פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכספים
30/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 681
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), שעה 11:00

דיון בנושא שיקום מכון ויצמן למדע בעקבות פגיעת הטיל האיראני, הצעתם של חברי הכנסת חמד עמאר ועודד פורר

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
נעמה לזימי
משה סולומון
חמד עמאר
עודד פורר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
נאור שירי

מירב כהן
מטי צרפתי הרכבי
יוראי להב הרצנו

אוראל לנזייל - ממונה מפקח ראשי מיסוי מקרקעין, רשות המסים

צח בסול - רפרנט השכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר

אבי רווה - סגן המדען הראשי, משרד המדע, התרבות והספורט

משה איצקוביץ - משרד המדע, התרבות והספורט

מיכל לוי - המדענית הראשית, משרד החקלאות וביטחון המזון

רעות קרן - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

ערן בר עוז - דובר המל"ג

מיכל נוה - היועצת המשפטית, מכון ויצמן

אלון חן - נשיא מכון ויצמן למדע

אלון וינגרטן - סגן נשיא, מכון ויצמן

דניאל חיימוביץ - נשיא אוניברסיטת בן-גוריון

אמיר השכל - משפחות החטופים

אייל קלדרון - משפחות החטופים

שמי קלדון - משפחות החטופים

יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא) - משפחות החטופים

דני אלגרט - משפחות החטופים

חנה קטן - ארגון "אימהות הלוחמים"

גליה חושן - משפחות שכולות

איציק בונצל - משפחות שכולות

יצחק פיטוסי - משפחות שכולות

יצחק פיטוסי - משפחות שכולות

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


דיון בנושא שיקום מכון ויצמן למדע בעקבות פגיעת הטיל האיראני, הצעתם של חברי הכנסת חמד עמאר ועודד פורר

דיון בנושא שיקום מכון ויצמן למדע בעקבות פגיעת הטיל האיראני, הצעתם של חברי הכנסת חמד עמאר ועודד פורר. ביקשתי שהבקשה הזאת תהיה על סדר היום. אנחנו נדון על הפיצויים ועל כל הנושאים לאחר שהממשלה תקבל החלטה וזה יעבור לכאן לדיון, אבל הנושא של מכון ויצמן הוא נושא מיוחד במינו. לצערנו הרב הפגיעה שם היא פגיעה שאי אפשר להשוות אותה למקומות אחרים שנפגעו, לכן הדיון הזה מתקיים. אייל קלדרון, בקשה. .

שלום, אני בן דודו של עופר קלדרון. היום הוא היום ה-633. גפני, אם אתה זוכר, אני לפני שלושה שבועות אמרתי לך מילים קשות מאוד ואני עומד מאחוריהן. בשבוע שעבר אמרת דברים חשובים. גם היום, לצערנו הרב, תהיה הלוויה ברעננה בשעה 16:00 של חייל יקר, גיבור ישראל, שנפל אתמול. הוא נפל אתמול באיזו שהיא פעילות שבה מטען צד התפוצץ.

אני פה על תקן משפחת חטופים. הדרישה שלנו היא שחרור כל החטופים בעסקה. אני 633 ימים לא מבין מה 50 חטופים וחטופה עדיין עושים בעזה, ואני כבר הרבה מאוד זמן לא מבין מה החיילים שלנו עושים כברווזים במטווח בעזה. 20 חללים נפלו רק החודש בלי שום סיבה נראית לעין. כשאנחנו שואלים את הפוליטיקאים שלנו מה הלאה אחרי שהם יגיעו ליעד של "מרכבות גדעון", של שליטה של 75%, אף אחד לא עונה לנו, אף אחד לא יודע, אף אחד לא מקבל החלטות, וגם אתמול בפיקוד דרום, ואני מקווה שזה לא נכון, שזה רק דיווח, יושב הקבינט המצומצם ויוצא בלי שום החלטה. 50 חטופים וחטופה נמקים עוד יום, עוד שעה, עוד דקה. עוד שנייה הם נעלמים, כי לפעילות הזאת יש מחיר לחללים.

גפני, אני אומר לך שוב פעם, ואני לא חוזר בי, שלא תהיה מחילה עד שיהיו מעשים. הדיבורים חשובים, אבל מה לעשות שהם כבר ממזמן לא מספיקים. אני מדבר אליך. אתם, שיש לכם את ההשפעה על הקואליציה, תעשו.

תודה רבה. שמי קלדרון, בקשה.

אני דודו של עופר קלדרון שחזר אחרי 484 יום. אנחנו שוב פה. כולנו עברנו 12 ימים לא קלים - נכנסנו לממ"דים כשהיה צריך, למרחבים המוגנים, ולא אחת גם הילדים וגם המבוגרים שאלו מתי יוצאים, עוד כמה דקות. כמה דקות נוספות יחכו החטופים במנהרות, ריבון העולמים? מספיק. מה עוד צריך לקרות? הרי יש לנו אנשים מקצועיים כמו הרמטכ"ל שאומר דברים ורק צריך להקשיב לו.

אני אתמול לא יכולתי לחזור הביתה עד שנסעתי לכפר יונה. בכפר יונה היה גר החייל סגן מתן שי ישינובסקי. לא הכרתי את הבחור, לא הכרתי את המשפחה. הדבר היחיד שמקשר בינינו זה 601 הנדסה קרבית שאני הבוגר שלה. הרגשתי צורך להגיע למשפחה. כשנכנסתי לבית הרחתי את ארץ ישראל היפה, אנשים אצילים. שוחחתי עם האימא של מתן והלב נצבט, אבל היא עם חיוך רפה סיפרה לי כמה הוא היה חדור מוטיבציה להיות קצין בהנדסה, כמה הוא הבין את המטרות של המבצעים שהם עשו, שהוא רק לפני ארבעה חודשים סיים קורס קצינים. המשפחה האבלה לא יודעת את נפשה. אני לא ידעתי מה להגיד, רק ידעתי שיש שתי סיבות שזה לא היה צריך לקרות. האחת, שהוא פיקד על כלי שלא צריך היה להיות שם, שלא מתאים למקום הזה, ושניים, שהלחימה שם היא סטטית, שהמלחמה היא נגד גרילה. זה זרק אותי אחורה לשנות ה-70, למלחמת ההתשה שהייתה מלחמה כזאת. אני ישבתי בקו בר-לב. לא היה לנו מה לעשות שם. כשהקומנדו המצרי ניסה לפגוע בנו, נלחמנו בו. שם לא הייתה ברירה, זה היה קו. פה זו מלחמה סטטית.

יש סיבה מאוד ברורה למה להפסיק את המלחמה הזאת, והסיבה היא החזרת החטופים והחזרת המילואימניקים שאני מקווה שהילדים שלהם יזהו אותם. צריך להחזיר את החיילים הצעירים לעמדות שהם צריכים להיות בהן, הם מרגישים כברווזים. רבותיי, רק החודש הזה נהרגו 20 חיילים שאפשר היה למנוע את נפילתם. אנחנו מבקשים שתשפיעו את ההשפעות שאתם יכולים להשפיע, שתפסיקו את המלחמה, שהעם הזה יוכל לחזור לשקט ולשלווה שהוא ראוי להם.

ג'וחא, בקשה.

חברי הכנסת, 633 ימים עברו מאז האסון הגדול שפקד אותנו מאז הקמת המדינה ו-49 חטופים וחטופה אחת עדיין אי שם, קילומטרים בודדים מגבולה של המדינה, ואין מושיע. את החיזבאללה ניצחנו, את סוריה סידרנו, את איראן ניצחנו ב-12 ימים מפוארים של צבא העם, ימין ושמאל, ואת החמאס – כלום. הדברים שאמרתי כאן לפני שנה ושנה וחצי הם דברים שנכונים גם היום, רק שהיום הם נשמעים הזויים וקשים יותר. איך אתם, חברי הכנסת, עדיין מאמינים שאפשר יהיה קודם לנצח את החמאס ואחר כך להחזיר את החטופים? מה זה "לנצח את החמאס"? 633 ימים הצבא הטוב בעולם נלחם בכנופיית "חמאס הוא נכס" שנבנתה בעזרת כספים רבים שהועברו בהסכמה מלאה של המפקיר ואנשי לשכתו, הנתמכים על ידי קטאר במשך שנים. גם היום מועברות מאות משאיות של מזון שמי יודע מה יש עוד בתוכן ישר לידיו של הארגון הקיקיוני שמשתלט עליהן, והכל בסמכות או ברשות המפקיר וממשלתו. האם מי מכם באמת מאמין שניתן יהיה לחסל את הארגון הקיקיוני ולאחר מכן לשחרר את החטופים?

רבים מכם, חברי הכנסת מהקואליציה, מצהירים כבר חודשים רבים שאתם בעד החזרת החטופים כמשימה הלאומית הראשונה בחשיבותה, אך פרט לאמירה החשובה והנכונה האם עשיתם משהו קונקרטי שזה יקרה? כלום. גיבורים בעלמא, ללא כל תכלית. ביידיש אומרים "אוטר גזוכט". כנראה שחוק ההשתמטות וההפיכה המשפטית חשובה יותר ועל אלה תקום או תיפול הממשלה. לפני מספר ימים אמר מנהיג ש"ס אריה דרעי: "טבח שבעה באוקטובר הציל את עם ישראל. קיבלנו מכה לא פשוטה, אבל זו הייתה בסוף ההתעוררות שלנו". נו באמת, טבח השבעה באוקטובר הציל את עם ישראל? וכאן בבית הנבחרים שקט.

נכדי אופיר נחטף באותו יום נורא מבית חברתו בבארי יחד עם יוסי שרעבי. הגיהינום שעבר אופיר באותם 54 ימים עד ששוחרר לא ניתן לתאר. זה נס? יוסי שרעבי שהיה איתו בכל אותם ימים נשאר שם ונהרג מאש כוחותינו אחרי 97, כשגופתו עדיין אי שם בחורבות עזה. זה נס? 41 חטופים נהרגו בניסיונות שונים לחלצם ועוד 49 חטופים וחטופה אחת כבר 633 ימים בגיהינום ואין מושיע. זה נס? מעל 800 חיילים נפלו על קידוש ה"נס" שקרה לנו בעזה, ומעל 900 אזרחים תמימים נרצחו ונאנסו באותו יום ש"הציל" את עם ישראל. הנס הזה כל כך הזוי.

חברי הכנסת מהקואליציה, הגיע הזמן שתתעוררו ותבינו את המציאות הקשה שנאמרה כבר כל כך הרבה פעמים ב-20 החודשים האחרונים. מר הפקרה לא מעוניין לסיים את הסאגה האיומה המסכנת את קיומה של המדינה, וסיבותיו עמו, והאמונה שניתן יהיה לחסל את החמאס ורק אחר כך לחלץ את החטופים לא תתקיים. זה היה ברור אז וברור היום. האם זה הגיוני שנצטרך לסמוך רק על נשיא ארצות הברית כדי שיבנה את הנוסחה המתאימה לשחרור החטופים, לסיום המלחמה והצלת המפקיר ממשפטו? מה קורה לנו במדינה האהובה שלנו? אני מבקש להזמין אתכם, חברי הכנסת - למי שעדיין לא ביקר - לביקור בכיכר החטופים בתל אביב, כדי לראות מקרוב את הפעילות שלנו ואת הבעייתיות בה חיות המשפחות שעדיין מחכות ליקיריהן.

ולסיום, עם קשר או בלי, פנו אלי אימהות של תצפיתניות המשרתות היום בצה"ל וביקשו ממני שאתריע בפניכם, חברי הכנסת, על המצב שבהן הן ממלאות את תפקידן, כאילו שום דבר לא נלמד מה-6.10.2023 בכל ההיבטים.

אני מדברת בשם אימהות הלוחמים. גם במשפחתי יש עכשיו שישה לוחמים שנלחמים במלחמה מאוד מאוד צודקת בשביל המדינה היקרה שלנו, לא הארורה שלנו, מלחמה שבה אנחנו מנסים, בעזרת השם, להציל מיד צר, להכריע את האויב, מלחמת מצווה גדולה מאוד. כאימא אני מאוד מאוד חרדה וגם מאוד מאוד גאה בזכות הגדולה הזאת שחבל שלא מספיק מעם ישראל לוקח חלק בזה. אני בטוחה שכל מה שנאמר לגבי למה נלחמים שם נאמר מתוך לב יהודי, לא מתוך מקום של התרסה. יש פה פשוט ויכוח איך כדאי לנהל את המלחמה הזאת, ולכן אין לי שום טענה לחבר הכנסת גפני. הלוחמים שלנו לא לוחמים סתם, הם לוחמים מלחמה מאוד מאוד צודקת.

לא אמרתי את זה.

הקדמתי ואמרתי שאני לא באה להתריס, שאני באה להבהיר שכנראה הייתה פה אי הבנה.

היו כאלה שטענו שצריך לזרוק אותי מהכנסת בביזיון.

כל דבר פרסונאלי הוא פסול. יש לנו קונצנזוס על כך שאנחנו רוצים שהמדינה שלנו תהיה מדינה שבה אפשר לחיות בשלום, יש לנו קונצנזוס על כך שאנחנו רוצים שכל החיילים שלנו יחזרו בשלום, שכל החטופים יחזרו בשלום, שכל הפצועים שלנו יירפאו. יש לנו ויכוח על איך לעשות את זה. צריך שנהיה באחדות, לא בפילוג, כי פילוג זה בדיוק מה שהאויב שלנו רוצה.

תודה רבה. פיטוסי יצחק, בקשה.

אני אבא של סמל ראשון ישי פיטוסי, חייל גולני מגדוד 13. הבן שלי הוא דור רביעי בגוש קטיף. אותו גירשו לפני 20 שנה בדיוק. הוא חזר ונלחם אחרי 20 שנה במוצב נחל עוז בשביעי לאוקטובר. ארבעה חודשים לפני כן היו הפרות סדר חוזרות ונשנות, כשבחסות היועצת המשפטית החזירו את המחבלים שחצו את הגדרות ונתנו להם לגיטימציה לחזור ולהתעצם, להתחמש. בשביעי באוקטובר בשעה חמש וחצי בבוקר פורצת מלחמה במדינת ישראל והבן שלי נלחם שם. הוא נלחם עם נמ"ר שהיה במוצב החץ השחור כדי להציל את התצפיתניות במוצב נחל עוז. מאחר והיה שם הר של אש ותמרות עשן, הוא וחבריו יצאו מהנמ"ר וחזרו רגלית במטרה להציל את התצפיתניות. אתה יודע מה קורה אחר כך? נגמרת התחמושת ובאים המרצחים. אחרי שהמרצחים ירו בהם מטווח אפס, המרצחים לקחו סכינים ודקרו אותם, הוציאו להם איברים, שלא לדבר על מה שהם עשו בקיבוצים, על מה שהם לקחו. זה האויב האכזר, זה מה שהיה בשביעי לאוקטובר. לפני 20 שנה, כשגירשו אותנו מגוש קטיף, כל בני הקיבוצים אמרו לנו לעזוב. השארנו את החממות, נתנו את הבנק האמריקאי. הערבים היו מתקשרים אלינו ושואלים איך גידלנו. נתנו להם הכל, אבל מה הם עשו? חפרו מנהרות, התעצמו, נכנסו לבארי ולנחל עוז וטבחו, הרסו.

היום אחרי שנה וחצי עמית נכנס כדי להציל את החטופים והורגים אותו. הבנים שלי כבר למעלה משנה וחצי במילואים. אחד נמצא באגוז, אחד נמצא בעזה ואחד נמצא בחברון. זה מה שהחיילים שלנו עושים היום, ממשיכים לעשות את הצדק על מה שקרה בשביעי לאוקטובר, והצדק הוא למוטט את החמאס ולהחזיר את החטופים. הייתי מצפה מבני הישיבות לא לצאת לשום בין הזמנים, שכל עוד החיילים שלנו נלחמים הם יהיו החיילים שלנו בישיבות. מי שתורתו אומנותו אמור להישאר בישיבה, לחזק את החיילים שנמצאים היום. בעסקה אנחנו מביאים את השביעי לאוקטובר חזרה. שום עסקה לא תבטיח לנו ביטחון, כי לפני 20 שנה אני יחד עם הילדים שלי, יחד עם סבא שהקים את הפלמ"ח, שבנה את צה"ל, שעבד בתעשייה האווירית, יחד עם סבתא ניצולת שואה, יצאנו משם. היום אנחנו מתמודדים מול האנשים שמחפשים להביא עסקה. על מה עסקה? על מתי להביא את שביעי באוקטובר הבא? רוצים להביא אותו עכשיו, בדצמבר הקרוב?

מה שהחיילים בעזה רוצים זה להביא את החטופים. אנחנו יודעים שאם היינו מבטלים את הסיוע ההומניטרי גם דלק לא היה והם היו באים על ארבע ומחזירים את החטופים. החיילים יודעים על מה הם יוצאים לקרב. אנחנו שילמנו את היקר לנו מכל, ואני שילמתי אותו כבר כמה פעמים. אני מבקש להוריד מסדר היום את העניין של עסקה. אולי עסקה תביא את החטופים, אבל היא תביא מראות אחרות, היא תביא משפחות אחרות, היא תביא את הקיבוצים, לא יהיה שום גבול ביטחוני. לפני 20 שנה אמרו לנו לצאת כי יש לגיטימציה לירות בהם, כי יש לנו את כל הזכויות. איזה זכויות נשארו לנו אחרי 20 שנה עם המצב שאנחנו נמצאים בו היום, עם זה שהיום אנחנו ממשיכים לתת להם דלק, ממשיכים לתת להם תחמושת? מישהו בודק את המשאיות האלו שנכנסות? למישהו בכלל אכפת ממשפחה של כל חייל? אנחנו לא ישנים בלילות. הילדים שלי יוצאים כדי להביא את החטופים כי הם מבינים שרק על ידי כוח צבאי, שרק על ידי מלחמה צודקת נחזיר, שרק כך נביא ביטחון למדינת ישראל לתמיד. אם נעשה עסקה, נביא חזרה את השביעי באוקטובר כבר בנובמבר הקרוב.

תודה רבה. בונצל איציק, בקשה.

אני פה, חבר הכנסת גפני, לאור הדברים המנותקים שאמרת בשבוע שעבר.

זה עכשיו יהיה הדיון?

זה עכשיו יהיה הדיון, כי אתה צריך לחזור בך. זה לא פחות חשוב משום דיון אחר. המלחמה היא לפני הכל, והאמירות שלך לא יכולות להיות אמירות כאלו מנותקות כאילו אתה חי על הירח. זה עכשיו יהיה הדיון אם צריך. אתה אמרת שאתה לא יודע בכלל על מה נלחמים שם.

טוב נו.

טוב נו מה?

תלמד את מה שאמרתי.

קראתי 10 פעמים ושמעתי 80 פעם.

אתה לא קראת.

אתה אמרת שאתה לא מבין על מה נלחמים בעזה.

אני לא מנהל דיאלוג על זה. זה לא היה ראיון שהתראיינתי. לא זו הכוונה.

אז מה הייתה הכוונה? בוא תענה לנו.

אני לא רוצה להגיד.

למה אתה לא רוצה?

בגלל שאני לא רוצה.

אתה חייב לנו דין וחשבון. מה זה "אני לא רוצה"?

דין וחשבון זה שאני עושה את מה שצריך.

לא, אתה לא עושה מה שצריך. אתה חייב לנו, המשפחות השכולות, אחרי אמירה כזאת קשה דין וחשבון. אם התכוונת למשהו אחר, תגיד לנו שהתכוונת למשהו אחר. אתה לא יכול לשבת בבית המחוקקים על הכיסא הזה ולהגיד מה שאתה רוצה כאילו אנחנו לא נמצאים, בכזה ניתוק. מתי, הרב גפני, לא ישנת בלילה שמא ידפקו לך בדלת? מתי אתה ורעייתך נבהלתם ממישהו שעלה בחדר המדרגות? תענה לי מתי, אם אתה לא מבין בשביל מה המלחמה הזאת. אני שם לב, אני עוקב אחרי הדברים, אני רואה שמאוד קשה לך לדון בענייני הלחימה. אתה זורק לאוויר סיסמאות. אנחנו יושבים בבית ובבתי העלמין ואתה שואל על מה המלחמה הזאת, למה אנחנו נמצאים שם עדיין? אם אני טועה והתכוונת למשהו אחר, אנא חזור בך, תבהיר את הדברים שאמרת ואנחנו נלך לבתינו, נלך לבתי העלמין להגיד תהילים ליד הקבר של הבנים שלנו, נדע שלא יושב פה יושב ראש ועדה וחבר כנסת בישראל שלא מבין מה חיילינו עושים במלחמה. אלו המילים שאמרת. הנה יש לך הזדמנות להבהיר את הדברים. למה אתה לא רוצה להבהיר את הדברים? למה אתה חושב שלא מגיע לנו הסבר? אם לא ידעת, המלחמה שם היא להשיב את החטופים ולמוטט את החמאס, ואם לא ידעת, בשביעי לאוקטובר, אם אתה לא מבין למה אנחנו נמצאים שם, קרה משהו "קטן" שאולי הוא עובר לידך. הנה אתה מהנהן עם הראש. שוב אני אומר, חבר הכנסת גפני, בוא בכבודך תבהיר את מה שאמרת, כדי שאנחנו, המשפחות השכולות, לא נרגיש שנפגענו מהדברים שאמרת. למה אתה ממלא את פיך מים עכשיו? למה אין לך מספיק אומץ?

880.

את המספר הזה תזכור. 880 חיילים ואתה לא מבין מה אנחנו עושים שם? אתה לא יכול לזרוק דברים שאין לגביהם התייחסות. ישבת פה בשבוע שעבר. יש לך תפקיד כזה שאתה לא יכול לזרוק באוויר דברים שאין לגביהם התייחסות.

תודה רבה.

לא תודה רבה.

אני מבקש שמישהו יחליף אותי.

למה? אתה מתבייש?

אני לא מתבייש.

אתה מתבייש לנהל דיאלוג עם אב שכול. לא, אל תחליפו אותו. תן לי, אני אחליף אותך ונזיז דברים. למה אתה מתבייש? תתנצל. מה אתה בורח? הנה, אף אחד לא רוצה להחליף אותך. מה אתם חושבים? שאתם, כולם כולל כולם מכל צידי הבית, יושבים במגדל השן ואנחנו הנתינים שלכם? אל תתבלבלו. צר לי להגיד לכם, העם בז לכם, לשמאל, לימין. כולם מכירים את המשחקים שלכם, את זה שאתם יושבים בפרסה ואחר כך במזנון הכנסת צוחקים אחד על השני על חשבוננו, על חשבון החטופים. העם לא מטומטם.

גפני, אתה חושב שאמרת דברים לא נכונים? תחזור בך. מה אתה בורח? אתה יודע למה אתה בורח? כי ישנת טוב הלילה. אתה לא מכיר את הצליל של הדפיקה בדלת. לא אתה, לא בני משפחתך, לא ילדיך שיהיו בריאים, ואני מאחל לכם רק טוב. את הצליל הזה של הדפיקה אתה לא מכיר. אתה יודע מה זה הצליל הזה? אתה יודע מה זה אומר? אתה מבין למה אנחנו שם? למה אתה מנסה לברוח? כשהבן שלי הסתער על חולייה של מחבלים, הוא לא ברח, הוא עמד בראש חייליו, הוא ובני השני. עמית שלי נהרג כי הוא רץ קדימה. הוא לא ברח מהחדר, הוא לא חיפש מישהו שיחליף אותו. מה אתם, חברי הכנסת, עושים פה? מה אתם באים לפה בכלל? אנחנו לא הנתינים שלכם. גפני, אתה פה בחסד ואני בזכות. הבנת, גפני? אם לא תחזור בך מהדברים, אנחנו נבוא ישיבה אחרי ישיבה. בי נשבעתי, ואתה מכיר אותי כבר, אני לא בוחל. אני אפסיד ימי עבודה עד שתבקש סליחה מחללי צה"ל ומהלוחמים. אתה לא תברח כשמפנים אליך דברים קשים. נתתי לך בתחילת דבריי הזדמנות לחזור בך, כי אמרת שלא הובנת נכונה. בוא תחזור בך ואנחנו נלך. לא ייתכן שאתם, חברי הכנסת, תשבו פה ותחשבו שאנחנו הנתינים שלכם. הצחוקים שלכם במליאה לא מעניינים. לא מעניין זה שאתם יושבים עם המפלגות הערביות בפרסה וצוחקים ומגבים אותם. יושבים בוועדת הכנסת חברי כנסת שמגבים חברי כנסת ערבים שאומרים שעזה תנצח. יושבים חטופים במנהרות וחבר כנסת אומר שעזה תנצח. איך זה שאף אחד לא פוצה פה?

במשך שנה שלמה לא מכנסים את ועדת האתיקה. למה? כי יושב ראש ועדת האתיקה הוא תמיד חבר כנסת חרדי שעושה את קומבינת הגיוס עם כולם. שנה שלמה ועדת האתיקה לא דנה בתלונות של משפחות שכולות על אמירות של חברי כנסת ערבים בעת מלחמה. והנה, גפני, אני פה. אתה יודע למה אני ממשיך לדבר? כי אני מצפה שתחזור בך, שתבהיר את הדברים שלך. מה יש? מה פתאום שתקת? תספר לנו את החברות שלך עם אחמד טיבי, תספר לנו על חברויות אחרות, תספר לנו על קומבינות שאתם עושים בוועדת הכספים. בואו נפתח את הדברים. הנה יש לך הזדמנות. אני לא אפריע לך להבהיר את הדברים שאמרת, רק מידי פעם אני אזכיר לך את הדפיקה הזאת שדפקה אצלי בדלת, שדפקה אצל משפחת פיטוסי. מתי השתתפת לאחרונה בלוויה של חייל? לא ראיתי אותך שם אף פעם. מתי ביקרת פצועים? תספר לעם ישראל. אתם חיים בניתוק מוחלט מהדפיקה הזאת.

אנחנו כתבנו מכתב לכל האדמו"רים על הדברים שכתבת, כתבנו שהזדעזענו מהדברים שאמרת. עשית חילול השם. הקדוש ברוך הוא לא בבעלותך, הוא לא רק אצלך, הוא גם אצלי - הנה אני עם כיפה שחורה. עשית חילול השם בדברים שלך. אני קורא לך שוב, בוא תבהיר את הדברים, עם ישראל צופה בך. כולם פה שותקים ורוצים לשמוע את הדברים. אני לא מאחל שהדפיקה הזאת תדפוק אצלך בדלת, אבל הדפיקה הזאת תהדהד באוזניים שלי עד יום מותי. אם אתה לא שותף לאירוע, אתה לא יכול להגיד את מה שאמרת. אתה ישן טוב בלילה, אתה ורעייתך ובני משפחתך, אתה לא בוכה כמונו ארבע-חמש פעמים. איך אתה מעז להגיד שאתה לא מבין מה עוד עושים שם בעזה ועל מה המלחמה. נו קדימה, תבהיר את עצמך. גם ה"ויברח שלך" לא צלח, אף אחד לא רצה להחליף אותך. הם מבינים, גם אלה שלא החליפו אותך פה, שאנחנו זכאים לקבל התנצלות ממך, תשובה או הבהרה מצידך.

נגמרו הימים, רבותי חברי הכנסת. העם בז לכם בחוץ. אל תחשבו שאתם כאלה חשובים. כל ההצגות שאתם עושים בוועדות, צועקים אחד על השני ואחר כך בפרסה שותים קפה, יושבים במזנון ואוכלים ביחד או בחדרי חדרים עושים קומבינות על הגב שלנו. לא לצד הזה ולא לצד הזה אתם לא מצליחים להניע שום דבר. אנחנו פה בזכות, בניגוד אליכם. אני יכול להביא לכם רשימות של אלפי אנשים שהיו חברי כנסת ויושבים בבית עכשיו. תדעו, לא לעולם חוסן אצל אף אחד מכם, לא קיבלתם מאיתנו מינוי לכל החיים. אנחנו נחליף אתכם בבוא העת, אבל עד שנחליף אתכם נדרוש מכם לבוא ללוויות. כל יום אתה צריכים לבקר לפחות פצוע אחד, לא לרוץ להקרין בפייסבוק או בטיק טוק שביקרתם פצוע. זה התפקיד שלכם. אתם לא עושים את התפקיד. הנה יושב ראש ועדה שיושב. או שהוא נרדם, או שהוא מכסה עיניים, או שהוא עסוק בפלאפון, או שהוא מבקש לקצר אותנו. עוד לא התחיל לדבר אב שכול וכבר ביקשת לקצר. אין לך זמן בשבילנו. אתה לא חלק מהאירוע. למה אתה מקצר אותנו? כי אתה לא חלק מהאירוע. חבר הכנסת גפני, אתה שומע את הדפיקה שפקדה 880 משפחות של לוחמים אמיצים שמגנים עליך ועל בני משפחתך?

המקום הזה הוא שלנו, של העם, של משפחות החטופים, של המשפחות השכולות, של אנשים שבאים לקדם חוק אחר. אתם רק עובדים אצלנו. מה לעשות, אתם זמניים. תזכרו, יש לכם עבודה זמנית. אנחנו קוראים את הסקרים ורואים שחצי מכם כבר לא יהיה פה עוד כמה חודשים. לפחות בחודשים האלה תתאמצו ותעבדו בשביל העם. כן, זה אני המאשים שלכם, אני מקריא לכם את האני מאשים. מר גפני, אני עדיין מחכה שתבהיר את הדברים. אתה יכול להגיד שאני משקר, אני לא אפגע. אי אפשר יותר להיפגע ממה שאמרת. בוא תבהיר ונסיים את זה. בוא תגיד לנו האם אתה מבין למה צה"ל נמצא בעזה. מקודם כששאלנו חברי כנסת ערבים אם החמאס הוא ארגון טרור, הם לא הצליחו להוציא מהפה שלהם שחמאס הוא ארגון טרור. בבקשה, חבר הכנסת גפני, אני אומר לך דברים שצריך להגיד לך. בוא תבהיר ונסיים. תבהיר אם אתה יודע למה חיילי צה"ל נמצאים בעזה, כן או לא, אם אתה יודע מה התפקיד שלהם. האם התפקיד שלהם הוא לנסות לעשות כל מעשה כדי להשיב את החטופים, כמו הצוות של הבן שלי שהחזיר את נועה ארגמני? הוא זכה שהצוות שלו יעשה את הפעולה ויחזיר, כמו הבן שלי הגדול נדב. גפני, למה אתה לא עונה? אדם כמוך חריף ששולט פה ביד רמה במיליארדים פתאום לא יודע לתת תשובה לאב שכול? אני לא מבין את זה. אם אתה חוזר בך זה גם בסדר. האם אתה מבין למה צה"ל נמצא בעזה כל עוד לא יוחלט אחרת? מר גפני, אנחנו מחכים. כולם פה שותקים ומחכים לשמוע יושב ראש ועדה חשובה בכנסת ישראל. אם אני לא טועה, אתה זקן חבר הכנסת. פתאום זקן חברי הכנסת לא יודע להגיב, לא יודע לדבר? קשה, אף אחד לא רוצה להחליף אותך, זה לא נעים.

לא, אני פשוט חזרתי בי, אני נשאר.

טוב מאוד, אז בוא תענה.

לא רוצה.

למה לא?

יש במות אחרות ששם אני אומר את זה.

אתה השתמשת בבמה הזאת להגיד את הדברים הקודמים. תחזור בך עכשיו.

אתה תגיד לי מה להגיד ומה לא להגיד?

לא אמרתי לך מה להגיד. ביקשתי ממך הבהרה.

רק את מה שאתה מבין.

לא רק את מה שאני מבין. אני מבין מצוין. אתה תבהיר.

אני לא מבהיר.

למה לא?

ככה.

מה קשה כל כך להבהיר מה צה"ל עושה בעזה? אתה לא תשתיק אותי. אני שואל אתך שאלה ואתה תענה. כן, אתה בהלם, נכון? אתה יודע למה צה"ל נמצא בעזה?

אני לא רוצה לענות.

למה אמרת את הדברים שאמרת? אנחנו לא נסיים עד שתיתן לנו הבהרה.

אז לא נסיים.

אין בעיה, הכל בסדר גמור. תאמין לי שאני יודע לדבר עד הודעה חדשה. אתה יודע למה אני יודע לדבר? אתה זוכר את הדפיקה על הדלת שאתה לא מכיר ושחס ושלום מישהו אחר יכיר? תבהיר את הדברים. ניצלת את הבמה שניתנה לך כיושב ראש ועדת כספים להגיד את הדברים הקשים נגד חיילי צה"ל.

אני אמרתי נגד חיילי צה"ל?

אתה אמרת שאתה לא מבין למה עוד נלחמים שם. אתה יכול לעשות לי עוד אלף פעמים ככה עם היד. אני לא איזה תלמיד שלך בישיבה. התנועה הזאת שלך רק מלמדת עד כמה אתה מזלזל בנו.

אולי אתה מזלזל בי?

אני לא מזלזל בך, אני מדבר אליך בכבוד.

באמת? אני דיברתי נגד חיילי צה"ל?

אתה אמרת שאתה לא מבין מה עושים בעזה. אמרת או לא אמרת?

קצין בצה"ל כתב כך: "זה לא פוליטי, זה עוול מוסרי, סכין בגב שלנו".

מה שאמרת.

"אנחנו חיילים שמקיזים את דמנו בחזית כבר שנה, לא רואים בית. בגשם ובחום מוסרים את נפשנו, קוברים את חברנו, מנגבים את הדמעות וממשיכים לפשיטה הבאה, למשימה הבאה. אנחנו משאירים את הלב הפצוע להתבוסס בדמו כי המטרה שעומדת לנו מול העיניים היא לנצח, להביא את החטופים. ככה יצאנו לקרב, בטוחים היינו שכולם מאחורינו. לא שכחנו לרגע את החטופים ואף אחד אחר. אנחנו כאן כדי להילחם, יודעים להיות נחושים עד שהנבלות ירדו על הברכיים ויתחננו שנפסיק. דבריך מחלישים את החיילים שלנו."

תודה רבה.

לא תודה רבה, זה חייל שנמצא עכשיו בעזה.

מה זה "תודה רבה"?

אני מבקש שתצאו.

תוציא את כולנו. אתה צריך לצאת מהכנסת. אתה, לא אנחנו. אתם צריכים לצאת מהכנסת. שבוע אחרי שבוע אנחנו זועקים פה.

זה מה שכותב רב סרן שנלחם עכשיו בעזה: "מכם, נבחרי העם, מצפים שיהיה הגיבוי המלא". הוא נמצא שם עכשיו ונלחם.

ואתה לא יודע מה עושים שם.

אם אתה אומר שאתה לא יודע מה הוא עושה שם, מה יעשו החיילים שם? אנחנו את הבנים שלנו כבר קברנו. אתה יודע למה?

לא, הוא עושה ככה עלינו. אנחנו נפנוף יד.

אתה יודע למה קברנו את הבנים שלנו? כי היועצת המשפטית נתנה לגיטימציה לחמאס בכך שהיא החזירה חזרה מחבל שחודר. אתם יושבים פה ושותקים.

מי מימן את החמאס?

עופר כסיף שלך.

חבר הכנסת גפני, בוא תבהיר את הדברים.

מי מימן את החמאס?

חבר הכנסת גפני אמר כך: "אני לא מבין עד לרגע זה על מה אנחנו נלחמים שם, אני לא מבין לאיזה צורך, מה הולכים לעשות שם שחיילים נהרגים - -"

מה מצחיק אותך? תתבייש. עושה לנו ככה וצוחק בפנים שלנו. מי אתה בכלל?

הוא אומר את האמת.

"היה צריך איזה טראמפ אחד אצלנו כאן שיבוא ויגיד: מחזירים את החטופים, מפסיקים את כל זה וחוזרים חזרה למצב נורמאלי".

תעלה להר הרצל, תבקש סליחה.

גם בוארון אמר את זה.

מה זה מצב נורמאלי? ה-7.10 זה מצב נורמאלי?

למה אתה לא מבקש מבוארון לתת הסבר?

חבר הכנסת גפני, תבהיר את הדברים.

שבוארון יבהיר.

תגיד "טעיתי" ולא קרה כלום.

לא מגיע לנו לפחות הסבר אם לא התנצלות?

למה אתה לא מבקש מבוארון לתת הסבר?

מי מימן את החמאס?

אנחנו נחכה, יש לנו זמן. אנחנו נהיה הורים שכולים עד יום מותנו, יש לנו זמן. אנחנו נחכה פה. עד שלא תבהיר אנחנו נחכה. תבהיר את הדברים ונלך.

ביבי מימן את החמאס. תבהיר לי למה ביבי מימן את החמאס.

אנחנו יוצאים להפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:54 ונתחדשה בשעה 12:08.)

אני מחדש את הישיבה. חבר הכנסת דלל, בקשה.

בעקבות דבריו של האב השכול איציק בונצל ביקשתי מיושב ראש הוועדה, חבר הכנסת גפני, לשבת כדי שבאמת נוכל להבהיר את הדברים. חבר הכנסת גפני אמר בצורה ברורה שהוא לא התכוון לפגוע בחיילי צה"ל, שהאמירה שלו הייתה עקב כאב של הנופלים באותו יום בבוקר. לגבי ההתנצלות שלו והחזרה שלו מהדברים הוא יתייעץ ויחזור אלינו. זה מה שהיה בפגישה. אני מקווה שבזה מרגיעים כרגע את הנושא הזה.

לא עולה בדעתי לפגוע בחיילי צה"ל. אנחנו כולנו מתפללים בשבילם. לא עלה בדעתי דבר כזה. שמעתי את הדברים שנאמרו כאן ועמדתי הייתה ונשארה שהחטופים זה הדבר החשוב ביותר שצריך להחזיר, ואני אומר את זה מעל כל במה לא מהיום. אני אומר את זה לראש הממשלה ואמשיך להגיד את זה לראש הממשלה.

תודה רבה לך.

לגבי מה שאגיד בחוץ אזהר שבעתיים, כדי שחס וחלילה לא תישמע ממני כאילו פגיעה. זה לא יהיה.

אנחנו חייבים לחזק את חיילי צה"ל, את המשפחות השכולות.

חבר הכנסת גפני, מעבר לנושא של פגיעה בחיילי צה"ל, השתמע מדבריך שצריך להפסיק את המלחמה.

אני לא הולך לדון על זה.

אני רואה פה שכתוב בשלטים של החטופים, והלב שלי עם החטופים, נחזיר, נקום. אם נחזיר, זה לא מה שיקים אותנו. מה שיקים אותנו זה שהמלחמה תגרום לכך שחמאס לא יהיה בעזה ולא יהיה איום. להחזיר את החטופים זה לא חזות הכל, זה לא יפתור לנו את הבעיה. חטופים חייבים להחזיר אבל לא במחיר של הפסקת המלחמה, בשום פנים ואופן.

תודה רבה. אני עובר לסעיף הבא בסדר היום, לדיון על הנושא של מכון ויצמן. עודד, בקשה.

אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה שקבע את הדיון במהירות יוצאת דופן. לקבוע דיון בוועדת כספים מיום רביעי ליום שני זה לא דבר פשוט. אני חושב שחבר הכנסת גפני הבין - -

הסברתי בתחילת הדיון, אתה לא היית פה, שנדון על הפיצויים אחרי שהממשלה תאשר וזה יהיה במליאה, ושהשתכנעתי שהנושא הזה של מכון ויצמן הוא משהו אחר לחלוטין, שאי אפשר לדמות - -

זה לא אירוע פיצויים רגיל. אני הייתי יחד עם חבר הכנסת ליברמן בביקור במכון ויצמן שבעקבותיו גם ביקשנו את הדיון הזה. הנזק שנגרם שם הוא נזק הרבה מעבר לנזק הפיזי הישיר. יש כאן הרבה מאוד נזק עקיף, גם מחקרי וגם של שיקום. הכלים הרגילים של מס רכוש ושל מנגנון פיצויים הם טובים באירוע הכללי, הם לא טובים באירוע הזה, אם מבחינת הערך של המבנים עצמם, אם מבחינת אובדן המחקר. ישנם מוסדות אקדמיים נוספים שנפגעו. אם אני לוקח את הפגיעה שאירעה בבית החולים סורוקה, שזה פגע במעבדות - -

יש רביזיה של חבר הכנסת נאור שירי על צו תעריף המכס והפטורים. מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
הרביזיה לא אושרה.

הרביזיה לא התקבלה, על כן הצו התקבל כפי שהוא הוקרא בוועדה. סליחה, עודד, בקשה.

מכיוון שלא מדובר באירוע רגיל – הוא פגע לא באותו היקף באוניברסיטת בן גוריון - זה מחייב התייחסות ממשלתית אחרת. אני חושב שהוועדה תוכל לעשות עבודה עם דיונים מעת לעת כדי לראות שהממשלה התכנסה לזה. חייבת להיות דמות ממשלתית בכירה שהשיקום של המוסדות האקדמיים נמצא אצלה בראש סדר העדיפויות, כי יש פה אירוע אחר. צריך להבין שהשאלה הראשונה ששואלת הפילנתרופיה שמחזיקה הרבה מאוד מהמוסדות האקדמיים, היא מה נתנה המדינה לטובת הפגיעה במכון ויצמן. זה צריך להיות אירוע אחר שכולל את כלל משרדי הממשלה, שמרוכז או מתוכלל על ידי גורם ממשלתי אחד בכיר.

תודה רבה, עודד. חמד, בקשה.

היושב ראש, גם אני רוצה להודות לך. זה לא מובן מאליו שתקיים דיון אחרי שביקשנו אותו רק בשבוע שעבר. אנחנו מקיימים דיון, כי הנושא כל כך חשוב. עודד היה בסיור עם יושב ראש המפלגה, אביגדור ליברמן. הם ישבו שם, דיברו עם האחראים במכון ויצמן, עם הנשיא ועם כולם, ראו את הנזק שנגרם ואת גודל הנזק.

אני רוצה לדבר על העניין של השכירות, כדי שכמה שיותר מהר המעבדות יחזרו לעבוד. אם צריך לשכור בנין גדול ולהתחיל את השכירות, המדינה צריכה לממן. מכון ויצמן יש רק אחד, אין לנו עוד. אני יודע שלשקם את המקום ולבנות אותו מחדש ייקח שנים. לגבי הבנייה של המקום, האישורים וכל מה שצריך מסביב, צריכה לקום ועדה ייחודית ומיוחדת לנושא שתזרז את כל הנושא של האישורים. צריך לקחת מקום חדש ולהקים את המעבדות מחדש.

חברי עודד נגע בכל הנושא של המחקר שנהרס שם. סיפרתי לנשיא מכון ויצמן שחבר שלי הוא חוקר באוניברסיטת חיפה ואני יודע כמה חשוב כל נושא המחקר, כמה זה קשה כשאתה עושה את העבודה בתוך המעבדה, בודק כל יום ואפילו פעמיים ביום ובסוף זה נהרס. לא משרד אחד צריך לטפל בנושא הזה, צריך שכמה משרדי ממשלה יקימו ועדה ייחודית לתכנון של המקום מחדש, לפיצוי, לשכירת מקום. אני רוצה לשמוע את האוצר ואת כל גורמי המקצוע לגבי איך שוכרים מקום, לגבי איך מתחילים לעבוד ואיך מתחילים לתכנן את המקום מחדש.

מכון ויצמן זה סמל לאומי, זה מכון לאומי, והמחקרים זה לא רק עניין של כסף, זה הרבה יותר מזה. הנזק הוא נזק ערכי, הוא נזק תדמיתי, נזק מחקרי, זה הרבה מאוד דברים שאין להם אפילו פיצוי בכסף. אני קודם כל רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש, על זה שקיימת את הישיבה הזאת, ולהודות גם לחבריי חברי הכנסת עודד פורר וחמד. מאוד חשוב הדיון הזה. אני כחבר הוועדה אתמוך - אני גם אבקר במכון - בכל הצעה שתבוא לפה, כדי לעזור למכון, כדי להקים את הכל מחדש.

הדיון הזה חשוב לכולנו ואנחנו מאוד מאוד מברכים על קיומו. העלויות הן עלויות היקפיות גדולות. מס רכוש מחשב את השיפוי סביב הערך, את הפחת שירד, שזה עיוות שצריך לתקן גם ברמה האזרחית, ברמה של הבתים, של הציוד והכל, וגם ברמה של הציוד המחקרי. צריך שיהיה מסלול ירוק לגבי השיפוץ והבנייה מחדש, כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר.

מאוד קשה לאמוד את הנזק העצום הזה של אובדן הידע והמחקר. אני חושבת שתקצוב, שצריך להיות מענק נפרד ונדיב כדי לאפשר שחזור של מעבדות וידע, זה עלינו, וזה הרבה מעבר למס רכוש, זה משהו שלא נאמד לפני כן.

זה יותר משחזור, זה בנייה מחדש. יש בניינים שקרסו.

אם צריך להעביר מיליארד שקלים כדי שתגייסו כמה שיותר חוקרים על מנת לשחזר לפחות חלק מהמחקר העצום והחיוני שנוצר והוחרב אנחנו צריכים לעזור לזה לקרות. צריך לתת לכם תקצוב אד הוק, נדיב ורחב כדי שתוכלו לעשות מלאכת שיקום, שחזור ובנייה מחדש. אני בטוחה שלא את הכל תוכלו, אבל אם הרבה מזה יוכל להיות אנחנו נדע שהטרור לא ניצח, נדע שאיראן לא הרסה את 20 שנות המחקר ויצירת הידע. הכסף הזה חשוב כדי להגיד שאנחנו אומה שלא רק מקדשת חיים, אלא מקדשת גם השכלה, ידע ומחקר - גם הוא מציל חיים, גם הוא מסייע לאנושות. זו הגדולה שלנו, זו הגאווה שלנו. מעבר למס רכוש צריך להיות תגמול נדיב נוסף שנוכל להעביר כהעברה כוללת, לא להתעסק רק בבירוקרטיות ומה הפחת שנוצר לכל מעבדה ולכל מכשיר.

האירוע הזה מלמד שכשהמבנים ייבנו מחדש, אם הם ייבנו מחדש, הם צריכים להיות ממוגנים, בעיקר האזורים עם המקררים שיש בהם ידע ודגימות שאי אפשר לשחזר. יש את המבנה, אבל יש את המעבדות שנהרסו שיש בהן ידע שאוגר בתוכו עשרות שנים של מחקר. בואו נפיק מזה לקחים. אני רואה על פי פרסומים בעיתונות, כבוד היושב ראש, שבאוניברסיטת בן גוריון המבנים החדשים שייבנו יקבלו מהמדינה פחות ממחצית הסכום.

אנחנו צריכים לזכור שהאווירה הבינלאומית נגד ישראל מאוד קשה. גם האיחוד האירופי שוקל מחדש חלק מהכספים שהוא מעביר, מה שמביא את האוניברסיטאות לעשות קמפיין למימון המונים. זו בושה שגוף מחקרי שכולנו נשענים עליו, שעושה מחקר, שמציל חיים ומגלה תרופות למחלות, צריך לעשות קמפיין למימון המונים. כולנו צריכים להתבייש בזה. המסים של כולנו צריכים ללכת לשם, כי זה מציל חיים. לא סתם האיראנים בחרו לתקוף את המקומות האלה. הם רואים בזה את הכוח המדעי ואת הכוח הצבאי של מדינת ישראל.

אני חושבת שהקריאה שצריכה לצאת מכאן זה שנפנה לאותם פרופסורים שעשרות שנים של מחקר ירדו להם לטמיון, שנפנה לאותם סטודנטים שאולי הקריירה שלהם עכשיו תתעכב בגלל הדבר הזה ונגיד להם שלא רק שנבנה מחדש, אלא שנבנה יפה יותר, חזק יותר, משוכלל יותר. זה מסר שהוא חשוב פנימה וגם חשוב החוצה, לאויבים שלנו, על מנת שידעו שכל פעם שהם יפגעו בנו אנחנו רק נצא מחוזקים מזה. זאת צריכה להיות נקודה שממנה והלאה הם ירגישו שיש להם את כל הגיבוי של מדינת ישראל, שהם רק יקבלו יותר עזרה ויצאו מזה נשכרים. המטרה היא לא רק לשקם ככל הניתן, המטרה היא להפוך את המשבר הזה להזדמנות.

תודה רבה. ביום חמישי הייתי בקרן הפיצויים עם מנהל רשות המסים, עם כל האנשים שם, והנושא של מכון ויצמן עלה. הם לוקחים את העניין הזה ברצינות. אני משבח את העבודה שלהם, רק נצטרך לדבר על המקרים שקשה מאוד להחליט לפי איזה שהוא קריטריון. צריך שהם ייכנסו לעניין.

זה חייב להיות משהו חריג, ועדה חריגה.

זה חייב להיות מעבר לפיצויים. גם הות"ת יצטרכו לפעול, גם האוצר ואגף תקציבים.

זה משהו חריג.

פרופסור אלון חן, בקשה.

מר גפני, חברי הוועדה, תודה רבה על ההזמנה. עודד וחמד, תודה שיזמתם את הדיון. אני לא חושב שהפורום הזה צריך הסבר על התרומה האדירה של מכון ויצמן לחוסן החברתי, כלכלי וביטחוני של מדינת ישראל. אם צריך ויהיה זמן אני אשמח להרחיב.

היות ואתה בעל הבית ואנחנו לא מקיימים כל יום דיון על מכון ויצמן, תדע שאנחנו ועדה פרקטית. תצטרך להגיד מה קרה - תגיד את הדברים שאפשר להגיד כי לא כל הדברים אפשר להגיד - מה אתה מבקש שהמדינה תעשה, מה ההליך שעליו אתה רוצה שנקבל החלטה.

נפלו שני טילים בליסטיים במכון ויצמן בלילה של ה-15 בחודש על שני בניינים. המבנה שאתם רואים כרגע זה בניין לחקר הסרטן. 22 מעבדות יש רק בבניין הזה. כמו שאתם רואים, הבניין קרס וקבר תחתיו לא רק מעבדות וציוד מאוד יקר, גם הרבה מאוד ידע שקשה לנו כרגע לאמוד. הבניין הזה בער בערך 20 שעות. בניין נוסף שנפגע זה בניין שבנינו בחמש השנים האחרונות והיה לקראת סוף הבנייה, בניין של כימיה לחומרים מתקדמים. אתמול סגן הנשיא, אלון וינגרטן, ואני נכנסנו בפעם ראשונה לתוך הבניין. הנזק הוא עצום. את הבניין הזה צריך לקלף מבפנים ומבחוץ ולבנות מחדש.

יש את הנזק המיידי של שני הבניינים שנפגעו, אבל יש את הנזק של ההדף בכל רחבי הקמפוס. 112 מבנים במכון ויצמן נפגעו. מכון ויצמן זה 1,000 דונם כך שאפקט ההדף הוא אדיר. מכון ויצמן מתחלק לאזור מדעי, שהוא האזור הגדול, ולאזור המגורים. למזלנו זה קרה ב-03:00 לפנות בוקר ושני הטילים נפלו באזור המדעי, לא באזור המגורים. לא היו נפגעים בנפש, שזה אולי הדבר החשוב ביותר, אבל יש את נזקי ההדף. יש את בניין זוסמן למדעי הסביבה שנפגע מההדף כי הוא ליד בניין הכימיה שנפגע. יש לנו חמישה מבנים שאנחנו צריכים לבנות לגמרי מחדש, עוד 60 מבנים אחרים ברמות פגיעה כאלו ואחרות, ועוד 57 מבני מגורים עם פגיעות ברמות כאלו ואחרות.

מר גפני, הנזק הכולל המוערך כרגע, ואנחנו עדין בתהליך של הערכת נזקים יחד עם מס רכוש, הוא 1.5 עד שני מיליארד שקלים, וזה בלי לאמוד את הנזק המחקרי שקשה מאוד לאמוד אותו. איך אתה מכמת דוגמאות קליניות של חולות סרטן או של חולי סרטן שמדענית אספה במשך 25 שנים? איך אנחנו יכולים להעריך את הנזק של הדבר הזה? מס רכוש והגופים האחרים צריכים למצוא איתנו את המודל הנכון לכמת את הדבר הזה. זה שעות עבודה, זה כוח אדם, זה גראנטים, זה זמן. הדבר הזה צריך לעבור איזו שהיא הערכה, כי היום אין מודל להעריך את הדבר הזה.

גם איך נותנים לחוקרים את האפשרות להמשיך לחקור כשאין להם את המעבדות האלו. אתה צריך לתת להם משהו אחר בינתיים, אחרת אתה מפסיד אותם, הם ילכו למוסדות אחרים.

מס רכוש מפצה בערכים ריאליים. אם רכשנו עבור מדען או מדענית מיקרוסקופ לפני חמש שנים שעלה מיליון דולרים, הערך הריאלי שלו היום לפי מס רכוש הוא 200,000 דולר. המדען או המדענית עדיין צריכים את המיקרוסקופ הזה שאנחנו צריכים לרכוש. הערך הנוכחי של מיקרוסקופ כזה הוא כנראה 1.3 או 1.5 מיליון דולר. אם אנחנו מקבלים ממס רכוש 200,000, מי משלם לנו על הדלתא הזאת? מאיפה ההפרש הזה מגיע? כל העניין של ההפרש הזה בין המודל שמס רכוש עובד לפיו לבין המודל שלנו הוא מאוד מאוד חשוב.

מכון ויצמן הוא מלכ"ר. התמיכה הממשלתית במכון ויצמן, להבדיל מאוניברסיטאות, היא 20% מהתקציב התפעולי. אנחנו דואגים לעצמנו בדרכים רבות ומגוונות. מישהו אמר לי בדיון אחר שאנחנו מגדל שן. לא, מכון ויצמן הוא מגדלור.

האם יש חלק מהעודפים או מהנכסים נטו שאתם יכולים להשתמש בהם לצורך השיקום?

מה זאת אומרת "נכסים נטו"?

קרן צמיחה ועוד כמה קרנות.

ברור. שמעתי קולות כאלה ואחרים בעיתונות שאמרו לנו להשתמש בחסכונות. החסכונות שלנו הם מה שמחליף את התמיכה הממשלתית. אם אוניברסיטאות אחרות בארץ, ופה נמצא נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, מקבלות 70% ו-80% ממדינת ישראל ויש להן עוד הכנסות משכר לימוד, לנו אין שכר לימוד וגם התמיכה הממשלתית היא רק 20% מהתקציב התפעולי. הדרך שבה אנחנו מממנים מגיע מאחוזים שאנחנו לוקחים מאותו חיסכון.

הם לקחו את החיסכון.

אם אני לוקח את זה מהחיסכון, לא יהיה לי תקציב תפעולי. אנחנו צריכים פיצוי - אני לא יודע אם בדרך חקיקה או בדרך אחרת. אני לא צריך לרוץ עכשיו בכל העולם ולבקש תרומות. הקהילה והידידים שלנו ברחבי העולם באים ותומכים, אבל פה מדובר בסדרי גודל כאלה שייקח לנו שנים. אנחנו צריכים לבנות מחדש, לשפץ, להביא מבנים יבילים. אנחנו צריכים שתהיה לנו יכולת לעשות את זה בלי ועדות מכרזים ארוכות, בלי מסלולים ארוכים של היתרים בעירייה או במחוזי.

אנחנו מדברים על פיצוי ישיר לעומת פיצוי עקיף. יש לנו 52 מעבדות ועוד שש מעבדות שירות שהן טוטאל לוס, שזה חמישית או רבע ממכון ויצמן למדע. אנחנו לא רוצים שייקח עכשיו שנתיים, שלוש, ארבע או חמש שנים עד שנשקם ורק אז יחזרו לעשות מדע, כי מי שייפגע זו מדינת ישראל, זה העולם כולו. אנחנו רוצים להחזיר אותם לעבודה מחר בבוקר. יש לנו יכולת - אנחנו יושבים בסמיכות לפארק המדע ברחובות - לשכור בניין מעבדות ולהחזיר מיד את הפעילות. האם זו הוצאה ישירה או הוצאה עקיפה? לי ברור שזו הוצאה ישירה, כי מישהו צריך להחזיר אותם לעבודה. יש לנו מרכזים פרה-קליניים שמחזיקים יותר מ-100,000 עכברים והם מודלים למחלות כמו אלצהיימר, סוגי סרטן, פרקינסון.

מכון ויצמן היה סגור שבועיים ואתמול נפתח פעם ראשונה לחלק מהעובדים שלנו בבניינים הצהובים. מכון ויצמן זו קהילה מדהימה, מיוחדת, חזקה. אנחנו נשקם, אנחנו נבנה ונמשיך להוביל, כי זה האינטרס של מדינת ישראל. מכון ויצמן, אם את מודדים את האיפקט שאנחנו עושים, הוא מוסד המחקר היחיד בעולם בעשירייה הפותחת שלא נמצא בארצות הברית. אפילו באירופה אין מוסד כזה. התרומה שלנו למדינת ישראל ולאנושות כולה הוא חסר תקדים. צריך לזכור תמיד שאנחנו מגדלור.

הזכרת את הנושא של שכירות. אם המדינה תממן את הנושא של השכירות וכל הדברים האלה, תוך כמה זמן אתה מחזיר את המעבדות לעבוד?

בטווח של שבועות בודדים עד חודשים בודדים. אנחנו במו"מ כרגע. לא ברור אם אנחנו משלמים את זה, מי משלם את זה. לנו אין את היכולת להכניס את זה היום לתקציב התפעולי שלנו כי זה בין שלוש לחמש שנים.

תודה רבה. פרופסור דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון.

אם מכון ויצמן הוא מגדלור, אוניברסיטת בן-גוריון היא המגדל של הנגב, היא עתיד המדינה כמו שבן-גוריון אמר. כל מה שאלון אמר על ויצמן קרה בסדר גודל של 10% או 20% בבן-גוריון. היו שלושה טילים שנפלו באוניברסיטת בן-גוריון ביום חמישי ושישי לפני שבוע וחצי. הטיל בסורוקה הרס בניין שקומה 6 וקומה 4 היו של אוניברסיטת בן-גוריון. הנזק העקיפי היה בבית הספר לרפואה, בהוראת הרופאים בשנה הקרובה. יש לנו נזק בכ-40 בניינים בתוך הקמפוס הרגיל. הטיל השלישי הרס את מרכז הספורט של האוניברסיטה, והטיל השני הרס בניין מגורים בפארק ההייטק ליד האוניברסיטה.

האיראנים מעריכים את המדע הישראלי והם טרגטו אותנו היטב. יש לנו את המקורות שהראו שלא במקרה הטילים נפלו בויצמן ובבן-גוריון. אצלנו זה כ-10 עד 20 אחוז מהנזק, בין 10 ל-20 מעבדות. אותן מעבדות שחקרו אלצהיימר וסרטן הלכו לאיבוד. מה שהכי מדאיג אותי זה איך אני אלמד סטודנטים לרפואה בשנה הבאה. יש דרישה מאוד גדולה להגדיל את כמות הסטודנטים לרפואה. יש לנו נזק בחדר האנטומיה של האוניברסיטה ובחדר הדיסקציות. התברר שאפשר להרוג גופה פעמיים. השאלה איך מחזירים את המדע, איך עומדים על העלות של המדע, של 20 אנשים שאיבדו את המעבדות שלהם, כמה עולה דנ"א, כמה עולות דוגמאות של 20 שנה? חייבים למצוא דרך לאמוד את זה.

לנו יש בעיה אקוטית של עבודה מול מקרקעי ישראל כי העובדים עבדו בקרקע של העירייה. אם אנחנו רוצים לשים יבילים ולהתחיל לבנות מעבדות זמניות, אנחנו צריכים אישורים של מינהל מקרקעי ישראל, וכולנו יודעים שזה תענוג מאוד מפוקפק. כל דבר שיקדם ויזרז תהליכים מאוד מאוד חשוב כדי שנוכל לקבל סטודנטים לרפואה כבר באוקטובר.

ראש עיריית רחובות, מתן דיל, היה אצלכם בביקור?

בהחלט. יש לנו תמיכה מאוד חזקה מהעירייה.

אני אגיע לביקור.

אני אשמח.

כל הנושא של ההיתרים של הקרקע וכך הלאה זה דבר שניתן לפתור עם המינהל, ואני לרשותכם בנושא הזה. לקונטיינר או איזה משהו שהוא יביל אפשר לקבל היתר זמני, לא צריכה להיות בעיה כזאת. איפה שאני אוכל אני אעזור לכם. אנחנו חייבים לעזור לכם בנקודה הזאת, חד משמעית. כמו שנאמר קודם, המכון הוא סמל של המדינה, ממש כך. חברת הכנסת מטי, בקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לציין שאנחנו 633 ימים לתוך המלחמה ויש 50 חטופים וחטופה שמחכים שיחזרו הביתה.

האקדמיה הישראלית תחת מתקפה. היו דיונים שקיימנו סביב הנושא של חרם אקדמי, על כך שמדינות העולם פוגעות במחקר האקדמי ובשיתופי הפעולה. האיראנים זיהו היטב שהחוסן שלנו, שהעוצמה שלנו לעתיד וההישגים שלנו לעתיד תלויים באקדמיה, לכן הם טרגטו מצוין את המוסדות האקדמיים ואת מכון ויצמן בראש. הם ידעו מה היעדים האסטרטגיים שלהם – זה לא רק אקדמיה, יש עוד יעדים - ועשו את שיעורי הבית. מי שלא עשה את שיעורי הבית לגבי חשיבות האקדמיה זה ממשלת ישראל. ממשלת ישראל בצורה שיטתית פוגעת בתקציבי האקדמיה, מצמצמת מחקר ופיתוח. אני מנצלת את הבמה הזאת, אדוני, לקרוא לממשלת ישראל ולוועדה הזאת להחזיר את האקדמיה למקום החשוב, זה החוסן שלנו לעתיד. לא תהיה מדינת ישראל אם לא תהיה אקדמיה, אם לא יהיה מחקר פורץ דרך, אם לא תהיה יזמות. מה שהבינו האיראנים, ומה שהבינו מדינות העולם שעושות עלינו חרם אקדמי, לא הבינה ממשלת ישראל, ואני חווה את זה כחברה בוועדת מדע שוב ושוב.

המענים שאנחנו חייבים לתת למכון ויצמן הם במספר מישורים. במישור המיידי, להחזיר מיד את המחקר האפשרי לתפקוד, כולל הצלה של מה שניתן מבחינת הנכסים המדעיים. הדבר השני זה הטווח הבינוני, כשזה יכול להיות בינוי זמני, אתרים זמניים. הטווח הארוך זה איך אנחנו לא רק בונים מחדש, אלא בונים יותר טוב, יותר חזק, עם אופק לשגשוג מחקרי במדינת ישראל.

הנדבך המיידי זה גם שמירה על המוחות כדי שהחוקרים לא יברחו למקום אחר.

זו נקודה מאוד חשובה שאני רוצה לחדד.

הם עוזבים, כי ממשלת ישראל מפקירה אותם.

מכון ויצמן קולט כל שנה בין 10 ל-15 מדענים ומדעניות חדשים שמובילים קבוצות מחקר. חסרים לנו עכשיו 60 מעבדות. מה אנחנו עושים עם המשך הקליטות? אם אין לנו יכולת לבנות מהר ולשכור מקומות רלוונטיים, אנחנו נפסיק את הקליטות.

חשוב מאוד שתגיד לוועדה את הפער בין מה שאתם אמורים לקבל למה שאתם צריכים. על איזה פער אנחנו מדברים כרגע?

אין לנו כרגע את הנתונים המדויקים.

הוא אמר את זה בגדול. הוא דיבר על שני מיליארד שקל.

הערכות שלנו הן 1.5 מיליארד עד שני מיליארד שקל. אין לנו מידע על כמה אנחנו אמורים לקבל.

איך אפשר לצאת לתכנית כזאת אם אתה לא יודע מה אתה מקבל או לא מקבל?

יש לנו שיתוף פעולה מלא כרגע, אבל עדיין אין לנו את המספרים, עדיין אנחנו לא יודעים מה הנוסחאות ומה המודל.

הדלתא הזאת גדולה ביחס למה שמס רכוש נותן. הוא נותן רק עבור האבנים, רק עבור דברים פיזיים. כמו שציינת קודם, לגבי דברים שיש בהם פחת כזה או אחר אין ספק שהביטוי פה גבוה מאוד.

אחת הבעיות המרכזיות כמו שאני מזהה היא קודם כל ברמה הניהולית, מבחינת מי הבן אדם שאיתו מדברים והוא זה שמרכז את הנושא הזה בממשלה. זה לא יכול להישאר דרך מס רכוש שכרגע מטפל.

פרויקט ברמה של שר.

זאת צריכה להיות ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד החינוך או בראשות משרד האוצר. עדיף שזה יהיה בראשות מנכ"לית משרד ראש הממשלה שמבינה שזו המשימה.

היא ממלאת מקום.

מנכ"לית משרד ראש הממשלה מטפלת בנושאים אחרים, ואתה יודע במה היא מטפלת.

הם צריכים להבין שזאת המשימה שלהם. הם יצטרכו גם לבוא לוועדת הכספים אחת לאיקס זמן כדי לתת תשובות – מה התקדמו, לאיזה סכום התקדמו. הדבר הזה יתחיל לנוע. חייב להיות פה גורם ממשלתי אחד שמרכז את משרד הבריאות, את משרד החינוך, את משרד המדע והחדשנות ואת המשרדים שנוספים ככל שיש בתוכם תקציבים. צריך להבין, ואני אומר את גם למשרדי הממשלה, כולם יצטרכו לשאת בנטל. ועדת תכנון ותקצוב לא תוכל להגיד, "זה לא מענייני". חברים, הכל נופל על כולם, כולם צריכים לשלם את המחיר של הפגיעה הזאת בצורה כזאת או אחרת, כל אחד יצטרך לתת את חלקו כדי לחזור כמה שיותר מהר.

מאחר והזמן פה הוא קריטי חשוב שיהיה פרויקטור.

זה חייב להיות ברמה של מנכ"ל משרד ממשלתי.

צריך גורם ממשלתי בכיר שיודע לזמן אליו את משרדי הממשלה השונים. מנכ"ל האוצר זה הכי טוב, כי אותו סופרים. כשמנכ"ל האוצר מזמין אליו את הגורמים השונים - -

אני חושב שהזמן הוא קריטי.

ולדימיר, בקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לפנות לחברי הקואליציה שנמצאים כאן. בוועדת הכספים אנחנו מתווכחים על סדרי עדיפויות בתקציב, על העברות תקציביות. הנושא הזה, ואני פונה אליכם בהקשר הזה, צריך להיות מעל לוויכוח, אנחנו צריכים לתעדף אותו בתעדוף הכי גבוה שיכול להיות. השיקום של המוסדות האלה זה עתיד המדינה שלנו, זה עתיד הכלכלה שלנו, זה עתיד הרפואה שלנו ועתיד ההשכלה שלנו. יעלה כמה שיעלה, כל שקל הוא השקעה, לא הוצאה, וככה צריך להתייחס לזה. אני מצטרף לקריאה לגבי הגוף המתכלל. בלי הגוף המתכלל ברמה הממשלתית שום דבר לא יקרה.

מה שאתה אומר זו לא סיסמא, זה משהו מחקרי. כל דולר וכל שקל שמושקע חוזר אלינו פי 10.

יוראי, בקשה.

אני חושב שמה שה-12 הימים האחרונים לימדו אותנו זה שאנחנו שורדים בשכונה הזאת בזכות העליונות הטכנולוגית, הצבאית, הביטחונית, המדעית. זו לא סיסמא. אתם, חברי המדעים והאקדמיה, מקור הכוח של מדינת שישראל שבזכותו אנחנו מסוגלים לשרוד כאן. אין מצב שישראל מסוגלת לספוג את הפגיעה האנושה הזאת והמשמעותית במתקני המחקר והמדע ולהמשיך להתקיים. אין מצב שאתם צריכים לכתת רגליים בין משרדי הממשלה השונים ושזה ייקח זמן. אני קורא לממשלה להפסיק לקצץ במחקרי הפיתוח, במחקרי החדשנות ובמחקרי המדע, זה קיצוץ בעתידה של מדינת ישראל. שנית, עליכם למנות פרויקטור שילך לאוניברסיטת בן גוריון בנגב ולמכון ויצמן כדי להבין למה אתם זקוקים, ולא רק כדי להשתקם. אני חושב שהתשובה הציונית ההולמת היא לא רק לשקם את מה שנפגע, אלא להרחיב משמעותית גם את תחומי המחקר, גם את מספר החוקרים, גם את תחומי ההתעמקות, כדי לוודא שהמשאב הזה, שהוא משאב לאומי, חוזר לתפקד ביתר שאת.

אנחנו נשמח מאוד אם יהיה דיון עדכון.

ב-2024 התקבלה החלטת ממשלה, וזה אחרי עבודה מקצועית שנעשתה בכל הנוגע לפיצויים, להקים מינהלת לטיפול באירוע מהסוג הזה. החלטת הממשלה תוכננה בממשלת השינוי והתקבלה דה-פקטו בממשלה הזאת. יש גוף שאמור להתמודד עם האירועים האלה, רק פשוט לא עושים איתו כלום. הייתה עבודה של 256 עמודים שחברה חיצונית עשתה. היא הלכה ולמדה בעולם מה עושים עם רעידות אדמה, מה עושים עם פינוי פסולת, מה עושים עם כל הדברים שעכשיו צפים. הממשלה קיבלה את ההחלטה הזאת. תן לי להיות שנייה נביא ולהגיד שלא יקרה עם זה כלום, שאנחנו ניפגש עוד שנתיים ונראה איך כל העולם עזר למכון ויצמן חוץ מממשלת ישראל.

בנוגע למה שהיה בהתחלה, אתה, אדוני היושב ראש, לא פגעת באף חייל צה"ל. אתה לא צריך להתנצל על מה שאמרת. לא פגעת בכבוד שלהם, בקרב שלהם, בהקרבה שלהם. אתה זכאי להגיד את דעתך, כשדעתך היא דעת חברים רבים בקואליציה, באופוזיציה, והיא גם הדעה של טראמפ. אתה לא פגעת בחיילי צה"ל. זה שאתה אומר שאתה לא יודע מה עושים במלחמה לא פוגע בחיילי צה"ל. יש המון מחיילי צה"ל ומהלוחמים, כולל הקרובים אלי ביותר, שאומרים בדיוק את אותם דברים.

אני מודה לך על הדברים האלה. נשמעה מצידי איזו שהיא התנצלות?

לא, אני רק מבהיר.

אתה צריך להרגיש עם האמירה הזאת לגמרי בנוח.

אני מרגיש. המצב הוא הוא לא נוח.

המצב לא נוח לכולנו, זה נכון. כשנופלים חיילים זה לא נוח.

אתה יכול לקרוא לממשלת ישראל לאמץ את ההחלטה שהיא עצמה קיבלה.

אני מודה לכם, נשיא מכון ויצמן ונשיא אוניברסיטת בן-גוריון, על ההשתתפות. הנושא הזה שונה לחלוטין מכל הדברים האחרים. יש פה פיצוי שצריך לדעת לתכלל, שצריך לדעת איך בונים אותו. צר לי שלא נמצא פה אף אחד מהממשלה.

כשצריך להוציא כסף הם לא פה, רק כשצריך לקחת.

תהיה ישיבה שבה נבדוק אם יש ועדה כזאת בממשלה.

יש.

זה לא משהו שנמצא בגנזך של איזה שהוא מקום. צריך לראות אם זה פעיל או שצריך להקים, אחרת לא נגיע לשום מקום, בוודאי לא במכון ויצמן. שם יש דברים שהם לא בתמיכות ממשלתיות, שהם לא בתקציב ממשלתי, שהם בתקציב מסוג שונה, לכן צריך לעשות את זה באופן חריג ושונה.

אני לא מזלזל בשום פגיעה, אבל אתה יודע שיש פגיעות משמעותיות ביותר שצריך לדאוג להן לפחות כמו הפגיעה במכון.

אני מציע שאנחנו נדרוש מהממשלה להקים ועדה - -

לקבל את ההחלטה - -

בסדר, אבל אני לא ראיתי את זה.

אתה רוצה שאני אקריא לך?

לא, אל תקריא.

17 באפריל 2024.

תן לנו לבדוק אם זה באמת עובד, אם אנחנו לא עושים פה החלטה שאין מאחוריה ועדה פעילה. האוצר, איך אתם חושבים לפצות את מכון ויצמן?

ממש עכשיו יש מהנדסים שמסתובבים שם בין המבנים. אנחנו נמצאים איתם בקשר כמעט יום יומי. זה עוד שלב מוקדם לקבוע בדיוק את הסכומים לכל מרכיב, כי יש שם גם דברים - -

מה תעשו אם יבוא המכון ויגיד לכם: בבניין הזה היו מחקרים והוא עלה בלהבות, הוא נשרף מהטיל? הרי זה המון כסף. החשיבות של זה היא בלתי ניתנת לתיאור. איך אתם עושים את החשבון בעניין הזה? מה חשבתם במחשבה ראשונית?

כרגע זה עדיין בדיונים ועוד לא התקבלה החלטה.

אתה אחראי על נזק ישיר.

נזק עקיף זה משהו אחר.

בנזק עקיף הם לא מטפלים.

מה לגבי הנושא של השכירות?

הרבה פעמים רואים את השכירות כנזק עקיף.

אם מכון ויצמן שוכר בניין ומקים מעבדות, מי מממן את השכירות? הרי אזרח שמפונה מהבית מקבל את השכירות.

לאזרח פרטי שנפגע הבית יש דיור חלופי. כשאתה מדבר על דיור חלופי לעסק, אתה מדבר על פיצוי עקיף.

אנחנו לא עסק, אנחנו מלכ"ר.

הם לא מוגדרים כעסק רווחי.

מכיוון שהם משהו אחר לגמרי, נדרשת התייחסות שונה לגמרי.

ההתייחסות עוד לא ניתנה, אנחנו עדיין בבירור.

אם אתה מתייחס לזה כעסק - -

אנחנו בשיח איתם כל הזמן.

אנחנו מבקשים שתהיה ועדה מיוחדת לטיפול באירועים המיוחדים ובראשם מכון ויצמן.

אבל יש.

לא במס רכוש.

המציאות היא מציאות שהוא לא יכול לתת עליה תשובה, מכיוון שיבואו ויגידו: תשמע, יש שם נזק של מיליארד וחצי שקל. אין את זה בשום מקום אחר, לא בנזק הישיר ולא בנזק העקיף. צריך שתהיה ועדה מיוחדת. לטענתו של חבר הכנסת נאור שירי יש ועדה מיוחדת.

אתה מכיר את החלטת הממשלה הזאת?

לא.

נראה לי שרק אתה מכיר את ההחלטה.

אני מבקש בתוך שבוע שתתנו לי תשובה לגבי השכירות, כי אומר פה נשיא מכון ויצמן שאם הם ישכרו מבנים הם יוכלו בתוך שבועות עד חודשים לחזור ולהפעיל את כל המערכת הזאת. תגידו מה עמדתכם בנושא של השכירות, כי מדובר פה בעמותה, לא בעסק ולא באיש פרטי. זה דבר שכולנו מעוניינים בו. אנחנו רוצים שהם יחזרו לפעול כמה שיותר מהר. אני רוצה לדעת מה עמדתכם לגבי ועדה מיוחדת למקרים החריגים האלה שתסייע בעניין של הפיצוי. זה יכול להיות נזק עקיף ונזק ישיר, אבל הכותרת היא אותה כותרת, המקום הוא אותו מקום. אני מבקש בתוך שבוע תשובה. אני מודה לכם, ואנחנו כנראה נמשיך להיפגש.

תודה לכל החברים.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.