פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



7
ועדת החוקה, חוק ומשפט
16/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 656
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ' בסיון התשפ"ה (16 ביוני 2025), שעה 10:00

הצעת תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ד–2025

חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר

יעל בלונדהים - משפטנית, משרד המשפטים

רפי רכס - סגן יועמ"ש בתיה"ד הרבניים, בתי הדין הרבניים

ד"ר גור בליי

אבירן יחזקאל

אסתר מימון



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) התשפ"ד–2025

בוקר טוב, אנחנו בעניין הצעת תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ד–2025. מדובר כמובן בהסדר שהוא ההסדר המקביל למה שנהוג בבתי המשפט, רק שהסמכות שקבועה בחוק בנוגע לבתי דין רבניים – בנוגע לבתי משפט, ששם זה בידיים של שר המשפטים לבד לאשר סדרי דיון מיוחדים בעת מצב חירום – בעניין בתי דין רבניים נדרש מנגנון אישור אחר, והוא כולל בתוכו גם את ועדת החוקה, גם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול, גם מועצת הרבנות הראשית, ולכן זה מגיע רק עכשיו לאישור, ועדיין אני רוצה להגיד תודה על האישור המהיר.

מכאן בכנסת אנחנו כמובן שולחים, נתחיל לפי סדר הופעתם, קודם כול, איחולי הצלחה וברכה ללוחמים האמיצים שלנו, לטייסים ולכל כוחות הביטחון שלוחמים, תוקפים ורואים ברוך השם ברכה בעמלם.

כמובן לצד זה אנחנו שולחים תנחומים למשפחות הנופלים ואיחולי החלמה לפצועים, ושולחים מכאן את התפילות של כולנו לניצחון המהיר במערכה אל מול אויבינו הקמים עלינו.

נמצאים ממשרד המשפטים ומנהלת בתי המשפט. הם נמצאים בזום, לא כאן.

נדרשנו לסגירת בתי הדין בהתאם להוראות פיקוד העורף. ולכן פה אנחנו נדרשים לחדש את התקנות שתיקנתם אז, בתחילת המלחמה, באוקטובר 2023.

אני אמקד ממש בקצרה שלוש נקודות, שאם כבר מעלים אותן, אנחנו מציעים לשדרג ולשפר מהניסיון את התקנות.

דבר ראשון, תקנה 2(ג), שבה מעבר לאתר האינטרנט כתוב שהפרסום ייעשה גם בשידורי הרדיו או הטלוויזיה או בשני עיתונים יומיים. שידורי רדיו וטלוויזיה, אף אחד לא יכניס אותנו עכשיו באייטמים הבוערים לגבי מה קורה בבתי הדין הרבניים ומתי דנים, וגם עיתונים יומיים, מצבנו התקציבי קשה מאוד. לא נתחיל עכשיו לשלם לעיתונים כדי שיפרסמו, יעשו לנו טובה, ובקצה העיתון המודפס, שאף אחד לא קורא, נפרסם את ההודעה שהיא מיותרת.

אני מציע כמו היום, שתיקנו בתקנות הירושה, שדי באתר האינטרנט. כל מי שרוצה להגיע לבית הדין, והיום אני חושב שאין מישהו שלא יכול להגיע לאתר בית הדין, זה מפורסם שם ודי בכך. זה דבר אחד.

דבר שני, פה בוועדת החוקה זה הועלה באוקטובר 2023, ואז חשבנו שיש בזה צורך, בגלל שהצפי היה שהמלחמה תהיה ארוכה, ולכן הוספנו את סעיף קטן (10), "עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם". במחשבה שנייה, אין צורך בזה. כל מה שנדרש כבר נמצא בתקנות משנה (1) עד (9), אם אני אצטרך, אני אפרט למה, אבל יש כבר הכול, אין צורך ב"עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם". הדבר היחיד שהוכנס שם זה שאם כל הצדדים מעוניינים בכך שדיין ידון, אבל אנחנו לא מעוניינים שכל אחד שמעוניין עכשיו יתרחק מהאזור המוגן שלו ויכריח למעשה או ייאלץ אותנו לפתוח את בית הדין. יכול להיות שהוא פתוח גם בשביל מקרים אחרים, אבל לצבור כמות גדולה של קהל, כשזה באמת לא נדרש. ואם הדברים דחופים, אז כל הסעיפים הקודמים עונים על זה.

דבר נוסף זה תהיה שלנו על הצורך בסעיף 3(ב), "ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5) ו-(7)", כשכמעט בכולן כתוב מראש שמדובר פה על בקשות דחופות, והדיין הוא זה שיחליט האם זה דחוף או לא דחוף. למה צריך את הפרוצדורה הנוספת הזאת של ראש אבות בתי הדין שוב לעכב הכול? לדעתנו זה מיותר.

אם אני מבין נכון, עשיתם copy-paste מהפעם הקודמת, ואמרתם שלטובת הליך האישור אתם מעלים את זה. הרי לכאורה זה תקנות שאתם מביאים לנו לאישור. הייתם יכולים להביא לנו את זה כבר ללא הדבר הזה לאישור. אז למה אתם מביאים לנו את זה לאישור ואז מבקשים לתקן?

הערה נכונה. אנחנו פשוט עובדים מסודר. זו עמדתנו, העמדה של בתי הדין הרבניים. אני חושב שכמעט בכל אחד מהדברים שהעליתי, משרד המשפטים לא מסכים, ואנחנו מעוניינים שאתם תחליטו.

בסדר גמור. בכל זאת לפני הוויכוחים מה לא, כן כדאי שתהיה הצגה מסודרת של מה כן, ולו לטובת הפרוטוקול והאנשים בבית. תציגו מה כן התקנות עושות, לא מה מבקשים לשנות.

אני אתייחס תיכף לדברים שרפי העלה, לכמה נקודות קטנות שרפי התייחס אליהן. בעצם התקנות האלה הן מקבילות לתקנות שקיימות בבתי המשפט, בבתי הדין לעבודה ובבתי הדין הדתיים האחרים, ומאפשרות לשר לפרסם הודעה שבשם החירום תחולת חלק מהתקנות או כולה תיכנס לתוקף, ובתקופת ההודעה יש לנו כמה אפשרויות: יש עניינים שבהם יקוימו דיונים רק בעניינים מסוימים שמפורטים בתקנות, שזה עניינים דחופים, שלא סובלים דיחוי, אם זה אלימות במשפחה, אם זה בקשות דחופות לפי החוק להסדר התדיינויות, סעדים זמניים שנועדו להגן על קטינים, אם זה סידורי גט או בקשות דחופות לבירור יהדות, וכל הרשימה שמופיעה פה.

דבר נוסף זה שהתקנות האלה נועדו להאריך מועדים ולקבוע שתקופות בגדר תקופת החירום לא יבואו במניין המועדים לעשיית דבר שבסדרי דין, כדי לאפשר לאנשים שנמצאים עכשיו בתקופה שבעייתי בה לגשת לערכאות, ובעייתי להגיש תגובות ובעייתי להגיש ערערים, סוג של הקפאת זמנים כזאת עד לסיום תקופת החירום.

ויש לנו תקנה שנוגעת לאגרות, שמאפשרת דחייה של תשלום האגרה עד לסוף תקופת החירום. זה בגדול.

אני אתייחס לדברים שרפי אמר. לגבי הפרסום בעיתונים, צריך להגיד שהתכלית של הסעיף הזה זה פומביות של אותה הודעה של השר, כשפומביות בדרך כלל מתקשרת עם התקשורת. והמטרה כאן היא לדברר החוצה את ההודעה. אני מבינה את מה שרפי אומר, אבל כן ביחס לשאר התקנות של בתי הדין הדתיים האחרים, בתי המשפט, בתי הדין לעבודה וכו', הסעיף הזה כן נמצא וכן מסתדרים איתו. ומה שקורה שכאשר יוצאת הודעת דוברות, הדברים האלה מתפרסמים, ובכך הסתפקנו. אז אני משאירה לשיקול דעת הוועדה את ההערה הזאת.

לגבי ההערה של רפי על עניינים שדן יחיד מוסמך לדון בהם, אני מקבלת את זה. נשמעו הערות על כך גם בוועדה הקודמת, ובהקשר הזה אין לנו כאן מקבילות בבתי הדין הדתיים האחרים ובבתי המשפט, אז אין לנו התנגדות לזה.

ולגבי סעיף קטן 3(ב), הדחיפויות, אנחנו דווקא כן רואים חשיבות להשאיר את הדברים כך. הדבר הזה נועד לייצר אחידות ושוויון, כי המסננת כרגע היא מה שבעל הדין מגדיר כדחוף. אם אני הגדרתי בקשה, לדעתי היא דחופה ולדעת השכן שלי היא לא דחופה, קודם כול צריך איזה מסננת אחידה. אנחנו לא יצרנו מסננת שהיא מאוד קשוחה. בסופו של דבר זה לא הדיין הספציפי שדן בתיק, אלא רף אחד מעל. אני חושבת שכן חשוב בכל זאת לשמור פה על אחידות. לא נתקלתי, לא שמעתי שזה יצר קושי עד היום, אז לדעתי שווה להמשיך עם הקיים. אלה ההערות שלי.

בסדר גמור. בכל הנוגע לעיתונים יומיים, אנחנו בוועדה פה, בכל הנוגע למכרזים, חקיקת החירום שנעשתה גם סביב תקנות חובת המכרזים של מינהלת תקומה, שעשינו הרחבה גם על כלל הגורמים, הורדנו את העיתונים, ולכן על פניו הטיעון הזה בסדר. מצד שני, אם בתי הדין השרעיים ובתי המשפט קיימת החובה לעיתונים יומיים, אני חושב שהאינטרס הוא של הסדר אחיד. יכול להיות שצריך לשנות אותו בכולם, אבל אם אנחנו רוצים שברשות השופטת על כל חלקיה יהיה הסדר אחיד, עדיף לשמר אותו ולא לייצר איזה אפקט. מה גם שזה "או", כלומר אפשר לעשות דווקא לציבורים וקהלים, ואני חושב שבבתי הדין הרבניים זה אולי אפילו יותר נפוץ מאשר בערכאות האחרות, שהנגישות שלהם לאינטרנט היא טיפה יותר נמוכה. יש קהלים ואנשים – אני לא אומר לכם באיזה עיתונים יומיים לעשות, אבל אני מניח שיש עיתונים שמגיעים לקהלים שהם פחות חשופים לאינטרנט ופחות חשופים לתקשורת אחרת, גם אי-אפשר לשלוח להם הודעת סמ"ס, אז יכול להיות שדווקא מכל הערכאות השונות, אני חושב שלעיתונים היומיים לבתי הדין יש איזה ערך מוסף.

אני מבין שהתקנות האלה הן בסך הכול על בסיס דומה לתקנות של בתי המשפט, פשוט מנגנון האישור הוא שונה, וגם שם נשיא בית משפט קובע את הדחיפות. אני לא רואה סיבה לייצר פה הסדר שונה.

לגבי עניינים של דן יחיד, זה נראה לי כן דבר נכון. יעל, את הבעת התנגדות לזה?

לא.

זה עלה מהדיונים בוועדה בסעיף הקודם.

אני חושב קצת על העומס עליך, רפי, אם אני מאשר את התקנות האלה בשינויים, אתה צריך להתחיל עוד פעם סבב חתימות לכל השינויים, כי הם אישרו משהו בנוסח מסוים, ועד שזה נכנס לתוקף, ועד שמועצת הרבנות הראשית, ועד שחבר הדיינים. אם אני מאשר את זה ככתבו וכלשונו בלי שינוי, השאלה כמה שימוש לרעה נעשה בתקנת משנה (10) הזאת שמצדיק להטריח אותך. מבחינתי זה השיקול היחיד פה באירוע. מה גם שזה בשיקול דעת, זאת אומרת, "עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם", אף אחד לא מחייב אותך לקבוע דיונים. אתה מוסמך לדון בהם, זה לא מחייב אותך לקבוע דיונים מתי שמתחשק לצדדים. אתה יכול לעשות את זה בלוחות-הזמנים הקבועים שלך. הרי התקנות האלה הן לא תקנות מחייבות, הן תקנות מאפשרות.

כן. אם אנחנו לא עושים שום תיקון, והמטרה היא לחסוך את הסבב הנוסף שהוא באמת היה לא פשוט, אני מסכים. זאת אומרת, אם אתה אומר: תעזוב, אני לא מתקן כלום, מה שהנחתם – הנחתם, יש בזה הרבה היגיון. אם אנחנו כבר עושים תיקון וכבר מסכימים להוריד את תקנה 3(א)(10), אז הצענו לעשות את התיקונים הנוספים.

הבנתי. להוריד את תקנת משנה (10) אני מוכן, אין לי בעיה. אני חושב שאתם לא באמת צריכים את זה. זה בשיקול דעת של הדיין. אני לא רואה את בתי הדין מוצפים בפניות בהקשר הזה. אם אתם רוצים לתקן את תקנת משנה (10), אני אתן לכם את זה.

בהורדת העיתונים אני רואה חסר מסוים. בסופו של דבר אם בבתי משפט צריך עיתונים ובבתי דין שרעיים צריך עיתונים, ואני לא יודע מה הדין אצל הדרוזים. אם זה אצל כולם, זה copy-paste, וזה תבנית חקיקה של כולם, לייצר צרימה בנושא הזה ולהגיד: דווקא בבתי הדין הרבניים, כאשר דווקא הנגישות לאינטרנט של קהל ההולכים אליהם היא לא הכי גבוהה? הייתי רוצה לשנות את הכול, אבל אני לא משנה עכשיו את הכול, אני לא עושה עכשיו תיקון עקיף לתקנות האחרות ומבטל בכולם את העיתונים היומיים, למרות שכמו שאני אומר, אני חושב שאתה צודק.

אני מציע שמשרד המשפטים יפיץ תיקון תקנות שמוריד עיתונים יומיים מכל השאר, זה סתם מסרבל הליכים, זה מעכב, זה מעורר שאלות מתי זה יתפרסם, מתי זה לא יתפרסם, זה צריך להיות תיקון גורף, כמו שעשינו לתקנות חובת המכרזים, אבל אני לא חושב שיש טעם לעשות את זה רק לבתי הדין הרבניים.

והתיקון הנוסף כנ"ל, הוא דומה מאוד. אתה לא נותן לכל אחד לקבוע מה דחוף, אלא מופעל שיקול דעת. אני לא רואה שזה דבר שמייצר עומס או מצוקה מאוד קשים.

כמו שהיו"ר אומר, בסוף המגמה שלנו לאורך כל הדרך פה הייתה לשמר את האחידות ככל הניתן. אומנם תקנות בתי המשפט הן יותר כלליות, אז בנקודות של הסעדים הזמניים באמת אין שם פירוט, אבל בכל הוראות המסגרת האלה, גם בתי המשפט, גם בתי הדין השרעיים וכו', לשמר את האחידות הזאת, בטח אם יש לנו את כל העניינים פה ספציפית של מרוץ סמכויות ודברים רגישים כאלה. כמה שיותר אחיד אני חושב שזה תמיד מה שהנחה את הוועדה בעניין הזה.

מאחר שאנחנו מדברים על שלושה חודשים בלבד, היה וחלילה נצטרך יותר משלושה חודשים, אף אחד מאיתנו לא יכול לדעת מה יהיה, או שנתכנס שוב ואז אולי מהניסיון ננסה לתקן, או שמי יודע, אולי אפילו נעלה שוב את החוק, כשמראש זה מה שהיה צריך להיות.

בסדר גמור. נעשה הקראה ונעלה להצבעה. בבקשה, אדוני היועץ המשפטי.

תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ''ה–2025


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 13 ו-27(א)(1) לחוק הדיינים, התשט"ו–1955, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:



קיבלנו אישורים לגבי ההתייעצות וההסכמה.

הגדרות
1.
בתקנות אלה –



"בית דין" – בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול;



"חוק להסדר התדיינות"– חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע"ה–2014;



"מצב חירום מיוחד" – מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין;

(1) לגבי בית הדין הרבני הגדול – נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך;




(2) לגבי בית דין רבני אזורי – ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין – אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

החלת התקנות
2.
(א) תקנות 3 עד 5, כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן – ההודעה).



(ב) תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע.



(ג) פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך, ככל האפשר, למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת.



כלומר, זה גם באתר האינטרנט וגם ברשומות וגם או ברדיו או בטלוויזיה או בשני עיתונים יומיים.

עניינים שבהם יקוימו הליכים
3.
(א) בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן:




(1) בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר;




(2) בקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות;



זה מפנה לתקנות שנקבעו לפי חוק להסדר התדיינויות.




(3) בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות בעניינים האלה:





(א) העברת ילד למסגרת חינוכית;





(ב) טיפול פסיכולוגי בקטין;





(ג) מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;




(4) בקשות דחופות לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956;




(5) בקשות דחופות לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 שנועדו למנוע עיגון;




(6) הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב–2001;




(7) בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין;




(8) בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין;




(9) סידור גט;




(10) עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם.



(ב) ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5), ו-(7).



(ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.



(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) – יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה.

זו אגב הנקודה שבגלל שיש את זה לא צריך באמת את (ב), כי הוא יכול לעשות שימוש בסמכות הזאת, אבל בסדר. זה לא מספיק קריטי לדעתי בשביל להטריח את כולם עכשיו לסבב חתימות.

הארכת מועדים
4.
תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.



אפשר היה לקצר, כי הגדרנו את החוק להסדר התדיינויות, אבל לא ניכנס לענייני נוסח.

אגרה
5.
אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט"ז–1955, יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה, אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך.

תוקף
6.
תוקפן של תקנות אלה לשלושה חודשים.



לעניין האגרות לא היו בפועל, נכון? זה עלה בדיונים אז, באוקטובר 2023. כעניין שבשגרה אנשים הגישו בקשה וקיבלו.

הבעיה הייתה אחר כך לחזור אל כולם. זה היה ממש לא קל. כמו בתי המשפט, פטור מאגרות בתקופה הזאת לא נראה לי שהשר ייתן. כנראה הוא לא יפעיל את התקנה הזאת.

מעדכנים אותי מלשכת עורכי הדין שמעבר לפרסום שהתקנות קובעות לעיתונים יומיים או רדיו, טלוויזיה, לשכת עורכי הדין גם מפיצה את זה באמצעים שלה, בסמ"ס, בכלי הפרסום שלה, בווטסאפ, כך שזה יגיע לציבור עורכי הדין.

זה עוד יותר מייתר את העיתונות.

נכון. עוד משהו לפני שאנחנו מצביעים? מי בעד אישור תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ''ה–2025? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
אושרו.

אחד בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ''ה–2025 אושרו בנוסח שהוצג, ולכן לכו לעשות את מה שצריך, להוציא את ההודעות בהתאם ולעדכן את הגורמים שממתינים.

את התקנות קבענו לשלושה חודשים אין מה לעשות, אבל אני מקווה שתוקפן של ההודעות יהיה קצר ככל הניתן, ובעזרת השם "עם כלביא יקום וכארי יתנשא". תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:25.