פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

10
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
02/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 153
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום רביעי, ו' בתמוז התשפ"ה (02 ביולי 2025), שעה 9:05

תמונת המצב של העובדים הזרים בכלל הענפים בעקבות מבצע "עם כלביא" –
1. עזיבה של עובדים זרים את ישראל
2. החזרת העובדים הזרים שיצאו לחופשת מולדת

חברת הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר

אלי יפרח - סמנכ"ל האגף לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

עינב שנלר - רח"ט שירות קונסולרי בחו"ל, משרד החוץ

רחל אוברמן - עו"ד, מחלקת אומנות, משרד החוץ

אורי יצחקי - מרכז בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

שמעון שי שלום - מנהל תחום חירום ובתי אבות ללא רישוי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

נטע בן ישי - מנהלת אגף פיתוח והכשרה מקצועית בתיירות, משרד התיירות

סמדר פרידמן - עו"ד, ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי), משרד המשפטים

דינה דומיניץ - עו"ד, משרד המשפטים

שרה דיאמנט - משרד הכלכלה והתעשייה

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

מיטל כהן שבתאי - מנהלת אגף חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי, ההסתדרות עובדי הבניין

אביתר חנן - רכז מדיניות ואסטרטגיה, ההסתדרות הכללית

דן ורשבסקי - רכז מקצועות הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית

אלישע יפרח - מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר

דורון לבנה - יו"ר, הוועדה לעובדים זרים בחקלאות, התאחדות חקלאי ישראל

אלכס פרידמן - יו"ר, ארגון "נכה לא חצי בן אדם"

לוי מרדכי - חבר, ארגון "נכה לא חצי בן אדם"

דיקלה טקו

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

תמונת המצב של העובדים הזרים בכלל הענפים בעקבות מבצע "עם כלביא" –
1. עזיבה של עובדים זרים את ישראל
2. החזרת העובדים הזרים שיצאו לחופשת מולדת

בוקר טוב לכולם, היום יום רביעי בשבוע, ו' בתמוז תשפ"ה, 2 ביולי 2025. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה הראשונה בנושא תמונת המצב של העובדים הזרים בכלל הענפים בעקבות מבצע "עם כלביא" – 1. עזיבה של עובדים זרים את ישראל. 2. החזרת העובדים הזרים שיצאו לחופשת מולדת. בדיון של היום ארצה לשמוע מרשות האוכלוסין וההגירה וממשרד החוץ נתונים בדבר העזיבה של העובדים הזרים את ישראל, ומה עושים כדי להתגבר על המחסור שנוצר בהבאת עובדים במקומם.

בימי המבצע קיבלנו בוועדה פניות רבות ממעסיקים בענפים שונים ובעיקר בענף הבניין והסיעוד, שבהן סיפרו על הרצון של עובדים זרים לעזוב את הארץ בשלל החשש מהטילים וממצב החירום. שמענו שישנן שגרירויות שונות ששלחו לינק לרישום לטיסות פינוי לאזרחים שלהם בישראל, ושגרירות שנתנה הנחיה לעובדים להגיע למעבר טאבה לעזוב את הארץ, ובינתיים לשבת בביתם ולא להגיע לעבודה. מנגד, ישנם עובדים זרים שיצאו לפני המבצע לחופשת מולדת ונתקעו בחו"ל.

נרצה לשמוע כמה כאלו היו וכמה עוד ישנם שנמצאים בחו"ל ולא יכולים לחזור. ההשלכות של עובד זר שלא חוזר, ברורות. ההשלכות הקשות ביותר הינן בענף הסיעוד הביתי, שם הקשיש או הנכה ממתינים בציפייה לחזרתו של העובד שכבר מורגל לטפל בו. במקרה הטוב המטופל הסיעודי מוצא עובד זר מחליף שיטפל בו בעלות גבוהה של 450 עד 500 שקלים ליום. במקרה הפחות טוב הוא נשאר לבדו ותלוי בבני משפחתו, אם ישנם.

בנוסף ארצה לשמוע על ההזמנות לעובדים זרים שנסעו והתעכבו בשל המבצע. אני מברכת את רשות האוכלוסין שפרסמה הארכת תוקף אוטומטית של האינטר ויזה לעובדים הזרים שלא יכלו לחזור בזמן לישראל. חשוב לייצר ודאות גם למטפלים וגם למטופלים.

רשות האוכלוסין וההגירה, נתחיל בשאלות. כמה דיווחי סיום העסקה נרשמו ברשות מאז פרוץ המלחמה עם איראן?

בוקר טוב, מיטל כהן שבתאי, מנהלת אגף במינהל עובדים זרים. את הנתון של סיומי ההעסקה אין לי כרגע. אני אוכל לתת. אני רק אוכל להתייחס לגבי היציאות של העובדים הזרים וכל מה שאנחנו מכירים מהצד שלנו.

מאז המבצע.

כן. במהלך המבצע יצאו כ-1,800 עובדים זרים מתוך ישראל. רובם עובדים מומחים. בשאר הענפים הייתה עזיבה מאוד קטנה יחסית. מאז סיום המבצע ועד היום לא ראינו נהירה מאוד גדולה החוצה. אנחנו דווקא כן רואים שיצאו כ-900 עובדים זרים, רובם היו בעלי אינטר ויזה שהוזמנה עוד מראש, לחופשה בארץ המולדת שלהם.

לאיזה מדינות יצאו?

כל המדינות. אין משהו ספציפי. אין נהירה החוצה. זה משהו שהיינו במעקב צמוד כל הזמן, כי גם שמענו על כל מיני אפשרויות לצאת דרך עקבה. אנחנו לא מכירים תופעה כזאת של יציאה של ענף או נהירה החוצה של עובדים מענף כזה או אחר.

אוקיי. כמה עובדים זרים שיצאו באינטר ויזה טרם חזרו לישראל, והאם רשות האוכלוסין ומשרד החוץ ביצעו פעולות כדי לסייע להם לחזור?

עובדים שיצאו יכולים לחזור תמיד. גם מי שנמצא היום בחו"ל ורוצה להאריך את האינטר ויזה שלו, אנחנו מאריכים. יש הרבה עובדים שנמצאים בחו"ל ויכולים לחזור מתי שהם רוצים. אנחנו דווקא רואים כן עובדים שנכנסים באינטר-ויזות. אנחנו לא מכירים הגבלה כזו משמעותית לגבי חזרה של עובדים במסגרת אינטר ויזה. אני יודעת שמתאילנד בהתחלה הייתה איזו שהיא מניעה מעובדים לחזור באינטר ויזה, אבל דווקא אתמול שמעתי שכן מאפשרים לעובדים.

עד מתי התוקף של האינטר ויזה?

עד סוף יולי, אבל עובד שיבקש אנחנו נאריך לו.

אוטומטי האריכו עד סוף יולי?

האריכו אוטומטית לכולם עד סוף יולי, וכל מי שירצה נאריך גם מעבר.

בבקשה לפרוטוקול, שם ותפקיד.

אלי יפרח, סמנכ"ל לעניינים קונסולאריים במשרד החוץ. מוניתי להיות נציג משרד החוץ בוועדת חריגים שהוקמה בסופו של יום על ידי משרד הביטחון ומשרד התחבורה גם יחד. ישבנו וקבענו את הכללים שיאפשרו לפי סדר מסוים מי יעלה ראשון ומי יגיע חזרה במיידי. אני יודע שהיו בקשות של עובדים לחזור, אבל צריך לזכור שלא היו מקומות כי גם לא היו טיסות. כשהיו טיסות אז ההעדפה קודם כל הייתה מאוד ברורה. היא נאמרה, היא פורסמה, היא הייתה בתחנות הטלוויזיה השונות. אני שמעתי את זה בעצמי גם בערוץ 12, לכן החזרה שלהם הייתה מותנית במקום, כשהעדפה היא לישראלים קודם, וגם היא הייתה אפילו העדפה על פני אחרים. זה לא בהכרח שהם לא יכלו לחזור. הם יכלו תמיד לחזור. צריך לזכור שני פקטורים – השמיים היו סגורים, וכשהם נפתחו הם נפתחו בהעדפה קודם לישראלים.

נקודה נוספת, גם דיברתי איתך קודם על זה, דיקלה. הם גם לא יכלו, רובם, להגיע למדינות האב"ים" כמו אתונה, כי אין להם ויזה שנגן לאותה מדינה.

אוקיי.

האם הרשות מתכוונת להיכנס לעוד תקופה של מדיניות אי-אכיפה?

היי, בוקר טוב. סליחה על האיחור. משה נקש, רשות האוכלוסין וההגירה. כרגע אנחנו לא נכנסים לעוד תקופה של אי-אכיפה. לשמחת כולנו המערכה הזאת הייתה קצרה והסתיימה כמו שהסתיימה. אנחנו בוחנים כל מקרה נקודתי שמגיע אלינו בעניין הזה, אבל בגדול לא דנו על אי-אכיפה ברמה גורפת, ואין לנו כוונה כרגע לעשות את זה.

אוקיי. אילו פתרונות הרשות מציעה לסיעודיים בתקופה זו, אלו שנותרו עם מחליפים ואלו שמחכים לעובדים שיגיעו מחו"ל?

טוב, זה קצת פחות רלוונטי כיוון שהעובדים התחילו לחזור. אנחנו רואים את המספרים. אני אגיד רגע באמירה מקדימה. אני לא יודע אם זה נאמר קודם, אבל כל האינטר-ויזות של כל מי שיצא, עשינו להם הארכה באופן גורף כדי שהם יוכלו לחזור, שלא תהיה בעיה. גם מי שהסתיים לו התוקף, הארכנו את כולם עד סוף יולי על מנת שכל מי שצריך לחזור ורוצה לחזור, יוכל לחזור, ובינתיים כל מי שהיה לו מחליף, מן הסתם הוא נשאר עם המחליף שלו או כל מיני פתרונות אחרים. אני שמעתי גם על מטופלים שעברו למסגרות מסוימות לתקופה מסוימת, אבל בגדול אנחנו כבר אחרי האירוע, זאת אומרת השמיים נפתחו ועובדים חזרו ומתחילים בקצב יותר גבוה לחזור.

יפה. האם היו בקשות להגעה שנמשכו או בוטלו אחרי פרוץ המלחמה עם איראן, ואם כן, כמה בקשות?

הזמנת עובדים מחו"ל שבוטלו?

כן.

לא ראינו איזו שהיא תופעה כזאת. המערכה, אני מניח שאם היא הייתה נמשכת יותר, היינו מקבלים כאלה, אבל בתקופת המלחמה לא היו טיסות מן הסתם והשמיים היו סגורים ולא הגיעו עובדים. ברגע שנפתחו השמיים, אנחנו ממשיכים לטפל בכל הבקשות שהגיעו אלינו להזמנות עובדים והעובדים מגיעים ומתאמים טיסות וממשיכים הכול, ברוך השם די כשגרה כרגע.

יש עובדים שביטלו את ההגעה שלהם לישראל?

לא מכיר אירוע כזה.

משרד החוץ, האם עדיין ישנן אזהרות מסע מהמדינות שמהן מגיעים העובדים הזרים?

ישנן מדינות שעדיין מבחינתם אנחנו בתקופת מלחמה. אצלנו יש שקט אבל רק אתמול הגיע טיל בדרכו הנה מתימן. כן, אני יכול למנות אם זה מעניין אתכם. יש לי פה טבלה מסודרת. זה עבודה לא מעטה שגם סידרה אצלנו אחרי המלחמה את העניינים האלה. אם אני לוקח את אוזבקיסטאן, אז כן, הם פינו אזרחים מכאן וגם עובדים זרים. מספרים כבר נאמרו כאן, אז אני לא אחזור על זה. כן פרסמו הערת אזהרה והם הסירו את הערת האזהרה, אזהרת המסע מאוזבקיסטאן. אוקראינה, עדיין יש אזהרת מסע, לא הסירו. גיאורגיה, הודו וירדן לא רלוונטי כי זה ממשיך לעבוד. הם גם לא נכנסים לקטגוריות האלה. מולדובה לא הסירו את אזהרת המסע.

הודו הציעו טיסות חילוץ?

אני חייב להגיד שוב. הטרמינולוגיה של חילוץ היא לא מדויקת. אמרתי את זה בכל הוועדות. כל מי שרק שאל אותי לאורך ציר הזמן, אמרתי שזה לא נכון היה להשתמש בטרמינולוגיה חילוץ. חילוץ מוגדר אצל האזרחים טיסה בחינם. אנחנו מוציאים טיסה כדי להביא אנשים משם בחינם. מי שמגיע ראשון עולה ראשון. זה לא המקרה.

קיבלנו דיווחים מתאגידים בענף הבניין שהודו הוציאה טיסות חילוץ בחינם לעובדים שלהם. שלחו מייל לכל העובדים. האם זה נכון?

ברשותך, אני אתייחס למה שאנחנו ראינו. גם אלי מכיר את זה כי אנחנו גם בקבוצות משותפות. אגב, הם לא פנו לעובדים. הם פנו בכלל לאזרחים שלהם והם אמרו, אם האזרחים מעוניינים בסיוע ביציאה מישראל, הם יסייעו להם. הם לא קראו להם לצאת. לא כמו שהיה אחרי ה-7 באוקטובר עם תאילנד שקראו באופן גורף לכל העובדים ולכל התאילנדים לצאת. פה זה לא היה המצב. הם אמרו, מי שצריך עזרה, אלי תדייק אותי, זה מה שראיתי אני באגרות של המדינות האלה, שבמידה ואזרחים שלהם רוצים לצאת, הם ינסו לסייע להם. אני לא יודע אם הספקתם לעבור על הנתונים. אין הרבה עובדים שיצאו בתקופה הזאת של המלחמה. ממש מינורי.

אפשר לדעת כמה בסיעוד יצאו?

תיכף נוציא את הנתונים. מתוך 1,700 עובדים שיצאו בכלל בכל המלחמה, 1,000 זה בכלל עובדים מומחים, מהנדסים. אני חושב שבחקלאות לא יצאו בכלל. כמה יצאו בסיעוד, אנחנו יודעים.

אבל זה בכל התקופה, כל החודש, לא רק במלחמה.

כן. יצאו 350 בכל התקופה, רובם עם אינטר ויזה, כלומר שהם אמורים לחזור ואולי גם היו מתוכננים לצאת מלכתחילה בכל מקרה.

אלי, מהמדינות שהזכרת יש כאלה שכבר התחילו לחזור?

כן. גם דיפלומטים חוזרים. יותר מזה, גם מגיעים דיפלומטים חדשים. אני יודע כי אני מנפיק להם את אשרות השהייה כאן. העבודה אצלי באגף לא מפסיקה להעניק אשרות לדיפלומטים. אנחנו גם ממשיכים לקבל בקשה לאשרות כניסה, תלוי מאיזה מדינות, כולל מהודו, E-Visa. הודו נמצאים בתוך הפיילוט של ה-E-Visa בשלושת הנציגויות וזה עובד. ההתכתבות בקבוצה שמתעלת או מתקנת או משפרת את הפיילוט הזה ממשיכה לעבוד כרגיל. זה אומר שכן מגיעים לכאן.

אתם שאלתם שאלה שמתייחסת למספר המפונים. אני לא עשיתי את ההבחנה בין עובדים לבין זרים. אני עשיתי התייחסות כללית ואני מניתי את זה לפי התאריכים, החל מה-16 ועד ה-26. למה מה-16? בשלושת הימים הראשונים לא היו יציאות ולא היו כניסות. השמיים היו סגורים. יש כאלה שיצאו, דרך אגב. זה רשות האוכלוסין יכולים להגיד, אבל הם יצאו בלי שבאמת הם נכנסים לתוך הסטטיסטיקה שלנו. זה הלך ועלה ובאיזה שהוא שלב זה דעך. אם אני מסתכל ב-16.6 שזה יצא ככל שאני זוכר יום שני, תקנו אותי אם אני טועה, היו 53 מפונים מאוסטריה, מקדוניה, קנדה וקרואטיה. אני אעביר לכם אחר כך את המצגת. ב-17, יום למוחרת זה כבר עלה ל-215 מבולגריה ומפורטוגל. הייתה פה עלייה וירידה מקזחסטאן וקרואטיה. זה תלוי איך המדינות התעוררו לעניין הזה. הם גם צפו מרחוק איך זה מתפתח. אף אחד לא ידע שזה יהיה ארוך כל כך, ואף אחד לא ידע שזה יהיה קצר כל כך.

בהמשך היו 683 מפונים מדרום קוריאה, סין, ספרד, פיליפינים ורומניה. ביום החמישי מה-16, כלומר ב-20 בחודש היו עוד 419 מאוקראינה, מוייטנאם, מסין וספרד וכך הלאה עד ה-26. ב-26 זה כבר היה הסוף, אז יש לנו בסך הכול שניים שהם פונו מצרפת לפי בקשתם. לאורך כל ציר הזמן ביקשו מאיתנו סיוע, ואיפה שביקשו ריכזנו בצורה מסודרת גם לדיפלומטים וגם לזרים. הסברנו שיש אפשרות לצאת דרך היבשה. זה היה מתואם עם רשות האוכלוסין, עם המתפ"ש, עם משרד התחבורה, עם כל הגורמים הרלוונטיים שעסקו בעניין הזה. אם דרך ירדן, דרך שלושת המעברים ואם זה דרך טאבה ואם באוניות דרך מנו ספנות וספינות פרטיות וטיסות, לא כולל טיסות של משרד הביטחון/צה"ל.

עניתי בינתיים על משהו?

בסדר. תודה, אלי.

בבקשה, אלישע, לפרוטוקול שם ותפקיד.

בוקר טוב, אלישע יפרח, איגוד לשכות המסחר. אני באתי לכאן היום כי אנחנו מקבלים לא מעט פניות ממעסיקים שהם באמצע התהליך של הגיוס והבאת העובדים לארץ, וחווים קשיים גם שקשורים למבצע "עם כלביא" וקיימים עוד לפני, ואני אמקד את הדברים בשני צירים. דבר ראשון האירוע בתאילנד שיש שם עיכובים ונכנס שר עבודה חדש ונכנס שגריר חדש בישראל, זה דברים שאין לנו מה לעשות איתם והם לוקחים את הזמן שלהם עד שהם יחליטו אם להסיר את אזהרת המסע. בינתיים העובדים שלנו שם מתעכבים כמובן ולא יכולים להגיע לישראל, גם כאלה שסיימו את כל התהליך. ממשלת תאילנד, תקנו אותי אם אני טועה, לא נותנת להם להגיע לישראל כרגע. השגריר שלהם יכנס לפה בתחילת יולי, יוציא חוות דעת לממשלה, לשר העבודה ואז הוא יחליט אם להסיר את אזהרת המסע.

מה שאנחנו כמעסיקים מצפים זה שלפחות תשקפו לנו את המצב באופן רציף. יש כאלה שכן יודעים לבדוק ולברר את הדברים לבד, אבל קצב שיביא שני עובדים זרים מתאילנד, לא יודע להבין למה הוא סיים את התהליך ולא נותנים לו להביא את העובדים לישראל. אנחנו נשמח שישקפו לנו את הדברים באופן אקטיבי.

אין מדינה חלופית?

כבר סיימת את התהליך, שמת ערבות, שילמת אגרות. זה דבר ראשון. דבר שני והוא קצת יותר חמור בעיניי זה האירוע בהודו שהוא לא קשור למלחמה. הקונסוליה הישראלית במומבאי מראיינת בממוצע עשרה עובדים זרים ביום כשיש בתור מספר גבוה הרבה יותר מזה. זה צוואר בקבוק ענק. הסיבה המרכזית, ואנחנו דיברנו עם הקונסוליה הישראלית במומבאי וגם בדלהי, זה שהוויזה-סנטר שזה גוף שעובדים בו הודים אבל הוא קבלן של שגרירות ישראל בהודו, מציב תנאים וקריטריונים ודרישות גם חדשות, גם כאלה שלא קיימות, והקונסוליות הישראליות לא מכירות, וגם מחליף ומשנה את דעתו ומבקש דברים חדשים ממש בתדירות שבועית. מקרה אחד רק כדי לשקף את התמונה, עובד אחד שהגיע לראיון והביא איתו פספורט עם תמונה, קוראים לזה תמונה בצבע מט. אמרו לו, לא, אתה צריך לבוא עם תמונה מבריקה. אחרי שבוע הוא בא עם המבריקה ואמרו לו, לא, החלטנו בחזרה לשנות למט. אלה דברים ששמעתי מהמעסיקים עצמם בהודו.

אנחנו דיברנו גם עם השגרירות הישראלית בהודו, גם עם הקונסוליה במומבאי, גם עם הקונסוליה בדלהי, ויש פה איזו שהיא זריקת אחריות. זה גוף הודי אבל הוא קבלן של שגרירות ישראל. הוא עובד מול שגרירות ישראל בהודו ואף אחד לא יודע לקחת אחריות על זה שהוא מציב קריטריונים חדשים שלא מכירים, וזה מעכב את הראיונות וזה מעכב את התהליך כי המעסיקים שמגייסים דרך חברות כוח האדם הזרות בהודו, מכירים את התהליך. יש להם שם גורמים מקומיים שעושים את התהליך הזה שנים וגייסו אלפי עובדים, ופתאום מגיע ויזה-סנטר שכמעט על דעת עצמו מציב תנאים ודרישות חדשות שלא קיימות. הקונסוליה הישראלית אומרת, זה לא אנחנו, זה הם, וממשלת הודו אומרת, זה לא שלנו, הם קבלן של ישראל בהודו. מישהו צריך לקחת אחריות על האירוע הזה. זה צוואר בקבוק אמיתי ואני לא מדבר בשם איזה שהוא מעסיק. אני מדבר רוחבית.

אתה יכול להשיב על שני הטיעונים שלו?

אני עוד לא יודע איך להשיב לו אבל אני אנסה לחשוב.

אתה מכיר את זה?

אני לא מכיר. זה פעם ראשונה. אני עוקב מקרוב אחרי העבודה של הנציגויות שלנו. מידי פעם אני מקבל איזה שהוא טלפון של המתנה ארוכה או איזו שהיא ביורוקרטיה לפי תפיסת והבנתם של הקהל מבחוץ. צריך לזכור, אנחנו מחויבים לעמוד בדרישות שנקבעו לנו. אנחנו ספקי שירותים כשגורם בארץ על פי חוק הכניסה מחייב אותנו לעשות בדיקות מסוימות, כולל צילום תמונה ברורה שאנחנו נדע גם במי מדובר. להזכירכם, הם לא כולם באים לקונסוליות. אנחנו לא רואים אותם בעין. כדי להקל אנחנו לעיתים עושים את זה גם בזום. בסרילנקה אין לנו נציגות. אנחנו עושים את הכול בזום. מהיכרות האנשים שנמצאים שם, שנותנים לנו שירות תמורת תשלום, שאיתם אנחנו בקשר בהסכם, הם עושים עבורנו את כל התהליך של הניירת כשבסופו של יום יודעים במי מדובר, שזה האיש או זו הגברת. אחרי שמזהים אותם מעבירים את כל המידע הזה, אם לדלהי ואם למומביי.

המתנה היא חלק מהחיים. אין דבר כזה שזה בא בשנייה, נכנס, יוצא. זה לא קורה. מישהו צריך לעבד את המידע הזה. מישהו צריך לוודא שהמידע הזה הוא אכן נכון. כבר היו לנו מקרים של זיופים לא מעטים שגרמו לכך שטיפול בהבאת עובדים זרים לכאן נעצר בגלל שמצאנו בנציגות אחת 96 מקרים, ונקש מכיר את זה ברשות האוכלוסין, שזה הגיע לבית המשפט כי זייפו חתימות של נוטריונים. קיבלנו מסמכים שמישהו החליט שהוא פשוט עושה קיצור דרך. או שהוא לא משלם או שהוא פשוט חותם כי הוא הרשה לעצמו. חלק מהתהליכים לפעמים מתארכים. תגיד לי שיש צוואר בקבוק שעומדים שם 100 אנשים בחוץ, מחר אני עולה על מטוס כדי לראות מה קרה שם. אין דבר כזה.

סליחה, אלי, אבל זה לא מה שאמרתי. אני לא באתי להתלונן כי לוקח זמן לגייס עובדים. זה ברור לכולנו ואני אומר את זה בעצמי למעסיקים שאומרים לי, תגיד, כדאי לגייס עובדים? אני אומר לו, קח בחשבון שזה לוקח זמן. אם אין לך זמן, אל תיכנס לתהליך. לא בגלל זה באתי לפה. הקונסוליה במומבאי, דיברתי איתה אתמול. אמרה לי, אנחנו לא מכירים את התנאים האלה. הוויזה-סנטר, כשמגיעים אליה העובדים הזרים לתהליך, מציבה דרישות חדשות שאנחנו לא מכירים. זה אחד. שניים, מראיינים עשרה עובדים זרים ביום בקונסוליה במומבאי. אני לא יודע מה הסיבות. כוח אדם? זה שלכם. אני לא נכנס לזה.

אם אתם יודעים שמומבאי והודו באופן כללי זה מדינה שמביאים ממנה הרבה, בהרבה ענפים לא רק אצלנו, וזה איזה שהוא מקום שצריך לתחזק בו את העבודה, זה איזה שהוא צוואר בקבוק שצריך לטפל בו. אני לא מתלונן שלוקח זמן. אני רק אומר שאפשר לייעל את זה ומישהו צריך לקחת על האירוע של הוויזה-סנטר, כי אם הקונסוליה הישראלית שהוא קבלן הביצוע שלה, אומר, אני לא מכיר את הדברים האלה, זה גם דרישות חדשות והם גם משנים את אותן דרישות בתדירות של שבועיים ושלושה, זה אירוע שצריך לטפל בו. זה לא עיכוב סתם.

טוב, אני אגיד. אני לא מכיר את התלונה שאתה מעלה. אני לא יודע כמה היא באמת סוחפת. צריך לבדוק את זה. זה ייבדק. אני יודע להגיד שבנוסף לטיפול בעובדים זרים יש שם קהל אחר שמגיע, שזה עיקר הנוכחות של קונסול וקונסולרית בהגדרה.

אתם לא צריכים לתגבר את כוח האדם שם?

זה עניין שצריך לבדוק. אני אמרתי פה, ככל שרק עולות תלונות, אני לא נבהל מהן. ההיפך, אנחנו לומדים מזה ואנחנו מתקנים. לכן אמרתי, אני באמת צריך לבדוק את מה שנאמר כאן ולהבין איפה צוואר הבקבוק כמו שהגדרת אותו, ואם צריך, נתקן.

תודה, אלי, שהעלית את הנושא.

אלכס.

בוקר טוב, קודם כל אני רוצה להגיד מילה טובה לנקש. אני נפלתי עליהם ישר בלילה הראשון של ההתקפה. ב-03:30 אנחנו דיברנו. בהתחלה הגיעו המון פניות של עובדים מבוהלים שחלק מהם - - -, חלק מהם הלכו למרחבים המוגנים ובאמת המטופלים נשארו או כמעט נשארו במצב בעייתי. באמת תודה רבה על הטיפול וגם על האימוץ של העניין של האינטר ויזה. לכן גם שאלתי כמה עובדים בסיעוד יצאו בתקופה הזו, כי זה נתון חשוב.

130, אלכס. חצי מהם עם אינטר ויזה.

מצד שני חצי מהם ברחו למעשה.

יצאו בלי אינטר ויזה.

ברחו.

אני אדייק את זה אלכס, כי זה חשוב. זה לפני בדיקה של מי מאלה שיצאו בלי אינטר ויזה, הוא חוקי או לא חוקי, כי יכול להיות שיצאו כאלה שהיו לא חוקיים. אנחנו צריכים לבדוק את זה.

טוב שיצאו.

אם כך, טוב שיצאו. לכן אני אומר, המספר הוא נמוך ועדיין יכול להיות שיש שם גם לא חוקיים שיצאו.

מה שכן, אמרת נתון שכל פעם שאני שומע אותו הוא מדאיג אותי, שמטופלים עברו למוסדות סיעודיים. זה לא מצב שאמור להיות.

באופן זמני.

ברור. אני מגיע לנקודה היותר משמעותית. אלף, זה לא מצב שאמור להיות גם במצב זמני. בית, יותר חשוב מזה, השאלה אם בדקתם את הסיבות, האם הם עברו מרצון או בגלל שהם ננטשו על ידי העובדים הזרים?

לא קיבלנו את זה בעקבות נטישה. קיבלנו מקרה.

אתה בטוח?

זה מקרה שהגיע אליי, בכל אופן.

דבר אחרון. אמנם אימצת את הרעיון של האינטר ויזה, אבל אני כן ביקשתי ממך פעם אחר פעם להוציא איגרת שקוראת לעובדים לא לנטוש את המטופלים הסיעודיים. זה משהו שלא יצא, וככל שנגיע למצב חירום נוסף מתי שהוא וכנראה שנגיע, כן הייתי רוצה שיהיה איזה שהוא נוהל שיוצאת הודעה שאנחנו מבינים את הקושי, אנחנו מבינים את החשש, אבל אסור לנטוש מטופל סיעודי.

אני אתייחס ברשותך, אלכס. תראה, אני מכיר את הרגישות כמובן, בטח של ענף הסיעוד, אתה יודע. זה נראה לי קצת אפילו לא סביר להגיד. זה כמו שאני אגיד לאנשים אל תגנבו ואל תרצחו. לא לנטוש בן אדם, בוודאי חסר ישע, זה מה שנקרא Goes without saying. לא צריך להגיד את זה בעיניי, אבל בכל זאת כן עשינו לא מעט פעולות שזאת בעצם התכלית שלהם. גם הוצאנו איגרת לכל העובדים הזרים, גם הוצאנו איגרת לכל המעסיקים. גם הוצאנו סרטונים לעובדים הזרים וגם עשינו כמה וובינרים לעובדים הזרים. במילים אחרות, עשינו פה מכלול פעולות שאמורות להרגיע את העובדים הזרים ולא לגרום להם למצב כמו שאתה מתאר עכשיו, של נטישה של מטופלים. אם אני מסתכל על המספרים וביחס לניסיון העבר, אני חושב שזה בסך הכול הצליח, אפילו הצליח טוב, וכמו שאתה אומר, אני מקווה שגם לא נגיע לעוד מצב כזה שנצטרך לעשות שימוש כזה או דברים כאלה, אבל עשינו לא מעט פעולות שהוכיחו את עצמן.

התחלתי בדבריי ואמרתי, עשיתם עבודה נהדרת כולל באמצע הלילה, אבל עדיין כשאנחנו נמצאים ביחסים רגישים שאתה מודע להם בין מטופלים למטפלים, גם אם הם לא נוטשים בפועל, קיים מתח רב ולפעמים צריך להיות קצת, גם אם זה מובן מאליו, ברור ונחרץ, אז אני מאוד מבקש ממך שתהיה איזו שהיא איגרת מוכנה מראש שכשנגיע למצב הזה, ולצערי אנחנו במדינת ישראל כנראה שנגיע, שכן תצא מייד הודעה מרגיעה וברורה הכוללת הנחיות ברורות מה עושה מטופל סיעודי שאין לו מיגון, וקריאה לעובד להיות איתו. תודה רבה.

תודה. יש מישהו שרוצה לפני שמסכמים? אז אנחנו נסכם.

הוועדה מודה לרשות האוכלוסין ולמשרד החוץ על הסקירה המפורטת והמקצועית על ימי מבצע "עם כלביא".

הוועדה מבקשת ממשרד החוץ לבדוק את טענות נציג איגוד לשכות המסחר על העיכובים והביורוקרטיה, וייעול התהליכים בשגרירות ישראל בהודו ותאילנד, ולהשיב בכתב לוועדה על הבדיקה והפעולות שבכוונתם לעשות בנושא.

תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:37.