פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
15/07/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 223
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"ה (15 ביולי 2025), שעה 10:30

פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים ומנחתים, דוח שנתי 66א

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
אושר שקלים

מוזמנים: מרסלו בז - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

דניאל שוורץ - רפרנט תחבורה, אג"ת, משרד האוצר

רם אלמוג - ראש תחום תכנון וליווי פרויקטים לאומיים, המשרד להגנת הסביבה

עופר אליישר - מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רס"ן ניקיטה לייקין - ראש מדור תעבורה, צה"ל

רס"ן נאור רחמני - רמ"ד תשתיות אזרחיות, צה"ל

רס"ן מאיה שגיא - הממונה על מענה לביקורת החיצונית, צה"ל

מאיר מלכה-גרניט - רא"ג תפעול מסופי גבול, רשות שדות התעופה

שרון קנר - עורכת דין בכירה, רשות שדות התעופה

מרדכי שמואלי - ראש אגף תשתיות תעופתיות, רשות התעופה האזרחית

אסתר מיוחס - מרכזת באגף תכנון ארצי, מינהל התכנון

אילנה שפרן - מנהלת אגף תחבורה, מינהל התכנון

עינב רינגלר - מנהלת אגף בכיר תכנון, רשות מקרקעי ישראל

נאוה אלינסקי רדאעי - מתכננת הוועדה לתשתיות לאומיות, הוועדה לתשתיות לאומיות - ות"ל

אילן שדה - ראש המועצה, מועצה אזורית מנשה

לאה פרי גרינבאום - אדריכלית, מהנדסת המועצה, מועצה אזורית מנשה

שלמה אלקלעי - יועץ, מועצה אזורית מנשה

רון שגן - חבר מועצת העיר חדרה, עיריית חדרה

פארס גאנם - מבקר העירייה, עיריית באקה אל גרבייה

אורי אביב - יו"ר, אגודת התעופה הכללית בישראל

אילנה טלר - מנהלת תחום ארצי בכירה תכנון ובנייה, משרד הבריאות

חיזקי סיבק - סגן ומ"מ ראשת המועצה, מועצה אזורית עמק חפר

פלורינה הלמן לוין
מיטל אליהו – סגנית מנהלת הוועדה

טלי רם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים ומנחתים, דוח שנתי 66א

בוקר טוב לכולם, תודה רבה שבאתם. היום יום שלישי, י"ט בתמוז תשפ"ה, היום ה-648 למלחמה, 893 חללי צה"ל, 963 אזרחים שנרצחו, 78 חללי משטרה ושירות ביטחון כללי, 50 חטופים עדיין נמצאים בשבי מפלצות החמאס.

אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים ומנחתים, דוח שנתי 66א. בראשית דבריי, בשמי ובשם הוועדה – אני גם מרשה לעצמי, בשם המוזמנים – אני שולח תנחומינו למשפחותיהם של חללי צה"ל, סמל שלמה יקיר שרם זכרו לברכה, סמ"ר שוהם מנחם זכרו לברכה, סמל יולי פקטור זכרו לברכה, שנפלו בפעילות מבצעית ברצועת עזה. יהי זכרם ברוך.

הדיון היום יתמקד בסגירתו של שדה התעופה בהרצליה והקמתו של שדה תעופה חליפי חדש בסביבות העיר חדרה, מועצה אזורית מנשה. דוח מבקר המדינה עליו אנחנו מתבססים לא חדש, הוא פורסם ב-2015, אבל באופן מפתיע או לא, מאוד רלוונטי גם אחרי עשר שנים.

ב-20 השנים האחרונות ממשלת ישראל קיבלה כמה החלטות שנגעו בעתיד התעופה הכללית והפנים-ארצית. כבר ב-2009, החלטת ממשלה החליטה כי באחריות שר התחבורה לערוך בחינה ולבדוק היתכנות להקמת שדה תעופה פנים-ארצי חלופי לשדה התעופה הרצליה. מאז היו עוד ועוד החלטות, ממשלות קמו ונפלו. שדה התעופה בהרצליה פעל עד היום, ובשבועות הקרובים עומד להיסגר כנראה לצמיתות.

החלופה אשר נמצאה היא בשטחים הסמוכים לחדרה. מפניות אשר התקבלו בלשכתי מנציגי רשויות מקומיות ולאחר סיור באזור – ונמצא איתנו כאן ראש המועצה האזורית מנשה, מר אילן שדה – אני מבין שקיימת התנגדות להקמתו של שדה התעופה באזור מטעמים של השפעה הרסנית על האזור.

על כן אני מקיים דיון זה עם הגורמים הרלוונטיים ועל מנת לשמוע את הטענות ולראות כיצד ניתן להשיב עליהן מצד הגורמים הממשלתיים או לחלופין למצוא פתרונות אחרים. משרד מבקר המדינה, בבקשה.

שלום, יושב-ראש הוועדה, שלום לכולם. כמו שציינת, הדוח פורסם לפני כעשר שנים. הדוח עסק בפיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים ומנחתים, והשורה התחתונה הייתה תמונה של היחלשות כל הנושא הזה.

שני פרקים עיקריים בדוח עסקו בסגירה של שדה דב, בהחלטה לגבי סגירת שדה תעופה בהרצליה. כשאנחנו מסתכלים על הרצליה, בעצם ההחלטה מ-2009 כבר דיברה על מציאת שדה חלופי לפעילות של השדה בהרצליה, שאת חשיבותו כבר בטח כולם יציינו בהמשך. ניתן היתר זמני עד 2014–2015, וההיתר הזה נמשך אחר כך באופן זמני ל-2021–2015. כרגע מדברים על הסכם בין רמ"י למשרד התחבורה לפינוי השדה רק ב-2027, ואולי הדבר הכי חשוב שאמרנו בדוח זה שההמלצה לגבי הרצליה, שאין לסגור את השדה עד שלא תימצא חלופה לפעילות בשדה.

לאחר הפרסום של הדוח הזה המשכנו לעקוב אחרי הנושא. ב-2022 פרסמנו דוח בנושא של בטיחות התעופה האזרחית, הנושא של הרצליה הוזכר עוד פעם ואנחנו המשכנו להיות בקשר עם מנהלים של רת"א, הם ציינו בפנינו שבדקו את כל החלופות האפשריות, חדרה היא החלופה הכי מתאימה ושהנושא נעצר במוסדות התכנון.

כי יש התנגדויות, אני מניח. תיכף נשמע.

נכון. זה מה שאנחנו יכולים להגיד עכשיו, כשהאמירה הכי חשובה, פעילות מאוד חשובה בהרצליה שצריך למצוא לה חלופה לפני הסגירה.

תודה רבה. רשות שדות התעופה, בבקשה, גברתי.

בוקר טוב. עורכת דין שרון קנר, מהלשכה המשפטית של רשות שדות התעופה. אנחנו כמובן מברכים על הדיון הזה, אנחנו חושבים שהוא דיון מאוד מאוד חשוב. אולי להשלים קצת למה שאמר מרסלו ממבקר המדינה.

רשות שדות התעופה התחילה בשנת 2015 לקדם במקביל שתי תוכניות. אחת, תמ"א 15ב, היא התוכנית המפורטת הזמנית לשדה התעופה הרצליה, שלפי העמדה של רשות מקרקעי ישראל אמור לשמש למגורים. יש נכון להיום תוכנית אחת קטנה של 1,940 יחידות דיור שמאושרת על השטח המזרחי של השדה. התוכנית הגדולה שאמורה לכלול 15,000 יחידות דיור, עדיין לא אושרה.

במקביל, רשות שדות התעופה קידמה בוועדה לתשתיות לאומיות, בוות"ל, את תת"ל 74, התוכנית לשדה תעופה חלופי קבוע לתעופה הכללית. במשך שלוש שנים נבחנו למעלה מ-45 חלופות. בבדיקות חוזרות ונשנות, על פי הרבה מאוד קריטריונים אובייקטיביים שקבעה הוות"ל – יש פה נציגות של מינהל התכנון, אולי ירצו להשלים – אחרי סבב בדיקות, באמת בדיקות מיקרו ומקרו ובדיקות חוזרות, המסקנה שאליה הגיעו, שחלופת חדרה מזרח היא החלופה המיטבית. החלופה הזאת אושרה במליאת הוות"ל בשנת 2018 ומייד לאחר מכן רשות שדות התעופה יצאה להליך של הכנת תוכנית מפורטת לאתר חדרה מזרח.

התוכנית הזאת הוכנה תוך שימת לב מיוחדת לפן הסביבתי, כשהיא תוכננה באופן כזה שלא יהיו מטוסים שיעברו מעל בתי מגורים. נתיבי ההקפות תוכננו מעל שטחים חקלאיים שיש שם היום, באופן שלא יפריע לסביבה.

התוכנית הזאת נתקלה בהרבה מאוד קשיים והתנגדויות כבר מהשלב הראשון. אני יכולה לפתוח סוגריים ולומר, כמו שכל תוכנית לשדה תעופה נתקלת, זה אחד הנימב"ים הקלסיים שאנחנו מכירים. הוגשו עתירות לבג"ץ, העתירות נדחו. בעקבות העתירות האלה הוות"ל ביצע בדיקה חוזרת של אתר חדרה מזרח, ובמסמך מאוד מפורט של 52 עמודים יצאה מסקנה שלא נפלה שום טעות בהליך בחירת החלופות, וחדרה מזרח היא החלופה המיטבית.

התוכנית הייתה אמורה לעבור להערות והשגות בדיון שהתקיים באוקטובר 2021 במליאת הוות"ל. נכון להיום, התוכנית לא התקדמה לשלב הערות והשגות, שזה השלב שכל המתנגדים יכולים להעלות שוב את כל ההערות וההשגות, ומליאת הוות"ל יכולה לקבל החלטה בעניין הזה.

רשות שדות התעופה שלחה עשרות מכתבים שמבקשים לקדם את התוכנית מכיוון שגם אנחנו סבורים – כמו שאמר דוח מבקר המדינה וכמו שאמר בג"ץ, דרך אגב במסגרת עתירת המשתמשים, בג"ץ 1235/15 – שלא ניתן להפסיק את הפעילות של שדה תעופה הרצליה מבלי לשמור על רצף פעילות התעופה הכללית. יש שם פעילות שהיא חשובה מאוד למדינת ישראל, אני מניחה שירחיב על זה נציג רת"א.

נכון להיום, אנחנו לא הצלחנו – למרות כל עשרות המכתבים, ואני לא מגזימה, עשרות מכתבים ובקשות שנשלחו מאיתנו לקדם את התוכנית הזאת – לא הצלחנו להביא להמשך קידומה.

לגבי שדה התעופה הרצליה, נכון להיום, מתגבש הסכם, הוא עדיין לא נחתם, שיאפשר הארכה זמנית של פעילות השדה עד אוגוסט 2027. המועד הזה לא יספיק לנו בוודאי להעתקת הפעילות לשדה חלופי. שדה חלופי, גם אחרי שתאושר התוכנית, צריך להכין תכנון מפורט לביצוע, צריך לצאת למכרזי ביצוע, צריך להקים. אנחנו בפער זמנים לא קטן, ולכן התשובה היחידה שאנחנו יכולים לתת זה באמצעות פתרון מאוד מאוד חלקי לתעופה הכללית, מעט מאוד בחיפה, כשחיפה בשנה האחרונה משמש לתעופה בין-לאומית עם כניסתה של אייר חיפה לפעילות שהולכת ומתגברת שם, ויתר הפעילות, אנחנו יודעים, אנחנו גם הודענו למשתמשים שהם יצטרכו למצוא פתרונות.

מבחינתנו, הפתרון הנכון הוא שדה חלופי קבוע לתעופה הכללית, ככל שניתן שיוקם, ושדה תעופה הרצליה יעבוד ברצף עד שניתן יהיה להעתיק אליו את מלוא הפעילות.

פלונטר לא פשוט.

הכול פתיר.

מר אילן שדה, בבקשה.

שמענו על התוכנית של 15,000 יחידות דיור, מינהל מקרקעי ישראל. שדה תעופה הרצליה נסגר כתוצאה מבג"ץ של הרשויות שהיה באזור עוד לפני שנושא הנדל"ן היה כל כך ברקע – לא, את לא חייבת לעשות ככה.

לא, אם יורשה לי.

רגע, אני רוצה להסדיר משהו. אצלי בדיונים – עשיתי שניים וחצי דיונים בחיים שלי – פינג-פונג לא אצלי כי זה לא נגמר אף פעם. תרצי אחר כך לקבל רשות דיבור, ניתן לך. אני בדרך כלל נותן לכולם לדבר. בבקשה, אדוני.

תודה.

אפשר לקרוא את הבג"ץ הזה. דרך אגב, הוא לא רק של הרצליה, הצטרפו לזה רשויות באזור, כולל רעננה ועוד, והוא נסגר כתוצאה ממטרדי רעש ששדה תעופה הרצליה גורמים לרשויות באזור.

השלב הראשון שבכלל הרצליה דיברה עליו – במקרה, אחד מראשי העיר בהרצליה, הוריו הם שכנים של הוריי באותו קיבוץ – זה היה מיועד בכלל לפארק בזמנו, עוד לא היה הנדל"ן הזה כפי שזה היום, וזה נסגר כתוצאה ממטרדי רעש. גם רעננה הייתה בבג"ץ הזה, אפשר לראות את הבג"ץ, וזה כתוצאה ממטרדי רעש של שדה תעופה הרצליה לתושבים באזור.

דרך אגב, גם הייתי שם. אפילו בשעות שאסור להם לטוס כי יש שם איזה הסכם עם השכנים, אבל הם טסו והשכנים אומרים שיש להם, לא רק מתי שאסור לטוס והם טסים, אבל יש מטרדי רעש שאי אפשר לחיות איתם, וכתוצאה מכך זה נסגר.

ומה עושים? הולכים להביא את השדה הזה לאזור שלנו, של חדרה, מנשה, באקה אל גרבייה, פרדס חנה, ועוד ועוד רשויות, כשהאזור הזה הופך להיות – לשמחתנו, לצערנו – לאחד מאזורי הנדל"ן, ויודעים פה אנשים מה מחירי הקרקע באזור הזה, מאמירים לשמיים, והאזור הזה הוא מרכז הארץ היום וגם יהיה כזה.

אני, בניסיון רב השנים שלי, מלווה את התהליך, ובתהליך הזה היו לנו גם ימים שמחים כי ראינו שבדירוג הרשויות שבהן יכולים להקים את שדה התעופה היינו למטה. היינו למטה עד רגע מסוים שראש עיריית חדרה לשעבר חשב שזה יהיה לו דבר טוב ונתן את הסכמתו לנושא הזה. דרך אגב, הוא חזר, הוא עמד איתי יחד בצמתים בהפגנות נגד, אבל הייתה תקופה שהוא נתן את הסכמתו. אומרים שיש גם איזשהו מכתב של חדרה בנושא הזה, בזמנו, אני לא ראיתי.

יש.

הוא חזר בו מזה, ופתאום חדרה קפצה לראש התור. היא לא הייתה שם בדיונים שהיו, והייתי בחלקם ואפשר לראות את זה. במקום הקרוב ביותר היא הייתה במקום 11, היא עלתה מלמטה עד למקום ה-11. אני זוכר את זה.

באיזה שטח מוניציפלי נופל התכנון?

התכנון נופל בחדרה, אולי טיפה גם במנשה, על שטח של פרדסים, צריכים לעקור בין 30,000 ל-40,000 עצי פרי. כן, זה ממשרד החקלאות וביטחון המזון, אז ביטחון המזון הוא לעקור עצי פרי במדינת ישראל. בכל אופן שם הוא נופל, אין מקום אחר. לא רק זה, הוא גם נופל במקום עם הכי הרבה קווי חשמל כי תחנת הכוח חדרה היא הגדולה בארץ ומספקת לצפון, דרום, מרכז, לכולם, וזה חוצה את כל האזור.

אבל, גם טענו שאין ציפורים, שזה מפריע למטוסים. אז לפני כשבועיים היה דיון על פארק נחל יצחק, יש שם נחלים.

שמורה.

זה אולי המקום היפה ביותר של חיבור נחלים – נחל יצחק, נחל עירון, נחל חדרה, נחל נרבתה – הכול מתחבר שם באזור הזה, והפלא ופלא. אחרי שכבר כביכול הם חושבים שיהיה שם השדה, אז פתאום יש ציפורים.

והם מגיעים לוועדה המחוזית ומתנגדים לפארק שצריך לקום בגלל שיש שם ציפורים. וההחלטה אומרת שיקום הפארק אבל צריך לדאוג שלא יבואו ציפורים גדולות, זאת אומרת יעמוד שם פקח שלנו או שלהם ויגיד: אתה ציפור, לא, לא, אתה אל תבוא לפה, למים שקיימים, יכוון את הציפורים.

המקום איננו מתאים, מכל סיבה, אבל הם אמרו שאין ציפורים, וזה אחד מהפרמטרים שבוחנים שדות תעופה. אבל הם הגיעו לוועדה המחוזית – אני חבר הוועדה המחוזית למעלה מ-20 שנה, אני 33 שנים ראש רשות, ולכן מכיר את כל הנושאים האלה, וחבר ועדה מחוזית – והיה דיון בוועדה המחוזית בנושא הזה כי הם צריכים לתת את התייחסות הוועדה המחוזית לסימון "סימבול" שצריך להיות לשדה, למועצה הארצית, צריכים לתת את עמדת הוועדה, והוועדה המחוזית ברוב קולות התנגדה לנושא. מה עשתה יושבת-ראש הוועדה? נגמר הדיון, נשארנו לדיון המחוזי, חברי הוועדה, והיא ראתה מה הולך לקרות, היא אמרה אני צריכה לצאת, נצביע – כי כבר נגמר הדיון הפנימי – נצביע בישיבה הבאה. בישיבה הבאה ארגנו קולות, היה תיקו, היא אמרה אז אני עכשיו לוקחת שני קולות, והעבירו החלטה.

בדרך הזאת כופים על האזור הזה שלא יוכלו לחיות בו, כפי שהיה בזמנו בהרצליה וברעננה. מביאים מאזור אחד מפגע לאזור אחר, ויש אזורים אחרים. אנחנו לא צריכים למצוא את זה, זה לא התפקיד שלנו, אבל אם תשימו לב, במהלך של בחינת החלופות היו חלופות אחרות שאין בהן, לא תושבים וגם לא ציפורים. גם אצלנו, הציפורים הגדולות, אנחנו כבר מצאנו את הפתרון, הפקח יכוון אותן למקומות אחרים כנראה.

לכן, הדבר הזה לא צריך להיות במקום הזה, אין לו את המקום, התושבים לא ייתנו לו מקום. יש גם סיבות אחרות של עלות ועוד ועוד דברים שכופים על האזור הזה את המהלך הזה.

חלק גדול מהכפייה הזאת – ואני אומר את זה כאן – תשימו לב בתוכניות כמה מקומות חניה יש למטוסים פרטיים של בעלי מטוסים. אחד הפרמטרים היה המרחק מתל אביב ומהרצליה, מקום שיש בו את מירב הטייסים, שיש שם מטוסים פרטיים. זה מה שמוביל את המקום הזה. ייסעו עוד חצי שעה, עוד שלושת-רבעי שעה, אבל ייתנו לאזור שלם לחיות. זה מה שצריך להיות, ואת זה הם כופים על האזור שלנו.

קחו בבקשה את הבג"ץ של הרצליה-רעננה ותראו מה הוביל את הבג"ץ הזה. לא היה נדל"ן אז, בשנים האלה. הוביל אותו אך ורק המטרד של הרעש שקיים מהמטוסים האלה.

לכן, זה לא צריך להיות במקום הזה. צריך לחפש מקומות אחרים, ויש מקומות אחרים שיכולים להיות. הנימוק הזה שלא יהיו טייסים כי לא יהיה להם איפה להתאמן ולכן נצטרך גם טייסים סינים – יש לנו מכוניות והם בונים לנו נמלים, אז גם יהיו טייסים – איננו נכון. אני אומר לכם, אני מכיר טייסים, כולל טייסי אל על, רוב האימונים נעשים בכלל בסימולטורים בגרמניה או במקומות אחרים ויכולים לבצע את זה גם במקומות אחרים.

כדי לקבל רישיון, הדבר שהם עושים בהרצליה זה רישיון אזרחי, זאת אומרת F-35, שזה לא נותן להם את האפשרות לטוס כנראה בבואינג, צריכים רישיון אזרחי על איזה פייפר או משהו כזה, מטוס קל כדי להטיס אותו.

זאת הדרך ואלה הנימוקים. ולכן, בגלל נוחות של 235 או קצת יותר מטוסים שחונים שם במקום, וייחנו שם, וביום שבת יקומו קצת יותר מאוחר כדי לטוס ולבלות, דוחפים את זה לאזור הזה, והאזור הזה לא ייתן לזה לקום.

תודה רבה. אחר כך אני אבקש להתייחס לשטחים חלופיים, אם יש, אם נבחנו, ללא תושבים, ללא ציפורים וכל הדברים האלה. חבר הכנסת שקלים, אתה רוצה להתייחס עכשיו או יותר מאוחר?

שאנשי המקצוע ידברו, זה בסדר, אני בינתיים מחכים.

נציג עיריית חדרה, בבקשה אדוני.

שלום. שמי רון שגן, אני חבר מועצת העיר חדרה, מלווה את המאבק הזה כבר סדר גודל של שמונה שנים, מכיר את רוב הפרצופים בצד השני של השולחן, מייצג פה את ראש עיריית חדרה, והייתי אומר את חדרה בכלל, ויש קונצנזוס סביב האירוע הזה, ולשמחתי, האורך שאני מלווה את התהליך, אני יכול קצת להזכיר מה קרה וגם לתקן את העובדות הלא נכונות שנאמרו פה לצערי על ידי נציגת רש"ת.

כל האירוע התחיל בתהליך בחינת חלופות בין הנגב הצפוני פחות או יותר, אפילו ערד, לגליל, כאשר באופן נוח נתנו לריבון באוויר, שזה חיל אוויר, לסנן לנו מקומות רחוקים יותר. בתחילת הדרך, התבחינים שנבנו, כמו שאמר אילן, הובילו למקום אחר. חדרה לא הייתה – למעשה, כשאת אומרת שאין בעיה סביבתית, אז בתבחין הראשון היינו מקום 11, כלומר הפגיעה הסביבתית הייתה גדולה בחדרה, גם הרעש היה על 50,000 תושבים, וזה עוד לפני סדר גודל של 30,000 שמתוכננים להתווסף ממש כקילומטר מהמיקום של השדה.

אבל כמו שנאמר, היה פה איזה גמגום בהתחלה של חדרה והייתה תחושה שפשוט יהיה יותר קל להעביר את זה שם. זאת האמת, זה הסיפור. ולאורך הדרך, אגב, כבוד היושב-ראש, הפסיקו עם הפרסה, עם ההצגה של התבחינים. אמרו פה, אנחנו רוצים להיות קרובים למרכז במקום הזה, אנחנו רוצים להיות אטרקטיביים – סליחה על ההשוואה, כמו שבית קפה הוא יותר אטרקטיבי במיקום טוב – ולכן שדה תימן לא מתאים. אגב, לכן גם חיפה לא מתאים.

כאשר אתה בודק את הפיזורים – ונרי ירקוני, שלמיטב זיכרוני גם היה מנהל רת"א, גם היה טייס מסחרי וגם עשה עוד כמה דברים בחיל האוויר – הוא בדק את הפיזורים לבקשתנו, את הדרישות. מסתבר גם שלא כל הדרישות במרכז.

יתר על כן. מסתבר שהרבה מאוד מנחתים סובלים מתת פעילות – מגידו, הרחיבו עכשיו את הבונים ל-1,500 מטר, חיפה.

1,800.

1,800 ואחר כך הורידו ל-1,500, לא משנה. יש הרבה מאוד מנחתים פעילים שסובלים מתת פעילות. שמעתי עכשיו על ראש פינה ואחרים. אז למה בכל זאת? כי יש רשות ויש צורך – שאני לא מזלזל בו – אבל במונחים של צורך לאומי הוא איזוטריה. הוא לא מכשיר טייסים, הוא מכשיר מיעוט של טייסים לצורכי תעופה מסחרית, כשמסתכלים על כלל הטייסים לטיסות מסחר וטיסות שמובילות נוסעים, בטח טייסי חיל אוויר לא צריכים את זה, אפילו אל על שולחת אותם להכשרות בחו"ל. זה נועד למי שרוצה ללמוד טיס, יכול להיות שהוא יתקדם אחר כך לטייס אזרחי, יכול להיות שהוא יעשה קווים קצרים יותר, כן או לא. אני לא רוצה לזלזל ואני לא רוצה להוריד, אבל הצורך הזה מתנגש בצורך של אזור, שאמור להפוך – חדרה אמורה להפוך לעיר נפה מ-113,000 תושבים ל-250,000 תושבים. ביד אחת, מדינת ישראל לפני חודש הפקידה תוכנית של 8,000 יחידות דיור, במונחים של חדרה זה יותר מ-30,000 איש, וזה מצטרף לעוד 8,000 יחידות דיור מתוכננות, כשהבית הקרוב ביותר למסלול המתוכנן, הבית הכי קרוב הוא במרחק 300 מטר. עכשיו אתה תגיד לי, כבוד היושב-ראש, מי מגיע לחיות 300 מטר משדה תעופה, ששוב, הוא לא מסחרי, אין בו תועלות, לא של ארנונה, לא של תיירות, לא של פיתוח אזור, כמו שמדברים על משלים נתב"ג.

אמרת שיש חלופה במגידו. מה אמרת עוד?

הבונים.

בבונים יש מנחת?

יש מנחת.

מה אורכו?

אורכו היה 800 מטר, הוא הורחב למיטב ידיעתי ל-1,500 מטר.

מה אורך המסלול – אולי אנשי חיל האוויר או צה"ל יכולים להגיד לנו – שהיה בהרצליה?

הוא עדיין, 918 מטר.

אני לא טייס, קטונתי, אבל בבונים יש 1,500, אז לכאורה יש אפשרות מן המוכן שינחתו וימריאו משם. אולי צריך רק לשפר את השירותים, אני לא יודע להגיד כי בבונים לא הייתי.

- - -

אני אתן לך. אל תדאג, אדוני, לכולם אני נוהג לתת לדבר אבל בדרך כלל בוועדות האחרות, אנשים באים, מספרים על עצמם ומדברים 25 דקות כאילו זה קורס באוניברסיטה. החבר'ה פה בטוח יודעים להגיד את זה קצר וקולע, אז תיכף אני אתן לכולם. השכלת אותנו לגבי שני שדות תעופה. בבקשה, אדוני, קצר וקולע.

אני רוצה לציין עובדות. אחת, התוכנית לא אושרה. למעשה, במליאת הוות"ל, אמר יושב-ראש הוות"ל – נאוה חברתי הייתה שם.

תיכף אנחנו נשמע אותה, אל תדאג.

היה דיון, בוות"ל יש דיון פומבי ואז דיון פנימי. בסוף הדיון הפומבי סיכם יושב-ראש הוות"ל, שלומי הייזלר בזמנו, אמר, יש כאן הרבה מאוד בעיות. הוא נתמך אגב על אמירותיהם של מתכננת מחוז חיפה והיום סמנכ"לית מינהל תכנון ליאת פלד, או סגניתה הדר סלע, שטענו כנגד השדה והפגיעה שהוא יעשה באזור. הוא נתמך על מתכננת מחוז מרכז.

משפט לסיום.

חברים, אי אפשר לנעוץ את החץ ואז לצייר את המטרה. פה זה ועדת ביקורת, תבדקו את התהליך. הצורך של הטיסה הכללית הוא קטן קטן מהצורך שלנו ושל תושבי האזור להתפתח בצורה טובה, עם איכות חיים ויכולת להפוך לעיר מחוז.

תודה רבה על הדברים, השכלת אותנו. מועצה אזורית עמק חפר, בזום. אני משתדל לתת לראשי המועצות לפני הממלכה עצמה.

שלום, אדוני. חיזקי סיבק, סגן וממלא מקום ראשת המועצה. כדי לקצר בדברים, דבר ראשון, אנחנו מצטרפים לדברים שנאמרו קודם על ידי אילן שדה, על ידי רון ויתר הדוברים שמתנגדים להקמת שדה בשרון הצפוני, עמק חפר, חדרה, ואנחנו חלק מההתנגדות הזאת.

צריך לדבר, כמו שרון ציין, לגבי הנושא של התהליך. אני חושב שחלק גדול ממה שהוועדה עוסקת בו זה סוג התהליך. רשויות שרוצות את שדה התעופה נדחות, ורשויות שלא רוצות את שדה התעופה מקבלות אותו בדחיפה. משהו בזה לא הגיוני.

הדבר נעשה תוך פגיעה במאות אלפי תושבים, כולל תושבים של חדרה, עמק חפר, מנשה, פגיעה בשטחים פתוחים מאלה שעוד נותרו במרכז הארץ, פגיעה בחי וצומח, ציפורים, כבר דיברו על זה.

הורסים חיים של מאות אלפי תושבים, ושוב, מה בקצה התהליך, בשביל מה זה? בשביל כמה עשרות או מאות טייסים אזרחיים, שמוצאים בעצם את הפתרון שלהם בתוך פתרונות קיימים – כבר דיברו על הנושא של חיפה הטכני, דיברו על הנושא של הבונים, לא הייתי בהתחלה אבל אני חושב שדיברו על חלופת האפס של הרצליה. הרי חלופת האפס של הרצליה, גם היא חלופה הגיונית. מי שמכיר את - - - השדה מהרצליה בסופו של דבר מתמצה לא בסיפור תכנוני שראוי שיהיו שדות תעופה אלא בסיפור נדל"ני, איפה רוצים לבנות מגדלים.

כל הסיפור הזה הוא לא סיפור תכנוני, כמו שאמרתי. אנחנו חושבים שאת התהליך הזה צריך לשנות מהיסוד. צריך כמו שאמרנו לנקד אחרת, צריך ללכת לפתרונות שמתכנסים למקומות שרוצים את שדה התעופה הזה. ההצעות הן הצעות מצוינות וצריך מעל הכול למנוע את הפגיעה המיותרת לחלוטין בכל כך הרבה תושבים של מדינת ישראל ולהרוס להם את החיים, להרוס את החיים של התושבים עצמם, להרוס את הסביבה, ואני חושב שלוועדה יש מקום חשוב, חשוב, חשוב מאוד בליישר את התהליך הזה ולשים אותו במסלול הנכון שלו. תודה, אדוני.

תודה רבה לך. הוספת לנו שוב בנושא של איכות החיים. נציג באקה אל גרבייה, בבקשה, אדוני.

שלום לכם. שמי פארס, אני רוצה להצטרף לשכנים שלנו ממנשה, מחדרה ומעמק חפר ולהגיד לכם, אני לא ליוויתי את התהליך הזה מהתחלה אבל שמעתי קצת והבנתי שבעצם מקימים שדה תעופה בחדרה כי הביקוש שם יותר גדול.

ואני – כאזרח עכשיו – אני אומר לעצמי, אלוהים ישמור, עד מתי 200 או 300 אנשים יכתיבו חיים של מאות אלפים, כאשר אני אוהב את חדרה ואני רוצה שחדרה תתפתח כי התפתחות, גם של התושבים שם ולהביא אנשים טובים, זה מה שאנחנו רוצים.

אנחנו כעיריית באקה אל גרבייה מצטרפים להתנגדות של השכנים שלנו ומבקשים מהוועדה למצות את התהליך הזה, גם לבדוק את התהליך כמו שביקש חברנו. תודה.

תודה רבה. יש עוד אורח אזרח מאגודת התעופה הכללית. תסביר לנו בבקשה מה זה.

אני מודה לך. אני מדריך טיסה, יושב-ראש אגודת התעופה הכללית. אני רוצה להסתכל על הדברים טיפונת מלמעלה.

אבל לא קורס באוניברסיטה בבקשה, ממילא אני לא אהיה טייס כנראה.

אני חושב שנקודת המבט של אלה שמשתמשים בשירותי התעופה האלה היא מאוד מאוד קריטית לדיון שאתם עושים כי בעצם אנחנו מדברים על שימושי קרקע, שבהם אפשר לגדל תותים, אפשר להפעיל מטוסים ואפשר לבנות בנייה למגורים, זה אותם שימושי הקרקע. מבלי להבין את השימוש שנעשה היום, למה הוא חשוב בכלל, אז הדיון הזה הוא פשוט לא הגיוני.

קחו למשל את שדה התעופה אילת-רמון. שדה התעופה אילת-רמון היה פתרון מדהים, נדמה לי 1.5 מיליארד שקלים, הוקם, נעשה. אני לא יודע מי מכם היה שם, אבל היות ולא הסתכלו בכלל בהקמתו על צורכי התעופה, סגרו את תחנת המוצא של השדה הזה באילת, את שדה דב, אז בעצם מה שקרה זה ששדה התעופה הוא מדהים, רק שהוא מפסיד מיליוני דולרים כל שנה והוא יוצר תאונות דרכים על כביש הערבה. זאת אומרת, צריך כאן בדיון הזה – שמאוד מאוד חשוב שאתם עושים אותו – לראות תמונה כללית, לא להסתכל רק על שדה תעופה אחד.

עכשיו אני הולך לשדה התעופה בהרצליה. בשדה התעופה הרצליה לומדים 80% מתלמידי הטיס של מדינת ישראל. מי זה תלמידי הטיס במדינת ישראל? קחו בבקשה את מערכת החינוך כדי לקבל איזושהי השוואה. להגיד שמדינת ישראל לא צריכה חטיבת ביניים או בית ספר יסודי בגלל שמספיק שתהיה הפקולטה לרפואה בהדסה, זה מספיק.

זו השוואה ממש - - -

זאת הסוואה, אדוני, כי אני אתאר את המסלול.

כמה אנשים לומדים בשנה טיס בשדה התעופה בהרצליה? ותיכף נשמע כמה משקי בית אמורים לקום מסביב לשדה התעופה הזה.

אדוני, אז תן לי לתקוף את זה.

בבקשה. אני תוהה, אני לא אמרתי כלום.

הדעות שאתה מביע הן באמת סוג של פשוט – סליחה שאני ככה מתבטא – אבל זה סוג של חוסר הבנה איך נעשית הכשרה של טייס.

בשביל זה אני מקיים דיון, שתסבירו לוועדה.

בואו ניקח את הקברניטה סמדר שכטר, שהיא קברניטה באל על, שאף אחד לא מכיר כי אל על לא כל כך מדגיש את זה שטייסות אוחזות בהגאים, אבל היום באייר חיפה החדשה שנוצרה, שקמה לפני שנה וקיבלה עדיפות גדולה בחיפה, 70% מהטייסים שיושבים שם הם טייסים שלמדו במסגרת התעופה הכללית.

התעופה הכללית זה כל סוגי הטיס שאינם אוטובוסים, שאינם הסעת נוסעים. תסתכלו על הכביש ואתם תראו שיש עוד שיבושים בכביש. מי שנוסע באוטובוס, נדמה לו שאין שום דבר חשוב אחר על הכביש. אותו הדבר בשדות התעופה. זו תשתית לאומית שבה לומד הטייס שחושב שאולי הוא יוכל – נגיד האדי אבו זייד מהמגזר הערבי – האדי רוצה להיות טייס בחברת תעופה, הוא לא יודע אם הוא יצליח, אז מה שהוא עושה, הוא מתחיל בלימודי הטיס.

לימודי הטיס, הוא מממן אותם מזה שהוא עובד בשפיר הנדסה כמהנדס בתל אביב. הוא בא פעמיים בשבוע במשך שלוש שעות למקום שנמצא סמוך אליו ואז הוא לומד רישיון טיס, שלצערי הוא נקרא רישיון פרטי אבל זה רישיון סוג א', זה הרישיון הראשון שאיתו מותר בכלל לטוס במדינת ישראל, ואז הוא מתקדם להוציא כמה הגדרים, לטוס בעננים וכו' ובלילה, והוא מוציא רישיון מסחרי. זה עדיין לא רישיון שמאפשר לו להטיס את חבר הכנסת מיקי לוי לחו"ל.

הרישיון המסחרי מאפשר לו לעבוד בזה, זה כמו נהג מונית. מכאן הוא יתקדם ואחרי שהוא יאסוף שעות הוא ילך לאל על. באל על יתחיל המסע שמתאר חברי רון מעיריית חדרה, אבל אף אחד לא יקבל אותו לאל על אם הוא לא עבר את כל המסלול הזה, ו-80% מאלה שרוצים לעשות את זה במדינת ישראל – חרדים, נשים - - -

מה זה שייך למנחת שדה התעופה, כל ההרצאה שלך, אני באמת תוהה. אני לא אומר שאני לא רוצה להכשיר טייסים, אני רק בודק את המיקום.

לא, בוודאי.

הוועדה לביקורת המדינה, תפקידה כרגע לבדוק את זה. אני לא אומר שאני לא אתן להם אפשרויות.

לא, בוודאי. צריך קודם לתת את האפשרות ואז לחסל את מה שיש היום.

מצוין. אין בעיה, אני איתך.

זה הסיפור. אגודת התעופה הכללית – זה לא אגודת התעופה, זה קהילת התעופה, אני מדבר פה בשם כל אלה שרוצים שתהיה להם האפשרות המעשית, שמדינת ישראל תאפשר להם להגיע להיות טייסים בחברת תעופה ישראלית.

משפט לסיום בבקשה.

כדי לעשות את זה הם צריכים מקום אחד במרכז הארץ.

למה? איפה זה כתוב?

אני הסברתי איך האדי אבו זייד לומד.

אה, אני מבין שאני צריך להכשיר עבור האדי אבו זייד, להשאיר את שדה התעופה בתל אביב. ואני נלחמתי כדי להשאיר אותו עבור תושבי אילת שבאים לקבל שירות רפואי, ולא הצלחתי.

נכון, ושם הארגומנטים היו אותם ארגומנטים שאתה שומע.

הבנתי.

כי אנשים לא הבינו את הצורך.

אבל בשביל אבו זייד אני צריך להשאיר את שדה התעופה?

אני אסביר לך למה. כי זה לא פנימייה. לימודי טיס במדינת ישראל, אין מקום שבו זה נעשה בתנאי פנימייה, אין שום סובסידיה, לא לבתי הספר לטיסה, אין אף אחד שמממן את זה. מממנים את זה האנשים שרוצים ללמוד לטוס, כמו שהם בוחרים ללמוד דבר.

משפט לסיום בבקשה. ורק תגיד לי כמה לומדי טיס בהרצליה בשנה בממוצע.

מאות אנשים.

מאות אנשים לומדים טיס?

מאות אנשים לומדים. אתה תשאל את רשות התעופה האזרחית כמה אנשים מוציאים את הרישיון הראשון, זה נקרא רישיון סטודנט, רישיון מתלמד, זה התחלות הבנייה של התחום הזה, 80% נעשה בהרצליה. מה לעשות, העובדות הן מבלבלות, אבל זה המצב.

אני רוצה עוד פעם להגיד מה עמדת התעופה. עמדת התעופה היא פשוטה ביותר. אנחנו בעד כל חלופה שתאפשר לאנשים ללמוד, ובראש פינה הם לא יכולים ללמוד, אני כבר אומר לך את זה, זאת עמדה מקצועית.

לא אמרתי לא ראש פינה ולא - - -

זאת עמדה מקצועית. הם יכולים ללמוד בהבונים, הם יכולים ללמוד אגב בחלופה הראשונה שסומנה.

אני מבקש לרשום בפרוטוקול שהוא אמר שאפשר ללמוד בהבונים.

נכון.

האמירה הזאת חשובה לי מאוד ואני עכשיו זורם איתך.

אתה הולך לסכסך את המועצות האזוריות.

דיברת על חרוצים.

חרוצים הייתה החלופה הראשונה שסומנה, היא הכי מתאימה. אחרי זה היה בית הלוי וזה נפל בגלל האכלה של השקנאים, דבר שהוא מאוד מאוד חשוב. הם, פשוט בגלל שהם היו במקומות הראשונים מבחינה פוליטית, הם הדפו את זה עוד כשניתן היה. חדרה זו חלופה מתאימה, היא הייתה שלישית באיתור והיא חלופה מתאימה, היא טובה. אנחנו תומכים בכל חלופה, אגב גם במה שאמר חיזקי מהמועצה האזורית בעמק חפר, גם חלופה אפס הרצליה, אין שום צורך לסגור את הרצליה.

לא, זה אני לא יכול לעשות. יש כאן החלטת בג"ץ, אני לא נגד החלטות בג"ץ.

אין החלטת בג"ץ כזו, אין החלטת בג"ץ שסוגרת.

- - - הקמת שדות תעופה במקומות אחרים. להיפך. בא בג"ץ ואמר, אני מתחשב, הרי בג"ץ זה בית משפט של פשרות – מה לעשות, יש לי שם ניסיון – ואומר, תבחנו אפשרויות אחרות. ברור לי לחלוטין שאי אפשר לבטל את נושא לימוד הטיס ואת שדות התעופה האזרחיים, אבל יום יגיע שיגיד, די, מספיק.

זה לא נכון, זאת לא פסיקת בג"ץ. בג"ץ הורה להשאיר את שדה התעופה בהרצליה, ונכון ליום חמישי הקרוב, המדינה צריכה להודיע לבג"ץ לגבי שדה התעופה הרצליה מה עמדתה, ועמדתה כמו ששמעת זה להאריך כפי שהאריכו כל הזמן.

בסדר גמור, אני לא נגד.

וניתן להשאיר את שדה התעופה בהרצליה עד שתהיה חלופה. אנחנו מבקשים רק לא לסגור מבלי שתוכשר חלופה, זאת הדרישה.

אני חושב שאתה צודק. לא צריך לסגור לפני שתוכשר חלופה, גם אמרה את זה עורכת הדין שרון קנר, אמרה את זה – המדינה תבוא ותבקש כנראה הארכה כי אין לה כרגע חלופה מתאימה.

אני רוצה לרכז את הדיון. הדיון הוא לנסות למצוא איזושהי חלופה עם מינימום נזק לשטח ולתושבים. זהו, נורא קצר, נורא קולע. אני לא נגד הסגירה, אני לא בעד הארכה, אין לי עניין בשדה התעופה הרצליה. אני מנסה במשקפיים של הוועדה לביקורת המדינה להגיד, בואו תמצאו מקום שיעשה הפרעה מינימלית, זהו. משרד התחבורה, בבקשה, אדוני.

שלום. עופר אליישר, מנהל אגף אסטרטגיה, משרד התחבורה. המשרד פועל ככל יכולתו לקדם את כל ענף התעופה בישראל. זה לא רק התעופה הכללית. יש לנו גם תעופה של המטוסים הגדולים כמו שנאמר, שדה תעופה משלים, וכו'. הנושא של התעופה הוא נושא מורכב מאין כמוהו.

שדה התעופה הרצליה הוא הבסיס החשוב ביותר בארץ לתעופה הכללית, כמו שנאמר פה. יש שם בתי ספר לטיסה, מוסכים, מטוסים לשימוש חירום, מטוסים פרטיים. שדה התעופה הרצליה מייצר לנו טייסים.

חייבים רציפות תפקודית של שדה תעופה לתעופה כללית, אסור לנו שיהיה איזשהו חור, שלא יהיה לנו שדה תעופה. זה כמובן.

כרגע הנושא של שדה תעופה הרצליה מטופל בערכאה משפטית, נמצא בדיונים משפטיים, שזה משליך על קבלת ההחלטות, גם בנושא החלופות. ואנחנו רואים כאן, יש התנגדויות וכו', אנחנו נמצאים במצב מאוד מאוד מורכב.

מנכ"ל המשרד שלנו רק אתמול חתם על מכתב שהוא יקדם במקביל לדחיית הפינוי של שדה התעופה הרצליה בשנתיים את הפתרון לשדה קבוע, אבל צריך לראות איך באמת מסתיימים כל ההליכים המשפטיים. המשרד בשיתוף רשות התעופה האזרחית, הוא יקדם את חלופת שדה התעופה, כמובן צריך לקבל תקציבים לזה וכו'.

דבר אחרון, הייתה לנו כאן גם מלחמה, שלא תרמה לנו בקידום הנושא. תודה.

תודה רבה לך. אתם רוצים להראות מצגת? אבל זאת לא מצגת שתחזיק לי את כל הזמן.

עשר דקות.

שמונה דקות, אתה תקפוץ למה שחשוב. בבקשה.

(הצגת מצגת).

אני רק אדגים, בדיוק הפוך ממה שאמרה היקרה לי שרון לגבי רש"ת. אין ליקויים בכל התהליכים האלה. האמת היא עגומה, בדיוק ההיפך.

(שקף: תת"ל 74 שדה תעופה כללית – אזור ש"ת חדרה).

שמי שלמה אלקלעי, אני תושב תלמי אלעזר במועצה אזורית מנשה ואני הולך להציג לכם באמת את מה שאנחנו מצאנו, ליקויים, אפילו ליקויים חמורים בתהליך הבחירה, כל שכן בחירה של חדרה. אתם רואים כאן את המפה, רק להתמצאות. באדום זו חלופת חדרה. שימו לב שליד חדרה נמצא במרחק שלושה קילומטר בלבד שדה תעופה עין שמר. אתם רואים שתי שדרות למעשה של מסדרון חשמל ארצי, 400 אלף וולט בגובה 60 מטר, ה-60 מטר הזה חשוב. אתם רואים גם את קו הרכבת בכחול, עובד ממש צמוד לשדה חדרה. יש פה הרבה יישובים כמו שאמרו, מאות אלפי תושבים.

(שקף: מטרת המצגת). אנחנו נציג לכם את הליקויים. שימו לב שבצד שמאל יש את החלופה שנבחרה, 77-78, אבל רש"ת הגישה שדה אחר בכלל, מחוץ למה שנבחר ומה שאושר, בניגוד לכללים של הפרוגרמה, ואני לא אכנס לזה.

(שקף: תהליכים עקרוניים תת"ל 74). התהליכים העקרוניים של הוות"ל ותת"ל 74, אתם רואים כאן הגדרת אתרים, דיברו על כמה. היו 45, בחרו 20 טובים ביותר, נתנו להם משקולות ותבחינים – אתם רואים בצד ימין – למעשה עוד עשרות של כאלה. על זה יושבת פרוגרמה, כשהפרוגרמה הזאת היא מעין, תקראו לזה חוק-יסוד, שבאורה חוסים כל התבחינים.

לאחר מכן ביצעו שלושה תהליכים, שניים מהם ישבו, בדקו באמת כמו שנאמר עם הרבה מאוד ניירות, עשרות אלפי ניירות, 20 אתרים. בחלופה הראשונה, חרוצים נבחרה במקום הראשון והיא אכן הטובה מכולן כמו שגם נאמר קודם, וחדרה הייתה פה במקום השלישי. בדוח שלב ד' השני, חדרה עלתה למקום הראשון, וחרוצים צללה למקום שמיני עם ליקויים קשים, ואני הולך להדגים אותם, ממש בקצרה.

(שקף: מיקוד המצגת בליקויים). אני לוקח פה רק חמישה תבחינים, שאם מתקנים את הציון שלהם הכול משתנה. כמובן שגם הגישו שלוש עתירות בג"ץ, אני לא אכנס לזה, אני גם אסביר למה חרוצים ירדה.

הדוגמה הראשונה זה תבחין עלות. תבחין עלות בפרוגרמה, שאמרנו שזה מסמך העל, אומר: אנחנו רוצים אזור מישורי שלא יחייב השקעה בעבודות עפר והנדסה. בתת"ל 74 נתנו תבחין, התאמה לטופוגרפיה – אתם רואים את התמונה של חדרה, אזור מישורי, טופוגרפיה מישורית, לכן קיבל ציון עשר, ולאחר מכן רש"ת לקחה את כל 19 האתרים האחרים, אמרה, כולם דומים טופוגרפית ולכן ביטלה תבחין עלות, אין תבחין עלות בתת"ל 74 יותר.

אבל, חמש שנים לאחר מכן התגלתה עובדה. נמסר ששדה חדרה, המסלול, נמצא 38 מטר מעל פני הים, אז זה נתון, אז מה 38 מטר? אבל, כשאתם מסתכלים על גובה הקרקע, הקרקע שם היא 26 מטר, אז לא צריך להיות מתמטיקאי דגול בשביל לעשות 38 פחות 26 ולגלות שיש פה 12 מטר גובה. אז אמרו, טופוגרפיה מישורית? זה נושאת מטוסים שהסיפון שלה הוא בטופוגרפיה מישורית, זה מה שקרה כאן. זה משחק מילים, רבותי. ולמה הסתירה רש"ת חמש שנים את הנתון הזה? נורא פשוט. כי היא לא מתאימה לפרוגרמה, החלופה הזאת. היא לא יכולה להיות, אי אפשר לשים 12 מטר – אגב, זה הסיפור של עמודי החשמל, 60 מטר שמפריעים להם, לכן הגביהו את הדבר הזה.

התבחין הבא בתור הוא טיסת מכשירים, נושא מאוד מאוד חשוב שרת"א בשנים האחרונות אומרת, לא צריך מכשירים. למה? כי חיפה והרצליה אין מכשירים, אבל אנחנו הולכים לשדה למילניום, מה אתם מסתכלים על שדות מתקופת המנדט? אבל, בואו נסתכל מה הפרוגרמה אומרת. הפרוגרמה אומרת, רבותי, זה חשוב, זה מצב שצריך אותו בטיחותית – אני לא אקרא לכם את כל זה – ומי כתב את כל אלה? רת"א כתבה את כל אלה.

אבל לא לדאוג. רש"ת באה ועזרה להם ואמרה: חדרה מתאימה למכשירים, ציון עשר ארבע פעמים, ואפילו הגיבה לבג"ץ ואמרה, פיתחנו תבניות לשדה מכשירים ולשדה ראייה, שמנו על כל אתר ואתר, וחדרה מתאימה למכשירים. נהדר, אז אל תבלבלו לי את השכל, זה מה שאומר רש"ת, זה לא נכון מה שאתם אומרים שזה לא מתאים למכשירים.

לא חלפו עשרה חודשים, קיבלנו מכתב מוות"ל שאומר שחדרה מתאים למכשירים מדרום בלבד. מה קרה לשבלונה? היא התעקמה קצת מצפון, אבל הציון נשאר עשר, למה לא חמש? אבל גם זה לא משנה.

עברו עוד עשרה חודשים ורש"ת הגישה שדה שהוא ראייה בלבד, לא מכשירים. מה זה אומר? תכננו שדה מכשירים למילניום, קיבלנו שדה של טכנולוגיה של האחים רייט. לא הגיוני הדבר הזה. אבל, הציון בחדרה עשר. חמש פעמים קבעו שהוא מתאים למכשירים. אגב, הצגנו את זה גם לבצלאל סמוטריץ' בתקופה שהוא היה חבר כנסת, אחרי היותו שר התחבורה, רצינו להראות לו את הדברים האלה. הוא אמר: זה חמור הליקויים, אני לא יודע להסביר, אבל דבר אחד אתם טועים מאה אחוז, לא יכול להיות שבשדה חדרה לא יהיו מכשירים. הוא אומר, אני התעקשתי על זה, הבטיחו לי שיהיו מכשירים, ואתם טועים מאה אחוז, אבל אם אתם לא טועים, לא יהיה שדה תעופה בחדרה.

תבחין הארכת מסלול – נושא יתרות של הארכת מסלול, קבעה רש"ת שאפשר. זה לא נכון בצורה קיצונית. אתם יכולים לראות אפילו את המפה, אתם רואים את המלבן – הגדלתי לכם, בצדדים – זה יושב על הפינות צמוד למסילת הברזל, אי אפשר להאריך 50 מטר, לא 800 מטר, פשוט לא נכון.

תבחין הרעש הוא תבחין סופר חשוב. כולנו מכירים את נושא הרעש, דיברו על זה הרבה. אז באמת רש"ת התייחסה לזה ופיתחה מודל גנרי שקראה לו מודל מדויק, מודל LDN גנרי. האורך שלו הוא 10.5 קילומטרים – אתם רואים את האליפסה, הצורה של הסיגר הסגול, הו א 10.5 קילומטר והוא סופר כמה אנשים יש בתוך התחום הזה של 60 דציבל רעש. ואז סופרים כמה אנשים יש בפנים. ככל שיש יותר, הציון יורד; ככל שיש פחות, הציון עולה.

אבל קצת לאחר מכן אותו שדה שרש"ת הגישה, ראינו את התכנון האמיתי – לא את המודלים – תכנון אמיתי של אותה תבנית רעש, הוא רק 3.8 קילומטר, 300% הבדל.

אלו הנתונים, רבותיי. ביקשנו חוות דעת מד"ר אסנת ארנון – אגב, יש לה המון חוות דעת, נשמח לספק אותן – היא אישרה שזה לא בסדר, זה טעות בציונים, ואני אתן לכם דוגמה.

(שקף: דוגמאות טעויות ציונים רעש 77-78). אותה חלופת חרוצים, שאמרתי לכם שירדה למקום שמיני, הינה אתם רואים את התמונה שלה. היא משתרעת מכפר שמריהו בדרום עד צפונית לבית יהושע, והם ספרו שם 2,152 נפגעים. בפועל, שמנו את ה-3.8 קילומטר, אפס נפגעים. אין ולו תושב אחד שיושב שם שסובל מרעש, רק אבטיחים, שדות חקלאיים.

אני אוסיף דוגמה של עין ורד, רק שתבינו שכולם ככה. עין ורד, 5,500 תושבים, סטייה בין האמת למודל הגנרי, סו קולד מדויק.

(שקף: תבחין אווירי). התבחין האווירי הוא התבחין הכי חשוב, עם משקל של 17.1%. אתם רואים בצד שמאל בצבע חום את שדה תעופה עין שמר, המלבן החום זה איפה שהמסלול עצמו, מסביב עיגול בקרה, זה ה-CTR, חוג הבקרה, ואתם רואים בהקבלה את המלבן האדום של שדה תעופה חדרה, וה-CTR שלו שמכסה כמעט את כל שדה תעופה עין שמר.

אתם רואים גם פוטנציאל של התנגשות, ראם חממי דיבר על זה, אני פחות אכנס לזה. אני רק אציין שיש שלושה מרכיבים שלא יכול להיות שיהיה שם שדה. הפרוגרמה אומרת – רבותיי, תביאו לי חלופה, מרחב אווירי אשר לא יפגע באוכלוסיות תעופה אחרות. תראו מה קרה בחדרה, פגע בעין שמר במאה אחוז. אסור לכטב"מ ולמטוס מאויש לטוס בו זמנית, וכדומה. כל אלו איסורים של הפרוגרמה שלא יכול להיות שדה תעופה באזור של חדרה, לא יכול להיות, זה בניגוד.

מה עשתה רת"א? עשתה פתרון מחוכם. התעלמה מהסיפור הזה של אסור לפי הפרוגרמה – אלו הם כללי המשחק, אלו הם התהליכים – התעלמה מהתהליכים האלה. באה רת"א, אמרה, הפתרון הוא חיים בצוותא. מה זה חיים בצוותא? כאשר שדה תעופה עין שמר יעבוד, חדרה לא יעבוד. כאשר חדרה יעבוד, שדה תעופה עין שמר לא יעבוד.

האורחים שלנו מחיל האוויר אחר כך מתבקשים להתייחס אל הקונפליקט הזה בין עין שמר לבין השדה המתוכנן חדרה, אם אתם חיים עם זה בשלום, לא חיים עם זה בשלום, אני אודה לכם. תודה.

נקודה מסוימת, כבוד היושב-ראש, וזה עונה לסוגיה האם אפשר. כן, בוודאי שאפשר, אבל האם זו החלופה המיטבית, האם באמת מגיע לה מקום ראשון? זו הנקודה שאנחנו דנים בה, כי יש אחרות שמגיע להן.

לכן, הפתרון של רש"ת, חיים בצוותא, זה לא חיים הדבר הזה. יש פה השקעה כלכלית, הולכים להקים משאב לאומי שמראש מוגבל. לא הגיוני הדבר הזה, והחלופה הזו היא בסתירה לפרוגרמה. לכן, לא היה מקום בכלל לחדרה לקום.

ועוד עוול על חטא. איזה ציון קיבלה חדרה בהיבט האווירי? עשר. היא הכי מתאימה מכל החלופות למרות שהיא משמידה שדה אחר.

אני לא אעבור על החלק הזה, לקצר. הבטחתי לכם תשובה למה חרוצים ירדה למטה. תבחין הרעש ירד ב-60%, כבר ראיתם, אין נפגעים שם. השני הוא ייעוד הקרקע. המלבן של חרוצים, בדקו מה ייעוד הקרקע. בהתחלה אמרו חקלאי, לאחר מכן אמרו: לא, הוא יושב על שמורה. אבל הינה עיניכם הרואות את השמורה. השמורה לא על השדה. זה לא אמת, אבל הציון כמובן עודכן בהתאמה.

(שקף: תבחין גמישות הרחבת אתר). יש גם תבחין גמישות הרחבת אתר. בהתחלה אמרו יש ויש, אני אראה לכם תיכף תמונה יותר גדולה, יש והרבה אפילו. בשלב השני, אין גמישות, שזה שטויות במיץ עגבניות, סליחה על השימוש בשפה.

(שקף: תבחין שימוש קרקע בפועל). האחרון הוא אחד המקוממים ביותר. בחרוצים יש מועדון תעופה ספורטיבית של בקאי, אתם מכירים את הטרקטורונים. ובאמת, בשלב הראשון נתנו ציון מקדם שחרוצים יותר גבוהה. לאחר מכן ירד הדבר הזה, נעלם, בנימוק מאוד מקומם. תסתכלו על ד-2 בשמאל, ההחלטה: מנחתים – ושימו לב, בלשון רבים– מנחתים ללא רישוי רת"א לא יוכרו, גם אם הם משמשים לתעופה. כמה מנחתים כאלה ירד להם הציון בגלל התעופה הספורטיבית? צודק מי שאמר כאן אחד, חרוצים.

(שקף: פוקוס על חלופת חרוצים). אני נותן שקף אחד לפני אחרון, שקף מאוד בעייתי. אתם רואים כאן את תמונת הלוויין שהבטחתי שאראה של חרוצים. המלבן הירוק הוא חרוצים, הבקאי שם באמצע. בצד המערבי אתם רואים את היישובים ארסוף, שפיים, געש, יקום, בצד המזרחי בני ציון וחרוצים, ובצד ימין יש טבלה שמרכזת חלק מהתבחינים שהם פשוט מקוממים. חרוצים, שלא נבחרה, שירדה אי שם למטה, מול חדרה. נסתכל על התבחינים. חרוצים במרכז הארץ היא סך הכול חמישה קילומטר בהרצליה, וצודק מדריך הטיסה שאמר שהיא החלופה הטובה ביותר.

בהרצליה ה-CTR פנוי, אין שדה תעופה על יד, לא צריך להרוג אף שדה תעופה בשביל להקים בחרוצים. אין צורך להסיט נתיבי טיס של מערכת הביטחון כמו בחדרה. הוא מתאים למכשירים, לא כמו חדרה. יש אפשרות להאריך מסלול, יש אפשרות להרחיב את האתר, אפס נפגעי רעש, הוא קרוב לשטחי אימונים. הוא משמש היום לתעופה ספורטיבית. הטופוגרפיה היא מישורית ולא כאילו מישורית 12 מטר באוויר, סיפורים. וככה יש עוד. הקרקע היא חקלאית, אין מגבלות, אין כאן נתיבי נדידה של 50,000 שקנאים שעוברים בחדרה, הם לא עוברים פה.

זה ציר תעופה עולמי.

זה ציר תעופה עולמי, נכון. זה לא במסדרון אקולוגי קריטי, זה לא מסדרון חשמל ארצי, לא צריך להסיט קווים, להנמיך אותם, עסק מאוד יקר, שנים, כי זה תמ"א וזה סיפור מורכב, אין פה כזה דבר. וגם לא צריך לעקור פה 27,000 עצי פרדס מניב בשביל להקים שדה. הכול פה שטח קרקעי, נסעתי שם, עפר ועפר, אתם יכולים לראות שם כמה אבטיחים וכאלה.

אני לא אכנס לתוך הסיכום, למעט משפט אחד שאני אומר – בשם באמת המועצה האזורית כאן, אילן – לחלופת חדרה לא הייתה זכות קיום מלכתחילה, וראיתם מעט מהדוגמאות, בוודאי לא להיבחר כחלופה מיטבית.

אז נתנו לכם באמת Highlights, טעימות מה שנקרא, רק טעימות. אתם יכולים לראות את המצגת הזאת בלינק שנמצא כאן, מצגת מדובבת, מי שירצה מוזמן, אני אשמח לענות לשאלות. תודה רבה.

תודה רבה. צה"ל, בבקשה, רק בגלל שאני רוצה לחבר את זה אל שדה התעופה של עין שמר. בבקשה, אדוני.

בוקר טוב, נאור מחיל האוויר, אני ראש מדור הגבלות בנייה ותשתיות אזרחיות בחיל. אני אגיד אמירה כללית ואז ניקיטה ידבר לשאלתך, אדוני היושב-ראש, לגבי הסנכרון האווירי בין הפעילות האזרחית לפעילות של חיל האוויר, הפעילות הצבאית.

קודם כול, ככלל, בחיל האוויר מגיעות אלינו לא מעט בקשות או דרישות לסנכרון פעילות אווירית בין האזרחיים לצבאיים, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם השותפים שלנו ברשות התעופה האזרחית ומשרד התחבורה, וחיל האוויר ככלל, הוא כן תומך בפיתוח של פעילות אזרחית, לא משנה באיזה מרחב במדינה, תחת השימור של היכולת לגמישות מבצעית ולשמירת הכשירות שלנו. כמובן שלפעמים זה מגיע בקונפליקט אבל אנחנו דנים ועושים עבודה מאוד מקצועית עם רשות התעופה האזרחית ומנסים לתאם את הפעילות.

ספציפית למרחב, למרחב חדרה אני אתייחס כי שאר המרחבים, לא לשם כך הגענו לפה, בוצע תיאום ראשוני עם רשות התעופה האזרחית ויש היתכנות לסנכרן את הפעילות האווירית בין חיל האוויר, בין השדה של עין שמר לשדה תעופה חדרה. אני אגיד שכמובן עוד נדרשת עבודה של תכנון מפורט בדיוק איפה יהיו הנתיבים, אבל כ-preset ראשוני זה כן משהו שהוא מתאפשר.

יש לנו גם דוגמאות – ניקיטה או נציג רשות התעופה האזרחית תיכף ירחיבו – אבל יש דוגמאות של CTR-ים בתוך CTR-ים במדינת ישראל. יש מקומות שזה חי ביחד עם בסיסים הרבה יותר גדולים מעין שמר.

אני אגיד גם שברגע שתתקבל ההחלטה הסופית אם זה כן יקרה או לא יקרה, אנחנו נצטרך לעשות את עבודת התכנון היותר מפורטת ולהעביר את זה לאישורים של בכירי החיל כדי לקבל את הגושפנקה הסופית שהדבר הזה חי ביחד. ניקיטה פה יתייחס לתיאום המרחב האווירי.

שלום, היושב-ראש. ניקיטה, אני ראש מדור תעבורה אווירית בחיל האוויר, אני עוסק בכל מה שקשור לתשתיות אוויריות במרחב האווירי, הן בתכנון והן בביצוע, אני בקר טיסה במקצועי.

בשנת 2021 עשינו פגישה עם רשות תעופה אזרחית ועם חיל האוויר בהקשרי ניתוח המרחב האווירי ובחינת הקונפליקטים. כמו שאדוני הציג, באמת יש קונפליקט בין תחום הפיקוח, זאת אומרת המרחב האווירי מאפשר בין עין שמר לבין שדה תעופה חדרה מזרח, ובניתוח שעשינו אל מול מנח המסלול, זיהינו שיש אפשרות לבצע חיים בצוותא כפי שהוצג פה אל מול ההקפה האקטיבית, זאת אומרת אל מול הנחיתה וההמראה והמעגל שהמטוס יכול לעשות, כדי לא להתקרב בין שתי הקפות בין שני שדות התעופה, וכן יש אפשרות לבצע מבחינה אווירית מקצועית גם פעילות בשדה תעופה חדרה בזמן פעילות בעין שמר.

כמובן שנצטרך לבצע את ההתאמות הנדרשות לכשזה יצא לפועל באופן רשמי וסופי, אבל בשורה התחתונה כן אפשר. וכמובן, אם יש איזו פעילות מבצעית חריגה או שאנחנו ניכנס עכשיו ללחימה, אנחנו יודעים לבצע את ההתאמות מול רשות תעופה אזרחית ורשות שדות התעופה בהקשרי המרחב האווירי עצמו. עד כאן. תודה.

תודה רבה. רשות תעופה אזרחית.

תודה רבה. מוטי, ראש אגף תשתיות תעופתיות ברשות תעופה אזרחית, משרד התחבורה. קודם כול, אני חושב שיש פה קצת איזה התהפכות יוצרות. אנחנו באנו לדון בדיון מעקב על דוח של מבקר המדינה.

אני אגלה את אוזנך. הוועדה לביקורת המדינה צריכה להסתמך על איזשהו דוח מבקר.

בוודאי.

והיא בהחלט רשאית לקחת דוח מלפני 23 שנים ולהגיד זה מתאים לי, אני הופך אותו לדיון עכשווי. אז בוא, תדלג על זה.

מאה אחוז.

אני כבר נמצא פה 13 שנים, אני יודע לעקוף את כל המהמורות.

בסדר גמור. זה נאמר אבל אני חייב להגיד את זה במשפט. הפעילות של שדה התעופה בחדרה בכלל התעופה הקלה היא פעילות בעדיפות לאומית, זה גם נכתב בדוח מלפני עשר שנים וגם ראינו את זה בתקופת המלחמה ממש ובתקופת מבצע עם כלביא ממש לפני שבועיים. יש פעילות של התעופה הכללית האזרחית שהיא פעילות ברמת חשיבות לאומית – מסוקים לפינוי נפגעים אזרחים, מסוקים שטסים לאסדות הגז, פעילות של מתיחת קווי חשמל וביקורת על קווי חשמל, לא רק לימוד הטיס, ואני חושב שעל לימוד הטיס כבר שמענו פה הרבה.

במהלך המבצע הזה של עם כלביא אנחנו, כרשות תעופה אזרחית, בתיאום עם חיל האוויר אפשרנו לא מעט פעילות של מטוסים קלים אזרחיים בגלל חשיבותם הלאומית, תוך ניתוח הסיכונים. זה חשוב מאוד להגיד.

שאלת כמה רישיונות, כמה תלמידים, וכו'. יש לי את הנתון. בכל שנה, בשנה שעברה – זה לא מעודכן – ניתנו 300 רישיונות והגדרים בתעופה הקלה.

זה סטודנט? כי אני לא מומחה גדול.

זה גם סטודנט, זה גם רישיון ראשוני אבל זה כל ההגדרים. נזכר פה ככה במשפט. אתה מקבל בהתחלה רישיון ראשוני ואחר כך אתה מתפתח – רישיון מכשירים ודו-מנועי ומסחרי וכו', הכול נעשה במקומות כמו הרצליה, הרצליה 80% ובעוד מקומות. וכן, זה תנאי כדי בסופו של דבר גם להגיע לתעופה הכבדה הבין-לאומית שאנחנו מכירים. היום, יותר ויותר טייסים שמתקבלים לחברות התעופה הגדולות, הבין-לאומיות, הם כאלה שצמחו בהרצליה ודומיו, חשוב להגיד את זה.

לגבי העניין עצמו, אנחנו במשרד התחבורה רואים חשיבות גדולה מאוד לרציפות. אגב, מבחינתנו, אם אפשר היה לגבי הרצליה – שדה התעופה בהרצליה, יש לו לא מעט מגבלות והוא פועל תחת הרבה מאוד הגבלות זמנים ואחרים – היינו מאוד שמחים שהוא יישאר. הסיבה אגב שהוחלט שהוא לא יישאר זה לא בגלל בג"ץ. בג"ץ, העתירה הסתיימה וההחלטות נגמרו.

הסיבה שהשדה הזה אמור להתפנות היא בגלל שיש לו תמ"א, תוכנית מתאר ארצית 15ב, שבתוך התמ"א יש מנגנון סיום הפעילות, והוא מוגדר. אם אפשר היה לבטל את זה, אנחנו ממש לא היינו מתנגדים, אבל זאת ההחלטה של המדינה, מוסדות התכנון, מגורים וכו', זה נאמר, אני לא אחזור, לקצר את הזמנים.

התוכנית הכללית היא שהרצליה תפעל ככל שניתן, הרציפות חשובה. צריך לבנות שדה קבוע, מחליף לאותו שדה בהרצליה. התהליך, כמו ששמעת פה, נוהל במינהל התכנון במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות על ידי עשרות מומחים ומתכננים וכו', אלפי עמודים, מאות ישיבות, הרבה מאוד פעילות צד. כמו ששמעת, הוגשו עתירות לבג"ץ שנמשכו, אבל על פי הבקשה של שופטי בג"ץ נערכה במסגרת הוות"ל בחינה מחודשת של תהליכי הבדיקה ולא נמצא דופי.

ועכשיו, אני חושב ואם אני מבין נכון, המקום שבו צריך לדון בכל הליקויים לכאורה, זה בוועדה לתשתיות לאומיות. שם אמורים לדון בתוכנית, בליקויים שלה וכו'. אגב, השלב הבא שבפניו אנחנו עומדים בוועדה לתשתיות הלאומיות זה הפקדה להשגות והתנגדויות, זאת אומרת כל ההשגות וההתנגדויות ששמענו פה ושמענו במסגרות אחרות – אגב, הכול נבדק אבל המקום בעצם לדון באותן השגות והתנגדויות הוא אחרי שהתוכנית תופקד. זאת אומרת, עם כל הכבוד, ויש לי באמת הרבה מאוד כבוד, זה דיון מאוד חשוב, אבל פה יהיה קשה להתמודד עם עשרות טענות והסתייגויות, ומענים מקצועיים.

ולכן, התוכנית של משרד התחבורה ושל רשות שדות התעופה – אגב, זה מתואם עם רשות מקרקעי ישראל, שיש לה פה צד מאוד חשוב, ומשרד האוצר – התוכנית הגלובלית היא כזאת: מתוכנן ויוקם שדה מחליף להרצליה כי הרצליה כמו ששמענו, יש החלטה תכנונית – לא בג"ץ – יש החלטה תכנונית שהוא ייסגר. עד אז, ככל שניתן, הפעילות בהרצליה תימשך כי הפעילות היא חשובה.

מאחר ועלול להיות פה פער זמנים, וכבר שמענו – גם אם מחר בבוקר התוכנית הזאת מתאשרת, תת"ל 74, וכנראה שהיא לא תתאשר מחר בבוקר – עלול להיות פער זמנים. עד אז, כמענה חלקי וזמני בלבד, הפעילות אמורה לעבור לנמל התעופה בחיפה.

מאז ההחלטות האלה, וההחלטה הזאת שרירה וקיימת, רק אתמול כמו ששמעת נחתם מסמך שיאפשר כנראה – אנחנו מקווים היום, מחר – את הארכת הפעילות בהרצליה, ובאמת זאת התוכנית, שעד שהחלופה תהיה מוכנה, הפעילות, חלקה לפחות ובאופן זמני, תעבור לנמל התעופה בחיפה.

בחיפה קרה משהו ויש שינוי מאז שכל התהליך הזה התחיל. קרה משהו טוב, התחילה לפעול שם חברה בין-לאומית, והשדה הזה, הוא לא יכול לתת מענה לכל הפעילות, אנחנו מבינים את זה.

לגבי הטענות שהושמעו פה על החלופה, יש אצלנו אמירה באגף תשתיות תעופתיות שכל שדה תעופה הוא טוב מלא שדה תעופה. אין שדה בעולם, כולל נתב"ג, שאין בו בעיות ואין בו אילוצים, יש דרכים לפתור אותם. יש תהליכים של ניתוח סיכונים, יש הרבה מאוד תהליכים, זה ידוע. בכל העולם אתם שומעים על אירועים ותאונות מחרידות שקורות בעולם. כל שדה תעופה הוא יותר טוב מלא שדה תעופה.

ולכן, המקום – אני מבקש שתסמכו עלינו כגורמים מקצועיים שכל הדברים האלה נבדקו, והתוכנית שהוצגה פה לתת"ל 74 היא תוכנית טובה מאוד, היא הרבה יותר טובה אגב מאשר הרצליה. יהיו בה פערים, יהיו בה ליקויים, שמעת. רק אנקדוטה לגבי השימוש המשותף עם עין שמר. אכן מטריד אותנו, אני יכול להגיד, זה מטריד אותנו, ועשינו דיונים עמוקים וארוכים והגענו למסקנה שזה אפשרי בצורה בטוחה. מה שאני אומר פה זה לא איזה מין, הוצג פה כאילו כל מיני פוילשטיקים. אז לא. זה אפשרי בצורה בטוחה ואנחנו אמונים על בטיחות התעופה האזרחית בישראל.

לכן, אדוני היושב-ראש, מה שאני מבקש אולי שיצא מפה, זה א', שהפעילות הזאת היא מאוד מאוד חשובה. נכון, יש גם פעילות פרטית של תעופה אזרחית, זה חשוב, זה לגיטימי במדינה דמוקרטית שאנשים יהיה להם גם תחביב, אבל זה אחוז קטן מאוד מהפעילות, ממש קטן. עיקר הפעילות היא פעילות בעלת חשיבות לאומית ולכן הרציפות היא מאוד מאוד חשובה, שהרצליה תמשיך לפעול עד שיהיה פתרון קבע. איפה יהיה פתרון הקבע, זה יוחלט במקומות שאמורים לדון בזה – במוסדות התכנון, בוועדה לתשתיות לאומיות – שהתוכנית תופקד להתנגדויות והתייחסויות, יהיו התנגדויות, יחליטו מה שיחליטו בוועדה לתשתיות לאומיות, ובא לציון גואל.

כל מה שאמרת לגבי הרצליה מקובל עליי. אני לא יושב כאן כדי להגביל או להאריך את הרצליה, לא זה עניינה כרגע של הוועדה. הוועדה לביקורת המדינה, כשמה כן היא – לבוא, לבקר את הממלכה, אתכם, אותנו, אני יחד אתכם, האם אנחנו, דרכנו נכונה, האם קבלת ההחלטות היא נכונה.

היו דברים שבהם הוועדה לביקורת המדינה גרמה לשינויים מהותיים לגבי החלטות, הן של הממשלה והן של משרדי הממשלה. בסוף, עם כל הכבוד, אני שייך לממלכה אבל אני שליח ציבור שלהם, הם שלחו אותי לפה – אולי לא הם ספציפית אבל מי ששלח אותי.

לכן, אינני מתנגד, הוועדה איננה מתנגדת להארכת הרצליה. לא, אין לי בעיה. מה שיושב כרגע על שולחן הוועדה, האם החלופה הזאת או החלופות האחרות נבחנו כפי שצריכות להיבחן והאם ההחלטה שהתקבלה היא נכונה, זה הדבר. כל מה שאמרת לגבי הרצליה, אני מסכים. כל מה שאמרו לגבי הטיס ולימודי הטיס והצד המסחרי, הכול בסדר. ירצו, יאריכו – לא יודע, אחרי שיגישו בקשה לשנתיים אולי יצטרכו להגיש עוד פעם בקשה כי לא תספיקו לעשות את זה. אנחנו מכירים איך עובדות תשתיות במדינת ישראל, אז הינה התיישרנו.

עניינה של הוועדה לבחון האם השדה שנבחר – על ידי הממלכה, ואני בצד של הממלכה – זו ההחלטה הנכונה, האם המשאב הזה הוא בנמצא, מה רמת ההשקעה, מה רמת המטרד שייגרם לסביבה, ולכן, זהו עניינה של הוועדה לביקורת המדינה. כל מה שאמרת לגבי הרצליה ולגבי קבלת ההחלטות ובג"ץ, הכול מוסכם, אין לנו בכלל ויכוח. תודה רבה לך. מינהל התכנון, בבקשה.

נאוה אלינסקי רדאעי, מתכננת הוות"ל. התוכנית הזאת נמצאת כבר הרבה שנים אצלנו על שולחן הוועדה, כשבאמת ב-2018 התקיים דיון ראשון בתוכנית, היו דיונים בתוכנית, והוועדה החליטה לקדם תוכנית בחלופת חדרה מזרח. זאת הייתה ההחלטה, ולא נמנה את העתירות שהיו בדרך והעיכובים.

צוות התכנון של יזם התוכנית רש"ת קידם את התוכנית, התוכנית נבדקה. כפי שנמסר פה, בחינת החלופות נבדקה שוב ושוב, ואנחנו באמת מרגישים בשלים להגיע לוועדה, לדון בתוכנית ואם תתקבל החלטה, להעביר אותה להתנגדויות.

אני רק רוצה לציין שבחודש אפריל האחרון, ממש לא מזמן, התקיימה ישיבה כדי לבחון את האפשרות להחזיר את התוכנית לדיון בוועדה כדי לקבל החלטה, וסיכום הדברים היה כזה שלמרות המורכבות והקונפליקטים – אני אפתח סוגריים, כי אין תוכנית לתעופה שאינה כרוכה במורכבות ובקונפליקטים – הוות"ל רואה את עצמה כמחויבת בקידום התשתית הלאומית ומכירה בחשיבותה, אבל בכדי לוודא היתכנות וישימות של התוכנית, מבוקשת עמדתו התומכת של משרד התחבורה. ביקשנו שתוך 30 יום יועבר מסמך מאת מנכ"ל משרד התחבורה עם בקשה פורמלית לקדם את התוכנית, הדבר הזה טרם התקבל עד היום ונשמח מאוד לתמיכה אקטיבית של משרד התחבורה בתוכנית.

תודה רבה. אני אומר לך מה שאמרתי לו. זה שהתקבלה החלטה, אני מכבד אותה, אבל בסוף אני אתייחס לעניין הזה. זה שהתקבלה החלטה במשרד ממשלתי מסוים לא אומר שזה סוף פסוק, לפחות מבחינת הוועדה שלנו, אבל אני מאוד מכבד את מה שאמרת. רשות מקרקעי ישראל. בבקשה, גברתי.

בוקר טוב. עינב רינגלר, מנהלת אגף תכנון ברשות מקרקעי ישראל. העניין נחלק גם לסוגיה עסקית וגם לסוגיה תכנונית. בסוגיה העסקית, כמו שעודכן פה מראש, יש הסכם להארכת פעילות של השדה עם משרד התחבורה, רשות מקרקעי ישראל והאוצר להארכה עד לאוגוסט 2027. רשות מקרקעי ישראל ומשרד התחבורה חתמו על ההסכם ממש בימים האחרונים והוא ממתין לחתימה של משרד האוצר.

בצד התכנוני המקביל אנחנו מקדמים תוכנית בוועדה למתחמים מועדפים לדיור. זה לב אזור הביקוש של מדינת ישראל. דובר פה על אינטרסים נדל"ניים, זה באמת אזור שהוא נכון לתכנון מכיוון שזו רצועת בינוי אחת האחרונות שיש להרצליה והיא ממשיכה את המרקם העירוני עד כביש 531. מאוד נכון לתכנן שם, זה חלק מהראייה של רשות מקרקעי ישראל גם לפנות כל מיני אלמנטים שהם זוללי שטח או מטילי מגבלות למקומות אחרים כדי לייעד תכנון ולנצל נכון את הקרקע.

אנחנו נערכים להגשת התוכנית בשבועות הקרובים לדיון להפקדה בוותמ"ל. היא מונה 15,500 יחידות דיור. שוב, לב אזור הביקוש, בהסכמה עם עיריית הרצליה שהולכת לחתום איתנו על הסכם גג בהקשר הזה, ולכן העניין מאוד מאוד חשוב לנו. אנחנו מבינים את המורכבות ולכן נחתם ההסכם העסקי לדחייה של עוד שנתיים, אבל התוכנית כבר מתחילה איזשהו הליך סטטוטורי שיסתיים באיזשהו שלב ואני מאוד מקווה שזה יתכנס לאותו מועד כדי להבשיל את פינוי השדה ואת מימוש יחידות הדיור.

לאן?

לא, אדוני. לא פינג פונג, אתה לא בעמדה שאתה שואל שאלות, אני מתנצל.

רשות מקרקעי ישראל לא אחראית על הפינוי של השדה או על החלופות. יש פה שורה שלמה שמטפלת בשיא המקצועיות באירוע הזה.

יש עוד מישהו – בעוונותיי כי רבים – שרוצה להגיד משהו?

משרד האוצר.

משרד האוצר בטח, אתה לא נרשמת אצלי. בבקשה.

דניאל שוורץ, אגף התקציבים, רפרנט תחבורה. כיוון שיושב-ראש הוועדה ביקש לקצר אני לא אחזור פה שוב על כל השיקולים התעופתיים והמסחריים הנדל"ניים, אני רק רוצה לפתוח טיפה את היריעה בהקשר הזה, שלא הכול תשתית לאומית בסוף. כל שדה תעופה בישראל הוא תשתית לאומית – גם נתב"ג הוא תשתית לאומית וגם השדה המשלים של נתב"ג, בדרום, בצפון, גם הוא תשתית לאומית. ופה, חוץ משיקולי התעופה יש לנו גם את השיקולים הנדל"ניים.

יש בישראל משבר דיור כבר 15 שנה, מחירי הדיור רק עולים, וכל מה שרמ"י ומשרד האוצר ומשרד השיכון מנסים לעשות זה רק למצוא איפה אפשר לבנות עוד יחידות דיור, לספק את הביקושים הבלתי נגמרים בשביל איכשהו לרסן טיפה את מחירי הדיור.

כשאנחנו מדברים על תשתית לאומית אני חושב שצריך לקבל את ההחלטות בתוך ראייה לאומית, לא שאלה מבחינת האם בדיוק זה מתאים לזה או מתאים להוא. הרבה פעמים כשאנחנו מקימים תשתיות, אני מדבר פה לא רק על תשתיות תעופה – רכבות קלות, רכבות כבדות, מט"שים ושאר הדברים – ברור שיש אנשים שזה לידם ויכול להיות שזה טיפה פחות נעים.

זו עמדת האוצר?

יש מטרדים, יש אמת.

אולי עמדת האוצר היא לבוא ולהגיד, במקום להשקיע מלכתחילה או מהתחלה, מהבורג הראשון מה שנקרא, אולי להשתמש בתשתית קיימת? אתם מחפשים לחסוך כסף.

לא. פה זה דווקא לא נראה כל כך לחסוך כסף, בסוף זה להקים דבר חדש.

לא בטוח.

הציעו פה משרד התחבורה את החלופה של שימוש בחיפה בשלב ראשוני, וכמובן אחרי זה לקדם את חלופת חדרה, ואני שמח שמשרד התחבורה תומך במתווה הזה – שזה היה מתווה שכבר דיברו עליו ארבע שנים – לצד הצורך של ועדת ביקורת המדינה לבדוק האם חלופת חדרה זו חלופה טובה, ואני בהחלט מסכים שזה תפקידה של ועדת ביקורת המדינה לבדוק האם ההחלטות שהתקבלו בעבר היו החלטות נכונות, האם התקיימו תהליכים מקצועיים וראויים בנוגע לחלופה הזאת.

תפקידה של הוועדה לביקורת המדינה גם לבדוק אם ההחלטה שהתקבלה היא ההחלטה הנבונה והראויה ביותר.

זה מה שהתכוונתי. האם זו הייתה ההחלטה הכי נכונה, הכי מקצועית, הכי מתאימה, אבל גם אפשר לשאול למה בהינתן זה שההחלטה הזאת כבר התקבלה לפני ארבע שנים, יכול להיות שזאת החלטה לא נכונה, אבל גם היא התקבלה לפני כמה שנים, למה ארבע שנים מאז שנחתם ההסכם הקודם אף אחד לא קידם אותה, למה היא נתקעה, מה קרה פה? שוב, יכול להיות שהיא החלטה לא נכונה. אם היא לא התקדמה בגלל שחשבו – רגע, אולי זו החלטה לא נכונה, אז כמובן שזה שיקול נכון. אולי זה לא התקבל בגלל זה.

אנחנו כבר הרבה מאוד שנים נתקעים עם הסיפור הזה, ולא זזים, לא מתקדמים, לא עם חדרה, לא מצליחים לקדם עשרות אלפי יחידות דיור בהרצליה, בינתיים דברים גם מתפתחים בחיפה כמו שתיארו פה, דברים טובים. אנחנו גם לא נגד.

יש לאוצר עמדה?

כן. זה מה שאמרתי.

להשאיר את זה כך.

לא. אנחנו תומכים, ייחתם הסכם בימים הקרובים לפנות את שדה תעופה בהרצליה בעוד כשנתיים.

זה הסכמנו.

כן, זהו.

מה עמדתכם לגבי שדה תעופה חליפי? איפה? היכן? מתי? כמה כסף?

בהתאם להמלצת דרגי המקצוע של משרד התחבורה, תכנון, כרגע זה חדרה מזרח, וכמובן כשלב ביניים בחיפה.

לא באת היום מוכן. אתה רוצה רק נדל"ן בהרצליה, אני איתך, והסיפור של הפינוי הוא לא על השולחן. הבעיה היא השטח החליפי, ולא באתם עם תשובה מוכנה. המשרד להגנת הסביבה. בבקשה, אדוני.

רם אלמוג מהמשרד להגנת הסביבה. כפי שמתכננת הוות"ל סקרה בפניך את תמונת המצב, אנחנו בתוך הסיפור גם כן, למרות שמבחינת חוק התכנון אנחנו לא היועצים למוסד התכנון במקרה של הוות"ל, אבל אני חושב שבוות"ל נערכת עבודה מאוד מקצועית, ללא משוא פנים, והדברים נבדקו, וכפי שנאוה תיארה את זה, גם אנחנו עומדים מאחורי קבלת ההחלטות במסגרת התכנונית הזאת.

מעבר לזה אין לי מה להוסיף. כמובן שבכל קונפליקט שכזה, שהוא גם בעניין של שדות תעופה, מה שחשוב לנו – לא שהציפורים לא חשובות, אבל בריאות הציבור ורווחת הציבור היא מעל הכול. ולכן, כשבאים לבחון קונפליקט שכזה, ברור שזה צריך להתיישב אחד עם השני, לא על חשבון הציבור, וזה בעצם התפקיד שלנו בתוך ההליך התכנוני הזה, וזה מה שנעשה.

עזבו את פינוי הרצליה, כולנו מבינים ומסכימים. יש למשרד לאיכות הסביבה עמדה בקשר למקום הנבחר?

בעיקרון, כבר יש החלטה לגבי התכנון של הבינוי סביב הרצליה, אז כמובן שזה לא יכול להתיישב יחד עם שדה תעופה. מבחינת החלופה - - -

עזבו את הרצליה. אנחנו מסכימים שבגלל הצרכים העכשוויים הוא לא יפונה עד שלא יהיה שדה חליפי.

אדוני היושב-ראש, אני הבנתי לחלוטין את שאלתך, וכפי שציינה פה נאוה, מתכננת הוות"ל, הדבר הזה נבחן גם לגבי היבטים של מפגעי רעש ומפגעים אחרים לסביבה הקרובה בחלופה עליה אנחנו מדברים, ולא נמצאו, לפחות אין בסיס לבוא ולסתור את החלופה הזאת בנושא של איכות חיים של הציבור ובריאות הציבור.

תודה רבה. משרד הבריאות רוצה לדבר בזום? אני לא כל כך אוהב לתת להם לדבר בזום. בבקשה, גברתי.

שלום. אילנה טלר, משרד הבריאות. אנחנו היינו חלק מההליך התכנוני המפורט והמקצועי שנעשה בוות"ל ואנחנו כמובן נדאג לשמירה על בריאות הציבור, בעיקר בהיבטי רעש בחלופה שכרגע הוחלט לקדם אותה.

תודה רבה לך. רציתם משהו, אדוני ראש המועצה וחדרה? אתה תסכם. בבקשה, אדוני, קצר וקולע.

קצר וקולע. אחד, רש"ת הפסידה בבג"ץ וקיבלה את הצעת השופטים באופן חריג, ללכת - - -

סליחה - - -

אני הייתי שם, הייתי שם פיזית בדיון.

פשוט לא נכון.

עזבי. הוועדה תבקש את הפסיקה. לא צריך להתווכח.

הייתה פשרה של ללכת ולבדוק לאור זאת שאחרי ארבע וחצי שעות, מה שבג"ץ בדרך כלל עושה ומגלגל את העותרים, הוא לא גלגל.

אני רוצה להגיד שיש פה דבר שהוא פנטסטי. הרי כולם פה אומרים, עוזבים את הרצליה כי יהיה שם ותמ"ל, נכון? כי בונים שם יחידות דיור. צמוד לשדה התעופה הזה הופקדה תוכנית להתנגדויות – כרגע, שלכם – עם 8,000 יחידות דיור, שהוותמ"ל ניהל עליה מלחמה, ובמרחק של קילומטר יש עוד 8,000.

שעיריית חדרה התנגדה אליה.

שאושרה. התהליך היה יותר ארוך מזה, אגב, והיה תהליך תכנוני איתנו. 16,000 יחידות דיור, אדוני, שכולם פה פתאום תומכי – זה בלב אזור ביקוש מתפתח, ופתאום זה לא משנה.

16,000 יחידות דיור, התוכניות אושרו? הופקדו?

הופקדו להתנגדויות. יותר מזה. שתיים כבר מאושרות, 4,300, הסכם פיתוח, כלומר הטרקטורים עולים לשטח, ועוד 8,000 הופקדו, ואני מדבר צמוד-גדר. זה אומר 300 מטר מהמסלול, לא מהמרחב, לא מהאזור.

אנחנו בשבוע שעבר קיבלנו התנגדות להרים עוד כמה קומות בבניין שצריך את זה כדי שיהיה לנו יותר מקום למוסדות ציבור. אי אפשר, הם מטילים מגבלות. אגב, אנחנו לא נכבד את זה כי זה לא חוקי.

אתה לא עוסק כרגע בתכנון העיר חדרה.

לא, אני לא עוסק, אבל התכנון, השאיפה של להציג תוכנית שנדחתה בוות"ל ועושים פה איזה Reverse Engineering להיסטוריה. עצר יו"ר הוות"ל ואמר, יש הרבה דברים לבדוק ולכן אני דוחה את התוכנית.

- - -

לא התכנס דיון פנימי והוא שלח את המשרדים, זה מופיע בפרוטוקול.

משפט לסיכום.

חברים, התוכנית הזאת נעצרה כי אליבא דמינהל תכנון היו בה בעיות, והוועדה הזאת התחלפה, ומה שלי מפריע זה לשמוע את אותם גופים הופכים את אמירותיהם. אמירותיהם כתובות בפרוטוקולים. לא צריך להאמין לי.

ואני אומר, אני מבין, יש למדינת ישראל רצון לעשות את הכסף ולצופף בהרצליה, בסדר, אבל אי אפשר לקחת מפגע – בסוף זה מפגע במונחים של עיר מתפתחת ותושבים – לקחת אותו מהרצליה ולהעביר אותו לחדרה כאילו איזו חצר אחורית. ואני מזכיר לך, אדוני, יש לנו תחנת כוח פחמית והתפלת מים ותחנות בגז ומזבלה, ומה לא? וכל התשתיות הלאומיות עוברות.

אז אני חושב שכשעושים קצת זום-אאוט, אחרי כל הטיעונים שנשמעים פה יפה, מבינים שזה לא הגון ולא מוסרי, בטח לאור גודל הצורך, גם אם הוא תשתית לאומית. תודה.

תודה רבה. אדוני ראש המועצה, בבקשה, כמה משפטים לסיכום כי אני רוצה לסכם.

אני פשוט נכנסתי לגוגל ושם כתוב שבשנת 2000 – אני יכול גם להקריא את זה אבל כל אחד יוכל להיכנס – בשנת 2000 עוד לא היה נדל"ן, כפי שאמרתי בפתיחה, הגישו עיריית הרצליה, רעננה ורמת השרון בג"ץ, שבגלל רעש ומפגעים של שדה התעופה בהרצליה הוגש הבג"ץ לסגירת שדה התעופה, זאת אומרת לא נדל"ן ולא זה. תיכנסו, לכל אחד מכם יש את זה, כבר בשנת 2000 אי אפשר היה לחיות עם השדה.

ולכן, השדה, אין לו את המקום אצלנו, קודם כול מבחינה זאת שהאזור הזה לא יוכל לחיות עם זה. כמו שהרצליה, רעננה ואחרים לא יכלו לחיות, גם אנחנו, אנחנו לא סוג ב' ולא סוג ג' ולא אני לא יודע מה. דרך אגב, אצלנו אנחנו הגדולים ביותר שקולטים לכם המינהל – שקולטים היום חיילי מילואים, מקצים להם - - -

אתה לא קולט לי.

אני קולט לנו, אני קולט למדינת ישראל, למעשה מקים עוד יישוב יהודי במדינת ישראל.

נכון, וכל הכבוד על זה.

בנושא הזה של חיילי מילואים.

נכון.

אז גם אנחנו תורמים למינהל.

אתה לא תורם למינהל. אתה תורם למדינה.

למדינה. את ואני זה המינהל. אתם לא בעלי הקרקע, אתם מנהלים אותה.

נכון מאוד.

אבל אתם מתנהגים כבעלים שלה.

עזבו, זה לא הדיון.

אבל זה לא הדיון עכשיו, זה לא על הפרק עכשיו. ולכן, אנחנו לא סוג ב', ואני אומר את זה ואני יודע את עמדת המחוז של משרד הגנת הסביבה, שמתנגד להקמת שדה התעופה. אני יודע את עמדת משרד הבריאות במחוז, שמתנגד לנושא הזה של הקמת שדה התעופה באזור הזה.

לכן אני מתפלא, אולי מישהו למעלה מנחה את האנשים לומר, ומה שהם אמרו פה היום, זה לא נכון. אנחנו חיים במקום הזה, נמשיך לחיות בו, והשדה לא יהיה. לא ניתן לזה לקום באזור הזה, ושמעתם שיש חלופות עדיפות, אז למה? אני לא מדבר על ההיבטים הכלכליים כספיים שזה פי כמה עולה, בלתי ניתן להרחבה – חברים, גם לא ניתן לתפעול. פתאום ציפורים הם לא פקטור, קווי חשמל הם לא פקטור.

אנשים הם לא פקטור.

עוד ועוד דברים שאנחנו תמיד שומעים את חיל האוויר ורשויות תעופה מתייחסות לדברים האלה, אבל כשזה מונע איזה מהלך, אז פתאום זה לא פקטור? אנחנו לא ניתן, נמשיך להיאבק בזה ואני מקווה שהוועדה באמת תמנע את הדבר הזה, להעביר מפגע קשה ושבלתי ניתן לחיות איתו ממקום אחד למקום אחר.

תודה רבה, אדוני ראש המועצה. 33 שנים, שברת את כל השיאים, נראה לי. יש ראש מועצה, ראש עיר עם מספר כזה של שנים? אם בוחרים בך, נראה שזה בסדר.

אני מקווה.

שיהיה רק בריאות ובהצלחה. יש עוד מישהו מהנוכחים שרוצה לדבר, בעוונותיי כי רבים, ולא נתתי לו, או ששכח משהו, לפני סיכום?

מילה אחת אם אפשר על הרצליה.

אבל במשפט כי אני לא רוצה להפוך את הדיון ללימודי טיס. בבקשה.

לצערי, לא הזמנתם לכאן נציגים מעיריית הרצליה.

הזמנו.

יכול להיות שהזמנתם אבל הם לא הגיעו. היית שומע היום. הרצליה מעוניינת ששדה התעופה הרצליה יישאר בהרצליה, חד וחלק. הם מופיעים בכל מקום, הם אומרים את זה, כולל ראש העיר החדש יריב פישר.

הם לא רוצים - - -

הכי רוצים את זה התושבים שהכי קרובים. זה המצב. לעשות הנדסת תודעה זה טוב. אין בעיה להמשיך לפעול בשדה התעופה בהרצליה, חוץ מאשר שיקולים - - -

אני לא חושב שזה חונה במגרשו של ראש העיר. אני אדבר איתו כי יש לי פרוטקציה אצלו. אני אדבר איתו ברמה האישית.

עוד מישהו? אני רוצה להגיד משהו קודם כול לגבי הרצליה. הוועדה מגלה הבנה לגבי הצרכים של שדה תעופה אזרחי, אין לי אתכם ויכוח. כל מה שנאמר לגבי צורך בשדה תעופה אזרחי ללימודי טיס, מסחרי, הכנת טייסים לארקיע, לאייר חיפה, לאל על – מה שאתם אומרים – אין לי בעיה עם זה, אני לא מתווכח אתכם. לימודי טיס, סטודנט, על השולחן של הוועדה לביקורת המדינה כרגע לא מונחת הבעיה של פינוי שדה התעופה בהרצליה, כן או לא. מבחינתי, אם שדה התעופה בהרצליה יישאר לעוד 15 שנה, אני לא בעל עניין.

עניינה של הוועדה, בעקבות פניות ותלונות של הקמת שדה תעופה חליפי להרצליה באזור חדרה מנשה, זו הבעיה שמונחת על שולחנה של הוועדה לביקורת המדינה.

נאמרו כאן הרבה דברים טכניים, שאני מודה, אינני טייס ואני פחות מבין בהם, אבל אני מנסה להיכנס להיגיון של הקמת שדה תעופה חדש במקום חדש. והייתי פעם סגן שר האוצר, אדוני הרפרנט, ואני יודע מה המשמעויות של הקמה מחדש ואני יודע איזה כסף צריך להשקיע בזמן של חיסרון כיס במדינה הזו – ואני לא רוצה לפתוח כרגע ולשבת איתך על סעיפי התקציב, לאן הולך הכסף, זה לא אתה, זו בעיה שלי מול הפוליטיקאים.

לכן, ההיגיון אומר, למה אני צריך להקים מחדש כשיש לי כמה אפשרויות חלופה? למה צריך להקים תשתית חדשה קיימת אם אפשר לשפר, לשפץ את התשתיות האחרות, מה עוד שיש שדה תעופה שאושר ל-1,800 מטר בהבונים? אני לא ביקרתי בבונים, ביקרתי באזור חדרה ואני לא יודע כמה צריך להשקיע אבל יש שדה. אם העריכו אותו, יש שדה שנותן לי תשתית בסיסית.

אין לי הכלים לקבל כרגע החלטה כזו או אחרת. ולכן, אני מבקש ממבקר המדינה לצלול לתוך הנושא הזה. הוועדה לביקורת המדינה מבקשת בדיקה דחופה ומיידית ממשרד מבקר המדינה מדוע החלופות שנמצאות כבר – כמו מגידו, כמו הבונים – לא יכולות לשמש חלופה בסיסית שאפשר ללכת ולשדרג אותה, וצריך לבנות שדה חדש. למה אי אפשר לבנות שדה במקום שכבר קיים ולשדרג אותו? אני מניח שזה יחסוך כסף.

לכן אני מבקש שאתם תעשו בדיקה מהירה, מיידית, מדוע צריך להשקיע במתקן חדש, ואני לא מכיר שיש עודף כסף במדינה הזו. הייתי גם חבר ועדת כספים שמונה שנים, אני יודע בדיוק מה הבעיות הכספיות של מדינת ישראל.

מבקר המדינה מתבקש להמליץ בפני הוועדה לביקורת המדינה על סדר עדיפויות בהקמת השדה במקום הרצליה, והאם ההחלטות של הממלכה – הממלכה זה כלל המשרדים – שהתקבלו, הן החלטות נכונות, להביא את ההמלצה בפני הוועדה לביקורת המדינה כדי שיהיו לוועדה כלים לקבל החלטות בעניין הזה. כרגע אני ככה מנסה לכנס את הבעיות, שהן לא פשוטות, הן לא פשוטות גם עבורי בהחלט.

אני רוצה להודות לכם שבאתם. תודה רבה על הנוכחות שלכם בדיון. דיון זה סגור. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:05.