פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
23/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 328
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ז בסיוון התשפ"ה (23 ביוני 2025), שעה 11:10

מבצע "עם כלביא": הצרכים המיוחדים של העולים החדשים בזמן חירום ומענה משרדי הממשלה והרשויות לצורכיהם

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
יבגני סובה

דב ליפמן - חה"כ לשעבר, מנכ״ל יד לעולים

רותם כהן - סמנכ"ל שירות לציבור, משרד העלייה והקליטה

שיר גלילי - מנהלת אגף א' מידע פרסום והסברה, משרד העלייה והקליטה

סא"ל תמר לווים - רע"ן הסברה, פיקוד העורף, משרד הביטחון

חיה לוי - מנהלת תחום נזקים עקיפים, רשות המיסים, משרד האוצר

רקפת ישי - מנהלת תחום ייבוא אישי, רשות המסים, משרד האוצר

שלומי בילבסקי - ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים

נטע ברק - ממונה ארצית – מדיניות ציבורית, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

וורקי קסאי - עו"ס, מנהלת תחום עלייה וכשירות תרבותית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יואל ליפוביצקי - ראש מִנהל אוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

רונית אליאן - מנהלת אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

דסי צנגן - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

ישראל פריד - מנהל מדיה, לשכת הפרסום הממשלתית

נטלי צסרסקי - יו"ר איגוד מנהלי מחלקת קליטה, מרכז השלטון המקומי

אלה ויינר - רכזת קליטה ופרויקטים קהילתיים, מרכז השלטון המקומי

מיכאלה לוין - חברת ועדת עלייה וקליטה, עיריית תל אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי

אמיר דור - מנהל קליטה, עיריית תל אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי

אנסטסיה סהר שבצוק - מחזיקת תיק הקליטה, עיריית בת ים, מרכז השלטון המקומי

מרגריטה סלבקין - חברת מועצה, עיריית פתח תקווה, מרכז השלטון המקומי

אהוד קוגן - מפקח ארצי, המוסד לביטוח לאומי

אלכסנדר זרנופולסקי - יו"ר ועדת עלייה, לשכת עורכי הדין

אביטל קידרון - יו"ר משותף ועדת העלייה, לשכת עורכי הדין

שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

אלכס מילר - יו"ר אגף העובד העולה בהסתדרות, הסתדרות העובדים הכללית החדשה

רבקה ליאון זדה - רכזת מדיניות חברתית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, הסתדרות העובדים הכללית החדשה

אלכס קגלסקי - יו"ר, עמותת הפדרציה הארצית של הישראלים דוברי הרוסית

טטיאנה גלייזר - מייסדת, קהילת דוברי הרוסית הגדולה בישראל

טטיאנה ברלין - רכזת תרגום האתר לשפה הרוסית, כל זכות

אלקס ריף - מנכ"לית, לובי המיליון

אליסה יפימוב - מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון

ילנה פפל - כתבת, newsru.co.il

יורי קגנוביץ - מנכ"ל, ערוץ 9

דוד קורן - מנכ"ל, עמותת ער"ן

שירי דניאלס - מנהלת מקצועית, עמותת ער"ן

נורה עלי - מנהלת השירות לעולים, עמותת ער"ן

סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין - ראש המכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין

ניקול מאור - מנהלת המרכז לסיוע משפטי לעולים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

ליאור ברס - יו"ר העמותה, האגודה הישראלית לזוגות בין-לאומיים

שרגא אייברס - מנכ"ל העמותה ארגון שיבת ציון

שירה טאובר - קשרי חוץ ופרויקטים מיוחדים, ארגון שיבת ציון

גסטון אריאל סיידמן - חבר ועד, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

עליזה גרייבין - מחלקת קליטה וקשרי ממשלה, ארגון נפש בנפש

יצחק וינר - יועץ לקשרי ממשלה, ארגון נפש בנפש

נפתלי דירובן - מנהל החטיבה לייעוץ עליה, ארגון נפש בנפש

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קליטה למען עולי צרפת

חיים ויטלי בן יעקב - מנכ״ל, הקונגרס היהודי האירו-אסיאתי

בנימין דניאל מיניץ' - רב קהילת דניאל ביפו, התנועה הרפורמית

גרגורי קוטלר - מנהל מחלקת גיור ודוברי רוסית, התנועה הרפורמית

רוסטיסלב אישורין - ‏מנכ״ל, מכון T.O.P.

ולריה לדנבה - מנהלת פרויקטים, מרכזים לצדק חברתי

אליזבת זלינסקי - פובליציסטית, מרכזים לצדק חברתי

סרפימה אלימוב - מנהלת מרכז חיפה לקהילה דוברת רוסית, מרכזים לצדק חברתי

סשה מיזריצקי - מנהל תחום קהילה דוברת רוסית, מרכזים לצדק חברתי

יבגניה יארוסקי - מנהלת שיווק, עמל ומעבר

אולגה ברודסקה - מייסדת, קהילת עולים צעירים מאוקראינה Prostir

אולה ויינשטיין - מנכ״לית, פרויקט קשר ישראל

אנה טליסמן - ראש תחום להטב"ק, פרויקט קשר ישראל

טל ניר - מייסדת, Planetherapy

ראובן סטמוב - רב, קהילה מתקדמת לעולים דוברי רוסית באשדוד

אבי דבוש - מנכ״ל, קול רבני לזכויות אדם

אליהו שאול - מנכ"ל, מועצת ארגוני עולים

אנה זרובה - מנכ"לית, ארגון איגוד ישראל אוקראינה

סופיה טופולב-לוז - מנכ"לית, The Reboot Startup Nation

גסטון סיידמן - התאחדות עולי אמריקה הלטינית

טניה חבנסון - חוקרת

שלומית אבינח

הדר אביב


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצרכים המיוחדים של העולים החדשים בזמן חירום ומענה משרדי הממשלה והרשויות לצורכיהם

שלום לכולם, בוקר טוב ותודה לכל המצטרפים לדיון. תודה לחבר הכנסת יבגני סובה שנמצא איתנו, לחבר הכנסת לשעבר, הרב דב ליפמן, שגם הוא נוכח בחדר הוועדה. על פי הנחיות הכנסת, כל יתר המוזמנים נמצאים איתנו בשידור בזום. זה יוצר אתגר בניהול הישיבה, אבל הנושא החשוב שאנחנו עוסקים בו מחייב את ההתכנסות שלנו כבר עכשיו.

בבוקר הזה נקיים דיון בצרכים המיוחדים של העולים החדשים בזמן חירום, ובמענה שניתן על-ידי משרדי הממשלה והרשויות השונות לצרכים האלה. אני מתנצל על האיחור הגדול בפתיחת הישיבה שנגרם כמובן עקב השהייה של כולנו במרחבים מוגנים. במקור הדיון אמור להימשך עד שעה 12:30, ואנחנו נאריך אותו במעט.

חבריי וחברותיי, אנחנו ביום ה-626 למלחמת חרבות ברזל, 50 אחים ואחיות עודם חטופים. אנחנו משתתפים בכאבן של שלוש המשפחות שתבאנה בימים הקרובים את יקיריהן למנוחת עולמים, וזוכרים את יונתן, את שי ואת עפרה.

מפרוץ המערכה מול איראן, 25 אזרחים, תושבים ותיירים איבדו את חייהם במתקפות הטילים של המשטר הרצחני באיראן, למעלה מ-2,500 פצועים ולמעלה מ-10,000 מפונים מבתיהם. סדרי גודל קשים ומטלטלים שמחייבים כמובן היערכות איכותית, מקצועית ומהירה של הממשלה בכל הגזרות.

כמי שסייר ברוב אתרי הנפילה של טילים ברחבי הארץ במהלך השבוע האחרון, ואני בטוח שגם חבר הכנסת סובה סייר לא מעט, אני אומר בביטחון ששיעור העולים והעולות החדשים מקרב האוכלוסייה שנפגעה כתוצאה ממטחי הטילים הוא שיעור גבוה מאוד. ראינו את זה בבת ים, ראינו את זה בחיפה, ראינו את זה בבאר שבע. הדבר הזה מחייב אותנו להפנות מבט מיוחד לצרכים של ציבור העולים והעולות ושל קהלים נוספים שנמצאים במידה מסוימת באיזושהי מעטפת סביב ליבת העלייה – בני זוג של ישראלים, אנשים שממתינים להגעה לישראל והם עולים חדשים, או בני משפחות שממתינים להתאחד עם בני משפחותיהם. כל הנושאים הללו הם בתחום אחריותה של הוועדה.

מטרת הדיון שלנו היא לוודא שמשרדי הממשלה ובראשם המשרד המתכלל, שהוא משרד העלייה והקליטה, נותנים מענים לצרכים הייחודיים של ציבור העולים. אנחנו נשמע התייחסות של משרד העלייה והקליטה, ולאחר מכן גם של גורמים שלטוניים נוספים. כמובן נשמע נציגים של ארגונים, של התאחדויות עולים ושל רשויות מקומיות.

יש איתנו קרוב ל-60 משתתפים בזום. זה מעיד על רמת העניין בנושא הזה של מתן המענים הנדרשים. מטבע הדברים, לא נוכל לקיים דיון אפקטיבי שבו מדברים 60 אנשים, וגם לא כולם גם ביקשו לדבר. ראשית, נפנה לארגונים שפנו אל הוועדה והציפו חומרים וסוגיות בפני הוועדה.

כבר עכשיו אני מודיע שבהתאם לנוהג של הוועדה הזו אנחנו נכנסים למתכונת של דיוני מעקב. דהיינו, אנחנו נקיים את הדיון היום, ומבחינתי הוא דיון פתיחה; מטרתו להציף כמה שיותר סוגיות שאין להן מענה הולם או מענה מלא. ישנם דברים שיש להם מענה, וחשוב לשבח את משרדי הממשלה שעסוקים בנושא שאנחנו מדברים בו, את יתר הרשויות ואת הסוכנות היהודית. אבל אנחנו יודעים שבצד ההכנה והכוונה הטובה יש עדיין פערים גדולים. נסיים את הדיון היום עם רשימה של סוגיות שדורשות מענה. צוות הוועדה בהובלת שלומית, שתמיד עובד בין דיון אחד למשנהו בקידום נושאים, יעשה זאת גם הפעם. תודה מראש על כל מה שתעשו, ותודה על מה שכבר עשיתם בפתרון בעיות בימים האחרונים.

דיון מעקב ראשון יתקיים כבר בשבוע הבא. לדיון הזה יצא סיכום, ונפיץ אותו למשתתפים. אם ישנם עוד עניינים וסוגיות שלא יעלו בדיון ובסיכום, אנחנו מזמינים את כל הארגונים וההתארגנויות לפנות אלינו בימים הקרובים, ואנחנו ניכנס כאן לשגרה של דיוני מעקב. אני מניח שבהתחלה הם יהיו בעיקר בזום, אבל גם לאחר שנסיים את הגל הנוכחי של החירום הבעיות של המשפחות המפונות ושל אנשים שימתינו לקבל פיצוי תימשכנה, ואנחנו נמשיך בשגרה של דיוני מעקב כפי שאנחנו עושים בנושאים אחרים, עד שנוודא את הטיפול המיטבי.

צוות הוועדה בהובלתה של שלומית מקפיד תמיד להפקיד בידיי את השמות של חיילי צה"ל שנופלים, ושל החטופים שחוזרים אלינו לאחרונה ושלצערנו הם לא בין החיים. הפעם הזאת, ותודה על כך, נמצאת לפניי הרשימה של שמות 25 האזרחים, התושבים והתיירים שנהרגו מתחילת המלחמה וברשותכם אני אזכיר את השמות. אני אפנה לדברי פתיחה של חבר הכנסת סובה, אם הוא יבקש, ומיד ניגש לדיון.

אנחנו משתתפים בצער המשפחות של מיכאל (מיקי) נחום, בלינה אשכנזי, אפרת סרנגה ומאיר וקנין מבת ים; משתתפים בצערה של המשפחה מאוקראינה שהגיעה לארץ על מנת להביא מזור ומרפא לילדתם בת ה-7, ואנחנו אבלים על מותה של מריה, של הסבתא ילנה, של האחים קונסטנטין ואיליה, ושל נסטיה הילדה הצעירה שבאה לקבל את הטיפול; משתתפים בצערו של האב שנמצא באוקראינה, ומשתתפים בצערם של כל בני המשפחה והחברים.

אנחנו זוכרים את ארבע בנות משפחת חטיב ומשפחת דיאב מהעיר טמרה – מנאר אל-קאסם אבו אל-היג'א חטיב, ושתי הבנות שלה, חאלה ושאדה, וקרובת המשפחה מנאר דיאב חטיב. אנחנו זוכרים את ישראל אלוני ואת הרופאה יבגניה בלינדר, שניהם מראשון לציון. אנחנו מרכינים את ראשנו על מותם ולזכרם של אתי כהן-אנג'ל מרמת גן, אברהם כהן מבני ברק, ושל דני אברהם, איגור פרדקין ואורי יוסף לוי, עובדי בתי הזיקוק שנהרגו במתקפת הטילים על בזן.

אנו זוכרים את יעקב בלו ואת דסי בלו, בני הזוג מפתח תקווה, ואת שכנתם דזי יצחקי; זוכרים את ילנה זדובסקי, שלקתה בדום לב בעת הכניסה למרחב המוגן. אנו זוכרים את כל הנהרגים והנספים במתקפות הטילים הרצחניות, ושולחים איחולי החלמה בלב שלם לאלפי הפצועים והפצועות. ליבנו עם ארבע משפחות חללי צה"ל שנפלו בשבוע שעבר בקרבות ברצועה, וכפי שציינתי, עם שלוש המשפחות שמלוות למנוחת עולמים את יקיריהן שנחטפו.

חבר הכנסת סובה, אתה מבקש לומר דברי פתיחה?

ממש בקצרה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

קודם כול, אני מצטרף לכל התנחומים, ובוודאי שאני גם מאחל החלמה מהירה לכל הפצועים. לפי השמות שהקראת, יש פה לא מעט עולים, וכמובן המקרה הטראגי בבת ים של המשפחה מאוקראינה, שהם אזרחים זרים שנהרגו פה, ובוודאי שהם גם יקבלו את כל המעטפת ממדינת ישראל כפי שהמדינה נהגה ונוהגת וגם תמשיך לנהוג.

מהפניות הרבות שאנחנו מקבלים כחברי כנסת דוברי השפה הרוסית בעיקר, הדבר הראשון שעולה זה מיצוי הזכויות שלהם. יש לא מעט אנשים שבגלל שהם מתקשים בשפה העברית, הם לא יודעים בדיוק למי לפנות. אז אני רוצה להדגיש ולהקדים אפילו את העניין – תפנו למחלקות הקליטה בעיר שלכם, תפנו לנציגים. בלי להיכנס לפוליטיקה ואני לא נכנס לפוליטיקה, לכל מפלגה יש מטה, וגם אצלנו יש מטה, 2280* – אל תתביישו להתקשר. יש לנו נציגים ברמה מוניציפלית, וזה לא עניין פוליטי, זה עניין של תפוצה רחבה ככל שניתן, יש ראשי ערים, סגנים וחברי מועצה. לא להתבייש לפנות לכל חבר מועצה בעיר וגם לסגן ראש העיר, זה התפקיד שלהם. אז אני חוזר, 2280*, אפשר לעשות את זה ואפשר לקבל מענה.

דבר אחרון, אני רוצה לפנות לציבור ולהגיד, אנחנו ממדינות שונות, עלינו למדינה הזאת עם פער במנטליות, פער בשפה. אני חושב שהרגעים שאנחנו חווים כבר עשרה ימים הם רגעים שמאחד את כולנו. לא משנה כמה אתה יודע עברית, לא משנה כמה טעויות אתה עושה, לא משנה מאיזה תרבות באת, כולנו פה, והטילים האיראנים לא מבחינים בינינו. אני מבקש להתאזר בסבלנות, בוודאי ובוודאי לנהוג באיפוק אחד כלפי השני.

אני מצטער על הדברים שראיתי בתקשורת, על כך שיש ויכוחים בתוך המקלטים. נדמה לי שבפתח תקווה נעצר מישהו שלא רצה להכניס אנשים למקלט. אני מקבל פניות גם מאנשים עם בעלי-חיים שלא מכניסים אותם. אני פונה לציבור ומבקש, במיוחד לציבור העולים – חברים, בואו נהיה סבלנים אחד לשני, יחד נעבור את התקופה הקשה, ובסופו של דבר, נתגבר. כמו שאמרתי, הטילים האיראנים לא מבחינים בינינו, וזה לא משנה מי אתה או מאיפה באת. כרגע כולנו נמצאים תחת מתקפה וצריכים להיות ביחד. זה מה שרציתי להגיד לפני הדיון. תודה.

תודה. כפי שכבר הזכיר חבר הכנסת יבגני סובה, הדיון שלנו יתמקד במספר סוגיות מרכזיות. סוגיה אחת היא סוגיית הנגשת המידע והצורך לוודא שכל המידע שקשור בזמן החירום מונגש גם ברמה שפתית, גם באופנים הדיגיטליים, וגם שהקידום שלו הוא קידום מספק. סוגיה שנייה היא סוגיית מיצוי זכויות, בוודאי סוגיות של פיצויים וסוגיות שקשורות ברשות המיסים, קרן הפיצויים של מס רכוש, חלף סיוע בשכר דירה וסוגיות הפינוי השונות. סוגיית האב השלישית היא כל הנושא של ההגעה לארץ והיציאה לארץ של אוכלוסיית העולים, יש בה איזשהו מעמד ייחודי. וכמובן, כל סוגיה נוספת שתעלה.

שיטת הדיון שלנו תהיה השיטה הבאה; אנחנו נפתח בהצגה קצרה מצד משרד העלייה והקליטה שהוא המשרד המתכלל לגבי דברים שנעשים, מעטפת הסיוע שהמשרד נותן וההתארגנות שלו. לאחר מכן אנחנו נפתח מעין פינג פונג בין נציג של משרד ממשלתי או רשות שלטונית לבין נציג של ארגון בחברה האזרחית, ובוודאי יוכל הנציג או הנציגה לסייע לנו בהצפת הבעיות.

אני מבקש מכל המשתתפים בדיון לצמצם באמירות כלליות ולהציג בעיות קונקרטיות. כולנו מכווני מטרה לסייע לאוכלוסיית העולים והעולות, והיא חשובה לנו מאוד. אז אני מבקש לצמצם הערות פתיחה כלליות, לגעת בסוגיות, ואם כבר ארגון אחר ציין את הסוגיה, אז אפשר בקצרה לומר שגם אתם מקבלים פניות בסוגיה הזו, ולא לחזור ולהרחיב, אלא אם יש נקודות להוסיף, כדי שנצליח שכמה שיותר גורמים ישמיעו את קולם בדיון הראשון וגם כדי שנאסוף מלוא הטנא סוגיות שדורשות התייחסות ופתרון.

ברשותכם, יפתח בזום חברנו רותם כהן, סמנכ"ל שירות לציבור של משרד העלייה והקליטה, הוא יציג את המענה של המשרד ואז נתחיל בפינג פונג. בבקשה, אדוני.

תודה, אדוני היושב-ראש, ותודה על הדיון החשוב.

אנחנו במשרד העלייה והקליטה, החל מהלילה שבין חמישי לשישי שעבר, עם ההבנה שהתחיל מצב החירום, יצאנו לטיפול אינטנסיבי מאוד בעולים, כאשר מיקדנו את הטיפול שלנו בשלושה טקטים מרכזיים מאוד. טקט ראשון זה הנושא של הצלת חיים והתמגנות עולים שאין להם מגן, ואני אציין שהמהלך הראשון והמשמעותי מאוד שעשינו תוך מספר שעות היה פינוי של מקבץ דיור בבאר שבע שלא היה לו מיגון כמו שצריך. כל העולים פונו בתוך שעות ספורות למלון בים המלח, ובדיעבד יכול להיות שהציל חיים, כי לצערנו היו נפילות באזור וזה יכול להיגמר בצורה פחות טובה.

הנושא השני הוא הנושא שציינת, אדוני היושב-ראש, הוא מיצוי זכויות. המשרד יצא למבצע שנקרא מבצע עוטף עולים, והמטרה של הייתה ליצור קשר עם העולים החדשים, לבדוק לשלומם, לראות איזה אתגרים יש להם, ולתת מענה, גם ברמת הפרט וגם ברמה המערכתית המתכללת. כלל עובדי משרד העלייה והקליטה יצאו והתחילו ליצור קשר עם העולים החדשים. אני יכול להגיד לך שמולי יש דשבורד ועד עכשיו עשינו כ-14,000 שיחות יוצאות, ושמנו בראש התעדוף עולים שנוכחים באזורי פגיעה, עולים שזכו מאיתנו לאיזשהו טיפול דרך העובדות הסוציאליות, ועולים בשנותיהם הראשונות, כאשר אנחנו כל הזמן מגדילים את הטווח, ושם אנחנו עושים שיחות של מיצוי זכויות.

מתוך השיחות האלו עלו צרכים שחלקם ידענו שיעלו וחלקם פחות, גם בנושא של מיגון והתמגנות, ובעצם אנחנו בקשר ישיר עם פיקוד העורף ואנחנו יכולים לתת את המידע. אני אציין שבתוך המבצע הזה בנינו מערכת שנקראת מערכת עוטף עולים, שהיא בעצם מנהלת מידע שכל הזמן מתעדכן במידע חירום, גם של פיקוד העורף וגם של משרדי ממשלה אחרים. אנחנו נותנים כל הזמן את המידע העדכני, ואם יש איזשהו צורך של התערבות פיקוד העורף אנחנו יודעים גם לקשר אותם אליהם.

בנושא תמיכה נפשית-רגשית, המשרד מפעיל מוקד בשיתוף פעולה עם ער"ן, מוקד שתומך ונותן תמיכה רגשית בשפות. המוקד הזה פועל ומקבל אליו שיחות.

בנושא מס רכוש – בנינו מנגנון חדש דרך מיזם Business ILשלנו, והבאנו יועצי מס ויועצים עסקיים דוברי שפות שילוו עולים שהיו באזורי פגיעה בתביעות מס רכוש. אנחנו רואים שעולים צרכים גם בנושא של עבודה והעסקה בחירום, אז עכשיו אנחנו בשיתוף פעולה עם משרד העבודה, ואם זה עולה בשיחות יוצאות או בשיחות שנכנסות למוקד שלנו, 2994*, אז אנחנו יודעים להעלות אפילו אונליין נציג של משרד העבודה אם צריך. היועץ שלנו משמש כמתורגמן סימולטני, אם צריך, כדי לפתור את הדברים במקום. אני מקווה שממש בזמן הקרוב אנחנו נפתח בשיתוף פעולה יחד עם לשכת עורכי הדין.

אני רואה שנמצא פה גם עו"ד אלכס זרנופולסקי מלשכת עורכי הדין, וזה גם המקום להודות לשלומית, כי כשביקשתי ממנה היא ידעה לעשות את החיבור בינינו. המטרה היא לייצר סיוע משפטי דובר שפות לעולים החדשים בתוך כל אירועי החירום, וברגע שנאתר מצב כזה נוכל להפנות אותו לסיוע משפטי שיוענק על ידי מערך התנדבות של לשכת עורכי הדין. אנחנו מנטרים את הצרכים של העולים כל העת, ומנסים לייצר פתרונות גם ברמה המערכתית וגם ברמה הפרטנית. אנחנו מתעסקים בזה כל הזמן.

הציר השלישי שהוא לא פחות חשוב, בטח בסיטואציה הזו, הוא הציר של מידע והסברה. נמצאת פה בדיון שיר גלילי, מנהלת אגף מידע, פרסום והסברה במשרד העלייה והקליטה. המשרד שלנו מתעסק בנושא ההסברה בכמה מישורים. דבר ראשון, בהנגשת מידע בשפות. האגף בראשות שיר תרגם כבר מעל 100 דפי שירות, של המשרד שלנו וגם של משרדי הממשלה האחרים, שמתפרסמים באתר משרד העלייה והקליטה וגם באתר gov.il, והמטרה היא להנגיש את המידע.

כמו כן, המשרד מפעיל ערוצי וואטסאפ, וכבר היום יש לנו 19,000 עוקבים בכלל השפות, גם פתחנו ערוצי וואטסאפ בשפות נוספות, ושם אנחנו מעלים כל הזמן עדכונים שוטפים כדי לעדכן וליידע את העולים. יש לנו גם את מוקד השירות והמידע שלנו ב-2994*. הארכנו את שעות העבודה שלו, הוא עובד מ-8:00 עד 18:00 והוא מקבל פניות גם בטלפון וגם בוואטסאפ. תגברנו את כמות הנציגים שם כדי לתת מענה בזמן מינימלי. הוא כתובת מתכללת לכל צורך שיש לעולה ו/או מועמד עלייה. אנחנו נמצאים שם כדי לעזור ולתמוך בהם בתוך הדבר הזה.

מהשיחות שאנחנו מקיימים אנחנו מקבלים בעיקר תשבחות, והעולים מאוד נרגשים לשמוע אותנו וגם נעזרים בנו. כרגע הפניות אלינו מתמקדות בנושא התמגנות, תמיכה רגשית, מס רכוש, ואנחנו מיהרנו לתת מענים רוחביים לכל הצרכים בנושאים האלו.

רותם, תודה לך על הדברים. אני רוצה לציין שבמהלך השבוע האחרון הייתה לי שיחת עדכון וחיתוך מצב עם מנכ"ל המשרד, מר אביחי כהנא. אני מבקש להודות לעובדי המשרד. זה לא אומר שהכול מטופל במאת האחוזים, אבל לדעתי נעשה מאמץ משמעותי מאוד מצד המשרד ואני מאוד מעריך את זה. המטרה של הדיון הזה היא לאתר עוד צרכים מהשטח בעוד מסלול, ולראות מה עדיין דורש את החידוד.

לפני שאתה יורד, ואני יודע שאתה צריך להמשיך הלאה ושיר נמצאת איתנו, אתה יכול טיפה להרחיב בנושא מילוי הטפסים או העזרה במגע מול מס רכוש? כי זאת סוגיה שעלתה מהרבה מאוד ארגונים ומהרבה מאוד משפחות שפגשנו. איך זה אמור לעבוד ואיך זה עובד?

בהחלט, אני אגיד את זה בכמה מישורים. יש דבר אחד שלא ציינתי אבל הוא מאוד משמעותי, עובדי משרד העלייה והקליטה נמצאים גם במלונות שאליהם פונו אזרחים, ספציפית בשביל לתת את התמיכה לעולים החדשים. אז אנחנו נמצאים גם שם.

התמיכה היא דרך מיזם Business IL, ויש לנו יועצים עסקיים דוברי שפות. יש כמה אפשרויות של מגע איתנו. אם בן אדם מתקשר אלינו או אם יצרנו קשר ובן אדם מצהיר שיש לו פגיעת רכוש והוא רוצה להגיש תביעת מס רכוש, אנחנו מעבירים את זה ליועצים העסקיים, יש להם SLA, זמן תגובה של שעתיים, ותוך שעתיים היועץ העסקי דובר השפה עומד בקשר עם העולה ומקיים איתו מגע כדי להגיש את התביעה. זה יכול להיות בזום, ואם יש אוריינות דיגיטלית פחות טובה, אז זו תהיה פגישה פרונטלית. היועץ יגיע אליו כדי למלא ולהגיש איתו את התביעה, והוא ימשיך ללוות אותו למשך שישה חודשים, ואם צריך יותר, עד סגירת התביעה מול רשות המיסים כדי לוודא שהוא קיבל את - - -

רותם, באילו שפות ניתן השירות?

הוא ניתן ברוסית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, אמהרית. אנחנו מנגישים את זה בכל שפה שנדרשת, כמו כל שירות Business IL שאנחנו מעניקים עכשיו. זה שיתוף פעולה שאנחנו עושים עם מט"י. אנחנו נכונים גם עכשיו לשלוח יועצים פרונטליים למלונות, כי שם אנחנו יודעים שיש מפונים ואנשים שחוו פגיעת רכוש, כדי לעשות את זה בתוך המלונות ולהגיש תביעות מס רכוש.

רותם, תודה. אני כבר אומר שאנחנו נבקש לשבוע הבא נתונים ביצוע ספציפיים לגבי המסלול הזה של הסיוע, וכמה משפחות קיבלו סיוע בהקשר הזה.

בשמחה.

אנחנו בהחלט מבקשים מכם לדאוג להוציא למלונות נציגים ספציפית לנושא מס רכוש. מדובר במספר לא גדול של מלונות.

אני אומר לכל המשתתפים בזום שישנה סוגיה שלא נוגעת רק לעולים, אנחנו חברי הכנסת מודעים אליה, וזאת סוגיית השתתפות בשכר דירה מעבר למענה הראשוני של המלונות. זאת סוגיה שכרגע אנחנו מנסים לברר אותה. אין לה מענה מספיק ברור מצד רשויות המס, זה נידון ממש ברגעים אלה בוועדות - - -

אתה מתכוון, אם בן אדם צריך להמשיך לשלם שכר דירה כל עוד הוא מפונה למלון?

נכון. אם בן אדם לא יכול לחזור לביתו אחרי תיקון זגוגיות, או הבניין לא כשיר לחלוטין למגורים, או שיש בו תיקון קונסטרוקציה שייקח כמה חודשים. נכון לעכשיו עוד לא ברורה התמונה מבחינת ההשתתפות של המדינה והסיוע או היקף הסיוע בשכר דירה. יש שמועות שונות. אני רק אומר שהסוגיה הזאת ידועה, היא מטופלת כבר היום בוועדות נוספות, ואנחנו נדאג כמובן להביא גם לכאן את המענה. אם יהיו אנשים שירצו להתייחס לסוגיה הזו ולהוסיף מידע – בבקשה.

רותם, הייתה כבר פנייה מאחד מהמשתתפים בדיון שרק ביקש שתחזרו, היכן מקבלים או להיכן פונים על מנת לקבל את הסיוע הזה.

אז כתבה שיר בתגובה, זה במוקד שלנו, ב-2994*. אנחנו כמובן יוצרים מגע ישיר עם העולים, בטח באזורי פגיעה, כדי להציע את זה בצורה יזומה. אבל אם לא הגענו ויש צורך, אז אנחנו זמינים ב-2994*.

אני כבר אומר שני דברים בהקשר הזה. אנחנו נבקש לוודא, ואולי בהמשך שיר תדבר על זה, איך מוקד המידע הזה מפורסם היום בציבור – באמצעות הרשתות החברתיות, הערוצים, ערוצי הרדיו והטלוויזיה דוברי הרוסית, דוברי שפות אחרות, ואני אעלה גם את הסוגיה של שעות הפעולה של המוקד. השאלה היא אם לא נכון בימים אלה ובימים הקרובים לראות שהמוקד עובד גם מעבר לשעה 18:00 בערב, וגם אם קורה משהו בשעה 21:00 או 22:00, העולים יודעים שיש איזושהי כתובת. אני שם את זה כרגע ולא נכנס לדיון. אנחנו נדבר על זה בתוך רשימת הסוגיות כשנסיים, אבל ייתכן שתגיע פנייה מהוועדה שלפחות לכמה ימים, עד שנבדוק – אם תבואו ותאמרו, אף אחד לא מתקשר בשעות האלה, אז אין טעם.

אדוני היושב-ראש, יש שם מוקד הודעות, זאת אומרת, זה לא בן אדם שנופל על אוזן ריקה. בכל אופן אנחנו עוטפים ואנחנו חוזרים. אנחנו מנטרים את התעבורה כל הזמן, וכרגע, אחרי השעה 18:00, כמעט שאין שיחות נכנסות. אם נראה שכן, אנחנו נאריך את זה גם מעבר לשעה 18:00.

בסדר גמור. תודה, רותם.

תודה לכם.

ודרכך, תודה לכל עובדי ועובדות המשרד במחוזות, במטה וברשויות המקומיות.

אמסור, תודה.

אני מבקש לעבור לגב' טטיאנה ברלין. טטיאנה היא רכזת המידע בשפה הרוסית, רכזת התרגום של האתר 'כל זכות' לשפה הרוסית. בימים האחרונים היא שקדה שקידה יתרה על התרגום של הרבה מאוד דפי מידע חדשים, ובהיותה יש את אתר 'כל זכות', היא עומדת בתפר הזה שבין החברה האזרחית לבין המדינה.

טטיאנה, קודם כול, תודה לך ולצוות של 'כל זכות'. אני יודע שאתם מקור מידע חשוב מאוד. אנחנו מבקשים ממך, טטיאנה, את הפרספקטיבה שלך על הנושא הזה, גם של מיצוי הזכויות וגם של הנגשת המידע. אז בבקשה, אנחנו מאזינים לך.

תודה על זכות הדיבור. שמי טטיאנה.

רקע כללי על האתר 'כל זכות' – כיום ישנם יותר מ-2,500 תכנים שאנחנו תרגמנו לרוסית, זה יותר משליש מהאתר. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, פתחנו פורטל מיוחד עם מידע על הזכויות בתקופה הזו, ויש שם כבר מעל 200 דפים שמסבירים מה מגיע לאנשים. זה קשור לדיני עבודה, פינוי, דירות, פיצויים, נזק וכולי. כשהתחלנו את המלחמה גם מול איראן הרחבנו את הפורטל, ועכשיו הוא כולל גם את המידע שמתאים למצב החדש. כל המידע מתורגם בזמן אמת לרוסית. זאת אומרת, כל המידע הרלוונטי על מצב החירום שנמצא ב'כל זכות' בעברית מופיע גם ברוסית.

אתמול העלינו דף נחיתה ברוסית שמרכז את כל המידע החשוב לזמן המלחמה במקום אחד. אתמול בערב היו בדף הזה כבר יותר מ-6,000 צפיות, וזה מראה כמה זה חשוב. בנוסף, אנחנו ב'כל זכות' עובדים עם עמותות שעוזרות לאנשים בשטח. יצרנו בשבילן דפי נחיתה וכך הן יכולות להעביר לאנשים מידע שיכול ממש לעזור להם. אנחנו מנסים להגיע לאנשים גם דרך פייסבוק ודרך טלגרם, וכל פוסט שאני מעלה מוביל להרבה כניסות. זה רקע כללי על 'כל זכות', ואני רוצה להגיד ברשותכם כמה מילים ממני כפעילה חברתית.

בשנים האחרונות אני מנהלת פלטפורמות שבהן אני נותנת מידע על זכויות ברוסית ועונה לאנשים על שאלות. מאז תחילת המלחמה ישנה כמות אדירה של פניות. אני עונה כל יום ל-60 או 70 שאלות אישיות, ולפעמים יותר. המדינה פתחה אה אתר רשמי שנקרא: כל המידע הממשלתי באתר אחד, נגיש ומקוון. זה טוב מאוד, אבל תורגם לרוסית ולשפות אחרות רק העמוד הראשי. כמעט כל השאר - - - אלה עמודים בעברית. יש תרגום רק באתר של משרד הבריאות ושל משרד העלייה והקליטה. אבל גם שם, למשל, באתר משרד העלייה והקליטה, אין עדכונים מאז 19 ביוני, ויש רק שלושה תכנים, רק שלושה, חברים.

עוד דבר חשוב. קשה מאוד לאנשים למצוא מידע כשצריך לעבור בין אתרים של משרדים שונים. אני מציעה לשקול להקים פורטל אחד מרכזי שבו ירוכז כל המידע מכל המשרדים, כך העדכונים החדשים יהיו שם בצורה ברורה לאנשים. ביומיים האחרונים פרסמתי בפלטפורמות שלי, בהתנדבות, מעל 100 עדכונים ברוסית, רק על מיצוי זכויות, ואיחדתי אותם בפוסט אחד נגיש, כך שאנשים יכולים לבדוק את הכול ולראות את כל המידע פשוט בפוסט אחד. אני מציעה מציעה לנסות לעשות דבר דומה ברמה הממשלתית. זה יעזור מאוד גם למתנדבים וגם לאנשים שמחפשים מידע חיוני. תודה רבה על ההקשבה.

טטיאנה, דבר אחד שאני מבין ממך זה הצורך בתרגום של הפורטל, אותו פורטל ממשלתי שמרכז את כל המידע במקום אחד. אני מניח שזה לא רק רוסית, אלא גם שפות נוספות.

בשיחה המקדימה שהייתה לנו דיברת גם על נושא קידום דפי המידע או התמיכה הממשלתית בקידום דפי המידע של 'כל זכות' בשפה הרוסית.

כן. כרגע יש לנו תקציב רק לתרגום, ואין תקציב נוסף לשיווק ופרסומים.

אז אנחנו אומרים, כל הנושא הזה של התקציב שעומד לרשות אתר 'כל זכות', שהוא מיזם משותף לחברה האזרחית ולממשלה, קידום הדפים ודפי המידע שאת עמלת על התרגום שלהם ברשתות החברתיות ובאמצעים נוספים. תודה, טטיאנה, ויישר כוח על כל העשייה שלך שבאמת ראויה לציון.

ברשותכם, חבריי, אני אודיע את סדר הדוברים מראש כדי שתוכלו להתכונן בזום. יש כרגע אזעקות באזור הצפון, אז דוברים מאזור הצפון נמצאים במרחבים מוגנים. אנחנו נשמע את חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן שנמצא איתנו, ומיד לאחר מכן נפנה לעו"ד אנסטסיה סהר שבצוק, המשנה לראש עיריית בת ים שמחזיקה את תיק הקליטה בעירייה. אני פגשתי אותה בבת ים. היא תדבר ואז נמשיך.

בבקשה, חבר הכנסת לשעבר ליפמן.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש על הדיון החשוב. אצלנו ב'יד לעולים', הפניות שאנחנו מקבלים הן לגבי כל הנושא של הכניסה לארץ והיציאה מהארץ. זה מזכיר לי מאוד את התקופה של הקורונה, כשלא הייתה ועדת העלייה, ואתה כיו"ר ועדת החוקה העלית את הנושא.

אנחנו מבינים שהממשלה צריכה להחליט לגבי הטיסות מסיבות ביטחוניות, אבל כשיש להם קריטריונים לגבי מי יכול להיכנס לוועדת חריגים. פה אנחנו מוצאים שהעולים והצרכים של העולים לא נמצאים בכלל בקריטריונים. דבר ראשון, זה עולים שמגיעים לארץ בקיץ הזה, וזה לא מופיע בכלל. אז הם מכרו את הבתים שלהם, צריכים להביא את המשפחות שלהם, ילדים לתוך בתי החינוך ובתי ספר, והם פשוט לא מופיעים בכלל בקריטריונים לוועדת חריגים.

יותר מזה, עולים שעובדים בחוץ-לארץ ותקועים שם. זה חייב להופיע שם כי האישה פה עם הילדים, אין להם מעטפת של משפחה רחבה והם פשוט קורסים, כי הבעלים לא נמצאים פה. והדבר הכי חשוב זה שמחות, כמו שטיפלנו בזה בקורונה – שמחות, חתונות, בר מצווה, לידות, בדיוק כמו בקורונה - - -

פה, לצערי, זה לא מופיע בקריטריונים בצורה ראויה בכלל, ביחס לכל האוכלוסיות.

כן. לכל האוכלוסיות, ולא רק לעולים. אבל אנחנו מקבלים פניות כי אנשים עלו ארצה ולא חשבו לשנייה שאבא ואימא לא יגיעו לחתונה שלהם. הם מוכנים לעשות מה שצריך לעשות, אבל זה צריך להופיע בקריטריונים. אני רוצה להודות לך על התשובה החיובית שלך להעלות את הנושא, ואולי אפילו דיון מיוחד, שנוכל למצוא פתרונות לכלל ציבור העולים בנושא החשוב הזה.

תודה רבה. אני רק אציין שהסוגיה של המשך הבאת עולים לארץ היא סוגיה שעומדת על השולחן שלנו. אם מצב החירום יימשך מעבר לימים ספורים בכל מה שקשור לשמיים פתוחים, אז העמדה שלנו היא חד-משמעית, שבצד החזרת הישראלים ששוהים כרגע בחו"ל, אסור להגיע למצב שבו מדינת ישראל סוגרת את שעריה לעלייה. הכול צריך להיות בפרופורציות, במידתיות הנכונה, בוודאי נשמע על זה עוד מעט מהסוכנות היהודית, אבל אנחנו נעמוד על כך שהעלייה תימשך, גם כמסר וגם כמענה למצוקה של עולים שיושבים על המזוודות, ממש ליטרלי יושבים על המזוודות ברחבי העולם. למיטב ידיעתנו, אלפי עולים אמורים להגיע לישראל בחודשים הקרובים, ואין ביטולים. אנשים לא מבטלים. זה דבר שראוי לציין.

הם לא מדברים על עלייה. הם רק - - - להגיע.

נכון, נכון. אבל אני אומר, זה לא שבגלל מה שקורה כאן נרשמה נסיגה מכוונתם של אנשים לעלות. זה ראוי לציון וזה חלק מהחוסן הלאומי.

כפי שציינתי, הדוברת הבאה תהיה אנסטסיה סהר שבצוק, מחזיקת תיק הקליטה בעיריית בת ים. לאחר מכן ידבר שי פלבר, מנהל היחידה לעלייה וקליטה מהסוכנות. בבקשה, אנסטסיה.

שלום לכולם, אני מודה על ההזדמנות הזאת לדבר היום ולכל המשתתפים. קודם כול, אני רוצה להצטרף למילים החמות למשרד העלייה והקליטה שעוזרים לנו, לטניה ברלין שמספקת לנו מידע בשפה הרוסית, וזה מאוד עוזר לנו בהתמודדות עם כל השאלות של עולים חדשים, וגם לעו"ד אלכס זרנופולסקי שעזר לנו להרים פרויקט עם לשכת עורכי הדין, עם עורכי דין מתנדבים שמספקים מענה בשפה הרוסית לאנשים שזקוקים למידע משפטי.

בעניין המידע המשפטי שדיבר עליו רותם כהן ממשרד העלייה והקליטה – יש הרבה שאלות לגבי השכירות. הרוב המכריע של העולים החדשים גרים בשכירות, הם לא המשכירים, הם השוכרים. יש פה בעיה עם חוזי שכירות, ומס רכוש לא נותן מידע חד-משמעי לגבי מי יקבל פיצוי על אובדן דמי שכירות או על תשלום דמי שכירות, על אף שבן אדם לא יכול לחזור להתגורר בדירה שאינה ראויה למגורים.

דיברתי עם אנשים שלא הגיעו למלון, שהעדיפו להישאר אצל בני המשפחה. אבל אתמול פורסמה הנחיה של מס רכוש, ולפי ההנחיה הזאת, מי שלא הגיע לבית מלון זכאי לתשלום של 4,000 שקל חודש. איך הם יכולים בכלל לקבל מידע כזה? איך הם יכולים להירשם לזה? גם לגבי השכירות, רשום באותה הנחיה שהשוכרים יקבלו את הפיצוי ולא המשכירים, אבל השוכרים הגישו תביעות על תכולת הבית והם לא הגישו תביעות על השכירות.

אם התביעה צריכה להיות מוגשת תוך שבועיים – השבועיים עוד מעט נגמרים, ואנשים עכשיו מקבלים גם הודעה על זה שהם צריכים לפנות את בתי המלון וצריכים לחזור לדירות שלהם, לדירות שניזוקו. כיצד הם יעשו את זה כאשר, מצד אחד, הם צריכים להמשיך לשלם שכירות, ומצד שני, הם לא יכולים לחזור לאותה דירה. הם יכולים להגיע אולי לבני משפחה, אבל מי שאין לו בן משפחה, הוא צריך לחפש עכשיו דירה. זאת אומרת, תושב בת ים שמתגורר בבית מלון בתל אביב, עם ילדים, עם כלבים, הוא צריך לעזוב הכול ולהגיע לבת ים. ואם הוא עובד, אז מתי הוא יגיע לבת ים? והוא צריך תוך זמן קצר מאוד למצוא דירה אחרת, כי מבית המלון עכשיו מתחילים לפנות.

אנחנו חייבים פה עזרה של הממשלה, זה לא ברמה העירונית. זה ברמה של הממשלה. אנחנו צריכים פה התערבות, צריכים תמיכה, צריכים הבהרה ממס רכוש, כיצד מגישים תביעות. אני עורכת דין, ואני לא יודעת מה עליה להסביר לאנשים לגבי התביעות האלה, מי זכאי למה וכיצד מגישים את זה. אנחנו חייבים התייחסות לזה ואנחנו צריכים מימון של הממשלה גם להובלות של אנשים, כי הם לא יכולים עכשיו לקחת אוטובוס ולחזור לדירה שלהם. נתנו להם אפשרות לאסוף חפצים מהדירות, אז עם כל התיקים, איך הם יחזרו? כיצד הם יחזרו? זה תהליך קשה מאוד, והוא יתחיל בעוד כמה ימים בודדים.

מצד העירייה אנחנו נעשה הכול, כמו שאמר ראש העיר, וראש העיר עובד יום בלילה, ממש 24 שעות יש מענה ממנו. הוא הבטיח שלא יהיה לנו בעיר אף פליט, אבל המציאות היא כל כך כואבת שאנחנו חייבים תמיכה של הממשלה.

בסדר גמור. תודה לך, אנסטסיה. אני כבר ציינתי שפגשתי אותך יום וחצי אחרי פגיעת הטיל בבת ים.

נכון.

פגשתי אותך ואת חברת המועצה שאיתך, קטי פיסצקי, שמחזיקה את תיק הרווחה. חשוב לי לומר, ראינו את שתיכן עוזרות לפקחי עיריית בת ים לסחוב שולחנות, לסדר בקבוקי מים, תוך כדי לדבר עם המשפחות. אתן נבחרות ציבור, וזו גם הזדמנות להודות לכן ולנבחרי ונבחרות הציבור ברשויות המקומיות שהתגייסו ביחד עם העובדים והעובדות שלכם. תודה, אנסטסיה, ואנחנו כמובן נעמוד בקשר.

אנחנו עושים את זה באהבה, אבל יש לנו גם אחריות כלפי האנשים, ובגלל זה אנחנו פה.

בוודאי. מיד אחרי שנשמע את שי פלבר, נציג הסוכנות, אנחנו נבקש לשמוע את נציגות רשות המיסים, ואז נחזור לארגוני החברה האזרחית. שי, בבקשה.

תודה רבה. אני פה באמצע סיור במרכז קליטה בבאר שבע, אז אני אהיה קצר, ברשותכם.

קודם כול, כמו שאמרת, אנחנו רואים את המשך העלייה בתקופה הזו כמסר; קודם כול, מסר לעולים שהשמיים יישארו פתוחים עבורם, ודבר שני, אני בטוח שזה גם מסר מחזק לסולידריות בחברה הישראלית.

אנחנו, יחד עם משרד העלייה והקליטה, פנינו לכל גופי התעופה הרלוונטיים, למשרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית ונתב"ג. אני מאוד אופטימי שבימים הקרובים נוכל לבשר על פריצת דרך, בין אם זה להביא מטוסים עם עולים מארצות ספציפיות, ובין אם זה להשתלב בטיסות קיימות. אני חייב להגיד, כל מי שאנחנו משוחחים איתו מבין את חשיבות העניין ואת הצורך, ואני מאמין שבימים הקרובים אנחנו נהיה אנשי בשורות בהקשר הזה של הבאת עולים, בין אם זה מטוסים ישירים שאנחנו מוכנים לחכור ולשלם עבור ההגעה שלהם, ובין אם זה שילוב בטיסות קיימות.

שי, אני שמח לשמוע ונשמע על זה עדכון בשבוע הבא.

אולי קודם.

בשמחה. הסוכנות מלווה את העולים גם בקליטה ישירה, אבל גם במרכזי הקליטה. מה מצב המיגון? מה מצב הליווי?

בכל מרכזי הקליטה שלנו, לשמחתנו, יש בהם ממ"דים או ממ"קים או מקלטים. אין פער בהקשר הזה, בחרנו מתקנים שיש בהם את זה, יש הרבה ליווי רגשי וליווי נפשי.

רציתי רק לומר לגבי הנתונים, מתחילת המלחמה ועד סוף השבוע הקרוב היו אומרים להגיע 735 עולים, עד אמצע יולי כ-1,500 עולים, ואנחנו עם כל השותפים פועלים כדי להביא אותם בהקדם האפשרי.

תודה רבה, שי, ויישר כוח לכם.

ברשותכם נפנה למשרד האוצר, לרשות המיסים, כי הרבה מהסוגיות שנידונות כאן קשורות בהם. רשות המיסים מאוד חיונית כאן. רקפת, בבקשה.

אני מרשות המיסים, אבל אני מהמכס. אני פחות יודעת בהקשר של פיצוי.

טוב, אז אנחנו ננסה להשיג את רשות המיסים, את חיה ממס רכוש. יש משהו שאת רוצה להתייחס אליו בנושא של המכס והעולים?

אני לא יודעת אם זו תופעה, אבל בשבוע האחרון נחשפתי להרבה מקרים של אנשים ששלחו את הציוד שלהם והתכוונו להגיע, ולמעשה הציוד יגיע והם לא. זה גם לגבי עולים חדשים וגם לגבי תושבים חוזרים.

הפתרון שלנו כרגע הוא רק בוועדה לכיסוי מיסים במשרד האוצר, יש אפשרות לקבל החזר של המיסים גם למי שלא הגיע לארץ כשהמשלוח שלו שוחרר. אני מקווה שהמצב הזה לא יימשך הרבה זמן ולא נצטרך לעשות שינוי בחקיקה, אבל כרגע זה הפתרון.

אבל כרגע הציוד הזה נמצא במחסנים שלכם.

נכון. אני אומרת, יש אפשרות לשחרר אותו בתשלום מס, כי למעשה העולים עדיין לא הגיעו והם עדיין לא במעמד של עולה, ואחר כך לקבל החזר. זה הפתרון שיש לנו כרגע.

הבנתי, טוב. אבל אף אחד לא ישחרר את הציוד הזה. העולים לא כאן.

נכון, הוא יכול לפנות לסוכן מכס ולבקש ממנו לשחרר - - -

טוב, אנחנו נבדוק את הסוגיה הזאת עם ארגוני העולים, אם היא סוגיה שיש לה משמעות. תודה, רקפת. אנחנו ננסה להשיג גם את רשות המיסים בתחום של מס רכוש.

ברשותכם, אני מבקש לפנות כרגע לסשה מיזריצקי מהמרכזים לצדק חברתי. הוא לא איתנו? אז אני מבקש לפנות לעו"ד ניקול מאור, ואחריה אלכס מילר, נציג ההסתדרות. עו"ד מאור, בבקשה.

תודה רבה. לפני שאני אדבר על הנושא שאני עוסקת בו, שזה המעמד בישראל, אני אוסיף עוד סוגיה לעניין העולים בבעיה עם השכירות, וזו הבעיה של עולים שנמצאים בדירות שטרם ניזוקו, אבל אין להם ממ"ד ואין להם שום דרך להגיע לממ"ד. הם רוצים לצאת מההסכמים, והם לא יודעים איך לעשות את זה בלי לפגוע בזכויות שלהם, וזו עוד סוגיה שמישהו צריך לתת את הדעת עליה. אני מניחה שזה לא משהו שקשור לרשויות, אבל צריך מענה משפטי בשאלה הזאת.

מעבר לזה אני אדבר על נושא של המעמד, שהוא נושא מאוד-מאוד בעייתי גם לעולים עצמם וגם לקרובי משפחה של עולים, אנשים שנמצאים בהליכים לקבלת מעמד. רשות האוכלוסין סגרה את כל מערך האשרות, אין שום מענה של לשכה כלשהי שנותנת מענה לנשים בעלי אשרות, וגם לאנשים שנכנסו ארצה ורוצים לקבל מעמד עולה או שכבר הוחלט שמגיע להם מעמד עולה, אין שום מענה. הרשות נתנה החלטה גורפת של הארכת רישיונות קיימים לעוד שלושה חודשים, עד ה-30 בספטמבר.

הבעיה היא שזה מקפיא את המצב הקיים, כך שבן אדם שנמצא פה במעמד תייר נשאר במעמד של תייר עוד שלושה חודשים, וזה מצב מאוד קשה לאנשים שהם בדרך לקבלת מעמד. הרישיונות האלה הולכים לפוג ב-30 בספטמבר, בדיוק לפני החגים, ולא ברור איך אז אנשים ייפנו ויקבלו מענה. המעמד הזה שניתן, ההארכה הגורפת הזאת, היא בעצם הארכת האשרה הקיימת, היא לא הארכה של אינטר ויזה, אפרופו הדברים של חבר הכנסת דב ליפמן על יציאה וכניסה. אנשים שהם בהארכה גורפת לא יכולים לצאת ולהיכנס בבטחה כי אין להם רישיון מתאים לדבר הזה, ואנשים מרגישים שהם פשוט מופקרים, שאין להם מענה ואין להם שום פתרון בשום לשכה בארץ. אנשים שכבר אושר להם מעמד עולה, לא ייתכן שהם לא יכולים להגיע לאיזושהי לשכה שתיתן להם מענה.

תודה, עו"ד מאור. אנחנו רושמים את הסוגיה הזאת. אם הסיפור יתארך מעבר לימים בודדים, אנחנו נדרוש מתן מענה. זה היה גם בתקופת הקורונה. זה יכול להיות אולי בלשכות ספציפיות או מענה מקוון. אבל אי אפשר להשבית את הטיפול באוכלוסייה הזאת של עולים וגם של מבקשי מעמד מכוח קשרי משפחה. אנחנו בטח נשמע את זה גם מעו"ד ליאור ברס בהמשך, ואנחנו רושמים את הנקודה הזאת. תודה, ניקול.

אנחנו נשמע עכשיו את חבר הכנסת לשעבר אלכס מילר, ומיד לאחר מכן נחזור לרשות המיסים ואז את סשה. בבקשה, חבר הכנסת לשעבר אלכס מילר. אני מתנצל מכל המשתתפים על המעבר בזום שלוקח קצת זמן. אנחנו בודקים את זה. אם אפשר, בבקשה להעלות את חיה לוי מרשות המיסים. אני שוב מתנצל, דיון עם כל כך הרבה משתתפים בזום הוא מורכב. חיה את איתנו?

אני מעלה את סשה.

בוקר טוב, היושב-ראש. בוקר טוב למשתתפים. אני סשה מיזריצקי ממרכזים לצדק חברתי, עם כמה סוגיות ממש קצרות.

אני מאמין שכבר דיברו על הנגשת מידע לעולים, וחשוב לי להגיד שבשנים האחרונות הגיעו לארץ מאות אלפי עולים דוברי רוסית ואוקראינית שאין להם שפה. אני רוצה להתייחס לשלב המקדים, הם לא מכירים את רוב השירותים שמספקים משרד העלייה והקליטה והרשויות המקומיות.

אני רציתי להתייחס ספציפית לשני כלים מאוד משמעותיים בתקופה הזאת, כמו 'כל זכות', שמספקים הרבה מידע מאוד רלוונטי לעולים, אבל רוב העולים פשוט לא מכירים את הכלי הזה, מכיוון שברוב הרשתות החברתיות וערוצי מדיה שמספקים מידע לעולים אין פרסום על האתר הזה. מכל הסקרים והבדיקות שעשינו לא מעט עולים פשוט לא יודעים ש'כל זכות' קיים, ומי שכן שמע על האתר הזה מאוד בספק עד כמה הוא אמין.

דבר נוסף, הכלי המצוין של משרד העלייה וקליטה, כמו ער"ן – עכשיו יש צורך מאוד משמעותי בתמיכה פסיכולוגית, ושוב, לא מעט עולים שהגיעו בשנים האחרונות פשוט לא מכירים שער"ן קיימת, ומי שכן ניסה להתקשר ולקבל איזשהו שירות בשפה הרוסית, נאמר לו בעברית שיחזרו אליהם בשפה הרוסית תוך יום-יומיים ופשוט לא חזרו אליהם. צריך לתגבר את המענה בשפה הרוסית ואולי לעשות איזושהי הסברה עד כמה זה שירות משמעותי בתקופה הזאת.

אני מאוד אשמח אם ניתן לטטיאנה גלייזר שמייצגת את העלייה החדשה להציג עוד כמה צרכים של העולים. תודה רבה.

תודה לך, סשה, על כל הפעילות של המרכזים לצדק חברתי בכלל ושל הפעילות של המרכזים בעבודה עם דוברי רוסית ואוקראינית. זה מוערך מאוד.

טטיאנה גלייזר, בבקשה.

(אומרת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם החופשי לעברית)

בוקר טוב. לצערי, אני לא מדברת עברית, אדבר באנגלית. אני נציגת גל העלייה האחרון, גל של יותר מ-100,000 דוברי רוסית שהגיעו לישראל בשלוש השנים האחרונות. אני מייסדת את קהילת דוברי הרוסית הגדולה ביותר של עולים חדשים, קהילה שמונה כרגע 100,000 חברים. אתמול ערכנו סקר לקראת ישיבת הוועדה, ויש לי כמה מספרים לתת לכם כפידבק על המצב שהעולים ניצבים בפניו עכשיו.

אנחנו יודעים שיש הרבה אפשרויות שאזרחי ישראל יכולים להשתמש בהן במצבי חירום, אבל בהתאם לסקר שערכנו, עולים חדשים לרוב לא נהנים משטף האינפורמציה. למשל, 45% מתקשים להבין הנחיות רשמיות בעברית, ואין מי שיכול לעזור להם בכך.

דיברתם על ער"ן – 63% מהעולים החדשים מעולם לא שמעו על השירות הזה, והיתר, 37%, שמעו עליו אבל מעולם לא פנו אליו. אז אולי צריך שיהיה יותר מידע על כך, ואנחנו נשמח לפרסם כל מידע רלוונטי בקהילת הפייסבוק שלנו, שהיא קהילה עצומה, כפי שאמרתי.

36% מהמשתתפים בסקר אמרו שחסרה להם תמיכה פסיכולוגית, חוקית או כל תמיכה אחרת, וקרוב ל-70% ממשתתפי הסקר אמרו שחסרה להם גישה למידע מספק ברוסית. רבים מהם לא יכולים להבין את ההתרעה בעברית, כך שזו בעיה גדולה שאנשים מרגישים שהמידע חסום בפניהם. 45% מהמשתתפים אמרו שהם לא מרוצים מאיכות המידע על הזכויות שלהם בשפה הרוסית.

לגבי השירות העירוני במוקד 106 – 74% מעולם לא ניסו להתקשר אליו, ו-10% מאלו שניסו לא הצליחו לקבל שירות ראוי בשפה הרוסית. כמעט 60% מהמשתתפים אמרו שהם מרגישים מבודדים באופן חלקי או באופן מלא בגלל מחסום השפה. אנחנו נשמח לעזור בתרגום ופרסום כל המידע הרלוונטי, כי אנשים ממש זקוקים לכך וזה יכול להציל את חייהם ולעזור להם.

אנשים התלוננו גם על היעדר ריכוז המידע, ואני יודעת שהבעיה הזו הושמעה במהלך הדיון. אנשים רבים מגל העלייה שלי רוצים להשקיע ולהתנדב בישראל, והם ישמחו לדעת על האפשרויות שעומדות בפניהם. גם אנחנו נשמח לדעת על כך ולפרסם מידע בנושא.

אני רוצה להזכיר גם את הקולגה שלי, סופיה טופולב, יוזמת מיזם גדול שנקרא Check On Me Project, מיזם שמבוסס על התנדבות ונוצר כדי לפצות על היעדר אינטגרציה חברתית של עולים חדשים. המיזם בן ימים אחדים בלבד, וכבר יותר מ-70 עולים חדשים התחברו למתנדבים ישראלים ילידי הארץ או למתנדבים ישראלים ותיקים, והשירות נועד לשבור את מחסום השפה. אני מקווה שסופיה תוכל לדבר על כך בהמשך.

תודה רבה על הדאגה שלכם, ונשמח לעזור ככל שנוכל.

טטיאנה, תודה לך על ההערות החשובות. אני אשמח לקבל את המחקר וללמוד אותו ביתר רצינות. את ממלאת תפקיד חשוב מאוד ביצירת גשר בין הרשויות הרשמיות לקהילת העולים החדשים ביותר מרוסיה ומאוקראינה. נהיה בקשר ונראה איך אנחנו עובדים יחד כדי למזער את הפערים.

מצוין. תודה לך.

חיה לוי ממשרד האוצר, את איתנו?

כן. צוהריים טובים.

צוהריים טובים, חיה. תודה שאת איתנו. את מנהלת את תחום הנזקים העקיפים ברשות המיסים בישראל. ישנן שתי סוגיות שלגביהן נשמח לקבל ממך מידע.

סוגיה אחת, כל הנושא של הסיוע שניתן למשפחות עולים בהנגשה של הזכויות והליווי שלהם בהגשת הטפסים או במילוי הטפסים, מכיוון שאנחנו מבינים שהטפסים הם רק בשפה העברית. זאת סוגיה אחת.

הסוגיה השנייה לא נוגעת רק לציבור העולים, אבל חלקם של העולים בקרב המפונים הוא מאוד משמעותי. אנחנו מבקשים להבין מה קורה עם כל הנושא של הסיוע בשכר דירה לאותן משפחות שלא יכולות לחזור כעבור ימים אחדים לדירות שלהם, בין אם מדובר בסיוע בשכר דירה לאנשים שפונו מהדירה שבחזקתם ובבעלותם, ומה קורה עם כל האנשים שבעצם היו במעמד של שוכרים, ולדירה שהם שכרו לא ניתן לחזור בחודשים הקרובים. מה קורה איתם מבחינת החוק, מבחינת תמיכת המדינה, הם צריכים למצוא דיור חלופי. אז נשמח לקבל הבהרות בנושא הזה.

בעיקרון יש לנו מידעון לניזוק שמפורסם באתר שלנו, ולצערי, הוא רק בשפה העברית. האנשים שלנו נמצאים בשטח כל הזמן. גם בבתי המלון יש לנו עובדים שמסייעים. אני יכולה להעלות את העניין הזה של אולי להנגיש את זה בשפות אחרות, אם זה יהיה אפשרי מבחינתנו. אני יכולה לבדוק ולעדכן, לא היום, אבל בהמשך.

חיה, מדברת שלומית אבינח, מנהלת הוועדה. למוחרת הדיון הייתי בקשר עם עידית לב זרחיה, הדוברת שלכם. גם ב-7 באוקטובר ביקשנו כי אתם זרוע מאוד מרכזית, ואתם לא מנגישים את המידע שלכם לשפות זרות. אני יודעת שזה כבר טופל גם בסמכות המנכ"ל, וגם הסמנכ"ל שיש לי את שמו, ואני יכולה להגיד לפרוטוקול שאמרו לי שנעשית עבודה בנושא. אז זה לא נושא חדש, כי זה ידוע לכם כבר שבוע.

אני רוצה רגע לומר, חיה, אני כמובן לא בא אלייך באיזושהי תלונה, אבל זה כמובן בלתי מתקבל על הדעת שהמידעון המרכזי של רשות המיסים לגבי הזכויות של מפונים נמצא רק בשפה העברית. אל"ף, הוא צריך להיות גם בשפה הערבית, זו שפה בעלת מעמד רשמי במדינת ישראל, והוא צריך להיות מתורגם גם לרוסית. מבחינתנו, גם לאמהרית, לצרפתית ולספרדית. גם לא ברור לנו למה בהתקשרות שיש למדינה עם אתר 'כל זכות' הדברים לא מופיעים שם במספר שפות.

אני מבקש לקבל את המידעון בשפה העברית לוועדה, אם אפשר להעביר אותו אלינו. תהיה פנייה גם שלנו למנכ"ל משרד האוצר ולראש רשות המיסים וגם למשרד המשפטים. המידעון הזה חייב להיות בשפה הרוסית, בצרפתית, באמהרית, בספרדית ומבחינתי, כמובן, גם בשפה הערבית. זה דבר שאנחנו ממש נעמוד עליו.

מה קורה בנושא הגשת הטפסים?

אני רוצה להגיב על מה שנאמר עכשיו. אני מבינה שהיו שיחות עם מנהל הרשות וכו', אני אבדוק איפה זה עומד. זה דבר אחד לעניין הזה, ונעביר את המידעון למי שצריך להעביר.

לעניין השכירויות – מי שזכאי לקבל את הפיצוי על השכירות הוא מי ששכר את הנכס, מי שמתגורר, ולא הבעלים של הנכס. ולכן, בשלב ראשון, בסיוע של הרשויות המקומיות, העברנו את המפונים לבתי מלון. אם זו פגיעה של הדירה לטווח ארוך, אז יש את האופציה שמי שנפגע אמור למצוא דירה חלופית והוא אמור להמציא לנו הסכם שכירות.

אתם שומעים אותי?

כן, שומעים.

אנחנו מפצים על שכר דירה למי שגר בנכס, ולא לבעלים של הנכס. הוא אמור להמציא לנו הסכם שכירות ואנחנו נפצה אותו. אנחנו בוחנים את זה. כמובן שזה בהתאם לדירה שהוא גר בה, ולא מישהו שגר בדירת שני חדרים יעבור עכשיו לווילה, ואנחנו מאשרים את הפיצוי הזה. על השוכר לאתר דירה חלופית ולהמציא לנו הסכם שכירות.

חיה, בהקשר הזה יש לי מספר שאלות. זה לא נוגע רק לציבור העולים, אבל עולים נתקלים בקושי הזה. ראשית, האם יש תקרה להשתתפות גם מבחינת סכום וגם מבחינת משך הזמן שאתם מתכוונים לשלם?

בעיקרון, נכון לעכשיו, אין תקרה של סכום, בהתאם לדירה שבה הוא גר. התקופה היא כמובן עד למועד של הנכס שהוא גר בו או עד שהתיקון של הנכס מסתיים. אם מישהו גר בדירה שנהרסה לחלוטין ונאלצנו להרוס אותה, אז אנחנו נותנים לו דיור חלופי עד שהוא יוכל לחזור לגור בנכס שלו.

מבחינה משפטית, בוא נאמר אדם שהייתה לו דירה, הוא השכיר אותה במחיר הוגן, וזה בשבילו מהווה תחליף לפנסיה. מה קורה אם הדירה שלו נהרסה? השוכר אמור לשלם לו את המשך השכירות על הדירה שנהרסה, ואתם בעצם נותנים לשוכר סיוע לשכור במקום אחר?

בדיוק.

ואם בעוד חודש מסתיים החוזה עם השוכר, אז מה קורה למשכיר דירה? אין לו דירה יותר להשכיר.

אז הוא - - - בחודש הספציפי הזה, ומרגע זה אנחנו מטפלים במי שהתפנה מהדירה.

אני אומר שוב, לאדם הסתיים חוזה השכירות, הוא יקבל חודש סיוע בשכר דירה לדירה חלופית וימשיך לשלם למשכיר את החוזה המקורי. בעוד חודש נגמר הסכם השכירות, ואז השוכר חופשי ללכת לדרכו, הוא יכול לשכור עכשיו מה שהוא רוצה. מה קורה עם המשכיר? הייתה לו דירה, היא נהרסה, ורק בעוד חצי שנה הוא יוכל להשכיר אותה. מי מפצה אותו?

נכון לעכשיו, אנחנו מפצים אותו בזה שאנחנו בונים לו את הדירה. לא נוכל לשלם לשני אנשים במקביל. אנחנו מפצים רק אחד.

לשוכר אתם לא תצטרכו לשלם כי הוא כבר מחוץ להסכם השכירות שלו. אני לא איכנס לנקודה הזאת עכשיו כי היא כללית, אני רק אומר את הדבר הבא וגם זה נוגע לציבור העולים כי יש גם עולים שמשכירים דירות. אנשים שלא צברו פנסיה, למשל, הם מכרו את הדירה שלהם בחו"ל, עלו לארץ, הם לא שמים את הכסף במסלול פנסיוני, נכון?

- - - הרעיון הוא שאחד מהם מקבל מאיתנו את השכר דירה.

זה ברור לי, אבל אם הסכם השכירות הסתיים?

אם ההסכם הסתיים וממילא הוא היה צריך למצוא דירה חלופית, בלי קשר אלינו, אז מי שיקבל את השכירות זה צד אחד.

זה המשכיר. זה חד-משמעית המצב המשפטי היום?

במצב המשפטי היום אנחנו משלמים לצד אחד.

זה ברור לי. זה גם הגיוני.

כל מקרה לגופו, ואני לא רוצה לתת פה הנחיות חד משמעיות. אנחנו נצטרך לבחון כל מקרה לגופו מה בדיוק קורה בנכס הספציפי הזה.

טוב, הנושא הזה ידרוש הסדרה רחבה יותר. זה בעניינן של ועדות אחרות. אבל בהקשר של העולים, יש מצב שבו אנשים הבינו שיש להם הסדר לשבועיים במלונות. אז קודם כול, אני רוצה לדעת אם המדינה מתכוונת להאריך את השהות במלונות, כי לצפות היום ממאות משפחות למצוא דירות להשכרה בבת ים – אין דירות להשכרה בבת ים. מה קורה אם משפחה לא מצאה תוך שבועיים דירה להשכרה?

אני מתארת לעצמי שכן ייתנו איזושהי ארכה, כי גם אנחנו צריכים להתנהל עם העומס וכולי. אין לי מידע ספציפי אם יש או אין החלטה בנוגע להארכה, אבל אני יכולה לבחון את זה ולתת תשובה.

אני חוזר, זה לא רלוונטי רק לוועדה שלנו, אבל אני אבוא פה בדין ודברים עם ראשי הוועדות האחרות וגם עם גורמי הממשלה. אנחנו כוועדה עומדים על הצורך בהארכת זמן הפינוי למלונות, לוודא שאנשים יכולים להתמקם במלונות, להבין מה קורה. יש מקומות שבהם הרשויות המקומיות עוד לא הודיעו לאנשים אם אפשר לחזור בכלל לבניין או לא, וכמה חודשים להערכת מהנדס העירייה יידרש שם כל נושא הקונסטרוקציה. אז אנחנו עומדים על נושא הארכת הזמן במלונות.

נכון לרגע זה, אין שום פרסום של רשות המיסים לגבי פנייה לקבלת השתתפות בשכר דירה. הוא לא קיים. אני חיפשתי את זה אישית וזה לא קיים. אין מידע. אנשים נמצאים במלונות, ולא ברור להם אם המדינה משתתפת בסיוע בשכר דירה לשכירת הדירה החלופית, בהנחה שאותם שוכרים ממשיכים לשלם למשכיר שאיבד את הדירה או את היכולת להשתמש בה. הציפייה שלנו היא שהנושא הזה יוסדר ויפורסם.

סליחה, הוא כן מפורסם. במידעון שלנו זה מפורסם ומצוין שם מה שציינתי קודם לגבי מי שנאלץ לשכור דירה.

אז אני חיפשתי את זה, ולא מצאתי. אני אשמח לקבל את המידעון ולהבין איפה הוא מתפרסם. בסדר?

אוקיי.

האם יש הגבלת זמן על הגשת התביעה?

בעיקרון התביעה אמורה להיות מוגשת תוך שבועיים, ויש את המסלול המהיר למי שהפגיעה היא עד 30,000 שקל והוא יכול להגיש תביעה במסלול המהיר שהיא רק - - -

הצעת מחיר, כן. בהקשר הזה הציפייה שלנו היא שתאריכו את הזמן מעבר לשבועיים, בייחוד כאשר מדובר בעולים חדשים.

סליחה, במידעון לא מצוין שבועיים. מצוין שהעברנו אותם לבתי מלון עד לסיום השיקום.

עובדה שהנושא של השבועיים מסתובב כמידע שקיים בשטח. זה לא דבר מומצא.

אני לא יודעת מה מסתובב בשטח. לי יש את המידעון מול העיניים.

אז אני שואל, האם מבחינת רשות המיסים יש מועד או טווח זמנים שרק בו ניתן להגיש את הבקשה?

כן, זה עניין אחר. הבקשה אמורה להיות מוגשת תוך שבועיים. ברגע שהוא נפגע, הוא מגיש את התביעה. יש לנו אנשים בשטח שמסייעים בהגשת התביעות.

אבל מה קורה אם אדם הוא עולה ויש פערים של שפה? מה אם מדובר בקשיש שעלה לפני עשר שנים והוא לא דובר עברית? הטפסים שלכם הם רק בעברית, ויכול להיות שאין לו מעטפת משפחתית תומכת. מה פשר ההגבלה לשבועיים?

האנשים שלנו מסתובבים בשטח ויש לנו גם אנשים שדוברים שפות. אנחנו נעזרים גם בשכנים, אם צריך, וגם בבתי המלון יש לנו אנשים. הבנתי קודם שיש גם אנשים ממשרד הקליטה שנמצאים בבתי המלון.

הבקשה שלנו היא להאריך את הזמן הזה לפחות לחודש, לאור היקפי הפגיעה. וכמובן, לאפשר גם מסלול של חריגים. שמענו זה עכשיו, יש אנשים שהגיעו לארץ לפני מספר חודשים, והאוריינטציה שלהם - - -

הארכה של המועדים האלה זה קצת בעייתי כי זה משהו שכתוב בחוק. אנחנו לא יכולים להאריך מועדים בלי לתקן חוק.

אין בחוק חריגים?

בחוק אין חריגים, אבל יש לנו חפ"ק ברשויות המקומיות, יש לנו חפ"ק במקומות שנפגעו, יש לנו אנשים שמסתובבים בשטח, יש לנו אנשים שנמצאים בבתי מלון, ואם יידרש, אז אנשים שלנו נמצאים כדי לסייע.

חיה, אני אומר עוד פעם, זה לא רלוונטי רק לוועדה הזאת, אבל זה כן רלוונטי בעניין היעדר הנגשה שפתית. התפסים שלכם הם רק בעברית, המידעון שלכם הוא רק בעברית, ומבחינתנו כוועדה, סד הזמנים הזה הוא לא סביר. אנחנו מקבלים על זה הרבה מאוד תגובות מן השטח. אז אל"ף, טפלו בהנגשת המידע.

שייעזרו במשרד הקליטה.

אוקיי, זה משהו שיעלה.

פה אני רוצה לומר, זו דרישה חד-משמעית של הוועדה. לא יכול להיות שמידעון של רשות המיסים למשפחות שנפגעו, לאזרחים שנפגעו, יהיה רק בשפה העברית. זה פשוט דבר שמחזיר אותנו 25 שנים אחורה, כאילו אין פה מיליון וחצי ישראלים דוברי רוסית, כאילו אין פה שני מיליון ישראלים דוברי ערבית. זו אמירה. זה לא לבחינה. זה היה צריך להיות כבר אחרי 7 באוקטובר. אבל אנחנו נבוא בדין ודברים גם עם הגורמים האחרים.

אם ישנה פה עדיין נציגת משרד העלייה, שיר גלילי, שאחראית על תחום המידע, הפרסום וההסברה – שיר, הציפייה שלנו היא שתהיה סגירה ביניכם לבין משרד האוצר לתרגום מהיר של המידעון וההפצה שלו דרככם.

חיה, אנחנו נהיה בקשר איתכם סביב הנושאים האחרים. תכף אנחנו נעלה את שיר ונשמע אותה. אני אבקש ממך, שיר, התייחסות לתרגום המידעון של רשות המיסים. חיה, אנחנו נבקש מכם לקבל בדיון הבא שלנו נתוני ביצוע, אנחנו רוצים לדעת כמה משפחות פונו וכמה משפחות הגישו תביעה, כדי לראות שאף אחד לא נופל במגבלה החוקית הזאת של השבועיים. ואני מודה לך, אני יודע שגם הידיים שלכם עמוסות עבודה. חיה, עוד משהו?

אני מקווה שנוכל להמציא את הנתונים האלה, כי אני לא יודעת כמה אנחנו יכולים לדעת מי עולה חדש ומי לא עולה חדש.

לא, לא ביקשתי רק עולים. אנחנו נדע להצליב את זה מול משרד העלייה והקליטה. אני מבקש את זה כדי לראות אם צריך ליזום פה תיקון חקיקה של הארכת המועד. תודה.

- - - משפחות שפונו וכמה הגישו תביעות. אנחנו יכולים לתת את המידע הזה בהתייחס לכלל האנשים.

אנחנו מבקשים את זה לכלל האנשים. בסדר?

בסדר גמור. תודה.

תודה, חיה. ישראל פריד מהלפ"מ, שלום, תודה שאתה איתנו.

שלום וברכה.

ביקשנו את ההצטרפות שלכם בעיקר מסיבה אחת. בסופו של דבר, הלפ"מ, אם אני מבין נכון, זה הגוף שאחראי על תקציבי הפרסום שבסוף מגיעים גם לאתר 'כל זכות'.

זה הגוף המבצע של משרדי הממשלה, וגוף מייעץ מבחינת המדיות והפלטפורמות שבהן הם מפרסם. זאת אומרת, אנחנו לא מקבלים את ההחלטות ולא קובעים מדיניות.

ברור. אני מבין, מהשיחות שלי עם אנשי אתר 'כל זכות', שהמדינה הכירה בחשיבות קידום המידע שמונגש באתר הזה, אלא שהועמד תקציב, אם אני לא טועה, של חצי מיליון שקל בשפה הערבית, של למעלה ממיליון שקל בשפה העברית, אבל שהוקצו רק 15,000 ש"ח לקידום התכנים של אתר 'כל זכות' בשפה הרוסית, ברשתות החברתיות ובגופי הפרסום השונים. אז אני אשמח להתייחסות ספציפית לאתר 'כל זכות', ואני גם מבקש לשמוע מה הם מאמצי הפרסום של הממשלה בנושא החירום בערוץ 9, ברדיו רק"ע ובגורמים נוספים, כי אנחנו רואים פרסומות רבות בשפה העברית.

גם באתרים, Vesti - - -

- - - לגבי 'כל זכות' כדאי שאני אענה, כי משרד המשפטים ומערך הדיגיטל הוא זה שבעצם מממן את 'כל זכות'. אני לא חושב שזה קשור ללפ"מ.

מכובדיי, כשמתפרצים בזום אז אנחנו לא יודעים בכלל מי מדבר. מדובר בנציג משרד המשפטים שעכשיו דיבר?

כן, נכון. שמי - - -

אז מיד נפנה אליך.

זה בדיוק מה שבאתי להגיד. אני אענה לך על השאלה השנייה, לגבי ערוץ 9, רדיו רק"ע וכל הפלטפורמות בשפות שונות.

על פי רוב, לא רק בשעת חירום, כמעט כל קמפיין טלוויזיוני משודר גם בערוץ 9 וגם ב-IETV (Israeli Ethiopian TV), ועולים קמפיינים גם בשגרה, כדי להנגיש בעיקר לאנשים מבוגרים שמתקשים עם השפה וצופים בערוצים האלה.

בנוסף, קמפיינים של דיגיטל וקמפיינים של רדיו – חוץ מרק"ע, יש תחנות רדיו אזוריות לוצ'שייה פֵּירְווֹיֶה שאנחנו מפרסמים בהן, ובאתרים ובפייסבוק בשפות שונות, גם בערבית, גם ברוסית. מבחינתנו, מבחינת המקום שאנחנו מגיעים ממנו, אנחנו שמים דגש גדול מאוד על מגזרים. אבל כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו גוף מבצע, לעיתים אנחנו מציעים ונתקלים בסירוב. אבל דווקא בקמפיינים הטלוויזיוניים כמעט אף פעם לא נתקלים בסירוב, ותמיד בפריסה יש את ערוץ 9 ואת IETV.

בנוגע ל'כל זכות', כמו שאמר אדוני - - -

מיד אני אשאל את משרד המשפטים. אני רוצה לשאול אותך, האם נכון לרגע זה, בגדול, כל הקמפיינים של הנגשת מידע על ידי המשרדים השונים, מורצים גם בכלי תקשורת דיגיטליים, טלוויזיוניים ורדיופוניים בשפה הרוסית?

אני לא רוצה להגיד משפט מכליל, אבל בגדול כל דבר כזה אנחנו בהחלט שולחים בהצעה את השפה הרוסית. אין לי נתונים ולא ידעתי בדיוק מה אני הולך להישאל, אבל אני כמעט בטוח שהקמפיינים שמדברים על הנגשה ועל הנגשת מידע ועל דברים כאלה, כולם קיבלו אישור לשפה הרוסית.

אבל אין אפילו באנגלית.

בשבוע הבא יתקיים דיון מעקב על הדיונים כאן, ויצא מכתב סיכום. אני אבקש בשבוע הבא, לקראת הדיון, לקבל מהלפ"מ מסמך שאומר כמה קמפיינים ושל איזה משרדים מורץ בשפות זרות. זה נכון לעברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, ואתם תאמרו מה מורץ.

סבבה, בסדר גמור.

ונבדוק את זה.

בנושא המלחמה.

בנושא החירום, בוודאי. בנושא המלחמה אנחנו.

כן, כן. בסדר גמור. הבנתי שזה בנושא החירום, אנחנו בשיח בנושא חירום.

תודה, ישראל.

תודה רבה.

התייחסות קצרה של משרד המשפטים בנושא האתר 'כל זכות' והקידום שלו. שלמה, בבקשה. תודה על ההמתנה.

אני שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, ולמעשה איש הקשר לנושא 'כל זכות'.

אני רוצה להזכיר כרקע, אתר 'כל זכות' הוא אתר שממומן במלואו על ידי משרד המשפטים ומערך הדיגיטל הלאומי, וכבר הושקעו בו מעל 50 מיליון שקל לאורך השנים, מאז שנת 2017. למעשה קיים תקציב ייעודי לקידום האתר ו'כל זכות' עושים בו שימוש. לנושא החלוקה, מה מוקצה לקידום בעברית, לקידום בערבית ולקידום ברוסית, זו שאלה שנקבעת באופן פנימי על ידי 'כל זכות' לפי צורכיהם. אך לאור מה שנאמר פה, אני אביא את זה לדיון חוזר כדי להעמיד את הדברים בפרופורציות הנכונות בתוך התקציב הקיים. האתר מופעל מכוח החלטת ממשלה 126 בתקציב של 6.5 מיליון שקל מדי שנה.

אבל משרדי הממשלה, הוא לא יודע שהם לא מתורגמים.

בהחלט אתר 'כל זכות' הוא פרויקט חשוב מאוד של משרד המשפטים ביחד עם גורמים נוספים. השאלה הממוקדת הייתה לגבי כסף שעומד היום לרשות קידום הדפים שנוגעים לחירום ושתורגמו לשפה הרוסית. אנחנו יודעים שיש פערי הנגשה גדולים מול ציבור העולים, ונעשתה עבודה גדולה בתרגום דפים באתר הזה לשפה הרוסית.

לאור העובדה שניתן מעט מאוד כסף לקידום התכנים של האתר בשפה הרוסית באותה הקצאה של משאבים – לא לתרגום, אני מדבר על הקידום ברשתות, התרגום טופל היטב ושמענו את טטיאנה, יישר כוח לכם על מה שעשיתם כאן ביחד עם אנשי ונשות האתר – עכשיו השאלה היא לגבי קידום המידע.

אז אני מסביר. התקציב של האתר נקבע בהחלטת ממשלה, הוא 6.5 מיליון שקל בשנה שמקציב משרד המשפטים ומערך הדיגיטל. מתוכו חלק ממנו מוקצה לקידום ולפרסום האתר.

ברור. רק ש-15,000 שקלים בלבד הוקצו לדפים ברוסית, אז השאלה - - -

אבל אני מסביר, זאת החלטה פנימית של 'כל זכות', שהיא חברה לתועלת הציבור, כיצד לחלק את תקציבי הפרסום, ויכול להיות שצריך לעשות הערכה מחדש כדי שזה יצא באופן יותר פרופורציונלי. אבל מבחינת יכולת להגדיל את התקציב זה לא אפשרי, וזה יוכרע בתוך החלוקה הפנימית של תקציב הפרסום.

האם לא ראוי שבזמן חירום תקציב הפרסום של האתר הזה, שהוא היום מקור המידע המרכזי לזכויות, יגדל?

זה דבר שאני אוכל להעלות לדיון פנימי בתוך משרד המשפטים.

אז אל"ף, אנחנו נפנה למנכ"ל 'כל זכות' לקראת הישיבה הבאה.

רק שזה לא יבוא על חשבון האנשים שעושים את האתר ואת התרגום, כי זה אותו תקציב.

לא, בוודאי שלא.

אם במסגרת התקציב הזה תהיה חלוקה, אז אנשים - - - את הפרנסה, ובמקום לתרגם, הכסף ילך לקידום. גם זה מאוד חשוב פה.

ברור. אבל הפנייה המרכזית היא למנכ"ל משרד המשפטים, ותצא פנייה שלנו שתבקש תקציב ייעודי לקידום של דפי החירום בכל השפות, בעברית, ערבית ורוסית.

יש לי שאלה קטנה לנציג משרד המשפטים. אולי אתה יכול לענות. אני מקבל פה פניות לגבי שימוש במקלטים בקניונים. קניון זה מקום פרטי אבל המקלט בו מיועד לציבור. האם אתה יכול להגיד לי, כי יש חוק - - -

אני מצטער, אני לא אוכל לענות כי זה לא התחום שלי.

אוקיי. אין לנו נציג של פיקוד העורף שיכול להתייחס לסוגיה הזאת? אני מדבר על מקלטים ציבוריים שנמצאים בקניונים הגדולים. אני אעלה את הסוגיה הזאת גם בוועדת החוץ והביטחון.

נעלה את רע"ן הסברה בפיקוד העורף, סא"ל תמר לווים. היא איתנו? לפני שתמר עולה, אני אציין שהגיעו אלינו הרבה מאוד פניות על העובדה שבאפליקציה של פיקוד העורף - - -

עד שהיא תתחבר, אני רוצה לשאול שאלה לכולנו. אין מוקד אחיד לכולם, נכון?

לא.

זה רעיון שאפשר - - -

אהלן, אני תמר, ראש מערך ההסברה של פיקוד העורף.

תמר, תודה שהצטרפת. אנחנו יודעים שיצאת מדיון חשוב אחר, ויישר כוח על כל המאמצים של הפיקוד.

השאלה המרכזית שאנחנו מבקשים לשאול אותך, תמר, היא לגבי נושא הנגשת ההתרעות וההודעות של פיקוד העורף בשפות זרות, בדגש מבחינתנו על הרוסית. קיבלנו הרבה פניות מהציבור ומהארגונים על כך שגם כשהמעטפת של האפליקציה היא בשפה הרוסית, ההתרעות המקדימות נמסרות בשפה העברית, והנושא הזה יוצר הרבה מאוד בלבול בקרב ציבור העולים, בדגש על ציבור העולים החדש, שההיקף שלו הוא גדול. אנחנו מדברים על קרוב ל-200 אלף איש. אז איפה עומד כל הנושא הזה של ההנגשה השפתית בשפה הרוסית, ובשפות נוספות, לאנשים שבעצם התחברו לאפליקציה בשפה הרוסית?

לגבי ההנחיה המקדימה, כמו שציינת כאן, עד עכשיו היא הייתה ב-Cell Broadcast, מופצת בשפה העברית. ביממות האחרונות, יחד עם - - - של הפיקוד, עובדים על להנגיש את זה בשפות נוספות, רוסית, ערבית ואנגלית. אני מניחה שביומיים הקרובים אנחנו נראה כבר את היכולת הזו. ואם נצליח, אז גם ההנחיה המקדימה תופץ בשפות.

חוץ ממה שאמרתי עכשיו ב-Cell Broadcast, יש לנו דסק לשפה הרוסית. אני נוגעת רגע בשפה הרוסית, ואם תרצו, אפשר הרחבה נוספת גם על שפות אחרות. יש לנו דסק לשפה הרוסית, ומחוברים לדסק הזה רשת נאמני הסברה של קהילות שנוגעים לשפה הרוסית. בכל פעם שיוצאת הנחיה מקדימה או הנחיה מיוחדת לציבור, היא מתורגמת ויוצאת גם שם, גם בזמן אמת וגם כמכין לאוכלוסייה כחלק מההיערכות הרחבה שלנו.

מה זה בדיוק הקהילות הללו? נמצאים איתנו בזום כרגע כמה עשרות אנשים, ולא מעטים מהם מחזיקים קבוצות טלגרם בשפה הרוסית, קבוצות וואטסאפ, דפי פייסבוק, ואני מניח שזה אותו דבר גם בשפה האנגלית. האם האנשים הללו יכולים לפנות אליכם ותצרפו אותם לאותו מעגל?

בטח, בשמחה. הינה, אני אומרת את זה כאן מול כולם. יש לנו את מפקדת ראש הדסקים, יש לנו דסקים לכל שפה כמעט, והיא מנהלת את הדסקים, היא תחבר - - -

איך פונים אליכם?

אני אעביר לכם איש קשר בתום השיחה הזאת, קוראים לה נורית, היא מפקדת הדסקים והיא תחבר את האנשים פה, כל אחד עם הקבוצה הרלוונטית שבה הוא רוצה להיות.

אז אני אומר למשתתפי הזום שאנחנו נדאג להפיץ, כמובן בתיאום עם פיקוד העורף כי אני מניח שאלו פרטים של קצינה אצלכם, ונדאג להנגיש את המידע הזה לארגוני העולים ולמנהלי הקבוצות. להערכתך, בשתי היממות הקרובות נהיה כבר עם מצב אחר בהתרעות?

כן, כבר אתמול השארתי נוסחים ל-Cell Broadcast. אני ממש לוחצת שזה יהיה כמה שיותר מהר. אני מקווה שתהיה לי בשורה טובה יותר להביא את זה לפני 48 השעות הבאות. אם כן, אני אדאג לעדכן גם אתכם כאן בזמן אמת, ואתם תעדכנו את יתר הגורמים. אבל זו השאיפה, אתמול כבר אושרו נוסחים וזה הרצון, שההנחיה המקדימה תגיע גם כך.

אז אל"ף, תודה, כי מבחינת כמות הפניות שאנחנו קיבלנו זה היה אחד מהנושאים המרכזיים שמאוד הטרידו אנשים בשטח. שמענו את זה כמעט בכל מקום שביקרנו בו בשבוע האחרון, ממשפחות דוברות רוסית, מישראלים דוברי רוסית, ואני מניח שזה בדיוק אותו דבר עם השפה הערבית והשפה האנגלית. מהן השפות שהאפליקציה הכללית כרגע עובדת בהן?

האפליקציה עובדת בשפות רוסית, ערבית, אנגלית ועברית. ביישומון של פיקוד העורף זה מופיע בארבע השפות. ה-Cell Broadcast שעליו אתם מדברים נמצא בעבודה.

אני מעלה גם את העניין של השפה האמהרית ואני מבקש שתבדקו את זה, יכול להיות ששם יש פתרון. ורק עוד שאלה אחת לגבי נושא המידע. קיבלנו פנייה שהאתר של פיקוד העורף הוא אומנם אתר שיש לו דף ברוסית, אני מניח שגם בערבית ובאנגלית, אבל אין בו עדכונים. קיבלנו פנייה שהדף בשפה הרוסית לא מתעדכן כמו הדף בעברית. מישהו אמר לי שהעדכונים האחרונים שם הם מינואר. לצערי, אני לא דובר וקורא רוסית, אבל אני מבקש שתבדקו את שאלת העדכון של האתר שלכם בשפות הזרות.

אני מבטיחה לבדוק את זה מיד כשנסיים פה, אבל אני יכולה לומר של"עם כלביא" הכנו חומרים ותוצרים מוכנים, נצורים, תוך כדי האירוע אנחנו מוצאים קודם כל בשפה העברית, וכל כתבה שמתעדכנת יוצאת לשפות נוספות. אז זה קצת מפתיע אותי, לא אמור להיות כזה פער, אבל אני אבדוק את זה.

אז אנחנו נבקש בדיקה. לחבר הכנסת סובה יש שאלה.

קודם כול, תודה לסא"ל תמר. אני רוצה לציין שני אנשים שעושים עבודה יפה – אלוף משנה אבי ברמן שמופיע כמעט על בסיס יומי בערוץ 9, חבר יקר שאני מכיר שנים רבות, וגם רב סרן במילואים אלכס סלסקי עושה עבודה טובה. אלו שני אנשים שהם הפנים של פיקוד העורף.

אני רוצה לשאול אותך כי לא תמיד הם נותנים תשובה – מה קורה עם המקלטים שנמצאים בקניונים? הקניון זה מקום פרטי, וכמעט בכל קניון יש מקלט ציבורי גדול. קיבלתי פנייה מפתח-תקווה שלא מסכימים לפתוח את המקלט הזה לציבור הרחב. השאלה היא אם אתם בפיקוד העורף פועלים בעניין הזה, ואם כן, תעלו את זה בפני ועדת החוץ והביטחון. אני יושב גם בוועדה הזאת, ואם צריך התערבות של המדינה אז צריך לעשות את זה. יש מקלטים ענקיים, פשוט ענקיים, שנמצאים כביכול בידיים פרטיות. אם יש לך תשובה לזה, נשמח מאוד, כי זה ייתן מענה להרבה עולים בעיקר במקומות שאין בהם ממ"דים בדירות. בבת ים, למשל, יש בנייה ישנה מאוד ואין שם ממ"דים, וכך גם בפתח תקווה.

קודם כול, מה שאתה משקף פה מוכר גם לנו בפיקוד העורף. סעיף 15 בחוק הג"א קובע שכל הדברים האלה הם בעצם קניין פרטי של בן אדם והוא רשאי לפתוח או לא לפתוח. בגלל הדבר הזה פיקוד העורף מתערב בזה באופן אישי, בכל בקשה שעולה לפיקוד אנחנו מדברים עם הרשות המקומית ומנסים לסייע.

אנחנו נצא לקמפיין בזק שמדבר על ערבות הדדית בגלל הנקודה הזו. מאוד-מאוד חשוב לנו שבעת התרעה יתאפשר לאנשים שנמצאים בחוץ להיכנס למקלטים ציבוריים, קניונים וכו', ובעצם להשתמש בכל מרחב מוגן שנמצא לרשותם ולידם. אני מכירה את הבעיה, אנחנו נצא לקמפיין בזק ואנחנו גם מטפלים באופן נקודתי בכל בקשה שמועברת אלינו מול אותה רשות מקומית.

אז הם צריכים להסכים לפתוח ולהשאיר פתוח? זו הסוגיה. אם הם משאירים סגור אז לא יעזור קמפיין לערבות הדדית. זה מקום פרטי, אבל צריך לפנות לבעל הקניון ולהגיד לו שהוא לא יכול להשאיר את המקום סגור, עם כל הכבוד, כי זה לפי החוק.

לא. לפי החוק הוא יכול לעשות את זה, זה שלו, זה קניין - - -

למה? הוא בנה לבד את המקלט הזה?

אני אומרת כאן באופן גלוי, בכל בקשה שמגיעה לפיקוד אנחנו מטפלים באופן פרטני. אבל בגלל שלא הכול מגיע לפיקוד, אנחנו יוצאים לקמפיין בזק שאני מקווה שישפיע על הדבר הזה. אנחנו גם נהדהד את המסרים האלה אצל המסבירים בכלי התקשורת, אני מהדהדת את זה אצל דוברי הרשויות המקומיות, אנחנו ממש מנסים להתנפל על המסר כמה חשוב להשאיר את המקלטים פתוחים עבור אותם אנשים. אנחנו עושים על זה עבודה ואני מקווה שנצליח.

גילית פה נקודה מעניינת. בעלי הקניונים, בלי לעשות הכללות, מבקשים סיוע מהמדינה בגלל שהקניונים סגורים, ואני חושב שזו סוגיה לכנסת ואני אעלה את הסוגיה הזאת. אי אפשר להשאיר מקום שנותן הגנה למאות אם לא אלפי אנשים, ואחר כך לבוא למדינה ולבקש סיוע בזה שבמשך שבועיים היית סגור. אין דבר כזה. אני חושב שהמדינה צריכה להתערב פה, ואם צריך נעלה את זה גם בוועדת החוץ והביטחון.

אני מצטרף כמובן לעמדה של חבר הכנסת סובה, ואנחנו נטפל בעניין הזה. הדרך הנכונה לטפל בזה, בהיעדר תשתית חקיקתית כרגע, היא להעמיד תקציב שיפצה את הקניונים על העמדת שומרים. הרי קניון לא יפתח את שעריו בלילה בלי שמירה רק כדי שהמקלט יהיה פתוח. הוא צריך שם שמירה.

ולכן אני חושב שפיקוד העורף צריך להסתכל על הסוגיה של פערי מקלוט, וצריך לוודא שבאים בדין ודברים, בין אם דרך הרשויות המקומיות והיקל"רים (יחידות הקישור לרשויות), ובין אם אתם עושים את זה בצורה מרכזית. אני מניח שאם המדינה הייתה נותנת מענה לנושא הסדרנים והשומרים שצריך להשאיר בלילה לטובת הקניון שיפתח את שעריו לכניסה למקלט, ואם המדינה תיתן מענה לסוגיית הביטוח – כי לא יכול להיות שהקניון יהיה זה שיצטרך לשאת בביטוח צד ג' אם אזרח שנכנס למקלט נפל ושבר את הרגל – אז בעלי קניונים בוודאי יבואו איתכם בדין ודברים.

אני בטוח שאתה כחבר ועדת החוץ והביטחון תעלה את הדברים - - -

זה גם עניין של פרשנות לחוק. צריך לראות מהי הפרשנות הנכונה לחוק. אם יש חוק שמחייב בשעת חירום - - -

לא, אין חוק.

למה? פיקוד העורף מקבל סמכויות רבות.

חברים, אנחנו נבדוק את הסוגיה.

צריך לומר מילה על המרחב הציבורי. נעשתה עבודה רחבה מאוד עם הרשויות המקומיות בכל נושא המרחב הציבורי. לטובת האזרחים נמצאים לא מעט מקומות במרחב הציבורי, בין אם זה מקלט משותף, בין אם זה מחסים ציבוריים, בין אם זה מוסדות חינוך ומתקני רשות. יש המון אפשרויות לאזרח, וגם בזה צריך לדייק - - -

תמר, זה נכון. אבל מצד שני יש גם פערי מקלוט. אנחנו יודעים את זה, אנחנו מסתובבים בשטח, אנחנו מדברים עם תושבים. יש תושבים שאין לידם מקלט של בית ספר ציבורי או מקלט משותף, ויש לידם קניון עם מקלט. אז באותם מקומות שיש בהם פערי מקלוט, המדינה בוודאי צריכה לבוא בדין ודברים בנושא השמירה ובנושא הביטוח. חבר הכנסת סובה ואני נחשוב מהי הוועדה המתאימה, אם בוועדת החוץ והביטחון או אם בוועדת הפנים, והוא ייקח את זה.

זה רק בוועדת החוץ והביטחון.

לא, יכול להיות שזה בוועדת הפנים ויכול להיות שזה אפילו בוועדת הכלכלה.

המצב המיוחד מאושר בוועדת החוץ והביטחון, ושם צריך להעלות את זה.

בסדר גמור. תודה, תמר. אני מעריך מאוד את הקשב ואנחנו מבקשים לקבל את פרטי הקשר של דסק הקהילות או הקבוצות.

תודה. אני אעביר.

אין לנו עוד הרבה זמן וחשוב לי שנאפשר לעוד אנשים שביקשו לדבר. נשמע עכשיו את אלקס ריף, לאחר מכן את ליאור ברס, נשמע את רשות האוכלוסין, ואז אני מסכם וייקבע עוד דיון לתחילת השבוע הבא.

שלום חבר הכנסת קריב, שלום חבר הכנסת סובה, שלום שלומית, תודה לכולם.

בקצרה, אני אתחיל מנושא שעדיין לא דיברו עליו, המוקדים ובעיקר המוקדים העירוניים. עשינו טלפונים לרוב המוקדים של הערים הגדולות, וזה נושא שאתם מכירים והייתם במעקב. שלומית, את מכירה את זה עוד מתחילת המלחמה בינינו לבין עזה. לצערי, ברוב המוקדים עדיין אין ניתוב, בתל אביב אין ניתוב שיחות בשפות, בחיפה אין ניתוב שיחות בשפות, בפתח תקווה אין, בראשון לציון אין, באשדוד אין, ויש הרבה מאוד מוקדים שלא רק שאין בהם ניתוב, אלא אין מענה ברוסית או שהמענה מאוד מצומצם מבחינת שעות. אז אנחנו מבקשים שיהיה דיון ספציפי ממש שיבדוק את הגורמים העירוניים.

אני אגיד לטובה את מוקד 104 של פיקוד העורף. כמו שנאמר, לפני יומיים-שלושה, לא היה שם כמעט שום דבר. אנחנו בקשר תמידי איתם והם כל הזמן משפרים ומשנים בהתאם למה שהם שומעים מהשטח ולמה שאנחנו מעבירים.

עוד שני דברים חשובים מאוד. למשל, מקלטים – בעיריית תל אביב יצא מידע לגבי אם המקלט עבר בדיקה והוא כשיר לשהייה בזמן מלחמה. זה פורסם רק בעברית, ואלו נתונים כל כך חשובים. נאמר כבר הכול בנושא מס רכוש, אבל אני אגיד שוב. ההנחיות להגשת תביעה לנזק ישיר לרכוש לא מונגשות שפתית, גם לא טופסי הגשת התביעה. אי אפשר להגיש בשפות שונות.

נכון.

אני אמשיך. הממשלה פרסמה הצהרה של לוח, דשבורד חירום נגיש ברוסית, אבל בפועל אנחנו רואים שרוב הקישורים מובילים לעמודים בעברית בלבד. זאת אומרת, הדשבורד מאוד-מאוד מצומצם, וכל מה שרוצים ללחוץ עובר לעמוד בעברית.

שלושה נושאים נוספים, ובזה אני אסיים. יש לנו בעיה גדולה של זכויות עולים מול מעסיקים. יש הרבה מעסיקים שמנצלים את המצב, ולעולים יש חוסר הבנה מאוד גדול של הזכויות שלהם עכשיו, מכריחים אותם לעבוד, מפטרים אותם. זה למשל קמפיין מאוד ספציפי שיכול לצאת אם 'כל זכות' יתוקצב. פה אפשר לעשות שיתוף פעולה בנוגע לייצוג של עורכי דין שיעזרו לעולים שאיבדו מקום עבודה או שלא יודעים מה לעשות כרגע.

דבר שני זה עוקץ קשישים. יש לנו דיון על זה, אבל אני רוצה להגיד שאנחנו רואים עלייה במקרים, מנצלים דווקא את המלחמה, ואומרים, אם אתה לא רוצה להישאר בלי אינטרנט, אם אתה לא רוצה עכשיו פתאום שינתקו אותך לכמה ימים ולא תהיה חשוף להתרעות חירום, תעביר לנו ככה וככה, ומנצלים את הדבר הזה. אז גם בנושא עוקץ קשישים צריך להשאיר את הרגל על הגז ולא לשכוח.

ודבר אחרון, אני מדברת על זה כבר כמה ימים אבל חשוב לי שהוועדה תדון על זה. הרבה מאוד ישראלים דוברי רוסית, עולים חדשים ובפרט קשישים, נמצאים בדירות בלי ממ"ד ובלי יכולת הגעה לממ"ד. זה לא קל, ואני לא חושבת שאפשר לבנות ממ"ד ברגע אחד בכל הדירות האלה. היום בבוקר פורסם שבת ים היא העיר הכי פחות ממוגנת בישראל ביחד עם בני ברק. יש מה לעשות, צריך לעשות פרויקטים קהילתיים של מתנדבים שמגיעים, שעוזרים. בירוחם עשו את זה, לדוגמה. אני רוצה ממש שנבדוק איך אפשר לדון בזה כדי שהערים האלו לא יישארו בלי הגנה עד סוף המלחמה.

בסדר גמור. תודה רבה, אלקס. אני אשמח לקבל מכם התייחסות פרטנית לנושא המוקדים כדי שנוכל לפנות לגורמים ספציפיים, גם במוקדים מדינתיים וגם ברשויות מקומיות, בוודאי רשויות מקומיות שיש בהן מחלקות קליטת עלייה. אפשר גם לשים הודעה שמפנה למוקד של משרד העלייה והקליטה אם הרשות לא מסוגלת לטפל בשפה הרוסית, ויש מספר קטן של עולים במקום. יש הרבה פתרונות, ואני אשמח לקבל ממך את המיפוי הזה.

לגבי הנושא של עולים קשישים שלא נמצאים במקבצי הדיור ובדירות עמיגור, אנחנו בשיג ושיח עם משרד העבודה והרווחה, ואני גם בשיג ושיח עם משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, כי יש מקומות פנויים, לא הרבה, אבל יש מקומות פנויים גם במקבצי דיור, גם בעמיגור, ויכול להיות שקשישים עולים שאין להם כרגע פתרונות מקלוט, גם אם הם לא זכאים, צריך להכניס אותם באופן זמני לאותם מקבצים ודירות עמיגור שהן כולן ממוגנות. בדקנו את הנושא. אז תודה, אלקס. אנחנו נהיה בקשר ונעלה את הדברים האלה בדיון הבא.

אני מבקש עכשיו בקצרה כי אנחנו צריכים לסיים. רשות האוכלוסין איתנו? יואל יקר, שלום, מה שלומך?

בסדר גמור, בהתחשב במצב.

אנחנו מחזקים את ידיכם בעבודה בתקופה המורכבת. שאלה פשוטה, תשובה מהירה – אנחנו מבינים שבימים האחרונים מושבתת פעולת הטיפול בבקשות של התאזרחות, איחודי משפחות, שדרוג מעמד ומחלקות האשרות בלשכות. איפה אנחנו עומדים בעניין ואיך אנחנו מגיעים למצב שהעבודה הזאת מתחדשת ולו רק בלשכות מרכזיות?

בהתאם להנחיות פיקוד העורף ולאור המלחמה עם איראן, אנחנו פותחים כיום רק עשר לשכות בכל הארץ, בצוות מאוד-מאוד מצומצם, וזה כדי שלא יהיו התקהלויות וכדי לא לסכן חיי אדם. לצערי, יש לנו כמה לשכות שנפגעו מהטילים האלו מאיראן.

אנחנו נותנים שירות בעיקר לעולים חדשים שמגיעים, לישראלים שאיבדו תעודת זהות ומחויבים לתעודת זהות בתוקף כדי להזדהות מול מס רכוש, למשל, כל המפונים וכולי. כשרמת האיום תרד קצת כנראה נגיע גם למלונות כפי שעשינו בכל השנה וחצי האחרונות מאז 7 באוקטובר, וניתן שירות גם במלונות למפונים. יש המון מפונים במלונות בתל אביב, ברמת גן ובירושלים.

אני מקווה מאוד, כמו כל עם ישראל, שנוכל להביא עוד עובדים ולהגדיל את השירות, ואז ניתן גם שירותי אשרות. כרגע הם לא מוגדרים בחירום כמשהו שאנחנו נותנים עליו את הדעת, ולכן עשינו הארכה גורפת לשלושה חודשים. זאת אומרת, כל מי שנמצא במעמד כלשהו בארץ וכדי לא לפגוע בזכויות שלו, הארכנו אוטומטית במחשבים את הרישיון שלו, את האשרה, על מנת שכל הגופים למיניהם, מס הכנסה, ביטוח לאומי, קופות חולים וכולי, ימשיכו לתת לו את השירותים שמגיעים לו ואת מה שהוא קיבל.

הלוואי והלוואי שנגיע לזמנים טובים ונסיים כבר עם המלחמה הזאת, ונוכל לתת שירות רגיל לכל מי שצריך וכל מה שמגיע לו.

בהקשר הזה אני רוצה לומר, אם המצב יימשך מעבר לכמה ימים נוספים בהנחיות הללו, אנחנו נפנה אליכם בבקשה שיהיה גם איזשהו מסלול חריגים לנושא האשרות.

הם האריכו את זה.

כן, הם האריכו, אבל בן אדם שנמצא פה במעמד תייר, אסור לו לעבוד. אז מה אנחנו אומרים לו? עד סוף ספטמבר אתה לא עובד או אתה עובד לא חוקי?

אתה מדבר על אנשים שמתאזרחים.

כן, ויש המון סוגיות שקשורות באשרות. יש אנשים שתקועים מעבר לים, אבל המשפחה שלהם פה והם בני זוג שרק אמורים להגיע. אני לא רוצה להיכנס כרגע לכל הדברים הפרטניים, אבל זה נושא שאנחנו נבקש לדון בו בפעם הבאה בצורה יותר רצינית.

אם זה מתמשך גם לשבוע הבא, הציפייה שלנו היא שיהיה איזשהו מסלול – הוא יכול להיות מקוון, זה קרה גם בקורונה – שטיפל בבקשות של חריגים, גם באשרות הגעה לארץ, גם באיחודי משפחות, גם בנושא שדרוג מעמד. אני מבין את ההליכה הגורפת הזו להאריך לכולם בשלושה חודשים, ודרך אגב, קחו בחשבון שמיד אחרי 30 בספטמבר אנחנו נכנסים לחגים. מה בדיוק תעשו באוקטובר כשברוב הימים הלשכות לא פתוחות?

אני מבקש שתתנו על זה את הדעת, יכול להיות שתצטרכו להאריך באופן גורף לסוף אוקטובר, לאחרי תקופת החגים, אבל אנחנו עומדים על זה שיהיה איזשהו מסלול של חריגים, ונבוא איתכם בדין ודברים.

כולנו מקווים שזה לא יימשך עד סוף ספטמבר, וייגמר בהקדם.

לא, יואל. אנחנו לא נחכה עד סוף ספטמבר כדי שיהיה טיפול באשרות. אם זה עוד כמה ימים, אז לפחות לוועדת חריגים לתחום האשרות חייבים לפתוח איזשהו מסלול, של פנייה מקוונת, של שיקול דעת שלכם, של הזמנה ספציפית ללשכה לטיפול. אבל אי אפשר להקפיא את כל נושא האשרות בלי שום יכולת להתמודד עם מקרים חריגים. תודה, יואל, על ההמתנה, אני מעריך מאוד.

תודה, יואל.

בנושא הזה ליאור ברס רוצה להוסיף כמה מילים. ליאור, בקצרה בבקשה, כי אנחנו בעיכוב גדול.

תודה. אני אתייחס התייחסות פרקטית. אני מצטרפת כמובן לדברים שנאמרו על החיוניות בשירותי אשרות, זה שלבעלי או לבת זוג אין ביטוח בריאות, אין יכולת לעבוד, זה נושא חיוני, זה לא נושא שהוא מותרות. אז אני מצטרפת לדברים האלה.

לצערנו, אנחנו למודי ניסיון בנושא של שירות בזמן מלחמה. רציתי לציין שרשות האוכלוסין כבר דנה בכל מיני סוגיות שעולות בהקשר הזה ופרסמה קובץ שאלות ותשובות בחודש דצמבר 2023. זה משהו שעבדנו עליו בשיתוף פעולה איתם ודאגנו שהמידע הזה יצא לאזרחים.

מה שפורסם אז זה שאלות שהן רלוונטיות גם היום; איך ניתן לחזור לארץ בלי אינטר ויזה, ומה קורה אם האשרה שלי פקעה בזמן שאני נמצא בחו"ל. אם המדיניות הזאת לא השתנתה, אני אשמח לשמוע את רשות האוכלוסין כרגע. אנחנו הגשנו פנייה בנושא ב-18 ביוני ולא קיבלנו מענה.

ליאור, קיבלנו את הפנייה שלך, ולדעתי, כבר הבוקר עלו לאתר כל מיני שאלות ותשובות, גם מה שאת רשמת, גם דברים אחרים שקיבלנו מאחרים. אם זה לא עלה כבר בבוקר, אז זה יעלה במשך היום בוודאות.

אני אשמח מאוד שזה יעלה, ואני אשמח גם אם אפשר לשמוע לפרוטוקול מה עושים אנשים שאין להם אינטר ויזה - - -

יהיה כתוב בשאלות-תשובות. כל אחד בוכה מאיפה שכואב לו, וזה בסדר ולגיטימי. אנחנו במלחמה. אי אפשר לתת תשובה ופתרון לכל דבר ספציפי וכל אחד ואחד. אנחנו משתדלים במה שאפשר.

יואל וליאור, סליחה.

אני אומר שוב, בדיון מעקב בשבוע הבא, אם המציאות לא משתנה, זה יהיה אחד מהנושאים המרכזיים. אם המציאות הזו ממשיכה, אז לא יכול להיות שאדם שכבר היה יכול ליהנות מביטוח בריאות במדינת ישראל, יעבור את התקופה של המלחמה בלי ביטוח בריאות. זה ברור. אז צריך להיות פה מסלול שמטפל בזה. אחת מהלשכות יכולה לטפל בזה.

אנחנו נטפל בזה בפעם הבאה. ליאור, אני מבקש שתעבירי לי בכתב עוד נקודות ואנחנו נתייחס. גם חבר הכנסת לשעבר ליפמן ועו"ד ניקול מאור ייצגו את הנושא הזה. אנחנו נדאג ששלושתכם תעבירו מידע בכתב, נעביר מסודר לפני הדיון לרשות האוכלוסין ונבקש התייחסות. תודה.

חברים, יש לנו עוד שלושה דוברים. אני מבקש מכל אחד ממש נקודות מרכזיות כי אנחנו צריכים לסכם ולנוע הלאה. אנה זרובה, בבקשה, אנחנו מאזינים לך. תציגי את עצמך.

שלום, אני מנכ"לית העמותה חברים ישראלים של אוקראינה. אנחנו מטפלים בעולים יוצאי אוקראינה וגם בפליטים. אני רוצה להעלות שני נושאים שכבר התייחסו אליהם, אבל להרחיב.

דבר ראשון, לגבי הזכויות ומימוש זכויות לאלה שנפגעו מההפצצות. יש לנו משפחות במלונות בבת ים שנשארו בלי כלום, וזו כבר פעם שלישית שהם חווים מלחמה. כבר נאמר להם שאין להם למה לצפות מכיוון שהם בסטטוס זמני כתיירים/פליטים, אז הם לא מקבלים שום דבר ושום פיצוי מהמדינה. הם במלון כעת, מטופלים על ידי הרשות, אבל השאלה מה יהיה בגורלם לא ידועה.

אנחנו מדברים על 11,000 אנשים שנמצאים היום בארץ בסטטוס הזמני הזה.

עד האירוע הם שכרו דירות? הם היו בשכר דירה?

כן, הם היו בדירה בירושלים, באחד הבתים שנהרס כליל, ויש עוד כמה משפחות בדירות שדורשות טיפול בתיקון. רוב האוכלוסייה מרוכזת בחולון, בת ים, ראשון, חיפה, שהן ערים עם בעיות מקלטים. צריך למצוא פתרון לאוכלוסייה הזאת ובינתיים לא מדברים עליהם.

עוד דבר לגבי המקלטים – משבוע שעבר אנחנו מקבלים המון פניות מאנשים, רובם עולים חדשים, שנתקלים לא רק במקלטים סגורים בקניונים, הם נתקלים באלימות. לא מכניסים אנשים בזמן אזעקה, למשל, אותם דיירים של מקלטים בבניין, פשוט בכוח לא מכניסים את האנשים. יש עדויות על אלימות פיזית - - -

כן, דיברנו על זה. נציגת פיקוד העורף אמרה שהם יצאו עם קמפיין ערבות הדדית. אנחנו מכירים את זה. לצערי, התמונות קשות מאוד. אני מסכים איתך במאה אחוז. זה לא צריך להיות, ובטח לא בתקופה קשה כזאת. אנשים צריכים להתאזר בסבלנות וגם להיות סבלנים אחד לשני. אני מסכים איתך במאה אחוז, וכולנו מצטרפים לקריאה הזאת.

הנושא הוא מה אומר החוק. אנחנו מצאנו שיש חוק מ-1951 שמדבר על שאסור לא לתת לאנשים להיכנס למקלט.

אני מצטער שאני קוטע אותך. הסוגיה הזאת היא סוגיית רוחב שאנחנו צריכים לטפל בה, ואני לא יודע אם שמעת – חבר הכנסת סובה ואני מתכוונים להביא את התופעה הזאת לוועדות הרלוונטיות, גם לוועדת החוץ והביטחון וגם לוועדת הפנים.

אני אגיד משפט אחד. זה קורה בדרך כלל כאשר אנשים מאחרים. אין דבר כזה שכולם נכנסים ולא נותנים. אבל ברגע שסוגרים את הדלת ומישהו בא, אז זה מתחיל. זו סוגיה חברתית. אנשים צריכים להבין, נסגרה דלת, יש אזעקה, אי אפשר לצפות מבן אדם לפתוח כי אז כולם צועקים לו.

סליחה, אני לא פותח - - -

אני לא פותח. רק אמרתי שזו סוגיה חברתית יותר מאשר חוקית.

אנה, אנחנו נהיה איתך בקשר אחרי הדיון כדי ללמוד יותר לגבי האוכלוסייה הספציפית של אותם תושבים שהגיעו מאוקראינה ונמצאים כאן עם איזשהו אתגר של מעמד. בהחלט צריך לחשוב מה אנחנו עושים עם זה, ואנחנו נהיה איתך בקשר, אני והצוות שלי, ונראה איך אנחנו מתקדמים גם בנושא הזה. תודה, אני מעריך מאוד את ההמתנה ואת כל העשייה שלכם.

עוד שני דוברים אחרונים – אסתר בלום מארגון קליטה, שמייצגת את ציבור העולים דוברי הצרפתית, ואז אלכס קגלסקי, יו"ר הפדרציה הארצית של הישראלים דוברי הרוסית, ובזה אנחנו מסיימים, בבקשה.

תודה רבה, יושב-ראש הוועדה, ויישר כוח על ההתארגנות כאן. אני לא אחזור על הנושאים שנאמרו כאן.

קודם כול, אני רוצה לציין לגבי פיקוד העורף שקיימת חשיבות גדולה לתרגם את זה גם לצרפתית. בסופו של דבר, מדובר בטכנולוגיה שאנחנו יכולים לעשות לעכשיו ואנחנו נשתמש בזה בעוד כמה שנים, וכל הזמן, לצערנו, אנחנו נשתמש בזה, והיא מצילה חיים. אנחנו יודעים, וכולם מבקשים שאנחנו נפעיל אותה, והעולים החדשים נמצאים באמת בפחד אימים, הם לא מבינים את מה שקורה. אז בבקשה, לתת את המענה הזה ל-150,000 עולים מצרפת.

חשוב מאוד לציין שבזמן לחץ, בזמן מלחמה, מאוד קשה לאנשים להבין הנחיות בשפה שהיא לא שפת אם שלהם. אז אנחנו נותנים את המענים שלנו גם לכל האנשים שנמצאים מעבר ל-10 או 20 שנה בארץ, זה לא משנה, בגלל שיש לאנשים חרדה ובגלל שהם לא יודעים איך ומה לעשות, והם לא רגילים למצבים האלה, הם חייבים את התמיכה הזאת בשפה שלהם.

נושא שני שלא עלה הרבה היום הוא נושא הזכויות בעבודה. יוצאות הנחיות שכן אפשר לעבוד, ואחר כך שאי אפשר לעבוד. המעסיקים במגזר הפרטי, וזה רוב המגזר של שוק העבודה, מחייבים אנשים להגיע לעבודה. קודם כול, לאנשים אין את הביטחון האישי לצאת לעבודה, ודבר שני, אין להם מי שישמור להם על הילדים. צריך לתת את הדעת על האנשים הספציפיים האלה שאין להם משפחה, אין להם עורף משפחתי ומי שיכולים לשמור על הילדים שלהם, ולצאת לעבודה. מה הן בעצם הזכויות שלהם באותה תקופה? הם לא יקבלו את המשכורת שלהם בזמן המלחמה, בגלל שהם לא סיכנו את החיים שלהם או את החיים של הילדים שלהם בזמן שהם נמצאים בעבודה? לכן צריך לתת את הדעת על הנושא הזה ולעזור לעולים החדשים.

נושא אחרון הוא היציאה מהארץ. יש מטוסי שנוסעים לחלץ את כל הישראלים שנמצאים בחו"ל, הם יוצאים ריקים ויש בארץ אנשים שתקועים ולא יכולים לחזור - - -

כבר לא ריקים. 50 אנשים יועלו לכל מטוס. זו סוגיה שהיא לא לוועדת הקליטה.

אסתר, ועדת הכלכלה דנה בסוגיה הזאת בשעה זו ממש. אני רוצה לבקש ממך, אם את יכולה להעביר לנו התייחסות לנושא ערוצי המידע והתקשורת שצורך הציבור דובר הצרפתית בישראל. לא עכשיו. אני מבקש לקבל את זה לוועדה, לשלומית, כדי שנדבר עם לפ"ם ונראה איך מנגישים את המידע.

בהחלט יכול להיות שאם אנחנו מגיעים כבר לממדים של 150,000 דוברי צרפתית בישראל, אז גם צריך לדבר עם פיקוד העורף על דף בצרפתית וכולי. זה בוודאי מתכתב עם הדגשים של שר העלייה והקליטה לגבי עידוד העלייה מצרפת. אסתר, תודה ואנחנו נהיה בקשר.

אבל חשוב מאוד לציין, ולא ציינתי את זה מרוב שאין לנו זמן, אנחנו כן מפעילים גם רדיו אינטרנטי, יש לנו גם מגזין, ואפשר לכתוב גם בווטסאפ.

תודה.

תודה.

אלכס קגלסקי, בקצרה, בבקשה.

שלום, כבוד היושב-ראש וחבר הכנסת יבגני סובה.

שמי אלכס קגלסקי, אני יושב-ראש עמותה שנקראת פדרציה של ישראלים דוברי רוסית. אנחנו פזורים בערים הגדולות בארץ, יש לנו סניפים, וכבר מזמן אנחנו עוסקים בחוסן נפשי שהוא אחד הפרויקטים שלנו. טיפלנו בזה עם יחד עם הקואליציה הישראלית לטראומה, היה לנו קורס, הכנו אנשים, וזה לא מספיק בשלב הזה.

אני גם רואה שיש ריבוי מוקדים של סיוע נפשי, סיוע כזה או אחר, אבל הם לא מאוחדים, אין איחוד המסר, וגם אנחנו לא יודעים מה הרמה של אנשים שנותנים מענה. יש כאלה שמשתמשים באנשים שנמצאים בכלל בחו"ל, ואומנם יש להם איזושהי גישה לעבודה סוציאלית או פסיכולוגיה, אבל הם בכלל לא מכירים את המציאות הישראלית.

יחד עם זאת, יצא לנו להיות גם במקומות של נפילות, אחרי נפילה כמובן, ובבתי מלון של מפונים. הייתה כאן אנסטסיה סהר, סגנית ראש עיריית בת ים, ואנחנו פגשנו אותה גם שם וגם שם. היא ראתה את הטיפול של האנשים שלנו באנשים שצריכים מענה.

אלכס, יש לך מוקד?

רגע, בבקשה. עוד שנייה אני מגיע בדיוק לנקודה.

אז בבקשה להגיע לנקודה.

היה חשוב להגיד את זה כי, לדעתי, צריך לעשות מוקד אחוד של כל הטיפול בשפות זרות. לדוגמה, אם אנחנו מתכללים את הטיפול בשפה הרוסית, אז אנחנו מתקשרים עם ער"ן וזה בניהול מקצועי של ער"ן, והוא עושה את ההיתרים של האנשים שלנו שנותנים מענה בטלפון, ובמקביל אנשים נמצאים במקומות של המפונים וכולי, ויש קואורדינציה אחידה בין כל הזרועות. אפשר שהמוקד הזה יטפל גם במיצוי זכויות, כמו מה שדיברנו על 'כל זכות', אחרי שייתנו להם תקציב לתרגום ולקידום שזה מאוד חשוב, עדיין יישאר צורך במסבירים, כמו לדוגמה, המסבירים שדיברנו עליהם של פיקוד העורף שכל היום נמצאים בכלי התקשורת ברוסית.

אלכס, תודה.

תודה, אלכס. אנחנו חייבים לסיים.

אני מודיע שבדיון הבא הסוגיה של מתן המעטפת הנפשית והסיוע הנפשי בשפות נוספות תהיה אחד הנושאים. אנחנו נשמע גם את ער"ן וגם את משרד העלייה והקליטה בנושא הזה.

מכובדיי, אנחנו באמת חייבים לסיים. סופיה טופולב לוז, בבקשה – היא לא נמצאת. שיר, נציגת משרד העלייה והקליטה, דברי סיכום שלך, ואז אני אסכם.

קודם כול, תודה על הדיון. אני לקחתי הרבה מהסוגיות שעלו פה ואנחנו נעביר אותן לטיפול. בנוגע לתרגומים, גם של רשות המיסים, אנחנו פועלים מול רשות המיסים ומתרגמים. אני מניחה שזה יעלה כבר היום או מחר. גם המידעון שחיה דיברה עליו, אנחנו כבר בתהליך של התרגום שלו.

מבחינת הסיוע הנפשי עלתה פה איזושהי טענה על זה שלא השיבו ברוסית, ואנחנו בודקים גם את הטענה הזאת. חשוב לי להגיד שיש ערוצי מידע שאנחנו מפעילים בוואטסאפ, ברוסית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, אמהרית, אנגלית, והיום ייכנס גם קוקי ומיזו.

אנחנו מפעילים את ערוצי המידע, אנחנו נותנים שם מידע גם על פיקוד העורף, גם על דברים שצריך להיזהר מהם, גם על ההתרעות. כמעט בזמן אמת, גם בהתרעות של הבוקר, אנחנו שולחים. כל פעם שיש לפיקוד העורף איזושהי הנחיה, אנחנו מתרגמים לשפות.

אנחנו נותנים מידע גם בעניין שירות התעסוקה. יש הרבה עולים שלא בטוחים – אני צריך לחתום או אני לא צריך לחתום בלשכה. גם מידעים כאלה על נושא התעסוקה מועלים שם.

אני מזמינה את כל מי שנמצא פה, והרבה מכם מכירים את הפנים שלי מהזומים שהיינו בהם בשבוע שעבר, לבוא ולעקוב אחרי ערוצי המידע.

ערוצי המידע האלה הם באתר האינטרט?

הם ערוצי מידע בוואטסאפ – אנחנו, פיקוד העורף, דובר צה"ל – ויש אופציה לכתוב שם מידעים ארוכים בוואטסאפ. זה נקרא עדכונים - - -

אז אני רק רוצה לתת לך דוגמה, ואני פחות מומחה לעניין. ציבור דוברי הרוסית לא נמצא בוואטסאפ, הוא נמצא בטלגרם.

הוא כן נמצא. אצלנו יש משהו כמו 5,000 עוקבים, אז אי אפשר לומר שהוא לא נמצא.

יש מיליון וחצי דוברי רוסית בישראל.

הטלגרם שלנו מונה פחות עוקבים כרגע. אנחנו מנסים לקדם שיתוף פעולה עם מי שמפעיל את הטלגרם הרוסי, וכרגע נוכח המצב ברוסיה מעדיפים לא לקחת מידע ממשלתי ולכן אנחנו לא יכולים לפרסם שם. אז הם מפרסמים בנפרד, אבל אנחנו מנסים לעבור את הגשר הזה, כי כרגע בטלגרם יש ערוץ אחד מוביל עם 30,000 עוקבים שלא מופעל על ידי המדינה, והם מעדיפים שגם לא יעלה שם מידע ממשלתי מגורם ממשלתי. אני מקווה שנצליח לעבור את המשוכה הזאת. אתה צודק, יש הרבה עולים שנמצאים גם שם, ואנחנו לאט-לאט מגיעים גם לשם.

אנחנו כן יוצאים בקמפיינים גם בפייסבוק על מס רכוש. עשינו איזשהו סרטון והגענו ל-43,000 צפיות ביום אחד. זה היה בשבוע שעבר, ועד היום זה כבר גדל. מהבחינה הזאת אנחנו מאוד-מאוד מנסים לעשות מידע יוזם ולא רק מידע שהם יצטרכו לשאוב מהאתר. אני מקווה שבדיון הבא ניתן פה את הסקירה של דברים נוספים שעשינו.

חברים, אני מצטער שאני קצר בזמן, אבל אנחנו באמת חייבים לעבור לעוד דיון. אני רוצה לסכם. אני לא אעבור על סיכום כל הסוגיות. גם שלומית מנהלת הוועדה וגם אני רשמנו פה עשרות נקודות שעלו.

קודם כול, אני רוצה לומר תודה לכל מי שהצטרף לדיון, וזה לא דיון פשוט באמצעות הזום. תודה על העלאת הסוגיות. אנחנו מזמינים אתכם, נציגי הארגונים והקהילות והרשויות המקומיות, להמשיך ולהעביר אלינו ולצוות הוועדה עוד נקודות. אנחנו עובדים גם בין דיון לדיון – גם צוות הוועדה, גם אני, גם חבר הכנסת סובה ויתר חברי הוועדה. יצא סיכום מסודר של הדיון הזה עם כל הנקודות, והן רבות, ולכן אני לא עובר עליהן.

אני מודיע שאנחנו נקיים דיון בשבוע הבא, ובו אנחנו נעמיק יותר בנושא הנגשת המידע וננסה לפצח את הנושא. נאמרו פה כמה דברים חשובים וכמה התחייבויות חשובות לגבי הנגשת המידע, גם מצד האפליקציה של פיקוד העורף, ההתרעות המקדימות והתרגום שלהן.

המידעון של רשות המיסים הוא דבר מאוד-מאוד דחוף כרגע. אנחנו צריכים לראות איך מצליחים לגרום לאנשים בכל רחבי הארץ, ובכמויות הרבה יותר גדולות מ-5,000, להצטרף לקבוצות שאתם מפעילים, אם זה צינור מידע מרכזי שאתם מובילים ומפעילים בהרבה מאוד שפות.

אנחנו נעסוק בדיון הבא גם בנושא המעטפת של הסיוע הנפשי שניתן לעולים בשפתם. רשמנו לעצמנו הרבה אתגרים מול רשות המיסים, אנחנו נטפל בזה עם הוועדות האחרות, וגם נושא המקלוט שחבר הכנסת סובה טיפל בו. אני שמח מאוד על ההודעה של פיקוד העורף שב-48 השעות הקרובות, ואולי לפני כן, תתחלנה לצאת כל ההתרעות בשפות השונות. זה בעיניי דבר מאוד-מאוד חשוב.

אנחנו נתחיל לעקוב בצורה מסודרת אחרי כל הסוגיות מרשות האוכלוסין, דרך חידוש הטיסות של העולים ויתר הנושאים. אז תודה לכולם והלוואי שבמהירות נחזור לימי שגרה. בעוד חמש דקות נתחיל את הדיון הבא. תודה לכל המשתתפים.


הישיבה ננעלה בשעה 13:25.