פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
ועדת העבודה והרווחה
01/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 431
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (01 ביולי 2025), שעה 9:30

1. הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2025 (מ/1870)

2. הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון - הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג-2022 (פ/43/25), של חה"כ מיכל מרים וולדיגר, חה"כ אוהד טל

חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – מ"מ היו"ר
דבי ביטון

ראובן פינסקי - מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי

יואב ארבל - יועץ משפטי, רשות השירות הלאומי אזרחי

דניאל וידלנסקי - יועץ שרת ההתיישבות, משרד ההתיישבות

ענב חליוה - לשכה משפטית, משרד העבודה

נטלי מור - משנה למנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דרור גרנית - המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי, משרד המשפטים

בתיה ליידנר - ס' ראש אגף ברה"נ, ממונה מערך השיקום, משרד הבריאות

עטרה אפל - מנכ"לית עמותת 'בת עמי'

נעמה מיכאלי - ראש תחום צעירים עם מגבלה, עמותת 'בת עמי'

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

סמדר לביא, חבר תרגומים




רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2025

הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון - הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג-2022, פ/43/25

בוקר טוב לכולם, היום ה' בתמוז התשפ"ה, יום שלישי, ה-1.7.2025, שעה 9:36 דקות והנושא שלנו זה הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מספר 7), התשפ"ה-2025, מספר מ/1870.

אני רוצה לפתוח בצער המשפחה שאיבדה אתמול את בנה ולהגיד גם תודה לשרה ולכל מי שעמל על התקנות. רואים שהחזיקו את התקנות וכתבו כמו שצריך, יש לנו כמה הערות, נשמע אותן במהלך הדיון.

וכדי להתקדם כי אנחנו רוצים להתקדם, אני מבינה שאנחנו בסד זמנים מאוד דחוק, אני אשמח שנציג את החוק ואז נתחיל את הדיון, נקרא ומי שירצה לומר משהו, זה הזמן.

בוקר טוב. קודם כל לא בכל יום יש לנו יושבת בראש הוועדה.

גילוי נאות, הייתי יושבת ראש 'בת עמי'.

ותודה רבה גם על זה שאת מנהלת את הדיון וגם בכלל על שנים של עשייה למען השירות הלאומי ועל השותפות.

בכמה מילים, החוק הזה חוקק ב-2017. אני נכנסתי לתפקיד ב-2018 ובמעלה הדרך ראינו דברים שדורשים תיקון, בין אם זה דברים טכניים ובין אם זה דברים מהותיים וגם דברים שעם הזמן התחדדו לנו שצריך להיכנס שם עם שירות לאומי עם כלים נוספים יחד עם התקדמות גם של זירות אחרות.

בהקשר הזה גם המספרים של השירות הלאומי עלו במהלך השנים. כל פעם בדצמבר אנחנו עושים חתך, השנה עברנו את ה-20,000 מתנדבים בשירות הלאומי, הגידול המשמעותי ביותר היה בחברה הערבית ובחברה החרדית, וזה משמח מאוד. הכלים שאנחנו מביאים כאן היום אמורים לתת מענה מיטבי. לא קפצנו כבר ב-2017 להביא תיקון לחוק 2017, היה לנו חשוב לעבור תקופה מסוימת ולהביא את הדברים.

עיקר הדברים שנמצאים כאן זה, אחת, אפשרות לשרת במקומות משמעותיים נוספים ובתחומים משמעותיים נוספים, זה יהיה דבר אחד שנציג, התוספת שאת יזמת כהצעת חוק פרטית ונכנסה גם אצלנו, לאפשר גם למתמודדי נפש לשרת עד גיל 27, נושאים של הכשרות ונושאים של תיקונים לסעיף של הקול הקורא. אני מבקש, ברשותך, מיואב ארבל, היועץ המשפטי של הרשות להציג את המהות של החוק.

כמו שאמר המנכ"ל, אנחנו באים עם חוק שהכותרת שלו תיקוני חקיקה, מספר תיקוני חקיקה שצפו ועלו עם השנים, אני קורא לזה סוג של מועד ב'. ב-2017 הוצאנו חוק, ישבנו פה בוועדה נראה לי מעל 20 ישיבות, העמקנו בהכול, בסופו של דבר היישום של החוק בשטח מעלה אלינו מספר סוגיות שנמצאות פה בתוך הצעת החוק.

אני לא רוצה להרחיב עכשיו, אני חושב שבכל סוגיה וסוגיה נסביר את הרציונל, מאיפה היא באה ומה בדיוק אנחנו רוצים.

בסדר גמור. אחרי שעשינו גילוי נאות, אני מאוד מאוד מאוד, אפשר להוסיף עוד כמה 'מאודים', מעריכה את השירות האזרחי לאומי, אני חושבת שהוא תורם המון למדינת ישראל, הוא תורם גם כמובן לאותן מסגרות ובאותם מקומות שנמצאים בני ובנות השירות הלאומי. אנחנו יודעים שאנחנו חסרים בכוח אדם באותם מקומות שעושים שירות לאומי ותמיד זה מוסיף ונותן לקהילה ונותן לחברה ונותן למדינת ישראל. זה מהפן האחד.

מהפן השני זה גם נותן ותורם המון למשרתים עצמם, כגשר לחיים, כתפיסת חיים של נתינה והתנדבות ולכן בעיניי זה חשוב מאוד. אני מודה לכם, לרשות ולכל הגופים המוכרים וגופים המפעילים וכמובן לבני ובנות השירות הלאומי, לרכזות ולכל מי שפועל בתוך הספינה המדהימה הזאת.

אני עברתי על התיקונים, אני חושבת שהם חשובים ביותר והם בהחלט רק ישפרו את השירות. אז בהחלט תודה.

חברת הכנסת דבי ביטון, את רוצה לומר כמה מילים לפני שאנחנו צוללים לתוך החוק?

כן. כמובן נפתח בתזכורת כואבת ל-50 חטופים שליבנו איתם ומצפים בעזרת ה' כמה שיותר מהר לראות אותם בבית, ליבנו עם כל משפחות החללים שאיבדנו לא מעט, ומי ייתן והמלחמה הקשה הזו תסתיים וקצת כוחות לבני עמנו.

והחלמה לפצועים. היום אנחנו הולכים לאירוע ביחד.

אני מודה לך באמת על הדיון החשוב הזה, אני חושבת שזה דיון שמתבקש, יש בו ערכים, יש בו הזדמנות לשוויון, אני חושבת שבטח בימים האקוטיים האלה שאנחנו דנים בחוק הגיוס יש משמעות מאוד גדולה לאנשים המשרתים בשירות לאומי, כי זה עוד נדבך שנותן סיוע בלא מעט מקומות.

כשאני הייתי אחות, זה היה לפני הרבה שנים, היו המון בנות שירות וזה היה מחמם את הלב, האהבה שלהם לחולים. הם היו יד ימיני כאחות וראינו בהם חלק מאיתנו, את אפילו לא ידעת להבחין מי אחות ומי בת שירות מרוב שהן היו נחושות. לימים מרביתן הלכו ללמוד סיעוד, זאת אומרת שברור שאתה גם בונה להם קריירה עתידית וזה צ'אנס נהדר להשתלב אחר כך.

גם הכנסנו את זה בתוך החוק.

זה מעולה, בסוף אתה מספק שני דברים, אחת, הם עושים את השירות הנכון, ושתיים, הם ייצאו לעתיד שיבטיח להם גם פרנסה כי בסוף יש גם כאלה שהולכים, זה יכול להסתיים בנישואים וילדים, סבבה, זה מבורך, אבל אני בטוחה שהיום גם הנשים וגם הגברים נמצאים במקום אחר, שיהיה להם יותר כדי להעלות את רמת החיים ואני מברכת על זה.

זה בהחלט חשוב ואין ספק שאנחנו בעד ובטח ובטח למוכרי נפש, שאני חושבת שזו מתנה נהדרת, היא מרפאה. לא כל תרופה מרפאה, יש פה ריפוי אנושי גם של חברה בריאה וגם חברה נוספת שמצטרפת, זה ממש ממש מחמם את הלב. תודה לך.

תודה רבה, דבי, כל מילה. נתחיל.

רק נזכיר כמה דברים לגבי החוק הכללי. החוק קורא לשירות לאומי והתנדבות קהילתית, זה נקרא שירות מטעם המדינה, שנעשה בהתנדבות לפי הוראות חוק זה, והתנאים לשירות הם שאדם הוא או אזרח ישראלי או תושב בעל רישיון ישיבת קבע ושפטור מחובת שירות סדיר או שהצבא אישר שהוא לא נקרא לשירות סדיר ולא צפוי לשרת, זה כמובן לפי בקשתו, ויש פה מגבלות גיל. נעסוק בחלק מהדברים כאן, ואני מזכירה את זה כדי להזכיר שאנחנו מתחיל במי שפטור משירות.

או לא נקרא.

זאת אומרת הוא לא אמור להיות מיועד לשירות.
הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מספר 7), התשפ"ה-2025

תיקון סעיף 2
1.
בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 –



(1) אחרי ההגדרה "חוק תקציב שנתי" יבוא:

(1) הסוכנות היהודית לארץ ישראל;



(2) ההסתדרות הציונית העולמית;



(3) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;



(4) קרן קיימת לישראל;";



זה תיקון אחד שמוסיף לנו את המוסדות הלאומיים שלאחר מכן יציעו לאפשר שהם יהיו גופים מפעילים לעניין השירות האזרחי. אתם רוצים להסביר למה זה נדרש?

בחוק הראשי היה אפשר לעשות שירות או בגוף ציבורי או בעמותה או בגוף שהוא ללא כוונת רווח. המוסדות הלאומיים הם לא זה ולא זה ולא זה, זה סתם לאקונה שהם לא נכנסו בשום מקום, לכן אנחנו מבקשים שיהיה אפשר לשרת גם במקומות האלה.

הם אגב נשארים כמוסדות פרטיים. החוק מחלק לציבורי ופרטי, הם נשארים במסלול השני.

(2) בהגדרה "רשות ציבורית" בסופה יבוא:



"(7) תאגיד שהוקם בחוק ושפעילותו באחד מן התחומים המנויים בסעיף 65(א)(1);".



כמו שהזכרתם עכשיו, שיש מסלול ציבורי ומסלול שאינו ציבורי, פה אנחנו מדברים על מי שייכנס למסלול הציבורי.

רק נגיד לצורך הפרוטוקול שאחד ההבדלים זה שברשות הציבורית אין הגבלה של תחומים, יכולים לעשות שירות לאומי בכל התחומים שהרשות צריכה, בעוד שברשות הפרטית יש הגבלה של תחומים שאותם אפשר לעשות ותחומים אחרים שהם רשימה סגורה, כלומר מה שאפשר לעשות אפשר ומה שלא נמצא בתוך הרשימה אי אפשר לעשות.

רק להעיר שלגבי התיקון הספציפי הזה, אמנם אנחנו מכניסים אותם במסלול של הרשויות הציבוריות, אבל עם תנאי שאומר רק בתחומים שקבועים בחוק, שהתאגיד עוסק בתחומים האלה שמנויים בחוק.

אז אמרנו שפעילותו באחד מן התחומים המנויים בסעיף 65(א)(1), אבל סעיף 65(א)(1) כולל כמה הוראות. ב-65(א)(1) יש לנו מצד אחד גוף מפעיל שחלק משמעותי מפעילותו באחד מהעיסוקים המפורטים ב-(א) או (ב) שאחד מהם, מוצע לתקן את זה, נראה בהמשך, שירות ישיר או טיפול ישיר לאוכלוסייה בישראל בתחומים של חינוך, בריאות, רווחה וקליטת עלייה,

(ב) מדבר על עיסוק בשיפור איכות החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל. יש פה תוספות, אני לא קוראת את זה במדויק, אבל בתחומים תרבות, הגנת סביבה וטיפול בבעלי חיים, בטיחות בדרכים, ביטחון פנים. עכשיו מוצע להוסיף פה עוד שני תחומים, שזה חקלאות וגם טכנולוגיה בתנאים מסוימים.

נגיע לזה בסעיפים הבאים.

זאת אומרת אנחנו מאוד מאוד מרחיבים. אם יש לנו תאגידים שהוקמו בחוק, דבר ראשון אשמח לדעת באיזה תאגידים חשבתם, והאם זה שאנחנו מפנים לכל סעיף 65(א)(1) שכולל גם עיסוק בכללי, בשיפור הבטיחות או גם בנושא נגיד של חקלאות, אנחנו מכניסים גורמים שעוסקים בחקלאות או קביעת מכסות לייצור חקלאי. כמובן זה נעשה לשיפור איכות החיים בישראל, אבל השאלה אם התכוונתם לגופים כאלה, כמו מועצות שונות בענייני חקלאות וכל מיני תאגידים.

ברשותך אני אענה ברמת המדיניות ואז יתייחסו משפטית. ברמת המדיניות יש כמה רמות זיקה של מה נחשב ציבורי במדינת ישראל. משרד ממשלתי, יש חברות ממשלתיות, יש תאגידים שהוקמו על פי חוק, קצת יותר בכירים מחברות ממשלתיות, ובקצה אצלנו ביום גם ועד מקומי, הוא נחשב גוף ציבורי כי הוא ועד מקומי.

רשות הטבע והגנים, שהממשלה אמרה שעדיף שיהיה תאגיד על פי חוק, שינהל 30% מקרקעות המדינה, מנהל את כל נכסי המורשת המשמעותיים, מנהל את הטבע בישראל, הוא צריך עכשיו לדייק את העיסוקים בו, אבל הוועד המקומי של היישוב שאני גר בו, אין עליו מגבלת עיסוקים, זו הייתה אנומליה מצד אחד. מצד שני יש לנו דברים מאוד משמעותיים שהיינו רוצים להכניס בתאגידים מהסוג הזה, 'יד ושם', רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ועוד תאגידים מהתחומים האלה.

היה דין ודברים ארוך בינינו לבין משרד המשפטים איך בדיוק להגדיר את זה נכון וההמלצה, ההכרעה של משרד המשפטים, הייתה הנוסח הזה, אבל בסוף אם אחד האתגרים הגדולים של השירות הלאומי לדוגמה זה גברים בחברה הערבית, שאין לנו מספיק תפקידים שמתאימים להם, הם לא יבואו להיות סייעות הוראה בבית הספר, אין כמעט מגזר שלישי בחברה הערבית וכו', ואנחנו יודעים כמה צריך את הצעירים הגברים הערבים להוציא מהמעגלים שהם נמצאים בהם, להכניס אותם למעגלים אחרים, ואם אפשר היה - - -

- - - תנועות נוער במגזר שלהם?

זה נמצא כבר.

נמצאים, הנוער העובד והלומד, תנועת הנוער הדרוזית, פר"ח, בכל הנקודות האלה אנחנו נמצאים.

תגבורים בבתי הספר?

זה נמצא, הוא אומר שהם רוצים להרחיב עוד יותר.

בשביל להרחיב, לדוגמה לעשות תחום של שימור בתוך רשות הטבע והגנים, זה גם מקצוע, זה גם תפקיד, זה גם דבר שכל כך נצרך ועוד ועוד על הדברים האלה. אז אחת, הזיקה היא הרבה יותר ציבורית, הבית הזה החליט בחוק שזה גוף ציבורי, והדבר השני זה שיש לנו הרבה מאוד תפקידים שהיינו רוצים להכניס שם פוטנציאל מאוד משמעותי ולכן אמרנו, אוקיי, תאגידים בסדר, אבל תאגידים שעוסקים בתחומים שהבית הזה אמר שהם תחומים של שירות לאומי.

פה הכנסת הכריעה מה זה שירות לאומי. חוץ ממגזר ציבורי כללי רוצים להגיד מה זה שירות ציבורי, זה חינוך, זה רווחה, זה בריאות, זה תרבות, חקלאות, ולאור האמירה הזאת אנחנו אומרים תאגידים שעוסקים בדבר הזה והם הוקמו בחוק, נכון שהם יוכלו לפעול כגוף ציבורי.

אני רוצה לשאול עדיין, הכוונה לפתוח את השורות, למצוא מקומות, זה ראוי, אבל אנחנו מדברים פה על רשות ציבורית שאפשר יהיה לעסוק בכל תחום בה.

לא בכל תחום, בתחומים שמפורטים בסעיף - - -

כן, בתוך הרשות הזאת אפשר יהיה לעסוק בכל פעילות שבה. ברגע שהתאגיד הוא תאגיד כזה שפעילותו באחד מהתחומים, אז יכול להיות שאותו אדם שמתנדב יעסוק במשהו אחר באותו תאגיד.

יש שתי מגבלות משמעותיות, אחת, הוא לא מחליף כוח אדם קיים, ושתיים, יש דברים שמבחינתנו הם בכל מקרה בחוץ, לשכות של בכירים וכו' וכו'.

שהן חלות גם על כל רשות ציבורית אחרת, גם על רשות ציבורית אתה אומר לא כללים שמנויים בחוק אבל כן יש לכם נהלים שגם רשות ציבורית היא מוגבלת בתחומים מסוימים ששם אי אפשר לעשות שירות לאומי.

גם בחוק וגם בכללים.

יש כללים שעשינו לפי החוק, ביחד עם נציבות שירות המדינה שמכניסה כל מיני כללים ותנאים גם לרשות ציבורית.

אולי אפשר לשמוע ממשרד המשפטים, הוא יכול לתאר לנו איזה תאגידים, במה מדובר, בתאגיד שהוקם בחוק?

מבחינת הקונסטרוקציה המשפטית אני אזכיר, יושבת הראש הזכירה את התחומים, אבל אני רוצה להזכיר שעד 2017 היו רק תחומים ובחקיקה ב-2017 שכללנו את המודל והפכנו את התחומים למסננת אחת מתוך שלוש. אז יש מסננת שקודמת לכך, שזה מסננת העיסוק, זה אותו טיפול שירות ישיר או טובין ציבוריים, זה המשגה רחבה, אבל המושג זה טובין ציבוריים, ואחרי זה יש את התחומים ואחרי זה יש מסננת שלישית, שאינה מצויה בחקיקה הראשית אלא בחקיקת משנה, בתקנות, שפורטת בכל אחד מהתחומים פעילויות ספציפיות שניתן לבצע בשירות בכל תחום. פה, כאשר אנחנו מוסיפים את הרשות הציבורית, אנחנו מכפיפים אותה רק לתחומים.

המסננת השלישית לא חלה על הרשות הציבורית למעשה.

נכון, המסננת השלישית על הגופים האלה, אותם תאגידים שהוקמו בחוק, לא תחול.

לא הראשונה ולא השלישית.

נכון. זה הדבר הראשון מבחינת הקונסטרוקציה המשפטית. מבחינת רשימת הגופים, יש רשימה ארוכה של גופים שהם תאגידים סטטוטוריים, זאת אומרת תאגידים שהמחוקק עיגן את מעמדם בחוק. יואב התחיל להציג את הדבר, בעצם יש ספקטרום שהוא בין הציבורי המובהק לפרטי המובהק, התחומים זזים לאורך הספקטרום בחלקם.

בקצה הציבורי המובהק זה כמובן לצורך הדיון משרד ממשלתי, בקצה הפרטי המובהק זו חברה פרטית ויש גופים שעוברים תהליך בדרך. אחת הדוגמאות או השלב הכי קרוב למשרד ממשלתי, שהוא בקצה הציבורי המובהק, זה תאגיד סטטוטורי שבו המחוקק אומר שהוא לא רוצה שזה יהיה חלק אינהרנטי בלתי נפרד מהממשלה ובשליטה של הממשלה הנבחרת, אני רוצה לייצר לגוף הזה מידה של עצמאות ונבדלות ונפרדות, ובכל זאת זה גוף שהוא מאוד מאוד ציבורי במטרות שלו, בפונקציות שלו, בכוחות ובסמכויות שלו ולכן המחוקק מעגן אותו והוא מפריד אותו לאישיות משפטית נפרדת כדי לייצר בידול שלו מהממשלה.

אז יש כל מיני גופים כאלה שקבועים בחקיקה הישראלית. תאגיד השידור הציבורי למשל הוא גוף שהוא תאגיד עצמאי נפרד עם ישות משפטית נפרדת והוא ציבורי במובהק, הוא מייצר תכנים לכל הציבור, הוא משרת את כל הציבור, יש חוק שלם שמסדיר את פעילותו ומה הוא עושה ואיך הוא עושה את זה. זה אופי ציבורי מאוד ברור ומובהק, אבל בכוונת מכוון הפכו אותו להיות יצור נפרד מהממשלה כדי שהוא לא יהיה בשליטה של - - -

אז כל ההגדרה של תאגיד שהוקם בחוק, הוא נכנס לתוך ההגדרה? כלומר לכאורה אפשר יהיה לעשות בו שירות לאומי.

לא בטוח, זה שאלה של הפרשנות, אם הוא עוסק בתרבות או בתקשורת. אם הוא עוסק בתקשורת הוא לא יוכל להיכנס.

בהנחה שהוא נכנס לתחומים שכתובים בסעיף - - -

נכון, אם - - -

השאלה שלי, ברגע שהגדרתם את זה כך, בעצם קבעתם שהגופים האלה יותר קרובים לציבורי מובהק מאשר לפרטי מובהק.

נכון.

אבל נגיד מועצת הדבש שמוקמת בחוק להסדרת הטיפול בדבש היא גם תאגיד שהוקם בחוק, אם אנחנו מכניסים בהמשך הצעת החוק את תחום החקלאות לתוך השירות, אז בעצם גם במועצת הדבש - - -

מועצת הלול, מועצת הפירות, נכון.

המועצות האלה, אפשר יהיה לעשות שימוש בכל אחד מהתפקידים בלי המסננות, רק בגלל שהיא עוסקת בתחום של החקלאות.

כל גוף שרוצה להיכנס להיות גוף מפעיל מגיש בקשה אצלנו בוועדה בדיוק לאיזה תפקיד הוא רוצה, מה סדר היום, הוועדה דנה אצלנו, הוועדה פועלת מכוח החוק, היא ממליצה למנכ"ל והמנכ"ל מאשר או לא מאשר. בסוף אני לא מכיר עד הסוף את מועצת הדבש, אבל אני מכיר מצוין את רשות הטבע והגנים, אני מכיר מצוין את רשות העתיקות, אני מכיר את כל המקומות האלה.

אני לא חושב שתאגיד השידור הציבורי יעבור אצלנו כי זה עיסוק בתקשורת ולא בתרבות, אבל האם בסוף לפי הדבר הזה בקצה יש גם אולי מועצת הדבש, שאני לא מכיר את הפעילות שלה עד הסוף והיא תשכנע את הוועדה שנכון וראוי לעשות שם שירות לאומי והוועדה תשתכנע - - -

אבל על פי מה הוועדה מקבלת החלטה? למעשה כשמדובר ברשות ציבורית לוועדה אין הרבה שיקול דעת.

יש שיקול דעת לגבי האם זה מחליף כוח אדם קיים, האם זה עיסוק ציבורי או סמי פוליטי, האם זה עיסוק שהוא ראוי וכו' וכו' והוועדה מכריעה. יש הרבה מקומות שלא אישרנו, גם ציבוריים. יואב יושב בוועדה.

אני כנראה איבדתי את העניין הזה של העיסוק הראוי. אני ידעתי את הנושא הזה שלא אמור להחליף כוח אדם ולא אמור להיות פוליטי, אבל איפה הראוי?

כשגוף ציבורי יבקש שבנות השירות יעשו ניקיון במסדרון.

לא ניקיון, הם יעבדו במועצת הלול, השאלה אם לזה נועד – אני אהיה יותר ספציפית, כי כתבתי את זה בהערות פה, האם אנחנו לא צריכים להתמקד ב-65, אנחנו אומרים שזה תאגיד סטטוטורי שתחום פעילותו הוא ב-65(א)(1), אולי צריך להגיד 65(א)(1)(א) שעיסוקו הוא במתן שירות ישיר או טיפול ישיר לאוכלוסייה, בחינוך, בריאות, רווחה וקליטת עלייה.

וזה מוריד את כל הגופים שדיברתי עליהם קודם, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ו'יד ושם' והספרייה הלאומית. זה מוריד את כל אלה, כולם עוסקים בתרבות. בגלל הקצה הזה שאולי מועצת הלול תיכנס - - -

אני לא יודעת אם זה אולי, אני לא יודעת אם זה קצה, תלוי מה אומרת הרשימה שלכם, איזה גופים נכללים.

הרשימה כוללת עשרות גופים, אני מקריא מתוך רשימה, אני זוכר שהיו 80, סדר גודל.

אני רוצה להבין את השאלה, כי אני לא איתך, נעה, בסוף המדינה החליטה להקים בחוק רשות, שהיא הייתה יכולה להיות בתוכה, הרשות הזאת הייתה יכולה להיות בתוך המשרד ואז לא הייתה לך שום שאלה. בשביל זה זה חקיקה, אנחנו לא יכולים להיכנס לכל אחד ואחד, ירצה יהיו תקנות, אבל ברמת העיקרון, מה שאתה הסברת, שבסוף המדינה מחליטה בחוק להקים רשות, להקים גוף, להקים תאגיד, שזה אמור להיות אצלה והיא אומרת שהיא רוצה לעשות את ההפרדה, בגלל שיקולים כאלה ואחרים.

אני חושבת שאין נכון מאשר לאפשר את הדבר הזה כאשר הבנתי שיש מסננת שאתם בסוף מחליטים, כלומר בסוף הרשות לשירות לאומי עצמה מחליטה אם אפשר או אי אפשר אחרי שנותנים לה בדיוק מה אותה או אותו משרת יעשו. יש איזה מסננת כלשהי.

האם את חושבת שמועצת הלול הוא גוף, אגב מחילה ממועצת הלול - - -

סתם כדוגמה. מועצת הדבש.

אם הכנסת חשבה שזה גוף שצריך לחוקק חוק שמקים אותו כי הוא ציבורי, אז כמו שאפשר לעשות בוועד המקומי ביישוב פסגות שירות לאומי ומועצת הלול תביא תפקידים ראויים, כנראה שגם להם יאשרו.

המסננת שדיבר עליה ראובן היא למעשה קבועה בסעיף 6 לחוק, אם אני מבינה נכון, שהוא אומר שגוף מפעיל לא יציב מתנדב בתפקיד של עובד או כממלא מקומו, הוא לא ימלא מקום של עובדים, הוא יסייע במילוי התפקיד, ואחרי זה כתוב לנו שהוא לא מבצע מטלות ניקיון. אבל השאלה אם זה מסננת אמיתית או שאולי פה כן אתה צריך - - -

אמיתית מאוד.

אולי לגבי התאגיד הסטטוטורי אתה צריך עוד איזה שהיא מסננת של באיזה תפקידים כן יעסקו ובאיזה תפקידים לא יעסקו.

במועצת הלול למשל בשירות לאומי לצד מנכ"ל, או לצד פקידה או משהו, מועצת הלול זה לא רק ניקיונות ואיסוף ביצים.

ברור שלא.

אני מנסה להבין, בסוף אנחנו רוצים שהם יעשו תפקידים שבטח לא היינו נותנים לאף ילד שלנו כנראה לעשות, אבל אם במועצת הלול צריכים פקידה או מישהי שצריכה לעזור, אז הן יכולות להיות יד ימינם, הן לא הופכות להיות פקידות.

או שהם עושים הסברה על צער בעלי חיים והשינוי שצריך לעשות במערך הלולים שפעם התעלל בחיות והיום צריך לשפר את המצב. רוצים בתוך מערך הדוברות גם בת שירות שהיא טובה בטכנולוגיה או להביא בנות מהמגזר הערבי להכין חומרי הסברה בערבית לתחומים. יושבת הוועדה, ממליצה למנכ"ל, אני יכול להביא לכם רשימה של המאוכזבים שקיבלו תשובות שליליות מאיתנו, לא אחד ולא שניים.

אתה יכול לתת דוגמה של כאלה שהתאכזבו, מה היו הבקשות שלהם?

עוד שתי דקות אני אתן לך.

כאשר אנחנו בוחנים בקשות של רשויות ציבוריות, יש לנו את סעיף 6 שאנחנו פועלים לפיו, יש לנו גם את הנוהל הכללי שעשינו ביחד עם הנציבות לגבי כלל הרשויות הציבוריות שכולל איסורים כמו איסור לשרת בלשכות של מנכ"לים או מקומות שחשבנו שפחות מתאים וגם יש לנו את הקומונסנס שלנו. אני חייב לשים את זה פה על השולחן, כן, לפעמים גורמי המקצוע ברשות אומרים זה לא תפקיד שמתאים לשירות לאומי, צריך לסמוך עלינו והם מקבלים את האמירות שלנו. אין פה ערעורים או משהו.

עליי זה מקובל.

עוד נקודה אחת שצריך לשים לב אליה, מדובר על תאגיד שהוקם בחוק ולא תאגיד על פי חוק. ככל שיהיה חוק רשויות ניקוז, הוא אומר ששר הפנים יכול להקים רשויות ניקוז ואז שר הפנים מקים את הרשות. אנחנו לא מדברים על המצב הזה.

בדיוק, צמצמת את הרשימה.

אנחנו מדברים על תאגידים שהתאגיד עצמו הוקם בחוק, כלומר המחוקק עצמו נתן את הגושפנקה ואת המעמד של הגוף. בזמן שאנחנו אומרים את זה, שוב אני אומר, יש מגוון מאוד רחב של גופים, הסיבה לתאגודם בישות משפטית נפרדת ועצמאית מהמדינה היא משתנה בכל אחד מהם. תאגיד השידור הציבורי זו דוגמה אחת, היה רציונל של שמירת העצמאות כי זה גוף שאמור לייצר גם חדשות וגם דיווח אקטואליה וגם תרבות, תפיסה של תרבות לא צריכה להיות מנוהלת על ידי המדינה, לכן צריך איזה שהוא ריחוק.

הדוגמאות של החקלאות הן דוגמה לזה, יש רצון לייצר אינטראקציה עם מגזר שני, עם המגזר העסקי שעוסק בייצור של ביצים, חלב, דגים, דבש וכדומה, זאת אומרת יש שם רציונל אחר שהוא רציונל משקי של שיתוף פעולה עם המשק ולכן זה מבודל מהמדינה. בכל אחד מהחוקים שמייצרים את התאגידים האלה כגופים עצמאיים יש רציונל למה החליטו שנכון לתאגד אותם כתאגיד מופרד.

אני אקצר, אני מצאתי שיש פה את האיזון הנכון. אני מבינה את מה שאת אומרת, מצד שני אני מבינה גם את הצורך של המדינה למצוא עוד תקנים שיאפשרו בין היתר לחברה הערבית מגוון יותר רחב, ולכן לדעתי האיזון פה, ודייקת עוד יותר שאנחנו צמצמנו את זה בכך שזה תאגיד שהוקם בחוק ולא מכוח החוק, ולכן מבחינתי אפשר לעבור הלאה.

הסעיף הבא הוא תיקון סעיף 3 והוא קשור גם להצעת החוק הנוספת.

נכון, שאנחנו אחר כך נצמיד אותה.

תיקון סעיף 3
2.
בסעיף 3(א)(3) לחוק העיקרי, אחרי "ולעניין" יבוא "מי שהוא מתמודד נפש כהגדרתו בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש"ס-2000, או"



כאן אנחנו עוסקים בגיל המקסימלי לתחילת השירות, כשסעיף 3(א)(3) הקיים אומר שהתנאי הוא שטרם מלאו לאותו אדם 24 שנים, אבל יש חריג לגבי מי שלמד במוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד ושם כתוב שמלאו לו 27 שנים וכרגע מבקשים להצמיד.

נכון. אני חושבת שלא צריך להסביר. מתמודדי נפש, בדרך כלל המחלה מתפרצת בגיל הנעורים והוא לא הולך לבית ספר לחינוך מיוחד, מאחר שעד שהוא בכלל מוכן להכיר בזה שהוא באמת מתמודד הוא בדרך כלל בבית ולא נמצא בתוך מסגרת, וכשהוא כבר כן מוכן לקבל הוא כבר עבר את גיל החינוך והוא בגיל 18 ואנחנו מפספסים אותו לגמרי.

בכלל כל העניין של ללכת ולהיכנס לתוכניות המיוחדות הנפלאות שיש בשירות הלאומי שמצילות חיים, פר-אקסלנס, זה לא סתם אמירה, אלא זו אמירה אמיתית, הוא מפספס אותן כי ההבנה שלו שבאמת זה יעזור לו מגיעה רק בגיל 21, 23, 24, ואז הוא נתקל בדלת סגורה. אני חושבת שזה קריטי והכרחי ואני מברכת השרה שקיבלה את התיקון הזה.

אנחנו מברכים מאוד על ההרחבה של הגילאים, היום יש לנו כ-200 צעירים שמשרתים בשירות לאומי, זה כמעט הכפיל את עצמו בכמה שנים האחרונות, עם זה שזו חקיקה מיוחדת גם לאנשים עם מוגבלויות אנחנו מחפשים דרכים רגילות לשלב את החבר'ה שלנו שאנחנו רוצים, לא רק תחת ההגדרה של מוגבלויות, מאוד חשוב לנו.

לגמרי, אני מסכימה איתך.

הנושא הזה של אוכלוסיות מיוחדות, נדמה לי שעדיין אנחנו מחכים להשלמה של תקנות בתחומים האלה, האם יש צפי לתקנות?

כן, אנחנו בטיוטות ממש סופיות.

כי הן היו אמורות להיות כבר לפני כמה שנים.

את צודקת מאוד ואנחנו לא בסדר שזה עוד לא הגיע לפה, אבל היו עוד הערות של משרד הרווחה, אני מניח שאנחנו ממש בסיום של זה. אם העלו את הנושא של התוכניות המיוחדות, אחת, להגיד לך תודה, יושבת ראש הוועדה, על זה שיזמת את הסעיף הזה ואת השינוי הזה, שתיים, נמצאות פה נציגות של עמותת 'בת עמי', עטרה ונעמה, זו ההזדמנות בשם כל הצעירים האלה לדורותיהם, להודות להם ולכל שאר הגופים המוכרים ולאגף אצלנו, א', הגדלנו מאוד בשנים האחרונות, היום יש באוכלוסיות המיוחדות 2,200 צעירים שמשרתים, נוער בסיכון וצעירים עם מגבלה. זו הזדמנות גם בבית הזה - - -

אני אשמח לשמוע, אבל באמת בקצרה.

רק להגיד להם תודה.

אני אשמח לשמוע, עטרה.

תודה על המילים החמות. כשאת אומרת ש-200 צעירים עושים שירות לאומי, אז באמת 150 מתוכם עושים ב'בת עמי' וזה באמת הודות גם למיכל שדחפה את זה מאוד וגם למנכ"ל הרשות לשירות לאומי שהגדיל את התקנים מאוד ואפשר לצעירים לעשות לא רק שנה אחת אלא שנתיים ולעשות תהליך משמעותי וזה חשוב מאוד.

אחד הדברים שאנחנו רוצים לדייק, ובשביל זה באנו, כשאת מדברת על צעירים עם מגבלה מדברים על סל שיקום, שזה אומר 40% נכות נפשית ואנחנו רוצים רק לוודא שזה צעירים שמוכרים כנפגעי נפש ולאו דווקא יש להם 40% של סל שיקום, כי כמו שמיכל אמרה - - -

לצערנו לפי הנוסח של החוק כתוב, 'כהגדרתו בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה', ובחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה זה 40% ומעלה.

זה בעצם אומר שכל הצעירים שבגיל ההתבגרות הייתה להם אפיזודה אפילו ארוכה ומאובחנים עם דיכאון הם יגיעו אלינו יותר מאוחר ולא נוכל לתת להם מענה והם פונים אלינו היום כבר, יכול להיות שיש להם או 20% או שיש להם אבחון. המדינה מכירה בהם, הם פשוט לא 40% נכות.

יש עד גיל 24. בכלל מגבלת הגיל, אפשר לשאול למה יש מגבלת גיל לשירות לאומי, אבל זה נקבע כי זה בשלב התחלתי של חייו של אדם וזה גם לאנשים שפטורים משירות צבאי, אבל אם אנחנו נשאיר את זה פתוח אולי עדיף להם כבר להשתלב במסגרות תעסוקתיות.

אני לא חושבת שצריך להשאיר את זה פתוח לגמרי, אני חושבת שצריך להגביל את זה ולומר רק אדם עם אבחנה פסיכיאטרית. אני חושבת שהשירות הלאומי הוא מקפצה לחיים אזרחיים שאין אותה יותר ואני מסכימה איתך שזה דלת שנסגרת גם בגיל 24, גם בגיל 27, היא נסגרת, וצעיר שהייתה לו אפיזודה וגם ככה הוא התחיל בנקודת קפיצה לא טובה לחיים, אם אנחנו סוגרים לו את האופציה של שירות לאומי אנחנו סוגרים לו המון דלתות. אני לא אומרת על לפתוח את הדלת לגמרי.

עטרה, אני אגיד לך כמה דברים. אני מסכימה איתך, אני אישית נתקלת לא מעט בפניות של צעירים שעברו את 18 ומקבלים אחוזי נכות אבל פחות מ-40% והם באמת באיזה שוקת שבורה כי אין להם מענים בסל שיקום ואין להם מענים אחרים. אני מכירה את האירוע, אבל בסוף אנחנו בחוק שצריכים להתכוונן ולשים קו גבול.

ויש עוד אפשרויות, כלומר כן, זה לא רק השירות הלאומי, כלומר בשירות הלאומי אם הם יכולים להשתלב בתוכניות הרגילות, אהלן וסהלן, זה הכי טוב שיש, וגם אמרה את זה בתיה, אם הם לא יכולים, התוכניות המיוחדות כן נועדו לכאלה שיש סף שבו אתה אומר שזה מצריך משהו מאוד מאוד מיוחד ולכן מאחר שיש לנו את חוק שיקום, נתקן את חוק שיקום ונתקן גם פה, ואולי שם זה המקום, ובתיה תהרוג אותי, לכן זה צריך להיות שם, לא פה.

חוק השיקום מכליל סל גדול של שירותים שהמדינה נותנת, פה בשביל לומר לצעיר אני סוגרת את הדלת ואני לא נותנת לך את ההזדמנות, אפילו שאני יודעת שאתה נכה נפש, אתה פשוט לא עם 40%, אתה 20% - - -

רק מעל גיל 24. בסוף אתה צריך לשים גבול, מי שקובע את הגבול זה חוק שיקום, לא אנחנו.

אני חייב לומר שמקריאת הנוסח, הנוסח מפנה להגדרת מתמודד נפש בחוק שיקום נכי נפש, ההגדרה שם בחוק היא תושב ישראל הסובל מהפרעה נפשית, אין פה חיוב שיהיה סל שיקום.

אז אתה אומר לא שהוא מתמודד נפש שזכאי לפי החוק, אלא אתה מדייק ואומר זה ההגדרה.

אם שואלים אותי מה כוונת החוק, אין כוונת החוק לצמצם, אני לא בעד לצמצם, אבל כן, גם אני כשניסחתי וגם כשניסחה הרשות וכמובן השרה, זה היה שכן נמצא את ההגדרה. אם מבחינת ההגדרה, אומר יואב והוא המשפטן, שאפשר גם להרחיב את זה ליותר, העיקר שיהיה נושא של צעיר שמתמודד עם מחלת נפש, אז אולי באמת זה האירוע. אנחנו לא מדברים על כמויות, זה גם לא נראה לי עלות משמעותית. מעניין אותי לשמוע את משרד המשפטים, אבל אני לא רואה בזה בעיה, ותודה על הדיוק.

מבחינת ההגדרה הקבועה בחוק שיקום, היא לא מתייחסת לאחוז נכות כזה או אחר.

מעולה. אומר פה ראובן שנוכל לפרש את זה ככה.

לא כתוב זכאי לחוק שיקום, כתוב מי שהוא מוגדר כמתמודד נפש בחוק.

אבל בחוק כתוב 40%.

הוא אומר: אני צריך הגדרה של מתמודד נפש, מי זה מתמודד נפש. החוק שלנו אומר שהוא יילך להגדרת מתמודד נפש כפי שכתוב בחוק שיקום. בחוק שיקום מתמודד נפש לא מוגבל ב-40%.

בחוק שיקום כתוב, בזכאות מתמודד נפש שמלאו לו 18 ויש לו 40% וכו' זכאי, אבל - - -

אני אסכם את הנקודה.

בהתאם לדיון שיהיה לנו בהמשך, מי המגדיר?

מה שאנחנו אומרים פה בחוק, אנחנו מחפשים הגדרה מי הוא מתמודד נפש ולכן אנחנו אומרים נלך להגדרה שנמצאת בחוק שיקום חולי נפש בקהילה, נקודה. בחוק עצמו, של מתמודדי נפש בקהילה, שם אומרים מי זכאי, מתמודד נפש שיש לו 40%, אבל זה בחוק שלכם, בחוק שיקום, בחוק הספציפי הזה אנחנו רק לקחנו את ההגדרה, לא לקחנו את ההגבלה של 40%, לכן אני לא רואה שום בעיה ואני מתחברת למה שאמרו פה קודמיי.

חשוב מי יהיה המגדיר.

מי מגדיר בחוק שלכם מי מתמודד נפש? זה אותו דבר. מגדיר פסיכיאטר של ביטוח לאומי, בית חולים, זה אותו דבר בסוף.

אנחנו נשענים על המנגנון של חוק שיקום מתמודדי נפש, אנחנו לא מנסים לייצר את המנגנון הזה בתוך חוק שירות אזרחי, פשוט נסמכים על המנגנון הקבוע בחוק.

תודה רבה על הדיוק, סגרנו שזה לא הגבלה ל-40%, אלא מי שהוא מתאים להגדרה שנמצאת בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה.

תיקון סעיף 7
3.
בסעיף 7 לחוק העיקרי –



(1) בסעיף קטן (ב) –



(1) בפסקאות (2) ו-(3), בכל מקום, אחרי "המנהל" יבוא "או עובד בכיר ברשות שהוא הסמיך לכך";



אתם רוצים להסביר את התיקון הזה? כאן אנחנו מאפשרים את אותם האישורים גם על ידי מי שאינו המנהל בלבד.

בחוק היום יש הרבה סמכויות של מנכ"ל הרשות, שיושב פה איתנו, עם השנים ראינו שיש הרבה בקשות שמופיעות הרבה מאוד פעמים. היום אנחנו מקפידים על הוראות החוק, כל בקשה מגיעה למנכ"ל הרשות, אנחנו חושבים שאפשר גם להקל על מנכ"ל הרשות ושהוא יסמיך עובד אחר שיטפל בבקשות האלה.

פה ספציפית בסעיף הזה יש לנו היום בחוק דרישה לרציפות שירות שמתנדב יעשה את השירות באופן רציף, הוא יעשה את 12 חודשים בתוך 13, ויש אפשרות של החרגות, שמנכ"ל הרשות רשאי להחריג למתנדב ספציפי גם לחרוג מדרישות הרציפות הללו. אנחנו מבקשים שאת הדבר הזה המנכ"ל יוכל להעביר לעובד אחר מהרשות.

בסדר גמור. אפשר להמשיך, נעה? רק תיקנו פה את הנוסח.

הוא בכל זאת מאפשר הפסקות משמעותיות.

החוק מגדיר שמעל 13 ו-14 חודשים בנסיבות מיוחדות אני רשאי רק עד 14 חודשים לאשר, קורה שיש מאות כאלה בשנה אז פשוט להסמיך עובד בכיר אחר שיאשר את זה, בתוך המסגרת שהחוק יגדיר.

(2) אחרי פסקה (3) יבוא:



"(4) הפסקה לתקופה שאינה עולה על שנה בתקופה שבה חלה החלטה על שעת חירום כמשמעותה בסעיף 20, אם אישר זאת המנהל, במקרים שבהם הפסקה לתקופה כאמור נדרשת בשל הנסיבות המיוחדות הקשורות בשעת החירום.";

פה זה רק מנהל וזה משהו מאוד חריג. מפוני חבל תקומה שהיו תקופה ארוכה עם המשפחה ולא יכלו עדיין לחזור לשירות, לאפשר להם להמשיך ברציפות. זה רק בהקשר חירום.

רק נבהיר, ההחלטה על שעת חירום בסעיף 20 היא הכרזות אחרות שחלות, זה לא דורש מצדכם הכרזה.

גם השרה צריכה והמנהל צריך גם להחליט.

לא, ההחלטה על שעת חירום זו הכרזה.

בסדר, כן.

בסעיף 20 התנאים הם הכרזה על מצב מיוחד בעורף, הכרזה על אירוע חירום.

גם אם השרה שלנו לא הכריזה על זה.

מותר להשתמש בסעיף גם אם השרה לא הכריזה.

ובפועל היו מקרים כאלה?

בטח. מפוני מלחמה, תקועים במלונות עם ארבעה אחים ואמא מתמודדת נפש, הם לא יכולים לחזור לשירות.

אני רוצה להתקדם.

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:



"(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), עבר מתנדב לפני תחילת שנת השירות הכשרה לשירות כהגדרתה בסעיף 13(א) או הכשרה מיוחדת כמשמעותה בסעיף 14, ולמעט הכשרה שהוחרגה מתקופת השירות על ידי המנהל כאמור בסעיף 14(ב), לא יראו את התקופה שבין סיום ההכשרה כאמור לבין תחילת השירות בפועל כמפסיקה את רציפות השירות, ובלבד שהפסקה כאמור לא תימנה בתקופת השירות.";

בכמה מילים וגם תיקון קטן אם אפשר. מכיוון שיש לנו דרישה שהשירות ייעשה ברציפות, יש לנו הרבה מקרים של הכשרות טרום שירות שמתבצעות לפעמים בתחילת ביולי או בתחילת אוגוסט. מכיוון שההכשרות הן חלק אינהרנטי, חלק בלתי נפרד מהשירות וזה נחשב שירות, בעצם היום תקופת הרציפות מתחילה להימנות בתחילת ההכשרה, כך שאם בת עושה הכשרה ביולי ואז חוזרת הביתה והיא חוזרת רק בספטמבר כבר יש לנו בעיה עם הרציפות כי כל אוגוסט היא לא הייתה.

אנחנו רוצים להחריג את התקופות האלה של הכשרות קדם שירות מדרישת הרציפות, אבל אני מבקש לחזור לנוסח המקורי ולא לתיקון כי ההכשרה היא חלק משנת השירות, מבחינתנו הכשרה היא שירות. אם את אומרת תחילת שנת השירות - - -

אותה בעיה יש לך עם שירות בפועל.

לכן חיפשנו מונח של שירות בפועל, שירות, לא הכשרה.

אז אולי שירות בגוף המפעיל.

גם טוב. שבת קמה בבוקר והולכת למפעיל בניגוד להכשרות.

בדרך כלל היא רשומה בגוף המפעיל גם בשלב ההכשרות. השירות בפועל הכוונה התייצבות לשירות ולא הכשרה, זה הנוסח.

מה מפריע לך בשירות בפועל?

כי לכאורה מה שכתוב היום בסעיף 13 זה שגם ההכשרה, אותה הכשרה כללית שעושים אולי לכולם ולא הכשרה ספציפית לשירות\ היא גם חלק מהשירות, אם הכול חלק מהשירות - - -

אבל ההכשרה הכללית היא הפחות מטרידה כי היא בדרך כלל נעשית במקביל או בתוך הרצף.

זה אין בעיה.

כל החינוך בחברה הערבית אנחנו מקדימים ללפני השירות, זה קורה ביולי.

כלומר יש פער של חודש או שבועיים שהיא מפסידה את הרצף.

אם יהיה כתוב שירות בגוף המפעיל זה גם ידייק, בסדר גמור.

(3) בסעיף קטן (ד), אחרי "המנהל" יבוא "או עובד בכיר ברשות שהוא הסמיך לכך".

הפחתת שעות.

השאלה אם לא נכון, במקום לתת את זה לכל עובד, אתה מדבר על עובד בכיר?

כן.

הוספת סעיף 14א
4.
אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא:



"הכשרה תעסוקתית ולימודים להשלמת השכלה
14א.
(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף 12(ב), המנהל רשאי לקבוע כללים שיאפשרו למתנדב המשתייך לאוכלוסייה בעלת שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה או למתנדב המצוי בשנה השנייה לשירותו להשתתף, על חשבון שעות שירותו כאמור בסעיף 7(ג) או (ד), בהכשרה תעסוקתית המיועדת לקידום שילובו המקצועי בתעסוקה לאחר תקופת השירות או בלימודים להשלמת השכלה, גם אם אינם בתחום השירות שלו.



אני מבינה שיש הערה של משרד העבודה.

לנו יש דיוק שעדכנו את הרשות לשירות אזרחי שאנחנו רוצים לדייק שלגבי האוכלוסייה, במקום לכתוב אוכלוסייה בעלת שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה אנחנו רוצים לכתוב אוכלוסייה שנדרש סיוע לצורך שילובה בשוק התעסוקה, ואנחנו רוצים הכול בהתייעצות עם מנכ"ל משרד העבודה. לגבי זה אין לנו עדיין הסכמה עם הרשות.

הסיבה שאנחנו רוצים את הדיוק הזה, כדי לכלול אוכלוסיות שאנחנו מסייעים להן לא רק להכניס אותן לשוק התעסוקה אלא לתעסוקה האיכותית שלהם, לדוגמה כמו גברים מהמגזר הערבי, שאמנם השיעור שלהם לא נמוך בהרבה מהאוכלוסייה הכללית אך עדיין הם עובדים בעיסוקים שהם פחות איכותיים.

על מה אין הסכמה? כי אמרת פה שני תיקונים שאת רוצה לעשות.

על החלק הראשון יש הסכמה, על החלק המקצועי יש הסכמה, על ההתייעצות עם מנכ"ל משרד העבודה עדיין אין הסכמה.

אתם הצעתם שההתייעצות תהיה לגבי מי האוכלוסייה, לא לגבי מהי ההכשרה התעסוקתית.

לגבי הכשרה תעסוקתית זה נכלל בסעיף 14א(ג) ולגבי זה יש הסכמה, הכללים ייקבעו בהסכמת משרד העבודה.

בהסכמה או בהתייעצות?

הסכמה. כאן יש הסכמה, כאן זה מתואם.

אז מה אתם מבקשים, התייעצות לגבי מה?

לגבי האוכלוסייה.

האוכלוסייה שנדרש סיוע לשילובה בשוק העבודה?

ראובן, מה אתם אומרים? התייעצות?

גם את העניין של השנה השנייה, שלא תמיד זה קשור למשרד העבודה, יש את האוכלוסיות.

לא, הם מדברים רק על החלק הראשון. לגבי האוכלוסייה שאתם כתבתם, בעלת שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה, הם לא דיברו על מתנדב המצוי בשנה שנייה.

לקבוע כללים למתנדב המשתייך לאוכלוסייה בעלת שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה ולאחר היוועצות עם מנכ"ל משרד העבודה, רק פה.

רק פה, נכון.

א', הייתם אומרים את זה לפני חצי שנה, ב', אני מסכים.

הם גם ביקשו לשנות את הנוסח קצת.

הנוסח בסדר.

אני מנסה להבין מה הנוסח.

זה לא רק שיעור השתתפות נמוך, אלא צריך לתווך לו את האירוע. לגברים ערבים יש שיעור סביר של השתתפות בתעסוקה, אבל בתעסוקה לא איכותית, והם רוצים להביא קורסים ודברים משמעותיים שגבר מהחברה הערבית שהעתיד שלו מבחינת מוביליות חברתית כלכלית נמוכה מאוד, אבל הוא כנראה יהיה מועסק איפה שהוא, אפשר יהיה לשפר את מצבו.

את דיברת על האוכלוסייה שצריך לתווך לה או פרט? כי אם זה כאוכלוסייה, מבחינת הנוסח המשפטי, תקן אותי, אבל אוכלוסייה בעלת שיעור זה קל לראות, אפשר למצוא את האירוע. כשאת מדברת על אוכלוסייה שצריך לתווך לה, זה כבר יותר מורכב, איך עושים את זה?

אני אחזור על הנוסח ואני גם אסביר. קודם כל אני מדברת על סוג האוכלוסייה, לדוגמה לצורך העניין גברים מהמגזר הערבי, זה סוג אוכלוסייה, אז הסוג הזה, אמנם אחוז השיעור ההשתלבות שלהם בתעסוקה הוא סביר, הוא לא נמוך בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אבל עדיין התעסוקה שלהם היא לא איכותית. אנחנו רוצים לתת להם קורסים והכשרות כדי לשפר את טיב התעסוקה שלהם.

את רוצה להוסיף, זה לא במקום.

זה לא במקום, זה להוסיף.

זה לא במקום, זה לדייק את זה.

את לא מדייקת את זה, כי כל אלה ששיעור ההשתתפות נמוך, יכול להיות שאלה שמשתתפים הם כן במקצועות הכי גדולים.

אני אחזור על הנוסח ואז תראו מה דעתכם. אני אומרת שהמנהל רשאי לקבוע כללים שיאפשרו למתנדב המשתייך לאוכלוסייה שנדרש סיוע לצורך שילובה בשוק התעסוקה. זאת אומרת כל אוכלוסייה שנדרשת לגביה כל סיוע, בין אם זה להכניס אותו - - -

שגם מי שבשיעור השתתפות נמוך הוא כזה לפי ההגדרה הזאת?

נכון, בדיוק. כל אוכלוסייה שנדרש לגביה סיוע, בין אם להכניס אותה ובין אם לטייב אותה.

אבל אני לא בטוחה שזה נכון משפטית, כל מי שנדרש סיוע, זה גם בעלת שיעור נמוך. היא אמרה ככה, שיאפשרו למתנדב המשתייך לאוכלוסייה שנדרש סיוע לצורך שילובה בשוק התעסוקה. האם זה כולל גם את אלה שיש להם שיעור נמוך?

כן.

מהיכרותנו עם האוכלוסיות הנדונות מדובר על המגזר הערבי, מדובר על אוכלוסיות מיוחדות שדיברנו עליהם עכשיו, בעלי מוגבלויות, נוער בסיכון, כל האוכלוסיות האלה, ודאי שצריך סיוע גם.

האם כל מי שהוא אוכלוסייה שיש בה שיעור נמוך בתעסוקה בהכרח גם נדרש סיוע? זאת השאלה שלי, אני לא יודעת, אתם תגידו. אם כן, אז בסדר, בואו נתקדם.

אפשר גם לטייב את הנוסח.

אני מציעה שנגיד שלאוכלוסייה שלדעת המנהל בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד העבודה נדרש סיוע לשם שילובה בשוק העבודה.

מאה אחוז, מצוין.

בהתייעצות עם מנכ"ל משרד העבודה.

היא אמרה את זה.

אם נחזור לאמירה הכללית של הדבר הזה, מתנדב בשנה השנייה, מתנדב שהוא נכלל באותה אוכלוסייה שנדרש סיוע לשילובה בשוק העבודה, הוא יכול לעשות על חשבון שעות השירות שלו, או הכשרה תעסוקתית שמיועדת לקידום השילוב לאחר השירות, או להשתתף בלימודים להשלמת השכלה. השאלה אם יש מגבלות על השעות.

בוודאי שיהיו מגבלות, בגלל זה המנהל יקבע כללים. בגדול מה שקרה, שער היציאה לצה"ל הפך להיות דבר מאוד מאוד משמעותי, אנחנו יודעים שההשתלבות בשוק העבודה, אפשר לשפר אותה, אנחנו מחפשים כלים גם לעודד שירות בשנה שנייה, ודאי שזה לא יהיה כל השירות יהיה הכשרות ולימודים אקדמיים, אנחנו נקבע כללים, נצטרך לפרסם אותם. יש יועץ משפטי ברשות, הכול כפוף בסוף להנחיה של משרד המשפטים, אז בוודאי שתהיה מגבלת שעות. עוד אין לי את הכללים כתובים עכשיו.

מדוע זה נקבע בכללים ולא בתקנות? כי תקנות למעשה, אני רואה שאתם אומרים שהכללים יפורסמו ברשומות, אבל מדוע זה לא נקבע בתקנות כדי שיאפשר דיון ציבורי בשאלה מהי הכשרה תעסוקתית ראויה, מהי השלמת השכלה שהיא מתאימה, מה מגבלת השעות, מה התנאים?

שוב, אני אומר דברים שהם ידועים. בחקיקת משנה יש מקרים לא מעטים בחקיקה שחקיקת המשנה מיוצרת על דרך המלך הרגילה הסטנדרטית על ידי שרים, אבל יש סיטואציות שיש גופים מנהליים אחרים שמייצרים את חקיקת המשנה, קובעים את ההסדרים.

השאלה אם לא לעשות את זה בדרך של תקנות, אני לא שואלת על הדרג שקובע את התקנות.

כי זה ייקח זמן.

זה לא משנה במהות, יש לנו תקנות שנקבעות על ידי מנהלים, מנכ"ל משרד הבריאות למשל קובע תקנות במקרים רבים, אבל יש לנו - - -

לא נעים לי להגיד לך, אבל דה פקטו את רואה מה קורה, את מחכה לתקנות ותראי כמה זמן זה. לצערי, אני אומרת לצערי, אבל זה לא התקנות היחידות, אני מזכירה את הדיון הבא שיש לנו גם תקנות.

אני אומר לעניין תקנות דבר אחד בהקשר הזה לעומת כללים, בשש וחצי שנים שאני מנכ"ל היו שישה שרים שממונים על השירות הלאומי, הכנסת התחלפה, אני לא רוצה להגיד כמה פעמים, כל פעם שרצינו לבוא עם תקנות הדברים האלה נדחו ונדחו. הדבר הזה של כללים זה דבר יחסית לא גדול, בצה"ל דברים כאלה עוברים בפקודות, זה מאוד מאוד פשוט, ולכן הצענו שזה יהיה בכללים ומשרד המשפטים גם אישר את זה.

אז רק נקווה שהתקנות יגיעו כשעוד השרה אותה שרה כבר שנתיים וחצי - - -

אני מקבל את הביקורת פעם שנייה באהבה, אנחנו נביא את זה.

לפני שיתחלפו.

אתם צודקים.

אני גם אדחוף. הגענו לסעיף 4(ב).

(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), כללים לעניין תוכני ההכשרות, משכן והמוסדות שבהם ייערכו ההכשרות ייקבעו בהסכמת המנהל הכללי של משרד העבודה או נציגו.



אתם מדברים על תוכני ההכשרות והמשך והמוסדות, אנחנו לא מדברים על שילוב לימודי השכלה, לימודים להשלמת השכלה, או שזה משהו שהוא מאוד מוגדר?

השאלה, (ב) מתעסק רק בהכשרות ולא בלימודי השכלה גבוהה?

זו הערה שמשרד העבודה ביקשו להוסיף, המל"ג לא ביקשה את זה. הם רוצים במכללות לוודא שזה נוגע לאזורים של עולמות התעסוקה. אם לומדים במוסדות אקדמיים נראה לי שזה לא קשור לפה.

אבל הכללים יהיו כמובן גם על הנושא הזה.

הכללים שנקבע.

הכללים שתקבע יהיו גם על הנושאים של הלימודים להשלמת השכלה. ודאי, הם יחולו גם על זה.

אולי להסביר שתוכני ההכשרות, לא רק להכשרה תעסוקתית, אלא גם ללימודים.

כן, זו הכוונה.

אבל משרד העבודה יהיה אחראי גם על ההשכלה הגבוהה?

לא, צריך להפריד. משרד העבודה לגבי ההכשרה התעסוקתית והשלמת השכלה תהיה בלי אחריות של משרד העבודה?

בלי, זה יהיה אצלנו בכללים.

משרד העבודה לא אחראי על ההשכלה.

אז אנחנו נתייחס גם להשלמת השכלה, אבל בלי התנאי של הסכמת המנהל הכללי של משרד העבודה.

המנהל רשאי לקבוע כללים, זה כתוב כבר ברישה של סעיף קטן (א).

הכללים שנוגעים למשרד העבודה יהיו בהתייעצות או בהסכמת המנהל הכללי של משרד העבודה.

השאלה אם ברור מ-(א) שכל הנושא של המשך והתוכן והמוסדות יכול להיקבע גם לגבי ההשלמה.

אפשר במקום 'המנהל רשאי' 'המנהל יקבע'.

אפשר לפרט ברישה של סעיף קטן (א) גם את הדברים האלה בשביל להבהיר.

אני אסביר. אין לנו כאן מגבלה של שעות, זה הרי בתוך השירות ומשלמים להם על השירות הזה. אם אנחנו רוצים לעשות הכשרות או לימודים להשכלה גבוהה בתוך השירות הלאומי צריך לקבוע שעות, צריך מגבלות, צריך לקבוע איזה תכנים, איזה תחומים וכו' וכו', לכן אני אומרת 'בלי לפגוע מהוראות סעיף 12(ב), המנהל רשאי לקבוע כללים שיאפשרו למתנדב המשתייך'. זה כתוב בסעיף 4(א), אז אין לנו בעיה.

רק נגדיר שהכללים יתייחסו גם למשך ההכשרה, לסוג המוסדות וכן הלאה, ובסעיף קטן (ב) יגידו שסעיף זה נוגע להכשרות התעסוקתיות, זה ייקבע בהתייעצות וכו'.

לעניין הלימודים האקדמיים אני רוצה להזכיר שבהצעת החוק המקורית - - -

אולי הם לא אקדמיים, כי זה השלמת השכלה יסודית אולי.

בהצעת החוק המקורית התפיסה הייתה שלא יהיה לימודים אקדמיים בכלל, זו הייתה ההצעה ב-2017 והוועדה פה אמרה, היושב דאז אללוף אמר שהוא לא רוצה להגביל לימודים אקדמיים ולכן הוא אמר באופן כללי אפשר לעשות לימודים אקדמיים, אבל אפשר גם להגביל את זה, זה היה אותו סעיף 12(ב) שאומר שהשר באישור הוועדה רשאי לקבוע הגבלות על הלימודים במוסד חינוך או במוסד להשכלה גבוהה.

אבל זה לימודים שהם לא על חשבון השירות, בניגוד ללימודים כאן שהם בפירוש על חשבון השירות.

האם בשל כך את מבקשת להגביל - - -

לא להגביל, שהמנהל יקבע כללים.

אני מבקשת להסמיך את המנהל שהכללים שלו יבהירו מה משך הלימודים, מה השעות, באיזה מוסדות הם נלמדים, שזה יהיה לימודים ראויים גם לגבי השלמת הלימודים.

אפשר לחזור על התיקון שעשינו בהכשרה תעסוקתית בהקשר של לימודי ההשלמה? בהקשר האחרון.

בהקשר האחרון לא שינינו את הנוסח.

של המל"ג.

את סעיף קטן (ב) לא נשנה, אבל אנחנו נגיד שבסוף סעיף 14א אולי צריך יהיה להגיד, אחרי זה אפשר יהיה לדייק את הנוסח, אני רוצה להגיד שהכללים יתייחסו בין השאר למשך הלימודים, או משך ההכשרה או התעסוקה או הלימודים, סוג המוסדות שבהם זה יילמד, תוכני הלימודים ואז יהיה ברור שבסעיף קטן (ב) תהיה אמירה שהכללים האלה לגבי הכשרה תעסוקתית יהיו באישור המנהל.

את רצית להוסיף כללים שקשורים להשכלה גבוהה והכללים - - -

לא השכלה גבוהה, השלמת השכלה, זה לאו דווקא גבוהה. יש לנו הכשרות ויש לנו השלמת השכלה, אז את ההכשרות לגביכם זה יהיה בהסכמה שלכם, לגבי השכלה זה לא קשור אליכם, קשור למנהל, המנהל יקבע.

לכן אני אומר, זה פחות השכלה גבוהה.

כן, זה השלמת השכלה.

אנחנו נבהיר כמובן שהכללים שלכם יכולים לעסוק בעוד דברים, אבל בין השאר הם יעסקו גם במשך, בסוג המוסדות ובתוכן.

מאה אחוז.

(3) כללים כאמור בסעיף זה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות."

תיקון סעיף 63
5.
בסעיף 63(א) לחוק העיקרי –



(1) בפסקה (2), אחרי "בתנאי פסקה זו" יבוא "לעניין ההתאגדות כעמותה או חברה לתועלת הציבור והפעילות למטרה ציבורית בתחום כאמור בסעיף 65 כאמור";



(2) אחרי פסקה (2) יבוא:



"(2א) המוסדות הלאומיים;".



אם אתם רוצים להסביר מה הרקע לפסקה (1).

לגבי פסקה (א) רק להסביר, זה תיקון יחסית טכני בשביל להבהיר חוסר בהירות שהיה בחוק. היום כשאנחנו מאשרים גוף אנחנו יכולים לקבל אישור לפי סעיף 46 שהגוף לפי פקודת מס הכנסה ואז אנחנו יודעים שהוא עמד בכל תנאי הפסקה. היום יש פרשנות לפעמים של הגופים שמגישים את הבקשות שאומרת שברגע שהגישו את האישור לפי 46 הם לא צריכים להגיש את שאר המסמכים כמו אישור ניהול תקין ומסמכים אחרים. אנחנו רק מבהירים פה שהאישור לפי סעיף 46 יפטור אותנו מדברים מסוימים ולא משאר הדברים. זו ההבהרה שאנחנו עושים בתיקון הראשון.

מה שרלוונטי ל-46 זה המטרה הציבורית וסוג ההתאגדות.

נכון, ושאר הדברים יצטרכו להוכיח.

ופסקה (2א) מדברת על כך שהמוסדות הלאומיים הם גוף מפעיל, דיברנו על ההגדרה שלהם.

אפשר להמשיך.

תיקון סעיף 64
6.
בסעיף 64 לחוק העיקרי –



(1) בכותרת השוליים, אחרי "לרשות ציבורית" יבוא "או לבית חולים";



(2) בסעיף קטן (א), אחרי "לרשות ציבורית" יבוא "או לבית חולים שאינו בית חולים ממשלתי ושמתקיים בו האמור בסעיף 63(א)(2) או (3)".

פה התיקון בא לתקן סוג של בעיה שצצה אצלנו מספר פעמים. יש לנו היום שני סוגים של בתי חולים שאפשר לשרת בהם, אחת, בתי חולים ממשלתיים שהם בתוך רשות ציבורית ואלו שאינם ממשלתיים, כמו הדסה ושערי צדק ואחרים, שהם לא במסלול של רשות ציבורית.

מה שקורה, זה יוצר סוג של חילוק לא טוב מבחינתנו של בתי חולים שאפשר לעשות תפקידים מסוימים ובתי חולים אחרים שאי אפשר לבצע אותם, לכן אנחנו מבקשים להכניס את בתי החולים שאינם ממשלתיים לתוך התהליך של האישור כמו של הציבוריים שיהיה אפשר לבצע בהם גם תפקידים אחרים שמבוצעים בבתי החולים הממשלתיים. זו הכוונה פה של הסעיף.

התנאי הוא שהם צריכים להיות או עמותה או חברה לתועלת ציבור גוף שממלא תפקיד ציבורי על פי דין ושהוא גם גוף מבוקר.

כמובן, את זה לא פרצנו.

תיקון סעיף 65
7.
בסעיף 65(א) לחוק העיקרי –



(1) ברישה, במקום "בסעיף קטן 63(א)(2) או (3)" יבוא "בסעיף קטן 63(א)(2), (2א) או (3), למעט בית חולים שאינו בית חולים ממשלתי";



כעת אנחנו הולכים לאפשרות לתת אישור לגוף מפעיל ואנחנו מדברים על גוף מפעיל, מוסיפים מצד אחד את אותם מוסדות לאומיים ומצד שני מחריגים בית חולים שאינו בית חולים ממשלתי מהצורך בהוכחת הפעילויות.

זו תמונת הראי של מה שקראנו מקודם.

(2) בפסקה (1) –



(1) בפסקת משנה (א), ברישה, במקום "באספקת שירות או" יבוא "במתן שירות ישיר או במתן";



זאת אומרת ההוראה הכללית תהיה עיסוק במתן שירות ישיר או במתן טיפול ישיר לאוכלוסייה בישראל. אני מבינה שהייתה בעיה בנוסח הקודם שדיברת על 'באספקת שירות'.

היה חוסר בהירות, אנחנו רצינו שהדברים יהיו מאוד ברורים. הנוסח היום מדבר על עיסוק באספקת שירות או טיפול ישיר והתנהלו ויכוחים האם גם השירות צריך להיות ישיר או רק הטיפול ואנחנו רוצים להבהיר שהכול צריך להיות ישיר, וגם שינינו את המילה אספקת למילה מתן שירות, זה היה נראה לנו יותר נכון. אין פה שינוי מהותי בעצם.

נקרא קודם מה ההוראות שמוצע להוסיף.



(2) בפסקת משנה (ב), בסופה יבוא:



"(5) טכנולוגיה שעניינה תוכנת מחשב או חומרת מחשב, לשם שיפור השירות הישיר הטיפול הישיר או הממשק עם מקבלי השירות או הטיפול, בתחומים המפורטים בפסקת משנה (א), או לשם תמיכה בפעילות מקצועית בתחומים המפורטים בפסקת משנה (ב), והכול ובלבד שבעל הזכויות בתוכנה או החומרה יאפשר לכל אזרח ישראל או תושב ישראל שימוש בלא תשלום בתוכנה או בחומרה כאמור;



תוכלו להסביר את הנושא של התוכנה? לאחר מכן יש גם הוספה של תחום של חקלאות.



(6) חקלאות;"



אבל אולי קודם נתחיל עם הטכנולוגיה ואחרי זה נעבור לחקלאות.

בנושא הטכנולוגיה, ברגע שאתה בתוך התחומים חלק גדול מהשירותים בבתי חולים היום הם מקוונים, אבל לדוגמה, או בתחומים של חינוך ועוד, יש מספר עמותות שעוסקות בהייטק למען החברה, הילמ"ה, כרמל 6000 בירושלים הוא הגדול שבהם, שעושה פיתוחים טכנולוגיים עבור תחומים של רווחה, עבור תחומים של בריאות, עבור תחומים של חינוך, ואנחנו רוצים שמי שיש לה הטיה טכנולוגית משמעותית מאוד תוכל גם כן לתרום מכישרונה הטוב למדינת ישראל.

יש המון פיתוחים שפותחו באמצעות הדברים האלה ואנחנו חושבים שלאפשר שירות אזרחי טכנולוגי למישהי או מישהו שזה התחום המקצועי שלו והוא לנושאים של חינוך, בריאות, רווחה וכו' וכו', זה דבר נכון לעשות. האמת שזה מתגלגל כבר הרבה מאוד שנים וכמובן שזה צריך להיות שכל אזרח יכול להשתמש בזה בצורה חופשית.

פיתחו גלאי רוורס לכיסאות גלגלים, אף חברת הייטק לא שווה לה לעשות את זה, פיתחו דברים כאלה בעמותות, לחצנים בבתי חולים, תוכנות, לומדות, תכנות של כל מערך ההסעות של 'כנפיים של קרמבו' נעשה באמצעות שירות לאומי, אז זה בעצם להסדיר את התחום הזה.

השאלה היא כזאת, כשאנחנו מדברים על רשות ציבורית אז כל השירות הטכנולוגי יכול להיעשות במסגרתה ואין בזה שום מגבלה, אבל כרגע אנחנו מדברים על גורמים שאפילו לא נותנים טיפול ישיר או שירות ישיר אלא משפרים את איכות החיים וכן הלאה. ב-65(א)(1)(ב) 'עיסוק בשיפור החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל בתחומים אלה', ואתם מציעים להכניס את הטכנולוגיה.

זאת אומרת יש לנו פה גופים שגם אם הם עמותות או מלכ"ר הם גופים פרטיים שמפתחים את אותו נושא טכנולוגי. איזה שימוש אחר כך הם יכולים לעשות בו? הם יכולים למכור את התוכנה הזאת? מה הם יכולים לעשות?

לנו מה שחשוב זה שזה יעמוד לרשות אזרחי מדינת ישראל. בסוף אם רשת אמי"ת רוצה לפתח לומדות טכנולוגיות, למה לא, אם זה בתוך עניין ציבורי?

נתת את הדוגמה של רוורס לכיסאות גלגלים, יפה, אבל זה לא יישאר רק בשימוש של אותה עמותה, אחר כך זה ישווק כמוצר בסופו של דבר.

כתוב פה, יתאפשר לכל אזרח ישראלי או תושב ישראלי שימוש בלא תשלום בתוכנה או בחומרה כאמור, אבל אם בית חולים מסוים ירצה לקנות את המוצר זה לא עניין שלי, כל עוד השירות יונגש בחינם לכל אדם. זה מה שעמד בבסיס העניין.

ומה נכלל בשימוש? איזה שימוש נחשב לכל אזרח ותושב? אנחנו לא מציעים שכל תושב יקבל - - -

אם הוא לוחץ לחצן מצוקה לאחות הוא לא צריך לשלם על זה.

אבל הוא לא יקבל את השירות של לחצן מצוקה ללא תשלום.

בטח שכן, בתוך בית החולים היום זה קורה.

לא יודעת אם בתוך בית החולים, אבל את כיסא הגלגלים הוא לא יקבל בחינם עם המנגנון הזה.

נכון, אבל הוא לא ישלם על שימוש בפיתוח שנעשה באמצעות השירות הלאומי. אנחנו לא מספקים את כיסא הגלגלים.

אני רוצה לדבר על הרציונל ואז אני אגיד את המורכבות שאני חושב שנעה מצביעה עליה, שבעיניי היא מורכבות אמיתית אבל היא מורכבות יישומית מאוד שצריך לתת עליה את הדעת. הרציונל הבסיסי של סעיף קטן (ב) בתוך 65 הוא של טובין ציבוריים. הרעיון של עיסוק בשיפור איכות החיים או הבטיחות זה מילים רבות בשביל לדבר על טובין ציבוריים, משהו שהוא משרת את כולם וכל הציבור נהנה ממנו והוא נגיש לכולם.

הפיתוח הטכנולוגי פה נכנס בדבר הזה והבעיה בדבר שאנחנו מדברים עליו זה שהעיסוק בתחום הטכנולוגי בעצם מביא אותנו לעולמות של קניין רוחני, של זכויות יוצרים ו - - -

זה ברור לי שאם מחר מפתחים כיסא גלגלים לצורך העניין אז אזרחי מדינת ישראל יוכלו להשתמש בזה כשבאים לבית חולים, אבל גם בית החולים יכול למכור את הרעיון לחו"ל ולקבל על זה כסף.

תזכרו שזה עמותה, זה נכנס לתוך העמותה, לפעילות. לא לעסק.

אבל הנקודה היא שהיישום של איך מבטיחים נגישות ושימוש לכל אזרח או תושב, זאת אומרת מבטיחים את אופיו הציבורי של המוצר בסופו של תהליך כאשר אנחנו מדברים על תהליך של טובין שהם בעצם חומרה או תוכנה, הם קניין רוחני, לא קניין פיזי, זה דבר מאוד מורכב. יש כל מיני דרכים לעשות את זה, למשל אפשר לדבר על קוד פתוח ואז הקוד זמין לכולם, שמיש לכולם והתוכנה הזו נתונה לכולם.

בעולם היישומי יכולות להיות פה המון המון בעיות כי זה מכניס אותנו לכל עולם התוכן של קניין רוחני שיש לו את המורכבויות המשפטיות הרבות שלו ולכן יהיה פה איזה שהוא נטל לא קל על הרשות לראות איך היא מבנה את זה. אגב גם במסגרת התקנות של המסננת השלישית כשנפרוט את זה, איך מבנים את זה נכון כדי להבטיח שהתנאי המהותי הזה, שהטובין הם ציבוריים, הטובין המיוצרים ב - - -

אבל אתה מציע לכתוב את זה בחוק או שאתה אומר שבסוף הם עושים את זה.

זה בתקנות.

הניסוח הזה נעשה עם מומחי משרד המשפטים לנושא קניין רוחני, אנחנו גם ניעזר בהם ביישום של זה.

אתה תסכים איתי, כמו שאמרת, שהיישום הוא יותר מאתגר. המינוח פה הוא מינוח ברור שכן מגן על האירוע.

אתם בטח תשימו לב לפער היחסית דרמטי, אפילו בעין, בין להגדיר את התחומים בסעיף קטן (ב) במילה תרבות, לבין להגדיר פה בפסקה שלמה שניסינו לתפוס את הקונספט. זה היה תוצאה של שיג ושיח מאוד ממושך, דווקא בדיוק בגלל המורכבות הזאת של הניסיון להבטיח את האופי הציבורי של טובין שהם קניין רוחני.

זה גם האופי של התוצר שמתקבל וגם שאלת הניצול של השירות. סליחה שאני אומרת כך, אבל אם אנחנו דואגים שהמתנדב לא יחליף עובד כדי שלא נקבל פה תחליף עובד או נפגע בשוק העבודה, צריך לחשוב גם מה המשמעות מבחינת הניצול של אותו מתנדב והקניין הרוחני שלו או הפיתוח שלו.

ברור לנו שהיישום לא יהיה פשוט, הוא מוטל עלינו ונעשה אותו מן הסתם גם עם - - -

שוב, אם יש לכם רעיונות או הצעות לדייק את הנוסח אנחנו –

לי בגרון זה עובר. אני מבינה את המורכבות, אבל אני חושבת שאם אנחנו משאירים - - -

התקנות בהמשך יגיעו לפה.

התקנות יכולות לבוא, אבל יכול להיות אחר כך כשייגבו תשלום על שירות יבואו תביעות ויגידו סליחה, זה נעשה יחד עם מתנדב בשירות לאומי, אז תאפשרו את השימוש בחינם.

לכן זה מופיע בחוק, זה כתוב, זה חייב להיות בחינם.

תלונה כזאת תגרור אולי ביטול אישור מפעיל שלא עמד בתנאים.

חד משמעית. כתוב בחוק שזה בלי תשלום.

תהיה פה שאלה מאוד קשה של המורכבות. המורכבויות האפשריות שהסוגיה הזאת מעלה הן רבות ולכן אנחנו מאוד התלבטנו על הניסוח והניסוח הזה הוא תוצאה של הרבה שיג ושיח בניסיון גם לזהות את הבעיה שלנו, גם לנסות להמשיג אותה לתוך איזה שהוא טקסט. זה הבסט שהבאנו, אחרי זה יהיה שלב בתקנות, שלב ג' יהיה ביישום ויהיה פה נטל כבד על הרשות שהם ערים לזה.

נטל כבד, אבל בסוף המוצר שייצא לשוק יהיה אפשר לטעון כנגד החיוב בתשלום עבורו. גם אם זה יהיה מוצר, כיסא גלגלים, התוכנה הזאת המסוימת, אז עבור זה צריך היה לאפשר ללא תשלום ויתחילו לריב על המחיר של כיסא הגלגלים.

האחריות היא שלנו שזה יבוצע בפועל.

טוב, הלאה.

פסקה (6), היא מוסיפה את הנושא של חקלאות. בזמנו כשהחוק נחקק היה הרבה ויכוח על תחום החקלאות ולכן נכנס בסעיף (ב)(2), מופיע פה הגנת הסביבה וטיפול בבעלי חיים, טיפול בבעלי חיים זה הדבר שנכנס בתוך תחום החקלאות וכרגע מבקשים להכניס את כל נושא החקלאות כשהחקלאות למעשה בסופו של דבר היא פעילות יצרנית. השאלה איזה סוג פעילות אתם מציעים, הרי מדובר לא ברווח של החקלאי הסופי.

בגדול אני אומר, יש הרבה עמותות שעוסקות בחקלאות יחד עם משרד החקלאות, נתמכות על ידי משרד החקלאות, הכוונה היא לסייע באזורים שזקוקים, אזורי עדיפות לאומית, אף בת שירות לאומי לא תוצב כפועלת אצל חקלאי, אלא לסייע בדברים שמשרד החקלאות כבר הגדיר אותם ובתקנות יבוא גם משך ההתנדבות, גם באיזה תצורה, רק באמצעות עמותות. אין אף כוונה לשפר את שורת הרווח של אף חקלאי, יש כוונה משמעותית לסייע לחקלאים שכורעים תחת העומס, וזה ערך משמעותי באמצעות השירות הלאומי ובלבד שהוא לא חלק מהעסק.

יכולים בהמשך לבוא עוד שירותים, נגיד תיירות, שרוצים לשפר את התיירות במדינת ישראל?

אני חושב שיש הבדל גדול מאוד בין חקלאות לתיירות, אפשר ללכת לכל כתבי הוגי המדינה.

נעה, בסוף אני חושבת שהשרה, שהיא אמונה וקובעת את המדיניות, שהיא רואה לנכון שחקלאות זה ערך עליון, כן, מה לעשות, קודם לתיירות, גם תיירות חשוב מאוד, אני לא מזלזלת, אבל קבעה את אשר קבעה, אני לא חושבת שעכשיו אנחנו – יכול להיות שבעוד שנתיים או שלוש נחליט שגם תיירות ונוריד חקלאות או נוסיף משהו אחר.

ההצעה הממשלתית היא הצעה ממשלתית, אבל הוועדה פה היא זאת שצריכה להידרש לשאלה ולקבוע את זה.

גם הממשלה, לא?

המנגנון שבנינו פה, מנגנון שלוש המסננות, זו מסננת שהיא בחקיקה הראשית ולכן בסוף זה לפתחה של הוועדה. זה אחת. שתיים, האמירה של נעה, בוודאי יש בה ממש - -

לא מזלזלת.

- - במובן שזה עולם מסחרי עסקי ובתוך הדבר הזה יהיה צריך שוב פעם להגדיר בתקנות במסננת השלישית מה הן הפעילויות שנחשבות ראויות לשמש כשימוש אזרחי ושהן לא פורצות את המגבלה הבסיסית שאומרת שזה לא למטרות רווח, שהרי זה בעצם היסוד של אותו סעיף 63 שהוא הבסיס ל-65.

אני אשמח לחזק פה את החברים. אנחנו ביצענו שיח משמעותי על זה. לאורך שנים, כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, אכן תחום החקלאות נותר בחוץ, הוא נותר במחלוקת. אנחנו חווינו במלחמת חרבות ברזל, אני לא רוצה להרחיב כי אני רואה שהזמנים קצרים, אבל חווינו - - -

אנחנו רוצים להספיק להצביע ואנחנו ממש על הקשקש.

אז רק רציתי לחזק את ההשתתפות.

תודה על שיתוף הפעולה.

אז אנחנו נחייב להוריד מפסקה (2) את הטיפול בבעלי חיים כי ממילא זה נכלל בחקלאות, אם אני מבינה נכון.

למה? צער בעלי חיים זה לא חקלאות. זה לא בהכרח, לא הייתי מורידה, למה להוריד?

בזמנו הרי הכניסו את הטיפול בבעלי חיים להגנת הסביבה כי לא הכניסו את הנושא של חקלאות.

אבל למה בהכרח את חושבת שזה חקלאות?

לא בטוח שזה הכול חקלאות. אני לא חושב שכלבי נחייה זה חקלאות.

זה נתון לפרשנות, הממונה על צער בעלי חיים כן יושבת במשרד וכן השר הוא השר האמון על הנושא, אבל גם הגנת הסביבה עוסקים בנושא הזה ויש פה איזה שהוא תחום אפור. הייתי משאירה את זה כפי שזה.

סעיף 8 זה תיקון סעיף 71.

תיקון סעיף 71
8.
בסעיף 71(ו) לחוק העיקרי, במקום "או צעירים בסיכון" יבוא "צעירים בסיכון, עולים חדשים, בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית או מי שמשרת לפי סעיף 3(ב); בסעיף קטן זה "עולה חדש" – מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה על פי נוהלי המשרד."



יש לנו כאן הוראה שמוסיפה לאוכלוסיות שרשות ציבורית יכולה לממן את התקנים שלהם בגוף המפעיל, היום זה אוכלוסיות מוגבלות וכרגע מציעים להוסיף להם את העולים החדשים, בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, או מי שמשרת לפי 3(ב). אם אמרנו קודם שהכלל הוא שמי שמשרת הוא מי שהוא אזרח או תושב ישראלי, כאן יש לנו יוצא מן הכלל של אדם שהוא עדיין לא אזרח או תושב, אני לא יודעת מה מצב, הוא למעשה אינו אזרח או תושב קבע והוא יכול לשרת בשירות לאומי.

בסעיף 3(ב) הדבר הוכפף לאפשרויות השירות הקיימות ולמסגרת התקציב כאמור בסעיף קטן (א). כרגע יש לנו פה פריצה של המסגרת לאוכלוסייה הזאת. למעשה אומרים, לא רק שאנחנו לא הולכים, אנחנו מאפשרים לרשות ציבורית לממן את התקנים האלה.

בשום מקום לא כתוב שאנחנו חייבים לממן, בשום מקום בשירות הלאומי. אין זכאות לשירות לאומי, הלוואי שהיה, אבל אנחנו לא חייבים להוציא קול קורא בשביל לממן את התקן הזה. זה לא אומר שאני חייב לממן תקן כזה, גם באוכלוסיות מיוחדות יש חבר'ה שמחכים בתור ואין לנו תקנים לפעמים. זה לא אומר שאנחנו חייבים לממן את זה, זה פשוט פוטר מהקול קורא.

השאלה שלה, ואני רוצה לדייק אותה ואני גם תוהה, סעיף 3(ב) מתייחס לאנשים צעירים שהגיעו לארץ, הם עוד לא עולים חדשים, הם עושים שירות לאומי. הצלחנו בתיקון הקודם להכניס אותם שהם יוכלו לעשות שירות לאומי כי תמיד היה להם סימן שאלה. באותו סעיף שהכנסנו אותם כתבנו שזה בכפוף למה שקיים, כלומר אם לא קיים הם לא יוכלו, הם לא יתפסו מקום למישהו שעושה שירות לאומי שהוא אזרח ישראל.

שואלת פה נעה, ואני מסכימה איתה, לכל האחרים יש לי שאלות, לגבי האוכלוסייה הזו, אתה סותר את סעיף 3(ב) כי בעצם אתה אומר שאתה רוצה לתת להם פה יותר, אתה רוצה להנגיש להם יותר, אתה נותן להם את התקנים המיוחדים.

זה לא תקנים מיוחדים, בסוף אותה מגבלה או אותו קושי שיש לעולה חדשה להיקלט במקום בגלל פערי השפה יש למישהי בעיה ב-3(ב). היא או הוא באים שהם זכאי חוק השבות כעוד מדרגה בדרך לעלייה, אם אני אגיד לבית החולים שהוא צריך לממן באופן מלא או שיגיש קול קורא וכו' וכו' הוא ירצה רק ישראלים.

אגב יש הרבה יותר מקומות שירות מאשר משרתים, אין לנו בעיה שהוא יתפוס מקום. בית חולים שערי צדק, שיבא או איכילוב, כולם אומרים לי: תביא לי כמה שיותר. הבת הזאת או הבן הזה שמגיע עם המגבלה הזאת, אם נאפשר בלי קול קורא זה יאפשר לקלוט אותו בשירות הלאומי. היום זה חסם, אני פשוט מסיר את החסם. האם אני חייב לממן? ודאי שלא.

אמרתם קודם שאין מספיק היצע לתקנים, להציע מקומות למשרתים.

הפוך.

יש יותר מדי תקנים, חסר מתנדבים.

יש 20,000 מתנדבים, יש בערך 25,000 מקומות שאפשר.

אז למה אנחנו כותבים עכשיו עוד ועוד גופים?

היינו בדיון הזה קודם, המקומות האיכותיים. לא כל מקום שמציע שירות לאומי חייב כל כך הרבה שירות לאומי.

בפועל, בשורה התחתונה, יש הרבה עולות בודדות ב'בת עמי' וקשה מאוד לשלב אותן בשירות לאומי אם לא יהיה את ה - - -

אנחנו לא מדברים על העולות, אנחנו מדברים על אוכלוסייה מאוד ספציפית.

גם הם זה אותו דבר. אלה שבשלב הזה, גם אותם מאוד קשה לשלב בלי מה שראובן מציע.

הסעיף האחרון הוא סעיף חשוב מאוד בפני עצמו, הוא תיקון סעיף 112.

תיקון סעיף 112
9.
בסעיף 112 (ד)(1) לחוק העיקרי, במקום "ז' באלול התשפ"ה (31 באוגוסט 2025)" יבוא "כ"ח באב התשפ"ז (31 באוגוסט 2027)".



בעת חקיקת החוק נקבעו תנאים לקביעת גוף כגוף מוכר ונקבעה הוראת מעבר שאומרת שעד בעצם 31 באוגוסט 2025 הגופים המוכרים שפעלו ביום תחילת החוק יכולים להמשיך ולפעול. כעת מציעים לדחות את התקופה הזאת. עברו כמה וכמה שנים, מציעים לדחות את זה בעוד שנתיים והשאלה היא מדוע.

אנחנו בנינו מערך של מדידה של הגופים המוכרים, המערכים האלה נתקעו לנו מספר פעמים בגלל מצב החירום המאוד מאוד מורכב שהיינו בו, מאוד קשה לשלוח בקרות למקום שנמצא במלחמה. הזמן פוקע בסוף השנה הזאת, אנחנו מבקשים את השנתיים האלה, יש תקנות לתקן בהקשר הזה, יש ציונים לתת, זה תהליך שלוקח הרבה זמן. אנחנו כבר בתוך התהליך, משרד המשפטים גם מכיר את זה, הייעוץ המשפטי של הרשות מכיר את זה, זה הזמן שצריך.

מי ערב לנו שבאוגוסט 2027, כעת חיה, כולנו נהיה פה, מי קבע שלא יבקשו – בסוף הדחיות הן אין סופיות, אתה יודע שזמני במדינת ישראל זה קבוע.

אתם מכירים את השרה שלנו. לא ביקשנו שזה יהיה זמני, ביקשנו דחייה של שנתיים. הכוונה היא להביא את זה ולסיים את זה בתוך השנתיים האלה, אבל זה מלאכת מחשבת לקבוע איך מוציאים גופים שקיימים ואיך לסדר את הדבר הזה. צריך לעשות גם תקנות וגם לפרסם, זה ייקח שנתיים.

אני מציעה שנעבור להצבעה, הבנתי שיש הסתייגויות.

יש חמש הסתייגויות של סיעת יש עתיד. נצביע עליהן ברשותך כמקבץ, כי חמש ההסתייגויות מציעות להוסיף - - -

תעשי אותן במקבץ אחד עם זמן דיבור במליאה.

המקבץ האחד הוא שהם מציעים להוסיף כמה גופים, המועצה הציונית לישראל, אני לא יודעת מה זה, 'יד ושם', הרשות לפיתוח הגליל ופיתוח הנגב והחברה למתנ"סים.

'יד ושם' נכנס.

החברה למתנ"סים כבר נכנס.

איך מצביעים על זה כהסתייגות? כי חלק כן נכנס.

יכול להיות, אבל אלה ההסתייגויות. אני מציעה להצביע על כל מקבץ ההסתייגויות, הם רוצים את זה כזמן דיבור במליאה.

כמקבץ אנחנו נצביע. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מאחר שזה תיקו זה לא עובר. לא עבר.

הצבעה
לא אושר.

יש עוד הסתייגויות. אני רוצה גם למזג את הצעת החוק הפרטית שלי, הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכי נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית) (פ/43/25) יחד עם הצעת החוק הממשלתית. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
אושר.

מוזג.

בשעה טובה.

זה יעבור לכנסת.

לאישור, אבל אנחנו כבר נעבור עכשיו להצבעה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מצביעים פעם אחת בהכנה לקריאה השנייה ושלישית.

מי בעד הצעת החוק? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

תודה רבה. יישר כוח גדול.

תודה, מוערך מאוד, תודה.

ושזה יהיה לתועלת ולטובת מדינת ישראל ואזרחיה. אני רוצה להגיד תודה. קודם כל תודה לשרה ותודה לראובן וליואב ולכל מי שהיה שותף לחקיקה הזאת, כמובן לצוות הוועדה, לנעה, לענת, לאורית, לכל מי שלקח חלק, תודה לך, דבי. אני מכירה את השירות הלאומי, זה באמת חשוב ביותר, תודה רבה, יישר כוח.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.