פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
24/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 428
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ח בסיון התשפ"ה (24 ביוני 2025), שעה 11:13

דיווח משרד הרווחה והביטחון חברתי בעניין טיפול ופינוי של קשישים ואנשים עם מוגבלות

דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: הסדרת שירות 'תומך קהילתי' ומענה בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות וקשישים בתקנות (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת מיכל וולדיגר, חילי טרופר, לימור סון הר מלך, מאיר כהן, עפיף עבד ודבי ביטון)

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
מיכל מרים וולדיגר
שרון ניר

מירב כהן
נעמה לזימי
גלעד קריב

ינון אהרוני - מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי

יריב מן - סמנכ"ל בכיר, ראש מינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רונית רוזין - מנהלת הרשות לזכויות ניצולי שואה, משרד ראש הממשלה

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר

אליהו בנטאטה - ראש תחום בתי גיל הזהב, משרד הבינוי והשיכון

ענבל חרמוני - יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

ד"ר עדית סרגוסטי - אחראית קידום מדיניות, ארגון בזכות

שירלי פינטו - ח"כ לשעבר, פעילה בקידום זכויות, נגישות ושוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות

אורטל בן נעים - רת"ח משרי ממשלה, רח"ל, משרד הביטחון

סא"ל הילה אטיאס - רע"ן התנהגות פיקוד העורף, משרד הביטחון

ד"ר אפרת גיל - ראש אגף הגריאטריה, משרד הבריאות

תומר אקסלרוד - יועץ נגישות באגף הנגישות, משרד התחבורה

אסא בן יוסף - מנהלת מח' רווחה במרכז השלטון המקומי

קלרה חן - מנהלת אגף רווחה ומוגבלויות רווחה, מרכז השלטון המקומי

טל פוקס - עו"ד, המחלקה למדיניות וחקיקה, האפוטרופוס הכללי

הדס אגמון - עו"ד, סגנית יועמ"ש, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

יניב מעודי - אדריכל, מפקח נגישות ארצי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

ד"ר עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים, זכויות נכים

יובל וגנר - יו"ר עמותת נגישות ישראל

נחי כץ - מנכ"ל קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל

אסתר קרמר - חברת ועד מנהל, עמותת לשמ"ה - עמותה לשילוב מתמודדים בהעצמה בבריאות הנפש

אלכס פרידמן - מייסד ויו"ר עמותת "נכה לא חצי בן אדם"

גיטה מונדרי - מנהלת מערך הדיור ותחום פיתוח, עלי שיח

אליקו שליין - יו"ר ומייסד התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויות

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דיווח משרד הרווחה והביטחון חברתי בעניין טיפול ופינוי של קשישים ואנשים עם מוגבלות

דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: הסדרת שירות 'תומך קהילתי' ומענה בשעת חירום לאנשים עם מוגבלויות וקשישים בתקנות (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת מיכל וולדיגר, חילי טרופר, לימור סון הר מלך, מאיר כהן, עפיף עבד ודבי ביטון)

שלום, ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. הדיון הוא על הנושא של היערכות משרד הרווחה והביטחון החברתי בעניין טיפול ופינוי של קשישים ואנשים עם מוגבלות בזמן המלחמה. לצערי, אני חייב לומר שעדיין המלחמה לא הסתיימה. אני רוצה לשלוח במשלוח תנחומים למשפחות הנפגעים בבאר שבע, בכל מקום ובכל המלחמה הזאת. ואכן אנחנו עדיין במתכונת המלחמה. אני לא יודע מה יהיה. עכשיו אני קיבלתי הודעות שיש שוב לצפון, לדרום, כל הארץ עדיין בחירום. אז עדיין אקטואלי אפילו למי שחשב שזה אולי כבר עבר. זה עדיין אקטואלי הנושא של פינוי הקשישים והאנשים עם המוגבלויות.

הסעיף השני זו דרישה לפי סעיף 111 בנושא הסדרת שירות 'תומך קהילתי' ומענה בשעת חירום לאנשים עם מוגבלות וקישים בתקנות. חה"כ וולדיגר וחברים אחרים הגישו את ההצעה הזאת. אנחנו הרבה מדברים על התקנות האלה והתומך הקהילי הוא עדיין אחד הנושאים שנשארו על השולחן. צריך אותם, זה ברור, השאלה מי הם יהיו. זה לא כל כך ברור ואנחנו נצטרך לטפל בזה, בפרט בזמן החירום הזה.

יש לנו את הכבוד לארח פה את מנכ"ל משרד הרווחה וזה האינסטנציה הכי גבוהה במשרד לנושאים שאנחנו מדברים עליהם. אז בבקשה, אני רוצה לאפשר את זכות הדיבור הראשונית למנכ"ל.

תודה רבה כבוד יושב-הראש. א', נמצא איתי יריב מן, סמנכ"ל אזרחים ותיקים במשרד. הוא מרכז את הפעילות הזאת שאני תכף אציג. לפני כן אני רוצה, גם לאור היום הקשה הזה, להזכיר לכולנו, אני נוהג לעשות את זה בכל מפגש שלי. להזכיר שיש לנו עוד 50 אחים ואחיות בעזה ואנחנו צריכים כל בוקר לקום ולהזכיר את זה לעצמנו כאזרחים.

אני גם רוצה למסור החלמה מהירה לפצועים בבאר שבע ותנחומים למשפחות. אני כבר הספקתי להיות שם הבוקר, העירייה מתפקדת שם היטב וכל הכוחות נמצאים ובעזרת השם האירוע הזה מאחורינו.

אני רוצה שנייה לדבר באופן כללי על סוגיית הפינויים או האחריות או ההפעלה של משרד הרווחה בעתות כאלה. משרד הרווחה לפי תפיסת ההפעלה המדינתית אחראי באופן ישיר על פינוי אנשים או מיגון אנשים בתוך המסגרות החוץ ביתיות של המשרד. אני מזכיר לכולם, יש לנו מעונות, יש לנו פנימיות, יש לנו בתי אבות, יש לנו שלטרים, הוסטלים וכך הלאה.

לנו כמשרד יש אחריות ישירה וברורה על האנשים האלה. צריך לוודא שהם ממוגנים ואם הם לא ממוגנים לפנות אותם. וחס וחלילה אם קורה אירוע באחת מהמסגרות האלה זו אחריות ישירה שלי. אני אזכיר לכולנו, לפני ממש ערב יום העצמאות הייתה שריפה שהשתוללה פה באזור ירושלים. פינינו 14 מסגרות של משרד הרווחה. מהקומפלקס הקטן הזה, עם למעלה מ-1,000 תושבים, אזרחים, במסגרות שונות שלנו. כולם פונו תוך ממש מספר קצר של שעות.

כמה אנשים פונו אמרת?

למעלה מ-1,000 אנשים ב-12 מסגרות שונות במיידי. הכול קרה במהלך של שעות בודדות. משרד הרווחה, אני אזכיר לכולנו, זה היה יום הזיכרון. כל המנכ"לים, כל אחד היה בבית קברות אחר במדינת ישראל. ותוך כדי נסיעה, אני זוכר את הזום הזה, כולם ברכבים. וברוך השם תפעלנו את האירוע הזה. אנחנו לא היחידים. אני יודע שגם משרד הבריאות, הייתי בקשר צמוד עם ברסי, כי גם לו היו מסגרות שפונו שם. ברסי ממשרד הבריאות.

מה שאני רוצה להגיד שזאת האחריות הישירה. לפי מה שממשלת ישראל מנחה אותנו האחריות שלי, עם אנשים בתוך המסגרות החוץ ביתיות.

אין למשרד הרווחה מנדט על פינוי של אנשים מהקהילה. זה לא אומר שאני לא נותן מענים, אני לא אוהב את המילה 'בשוליים'. אבל אני לא נותן מענים במקרים קיצוניים, אבל זו לא האחריות של משרד הרווחה לטפל או לפנות אנשים מהקהילה.

גם אם הם אנשים הרשומים בלשכה הסוציאלית בעירייה?

כן, גם אם הם רשומים בלשכה.

אז מי אחראי עליהם?

אין אחריות לפנות את האזרחים. זאת לא אחריות שלנו לפנות אזרחים או למגן אותם בביתם. האחריות של המשרד היא על אנשים שהוצאתי אותם מביתם. ואז האחריות היא באופן ישיר עליי.

אני פותח סוגריים ליועצת המשפטית. את עוסקת הרבה בתקנות האלה, כמה שנים כבר. לא חשבנו על זה שצריך לדאוג גם לאנשים שהם כן בבית וכן צריך לפנות אותם?

בוודאי שחשבנו. והדבר הזה מצא ביטוי בתקנות המסגרות ששם נקבע מי צריך להיות אחראי .בין אם זה מסגרות שאדם נמצא תחת אחריות של אפוטרופוס ואז יש לאפוטרופוס חובה לדאוג לדברים האלה או גורמים שנמצאים עם עובד זר מטעמו, עם עובד או מטפל מטעם המוסד לביטוח לאומי, אז גם הביטוח הלאומי צריך לקחת אחריות. וגם מסגרות של משרד הבריאות. זאת אומרת, כן נתנו ביטוי לאחריות השונה.

אבל את ידעת שמשרד הרווחה לא אחראי?

אבל זה גם בתקנות, נעה, שעוד לא אושרו, צרכים קיומיים. יש שם סעיף שמתייחס ספציפית לאנשים שאין להם מרחב מוגן נגיש. וזה עוד לא אושר, באיחור של 20 שנה זה עדיין לא אושר. יש שם סעיף 5(א) או (ב) - - -

לפני התקנות, יש את סעיף 19(מ) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. שמדבר לגמרי על נגישות שירותים בשעת חירום.

אבל מי אחראי?

שר הביטחון אחראי להתקין תקנות והתקנות עוד לא הותקנו.

בנוגע לזה, בנוגע לפינוי ומיגון.

אדוני, חלק מהנושאים, ארבעה סטים על פי אותו סעיף 19(מ) ארבעה סטים כבר הותקנו. גם לגבי נושא של נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה, שכאן למשרד הרווחה כן יש משמעות יחד עם הגורמים המפנים, יחד עם כל מיני, זה מארג של גורמים באירועי פינוי אוכלוסייה.

בנושא הזה של מיגון, לא מיגון בבית, לא שיהיה לו מרחב מוגן.

אני מדבר על פינוי.

הנושא לנגישות לשירותי חירום במסגרות. אז דיברנו, זה מה שדיברתי עליו קודם עם ביטוח לאומי, האפוטרופוס הכללי או אפוטרופוסים ומסגרות של משרד הרווחה ומשרד הבריאות, כל אחד לגבי הגורמים שנוגעים אליו.

אבל בבית, הסיפור הוא על הבית.

אנחנו מדברים על זה.

על קהילה, כן.

בדיוק אמרתי שכאשר אנשים נמצאים בבית ויש איתם עובד מטעם המוסד לביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי אמור לפקח על הדבר הזה. חוץ מזה, יש תקנות שעברו פה לגבי מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום. התקנות האלה עדיין לא נכנסו באופן מלא לתוקף. הם עדיין בשלב בניית מאגר המידע. אז תקנות - - -

הם נכנסו לתוקף, לא נעה? הן פשוט יש להן שנתיים.

אני הבנתי מה שאומרת היועצת המשפטית, אני לא צריך עזרה.

סליחה. לא, פשוט שיהיה לפרוטוקול.

היא אמרה בדיוק את אותן המילים.

תחילתן, כבר הגיע מועד תחילתן. אבל היישום שלהן נקבע באופן מדורג רק בתום שנתיים מיום תחילתן. ולכן מבחינת שלבי היישום אנחנו עדיין בשלבי יישום שלא הגיעו להבשלה.

אז אנחנו סוגרים את הסוגריים.

אבל יש את אותן תקנות שהוזכרו עכשיו, שהן עוסקות בנגישות לכל מיני צרכים חיוניים במצב חירום. והם עדיין בשלבי דיונים. הם הובאו אמנם לוועדה, אבל הם הובאו בנוסח מאוד חסר. חסרים הרבה התייחסויות למיגוניות, להתראות, לעוד נושאים.

נסגור סוגריים. אני רוצה לאפשר למנכ"ל.

הובאו לוועדה באיחור של קרוב ל-20 שנה.

אני יכול, כבוד יושב-הראש, להגיד עוד כמה דברים? ברשותך.

כן, כן. סגרתי את הסוגריים האלה. נשמע קודם את המנכ"ל ואחרי זה.

אני רוצה להגיד שבמסגרת ההיערכות שלנו למלחמה, עם פתיחת המלחמה משרד הרווחה עברנו למבנה ארגוני אחר לגמרי. אני אזכיר שמערכת הרווחה לא יכולה לעצור את עבודתה והמשרד צריך להמשיך לטפל בכל האוכלוסיות שלנו באופן מלא וגם בו זמנית להתייחס לאתגרים שהמלחמה מציבה לפתחנו.

כנוהל במשרד הרווחה, תכף אני אגיד איך המבנה החדש מראה, אבל אני רק אגיד שכל מינהל מקצועי אחד מראשי האגפים שנמצאים שם מקבל אחריות מלאה ישירה תחתיי על התפעול השוטף. כולל ישיבות סדורות איתי וכך הלאה. השוטף אנחנו מחזיקים אותו באמצעות ראשי אגפים בכירים וסגני מנהלי מחוזות ושלושה סמנכ"לים מקבלים אחריות כל אחד על נושא. הסמנכ"ל הראשון במקרה יושב פה איתי, יריב מן, סמנכ"ל שאחראי על פינויים.

בסופו של דבר למשרד הרווחה יש מלאי מוגבל של מסגרות או מיטות שאני יכול לפנות, על פי נהלי החירום של משרד הרווחה שאושרו על ידי רח"ל ופיקוד העורף. יש לי בסוף מלאי מוגבל של מיטות, במלונות, בבתי אבות וכך הלאה. והדרישות הן גדולות ובעיקר אני לא יודע לקראת מה אני הולך. כל יום נפתח פה אירוע במדינה.

על כן מינינו סמנכ"ל שאחראי על המושג שטבענו במשרד שנקרא "כלכלת פינויים". בעצם כל יום יריב מייצר תמונת מצב ברורה מה מצב ההיצע של המשרד, מה מצב הדרישות, ועושים הצלבה בין הדברים.

אני יכול להגיד שכמשרד, ויריב ירחיב על זה בטח, כבר שינינו את התפיסה שלנו יותר מפעם אחת במהלך הלחימה, בהתאם, שוב פעם, למצאי שלנו, להתפתחויות במלחמה ולצרכים שעולים מן השטח. אבל אני רוצה שתבינו, סמנכ"ל של משרד הרווחה מתעסק רק בזה, כיוון שאני צריך להיות ערוך בכל רגע נתון למקרה שבית אבות נופל עליו טיל ואני צריך לפנות אותו. או לא עלינו מעון לאנשים עם מוגבלות, פנימייה לילד ונוער וכך הלאה. אני צריך להיות ערוך כל הזמן עם תשובות טובות ועם פתרונות לאנשים האלה.

יחידה אחת בראשות סמנכ"ל עוסקת בסוגיית הפינויים. יחידה שנייה בראשות סמנכ"לית רקפת בן גיא אחראית על כל הטיפול במערך המלונות והאנשים שפונו מביתם, כי לא כולם הולכים למלונות.

כמה אנשים כבר פונו החודש הזה?

אנחנו היום עומדים נדמה לי על 11,000 מפונים, נכון לאתמול, למיטב זיכרוני. וכל יום זה עולה אדוני יושב-הראש. בממוצע כל יום 1,000 אנשים נוספים לנו למפונים. אני אזכיר שהיום שיטת ההפעלה של מדינת ישראל, שאני חושב שהיא נכונה בעיקרה - - -

לא הבנתי. 11,000 מפונים רק דרככם?

לא, לא, אני לא מפנה אף אחד. אני שוב פעם מבהיר.

הוא מתכלל.

אני אחראי על הטיפול הרווחתי למי שהתפנה.

מי שהתפנה, הבנתי.

אני לא אחראי על המפונים.

11,000 מהאירוע הזה, לא מהמפונים של הדרום. מהאירוע הזה.

לא, לא, בחודש האחרון.

כמה מה-11,000 הם אנשים עם מוגבלות?

אני לא רוצה לנקוב במספרים, אני לא זוכר. אם תרצו אני אברר את זה. אבל אפשר להגיד, אני יכול להניח שאוכלוסיות רווחה בתוך האירוע הזה הם בערך 10%.

האירוע הוא העובדה שלא מפנים לפני, כמניעה.

רגע, רק אני אסיים וכל אחד יגיד ככל העולה על רוחו ואני אשתדל להשיב וגם יריב פה.

לא, אתה לא צריך להשיב. זה לא הכול אצלכם באמת.

בסדר, אני רק רוצה לספר מה המשרד עושה. זה חשוב לי שגם האזרחים ידעו איך המשרד מנהל את האירוע הזה. אז פעם אחת אמרנו כלכלת פינויים. פעם שנייה ניהול כל השירות במלונות ובכלל לאנשים מפונים. גם כאן יש סמנכ"לית שלמה שזה מה שהיא עוסקת. המודל במלחמה הנוכחית השתנה והאחריות היא על הרשות המקומית. אז אני מפעיל את כל האירוע הזה באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים, שאנחנו תומכים בהם, מלווים אותם.

אני פעם הצגתי פה, כבוד יושב-הראש, את מערך המילואים החברתי. והנה, הוא נכנס לפעולה המערך הזה. אני תומך ברשויות. עיריית בת ים קיבלה ממני תמיכה של 10 עובדים סוציאליים מעכשיו לעכשיו, דרך מערך המילואים של משרד הרווחה.

היחידה השלישית בראשות סמנכ"לית אתי קיסוס אחראית בעצם על כל תמונת הרוחב. אחראית על כל המוקדים השונים בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף, משטרת ישראל וכך הלאה. אחראית, לא עלינו, על הודעות מרות. אחראית על הכשרות של כל העו"סים בשדה. יש הכשרות אונליין כל הזמן. וכך הלאה. בעצם כל ההסתכלות הרוחבית. שלוש יחידות שמנהלות את השדה הזה. שלושה סמנכ"לים שעושים את כל הפעולה.

אני אגיד עוד שני דברים קצרים. אתה יודע מה, אדוני, אני אעצור פה.

בדיוק, בואו נאפשר לחברי הכנסת להגיד את דברם.

תודה רבה.

אבל אנחנו נחזור אליך וגם אליך יריב מן.

אני רוצה לבקש מחברי הכנסת, היות ויש הרבה אנשים בזום והרבה אנשים פה, לא לעלות על שתי דקות. ראשונת הדוברים חה"כ וולדיגר.

תודה. כבוד יושב-הראש, אנחנו מחלקים את הדיון לשניים?

לא, הכול ביחד.

הכול ביחד. אז קודם כל שמעתי מה שאומר ינון. אני בהחלט חושבת שחסרים פה עוד משרדים. כלומר, לא כל האחריות הזאת נופלת על כתפי משרד הרווחה. אני חושבת שמשרד הפנים צריך להיות פה, משרד הביטחון שלקח חלק מאוד משמעותי בתקנון התקנות הקודמות ולדעתי גם צריך להיות בתקנות הנוכחיות.

ובכל זאת אני כן אשאל לגבי הנושא של תומכי קהילה, שהם סוג של מילואים חברתיים שדיברת עליהם. היה באמת מיזם שאמנם לא אתם, זה נעשה בתיאום אתכם, יחד עם הג'וינט, של תומכי הקהילה. שאמורים לתת א' את הנושא של למצוא היכן אנשים עם מוגבלות. אני מקווה שהמאגר שיוקם יפתור את זה. אבל חלק מהתפקידים שהיו לתומכי הקהילה זה גם א' לאתר את אותם אנשים עם מוגבלות ואנשים קשישים שלא יכולים להתפנות בשעת חירום. לא יכולים להגיע לא למקלט ולא למקלט ציבורי. ואיך אנחנו מסייעים להם.

וגם שוב, לפני פינוי, לתת להם את כל המענים שהם צריכים בשעת חירום. אז הייתי רוצה לשמוע קצת על הנושא הזה, איפה זה התקדם. מה אתם, איזה מסקנות יש לכם מהמיזם שנפתח לפני שנה וחצי. כי כדי לעשות אותו בעצם לכל הרוחב.

אני לא רוצה לדבר עוד לפני כן, כמו שמישהו פה אמר. אתם מדברים על פינוי. למה להגיע לפעולה מהירה, שאני מוחה על זה כפיים, אגב, שכן מהר, כמו שקרה בנס ציונה אתמול לגבי המרכז הפסיכיאטרי של תשושי נפש. שבאמת פינו מהר את כל ה-50 אנשים שהיו שם.

משרד הבריאות.

כן, כן, משרד הבריאות. אבל אני אומרת, שאפו על המהירות של הפינוי. אבל למה לא דקה אחת קודם. כלומר, למה לגרום לפעולה תגובתית במקום לעשות פעולה מניעתית ומראש להוציא את האנשים האלה למקומות שהם בטוחים יותר, כך שהם לא יצטרכו להיות במצב נואש. גם הם וגם העובדים לצידם.

תודה רבה. חה"כ מירב כהן.

תודה קודם כל על הדיון החשוב. אני חושבת שהדבר הראשון שהיה צריך לעשות זה החלטת ממשלה שמחליטה מי אחראי על מה. יכול להיות שיש כל מיני תקנות, אבל אלה דברים שלוקח להם הרבה זמן. ובזמן חירום בסדרי גודל כאלה היה ראוי שהממשלה תתכנס ותחליט מי אחראי על פינויים של אנשים בביתם. רשות מקומית, משרד הרווחה, פיקוד העורף. תחליט מה שתחליט, אבל היה צריך להיות ניהול כזה. עשינו דברים הרבה יותר מורכבים. אספנו מודיעין על כל גנרל באיראן, יכולנו גם לעשות את הדבר הזה וזה היה עושה סדר.

אבל בשביל זה יש לנו את המנכ"ל.

לא, אבל המנכ"ל אומר זה לא המנדט שלי. המנדט שלי זה לפנות אנשים במוסדות.

את מדברת על אלו שהם לא.

בקהילה.

אוקיי.

הרי הדיון הזה מבחינתי לא מתמקד במי שהוא במוסדות, ששם אתה אחראי, אלא מה קורה על אותם לפי נתוני הממ"מ, 620,000 מבוגרים ומוגבלים בביתם שמי אחראי עליהם? והיה ראוי בראשיתו של התהליך לקבל את ההחלטה הניהולית הבסיסית הזאת.

אין מיפוי ולכן אנחנו לא יודעים מה סדרי הגודל של הבעיה.

אבל יש המון פניות לעובדות הסוציאליות. הבעיה היא לא איתור. יש מלא פניות שהן נאלצות להשיב את פניהם ריקם.

זה גם וגם.

הרשויות יודעות.

אני לא אומרת, תמיד כדאי לשפר. אבל הבעיה היא לא איתור. הבעיה היא שהם פשוט נשארים בבתים הלא ממוגנים, נקודה.

יש לך זכות דיבור בהמשך ולא להפריע לחברי הכנסת. בבקשה.

אנחנו רואים בניתוח של גילאי הנרצחים שאם הגיל החציוני במדינת ישראל הוא 29, בקרב הנרצחים הגיל החציוני הוא פי שתיים. והסיבה לכך טמונה בזה שיש אנשים שלא יכולים, אין להם ממ"ד בבית ואין להם את היכולת להגיע למקלט הציבורי שכרוך ביציאה מהבית ובמדרגות ולפעמים ב-3:00.

אז צריך לעשות ניתוח כזה של קודם כל מי צריך את העזרה. אני אגיד שכאשר הייתה לנו את הזכות לפעול מתוך הממשלה, בזמנו אנחנו הקמנו מאגר שהתחיל לפעול. אנחנו חילקנו סמכויות בין המשרד לשוויון חברתי לבין משרד הרווחה, אז יריב שותפי היה במשרד הרווחה. משרד הרווחה היה אחראי על 400,000 מבוגרים שמוכרים לרווחה. המשרד לשוויון חברתי לקח דטא על 800,000 אזרחים ותיקים. ועשינו, לקחנו חברת טלפנים ועשינו מבצע טלפונים לכולם, גם S.M.S וגם טלפונים, לבדוק מהם הצרכים שלהם.

תודה רבה. את אומרת שיש תוכניות מוכנות?

זה בוצע, אוקיי? פשוט הדטא צריכה להיות מעודכנת מעת לעת. אתם עשיתם פה מהלך יותר תשתיתי. אני רק אסביר את הפער.

לא, אני לא רוצה, כי יש עוד אנשים שצריכים לדבר.

אבל יש לי דברים חשובים לומר וענייניים, אז שנייה. זה חשוב לטובת העניין.

כן, אבל היועצת המשפטית אומרת שכל מה שאת אומרת נמצא בתקנות.

אבל התקנות לא מיושמות.

לא, הן מיושמות.

לא, הן פשוט בתהליך של הבשלה.

אז אני מסבירה שנייה משהו. אתם עשיתם תהליך סדור. בניתם תקנות מקצועיות וטובות שהן בתהליך הבשלה. עוד שנתיים אמרתם?

24 חודשים מיום התחילה.

24 חודשים לא רלוונטי. לא רלוונטי למצב שבו אנחנו נמצאים.

היא צודקת, צריך החלטת ממשלה עד ש-.

אנחנו בלי תהליך יסודי כמו שעשיתם, שראוי, אני לא אומרת לבטל אותו. פשוט אנחנו התחלנו כבר להריץ את זה וגם עדכנו בשוטף, לא בזמן חירום, את הדטא. כל הזמן עשינו טלפונים למבוגרים. כי הם היו הלקוחות שלנו.

זה כבר עכשיו?

אני לא יודעת מה המשרד הזה עושה עכשיו.

אז תבררי, יש משרד.

אני ניסיתי, אני לא מקבלת תשובות.

זה לא רק קשישים. שוב, זה אנשים עם מוגבלות.

הבעיה שאין גם דרך לתת להם מענה.

בשביל מה להתקשר אליהם אם אין מה להגיד להם? אין מה להגיד להם.

קודם כל זה להבין את ההיקפים. אחר כך מה הצע הפתרונות האפשריים. אז קודם כל, כבר בתחילת המלחמה וגם בקורונה עשינו שיתופי פעולה עם בתי מלון, דיורים מוגנים ובתי אבות שיש שם מיטות פנויות זמינות עם ממ"דים קרובים, עם מרחב מוגן קרוב. יש שם כרגע מקומות פנויים. אפשר לעשות את זה, זה אפשרי.

אני אבקש, המנכ"ל, תרשום את הדברים.

מרכזי יום לקשיש. הרבה מהם עם מרחבים מוגנים והם דווקא סגורים. זה פתרון מדהים. אם יש מרכזי יום.

זו החלטה של פיקוד העורף. אנחנו לא מחליטים אם לפתוח או לסגור.

מאה אחוז.

זו הנחיה ברורה.

קודם כל, אם זה לא ברור, אני מעריכה מאוד את עבודתכם. אני יודעת שאתם עובדים סביב השעון. אני לא תוקפת, אני פשוט אומרת, יש פתרונות. מרכזי היום לקשיש עם מרחבים מוגנים, סגרו אותם דווקא בשעה שהם יכולים, הייתי אפילו מכפילה את שעות הפעילות בתקופה כזאת.

כן. אותה טעות נעשתה לגבי בתי הספר גם. יש בתי ספר עם ממ"דים וזה, ולא נתנו ללמוד. חבל.

יש דברים שאפשר להשמיש כבר עכשיו. ואגב, יש גם הרבה דירות עם ממ"דים שטרם אוכלסו. שהמדינה יכולה, יש הרבה מאוד קבלנים שלא אכלסו דירות. יש 15,000 דירות פנויות שטרם אוכלסו בשוק הפרטי שאפשר להכניס לשם כרגע אנשים שזקוקים לזה.

תודה רבה. אנחנו מיד נעבור לשרון ניר, בבקשה.

אני - - -

לא, את לא יכולה.

אני לא מבינה.

יש פה עוד חברי כנסת.

אני חיכיתי לדיון הזה המון.

כולנו חיכינו.

אני ביקשתי אותו, יש לי דברים פרקטיים לתת.

את רוצה שהם לא ידברו? יש לנו 70 איש.

הבנתי. אם זה רק לסמן "וי" אז בסדר. אבל למרות שאני אומרת דברי טעם.

את אמרת דברים מספיק חשובים.

זה תחום שאני עובדת בו שנים.

אני יודע שאת עובדת בו. כולנו יודעים.

אני מוצפת בפניות ציבור. אני מביאה הצעות שאני חושבת שיש בהן טעם ושימוש. אבל בסדר, לא משנה.

אני אקצר והיא תמשיך, בבקשה.

בואו נתקדם.

לא, היא כבר עברה הרבה יותר.

בסדר, הוא לא עושה טובות.

לא, לא, לא.

בואו נתקדם.

שרון ניר, בבקשה.

מי שישמע, עוד חמש דקות.

אדוני תראה, אין ספק, ומתחילת הדיון זה היה ברור שיש פה חוליה מוחלשת שלא מטופלת. יש פה משהו בתפר שאנחנו לא מקבלים לו מענה. זה לא אלה שנמצאים במוסדות הרווחה וזה גם לא אלה שמחוזקים מספיק כדי להגיע לממ"ד, כדי להיות בקרב המשפחה. והם לא חייבים להיות מטופלים תחת אפוטרופוס. יש פה מאות אלפים לדעתי של קשישים, של בני הגיל השלישי, אבל לא רק. גם אוכלוסייה מוגבלת שיש להם בעיה מוגדרת להגיע למרחבים מוגנים.

אני לוקחת את זה ושמה את זה אל מול המרחבים המוגנים, שרק 30% מהאוכלוסייה יש לה מקלוט וממ"ד צמוד. הרוב זה באמת מקלטים שלפעמים הם מרוחקים, במקרה הטוב זה בקומה התחתונה כאשר בן אדם גר בקומה שישית. במקרה הפחות טוב מדובר לפעמים ב-100 מטרים ריחוק. לכן אני מכירה אנשים מבוגרים שפשוט לא זזים מהבית. נשארים לישון בבית. יש פה, בטח העובדות הסוציאליות.

הפקרות לשמה. אני אומרת את זה, אנחנו בסוף קוראים לעצמנו מדינת רווחה. בטח במצב חירום היה צריך להיות אל מול ניטור של אוכלוסייה קיימת והכול קיים. אומרים כאן העובדים הסוציאליים ואומרת חה"כ כהן שיש לה מלא ניסיון בהקשר הזה, שהיא מכירה מאות אלפים כאלה, אל מול נציבות שוויון הזדמנויות למקרים עם מוגבלויות.

יכול היה להיעשות איזה שהוא טיפול. והטיפול היה צריך להיעשות בשילוב עם רשויות מקומיות ואל מול מקומות שפתוחים. אני אומרת לך, אנחנו ביום ה-11 למלחמה. זה לא יתכן שאנחנו יודעים שיש מקרים כאלה שלא מטופלים. של אנשים מבוגרים שיודעים שאין להם פתרון או הם לא יכולים. הם פשוט נשארים לישון בבית. בעיניי זה גובל בהפקרות. זה פשוט מכמיר לב.

ואתה יודע מה? אני חושבת שיש מקום שהוועדה הזו תריץ משהו ברמה חירומית. נאמר פה החלטת ממשלה, אנחנו נתמוך אותך בכל דבר כזה ובכל נוסח כזה. כי ברור לחלוטין אין פה פתרון.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, אפשר לזרז את התקנות מצידנו כוועדה? לעשות משהו, להשמיש את התקנות?

זה לא יעזור לעכשיו. זה לא יעזור עכשיו.

שאלתי את היועצת המשפטית ו-20 איש עונים. בבקשה.

אנחנו אישרנו את התקנות עם מועדים לביצוע.

אז אולי נקצר את המועדים?

אנחנו צריכים, אם שר הביטחון יביא תיקון לתקנות הוועדה תוכל לאשר את התיקון הזה.

לא, אבל זה בסט שעוד לא אושר.

כבוד יושב-הראש, התקנות האלה רק פותרות את העניין של מאגר. אבל לקראת זה אלה התקנות שכבר התחלנו לדון אצלך בוועדה איך מיישמים את הדבר. כלומר, יש מאגר.

על זה אני מדבר.

הסט הזה עוד לא אושר.

לא, זה עוד לא העברנו.

הסט הזה עדיין לא אושר. זה לא עניין של לזרז, זה לא יעזור לעכשיו.

זה על השולחן שלנו?

הסט החמישי והאחרון הוא עדיין - - -

אז צריך לזרז אותו.

הדיון האחרון היה בפברואר 2024.

הוא זה שאמור לתת את המענה למקרים האלה.

פשוט להעביר החלטת ממשלה מתקצבת דחופה לעכשיו.

כבוד יושב-הראש, התקנות האלה שאנחנו עוד לא תיקנו אמורות לתת את הפתרון.

אני לא שומע את היועצת המשפטית.

הסט החמישי והאחרון הובא לשולחן הוועדה בצורה מאוד חסרה.

ואת יושבת במשרד הביטחון להשלים את זה?

כן. אנחנו יושבים עם משרד הביטחון.

זה לא יעזור לעכשיו.

אז אנחנו מבקשים לזרז את העניין.

בבקשה, ברשימה, חה"כ נעמה לזימי.

אגב, אני רק אגיד לשרון, זה היום ה-627 למלחמה. כבר היינו אמורים להיות מתורגלים בזה. ואני ממליצה לכולם לצפות בכתבה שהייתה אתמול, של ציון נאנוס, עם המקרים קורעי הלב של אנשים שלא מצליחים להגיע למרחב מוגן.

חה"כ נעמה לזימי, בבקשה.

תודה רבה. אני אנסה לא לחזור על מה שנאמר, ועל זה יש לי איזה משהו שאני מנסה כבר להביא אותו ואולי באמת נוכל יחד לנסות לקדם. כמובן שכאשר אנחנו מדברים על האוכלוסיות הללו אני רק רוצה כן להזכיר את מה שקרה בנס ציונה.

נכון, דיברנו.

אה, דיברתם? אוקיי. 50 מטרים, כמעט היה אסון גדול הרבה יותר. אנחנו צריכים להודות על הנס, אבל בכל זאת גם לזכור שיש לנו גם תפקיד פה.

אסור לסמוך על הנס.

ממש ככה, לא לסמוך על הנס. וכן נזכיר שקשישים, עריריים, אנשים עם מוגבלות וגם דיירי דיור ציבורי, אוכלוסיות, אתמול אני רוצה להגיד למנכ"ל עמידר למשל, שטיפל אתמול במקלט כאשר אמרתי לו אד הוק. אז קודם כל להגיד שני דברים: המקלטים בבניינים הפרטיים זה עניין רציני שצריך למצוא איך, אולי בתקנות או באיזה שהיא דרישה כן יהיה אפשר לטפל במרחבים הללו. כי כעיקרון חברה אזרחית לא יכולה. פניתי לארגונים שרצו, אסור להם בגלל הוראות הפיקוד. אבל כן צריך להבין שהמקלטים במצב של עובש ורטיבות והכול. אוכלוסיות כאלה לא ירדו אליהם או לשהות בהם תקופה ארוכה והם יישארו בבית.

דבר שני שאני באמת חושבת שצריך לעשות ברמה הלאומית, וזה דווקא יותר קל, כי זה יעזור לנו לתעדף. תראו, משרד הביטחון ופיקוד העורף צריכים למפות את כל המרחבים המוגנים שיכולים לאפשר לרדיוס שזה יש את ה-62% שללא ממ"ד ויש את ה-28% ללא כל מיגון נגיש. זאת אומרת לא מקלט, לא ממ"ק, לא ממ"ד, לא שום דבר כזה, כשני מיליון איש.

מה אני מתכוונת, יו"ר הוועדה? יש חניונים שהם כן תקניים. רק פיקוד העורף יכול להגיד מה תקני ומה לא. יש בתי ספר. יש מרחבים מסוימים. כל הדברים האלו יעזרו לנו לצמצם ולתעדף בסדרי עדיפויות איפה נכון להשקיע גם את המיגון. בתקופה הקרובה, בצורה הכי הגיונית, תוך כדי, כמו שנאמר כאן, רשויות מקומיות יודעות מי האוכלוסיות הפגיעות. עריריים, קשישים.

הדבר הזה של תכלול לאומי של פיקוד העורף, משרד הביטחון, רשויות מקומיות, מדינה – יאפשר לא רק לדעת איזה מרחבים הם באמת נעלמים מעינינו, שהם יכולים לשמש כמקלט בעת חירום. זאת אומרת, כרגע קיים ואנחנו לא משתמשים בו.

תודה רבה. אנחנו נשאל את הרשויות המקומיות.

רק רגע, משפט אחרון. ומקומות שהם נטולים כל דבר כזה מן הסתם צריכים להיכנס לעדיפות לאומית קודם כל כדי להנגיש. יש חניונים למשל שאם משמישים אותם, קשישים יכולים ללון בהם לילה. אני אומרת את זה כי זה קורה במקומות מסוימים. כרגע עדיף מאשר שלא ירדו, שלא בכלל יצאו. כן, נכון.

תודה רבה. חה"כ קריב.

ינון יקר, כל מה שאומר בשתי דקות לא גורע כהוא זה מעומק ההערכה של כולנו להנהגת המשרד, למחוזות ובייחוד לעובדים ולעובדות בשטח.

מדברים הרבה על ההכנה הדקדקנית של המבצע הזה ובאמת שאפו גדול למערכת הביטחון ולדרג המדיני שעסקו בכך. אבל אני חושב שכולנו צריכים להיות כנים באמירה כשם שהכינו את המערכה מבחינה צבאית לא עשו דבר כדי להתכונן מבחינה אזרחית. ודברים שהיינו אמורים להיות כבר אחריהם לאור האסון הגדול של ה-7 באוקטובר פגשנו אותם כאילו הפתעה מוחלטת.

בתוך ים התופעות המטרידות בעורף הנושא הזה של הטיפול בקשישים עריריים ובבעלי מוגבלויות שאינם נגישים לפתרונות מקלוט והגנה זה אחד הדברים המטרידים ביותר. כל הכבוד על התקנות, כל הכבוד על מהלכים אסטרטגיים, בואו נקרא לילד בשמו – אין תוכנית של ממשלת ישראל לטיפול בבעיה הזאת. אין. פשוט אין. הגענו למצב חירום כאשר אין תו"ל הפעלה. המחלקות ברשויות המקומיות שהם ממשק הקצה, אין להם שום פתרון. אין להם מה לעשות עם הטלפון מאותו קשיש בודד או מאותה אמא שהילד הוא 100% נכות בלי התניידות. וכאשר אין תו"ל הפעלה ואין שום פתרונות, לא ברמה הקהילתית ולא ברמה הלאומית, אז אין תוצאות.

לכן אדוני יושב-הראש, אני מקווה שאנחנו אחרי השיא של תקופת החירום. אבל אנחנו בעוד חודש יכולים להימצא באותו מצב. ואני מבקש ממך, הנושא גם עולה מחר כהצעה לסדר במליאה. אני מקווה שזה יתקבל ואז נחזור לפה, ברשותך, לדיון מעקב בוועדה. צריכה להיות כרגע עבודת מטה, שאתם חייבים להוביל, אבל זה לא רק באחריותכם. משרד האוצר הוא השושבין הראשי. להביא פתרונות ולו חלקיים. כי כל המציל נפש אחת.

אני רק אומר ובזה אני מסיים אדוני, עוד משפט אחד. אני דיברתי, הרי פגשתי את ינון בבת ים ואת השר. אני דיברתי בימים האחרונים עם הסוכנות היהודית ועם מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. אני רוצה לתת רק דוגמה. בעמיגור, שכל הדירות של עמיגור הן ממוגנות והן בעיקר מאכלסות אנשים קשישים. ובמקבצי הדיור שמפעיל משרד העלייה והקליטה, שהם כולם ממוגנים והם כולם לקשישים. יש מאות דירות פנויות כרגע שהן גם ממוגנות והן גם ברמה גבוהה של הנגשה.

אף אחד לא דיבר איתם על זה.

אני אתייחס לזה.

עכשיו אתם. אני אומר, אף אחד לא הכין תוכנית שמאגמת כמה חדרים נגישים יש במלונות בארץ, כמה מתקני דיור. פנימיות של משרד החינוך, יש שם מקומות מוגנים ומונגשים.

תודה רבה.

ולכן הדרישה היא אחת: תעשו עכשיו, קחו על עצמכם, אל תחכו להחלטת ממשלה. תודיעו שאתם מתניעים עכשיו עבודת מטה. תפנו אתם למשרד התיירות, האוצר, החינוך, העלייה והקליטה. בואו לכאן עם בשורה שבניתם תוכנית ממשלתית. תביאו את זה אתם כהצעת מחליטים לממשלה.

תודה רבה. חכ"ל שירלי פינטו.

אני מתנצל שאני יוצא לדיון בוועדת הכנסת, אבל אני אעקוב אחרי הדיון. וחה"כ וולדיגר ואני ונוספים נעלה את זה גם במליאה.

חה"כ קריב, אני אעדכן אותך אחר כך טלפונית, אחרי השיחה שלנו עשינו כמה פעולות.

אנחנו גם נרצה לשמוע תשובות. חכ"ל פינטו, בבקשה.

קודם כל תודה רבה אדוני יושב-הראש, על כינוס הוועדה. ליוזמים, לחברי הכנסת שיזמו והגיעו. כולם פה אני בקשר אתכם בפרטי, במיוחד בימים האחרונים לאור המצב.

אני מגיעה בכובע של מובילת יוזמת עורף סגול, החמ"ל הסגול. חמ"ל שהקמתי גם ב-7 באוקטובר בהתנדבות מלאה, בשיתוף עם מפעל הפיס ועמותת שבים. אנחנו נותנים מענה בחירום לאנשים עם מוגבלויות.

יותר מ-55% מהפניות שקיבלנו מהשבת שתקפנו באיראן זה בקשות לפינויים. פינויים של אנשים עם מוגבלויות ומבוגרים. אנחנו עובדים ב-100% התנדבות של מוקדנים, מתנדבים בשטח, שיתופי פעולה עם עמותות וארגונים ופינויים זה נושא שאנחנו לא יכולים לעמוד בו בחברה האזרחית לבד.

קודם כל, אני חייבת להגיד ינון, אנחנו עובדים בקשר כבר שנים ואתה עושה עבודה מדהימה במשרד הרווחה. אני רואה ואני גם עובדת על זה איתך, ובאמת, אלה רק דברים לבוא ולשפר. אין כאן ביקורת או תקיפה כלפי המשרד. גם בטח שלא כלפיך באופן אישי. פשוט לדעתי צריכה להיות עבודה בין משרדית. כמה משרדים, פיקוד העורף, משרד הביטחון, משרד הכלכלה, משרד האוצר צריכים להיות פה.

אני פניתי לשר הרווחה ביום ראשון. שאלתי מה קורה עם פינויים של אנשים עם מוגבלות שחיים ללא ממ"ד. הוא אמר המנדט אצל הרשויות המקומיות. פניתי למרכז שלטון מקומי והם אמרו לי כל רשות לעצמה יש את ההחלטה שלה, אין איזה משהו מוסדר.

אני מנסה לפנות לכל רשות ורשות בכל המקרים שאנחנו מקבלים. בכל פינוי שאנחנו מקבלים ופונים לאותה רשות, למשל ראשון לציון, הם מצפצפים. פשוט הם לא עונים, לא נותנים פתרונות. הם אומרים לאנשים, סליחה על המילה, מצפצפים. הם אומרים תשכבו על הרצפה או תישארו בבית. זו לא תשובה שנותנים לאזרחים שמחפשים מיגון בזמן מלחמה.

פינוי, אני ניסיתי להשיג תרומות לפינוי. אמרתי אני אקח את זה על עצמי. פניתי לרשת מלונות פתאל המדהימה, שהסכימו להביא לנו במחיר מוזל 70 חדרים לזוג. אבל כל חדר כמובן צריך לשלם הוצאות מסוימות וזה יוצא כ-600 שקלים ללילה לזוג אנשים. תכפיל את זה עכשיו ליום אחד לכל אותם 70 אנשים, זוגות שפנו אליי. זה 43,000 שקלים. עכשיו, אנחנו לא מפנים אנשים ליום ולא ליומיים ולא לחמישה ימים. אז אם תחשוב על שבוע, זה יוצא 320,000 שקלים, כפול חודש. זו הוצאה כלכלית שאף תורם לא יכול לעמוד בזה. זאת אחריות המדינה בלבד. זה חייב להיות מתקציבי המדינה.

חה"כ גלעד קריב אמר שצריך לעשות תוכנית מסודרת ואין תוכנית ואין תוכנית. לפני שנה, בינואר 2024, כינסנו פה ועדה בכנסת, דיון עורף סגול. דיון חירום לאומית שכתבתי ביחד עם קואליציית עורף סגול של ארגונים ועמותות שאתם בטוח מכירים, על איך מתכוננים למצב חירום. הרבה חברי כנסת שנמצאים פה היו שם, דיברו, חברי ממשלה, שרים. איך מתכוננים, איך פועלים בזמן, איך אחרי. וזה לא בא בהפתעה. איראן גם באה אחרי ה-7 באוקטובר. יש תוכנית מסודרת שכתבנו.

לתקנות, אפשר לחכות לתקנות. אבל יש תוכנית מסודרת שכתבנו שהיא בין משרדית. איך עובדים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, עם הארגונים. אני אשמח להציג את זה עוד פעם. אני אמרתי את זה אז ואני אגיד את זה גם עכשיו, אני אשמח מאוד לתת את התוכנית הזאת ככה לממשלה.

אנחנו נשמח לקבל את זה, כן. תודה רבה.

לממשלת ישראל, כי חייבים ליישם אותה, היא מצילת חיים.

תודה רבה. אנחנו נשמח לקבל את המסמך הזה בוועדה, לראות אותו. ונעביר את זה גם למשרד הרווחה. אני רואה שמה שחסר לנו בין כל האנשים שיושבים פה זה מה עושות הרשויות המקומיות בימים האלה. אני מבקש ממרכז השלטון המקומי, יש לנו פה כמה וכמה אנשים בזום. מי שמנהל מחלקת רווחה במרכז שלטון מקומי היא אסא בן יוסף, בבקשה. וגם את הגב' קלרה חן אחר כך, שהיא מנהלת אגף רווחה ומוגבלות.

שלום רב, אני אתכם בזום. אני שמחה שיש כל כך הרבה משתתפים. כן, אני עובדת בנתניה, אני מנהלת אגף רווחה אזורי ומוגבלויות. אני מבקשת ככה לאור החוויה של הימים האלו, שבהם אנחנו נמצאים, להציף באמת את הנושא הזה ולדבר על מחשבות שהיו לנו ברשויות המקומיות סביב דרכים שאפשר אולי לשפר את הנושא.

אני רוצה לשאול מה נעשה, אם את יודעת מה נעשה בחודש האחרון ברשויות המקומיות בתחום הזה. לא תוכניות.

אני יכולה להגיד שכבר מתחילת מלחמת חרבות ברזל עלתה סוגייה של החיבור של חירשים לנושא של שמיעת ההתרעות. אנחנו ניסינו, משרד הרווחה חילק חלק מהשעונים. אנחנו כרשות מקומית והרבה מאוד רשויות אחרות כשהם ראו שהתהליך הזה לוקח זמן, רכשו שעונים והתחילו בתהליך של חלוקה. ואז התברר שאחת הבעיות הקשות סביב העניין הזה זה האפשרות של לחבר את האפליקציה של פיקוד העורף לאותם שעונים. בעצם זה הפך את כל הרכישה שלנו למיותרת. כי פיקוד העורף טוען שהשעונים הם לא בטיחותיים כי זה רק אפליקציה של צבע אדום.

אחד הדברים, ההצעות הראשונות, אנחנו מבקשים שפיקוד העורף יעשה את ההתאמות בתוך האפליקציה שלו כדי שהיא תוכל להתחבר לשעונים החכמים ויאפשרו לאנשים לקויי שמיעה וחירשים לשמוע את ההתראות.

אני רק אגיד, אני חכ"ל שירלי פינטו, אני חירשת בעצמי. האפליקציה עובדת בשעונים חכמים, זאת לא הבעיה. הבעיה היא בתשתית עצמה יש פתרון אחר והם צריכים לקדם אותו.

ויש לנו עתירה שמתגלגלת כבר שנה בנושא.

נכון. עתירה בבג"ץ.

בבקשה, תסכמי.

זה אחד. לגבי הנושא של מחסות מתאימים ונגישים: אחד הקשיים שאנחנו מתמודדים איתם, שגם מחסות שמוגדרים כנגישים הם לא באמת נגישים. אנשים לא מספיק מודעים לנושא של נגישות. אנחנו מגיעים גם למחסות נגישים ומתברר שיש מדרגה קטנה בכניסה, מתברר שאין שירותים. מתברר שמצפים מאנשים לשכב על מזרנים או להביא את המזרנים בכוחות עצמם. אלה דברים שהם לא סבירים.

הנושא הזה, כדי שאפשר יהיה להסדיר אותו, מעבר לנושא של תקנות, זה לתקצב את הסיפור. אי אפשר להגיד זה אחריות של רשות מקומית בלי להעביר לנו תקצוב בנושא. אנחנו פשוט לא יכולים להכיל את האירוע.

דבר נוסף, ההצעה שלנו כרשויות זה לקדם את כל התהליכים של תמ"א, לתת להם עדיפות. לקדם את הנושא של בניית מרחבים מוגנים בבניינים שקיימים. דבר נוסף זה באמת להחליט, לקבל החלטה כמדינה, שכל המרחבים הציבוריים פועלים בזמן חירום לטובת אנשים עם מוגבלות. זה אומר שכל הגנים, כל המסגרות יום שלא מפעילות, לא נותנות שירות לילדים, פעילות בזמן חירום. אחד הרעיונות, כי ראינו שהקשיים הם סביב הנעת הצוות החינוכי, בעצם לממן את אותם אנשים שמשגיחים על אותן מסגרות. הצעה – מאחר שיש גנים שפזורים בכל רחבי העיר, פשוט לאפשר לאדם נכה להתקשר עם הגן הסמוך. לחתום על הצהרה שהוא שומר על הגן ושהוא יוכל להתפנות לאותו הגן.

תודה רבה. אסא בבקשה.

שלום, אני מתנצלת, אני פשוט מתפצלת לכמה מקומות. אני אשמח, אני חושבת שקלרה ממה שהספקתי, העירה והאירה את הדברים העיקריים. אם יש משהו ספציפי שאני נשאלת.

אני אשאל משהו ספציפי כדי להקל עלייך. איך טיפלתם ואיך ידעתם על האנשים שזקוקים לסיוע בעיריות?

הרשויות המקומיות כולן מרושתות במוקד עירוני שיודע לקבל את ההודעות ויודע איזה הודעות - - -

אני לא מדבר על לקבל הודעות. אנחנו עוסקים פה שנים בלהגיע לאנשים, לא שהם יצטרכו להגיע. מדובר באנשים קשישים ומוגבלים.

קודם כל יש את כל האוכלוסייה ששירותי הרווחה מכירים ומטפלים, וזאת אוכלוסייה ששירותי הרווחה מגיעים אליה באופן יזום. יש להם את הרשימות, יש להם את האנשים, הם פונים אליהם באופן יזום. זאת רשימה שאנחנו מכירים ויודעים.

את יודעת אם זה פעל? כי אנחנו שמענו מהמנכ"ל על אלו שנמצאים במסגרות איך הם טופלו. אני שואל על אזרחים שלכם ברשויות שלא נמצאים במסגרות.

אז אני אומרת, אנחנו יודעים על רשימות של אנשים מוגבלים, עריריים, אנשים שהם חסרי עורף משפחתי. אלה האנשים שבסדר העדיפות הראשון.

ופנו אליהם? ידוע לך שפנו אליהם?

בהחלט פנו אליהם. לא פינינו.

אבל אין לאן לפנות אותם.

פנו אליהם בוודאי ובוודאי. זה כן.

תודה רבה.

פינוי הוא לא בהכרח, יכול שייעשה, וקלרה פירטה.

אז איזה מענים נתנו להם? איזה מענים הם כן קיבלו? מי שלא פינו אותו ואין מקלט באזור שלו? זאת אומרת, יש איזה ציוות, מילואים חברתיים כמו שתואר פה? יש איזה סוג של משהו פרקטי שהרשויות יודעות לתת?

תומכים קהילתיים, כל מה שדיברנו פה.

מה זה משנה אם אין גג?

אני שאלתי ואני רוצה תשובות מגב' אסא.

בשביל ללטף את הראש של הפונה.

בדיוק, אנחנו רוצים לדעת מה המעשה הפרקטי שידעו לעשות מעבר לפנייה.

אנחנו יודעים לחבר אותם לפי צרכים שהם מעלים. אם זה קשר עם בן משפחה, אם צורך שהם צריכים יש מקומות שאפילו הביאו לאנשים מסוימים מזון או תרופות.

לא, השאלה פה על פינוי.

אנחנו יודעים לחבר אליהם מתנדבים. אנחנו יודעים לעשות פעולות שהן על פי הצרכים המסוימים שאותו תושב מעלה בפנינו, בהנחה שיש לנו את המענים.

שאלה, ידוע לך על הכספת הנצורה שדובר עליה המון בוועדה הזאת. האם נעשה בה שימוש לגבי אנשים שזקוקים?

כן. הכספת הנצורה, קודם כל יש שיפור ושדרוג של הכספת הנצורה מבחינת הנתונים. ויש עוד שני נתונים שמועברים אלינו לראשונה: האחד זה הפצר"מי שבאחריות משרד הבריאות והשנייה הם תושבים שמועמדים לפינוי מוקדם. אלה כל האנשים הסיעודיים.

הגעתם אליהם? ידוע לך שהגעתם אליהם במלחמה הזאת?

אנחנו הגענו ברובם, ברוב המקרים.

אסא, אבל יש מקום לאן לפנות אותם? אין.

סליחה, למה ההפרעה הזאת?

אנחנו לא עוסקים בפינוי שלהם.

זהו, הם לא עוסקים בפינוי.

שנייה, תנו לי רק לסיים את המשפט.

אני מבקש לתת לך, זה מה שביקשתי. אני מבקש לא להפריע.

אנחנו לא עוסקים בפינוי. אנחנו עוסקים בפינוי על פי הנחיות של המשרד. ואני מבינה שינון הציג - - -

הוא הציג רק את אלה שנמצאים במוסדות. איתך אנחנו מדברים על אנשים שנמצאים בבתיהם.

לא, אנחנו לא מפנים.

הם מפנים רק את אלה שביתם נהרס. זה לא רלוונטי.

אנחנו מפנים על פי קריטריונים שמשרד הרווחה מנחה אותנו לפינוי אוכלוסייה.

אז מה עושה אדם עם מוגבלות שאין לו ממ"ד ולא מפנים אותם?

שום דבר.

כלום.

כבוד יושב-הראש, למערכת הרווחה ברשויות המקומיות אין אחריות לפנות אנשים מהקהילה.

אני מחפש מי שיש אחריות.

הם מופקרים לנפשם, זו התשובה. האנשים האלה מופקרים לנפשם.

זה רק בגדר התנדבות. מי שרוצה, מתאים, מתנדב.

תנו לי רק רגע.

תודה רבה גב' אסא, אני מודה לך מאוד.

יש רשויות שכן מצליחות לתת מענה באופן יזום. יש רשויות שבהחלט יודעות ומצליחות לעשות איזה שהוא פינוי או איזה שהיא הסדרה לאנשים האלה. אבל אנחנו כמערכת רווחה אנחנו פועלים על פי הנחיות של משרד הרווחה.

תודה רבה. אני מודה לך על ההשתתפות בדיון. אני רוצה עכשיו לפנות לגב' ענבל.

תודה רבה. ענבל חרמוני, עובדת סוציאלית, יושבת-ראש ארצית של איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים.

הסיפור פה כרגע הוא לא התמיכה הפסיכו-סוציאלית שמחלקות הרווחה יכולות או לא יכולות להעניק, זה לא הסיפור. הסיפור פה, זה גם לא האיתור, זה גם לא סיפור. הסיפור פה הוא גם לא להסתמך על היכולות שיש רשויות שכן ולא. כי בואו נעשה סיכום. הסיכום הוא כזה, מי שעני יותר, זאת אומרת ברשות ענייה, מי שמובל יותר ומי שקשיש יותר – מת יותר. וצריך לשים את הדברים על השולחן, זה המצב שהם נמצאים.

העובדות הסוציאליות מקבלות מלא פניות. אין שום צורך לאתר, כי אין להם מענה לא לאלה שמתקבלות הפניות, אז למה שהם ילכו לאתר? קשיש שמתקשר בסוף הכעס יוצא גם, שאני מבינה לחלוטין את המשפחות ואת האנשים עצמם. אבל אותה עובדת סוציאלית היא זו שצריכה להגיד לא. 'יש לך משקוף? תעמוד מתחת למשקוף'. אין לה שום דבר אחר להגיד לו.

אם הוא יכול לעמוד, לא תמיד הוא יכול לעמוד.

כן. איזה מן תשובה זאת? זה לא הגיוני. הייתה פה היערכות לתקיפה הזאת, יש פה מצב חירום תמידי במדינת ישראל. זה לא הגיוני שאנחנו פשוט מוותרים מראש על אחוז מהאוכלוסייה בגלל הגיל, בגלל מוגבלות. זה מה שאנחנו עושים. צריך להכיר בזה.

יושבת לידי נציגת האוצר, התנצלתי מראש, אבל אני אגיד את הדברים כפי שהם. הסיפור הוא לא משרד הרווחה ולא הרשויות המקומיות. יש פה משרד שמתיימר לנהל את מדינת ישראל וזה משרד האוצר. אז אם הוא מתיימר לנהל - - -

צריך תוכנית. אני חולקת עלייך.

זה לא רק תוכנית. רגע, רגע, עכשיו אני רוצה לסיים.

שר האוצר היה איתי - - - והוא מוכן להירתם.

חברת הכנסת, שנייה. אני כן אגיד, שר האוצר מוכן להירתם זה יפה. אבל איפה הוא היה עד לפני היום? זה לא הסיפור. הסיפור, אני אגיד אותו בצורה ברורה. אני יודעת, בסדר? ויש פה אנשים שלא יכולים להגיד את זה, הם לא מעוניינים. אני אגיד את זה. יש מקומות פנויים בדיורים מוגנים של מפעילים שעושים, יש ויודעים איפה המקומות האלה. יש סירוב של משרד האוצר להעביר תקציבים לזה. צריך לשים את הדברים כפי שהם, חבר'ה.

אנחנו עכשיו 12 יום, 11 יום לתוך המלחמה הזאת ו-627 לתוך המלחמה הגדולה שבתוכה יש מלחמה קטנה.

זה פשוט לא נכון מה שאת אומרת, אני מצטערת לומר לך.

זה כן נכון.

לא.

תודה רבה.

יש מקומות שאפשר לפנות אליהם ויש סירוב של משרד האוצר. אם אין סירוב, אז אני רוצה להבין איך כל - - -

מה זה אין סירוב? משרד האוצר לא יכול להעביר למי שמבקש.

איך ממשלת ישראל הגיעה למצב כולה, גם שר הרווחה, גם שר הבריאות וגם שר האוצר - - -

קודם כל, כעובדת סוציאלית - - -

איך ממשלת ישראל הגיעה למצב שוויתרה מראש על חייהם של מוגבלים?

סליחה, סליחה.

קשישים. איך?

סליחה.

אז לא רק סמוטריץ', גם שר הרווחה, כולם, איך ויתרתם עליהם?

סליחה רגע.

זה מה שקורה כרגע.

סליחה, כעובדת סוציאלית אני מצפה ממך לדבר בקול נמוך.

ואני מצפה מהממשלה, כחברי ממשלה כל מיני דברים שלא קורים.

לא צריך לשפוט אותה על הטון.

אז הנה, אנחנו לא בתיאום ציפיות. הבעיה זה לא זה שאני צועקת.

לא, לא, אני מבקש. תודה רבה, את סיימת.

הבעיה זה שאני אומרת דברים שלא נעים לאנשים לשמוע.

תודה רבה. תודה רבה.

חבר'ה, ממשלת ישראל פישלה פה בגדול ועכשיו הזמן לתקן.

אבל הטון זה לא, מה, אנחנו חנה בבלי? היא לא צריכה להישפט על הטון. היא אומרת כאן משהו מדם ליבה. אנשים באמת נהרגו כי לא יצאו לממ"ד, לא יכלו.

לכולנו כואב.

אנשים מתו בגלל זה וימשיכו למות.

לא אמרתי שלא כואב לכם.

כי לאף אחד לא אכפת, העיקר להראות כמה טילים חזקים יש לנו.

אנחנו כאן בדיון מאוד רציני, על דברים מאוד רציניים.

אני מבקש, מהרגע הראשון את לא נתת כמעט לאף אחד לדבר מבלי שתדברי. לכן אני מבקש עכשיו שתאפשרי לאנשים אחרים לדבר.

הכול בסדר, כולם דיברו וגם אני דיברתי. ועם כל הכבוד, גם צריך למקד את הסיפור.

כן.

הסיפור כרגע הוא תקציבי.

לא נכון.

אני חייב לומר לך כאזרח, כאזרח שמעתי ממך שכל העובדות הסוציאליות, כפי שאת הצגת אותן, אין להן מה לעשות עכשיו במלחמה. כך אני הבנתי ממך. חוץ מלהגיד לאיש 'לך מתחת למשקוף'.

נכון. אבל אני צודקת, עם הפינוי אין להן מה להגיד.

אם את צודקת, השאלה היא על מה מקבלים משכורת.

וואי, איזה מנותק צריך להיות.

אתה חצוף.

איזה מנותק צריך להיות כדי להגיד דבר כזה.

אתה חצוף ברמות, יושב-ראש הוועדה.

סליחה, דבר מנותק מאוד אמרת עכשיו.

הן מקבלות כסף כי הן עובדות נורא קשה.

אני מבקש ממך לצאת. אני מבקש ממך לצאת.

אמרת דבר מאוד מנותק.

הן אלה שנאלצות לעמוד מול האנשים האלה ולהשיב את פניהם ריקם.

את בקריאה שלישית. אני מבקש שתצאי.

אתה חצוף עם הקטע הזה 'על מה הן מקבלות שכר'.

אתה שופט את העו"סיות? כמה מנותק?

על מה אתה מדבר?

איך אתה חווה את זה, ינון?

מי אתה בכלל?

על פי הדברים שלך - - -

מי אתה בכלל שאתה אומר כזה דבר?

אני מפסיק את הישיבה להפסקה.

חצוף. אתה לא צריך, אני יוצאת.

וואו.

חצוף אתה.

על העו"סיות אתה יוצא? לא, אבל כולכם, תגנו על העו"סיות. חברות, מה? איך יצאו עליהן ככה?

חצוף.


(הישיבה נפסקה בשעה 12:06 ונתחדשה בשעה 12:08.)

חזרנו מהפסקה. היה לנו דיון מאוד מאוד ענייני. הייתה פה יושבת-ראש העובדות הסוציאליות והיא אמרה, לא אני אמרתי, שאין לעובדות הסוציאליות מה לעזור לאנשים חוץ מלהגיד להם ללכת מתחת למשקוף. שאלתי אותה אם מה שאצלנו כאן לשיטתך, יש מושג של לימוד לשיטתכם, לשיטתך מה יש להם לעשות.

זאת הייתה אמירה פוגענית, יושב-הראש. ולא בפעם הראשונה.

אתה עדיין מסביר את מה שאמרת? אתה עומד מאחורי 'על מה אתם מקבלים משכורת?'. אתה עומד מאחורי זה?

קודם כל, אני אקרא אותך בשלוש קריאות.

אתה מאיים עליי?

אל תפריעי לי, את תצאי החוצה. אני לא אאפשר להפוך את המליאה של הוועדה שלנו - - -

תוציא אותי, נו. אתה בריון, אנחנו יודעים שאתה בריון.

- - - לצעקות.

כן, אתה בסדר, אייכלר, ברור.

כן. זה התחיל באמת עם הצעקות, שהגברת צעקה בטון גדול מאוד שאפילו כל האנשים שיושבים פה אמרו למה היא צועקת?

היא הייתה טעונה, היא לא צעקה. היא דיברה מדם ליבה.

אבל היא יושבת-ראש של עובדים סוציאליים. אני מכיר אלפי עובדים סוציאליים מסורים שעובדים יומם ולילה.

היא מסורה.

ואת תעידי על עובדים סוציאליים שעובדים עם אנשים עם מוגבלויות במסירות נפש.

יושב-הראש, האמירה שלך הייתה פוגענית.

היא הפה שלהם.

היא הוציאה את שמם לרעה.

לא, היא לא הוציאה שמם לרעה.

היא הוציאה את שמם לרעה. היא אמרה אין מה לעשות.

אתה אמרתם להחזיר משכורת.

אין מה לעשות איתם. אין מה לעשות, שום דבר, בכל המלחמה.

זאת הייתה אמירה מיותר, יושב-הראש.

תשמע, אתה מנותק.

אני מבקש לא להפריע לי, כן? העובדים הסוציאליים עובדים קשה בימים האלה. הם עובדים עם האנשים עם המוגבלויות.

אני אגיד שוב פעם - - -

אני מבקש לצאת.

אתה באמת מסלף את הדברים שלה. אתה מסלף את הדברים שלה, זה לא מה שהיה כאן.

אני אומר מה שאני חושב.

היא דיברה מדם ליבה.

מה שאני ראיתי, מה שאני שמעתי. ומה שאני שאלתי, לשיטתך, כשאת אומרת שאין להם מה לעשות חוץ מתחת למשקוף, אז מה הם עושים. זה מה ששאלתי.

כי אין להם - - -

אף אחד לא ילמד אותי - - -

כין אין פתרונות.

אף אחד לא ילמד אותי את הכבוד לעובדים סוציאליים מסורים שעובדים יומם ולילה עם אנשים עם מוגבלות.

היא לא חלקה על זה. היא לא אמורה להמציא דברים - - -

אבל על מה הדיון עכשיו?

גם את צריכה ללמוד איך יושבים בוועדות ולא צועקים ולא משתוללים.

וואו, תודה על הטיפ. אתה צריך ללמוד איך להיות יו"ר ועדה.

ואם את לא תעשי את זה את תצאי החוצה.

בוודאי. נו, אתה רואה? בבקשה.

אני אקרא אותך שלוש קריאות ואת תצאי.

זאת לא אלימות, תגיד, לאיים ככה. זה לא טון לא נעים? זה לא זה?

ההתנהגות שלך היא אמירה מאוד - - -

זה שאתה אומר את זה בטון, אה, בטח.

בכל המקומות, מנתיבי איילון עד הכנסת.

בוודאי, בוודאי. אוי, אייכלר, אני רואה שאתה בקיא.

מאוד.

חשבתי שאתה רק בדלת אמותיך, כי ככה אנחנו רגילים אליך.

אני בדלת אמותיי ואני רואה מה קורה במדינה. ואני מבוגר ממך גם.

אוי, בגלל זה הוועדה הזאת חצי מושבתת.

ואצלנו בעצמנו יש גם דרך ארץ בפני אנשים מבוגרים.

אה, באמת. עכשיו בגלל גילך אסור לי להעיר על איך שאתה מתנהל? הבנתי, אוקיי.

מותר לך לעשות הכול, מה שאת רוצה. המדינה היא שלך, את בעל הבית. תעשי מה שאת רוצה. ואני לא בעל בית במדינה. אני סך הכול אזרח.

רק, באמת, רק מתנהל כמו שאתה מתנהל, אבל לא בעל הבית. ממש קוז'אק נגזל. אבל עכשיו אמרת לעו"סיות שצריכות להחזיר את המשכורת שלהן. זו אמירה פוגענית.

אני לא אמרתי את זה. אם את תשקרי אני אתבע אותך בוועדת האתיקה.

תעשה מה שאתה רוצה, אייכלר. תראה איזה בריון אתה.

אני קורא אותך לקריאה ראשונה. ישנם 80 דוברים בזום שמבקשים עדיין לדבר.

אני אכבד את הדוברים ואצא.

בבקשה. אנחנו עכשיו נעבור שוב למשרדי הממשלה. אני רוצה את משרד הביטחון. משרד הביטחון, אורטל בן נעים מרח"ל, רשות חירום לאומית.

צוהריים טובים לחברים בוועדה וכבוד יושב-ראש הוועדה. אנחנו ברח"ל בעצם מתאמים, מקשרים את פעילויות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. מבחינתנו, אנחנו כמובן גם ביקשנו על פי החלטת הממשלה לקחנו את מערך הדיגיטל ביחד עם הרשויות המקומיות, כדי שאנחנו נוכל לקבל רשימות שמיות. ובזה גם זה הסתייע למשרדי הממשלה השונים, גם לרווחה, גם לבריאות ועוד כמה משרדי ממשלה, כדי לתת מענה לאוכלוסייה של אותו משרד.

מבחינתנו אנחנו, כמו שאמרתי, מתאמים את הפעילות של משרדי הממשלה אל מול הרשות המקומית. יש לנו חמ"ל שנפתח על פי החלטת הממשלה, שהוא מתכלל את המענה ויוצר את הקשר בין משרד ממשלתי לבין הרשות המקומית. וזה מה שאנחנו עושים מתחילת המבצע.

האם ידוע לך על מקרים שאנשים עם מוגבלות או הקשישים נשארו לבדם ולא קיבלו עזרה?

אז אני בדקתי את זה.

עד עכשיו דיברנו על התיאוריה איך מגיעים אליהם. את צריכה לדעת גם, מה שאת מספרת, האם היו לכם מקרים כאלה של אנשים שלא קיבלו את המענה?

אז באמת בהמשך לדיון, כבוד יושב-הראש, אני בדקתי את הסיפור מול חמ"ל מחוסרי קורת גג. מול חמ"ל מפונים שעוסק בזה מול הרשויות המקומיות. אנחנו לא קיבלנו שום פנייה על העניין הזה. חשוב להגיד באמת שהטיפול הוא נעשה בתוך הרשות המקומית, אל מול הרשות המקומית. ואנחנו, ברגע שיש מענה לא במיגון, אלא יותר מענה מקיף של משרדי הממשלה אנחנו מתכללים ומביאים את המענה של משרדי הממשלה לרשויות המקומיות. אבל לשאלתך, לא קיבלנו פנייה כזאת.

לא היה מקרה כזה טראגי או חלילה חירום של אדם לא קיבל מענה או נפגע מזה או דבר כזה. אני מאוד שמח לשמוע את זה.

אי אפשר לשאול את המתים מה שנקרא.

זה לא הגיע אליהם.

אני רוצה רגע לשאול, ברשותך כבוד יושב-הראש.

אני מבקש לא להפריע, חה"כ מירב כהן.

לא, נתתי הערה שהיא רלוונטית. מה זה לא היה מקרי חירום?

לכן אני אומר לא להפריע.

שיעור המבוגרים בקרב הנרצחים הוא גבוה יותר.

את בקריאה ראשונה. חה"כ מירב כהן, את בקריאה ראשונה.

אני חושבת שההערה היא במקומה.

אפשר לשאול שאלה?

כי אתה מצייר את זה כאילו לא הגיעו מקרי חירום. אנשים פשוט נרצחו.

אני מבקשת לשאול, אם אפשר. שאלתי אלייך היא לא בנושא של פינוי, אלא נושא של תומכי קהילה. כי הייתה פה ענבל, לגבי עובדים סוציאליים. אני יודעת שהיה דיון גם במשרד הפנים לפני שבוע על כל הנושא של רשויות מקומיות מה הן עושות בזמן שפוגע אצלם טיל. והם אמרו כולם, כחוט השני עבר בין כל הרשויות, שאין להם כוח אדם, יש להם מחסור בכוח אדם כדי לטפל באוכלוסייה.

אני שואלת אתכם, דווקא את הצבא, כמשרד הביטחון, כאכ"א. אנחנו רוצים להכניס את הנושא של תומכי קהילה דרך צווי 8 בתקופת חירום.

פיקוד העורף.

כן, פיקוד העורף. ושוב ושוב אנחנו מקבלים סירוב. אני רוצה רגע להבין מהו הסירוב? על מה הוא מתבסס? כי אנחנו חייבים את תומכי הקהילה האלה, כדי שעוד לפני פינוי. כן, ללכת לאנשים שאין להם תרופות, שאין להם מים. לעזור לטפל בהם כשעוד לא צריך פינוי. בתקופת חירום אני מדברת.

הפתרון היחידי שיכול להתבצע זה דרך פיקוד העורף. אז למה כל הזמן מסרבים לדבר הזה? וזה נושא הדיון היום.

אני הייתי שמחה לענות לך, אבל זה לא משהו שתחת אחריות רח"ל. אני רק אומר במשפט שאני כן יכולה לומר לכם שמערך מילואים חברתי שהציג כאן מנכ"ל משרד הרווחה הוא באמת איזה שהוא מערך שנבנה בחרבות ברזל ועליו אנחנו רוצים רגע לעשות פיילוט ולהתבסס, בהיכרות ככה עם משרדי ממשלה אחרים. אבל הסיפור של אכ"א את צודקת, זה משהו שצריך לבדוק מול הצבא, אבל זה לא חונה תחתינו ברח"ל. אז לצערי אין לי תשובה לתת על זה.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לפיקוד העורף. הילה אטיאס, רע"ן התנהגות פיקוד העורף, סגן אלוף. בבקשה, משרד הביטחון. ננסה תכף להעלות אותך שוב כדי שנשמע אותך. אנחנו נעבור למשרד האוצר. נאמרו פה דברים נגד משרד האוצר. תאיר ראבוחין, כאילו שאתם לא מתקצבים או מסרבים לתקצב את הפינויים. בבקשה.

תאיר, רפרנטית רווחה. אני אגיד מראש שאני פה בכובע של כל התחום של משרד הרווחה וכל האוכלוסיות שמטופלות על ידי הרווחה, גם בחירום. אז אני לא אדע להתייחס לשאלות ולאמירות שנאמרו פה באופן כללי על מדיניות כזו או אחרת.

אני רק יכולה לומר שנכון להיום, ואני חושבת שיותר רלוונטי שהנציגה מפיקוד העורף תתייחס, לא הייתה החלטה לגבי פינוי אוכלוסייה. המונח מפונים, כלומר, האנשים כרע שלא נמצאים בביתם הם אנשים מחוסרי קורת גג לצערי, לאחר שהבתים שלהם נפגעו. אבל לא הייתה שום החלטה לגבי פינוי אנשים שחיים כרגע בקהילה ואין להם נגישות - - -

אבל אם יש מישהו שהוא מוגבל ובדירה שלו אין ממ"ד ואין חדר מדרגות תקין כמו שיש אצלנו למשל. והוא בסכנה. הוא אדם קשיש ומוגבל. העובדת סוציאלית מבקשת להעביר אותו. האם יש בעיית תקציב להעביר אותו? העירייה או מי שממונה על העובדת הסוציאלית הזאת, שמבקשת שיעבירו אותו. יש בעיה תקציבית?

אין החלטת ממשלה או הקצאה של תקציבים ייעודיים לדבר הזה.

בעיריות יש תקציב לזה?

אני לא יודעת לומר לגבי העיריות. ואני גם ברור לי שיש עיריות שבוחרות לעשות את זה מתקציבן ויש עיריות שלא. זה לא דבר שהוחלט ברמה הממשלתית לפנות או לממן פינוי של אנשים - - -

אני לא מדבר על פינוי המוני. אני מדבר ספציפית, אדם גלמוד. אין לו איפה להיות.

אני לא בקיאה במספרים, אבל מדובר כן בהרבה מאוד אנשים.

הוא מוכר ויש קשר איתו, גם המשרד לוותיקים וגם העירייה, כולם. שמענו פה הרבה קשרים.

מה שבשוליים, כלומר במקרים ספציפיים ומאוד קשים שמשרד הרווחה מכיר יש למשרד הרווחה את הכלים, את הבן אדם האחד, שניים או בקבוצות יחסית קטנות, להכניס לנופשונים לצורך העניין או למקומות פנויים בבתי אבות.

הם יכולים לעשות את זה? יש כסף לזה?

הם יכולים לעשות את זה והם עושים את זה גם. אבל לא ברמה המונית של אלפים או עשרות אלפים שכיום הם מחוסרי מיגון.

את יכולה לחזור על זה?

אני מעדיפה שמשרד הרווחה יתייחס לזה, אבל אמרתי שבשוליים - - -

ינון, אתה תרשום את השאלה שלי ותענה אחר כך. היא אומרת שזה שייך אליך. אדם שבאופן ספציפי צריך לפנות אותו, מי, האם יש תקציב? האם יש מניעה תקציבית בעירייה או במשרד הרווחה, במחלקת רווחה, לקחת אותו לאיזה מקום סמוך שאפשר להכניס אותו?

צריך שיהיה להם תקציב.

אבל לא עכשיו תענה לי.

כי אני מטיפול בפניות ציבור לא היה.

יריב יתייחס לזה.

אבל לא עכשיו. אני רוצה לפנות למשרד הבריאות, ד"ר אפרת גיל, בבקשה.

הילה אטיאס יכולה, הזום שלה הסתדר.

אז הילה אטיאס, בבקשה.

תודה רבה. שמי הילה, אני ראש ענף התנהגות אוכלוסייה בפיקוד העורף. כמה דברים ככה בהקשר לדברים קודמים שנאמרו פה. ראשית אני אגיד שמי שמחליט על פינוי אוכלוסייה זה לא פיקוד העורף, אלא המשרד הממשלתי בהתאם להחלטה שלו או ממשלה. פיקוד העורף כן יודע לסייע בכל מה שקשור לפינוי אוכלוסייה, גם בפינוי של אנשים עם מוגבלויות. כמו כן גם הדבר הזה מעוגן בתוך תקנות הנגישות. הקובץ הזה של הפינוי כן כבר עבר ואנחנו בפיקוד עושים את העבודה בהתאמה לפי התקנות.

אני אגיד רגע לגבי מדרג המיגון, כמו שנאמר פה. טרם המבצע עם איראן, בעצם פיקוד העורף ביצע עבודה יחד עם הרשויות המקומיות על מנת להרחיב את אפשרויות הפינוי במרחב הציבורי. מה זאת אומרת? אחד מהדברים, כמו שאנחנו רואים אותם עכשיו במלחמה, זה למשל החניונים. יש חניונים שפיקוד העורף אישר. לא כל חניון יכול לשמש כמרחב מוגן.

מישהו הציע פה קודם את העניין של החניונים.

לזימי.

אה, כן, נו? אז איפה זה פעיל?

למשל יש בתל אביב מספר חניונים, כמו הבימה. יש ממש מיקום.

ויש מי שדואג על העברה ועל הציוד ועל הדברים האלה?

לא. מה שפיקוד העורף עשה זה בעצם לעבור יחד עם הרשויות באותם חניונים ולוודא שהאם החניונים האלה באמת יכולים מבחינה הנדסית - - -

יש לך מושג כמה כאלה יש? בערך?

אין לי פה את הנתונים.

כי חניונים יש לאלפים.

כאילו, מה, הקשיש יגיע לחניון?

זאת השאלה, אם הם נגישים. זו השאלה. אתם מיפיתם את החניונים ואת הדברים האלה?

כן. פיקוד העורף עושה מיפוי ויש לו את רשימת החניונים. בנוסף פיקוד העורף גם יש לו מיפוי של כל המרחבים המוגנים הציבוריים. הוא גם מנגיש אותו לרשויות המקומיות באמצעות מערכת השו"ב שלו, מה שנקרא שועל. ומי שאחראי על לתחזק את המרחבים האלה זו הרשות המקומית. אבל יש מיפוי בפיקוד העורף. הוא גם מבצע פעולות של בקרה מתוקף חוק הג"א.

זה נכון. רק אנחנו מדברים על מצבים של מבוגרים שלא יכולים להגיע לשם.

כחלק מהיערכות למבצע הזה באמת הורחבו המקומות הציבוריים שמשמשים כמיגון תקני. בין היתר גם יש בתי ספר.

אבל בתוך המיפוי הזה יש לך גם מיפוי מה מתאים לאנשים עם צרכים מיוחדים, כולל קשישים, עריריים, לא ניידים, כולל אנשים, יש לך את המיפוי? בתוך המיפוי הגדול יש לך גם את המיפוי מה מתאים לאוכלוסיות מיוחדות, מוחלשות?

זה מאוד תלוי על מה מדובר. זאת אומרת, לצורך העניין, אם זה הנתונים שקשורים בבתי הספר, מי שמחזיק בהם זה משרד החינוך. הנתונים של הרשות המקומית יש לנו גם את המיפוי, נמצא אצלנו בפיקוד העורף. אבל מה מונגש ומה לא מונגש זה נמצא אצל הרשות המקומית.

פיקוד העורף מפרסם את המקומות האלה לציבור?

בעצם יש לנו עז"ר שנמצא בתוך מערכת השו"ב שלנו שמונגש לרשות המקומית והרשות המקומית מפרסמת את זה לציבור שלה.

היא יכולה לגשת לכל האינפורמציה. תודה רבה לך.

רגע, כבוד יושב-הראש, מה ששאלתי מקודם את רח"ל, היא אמרה לי שזה חונה אצלם. אז ברשותך אני אשאל את אותה שאלה.

בבקשה.

לא צריך לחזור על השאלה, כי אני שמעתי. הקשבתי לכם כל הזמן הזה.

אז מה התשובה?

בכל מה שקשור למסייעים במסגרת הדיונים שהיו, הייתי בדיון קודם גם בכנסת על זה, על תקנות הנגישות. מי שהתייחס לזה זה לא פיקוד העורף. מי שקובע מי יגויס בצו 8 זה אכ"א והמנכ"ל. לכן לצערי אני לא מכירה את הטיעונים שלהם ולא יכולה להגיב.

אני מקווה שעד סוף המלחמה נוכל לעבור לכולם לבדוק מי באמת אחראי. תודה רבה לך הילה.

אנחנו נעבור לאפוטרופוס הכללי של המחלקה למדיניות וחקיקה, עו"ד טל פוקס. יש לכם מידע, אינפורמציות וכל הדברים שדיברנו עליהם קודם? שמעת את הדיון בטח.

אני יודעת שבאפוטרופוס הכללי אנחנו כגורם אחראי לפי התקנות עובדים מול התאגידים. אולי היחידה המקצועית תרצה להרחיב על זה יותר. אנחנו גם הייתה יצירת קשר עם תאגידי האפוטרופסות בעניין הזה. ובאמת יש יישום שלנו של התקנות, מבחינתנו, לגבי האפוטרופוסים.

הגיעו אליכם בעיות ותלונות של אנשים שלא טופלו?

זה אני אשמח אם היחידה המקצועית אצלנו.

אבל את לא יודעת על משהו שהיה איזה כשל בעניין הזה, של הטיפול באנשים שמטופלים על ידי האפוטרופוס ואנשיו.

אני לא.

יושב-הראש, אני מסבה את תשומת ליבך שיש פה את מנהלת הרשות לניצולי שואה.

שנייה אחת, אני בודקת עם מישהי מהיחידה המקצועית על תלונות שהגיעו.

אולי אם את יודעת תעבירי לנו מאוחר יותר בכתב, לוועדה, מה שאתם יודעים על הנושא הזה של הטיפול באפוטרופוס. אני לא אעכב אותך עכשיו.

תודה.

בבקשה, גב' רונית רוזין.

רונית רוזין, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד ראש הממשלה.

בבקשה.

אנחנו מטפלים ב-120,000 ניצולי שואה, גיל ממוצע 87. עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הרווחה. מרבית הפניות למוקד שלנו ולעובדות הסוציאליות שלנו ב-11 יום האחרונים, אם לא כולן, זה בנושא של היעדר מיגון.

לא צריך להיות ערירי ולא צריך להיות דווקא בלי מקלט. הסיפור של בלה אשכנזי, שורדת שואה שנהרגה מטיל בבת ים היא הייתה עם בעלה בן 100 ועם הבן שלה בבית שיש בו מקלט. הבן נשאר עם שני ההורים, כי הם שניהם סיעודיים ולא יכולים לרדת למקלט והיא נהרגה. הבן והבעל היו במיטה ליד, הם ניצלו והם מאושפזים שניהם. אז הסיפור הוא לאו דווקא של העריריים ולאו דווקא של היעדר מקלט.

דיברו פה על מקלטים בבתי ספר. אתמול התקשר אלינו, טיפלנו יום שלם במקרה של קשיש בן 92, שבתו המסורה גרה איתו. כרות רגל, סיעודי, גר מול סורוקה. שוכב במיטה ומתפלל לישועות. זה הסיפור. מול עיריית באר שבע, הגיעה אלינו דרך ראש העיר הפנייה. שורד שואה. והתשובה שקיבלנו, העובדת הסוציאלית שלי שעובדת מול המתכללת של עיריית באר שבע, שיש לה 3,000 מקרים כאלה, אין לה מענה. זה הסיפור של הרשויות. כי דיברו פה מפיקוד העורף שיש מענה. אין מענה. העובדות הסוציאליות שלי מול העובדות הסוציאליות של משרד הרווחה עומדות חסרות אונים כי אין מענה.

אני פניתי למשרד העלייה והקליטה. שם יש להם אכן דירות ריקות במקומות יותר בפריפריה. אבל א' הם רק לעצמאיים, זאת אומרת לא לסיפורים שסיפרתי. ו-ב', הן ריקות. צריך לרהט אותן. אין ריהוט בסיסי, אין מכשירי חשמל, אין כלי מטבח. מצאתי תורם שמוכן למצוא איזה שהוא פתרון, אבל אנשים חוששים לעבור, כי זה לא תמיד בעיר שלהם.

אותו דבר מנכ"ל עמיגור. הזכירו את עמיגור. הוא הסכים להעמיד כמה דירות. יש לו בערד דירות פנויות, אבל צריך לרהט אותן. אני לא יכולה ביום להעביר את הקשיש, ניצול השואה, וגם לדאוג לריהוט. שוב, אנחנו לא הגוף שמתכלל את כל האירוע הזה. אבל אנחנו בתחושה של חוסר אונים, כי אנחנו עובדים באמת עם כל המשרדים הממשלתיים. עם משרד הבריאות, עם משרד הרווחה, עם משרד העלייה והקליטה, בשיתוף פעולה מלא. ואין לנו מענה.

יש שאלה ליועצת המשפטית.

אפשר היה לדעתך, אם היו הולכים לפתרון כמו המלונות למפוני העוטף, אז זה היה יכול להיות פתרון?

יכול להיות שכן.

או שבגלל שמדובר באנשים סיעודיים אז זה גם כן לא יכול?

אני אגיד שמשרד העלייה והקליטה, מקבץ דיור שלהם שלא היה מונגש, בתוך יום העבירו אותו לים המלח. נכון שלא תמיד המענים של המלונות הם טובים למי שצריך, סובל מפצעי לחץ או כל מיני בעיות רפואיות. אבל ידענו לתת את המענים האלה. זה עדיף ממצבם הנוכחי במקום שהם שוכבים ולא יכולים לרדת למקלט כי יש מדרגות.

החניונים שהציעו משרתים נהדר את הצעירים בתל אביב. הם ישנים על מזרנים ובאוהלים. זה לא מתאים. ראינו תמונה של קשישה בדיזנגוף סנטר יושבת על אופנוע, כי אין לה, היא לא יכולה לשכב. אז זה לא מתאים. הפתרונות, אם יש בתי ספר או גני ילדים, צריך היה מראש להיערך עם מיטות שמתאימות לאנשים שאולי לא סיעודיים, אבל לא יכולים לרדת את המדרגות שלוש קומות לממ"ד. ומה שקורה זה שבני המשפחה נשארים איתם, כי הם לא רוצים להשאיר אותם לבד, או העובדים הזרים.

זה הסיפור ואנחנו מקווים שיינתן פתרון כבר עכשיו. ושאם אנחנו חוזרים לשגרה אז אנחנו לא נחכה לתקנות, אלא נמצא פתרונות, כמו אותם חניונים.

דבר אחד ודאי למדנו, שעכשיו כשיש שגרה צריך להתכונן כבר בזריזות ולא לחכות שזה יהיה אי פעם.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יועץ נגישות באגף הנגישות משרד התחבורה, תומר אקסלרוד, בבקשה. הוא לא שומע אותנו.

אפשר בינתיים?

כן, רציתי באמת לתת לך. ענת?

עדית. ענת זו אחותי. עדית סרגוסטי מארגון בזכות.

אני רוצה קודם כל להתייחס לנושא של היעדר מיגון, למקרים הפרטניים. כמו הסיפורים הנוראיים ששמענו עכשיו מגיעות אלינו מאז תחילת המלחמה הנוכחית עוד ועוד פניות. התפרסמו בתקשורת לא מעט סיפורים קורעי לב, אין לי מילה אחרת להגיד, של אנשים שפשוט מופקרים לנפשם. אנשים שאין להם נגישות למרחב מוגן זמין. הם לא יכולים להגיע, בין אם זה בגלל היעדר נגישות פיזית. אנשים שגרים בבניין שיש מקלט, אבל צריך לרדת במדרגות ואין להם אפשרות לרדת במדרגות.

אני רוצה גם להגיד שיש אנשים עם אוטיזם למשל, שלא יכולים לשהות במקלט ציבורי בגלל שיש שם רעש והרבה התרחשויות ואין למדינת ישראל היום מה להציע לאנשים האלה. הם פונים לרשויות המקומיות והרשויות המקומיות אומרות אין לנו מה להציע.

אנחנו שומעים פה לכל אורך הדיון שמשרד הרווחה אומר זה לא באחריותי. השלטון המקומי אומר זה לא באחריותי. משרד האוצר אומר יש להם את הכסף. מגלגלים אחריות מגורם אחד לגורם השני. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, פרק הנגישות נחקק בשנת 2005, שר הביטחון היה אמור להסדיר את הנושא הזה עד 2006. אנחנו באיחור של 20 שנה ולכן אנחנו מוצאים את עצמנו בדיון, בעיניי המביש הזה. שאלפי אזרחים, עשרות אלפי אזרחים במדינת ישראל פשוט מופקרים לנפשם, פשוטו כמשמעו.

לא הייתה לנו ברירה ולכן עתרנו ביום חמישי, הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ בנושא המסוים הזה של היעדר נגישות. אני מקווה שזה ייאלץ את כל הגורמים המכובדים האלה לשבת ביחד ולהחליט סוף סוף מי אחראי ולהוציא תוכנית כרגע, כאן ועכשיו. כמו שנאמר כאן, אנחנו לא יכולים לחכות עד שהתקנות יותקנו ועד שהם ייכנסו לתוקף. צריך תוכנית מיידית שתיתן מענה לאנשים האלה.

אנחנו שומעים שבעמיגור יש מקומות ובבתי המלון יש מקומות. הפתרונות שם, רק צריך מישהו שיישב ויחבר את כל הדברים האלה ביחד. ירכז ויאפשר לרשויות המקומיות, לעובדים הסוציאליים שנמצאים בשטח לתת מענה לאנשים, כי הם מחפשים את המענה הזה. זה לגבי הסיפור של היעדר מיגון במקרים פרטניים.

ינון נמצא כאן ודיבר על המסגרות, שזה לשמחתנו לפחות יש כתובת, גורם שאחראי לנושא הזה. אנחנו יודעים מסיפורים מהשטח שבמסגרות של משרד הרווחה, דיור חוץ ביתי מה שנקרא, גם כשיש מרחב מוגן, בהרבה מקרים, לא עשינו סקר, אין לנו נתונים מדויקים, אין שם מספיק צוות כדי לקחת את האנשים ב-3:00 כשיש אזעקה ולהביא אותם למרחב המוגן. פשוט משאירים אותם במיטה. שוב, מצב שאנשים מופקרים לנפשם. לשמחתנו, לא יודעת בזכות מה, מזל שעד היום לא קרה כלום. אבל אנחנו שומעים סיפורים כאלה.

המסגרות תוגברו.

ועדיין אנשים, ינון, אנשים מספרים לנו - - -

והם מ-day one במלחמה הוצאנו הנחיה.

אנשים מספרים.

ברור שאפשר יותר תמיד.

אגב, זה מה שקרה בנס ציונה. לא אצלכם, במשרד הבריאות. בנס ציונה לא היו אנשים שלקחו למקלט.

ינון, אנחנו שומעים מאנשים.

ינון, אתה תשיב תכף.

אני אגיד לך, יכולה להגיד לך אחר כך.

אני יודע שאנחנו תקצבנו.

תקצבתם ואני לא יודעת מאיפה הם ישיגו עכשיו עובדים מהרגע להרגע. ויש גם ככה מחסור.

אני לא יודע.

אז 'תקצבנו' זה לא מספיק.

תודה, תודה רבה.

עוד רגע אדוני.

כן, עוד משפט.

עוד רגע אחד. התקצוב לא מספיק. צריך למצוא לזה פתרון, בין אם בעזרת פיקוד העורף.

אני אמור ללכת לחפש אנשים?

לא, אבל זה אחריות שלך.

אני יודע לתקצב ולהוריד נוהל הנחיה למסגרות.

אז צריך אולי למצוא פתרון.

ואני גם יודע שהמסגרות כן עושות את זה, כי הן מתקשרות איתי.

אנחנו שומעים מאנשים שהשאירו אותם במיטה כי לא היה מי שייקח אותם למרחב המוגן. או הושיבו אותם במסדרון ואמרו להם תחכו. שומעים מאנשים. זה שאתה מתקצב זה לא מספיק.

את מדברת על מוסדות?

אני לא מתקצב ומתעלם, אני מתקצב ומפקח על המסגרות האלה.

אז איך יכול להיות שבמוסד אין אדם אחראי על הדבר הזה?

אבל אין שם מספיק כוח אדם. אדוני, עוד רגע.

זה לא נשמע סביר שבמוסד אין מישהו שייגש.

אני יודעת שגם במוסדות סיעודיים זה מה שקורה. אני יודעת שגם במוסדות לאנשים עם מוגבלות זה מה שקורה. זה מה שקורה במסגרות האלה.

הרי אין אחד על אחד שם.

ויכול להיות שצריך כאן פתרון בעזרת פיקוד העורף להכניס במצב כזה, צריך להזרים לשם עוד כמויות של כוח אדם.

אדוני, יש סטים של תקנות שכן עברו שמתייחס לפינוי של מסגרות. משרד הרווחה אמור לדעת באיזה מקומות יש מרחבים מוגנים, באיזה מקומות הם אמורים היו לתרגם פינוי במצב כזה ולדעת, לפחות שיהיה לו מיפוי, איפה יש בעיה ולתת פתרון מבעוד מועד ושאנשים לא ימצאו את עצמם שוכבים במיטה ואין מי שייקח אותם למרחב מוגן.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לנציגות שוויון.

שני משפטים אחרונים. הנושא של הדיון, תומך קהילה.

יש לנו שעון פה.

תומך קהילה, אתה יודע שאני מעלה את זה שוב ושוב בדיונים כאן. ונעה קיימה פגישה יותר מאחת, קיימנו פגישות כדי למצוא את המודל שיאפשר לתת מענה מיידי מהרגע להרגע, כי צריך שיהיה מישהו בכל רשות מקומית. אנשים שיהיו אחראים ליצור קשר עם קשישים, ליצור קשר עם אנשים עם מוגבלות להבין את הצרכים שלהם. העובדים הסוציאליים שקיימים לא מספיקים. הם לא יכולים לעמוד בדבר הזה.

הפתרון היחיד שנראה ריאלי שאפשר לגייס מהרגע להרגע מספיק כוח אדם זה באמצעות צו 8, פיקוד העורף. אני מבקשת שהדבר הזה יימצא סוף סוף פתרון לנושא הזה, כי אנחנו שוב מתגלגלים מאירוע לאירוע. מדינת ישראל, לצערנו הרב, רוויית מבצעים וסבבים ומלחמות ואלף ואחד אירועים שמחייבים את הדבר הזה.

תודה רבה. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מי יכול לדבר בשמם? הדס אגמון, סגנית היועצת המשפטית.

אני אבקש שיניב מעודי, שהוא המפקח מהנגישות הארצית, יציג את הדברים.

יניב מעודי, אדריכל. כן, בבקשה יניב מעודי.

שלום רב. אני רוצה להגיד שהנציבות ראתה שהמדינה בעצם נערכה לפינוי של חסרי קורת גג. אבל בהיבט של חסרי מיגון אנשים עם מוגבלות לא היה פה שום היערכות. מפניות שקיבלנו אנשים בעצם, גם כאלה שפנו לרשויות לא קיבלו מענה.

אתמול הייתה לנו שיחה עם נציגה של משרד הרווחה, הגב' יעל וייס, שהבנו שנקבעו קריטריונים גם לאנשים שהם חסרי מיגון שיוכלו לשהות במוסדות - - - 18:00 עד 20:00 יסופקו להם מיטה מונגשת, ארוחה וגם מלווה אחד אליהם. אבל שוב אנחנו רואים - - - ההגדרה לאנשים עם מוגבלות חסרי מיגון הוא חסר - - -. כמו שאמרו כבר של תומך קהילתי. מבקשים שהדבר הזה יהיה בתקנות הנגישות. ופרסום של מרחבים ציבוריים מונגשים. כי בעצם גם היום אנשים אין להם מושג בעצם לאיפה ללכת. וכאשר מדברים על ההיבט של החניונים, כמו שאמרו, זה באמת, מבחינת נגישות אנשים עם מוגבלות לא יוכלו לשהות שם לאורך זמן. גם בהיבט של שירותים, גם בהיבט של מיטה מתאימה. לכן היוזמה הזאת של משרד הרווחה, הבנתי שכיוון נכון ואנחנו מבקשים בעצם שהציבור יקבל פרסום על הדבר הזה והתומך הקהילתי בעצם יעוגן בתקנות.

תודה רבה. אנחנו נעבור למשרד הבריאות. ד"ר אפרת גיל, בזום.

שלום, סליחה שאני בדרכים. בעצם מבחינת האחריות הישירה שלנו האוכלוסייה הרלוונטית בקהילה היא אוכלוסייה שנקראת אוכלוסייה של - - -. חולים בעלי צרכים מיוחדים. אנחנו מרכזים בדשבורד נתונים שמועברים אלינו באופן שוטף על ידי קופות החולים בכל אחד מהאזורים. ויש לנו מענה שמעוגן בנהלים שלנו לפינוי של אנשים כאלה בעת חירום. זאת אומרת, כאשר קורה משהו, פגיעה חלילה או הפסקת חשמל בנוהל שנקרא נוהל עלטה, אנחנו יודעים לפנות את האוכלוסייה הזאת בצורה ישירה.

כמה היא מונה האוכלוסייה הזאת שאת מדברת עליה?

היא מונה מספר אלפים. נמצאת איתנו רונית רינגל שהיא אחראית ועדה לשעת חירום שלנו, על האוכלוסייה הזאת. אולי כדאי שהיא תוסיף מבחינת נתונים.

אבל המוסדות הגריאטריים ברובם לא ממוגנים, נכון?

אז אני אגיד על המוסדות הגריאטריים. זו אוכלוסייה אחרת, לא אוכלוסייה שהיא קהילה. בעצם המוסדות שאנחנו, שהם באחריותנו, והמוסדות סיעודיים ותשושי נפש. אלה בעצם 270 מוסדות שרובם פרטיים ואנחנו מממנים למי שידו אינה משגת את השהות שם. המוסדות האלה החל, בעצם בעקבות מלחמת לבנון השנייה הפרוגרמה שלהם השתנתה ודורשת כמו כל מקרה אחר בארץ מיגון תקני. ואכן המוסדות החדשים שנבנו מאז הם נותנים מענה מצוין.

אז כמה לפני 2013 ולא ממוגנים? כמה אנשים נמצאים במוסדות הלא ממוגנים?

רוב המוסדות לפני 2013 ואינם ממוגנים. עד לאחרונה במלחמת חרבות ברזל פיקוד העורף ערך בשיתוף עם האגף לשעת חירום אצלנו מיפוי של המוסדות והדריך את מנהלי המוסדות באסטרטגיה שנהוגה בארץ במקומות שאין בהם מיגון תקני שנקראת הכי מוגן שיש. לצערנו, בתקופה האחרונה, לאסטרטגיה הזאת, לא שהיא הפכה להיות חסרת משמעות, גם היא הצילה חיים, כולל גם מוסדות. אבל אנחנו היום יודעים את חשיבותו של המיגון התקני. לצערי זה לא משהו שמהיום למחר ניתן לתיקון.

אני חושבת שאנחנו בהחלט חלק מהמסקנות של המלחמה הזאת מבחינתנו תהיה להאיץ תהליכים. אגב, נעשים תהליכים, אנחנו צומחים באמצעות מבחני תמיכה ומוסדות שרוצים להתמגן לאורך השנים. אבל זה משהו שאנחנו נצטרך להאיץ עכשיו.

תודה רבה.

רק המשמעות של מה שהיא אומרת שרוב הסיעודיים נמצאים במוסדות לא ממוגנים. הם מרותקים למיטתם, אין להם לאן ללכת בזמן אזעקה. זו שורה תחתונה.

וגם אם יש להם, אין מי שייקח אותם, כאמור.

אולי זה מצב כל כך חמור שאסור להגיד את זה אפילו פה בפומבי, כדי שאיך אומרים? האויב מאזין. אז צריך באמת להתארגן לקראת המערכה הבאה שכן יהיה משהו. אני לא יודע בדיוק מה. אבל יכול להיות שכמו שבכל בית צריך להיות ממ"ד אז בוודאי בוודאי במקומות גריאטריים צריך להיות ממ"ד.

אז היא אמרה, מ-2013 מחייבים את המבנים החדשים. אבל הישנים, שאלה הרוב.

אז צריך לעשות את זה גם בישנים. כל תוכניות פינוי בינוי זה כדי להוסיף ממ"דים.

לא, אבל אני מבינה שחלק מהמוסדות האלה, בטח פרטיים, כבר ממוגנים בראש, ב-build-in.

לא, אבל היא אומרת שלא. היא אומרת הרוב לא ממוגן.

הרוב לא ממוגן?

כן, היא אמרה הרוב לא ממוגן.

רק החדשים.

כבוד יושב-הראש, צריך פשוט שתי תוכניות מקבילות: אחת ארוכת טווח ואחת מה עושים הרגע. מה עושים היום, מה עושים מחר. וזה פינוי. עוד לפני הפגזה ולא אחרי.

ארגון הנכים, זכויות נכים, ד"ר עמיחי תמיר.

קודם כל תודה על הדיון הכול כך חשוב. אני לא יכול שלא להתחבר לכל הדוברים. אני רוצה להדגיש נקודה שקשורה לאנשים עם מוגבלות, שאלה האנשים שאני כאן למענם, כמו תמיד.

לצערי הרב המדינה נכשלה בהתנהלות עד עכשיו. והסיבה לכך, היעדר גורם מתכלל והיעדר אינטגרציה בין כל הגופים שאמורים לפעול כיחידה אחת. תארו לעצמכם שכך היה בצד היותר צבאי של המערכה הזאת מה היה קורה לנו.

לצערי הרב האנשים שנפגעים הם בעיקר אנשים שהם בקטגוריית מתמודדי מחלות המוח השונות והמגוונות. אנשים עם לקויות ראייה ואנשים עם מוגבלות בניידות. תודה רבה.

תודה רבה לך. תמיד אתה ענייני וקצר. עמיתות נגישות ישראל, יושב-ראש יובל וגנר, עמותה.

שלום לכולם. קודם כל תודה על הדיון. תודה לחברי הכנסת שפועלים בעניין, למשרדי הממשלה, לינון, עירית, רקפת וכל החבר'ה.

בשורה תחתונה אנחנו, עמותת נגישות ישראל, עובדים בנושא בשטח, אנחנו מפעילים מיזם שנקרא האפוד הסגול, שמצד אחד יש לו חמ"ל שמקבל מאות פניות מאז המלחמה. מצד שני, נמצא כרגע במוקד בבאר שבע ומפנה בפועל, אבל בצורה נגישה, עם ציוד פינוי נגיש, עם רכבים נגישים, במלונות נגישים. זה לא סתם למלון, זה לחדר נגיש, שמתאים לזה שמפונה ושגם יש מקלט או אזור מחסה נגיש באותו מלון. מה שנקרא מוצר נגיש. כמובן בעזרת תרומות אנחנו מפנים תושבים עם מוגבלות קשה שהרווחה והרשויות ממליצות לנו עליהם, מה שנקרא לפני ולא רק אחרי האירוע.

הכתובת על הקיר, הבעיה הכי גדולה שנאמרה פה היא שיש עודף ביקוש למה שנקרא פינויים נדרשים מראש. קרי כי אין לאנשים מיגון. מסקר שעמותת נגישות ישראל עשתה עם הג'וינט, מעבר למוגבלות, מצאנו ש-42% מהאנשים עם מוגבלות אין להם מיגון. החבר'ה האלו לא יכולים ללכת לחניונים, למקלטים. אפילו המקלטים הנגישים. כי הם לא יכולים לשבת בכיסא גלגלים יום שלם או לילה שלם. ובתקנות, שדרך אגב, לא פועלות. תקנות הפינוי שהעברנו בוועדה מדברות על זה שהרשות המקומית מפנה למרכזי קליטה נגישים. ומרכזי הקליטה הנגישים זה לא כיף. תחשבו על זה, אף אחד לא רוצה לישון, להיות מפונה במקלט בבית ספר. מעדיפים מלונות. אז המערכת בעצם לא מיישמת את התקנות שבפועל, אלא כולם הולכים לבתי מלון. ובבתי מלון אין מספיק חדרים ובטח אין מספיק חדרים נגישים.

צריך לעשות תוכנית בין משרדית לטווח הארוך, אבל גם להביא פתרונות פרקטיים שחלק מהם העמותה מביאה, לדוגמה הקמת מקלטים או מרחבים מוגנים נגישים, עם מיטות מתאימות עם מזרונים לפצעי לחץ, עם פרגודים לפרטיות ועוד ועוד.

תודה.

אולי אני אוסיף רק עוד שני דברים. יש בעיה נוספת קשה של היערכות מראש של אנשים עם מוגבלות. וגם פה, העמותה ביחד עם הג'וינט מקדמת תוכנית שנקראת הכי מוכן ונגיש מראש. הם עוזרים לאנשים מוגבלים בקהילה להיות מוכנים מראש. וגם למען חוסר המידע על נגישות של מקלטים, מיגוניות ומרחבים מוגנים, יש מידע על הימצאותם, אבל לא על הפרטים שאומרים לך האם זה נגיש למוגבלות שלך או לא.

העמותה שלכם, יש לכם אפשרות להפיץ את זה ולפרסם את הנתונים?

אנחנו כרגע, גם אנחנו וגם ג'וינט ישראל מנסים להרים כרגע מיזם, לעשות סקר לאומי כדי למפות את הנגישות במקלטים.

תודה רבה.

כולנו יודעים לעשות את העבודה בשטח. אנחנו צריכים את - - -

תודה רבה יובל.

רק כדי להזכיר ששמתי לוועדה נייר עמדה מפורט שאני ממליץ לקרוא אותו. ושוב תודה לכל מי שפועל בעניין, כי רק ביחד נוכל להיות יותר מוכנים לפעם הבאה.

תודה רבה לך. קדם – האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל, נחי כץ. בבקשה.

שלום. דבר ראשון תודה על הדיון. דיון חשוב וזה גם זמן להגיד כל הכבוד למשרד הרווחה שבמקרה חירום ומלחמה בשנה וחצי האחרונות זורח ומתפקד יפה, יחד עם עוד שותפים.

חשוב לי רגע לשים, אנחנו מייצגים גם דיורים מוגנים, גם בתי אבות, גם מוסדות גריאטריים, על כולם דיברתם פה בדיון. אבל רגע צריך לחדד. דיורים מוגנים, אנחנו בשנה וחצי האחרונות מציבים תוכניות, עובדים בזה יום יום. כל מפונה מהדרום או מהצפון ארגנו לו דירה בכל מקום בארץ שהוא רצה.

אין סיבה שמפונה שהיה בחרבות ברזל וסידרנו לו דירה כזאת לבין מפונה שהבית שלו נהרס בטיל. כמו שדיברו בעבר, אני יודע שהמשרד המקצועי באמת משרד הרווחה. אני ממה שאני יודע ההתנגדות היחידה פה זה האוצר שלא רוצה להרחיב את התוכנית לעוד מפונים. לא מדובר בהרבה. לנו יש דירות לכולם. כל מפונה.

אבל אמרו שרוב האנשים במוסדות שלכם אין להם מיגון בדיון הזה. איך זה יכול להיות?

דיורים מוגנים כולם כמעט - - -

יש גם, אבל דיורים מוגנים.

אבל בגריאטרי יש לכם?

אדם מקבל דירה בתוך קומפלקס שמותאם לו. חשוב לי לשים על השולחן, בתי מלון לא מתאימים לאנשים מבוגרים ברובם. בעיקר כשהם מוגבלים. אין מקום לתרופות במיני בר, האמבטיה לא מונגשת, הם נמקים בחדר, אף אחד לא רואה אותם. הם לא יורדים לאכול, אין להם פעילויות מסביב לשעון. דיור מוגן זה פשוט חלופה מדהימה. כל מי שעבר שם בירך אותנו ויש כאלה גם שרוצים להישאר עוד מעבר.

זה לגבי הדיור המוגן. ואני אשמח שהוועדה תפנה לאוצר ותבין, לא צריך פה תקנות ולא כלום. יש פה תוכנית שעובדת ורצה ומקבלת הרבה שבחים. זה אחד.

לגבי בתי אבות, יש גם שם מיטות פנויות. יש קודי מלחמה שאני יודע שהחמ"ל פינויים במשרד הרווחה מעביר אלינו הפניות. יש גם בהתוויות, אני יודע שעכשיו מדברים על עריריים ואני מבין שיש כלכלת מיטות ושוב פעם, זה חוכמת המשרד איך לנהל אירוע לאומי כזה ואנחנו נעזור ונירתם ככל שצריך.

לגבי מוסדות גריאטריים, באמת יש שם בעיה. רוב התשתיות שם הן ישנות יותר, כמו שדיברו, לפני 2013. אנחנו כן עשינו מהלך, גם יהיו מענקים של המדינה למגן, לשים מיגון, לפחות על הזכוכיות, היו מענקים. ואני חושב שכמעט כולם היום עם מיגון על הזכוכיות שהן לא יתנפצו לחלקיקים.

אני כן פניתי לביטוח לאומי, לאגף קרנות שאני יודע שהוא משקיע גם בתשתיות של בתי אבות, לאפשר תמרוץ לבניית ממ"דים. יש אפשרות כזאת. יש חברות שעושות את זה. זה דורש עלויות ואפשר לאגם פה תקציב לצורך זה, אם באמת יש פה צורך לאומי. יש תקציבים לצורך זה.

תודה רבה לך. הגב' אסתר קרמר, עמותת לשמה.

תודה רבה על זכות הדיבור. אני אגיד קודם כל שכל עוד המיגונים האפשריים הם רק למי שנמצא לא בקהילה זה יגרום לאנשים לא לרצות לחיות בקהילה. אנחנו לא רוצים שאנשים לא יחיו בקהילה, אנחנו רוצים, המטרה שלנו שאנשים יחיו בקהילה. זו גם מטרה כלכלית של המדינה, זה יותר זול. אבל זו גם מטרה קהילתית שלנו כקהילה להיות מותאמת לכולם. אם בזמני חירום יש מענים רק למי שגר במוסד, אנשים לא יוכלו לחיות בקהילה, כי הם יפחדו שעוד פעם יהיה מצב חירום.

אני אגיד דבר נוסף. דיברו הרבה על מרחבים מוגנים, שחלקם אמנם נגישים, אבל אין מיפוי. אני נכנסת לאתר עיריית ירושלים לדוגמה ורוצה עכשיו למצוא מקלט ציבורי נגיש. אבל לא כתוב לי על כל מקלט האם הוא נגיש או לא. ואז יש רגע של חירום. אלה דברים שלא עולים כסף. וזה אחד הדברים שחשוב לי להגיד. נכון שלפנות אותנו, אני למשל גרה בקומה שישית, אין לי שום דרך לרדת למקלט שלי. המקלט שלי לא נגיש. אני יודעת שאני בבית בכל פעם שיש אזעקה. אני אומרת לילדים תרדו לבד למרחב המוגן. אני נשארת בבית. הבית רועד, החלונות רועדים. כל רגע אני חושבת שעוד רגע הוא ייפול. אבל אני יודעת שזה מה שיש, אין ברירה. לא מצאו לי פתרון.

אבל לפחות יש פתרונות שכן היו יכולים למצוא. לא התקשרו אליי, אגב, מהרווחה, מתחילת המלחמה. אנחנו כבר שבועיים בתוך המלחמה. דברים כאלה. ויש דברים שיכלו לקרות. יש אנשים שהבעיה שלהם היא לא עכשיו שהם סיעודיים, אלא בעיות אחרות שיכלו לעזור להם. אם למשל מישהי, מה שהיה צריך לסדר לה זה מעקה ובסוף בן אדם מתנדב בא וסידר לה מעקה, זה משהו שיכלו לעזור לה. אם יש מישהו עם לקות ראייה ומה שהיה צריך זה לסמן לה מדרגות, זה משהו שלא עולה כמעט כסף. דברים כאלה קטנים כן יכלו לעזור פה וכן יכלו לקרות.

לכן גם זה דבר לא רק מיגונים, זה משהו שלצערי לא מספיק קורה ולא מספיק ניתנים מענים לאנשים שאפשר לתת להם מענים שכמעט לא עולים כסף או אפילו לא עולים בכלל. תודה רבה.

תודה רבה לך. אלכס פרידמן. אלכס, בבקשה.

אני מצטער לומר את זה, אבל הדיון הזה מתקיים מאוחר מידי. אנחנו 12 יום בתוך המלחמה. בתקווה שמסתיים היום. אנחנו רואים שאם תבדקו נתונים אתם תראו שמרבית מאזור - - - האלה הם אנשים עם מוגבלות ובעיקר אנשים קשישים. רק אתמול התבשרנו על ניצולת שואה נוספת, גב' מאירוביץ' ז"ל. זה פשוט מחדל עצום.

והמחדל הנוסף קורה בדיון הזה, לצערי. מעבר לעובדה שהוא קורה מאוחר מידי אנחנו שומעים, אני יושב פה שעתיים ואני רואה העברת אחריות מאחד לשני. במקום שנחליט מה לעשות מיידית, כל אחד מספר כמה המצב רע, כולל אותי, לצערי, דרך אגב. - - - בתחילה, אני פניתי למשרד הרווחה שהפנה אותי למשרד הבריאות. משרד הבריאות אמר פה דברים נהדרים על עלטה ודברים כאלה. אבל מה עם מניעה? מה עם מניעה?

הסיפור של אסתר הוא סיפור של עשרות אלפי אנשים. תחשבו מה זה לאדם סיעודי כמוני, כמו אסתר, לשבת בזמן אזעקה ולדעת שבכל רגע זה יכול ליפול עליי או על בני משפחתי שלא עוברים לממ"ד בגלל שלא יכולים להשאיר אותנו לבד.

אז יש פה מחדל עצום. ואני מצפה, צריך לפעול מיידית בשיתוף פעולה. משרד הרווחה, נכון שהוא לא אחראי - - - אבל מישהו היה לוקח יוזמה ומביא פרויקט בין משרדי, מיידי, לסיום הדבר - - -. המלחמה הזאת היא באמת היסטורית, היא משמעותית. אבל ההיסטוריה לא יכולה להיכתב על חשבון החלשים ביותר. מישהו צריך להתעורר. תודה רבה.

תודה רבה לך. יריב מן, סמנכ"ל בכיר וראש מינהל אזרחים ותיקים. אתה צריך להשלים לנו את התמונה שמעבר לאנשים שלא נמצאים במוסדות.

כן. אני מעט אוסיף על מה שאמר המנכ"ל. אנחנו וגם המינהל לאנשים עם מוגבלות במשרד הרווחה פינינו קרוב ל-150 איש רק במספר הימים שעברו מתחילת האירוע. כמו שאמר המנכ"ל, אנחנו עובדים עם מלאי המיטות שעומד לרשותנו ולכן אנחנו לא יודעים הרי מה יתפתח במשבר הזה. אנחנו נערכים לאירועים מאוד מאוד קיצוניים. אבל גם היום אנחנו יש לנו שיקול דעת, יש לנו חמ"ל פינויים. וכאשר צריך לפנות מישהו ואין ברירה מפנים אותו.

חשוב לעשות פה את ההבדל, משרד הרווחה מפנה אזרחים ותיקים שהם עצמאיים ותשושים. וציינה פה בצדק ד"ר אפרת גיל, ראש אגף גריאטריה, את הדברים שקשורים לאנשים שבעצם מקבלים טיפול על ידי מערכת הבריאות.

אני אגיד עוד מילה לגבי שאלה של חה"כ וולדיגר, לגבי הנושא של תומכים קהילתיים. קודם כל, אני אומר את זה בשם משרד הרווחה, אנחנו מודים פה לג'וינט ישראל שמממן כיום כ-75 תקנים של תומכים קהילתיים ברשויות המקומיות בישראל. הם, אגב, הוסיפו שני תקנים: אחד לבת ים ואחד לבני ברק וגם אחד לטמרה. סליחה, שלושה, בגלל הפגיעה.

טיפה בים.

רגע. אבל אני רוצה בבקשה להמשיך.

אבל גם צריך להגיד שבמקביל אנחנו עוד מימי הקורונה מחזיקים 160 תומכים קהילתיים שנקראים רכזי שייכות חברתית. אגב, מימון של משרד האוצר יחד עם משרד הרווחה. ומשרד האוצר נתן לנו בימי המשבר האלה עוד עשרה תקנים כדי שנוכל להסב אותם לרשויות המקומיות. אלה תקנים במימון מדינה. זה לא פילנתרופיה, אלה תקנים שנשארים איתנו. אנחנו מממנים אותם וזה באמת משהו שכולכם פה אמרתם, הוא מאוד עוזר.

אני אשמח רק לשאול שאלה על המשפט הקודם שאמרת. אמרת שאתם מפעילים משהו, חמ"ל פינויים באין ברירה.

כן.

מה זה אומר לפנות אנשים שאין ברירה? יש פה אנשים שלא מפונים.

יש קריטריונים מסוימים, אנחנו בעצם עובדים על פי נהלים מסוימים. למשל אנחנו עכשיו נותנים דגש מאוד גדול - - -

הציבור יכול לראות את הקריטריונים האלה?

כן, הם מפורסמים. זה נקרא נוהל פינויים, נוהל נופשונים. אנחנו נשלח, אין שום בעיה.

אנשים עם מוגבלות וקשישים שאין להם מרחב מוגן, נמצאים בסכנת נפשות כבר שבועיים, איפה הם?

אני אגיד. כיוון שמדובר בעשרות אלפי אנשים - - -

מאות.

מאות אלפי אנשים, מתקן אותי המנכ"ל. לא ניתן לפנות את כולם. כי אני אומר, אנחנו נערכים לאירוע הרבה יותר קיצוני.

איפה הבעיה יושבת? על מקום לפנות אותם לשם או על תקציבים?

הבעיה יושבת, אני חושבת שזה בעיה מעולמות, ואני אגיד משהו שאולי אתם לא תאהבו, מעולמות של ניהול סיכונים. אנחנו עומדים במשבר שהוא חריג בהבנה שלו. זה נכון שאפשר להגיד בואו נתכונן לזה. אבל כמו שאמרה פה קודם היטב נציגת הרשות לניצולי שואה, גם אם עמיגור יודעת לספק עכשיו מאות חדרים, צריך לזה כוח אדם שמוכשר לטפל באנשים, צריך מיטות, צריך ריהוט. הדברים האלה הם לא ניתנים תמיד באותו הרגע.

לא כל האנשים עם המוגבלויות צריכים צוות שיבוא, הם פשוט גרים בדירה עצמאית, אפשר לקחת אותם למקום שעם מרחב מוגן, זה מהות הדיון.

אנחנו לא פתחנו את הדיון.

אפשר לקחת אותם למקום עם ממ"ד קומתי נגיש, כמו שעשו ב-7 באוקטובר. פשוט החלטת ממשלה שצריכה לתקצב את זה באותו פורמט.

ב-7 באוקטובר, אני אגיד ככה, וזה הבדל מאוד חשוב וטוב שאמרתם. ב-7 באוקטובר חלקים מסוימים בארץ, בצפון ובדרום, הוגדרו על ידי רשויות העורף, על ידי פיקוד העורף, כאזורים אדומים.

ואז הביאו תקציבים לפנות אותם ופינו את אותם אנשים. והיום לא מביאים את התקציבים. ואם הם יוגדרו, אותה אוכלוסייה, אם נתעדף את אותה אוכלוסייה - - -

זאת החלטה לא של משרד הרווחה.

אבל זה כל העניין. אז אמרנו החלטת ממשלה, תני לרווחה לגמור. זה חלק לא רק שלו.

אני רוצה לספר לך, אני פגשתי את האזרחים הוותיקים מקיבוץ נחל עוז שפונו לדיור המוגן, מגלי הים התיכון בבת ים. הטיל שפגע בבת ים נפל שני רחובות מהם. כל הארץ אדומה. במצב שכל הארץ אדומה גם אין לנו יכולת להזיז אנשים. אנחנו לא יודעים לזהות איפה אנשים - - -

אני חייבת שנייה להגיד. אני מבינה שכל הארץ אדומה. אבל אני רוצה שתבין את נקודת המבט. כל הארץ אדומה ובכל הארץ יש אזעקות. אבל להעביר אותם ממקום שיש בו אזעקות, נכון, אבל הם יכולים להתמגן בצורה שנגישה להם, אנחנו מצילים פה חיים. זה הרעיון. כרגע אין להם איך להתמגן. אם הם מגיעים למקום שיש או במלון יש ממ"ד קומתי או ממ"ד גם יש בכל קומה ממ"ד או דירה עם ממ"ד. זה תלוי באדם עם מוגבלות והמוגבלות שלו. יש פתרונות, אני גם בדקתי את זה בחמ"ל שלי.

תודה רבה. תודה רבה.

צריך לתקצב ולפנות לפני שמישהו ימות.

גם הג'וינט. הג'וינט דיבר על 40,000, לא על מאות אלפים.

אני מבקש, חה"כ וולדיגר, אני מבקש לא לפתוח את הדיון. אני רוצה לסכם את הדיון. בבקשה, אתה רוצה לסכם?

כן.

משפט.

תראו, ככל שהמשבר הזה יימשך אנחנו חושבים גם על רעיונות חדשים. נאמר פה קודם, הפעלה של מרכזי היום. כרגע פיקוד העורף, ואולי בצדק, אני לא מתווכח איתו, זה שיקול שלהם, לא שלנו. הוא אומר לנו לא להפעיל מסגרות בקהילה. אם אתם שואלים אותנו, אנחנו כאנשי רווחה מאוד רוצים להפעיל. אנחנו קצת מקשיבים להם.

מי אומר שלא?

פיקוד העורף. בגלל מיגון. אבל זה נכון, אין לנו עניין שאזרחים ותיקים, גם אנשים עם מוגבלות, יישארו בביתם בכל הלחץ הזה. להיפך, מערכת הרווחה יודעת לייצר פעולות שמורידות מתח, מורידות את הסטרס. אבל אנחנו פה. אנחנו אומרים לפיקוד העורף, ברגע שתאשרו לנו מחזירים את המערכת לפעילות מלאה.

תודה רבה לך. המנכ"ל, בבקשה תסכם.

אני לא אחזור על מה שאמרו.

בוודאי לא. רק להוסיף על הדברים שהועלו על ידי אנשים שעדיין לא דיברת עליהם.

אני אנסה להתייחס לכמה דברים קטנים, ברשותך. אני אגיד שהמשרד הבוחן ביחד עם משרד הקליטה את מה שחה"כ גלעד קריב אמר. קיבלתי רשימה של דירות פנויות. הם בוחנים אם זה אפשרי לאייש או בלתי אפשרי לאייש. הדירות האלה גם לא מזוודות בכלל וצריך לבחון מה אני מכניס לדירות האלה וכו'. נעשית עבודה כרגע בין המשרד למשרד הקליטה, לבחון את הסוגייה הזאת. אז אני מניח שאנחנו נצא, אם זה יתממש וזה אפשרי מבחינת שני המשרדים, אז זה יקרה.

הדבר השני שאנחנו בוחנים זה לבחון האם אפשר באמצעות הרשויות לקחת מרכזי יום שקיימים ברשות, שלרוב המרכז הזה יש בו מרחב מוגן, להכניס מיטות, להכניס פינת קפה ולאפשר לאנשים לרדת מהבית, להגיע ב-18:00-19:00, ללכת לישון, לקום בבוקר ולחזור הביתה. אנחנו בוחנים את זה. זה מודל מורכב, זה לא כל כך זול.

יש רשויות שכבר עושות את זה.

נכון, נכון. אנחנו כמשרד בוחנים את זה ברמה.

נכון, כבר יש. אני יודעת שראשון עושים את זה.

אני מבקש לסכם ולא להפריע.

אז אנחנו בוחנים. אלה בעצם שני המודלים שאנחנו בוחנים אותם כרגע. ושוב פעם אני רוצה להזכיר, משרד הרווחה במקרי קיצון, כפי שיריב אמר, אנחנו ביחד עם הרשות המקומית, מפנים מקרי קיצון מהרשות המקומית בוודאי לוקחים אחריות מלאה על כל האנשים שנמצאים אצלנו במסגרות שלנו. אנחנו מוודאים שהם תחת מיגון לפי הנחיות פיקוד העורף. ואם לא, אנחנו או ממגנים או מפנים את האנשים האלה.

תודה רבה.

תודה על הדיון, הוא מאוד חשוב.

יש מנהלי שיח שיש להם אנשים עם מוגבלות. גיטה מונדרי.

אני רק ככה מצטרפת אולי לדיון הבא נוסף, כנראה בעקבות הצורך של לתכלל את כל הצרכים. אני רוצה להגיד תודה רבה למשרד הרווחה שישב, שיפה אותנו בכל התקציבים שהיינו צריכים ל-120 דירות שלנו. ואכן אני חושבת שעמדנו בזה בכבוד ובהחלט נתן מענה לכל ה-120 דיירים.

מה שכן אני רוצה להביע זעקה. את הזעקה של ההורים בקהילה של הילדים האוטיסטיים בתפקודים הנמוכים, שאנחנו יכולנו לתת להם מענה. וכנראה בגלל הצרכים של הפינויים אז נשארו הנופשונים ריקים. והיו מקרים קשים מאוד וההורים התחננו והעובדים הסוציאליים ברשויות ביקשו. וכנראה מהתכלול שלכם, מהסדר עדיפויות, אנחנו לא נכנסים לזה. אבל הילדים האוטיסטיים בתפקודים הנמוכים בלי בתי ספר, בלי אפשרויות לקבל שירותים של הרווחה. זה היה קטסטרופה למשפחות.

אני מעלה את זה כנראה זה המשך לדיור נוסף. אבל צריך להביא את זה בחשבון. לא היה להם מענה.

תודה רבה.

אדוני יושב-הראש, אני יכולה משפט אחד?

בבקשה.

אם אפשר באמת לקרוא פה מהוועדה להעביר החלטת ממשלה. הנוהל של פינוי אנשים עם מוגבלות וקשישים שאין להם מרחב מוגן בבית. כי אני בטוחה שאף אחד מאתנו לא רוצה לפנות גופות.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון.

ועדת העבודה והרווחה שמעה את הדיווח של מנכ"ל משרד הרווחה ואת כל האנשים ואת כל הגורמים שבשעתיים ומשהו האחרונות דיברו כאן. בישיבה נחשף חוסר תיאום ניהולי מתכלל בין כל משרדי הממשלה, על כל האגפים, לא רק אלו שנמצאים במסגרת כזאת או במסגרת אחרת. היו חלקים בדיון שהיו משרדים שאמרו זה שייך, כמו שאמר אחד האזרחים, שמגלגלים אחד על השני. אנחנו צריכים לראות שיהיה גורם מתכלל שעוסק בכל התחומים ולא רק בתחום מסוים.

משרד הרווחה עושה גדולות צריך להוביל את התיאום של כל גורמי הממשלה וכל העיריות למימוש התוכניות הקיימות, כי יש תוכניות. וליישום החובות של כל הגורמים המעורבים, תוך העמדת התקציב הנדרש לכך. כי תמיד, בסופו של דבר הכול צריכים לאוצר.

אבל יש גם ניהול בירוקרטי וארגון כושל בתופעה הזאת של אנשים שנמצאים בקהילה. אני לא מדבר על אלו שנמצאים במוסדות. וגם הדבר הנורא ששמענו שמוסדות גריאטריים אין להם מיגון. מילא אנשים בבית, בריאים, יוצאים לחדר מדרגות. אבל שמענו גם את משרד הבריאות ואנחנו נדבר על זה.

הוועדה תפעל לקדם את הסט הנוסף, היועצת המשפטית תדבר שוב עם משרד הביטחון, לסיים את תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום.

אנחנו רוצים לשים דגש על פינוי אנשים עם מוגבלות וקשישים בקהילה שזקוקים באופן מונגש באופן פרטני. אני לא מדבר על העברה המונית של אנשים, אלא אנשים שזקוקים ואנחנו יודעים. ויש המון מידע וזה עלה פה בוועדה, המון מידע וטלפונים וקשר. אנחנו לא מדברים על אנשים שהם חסרי קשר. זה פשוט להגיע אליהם. ואם הוא במצב פרטני קשה צריך להביא אותו למקום בטוח. אני לא מדבר על מערכתי גדול, שזה מורכז.

נושא תומך קהילתי – התברר עכשיו בדיון שמה שאנחנו מדברים, ואת זועקת כל הזמן 'תומכים קהילתיים', כמה זה חשוב. כל רשות צריכה לפעול למאגר מתנדבים לשעת חירום. יש הרבה אנשים טובים שרוצים להתנדב.

זה לא יכול להיות מבוסס על מתנדבים, אדוני.

רק על מתנדבים.

זה לא יכול מבוסס על מתנדבים, אי אפשר.

לא, ודאי שצריך אנשים. אבל בלי מתנדבים בזמן חירום אף פעם לא יהיה לך מספיק אנשים.

אתה לא יכול לגייס מתנדבים מהרגע להרגע.

אני באמצע סיכום. את לא יכולה לבנות, ראינו את זה בפועל, על פקידים ואנשים שעובדים כל השנה, את לא יכולה להטיל עליהם בשעת חירום.

ההצעה שלנו הייתה גיוס בצו 8 של פיקוד העורף.

אבל על מתנדבים אפשר לשים, יש המון מתנדבים.

ההצעה הייתה לגייס בצו 8.

סליחה, את מפריעה לי.

אנחנו מבקשים לארגן, אולי משרד הרווחה אפילו או גורמים אחרים, לארגן ארגוני מתנדבים. כמו שיש ארגוני הצלה שעושים דברים גדולים. המגזר השלישי שעושה דברים גדולים. גם מתנדבים ותומכי קהילה. גם אם תהיה לו תעודה שהוא תומך קהילה והוא יכבד את זה ויכבדו אותו.

רק אני כן אפריע כבוד יושב-הראש.

לא, לא.

לא, לא. זה חייב להיות לצד אנשים שהם באמת מגויסים בצו 8. זה חייב להיות אלו שיתכללו את זה.

מתחתם יהיו עוד מתנדבים.

משרד הבריאות והרווחה צריכים למצוא פתרונות למיגון תקני למסגרת שלהם. אנחנו נמשיך לקיים מעקב אחר הנושא.

אין בעיה כזאת, יושב-הראש.

כדי שנגיע לזמן שגרה זה הזמן - - -

משרד הרווחה כולם ממוגנים. מי שלא ממוגן פונה.

משרד הבריאות, על המוסדות הגריאטריים. אתה צודק, גריאטריה זה משרד הבריאות, כן.

אנחנו בעזרת השם מקווים שנגיע לזמן שגרה וזה הזמן שצריכים להכין את התוכניות, שבזמן חירום נוכל להיות ערוכים. ובעזרת השם שוב נתפלל שהמלחמה הזאת תסתיים ונזכה לשלווה ולשגרה ונוכל לעסוק בדברים השגרתיים.

אדוני, אליקו שליין בזום ממש מבקש להגיד כמה מילים לפני שאתה סוגר. חבר יקר של הוועדה. הוא אומר שהוא ביקש.

אליקו, שלום. משפט בבקשה, לכבודך.

קודם כל תודה לוועדה. אני הייתי שמח שהוועדה קודם כל תנגיש את הנושא של הצ'אט. לאורך כל הוועדה הצ'אט לא היה זמין לנו, אז כתבתי לוועדה עצמה ואני מבקש שכל ההערות שלי יירשמו כחלק מהפרוטוקול.

ממש המצב שלנו לא טוב, המצב הוא גרוע. הרבה מאוד מקלטים גם של עיריות לא נגישים ומישהו צריך לקחת אחריות גם על הנושא של הפינויים. לא יכול להיות שאנשים עם מוגבלות שונה, גם אם נפשית, גם אם זה, הפוסט טראומה שלנו מחריפה ואף אחד לא מדבר איתנו. אין יוזמה, לא של משרד הרווחה ולא של משרד הבריאות. לא יוצרים קשר מטעמם, יזום. ואנחנו מוצאים את עצמנו - - -. מצב שבו אין לנו רצון לקום מהמיטה. המצב הזה הוא חריף ואני חושב, אני מתכנס לסיכום. אני ממש רוצה שהדברים האלה יתוקנו ושהתקנות יתגבר הקצב שלהם. כמו שעבדנו עליהם חמש שנים וקודמו. ויפה שעה אחת קודם.

תודה רבה אליקו.

גם למוגבלות הפיזית וגם למוגבלות הנפשית, בסדר?

תודה רבה.

אני רוצה לפני שאני סוגר את הישיבה לחזור לנושא של הוועדה. ועדת העבודה והרווחה שעובדת כל השנים עם העובדים הסוציאליים מכל הארץ ומוקירים בפעולתם ואנחנו מכירים את העובדים הסוציאליים שמוסרים נפש כל היום עם לטפל באנשים עם מוגבלות, עם מחלות ונכויות ומחלות נפש וכל הדברים האלה.

הייתה כאן מישהי שאמרה בצעקות שאין להם מה לעשות ואין להם מה לעזור והם לא יכולים לעשות כלום. אז אמרתי לה לשיטתה מה הם עושים? לכן אנחנו לא נאפשר ליצור איזה שהוא אי הבנה בין הוועדה לבין העובדים הסוציאליים. העובדים הסוציאליים יקרים לנו. וכן יש להם מה לעשות והם עושים הרבה.

בעזרת השם ביחד נצליח ונדע רק שלום ושלווה, אמן.

ישיבה זו נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 13:15.