פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



53
ועדת הכלכלה
23/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 701
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ז בסיון התשפ"ה (23 ביוני 2025), שעה 11:15

1. החלטת הממשלה לאסור על יציאת נוסעים מישראל בטיסות החילוץ
2. השבת האזרחים הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא"

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
אלי דלל
עופר כסיף
רון כץ
שלי טל מירון
יבגני סובה
סמיר בן סעיד

אפרת רייטן
קארין אלהרר
יוליה מלינובסקי
שרון ניר
מאיר כהן

עוזי יצחקי - הפרויקטור הלאומי של מבצע "חזרה בטוחה"

אמיר ענבר - רח״ט לוט״ר ומעברים, מל"ל

דניאל שוורץ - רפרנט תחבורה, משרד האוצר

שמואל זכאי - מנהל רת"א, רשות התעופה האזרחית

שרון קדמי - מנכ"ל רשות שדות התעופה

מרדכי שמואלי - מנהל אגף תשתיות, רשות התעופה האזרחית

נדב חנין - סמנכ"ל שיווק, אל על

דוד שפרכר - עו"ד, מומחה דיני תעופה

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

איה לינצ'בסקי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


1. החלטת הממשלה לאסור על יציאת נוסעים מישראל בטיסות החילוץ
2. השבת האזרחים הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא השבת האזרחים הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" והחלטת הממשלה לאסור על יציאת נוסעים מישראל בטיסות החילוץ. בינתיים החלטה זו השתנתה.

לא הייתה שום החלטה כזו.

בהתחלה כן הייתה החלטה ושיניתם אותה. גם הוועדה ביקשה את הדיון ויש גם חברי כנסת יוזמים: שלי טל מירון, עודד פורר, אפרת רייטן, מירב בן ארי, אחמד טיבי. מדובר על חוק יסוד טיבי שתוקן בניגוד לדעתו של המחוקק הראשי.

קודם כל אני מבקש לברך חבר כנסת חדש שנכנס בעקבות רוטציה ברשימה של חד"ש-תע"ל. חבר כנסת סמיר בן סעיד, בבקשה.

לפני שחבר הכנסת סמיר ידבר, בעקבות הסכם רוטציה, חברנו יוסף עטאונה התפטר ובמקומו נכנס ד"ר סמיר בן סעיד, שניהם מהנגב. ד"ר סמיר איש חינוך משגב שלום, יהיה לו מה להגיד בתחום החינוך, אבל גם בשאר התחומים, לרבות נושאים הקשורים בנגב. ברוך הבא.

היה סיור של הוועדה בבית הספר בשגב שלום ואתה היית, אתה מנהל בית הספר שם?

לא הייתי המנהל שם, הייתי מנהל מחלקת חינוך לשעבר. נעים להכיר, אני מקווה שנעשה עבודה מדהימה בנגב וגם לסטודנטים שלנו בכל רחבי הארץ. מקווה גם שהמלחמה והמצב הזה יסתיימו ונהיה כולנו בשלום.

בהצלחה.

חבר הכנסת טיבי בבקשה.

לא פלא שכל-כך הרבה חברי כנסת בקשו ליזום את הדיון הזה, זה בגלל המצוקה. אלפי אזרחים תקועים בחו"ל, חברות תעופה מנסות להתחמק מיישום החוק, החוק של פיצוי על ביטול טיסות. החוק אומר שבמקרה של ביטול טיסה או עיכוב, מגיע פיצוי לנוסע. אנחנו מייצגים את הצרכנים, את הנוסעים, את הציבור וחברות התעופה דואגות לכיס שלהם ולרווח שלהם. אני מבין שהן לא רוצות להפסיד אבל בסבב הקודם של המלחמה אל על הרוויחה מיליארדים.

מה קורה עכשיו? בהתחלה אמרו 200,000, אחר כך 100,000, 150,000 תקועים בחו"ל. תוך כדי משרד התחבורה אסר על אזרחים לצאת את הארץ - -

לא תוך כדי, מהתחלה.

- - לכן, כשיוצאות טיסות חילוץ הן יוצאות ריקות והמחיר הכרטיס מוכפל ומושלש.

סך כל ההכנסות של חברת אל על ב-2024 זה 3.4 מיליארד, רווח נקי זה 545 מיליון, שזה פי 5 מ-2022.

והם היו הראשונים לשלוח מכתב לוועדה כדי לתקן את החוק שוב. יש מכתב שהונח על שולחן הוועדה, שהם מבקשים לתקן את החוק אחרי התיקון של פברואר. החוק הזה צומצם, רק שתי לילות ואין פיצוי כספי, יש כרטיס חלופי בלבד. מה עושות חלק מחברות התעופה?

אגב, איפה הן חברות התעופה? מי הנציגים?

יש בזום.

בדיוק כמו הבנקים, הם מתייחסים אותו דבר לכנסת.

זה לא קשור, יש הגבלה על כניסה לכנסת.

מה הם עושים? נניח הזמנת כרטיס טיסה בחברה מסוימת, מתקשרים אליך, אומרים לך שההזמנה שלך מבוטלת, קח זיכוי ותקנה כרטיס חדש עכשיו, שעולה יותר ממה שנתנו לך. לכן זה ישראבלוף והחברות מרוויחות עוד יותר כסף. יש מפלט, המפלט הוא מפלט קרקעי או דרך שארם א-שייך או דרך עקבה או ירדן. יש גם מפלט ימי שהוא פחות בטוח.

לכן, פניתי אליך כבוד היושב-ראש בעבר וביקשתי ממך שלא תביא את התיקון הקודם שצמצם את החוק ופגע בצרכנים. השרה בתיקון הקודם הייתה צריכה לחתום על צו, האם השרה חתמה על הצו?

אתה עושה בלבול גדול.

לכן שאלתי, אין בלבול. השרה לא חתמה על הצו למרות שהיה צמצום של החוק, החוק שלי התעכב, כי השרה לא חתמה על הצו, אלא אם הייעוץ המשפטי יגיד אחרת.

תתקדם לימינו אנו.

אנחנו צריכים לתת מענה לכל אלה שנמצאים בחו"ל ולהחזיר אותם. יש אנשים חולים, אנשים עם עבודה, קשישים, אנשים שצריכים תרופות.

אתה עושה בלבול גדול. אני אבקש מהייעוץ המשפטי להבהיר.

אני אחדד כמה דברים לגבי התיקון האחרון לחוק שירותי התעופה שאושר בחודש פברואר האחרון. קודם כל, בשורה התחתונה, במצב המשפטי היום אין שינוי במשטר ההטבות שחל לגבי נוסעים כל עוד שרת התחבורה לא הביאה לאישור ועדת הכלכלה צו המשנה את משטר ההטבות. ההוראה היחידה שעדיין קיימת היום בתוקף לעניין מלחמת חרבות ברזל היא הוראה שנוגעת למה שמכונה ביצוע בקירוב של החובה להציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי במקרה של ביטול טיסה.

צו כזה עוד לא הובא.

הצו עוד לא הובא, אבל ההוראה לעניין ביצוע - - -

אז על בסיס מה הם פועלים?

החובה היחידה שכרגע בתוקף, שמשנה את משטר ההטבות לפי החוק, נוגעת כפי שאמרתי לביצוע בקירוב ומחייבת מפעיל טיסה שהפסיק לחלוטין את טיסותיו לישראל ואליה, להציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי לבחירתו מנקודת מוצא שונה וליעד שונה מכרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו. כלומר, לקרב את הנוסע לישראל מלרנקה, אתונה, ומשם יוכל לטוס, זה לגבי חברה שלא טסה לישראל.

יכול להיות שצו כזה יבוא אלינו.

יכול להיות שצו כזה יגיע לאישור הוועדה, כרגע לא הגיע. הצו שמסמיך את שרת התחבורה, באישור הוועדה, לשנות את משטר ההטבות בכפוף לאותם סייגים שקבענו בחוק עדיין לא הובא לאישור הוועדה. מה שאמרתי בסוף קיים בחוק. זה השינוי היחידי בעניין משטר ההטבות בתקופת מלחמת חרבות ברזל.

להביא את הנוסע למקום קרוב יותר.

אולי החברות הרוויחו הרבה כסף, אבל עדיין הן לא אשמות בזה שיש מלחמה והכול בוטל. כרגע, כל עוד אין צו שהשרה חותמת, ההטבות שמחויבות חברות התעופה קיימות. זה הרבה מאוד כסף, כרגע הם צריכים לממן בתי מלון ועוד כל מיני דברים.

הם לא עושים את זה בפועל, אין שום דבר כזה.

לדעתי החברות סומכות על זה שהצו ייחתם ויהיה רטרואקטיבי.

זה יכול להיות ועם כל הכבוד, הן לא אשמות במצב שקרה. נמשיך עם חברי הכנסת, חברת הכנסת בן ארי, בבקשה.

קודם כל אנחנו רוצים לדעת שכל חברות התעופה הרלוונטיות נמצאות בזום, לפי מה שהבנתי כרגע רק אל על נמצאת. אני מבקשת שתבדקו את זה כי אני מקבלת כאן דיווחים אחרים.

הוזמנו חברות נוספות, לא הגיעו.

אז קודם כל צריכים להבין שהאירוע הזה רלוונטי גם לחברת ארקיע וישראייר. אמנם אל על היא חברת התעופה הלאומית, אבל לא יכול להיות שאין חברות אחרות בזום, האם אפשר לשלוח להם הודעה להצטרף?

לעצם העניין, כל חברי הכנסת מקבלים מיום שישי הודעות מאנשים שנמצאים במצוקה נוראית. כמובן שיש אנשים שנכנסו לאירוע ועושים כמיטב יכולתם, כולל חברת אל על, אבל יש כמה דברים: אם תפקידנו ככנסת זה לבקר את עבודת הממשלה, ברגע שהמבצע יצא לדרך בין חמישי לשישי, מדוע לא הועמדו ביום שישי בבוקר ספינות, או מטוסים בלרנקה, מקומות עם ריכוזי אוכלוסייה ואפשרו חזרה? נכון שהכול היה בהפתעה, אבל ב-03:00 לפנות בוקר כל מדינת ישראל ידעה שישראל תוקפת באיראן. למה לא עמדו מטוסים כבר בבוקר? הרי הטסתם אותם ללרנקה כדי לחלץ מטוסים שלא יפגעו בהם, למה לא באותו בוקר כבר החזרתם? אני רוצה שתענו לי למה ביום שישי כל היום לא הוחזרו לפה ישראלים?

דבר שני, האירוע שבו ישראלים משלמים על החזרה, יש לי חבר ששילם 3,500 יורו לסירה שתיקח אותו מלרנקה לישראל. עושק של ישראלים, ניצול המצוקה שלהם. אני יודעת שהיה אירוע בין שרת התחבורה למנו ספנות, אני לא נכנסת לוויכוחים האלה, למה לא הועמדו ספינות לטובת חילוץ? דבר שלישי, לא נשקר, יש הרבה חברי כנסת ששלחו אנשים גם לשארם וגם לעמאן - - -

זה גרוע מאוד. לא לקחתי על עצמי אחריות כזו. ברגע שיש אזהרת מסע, למה לשלוח לשם ישראלים?

לא, כי פה שוויצריה הקטנה. זה קרה. מעברי הגבול היבשתיים עובדים, רוב מי שיוצא הם אזרחים זרים, אני מדברת עם מנהלי המעברים. מאידך, באו גם הרבה ישראלים. מה עם תגבור בתוך המעברים? יותר שעות, התנהלות אחרת כשישראלים יוצאים וגם חוזרים, גם על האזרחים הזרים אנחנו מחויבים להגן, מה עשיתם כדי לתגבר את המעברים היבשתיים? מה עשיתם כדי לדבר עם אותם ישראלים שעוברים דרך המעברים היבשתיים? אני מניחה שלא כל דבר ניתן לומר כאן, לפחות מבחינת עמאן ושארם, אם יש דברים שמצריכים ועדה סגורה יותר, נשמח לדעת כיצד אפשרו את העניין הזה, כשיודעים שישראלים רבים עוברים דרך טאבה.

השרה דברה על זה בחדשות.

היה הסדר של אבטחה.

זה התפקיד שלנו ואני רוצה לדעת.

קרוב ל-25,000 איש עברו דרך עקבה. הכול היה מתואם עם הירדנים ולא הייתה בעיה.

אז למה להגיד לא?

חברת הכנסת רייטן בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש ותודה למי שהגיע לכאן ובזום. אני רוצה לציין בפתח הדברים את התשובות המפורטות שקבלנו למכתבים ששלחנו מבעוד מועד. נשלחו כמה מכתבים מכמה חברי כנסת וחשוב לי לשים את הדברים האלה בתחילת דבריי כי זה היה יוצא דופן שאנחנו שולחים מכתבים ומקבלים תשובות מאוד מפורטות. הדבר הזה הוא אירוע נדיר בכנסת ישראל הנוכחית. לכן חשוב לי דווקא לפתוח בדברי שבח, שכך ראוי, כך מכובד והיה מאוד ענייני לקבל תשובות מאוד מהר בתוך יומיים שלושה.

אני לא רוצה לדעת בעניינים החשובים של ההכנה ושל הפיצוי, הם עניינים מאוד רציניים וחשובים ואני בטוחה שיהיה לכם מה לומר על זה. הפניות שלנו נשלחו יחד עם נציגים מהחברה האזרחית כמו התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האדם והאזרח ושמיים פתוחים, ארגונים המתייחסים לזכויות ולמצב החוקי והחוקתי במדינת ישראל, גם בזמן מלחמה.

אומר בפתח הדברים בצורה מאוד ברורה, ברור ששיקולי הביטחון הם השיקולים הרלוונטיים במצב הנוכחי בו אנחנו נמצאים. אין ספק שכולנו רוצים לחיות, לשרוד, להיות בטוחים ושהמדינה תהיה אחראית ותיקח אחריות על מצב מאוד מורכב ומאתגר שאנחנו נמצאים בו. כמובן עוד לפני המלחמה עם איראן, גם במהלך חרבות ברזל, אבל ברור שהמצב הזה הוא חסר תקדים, שהשמיים נסגרו הרמטית מאז המערכה עם איראן.

יחד עם זאת, עלו כאן הרבה שאלות חשובות שלא קבלנו עליהן תשובות, לא תשובות שמספקות את הדעת בקשר לסמכות, למרות שנכתב באחד המכתבים שמדובר על חוק הטיס, סעיף 82 אם אני לא טועה. זה לא עומד. גם השיקול של ביטחון, כולנו מבינים שהשיקול של הביטחון הוא לא שיקול מוחלט מקצה לקצה וצריך לאזן עם זכויות חוקתיות אחרות כמו הזכות של חופש התנועה והזכות לפרטיות וזכות חופש הביטוי. הדברים האלה נידונו בבית המשפט כבר הרבה שנים, לדעתי מאז שנות ה-50 וברור לחלוטין פעם אחר פעם שצריך לאזן. כשפוגעים בזכות חוקתית שקיימת בצורה מפורשת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, למרות שהזכות הזו הייתה קיימת עוד קודם לכן, ברור שצריך להיות הולם את ערכיה של מדינת ישראל - - -

את מדברת על היציאה?

כן, היציאה קיימת בצורה מאוד חד ערכית, להבדיל מכניסה.

אין מטוסים.

יש מטוסים, למה אין?

אני מדברת קודם כל על המצב הנורמטיבי, עוד לא דיברתי על המצב העובדתי. גם במקרה הזה של המצב העובדתי יש מטוסים, חלקם פרטיים.

עכשיו יש.

היו גם לפני זה. יש פרטיים ויש תובלה וכשאנחנו מדברים על מטוסי מטען שנמצאים שעות על הקרקע, גם שם יש צוות שעובד על הקרקע, האם במקרה הזה אתם מחריגים אותם? כשמוציאים את התכולה של מטוסי המטען וכן מסכנים את הצוות לעומת מטוסים אחרים?

אני לוקחת את זה שלב קדימה, כשלא הבנו בכלל בשבוע האחרון את סדר ההחלטות. איפה החלטת הממשלה הרלוונטית המסמיכה? איפה החוק? איפה האיזונים? איפה כל אותם דברים שעושים סדר נורמטיבי של זכויות של האזרחים במדינת ישראל?

מה את אומרת? ששדה התעופה יפתח וכולם יצאו כרגיל?

זה מה שאמרתי? חבל שלא הקשבת לדברים שלי, זה לא מה שאמרתי.

את אומרת שיש פגיעה בזכויות יסוד.

אמרתי שהביטחון הוא הדבר החשוב, אמרתי שכאשר נפגעת זכות חוקתית צריך לבדוק את המידתיות, צריך לבדוק האם היו חלופות, צריך לבדוק דברים אחרים. אלה דברים שאני מבקשת לדעת האם נעשו ומאיזה כוח חוק נאסר על אזרחים לצאת ממדינת ישראל? אני מדברת על חוק, לא האם היה מטוס או לא היה מטוס. אם תבדוק, תראה שיצאו מטוסים, כך שאנחנו יודעים שזה לא נכון.

כל התשובות האלה צריכות להיאמר ולהישמע, יכול להיות שמבחינתך מספיק שיש החלטה, שאין לה שום סמכות חוקית וזה מספק אותך, אותי זה לא מספק. אני מצפה ממדינה מתוקנת שתשמור על הזכויות של האזרחים גם בזמן מלחמה. גם בתקופת הקורונה הדבר הזה נדון בצורה חד ערכית ובית המשפט אמר את דברו. לכן עשו שימוש ופתחו את חופש התנועה.

לגבי עניין הקריטריונים של היוצאים, לדעתי רק היום פורסמו הקריטריונים, אני מנסה להבין האם יש ועדת חריגים? אין ועדת חריגים?

לגבי היוצאים אין שום קריטריונים כי הכול פתוח. ממוצאי שבת חברות התעופה פתחו ומכרו כרטיסים, אין שום מניעה ושום בעיה, אתם ניזונים ממידע שגוי. שמי עוזי יצחקי, הפרויקטור הלאומי של "חזרה בטוחה", אני פה כדי לתת את כל המידע ואת כל הנתונים. נמצא אתי גם שרון, מנכ"ל רשות שדות התעופה באנו לפה לשמוע בסבלנות ובאורך רוח.

נשמע לא כל כך בסבלנות אם אתה קוטע את דבריי. אני רק רוצה להגיד לך שעצם זה שיש כל כך הרבה בלבול ויש כל כך הרבה דיס-אינפורמציה, אני לא צריכה לשאול את עצמי למה זה קרה. אולי הפרויקטור צריך לשאול את עצמו למה זה קרה כי עובדה שהגענו עד הלום, כל כך הרבה חברי כנסת ואזרחים מודאגים שלא מבינים. אתה אומר עכשיו משהו, שנפתחו השמיים וכולם יכולים לחזור או לנסוע?

אני רוצה לומר כמה דברים בקצרה, אחד, ברור לי ששדות התעופה העיפו את כל המטוסים, כך זה כשיש שדה תעופה שמאוים בטילים. פזרו אותם באירופה, אני אפילו יודע לאן וזה בסדר גמור. הכעס הוא לא על זה שכשדה תעופה מאוים בטילים אז חברות זרות לא באות כי הן לא מבוטחות והן לא מהאוהבים הגדולים שלנו.

אני מדבר על החברות הישראליות, אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה לכך שאתה מגיע לזירות נפילה ואתה רואה את עם ישראל במיטבו, נותן את נשמתו, אנשים נכנסים לבתים מפיקוד העורף וזה יוצא מהכלל. ברגע שזה קשור להחזיר אנשים במצוקה, מתחיל טירוף של חזירות חסרת תקדים. מדהים איך פתאום כל חברות התעופה, או רובן, משלשלות את מחירי הכרטיסים. כמו שאמר חבר הכנסת טיבי, החוקים הופכים להיות למשהו בקרון האחורי וכולם עסוקים בלחטוף.

אני רוצה לספר סיפור אישי, אשתי הייתה תקועה בחו"ל עם חלק ממשפחתי, לא העזתי לעשות שום דבר בגלל היותי איש ציבור, התקשרתי למנו ספנות כי אמרו לי שזה אפשרי. מנו ספנות לקחו 690 יורו מכל אדם על הפלגה של 12 שעות מלימסול. אני מסתכל על חברות ישראליות, שהלקוח הישראלי לא מתווכח אתם על מחירים ומעדיף לנסוע אתם, ברגעים כאלה של משבר, מה גורם לאנשים האלה להפוך להיות לחזירים?

אם הפלגה של חמישה ימים בשגרה, במנו ספנות, כולל הכול, עולה 450 יורו לאדם, תגידו לי למה צריך לנצל את הישראלי שנמצאת בחו"ל ולחלוב אותו ולקחת ממנו 700 יורו על שיט של 12 שעות? תגידו לי למה? הם ספרו שהם שטים ריקים, זה קשקוש, אין שום הצדקה למסע של קניבליזם ולהפוך את הישראלים שנסעו לנופש למשאב שאפשר לרוקן לו את הכיס ולהרוויח.

אי אפשר לחוקק חוק, אני לא מצפה שנחוקק חוק, אבל אני מצפה שמשרד התחבורה ישלח מכתב חריף ואני מצפה שהשרה תוקיע את האנשים האלה כי בסופו של יום הצרכן הישראלי הוא צרכן טוב והגון והוא גם לא מתווכח, אבל בצרתו הוא הופך להיות מקור לחזירות, כמה שיותר כסף שלוקחים ממנו זה יותר טוב.

ברוך השם הם הצליחו לחזור, לא ניסיתי להפעיל קשרים ולא שום דבר, אבל היו שם משפחות שלא יכלו לשלם 700 יורו לאדם. היו חבר'ה צעירים בטיול לפני צבא שאספו פרוטה לפרוטה והגיעו לרודוס ליומיים שלושה ומצאו את עצמם תקועים שם. איפה הגנים הישראליים? איפה כל ישראל ערבים זה לזה?

לפני הכול אני רוצה להזכיר לכולנו שהיום הוא היום 625 למלחמה ויש לנו עדיין 50 חטופים וחטופות בעזה. חשוב מאוד להנכיח את זה בבית הזה, גם ברגע הזה, דווקא עם כל מה שקורה עכשיו יש פה הזדמנות וצריך לתפוס אותה בשתי ידיים ולעשות הכול כדי להחזיר אותם.

הוצאתי מכתב לוועדה כבר ב-15 ביוני, 48 שעות אחרי שפרצה המלחמה כי כל עם ישראל הבין שיש לנו פה בעיה. אני רוצה לשקף מה הציבור בישראל אומר, כי הם פונים אלינו. יש הרבה חברי כנסת שאני בטוחה שמופצצים בפניות ציבור. יש את הנשוא של היוצאים ויש את הנושא של השבים. מה שאני שומעת שוב ושוב שחוזר על עצמו, אין שיקוף של המידע. אין ודאות, לא מבינים מה קורה, לא מבינים למי לפנות, לא מבינים מה הפרוצדורה, זו הבעיה המרכזית קודם כל.

אני רוצה לומר מילה טובה, יש לנו קבוצת ווטסאפ של הרבה חברי כנסת שעוזרים בפניות ציבור במלחמה ונמצאת שם היועצת של השרה, ספיר שבאמת עוזרת לנו, היא באמת נותנת תשובות. אגב, היא היחידה שהצלחתי לקבל ממנה תשובות ומגיעה לה מילה טובה. אבל גם שם יש בלבול מוחלט.

אם אנחנו כחברי כנסת שפונים ויש לנו נגישות לדבר עם כל מי שאנחנו רוצים, אם אנחנו בעצמנו מבולבלים, מה יגידו אזרחי ישראל? אני מאוד שמחה שמונה פרויקטור לאומי ואני מאוד שמחה שאתה פה כדי שנוכל לדבר על הדברים ובאמת לפתור אותם.

הציפייה שלי היא שתהיה כל יום מסיבת עיתונאים שבה השרה או אתה או מי שתבחרו יעמדו מול עם ישראל, יסבירו את המצב ויתנו הנחיות. אני מצפה שיועברו לכל ערוצי התקשורת, גם בטלוויזיה וגם ברשתות, שקף יום יומי שמסביר מה קורה היום. אתם שיניתם תוך כדי תנועה את הנהלים והאזרחים מבולבלים.

יש לי המון פניות ציבור אבל לצורך העניין בדרך לפה שמעתי אזרחית שנמצאת בווינה. היא התראיינה 20 דקות ב-103, שמעתי את הסיפור שלה. היא קנתה באל על כרטיס ביזנס לפראג וכמובן בוטלה הטיסה חזור. היא נרשמה כדי לחזור לארץ ואין עם מי לדבר. אף אחד לא מודיע לה איפה היא בתור, מתי הצפי, האם בכלל יהיו טיסות מפראג או לא. אף אחד לא אומר לה שהצפי הוא יומיים, שלושה, שבוע, אולי עדיף לך לקדם את עצמך לקפריסין, לאתונה, אין שום מידע, אין מספר טלפון. במספר טלפון שיש לא עונים, מבחינתי זו הבעיה.

צריכה להיות תקשורת. אם יש דברים שאי אפשר להגיד בתקשורת כי הם מהווים סיכון ביטחוני, כמובן שאני לא רוצה שנעשה את זה. אבל התקשורת מול האזרחים חייבת לקרות. הם צריכים ודאות, הם צריכים לדעת.

פונים אלי מקרים הומניטאריים, חולים עם דיאליזה שחייבים לצאת או להיכנס, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אימהות מניקות, פצועי צה"ל, משפחות שכול, משפחות חטופים, כל כך הרבה מקרים ללא מענה ואין כתובת לפנות אליה, אין עם מי לדבר. אני הכתובת ולי בעצמי אין תשובות. אני מול ספיר חמש פעמים ביום ואחר כך שואלים את עצמנו, הבנת מה היא אמרה, זה ככה או ככה?

אי אפשר להתנהל ככה. אנחנו צריכים שתתנו לציבור ודאות. הם צריכים להבין מה הצפי ומה קורה. אני מבינה שהנהלים משתנים בטווח של שעות, אתם צריכים מול ערוצי החדשות, באתר שלכם, לשקף את המציאות כמו שהיא. יש אזרחים ישראלים שלא יכולים לעמוד בזה כלכלית. אנחנו נמצא את עצמנו במציאות של אנשים שנזרקים בשדות תעופה זרים, משפחות שלמות כי הם לא יכולים להרשות לעצמם להיות במלון. הם אומרים לי, אנחנו לא יודעים מה לעשות כי אמרו לנו להיות בהתראת הקפצה של שש שעות, אז כל יום הם מחדשים את המלון ומדובר במחירי עתק. אנשים לא עומדים בזה. תנו לעם ישראל ודאות.

קודם כל אני מאוד שמחה שמונה פרויקטור ולעוזי יש ניסיון עשיר ואני מאחלת לך המון בהצלחה. האירוע הוא גם היערכות מראש וגם שקיפות. כמו שאומרים, ברוך השם ידענו על האירוע הזה, ידענו שהוא מגיע, היו הרבה דיונים והשרה אפילו הורתה להוציא את כל המטוסים, החלטה נבונה מאוד. אבל אם ידעת שהדבר הזה מגיע, לא חשבת שיש אנשים שיצטרכו לחזור לארץ? ידענו את זה. זה בסדר לא להודיע להם מראש, זה ברור למה. אבל ברור שצריך להכין תוכנית ברורה וסדורה איך מחזירים לפחות את המקרים ההומניטאריים, את אלה שלא יכולים להישאר בחוץ. שתהיה החלטת ממשלה שתהיה גם על היציאה וגם על הכניסה. עד לפני יומיים אי אפשר היה בכלל לדבר על יציאה מהארץ ואתה אומר שזה פתוח לגמרי.

עכשיו זה פתוח, בהתחלה לא.

הוא אומר שזה ככה כבר יומיים ואנחנו לא הכרנו את זה.

לא הייתה הודעה רשמית.

כולנו מבינים מסביב לשולחן הזה שיש פה תנאים אחרים. במלחמה לא מתנהגים כמו בזמן אחר. יחד עם זאת, מדינת ישראל, עם הצבא החזק במזרח התיכון, אם לא בעולם, לא יכולה להיערך לאירוע כזה? אני יודעת שחיל הים הציע עזרה והיא אמרה לו לא. שמעתי אותה מתראיינת ואומרת שמנו ספנות עושים בעיות. אז פתאום כן. אמרו שהמל"ל נתן התרעה בדרגה 4 לא להגיע לעמאן ולעקבה. אז פתאום היא מתראיינת ואומרת שהחזרנו 50,000 איש, חצי מהם באו משם, אז כן או לא, תחליטו ותשקפו לציבור. אתה חושב שאנשים רוצים להתלונן? אם יהיה פתרון לא יהיו תלונות. אם תהיינה תלונות לא יהיה להם מקום. פשוט תשקפו ותגידו מה כן ומה לא.

תודה. חבר הכנסת רון כץ, אחריו יבגני סובה.

קודם כל אני רוצה לחזק את ידי כוחות הביטחון שעושים עבודה נפלאה. אנחנו נהיה חזקים בעורף וניתן להם לגמור את האויב. אני לא רוצה לדבר על הרע ועל מה שלא, אני רוצה לדבר על הבעיות הנקודתיות שיש כי כולנו מתעסקים עם אין ספור בקשות של ישראלים שתקועים בחו"ל. הרבה מאוד מקרים הומניטאריים של חולים, של אנשים שצריכים להגיע לארץ.

חייב להיות קריטריון ברור. חייבת להיות כתובת אחת שכולם ידעו לפנות אליה. צריך לתגבר אותה, צריך לתקצב אותה, צריך לעשות את זה בצורה מסודרת אבל צריך שידעו למי לפנות. סביב השולחן הזה יושבים חברי כנסת מהרבה מאוד מפלגות וגם אנחנו לא יודעים מי הכתובת הרלוונטית. אני אומר לך שכולנו משגעים את אותה ספיר שלא מצליחה להגיע לווטסאפ שלה לענות לנו, היא מאוד נחמדה אבל לא מצליחה באמת לתת מענה כי היא מוצפת. חייבת להיות כתובת אחת.

דברו על ספינות, כמו שהצבא ידע להלאים משאיות וטרקטורים, אפשר להשתמש גם בספינות, לא צריך לגזול את הציבור. אני מבין שזה ספורט לאומי להיכנס בחברות התעופה אבל צריך לעשות הבדל, חברות התעופה הזרות נטשו את הציבור הישראלי. הן לא קיימות בכלל. בין חברות התעופה הישראליות צריך לעשות סדר, חברת אל על עובדת, היא נותנת מענה ל-60,000 נוסעים, מדברת אתם, עונה להם, אני מתנהלת מולם ואני יודע שהיא עונה להם. ישראייר נעלמה לגמרי והעלתה מחירים בצורה קיצונית.

אל על גם לא חזירים מבחינת הפער.

אל על מתפקדת מצוין.

לכן אני רוצה לומר, למרות הדברים, צריך להסתכל גם על הצד הטוב, הם מוצפים, יש להם עשרות נוסעים בחו"ל, עם זאת הם הקימו ועדה מיוחדת לבדוק כל נושא לגופו והם יודעים לקבל פניות גם מהממשלה. עם זאת, הדיון הזה צריך להיגמר בסופו של דבר בזה שיש כתובת אחד, מספר טלפון אחד, מייל שעונים לו, שאנחנו, ועדת כלכלה, נדע לפקח עליו, כי עם כל הכבוד היום, הכול באוויר.

גם אי אפשר הכול להפיל על ספיר.

למה היא צריכה לפתור בעיות נקודתיות?

ורק מי שמכיר את ספיר יפתרו לו את העניינים?

ספיר היא גברת מאוד נחמדה שמנסה לתת מענה, אבל בסוף, כולנו פונים לאותה גברת שמנסה להיות נחמדה אבל לא מצליחה לענות לכולם. מקרה אחד לסיום, ביום שישי טיפלתי בגברת שאמורה לחזור לטיפול כימו, היא פספסה אחד והייתה צריכה להגיע לשני. לא הצלחנו לקבל מענה, בסוף היא חזרה דרך טאבה, נכנסה לארץ כדי לקבל טיפול. לא יכול להיות שלא תהיה תשובה מתי מחזירים ואין כתובת לפנות אליה. אותה גברת פנתה לוועדת חריגים, נתתי את המספר, שום דבר לא עזר, בסוף, היא הייתה צריכה להסתנן דרך המדינה ששר הפנים פותח את הגבולות, קומבינה אחת גדולה כדי להחזיר אותה. ככה מדינה לא אמורה להתנהג.

אני מבקש להפריד בין הבלגן שקורה מול משרד התחבורה וחברות התעופה לבין הטייסים ואיגוד הטייסים שעובד מול ועדת הכלכלה. קיבלתי הרבה פניות מטייסים, שמוכנים לעשות כל דבר, לטוס בשבת, לטוס בכל רגע ולכל יעד, אז אני מבקש קודם כל בדיון הזה לחזק את הטייסים הישראלים. הדגשת חברת תעופה, אני מופתע לשמוע את השם שנקבת, אני דווקא חושב שהמנכ"ל של החברה זמין ואני קיבלתי רושם אחר לגמרי. אני מבקש לא לעשות הכללות, אין מנוס מחברות ישראליות כי כל החברות עזבו ברגע. לא צריך לעשות הבדל בין חברה לחברה.

אבל יש הבדל. אחת ביטלה כרטיסים ולקחה יותר כסף.

למה חברות ישראליות לא באו לדיון הזה?

אל על בדיון בזום, אתה יכול לדבר אתם.

אני מבקש לחזק את הטייסים הישראלים ובשאר הדברים נטפל מול המשרד.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, לא אחזור על הדברים, ברור שכשהמצב לא רגיל, הפתרונות לא צריכים להיות רגילים וכולנו מבינים את הפן הביטחוני של האירוע. הייתי בשיחות גם עם שרון וגם עם עוזי, אנחנו מבינים את המצב.

יחד עם זאת, אני שואלת שאלות פשוטות, כמה ישראלים יש היום ברחבי העולם שאנחנו יודעים עליהם שהם במצוקה? לא כל מי שנמצא בחו"ל הוא במצוקה. יש אנשים שיכולים להרשות לעצמם להישאר, יש אנשים שמראש נסעו לטווח ארוך, לא כולם במצוקה. שאלתי כמה ישראלים יש היום ברחבי העולם שהם במצוקה.

פניתי ליושב-ראש ולמנהלת הוועדה והעברתי את השאלות מראש, האם משרד החוץ יודע על מספר הישראלים שנמצאים היום בחו"ל והם במצוקה? למשל אנחנו לא יודעים להגיד היום כמה יש תקועים בפראג שחייבים לצאת. בפראג זה קטסטרופה, במקרה אישי שלי התעסקתי עם גיאורגיה, אף אחד לא יודע מה אתם.

אני חושבת שהאירוע הזה הוא לא רק של משרד התחבורה, אני בכלל לא חושבת שזה אירוע של משרד התחבורה, הם שעיר לעזאזל, הם חייבים לתת את הפתרונות שלהם, אבל הם לא יכולים לנהל את זה. למה שגרירויות נסגרו במשרד החוץ? אין מענה, אין שום דבר. למה משרד החוץ לא פתח בכל מדינה לינק ייחודי שכל אחד נרשם והשגריר באותה ארץ יודע על קיומו, לפחות שידעו שיש מישהו במצוקה. אלה שבמצוקה שירשמו.

בהתחלה היה רישום דרך המחלקה הקונסולארית של משרד החוץ, יצאה הודעה בארץ ואנשים נרשמו, התברר שזה היה לשווא כי אף אחד לא בודק את זה. עכשיו יש רישום של gov מישהו ניסה לעשות את הרישום הזה? צריך להיות פרופסור למתמטיקה במדעי המדינה יחד עם כדור הרגעה, זה מה שצריך כדי לעשות את הרישום ב-gov. אין אפשרות לעשות קבוצות, כל אחד פרטני, מה עם אנשים שלא יודעים עברית? שלא נגישים לאינטרנט? מה עם אנשים שלא מסתדרים עם הרישום הזה, שהוא קללה. אגב, מ-gov אתה לא יכול לעשות רישום מחו"ל כי המערכת מזהה חדירה עוינת. אלה שאלות למשרד החוץ ועכשיו משרד התחבורה, לדעתי הם לא צריכים להוביל את האירוע.

זה המנדט שהם מובילים, כשאתה פונה למשרד החוץ הם אומרים זה לא אני, זה משרד התחבורה.

זה לא המנדט שלהם, זה מישהו החליט שזה המנדט שלהם. אני לא מבינה מי החכם שאמר לכל הישראלים להתרכז בלרנקה ובכל המקומות האלה, הקפיץ מחירים, בלגן מטורף - - -

קוראים לה שרת התחבורה.

סיכון ביטחוני מטורף וראינו את זה לפני כמה ימים. חברים שלי ששואלים מה לעשות, האם להתקדם לשם? אני אומרת להם בשום פנים ואופן, זה מסוכן וגם שם שום דבר לא עובד. הכול קומבינות, הכול קשרים, מה זה?

שאלה נוספת, לפיקוד העורף יש מטוסים, שלחנו סיוע לכל מדינות העולם כשהיו שם אירועים. איפה המטוסים האלה? למה עכשיו אני צריכה להטיל את הכובד הכלכלי הזה על האזרחים, על חברות התעופה, אם יש לי מטוסים של פיקוד העורף ואני יכולה לעשות את זה יותר זול, יותר מהיר ויותר בטיחותי.

נראה לך שיש כל כך הרבה מטוסים?

למה שצריך כרגע למקרים הדחופים, לא כולם צריכים לצאת. יש לי סיפור: שלושה זוגות נסעו לבולגריה לבית הבראה, הם יושבים שם ופתאום הם בהיסטריה שהם צריכים לצאת, כלכלית הם בסדר והם לא צריכים, הם יכולים להישאר בבולגריה עוד שבוע, לא קרה כלום. יש מקרים אחרים שאנשים נסעו לכמה ימים והשאירו פה ילדים, זה סיפור אחר. אנשים עם מחלות, איפה משרד הבריאות? חברה שלי תקועה בפראג מ-13 ביוני, הטיסה שהיא הצליחה לתפוס זה ב-1 ביולי. היא עם מחלות קשות, נגמרו לה התרופות, תודה לבית חב"ד שסדרו לה הגעה לבית חולים והרופאים המקומיים נתנו לה מרשם. היא יכולה לדבר עם משהו? עם אף אחד. יש גם את העניין של העלויות, להטיל את זה על חברות התעופה זה דיון אחר ובינתיים אנשים נושאים בהוצאות ויש עוגמת נפש.

אני מציעה דבר כזה, שקודם כל משרד החוץ, שהוא מתפקד, עונים בחדר מצב, שיתחילו לעשות גם את הרישום במקומות ספציפיים, שכל שגריר ידע מה כמות האוכלוסייה שצריכה עזרה, שתהיה כתובת למי לפנות. גם לא כל הטיסות מפורסמות, זה גם אירוע, אז השגרירות במקום תוכל להודיע לאנשים מה קורה כי אנחנו לא מפרסמים מטעמי בטיחות את לוח הטיסות. כן לגייס את הצבא, את פיקוד העורף ואת הכוחות שיש לנו.

נקודה נוספת, אנשים שטסו עם חברות זרות, אין להם בכלל כתובת, הם כאילו לא קיימים. אבל מה לעשות שמדינת ישראל אפשרה לחברות זרות לטוס, מדינת ישראל לא מאפשרת היום לחברות זרות לחזור, גם לאלה שרוצים. אז אנשים שטסו עם חברות זרות הם בין הכיסאות, אין להם למי לפנות.

עוזי, קודם כל תודה רבה שהגעת לכאן, אני יודע שאתה עסוק ואני מעריך מאוד שאתה כאן. אני מטפל כבר שבוע בפניית ציבור של ירין ויניב, זוג הורים מיועדים שאמורים לטוס לארצות הברית כדי להשתתף בלידה של הילד שלהם. הייתי שם, חוויתי פונדקאות, אני יודע שהרגעים שלפני הלידה מלאים בחוסר ודאות ובמתח. למקרה של ירין ויניב מתווסף ממד נוסף, שאם הם לא יהיו שם הילד שלהם ייוותר לבד. לפונדקאית אין שום קשר, לא הורי ולא ביולוגי לילד, הילד שלהם ייוותר לבד מעבר לים והם לא נמצאים לידו.

אתה אומר לי שהכול פתוח, תסביר לי באמצעות הסיפור של ירין ויניב, איך הם אמורים לטוס לחו"ל? אנחנו מנסים להתקשר לאל על ואין מענה. אנחנו מנסים למסור את העובדה שמדובר במקרה מיוחד שמחייב קדימות ואין מענה. אני לא מצליח להבין מה קורה. התפקיד של המדינה במקרה הזה הוא להבטיח שלמקרים האלה, כמו של הורים בפונדקאות, כמוש ל אנשים שזקוקים לסיוע רפואי בחו"ל, ניתוחים, שמחות ושלא נדע הלוויות. איך המדינה דואגת שאותם אנשים יוכלו לצאת מהארץ? אתה אומר שהכול ברור ופתוח, אז עם מי מדברים? למי מתקשרים?

אני אומר את זה לא ממקום של רק ביקורת אלא מתוך מקום של רצון לסייע. אני חושב שכל חברי האופוזיציה שיושבים סביב השולחן הזה התגייסו בשבוע וחצי האחרון כדי לסייע. אנחנו עובדים לצד הממשלה, בתיאום עם משרדי הממשלה כדי לוודא שהשירות הכי בסיסי, חופש התנועה של אזרחי ישראל יישמר למרות המגבלות הנכונות שהוטלו פה מטעמי ביטחון. כולנו מבינים שאנחנו באירוע של מלחמה.

אני מצטרף לדברים של קארין, של שלי ושל אפרת, אנחנו חייבים שתשקפו את המציאות טוב יותר לאזרחים. אם אתה אומר שהכול פתוח ורק אתה יודע את זה, או שאפשר לטוס לחו"ל ורק אתה יודע איך גורמים לזה לקרות, אז יש קצר בדרך לאזרחים.

אני באמת מנסה לעזור לעשרות זוגות שפונים אלי, אנשים שצריכים להגיע לחו"ל ללידה של הילדים שלהם ואני לא מצליח כי אני לא יודע מה הנתונים. כשאני שולח הודעות אין תשובה. ברור לי שאתם עושים את העבודה אבל אתם חייבים לשקף את הערוץ הזה ואת הנתונים לציבור כדי שהם יוכלו לקבל החלטות קריטיות לצרכים שלהם.

שאלה נוספת, מה אתם עושים עם נתינים זרים שרוצים לחזור למדינות המוצא שלהם?

שם המדינות פועלות.

אז אני רוצה לדעת איך זה עובד.

אני רוצה להתייחס בקצרה, אנחנו ביום העשירי למבצע "עם כלביא" ועדיין לא קרה שום דבר. אופרטור נבחן בשעת חירום, מבחינתי היממה הראשונה היא שעת חירום. כשם שציפינו ממשרד הבריאות בתקופת הקורונה לתת מענה מיידי, כך הציפייה ממשרד התחבורה לתת מענה כאופרטור לשיבה בטוחה של האזרחים. כבר ביום הראשון, היה צריך לתת מענה על בסיס קריטריונים ושקיפות, כך שנוכל לשקף את זה לאזרחים. ברור שיש תעדוף, ברור שיש כאן חברות שמשיבות, אבל לפחות אחוז מסוים מתוך הטיסות היה צריך להיות מוקצה לאנשים שמוגדרים לפי קריטריונים כקבוצה נזקקת. זה לא קרה, כולנו נדרשנו לזה, האופרציה הזו לא הוקמה, אנחנו כבר ביום העשירי ושום דבר לא קרה.

לא רק שלא קרה, קרה בדיליי, אחרי שבוע, הוקמה ועדת חריגים ויממה אחרי זה היא בוטלה. אין פה ניהול, אפשר להוציא הרבה סלוגנים, להגיד שיבה בטוחה, להגיד מבצעים, אבל בפועל בסוף יש רק עלייה במחירי טיסות בלתי סבירה בעליל, בטח לא לאזרח הממוצע, אם מבקשים מבן אדם 1,500-1,000 דולר כדי לשוב מאירופה זה לא סביר בעליל.

אני אומרת בכאב רב, אין פה ניהול וזו הציפייה בסוף. לא יכול להיות שאל מול הצלחה פנומנלית של הדרג הצבאי, שמצליח לעשות פה מבצע בלתי יאומן, הדרג האזרחי מחוויר. בעניין הזה אני אומרת למשרד התחבורה, מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא, מבחינתי צריך לשקף את הקריטריונים, אנחנו לא רואים נקודת יציאה, צריך להגיד בסוף כמה מהטיסה מוקצה לאנשים שהם נזקקים ונצרכים וברגע שמשקפים אתה אופרציה הזו הרבה יותר קל לתווך את זה לציבור אל מול הרבה פניות שאנחנו מקבלים.

מנכ"ל רשות שדות התעופה, אם תוכל להתייחס גם לטענה שבמעברים אין מספיק כוח אדם.

קודם כל אני מתנצל שאני נאלץ לצאת קודם כי אני חייב לחזור לשדה ועוזי אחר כך ייתן את כל תמונת המקרו. רשות שדות התעופה, רשות תעופה אזרחית זה שמואל שיתייחס לחוק 82 לטיס, את צודקת גברתי חברת הכנסת, אבל אשאיר את זה לו לענות. לגבי המעברים התשובה קלה, מעבר טאבה פתוח 24/7. אתמול הייתי שם.

הוא פתוח אבל הטענה היא שאין מספיק כוח אדם.

זה לא מדויק.

אני אומר מה הטענה.

אין אזהרת מסע?

אתייחס לכול. הייתי אתמול במעבר טאבה, הוא פתוח, יש תנועה ערה פנימה והחוצה. יש תגבור של כוח אדם, רשות האוכלוסין תגברה את כוח האדם, האבטחה תוגברה, זה זורם, אין שום בעיה, יש אוטובוסים שלוקחים את כל מי שמגיע ממצרים לישראל לארבעה יעדים במרכז הארץ, לנתב"ג.

זו המלצה שלכם? אתם ממליצים לישראלים להגיע דרך טאבה?

אני לא ממליץ לאף אחד לעשות משהו.

אבל בסוף שואלים אותנו האם זה בטוח והאם זה מה שהמדינה ממליצה.

אי אפשר שהמל"ל מצד אחד יוציא הודעת אזהרת מסע והרבה שיכלו לחזור דרך טאבה או שארם לא חזרו בגלל אזהרת המסע, מצד שני, כשדברתי עם משרד התחבורה יש סיכום עם ירדן, הכול פתוח. הרבה חזרו גם דרך עקבה. אי אפשר לבלבל את הציבור.

אתה צודק ויש לזה תשובה. המל"ל הוציא הבהרה לאזהרת המסע שלו.

מתי?

אני לא ראיתי שום הבהרה.

הבהרה שאומרת שבמעבר בין שדה התעופה למעבר הגבול הוא מרדד את האזהרה. האזהרה מתייחסת לתיירות.

והיא עדיין קיימת? הוא מרדד את האזהרה אבל עדיין יש אזהרה?

הוא מרדד את האזהרה לשטח בין נמל התעופה לגבול.

למה זה לא פורסם? איפה זה פורסם?

הרבה שיכלו לחזור לא חזרו בגלל זה.

הערה ראשונה, תעשו סדר בפרסומים.

אבל זו לא אחריות של שרון, זו אחריות של מי שהוציא את האזהרה.

מה זה משנה אחריות של מי? המל"ל לא פה.

אז אפשר ללמוד שהמעבר פתוח 24/7 ואזהרת המסע רודדה?

זה לגבי מעבר טאבה. אגב, יש טיסות שנוחתות משדה תעופה עציון, מה שהיה בעבר בח"א 10, נמצא 20-30 דקות מהגבול, יש טיסות שנוחתות כל היום במצרים. בצד השני בירדן, שדה התעופה עקבה נמצא כשבעה ק"מ מהגבול, כעשר דקות נסיעה. יש טיסות שמהיום הראשון נוחתות שם ומאות ואלפי ישראלים מגיעים לשם.

אז תעשו מסיבת עיתונאים, תגידו את זה לציבור.

השרה עשתה כבר ארבע מסיבות עיתונאים.

ראיון זה לא מסיבת עיתונאים.

בנושא של המל"ל ישנה סתירה מובהקת ואף אחד לא יודע את זה. הרבה מאלה שיכולים לחזור דרך עקבה לא חוזרים כי יש אזהרה של המל"ל. לא יכול להיות דבר כזה. זה דבר שאתם צריכים לתקן אותו.

בעקבה המעבר פתוח עד 23:00 בלילה.

לא נכון, עד 22:00, אתמול היינו צריכים לעשות שמיניות באוויר כדי להשאיר אותו פתוח עד 23:00 כי הייתה טיסה.

אני שמח שמסבירים לי מה עשיתי אתמול לפנות בוקר.

מראים לי עכשיו שאין שום רידוד של המל"ל, אני מאוד מצטער. שום דבר. אני לא יודע על מה אתם מדברים. לא יכול להיות שהמל"ל יגיד לא לנסוע דרך עקבה ואתם אומרים שהדברים מוסדרים וחלק חזרו וחלק לא. הרבה מהבעיות היו נפתרות אם היו יכולים לנסוע דרך עקבה. זו אותה מדינה ואותה אחריות לא מעניין אותי אם זה מל"ל או לא מל"ל.

יש פה נציג מל"ל?

היה צריך להיות. אין נציג. יש פרויקטור.

זו הערה נכונה. אני מקבל את זה.

אין תיאום בין הגופים בדברים האלה?

יש תיאום, שרון יסביר, תקבלו את כל המידע ותראו שיש תיאום מלא בין כל גורמי הממשלה. בעניין הזה אני לוקח עלי לבדוק את זה.

אם אתה יכול לבדוק את זה עכשיו כדי שתהיה לנו תשובה, תודה.

לגבי מה שהיה אתמול זה פשוט לא נכון. הייתי על הטלפון עד כשהאוטובוס עבר. המעבר פתוח עד 23:00 בהגדרה. אנחנו משאירים אותו פתוח גם מעבר. לא השארנו ולא נשאיר ולו נוסע אחד בצד השני של הגבול. קבלנו תגבור מהצבא ואם יהיה צורך המעבר הזה יהיה פתוח 24 שעות. אם מישהו אומר אחרת, או שהוא לא יודע, או שהוא עושה משהו אחר.

מעבר עקבה פתוח בשבת?

פתוח 24/7, מעבר עקבה פתוח גם בשבת.

למה עקבה כן פתוח בשבת אבל נהר הירדן בבית שאן לא פתוח בשבת ורק עד 16:30?

חבר הכנסת טיבי, זה בהתאם לביקושים, אם יהיה צורך אנחנו נרחיב גם את הפעילות במעבר נהר הירדן.

אל תחסכו כסף עכשיו.

אני לא מדבר בכלל על כסף, אין שאלה של כסף, אנחנו לא חוסכים.

המעבר הזה היה פתוח לפני שנה וחצי, שנתיים גם בשבת.

קווין עלייא סגור לפרקים, יש מעט תנועה, אנחנו לא נתקלים בביקושים בנהר הירדן. אם היו ביקושים בנהר הירדן היינו פותחים אותו.

כמה פעמים פניתי אליך בקשר לזה?

עכשיו? בזמן המלחמה?

באופן כללי.

נדבר כשהאירוע הזה יסתיים, אשמח לסייע לך. לגבי האירוע הזה, לא נותיר בן אדם אחד בצד השני של הגבול. נקודה. גם אם נצטרך לעבוד 24/7.

אם יגיעו אנשים דרך נהר הירדן בשבת, האם תפתחו להם? מנמל תעופה בעמאן דרך בית שאן, מעבר נהר הירדן.

אנחנו לא מכירים דרישה כזו, אם תהיה דרישה כזו, נטפל בה.

מוזר. אני חבר כנסת ערבי ואני מוצף בדרישות כאלה של אנשים שנאלצים לחזור דרך ירדן ורוצים לעבור דרך נהר הירדן.

לאדוני יש לו את הטלפון שלי, הייתה פעם שלא עניתי?

פתחתי ואמרתי הערכה על העבודה שלך. יש לי בעיה עם העובדה שנהר הירדן סגור כבר שנתיים בשבת כש-95% מהעוברים בנהר הירדן הם ערבים.

ברגע שיסתיים האירוע שאנחנו נמצאים בו אנחנו נטפל בזה.

וחיילים? קבלתי בקשות מחיילים שקבלו צו 8 והמטוס שלהם הוסט לירדן והם פנו אלינו בבקשה שיעזרו להם.

מערכת הביטחון דואגת לחיילים. אני יודע שמערכת הביטחון מביאה לארץ חיילים שמגויסים בצווי 8 בטיסות צבאיות. אני לא מכיר חיילים שהיו עם צו 8 ונחתו בירדן.

יש לנו שם ופרטים אם תרצה שנעביר.

נשמח לפתור כל בעיה שיש.

מעבר טאבה פתוח 24/7, גם בשבת. עקבה עד שעה 23:00 - - -

אם יידרש יהיה 24/7. אנחנו רואים את הטיסות, אנחנו מחוברים לשדות התעופה גם בעקבה, גם בטאבה, טיסות שמתעכבות אנחנו מתגברים, שלשום נשארנו עד 03:00 לפנות בוקר וגם ביום לפניו, לא יישארו אנשים בצד השני של הגבול.

מה לגבי אזהרת המסע?

עוזי מטפל בזה.

70% מהיוצאים מהארץ והחוזרים לירדן יוצאים דרך מעבר נהר הירדן ליד בית שאן, זה במצב הרגיל. אבל שדה התעופה בעקבה קטן מאוד, רוב החוזרים לארץ חוזרים דרך רבת עמון, שם שדה התעופה הגדול, כך שרובם חוזרים דרך מעבר נהר הירדן. למה המעבר עובד כל יום עד 16:30, שישי עד 14:00 ובשבת לא עובד בכלל, זו בעיה גדולה.

אני אומר שוב מה שאמרתי לחבר הכנסת טיבי, אנחנו לא מזהים כרגע צורך, אם יהיה צורך נשמח לטפל בו.

זו שאלה שחוזרת על עצמה, אני מקשיבה לשיח וגם נמצאת בקבוצה עם ספיר - - -

אני לא מכיר את הקבוצה הזאת למרות שאני מוצף בפניות.

יש פה עניין שבעיני אקוטי וכל הזמן עולה, העניין שבו אנחנו מלקטים אנשים שפונים אלינו ונהייתה נורמה שזה בסדר שרק מי שמכיר אותנו ורק מי שמכיר את ספיר אנחנו יכולים לעזור לו. זה דבר שאסור שיהיה בשיח בכנסת ישראל. אנחנו משרתים רוחבית ובשוויוניות את כולם. לא ייתכן שניתן את המענה רק למי שיש את הטלפון שלי או שלך. אין לי את הטלפון שלך ולכן לא פניתי אליך באופן ישיר, אבל זה גם לא נוח. כמו כולם קיבלתי עשרות ומאות פניות אישיות וחשבתי שאני יכולה לעזור לאחד, שניים, אבל זה לא הגיוני רק כי הם מכירים אותי. צריך לעשות פה משהו שוויוני לכל אזרחי ישראל.

אתן לעוזי להתייחס לזה כמתכלל. לגבי הטיסות, צריך להבין, אנחנו במדינה שכרגע חוטפת עשרות טק"קים ביום, זה מצב מטורלל, לא סביר. באוקראינה יש מלחמה שלוש שנים, המטוס היחיד שטס שם באוויר זה כטב"מ. העובדה שמדינת ישראל, רשות התעופה האזרחית, אנחנו, משרד התחבורה, השארנו את השמיים פתוחים, לא היה לזה אח ורע מאז מלחמת העולם השנייה. העובדה שאנשים לוקחים את זה כמובן מאליו שטסים וחוזרים, זה לא סביר. מה שנר לרגלנו ואמרה את זה חברת הכנסת רייטן, הוא קודם כל הביטחון של הנוסעים. אני לא אקח על אחריותי שייפגע ולו נוסע אחד, גם אם יישאר בארץ וגם אם הוא יישאר בחו"ל.

גם אנחנו.

כל האירוע זה ניהול סיכונים וחקר ביצועים. אנחנו מנסים לראות איך מרדדים לחלוטין את הסיכון. יחד עם רשות התעופה האזרחית, יחד עם רשות שדות התעופה, יחד עם מערכת הביטחון ועם תמונת המודיעין, כדי שנוכל לאפשר להביא לארץ את הנוסעים.

צריך להבין דבר ראשון שיש הבדל בין תנועת נוסע נכנס לנוסע יוצא. נוסע שנכנס, אני יכול להכניס אותו לארץ בין רבע שעה ל-35 דקות. זה גם מה שהתחלנו לעשות, בפעם הראשונה שמטוס נחת על הקרקע, הגיע לשרוול, תוך עשר דקות עד חצי שעה הנוסע היה בחוץ. אני יודע לפנות את הטרמינל.

נוסע יוצא זה תהליך הרבה יותר ארוך, לוקח בין שעה וחצי לשעתיים. אני לא יכול להרשות לעצמי להגיע למצב שהטרמינל עם מאות ואלפי אנשים תחת החרגה של פיקוד העורף במקרה שיש נוהל מטח. אנחנו לא ניקח סיכון, לכן אנחנו מרדדים גם את מספר הטיסות שנכנסות וכרגע אנחנו על 24 טיסות ביום, פועלים אך ורק בשעות היום, שתי טיסות בשעה.

היציאות שהתחילו היום, 50 נוסעים במטוס, אני יודע שזה קשה אבל זה המקסימום שאנחנו מוכנים לקחת על עצמנו ברמת הסיכון. תזכרו שפיקוד העורף נתן 30 איש בחדר והוא החריג, אנחנו העלינו ל-50, כשהבעיה הכי גדולה שלי היא בנקודה הקריטית שמטוס מנתק משרוול ומסיע אחורה. ברגע ש-50 איש יושבים בצינור ברזל מוקף ב-10 טון דס"ל, לא צריך טק"ק, מספיק רסיס ויש 200 גופות. אני לא אקח את האחריות, בגלל זה זה רק 50 ורק בטיסות יוצאות.

כל מה שקשור לביטחון זה ברור. גם חברת הכנסת רייטן לא אמרה משהו אחר.

כתבתם לי שעשיתם בדיקה עם החוקרים שלכם ועם אנשי המקצוע לגבי הסיכון באוויר ואמרתם שהסיכון למטוס באוויר הוא מזערי ועומד בסטנדרט הבטיחות התעופתי.

אני מדבר על הקרקע.

אני יודעת, לכן כשהצגת את הדברים ואמרת שאין לזה אח ורע הכול נכון אבל לא אישרתם להעלות מטוס לאוויר לנכנסים כי בדקתם את רמת הסיכון של הפגיעה במטוס אוויר ואמרתם שזה סיכון מזערי.

אבל עדיין זה סיכון קיים.

הכול סיכון, גם כשאנחנו יושבים פה זה סיכון וגם כשאנשים יושבים ברכבת ישראל זה סיכון.

זה לא אותו דבר.

ברכבת ישראל יושבים עכשיו מאות אנשים ברכבת, גם בתוך צינור.

את צודקת, באוויר הסיכון יותר נמוך, הבעיה שלי היא על הקרקע.

אל תשכחי ששדה התעופה מטווח.

גם הנמלים במדינת ישראל מטווחים, למה מוציאים את האוניות הגדולות עם מאות אנשים? אני מנסה להבין את ההבדלים.

היושב-ראש אמר דבר נכון, בבנק המטרות של הצד האדום, נמל התעופה בן גוריון עומד בין הראשונים. אין חלום יותר רטוב לצד האדום מאשר להפיל מטוס כחול לבן משנות ה-70. זה הישג תודעתי שאני לא רוצה להגיד יותר גדול ממה והסיכון הכי גדול שלנו הוא על הקרקע. אנחנו מכירים את הלחצים, אני אשמח לתת את הטלפון שלי, מי שרוצה יקבל, ננסה לעזור לכל מי שצריך, אבל מה שעומד כנר לרגלינו זה הבטיחות.

סליחה שאני מקשה, כמה נחיתות היו בשעה כשהיה עכשיו פתוח? שתיים, שלוש טיסות? נניח היו על הקרקע במהלך שעה שלוש טיסות, היו עשר דקות, לפחות רק הירידה של הנוסעים, אני טועה?

לצערי כן. תבנית הפעולה היא כזו ששני מטוסים נכנסים בשעה. כל חצי שעה מטוס. הוא מגיע, עושה סבב ויוצא מכאן. לפני שעה היה נוהל מטח, ארבעה מטוסים היו באוויר, הדלק לא אין סופי, היו ארבעה מטחים. המטוסים הגיעו למצב שהדלק התחיל להיות צר, צריך להתחיל לחשוב מתי אני מוריד אותם. ברגע שאני עם ארבעה מטוסים שהצטברו על הקרקע אני ברמת סיכון יותר גדולה ואני לא יכול לפזר אותם.

לא דברתי על מצב ספציפי של מטח באוויר, יש נחיתות פעמיים בשעה, כמה זמן מטוס עומד על הקרקע?

שעה.

לקחתם אחריות להחזיר חזרה, השמיים לא סגורים, לקחתם את הסמכות - אפשר להתווכח על זה אם זו סמכות או לא אבל נשים את זה בצד – אמרתם, אנחנו מאפשרים ולוקחים את הסיכון שיכנסו לכאן, יש סיכון מזערי באוויר ויש סיכון על הקרקע ואנחנו יודעים לנהל את זה. שניים שלושה מטוסים כאלה בשעה. פתחתם את זה ואתם מחליטים עבור האדם שרוצה לצאת מהמדינה, לקחתם את זכות הבחירה שלו.

חברת הכנסת רייטן, את נכנסת לעניינים שהם לגמרי לא בסמכות שלי ולא שלך. יש פה סמכויות ביטחוניות, בטיחותיות, יש עניין של חיי אדם. עם כל הכבוד את יושבת ומדברת כאילו את חצי רמטכ"ל.

סליחה אדוני? עכשיו אני מבינה למה בחרו בך להיות הפרויקטור, כדי לצעוק על חברי כנסת?

לא לצעוק, כדי לבוא ולהסביר ואם תתנו לי להסביר - - -

סליחה, גם התפרצת לדבריי, גם משתמש בטון מאוד לא הולם, אני לא מבינה את האירוע הזה.

אנחנו שומעים במשך שעה הכפשות ואנחנו שומעים על חוסר מידע ואני מבקש להציג ואחרי שאני אציג, אם יהיו לכם שאלות או הבהרות. אתם תקשיבו.

זה קור הרוח של הפרויקטור? מה זה?

מה פשר ההתלהמות הזאת? זה לא בסדר.

לא בסדר מבחינתכם, תנו לי לדבר קודם.

מה קרה? אני מבינה שנלחצת מהסיפור הזה?

לא נלחצתי, אני לא נלחץ, יש לי הרבה ניסיון.

אז למה אתה צועק? על מי אתה מנסה להתנשא כאן?

כבוד יושב-ראש הוועדה, אני מבקש, אנחנו פה נכנסים לעניינים שהם תעופתיים, בטיחותיים.

אתה מבקש? למה אין לך תשובות?

יש לי תשובות לכול.

אז למה אתה מדבר בצורה כזאת? בחוסר כבוד.

יש לי תשובות לכול, גם לחוסר האינפורמציה שאת מפזרת - - -

חוסר אינפורמציה? אני שואלת שאלות, שרון עונה בצורה מאוד יפה ואתה מתנהג בצורה מאוד בריונית. למה אדוני? נגעתי בעצב רגיש?

בכלל לא.

אז למה אתה צועק ככה? אני מדברת בצורה מכובדת, שואלת שאלות ענייניות ואתה מתנהג בצורה שהיא חסרת תקדים. מישהו שהוא במינוי של השרה, אני לא מבינה את האירוע.

את מגזימה.

במה אני מגזימה? בלשאול שאלות ענייניות?

את משתלטת על הדיון מהתחלה. מספיק עם זה. גם אתה עוזי - - -

האירוע הזה באמת מאוד לא נעים.

בואו נקשיב לאנשי המקצוע, יש פה דברים שאנחנו לא מבינים.

נתתי לחברי הכנסת לדבר, יש אנשים שדברו על בעיה ספציפית, לא הפרעתי לכם, מספיק. אני מבקש, דבר ראשון אל תשתלטי על הדיון. דבר שני, אתה לא יכול להתייחס לחברי כנסת בצורה הזאת.

אני מתנצל.

חברי הכנסת סיימו לדבר או שמתעקשים עוד לדבר? אני רוצה לעבור לשמוע את החברות ואת אנשי המקצוע.

יש לי שאלה, דובר עד כה על נושא החוזרים ואני רוצה לדבר על היוצאים. אחד זה הנושא של ספורטאים, יש נבחרות או בודדים שצריכים לצאת. אני יודע שיש לפחות שני טורנירים שצריכים לצאת אליהם וגם יש כאלה שעדיין תקועים בחו"ל, ביניהם גם קטינים. זה דבר שאני רוצה לדעת מה נעשה לגביו, בעיקר לגבי הקטינים.

דבר שני, יש אזרחים שצריכים לצאת לטיפולים רפואיים, יש מחנה של אטופיק דרמטיטיס, ילדים שאמורים לצאת לקבל טיפול במחנה מיוחד, אני רוצה לדעת גם מה קורה עם זה. אני מבין שמי שעומדת בראש העמותה של חולי האטופיק דרמטיטיס אמורה גם לדבר, אבל בכל זאת אני מעלה את הסוגיה. משהו גנרי, אז בכלל לגבי האנשים שאמורים לצאת ואחר כך לחזור לטיפולים רפואיים. תודה.

אני רוצה לשמוע את המל"ל, אמיר ענבר נמצא בזום? מצד אחד אתם מעבירים הודעה בעייתית לגבי אלה שצריכים לחזור דרך שארם, מצד שני יש הסדרים עם המדינות שאנשים כן יכולים לחזור. אבל אנשים שכן יכולים דרך טאבה או עקבה לחזור לא חוזרים בגלל ההודעה שלכם.

יש אזהרה או אין אזהרה?

אזהרת מסע קיימת גם במצרים וגם בירדן. אזהרת מסע זה לא דבר של מה בכך, זה נסגר עם גופי המודיעין והאזהרות בעינן עומדות. לגבי ירדן וכרגע רק לגבי ירדן, אני לא רוצה להיכנס לדיון, השתכנענו שאם אזרח נוחת ישירות בעקבה ומשם נוסע ישירות למעבר רבין, העסק אפשרי, הסיכון מופחת וניתן לעשות את זה, לכן העסק הזה רץ. שמנו את זה באתר של המל"ל.

למה לא פרסמתם את זה? פרסמתם את האזהרה אבל אל פרסמתם את ההפך.

אני רוצה שתוציאו הודעה לציבור שלגבי מעבר עקבה אין בעיה. כדי שאנשים יוכלו לחזור דרך עקבה.

אם תרצה, נוכל להוציא את זה כהודעה רשמית.

יש רגישויות, אנחנו לא רוצים להוציא את זה. אפשר לראות את זה באתר.

אבל בגלל האזהרה ישראלים לא מגיעים לשם. אתם צריכים להחליט אם אתם עוזרים לישראלים או לא.

אני יודע שהמטוסים מלאים. הציבור עושה את זה לבד.

הוא לא עושה את זה לבד. אני מטפל בפניות ציבור של אנשים שלא מוכנים להגיע לשם עם ילדים.

מה זה הציבור עושה את זה לבד? איפה אתם? הציבור משלם לבד, הציבור עושה הכול לבד. אם זה מותר, תסבירו את זה, האחריות על המדינה במקרים האלה.

מה המשמעות של ההחלטה אם היא סודית ואף אחד לא יודע עליה?

כשאני אומר מותר, זה אומר שחברות מסחריות בוחרות בנתיב הזה ומוכרות כרטיסים.

האם יש סכנה ביטחונית לעבור משם?

אתה יכול להגיד בפה מלא לישראלים שמדינת ישראל נכשלה. אם אפשר להגיד, אז נגיד לאנשים. אתה אומר שזו האחריות של האנשים, אז לא, זו אחריות של המדינה. זה ההבדל.

לא להתעצבן, אני מנסה להסביר. אני מבין את הלחץ אבל אני לא יכול להגיד שאין איומים בירדן לכן אי אפשר למחוק את מה שהיה עד עכשיו ולהגיד שבגלל שככה אפשר, זה לא קיים.

לא מבקשים ממך להגיד שאין איומים מירדן. מבקשים ממך להגיד שהמעבר דרך עקבה, לאור הסדרים שהמדינה עשתה עם ממשלת ירדן, בטוח כרגע. אנשים ידעו שהם יכולים לחזור. לא הבנתי מה הבעיה, מכל דבר אתם עושים סיפור במדינה הזאת. לעבור דרך עקבה יותר בטוח מאשר לנחות בישראל עם איומי הטילים בישראל. אתם צריכים להגיד לציבור שנמצא בחו"ל שהם יכולים לעשות את זה, אנשים לא רוצים, אני צריך להתווכח אתם שזה פתוח.

חברי הכנסת יכולים לפרסם את זה.

עד עכשיו מופיעה אזהרת המסע.

אם יש אזהרת מסע אז איך 40,000 איש עברו דרך עקבה? כי זו אחריות שלהם, אבל השרה אמרה: אנחנו הבאנו אותם.

באזהרות המסע מצוין שאפשר לעבור דרך עקבה. זה מופיע באזהרה.

אז מה משמעות אזהרת המסע?

התשובה היא לא.

מכיוון שיש לנו קבוצה של חברי כנסת מאוד פעילה מאז המלחמה, בתוך הקבוצה היה חשש להגיד לישראלים לחזור דרך עקבה. אני מודה שאמרתי שיחזרו דרך עקבה ואז אמרו שיש אזהרת מסע. עכשיו אתה, נציג המל"ל, אומר בצורה מאוד ברורה שאין בעיה לישראלים לחזור דרך עקבה. מה שאנחנו מבקשים הוא שתגיד בצורה ברורה. ישראלים שרוצים לחזור הביתה, צעירים בלי בעיות הומניטאריות, לא מחלות, סתם נסעו לנופש ורוצים לחזור הביתה, שיקנו כרטיס לעקבה ויחזרו ברגל הביתה. אתה צריך להגיד את זה כי אנחנו נזהרים.

בימים הראשונים זה לא היה ניתן, זה רק מהימים האחרונים.

25,000 איש חזרו דרך עקבה. על מה אתה מדבר? אתה חי פה? עוזי, תטפל בזה.

אנחנו יכולים להגיד לאנשים לחזור דרך ערבה?

שלחתי ליושב-ראש הוועדה ולמנהלת הוועדה את הפרסום, אני מתחייב שעוד היום נבהיר ונחדד את הנקודה.

זה לא נאמר, אבל לגבי כל מי ששנמצא בחו"ל ורוצה לחזור, המדינה צריכה לחייב את חברות התעופה שהוציאו אותם לחו"ל, להחזיר אותם. אותה חברה שהוציאה, להחזיר.

ארקיע הציעה להם כסף והם צריכים לקנות כרטיס חדש במחיר יותר גבוה. זה לא יכול להיות.

לא נגיע לוויכוח הזה היום לאור מה שאני קורה. אנחנו נמצאים עוד בהתחלה הדיון, של החזרה והיציאה. איך ממנים או לא ממנים, לא נגיע לדיון הזה היום.

אני אסיים, אתן דוגמה, מסתבר שלדיון הזה יש רייטיניג, יש צופים ואני מקבל שתי פניות תוך כדי. אחת מאלעד, אני פונה אליך בשם 150 קשישים, תינוקות והורים שתקועים בבורגס, עם אישה הרה בחודש שמיני וילד במצב מסוכן. מישהו אחר אומר לי על ששה בני משפחה שתקועים בגיאורגיה, כל חבר כנסת מקבל עשרות פניות כאלה, צריך למצוא פתרון.

קודם כל, לגבי היציאה לחו"ל, חופש הפרט זה טיעון יפה, אבל לא רלוונטי כרגע כי יש מלחמה ולכן יש תכלית ראויה גם להגבלה כזאת ולא ניכנס לזה כרגע. מאז שכתבת את המכתבים, הבעיות התחילו להיפתר ואת יודעת את זה. עשו מתווה ותכך יתייחסו לזה.

דבר שני, אחת הבעיות המרכזיות היא שיש מקומות שאי אפשר לטוס מהם לא ללרנקה, לא לקפריסין ולא לעקבה, כמו למשל גיאורגיה שאין משם טיסות כמעט למקומות האלה. צריך להביא משם טיסה ישראלית שתביא אנשים. לא יתכן להגיד לכולם לטוס ללרנקה, אין טיסות ללרנקה, איך ייסעו?

כמה ישראלים יש בגיאורגיה?

אף אחד לא יודע. לא יודעים למפות כמה ישראלים יש בכל מקום.

יש, מה זה משנה כמה? לא כולם יכולים להגיע ללרנקה. בעיה נוספת היא שהחברות הישראליות קודם כל דואגות בצדק לאלה שטסו אתם, או דרך טיסות שכר שלהם אבל יש אנשים שטסו בחברות זרות והם עומדים בתור אחרונים, זה גם דבר שאתם צריכים לפתור אותו. צריך לומר לחברות הישראליות להביא גם כאלה שלא טסו אתם בהלוך.

דבר נוסף, אתם אומרים לכולם לנסוע ללרנקה, אין בתי מלון בלרנקה. אין להם איפה להיות ולישון, צריך להתייחס גם לעניין הזה.

לגבי המחירים, יש היום חוק שיכול לפתור את הבעיה ואני אדרוש משר הכלכלה להכריז. עשינו חוק שאומר מה קורה בתקופת מלחמה, אם הוא יכריז על הטיסות באופן כזה, אז נוכל לקבוע את המחירים ולדאוג שהם לא יעלו. זה חוק שחוקקנו בתקופת המלחמה ובדיוק רלוונטי לעניין הזה.

דבר נוסף, בנושא של ההכרזה, לפי החוק היום, חברות התעופה צריכות לממן את כל הדברים האלה, לא המדינה. עדיין שרת התחבורה לא הביאה לאישור הוועדה שום צו ואני אומר לך שהמדינה גם צריכה לתקצב משהו, לא יכול להיות שהכול יהיה על חשבון האזרחים או על חשבון החברות. אחרי שתחזירו את כולם צריך לדבר על ההוצאות שלהם, זה לא דבר שאפשר להשאיר באוויר, לא לכולם יש כסף.

חוץ מהאנשים שתקועים בחו"ל יש גם סחורות, יש אנשי עסקים ויש היי-טק שתקוע.

בקשו ממני לשמוע גם על זה. גם לזה אתם צריכים לתת מתווה יחד עם האוצר. אני לא יודע מה הסמכויות שלך כפרויקטור, האם זה רק להחזיר את האנשים או גם לטפל בנושא הכספי. לא לכולם יש כסף.

להחזיר ולהוציא, אני אספר על זה אם יורשה לי.

יש אירוע שקיבל פניה, שבמעבר בירדן אסור שיהיו סממנים יהודיים של כיפה ותפילין.

אמרו לו שיקצור את הפאות שלו כדי לעבור.

לא שמעתי על זה.

מי ביקש את זה ממנו?

הרשויות במעבר.

בחור חרדי שרצה לעבור במעבר עקבה ואמרו לו שלא עוברים עם פאות, שילך ויוריד אותם והוא אמר שהוא לא רוצה להוריד. אין מעבר עם סממנים יהודיים במעבר.

אני מבקש שתיתן הסבר קטן לגבי עניין ההכרזה ושאנחנו יכולים בעקבות זה לקבוע מחירים שיהיו מחירים סבירים.

לפי סעיף 3א' לחוק הגנת הצרכן שנחקק כאן לפני כמה חודשים, לשר הכלכלה והתעשייה יש סמכות, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז שבתקופה של מצב מיוחד בעורף כפי ששורר עתה, יחולו הוראות הסעיף. מדובר על הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום. הכרזה כזו ניתנה לפני כמה חודשים ופג תוקפה. במצב כזה שיש הכרזה בתוקף, הממונה על הגנת הצרכן והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים לקבוע רשימה של טובין ושירותים חיוניים שלגביהם יחול איסור להציע לצרכן מחירים גבוהים באופן ניכר וחריג על המחירים הממוצעים כפי שקבוע בסעיף.

צריך לדרוש משר הכלכלה לעשות את זה.

הייתה הכרזה אבל היא פקעה.

שיעשה רק לגבי הטיסות, אז המחירים יהיו כמו לפני האירוע.

אי אפשר להעלות את המחיר בגלל המלחמה. מבחינת פרוצדורה אתה צריך לאשר את הצו בוועדה?

לא, הצו לא באישור הוועדה, לשר יש סמכות בהתייעצות עם שר האוצר.

אני מעביר את רשות הדיבור לעוזי, בבקשה.

תודה. קודם כל אני מתנצל אם קצת עלו הטונים. נכנסנו לאירוע הזה בתוכנית מאוד סדורה עד כמה שאפשר לפרט בפומביות הזו. תוכנית שהוכנה מראש בכל הדיונים של הקבינט לקראת אותו מבצע. יש עדויות של אנשים שהיו באותם דיונים וציינו את העובדה ששרת התחבורה עמדה על כך שתהיה תוכנית להשבת הישראלים.

התוכנית הזאת הוכנה מראש. היו שותפים לתוכנית מספר מאוד מצומצם של אנשים וברגע שהתחילה התקיפה בין חמישי לשישי, התוכנית הופעלה. השלב הראשון של התוכנית היה להוציא את צי המטוסים הישראלים מהארץ ולהעביר ליעדים שנקבעו מראש. יעדים שצפינו מראש שיהיו שם האבים ויהיו שם אזורי ביקוש ויהיו גורמים שיסייעו ויטפלו באותם ישראלים בצורה קואופרטיבית וישתפו פעולה, לא רק אתונה ולרנקה.

היה אתגר מאוד משמעותי להיות בקשר עם רשויות תעופה מחו"ל ולהסביר למה אנחנו הולכים באישון לילה, בזמן לא ידוע, להעביר את כל צי המטוסים הישראלי. האתגר השני שהיה בשלב הראשון של התכונית זה להוציא כ-20,000 ישראלים מנתב"ג שהיו בזמן התקיפה ובתוך שעה וחצי באמצעות תחבורה ציבורית ורכבת ישראל הם יצאו.

אז הגענו לשלב הבא של התוכנית. ידענו וצפינו שיהיו ישראלים בחו"ל ולקחנו בחשבון את ההיקף של הישראלים שנמצאים בחו"ל. לא חיכינו והייתה גם החלטת ממשלה, אבל בימים הראשונים, עד שקבלנו את האור הירוק מהגורמים התעופתיים הביטחוניים, שלקחו בחשבון את כל העניין של המרחב האווירי ועד יום חמישי שפתחו לנו את המרחב האווירי לחלון מאוד צר ואנשים כמו שרון וכמו זכאי, מנהל רשות תעופה אזרחית, יחד עם פקע"ר, לקחו פה אחריות מאוד גדולה.

המטוסים שמגיעים מגיעים בחלון, צריך לזכור שהמרחב האווירי של מדינת ישראל גם עכשיו סגור, אנחנו נכנסים בחלונות. לפני שעה עם ארבעת המטחים, כל התוכנית משתנה. זו תוכנית מתגלגלת, תוכנית שמשתנה. גם אתמול היו ארבעה חמישה מטוסים בדרך שנאלצנו לעצור אותם, הדברים האלה נלקחו בחשבון.

כמו שאתם רואים הייתה הכנה והיה תכנון צעדים מידיים וניהול התכנון. עיגנו את זה בהחלטת ממשלה כשאני עומד בראש הפרויקט. לטובת הפרויקט, בהחלטת הממשלה הכפיפו את מפקדת אלון, חטיבה של פיקוד העורף, באמצעות מפקדת אלון פתחנו מוקד שאפשר להגיע אליו בכוכבית וגם במספר ישיר מחו"ל. יש 50 מוקדנים, 24 שעות.

אז למה לא עונים?

אין דבר כזה שלא עונים. 50 המוקדנים האלה עונים 24 שעות במפקדת אלון. יש מוקד מידע, יש תיאום ותכלול, יש גם מענה טכנולוגי לכל הבקשות. עכשיו נעשה סדר, איך מפעילים את כל המהלך. מבחינת הנוסעים הנכנסים, כפי ששרון קדמי אמר, יש לנו חלון צר של שתי טיסות בשעה. גם החלון הזה נתון להרבה שיקולים בטיחותיים וביטחוניים. מטוס שמגיע צריך לעוף מהקרקע תוך 12 דקות. לכן זה אפשרי למספר מאוד מצומצם. ארבעת החברות הישראליות אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, עובדות סביב השעון, עם הרבה אילוצים.

גם בשבת?

לא אכנס לדברים האלה, לא אכנס למלכודת הזו, עבדו גם בשבת.

זו לא מלכודת, זו שאלה רלוונטית.

עבדו גם בשבת ולא ניכנס לזה. לגבי הנכנסים, חברות התעופה מכרו כרטיסים, מחזירות נוסעים ואני רוצה לשבח את חברות התעופה, בלי התערבות שלנו בשלב הראשון, ברגע שנפתחו השמיים לחלונות האלה, תחת אותם מגבלות בטיחותיות ביטחוניות, החברות טפלו במקרים הומניטאריים, טפלו במקרים מאוד קשים, גם רפואיים. החברות גם בשגרה עושות את זה.

יש הרבה מקרים הומניטאריים שלא מטופלים.

לפי החלטת הממשלה נכנסה גם ועדת החריגים. ועדת החריגים בראשותה של מנכ"לית משרד ראש הממשלה, שעושה עבודה מצוינת, עבודה שקופה.

למה זה תחת מנכ"ל משרד ראש הממשלה?

זה מה שנקבע. יש ועדת חריגים בראשותה של מנכ"לית משרד ראש הממשלה, עד עכשיו, תראו כמה הגיעו לוועדת החריגים, להראות לכם שמאז יום חמישי סך כל הכניסות עד אתמול, לא כולל את היום, כשהיום אנחנו מגיעים ל-82,000 ובסוף היום נגיע לכמעט 100,000 איש שנכנסו למדינת ישראל. המספרים מדברים בעד עצמם, המבצע מצליח בצורה בלתי רגילה תחת המגבלות הביטחוניות והבטיחותיות, אם מחר בבוקר אנחנו מתקרבים ל-100,000 איש שהכנסנו, זה אומר שבתוך שבוע אנחנו מסיימים את המבצע הזה, מכל המעברים היבשתיים והימיים.

יש עוד הרבה מקרים הומניטאריים.

כמה מתוכם נחתו בישראל?

זו שאלה נכונה, מה שתעופה אזרחית מנחה.

זה מה ששאלתי, אחר כך קוראים לי רמטכ"ל, אז לא ידעתי אם זו שאלה ביטחונית או לא.

מה שכתוב תעופה אזרחית זה נחת בנתב"ג ובחיפה, איפה שכתוב גבול יבשתי זה נחת בטאבה ועקבה.

מה לגבי המקרים ההומניטאריים?

וגם לגבי ועדת חריגים ליוצאים.

אין ועדת חריגים ליוצאים. נהרוג את האגדות האלה.

אז איך אנשים יוצאים?

נסיים קודם עם הנכנסים, לחברות התעופה יש את היכולות ואת המקצועיות, הרבה מקרים הומניטאריים כבר נכנסו, ביניהם משפחות חטופים, נכי צה"ל ועוד. מה שלא מצליחים דרך חברות התעופה מופעלת ועדת חריגים. ממשלת ישראל עובדת באירוע הזה בתיאום מלא, יש ועדת חריגים בראשותה של מנכ"לית משרד ראש הממשלה, 80,000 איש נכנסו לאתרי המידע, 13,000 פניות הגיעו לוועדת החריגים 5,000 איש, מתוכם אושרו 600. היום אנחנו יושבים בערב על עוד מקרים רפואיים הומניטאריים שלא קבלו מענה על ידי חברות התעופה ועד מחר ניתן מענה למקרים רפואיים דחופים, הריון משבוע 34 ומעלה, קטינים שנשארו ללא הוריהם ולהרבה מקרים נוספים.

הקריטריונים מפורסמים באתרים שלנו. יש טופס ממוחשב ש-5,000 איש נכנסו ומילאו. מי שלא מצליח למלא יש אנשים שיושבים במוקד וממלאים את הטופס עבורם. בטופס עצמו אפשר לראות את הקריטריונים, הכול שקוף, הכול מתועד. מי שמוגדר כחריג מועבר לחברות התעופה והן משלבות אותו לטיסות.

יש טענות שהמוקדנים לא תמיד עונים.

יש את הנוסעים שהיו אמורים לחזור מלכתחילה עם החברות הישראליות ויש את אלה שהיו צריכים לחזור עם חברות אחרות. מה מעמדם? האם נבחנת קודם כל ההומניטאריות או שקודם נותנים קדימות לאלה שבאו דרך החברות הישראליות. שאלה נוספת שאני רוצה לשאול, הבנתי שכל מי שרוצה לחזור לארץ צריך למלא טופס בקשה לוועדת חריגים.

רק מי שחריג. לגבי חברות התעופה, חברות התעופה עושות את זה גם בשוטף, אני רואה על פי מקרים פרטניים ועל פי ניטור שאנחנו עושים כל שעתיים ובמפקדת אלון, שחברות התעופה העניקו מענה בראש ובראשונה למקרים הומניטאריים דחופים.

רק שיש עוד הרבה כאלה, אנחנו מקבלים המון פניות.

גם "המון" וגם "הרבה" צריך לקחת בחשבון. בימים האחרונים הענקנו מענה, ברגע שפתחנו ממטוס אחד בשעה לשני מטוסים בשעה אפשר לראות את הנתונים. כמו שאני יודע אל מול חברות התעופה ואנחנו מנטרים את הנתונים, מקרים הומניטאריים ודחופים מקבלים מענה. מי שלא קבלו מענה בחברות התעופה קבלו מענה באמצעות ועדת החריגים וחברות התעופה מקבלות את ההמלצה של ועדת החריגים ומשבצות אותם בטיסות.

כל כמה זמן מתכנסת ועדת חריגים.

היא מתכנסת כל יום.

אם נסעתי עם אייר פרנס ואני רוצה לחזור, אייר פראנס לא רלוונטיים כרגע, למי אני מתקשרת? לאל על? לישראייר? לארקיע?

בהתאם לפרטים שפרסמנו את מתקשרת לאחת מארבעת חברות התעופה הישראליות ואמורה לקבל מענה באמצעות החברה.

אנחנו לא במאבק אתך, אנחנו רוצים לעזור לאנשים ולקבל מענה לגבי הסוגיה ההומניטארית. אני לא רוצה לשמוע סיסמות, מה עושים? יש אדם בן 80 שצריך טיפול רפואי בחו"ל, אין קול ואין עונה. כל המשפחה שלו על הרגלים. אני לא צריכה לשמוע סיסמאות, מה אנחנו עושים?

אלה לא סיסמאות, אלה נתונים מבוססים, שחברות התעופה העניקו מענה הומניטארי בכל הטיסות שהם העלו ארצה מהרגע שפתחנו. מה שלא ניתן לו מענה, ועדת החריגים העניקה מענה.

מה לגבי המוקדנים?

יש 50 מוקדנים בכל משמרת. לא שמעתי על בעיה להגיע למוקדן.

ראיתם בשקף שזה אחוז קטן מכל הפונים.

זה לא אחוז קטן כי אם אנחנו מגיעים ל-100,000 מחר בבוקר אז למעשה כבר העברנו יותר מחצי ואפילו שני שליש של ישראלים.

בקשות שאושרו זה 621.

אלה הבקשות החריגות.

על זה אנחנו מדברים. אז למה אתה אומר שזה 100,000?

אמרתי 100,000 נכנסים לישראל.

אנחנו מדברים על מי שאושר. אנחנו רוצים לתת מענה להם.

מי שאושר בוועדת חריגים זה 621 מתוך 5,000.

על זה אני מדברת. למה להתווכח אתי סתם.

רק אציין שמרבית מה-5,000 כבר קבלו מענה מחברות התעופה.

אני חוזרת לדוגמה שנתתי, אני מתקשרת לאל על והם אומרים לי שאין מקום, אני מתקשרת לכל השאר ואומרים לי שכולם מלאים. מה עושים? תן לי את הפתרון. זה לא יעיל להגיד לאזרח ללכת לחפש כי הוא יכול לעשות דבל בוקינג על שלושת החברות. מה המענה היעיל?

המענה היעיל הוא לפנות לחברות התעופה, בראש ובראשונה ניתן מענה הומניטארי.

גם לחריגים שלא רשומים לחברות הישראליות?

כן בהחלט, יש הרבה דוגמאות כאלה. יש גם כאלה שמקבלים תאריך ל-1 ליולי.

פרסמת שהחלטות ועדת החריגים זה על בסיס וולונטארי, החברה לא חייבת לעשות את זה.

מה שאנחנו מעבירים מוועדת החריגים לחברות התעופה, מקבל מענה. הם מקבלים מאתנו ואוצ'ר - - -

מה זה מענה? אושר?

אושר והם עולים על טיסה.

אתם מודיעים לחריגים? הרבה פניות שחריגים הגישו טענו שאף אחד לא חזר אליהם.

זו שאלה נכונה, אתמול נבדקו 1,200 טפסים של בדיקות רפואיות על ידי רופאים של הביטוח לאומי שביקשנו לקבל מהם חוות דעת. היום תהיה ועדת חריגים על אותם מקרים רפואיים דחופים שטרם קבלו מענה מחברות התעופה וכמו שאמרתי, אנחנו מתחייבים לסיים בראש ובראשונה את המקרים הרפואיים.

העליתם את זה מ-15%? יותר מ-15% בכל טיסה?

חברות התעופה הם אלה שמשבצות אותם, אנחנו לא מחליטים כמה. אני לא רוצה להיכנס למספר 15%, הם משבצים ככל האפשר. אלה חברות פרטיות, מסחריות.

למה זה סודי?

כי אין אחוזים.

זה עולה לוועדה הומניטארית שאני מבין שזה בראשות מנכ"לית משרד רוה"מ, לפי איזה קריטריונים ואיך ניתן לעקוב אחרי הבקשות, מי כן מתקבל ומי לא? העברתי הרבה פניות ואני לא יודע איך לעקוב אחריהם.

יש קריטריונים, חילקנו את הנוסח.

אני שואל איך עוקבים אחרי זה?

מה עושים אם חברת התעופה לא נתנה מענה וגם לא חברת הביטוח לפניה הומניטארית?

מכיוון שהחלטות הוועדה הן וולונטאריות, אני רוצה לדעת כמה החלטות שלכם יושמו ובאיזו מהירות. תן תשובה לוועדה, כי אם מחליטים ולא מקיימים את מה זה שווה?

אני מתעסק בכל העולם הזה, הקמנו חמ"ל כדי לדעת את הנתונים. מיום פקודת המלחמה היו מעל 400 ספורטאים, בעיקר קטינים בחו"ל, ב-15 מדינות שונות שהגענו לכולם ודיברנו עם כולם. עבדתי מול ספיר, אבל אני מרגיש שזה טלפון שבור ושום דבר לא קורה. מיום פקודת המלחמה ועד היום 25% חזרו לארץ, כולם בדרך עצמאית, קשרים, כספים, 75% עדיין תקועים בחו"ל, ביניהם ילדים קטנים בני 10-8 בלי ההורים, אני אומר לך שאין עם מי לדבר.

זה פשוט לא נכון, יש פגישה יומית של מנכ"ל משרד הספורט, אפשר להעלות אותו ושהוא יעיד, עם כל הגורמים המקצועיים. אתמול למשל הייתה פגישה עם הוועד האולימפי שיש כמה נבחרות של צעירים שנמצאים בחו"ל ואנחנו פועלים להעניק מענה לכל אחד וכל אחת מהמשלחות שנמצאות. גם מגיאורגיה יצא מטוס מיוחד לחלץ את אותן משלחות שבחלקן גם קטינים. יש טיפול של משרד הספורט מולנו, אל מול הנבחרות ואל מול כולם. יש משלחות של ספורט לא לאומיות שאנחנו נמצאים אתם בקשר ונעניק את המענה בימים הקרובים בצורה מאוד מסודרת.

למי שצופה בנו עכשיו, אתה יכול לתת מספר טלפון? אדם? משהו שאנשים יוכלו להתקשר עכשיו ולדעת מה קורה?

עוד דבר, בן אדם שלא ענו לו לא מחברת התעופה ולא מחברת הביטוח ויש לו מקרה הומניטארי או רפואי, מה עושים?

שאלה שהעליתי קודם, יש קבוצה של ילדים עם מחלת עור שצריכים לצאת למחנה בריאות והטיסה הייתה אמורה לצאת ביום ראשון, השאלה אם יש מענה כי זה ממש בוער.

כדי לישר קו לגבי ספיר, היא מנסה ומשתדלת 24/7, אבל אין הקצאות.

אולי תנצל את הבמה שיש לך עכשיו כדי לתת אינפורמציה ולעשות סדר.

לא מאפשרים לי. הדברים ברורים לגבי הנכנסות?

לא ברורים.

היית מנכ"ל משרד החוץ, אתה רגיל לזה, לא?

אף פעם לא ראיתי כזו ערנות והרכב מוכשר כזה של חברי כנסת.

אכפת לנו מאוד, זו הסיבה.

אני מבין את זה ואתם עושים עבודה מצוינת. לגבי הטיסות הנכנסות, חברות התעופה מעניקות מענה. כפי שאמרתי, יש אנשים שנמצאים בעדיפות נמוכה יותר.

מה לגבי מי שאין לו מענה?

מי שלא מגיע למענה, *4515 מפקדת אלון, יצאנו גם בקמפיין מסודר ביומיים האחרונים של חזרה בטוחה - - -

למי אני פונה כדי לברר?

אחרי הישיבה נשב שנינו ונכנס פרטני לדבר הזה, נראה בדיוק איפה זה עומד.

תודה.

אנחנו עומדים לרשות כל חברי הכנסת.

להעביר לך את כל הפניות?

אני בטוח ש-80% ממה שתעבירו לי אני אגיד לכם שזה כבר טופל.

או שלא חזרו אליו עם תשובה, אז הוא לא יודע שהוא טופל. אף אחד לא אמר לו.

מישהי כותבת לי, אני במצוקה עמוקה - - -

גם אתך נשב אחרי הישיבה ונבדוק בדיוק איפה זה עומד.

יש אנשים שנסעו לא דרך אל על, לא ארקיע ולא ישראייר, הם אחרונים בתור, הם גם בחו"ל ורוצים לחזור.

אז נכנסים השיקולים ההומניטאריים, העניין הרפואי.

למה רק הומניטארי, הם צריכים גם לקבל מענה.

אנחנו עם היצע מאוד נמוך. יש באוויר שתי טיסות בשעה. בדרך הספנות אנחנו בקושי מצליחים לגרד. כל האגדות על נחתות ועל חיל הים לא היה ולא יהיה, אלה סתם סיפורים ולכן מה שיש לנו זה מה שקיים עכשיו.

אתם יודעים להגיד כמה ישראלים עוד מחכים לשוב ארצה?

יש לנו הערכה, אם העברנו כ-90,000 איש, מניחים שיש עוד כ-60,000, בודקים את זה יחד עם משרד החוץ. 74,000 זה נכון לאתמול, עם הנתונים של היום אנחנו חוצים את ה-90,000.

לפי הקצב הזה צפי של שבוע כולם בבית.

אם לא יהיו תקלות. למשל לפני שהגענו לוועדה, שלושה מטוסים שהיו בדרך והיו צריכים לנחות, התעכבו ואונייה של מנו שהייתה צריכה להיכנס בבוקר, חזרה ללרנקה.

צריך לומר שהרוב הגדול אלה אזרחים שהגיעו בכוחות עצמם ולא בטיסות החילוץ.

לא משנה איך הם מגיעים, העיקר שמגיעים.

אבל אלה אזרחים שדואגים לעצמם, אי אפשר לקחת קרדיט ולהגיד שדאגנו להם. שילמתי עכשיו 10,000 שקל כדי לעשות מסע סובב עולם ולהגיע דרך עקבה, בוא נעשה סדר ולא נתהדר בנוצות שהן לא שלנו.

לאלה שלא נסעו דרך אל על אין פתרון?

לא אמרתי שאין פתרון, אמרתי שאנחנו מוגבלים במשאבים ואם הם לא עם עניין הומניטארי, הם יקבלו מענה, אבל זה אירוע מתגלגל ובעוד כמה ימים הם יגיעו. ועדת החריגים זה רק הומניטארי, רפואי, הריונות, נכי צה"ל, קטינים ועוד.

אתם צריכים לפתור בעיות במקומות שאין טיסות לא לעקבה ולא ללרנקה. צריכים לעשות שם טיסות ישירות, זה לא הרבה מקומות.

מטוס זה לא אוטובוס או מונית ואלה לא ממש טיסות ישירות. אבל אנחנו פועלים. לגבי היוצאות. אף אחד לא אסר, ברגע שביום שישי בצוהריים קבלנו אור ירוק ביטחוני, תעופתי ובטיחותי, פתחנו היום בבוקר את האפשרות לטיסות יוצאות.

אין חריגים? יש מקרים דחופים ליוצאים?

היו ימים שהיו טיסות נכנסות ולא יוצאות?

כן.

למה?

שרון ניסה להסביר ולא נתתם לו, החלון של שתי טיסות נכנסות ועוד אחת יוצאת, זה חלון מורכב בגלל הימצאות המטוס על הקרקע. מטוס שנכנס אפשר תוך 12 דקות לפזר את האנשים ולהעיף אותו מהמסלול. מטוס יוצא כולל בידוק, כרטוס, כבודה, צריך לשלב בין הדברים.

חשוב שתדע שזה סותר את המכתב שכתב לנו שמואל זכאי.

לגבי טיסות יוצאות, 50 אנשים בכל טיסה יוצאת, אין הגבלה, אין ועדת חריגים, אני לא יכול לקבוע חריג למי שיוצא, מדובר על חופש תנועה.

אז איפה טעיתי ואיפה הייתה הדיסאינפורמציה שהאשמת אותי בה? איפה היא הייתה? האשמת האשמות קשות בתור פרויקטור.

התנצלתי כי זה היה יותר מכוון לאחרים שמוציאים בתקשורת מידע לא נכון.

עם כל הכבוד לאפרת, אני מבקש להעלות את אל על בזום.

רק לגבי החריגים, אתמול פנו אלי לעניין קהילת הלהט"בים והפונדקאות, אנחנו מטפלים בזה, אם הם לא מקבלים מענה מחברת התעופה מסיבה כזו או אחרת, מה שלא קרה כי אם מישהו אומר לחברת התעופה שיש לו תינוק בפונדקאות שמחכה, אין דבר כזה שלא יעלו אותו, תשמעו את אל על ואנחנו נעניק מענה.

יש לי שלושה מקרים דחופים, לא פונדקאות ואין לי למי לפנות.

לאל על. הכול מתועד ושקוף שחס וחלילה לא יגידו שהכנסנו חבר כזה או אחר.

אז מי שנרשם קודם זוכה?

ביוצאות, כן. פתחו במוצאי שבת ושלושת החברות מילאו את הכול.

ומאיפה באה ההסמכה של 30 ימים שאתה לא יכול לחזור?

הגענו בהבנות בתוך הממשלה ועם חברות התעופה, שאנחנו לא רוצים לייצר דלת מסתובבת ואני לא רוצה להישאר פרויקטור השבה לארץ לעד. לכן מי שיוצא עכשיו עושה את השיקולים שלו, עושה את הבדיקה שלו ויודע שבטווח של שלושה שבועות הוא יהיה מוגבל בלשוב ארצה. קודם כל אנחנו צריכים להחזיר את אותם אנשים שנתקעו בחו"ל, שיצאו עם חברות תעופה זרות. לכן אנשים שיוצאים חותמים בדלפק הכרטוס שהם מודעים לזה.

לפני שנשמע אל על נשמע את נציג האוצר. האם אתם מתכוונים לעשות מתווה לעזור לאנשים שהיו תקועים בחו"ל בלית ברירה, עם כל ההוצאות שלהם?

משרד התחבורה פתח אופציה וכבר חזרו עשרות אלפי ישראלים, אנחנו מצפים שתוך שבוע כולם יחזרו. לגבי המשך המתווה, כרגע אנחנו בודקים את הדברים נעשה כשתהיה יותר ודאות לגבי המשך המבצע.

אתם מתכוונים לעשות מתווה או לא? למשל צעירים שנסעו ליומיים שלושה?

או אנשים שנסעו בגלל בעיות בריאות לחו"ל ועכשיו נתקעו שם, הם צריכים לשלם הכול בגלל שהשמיים נסגרו?

אתם מתכוונים לעשות מתווה או מתכוונים להפיל על האזרחים שנתקעו את כל ההוצאות?

חוק שירותי תעופה שתיקנו אותו ממש לאחרונה נותן מענה גם למצב מיוחד. במסגרת האפשרויות שהחוק מאפשר לנו אנחנו נפעל.

זה לא נכון, זה לא נותן שום מענה. זה נותן מענה לאוצר, שזה או על האזרח או על החברה. אני שואל האם יש לכם כוונה לחשוב על מתווה בעניין הזה, אל תפיל אותי לחוק ההוא כי הוא לא נותן מענה.

אנחנו מנסים למצוא פתרונות. להביא כמה שיותר אנשים וכמה שיותר מהר, גם דרך הים, זה הכיוון.

כל אחד והעבודה שלו. הם צריכים להביא את האנשים, אתם צריכים לחשוב על הדברים האחרים. אתם מתכוונים לחשוב על זה או לא?

יוצרים פתרונות תקציביים לחוזרים דרך הים, כולל תמיכה במפקדת אלון, זה כרגע הכיוון שלנו.

אני מבקש ישיבת המשך בעוד שבועיים כדי לדעת מה אתם מתכוונים לעשות לגבי ההוצאות של האנשים.

אני מציע שלישיבה תזמן גם את השרים אחרת זה יראה עוד פעם ככה.

תודה. נעבור לאל על.

שמי נדב חנין, סמנכ"ל השיווק האל על. משישי שעבר אנחנו נמצאים בבונקר שדרכו אנחנו מנהלים את כל עולם התעופה. הדבר הראשון שעשינו היה להוציא את המטוסים החוצה ולמצוא להם מקום בעולם. מעבר לזה היו טיסות באוויר בדרך לנחיתה בישראל והיינו צריכים למצוא להם מקומות להנחית אותם ברחבי אירופה. יש הרבה דברים שקשורים לביטחון ובטיחות וזה דבר שהוא נר לרגלינו ומן הסתם נר לרגלי המדינה.

ברגע שהתחיל המתווה של חזרה של טיסות זה קרה ביום ראשון שאמרו לנו שביום רביעי יחלו הטיסות, שלחנו לכל הלקוחות שלנו ברחבי העולם לינק למלא את הפרטים ולדעת איפה הם נמצאים. היה חשוב לנו להבין איפה כל בן אדם נמצא כי הרבה אנשים זזו מהמקום בו הם היו אמורים להיות, לפי זה בנינו את לוח הטיסות במעט טיסות שניתנו לנו. איפה שראינו שיש מקבץ יותר גדול לשם הוצאנו טיסות.

בנוסף לזה הקמנו ועדה הומניטארית בראשות פרופ' שאריס, מנכ"ל שיבא לשעבר ואסותא, שכל מקרה הומניטארי של לקוחות שלנו וגם לא של לקוחות שלנו, מגיעים אליו והוא מאשר מקרים רפואיים דחופים ואנחנו מקדימים אותם לראש הרשימה. זה יכול להיות גם יותר מ-15% בכל טיסה. כל מקרה שאושר עלה למטוס. גם אם היו 50% על הטיסה מקרים הומניטאריים רפואיים.

כלומר אין תקרה לגבי המקרים ההומניטאריים?

כל מקרה שהוועדה החיצונית תאשר עולה ישירות על המטוס, המטוס הראשון שיוצא לארץ מהמדינה שהוא נמצא בה. מעבר לזה הקמנו ועדת חריגים פנימית אצלנו על מקרים שהיו לצערי של חיילים שנהרגו והמשפחות צריכות לחזור, משפחות חטופים. מקרים שדאגנו להם באופן אישי ודאגנו לתת להם פתרון בטיסות.

היה דיון לגבי המחירים, אני רוצה להציג איך אל על פועלת. לקוח אל על שהיה לו כרטיס טיסה מכל מקום בעולם יכול היה לעלות לכל טיסה, הוא לא שילם כלום. ישר שובץ לטיסה ולא גבינו ממנו כסף.

נניח הוא היה ברומא, נסע ללרנקה ומשם עלה לארץ. מה גבית ממנו?

הוא עלה על הטיסה, לא גבינו ממנו לטיסה לארץ.

אבל מרומא ללרנקה הוא כן שילם?

ישראייר גבו תשלום נוסף למרות שהלקוח שילם הלוך חזור, זו החוצפה.

אם לאנשים הייתה טיסה שלנו והם ביטלו אותה מסיבה כלשהי ורצו זיכוי, נתנו להם עדיין לעלות על הטיסות והמחירים שגבינו היו מינימום: 99 מלרנקה, 149 דולר מאתונה ומשאר היעדים באירופה עד 300 דולר, אלה המחירים שגבינו ללקוחות שאין להם כרטיס טיסה של אל על, או שביטלו את שלהם, או כי הם לקוחות של חברה אחרת והעלו אותם לטיסה כי הם חריגים או הומניטאריים. אין לנו מחירים של 600 דולר או 700 דולר בשום יעד.

חשוב להבין, את התהליך אנחנו עושים בשיטת ה-FIFO מי שנתקע ראשון יוצא ראשון. יש אקסל של כל הלקוחות שלנו, איפה הם נמצאים בעולם ומתי הטיסה שלהם בוטלה ולפי זה אנחנו עושים את השיבוצים של הטיסות קדימה. אנחנו מנסים להיות בקשר עם הלקוחות ברמה היומית, אני יודע שיש הרבה אי ודאות של אנשים שלא יודעים מתי הם יעלו, שזה הדבר הכי גדול, היום בערב נפרסם לינק שבן אדם יוכל להכניס את מספר ההזמנה שלו ואנחנו ניתן לו הערכה מתי טיסת החילוץ שלו תהיה, שתהיה קצת יותר ודאות.

בסוף, אל על, שמן הסתם אנחנו 60% ממה שטס כרגע בנתב"ג, מפעילים 14 טיסות ביום. החברה ביום רגיל מפעילה 75 טיסות לכיוון, הרבה מזה מטוסים רחבי גוף לכל מיני מקמות בעולם. זה יוצר פקק גדול שנוצר וייקח זמן עד שאנשים יחזרו.

זה בגלל שמשרד התחבורה מקצה לכם מספר טיסות?

כן.

זה רשות שדות התעופה. לא משרד התחבורה.

מי נותן את הקצאות התעופה?

רשות שדות התעופה ורשות התעופה האזרחית, בהנחיות ביטחוניות.

ככל שיהיו יותר חלונות ביטחוניות תפעילו יותר מטוסים?

ברגע שיתנו לנו קריאה אנחנו נוציא יותר מטוסים.

אתם משתמשים גם במטוסים הגדולים?

איפה שאפשר. איפה שנותנים לנו להפעיל אנחנו מפעילים. ככל שיתנו לנו יותר מטוסים להפעיל אנחנו נפעיל אותם. זו המטרה. משהו חשוב נוסף, בגלל שיש את צוואר הבקבוק, שכרנו אונייה של מנו ספנות שעלתה לנו המון כסף, גם כאן, היא תצא מלרנקה ביום חמישי בבוקר, כל לקוח שלנו שנרשם עליה לא ישלם עליה. הוא יעלה על הספינה ויגיע לארץ.

מה לגבי היוצאים?

לגבי היוצאים זה תהליך שהתחיל היום, מהיום מאפשרים להוציא בכל טיסה עד 50 איש.

יש חריגים?

יש את אותו תהליך.

יש הומניטארי שהם קובעים.

איך אתה קובע איזה 50 יוצאים בכל טיסה?

הומניטארי מקבל קדימות.

כמה מתוך ה-50 הם הומניטאריים?

בתקופה הזאת הרוב הם הומניטאריים כי אלה הטיסות הראשונות.

לפי איזה קריטריונים אתם קובעים מי יוצא קודם?

לגבי ההומניטארי זה כמו בנכנס.

איך הלקוח שרוצה לצאת והוא הומניטארי מדבר אתכם?

עוד לפני זה, איך קבעתם שזה דווקא 50 ולא 60?

זו החלטה תעופתית ביטחונית.

למה זה לא 60? מי הגורם שקבע את זה?

הגורמים הביטחוניים והתעופתיים.

ומי קובע מה זה הומניטארי?

חברת התעופה עושה את זה גם ביום יום, לא רק במלחמה.

יש לנו ועדה בראשות פרופסור שאריס שהיה מנכ"ל שיבא ואסותא, יש אתו עוד רופאים, שמקבלים את הטפסים ואומרים לגביו אם זה מקרה שחייב עכשיו לעלות על טיסה לארץ או לחו"ל, במידה והם אומרים שחייב, הבן אדם ומי שאתו עולים על הטיסה הראשונה.

כשמתקשר אליכם לקוח ורוצה לצאת הוא אומר שהוא מקרה הומניטארי ואתם מנחים אותו מה לעשות?

אנחנו שולחים אותו לאתר למלא את הטופס, הוועדה בודקת את זה וחוזרים אליו.

אתמול נאמר לנו שאין טופס ואין שום דבר כזה.

זה של החברה, לא הממשלה, אתם עושים סלט עם החברה.

לא אנחנו עושים את הסלט, המדינה עושה את הסלט. האזרחים לא יודעים להבדיל בינך לבין החברה.

אפשר לעשות סדר? תראה איזה בלגן בדיון. אל על לא קשורים לפרשה, עושים עבודה טובה, נגיד להם תודה רבה, נשחרר אותם. בוא נבין מה המדינה עושה?

לא היית פה כשהסברתי, הטיסות היוצאות הן ללא הגבלה, אני לא עושה עדיפות. נרשמים לחברות התעופה - - -

אני לא מדבר על עדיפות, טכנית, עכשיו יש טיסות בכלל כדי לצאת מפה?

יש טיסות מוגבלות ל-50 איש בכל טיסה.

בוא נפתור את זה להבא, כדי שנצא עם נקודות אמיתיות מה עושים. טלפון אחד למי מתקשרים? לינק אחד שכל אחד ידע איפה הוא נמצא? של הטיסות החוזרות לישראל.

כוכבית 4515 ויש גם טלפון מחו"ל.

תוך כדי שאני מדבר אתך אני מקבל פניה מגברת שהייתה תקועה בפאריז ואמרו לה לעבור לקפריסין. הבן שלה בארץ עם צרכים מיוחדים - - -

כל אחד מקבל הודעה ורוצה תשובה ספציפית, ככה אתם רוצים לתפקד?

אני נותן דוגמה כללית. לא היא ולא אני יודעים איפה היא תקועה בוועדת חריגים ומתי היא תקבל תשובה מתי לחזור לארץ. אני לא מדבר עליה ספציפית, אני מדבר על כל פניה. היא פנתה אלי ואני רוצה לדעת מה זמן התגובה.

אבל אתם שואלים על זה ועל זה ולכל אחד יש תשובה אחרת. אם אשב אתך ונתקשר אליה נדע באיזו חברת תעופה היא? אם היא בכלל פנתה לוועדת חריגים?

היא פנתה. זה אחרי שהיא פנתה. אני רוצה לדעת מה זמן התגובה. שהוועדה תגיד לה שתוכל לחזור תוך 72 שעות.

זמן התגובה לוועדה, אם זה לא מקרה הומניטארי זה 24 שעות.

מה זה מקרה הומניטארי?

מקרה רפואי דחוף שצריך לעבור עליו רופא. היום, כמו שאמרתי, כל 1,200 המקרים הרפואיים יקבלו מענה.

גם ליוצאים, אני מתחננת, תנגישו את המידע לציבור כי הם לא יודעים את זה.

אני מקבל את ההערה, אנחנו נגביר את הקמפיין. הציבור יודע טוב מאד - - -

שהוא צריך לקנות כרטיס לחודש?

ברגע שבמוצאי שבת פתחו את הטיסות היוצאות, נרשמו כולם, ידעו את המגבלה וזה בסדר.

לא ידעו שיש את החריגים. אני מנגישה לך מה הציבור אומר.

ברגע שהוא התקשר לחברת התעופה ואמר שהוא מקרה הומניטארי, שיש לו בעיה רפואית, שהוא יוצא לניתוח בחו"ל, העלו אותו לטיסה.

אני מסכימה עם מה שאתה אומר, הפער הוא שאנשים שיוצאים לא ידעו שיש בכלל ועדת חריגים במסגרת החברה.

בטלפון לחברה אומרים להם את זה, מסבירים את זה. כל החברות עושות את זה ועושות את זה טוב.

שאלה לאל על, מקרה לא הומניטארי, 248 ספורטאים שצריכים לצאת לתחרויות בין לאומיות שמייצגים את מדינת ישראל. איך אני עוזר לאותם ספורטאים שצריכים לצאת ולייצג את המדינה.

במקרים חריגים של משרד התרבות והספורט אנחנו מפנים אותם למשרד התחבורה וברגע שיש אישור - - -

זה תפקיד של משרד הספורט.

אני כבר יכול לעדכן שנבחרת ישראל לנוער בכדורסל יצאו ונקווה שינצחו במשחק שיש להם היום. יצאו עוד משלחות שקשורות לוועד האולימפי, הדברים מטופלים ברמה הממשלתית.

יש עוד קבוצות גדולות של לוחמים שסיימו שירות מילואים ויוצאים לנסיעות עיבוד בחו"ל. הרי הם לא ייכנסו לקטגוריה של הומניטארי ולא לספורטאים שמייצגים את מדינת ישראל ובכל אופן אלה הבנים שלנו, הלוחמים שלנו, שצריכים לצאת עכשיו לעיבוד. איזו תשובה יש לכם?

התשובה ברורה, היציאות מאוד מוגבלות, 50 למטוס, עם הגבלות שמתגלגלות תוך כדי. יש מקרים שיהיו בסדר עדיפות נמוך יותר. נהיה אמיתיים. אני לא יכול לספר סיפורים שכל מי שרוצה קזינו, תאילנד וכדורגל יועל לצאת.

שמת לב שלא דברתי על קזינו ולא על דבר דומה, דיברתי על לוחמים. אני לא יודעת למה הגבת על קזינו.

זה עדיין זה סדר עדיפויות.

עיבוד רגשי אחרי 20 חודשים של לחימה.

את מעלה עניין רפואי הומניטארי, זה יקבל מענה.

אם זה הומניטארי, צריך להגיד להם.

חשבתי שאת מתכוונת לנוסעים להודו.

אני רוצה לשאול בבקשה גם על התעשייה, שזה לא פחות חשוב, יושבים וצופים בנו מנכ"לים של חברות רבות. צריכים לדבר גם על היצוא והיבוא.

בוועדת חריגים נמצא נציג רח"ל שמרכז מערכות ותעשיות חשובות, כולל תעשיות אזרחיות והם מקבלים מענה בוועדת חריגים. כ-200 כאלה כבר קבלו אישור של ועדת חריגים.

נמצא שם נציג של משרד הכלכלה?

לא, רח"ל מייצגת את כל הגורמים הללו.

למה צריך נציג של משרד הכלכלה?

כי זה נושא כלכלי.

בחור בשם קובי מרכז את הכול, עושה עבודה מצוינת.

איך פונים אליו?

דרך ועדת חריגים. גם דרך כוכבית 4515. באתר, בדיגיטל.

אל על מתפקדת יפה מאוד, אני חייב להגיד.

אגב, לא קל להגיד את זה, אל על לא עשו את התרגיל שעשו חברות אחרות, של ביטול הזמנה, קניית כרטיס ואז גביית רווח.

לא רק שלא עשו את התרגיל, הם אשכרה עמדו שם בשביל האנשים שקנו כרטיס בלי להרוויח כסף ופתחו חמ"ל לעזור לאנשים לחזור.

ראיתם את הדיבידנדים שלהם, עשו את הכסף.

מה זה משנה, זו חברה פרטית. צריך לפרגן למי שטוב במצב הזה. איפה היו כל האחרות?

הם בסדר גמור, צריך להגיד את זה. עו"ד שפרכר בבקשה.

שמי דוד שפרכר, אני בין היתר עורך דין של חברות תעופה זרות מובילות שטסות לישראל וסייעתי לחבר הכנסת טיבי בעבודה ובניסוח של החוק. רציתי לדבר על הנושא של הנוסעים היוצאים מישראל וגם הנושא של חברות תעופה זרות. קודם כל שאלה לפרויקטור, למה אתם לא עושים שימוש נרחב ביתר שדות התעופה שיש בישראל, בין היתר שדה התעופה של רמון כדי להגביר את הקיבולת והקצב של הטיסות הנכנסות, אפילו שדות תעופה אחרים למטוסים קטנים?

שאלה שניה, לגבי הנוסעים היוצאים לחו"ל, יש בעיה בהגבלה שהנוסעים האלה יצטרכו להישאר מחוץ לארץ תקופה ממושכת של עד 30 יום. לדעתי זו פגיעה ממשית בזכות חופש התנועה של הבן אדם, בין היתר זה פוגע באזרחים שצריכים לצאת מישראל עבור העבודה שלהם ולא יכולים להישאר.

דבר אחרון, אני מייצג חברות תעופה זרות שיהיו שמחות לחזור לישראל ולתרום למאמץ להביא ישראלים התקועים בחו"ל.

תודה דוד ותודה על העזרה שלך בהכנת החוק.

יש מישהו ממשרד הביטחון?

אני מבקש לומר משפט לפני כן, היה דיון חסוי בוועדת חוץ וביטחון שעסק בנושא של המשק. בלי לפרט, היו שם גם נציגים של משרד התחבורה. אני חלילה לא מזלזל בחבריי אבל יש חברי כנסת שלא היו חשופים למידע שהיה בדיון החסוי, גם בנושא של מקומות אחרים שלא מופעלים כרגע. לא תמיד אפשר לדבר על הכול בגלוי.

לכן ביקשתי את נציג משרד הביטחון. מה שלא ניתן לומר, לא אומרים.

יש אנשים ששואלים שאלות שכבר קיבלנו עליהם תשובות.

אבל הם לא יודעים, הם לא ישבו אתך בוועדה.

הם גם לא יודעים שזה חסוי. אני לא מבין מה אתה רוצה מהם. אני רוצה לומר לעוזי תודה על העבודה שאתה עושה, אני יודע שאתה גם לא חייב להיות פרויקטור כי אתה כבר לא עובד של משרד התחבורה וכל הכבוד על העבודה. אבל עדיין אתה מבין שיש המון בעיות פתוחות שלא באו על פתרונן ונרצה שתתייחס לשאלות ולבעיות שעלו בדיון. לדעתי בכל מקרה צריך להקים צוות, הרבה אנשים פונים לחברי כנסת, אין לזה יתרון שהם חברי כנסת, הם מקבלים המון פניות ציבור, צריך צוות קטן שייתן מענה לבעיות שמפנים לחברי הכנסת. אחרת לא נצא מהלופ הזה.

אחת מהצוות שלי שהשם שלה פה והיא עושה עבודה טובה. יש גם בצוות אנשי חוץ, דיפלומטים והם בהחלט עושים את זה.

משרד הביטחון לא בזום, אני רוצה להגיד לך שיש דברים שלא פתרת לנו אותם: הנושא של אלה שלא נסעו בהלוך עם חברות ישראליות, אין לגביהם מענה בכלל, הם בסוף התור.

אם הם לא מקרה הומניטארי.

צריך למות כדי לטוס?

ההיצע נמוך, צריך להבין את זה.

אבל צריך גם להתייחס אליהם.

מתייחסים כמה שאפשר.

הם גם אזרחי מדינת ישראל וצריך להתייחס אליהם. אי אפשר להשאיר אותם באוויר בגלל שהחברות הישראליות קודם כל, בצדק, דואגים קודם לנוסעים שלהם.

גם למקרים הרפואיים ההומניטאריים, אני רואה את הרשימות.

אבל לא כולם הומניטארית. דבר נוסף, הרבה חוזרים דרך עקבה, צריך לתת לזה מענה גם הסברתי.

קבלתי את ההערה, היא נכונה ונחדד את זה.

דבר שלישי, יש מקומות שאין מהן טיסות לא ללרנקה ולא למקומות אחרים, אתם צריכים לתת לזה מענה. כמו למשל טביליסי, יש טיסה אחת לשבוע ללרנקה, היא מתמלאת בדקה.

מגאורגיה יצאו שניים, אחד של ישראייר אחד של ארקיע ויהיו עוד. כל אחד חושב שמטוס זה מונית, אבל זה לא. יודעים על כל אחד ועובדים בשיתוף פעולה ומנסים לרכז מאמץ. גם איש משרד החוץ נמצא אצלי בחמ"ל ואתו אנשים ממשרד החוץ ומשתפים פעולה עם כולם.

אנחנו נעשה על זה דיון מעקב.

ואנשים שעדיין לא קבלו הודעה שבוטלה להם הטיסה? מי שצריך לצאת, איך הם אמורים להתייחס לזה?

אני ממליץ ליצור קשר עם חברות התעופה. אם באמת זה אפשרי, הם יצאו.

לגבי הדרך הימית לאלה שרכשו בחברות הזרות זה הכי טוב. 2,000 איש זה כמו עשרה מטוסים. לכן מי שרכש בחברה זרה יכול לחכות עוד חודש לחברות התעופה, אבל מי שקנה בדרך הימית מלרנקה, זו הדרך הכי טובה לעשות את זה. למדינה אין מניית זהב במנו ספנות ולעומת זאת את אל על אפשר להפעיל וזה מה שהמדינה צריכה לעשות. אז הדרך הימית היא דרך טובה להחזיר אנשים מלרנקה.

הדרך הימית היא בהחלט טובה. נכנסים 1,800 ויוצאים 1,800.

לגבי היציאה, מתי יגדילו את המס' של 50?

אני לא יודע. יכול להיות גם שאני אצא מפה ויגידו שאין גם את השתי טיסות בשעה.

אני מבקש שתודיע לוועדה איזה צוות אתה ממנה לפניות ציבור של חברי כנסת. אני רוצה צוות מיוחד רק לפניות של חברי כנסת. העוזרת של השרה לא מספיקה, מה גם שאין לה סמכות לשום דבר מעבר להעברת הפניה ממקום למקום. צריך מישהו עם אפשרות, שקשור למנכ"לית של משרד ראש הממשלה שיוכל לתת מענה נכון ומהיר.

תגיד לשרה שקבלתי קשה מאוד שארקיע וישראייר אפילו לא הגיעו לדיון, אפילו לא בזום. אנחנו לא יכולים לחייב חברות פרטיות להופיע בוועדה. יש לי ויכוח עם היועץ המשפטי אבל אני כבר אומר שאת הצו, שקשור לפטור לחברות בתקופה הזאת לפי חוק שירותי התעופה לא אאשר לחברות האלה שלא טרחו להגיע לדיון הזה. דבר שני, שהעלו מחירים והקפיצו את המחירים, זה דבר שלא אסכים לו. הם לא יקבלו הטבה מצד אחד ומצד שני הם עושקים את הציבור.

תקבל לזה תמיכה גם מהאופוזיציה.

הוא יכול לא לאשר, אז לא אעביר את הצו הזה ולא אאשר אותו והחברות יצטרכו לשלם. היחידה שהולכת לקראת הציבור זו אל על. לאתם צריכים לחשוב על מצב שהחברות לא יעשקו את הציבור. אני לא יכול לעשות את זה במסגרת החוק שאמרתי מכיוון שזה לוקח שבוע עד שזה מאושר ובינתיים כולם יהיו בארץ ואי אפשר לעשות את זה רטרואקטיבי. אבל יש גבול לכל דבר. אתם צריכים להיכנס לזה ואתה כפרויקטור תעביר את המסר הזה למי שצריך.

מצד שני האוצר לא יכול ליהנות מזה שאו האזרח משלם או החברה משלמת. אין הבדל בין אלה שנתקעו בחו"ל לבין חנות בישראל שמגיע לה פיצוי בעקבות המלחמה. לשניהם מגיע. גם על זה האוצר צריך לחשוב, אנחנו צריכים ישיבת מעקב.

למרות שהשרה אמרה להם אתם בחו"ל תיהנו ולחנות לא.

זה היה כל כך לא רציני, אני הייתי לידה במסיבת העיתונאים. זו הייתה נפילה, ברור לכולם שהיא לא התכוונה לזה. אין לי שום דבר מעבר למקצועי ואני אומר שהיה פרסום לא מוצדק ולא נכון. שרת התחבורה מהיום הראשון עושה ופועלת לטובת הגדלת הטיסות.

אתה לא צריך להגן עליה, היא רק בחרה מילים לא נכונות.

אנחנו מבקשים ישיבת מעקב עוד עשרה ימים.

זה הרבה זמן.

כי צריך לראות מי חזר ומי לא, עד אז יש פניה שלנו למשרד האוצר לקבל מתווה לפיצוי לאלה שחוזרים מחו"ל. עד אני מבקש לדעת מה קורה עם החברות הישראליות, איפה הן פוגעות בציבור במובן הזה, כי בלי זה אני לא אאשר את הצו.

וצריך לחשוב איך עוזרים למי שטוב.

החוק לא מאפשר, אי אפשר להפלות.

אז חוק אחר, נמצא פתרון, אין דבר כזה שמזלזלים בכנסת.

במצב שאנחנו מאשרים או לא מאשרים, אפשר לעשות שינויים כאלה ואחרים.

שינויים אפשר, אבל אי אפשר להפלות.

אני רוצה לומר שהדיון היה חשוב כי היו הרבה ליקויים, למרות שכמו שאומר עוזי הכוונות טובות ויש אנשי מקצוע ואף אחד לא בא לזלזל. אבל ברור שכמות אי הוודאות וההחלטות ושינויים בהחלטות - - -

זה מצב שמדינת ישראל לא הייתה בו מעולם.

שוב אתה קופץ לי לדברים, תודה על הדברים.

ותודה על מה שאתה עושה בזמן הלא פשוט הזה.

תודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:58.