פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



72
ועדת הפנים והגנת הסביבה
07/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 394
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"א בתמוז התשפ"ה (07 ביולי 2025), שעה 11:39

1. הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36) (התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודיני מקרקעין), התשפ"ג-2022 (מ/1585) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
2. הצעת חוק המקרקעין (תיקון - התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודייני מקרקעין), התשפ"ג-2022 (פ/469/25) - של ח"כ בועז טופורובסקי – הכנה לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
יוליה מלינובסקי – מ"מ היו"ר
ווליד טאהא
מטי צרפתי הרכבי

דוד פרוינד - עו"ד, משרד המשפטים

שירלי קרבונרה - מרכזת בכירה אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה והתשתיות

נחום יהושע - ראש אגף תחבורה נקייה, משרד האנרגיה והתשתיות

עופר אליישר - מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מאיה לון - משרד האוצר

דוד שני - עו"ד, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, לשכות רישום המקרקעין

אביעד אמרוסי - עו"ד, משנה למנהל הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, לשכות רישום המקרקעין

אסתי אופק - מנהלת אגף תקנות, מינהל התכנון

ד"ר שמואל אלוש - חטיבת רשת, חברת החשמל

חנן פויכטונגר - מהנדס, חטיבת רשת, חברת החשמל

עידו שוואב - מנהל אגף תשתיות חלוקה, רשות החשמל

אבי ענתבי - עו"ד, יועמ"ש האגודה לתרבות הדיור

איתן פרנס - מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

רן באסא - סמנכ"ל אסטרטגיה, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

ניר משה - סמנכ"ל רגולציה, חברת ג'ינרג'י

דודי לסרי - יועץ עצמאי

בני פרץ - יו"ר הפנתרים השחורים

עדי שרש - יועץ פרלמנטרי של חה"כ בועז טופורובסקי

טלי גווילי - אמא של שוטר יס"מ רז גווילי החטוף בעזה

שמעון אור - דוד של אבינתן אור החטוף בעזה

עידן ברוך - אח של אוריאל ברוך ז"ל שנרצח וגופתו מוחזקת בעזה

תומר רוזנר
רעות בינג

לאה קריכלי

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36) (התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודיני מקרקעין), התשפ"ג-2022, מ/1585

הצעת חוק המקרקעין (תיקון - התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודייני מקרקעין), התשפ"ג-2022, פ/469/25

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום חוק המקרקעין (תיקון מס' 36) (התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודיני מקרקעין), התשפ"ג-2022, מ/1585, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. הנושא השני הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודיני מקרקעין), התשפ"ג-2022 של חה"כ בועז טופורובסקי פ/469/25. אנחנו מיזגנו את ההצעות בזמנו.

עוד לא מיזגנו.

כן? תזכירי לי את זה אחר כך, היועצת המשפטית. לפני שנתחיל בדיון, נמצאים איתנו נציגי משפחות. נתחיל טלי גווילי.

קיבלתי כבוד ראשון. נעים מאוד.

כן. כי זו פעם ראשונה שאני לפחות כאן רואה אותך, בוועדה אצלי. ושמעון יהיה אחרייך.

קוראים לי טלי גווילי, אני אמא גאה של רן גווילי, שוטר יס"מ שב-7 באוקטובר נחטף אחרי שיצא כשהוא בחופשת מחלה עם כתף שבורה. נלחם עד הכדור האחרון ונחטף לעזה.

ב-30 בינואר הודיעו לנו שהוא כנראה לא בחיים. לנו יש תקווה עדיין שכן, כי מהנסיבות שאנחנו הבנו. אני כאן הרבה, אמנם באמת לא נתקלתי בוועדה שלך, אבל אני כאן כי יש לי איזה שהיא תחושה מסוימת מאוד קשה, במיוחד בימים האלה. תחושה נוראית אפילו. הבן שלי גם שוטר, גם צעיר, גם רווק והוא גם כנראה מוגדר כחלל. ואני מבינה שאני פשוט לא אראה אותו. אני מבינה שככל שעוברים הימים ויש התמשכות של המלחמה. זה גם לא מלחמה, זה איזה שהיא סיטואציה מוזרה של או שאנחנו לא יודעים ולא מודעים, אבל אני מבחינתי אנחנו מאכילים את המפלצת ביד אחת, מביאים לה את כל טוב הארץ ומצד שני אנחנו ממש רוצים להרוג את המפלצת הזאת. יש פה איזה שהוא משהו שלי בהיגיון שלי לא נראה ברור.

אני יושבת וחושבת לעצמי, זאת אומרת, אם לא יקום מישהו מכם, מהכנסת הזאת, ויגיד לי תשמעי טלי, קחי בחשבון שאנחנו מקריבים את הילד שלך. קחי בחשבון שהוא לא יחזור. כי זו התחושה. זו התחושה. באיך שזה נראה, באיך שזה מתבצע. זאת אומרת, נגיע לאיזה שהוא שלב מסוים, נצא לאן שלא יהיה, מעזה, ואני אישאר. אני אישאר עומדת ואני לא יודעת אם יהיו לי כאן את כל התמיכה בלהמשיך להילחם במלחמה שכאילו נגמרה.

אני לא מצליחה להבין מה קורה כאן. אני כאמא לא ממש מבינה מה עושים פה. אנחנו נלחמים באויב? אנחנו לא נלחמים באויב? אנחנו יושבים פה וצועקים בכנסת, ואני לפעמים מרגישה שאני כאילו מוציאה וונטילציה, לא מעבר לזה. זאת אומרת שאין שום השפעה על שום דבר.

אבל אני באמת שואלת, איפה, מה קורה כאן? איפה אנחנו נמצאים? אנחנו גידלנו ילדים שיצאו להילחם. הבן שלי יצא להילחם, להגן על מדינת ישראל. הוא לא הלך, הוא ידע לאן הוא הולך. הוא נלחם כדי להגן. אני כאילו ממשיכה את המלחמה שלו, אני ממשיכה על ההגנה הזאת. אני רוצה להגן על מדינת ישראל גם כן, שאף אמא לא תעבור את מה שאני עוברת. שאף אמא לא תקשיב לדפיקות לב בלילה. שאף אמא לא תלך לישון עם תמונת החטיפה הנוראית הזאת שלו. ותתעורר באמצע הלילה אולי איזה שש-שבע פעמים.

עכשיו אני יושבת כאן, באמת, עם איזה שהיא תחושה מסוימת שאני הקרבתי, או שיותר נכון הבן שלי, הקריב את הכול והוא לא יחזור. הוא לא יחזור. כי יש איזה שהיא עסקה חלקית לא ברורה שאנחנו לא יודעים מה יקרה איתה בסוף. אנחנו כבר שנתיים ימים עם אותה סיטואציה ועם אותו מצב, יושבים ומחכים. וזה לא עובר. ואני באמת באפיסת כוחות. אני באיזה שהוא מקום מסוים מבינה שיש לי עכשיו עוד מסע של איזה שנתיים, שלוש, ארבע, אם בכלל, שהנושא הזה לא ייגמר. המסע הזה לא ייגמר. אם אנחנו לא ניתן מכה חזקה, אם אנחנו לא נכריע את חמאס, אם לא ניכנס עד הסוף, אם לא נכבוש את השטחים, אם לא נספח את שטחים אלינו. אם לא נפסיק להאכיל את המפלצת הזאת, אני אמשיך להגיע לכאן בכנסת הזאת, לשבת בוועדות עוד שנים רבות. כך זה נראה לי.

באיזה שהוא מקום מסוים אני מבקשת את הצעקה שלכם. אני צריכה את העזרה שלכם. אתם חייבים לעזור לנו להבין מה הולך כאן. אנחנו חייבים אתכם. אסור לכם לשבת בשקט ולהמשיך כאילו השיירה עוברת והכול בסדר. אני מרגישה גם כמו איזה תקליט שבור, שאני כל שבוע מגיעה לכאן ואומרת את אותם דברים. אני מנסה לתת איזה שהוא כוח מסוים.

אבל בואו, הנה, אנחנו עכשיו נמצאים בבעיה. כי אם מחר תיחתם העסקה קולי יהיה נדם, אני לא אצליח לעמוד מול אימהות אחרות שיקבלו את הילדים שלהם ואני לא. אני לא אצליח להתמודד עם זה. ולכן עכשיו זה זמן קריטי. זמן חזק מאוד שאנחנו צריכים להשמיע את הקול שלנו ולהסביר לכולם שאי אפשר לעשות עסקה חלקית. אי אפשר להשאיר שם עוד אנשים. תגמרו את העבודה, תעשו אותה כמו שצריך. זאת אומרת, יש מה לעשות. ולא עושים. תודה.

תודה לך. שמעון, בבקשה.

קשה לשמוע את זה. שמעון אור, אני דוד של אבינתן. ירון אחי התאום הוא האבא, דיצה היא גיסתי. אני רוצה להקריא לך משהו שפרסמו ב-BBC בריאיון שעשו עם בכיר חמאס. הוא אומר ככה: "השליטה שלנו ברצועה היא אפס. אין הנהגה, אין פיקוד, אין תקשורת. המשכורות מתעכבות". ואז הוא מוסיף שם שהאיום המרכזי על השלטון של חמאס זה המיליציות שלמעשה נוגסות בשליטה שלהם. אחר כך הוא מוסיף והוא אומר שלמעשה התפוררות פנינית, קריסה מוחלטת של האחיזה השלטונית. אין אף אחד, לא נשאר דבר משדרת הפיקוד. רוב ההנהגה חוסלה. כל הדמויות הפעילות נהרגו.

אתה שומע מה הם אומרים? זה לא אוהבי ישראל, BBC. ואז אני אומר לעצמי מול מי, או אחרי מי מחזר בנימין נתניהו, שאתה נמצא בתוך הקואליציה שלו? מול מי? מול אלה. כלום, אין שם כלום. כלום אין שם. הייתם שותפים בקואליציה שממרץ היה את מרכבות גדעון, מהתנ"ך הם לקחו רק את השם, גדעון, לא יודע למה הקשר בכלל. אוקיי? מרכבות גדעון. 35 הרוגים מחיילי צה"ל, שבעה נשרפים בתוך הפומה, ולמה? כדי לחזר אחרי הגורם הזה שלא נשאר כלום ממנו? שבכיר חמאס אומר את זה? למה?

הרי אפשר להביא את כולם. אולטימטום ומסדרון מילוט. הכול בידיים שלנו, זה מה שהשגנו. שבעה חללים השגנו אותם, למה? כי הם גדלו על העצים שבעת החללים האלה? כי הוורידים שלנו נמצאים בפנים. אנחנו נמצאים בפנים, האצבעות בכל מקום. השב"כ, צה"ל, יש שיתופי פעולה. מה זה הדבר הזה? הפכתם להיות חותמת גומי. מה זה הדבר הזה? ואתה מסכים לזה. למה אתם מסכימים לזה? זה שותפות ברצח.

ביבי נתניהו מרשה לעצמו להכניס, להוציא, להכניס, להוציא את החיילים. מה זה? שכירי חרב? הרי גם אתה וגם אני יודעים שזה יהרוג אותם, לא אולי, בוודאי. עם כל המטענים שישאירו שם. והוא מעלה אותם מהביוב. הוא מעלה אותם מהביוב. יושב חמאסניק, לא יודע מה לעשות. אלי שרעבי אומר שהם בכו כל לילה. הוא הביא את העדות הזאת לפני מרץ. זה לא עדות עכשיו. לפני מרץ זה היה. הוא אומר כל אלה בוכים על מר גורלם. הם אומרים מה נעשה עם עצמנו. פתאום בנימין נתניהו אומר להם חבר'ה, בבקשה, תמצאו איזה מישהו שאפשר לדבר איתו. אנחנו לא מוצאים. תמצאו, תמצאו. לעשות עסקה חלקית. הוא מדבר עם אלה שנמצאים בדוחא.

אם זה לא היה אמיתי הייתי חושב שזה בלוף, סתם סיפור הזיה. אתם שותפים לסיפור ההזיה הזה. סיפור ההזיה הזה. ואז משפחות החטופים, כמו עכברים מורעלים, עושים ביניהם תחרות מי יותר הומניטרי, מי יותר מעונה. תשים לב, בתקשורת, אתה בטח שומע את זה כמוני. הבן שלי ככה מעונה והוא ככה מעונה והוא ככה הומניטרי. ממציאים מחלות או לא ממציאים מחלות, מה אכפת לי מה. אתם מביאים את המשפחות להתנהג בצורה הזאת, לבזות את עצמן.

אבל יש אלטרנטיבה. בנימין נתניהו פוחד לקחת אחריות על עזה, צבאית ואזרחית. זמיר, הרמטכ"ל הנפל הזה שבאיראן יכול לעשות נפלאות, מספר סיפורים. יהיו המון הרוגים, המון כסף אנחנו נשפוך על עזה. שטויות. אם אנחנו לא ניכנס לשם בעשר אצבעות שלנו יהיו יותר הרוגים ויותר כספים, רק זה יהיה בסלמי.

אני פונה אליך ואני אומר, תקשיב מה שנאמר. תגיד לראש הממשלה מספיק, אנחנו לא חותמת גומי לצבא שכיר. אנחנו לא חותמת גומי להריגת חיילים בידיים שלך. ואנחנו לא חותמת גומי על הוצאת חלק והפקרה של חלק בפנים, כאשר אפשר להביא את כולם בקלות. אחי, שבנו נמצא בפנים, אמר לראש הממשלה בטלפון, 'יא חביבי' הוא אמר לו, בלי ה-'חביבי', הוא לא אמר לו, זה אני אומר. הוא אמר לו יהיה לך אומץ ללכת על כולם, תסתכל מה קרה בסוריה, הכול התפרק תוך ימים. אם אתה תודיע אין חמאס, לא מדברים אתכם ואנחנו לוקחים אחריות על עזה, הבלוף הזה של חמאס יתפורר תוך ימים. הוא אומר תקשיב לבן גוריון, הקים את המדינה במצב הרבה יותר חמור. ופתאום כל התמונה השתנתה. הוא אמר לו את זה, שהבן שלו בפנים.

ואני אבקש ממך קצת שתהיה רוח. תנערו אותו, תגידו אנחנו לא שותפים איתך למשחק הזה יותר, נקודה. אתה הולך על מיטוט החמאס, זו הדרך שלך? אתה הולך על נקודה של שליטה בעזה ואחרי כן פתרון של עזה פרוזה. תלך על זה עד הסוף. זה מה שאני מבקש ממך. תודה רבה. אם אתה יכול להגיד כמה מילים, אני אשמח.

אני לא אוהב להגיד כמה מילים על דברים שאני לא מודע להכול. אני יודע, המילים היחידות שאני יודע, שגם אמרנו אותם לראש הממשלה כל הזמן, גם אומרים אותם בפומבי וגם בכל הזדמנות שהיא, בפורומים כאלה ואחרים. החשיבות עכשיו להביא את כולם היא חשיבות ברמה עליונה. את השיקולים המבצעיים והכול, אני לא יודע לנתח את זה. יושבים פה בשולחן אנשים שיש להם משפחות שם ומנתחים את זה בדיוק הפוך.

אני אגיד לך שאני יודע העיקר כדי לצאת ידי חובה? אני לא אעשה את זה, אני לא אעבוד עליך. אבל אני אומר לך דבר אחד, שזה ברור לנו ואמרנו את זה בכל הזדמנות. גם אני וגם חבריי במפלגה וגם בלחץ פנימי בתוך המערכת. תסיימו עם הסיפור הזה. הסיפור הזה צריך להסתיים וצריך להסתיים. הוא לא יסתיים אם יישאר עוד חלק. אם יישאר עוד חלק הוא לא יסתיים. כל השיקולים האחרים, של הרמטכ"ל וזה, קשה לי לבוא ולפרוך את זה. אבל העמדה שלך היא עמדה שאני מבין אותה לגמרי. תודה רבה.

לפחות תתנגדו לחלקי.

אנחנו אומרים שזה מה שאנחנו רוצים. לחלק של להתחיל להתווכח איפה החלקי טוב ואיפה החלקי פחות טוב – אין לי את הדרך. ההיגיון שלך הוא הגיוני לגמרי, הגיוני לגמרי.

תודה לך.

שרונה, את לא רוצה לדבר? מכבד אותך, זה בסדר גמור.

שרונה אשתו של ירון אור.

אני אדבר, ברשותכם. שמי עידן ברוך, אח של החטוף אוריאל ברוך. שלום וברכה. זה אחי פה, בתמונה הזו. ושמעון הקדים אותי, ואני גם קראתי בישראל היום שבכיר חמאס אומר ש-95% מהארגון פורק לחלוטין. הווה אומר שנשאר לנו רק עוד פיפס קטן ואנחנו בסוף. מה עושה ההנהגה? היא רוצה להביא רק חצי, היא רוצה לתת להם 5,000 מחבלים, שתהיה להם מכפלת כוח.

אני תוהה לעצמי, אולי יש מישהו שרוצה להנשים את הארגון הזה. אולי חפץ ביקרו. אני לא מבין איך הארגון הרצחני הזה עדיין עומד על תילו כאשר פירקנו שבע חזיתות עכשיו. ושכונה פה בעזה אנחנו לא יודעים לסיים אותה. אז כל פעם שנראה שמגיע הסוף, גם שהנשיא טראמפ אומר לנו תפתחו את שערי הגיהינום אז ההנהגה אומרת 'לא, תביאו לנו רק שלושה חטופים, זה בסדר'. כל פעם אני רואה שיש לנו הזדמנות להכרעה ומישהו מנשים את הארגון הזה עוד פעם.

איך יתכן שהם בעצמם, כמו ששמעון חברי אמר, שהם כבר גמורים, מוכרעים, ואנחנו מסכימים לחצי? זה לא יאומן כי יסופר. אני רוצה שתבינו דבר, אנחנו נקיים את הוועדות האלה עוד שנה, עוד שנתיים ועוד שלוש. כמו שטליק אמרה. אם אתם חושבים שרק לטליק אין כוח, גם לאמא שלי אין כוח וגם לשמעון אין כוח וגם לירון אין כוח וגם לאשתו של ירון כבר אין כוח. ואנחנו מגיעים שבוע אחרי שבוע. הייתי באמת שמח לשאול מה עוזר הוועדות האלה. באמת אני שואל, כי אני מרגיש שאנחנו מדברים ועושים בממשלה ההיפך. עוד פעם אנחנו באים ומדברים ועושים בממשלה ההיפך.

מישהו כואב באמת את כאבנו? מישהו באמת עומד על הרגליים האחוריות ואומר די, עד כאן? מישהו מהמפלגות החרדיות אומר כפי שאנחנו עומדים על הרגליים בגיוס ואנחנו אומרים נפיל את הממשלה, גם פה נפיל את הממשלה אם אנחנו לא נקבל את כל החטופים. מישהו עושה את זה מכם? אני באמת מבקש מכם שתפעילו את כובד משקלכם, יש לכם say ענק בממשל. תעשו את זה עבורנו. אין מצווה יותר גדולה מפדיון שבויים.

כרגע אני אומר לך, חה"כ יעקב אשר, אני רוצה שתבין משהו. אם אנחנו נלך על המתווה המטופש הזה שהחמאס הולך להיות מוכרע. זה לא שהחמאס עכשיו גדול תפארתו, שאנחנו בתחילת המלחמה וצריכים לעשות שיקולים חדשים ולקחת רק חצי, רק רבע ושיטת הסלמי. זה לא המצב. המצב הנתון שהארגון הזה מת, גמור. כמו שכל הזמן העריכו את איראן כמפלצת. אני הייתי צוחק בלב, כי הייתי אומר להם 'הלו, זה אנשים עם חצאיות'. אנחנו יכולים להיכנס בהם ולפרק להם את הצורה. וזה קרה בסוף.

אז אותו דבר גם פה. אין ארגון, אין חמאס. זו מפלצת שהתקשורת בנתה, אין שם כלום. אבל אם אנחנו עכשיו נסכים לאיזה, אני אגיד לך עוד משהו אדוני יושב-הראש, אנחנו לא נקבל רק את ה-7 באוקטובר, נקבל 4 במאי ו-4 ביולי ו-15 בדצמבר. למה? כי אנחנו עכשיו נותנים להם מכפלת כוח. ה-5,000 האלה שיוצאים עכשיו צמאי דם, שיש להם נקמת דם. ואצלם הם צובאים על נקמת הדם. הם לא הולכים לעסוק בראיית חשבון. הם הולכים לחזור ולתכנן עוד חטיפות ולבנות עוד מנהרות. ואנחנו כל הזמן נכפיל את הרציחות. למה שעוד אנשים ייכנסו למעגל הטרור? לא דיינו? אנחנו המשפחות שאכלנו אותה כמו שצריך, לא דיינו? לא מספיק?

אנחנו בצו השעה, אדוני יושב-הראש. אנחנו בצומת היסטורי. תתקנו את זה. אל תתנו לזה יד. אח שלי, אני אומר לך, אם אתה לא תעשה את זה, יבנו עליו בניינים. אני אומר לך את זה חד וחלק. הוא לא יחזור, לא ימצאו אותו בכלל. לא יהיה עם מי לדבר עוד מעט. אנחנו ממש במאני טיים. אני מרגיש וגם כל המשפחות. הרי תבין גם דבר, וויטקוף פועל במה? בעמדת טראמפ. הווה אומר שהקלף הזה, הזהב הזה, אם לא השתמשנו בו בפול, אז מתי תשתמש? מה תגיד להם בעסקה הבאה? כבר טראמפ לא יתערב. מה תגיד להם? באיזה דרך אתם הולכים להוציא את השאר? אין שום דרך. לא יהיה כלום. המחבלים יהיו להם בבית, הסיוע ההומניטרי נכנס שם בכמויות שכאילו מאכילים שם ניצולי שואה.

אנחנו רואים כל הזמן, במקום להמית כבר את הארגון הזה. אני אפילו סופר שיוצא למבצע מחסל את כל המוצר. יצאנו למבצע בראש גאון, לחסל. חסלו אותם כבר, חאלס. תפסיקו כל הזמן להנשים את הארגון הזה. אני רואה את הארגון הזה מת ועוד פעם מישהו דואג להקים אותו. מה הולך פה? תגידו לי, נפלנו על הראש? אתם לא מבינים שהם מתכננים לנו, זו רק הייתה פרסומת? זה כלום מה שהיה. אני אומר לכם שפעם הבאה חס ושלום אנחנו נאכל הרבה יותר אם לא נראה לכל העולם מה קורה כאשר מתעסקים איתנו. וכאן אנחנו לא מראים מה קורה כשאונסים ורוצחים ועורפים ראשים ומבתרים אישה בהיריון ומוציאים את הוולד שלה. אנחנו לא מראים עדיין. הם לא שילמו לא את הקרן ובטח לא את הריבית. זה כלום מה שעשינו להם.

כל מדינה היו זורקים פצצה כמו בהירושימה. אנחנו רק בכפפות של משי, מפחדים מה העולם יגיד, מה העולם יעשה. וזאת הסיבה, שתדע לך, שהאויבים קמים עלינו. כי בתנ"ך שעשו לשמעון ולוי כזה דבר הם נכנסו לשכם ורצחו שם את כולם. וכאשר שמשון הגיבור התעסקו איתו אותו דבר. וכאשר דוד המלך, באותה זירה, עם עזה, שחטפו את אנשיו, הוא נכנס ועשה שם שמות. וידעו שעם דוד המלך יותר לא מתעסקים. עם עם ישראל לא מתעסקים.

אז הגוי שקורא בתנ"ך ואומר רגע, אם היהודים ככה, והיהודים עכשיו לא מתנהגים כמו בתנ"ך, אה, כנראה זה לא היהודים האמיתיים אז אני אבוא עליהם. שם הוא מקבל את הכוח. ואנחנו צריכים להיצמד לתורת ישראל ויש לנו הוראות ברורות. גוי שמרים יד על עם ישראל לא רק דמו בראשו, נכדיו וילדיו, ניניו, כולם דמם בראשם. מחה תמחה את זכר עמלק. אל תעשו את אותה טעות שלא מחו. כרגע למחות. תודה רבה לכם.

אני להוסיף משהו, לא רק זה. עוד כמה שנים יקרה עוד פעם משהו כזה, חס ושלום, חס וחלילה. ואז כולם ייפלו עלינו, משפחות החטופים. כמו שהם נופלים על משפחת שליט שבגללו אנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים. לא רק שאנחנו נאכל אותה, כי אנחנו עוברים את מה שאנחנו עוברים, אנחנו עוד נקבל על הראש עוד מעט. למה? כי אנחנו שותקים, כי אנחנו באיזה שהוא מקום מסוים רוצים להכניע ובמקום להכניע אנחנו מוכנעים.

תודה רבה.

תודה רבה. אני מקווה, בעזרת השם, שיהיו בשורות טובות בקרוב ובשורות מושלמות.

אנחנו נסתפק בזה שתעלה את השאלות הנקובות האלה מול ראש הממשלה.

חד משמעית. אנחנו עושים את זה ונעשה את זה הלאה, בעזרת השם. זו הכוונה שלנו.

תודה רבה, אנחנו נעשה שלוש דקות הפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:53 ונתחדשה בשעה 11:58.)

אנחנו נחדש את הישיבה. ישיבה בנושא הצעת חוק המקרקעין (התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי), גם ממשלתי וגם פרטי. אדוני היועץ המשפטי, רק תסכם לנו את הדברים עד פה, כי נערכה פה כבר ישיבה אחת.

כן. כפי שבוודאי כולם יודעים, בהצעת החוק המונחת בפניכם היא הצעת חוק ממשלתית. במקביל יש גם הצעת חוק פרטית שהיא דומה בעיקרה להצעה הממשלתית של חה"כ טופורובסקי. שתי ההצעות נמצאות על סדר היום, כרגע הן לא מוזגו עדיין.

צריך למזג אותן היום?

זו החלטה שלכם. ההצעה כוללת שני חלקים: חלק אחד עוסק במפקחים השיפוטיים של בלשכת הממונה על המרשם. בעצם יש לנו מפקחים שיש להם סמכויות שיפוטיות בדומה לבית משפט שלום, שהם בעיקר בסכסוכים הנוגעים לרכוש המשותף. כאשר ההצעה הממשלתית כוללת הצעה לשנות את שמם לדייני מקרקעין, ללא התייחסות לתכנים של סמכויותיהם וכדומה.

מה ההסבר בהצעת ההחלטה של המדינה?

אם הממשלה תרצה, היא תסביר. אני לא צריך להסביר. מכל מקום, אנחנו כבר בדיון הקודם הזכרנו שיש מקום לקדם שינויים שונים בסמכויותיהם ותפקידיהם של המפקחים השיפוטיים, מעבר לשינוי השם. הדברים האלה כבר נדונים שנים רבות מאוד ויש צורך דחוף בתיקונם. ניתן דוח של ועדה ציבורית בראשות שופט בשנת 2018 שהן נשיאת בית המשפט העליון דאז, הן שר המשפטים דאז והן הממונה על המרשם דאז וגם הממונה על המרשם דהיום, סמכו את ידיהם על הדוח.

משום מה הנושא לא קודם במשך שבע השנים האחרונות והגיעה העת לטפל בעניין הזה. אנחנו העלינו בישיבה הקודמת את העניין וגם ציינו כמה דברים שצריכים לתקן.

מה הדיין? הוא שופט?

למעשה הוא שופט, יש לו סמכויות של שופט שלום לכל דבר ועניין.

באה המדינה ואומרת תקשיבו, התחום הוא נורא חשוב. אנחנו רוצים לתת את המעמד לדבר הזה.

זה כבר מוגדר? זה קיים בחקיקה דיין מקרקעין?

לא. זה מה שמבוקש.

לא, זאת ההצעה. זו ההצעה. אך דא עקא, ואמרנו את זה גם בישיבה הקודמת, פשוט אתם טועים בכתובת. אני לא איזה חותמת גומי לקריאת שם רחוב. כשהייתי ראש עיר היינו קוראים רחוב של שם מישהו. פה אם אנחנו באים ונותנים, זה לא שם, זה בעצם מתן סמכות, איזה אוטוריטה מסוימת, אם אנחנו לא נוגעים בדברים שצריך לגעת בהם, שכולם יודעים עליהם. ועם כל הכבוד לשופטים, אני לא צריך את השופטים בשביל זה. אבל ברור שאם היה על זה דוחות, אם יש על זה מסקנות, אז למה לברוח מזה עכשיו? אז מה, נקרא להם ככה ואחר כך נטפל בהם. בואו נקרא להם מכונית ונרכיב להם את הגלגלים בעוד שלוש שנים. כאילו מה? זאת אומרת, זה ועדה, זה כנסת, זה לא צחוק.

אז יש אולי כאלה שהיו מקבלים ככה, מציעים נוסח כחול, הולכים הביתה או לשתות קפה במשרד, יש מה לעשות. אצלי זה לא עובד ככה. ואני מודיע, ספוילר, למשרדי הממשלה הרלוונטיים, זה גם לא יעבור ככה. זה יעבור עם תיקונים שצריך לעשות. אולי יש דברים שאפשר לעשות אותם בשלב ראשון, אולי יש דברים שיצטרכו לעשות אותם אחר כך בשלב שני. אבל הנושא הזה הוא נושא חשוב. איך אני יודע שהוא חשוב? כאשר באים להגיד לי שבמקום מפקחים הולכים לקרוא למישהו שופט או דיין, אז אני מבין שיש פה משהו חשוב. אם יש משהו חשוב צריך לטפל בו. הלאה.

אז אני לא אכנס כרגע לפרטים, אני מציע שנעשה את זה בחלק השני של הישיבה ונתייחס כרגע לחלק השני של ההצעה, שמתייחס לעמדות טעינה לרכב חשמלי. בדיון הקודם כמובן הוסבר הצורך בטיפול בנושא הזה של עמדות טעינה בבתים משותפים. הוצג הנוסח הממשלתי דאז. בעצם הובן בדיון הקודם שהנוסח הממשלתי צריך לעבור רפורמה מהותית. לאחר הישיבה ובהנחיית יושב-הראש אנחנו קיימנו שורה ארוכה מאוד של ישיבות עם משרדי הממשלה השונים.

מאוד מאוד.

האמת, מאוד מאוד.

שנה ומשהו.

זה נכון. יחד עם נציגי הממשלה. ולאחר שורה ארוכה של דיונים אלה בעצם מונח בפניכם נוסח שונה מהותית מהנוסח הממשלתי המקורי. שבעצם בא לבטא את האיזונים השונים בין הצורך לאפשר את המנגנון הזה של עמדות טעינה וללא צורך בהסכמה של 100% מהדיירים בבניינים. כי זה המצב היום. המצב המשפטי לפחות - - -

בדיון הקודם כאשר דיברנו על הנוסח הראשוני היו שם בעיות לוגיות מרכזיות.

היו שם בעיות מהותיות.

לא התחברו שם הרבה מילים גם אחד עם השני.

מכל מקום, הנוסח שמונח בפניכם כרגע שפורסם ביום רביעי שעבר להערות בעצם מנסה לבטא את האיזונים השונים שהיה צריך לעשות בין מצד אחד המדיניות הרצויה של המדינה לעודד ולקדם את התקנה של עמדות טעינה חשמליות, מבלי להיכנס לשאלות טכנולוגיות או לשאלות של רגולציה של תחום החשמל. זה אני מדגיש, כי חלק מההערות שקיבלנו לנוסח מתייחסות לרגולציה בתחום של החשמל.

אגב, הן הערות נכונות.

הן הערות נכונות.

אבל הן לא בחוק הזה. יצטרכו, אני כן מנצל את ההזדמנות הזאת.

אנחנו נתייחס לזה כי זה חשוב מאוד שהם יעשו את הדברים.

שהממשלה תעשה את העבודה הזאת.

רשות החשמל חייבת לעשות פה עבודה כדי שלא תהיה לנו פה בכיה לדורות. אני תכף אתייחס לזה בקצרה אם אדוני ירשה לי. אבל החוק הזה מתמקד, וזה גם אנחנו מבקשים למקד את ההערות בעניין הזה, בשאלות הקנייניות בלבד. זאת אומרת איך למרות הכללים הקנייניים שחלים על בית משותף בדרך כלל אנחנו מאמצים כאן כללי קניין שונים כדי להקל ולאפשר התקנת עמדות טעינה בבית משותף ללא צורך בהסכמה של 100% מהדיירים, כפי שנדרש לכאורה היום.

לכן בעצם ההצעה מתייחסת אך ורק לפן הקנייני של ההסדר הזה. יש הסדרים כמובן משלימים, חשובים מאוד, שצריך לעשות בתחום הרגולציה של ההפעלה החשמלית של הסיפור הזה. הנושא של המונים, הנושא של איזה חברות יכולות לעשות וכו'. אלה דברים שלא מוסדרים בחוק הזה, אלא יוסדרו לפי המידע שנמסר לנו, אמורים להיות מוסדרים במסגרת רישיונות של רשות החשמל. אני מניח שהם יתייחסו לזה בהתייחסות שלהם.

מכל מקום, לנושא הקנייני, בעצם ההצעה שמונחת בפניכם מנסה להציע הסדר יחסית פשוט יותר ממה שהוצע בהצעה הממשלתית המקורית שמתמקד בשלושה מסלולים: חיבור דירתי, שזה חיבור של עמדת טעינה למונה הדירתי של בעל עמדת הטעינה. זאת אומרת, לכל דירה יש הרי מונה חשמל משלה, ואפשר יהיה לחבר את זה למונה הדירתי. המסלול השונה הוא חיבור ייעודי, שזה חיבור שבעצם הוא חיבור שמחובר ללוח הכללי של הבניין, אבל הוא חיבור שמיועד לעמדות טעינה של כל הדיירים בבניין, אחד או יותר. המסלול השלישי הוא חיבור ישירות ללוח הציבורי של הבניין, ללא חיבור ייעודי שמיועד רק לעמדות טעינה. אלה שלושת המסלולים ואנחנו נפרט כמובן.

סליחה, לא הבנתי את ההבדל בין הייעודי.

ייעודי זה חיבור מיוחד שיוצא מהלוח הראשי, אבל הוא חיבור רק לטעינה.

רק לטעינה חשמלית.

ויש לו מונה משלו.

שבעצם כל אחד רואה כמה הוא השתמש?

כל אחד יכול להתחבר.

כל אחד יכול.

אוקיי.

והחיבור הציבורי הוא חיבור שמחובר ישירות ללוח.

הוא משמש את הרכוש המשותף.

הוא משמש גם את המעלית וגם את התאורה.

הבנתי.

אותו חיבור שמשרת את המעלית, את התאורה וכו'. של הבניין.

אז אי אפשר להגדיר מי השתמש בחשמל?

אפשר.

להגדיר תמיד יש מונה.

מונה משני.

אוקיי.

מה זאת אומרת? בבניין משותף כל מה שקשור לבניין, מעליות, חשמל, כל הדברים האלה, זה ועד הבית משלם מהכסף. אתם רוצים שיטעינו על חשבון הדיירים שאין להם את הטעינה?

לא.

ממש לא.

אז מה אתה מתכוון לחבר את זה?

אז יקשיב אדוני עד הסוף. אם ירצה לדבר בכל זאת יבקש רשות דיבור, ידבר.

אני אבקש, אני אבקש.

כפי שנשאלה השאלה, אני אענה רק בקצרה. כמובן שיש את נושא ההתחשבנות לגבי ההוצאות. הן לגבי הוצאות ההקמה ולגבי הוצאות התפעול השוטף. ההטענה השוטפת. כמובן הנושא הזה גם זוכה להתייחסות במסגרת ההצעה המונחת בפניכם.

מה שאני מציע, אדוני, שנקריא את הסעיף. הוא לא ארוך מידי, ונשמע הערות.

תקריא את כל הנוסח.

כן, כן, רק של עמדות הטעינה כמובן.

רק נאמר שאחר כך אנחנו נדבר על העניין השני שהזכרנו, של הדיינים. שפה כרגע אין לנו נוסח אחר. נקיים עליו דיון לקראת הישיבה הבאה נבוא עם נוסח.

רק להבין, בחקיקה אחרת קיימות הסמכויות של דיין המקרקעין הזה?

נדבר על זה תכף.

זה בחוק הזה. חוק המקרקעין מטפל בזה.

חוק המקרקעין.

אנחנו מתקנים עכשיו את חוק המקרקעין.

אוקיי, הבנתי. בתיקון.

כן. כרגע זה לא מונח בפניכם.

בבקשה רעות.

אני מתחילה את ההקראה מסעיף 2, כי סעיף 1 מתייחס לנושא הראשון שאליו נגיע אחר כך.

חוק המקרקעין (תיקון מס'...), התשפ"ה-2025.

הוספת סעיף 59יא
2.
אחרי סעיף 59י לחוק העיקרי יבוא:



"תשתית טעינה לרכב חשמלי
59יא
(א)
בסעיף זה -






"בניין רב קומות" – כהגדרתו בסעיף 158טו1 לחוק התכנון והבנייה;

אני אתן פרשנות לזה. מדובר בבניין של תשע קומות. עד 28 מטרים, זה בניין של עד תשע קומות. מעל תשע קומות, סליחה.

מעל.

בניין רב קומות זה מעל תשע קומות.

ההגדרה של בניין רב קומות. כי אנחנו בעצם מדברים על שתי הגדרות פה.

"הגדלת חיבור חשמל" – הוספת יכולת הספקת חשמל לחיבור חשמל קיים;






"חוק החשמל" – חוק החשמל, התשי"ד-1954;






"חוק משק החשמל" – חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996;






"חוק הקרינה הבלתי מייננת" – חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006;






"חיבור חשמל" – כמשמעותו לפי חוק משק החשמל;






"חיבור חשמל דירתי" – חיבור חשמל המשמש דירה בבית משותף;






"חיבור חשמל ייעודי" – חיבור חשמל נוסף ברכוש המשותף שנועד לשמש להספקת חשמל לעמדות טעינה בלבד;






"חיבור חשמל ציבורי" – חיבור חשמל ברכוש המשותף המיועד לשמש את הרכוש המשותף בבית המשותף;






"עמדת טעינה" – מתקן ייעודי המשמש לטעינת רכב חשמלי באנרגיה חשמלית, בלבד;






"רכב חשמלי" – רכב כמשמעותו לפי פקודת התעבורה המונע באופן מלא או חלקי באנרגיה חשמלית;






"תשתית טעינה" – תשתית או מתקן המשמשים לחיבור עמדת טעינה אחת או יותר, לחיבור חשמל ייעודי, לחיבור חשמל ציבורי או לחיבור חשמל דירתי;





(ב)
בעל דירה רשאי להתקין עמדת טעינה במקום סביר ברכוש המשותף, לחבר את עמדת הטעינה לחיבור חשמל ולהתקין בדרך סבירה את תשתית הטעינה הנדרשת, באחת מהדרכים האלה, לפי העניין:

מה זה סבירה? בית משותף תמיד החניות הן משותפות. בשבילו זה סביר, בשביל השכנים הוא יעשה את זה על הראש שלהם.

אוקיי. יש הוראות שהן כמובן מחייבות, שההתקנה לא תפגע בחלק - - -

אבל מה שסביר בשבילך, כי זה נוח לך, יהיה לא סביר.

אני אסביר. כמובן אנחנו לא יכולים להיכנס לפרטים, כמובן בכל בית זה עניין עובדתי מה סביר ומה לא סביר. אבל כמובן שיש הוראה כללית שאומרת שאסור לך במסגרת ההתקנה לפגוע ברכוש המשותף או בדיירים אחרים באופן שימנע מהם שימוש או יאפשר, יפגע בהם. כמובן שאם יש מחלוקת בעניין הזה אפשר יהיה ללכת למפקח.

יש דיין.

אז הולכים למפקח, אין מה לעשות.

רגע. יכול להיות שאם יש ועד בית מוסדר, דרך ועד בית אפשר לעשות את זה? אני סתם מציעה.

מה?

אם למשל יש בבניין ועד בית שהוא מכיר את כל המתחם הזה. באישור, בהסכמת ועד בית.

זה מופיע, תסתכלי.

יש מעורבות של ועד הבית.

יש מעורבות, תקראי בהמשך, זה מופיע.

אני מקשיבה. אני כמוך.

(1)
ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים בהתקיים אחד מאלה:








(א)
בבניין שאינו בניין רב קומות – כשעמדת הטעינה תחובר לחיבור חשמל דירתי;

אז לא צריך אישור.

נכון.

נכון. אם הוא מחבר בבניין נמוך, יכול בעל דירה לחבר לדירה שלו, ללא הסכמה. בכפוף לתנאים שתכף נדבר עליהם.

(ב)
בבניין רב קומות, כשעמדת הטעינה תחובר לחיבור החשמל הדירתי ובלבד שהתקיימו שני אלה:









(1)
אין בבניין חיבור חשמל ייעודי;









(2)
אין בבניין עמדת טעינה מחוברת לחיבור ציבורי ובעל הדירה פנה כאמור בפסקה (2) ולא קיבל הסכמה כאמור באותה פסקה בתוך 30 ימים ממועד כינס האספה הכללית לפי פסקה (2)(ב)(1).

אנחנו אומרים עכשיו מתי אתה יכול, בבניין נמוך אתה יכול להתחבר בכל עת לחיבור הדירתי. בבניין גבוה, אם יש בבניין חיבור ייעודי או ציבורי, זאת אומרת כבר יש עמדת טעינה שמחוברת לחיבור ציבורי או שיש חיבור ייעודי, אתה לא יכול לעשות חיבור דירתי. אתה חייב להתחבר לחיבור הציבורי או הייעודי.

אם אין בבניין כלום, אין בבניין חיבור ציבורי או ייעודי, אתה צריך לפעול בפרוצדורה - - -

ואם יש חיבור ציבורי וכבר מיצו את המכסה של חשמל?

אז צריך להגדיל את החיבור. צריכים לפנות לחברת חשמל להגדיל את החיבור.

או להגדיל את החיבור או להקים חיבור ייעודי.

רגע, רגע. יש חיבור ציבורי בבניין. כבר כמה אנשים התחברו.

והמכסה נגמרה.

אז אין. מה עושים?

אוקיי. אם עכשיו זה המצב, יש שתי אפשרויות: או שיחליטו לחלק את החשמל בצורה מסוימת, נאמר אתה תטען בין 14:00 ל-16:00, אני בין 16:00 ל-18:00, יעשו הסכמה ביניהם. זו אפשרות אחת. או שיעשו ניהול טעינה חכם מה שנקרא, זו אפשרות שנייה. ואפשרות שלישית שיבקשו הגדלת חיבור והוא יחכה עד שיגדילו את החיבור.

ואז הוא יקבל שקע משל עצמו?

חברת חשמל תגיד לו - - -

אז הוא יוכל לייצר את השקע לעצמו.

אפשר את זכות הדיבור בבקשה?

בוודאי, כולם יקבלו.

רק לתקן נקודה חשובה פה בהסברים.

דקה. אז במקרה כזה צריכה להשאיר אופציות לחיבור פרטי. אתה אומר אם יש חיבור ציבורי הוא חייב לעשות את זה דרך ציבורי.

נכון.

אז אני מציעה שבמקרה אם אין אפשרות לניהול חכם.

אין דבר כזה אין אפשרות. מה זה אין אפשרות? תמיד יש אפשרות.

חברת חשמל לא הסכימה להגדיל את המכסה.

אין לה שיקול דעת. היא יכולה להגיד שזה ייקח זמן, אבל אין לה שיקול דעת להגיד לא.

שנתיים.

נכון.

בסדר. ואז במקרה כזה צריך לאפשר לבן אדם לעשות חיבור פרטי ולא למכסה.

אפשר לחשוב על זה.

כאופציה שלישית.

רגע, כיוון שאנחנו רוצים ליצור מצב שבו כאשר יש חיבור משותף ציבורי או ייעודי, כולם יתחברו לחיבור הזה, אפשר לחשוב על אפשרות שיהיה חיבור דירתי לתקופת הביניים, עד שיגדילו את החיבור. זה כן אפשר. אבל הוא יצטרך לקחת בחשבון זה שיתחבר שכאשר יגדילו את החיבור הוא יעבור לשם.

אתה צריך לתת פתרונות לבן אדם, שלא יחכה שנתיים.

זה בסדר, אני מבין מה שאת אומרת.

אתה לא אומר דבר כזה שהדיירים חייבים להגיע להסכמות. נו, באמת. שני יהודים, שלושה בתי כנסת.

רגע, אבל תקשיבי דקה.

לא, הוא נותן פתרון.

לא, אבל הוא מנסה להשחיל עוד מילה אחת. תמיד יש?

תמיד יש אפשרות לפנות למפקח שיכריע בסוגייה.

בואי, תקשיבי.

אני מציעה לחשוב שבתקופת ביניים שכל עוד חברת חשמל לא הגדילה חיבור, בן אדם יוכל בינתיים להתחבר לפרטי שלו, כדי לא להידפק בכל האירוע הזה. זו ההצעה שלי.

בסדר. אפשר לחשוב על זה.

אגב, בגלל ההצעה שלך, אבל אנחנו פה גם בוועדה עשינו תיקון לחוק שגם יגרום לחברת חשמל לעשות את זה מהר יותר.

אני זוכרת, נכון. זוכרת.

אבל אני מסכים, אם אפשר להוסיף.

כן, כן, אנחנו נחשוב על זה.

אנחנו נחשוב על עוד משהו ביניים.

רצית להעיר משהו. שם ותפקיד?

כן. דודי לסרי, יועץ עצמאי. נושא הגדלת החשמל הוא לא חקוק בסלע, לא חובה להגדיל חשמל אוטומטית בכל בניין שכיסו את ההספק הקיים. יש אפשרות של ניהול טעינה, ניהול חכם. בבניין שבו מכניסים ניהול חכם הגדלת החשמל נדחית בשנים רבות. ובחלק מהמקרים אפילו מבוטלת.

אבל זה צוין פה.

מצוין, אבל בוא תגיע להסכמות. בסדר?

להגיע להסכמות שמה?

בניין רב קומות, לכולם יש רכבים. זה לא מתאים לי וזה לא מתאים לי. עזוב.

אין בעיה. ולכן מדובר על הרכבים הבודדים הראשונים. ההסכמות הן מאוד קלות ואני אומר את זה מניסיון.

אני גרה בבניין רב קומות, אני כבר רואה מה קורה אצלנו בחנייה. זה כבר שליש רכבים חשמליים. לא, זה לא אירוע.

אנחנו צריכים להסתכל פנים צופות עתיד, לא לקחת את זה לפי המצב של היום. אני מסכים איתך שהיום בהתחלה זה שניים שלושה שכנים, יכולים להסתדר. אבל זה גודל, זה הולך וגודל. למרות שאני בתקשורת רואה שזה הולך ופוחת הקנייה של הרכבים. אז אני כבר לא יודע לאן אנחנו הולכים.

הערה מקדמית וכללית. איתן פרנס, מאיגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. אני חייב לסביר לוועדה שכל פעם שאדם מתחבר למונה הדירתי שלו זה בא על חשבון הכלל. בסופו של דבר, מחוץ לבניין יש תשתית מסוימת של חשמל. ואותו אדם שמחבר למונה הדירתי אז חברת חשמל תיתן חיווי יותר קטן לנציגות. נקודה. החיבור הייעודי שם יהיה יותר קטן.

לכן?

כי צריך לקחת בחשבון שאדם חיבר. לכן הניהול כאן הוא צדק, לא פחות מזה.

אי אפשר לכפות ניהול. אוקיי? אנחנו לא נכפה - - -

אתה כן תכפה. אני אגיד למה, כי זה צדק. אתה לא יכול לקחת מאדם את החיבור, את הזכות שלו לטעון רכב חשמלי ולתת אותה לדוד שהיה הראשון.

אנחנו לא נכפה ניהול טעינה.

אבל עשינו את זה בהדרגה.

אנחנו כן נותנים מענה דרך המפקח למצב כזה שבו צריך להתערב בניהול של החשמל בבית משותף.

כן, אבל ללכת לדיינים שיהיו ולהעמיס על מערכת המשפט החדשה הזאת וסכסוכי שכנים וכבילות שיעברו, כולם יעבירו כבלים בבניינים נמוכים. מאיפה זה בא? אדוני, אני מתנצל. פשוט לא התייעצו.

התייעצו, התייעצו.

אני אגיד משהו, אנחנו מאוד מאוכזבים מזה שלא, ניסינו לפנות לוועדה. הייתה כאן ישיבה ואנחנו גורם מקצועי בתחום האנרגיה כבר 16 שנה ורואים מה שקורה בעולם ויכולים להסביר ולספר. אבל לא נתנו לנו. לכן אנחנו באים לפה היום עם מטען חשמלי.

לא דיברת בישיבה הקודמת?

דיברתי. אבל מאז יכלו, אני אומר, הנוסח של החקיקה כמו שהוא מובא היום הוא, לצערי אני אומר, הוא אנטי סביבתי. זו ועדת הפנים של כנסת ישראל. לסביבה, זו הצעה אנטי סביבתית, בזבזנית.

נקודת ראותך.

לגמרי.

מצוין.

ברור, לא חשבתי אחרת.

ואני לא צריך לפרט מה נקודת ראותך. אז בסדר, אתה אומר. אחרים אומרים. יש גם גבול מה אנחנו יכולים לבוא ולכפות גם על זה, כשאתה לא יודע בעצמך מתי זה יקרה. מתי יצטרכו את זה. בוא, אתה לא יודע. אתה יודע לתת לי תחזית? ידעת להגיד לי שהכותרות של העיתונים השבוע יהיו שיש ירידה משמעותית בקנייה של רכבים חשמליים? לא, לא ידעת.

לא. אבל אני יכול לתת קווים, אבל יש גם הצעות פרקטיות.

יש חזון בדברים שונים שהלכתי איתך ולא הכול.

אנחנו יכולים להציע הצעות פרקטיות איך ליישם את הטעינה בישראל בצורה שהיא לא תפגע בכלל.

בסדר.

אנחנו יודעים שיש את האפשרויות האלה.

ואם כתבת גם עברו על מה שכתבת.

כבוד היו"ר, אפשר לשאול?

כן, כן.

אני לא מתעסק, לא מבין אפילו בעניין של טעינה בחשמל, מי משלם. אני רואה בתחנות דלק באים, הוא משלם. עכשיו אנחנו, יש בניינים שמתחילים ללכת לפינוי בינוי. ואני יודע, חלק מהדיירים שלי ביקשו שאני אהיה רשום שם בתנאים להכתיב לקבלן 20 ומשהו קומות, שיהיה טעינה חשמלית. עכשיו אני לא מבין, אם זה הולך לבוא, לרדת על חשבון הזה, אם יש ארבעה אנשים, איך הוא יקנה?

לא, לא.

איך אני יכול להגיד לבניין החדש בוא תטען. הוא יטען לכל דייר שרוצה בחנייה שלו?

סימן שאלה. תשובה?

התשובה.

לא, אני רוצה להבין. מה?

אם אתה רוצה להבין אז תקשיב.

אני אשיב. החוק תוקן, התקנות תוקנו, לא משנה. היום בכל בניין חדש, כולל פינוי בינוי, חובתו של הקבלן להכין את כל התשתית הנדרשת לעמדות, לכל הבניין.

לכל הבניין. כי אז העלויות הן גם אפס.

אבל מי משלם? דייר עושה ושם כרטיס שלו?

אתה לא שומע מה שאני אומר.

לא, לא, תקשיב. הקבלן עושה את התשתיות ואת הכול, כך שזה מוזיל אחר כך לדייר.

זה כמו הכנסה למזגן.

זה כמו הכנה למזגן. רגע. אחר כך, כשאתה תרצה להצטרף לטעינה הזאת אז יהיה רק חיבור להשחיל את החוט וזה, שזה דבר נורמלי. שאלת שאלה מצוינת.

לבית שלו משחילים?

לא, לא, למטה.

לא, לא. הקבלן מביא, בבניינים חדשים, כמו בהתחדשות עירונית, כולל התחדשות עירונית ופינוי בינוי, הקבלן, במסגרת חוק אחר.

חוק התכנון והבנייה.

חוק התכנון והבנייה, מחויב לעשות כמו שהוא עושה תשתית לטלפון ולזה. הוא צריך לעשות את התשתית הזאת. מה שאנחנו דנים פה, 95% מהדברים שאנחנו דנים פה זה על בניינים קיימים, לא שבונים אותם מחדש. תודה רבה, שאלה מצוינת והתשובה עוד יותר טובה. כן?

שלום, ניר משה מחברת ג'ינרגי'. העברנו התייחסות כתובה.

קראנו את התייחסותכם.

ספציפית לגבי הסעיף האמור, נאמר שהחוק לא עוסק בהיבטים טכנולוגיים, אבל בפועל הוא מגדיר היררכיה מאוד ברורה של חיבור תשתית הטעינה לחיבור דירתי. זה באופן גורף, זה מה שזה עושה. זאת אומרת, זה קודם כל אומר שבכל הבניינים עד 10 קומות, שזה מהווה אחוז מאוד גבוה מהדירות בישראל, החיבור יהיה בהכרח דירתי.

לא בהכרח.

לא. תקראו את הנוסח. עשינו הדרגתיות. אתה לא יכול להתחיל מהסוף להתחלה. אתה מתחיל מההתחלה לסוף. בכל שלב שריינו גם את השלבים הבאים. משהו פה לא מובן?

קודם כל, החקיקה קצת קראנו אותה לא אחת, קצת לא מובנת. אבל אני אומר, בסוף כאשר אומרים שקל יותר להתחבר, זאת אומרת אפשר לעשות שימוש ברכוש המשותף בבניין של עד תשע קומות ללא הסכמת הדיירים בחיבור דירתי זה בעצם אומר שההיררכיה בעצם מעודדת חיבור דירתי.

אם זה מסתדר ואין עדיין זה, רק אנחנו שומרים את הזכויות לאחרים אחר כך. שוב, אתה חולק על זה מנקודת ראות שלך. כמו שהוא מנקודת הראות שלו והוא רוצה עכשיו עוד פעם לחלוק על זה, ואני לא רוצה שתחלוק על זה. כי הבנתי אותך והבנתי גם אותך. יש הערות מצוינות שכתבתם במסמך שלכם, שהם יותר קשורים, וזה מה שאמרנו קודם. אני אגיד את זה עכשיו כדי שנגמור עם זה.

אני חוזר, אני מצפה מרשות החשמל ליזום את החקיקה שמטפלת, איך ההגדרות האלה נקראות?

בחברות הטעינה.

בחברות, בהגדרות שלהם, הדברים האלה שם לא כרגע בהכרח בחוק הזה. תודה רבה. בבקשה.

להמשיך?

כן.

אני ממשיכה בסעיף קטן (ג). אנחנו בעצם עדיין בתוך העולם של ללא הסכמה.








(ג)
כשעמדת הטעינה תחובר לחיבור חשמל ייעודי ולאחר שנשא בהוצאות כאמור בסעיף קטן (ד)(1);








(ד)
כשעמדת הטעינה תחובר לחיבור חשמל ציבורי, לאחר שכבר התקבלה הסכמה לפי פסקה (2)(ב) ולאחר שנשא בהוצאות כאמור בסעיף קטן (ד)(1).







(2)
לאחר שקיבל את הסכמת בעלי הדירות האחרים או נציגות הבית המשותף, לפי העניין -








(א)
לעניין התקנת חיבור חשמל ייעודי לשם חיבור עמדת הטעינה – נציגות הבית המשותף נתנה את הסכמתה להתקנתו, לרבות לעניין מיקומו, כך שישרת את כל בעלי הדירות. ואם לא נתנה הסכמתה בתוך 30 ימים מיום הפנייה אליה או אם סירבה להתקנה כאמור, בעל הדירה פעל לקבלת הסכמה של בעלי הדירות בבית המשותף להתקנה כאמור לפי הוראות פסקת משנה (ב); העתק מהפנייה לנציגות בעניין זה יישלח לכל בעלי הדירות בבית המשותף;

נקודה כמו בפינוי בינוי. אם מישהו כבר קיבל, עשה התקנה לעצמו, הוא לא יכול לסרב למישהו אחר.

נכון. זה מופיע.

עוד מעט נגיע לזה.

כי אני מכירה את החוכמות.

כן, כן, זה מופיע.

שמע, בתוך עמי אני חיה.

"העתק מהפנייה יישלח לכל בעלי הדירות", איך?

לא, כמו שמזמנים אספה כללית. זאת אומרת זה פרסום בלוח המודעות של הבניין.

בהמשך, אבל יכול להיות שצריך גם לדייק כאן.

על ההערה שלי, על מה שדיברנו קודם, בסעיף הקודם, לאשר חיבור זמני.

תראי, כרגע יש פתרון אחר בהצעה. יכול להיות שהוא פחות מוצלח.

אנחנו נבחן גם את פתרון הביניים.

רגע, אדוני רוצה הערות לכל סעיף?

זה הדיון, לא?

אוקיי.

אני שואל רגע, משרדי הממשלה, יש משהו להעיר? על החלק הזה? לא.

באיזה שלב אנחנו נמצאים של דיון?

אנחנו בשנייה ושלישית. כי יש עוד חלק אחד בדיון שתכף נדבר עליו לגבי ההסמכה של הדיינים או קריאת השם.

יש לי שאלה כללית.

בבקשה, את קודם.

שדיבר ייעוץ משפטי. החוק הזה נותן פתרונות תכנוניים וקנייניים.

לא, רק קנייניות.

קנייניות. אבל אם חברת חשמל או רשות החשמל לא יעשו את העבודה המשלימה זה לא יעבוד.

חד משמעית.

אז מה?

אז אולי אני אתייחס לחברת חשמל?

חברת חשמל, רשות החשמל, עם כל הכבוד.

שאלת שאלה, בואי ננסה לשמוע.

אני שמואל אלוש, מנהל יחידת הפיתוח בחברת החשמל. בהמשך לדברים שנאמרו פה, היינו בדיון הקודם לפני מספר חודשים. אנחנו נמצאים כרגע בדיון היום. בהצעה כפי שמופיעה פה הדברים הובאו בצורה מאוד ברורה, אפילו פשוטה להבנה. קצת היה קשה להגיד את זה על הניסוחים בפעם הקודמת. אבל גם אז וגם עכשיו זה נעשה בשיתוף פעולה ובהסכמה.

לגבי ההתייחסות לשאלה האחרונה שנשאלה. זה תואם גם את תהליך, זו הנקודה, התהליך למעשה בפועל התחיל עוד קודם. כי התחילו מכוניות והוא היה תוך כדי תנועה בשינויים. אפילו היו על זה המון דיונים במדינה ולמרות הישיבות, כדי לתת את ההסכמה לכך. וזה ממשיך את זה בצורה מסודרת עכשיו בצורה שזה בא רשום.

ואני חייב להגיד שבאמת הניסוחים, קראנו אותם, הם נותנים מענה ככל שניתן לתת לבעיות קנייניות.

שאפו לצוות המשפטי.

בצורה שהיא הכי הגיונית.

ולמשרדי הממשלה.

אבל מה אתם מתכוונים, רשות החשמל, אתם צריכים להשלים את החקיקה מצד שלכם. כי אחרת זה לא, מה שאומר תומר.

עידו שוואב מרשות החשמל. קודם כל, אנחנו כמובן היינו שותפים לכל התהליך הזה, ארוך ומבורך. בסוף יש דברים שלא צריך התערבות מעבר. במקומות שהבניינים מסתדרים יש חברות ניהול, יש חברות עסקיות שפועלות. ואנחנו חושבים שבסוף פעולה עסקית זה הדבר הכי נכון שיביא לשוק תחרותי ויעיל.

לא, אתה יודע שלא.

רגע, רגע. יש לנו היבטים מסוימים שכבר הוסדרו בעבר, כמו החיבור הייעודי הזה, כבר לפני שלוש שנים או יותר התאפשר להזמין חיבור ייעודי בשביל למנוע את הדבר הזה שדיירים שלא רוצים רכב חשמלי יצטרכו להתחלק בעלויות עם כאלה שכן נוסעים ברכב חשמלי או השפעות על המעליות וכל מיני דברים כאלה. אז כבר ברגולציה שלנו יצרנו הפרדה לעניין החיבור הייעודי והחיבור הציבורי.

לעניין הזמנים שאמרתם שנתיים לחיבור של הגדלת חיבור של חברת חשמל. אז זה ברוב המקרים הזמנים הם פחותים. זה חודשים בודדים וכמו שאמרו פה גם אחרים - - -

זה לא נכון.

הגדלות חיבור של חיבורים במתח נמוך, שזה בסוף מה שקורה, זה חודשיים שלושה.

באיזה מדינה? בישראל?

שוויץ.

ממש לא.

טוב. אז לנו יש מספרים. זה לא זה. אפשר לעבור על הדברים האלה ולראות את הדוחות של חברת חשמל.

אבל אתה יודע מה זה, ממוצע. אבל אתה יכול גם ליפול על סטטיסטיקה - - -

לא. במתח נמוך בדרך כלל זה לא קורה. בחיבורים כאלה, בהגדלות כאלה הם לא דברים משמעותיים. אם צריך לעשות דברים יותר משמעותיים כמו התקנה של חדרי טראפו אז זה כבר עובר לוועדות מקומיות שצריך תכנון. אז זה גם תלוי בשיתוף פעולה של גורמים אחרים והיתרי בנייה ודברים כאלה.

אנחנו גם נתמוך כמובן שאם יתנו פטור מהיתרי בנייה לחדרי שנאים ודברים כאלה, אז אנחנו כמובן נתמוך בדבר הזה. זה לעניין החיבורים.

לעניין הרגולציה על חברות הטעינה, שזה מה שתומר אמר שזה משהו שחשוב שיהיה וחסר. אז אנחנו כבר יצאנו בקול קורא אחד, משרד האנרגיה גם יצא בקול קורא אחד. אני מקווה שאנחנו נפרסם להתייחסות הציבור גם כן משהו בנושא הזה של עמדות טעינה ציבוריות להתייחסות הציבור.

ציבוריות זה לא הבית המשותף. נצא לדבר הזה, נשמע את התייחסות הציבור בבית המשותף.

מתי?

אני מעריך, בחודש הקרוב, אולי כבר השבוע הבא. בסדר?

זה לא רלוונטי לעניין.

אבל זה לעמדות טעינה ציבוריות. אבל זה כן רלוונטי לעניין הזה, כי בסוף אם יהיה בעמדות טעינה ציבוריות, אם תהיה ודאות לשוק ולאזרחים לדעת שהם יכולים לסמוך על החברות שפועלות בשוק בכל השטח הפתוח, בכל מקום שנגיש להם, אז זה כן יעודד רכבים ויעזור - - -

יוריד לחץ קצת.

זה יוריד לחץ.

אבל זה הרבה יותר יקר.

בסדר. זה יוריד לחץ מהבתים וזה ייתן שירות גם למי שאין לו חניה פרטית בבית שלו. עם כל הכבוד, יש גם הרבה מאוד אזרחים - - -

זה 7,000 שקלים בשנה.

יש עדיין הרבה מאוד אזרחים במדינת ישראל בלי חניה פרטית.

עידו, אבל תגיד, אתם לא הולכים להסדר את זה.

רגע. עמדות הטעינה הציבוריות יאפשרו גם למי שאין לו חניה פרטית לטעון.

זה יהיה באותה עלות.

זה שוק עסקי כלכלי.

הפער הוא 7,000 שקלים בשנה.

בתחנות הדלק זה יקר לטעון.

גם לשתות קפה בבית קפה זה יותר יקר. אין מה לעשות.

זה לרגולציה לעמדות טעינה ציבוריות.

אני לא נכנס כרגע לתוך עומק הדברים האלה עד הסוף. אבל ברור דבר אחד, זה גם אני מבין ובוודאי שגם אתם תבינו, שאתם יותר משכילים ממני. בסוף אתה עושה כמה פתרונות. אתה בא ואומר אני מחזק את כל מה שצריך לבית הפרטי ולחניות ולזה. מצד שני, אני נותן גם את החלק הציבורי. אדם מגיע לעבודה, יכול ליד העבודה שלו להיכנס למקום של טעינה או הולך לשתות קפה ולאכול ארוחת צהריים ויש לו בדיוק חצי שעה זמן טעינה. מטעין הולך ונהנה. זה בסדר. לא כל יהבכם - - -

אבל זה קיים גם היום.

לא קיים באופן מוסדר וברגולציה כמו שצריך, והדבר הזה באמת ייצא - - -

זה כרגע בודקים.

כן, מטפלים בזה. הדבר הנוסף שאנחנו בוחנים איך לטפל בו זה באמת הסוגייה של חברות הטעינה בבתים משותפים. הנושא הזה מורכב. יש גם בחוק משק החשמל יש איך הדבר הזה מוגדר. בסוף יש, אני לא רוצה להיכנס עכשיו להכול.

לא, לא, אני גם לא רוצה.

הם רוצים להשאיר את זה פרוץ.

בתים משותפים זה יותר מורכב.

שנייה אני אתן לך רגע להגיב. אני שואל שאלה, רשות החשמל. זה אצלכם על השולחן?

לגמרי.

אני שואל שאלה. זה נמצא על שולחנכם אני מבין, וזה מורכב וכו'. אבל זה אחת הביקורות שקיבלנו בעניין, שאין לזה רגולציה. עכשיו, אני לא מחפש רגולציה בעייתית. אני מחפש רגולציה נכונה וזה. תן לי הערכת זמן מתי אתם יודעים לצאת עם איזה שהוא תזכיר חוק בעניין הזה או תקנות או רישיונות או משהו שתוכלו לדווח לנו כאן בוועדה.

אז אמרתי, על עמדות טעינה ציבוריות אני מקווה שזה יהיה בטווח המיידי. על הבתים המשותפים זה ייקח עוד כמה חודשים באמת לבחון איך עושים את זה בצורה נכונה. גם החוק הזה, אחרי שהוא יעבור ואיך הוא יעבור, אז גם הוא ישפיע על איך אנחנו יכולים.

אז בוא נאמר שהיעד לא יהיה יעד גבוה מידי. אם עד סוף השנה יהיה לנו כבר ברור צעדים שאתם עושים. זאת אומרת, לא הניירת.

בסדר, הכיוונים המסתמנים.

אז אני מבקש רק תכתבו לי את זה לאיזה ישיבת מעקב.

רגע, אבל אני ברשותך יכולה לשאול שאלה?

רגע, רצית להעיר משהו?

משרד האנרגיה, כן. נחום יהושע, ראש אגף תחבורה נקייה. זאת אומרת האגף שאחראי על תחום רכבים חשמליים במשרד האנרגיה.

חשוב להדגיש שנושא הרישיונות שאנחנו גם - - -

של הבתים?

לא, של החברות.

של ספקי הטעינה עדיין לא מסדיר את כל מה שקשור בהקמת עמדות טעינה בבתים משותפים. זה בעצם אותם ספקי טעינה שמוכרים חשמל בתוך הבתים המשותפים שכרגע אין הרבה בתים משותפים שיש בהם ספקי טעינה שמוכרים חשמל. עליהם תהיה הסדרה של הרישיונות. זאת אומרת, דברים אחרים שקשורים להאם הבניין חייב להתקשר או לא חייב להתקשר או איך הוא יכול להתקשר עם ספקי טעינה לא מוסדר ברישיונות.

לא צריך.

נכון, נכון. אני רק אומר, שיהיה ברור פה.

תודה.

קודם כל, אני מאוד לא אהבתי חלק מהדיבור שלך, רשות החשמל. אתה לא עושה טובה לציבור, אתה עובד ציבור, אתה מספק שירות המשפט 'ככה זה ואין מה לעשות' זה משפט שאני תמיד כשאני שומעת אותו זה מעלה לי את הפיוז. מצטערת. רגע, רגע, אתה לא עושה טובה לאף אחד. זה התפקיד שלך, אתה חייב לספק את זה, כי זה מה שקורה. בסדר? בוא נתחיל מזה, כמו כל עובד מדינה אחר. זה מאוד חשוב.

אם משהו התפרש מהדברים שלי, אז ממש לא. אני משרת ציבור, ממש לא.

משהו בגישה היה.

זו ממש לא הכוונה.

כמו שאתה בא למשרד הפנים ואתה מקבל שם שירות בתור אזרח והם חייבים לתת לך שירות הכי טוב שניתן על פי הצרכים שלך, גם אתה כרשות החשמל חייב לתת שירות הכי טוב לאזרחים בתחום שלך.

הלאה, נושא הבא יוליה.

עכשיו הנושא הבא. אז אנחנו עכשיו מבינים שיש שלושה דברים בעצם: יש חיבור בתוך הבית, למי שיש לו חניה. יש חיבור ציבורי ויש חיבור בתחנות, במרחב הציבורי. נכון?

כן.

ויש תחנות דלק. אלה שלושה תעריפים שונים, אם אני מבינה, מבחינת העלויות של החשמל.

לא בדיוק.

בפועל כן.

רגע, זה מאוד חשוב. כי לא יכול להיות מצב שבתוך הבית יש לך תעריף א', במרחב ציבורי כי אין לי חניה אני שלם יותר.

זה המצב.

או בתחנת דלק אני אשלם עוד יותר. תסבירו לי את הנקודה הזאת.

אני אסביר, ברשותך. מחירי הטעינה אינם מפוקחים. גם בדלק, אם אנחנו משווים את זה, כי בסופו של דבר בדלק אין לנו אפשרות לרכוש דלק בבית, שלא בתחנת דלק. לכן אנחנו מכירים רק תעריף אחד.

אבל רגע, תעיף דלק הוא מוסדר, הוא מפוקח.

רק על הבנזין. סולר לדוגמה לא.

בסדר, אבל בנזין מפוקח.

נכון, הוא מפוקח במחיר מירבי. אנחנו לא נמצאים באותו מצב במחירי הטעינה. מחירי הטעינה, שוב, אם אנחנו מדברים על הבית, אז אני בעצם לא קונה מספק טעינה חשמל, אני מתחבר ישירות למונה הפרטי שלי ואז זה תעריף - - -

או שיש בבית עמדת טעינה ציבורית. מה קורה שם?

לא, רגע, שנייה. יש לנו בעצם, כמו שאת אומרת, שלושה מצבים: עמדת טעינה ציבורית, בה אני קונה חשמל מספק טעינה ציבורית. אני כלקוח מזדמן, זה כמו להיכנס לתחנת דלק.

לא, לא. אנחנו גם בבית משותף יכולים להיות בשני מצבים.

נכון.

שבית משותף אני לוקחת חשמל ממני, כלקוח פרטי. או שיש לי עמדה ציבורית.

ספק טעינה. שעובד שם.

ספק טעינה בבניין ציבורי. בנקודה ציבורית לכולם. אבל רגע, זה לדיירי הבניין הזה.

כן, אבל העמדה שייכת לך.

אם אתה לא גר שם, אתה לא יכול להיכנס לשם.

עמדת טעינה ציבורית לדיירי הבניין בלבד.

זה תעריפים שונים?

שוב, כל התעריפים הם לא מפוקחים. זה לא תעריפים, זה מחירים בעצם.

בדיוק. תן לי רגע. קודם כל, הנקודה הזאת כרגע לא קשורה לחוק. את מדברת ברמה הכוללת, אחרי שבמדינה יהיה כך וכך כאלה, כך וכך כאלה. עכשיו צריך לראות, לחשוב האם אפשר לעשות איזה השוואת מחירים לכל הדבר הזה או לא. איפה הבעייתיות כרגע? כי זה לא החלטות של מאקרו, זה סוג פעילות. יש ספקים כאלה, יש ספקים כאלה. להם יש עלויות הקמה כאלה. כשהם עושים את זה ברחוב הם צריכים גם לשכור את המקום.

אני אגיד לך לאן אני חותרת.

לא, לאן את חותרת, כן, אבל זה לא החוק הזה.

זהו, אני סיימתי. פשוט הנקודה עלתה כי אתם עכשיו אמרת שעוד שבוע עד חודש יפרסמו לגבי ציבורי. תחשבו גם על נושא, לא יודעת אם זה רלוונטי או לא, אבל גם עלויות. זאת אומרת, אנחנו צריכים גם לחשוב שזה גם כן שוויוני, צודק, ענייני.

כרגע אין החלטה במדינת ישראל.

אני שמה לך את זה על השולחן.

אבל זה לא לעכשיו. חבר'ה, אנחנו סתם סוטים מהדיון עכשיו.

אני סיימתי, אני הולכת לחוקה, אתה תיפטר ממני.

לא, את לא הולכת לחוקה, יש לנו עוד נושא לדבר.

תחשבו על הנושא הזה. על עלות שווי של הטעינה בית, ציבורי, רחוב, תחנת דלק.

לכן חשוב מאוד שתהיה טעינה בבית, כי היא יותר זולה.

אבל כפי שאמר יושב-הראש, לא לכולם יש חניות בבית. אנחנו עדיין לא במצב הזה. לכן אנחנו צריכים לחשוב, אזרח שקנה רכב ואין לו את עמדת הטעינה בבית הוא צריך להשתמש בציבורי כדי שהוא לא יידפק מבחינת העלויות.

אוקיי. בבקשה. אתה דיברת כבר.

לא, אני רוצה לשאול.

רגע, דקה. אתה רוצה לנהל במקומי? בוא.

לא, אני לא רוצה.

זה שאתה עוזר לי זה בסדר, אבל לא במקומי.

רק משהו שטוב.

אדוני, שוב, אנחנו מוטרדים מאוד. כי אני שומע את רשות החשמל שהיא אומרת כמה חודשים.

בוא, תן עכשיו את כל הזה שלך.

תזכור אדוני, חודש של רשות החשמל זה שנה.

אתה לא מקשיב, אתה להוט.

אז אני אסביר.

זה בסדר, כל אחד להוט על שלו.

אנחנו באיגוד האנרגיה, יש לנו אנרגיות מתחדשות.

יפה, גם לי יש כאלה. אני לא מהאיגוד ויש לי גם כאלה.

אני רוצה להגיד דבר ככה.

אני מנסה להשחיל ולומר לך שתמצה כרגע את כל ההערות שלך, כי אנחנו את החלק הזה מסיימים.

את כל ההערות לגבי כל החוק? לא, אני מתייחס למשהו שנשמע.

נשמע כבר חצי.

עוד לא קראנו עד הסוף.

אני רוצה קודם כל להתייחס למה שרשות החשמל אמרה, ואולי שהוועדה לא שומעת, כי אנחנו מנוסים מאוד. לרשות החשמל אין שום כוונה להסדר כרגע רישיונות לספקי שירותי טעינה בבתים משותפים. מה זה אומר?

למה אתה אומר את זה? לנו אמרו משהו אחר.

כי כשרשות החשמל אומרת אנחנו נחשוב בחודשים הקרובים.

לא, לא, אם אין להם הכוונה להסדיר את הנושא של הרישיונות אני אציע ליושב-הראש לא לקדם את החוק הזה.

אז אני אומר בוודאות, אחרי שיחה עם יושב-ראש רשות החשמל, הבוקר, אני כאן שם את זה, אני אומר לכם את זה בוודאות. הכוונה היא כרגע לא לטפל. ומה זה אומר? שצרכני חשמל בישראל, רשות החשמל צריכה להסדר את טיב אמינות אספקת השירות שלהם. מתעלמת מזה שספקי חשמל, שזה ספקי חשמל פרטיים, מספקים היום ומחלקים חשמל, כי זה חלוקה, אנחנו מתקינים ציוד. אנחנו מספקים היום לצרכנים חשמל ורשות החשמל לא רוצה להסדר את טיב אמינות אספקת החשמל לצרכנים האלה. רשות החשמל עוברת על החוק.

לא.

תשובה?

קודם כל זה ממש לא נכון.

אז תתחייבו.

אני לא יכול להתחייב בשם אף אחד.

אתה רוצה להשאיר את זה ריק, פתוח, שכל העולם יישאר פרוץ?

בסוף אני לא יכול להתחייב בפני אף אחד. אמרתי, ואתה יודע את זה איתן, שאנחנו בודקים את הנושא הזה. אתה יודע שהנושא הזה מורכב. אנחנו בדיונים האלה בוועדה הרבה זמן ויש הרבה צדדים שהם גם לא פה שיכולים להציג עמדה הפוכה – אל תסדירו, תנו לשוק החופשי לעבוד. יש גם עמדות כאלה.

בסוף אנחנו כמשרתי ציבור מקבלים גם את העמדה המקצועית, גם מסתכלים בעולם, גם שומעים את הציבור ומנסים לנסח משהו שיעזור למשק ויעשה לטובת האזרח. אמרנו, יש דברים שאנחנו יותר קשורים בהם, כמו עמדות הטעינה הציבוריות. בשביל לתת את זה גם למי שאין לו חניה וגם למי שיש לו חניה.

צריך לעבוד בטור.

רגע. אז אנחנו במקרה הזה, אחרי שראינו גם את הרגולציה בעולם, בהרבה מקומות, זה להתקדם בטור בהיבט הזה.

אז אני אומר להתקדם בטור זו תקלה גמורה.

בסדר. לא נתקדם בטור אז יכול להיות - - -

מה זה להתקדם בטור? אנחנו יכולים היום להגיב לכם, לספר לכם איך מנהלים טעינה בבתים משותפים. תוציאו קול קורא, תשמעו את הציבור.

יצאו שלושה.

אוקיי, אז יצאו שלושה. בשימוע לא יוצאים.

שלושה קולות קוראים יצאו על הנושא הזה. שלושה.

אז אני אומר לוועדה כאן בצורה רשמית וחגיגית.

וקיבלנו את כל התייחסות הציבור וראינו שזה לא נכון להתקדם בשום ערוץ כרגע. אנחנו צריכים לבחון, לראות איך הדבר הזה עובד.

אז אני אומר לוועדה, יש לנו אחריות עצומה לאפשר לכולם לטעון, זה קודם כל. חברות הטעינה נמצאות פה כי יש פה כשל מובנה בשוק הזה, שהוא לא כולם קונים ביום א' רכב חשמלי ופתאום ביום אחד כולם מחליפים את הרכב. זה אירוע הדרגתי. מצד שני, ההשקעה היא לא הדרגתית וצריך כאן להגדיל חיבורים. לכן חברות הטעינה גם יש להם תפקיד עצום לנהל את קונצרט החשמל הזה. שהשם שלו זה התייעלות אנרגטית. אתם לא יכולים לדרוש מכולם להגדיל חיבורים. אבל אם תגיד לכולם בניינים עד שמונה קומות, תשע קומות, להתחבר למונה הדירתי, ברור שתהיה הגדלת חיבורים. ברור שלא יהיה ניהול. היכן שלא יהיה ניהול יהיה בזבוז.

לכן אני אומר לוועדה, אני מצטער שאנחנו צריכים לנהל אתכם דיונים על קילו וואטים על חשמל, אלקטרונים, בצורה כזאת חפוזה. יש כאן אירוע אמיתי, משמעותי, שרשות החשמל גם לא עושה את התפקיד שלה להסדר אותו. השנים עוברות, החברות מתפתחות, העסקאות נחתמות. והשוק הזה רץ קדימה בצורה פרוצה. וזה לא אינטרס רק של חברות הטעינה, זה אינטרס ציבורי במעלה הכי גבוהה.

ואני אומר כאן למשרד האוצר, שלא רוצה שרשת החשמל תתעבה ותתפתח בצורה מיותרת. עצם האמירה שבבניינים עד תשע קומות אפשר לאדם לחבר לחיבור הדירתי שלו אתם מנציחים את הבזבוז. מי שיתחבר ינכס לעצמו גודל חיבור. ואחרי זה כאשר מישהו יבקש, כאשר ועד הבית כן יבקש חיבור ייעודי יגידו לו החיבור הייעודי שלך יותר קטן. למה? כי איתן, דוד ומשה, אישרנו להם להתחבר לדירה. שינינו את מקדם ההתלכדות של הדירה. ולכן מה שנשאר לך בחיבור שאנחנו רואים אותך בייעודי הוא פחות איתן, משה ודוד.

וכאן נמצא איש חברת החשמל. אם הוא חושב שהוא יכול להגיד לכם שזה אחרת, אני מוכן לשמוע את זה. אבל זה לא אחרת. יש כאן משאב מוגבל, עניין של צדק חלוקתי ואתם כולכם מתעלמים מזה. ואנחנו כאיגוד חברות אנרגיה ירוקה, שבסך הכול מתעסקים היום באינטרס של החברות כאן, כביכול עוסקים בכלל באינטרס הרבה יותר גדול. אינטרס ציבורי למעבר לאנרגיה יעילה וירוקה.

עכשיו בוא נוריד את זה רגע לקרקע. אני אומר כאן, אני אומר ליועץ המשפטי של הוועדה הערה נקודתית לסעיף שהוקרא.

הערה נקודתית. עכשיו אני ירדתי מ-10,000 מטר גובה למלל. אני אומר, לטקסט. עלו כאן מסלולים שאמרתם שאם כבר הותקן חיבור ייעודי או הותקנה עמדה שחוברה לחיבור הייעודי או לציבורי. המילה הותקנה, אתם מתעלמים מהרבה מאוד עסקאות שנחתמו, החלטות של נציגות, שעוד לא הותקנה. זאת אומרת, צריך הוראת מעבר בחוק שמתייחסת גם לאלו שלא הספיקו להתקין עד יום כניסת החוק, אבל הנציגות כבר בחרה שם ניהול חכם וצודק ועוד לא הותקנו עמדות. ויש כאן עולם שלם של שנה אחורה עסקאות.

שהוחלט על.

כן. כי אני אומר, לפחות ברמה הטכנית הזאת, אי אפשר להתעלם.

אבל במקרה כזה, איתן, אם אדם ירצה להתחבר באופן פרטי, כשיש החלטה של הנציגות, החלטה שמגובה גם בתקנות, א' התקנון גובר על החוק. זה דבר אחד.

אבל צריך לתקן את התקנות.

צריך לתקן תקנות. דבר שני, תומר, תגיד לי אם אתה מסכים על הדבר הזה, אם אתה חושב גם כמוני. כשהוא יבוא לבקש, הוא צריך הרי הסכמות. כשהוא יבוא לבקש את ההסכמות הנציגות מיד תגיד אדוני, יש לנו הסכם עם חברת עמדת טעינה.

אבל הוא לא צריך הסכמות אם לא הוקמה עמדה, זה בדיוק העניין.

אם עוד לא חובר.

זה בנוגע לייעודי. אבל בנוגע לציבורי הוא כן צריך הסכמה. אם אין ייעודי. לגבי הייעודי נכון, הוא עדיין צריך את ההסכמה לגבי הציבורי. לגבי הציבורי הוא לא צריך לחכות.

אבל רעות, גם בייעודי הוא צריך את הנציגות.

אבל אז אם לא הסכימו לו, אז הוא יכול לחבר.

אם לא הסכימו הוא יכול להתחבר.

זו בדיוק הבעיה.

לא, אז הציבורי יעצור אותו, איתן. הוא צריך את ההסכמה של הציבורית. הוא לא יוכל להתקדם. במצב הזה דווקא הוא לא יוכל להתקדם, כי הנציגות שניהם יבלמו אותו, כי כבר יש הסכמה מול חברת טעינה.

היות ואנחנו הולכים על בניינים, אבל תחשבו גם על הדברים האלה בהמשך. מה שנקרא, למשל היום אתה תבנה בניין, יש לך גז. אוקיי? יש חברות גז. פעם קבלן היה מביא איזה חברה שבא לו והתחשק ולו ונתנה לו יותר משהו. ואחר כך אכלנו אותה במה שקרה. היום אני יכול לבוא ולבחור איזה חברה תתחבר ותיתן לי את האספקה לבניין שאנחנו נגיד ואני החדש. כמו שיש בדלק, כל אחד הולך לתחנת דלק, למלא דלק, לפי מה שנותן לו, מי נותן יותר זול.

עכשיו אני פה שומע שיש חברות טעינה. מחר אנחנו נגיד בבניינים חדשים נרצה להביא טעינה. ואז נחליט מי ייתן לנו הטבה בחשמל, בעלות החשמל הזולה יותר לאותו מטעין או משהו כזה. מוחרתיים או בעוד שנה, בעוד חמש שנים, אותו אחד שהרכיב, נגיד החליט להעלות את המחיר. ויש חברה יותר זולה. האם הוא יבוא יגיד אני אנתק, אקרע לכם, כמו שהיה לנו עם חברת אמישראגז למשל?

לא, לא.

זה הדבר שצריך להיות כתוב. זכות האזרח או זכות מי שטעינה ששם, זכותו להחליף חברה. ואותה חברה תסתדר איתה. הלא בן אדם, אתה אומר יש חברות טעינה.

אוקיי. אבל זה לא קשור כרגע.

למה? תחשבו גם על העתיד.

אני אחשוב על הכול.

על בניינים חדשים שאני רוצה להביא. אם אני הולך עכשיו לפינוי בינוי לא הולך לאכול אותה.

אני אוהב גז ודלק, לא להיות תלוי באיזה חברת חשמל.

בני. אתה צודק ברמה הכוללת, זה לא כרגע בחקיקה הזאת. ההערה שלך טובה, היא לא כאן. לכן דיברנו, כאשר מדברים על דברים של הסדרות אנחנו נראה את זה. אני רוצה לסכם רגע.

תכניס את זה גם, מתחמי פינוי בינוי גם.

תודה. עכשיו אף אחד לא מדבר. כן, תומר, תסכם.

יש שני עניינים קריטיים שרשות החשמל צריכה להסדיר בטרם החוק הזה יתקדם.

רשות חשמל בהקשבה?

ואם הם לא יעשו את זה אני אמליץ לפחות לוועדה לא להתקדם עם החוק הזה. אחד, דיברנו וסיכמנו בדיונים המוקדמים שישנו את הרגולציה הקיימת לגבי חיבור ייעודי, שלא כל אחד יכול להזמין חיבור ייעודי על שמו. דיברנו על זה, אני לא שמעתי התייחסות לזה.

כמו שההצעה מנוסחת היום - - -

לא ההצעה שלנו. דיברנו על תיקון בכללים שלכם.

אמות מידה היום כתובות ככה: רשאי כל מי שיש לו בעל זכויות במקרקעין, רשאי להזמין חיבור ייעודי לרכב חשמלי. כמו שאמרתי, עשינו את זה מזמן, בשביל לאפשר במקומות שוועד לא מתפקד או לא רוצה להזמין את החיבור. אנחנו יכולים על הדבר הזה, אחרי שהחוק הזה יעבור, להוסיף שרשאי כל אחד להזמין, כי עוד פעם, לא בהכרח יש ועד, ולספק הצהרה או הסמכה או מכתב שיש הסכמה של הדיירים, לפי מה שייקבע בחוק הזה.

לא משנה מה נכתוב באמות המידה של רשות החשמל הן לא גוברות על חקיקה ראשית. מה שיהיה פה זה מה שיקבע.

החקיקה הראשית לא קובעת מיהו הלקוח של חברת אספקת החשמל, אוקיי? לא מתקבל על הדעת שבחיבור ייעודי אדם שהוא בעל דירה בבניין הוא יהיה הלקוח. ואתם מאפשרים את זה.

גם פה זה כתוב.

לא.

בין בעלי הדירות, במערך היחסים.

נכון. לא, אבל כתוב פה גם שבשביל להזמין חיבור ייעודי הוא צריך את הסכמת ועד הבית או רוב הדיירים, מה שיש. כמו שאמרתי, היום כמו שזה מנוסח, וגם נתקן את זה בהתאם למה שיעבור בחוק הזה.

מתי?

ברגע שהחוק הזה יעבור נביא את זה בהקדם. בסדר?

בסדר.

אנחנו נביא את זה בהקדם. אין לנו, כמו שאמרתי - - -

זו הנקודה הפחות חשובה.

לא, אמרנו את זה והסכמנו על זה גם בזה.

הוא אמר לפרוטוקול שברגע שזה יעבור ככה - - -

זה בסדר. זה מניח את דעתי.

זה מניח אפילו את דעתי. הלאה.

הדבר השני והוא הרבה יותר חשוב, זה הנושא שאם נושא ההסדרה של חברות הטעינה, ואני מתייחס לזה בהיבט בדיוק הפוך ממה שנאמר על ידי חברות הטעינה, בכל הכבוד. אם לא יוסדר הנושא, והועלה ברמז בדבריו של נציג הפורום של הדיירים. אם לא יוסדר הנושא של מניעת הכבילה. מה זה כבילה? היום היה מצב שקיים היה בחברות הגז. צעד אחורה, חברת טעינה שמתקינה תשתית טעינה בבניין, הקניין שבתשתית הזאת שייך לה.

המצב הזה יוצר מצב שהיא יכולה לכבול את הבניין לתקופה ארוכה מאוד ושהבניין לא יוכל להחליף ספק. אם הנושא הזה לא יטופל יהיה פה מצב כמו שהיה בחברות הגז לפני 30 שנה, שהייתה חברת גז של הבניין ואי אפשר היה להשתחרר ממנה.

זה מה שאמרנו.

נכון. אם הנושא הזה לא יטופל אין להתקדם בחוק.

אז אני אסביר רגע מה הוא מתכוון. בחוק משק החשמל יש סעיף, סעיף מס' 51, שהוא אומר על אף האמור בחוק המקרקעין, מי שמניח תשתית חשמל בשטח הציבורי היא בבעלותו. הלכנו להיסטוריה של הדברים. הסעיף הזה חוקק בשנת 1997 שחוקקו את חוק משק החשמל. מאז הסעיף הזה לא נגעו בו. ב-1997 כמובן שהיחידה שפרסה תשתיות זאת חברת חשמל, לא היו בעלי רישיונות אחרים.

בחוק ההסדרים לדעתי לפני שנתיים זה עלה להצעת הממשלה, לתקן את הסעיף הזה בחוק, כך שהוא יחול רק על חברת חשמל או שיחול רק על ספקי שירות חיוני ולא יחול על אחרים. אנחנו גם היום תומכים בתיקון החקיקה הזאת, אבל אני לא יכול לקדם.

אין קשר בין הדברים. אין שום קשר בין הדברים. גם היום הקניין באוגר הגז של הבניין שייך לחברת הגז. שאלת הקניין איננה רלוונטית לנושא.

אני מסכים שזה אפשר לפתור את זה בלי קשר לבעלות.

נכון.

הפתרון צריך להיות להסדיר שספק החשמל שמתחבר לדיירים יש בחוזה שהוא חותם עם הבניין, תהיה לו אפשרות מה שנקרא - - -

תהיה לבניין אפשרות.

תהיה לבניין אפשרות לסלק אותו, בלוח סילוקין.

להשתחרר.

להשתחרר ממנו באמצעות זה שמחזירים לו את השקעתו.

איפה מסדירים את זה? זה מוסדר - - -

ככל שזה לא יוסדר במסגרת מה שרשות החשמל תעשה אפשר לעשות את זה גם באמצעים רכים. זאת אומרת, להגדיר נניח, כמו שאנחנו גם המלצנו במדריך שלנו, אנחנו יכולים לעשות את זה בצורה יותר משמעותית. הרי בסופו של דבר יש שני צדדים לחוזה.

אנחנו לא בדיוק בעולם אוטופי.

לא, אבל זה לא עניין של עולם אוטופי. זה חוזה שיש בו שני צדדים.

מי שיתקשר בסופו של דבר בבניינים חדשים בוודאי, מי שיתקשר עם ספק ניהול הטעינה, ומניסיון, בעתיד, כרגע זה לא קורה. אבל בעתיד מי שיתקשר, זה כמו שקורה עם הקבלן שמתקשר עם חברת הגז. יקרה אותו דבר. הקבלן הוא זה שיתקשר עם חברת הטעינה, אוקיי? והיא תתקין את העמדה, כמו שחברת הגז מתקינה את הצובר. ואם לא תהיה הסדרה של העניין הזה, אז הם יהיו כבולים לחברת הטעינה.

הוועדה צודקת.

אנחנו חושבים, אם זה לא יהיה באמצעות הרישיונות, האם אתם חושבים שאפשר לעשות את זה באמצעות הצעת החוק הנוכחית? אני לא יודע.

ודאי שלא.

דיברנו על הסדרה של רשותה חשמל.

במסגרת הסדרת רישיונות לספקי חברות הטעינה זה צריך להיות תנאי בתוך רישיון. ואם לא מתכוונים לעשות את זה, אנחנו נהיה במצב מאוד מאוד קשה.

טוב. אני מבקש. אני רוצה לישיבה הבאה, או שעד אז תהיה לנו הודעה שלכם בעניין הזה שאתם מתכוונים לטפל בשני הנושאים האלו שדיברנו עליהם. או שיבוא לפה יושב-ראש רשות החשמל, אני חושב שזה עדיף אפילו. כדי שנשמע לפרוטוקול. זה לא כרגע קשור לחקיקה הזאת.

זה קשור, כי זה ייצור מצב בלתי הפיך.

לא, קשור כן, אבל אנחנו לא נתקן את זה בחקיקה.

לא, אי אפשר לתקן את זה בחקיקה הזאת.

זה מה שאני התכוונתי. לכן חשוב לנו לפרוטוקול לשמוע. נכון, בסוף זה צעדים משלימים. אני חושב שאנחנו די צופים פני עתיד כאן ואתם צריכים להיות שותפים לעניין הזה. כי אם לא, אז חבל להסדיר היום א', דברים שכואבים לכם היום ולהשאיר דברים שיכאבו למישהו אחר בהמשך.

זה בכיה לדורות.

וזה סתם יהיה חוסר אחריות שלנו.

אנחנו מיצינו את החלק הזה, נמשיך בהקראה. בבקשה.

אנחנו בעמוד 4, בפסקת משנה (ב). אנחנו עדיין בקטגוריה של מצבים שבהם נדרשת הסכמה.








(ב)
לעניין חיבור עמדת טעינה לחיבור חשמל ציבורי שלא מחוברת עליו עמדת טעינה כלשהי -









(1)
בעל הדירה מסר לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף הודעה מוקדמת בכתב לגבי כוונתו להתקין עמדת טעינה ולחברה לחיבור חשמל ציבורי ולעדכן תשתית הטעינה הנדרשת והודיע על כינוס אספה כללית ארבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לכינוס האספה; הודעה כאמור תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אספה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף;









(2)
ניתנה הסכמת רוב בעלי הדירות בבית המשותף שאושרה בהחלטה שתקבלה באספה הכללית לחבר את עמדת הטעינה לחיבור החשמל הציבורי ולהתקין את תשתית הטעינה הנדרשת לשם כך; לעניין זה, יראו בעל דירה שהתקין עמדת טעינה שחוברה לחשמל בבית המשותף כמי שנתן הסמכתו.



כאן אנחנו נוסיף הוראה שהיא הוראה מרחפת שמתייחסת לכל מי שהתקין לפני שנכנס החוק לתוקפו. אז אנחנו נכתוב שיראו גם בעל דירה שהתקין עמדת טעינה לפני תחילתו של חוק זה כמי שנתן את הסכמתו לעניין סעיף 59(יא)(ב)(2)(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.





(ג)
על התקנה והחיבור של עמדת הטעינה ותשתית הטעינה לפי הוראות סעיף קטן (ב) יחולו הוראות אלה:






(1)
בעל הדירה המתקין או מי מטעמו מסר לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף הודעה מוקדמת בכתב, לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד ביצוע ההתקנה, לגבי כוונתו לבצע התקנה כאמור. ההודעה תכלול מידע על סוג החיבור המבוקש, מיקום תשתית הטעינה ועמדת הטעינה; הודעה כאמור תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אספה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף;






(2)
ההתקנה תיעשה בהתאם להוראות לפי חוק התכנון והבנייה, חוק החשמל, חוק משק החשמל וחוק הקרינה הבלתי מייננת;






(3)
ההתקנה תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה ברכוש המשותף או בחזות הבית;






(4)
אין בהתקנה כדי לפגוע במתקנים שהותקנו כדין ברכוש המשותף;





(ד)
(1)
בעלי הדירות המבקשים להתחבר לחיבור חשמל דירתי, לחיבור חשמל ציבורי או לחיבור חשמל ייעודי לפי סעיף זה יישאו בהוצאות הכרוכות בהתקנת תשתית הטעינה המשותפת, הגדלת חיבור החשמל או התקנת חיבור חשמל ייעודי חדש, אם נדרשו, בחלקים שווים ביניהם; הוראות כאמור יחולו גם על בעל דירה שהתחבר לחיבור חשמל דירתי, חיבור חשמל ציבורי וחיבור חשמל ייעודי לפני שהוגדל חיבור החשמל או הותקן חיבור חשמל ייעודי ועל בעל דירה המבקש להתחבר לחיבור חשמל לאחר מכן.






(2)
בעל דירה המבקש לעשות שימוש בעמדת טעינה שצריכת החשמל שלה היא מחיבור חשמל ייעודי או חיבור חשמל ציבורי יישא בכל ההוצאות השוטפות בעד צריכת חשמל בעמדת הטעינה.





(ה)
נציגות הבית המשותף וכן בעל דירה המתנגד להתקנת תשתית הטעינה ועמדת הטעינה וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו שעלולה להיגרם בשל כך רשאים לפנות בתביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד מסירת הודעה על כוונה להתקין תשתית טעינה לפי הוראות סעיף קטן (ג)(1); אין בהגשת התביעה כדי למנוע את ביצוע ההתקנה, אלא אם כן הורה המפקח אחרת; המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת תביעה לפי סעיף קטן זה, אם השתכנע כי קיים טעמים המצדיקים זאת.





(ו)
(1)
הותקנה עמדת טעינה לפי הוראות סעיף זה, ונציגות הבית המשותף או בעל דירה סבורים כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרתה, ובכלל זה סיכון בטיחותי, רשאי כל אחד מהם לפנות למפקח בתביעה להסרת תשתית הטעינה.






(2)
מצא מפקח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת תשתית הטעינה רשאי הוא להורות על הסרתה, כולה או חלקה, ולקבוע הוראות לעניין זה; בעל הדירה המתקין יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת תשתית הטעינה, אלא אם כן קבע המפקח אחרת.





(ז)
מצא המפקח, בעקבות פנייה של נציגות הבית המשותף או של בעל דירה בבית המשותף, כי השימוש של בעל דירה או מישהו אחר, בעמדת טעינה אחת או יותר, גורמת או עלולה לגרום להפרעה ממשית להספקת החשמל לבניין או לדירותיו, רשאי הוא לתת הוראה לבעלי דירות המשתמשים בעמדות טעינה שתביא להפחתת ההפרעה, ובכלל זה הוראות לאופן השימוש בחשמל לשם טעינת הרכב החשמלי בין בחיבור חשמל דירתי, בין בחיבור חשמל ציבורי ובין בחיבור חשמל ייעודי.





(ח)
בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון מוסכם כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.



(היו"ר חה"כ יוליה מלינובסקי)

זה אפרופו ההערה שנשמעה בכתב. אפשר להתנות על הסעיף כולו בתקנות.

רק שצריך פה את כל בעלי הדירות.

לא, שני שליש מבעלי הדירות.

איפה זה מוגדר?

תיקון תקנון זה רוב של שני שליש, מה לעשות?

(ט)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת תשתית טעינה.





(י)
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לקבוע בתקנות -






(1)
הוראות שונות מהאמור בסעיף קטן (א) לעניין הגדרת בניין רב קומות, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;






(2)
תנאים לשמירה על מתקני הבית המשותף, אם עמדת הטעינה חוברה לחיבור חשמל ציבורי לפי סעיף קטן (ב);






(3)
הוראות לעניין חלוקת ההוצאות בין המתקינים עמדות טעינה לפי סעיף קטן (ד)."

מה השאלה? חלוקת הוצאות? כי אנחנו אומרים שגם מי שמתחבר בהמשך יצטרך להתחלק עם הדיירים שכבר נשאו בהוצאות, הוא יצטרך להתחלק איתם.

אם זו עמדת טעינה פרטית?

לא, פרטית לא. אנחנו מדברים על ציבורי או ייעודי. אם הוא עכשיו מתחבר לעמדה ציבורית.

עמדה ציבורית הזאת אם זה בבניין חדש שכבר קיים?

אז זה לא רלוונטי. אבל אם זה בבניין קיים שאלה שרצו השתתפו, אז הוא צריך להחזיר להם חלק.

כמו במרפסות.

כן.

עוד שני סעיפים. אלה סעיפים שאנחנו בעצם מתקנים סעיפים אחרים. תיקון סעיף 72. זה סעיף שמתייחס לסמכות של המפקח להכריע בסכסוכים. כאן אנחנו רוצים להכניס גם את הסעיף הזה כמובן.

תיקון סעיף 72
2א.
בסעיף 72 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "עד 59י" יבוא "עד 59יא".



שזה הסעיף הזה.

תיקון סעיף 77ב
2ב.
בסעיף 77ב לחוק העיקרי, אחרי "59י" יבוא 59יא".



סעיף 77ב מתייחס לתחולה על בית שהוא לא רשום כבית משותף. אנחנו כאן מבהירים שהסעיף הזה חל גם בבית כזה.

מה זה אומר?

זה טכני. בחוק המקרקעין יש פרק שהיה כבר צריך לעבור מן העולם, אבל הוא קיים, שמתייחס לבתים שלא נרשמו ומחיל עליהם הוראות מסוימות מדיני המקרקעין.

בניין שאין לו טופס 5?

לא, זה לא קשור. זה שאלת הרישום במרשם, בטאבו מה שנקרא. זה לא שאלה של תכנון. בניין שאין לו טופס אכלוס, מה שאת קוראת, אז הוא עוד לא מאוכלס, מן הסתם.

מישהו שאין לו היתר?

לא רלוונטי לנושא הזה. שוב פעם, אנחנו לא עוסקים בדיני תכנון ובנייה, אלא בדיני קניין.

אתה לא מבין מה אני אומרת.

אוקיי. אני תמיד לא מבין מה את אומרת.

אני גרה בבניין, עשיתי שם תוספות בנייה לא חוקיות.

לא חוקיות, אוקיי.

אין היתרי בנייה. ואני באה ורוצה לעשות את עמדת הטעינה הזאת. למה שאני אקבל הפרס?

שוב, החוק זה לא מתייחס בכלל לשאלת התכנון. הוא מתייחס לשאלת הקניין. את אמורה להתחבר לקניין החוקי שלך. אם את מתחברת למשהו - - -

הוא לא חוקי.

אז את לא יכולה להתחבר.

כי אין לי היתרי בנייה?

לא. שוב, אני מניח שהבניין שלפני התוספות הוא כן חוקי, אני מקווה.

אז מה נעשה בבנייה בלתי חוקית?

מן הסתם אי אפשר להתחבר לבנייה לא חוקית, כי זה לא חיבור לגיטימי.

אני מנסה לקחת פה משהו, תחשוב על זה. כי אנחנו לא שם.

ודאי שלא.

יש לנו בעיה, אני רוצה לגרום לאנשים לסדר את תכנון הבנייה שלהם. ואנחנו עשינו את זה בכמה וכמה חקיקות אחרות, שאמרנו אם אתה לא קיבלת היתר בנייה את זה ואת זה אתה לא תוכל לקבל. אני מבקשת, כי אנחנו עוד לא שם, נכון? אנחנו עוד יכולים לחשוב.

ודאי, ודאי.

אני מבקשת לחשוב על ההערה שלי. שאם בן אדם בנה כל מיני דברים ואין לו היתר בנייה הוא לא יוכל גם אם הנכס העיקרי שלו חוקי, הוא לא יוכל לבקש את עמדת הטעינה. כי זה פרס. זאת אומרת, תסדר את האירועים שלך, תסדר את הבנייה האחרת שלך ואז תבקש, תעשה עמדת טעינה.

למה זה פרס?

אני מנסה בכל דרך אפשרית - - -

לעודד אותו לסדר.

לסדר את האירוע, נכון. תחשבו על זה מבחינה משפטית. כי לדעתי אנחנו כבר היינו בכמה וכמה דוגמאות, כאשר אנחנו בדרך כזו או אחרת אמרנו אם לא תעשה א', ב', ג', לא תקבל ז', ו'. בסדר? תחשבו.

נחשוב. אם יש הערות.

הערות?

אני רק אומר ליושבת-ראש הוועדה שלא בטוח שהאינטרס הציבורי זה שהזיהום יפחת. כל רכב דלקי כזה שיוצא החוצה הוא מפזר באזור המגורים שלנו, אם נגיד למישהו שיש לו עבירת בנייה לא יעבור לחשמלי, אז אנחנו נקבל את הזיהום בערים, לא ייפסק. אז רק אני אומר, צריך להסתכל על זה בראייה הזאת.

אם בן אדם קנה רכב חשמלי ואז ירצה לעשות את הטעינה ואז הוא פתאום יבין שהוא לא זה, - - - דרך קשה.

לגופה של הצעת החוק, אנחנו רוצים להעיר לסעיף (ג)(1). הוא יוצר למעשה סוג של תקופת השתהות של 30 יום בין הרגע שבו אדם מודיע עד הרגע שהוא יכול להקים את עמדת הטעינה.

הצד השני הוא לא רוצה, על זה הוא אמר שתעשי הפסקה. למרות שנשמע את ההערות.

יש תקופה של 30 יום מרגע ההודעה וזה חל על כל סוגי ההתקנות לפי הסעיף. אז קודם כל להבין שהבנו נכון. אנחנו רוצים להגיד שתי הערות: אחת, הקנייה של רכב חשמלי היא גם ככה אירוע מורכב. זה תחום שנמצא בחיתוליו יחסית ואנשים חוששים מהרכב החשמלי, מהרבה סוגים של חששות. טווח, בטיחות וכו'.

ההשתהות הזאת אנחנו רואים בה בעיה קשה מאוד, כי היא תקופה שבה אנשים יכולים גם להתחרט ולא לרכוש את הרכב החשמלי. אנחנו רוצים שאנשים ירכשו רכבים חשמליים. שוב, זה אירוע מאתגר. לא כל כך קל לאנשים לעבור לרכבים חשמליים ואפשר לראות את נתוני המכירות מתחילת שנה של רכבים חשמליים.

אנחנו מציעים לוועדה קודם כל לסייג את המקומות שבהם כבר יש הסכמות. זאת אומרת, במקום שבו קיימות כבר עמדות טעינה שהנציגות כבר החליטה איך מקימים עמדות טעינה. לא שעכשיו ילכו לתקן מחדש את התקנון, אלא להוסיף סעיף שאומר במקום שבו כבר התקבלה החלטה של נציגות הבית המשותף בדבר הסדר ניהול טעינה, הסעיף הזה לא יחול. הרי מה, עכשיו נלך ניתן הודעות לכולם? ניתן הודעות לכל הדיירים על דבר שכבר ממילא מוסדר בבית המשותף?

לדעתנו צריך להכניס הסדר שמתייחס למקומות שבהם כבר יש החלטה על ניהול הטעינה. שלא יצטרכו להודיע על כל עמדה לכל הדיירים וכל מה שכתוב כאן ולחכות 30 ימים.

יכול להיות שיש בזה משהו.

אם כבר הוועד, הנציגות, החליט וזה כבר קרה, אז למה כל פעם להודיע?

להודיע לכולם וזה, יש כבר החלטה.

זה כבר מוסדר.

אם זה כבר מוסדר, זה הגיוני מאוד שלא צריך.

ברגע שיש עמדת טעינה ראשונה זה יכול לרוץ, כי כבר נתנו את הסכמתם לאחד. גם ככה מחויבים לתת את הסכמתם לשני ולחמישי.

אבל זו המשמעות בנוסח, זו הכוונה.

אז תבדקו את זה. כי אם הם כבר קבעו את זה למה אחר כך צריך להודיע כל פעם ולסבך את האירוע? אוקיי, אנחנו רושמים את זה.

רשמנו.

יהיו עוד תיקוני נוסח. כן, מי עוד?

הנוסח מאוד בירוקרטי, מאוד ארוך. חייב לפשט אותו. חייב לגרום לכך שבעלי הדירות וועדי בתים ומי שמתעסק בזה ברמה הפרקטית יבין במה מדובר.

אחר כך מה תהיה בעיה? אחר כך יגידו קצר מידי ולא התייחסתם לכל הסוגיות. זה אנחנו מכירים.

לא חובה לקצר. אולי לפשט. אבל עוד נקודה מאוד חשובה בסעיף (ז). הוא מדבר על כך שאם עמדה או עמדות עלולות לגרום להפסקת החשמל לבניין או הפרעה וכו'. איתן נגע בנקודה מאוד חשובה מקודם, איגוד אנרגיה ירוקה, נגע בנקודה מאוד חשובה קודם, חשוב לשים אותה על השולחן. בכל בניין יש מקדם התלכדות. כלומר, בבניין בן בערך 20 דירות אם אני זוכר נכון, אנחנו כבר מגיעים ל-60% מסך הספקת החשמל. ברגע שמאפשרים חיבור ייעודי של עמדת הטעינה למונה מאפשרים פיצול מונה, פוגעים בהגדרה במקדם ההתלכדות. מקדם ההתלכדות לא לוקח בחשבון 16 אמפר תלת פאזי צריכה של רכב חשמלי, כל ערב שעה בחניון.

לכן?

לכן צריך או לתקן את זה.

לתקן את מה?

לתקן את הסעיף הזה.

מה, מה?

מה בדיוק, קונקרטי? מ-16 אמפר ל-18 אמפר?

אין פה אמפר.

לא, סתם אני. מה לתקן?

מה שצריך לתקן זה קודם כל בבניינים להגדיר את הבניין רב קומות, לא תשע קומות אלא נמוך יותר. כי הבעיה המהותית קיימת במעל חמש-שש קומות. דבר ראשון.

זה מה שאמרו אנשי המקצוע.

מאיפה נולד תשע קומות? מי אמר את זה?

ההגדרה בחוק היא 27 מטרים?

29.

לדעתי הגדרה בחוק תכנון ובנייה ופחות קשור לעמדות טעינה.

אנחנו פה מדברים על חשמל. ממשלה.

עשינו בישיבות שדנו בנושא הזה יש הרבה מאוד סוגים של בניינים, הרבה מאוד סוגים של חניות, מבנה פתוח, תת קרקעי, על קרקעי, בניין פרוס ככה, בניין גבוה, יש כל מיני צורות. אין איזה משהו חד להגיד שזה המספר המדויק. בגלל זה נצמדנו למישהו שכבר קבע מספר.

בוא ניצמד למספר דירות.

חוק תכנון ובנייה קבע מה זה בניין רב קומות. הוא קבע 29 מטרים. זה רב קומות, בגלל זה מפנה לחוק. אנחנו באמות המידה של רשות החשמל יש אצלנו - - -

אבל אתה צריך להתייחס לא למטרים, אתה צריך להתעסק בחשמל.

רגע, אז עכשיו אני הולך. באמות מידה של רשות החשמל גם אצלנו יש הפרדה בין עד 36 דירות ומתחת ל-36 דירות יש לנו מקדמי התלכדות והתחשבנות שונים. בסדר?

מה תעשה עם בניין שבכל קומה, זה בניין גבוה, אבל בכל קומה דירה אחת?

לא רק זה. יש בניינים בני שש קומות, שבע קומות, אבל כולם במתחם אחד, 200 ומשהו דירות במרחב. ומקדם ההתלכדות שם הוא 50%.

מה שתומר אמר זה פה על זכויות קניין של הדיירים, על מקדמי התלכדות אצלנו תיקנו כבר לפני שנתיים ולקחנו בחשבון על כל דירה הכפלנו את מקדמי ההתלכדות בשביל שיקבלו, יתחשבו כבר בהספק של רכבים חשמליים בכל הדירות.

לפני שנתיים זה בניינים חדשים שעוד לא נבנו.

קיבלנו, עשינו - - -

אני מציעה דבר כזה. אני כמובן לא אתערב, אבל כמובן היו דיונים רבים. אבל תחשבו עוד פעם על הסיפור הזה של תשע קומות. יכול להיות שמה שלקחתם מחוק תכנון ובנייה לא מתאים לאירוע הזה, כי אנחנו מדברים פה על חשמל. יכול להיות שצריך לקחת מכסה של חשמל. אני רק ממליצה, כי זה היה בדיונים. יכול להיות שפה צריך לחשוב על שינוי חשיבה. אנחנו, הנה, יושב-הראש חזר, אני מוכנה לתת את מקומו.

עלו פה כמה נקודות מעניינות, תומר רשם הכול. תחשבו על זה. בסדר?

(היו"ר יעקב אשר)

מיציתם את הנקודות האלה?

פה היה סיפור עם ההסכמה של הדיירים. אם יש כבר הסדרה בתקנון הבית המשותף האם צריך להודיע לדייר כל פעם מחדש. לדעתי זה לא צריך ברגע שזה כבר מוסדר.

ועלתה פה שאלה מאיפה נלקח תשע קומות? למה תשע קומות, מאיפה זה בא? אז הבנו שזה תכנון ובנייה. אבל יכול להיות שזה לא נכון מהותית, כי צריך להתייחס לצריכת חשמל.

אדוני, אני רוציתי להתייחס לזה.

אני רוצה רגע להמשיך את ההערה שלי לסעיף (ז).

לא, אבל מה סוכם?

אני רוצה להתייחס לזה.

זה עניין מקצועי, אנחנו אין לנו עמדה.

זה שרירותי מאוד.

אני הבנתי. רגע, אני מנסה עכשיו להוריד את זה לשפת המעשה.

זה עניין מקצועי.

צריך לבחון את זה מחדש.

לבחון תשע ומעלה?

לא, לבחון פחות מתשע.

לפי מספר דירות.

או לפי מספר דירות.

מספר דירות זה הכי נכון.

לבחון האם רוצים לעשות את זה לפי מספר קומות או מספר דירות, לפי מקדם הזנה. אבל לבחון את זה בהתאם לרכבים חשמליים ולא בהתאם לחוק תכנון ובנייה.

תודה יוליה.

ההערה השנייה שלי בדיוק באותו סעיף מתייחסת לכך שאם יהיה ניהול טעינה בבניין אז בהגדרה לא יכולה להיות פגיעה. כי ניהול הטעינה הוא מגדיר מראש אני לוקח מהבניין את ה-50 אמפר או 20 אמפר או 80 אמפר שפנויים. אני לא נוגע מעבר לזה. אני לא מנסה, שוב, לדחוף בכוח למישהו בגרון. רק שם את זה על השולחן. ברגע שיש ניהול טעינה הסיפור הזה של רכבים חשמליים מוחל.

אז הסעיף הזה לא יופעל. אם אין בעיה, אז הכול בסדר.

לכן שווה בבניינים, ככל שנגדיר אותם רבי קומות, מעל שלוש או שש או תשע, מה שזה לא יהיה, כן לשים על השולחן, אולי לא לכפות, אבל כן לשים על השולחן ולכוון מאוד מאוד לניהול טעינה. ברגע שיש ניהול טעינה השנאי ברחוב יכול להיות בהספק נמוך יותר, ההולכה לבניין לא תצטרך שדרוגים, יצטרכו פחות ייצור. ברגע שאין ניהול ובן אדם טוען מהבית אז הוא בהכרח כנראה יטען ב-18:00.

זה נכון, רק שהוא יצטרך לשלם יותר. מה לעשות? אבל הוא לא רוצה לשלם יותר.

מי ישלם יותר? הדייר קודם כל משלם יותר בהגדרה. אם הוא בבית הוא טוען ב-64 אגורות לקילו וואט, אם הוא בחניון הוא טוען בשעות השפל של התעו"ז שזה נכון להיום 47 אגורות לקילו וואט.

אם הוא עושה תעו"ז לעצמו?

אף דייר אבל לא עושה תעו"ז לעצמו. אנחנו מסתכלים רגע על המציאות הקיימת.

למה אתה חושב? היום הספקים הפרטיים עושים תעו"ז.

הם לא עושים תעו"ז, הם מכוונים את השעון למי שיש לו מונה דיגיטלי.

ואז מה הוא משלם?

ואז הוא מקבל הנחה מסוימת בשעות מסוימות.

מה התחרות? עידו, תספר לנו מה התעריפים בשעות השפל.

שעות השפל נעות בין 15% ל-20% הנחה.

ואז מה המחיר שהוא משלם? כמה אגורות?

מ-64 אגורות, 15% עד 20% הנחה. וזה בהנחה שיש לו מונה דיגיטלי. ששני שליש מבעלי הבתים היום אין להם מונה דיגיטלי.

עוד שנתיים יהיה לכולם.

אבל מה שאמרת הוא לא בדיוק מדויק. אני חייב להסביר שבישראל יש שוני גיאוגרפי. אתה לא רוצה, למשל זה שהתעו"ז בתל אביב מעודד צריכה בצהריים זו בדיוק המגמה ההפוכה שצריכה להיות בתל אביב. את זה רשות החשמל לא פותרת.

אתם מתבלבלים בכתובת. אנחנו רשות מחוקקת. יש לנו פה דבר שאנחנו צריכים להביא אותו בצורה טובה בחוק הזה. יש דברים שרשות החשמל צריכה לחשוב, זה התפקיד שלה איך לנהל את השוק הזה. איך להשאיר אותו עדיין במשחק העסקי תחרותי. אבל להכווין מה שצריך להכווין, אני לא יכול להכווין כל דבר.

רק הערה אחת לפני שנמשיך. קודם כל, לגבי הרב קומות, אז כבר בנוסח של החוק יש איזה התייחסות בסעיף (י)(1) שההוראות שונות מהאמור בסעיף קטן לעניין בניין הקומות באישור ועדת הפנים. אפשר לשנות את זה. אפשר להשאיר את הנוסח כמו שהוא ואם מחליטים אחר כך.

אנחנו נעשה משהו שהוא נכון.

אם מקצועית זה לא נכון, אז אנחנו - - -

תחשבו היום ותנו לנו תשובה. יכול להיות שנעשה את זה כבר.

זה דבר אחד.

לא, אתה הסכמת מה שאמרתי? עד לישיבה הבאה תבואו עם זה. אם אתם חושבים שאפשר לתקן את זה וזה יהיה נכון, אנחנו לא יודעים, אין לנו את הכלים לבחון את זה.

דבר שני, אני חושב שיש טעות בהערה של דודי לסרי. חיבור ייעודי זה לא חיבור ייעודי לדייר הפרטי. ברגע שזה חיבור ייעודי לבניין אתה לא משנה שום דבר במקדם התלכדות של הדירה שלו.

לא, אני דיברתי על פיצול מונה, לא דיברתי על חיבור ייעודי.

לא, אבל אם אתה מאפשר לאנשים להתחבר למונה הדירתי יש לך פחות לאפשר למונה הייעודי.

לא, לא, זה לא נכון.

למה לא נכון?

רק שנייה. קודם כל, אמרת מקודם ייעודי. אם התכוונת לפיצול מונה, אז - - -

אם אמרתי ייעודי, מחילה. התכוונתי לפיצול מונה.

חברים, למי שרוצה לדעת, אם יהיה חיבור למונה דירתי, יהיה. יישאר. לא ייצא מהעולם. אני חושב שזה שלביות. השלביות הזאת תהיה הגיונית. זה הכול.

חד משמעית, נכון. בבניינים נמוכים חד משמעית, זה אפילו חובה. חד משמעית.

יופי. מה רצית גברתי?

מאיה לון ממשרד האוצר. לגבי הגובה של הבניינים, זה בהחלט היה במרכז הדיון ובגלל שיש הרבה מאוד סוגים של בניינים ובסוף השאלה היא גם חניות. אז יש כאן שאלה של האם להתייחס לכמות חניות לכמה יש לדירה.

או למספר דירות, כמו שנאמר.

אבל יכול להיות שיהיה לך אותו מספר דירות וכמות חניות. לכן בגלל שזה מאוד מורכב אנחנו לא חשבנו שנדע לייצר כאן איזה שהוא משהו שבאמת יהיה עכשיו נכון עבור כולם ואי אפשר יהיה לתקוף. אז באמת הלכנו על הדברים המוכרים. והשארנו איזה שהוא פתח לשינויים.

אני כן מבקש, תנצלו את הימים האלה עד, אני מקווה שאם ירצה השם נוכל גם לאשר את החוק הזה במושב הזה. אז את הימים האלה תנצלו עוד פעם לחשיבה. אם זה מוקדם מידי ואם זה לא הולך אז לא. אבל אם כן, אז תבואו עם המלצות ונעשה את זה בחדא מחתא כבר. את הכול ביחד.

לנו כמובן אין עמדה, כי זו שאלה מקצועית לחלוטין.

ואין לנו זמן גם ללמוד את זה עכשיו. סיימנו את ההקראה, נכון?

הערה אחרונה אם אפשר. כפי שצוין, אנחנו חושבים שככל והחקיקה הזאת מקודמת זה צריך להיות במקביל להסדיר את הנושא של ספק הטעינה, מטעמים ברורים. להסדיר את החקיקה הזאת ללא הסדרה של ספק טעינה בבניינים משותפים יוצר מציאות מאוד מורכבת.

בהסדרה, דיברנו מקודם.

דיברנו על זה, כן.

נרשם לפרוטוקול ואנחנו נעקוב אחרי זה. נעבור עכשיו לחלק השני בנוסח. את רוצה רגע להקריא אותו?

לא, לא, אנחנו לא מקריאים.

מי מסביר?

אני מסביר. כפי שאמרתי, בהצעת החוק הממשלתית - - -

למה שלא ניתן לממשלה להסביר?

לא, כי בהצעת החוק הממשלתית יש רק שינוי שם. שיסבירו למה הם רוצים לשנות את השם.

זהו. מי מציג את זה?

דוד פרוינד, משרד המשפטים. שלום. כמו שכתוב בהצעת החוק הממשלתית בדברי ההסבר וכמובן הטאבו מוזמן להשלים אותי בפרטים, יש כיום שני סוגי מפקחים ברשות לרישום והסדר מקרקעין. יש פה מפקח שיפוטי, הוא מכריע בסכסוכים בין שכנים בין דיירי הבית המשותף. ויש מפקח שלמעשה יש לו סמכויות מינהליות בנוגע למתן צווים לרישום בית משותף, תיקון בית משותף.

פעם בעצם המפקח היה אחד, היו לו גם תפקידים שיפוטיים וגם תפקידים מינהליים. ובמסגרת התייעלות שנעשתה ברשות לרישום והסדר מקרקעין למעשה התפקיד קוצץ.

בין הדרג המשפטי לדרג המינהלי.

שיפוטי לדרג המינהלי, בדיוק. הבעיה שהשם נשאר אותו דבר. זאת אומרת, מפקח רישום מקרקעין הוא גם יש לו תפקיד שיפוטי, אבל יש לו גם תפקיד מינהלי. לכן במסגרת, לפחות במסגרת ההצעה הממשלתית כפי שהופיעה, וזה כתוב בדברי ההסבר בצורה מפורשת, שבעצם לבכר את תפקידו של המפקח השיפוטי וכן לקרוא לו דיין מקרקעין ולא מפקח רישיון מקרקעין. מפקח רישיון מקרקעין התפקיד שלו יישאר מינהלי כמו שהיה עד היום.

למה דיין ולא שופט?

אין לי תשובה לזה. זה מה שנבחר.

אבל אני שמח שיש הבנה שמדובר בתפקיד שיפוטי.

יש לו סמכויות שיפוטיות לפחות במקרקעין.

לא, יש החלוקים על כך.

תעשה שיעורי בית, רשות החשמל. אוקיי. אדוני היועץ המשפטי, עכשיו מה? עיקר חסר מן הספר.

כן. אכן כפי שאמר יושב-הראש, עיקר חסר מן הספר. מוסד המפקח השיפוטי נולד עם חוק הבתים המשותפים בשנת 1951. ומאז לא השתנה רבות. במהלך השנים גם היקף הפעילות של המפקחים השיפוטיים וגם התכנים שהם מתעסקים בהם הפכו להיות מורכבים הרבה יותר. דוגמה מהשנים האחרונות, ניתנה למפקחים השיפוטיים סמכות לטפל בעסקאות תמ"א 38 שיכולות להיות בשווי שאפילו יותר מסמכות של בית משפט מחוזי. והם אחראיים בזכויות הקנייניות ואפילו יכולים לגרום לכך שבעל דירה יאבד את יכולתו - - -

הם נוגעים בלב ליבו של הקניין.

בלב ליבו של הקניין. לכן במהלך השנים בעצם נוצר פער משמעותי בין ההסדרים שמופיעים בחוק כפי שהוא קיים היום לבין המצב בשטח. גם הממשלה ומערכת בתי המשפט היו ערים למצב הזה והקימו ועדה ציבורית בראשות השופט טובי שלאחר שעמלה בנושא שנים לא מעטות הגיעה להמלצות בשנת 2018 וההמלצות האלה זכו לברכת נשיאת בית המשפט העליון דאז, שר המשפטים דאז, מנהל הרשות להסדר מקרקעין דאז וכפי שאני מבין גם היום.

אך הממשלה התמהמה בקידום העניין במשך שבע השנים האחרונות ולא עשתה דבר והביאה לנו את הצעת החוק שמשנה את השם של המפקח. לכן אנחנו סברנו וגם אמרנו את זה בישיבה הקודמת ובישיבות המקדימות עם הממשלה שיש צורך בטיפול לפחות בעניינים אקוטיים שצריכים הסדרה. כמו למשל הבהרה שאין על הדיין או על המפקח או מה ששמו יהיה, אלא מרותו של הדין, שהוא בלתי תלוי.

היו דברים מעולם בעבר, לא לגבי לפחות שני הממונים האחרונים על המרשם לא עשו זאת, אבל בעבר היו ממונים על המרשם שהתערבו בהחלטות שיפוטיות של המפקחים. לכן זה אקוטי להסדיר את עצמאותם השיפוטית, ככל שהם מפעילים סמכות שיפוטית כמובן.

ועניינים נוספים שצריכים להסדיר, כמו למשל כדי לייעל את הדיונים בפני, בוא נסכים שנקרא להם לצורך הדיון כרגע דיינים כמו למשל לקבוע באיזה החלטות אפשר להגיש ערעור בזכות ובאיזה החלטות ברשות. המצב היום הוא שכל החלטה של המפקחים היא לכאורה אפשר לערער עליה בפני בית המשפט המחוזי. גם אם החלטת ביניים, גם אם היא החלטה דיונית. ובעצם זה מעכב מאוד את הדיונים. לאפשר סמכות לדיינים לטפל בסכסוכים קטנים, בדומה לבית המשפט לתביעות קטנות ללא צורך בעורכי דין ובהליך מהיר ויעיל.

ועוד עניינים שתכף אנחנו נמנה אותם, אם אדוני ירצה.

בינתיים מניתי ככה: את נושא מורא הדין שצריך להיות על הדיין. החלק הזה של רשות או - - -

החלטות שאפשר לערער עליהם בזכות וברשות או בכלל לא.

לא, אבל זה נותן להם אפשרות להחליט מה כן ומה לא. כמו שמקובל - - -

בבתי המשפט.

בבתי המשפט. וסכסוכים קטנים.

סוג של תביעות קטנות.

זאת אומרת, אם אני מסתכל מעבר למורא הדין - - -

רגע, עוד לא אמרתי.

הבנתי. אבל גם הנושא הזה של הרשות וגם הנושא זה בעצם דברים כדי להקל את הפקקים שמתדפקים בטח על דלתותיכם. עכשיו אתה יכול לתת לי, יש לך איזה מושג כמה? לספר לנו מה המצב מבחינת לחץ, אתם עומדים בלחץ? כמה אנשים יש לעומת כמה אנשים שנותנים להם את השירות? בגדול.

עו"ד דוד שני, מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין. כפי שצוין אדוני, לאורך השנים האחרונות יותר ויותר נושאים מגיעים לפתחם של המפקחים, של דייני המקרקעין. והם נוגעים באמת בליבת הנושאים היותר בוערים שיש היום. בכל הנוגע להתחדשות עירונית, תמ"א. בעיקר תמ"א 1, תמ"א 2, שזה נושאים שהעסיקו רבות. כשאנחנו מדברים על תמ"א 1, תמ"א 2, כמו שציין תומר בצדק, זה תיקים שיכולים להגיע גם לעשרות מיליונים, אם לא יותר, תלוי באיזה אזור.

יכולים לעמוד לך בתור אחד על תמ"א עם זה ואחד על איזה צ'ופצ'יק של המרפסת שבולט לו.

לא, שלא שילם ועד בית.

או שלא שילם ועד בית.

ממש. מנעד הנושאים הוא רחב. זה יכול להגיע מלמה באמת שמו את העגלה בתוך הכניסה, זה לא שימוש סביר, ועד לתיקי תמ"א.

יש לך סטטיסטיקה כמה עליתם בחמש שנים?

אנחנו בדקנו את הנתונים לצורך הדיון פה בוועדה ויש לנו בממוצע בין 400 ל-450 תיקים בשנה שנוגעים בתיקים שהם מעל 2.5 מיליון שקלים. זה סמכות מחוזית.

ולצידם?

לצידם יש תיקים אחרים שהיה קשה לנו לפלח מה השווי הכלכלי שלהם.

לא שווי כלכלי, כמויות.

כל מפקח מטפל בכ-500 תביעות משפטיות מידי שנה. זאת אומרת 5,000 תיקים בשנה.

לא הבנתי, 500 מידי שנה או 5,000?

500 כל מפקח, שזה מסתכם, יש לנו עשרה מפקחים, 5,000 תיקים מידי שנה. הממוצע הוא באמת ממוצע מדהים. זאת אומרת, אנחנו בפחות משנה מצליחים לסגור תיקים. ואני אומר, התיקים שלנו הם הרבה יותר מורכבים בפן מסוים ממה שקורה. כי להוביל פשרה כשהצדדים ממשיכים להיפגש בבוקר שלמחרת זה הרבה יותר מורכב. צריך לייצר פתרון שגם יחזיק מים ביום שאחרי. כאשר למערכת בתי המשפט מגיעים צדדים, יתפשרו, הם כנראה לא ייפגעו יותר לעולם. אצלנו הדבר הראשון שהם יעשו כשהם יחזרו מהדיון זה הם ייפגשו. לכן המורכבות היא הרבה יותר נקרא לזה שרירה וקיימת.

בוא נשמע את הנקודות הנוספות.

כן. הנקודות הנוספות בעצם שתי הבהרות חשובות: אחד לעניין פקודת ביזיון בית המשפט, שהיום יש סמכות בפועל של הדיינים להפעיל סמכויות ביזיון בית משפט למי שלא מבצע פסק דין.

אבל?

זה לא ברור בחוק שיש להם את הסמכות הזאת. זה מן פסיקה כזאת. וכמובן להבהיר את הסמכויות הנלוות שיש להם בניהול הדיון, פומביות הדיון וכל ההסדרים שנהוגים בבתי המשפט.

לא דברים גדולים.

רגע. נכון. נושא חשוב לתועלת הציבור זה נושא של הרחבת הסמכויות לטפל בתביעות נזיקין שנוגעות לרכוש. היום המצב הוא שאם נגרמה לך נזילה בדירה אז כדי לתקן את הנזילה אתה יכול לפנות למפקח, שהוא ייתן הוראות לתיקון הנזילה, אם זה נזל בקירות. אבל אם הנזילה גם גרמה לך נזק לפסנתר אתה צריך לפצל את התביעה. ואת התביעה על הפסנתר אתה צריך להגיש בבית משפט. שזה לא הגיוני שאי אפשר לאחד את התביעות האלה במקום אחד. הרעיון הוא לאחד את זה בפני הדיין המקרקעין.

הנקודות האלה עלו בדוחות?

בחלקם כן, בחלקם הגדול כן. שם ההצעות היו אפילו מרחיקות לכת הרבה יותר.

עוד משהו או אלה הדברים העיקריים?

כן, יש.

הנושא של קציבת כהונה של ראש הרשות.

את זה צריך לשקול.

שצריך לשקול.

צריך לשקול את קציבת הכהונה, אבל זה כבד.

זה משהו מערכתי.

זה כבד.

אני לא יודע מתי יהיה. הלאה.

דין משמעתי.

כן. כרגע אין דין משמעתי.

למי?

לדיינים.

מה אתה עושה עם דיין שסורח?

במישור הזה יש כמה דברים שצריך לשים לב. במערכת בתי המשפט יש את האמירה הידועה ביחס לחשיבות העצמאות השיפוטית. יש לזה ביטוי גם בפן נקרא לזה היותר כלכלי של הדבר. אנחנו, המפקחים הם מנהלים, מקבלים שכר מנהל. אבל העיקרון הזה של העצמאות השיפוטית לא חל ביחס אליהם וזה משהו שצריך לחשוב מתי ואיך נותנים עליו את הדעת. זה במובן הזה.

אמרנו את זה.

נכון. ואלה דברים שאנחנו, אני אומר, אם יש עיקרון שהעיקרון הזה נחשב כעיקרון חשוב והוא חל במערכת בתי המשפט ובהנחה שכולם מסכימים, כי זה החוק. אנחנו יצרנו פתרון ביניים. מה שקורה, מאחר שהם עורכי דין, כביכול לשכת עורכי הדין הייתה צריכה לטפל. לשכת עורכי הדין הבינה שזה בעייתי. לכן יש שני מסלולים: ביחד למסלול של ניגוד עניינים זה מגיע להחלטות של נשיא העליון. יש גם פסקי דין והחלטות שהם נתנו. ביחס לדברים אחרים כמו תלונות על התנהלות וכדומה זה מגיע אליי.

וטוב שיישאר כך?

טוב שיישאר כך, זה נכון. וביחס לתלונות על התנהלות כזו או אחרת הדברים מגיעים אליי. היו כאלה בעבר שפנו להנהלת בתי המשפט.

ומה הסמכויות שלך?

אנחנו מבררים את התלונה. ככל שאנחנו מגלים שנפל פגם אז אנחנו - - -

האם אתה חושב, בלי קשר לחקיקה כרגע ועמדת הממשלה על זה. האם אתה חושב שצריך כאן - - -

יהיה נכון גם להסדיר את הנושא הזה בצורה יותר טובה.

להסדיר אותו מה?

אני אומר לאדוני, יש לי את הסמכויות כי אני גם המנהל הישיר שלהם. כמנהל ישיר שלהם, אז ככל שאני מוצא שיש, ברוך השם זה לא נמצא, אבל לפעמים יש דברים של דיוקים אז אנחנו יודעים לעשות את זה.

אני חושב שזה משהו גם יותר כבד, שצריך להיות ביחד עם קציבת הכהונה או הדברים האלה. אם זה הקמת מערך משמעתי. כי הרי בסוף גם אתה יודע, בסוף זה מערכת קטנה, לא גדולה. כשיש לך גם את הסמכות הניהולית אז היא יכולה לבוא לידי ביטוי. נכון יהיה בעתיד לטפל בזה גם כן.

היום יש להם כתובת. לציבור יש כתובת. הם פונים, הם מגיעים אלינו ומקבלים מענה ואנחנו מטפלים בדברים.

אז בזה אני לא רוצה לגעת. הלאה.

כן. אותו דבר מה שאמרתי לגבי האבסורד של פיצול תביעות. היום המפקחים יכולים לטפל בתביעות של השגת גבול, אבל הם לא יכולים לפסוק, אם הם קבעו שיש השגת גבול אז לכאורה הם לא יכולים לפסוק דמי שימוש ראויים או פיצויים, אלא במקרה הזה צריך לפנות לבית משפט. לכן גם הוועדה הציבורית וגם אנחנו סברנו שברור שצריך לאפשר לדיינים לפסוק, במקרה המתאים כמובן, לפסוק פיצויים או דמי שימוש במקרה של השגת גבול. כדי לא לפצל תביעות.

אלה הנושאים. אלה לא נושאים גדולים.

אני אגיד את זה בשפה שלי ותקנו אותי, אוקיי? מורא הדין, עוד פעם, זה משהו שהוא דקלרטיבי כזה, לא?

יש לזה משמעות מהותית. קרו מקרים בעבר.

על משהו מעשי כאילו, משהו שיש לו צורך מעשי? לא בחקיקה עכשיו.

בהחלט יכולה להיות השלכה מעשית. כפי שתומר ציין היו בעבר מנהלים - - -

אז צריך לבוא גם שבועת הרופא ליד זה. אוקיי. הרשות אמרנו, רשות ערעור.

היום המצב הוא בבתי המשפט שיש שלושה סוגים.

לא, תקרא לזה כותרת.

מיון החלטות לכאלה שלא ניתן לערער עליהן או שניתן לערער עליהן רק ברשות.

אתם רושמים את כל זה, משרד המשפטים? תכף נשמע את עמדתכם. סכסוכים קטנים, כדי שאפשר יהיה לנהל גם בלי עורכי דין. שיקול דעת של תביעות קטנות מאוד מה שנקרא. דבר שיקל מאוד.

ביזיון בית המשפט. אני חושב שזה גם נותן כוח, זה סמכויות נלוות. הרחבת הסמכויות לנזיקין ורכוש. הסיפור הזה של הפיצולים במקרה של השגת גבול. אלה הדברים, גם בישיבה הקודמת דיברנו עליהם. דברים אחרים לדעתי פחות. אני כן הייתי רוצה שעד לישיבה הבאה יהיה לנו נוסח על העניין הזה. לבוא ולשים רק את הכותרת הזאת של דיינים בלי שום דבר שנותן, אז יכול להיות שתבואו ותגידו תוריד עוד נקודה אחת שצריך לחשוב עליה יותר. אבל להתחיל לעבות את הבניין הזה. כשאתה קורא למישהו משהו אתה צריך גם לעבות את הסביבה שלו גם בעניין. לכן אני מבקש שיתוף פעולה שלכם.

הדיון הבא יהיה במהלך המושב הזה?

אני רוצה. כי אני רוצה להעביר את החוק הזה. אני לא רוצה לפצל, כי אם אני אפצל זה ימות. יראה עד שהסתיים, אתה יודע בדיוק את לשון הגמרא בעניין הזה. לכן אני כן רוצה, תעשו מאמץ. אין פה הרבה דברים גדולים. תגידו לי תקשיב, יש פה נקודה אחת שאנחנו חושבים שעליה צריך כרגע לוותר, כי אני הורדתי את קציבת הכהונה והורדנו את הדין המשמעתי. כי אלה דברים שצריך באמת לבנות אותם יותר. אולי יהיה עוד דבר אחד כזה. כל השאר אני מציע, מבקש, שיהיה נוסח לדיון הבא. אם אתם לא תכינו את זה, אז הצוות המשפטי יכין.

אם יורשה לי, אמנם אני במחלקה האזרחית מתעסק בענייני קניין וההתעסקות העיקרית הייתה בעמדות טעינה שלשמחתנו ממה לקראת סיום ורואים את האור בקצה המנהרה. לגבי הנושא הזה של סמכויות המפקחים אני גם נדרשתי לבוא ולומר בשם מחלקה חוקתית המינהלית וגם הנהלת המשרד.

בסוף מבחינה עובדתית הייתה הצעה ממשלתית, שהיא נגעה בעיקר לעמדות טעינה ושינוי השם. זה נכון, נושא הסמכויות והרחבת הסמכויות, דוח טובי, הדברים האלה מוכרים וידועים. והם באמת לא טופלו עד היום. זה נכון וזה דבר שדורש טיפול ודורש קידום. באיזה קונסטלציה זה כבר שאלה אחרת.

העניין הוא שאנחנו ניסינו in house מה שנקרא, בייעוץ המשפטי לממשלה, שיש לנו כמה שותפים, אנחנו שוב, בכובע הקנייני. יש מחלקות אחרות שהן בכובע המינהלי, סמכויות שיפוטיות, בנוגע לדברים יותר רחבים מאשר מה שנקרא חוק המקרקעין, קניין פר אקסלנס. לכן אין מבחינת העמדה שלהם יש להם טיעונים ונימוקים משפטיים כאלה ואחרים לכל מיני נקודות שעלו פה לעניין הסמכויות. לצערי הם לא יכלו להגיע לדיון. אני מאוד רציתי שיגיעו, כי אני לא אמור לדברר אותם.

אם הם לא הגיעו כנראה שזה לא מספיק חשוב.

לא, לא. פשוט אני חושב שבאמת הייתה פה, שוב, אני לא בא בטרוניה, אבל היה איזה שהוא פרק זמן יחסית קצר מבחינת ההודעה של תוכן הדיון. אבל בכל מצב גם מבחינת הנהלת המשרד, יש לנו את הכחול, יש לנו את הנוסח שיצא עכשיו, מדובר על הרחבה.

הכי קל, בורחים למתוק.

לא, לא. מדובר על הרחבה. באמת הדבר הכי נכון מבחינתנו כן היה לפתוח בהצעה ממשלתית, נקודתית, שמדברת מתחילתה ועד סופה מהמסד עד הטפחות בנושא של סמכויות.

בוא, בוא, אני מכיר את זה. אם הייתי עובד ככה בחקיקה כאן בוועדה, 50% מהחוקים היו יוצאים דרדל'ה, עקומים וזה. עם כל הכבוד לרשות השופטת או לא שופטת.

דקה הפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:41 ונתחדשה בשעה 13:43.)

אתה רוצה לסיים או שאני הייתי באמצע? אני אומר דבר אחד. תקשיב, אני מכיר את המילים ואת הזה, שיש בהם אכן משמעות. עבודת מטה סדורה ועבודת מטה זה. אני מבין שכבר מ-2018 העבודה הסדורה כבר נסדרה, נפתחה, נסגרה ונפתחה. אני אומר לך, זה יונח הלאה כאבן שאין לה הופכין.

אני בא ואומר דבר אחד, אני בא ואומר, אני לא בא ולוקח את כל הזה. ראית, יש פה נקודות שאני מזהה אותן כנקודות יותר כבדות וצריך זה. יכול להיות שגם מתוך הדברים שאמרנו, למשל מה שאתה הזכרת בתוך הדברים, שהבאת דוגמה.

אני אומר גם למשל ביזיון. שוב, אני לא מדברר את העובדות של המחלקה החוקתית. אבל למשל בביזיון, נושא של ביזיון שיש בזה, לפחות - - - שהסמכות היא מאוד נרחבת ומאוד משמעותית מבחינת גם אפשרות הטלת מאסר. אז אם כבר מחליטים אם להעביר - - -


צריך לראות את המעטפת של המעמד שלהם. אלה נושאים לא פשוטים.

אז אני משאיר, אני נותן לך מדרגה. אבל מדרגה, לא אחד או אפס. אני לא הולך לעשר, אתה לא תלך על האפס. היו פה כמה וכמה דברים שיכולים היום לעזור מאוד. יש דברים שאולי יש להם השלכות יותר גדולות. הנה אמרת דבר, יכול להיות שהורדת עוד דבר שישכנע אותנו בוועדה תעשו את השיח ביניכם בלי להתווכח כרגע. אבל מה, אנחנו גם נבקש לישיבה הזאת שאנחנו נוסיף כמה דברים קטנים וחשובים האלה, נבקש גם הצהרה שלכם לפרוטוקול שאתם תבואו בעבודה בדברים היותר כבדים.

אבל אני לא מוכן שייצא משהו עקום ומצחיק שבתוך עמדות הטעינה והקנייני והקומות והכול, הכרזנו על שם. עשינו ברית ונתנו שם למישהו. זהו, שם. למה, כמה, איך? מה זה אומר, מה זה נותן?

זה הסברנו למה.

לא, למה הבנתי. אבל למה עיקר חסר מהספר אם זה לא עובד בסוף ככה. זאת אומרת למה בלי הככה לא עובד. לכן אני בא ואומר, אני על זה עומד. מבחינתי אני רואה את זה כמקשה אחת את הדברים.

שוב, אני אומר עוד פעם, ציינו פה שבעה דברים אני חושב, אחרי שהורדתי שניים. אם התשובה שלכם תהיה אוקיי, זה אנחנו מוכנים, זה אנחנו מוכנים, זה זה. יש נקודה אחת או שתיים שתסבירו את עצמכם למה לא, אני אהיה פתוח לשמוע את זה כוועדה. ואם לא, תעשו מה שאתם רוצים.

בסדר, רק היה חשוב לי להדגיש שנכון לעת הזו אין לנו הסכמה פנימית לקידום של הנושאים האלה בגלל בעיות כאלה ואחרות משפטיות. אבל אני אעביר את המסר של יו"ר הוועדה.

אני אומר שהתשובה שאתה אומר עכשיו, מאחר ואני כבר הרבה שנים פה, אז אני כבר התחלתי להבין טיפה בתשובות. אני מתקדם. כשאתה אומר את התשובה הזאת היא תשובה נכונה. אבל אתה יודע איפה הבעיה שזה יכול להיות, שוב, בלשון הגמרא מזויף מתוכו? אם זה נכון על כל שמונת הדברים שאני אמרתי. ואני אומר לך בלי להיות משפטן גדול שההשלכות המשפטיות על חלק מהדברים שאני אמרתי כאן הם כלום.

לא הספקנו ללבן את הכול.

יפה. אז פה אני אבקש מכם דבר אחד, להתאמץ.

אני רק אגיד כבודו, ניסינו לדלות כמה סמכויות כדי לבוא עם איזה שהיא הצעה, שוב, שהיא באה מצד המחלקה האזרחית לנסות לגיבוי מחלקה פרטית ומינהלית. קיבלנו איזה שהם ברקסים משפטיים ולא הגענו לכלל הסכמה.

אז תגיעו.

המסר יועבר.

אז תגיעו. ואני מציע שתעשו את זה ובואו נתקן מה שאפשר לתקן ואחר כך נתקן את ההמשך. אני פה בשבילכם, אני משרת אתכם בסופו של דבר. אבל להביא את זה בצורה הזאת אני לא יודע לחיות עם זה, אני נורא מצטער. לא יודע איך העברתם את זה בממשלה ככה. זה פשוט בושה וחרפה. בכלל איך זה עבר בממשלה.

אני חושב שמיצינו את הדיון הזה. אני רק אומר דבר אחד: אני מבקש מהצוות המשפטי החרוץ שלנו, גם קיבל מחמאות מאנשים שמבינים בחשמל, שזה הכי חשוב. על העבודה הנכונה והטיוב של העניין. כלו כל מיני נקודות, קבלו את התשובות עליהם, תטייבו את הנוסח. אני מבקש כבר היום מחר להתחיל להידבר, תעביר את המסר. תבואו עם דברים זה כן, זה לא וכו'. נבחן את זה, אתם תבחנו, תביאו לי מה שנקרא את חילוקי הדעות ונקבל החלטה ואז נוכל להוציא נוסח.

אני מעדיף להוציא נוסח שיהיה מקובל עליכם גם כן. אם לא, אז זה יהיה נוסח שהוא ברובו מקובל עליכם ובחלקו הוא מקובל עליי. אבל שנוכל באמת גם לאשר ולא לנהל פה עוד פעם שעות. כי אני רוצה לדיון הבא לבוא כבר עם נוסח ואם אין פה איזה שהן בעיות באמת שלא שמנו לב אליהן, פשוט להקריא, לשמוע אם יש הערות או לא ולהצביע. להכניס את משק החשמל לעניין הזה.

ואנחנו רוצים שיבוא יושב-ראש רשות החשמל.

כן. זה אני מבקש לישיבה הבאה, יושב-ראש רשות החשמל, לגבי הנקודות הכלליות המצריכות תיקון, שהן לאו דווקא קשורות. הן קשורות לחוק הזה אבל הן לא יחוקקו בחוק הזה.

נכון. זה בהסדרה של רשות החשמל.

תודה רבה, שיהיה לכם יום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 13:49.