנפשי.

אני יודע שהיה אתמול דיון בוועדת הבריאות על הליכי קליטה מהירים של פסיכולוגים עולים, כך שהכול בסופו של דבר מתקשר. אבל לראות באמת איך אנחנו יודעים לתת מענה גם בתחום הפסיכו-סוציאלי, בסדר? חבר הכנסת בליאק, לפני שנמשיך.

אני אשמח להתייחס בקצרה. קודם כול, אני חייב לציין שבכל מוקדי המפונים שביקרתי היו נציגים של משרד העלייה והקליטה, אפילו באיזשהו בית מלון בתל אביב, היו שם שמונה עולים והיו נציגים של המשרד. מחובתי לציין את זה לטובה.

שני נושאים בהקשר שלי כחבר ועדת הכספים, אני רוצה לציין. קודם כול, מתווה הפיצויים לעסקים ולשכירים, הוא נמצא עכשיו בדיונים, כנראה יעלה היום בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ויחוקק, אני מניח בשבוע-עשרה ימים הקרובים. ונושא נוסף שעוד לא נפתר זה הנושא של השכירות, היחסים בין המשכיר לשוכר וכיצד המדינה תפתור את זה והפיצויים והכול. אני חושב שבשבועיים-שלושה הקרובים יהיו הפתרונות, ולכשיהיו הפתרונות, הנושא של הנגשה שפתית לעולים יהיה קריטי, גם בהקשר להגשת התביעות, גם לבעלי עסקים וגם לשכירים וגם לשוכרי הדירות. אני חושב שצריך לתת לזה מענה מראש, שנהיה מוכנים. תודה.

בסדר גמור. אני רק רוצה לחדד למי שגם צופה וכולי, אחת הסוגיות הגדולות היא באמת מה קורה בסיטואציה של דירה שהיא מושכרת.

זה לגמרי. כרגע אנחנו מעלים את זה לדיון בוועדת הכספים, אני מקווה שנמצא דרך לפתור את זה.

עסקנו בזה, למיטב הבנתנו, הצעד של הפיצוי שניתן לשוכרים, דווקא הוא יותר ברור, רק השאלה מה חובת השוכרים להעביר את שכר דירה על פי החוזה, מה קורה כשאין שוכרים ויש רק משכיר שהיה בין חוזה לחוזה, פה אולי אפילו יצטרכו שינוי חקיקה אני מבין. תכף אנחנו נשמע.

מה קורה כשאין קירות ויש חוזה?

בדיוק. לא, אבל אני רוצה רק לומר פה כי שמענו דברים משמעותיים מהנציגים בדיון הקוד, שהמדינה נותנת פיצוי, אם המדינה נותנת את הפיצוי לשוכר כדי שייקח דירה חילופית, הוא צריך להמשיך לעמוד בתשלומי החוזה, ואם הוא משתחרר - - -

אחרת הוא לא מקבל.

אחרת הוא לא מקבל. אבל מה קורה אם המשכיר והשוכר משתחררים מהחוזה? אין מה להשכיר כרגע. אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה שיש במדינת ישראל אזרחים ותיקים, בתוכם גם כדרך אגב עולים ותיקים, שבגלל שהם הגיעו לפה בגיל 50 ו-60, המסלול שלהם להבטיח את זקנתם לא היה חיסכון פנסיוני, כי הם הגיעו לפה לגיל 50 או 55, ולכן הם השקיעו בקניית דירה קטנה מעבר לדירה שבה הם גרים וזה מה שמבטיח להם את הפנסיה. ואם הדירה הזו נפגעה ושנה עכשיו לא ניתן להשכיר אותה, האנשים הללו ישארו ללא אמצעי מחייה. ולכן את החור הזה בחקיקה חייבים להשלים.

ברור שמי שמפעיל 50 דירות כעסק זה סיפור אחר, אבל מי שיש לו עוד דירה מעבר לדירה שהוא גר בה וזה מקור ההכנסה שלו בגיל 70 ו-80, גם הוא זכאי לפיצוי, בלי קשר אם היה חוזה או לא היה חוזה, כי הוא לא יכול להשכיר את הדירה. אני חושב שזה הכיוון ועל זה חברי הכנסת צריכים להתעקש, ולצערי, זה כנראה דורש שינוי חקיקה, יש לנו שלושה שבועות. בשלושת השבועות וגם בתוך הפגרה צריך לעשות את זה כי אי אפשר להותיר אנשים ללא מקור מחייה מעבר לקצבת הזקנה.

ואני אומר עוד פעם, בהקשר של הוועדה שלנו, אין לי את הנתונים, אני חושב שזה רלוונטי גם לעולים שעלו בשלהי גילאי העבודה ולקחו חסכונות מאיפה שהם הגיעו והשקיעו את זה כאן בעוד נכס קטן, בסדר? בזה אנחנו ממש חייבים לטפל, בסדר?

אני רוצה ברשותכם רגע לפנות לסוכנות ואז לאמיר, מנהל מחלקת קליטה בעיריית תל אביב, כדי להשלים רגע את הזווית הזו. נעבור אחרי זה לרשות המסים כדי ליישר קו. שמעון, בבקשה, נציג הסוכנות.

תודה. אנחנו לא נחזור על דברים שנאמרו פה פעם קודמת. הסוכנות היהודית, כפי שאתם מבינים, כשיש פה מלחמה, תמונת המראה של זה היא אנטישמיות בחו"ל. דבר ראשון, צריך לדאוג שכל הנציגויות יהיו פתוחות ושכל מי שרוצה לבוא ולהשלים את תהליך העלייה שלו, גם להתחיל בו, יעשה את זה בצורה הכי טובה, וזה מה שעשינו.

העלייה נמשכת, זה גם המסר של כולנו לכל האנשים שרוצים להמשיך ולהתעניין בעלייה ולעשות עלייה. אומנם השמיים היו סגורים, אבל כל תהליך העלייה נמשך בדיוק אותו דבר. מסר מאוד מאוד חשוב, יצרנו קשר עם כל העולים יחד עם החברים במשרד העלייה והקליטה ופשוט הסברנו להם, חברים, יש עיכוב קטן, ברגע שזה יתאפשר, אתם הראשונים בתור. זה מסר מאוד מאוד חשוב.

כל אירועי עידוד העלייה, כולל במרחב חמ"ע, יימשכו עם מלוא המרץ וביתר שאת. אנחנו בעזרת השם נתחיל בקמפיין רחב בכל העולם לעודד עלייה יחד עם המשרד. זה בדיוק המקום להכות בפטיש, זה הזמן להמשיך במלוא המרץ להביא לפה את יהודי העולם. נאמרה פה הערה בנוגע לירידים בחמ"ע, בוצע יריד השנה במאי בגיאורגיה, יבוצע בעזרת השם באוקראינה, מתוכנן יריד נוסף בחודש אוקטובר. כך שאנחנו בהחלט ממשיכים, אנחנו מבינים שיש גם מגבלות, אנחנו מכירים אותן באזורים מסוימים שאתם מכירים אותם, באזורי רוסיה, אבל גם שם אנחנו עושים הכול כדי להנגיש את המידע עד כמה שאפשר, לא באמצעות ירידים, אלא באמצעות אחרים שאנחנו יכולים לעשות, ואתם מכירים את הסוגיה הזו.

כל מה שקשור לסיוע לעולים פה, אתם יודעים גם שבנוסף לכל מה שהמשרד והמדינה נותנת יש גם את הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית שמעל ומעבר לכל מה שמקבל עולה שנפגע, מקבל גם מהקרן, מה שנקרא, יש גם כפל מבצעים. ככל שניתן אנחנו עוזרים גם שם וגם מאתרים את העולים ומסייעים להם. וזהו, אנחנו ממשיכים במלוא הכוח, אנחנו ממשיכים להביא לפה עולים, אנחנו חושבים שזה הזמן להביא כמה שיותר ואנחנו נעשה את הכול לעשות להם את זה הכי קל שאפשר.

בסדר גמור. אני באמת ציינתי, ביקרתי בחמ"ל הביטחון, בחדר המצב של הסוכנות, אופרציה מאוד מרשימה של כל מערכת הקב"טים. אנחנו שמענו מדורון אלמוג שגם התוכניות הקצרות בישראל מתחדשות בקיץ, צפי ל-35,000 אנשים, קרוב ל-5,000 צעירים במדינות חמ"ע במחנות קיץ, מספר שלטעמנו צריך להכפיל אותו, גם על זה אולי נקיים איזשהו דיון ייעודי. כרגע בכל מרכזי הקליטה של הסוכנות החיים כרגיל, לא הייתה פגיעה במרכזי קליטה אני יודע.

כמעט ולא, בוא נגיד את זה ככה.

אני כן רוצה לומר משהו אחד, שהערים שנפגעו, בת ים, חיפה, ראשון לציון, באר שבע, הן ערים עם ריכוזי עולים גדולים, ולכן גם במסלולי הקליטה הישירה יש ללא מעט עולים נטייה להגיע לשם, אלה גם ערים קולטות עלייה. יש שם מצוקה מאוד גדולה בנושא של דירות להשכרה בתקופה הקרובה, וצריך לראות איך הסוכנות ומשרד העלייה והקליטה ערוכים לטפל בירידה הזאת במצאי הדירות להשכרה.

למשל בגוש דן, כשמסתכלים על פתח תקווה, על חולון, על בת ים, על ראשון לציון, אלה ערים קולטות עלייה, אלה ערים שיהיה שם כרגע קרב גדול על כל דירה להשכרה. מה זה אומר מבחינתכם, מבחינת הליווי של העולים בתהליכי קליטה ישירה, עזרה בשכירת דירות? אולי יהיה שימוש במרכזי קליטה לאיזשהו פרק זמן ראשוני של כמה חודשים, להביא משפחות, ואז לצאת? בסדר?

אנחנו נבחן את זה עם המשרד, ויש בהחלט על מה לדבר, ככל שזה יתאפשר וזה גם יתאים לעולים והם גם ירצו.

נכון, אני אומר, הכול. אני רק בא ואומר שלהערכתי אנחנו צפויים לחודשים לא פשוטים בנושא של שוק השכירות דווקא בערים שעולים מגיעים, כי יש חברים ויש בני משפחה ואלה ערים שיש בהן שירותים של קליטת עלייה עירונית, בסדר? לתשומת ליבכם.

אמיר דור, מנהל מחלקת הקליטה של תל אביב נמצא איתנו בזום.

תל אביב-יפו, צריך להקפיד.

אתה אומר את זה לי?

אני אומר לכולם, ככה ראש העיר שלנו מאוד מקפיד להגיד את השם.

מצוין. מכיוון שהרמת לי להנחתה, אני אנצל את ההזדמנות ואעודד אתכם להכניס את שמה של העיר בשפה הערבית לסמל שלכם.

בסדר. א', בוקר טוב לכולם. ב', סקירה לגבי מה שקרה בעיר. לצערנו, היו מספר נפילות בתל אביב-יפו ומעל 2,000 תושבים פונו לבתי מלון, מעל 20 בתי מלון. מתוכם יש לנו בערך כ-70 עולים בבתי המלון, שהם בערך 3%.

רוב הפינויים הם בתוך תל אביב, אמיר?

כן.

התל אביבים נשארו בתל אביב.

כן, בבתי מלון בתל אביב, שיוכלו לשלוח את הילדים לבתי הספר, למסגרות, יהיו בסביבה המוכרת להם. מתוך ה-2,000 ומשהו שפונו ל-20 ומשהו בתי מלון יש לנו כ-70 עולים, שזה בערך 3%, ואנחנו בקשר איתם. אני חייב לציין את שיתוף הפעולה המאוד יפה ופורה שהיה לנו עם משרד העלייה והקליטה בכל התקופה, הקמנו גם חמ"ל משותף.

ועוד יוזמה מאוד יפה לטעמי היא של החברה האזרחית. ארגוני עולים הקימו איתנו ביחד חמ"ל משותף שבו שובצו מתנדבים מול העולים שרצו. זאת אומרת, חובר לכל עולה שהיה זקוק מתנדב ישראלי שסייע לו בכל התהליך, בכל מה שהוא צריך. זו יוזמה של ארגוני העולים שאנחנו מאוד שמחנו עליה והיינו שותפים אליה.

הבעיה הכי גדולה שלנו הייתה, כמו שאתם יודעים כולם, העניין של ההנגשה השפתית. יש לנו שמונה מלווי עולים עם פלטפורמות חברתיות של פייסבוק, אינסטגרם וטלגרם שיש לנו שם בערך כ-50,000 משתתפים עולים, ואת כל ההודעות הרלוונטיות, גם העירוניות, גם כולן, תרגמנו לכל השפות הרלוונטיות והפצנו, אבל עדיין היו פערים של הנגשה השפתית.

אמיר, הפערים הללו הלכו והצטמצמו בימים האחרונים? אתה חש שכרגע נסגרו פערים משמעותיים בתחום, או שאתם עדיין יודעים להצביע על חורי ידע גדולים?

עדיין יש חורי ידע. זאת אומרת, אם היה אתר ממשלתי אחד שבו משרד הקליטה היה מרכז את כל האתרים הרלוונטיים, גם של ארגוני עולים, גם של משרדי ממשלה אחרים, גם של רשויות, בכל השפות, זה היה מענה הרבה יותר אפקטיבי מזה שהם צריכים לרוץ מאתר לאתר, חלקם מונגשים, חלקם לא מונגשים. זו הבעיה העיקרית לעניות דעתי.

בסדר גמור. עוד שאלה אליך, אמיר. כשאתה מדבר על אוכלוסיית העולים בתל אביב, אני רוצה רגע לשמוע את עמדתך או התייחסות שלך לקהילת דוברי הצרפתית. יש לי איזושהי תחושה מהדיונים שקיימנו פה בזמן המלחמה שזו איזושהי קהילה שאנחנו קצת נוטים לא להתייחס אליה בהיקפים הנדרשים. זה תמיד ככה מגיע בסוף הדיון שלנו אחרי זה ובסופו של דבר יש פה 150,000 דוברי צרפתית בישראל, זו קהילה לא קטנה של עולים.

חד משמעית. בתל אביב יש לנו קהילה מאוד ענפה של דוברי צרפתית. יש לנו שתי מלוות עולים בשפה הצרפתית, יש לנו שיתוף פעולה מאוד יפה עם משרד הקליטה, עם ארגון קעליטה שבזמנו גם הקים מרכז בתל אביב שנתנו מקום. סך הכול אנחנו נותנים מאוד תשומת לב ויחס לקהילה הצרפתית שהיא קהילה מאוד ענפה וגדולה בתל אביב. בתל אביב זה פחות אקוטי, הסיפור הזה, לעניות דעתי.

בסדר גמור. אני מזכיר שאחד הדברים, פה אני אומר, נציגות משרד העלייה והקליטה, אחד הדברים שעלה ממחלקות הקליטה העירוניות זה הצורך שבתקנות התמיכה למחלקות הקליטה העירוניות תהיה אפשרות לקיים פעילות גם בתווך מקוון. היום תקנות התמיכה שהשנה הזו מוטות עוד יותר לכיוון הפעילות ופחות לכיוון כוח האדם, שזה דיון אחר שנצטרך מתישהו לקיים אותו, לא מתאפשרת פעילות בזום. הם לא יקבלו את התמיכה אם הם עוברים מתווך של פנים אל פנים לזום.

אני בכלל חושב שאחרי תקופת הקורונה, אני אומר את זה כאדם שגם מנהל תפילות בזום כשצריך, אחרי הקורונה בכלל אני לא בטוח שההבחנה הזאת בין פנים אל פנים לבין פעילות של מפגש מקוון היא הגיונית בכלל, בטח כשעולים מפוזרים על פני כל העיר והם לאו דווקא בשכונה ספציפית. אני אשמח לשמוע את זה. אבל בוודאי בזמן חירום, התקנה צריכה לכלול אמירה שבזמן של פעילות חירום כל פעולה שעוברת לתווך מקוון נכללת בפעולות הנתמכות על ידי המשרד. אם יש התייחסות, אתם מוזמנים להתייחס, אם אתם רוצים לחזור עם זה.

רק בקצרה. אני כן אגיד שדווקא במהלך המלחמה אנחנו ידענו לתת את רוב רובם של השירותים כן באופן מקוון.

לא, זה ברור.

לא, אני יודעת, אני מבינה שאלה לא השירותים, אני מבינה, אבל אני אומרת שמן הסתם אנחנו נבחן את זה, כי אם - - -

בסדר גמור. צריך לזכור, אלה לא רק שירותים של הנגשת מידע. היכולת דווקא לקיים פעילות חברתית, קהילתית, תרבותית, בזמן חירום, כשאנשים נמצאים בבית 24/7 ולא יוצאים, אני מסתכל על אוכלוסייה מבוגרת, אוכלוסיית עולים שאין לה נגישות לערוצי התקשורת בעברית, שאין לה נגישות למרחב השכונתי באותה רמה, דווקא הם צריכים את היכולת לעלות בזמן חירום למפגש זום של שיחה וכולי. אני מבקש את הדבר הזה, בסדר?

אנחנו נעשה בדיקה, אני פשוט לא מכירה את הנושא לעומק.

לא, אני יודע, אני גם דיברתי בזמנו עוד לפני מצב החירום על הנקודה הזאת עם משרד העלייה והקליטה. תבדקו, תחזרו אלינו, בסדר?

אנחנו מייד נעבור ברשותכם לרשות המסים. אני מבין שפיקוד העורף הצטרפו אלינו? שלום. כדי שנשלים את ההיבט של הנגשת המידע ואז נעבור לרשות המסים, קודם כול תודה לפיקוד העורף שבאמת נערך בצורה מהירה תוך כדי המבצע כדי לטפל בהתרעות בכל השפות. חשוב לנו לשמוע איפה אנחנו עומדים בנושא הזה היום, האם ההנגשה הזאת תימשך, האם היא תהפוך להיות פיצ'ר קבוע? וגם דיברנו על הנושא הזה של האתר הקבוע, לא ההתרעות, לא האפליקציה, שבו רמת העדכון של המידע בשפות הנוספות לא הייתה גבוהה במהלך המבצע. איפה אנחנו עומדים בנושאים האלה היום?

באמת כל ההנחיות הוטמעו כבר, מה שמופץ ב-CB כבר הוטמע בארבע שפות: באנגלית, רוסית, ערבית ועברית, עוד באותו יום של הדיון שנערך, כרגע ההנחיות מופצות שם. באתר פיקוד העורף בשגרה גם מופיעות כל ההנחיות בארבע השפות האלה. כעת בחירום באמת לאור כמות העדכונים הגבוהה לקח קצת זמן להשלים את הפער, אבל הדבקנו אותו די מהר וכל ההנחיות באמת עודכנו בכל ארבע השפות.

לגבי שפות נוספות, אנחנו גם בתחילת המלחמה, אני מדברת על תחילת חרבות ברזל, כן העלינו את כל ההנחיות שלנו ב-15 שפות שונות שתורגמו לאתר. במהלך מבצע עם כלביא באמת בוצע גם תרגום של כל ההנחיות שלנו, כל ההסברים לגבי השינויים שנעשו באופני בחירת המרחב המוגן, הפצת ההנחיות. הכול תורגם מראש ל-14 שפות וכן הופץ לשטח דרך קבוצות נאמני ההסברה שהקמנו דרך דסק רוסית שיש לנו. דיברו פה על הדסקים הייעודיים שיש לנו לכל שפה, לרוסית, לאמהרית וכן לשפות זרות. הכול גם הופץ בזמן אמת דרך הקבוצות הייעודיות ודרכן הגיע לאנשים שבקצה.

אני כן אציין שבאותן קבוצות נאמני הסברה משתתפים נציגי ממשלה, נציגי ארגונים, נציגי משרדים רלוונטיים, אלה שמקבלים את כל התכנים, ושוב, ומעבירים אותם בזמן אמת בקצה. אבל המענה הכללי, כרגע הוא כולל מענה באותן ארבע שפות שציינתי, שהן אנגלית, רוסית, ערבית, עברית, שכך מוגדרת האפליקציה שלנו, שאפשר לקבל את ההתרעות ואת המידע באחת מארבע השפות האלה. אותו דבר לגבי אתר פיקוד העורף, וכעת גם הפצת ההנחיות באמצעות תוכנת מסר אישי, ה-CB.

טוב. בצד השבחים אני רוצה לבקש כן התייחסות שלכם לקראת דיון המעקב, זה יכול להיות גם בכתב, לנושא של השפה האמהרית, שבסופו של דבר אנחנו חייבים לתת שם מענה, גם מבחינה ערכית. וגם - - -

אני אתייחס.

אני חושב שבתפיסה שלנו, רוסית ואמהרית בצד האנגלית וכמובן שתי השפות הרשמיות, עברית וערבית, זה צריך להיות פק"ל, הפק"ל צריך להיות של חמש השפות, גם מבחינת הנגשת מידע וגם מבחינה ערכית. בסדר? יש גם חשיבות למסר.

אני כן חושב אבל שצריך לחשוב גם על סיפור הצרפתית והספרדית, ופה אני רוצה לבקש איזושהי חבירה של משרד העלייה לפיקוד העורף, אני בטוח שהיא קורית בשגרה, אבל שתהיה רגע עבודת מטה. אני לא רוצה סתם להעמיס עבודה מיותרת, אבל שיהיה ניתוח האם למשל בצרפתית ובספרדית זה נכון שתהיה אפשרות לקבל את ההתרעות.

המנכ"ל פנה לפיקוד העורף גם לצרפתית וגם לספרדית. כרגע באמת הבנו מפיקוד העורף שיש איזושהי בעיה בזמן מבצעי לבוא ולעדכן שפות נוספות, אבל אנחנו נבוא ונמשיך להיות בשיתוף פעולה על הדבר הזה, זה משהו שנמצא על השולחן.

אני רוצה לומר, תראו, עברנו את שיא החירום, בסדר? אנחנו עדיין במצב חירום, עוד פעם קיבלנו אתמול תזכורת בערב, אבל אני ממש מציע לא לשים את הנושא הזה, כי הוא נשמע לי פתיר. אין מה לפתור אותו אם בניתוח עומק מקצועי, למשל יאמר שבסופו של דבר מי שדובר ספרדית גם יודע לקבל את זה באנגלית. אני לא רוצה להיכנס לניתוח המקצועי, יש מומחים לנושא הזה, בסדר? אבל אני רוצה לדעת שהייתה בדיקה, שלא נמצא את עצמנו בסופו של דבר עם מצב שיש פה עשרות אלפי עולים דוברי צרפתית שרמת הנגישות שלהם להוראות בזמן החירום היא נמוכה.

אני חייב לומר שדווקא בעיניי האפליקציה היא הדבר הקריטי ביותר, כי כשיש לך חוברת של רשות המסים ואתה לא מצליח לקרוא אותה או להבין עד הסוף, אתה הולך איתה לחבר שעושה את זה. עדיף שתהיה הנגשה מלאה, אבל אתה פותר את זה, כי זה לא עניין של תוך שניות. בסיפור אפליקציה ולהבין מה קופץ לך, אם אתה לא קורא עברית, יש הודעות IVR שאפשר לשלוח לאנשים בשפתם.

יש גם יח"צ.

נכון, אני אומר, זה נשמע לי פתיר. איפה שלא צריך, חבל להעמיס, אבל איפה שצריך, בואו נצלו כרגע את השקט היחסי ותסגרו את הפער, זה נשמע לי פשוט לטפל בזה ברמת האפליקציה.

כמו שהיא ציינה, הנושא באמת נמצא בבחינה. אני אציין שזה דורש פיתוח, אלה דברים שיכולים לקחת קצת זמן.

הסטארט אפ ניישן, אני בטוח שתדע.

לא, אלה דברים שכן - - -

לא, אין בעיה, אני אומר, אנחנו רק רוצים לדעת שזה נמצא באיזשהו תהליך של בחינה ועבודה, בסדר? כי קיבלנו הרבה פניות על זה.

בסדר. הנושא נמצא כאמור כן בתהליך. לגבי ציבור דוברי אמהרית, אני כן אציין שהם כן מקבלים מענה, התייחסנו לזה גם, שוב, דרך אותה רשת נאמני הסברה. באתר פיקוד העורף יש הנחיות ייעודיות בשפה האמהרית מצולמות בווידאו. מבחינה שבאמת ערכנו, רוב ציבור דוברי אמהרית, לפחות אלה שנולדו בארץ והצעירים יותר, דוברי עברית.

זה נכון על כל קהילת עולים, מי שנולד בארץ וגדל במערכת החינוך הישראלית יודע את השפה, אנחנו מדברים על הוותיקים.

והוותיקים יותר, ברובם ציבור שהאוריינטציה שלו היא לשמוע, ואת זה אנחנו עושים בהפצה בצורה של סרטוני וידאו והרבה מאוד הדרכות שטח.

בסדר גמור. אתם תוציאו סוג של קול קורא שמזמין עוד ארגונים וקבוצות להצטרף לרשת נאמני הסברה?

כן, הרשת פתוחה.

אבל אני חושב שזה דבר שכדאי, פה אני אומר גם לסוכנות וכולי, שאתם עומדים בקשר עם ארגוני עולים, המשרד, בסדר?

אנחנו נמצאים שם.

בסדר, אבל גם להזמין עוד קבוצות ועוד ארגונים להיכנס. בסדר. אני פונה לרשות המסים ואז אנחנו ניגש לרשות האוכלוסין וההגירה. רשות המסים, בבקשה.

מרשות המסים פה נמצאת חיה, היא אמורה להיות בזום. אני יכולה להתייחס לכל מה שקשור להנגשה השפתית של המידע שלנו והשירותים שלנו, חיה תתייחס מן הסתם לסוגיות המקצועיות יותר שביקשתם עליהן הבהרות.

כן. בואו רגע נתחיל בהנגשת המידע, נסיים את הפרק הזה, איפה אנחנו עומדים?

בואו נתחיל. אני רק רוצה לתקן איזושהי אי הבנה כנראה שהייתה פה בדיון הקודם, להבהיר שכל המידע שאנחנו מפרסמים במדריכים, בדפי שירות, הודעות לציבור, מתורגם דרך קבע גם לאנגלית וגם לערבית. זאת אומרת שהמדריך לאזרח שהרכוש שלו נפגע פורסם מראש ותמיד וגם עודכן כשעדכנו אותו בתחילת המלחמה, עודכן מייד בסמוך לאירוע בשפה האנגלית.

מאחר שאין לנו את היכולות לתחזק באמת אתר ומידע בשפות נוספות פעלנו בשיתוף פעולה מייד עם פרוץ עם כלביא יחד עם משרד הקליטה ותרגמנו את אותו מדריך שהוא המדריך הבסיסי, איך אתה מגיש תביעה כשיש לך נזק, הודעה ותביעה וכולי, תרגמנו יחד עם משרד הקליטה. עוד פעם, זו ההזדמנות לשבח את שיתוף הפעולה, יש לנו באמת שיתוף פעולה מצוין, גם לספרדית, רוסית וצרפתית, והוא עלה לאתר די בסמוך לתחילת האירוע.

בהמשך גיבשנו, אחרי שגם גובשו הכללים המקצועיים, איך לטפל בכל הנושא של דיור חלופי, בעיות של שכירות, שכירות זה רק חלק מזה, יש עניין של שכירות, אם אתה הולך לגור אצל קרובי משפחה, או אם אתה בוחר, יש כל מיני אפשרויות. בכל מקרה, גובש מדריך מיוחד לנושא של דיור חלופי שנותן באמת גם את המידע וגם את דרכי הפעולה איך לממש את המידע הזה. ומייד כשהוא עלה לאתר העברנו אותו גם לתרגום, אתמול קיבלנו את התרגומים, גם כן רוסית, צרפתית וספרדית, ועלה לאתר כבר בלילה, לא חיכינו עם זה, כי באמת אנחנו חושבים שזה מידע שמאוד חיוני לעולים, שהם יקבלו אותו כמה שיותר מהר.

אני מבינה שהמידע שלנו אומנם התפרסם אצלנו באתר בשפות האלה, אבל גם משרד הקליטה מפנה אליו מהאתר שלו, וזה חשוב, כי העולים דרך קבע יכולים להיות יותר שם. הם מפנים, גם עושים איזושהי תמצית מידע, וזה מגדיל את החשיפה של המידע הזה. מעבר לזה, אנחנו מאז פרוץ המלחמה פרסמנו שלושה קמפיינים הסברתיים לציבור, איך מגישים תביעה, איך עושים ביטוח רשות, עכשיו על הנושא של המסלול המהיר. שלושת הקמפיינים האלה כולם הונגשו גם בשפה הרוסית.

מה קורה עם נושא הטפסים עצמם?

אין טפסים אצלנו, אלה מערכות, אלה מערכות מחשוב. מערכות המחשוב אצלנו הן בעברית. אבל מי שצריך להגיש תביעה או צריך לקבל מידע נוסף יכול לפנות למוקד הטלפוני שלנו. המוקד הטלפוני של רשות המסים שפועל מאז פרוץ עם כלביא פעל עד חצות, עכשיו עד 22:00 אני חושבת, נותן מענה גם ברוסית, גם באנגלית, גם בערבית, גם בצרפתית.

נתב שיחות?

הוא לא כזה נתב כמו של הוט, אני מודה, צריך לבקש, כשאתה מגיע אתה מבקש ואז מפנים אותך למישהו שיודע לתת. אבל זה לא התחום שלי, זה תחום של שירות לקוחות. אפשר באמצעותם לפתוח את התביעה ואפשר גם לקבל מידע לשאלות כלליות.

אתם בדקתם את הסוגיה של המוקד?

אם הנתב בעברית זו בעיה.

בדיוק, כשאין נתב - - -

בגלל שאין את הנתב פתחנו אצלנו במוקד את התמיכה עבור מי שלא יודע איך להגיש ומתקשרים אלינו ואנחנו מולם על הטופס באים ומסבירים להם. אני אגיד גם עוד איזשהו פתרון AI שאנחנו גם עליו נעשה איזשהו סרטון הסברה, גם על הטפסים הדיגיטליים, אם נכנסים דרך כרום אפשר לבוא ולתרגם ולקרוא את המסמך. באמת, כמו שהיא אמרה, המסמך הוא מאוד מאוד דל, יש שם שלושה או ארבעה פריטים שצריך לבוא ולמלא, רק צריך לדעת מה להגיד ומה להגיש, זו המהות. במהות אנחנו באים ומסייעים, והתרגום האוטומטי עושה עבודה לא רעה, אבל לצערי אנחנו באמת לא יכולים, בגלל שזה לא טופס פיזי, זו איזושהי מערכת מחשובית, את התרגום של זה כרגע, אני מבינה ממערך הדיגיטל שאין לנו אפשרות.

נכון לעכשיו אנחנו עוד לא יודעים.

אנחנו בודקים את זה, אבל - - -

אנחנו על זה, יש סמנכ"ל שירות לקוחות חדש ברשות שבאמת מפנים גם את הצורך להנגיש בשפות נוספות ואנחנו באמת שוקלים להשתמש בטכנולוגיות AI.

אני מבקש שלדיון הבא שנעשה נקבל על זה עדכון, בסדר?

אני אבקש שיהיה נציג של שירות לקוחות.

בדיוק, אנחנו נזמין נציג שירות לקוחות. יש פה שני היבטים: אחד זה באמת מה קורה עם הנושא של ניתוב השיחות במוקד. כדרך אגב, זו גם אחת הטענות המרכזיות שעולות בעבודה על המוקדים העירוניים, שבהרבה מוקדים עירוניים יש מענה בשפות אחרות, אבל אתה לא מצליח להגיע אליו כי אין ניתוב, או אין אפילו הודעה בהתחלה, שאומרת באנגלית וברוסית, תגיעו לבן אדם, תבקשו מישהו בשפה הרוסית או מישהו בשפה האנגלית. אני מבקש שהנושא הזה ייבדק. בסדר גמור, תודה.

עוד דבר, גם באמת יש סרטונים לרשתות החברתיות, שגם אותם, כמו שהיא ציינה, גם תרגמנו לשפות, שזה גם חשוב.

הם יעשו בדיקה על שימוש בכלי AI.

יהיה מישהו משירות הלקוחות. אנחנו עוברים לחיה בזום, אני רק אבקש כן ממשרד העלייה לפעם הבאה להתייחס לשאלה של הקמת באמת פורטל חירום ייעודי שלכם שמרכז במקום אחד את כל התכנים, בין אם בהיפר-לינקים לתכנים המתורגמים באתרים האחרים, ובין אם העלאת התכנים אצלכם. העולים לא קיבלו מענה טוב בפורטל החירום הממשלתי, כי הם הגיעו ובאמת בדף הראשון היה ברוסית ובאנגלית ובערבית, אבל אז אתה לוחץ על קישור ואתה מגיע רק לעברית. יכול להיות שהתפיסה צריכה להיות שבזמן חירום יש איזשהו פורטל שאתם שמים לעולים בכמה שפות ומרכזים אליו את כל החומרים.

חיה, שלום, תודה שהצטרפת.

בוקר טוב, אני איתכם.

רגע, רק לפני שהיא מתחילה, אנחנו נבקש התייחסות בתוך הדברים שאת תציגי עכשיו לעניין פתיחת המסלול המהיר בעבור שוכרי דירות. האם יש בזה איזושהי בעיה? כי אנחנו מקבלים פתאום הודעות שהמסלול לפיצוי מהיר לא פתוח.

מסלול מהיר ושוכרי דירות אלה שני דברים שונים.

לרכוש.

אני רוצה רגע לציין, באמת כל התביעות שלנו מוגשות באופן מקוון וזה באמת מאוד נגיש. קודם מישהו הזכיר שזה מאוד דל, זה לא שזה דל, זה פשוט מאוד ידידותי, עם מעט מאוד פרטים, בלי הרבה הסתבכויות. אנחנו גם מתחילת עם כלביא פתחנו מוקדים שלנו בבתי המלון למפונים ואנחנו משתדלים לתת להם גם שם סיוע ועזרה בהגשת התביעות באופן המקוון. וככל שנדרש, אם יש מישהו שדובר שפה, אנחנו כן מסייעים. יושבים איתנו גם נציגים של העיריות וכל מיני משרדים אחרים לפעמים, וזה מה שאנחנו עושים.

לעניין המסלול המהיר, המסלול המהיר מיועד הן לבעלי דירות, הן לשוכרים והן למי שרוצה להגיש תביעה בנוגע לתכולה שלו. מה שקורה, שהרבה פעמים שוכרים מגישים לנו תביעות במסלול המהיר, המסלול המהיר מוגבל לסכום מסוים, הם צריכים לצלם, פתחנו עכשיו מערכת שנקראת "מיי נזק" שדרכה הם אמורים לצלם את הנזקים שלהם ולהעלות אותם לתביעה, וזה אמור להיות הרבה יותר מהיר כי לא אמור להגיע שמאי וכולי.

שוכרים שהגישו רק על התכולה שלהם, אם הם מגיעים אלינו לבתי המלון, אנחנו ממליצים להם, אם הם לא הגישו תביעה לתכולה, שיגישו בכל מקרה תביעה כדי שנוכל באיזושהי צורה להתאים את זה ולוודא שיש להם תביעה לגבי שכירות. כי השכירות, הם תובעים אותה דרך המידעון של דיור חלופי, שם הם אמורים לפתוח את הלינק של שוכרים ולהעלות את החוזה הישן ואת החוזה החדש ולציין, יש הצהרה שהם צריכים למלא, אם הם הולכים לפינוי עצמי או שהם שמצאו דירה חלופית, ועל פי זה אנחנו משלמים להם. אנחנו משתדלים לזרז את זה כדי שהם יוכלו למצוא דירות חלופיות, ולא יתעכבו בהקשר הזה.

ברשותך, אני רוצה לראות שאנחנו מבינים. יש פה שני מסלולי תביעה: מסלול תביעה אחד הוא המסלול להשתתפות בשכר דירה. אם הם צריכים לצאת ולשכור דירה, ושם הם יכולים גם להתייחס לאופציה של מגורים אצל בן משפחה, כל מיני דברים כאלה. אבל יש תביעה אחת שהיא תביעת דיור, וכל מה שקשור בנזקים לתכולה זה מסלול אחר.

זה מסלול רגיל.

יפה. מה קורה, אני רוצה מכיוון שפה אני מחדד את זה לנושא העולים, מכיוון שאין לי ספק שרוב העולים המפונים הם מפונים מדירות שכורות. למעט עולים ותיקים, אבל עולים חדשים הם לרוב שוכרים דירות. מה קורה כשיש נזק שהוא נזק משולב? גם התכולה נפגעה, אבל גם הזגוגיות עפו וסדקים בקירות. גם בעל הנכס רוצה להגיש תביעה וגם השוכר, העולה החדש במקרה שלנו מגיש תביעה. איך זה עובד?

הם מגישים שתי תביעות נפרדות. יש תביעה של בעל הנכס על הבניין, על המבנה, ויש תביעה של השוכר על התכולה שלו.

אבל בכל מקרה כל שוכר דירה שצריך עכשיו לקבל גם סיוע בשכר דירה לשיכון חלופי וגם תכולתו נפגעה, אלה שני מסלולי תביעה כשלגבי הרכוש הוא יכול לבחור בין המסלול המהיר, שזה עד 30,000 ש"ח, לבין תביעה שמחייבת הגעת שמאי, נכון?

נכון.

בסדר. חיה, אני חוזר לחברותיי ממשרד העלייה. עד כמה הסוגיה הזו מונגשת לעולים? עד כמה ישנה כאן הבנה של שני המסלולים, של הסיפור הזה, של הירוק למול התביעה?

מהיר, לא ירוק.

אני אגיד שבגלל שאנחנו יודעים שהרבה מהעולים הם שוכרי דירות ממש ייעדנו תקציר מסודר, אם אתה שוכר דירות, מה אתה עושה? אם אתה בן אדם שהוא בעל דירה, מה אתה עושה? ממש אפיינו להם.

וזה נמצא אצלכם.

זה נמצא אצלנו, באתר שלנו.

זה מתוך המדריך שתורגם עכשיו.

וגם נמצא אצלם בצורה מאוד מאוד מסודרת, אפשר לבוא ולהסתכל על הלשוניות גם.

אתם מתכוונים לדחוף את המדריכים ואת התקצירים גם באופן פרואקטיבי?

כן.

דרך הרשתות, דרך המחלקות העירוניות, הסוכנות.

אנחנו עושים את זה ואנחנו נמשיך.

בסדר גמור.

יש לנו גם מערך ליווי, פרויקט כלכלת משפחה, שממש מלווים בנושא התביעות של השוכרים.

בסדר גמור. חיה, דיברנו על זה מקודם, אני מבין שהסוגיה של שיפוי למשכירי נכסים שהחוזה שלהם עם שוכרים הסתיים או בדיוק בתקופת מעבר בין חוזים זו סוגיה שדורשת היום הסדרה חקיקתית וכרגע עוד אין לה מענה.

נכון.

יש פה עמדת ממשלה, עמדת רשות?

זה בבחינה במשרד האוצר.

זה נמצא כרגע בבחינה?

בדיוק.

אני אשמח לדיון הבא, אם אתם יכולים, לתת לנו איזושהי הערכה כמה משפחות עולים או כמה עולים נמצאים בסיטואציה הזאת, בסיטואציה של המשכיר. אנחנו גם יודעים על משפחות עולים שכן קנו נכס, אבל הנכס הזה מושכר והם שוכרים בעצמם. כל הסיפור הזה, אנחנו מכירים, ראינו את זה בבת ים, אני פגשתי משפחות כאלה.

ברשותך, אתה מבקש מאיתנו למצוא?

לא, אני ביקשתי ממשרד העלייה והקליטה לראות אפילו באיזושהי בדיקה בתוך 235 המקרים, לראות האם יש פה. כי פה אני אומר, זאת לא סוגיה - - -

כי לנו לא בטוח שיש את המידעים האלה.

לא, ברור.

מבחינתנו כולם מפונים בלי לדעת מי.

ברור. ואני גם אומר עוד פעם, א', אני לא רוצה להכפיל לכם הופעות בוועדות הכנסת וגם לא רוצה לפלוש לתחומן מענה של ועדות אחרות. זו סוגיה שהיא במובהק סוגיה של ועדת כספים והיא עוסקת בה, וגם ועדת כלכלה עוסקת בה. אבל אני אומר עוד פעם, אנחנו נעקוב ונשים לב גם על פתרון בעיית המשכירים. אני רגע רוצה לראות אם ישנם עוד דברים. קיבלנו מכם נתונים, אנחנו מבינים שיש כרגע קצת יותר מ-10,000 מפונים.

שזה בערך 2,000 בתים אב.

כדרך אגב, אני רוצה לומר, אם אנחנו מדברים היום על בערך 2,000 משפחות או יחידות משפחתיות, ואתם זיהיתם כבר 235 מקרים של עולים, נגיע ל-15%, אין לי ספק, אפילו יותר. כי כשמסתכלים על הערים, על ארבע-חמש הערים שנפגעו בצורה משמעותית, אלה ערים מוטות עלייה. אלה ערים שבחלקן יש 30%, ואפילו יותר מ-30% עולים. חיפה, לא רק שזו עיר מוטת עלייה, הפגיעה הייתה בשתי שכונות שהן שכונות עולים מובהקות. בבת ים הפגיעה הייתה בשכונת עולים מובהקת. נעקוב אחרי זה.

רק תשובה אחרונה מכם, הארכתם את השהות במלונות, אנחנו מבינים שבשלב הזה לחודש, האם יש כוונה גם מעבר?

נכון לעכשיו, מדברים על 17 ביולי, 20 ביולי, ואנחנו בבחינה עכשיו של הקמת ועדות חריגים למי שהמועד שהוא יצטרך לצאת, הוא צריך למצוא דירה, לארגן את הדירה שלו תוך שבוע-שבועיים, כל זה ייבחן בוועדות חריגים. אבל בעיקרון זה עד 20-17 ביולי.

מי בוועדת החריגים?

המוקדים שלנו.

בכל מקרה, מי שיש לו נזק לבית והבית לא ראוי למגורים, לא ימצא את עצמו - - -

שנייה, תכף אני אשאל את זה. א', אני מבקש ממשרד העלייה שתהיו ערים לסוגיית ועדות החריגים, גם מבחינת הנגשת המידע לעולים שנמצאים וגם מבחינת הליווי שלהם. את יודעת לומר לנו, חיה, היום, מה ההבחנה בין בתים ירוקים לצהובים לאדומים, פרופורציות?

יש לנו בתים שהם בתים אדומים שהם להריסה מוחלטת ואנחנו יודעים.

כמה כאלה?

יש כאלה שעוד בספק אם אנחנו נהרוס אותם או לא נהרוס אותם.

שנייה, אני רוצה לומר, בית שהוא בספק אם הורסים או לא, זה אומר שהוא צהוב, הוא לא ירוק.

יש כאלה שרשומים לנו כירוקים, וכשאנחנו הלכנו לראות את הדירות או שמענו מה יש בנכס, זה לאו דווקא ירוק, זה משהו שהוא קצת מעבר לחודשיים-שלושה. ואנחנו מנסים להתמודד גם עם הדברים האלה.

את יכולה לומר לי פחות או יותר פרופורציות? להערכתכם, מתוך 2,500 משפחות, כמה יכולות לחזור בשבועות הקרובים לבתים שלהם אחרי שיפוץ קל?

אין לי מידע של מספרים בשלב זה. אנחנו יכולים לבדוק את זה.

א', אני מבקש לדעת, וב', אני רוצה לומר לכם שלהערכתי, עם כל הכבוד לוועדות חריגים, אני חושב שאתם תגיעו למסקנה שאתם צריכים לכל הצהובים והאדומים להאריך את האפשרות לשבת במלון. אין דירות להשכרה. אני מדבר עם המשפחות, זה פשוט לא ריאלי לצפות שאנשים ישכרו כולם.

אני מודעת לזה, אנחנו יושבים בימים האחרונים בבתי מלון מול מפונים ואני שומעת על מחירים שקפצו ועל מחסור בשכירויות, אנחנו מודעים לזה וצריך להיבחן.

בסדר. אני מודיע כבר א', שנקיים ישיבת מעקב. אבל בסיכום שלנו, הבקשה של הוועדה היא לא לחכות פה לרגע האחרון. משפחות לא צריכות להיות תלויות באוויר, כן מאריכים להן, לא מאריכים להן. בעיניי האמירה צריכה להיות ברורה, כל מי שהבית שלו מוגדר צהוב או אדום, עד סוף אוגוסט, עד תחילת שנת הלימודים, אנשים צריכים רגע לנשום. לקחת משפחה שהבית שלה חרב ושבזמן שהיא עוסקת בלעבוד איתכם, על פיצויים, על להבין, על להחזיר את הילדים למסגרות, גם לרוץ לחפש בבת ים או בחולון שמלכתחילה אין דירות להשכרה, אין דירות להשכרה.

משפחות עם ילדים צריכות לשכור דירה במקום שבו אפשר להחזיר את הילדים לאותה מסגרת חינוך. לחשוב שילד שאיבד את החדר שלו ואת הבית שלו יצטרך גם לעבור מבית ספר בחולון לבית ספר בפתח תקווה כי אין דירות להשכרה בחולון זה לא הגיוני. ולכן אני אומר עוד פעם, אל תאמרו מראש, התופעה הזאת שלכולם ברור שאתם לא תוכלו להוציא את האנשים בבתים הצהובים והאדומים ב-17 ביולי, זה לא יקרה. במקום כל פעם לתת עוד שבועיים, תנו שקט למשפחות האלה, תאמרו שמי שרוצה להישאר במלון עד אמצע אוגוסט, סוף אוגוסט, תעבדו איתם באינטרוולים האלה, זה פשוט לא הגיוני.

אני אגיד מה העניין. הבעיה שבהתחלה כשפינו אנשים, פינו הרבה אנשים שהם ממש ירוקים, שיושבים כבר חודש במלון כי התפוצץ להם חלון בבית.

חברים, את הירוקים תחזירו.

זאת המטרה של ועדת החריגים, לנסות ולפנות את מי שכן אפשר לפנות, ומי שלא, אנחנו כן נאפשר לו הארכה.

בסדר. אני רוצה לעבור לרשות האוכלוסין, אני רק אומר, ההצעה שלי, זה יהיה גם בסיכום, אל תעשו פה ועדת חריגים, תקבעו ירוק, יסתיים הפינוי, לכו, סדרו את הבית וכולי. צהוב ואדום, אנשים לא יכולים לשכור דירות בשבועיים. כדרך אגב, אתם גם תיצרו אתם לחץ על העלאת מחירים. ככל שאתם תתעקשו לפנות את הצהובים והאדומים מהמלון, אנשים יילחצו, ילכו, יחתמו על חוזים בשכר דירה מופקע ואתם פשוט יורים לעצמכם ברגל כי אתם תצטרכו לשלם את שכר דירה הזה. פשוט יראו לכם שאי אפשר למצוא דירה בשכר דירה כמו שלהם. חיה, תודה, אנחנו מחזקים את ידיכם ויודעים שאתם עושים מאמץ גדול.

רשות האוכלוסין, אנחנו רוצים לקבל מכם עדכון על החזרה לשגרה בעבודת הלשכות. אנחנו קיבלנו הרבה מאוד מידע, גם מרכז הסיוע לעולים של התנועה הרפורמית וגם האגודה הישראלית לזוגות בין-לאומיים. אני אומר בקצרה את הדברים. הצורך בתיאום פגישות שבוטלו, זה נושא אחד, דבר שני, הצורך בהחזרת פעילות מחלקות האשרות בלשכות השונות, סיימנו את המצב, צריך לחזור לאפשר.

אנחנו כולנו חזרנו לשגרה מלאה.

בחיפה יש לי מורכבות, בירושלים.

אני תכף אסביר על חיפה. אני מזכירה שנפל טיל בכל הבניין.

לא, בסדר גמור, ברור. עוד שתי נקודות. אחת, להוציא הנחיה ברורה שתקופות ההארכה האוטומטיות נחשבות בפרקי הזמן להליך המדורג, לא הממתינים צריכים לשלם. והסיפור של איזושהי יכולת להדפיס איזשהו מסמך של הארכה האוטומטית, כי כרגע לאנשים אין שום אישור, הם מסתובבים כאן ואין להם שום אישור על הארכה האוטומטית של האשרה.

אני אתייחס ברשותך. אנחנו נדבר לגבי הסעיף הראשון, על תיאום מחדש של הפגישות שבוטלו. אני אציין שבתחילת השבוע יצאה הנחיה לכלל לשכות שמתעסקות באשרות לזמן את מי שבוטלו התורים שלו לפי סדר עדיפות שאנחנו קבענו גם כלקח ממבצעים וממלחמות ומצבי חירום בעבר. כרגע יש את מנהלי המרחבים שלנו שמקיימים על כך בקרה ומעקב. לשמחתנו, היו רק שמונה ימים בסך הכול, ככה שהפגיעה היא פגיעה שהיא סבירה ואנחנו מניחים שאנחנו נתגבר עליה ממש בזמן הקרוב.

אתם פונים באופן יזום?

אנחנו נפנה אליהם באופן יזום. אני רק אציין שאם אחד מהלקוחות יפנה הוא בעצמו, אנחנו נתעדף אותו, חשוב שזה יאמר.

הנושא השני, אתה דיברת, אם אני לא טועה, לגבי מניין הימים של האשרות. כמובן שאני חייבת להגיד שכל מקרה הוא מקרה לגופו. זאת אומרת, אנחנו לא מסתכלים על מניין, אנחנו מסתכלים על מכלול שלם. ברור לנו על הזמן הזה שאנחנו מכלילים אותו בתוך מניין הימים של האשרות. שוב פעם אני אומר שמדובר בתקופה קצרה, אין פה איזושהי פגיעה.

לא, אבל שלא יהיה מצב, אני רוצה להסביר שנייה.

אני יודעת למה אתה מתכוון.

שלא יהיה מצב ששלושת החודשים האלה, בואי נאמר שבן אדם לא פנה אליכם בשלושת החודשים האלה כי הוא לא היה צריך שום דבר, לא תמה תקופת הב' 1 שמאפשרת לו בכלל לפנות לא' 5, או לא תמה הא' 5 שמאפשרת לו תושבות קבע. לא יכול להיות ששלושת החודשים האלה לא יכללו.

לא, חשוב לי להדגיש שבסופו של דבר אנחנו מתרשמים מהזוגיות, מתרשמים מהתיק.

זה הכול ברור לי, אבל יש פה - - -

זאת אומרת שאם אתה מדבר על שלושת החודשים האלה לצורך העניין, אנחנו לא נגיד לו בוא נאריך לך בעוד שלושה חודשים.

בסדר, רק את העניין הזה אני רוצה לוודא, שהאמירה הזאת לא נאמרת. בסדר גמור.

האמירה הזו לא נאמרת, ואני חייבת להדגיש שאנחנו כבר למודי ניסיון מכל מצבי החירום לצערנו במדינה. נושא שלישי.

חיפה והצפון, מה אנחנו עושים?

לגבי חיפה, כמו שאתם יודעים, הלשכה יצאה מכלל שימוש בעקבות טיל שנפל בקריית הממשלה. מה שעשינו, אנחנו חילקנו את העובדים ללשכות הסמוכות, ואנחנו עומלים בתקופה הקרובה למצוא איזשהו מקום שהוא זמני כרגע עד למקום קבע. לגבי האשרות, אני אומר שכרגע מקבלים חלק מהאנשים שהיו להם תורים, מקבלים אותם בלשכת קריות, בלשכת יוקנעם, בלשכת עכו.

מכיוון שקיבלנו פה מידע מהשטח, אני רוצה שבעניין הזה נהיה מסודרים עם האנשים.

אנחנו מסודרים, יש עובדים שמתקשרים לאנשים, אומרים להם לאן להגיע, מסבירים להם.

מכיוון שמחלקת אשרות זה לא כמו שירותים אחרים שיכולים - - -

נכון, שיכולים לבצע בכל הארץ, מחלקת אשרות זה לפי מקום מגורים.

בדיוק. אני רוצה לקבל פה אמירה ברורה שהתושבים שהיו צריכים לקבל שירות במחלקת האשרות בחיפה ובמזרח ירושלים יוכלו לקבל בלשכות אחרות.

אני רוצה רגע להסביר. העובדים של מחלקת אשרות חיפה מפוזרים בלשכות השונות. אותם עובדים מתקשרים באופן יזום ללקוחות ומזמינים אותם ספציפית ללשכות שהם נמצאים בה. זה לא אומר שעכשיו אם יש אזרח שהוא תושב חיפה, הוא סתם מגיע ללשכה אחרת, לא, אבל אנחנו מזמנים אותם באופן יזום ללקוחות שנמצאים בלשכות.

ואם הם יפנו למוקד שלכם ויאמרו, אנחנו טופלנו בחיפה, אבל עכשיו אי אפשר להגיע, תאמרו לנו לאן להגיע, יאמרו להם.

אנחנו יודעים לעשות את זה. דרך אגב, עשינו את זה כל מלחמת חרבות ברזל עם תושבי הצפון. לגבי מזרח ירושלים, הלשכה, אין איתה שום בעיה, זאת אומרת, היא לא נסגרה, היא פועלת. היה רק את היום שחזרנו לפעילות, היה משהו ספציפי, אבל היא פועלת ואין איזושהי בעיה.

בסדר גמור.

אישור, אפשרות להוציא?

אני רוצה להסביר רגע על האישור. אנחנו עשינו את ההערכות הגורפות באמת כדי למנוע את העומס על הלשכות וגם להקל על האנשים. זאת אומרת, אנחנו כבר מתקופת הקורונה עושים את ההערכות האלה. כל משרדי הממשלה, כל הלקח, שאנחנו מקושרים איתם, רואים ויודעים שיש הערכה במערכת והכול מתוקשר במערכות. לגבי אותם זרים שנמצאים פה, אין להם מה לחשוש, הם לא ברי אכיפה. כל מוסדות האכיפה מבחינתנו מעודכנים דרך המערכות שלנו שהאשרות האלה תקפות, וגם הוצאנו פרסום שהוא פרסום לציבור הרחב גם באתר שלנו שיש הארכות גורפות עד 30 בספטמבר. אנחנו למודֵי ניסיון, עשינו את זה בעבר. ולכן אני אומרת שאין צורך להגיע ללשכות. אנחנו רוצים לטפל במי שלא היה ולצערנו נדחה התור שלו.

רק חשוב לי להגיד גם שיש איזושהי אפליקציה לזרים שאנחנו כבר בימים האלה ניסינו לבדוק איך אנחנו יכולים להתחבר מבחינת האשרות ואז כל אחד יוכל לבדוק את המצב שלו באופן יזום וגם להציג את זה. זה משהו שנמצא בפיתוח, אין לי כרגע איזושהי בשורה להביא, אבל זה משהו שאנחנו פנינו כי אנחנו מבינים שאותם זרים, יש להם את החשש הזה שהם לא נמצאים עם משהו ביד כדי להציג.

זה דבר שאנחנו נבקש עליו מעקב, בסדר? אנחנו נבקש להבין איפה זה עומד.

בסדר גמור.

אני רוצה את משרד הרווחה ואז נפנה ללובי המיליון וגם שחר תציג פה. משרד הרווחה, בבקשה.

אז בהתייחס לשאלות שהועברו אלינו, קודם כול, אני חייבת לציין שאין לנו נתונים כמה עולים חדשים מבין סך האזרחים הוותיקים שנפגעו. מספר האזרחים הוותיקים שפונו מהבתים עקב פגיעה עומד על 1,402 אזרחים ותיקים. רק 81 אזרחים ותיקים פונו לתוך בתי אבות, השאר פונו לבתי מלון יחד עם כל אזרח בכל גיל שהוא.

וחשוב לי לציין שמתוך 81 האזרחים הוותיקים שפונו לבתי אבות, רק 31 הם זה בגלל שהייתה פגיעה בבית. האחרים הם האנשים שפחדו, חסרי עורף משפחתי, ללא מיגון תואם. אזרחים ותיקים שנהרגו, נרצחו, עומד על תשעה. ולכן השאלה השנייה ששאלתם, אזרחים ותיקים שביתם נפגע ופונו לבתי מלון זכאים לשכר דירה, לפיצוי, כמו כל אזרח אחר. אין שום הגדרה שאומרת שאזרח ותיק שביתו נפגע חייב ללכת לבית אבות, זו בחירה שלו.

בתקשורת היו כתבות על זה.

אז אמרו בתקשורת, אני מחזיקה את הנתונים.

לא, ברור, בסדר גמור.

אני מחזיקה את הנתונים הנכונים. כל אזרח ותיק, מגיעות עובדות סוציאליות מאגפי הרווחה הרלוונטיים וגם הפיקוח במחוזות שלנו ופוגשים את האזרחים הוותיקים, והם יכולים לבחור מה הם רוצים לעשות, יש להם זכות בחירה.

בסדר גמור. א', גם לכם אנחנו מודים. בלי קשר לוועדה הזו, אנחנו העלינו בוועדות אחרות, אנחנו מאוד מאוד מוטרדים מהיעדר תוכנית פינוי ממשלתית כוללת לקשישים עריריים ולאנשים עם בעיות ניידות קשות והמלווים שלהם. וזה דבר שאני יחד עם עוד קבוצה של חברי וחברות כנסת נכבדים שעוסקים בנושא הזה נמשיך לעסוק בזה. זה לא עניינה של הוועדה הזו, זה כמובן משליך גם על ציבור העולים שיש בו איזושהי קבוצה שדווקא העורף המשפחתי שלה לפעמים הוא יותר מצומצם ממשפחות ותיקות. בסדר גמור, תודה.

אני רוצה לפנות ללובי המיליון, נציג לשכת עורכי הדין, ולשחר שמייצגת כאן את הארגונים שמלווים מהגרי עבודה ומבקשי מקלט. נתחיל רגע עם לובי המיליון, נעבור ללשכה.

תודה. אליס יפימוב, מנהלת תחום קליטת עלייה, לובי המיליון. אני לא אחזור על כל הדברים שנאמרו על הנגשה שפתית ודברים כאלה, כן אני אגיד שלמרות שיש את הנציגים בבתי מלון, אנחנו כן רואים שיש בלבול בין המידע שיש לנציגים, נגיד של משרד העלייה והקליטה, שולחים את העולים לנציגים של הרווחה ויש איזשהו מעגל כזה שלא נגמר. אולי צריך איזשהו כלי מתכלל, אני לא יודעת, משהו שיהיה כל המידע של כל המשרדים ביחד.

רציתי להגיד גם להגיד, יש את העניין שאם השוכר מגיש בקשה לתביעה וגם בעל הדירה מגיש, הרבה פעמים אי אפשר להגיש על אותה הדירה פעמיים, ואז מי שבעל דירה, והציוד שלי בדירה הוא שלי, יהיה שם איזשהו גם - - -

שזה בניגוד למה ששמענו מרשות המסים.

לגבי התרגום של הטפסים, באמת אין תרגום לטפסים שממלאים, אבל אם אין תרגום של הטפסים, צריך להביא איזושהי הארכה, כי הרבה אנשים לא הגישו את זה בזמן של השבועיים, אלא אחרי, ואז אמרו להם, אבל הייתם צריכים לעשות את זה בשבועיים הראשונים מאז הפגיעה. קרו מקרים בבת ים.

עוד דבר מאוד חשוב הוא הנחה בתחבורה ציבורית. פרסמו היום שכל מי שנפגע, יש לו הנחה בתחבורה הציבורית. זה לא חל על אנשים שאין להם עדיין מעמד עולה. כלומר, אנשים שנמצאים בתהליך לא מקבלים את זה, הם כן צריכים לנסוע לעבודה שלהם, כי רוב האנשים, נגיד מבת ים פונו לתל אביב, העבודות שלהם עדיין שם, איך כן מכניסים אותם למעגל הזה של מקבלי תחבורה ציבורית בחינם?

אנשים שלא הסדירו מעמד עולה, בסדר.

וזהו, וכל העניין הזה שאתה אמרת, העניין של הקשישים שצריכים טיפול רפואי עדיין במקומות שהם גרו בהם, חייב איכשהו להבין איך הם חוזרים למעגלים של איפה שהם גרו. ודבר אחרון, באמת לקבל מידע כמה הפיצוי הוא כגובה השכירות, כלומר, הפיצוי של הדמי שכירות, או שזה איזשהו סכום קבוע.

לא, זה הובהר, זה על פי החוזה שהיה. אנחנו גם קראנו להוסיף איזשהו פקטור.

על פי החוזה ותוך התחשבות במצב השוק ומצאי הדירות.

ברור. לא, היה פה בלבול עם ה-4,000, ה-4,000 זה משהו אחר לגמרי. הדבר המרכזי שאני אבקש מרשות המסים לבדוק זה באמת הסיפור הזה של האפשרות להגיש תביעה כפולה של בעל הנכס.

לא נתקלתי בטענות.

בסדר, אבל אם הלובי העלה את זה.

אם יש לך מקרה ספציפי, אני אשמח שתעבירי לי, שאני אבדוק אותו.

בסדר. אנחנו שנייה נעבור לאלכס ואז לשחר. אלכס נמצא איתנו בזום, נציג לשכת עורכי הדין, יושב ראש ועדת עלייה. אלכס, בבקשה.

שלום, חברים. יו"ר ועדת עלייה, כן, ואני עכשיו בדיוק מתכלל את הפרויקט של הסיוע לעולים שהתחלנו בלשכת עורכי הדין, עכשיו הוא מורחב לכלל האוכלוסייה. אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם כמה עיריות. יש לנו שיתוף פעולה פורה ממש, מצוין, עם עיריית בת ים, שכבר הוכיח את עצמו, אנחנו טיפלנו ביותר מ-60 פניות. יש הרבה מאוד קשיים וסוגיות שעולות, רוב הסוגיות הן בעניינים מול מס רכוש ומול היחס בין שוכר למשכיר, כי יש שם הרבה מאוד עניינים. כמו שאליס אמרה, זה העניין של הגשת שתי תביעות במקביל שכן מתאפשר, אבל אז לא ברור איך תהיה החלוקה של הפיצוי כיוון שיש את התקרות, ומבחינת מס רכוש, ניתן לקבל רק פעם אחת עד התקרה שנקבעה. וכמובן יש פה ניגוד עניינים בין המשכיר לשוכר והם לא רוצים לשתף פעולה ביניהם.

אני גם אגע במקרה ספציפי מאוד מורכב וקשה, שזו המשפחה של הזרים מאוקראינה שנהרגה כל כולה ודיברו על זה המון. אני כרגע קיבלתי את הפנייה הזאת על מנת לטפל בנושא, בינתיים בעניין של הגשת פנייה למס רכוש. מס רכוש לא יודע להתמודד עם זה, זה עניין מאוד מאוד חריג, אין לי נגיד ייפוי כוח וכולי. ובמקרים רבים אחרים, כשמדובר בנציגים דיפלומטיים ואזרחים זרים אחרים, אנחנו כן הצלחנו לטפל ולהעביר את הפניות באמצעות תעודות זהות. אבל פה במקרה הזה המשפחה כל כולה נהרגה. שלחתי פנייה חריגה, אני אשמח עם חיה לוי אחר כך תקדיש לי את הזמן ונטפל בזה, כי שוב, מדובר פה בעניינים טרגיים וחריגים ביותר שהם כתוצאה מהמלחמה, חייב לתת לזה מענה.

שוב, יש גם קושי של הגשת פניות של זרים. יש זרים שעדיין לא הגישו את הפנייה, אתם דורשים שהפנייה תוגש תוך 14 יום. אנשים נמצאים בסטרס, אין להם את ההבנה, מדובר באוכלוסיות מוחלשות, אלה עולים חדשים ואזרחים זרים, כן צריך לתת להם את הארכה ולהעביר אותם דרך איזה מסלול חריג. יש גם נושאים נוספים שהם קשורים לבירוקרטיה ואי הבנה, זה עניין של אותה טופסיאדה שעדיין לא מתורגמת לשפה הרוסית.

קודם כול, אני חייב גם להודות לכם על כך שתרגמתם באמת אתמול את כל החומר, את ההסבר, לשפה הרוסית, שזה מצוין. ואתם צריכים להנגיש את השירותים שלכם עוד ולהדק את שיתוף הפעולה עם גורמים נוספים, כולל גם איתנו, עם לשכת עורכי הדין. אגב, עשית את לדעתי וגם אמיר דהן, המנהל של קרן הפיצוי, עשיתם לנו וובינר, אבל עדיין יש מלא שאלות שנותרו ללא מענה. חייב להדק את שיתוף הפעולה על מנת שנקבל אנחנו את התשובות ונמשיך לספק את העזרה לאותם עולים, גם בבת ים וגם בערים אחרות. משרד הקליטה עכשיו מתחיל איתנו בשיתוף פעולה על מנת שניתן את ההכוונה ואת העזרה, ייעוץ משפטי לעולים. כל השירות הזה הוא פרו בונו במסגרת הלשכה.

הנושא של השכירויות, ממש חייב בנושא הזה קצת להרחיב. יש את ניגוד העניינים, יש את הקושי בין השוכר למשכיר. המשכירים הם תלויים בשוכר כיוון שזה המסלול, זה המתווה של מס רכוש, שהפיצוי שלהם מגיע דרך השוכר, והשוכר מחויב להמשיך ולקיים את הסכם השכירות. ויש שם כל מיני קשיים משפטיים, כיוון שלמשל אם הוא נמצא באיזה מצב של סיכון כפול, שהוא יצטרך לשלם את השכירות הקודמת למשכיר בגין הדירה שבינתיים לא ראויה למגורים ושוכר דירה חדשה, ובינתיים לא קיבל את הפיצוי ממס רכוש, למעשה אתם כופים עליו שהוא ימשיך לשלם את השכירות.

ופה אנחנו מנסים לפתור את העניין מול המשכירים, בדרך כלל אנחנו מצליחים, אני מסביר להם שזה למעשה האינטרס שלהם, אבל פה אני חושב שגם מס רכוש צריך להיכנס להסברה, כי יש הרבה מאוד משכירים שלא מבינים שהשוכר בכל רגע נתון יכול פשוט להשתחרר מההסכם מכוח חוק השכירות והשאילה כיוון שהדירה לא ראויה למגורים. בסוף ניתן להגיע פה להסדרים, ברוב המקרים הגענו להסדרים, אבל הנה, אני ניהלתי - - -

אלכס, אני רוצה לבקש ממך, אם אפשר לשלוח לוועדה את הנקודות האלה גם בכתב כדי שאנחנו נסייע לכם במעקב, בסדר?

אוקיי. ודבר אחרון, רק לציין, בנושא של רשות האוכלוסין וההגירה. נשמח לקבל, יש פה עוד כמה עורכי דין שמתעסקים בתחום הזה, בנושא של האינטר ויזות, כי ניתנה הארכה בנושא של האשרות, אבל לא ניתנה הארכה לצערנו בנושא של אינטר ויזות, ואז כל מי שנמצא בחו"ל, היה בחו"ל בתחילת המלחמה, כל הזרים, והאשרה שלהם נגמרה, האינטר ויזה שלהם לא הוארכה והם מופנים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה לפנות לקונסוליות. מן הסתם זה מכביד ומטרטר וגם מעמיס על הקונסוליות. אני חושב שמן הראוי יהיה אם יבחנו את האפשרות גם לתת להם הערכה גורפת לוויזה.

התייחסות קצרה לאינטר ויזה?

כעיקרון, כל מי שנמצא בחו"ל, ההארכה לא בוצעה לו, זה אמור להיות ברור. כעיקרון, אם יש פה אזרח ישראלי, הוא יכול להזמין פה בארץ, אם לא, לפנות לקונסוליה, אבל אנחנו נשקול את מה שהוא ביקש.

נעלה את זה בישיבת המעקב. אלכס, יישר כוח גדול לך, לוועדה, ולכל הלשכה, על ההתגייסות. ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי הדברים. סוגיית המשכיר והשוכר היא לא פתורה, אני אומר לחבריי ברשות המסים, וצריך לשבת פה על המדוכה.

שחר שמייצגת כאן את ארגוני מבקשי המקלט ומהגרי העבודה ביקשה להעלות כאן איזושהי זווית, אני אישרתי את זה. אני חושב שאי אפשר שגם בזמן חירום מדינת ישראל תתייחס לתושבים האלה כאנשים שקופים, זה לצערי מה שקורה, ולצערי, ועדות הכנסת שאמורות לטפל בעניין לא עוסקות בו.

תודה. עו"ד שחר מנדיל, אני מקדמת את המדיניות של פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל. אני יודעת שהוועדה, כמו שחבר הכנסת קריב אמר, עוסקת בעולים חדשים, אבל האוכלוסייה שאני מייצגת, פליטים ומבקשי מקלט, היא אוכלוסייה שהרבה פעמים צריך להנכיח אותה, לאו דווקא מחוסר רצון של משרדים לעזור, אלא באמת כי מחוסר היכרות וידיעה לגבי האוכלוסייה הזאת הם נופלים בין הכיסאות.

אני אגיד שרובם לא מחזיקים בכלל במספרים מזהים, יש להם אשרות. רוב מבקשי המקלט מאפריקה עם אשרה שנקראת 2(א)(5), ופליטי אוקראינה, רובם עדיין מחזיקים באשרת ב' 2, אשרת תייר שלהם, והאשרות האלה לא כל כך מוכרות במשרדי הממשלה השונים, וכפועל יוצא, כל השירותים או ההטבות או החובות של המדינה כלפי כל שאר האזרחים והתושבים שלה לא ניתנים באופן אוטומטי, כי רוב המערכות המקוונות גם מקושרות לתעודת זהות ואין להם תעודת זהות.

מה שאנחנו עושים, ארגוני הסיוע, פונים באופן אקטיבי למשרדי הממשלה השונים, ואני יכולה גם לציין פה לחיוב ממש את משרד הרווחה שפנינו אליו ובאמת מאוד עוזר לנו, אבל אף סיוע לא ניתן באופן ישיר. זאת אומרת, הפונה מגיע אלינו לארגונים, אנחנו פונים למשרדי הממשלה השונים לפי העניין, ומשרדי הממשלה פונים למי שצריך כדי לטפל בזה. אני יכולה להגיד שהרבה משפחות של מבקשי מקלט, למשל מבני ברק, כלל לא פונו. ועוד פעם, זה לא נובע מחוסר רצון לעזור, אלא הפקידים למטה שמתמודדים וצריכים לתת את המענה לא מכירים את האשרה ובכלל לא את המונח הזה של מבקשי מקלט.

כן חשוב לי להגיד, גם בקשר לרשות האוכלוסין, שבאמת הארכתם הרבה מאוד סוגים של ויזות ואשרות. אשרת 2(א)(5) לא הוארכה באופן אוטומטי, וזאת האשרה של רוב מבקשי המקלט. משהו שחשוב לי שיקרה, חבל לי שחבר הכנסת בליאק יצא, כי הוא גם דיבר למשל על הפיצוי שיינתן לעובדים ושני המתווים, אנחנו הגשנו הערות ציבור להצעות האלה, קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח, כדי לוודא שהאוכלוסייה הזאת לא נופלת גם במתווים האלה בין הכיסאות.

הדבר הכי חשוב שאני רוצה לעשות פה זה קודם כול להכיר לכם כמשרדי ממשלה ומי שמטפל את האוכלוסייה הזאת, תדעו שיש גם מבקשי מקלט ופליטים שבטח במצבי חירום נשארים בחוץ. זאת אומרת, יש לנו משפחה שעוד לילה אחד שמשרד הרווחה לא היה מתערב, ותודה רבה על העזרה, והם היו נשארים לגור ברחוב או הולכים לישון בתחנה מרכזית, בדיזינגוף סנטר, כי אין להם אפילו איפה להיות, כי הם לא פונו, והבית שלהם נפגע מפגיעה של טיל. כן חשוב לי פשוט שתכירו, שתדעו שיש גם אוכלוסייה כזאת, לא מאוד קטנה, אבל גם לא מאוד גדולה, שכן זקוקה לסיוע. ובכל המתווים שקורים, הן במשרד הרווחה, הן המתווים של משרד האוצר, להתייחס אליהם, לדעת לתת להם גם את המענה, ובטח ברשות האוכלוסין, ששם מכירים את זה.

תודה, שחר. אנחנו פשוט צריכים לסיים תוך שתיים וחצי דקות. אני מבקש לקבל מכם מסמך כתוב ומסודר, גם עם הערכות מספריות. אני רוצה לדעת כמה פניות הגיעו אליכם וכולי. אין ספק שצריך לראות שיש כאן מענה. אני אציב את העניין הזה בדיון המעקב ונבקש מהמשרדים להבין מה קורה עם תכולה למשל של בית של משפחה של מבקשי מקלט, נמצאים פה על אשרה.

סליחה ששכחתי, רשות המסים פרסמה את זה, ואתם אחד מהגופים היחידים שממש לקחו את זה בחשבון ואפשרו להגיש בקשה עם מספר אשרה.

בסדר, אני אומר עוד פעם, נציב את זה בדיון המעקב, בסדר? ואני בטוח שיש פה גם הרבה מקומות שטיפלו טוב.

חברותיי, מכובדיי כולם, תודה, א', על ההגעה לכאן וגם על הנתונים. אני לא אחזור על כל הנקודות, אנחנו נוציא אותן בצורה מסודרת כדרכה של מנהלת הוועדה. אנחנו נקיים כאן להערכתי תוך כשבועיים דיון מעקב.

אני כן אומר שלפחות מהנתונים המספריים שהוזכרו כאן בחתכים שונים די ברור שציבור העולים לצערנו מיוצג באופן די משמעותי באוכלוסייה שנפגעה פגיעה ישירה. להערכתי, זה יגיע קרוב ל-20% כשכל המספרים יתבררו. יש כאן אתגרים גדולים, גם, או בדגש על כל הנושא של הסדרת השכירות, היחסים בין שוכר למשכיר, הצורך של המדינה ללוות את המפגש הלא פשוט הזה למול רשות המסים.

אני חוזר על הקריאה שלי להאריך את התקופה במלונות למי שביתו נפגע ברמה של הצהוב ושל האדום, לא לעשות את זה במקטעים של שבועיים. ישנן עוד הרבה סוגיות שהזכרנו. בעיניי, אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא לראות איך דברים שנעשו טוב ופותחו תוך כדי 12 ימי המבצע הופכים להיות חלק מהשגרה שלנו. למשל בהקשר של פיקוד העורף וההודעות בשפות וכל הנושא הזה של פורטל החירום, אנחנו נמשיך לעקוב. אנחנו לצערי מייסדים פה מעין, הייתי אומר, מסלול דיונים בוועדה סביב מוכנות לחירום בהקשר של ציבור העולים.


אנחנו לא נכנסנו לעומק לנושא של המוקדים העירוניים. אני אומר לאליסה, אנחנו נטפל בזה בפעם הבאה. זו גם נקודה חשובה שצריך לראות ואני אבקש גם התייחסות שלכם לנושא הזה. תודה לכולם והלוואי והדיונים ישארו רק תיאורטיים בעתיד.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.