פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
01/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 390
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (01 ביולי 2025), שעה 10:35

מעמדו, תפקידו ויכולתו המקצועית של חבר המועצה ברשויות המקומיות תוך התמקדות בצורך במערך הכשרות, ליווי והנגשת כלים אפקטיביים לשם מילוי תפקידו הציבורי

חברי הוועדה: מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר
יוראי להב הרצנו – מ"מ היו"ר

נאור שירי

אוהד מצוינים - מנהל תחום הכשרות ופיתוח ידע, משרד הפנים

שרון פלוטינצקי - מנהל אגף שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

אלונה ריקלין - אגף תקציבים, משרד האוצר

יובל אקוע - עו"ד, סגן ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים

הגר סלקטר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אביטל פרידמן מאיר - חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מיטל להבי - סגנית ראש עיריית תל אביב יפו

מאיה נורי - חברת מועצה, עיריית תל אביב יפו

קטי פיאסצקי - חברת מועצת העיר בת ים

ד"ר אורית רשפי לביא - יו"ר עמותת כ"ן - כוח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

שירן שושן - חברת מליאה, מועצה אזורית חוף אשקלון, מנהלת תוכניות עמותת כ"ן - כוח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

בלה גילנברג - חברת מליאה, מועצה אזורית חוף אשקלון, ארגון בוגרות, כ"ן - כוח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

מעין שניאור פולד - חברת מועצה אזורית חוף אשקלון, ארגון בוגרות, כ"ן - כוח נשי בישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

שרון סעדה - חברת מליאה, מועצה אזורית חוף אשקלון

מנחם בן חיים - חבר מועצה, עיריית קריית אתא

זיו דשא - ראש מועצת זכרון יעקב לשעבר

אור גרינפלד - סגן ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות

נדב אלישיב - חבר מועצה, עיריית גבעתיים

ניר קורן - חבר מועצה, עיריית גבעתיים

רן יקיר - סגן ראש עיריית הוד השרון

טל הראל דימנט - עיריית הוד השרון, בונות אלטרנטיבה

רלי גבע - חברת מועצה, עיריית הוד השרון

עינת קדרון - חברת מועצה מקומית תל מונד, "קול מקומי"

ד"ר מורן נגיד - עמיתה בכירה מכון תכלת, חוקרת במרכז רובינשטיין

זוהר ראובני - חבר מועצה, עיריית ראש העין

מיכאל לרר - חבר מועצה, עיריית טבריה

נעמה מושינסקי - מנהלת "קול מקומי" במרכזים לצדק חברתי

אמיר ווסקו - חבר מועצה, קריית ים

מלי טופצ'יאשוילי - לוביסטית ציבורית, לובי 99

אלוירה קולוחמן - סגנית ראש עיריית לוד

חגי קורח - ראש תחום השלטון המקומי בעמותה לדמוקרטיה

לאה קריכלי

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מעמדו, תפקידו ויכולתו המקצועית של חבר המועצה ברשויות המקומיות תוך התמקדות בצורך במערך הכשרות, ליווי והנגשת כלים אפקטיביים לשם מילוי תפקידו הציבורי

בוקר טוב, אני מתנצלת על העיכוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. היום ה-1 ביולי 2025, ה' בתמוז. נתחיל אולי בציון 634 ימים למלחמה העקובה מדם, 50 חטופים וחטופה אחת עדיין בשבי החמאס. אני תקווה שיהיה סוף למלחמה הזאת וכולם יחזרו הביתה בשלום והחיילים והמילואימניקים יוכלו לחזור לאיזה שהם חיים שפויים בתוך המציאות הכאוטית שאנחנו נמצאים בה.

נושא הדיון היום הוא מעמדו, תפקידו ויכולתו המקצועית של חבר המועצה ברשויות המקומיות, תוך התמקדות בצורך במערכך הכשרות, ליווי והנגשת כלים אפקטיביים לשם מילוי תפקידו הציבורי. זה במסגרת יום השלטון המקומי שיזם חברי הטוב נאור שירי וגם אני ככה התגייסתי להיות שותפה ביוזמה של היום הזה. יש לנו גם אחר כך כנס אחרי דיוני הוועדות, כנס באולם נגב, ואני אשמח כמובן שתגיעו.

יש לנו הרבה דוברים. אבל לפני כן אני אומר אולי כמה מילים למי שלא מכיר אותי. קוראים לי מטי צרפתי הרכבי ואני במשך 12 שנים ראש מועצה אזורית יואב. אז אני באה עכשיו מהוועדה למעמד האישה. כשאני נבחרתי היינו 2% נשים בתוך ראשי הרשויות, היום יש 5%. מביך ומביש.

זה נסיגה לאחור, למרות שהאחוזים עלו.

יש היום 14 או 15 נשים. אני לא יודעת אם זה נסיגה.

מספרית זה גדול, אבל המשמעות בשנים האלה.

נכון. וצריך לזכור דובר 2: הייצוג של נשים בכל המגזר הציבורי הוא לוקה בחסר. בטח בכנסת ישראל שבה יש מפלגות שבהגדרה מדירות נשים מצוותי קבלת ההחלטות. שנתיים של מלחמה ואין נשים בקבינט המלחמה המצומצם.

אין מנכ"ליות משרדי ממשלה, יש בג"ץ מפורסם. אבל אנחנו לא מדברים על נשים, אבל זה בתוך כל המציאות.

אני חושבת שגם 12 הימים של המלחמה, המבצע האחרון מול איראן וגם מלחמת "חרבות ברזל" וגם תקופת הקורונה וגם בכלל, מוכיחים כמה הרשות המקומית יש לה תפקיד קריטי וכמה בשלה העת שהשלטון המרכזי ישכיל לבזר סמכויות לרשויות המקומיות. זה מתחבר גם למקום של חברי המועצה בתוך הרשויות המקומית, כי באמת יכולת ההנעה ויכולת הביצוע והבנה של הצרכים הם ברשויות המקומיות. ופה לשלטון המרכזי צריך להיות תפקיד אחד בנושא של תקציבים. שתיים, בנושא של תרחישי ייחוס והתאמת צרכים על פי האופי של הרשות.

מה גם שיש סקרים שמראים שהאמון של הציבור ברשות המקומית הוא פי שניים או שלושה מאשר בכנסת ישראל וממשלת ישראל. זה רק אומר שבסוף הקשר האישי עם התושבים והאזרחים מוכיח את עצמו ובאמת הרשויות המקומיות זוכות לאמון, כי הן עושות את הדברים שמשפיעים הכי טוב על התושבים, על האזרחים. בסוף זה ברווחה ובחינוך ובניהול הסביבה, באקלים ובאיכות החיים וברמת החיים ובתשתיות. בכל כך הרבה דברים.

ושוב, כמי שהייתה ראש רשות, בשלה העת ליותר ביזוריות לשלטון המקומי. וגם אני אפתח עוד סוגריים, גם הנושא של תקצוב שוויוני ועל פי קריטריונים ופחות נגוע באוריינטציה פוליטית. שוב, כמי שהייתה ברשות מקומית שלא שייכת למפלגת השלטון, חוויתי את זה מאוד חזק על בשרי.

אני רוצה לומר שראש הרשות, כאשר נבחר ראש רשות או כשאני נבחרתי, אז משרד הפנים נתן איזה שהוא מערך של הכשרות. איזה שהיא מעטפת של ליווי. נתן לי ראש רשות יוצאת שנפגש איתי כמה פעמים והסביר לי כל מיני דברים על התפקיד, כי הרבה מאוד מנבחרי הציבור, בטח חברי מועצה וגם ראשי רשויות, לא נולדים עם ההכשרה הרלוונטית. אני הגעתי מעולם ההייטק, ממחקר מדעי, ולא הכרתי את השלטון המקומי. אז קיבלתי איזה שהוא מנטור שהוא היה ראש רשות לשעבר. וגם היו הכשרות פרונטליות והכשרות כתובות. ויש את שומרי הסף שמלווים אותך: היועץ המשפטי והמהנדס והגזבר.

ראש הרשות עובר איזה שהוא תהליך של הכשרה לתפקיד. בעוד שחבר מועצה קצת פחות וזה די נתון לגחמה או לרצון ראש הרשות, עד כמה הוא משקיע ופועל להכשרת חברי המועצה. כאשר התפקיד של חבר המועצה הוא סופר קריטי. כשאני אומרת מועצה או מליאה זה גם בעיר וגם בכפר. אני הייתי מועצה אזורית, אבל זה מקרה פרטי של רשות מקומית. חבר מועצה הוא גם מייצג ציבור. לפעמים אופוזיציה, לפעמים קואליציה ולפעמים איזה שהם ערכים משותפים של ציבור שהוא מייצג.

הוא גם שותף בקבלת החלטות. זה דירקטוריון לכל דבר. ובהיותו שותף לקבלת החלטות הוא צריך להבין את האחריות שיש לצד ההחלטה שהוא מקבל. למי שחבר בוועדת התכנון והבנייה זה אפילו עוד בכמה מונים יותר. חוק התכנון והבנייה הוא חוק דרקוני ומאוד נוקב. ויש פה אפילו אחריות כפולה ומכופלת. חבר מועצה לעיתים חבר גם בדירקטוריונים אחרים כמו חברה כלכלית וחברה למתנ"סים וחברות עירוניות כאלה ואחרות, שגם פה יש לו תפקיד מרכזי.

יש בסוף איזה שהיא ציפייה מכל נבחרי הציבור לנהל מינהל תקין ולשקיפות ולאיזה שהוא קוד אתי שלאורו צועדים. וגם פה אני חושבת שבארגז הכלים של חבר המועצה הוא צריך להבין את המשמעות של מינהל תקין. הוא צריך להבין את המשמעות של שומרי הסף. הוא צריך להבין את המשמעות של הביקורת כלפי בעלי התפקידים ואספקטים משפטיים.

ואני אומר עוד איזה משהו דווקא ממקום של ראש רשות. הוא גם צריך להבין לא רק מה תפקידו, כוחו והסמכויות שלו והתפקיד הציבורי שלו, אלא הוא גם צריך להבין מה לא. ואיפה מקומם של עובדי הציבור אל מול נבחרי הציבור. וזה ריקוד מאוד עדין, שהרבה מזה מובל על ידי ראש הרשות, אבל איזה שהיא מידת זהירות בכדי לא לפגוע במקצועיות ובתפקוד של עובדי הציבור. וזה מאוד תלוי אם זה עיר גדולה, עיר קטנה, אם זה סגן או לא סגן. אבל זו איזה שהיא סוגייה אם מישהו רוצה להתייחס אליה, בשמחה.

זאת הייתה ההקדמה שלי. לכבוד הוא לי לקיים את הדיון הזה. אני חושבת שבסוף ראש רשות בכדי לעשות עבודתו על פי החזון שתבעה הרשות צריך את חברי המועצה לצידו כמתווי מדיניות. לא כעובדים בשטח, לא עכשיו חופרים את השוחות, אבל כשותפים מלאים להתוויית המדיניות של הרשות. ומכאן החשיבות בעצם של ההכשרה.

יש לנו הרבה דוברים. רגע נראה אם פספסתי משהו. אני חושבת שלא. אז מי ראשון? יש כאן מישהו ממשפחות החטופים? לא, הוא יצא. בסדר. ברשותכם, אנחנו נקצוב שלוש-ארבע דקות לכל דובר. נתחיל משמאל. כן, בבקשה. תציגו את עצמכם.

אני פשוט בין מלא ועדות היום, אז תודה על הקדימות. אני קטי, למי שלא מכיר. אני חברת מועצת עיריית בת ים זו הקדנציה השלישית. משנה לראש העיר, מחזיקת תיקי הרווחה, תחבורה, איכות סביבה, בעלי חיים, קידום מעמד האישה וקהילה גאה. והספורט בקרוב. כל זה בהתנדבות כמובן.

אני רוצה רגע לחלק את הדברים שלי לכמה דברים. אחד, היינו כאן לפני כמה שבועות, אני פשוט בלי תחושת זמן לאור האירועים של השבועיים האחרונים.

בשנתיים האחרונות.

לא, השבועיים האחרונים בבת ים היו הרבה יותר מורכבים מהשנתיים האחרונות. היה כאן דיון על שכר, גמול, לחברי מועצה. ואני חשוב לי מאוד להגיד, אנחנו עושים, רובנו, את התפקיד שלנו בהתנדבות, ללא שום עזרה מקצועית. היועץ המשפטי לרוב, ברוב הרשויות, יועץ משפטי ללשכת ראש העיר ולא לכלל חברי המועצה. אין לנו לשכות, אין לנו עוזרים. אף אחד, בכל אופן, כשאני נבחרתי ב-2013 לא היו את כל הגופים המדהימים שגם יושבים כאן, את "קול מקומי" ואת "שיטה" ועוד ארגונים נוספים שמקנים לים וידע מקצועי לחברי מועצה. אני פשוט הייתי צריכה להתמודד עם העניין הזה לבד, בשעה שעבדתי בעבודה אחרת והקמתי משפחה.

הדבר הזה הוא בלתי אפשרי. את אמרת מקודם שראשי רשויות צריכים לרצות חברי מועצה חזקים לידם, שיעזרו להם להתוות מדיניות. זה לא המציאות. המציאות היא שהשלטון המקומי הוא זה שעוצר כל הזמן את ניסיונות החקיקה למתן שכר, לא גמול. תפסיקו להשתמש במילה גמול. אם אתם מקבלים שכר גם אנחנו צריכים לקבל שכר. אני מושקעת בעיר שלי הרבה יותר שעות מאשר בעבודה האמיתית שלי, וזה בא על חשבון המשפחה שלי והילדות שלי והבריאות שלי.

אני באמת, השלטון המקומי, שמי שבוחר את יושב-ראש השלטון המקומי אלו ראשי הרשויות, מעדיפים שנהיה כמה שיותר חלשים. אני כמובן לא מדברת רגע על העיר שלי, אני מדברת בצורה רוחבית. רוצים שנהיה חלשים, שלא יהיה לנו זמן, שלא יהיה לנו כוח ושלא יהיה לנו ידע. והדבר הזה חייב להשתנות קודם כל בבית הזה בחקיקה. לא בגמול.

היה כאן דיון אם יקבלו 3,000 שקלים או 1,500 שקלים לחודש. האם לפי מספר ישיבות שמגיעים בחודש. פתאום כל חברי המועצה הלא פעילים התחילו להגיע לישיבות ולא יתרמו בשום דבר. אנחנו צריכים לקבל שכר מלא על העבודה שלנו. אני חושבת שהשנתיים האחרונות, עוד לפני זה, עוד בקורונה, אבל בשנתיים האחרונות אנחנו מוכיחים שאיפה שהממשלה כושלת ויש לה מחדלים אנחנו אלה שממלאים את החלל הזה. אני בשבועיים האחרונים, בגלל שאני מחזיקה את תיק הרווחה, בין היתר בגלל זה, אני באמת, אני כל היום שלי מושקע בסוף בחיים של אנשים. והדבר הזה חייב להשתנות, חייב להשתנות בחקיקה. תודה רבה.

תודה קטי. קטי בעצם, מה שאני מבקשת שכאשר מישהו מעלה איזה שהוא נושא שזה לא יעלה שוב. קטי מעלה נושא שהוא בדיון ציבורי, הנושא של גמול או שכר של חברי - - -

שכר, תפסיקו להשתמש במילה גמול.

רגע, אמרת. אמרת וזה בסדר וזה ייכנס לפרוטוקול. שכר או גמול. בסוף יש כאן איזה שהוא הליך חקיקה שמתקיים. אני רוצה רגע לפתוח איזה שהיא נקודת מבט טיפה שונה. יש שונות מאוד גדולה בין רשויות קטנות לרשויות גדולות. יש רשויות עם 5,000 תושבים ועם 30 חברי מועצה. אוקיי? וזה קצת שונה באינטנסיביות שנדרשת בתשומות הזמן של חבר מועצה. חבר מועצה כרגע הוא מעין חבר דירקטוריון ויש הרבה מאוד דירקטוריונים שבהם חברי הדירקטוריון הם בהתנדבות ולא בשכר. הסוגייה הזאת נמצאת בשולחן הזה.

אין ספק שבטח ברשויות גדולות יש מקום לתגמול/שכר. בסוף זה ידון ויוחלט בכנסת ישראל. העלית סוגייה שהיא נכונה, צודקת ומורכבת מאוד. תודה רבה לך על שהצפת את זה.

תודה רבה.

גב' מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב.

תודה רבה על רשות הדיבור. אני אכן סגנית ראש עירייה, סגנית ותיקה. אני חברת מועצה משנת 2003. זכיתי להיות גם חברת מועצה, גם סגנית, גם סגנית שהתפטרה והייתה באופוזיציה וגם חזרתי להיות סגנית. אז קודם כל, אני רוצה לחזק את הדברים שאמרה קטי. אני חושבת שכאשר מדברים על דמוקרטיה צריכים להסתכל גם על הסיפור של הדמוקרטיה המקומית. דמוקרטיה מקומית לא יכולה להתקיים אם ראש העיר, מתוקף סמכויות מנדטוריות מחזיק בכל הסמכויות. ובעצם חברי המועצה מצד אחד אין להם מספיק זמן וכוח ויכולת להתעמק בכל הניירת ובכל המסמכים, כי יש להם עבודה ויש להם משפחה. זה מצד אחד.

מצד שני, כדי לקבל הרבה תפקידים אתה רוצה להיות - - - יש לזה את המעט בנפיט שיש לחבר מועצה שלא מקבל שכר. ומצד שלישי אני אגיד על סגנים, לא עליי, כי אני רבת השפעה, אבל סגנים הם תלויים לפרנסתם בראש העיר. והם מצביעים גם לפי מה שראש עיר אומר להם. מפני שאחרת הם יהפכו להיות חברי מועצה ללא שכר.

השלטון המקומי בנוי כך שיש תגמול לסגנים, יש תגמול משני לחברי קואליציה ויש אפס תגמול למי שבאופוזיציה. את אופוזיציה, אף אחד מהקואליציה לא בא לפה. אבל אלה שלא הגיעו ואלה שבאופוזיציה, כולם מקבלים שכר.

יש כאן חבר כנסת אחד שפשוט לא מגיע בכלל ללשכה.

נכון. אפרופו מה שאמרת על ערים קטנות וערים גדולות, בכלל לא מעניין. בעיר קטנה המגע הוא אישי עם התושב. בעיר גדולה המדיניות היא אסטרטגית ופחות מגע עם תושבים. אני לא רואה שם מי שמגיע ומי שלא מגיע מקבל שכר לפי הגעתו או מי שמשפיע ולא משפיע. לכן אני גם כן מתנגדת למושג גמול, כי אני קולטת שזו התחמקות מלתת פנסיוני לחברי מועצה.

אני בגילי, בת 65, אני רואה חברים שלי שלא דאגו לפנסיה. אני מבינה את המשמעות לחיים של בן אדם שבגיל 70 צריך להיות שומר בסופר מרקט. אני לא מאחלת לאף אחד מהחברים שלי, המשפיענים, שיגיעו למצב שהוא לא דאג לפנסיה שלו בגלל שהוא קיבל גמול. לא בא בחשבון, צריך להיות שכר.

הדבר היחידי שאפשר להבחין בינו זה בין עיר איתנה או עיר מאוזנת או לא מאוזנת. עיר שהיא לא מאוזנת שתשלם שכר מינימום. עיר שמאוזנת שתשלם שכר ממוצע במשק. כדי שלעיר לא מאוזנת יהיה אינטרס לאזן את עצמה. אני לא יודעת איזה קריטריונים אפשר לקבוע, ואני מצטערת, אני רואה אותך, אני שלפתי עכשיו בגלל האמירה שלך לגבי גמול. אני חושבת שחברי מועצה צריכים לקבל שכר גם בשביל העבודה שלהם וגם בשם הדמוקרטיה. זה לא דמוקרטי שאנשים שיושבים וצריכים לשמור על מה שקורה בעיר לא מקבלים שכר.

זה שאנחנו יעילים יותר מהממשלה, זה באמת בגלל החיבור שלנו בשטח. זה בגלל המיידיות שבה אנחנו יכולים לטפל באירועים שמתקיימים בשטח. אם זה קורונה ואם זה מצב חירום ומלחמה. ודווקא על הדבר הזה, ומי שהסתכל ראה את קטי בשטח, לא רק בפוסטים ובטלוויזיה, אלא הוא הבין את העומק שהיא דיברה. ומי שהבין מה זה פגיעה בתושבים הבין את התפקיד החשוב של נבחרי ציבור. באוזן, בתמיכה, בלפתור בעיות.

אני ביום שבת קיבלתי טלפון מתושב מפונה שהיה בבית מלון וסיפר לי כמה עולה לו לשלם חנייה. אני בשבת טיפלתי בזה. אין לנו, כמוכם, אין לנו לילה ואין לנו שבת. יש לנו צרכים. אני תומכת תמיכה מלאה במתן תשלום לחברי מועצה. לא גמול, זה מה שצריך לקרות.

תודה מיטל. אני רוצה רגע מעבר לנושא של השכר שציינת וחידדת את עמדתה של קטי, אני רוצה לומר שחוק הרשויות המקומיות הוא ארכאי, הוא מיושן. והוא מבדיל בין מועצות אזוריות לערים וגם פה יש מקום לאיזה שהיא רוויזיה בחקיקה שהיא באמת ארכאית ובאמת יוצרת איזה שהוא מאזן כוחות - - -

להזכיר לכולנו, זה מנדטורי, ראש העיר היה נציג השלטון הבריטי ואנחנו היינו נציגי הנייפיס.

אז לכן העלית סוגייה שאני לוקחת אותה דווקא לנושא של חוק הרשויות המקומיות וההבחנה בין מועצה אזורית לרשות מקומית. אז תודה רבה על החידוד הזה ועל התוספת. בבקשה, הדובר הבא. כן, בבקשה.

בוקר טוב. זיו דשא, אני אזרח היום. הייתי ראש המועצה המקומית זיכרון יעקב עד הקדנציה אחרונה. חבר מועצה תקופה קצרה. אני לא נכנס לנושא התגמול והשכר. אני מסכים אתכם באופן עקרוני. אני רוצה לדבר על חוסר מעמדו של חבר המליאה. אני שוב, יכול גם להגיד איפה אני הייתי. אבל אני הגישה שלי הייתה שכל מידע שבן אדם רוצה כחבר מועצה, גש לאיש המקצוע. אם אי אפשר למסור לו, תקבל, תשב איתו. זו דוגמה אחת. כאשר העיקרון שזה יהיה מסודר. יש מזכיר מועצה, תנהלו, שהכול יהיה מתואם. אבל אין בעיה לקבל מידע ולהפיץ אותו.

חברי האופוזיציה יש להם עצות טובות, דרך אגב. אני יכול להגיד שחברי אופוזיציה אצלי, לדוגמה נושא עצים, הובילו את זה אופוזיציה קשה. אבל זה מוביל לנושא של איך מה שנקרא ניוד ועקירת עצים. זאת אומרת, לחברי אופוזיציה, אני יודע שהחוכמה לא נפלה אצלנו, היא אצל כולם.

ומה אני בא להגיד בדוגמאות? אני אתן דוגמה מעכשיו. הייתי בסיעה, שהיום היא סיעה אופוזיציונית. חברת מועצה, ד"ר לימור זר גוטמן, מי שמכיר את השם או לא. סגן הדיקן המשפטי במכללה למינהל. ראש המועצה לא מתבייש להגיד במליאת מועצה 'אני הנחיתי את עובדי המועצה לא להשיב לך, לא לענות לך'. כי היא שואלת שאלות לא פשוטות שמרגיזות את המערכת. יושב יועץ משפטי, יושב גזבר, יושב מבקר מועצה והם שותקים. אומרים לו אדוני, אנחנו איננו עובדים שלך, אנחנו עובדי ציבור.

ופה אני שם את הבעיה הגדולה. גם בקבלת מידע. מבקשים מידע, המידע לא נמסר, לא עונים. אומרים לה תגישי שאילתות שלפחות רלוונטיות. שואלים שאלות פשוטות על מאיזה סעיף תקציבי או האם הגשתם או האם יש היתר בנייה או אין היתר בנייה. וחודשיים עד שעונים ואז זה יוצר את השיח הלא נעים. וזו שיטה.

אני מכיר את הכוחניות של ראשי רשויות. לא אישית במקרה הזה, אבל זו התנהלות שאני חושב שהיא לא נכונה. לשמחתי לא רובם כאלה. אבל כאשר זה קורה זה מעקר את מה שנאמר פה, את יכולת התפקוד של חברי גם קואליציה וגם אופוזיציה. במקרה הזה אני חושב, כמו שאמרת, שחברי המועצה, מליאת המועצה הם דירקטוריון, להחלטות שלהם יש משמעות ואחריות שילוחית. לא כולם יודעים שיש להם ביטוח דירקטורים.

יש להם. נושאי משרה.

אבל דבר נוסף, נושא הכשרות, הוא בטח יעלה פה. פה למשל דברים שלפני שניגע, צריך להיות תקציב הכשרות שמשרד הפנים נותן לכל מועצה ולא שצריך להוציא את ה-1,000 שקלים או כמה שזה לא יהיה. כי עוד דבר, אנשים לא יודעים במדינת ישראל בדבר הזה. אנשים, לצערי, חברי מועצה, ואין לי טענה אליהם, לא יודעים לקרוא את סדר היום. מה לשאול את השאלות, מה המשמעות של התב"ר. כיוון שהחומרים לא נגישים אליהם, הם רוצים לדעת מה עשו עם התב"רים הקודמים, מה קורה עם התקציב. האם מימשו אותם. ואתה יודע, באים למליאה, כמו שנאמר כאן, הנציגות שאמרו בצדק רב, אין לנו את היכולת לעקוב אחרי הדברים.

לכן שוב, יש משימות מיידיות להגברת השקיפות. צו הרשויות המקומיות הוא ארכאי. לדוגמה קטנה ובזה אני אסיים. חבר מליאה צריך תוך שלושה ימים לקבל מידע או לבוא לעיין או לצלם. הוא צריך אישור. עכשיו, ראש הרשות לא עונה. לא מגיבים. וזה מידע פשוט על תקציב. לכי תראי, לא תראי. לכן פה אין אפילו גוף, דרך אגב, אין גוף שמייצג את חברי המועצות. לא בכנסת, לא במשרד הפנים, מחוזות, לא מגיבים לחברי מועצה כמעט. לכן הדמוקרטיה, אני אומר את זה בכאב רב, היא בכאילו. ואני חושב שיש גם חברי, היום אתם באופוזיציה, יום אחד תהיו בקואליציה. אבל זה לא משנה. זה פשוט צריך לתת מקום לגוף גם בכנסת שהוא פה לחברי מועצות.

תודה זיו. אני חושבת שחידדת את החשיבות בארגז כלים ובמקצוע של חברי המועצה בהיותם גם גוף מבקר וגם שומר סף במידת מה למינהל התקין. לכן צריך להגדיר בצורה מאוד מסודרת מה גבולות המגרש וכמה החופש, נושא של שקיפות.

נכון. זה לא קיים היום לצערי.

ציינו כאן סיוע של מזכירות או משרד.

זה כבר סקלה מאוד גבוהה. אני מדבר על הבסיס.

אבל שקיפות מידע וזמינות. ופה, חבר המועצה צריך להבין - - -

וששומרי סף, לצערי בחלק מהמקרים, לא בכל המקרים, שעובדי הציבור לא מבינים שתפקידם גם לממש את מדיניות ראש הרשות, שזה נכון. אבל הם צריכים לתת מענה ושירות לכלל נבחרי הציבור. ולא תמיד הם עושים את זה. ואין איך לאכוף את זה עליהם, דרך אגב.

תודה רבה. זוהר, בבקשה.

זוהר ראוני, אני חבר מועצת העיר בראש העין ויושב ראש ועדת איכות הסביבה.

סליחה זוהר, אני חייבת ללכת להצביע. אז אני אבקש מחה"כ יוראי להב הרצנו למלא את מקומי. אני אשוב. אני מצטערת, זה יום מטורף כזה.

(היו"ר יוראי להב הרצנו)

בבקשה אדוני, שלוש דקות לרשותך.

דיברו פה רגע לפניי ותיקים בשלטון המקומי. אני בסך הכול שנה ושמונה חודשים. מי סופר, עם כל התקופה. אני חדש במועצת העיר. אני לא אדבר על השכר, אני מסכים. ומילה על הדמוקרטיה שפה דיברו לפניי. אז רק לפני איזה שבועיים יצא שיר שהתחיל "תפוס מקום, זוהי דמוקרטיה". עשור מספר אחד בגלקסיה.

אני כחבר מועצתה עיר, ואני בסיעה של ראש העיר ואני בקואליציה ואני מחזיק תיקים. אני רוצה דווקא, הטענה שלי היא לשלטון שמעליי, גם לא רק השלטון המקומי. אליכם, לכנסת. כי אני חושב שאם אין לנו תמיכה ועזרה מהבית הזה, ולא רק בהכשרות, אלא מהמקום הפשוט של אם אני צריך להיפגש עם השרה להגנת הסביבה כדי לבוא ולהגיד לה שהתושבים של העיר שלי, אתם יודעים מה? אני לא אייצג רק את אלפי התושבים של העיר ראש העין שלא ישנו כל הלילה הזה ולא ישנים כל הלילות האחרים וכל השנתיים האחרונות או יותר, חמש שנים אחרונות בגלל שריפות פסולת מעבר לקו הירוק. אנחנו לא נושמים. זה לא רק אנחנו בראש העין, זה כל מדינת ישראל, מהדרום ועד הצפון.

אני נמצא פה אני חושב פעם בחודשיים, בין אם זה בחדר הזה או בחדרים אחרים, בוועדות. וכל הזמן אנחנו צועקים. אנחנו קצת מרגישים שאין עם מי לדבר. איך אני מייצג את התושבים, את השכנים שלי, את הילדים של השכנים שלי, ילדים קטנים שלא נושמים. אני מדבר אתכם פה על אוויר. זה פשוט אני מרגיש שלא אכפת.

אם הכנסת, וזה לא משנה עכשיו אם זה אופוזיציה, קואליציה, ימין, שמאל, חרדים, חילונים, קפלן, לה פמיליה. כולנו נושמים את אותו אוויר. אני בא לייצג ציבור בנושא מסוים. אני יושב-ראש ועדת איכות הסביבה. אין לי שום סמכות, שום עזרה ושום איזה שהוא משהו שאני יכול לבוא לתושבים. עוד פעם, אני קורא להם תושבים, גם אני תושב. לבוא למשפחה שלי, לחברים שלי, להגיד חבר'ה, זה בטיפול. במשך שנים. אני רואה ששום דב לא מתקדם. מה אני עושה

אני חייב לבוא ולהגיד עוד משהו. אני מרגיש, בינתיים מי שדיבר, היה חברי קואליציה וסגנים וראש מועצה לשעבר. ראש העיר שלי לא היה חבר קואליציה. הוא היה חבר אופוזיציה ומשם בדיוק כמוך, קפץ להיות ראש עיר. אני לא יודע אם ראשי ערים יודעים מה זה להיות חבר קואליציה. יש חלק מראשי ערים שלא יודעים מה זה להיות חבר קואליציה, כי הם קפצו ישר מהאופוזיציה והם לא יודעים כיצד אנחנו צריכים להתנהל וכמה פגישות אנחנו צריכים להיות ואיך אנחנו מטפלים בנושאים כל היום.

בסוף אם אין לנו את הסמכויות ואין לנו את העזרה, ואם אין לי חבר מועצה אצלי בקואליציה שהוא חבר מרכז ליכוד למשל, אז אני לא יכול להיפגש עם השרה להגנת הסביבה. ובפקודת העיריות, סליחה, כי פשוט זו גם ועדה של הסביבה, אז אני מכניס את הנושא הזה. אני צריך להזמין על פי פקודת העיריות, תקנו אותי פה רגע שנייה, להזמין נציג ממשרד הגנת הסביבה. זה על פי החוק. אנחנו מזמינים, הם אומרים לא עזבו, לא צריך. אז איך הדבר הזה קורה?

בסופו של דבר אני חייב להגיד שאני מרגיש הרבה פעמים שהייתי מחוץ למועצה אז הייתי יכול להשפיע קצת יותר. היום צריך לדבר יפה, צריך לייצג. אני צריך להתנהג, אני לא יכול מה שנקרא להפגין ולצעוק כנגד השלטון, כי אני חלק מהשלטון. וזה מה שמאוד פוגע לנו בכל הנושא הזה. ושם חייבים לעשות סדר.

תודה רבה לך על הדברים זוהר. אני מוכרח לומר שגם אני כחבר כנסת מרגיש תסכול רב לנוכח גם החידלון של השרה להגנת הסביבה וגם אל מול הדריסה המוחלטת של התקנון של הכנסת ביחס להבאתה לכאן. להגעתה לכאן ולתת דין וחשבון לציבור.

אני כן רוצה להסתייג ממשהו אחד שאמרת, שזה לא משנה אם זה או אחר, ממשלה כזו או אחרת. אני לא מסכים. אני חושב שההתנהלות של הממשלה הזאת שברה שיאים חדשים בכל מה שקשור לדין וחשבון לציבור. עזוב את החידלון. הביקורת שלי על הממשלה, ספציפית גם על השרה להגנת הסביבה ידועה. העובדה שהם מרשים לעצמם לא להגיע, לא להתייצב, בכנסת, ולתת דין וחשבון לחברי הכנסת ולציבור, שהם מחויבים לפי תקנון הכנסת, זה רמה חדשה של ניתוק.

אז מה אנחנו עושים פה, באמת?

אני שואל את כולכם, באמת, מה אנחנו עושים פה? אני מחפש, אני בונה עסק, יש לי שני ילדים ואני צריך להאכיל אותם. אני רוצה לעזור, אני כל החיים שלי התנדבתי. אני לא רוצה שכר, בסדר? אני באתי להתנדב, באתי לעבוד, לא עושה פוליטיקה. לא רוצה להיות סגן, לא רוצה להיות ראש עיר. רוצה במקרה הזה ספציפית רוצה לנשום אוויר.

עזוב, אני לא מדבר קהילות ותרבות וחינוך. לא מדבר, רוצים לנשום אוויר, לא מצליחים. אני קיבלתי תפקיד, נלחמתי להיות חבר מועצה כדי להשפיע מבפנים. אתה אומר לי שכחבר כנסת אתה מרגיש ככה. אני לא יודע, אז מה אני עושה פה?

מאוד נוח לי לשבת סביב השולחן הזה, כי מי שיושב סביבו בחר לקחת אחריות. לרוץ לבחירות, לקבל את אמון הציבור מקבל גם כלים שהמטרה שלהם היא לשנות את המציאות שבה אנחנו חיים. ייאוש היא לא תוכנית עבודה.

לכן מה שאני מציע לך ומה שאני עושה זה לא להרפות. סוגרים דלת, לפתוח דרך החלון. סוגרים את החלון, להיכנס דרך התקרה. לא להרפות, בביקורת, בפיקוח. אני מסכים עם מה שאתה אמרת ביחס לזה שצריך לפתח עוד מנגנוני פיקוח ובקרה שלכם ודיאלוג ושיח ועבודה משותפת עם השלטון המרכזי. ובזה צריך לעבוד, אני מסכים איתך.

רק שמתי בצד את העובדה שספציפית הממשלה הזאת לקחה את ההתעלמות מהציבור ונבחריו בשלטון המקומי וגם בכנסת לרמות חדשות של ניתוק. זה לא אמור להיות ככה. אני מודה לך שאתה כאן, ואני יושב-ראש השדולה הסביבתית, כמו שאתה יודע, בכנסת. ואני מאוד אשמח שנשתף פעולה. עכשיו קיבלתי שלט.

לפני שאני מעביר לדובר הבא, כן חשוב לי לומר איזה שהוא משפט גם ביחס לדברים שנאמרו פה על ידי מיטל וקטי. אני לא חושב שחברי מועצה זה תחביב. זה nice to have, על הדרך. אתם נבחרתם, חברי המועצות נבחרו בבחירות, בדיוק כמוני. ואם אני צריך לשנות מילה אחת בכותרת של הדיון אז הייתי משנה את "מעמדו, תפקידו ויכולתו" לא המקצועית, "הציבורית" של חבר המועצה לבצע את תפקידו.

אני מסכים עם העקרונות שהוצגו פה ביחס למעמד ולתנאים. אני חושב שהדרך היחידה והוויכוח הוא איך להגיע לשם. מי מממן, איך מממנים. אנחנו צריכים לוודא שחברי המועצות לצד ראשי ערים יהיו חזקים, עצמאיים, מסוגלים לדבר את המשימות ואת האג'נדה שהם לקחו על עצמם למול הציבור שבחר אותם. בדיוק כמו שאני צריך לעשות את זה כאן בכנסת אל מול הציבור ששלח אותי לכאן. נשלחתם. ביקשתם לקחת אחריות ונשלחתם לכאן, למועצות שלכם כדי לדבר את ההבטחות ולשפר את איכות החיים של הציבור ששלח אתכם.

לכן אתם צריכים לקבל את כל הכלים, בדיוק שלנו כחברי כנסת יש. ואני חושב שזה מוקד הדיון, לראות איך משפרים את הכלים, את המעמד, את התפקיד ואת היכולת הציבורית של חברי המועצות לממש את התפקיד שהם לקחו על עצמם.

בנימה זו אני רוצה להעביר, אנחנו עכשיו נלך לפי הרשימה שיש בפניי. אני רוצה לאפשר לסגן ראש עיריית מודיעין, אור גרינפלד, את זכות הדיבור. אור, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

תודה רבה. אני רוצה לדבר דווקא בשם הדור החדש ל המנהיגות והמנהיגים ברשויות המקומיות. צעירות וצעירים שבחרו להיכנס, כי הם אוהבים את העיר שלהם, הם רוצים לקדם אותם והם רוצים לקדם גם את השלטון המקומי, אבל בעיקר את המקום בו הם חיים ובו הם גדלו. זה פחות יהיה בשיח שהוא מה צריך לעשות, אלא יותר בדברי שבח.

אני נכנסתי חבר מועצה צעיר, אנחנו נכנסים קלולסים. אנחנו לא יודעים שום דבר כמעט, מעבר לזה שהציבור בחר אותנו או מה אנחנו רוצים לעשות. אבל הדרך וניקח את הוועדות תכנון ובנייה, ואיך הדבר הזה מתנהל. אתה נכנס ריק כמעט לחלוטין. ופה יש את החשיבות הזאת של הגופים המכשירים. אם זה "קול מקומי", אם זה "שיטה", הציגו פה כמה וכמה, יש המון. החיבור הזה הוא סופר חשוב.

אני יכול להגיד עוד פעם, בשם עצמי, זה מאוד עזר. מההתחלה ועד היום. הייתי חבר מועצה קדנציה מאוד קצרה, היום אני סגן ראש עיר. אני ממשיך להשתמש בידע החשוב הזה, ברשתיות החשובה הזאת. זה סוג של בניית מחנה. בסדר? אני לא מסתכל עכשיו על איך זה נראה כאן בכנסת. אני מסתכל על מחנה של הדורות החדשים שינהיגו את המדינה הזאת, שבחרו להיכנס לעולם הציבורי ולרשויות המקומיות, דרך הגופים המכשירים. זה מעבר לידע מקצועי. זה גם הבנה משותפת של מה צריך לעשות במדינה הזאת.

אני חושב שהדבר הנכון באמת לעשות ואחת המסקנות אולי מהדיון הזה שצריך לקחת בחשבון זה לחבר את הרשויות המקומיות עם הגופים המכשירים. לא בהכרח רשויות מקומיות, גם משרד הפנים, לתת את הלגיטימציה להכשרה והרשתיות הזאת. משם אנחנו כבר נדע מה לעשות. אנחנו נדע איך להצעיד את העיר שלנו קדימה. תודה.

תודה רבה לאור. חברת המועצה מאיה נורי והשכנה שלי, גילוי נאות. חברת מועצת עיריית תל אביב, מאיה נורי. לאחריה חה"כ נאור שירי. שלוש דקות לרשותך.

אני מאיה נורי, חברת מועצת העיר תל אביב יפו. קדנציה שנייה, מחזיקת תיק הגיל הרך והנגישות. גם בסיעת ראש העיר.

אני נכנסתי למועצת העיר בגיל 30 ואני ממש זוכרת את החוויה הראשונה שלי בוועדת התכנון. הביאו לי 500 עמודים, דראפט, לקרוא. הגעתי לוועדה, לשמוע התנגדויות. אנשים עומדים, בוכים על החיים שלהם, על העתיד שלהם, על מה שאנחנו הולכים לעשות להם בבית, בשכונה. ואני זוכרת שאני מסתכלת ימינה ושמאלה ואני אומרת איך אני מקבלת החלטה כל כך חשובה על החיים של האנשים האלה, בלי שקיבלתי טיפת הכשרה על הדבר הזה. על ה-500 עמודים דראפט שאני צריכה לקרוא.

אני כבר שבע שנים בוועדה, אני כבר למדתי את הדברים לבד. עם חברים, עם עוזרים, עם אנשים שמבינים בזה. ולאט לאט אני צברתי את הידע הזה. אבל צבירת הידע הזאת זה זמן שאין לנו. אנחנו בהתנדבות, אנחנו עסוקים בלשרוד ולפרנס את המשפחה שלנו ולהיות כל הזמן זמינים לציבור ולאנשים. וזה לא הגיוני שלא נותנים לנו ומכשירים אותנו לדבר הזה.

ההכשרה הכי טובה שיצא לי לעבור זה באמת הכשרה של תוכנית "קול מקומי", שצריך להגיד, זה באמת הדבר הכי טוב שיש לנו היום כחברי מועצה, שעוזר לנו ללמוד את התחומים שאנחנו צריכים לבוא ולייצג בהם את הציבור. הנושא הזה, אני ממש מקווה שכנסת ישראל תשכיל להבין כמה אתם צריכים לעזור לנו ללמוד את הדברים האלה.

הדבר הזה כמובן גם מתקשר לזה שאנחנו באמת לא מקבלים שכר. חשוב לי רק להגיד שהדבר הזה גם מייצר פערי ייצוג. ברגע שאנחנו נמצאים במועצת העיר ועסוקים כל היום בפעילות הציבורית שלנו ולא מקבלים על זה שכר, זה מאפשר רק לאנשים ממעמד מאוד מסוים לבוא ולהיות חברי מועצה. ומי שנמצא עם ילדים קטנים וגר בשכירות, כמוני, זה באמת תחושה שאין לנו, שיש לנו הרבה פחות לפעמים את הפניות לבוא ולייצג את הציבור. לכן חייבים לפתור את הסוגייה הזאת כדי לאפשר לכולם ייצוג ולאפשר לכולם להתמודד ובאמת להיות חברי מועצה שמייצגים את הציבור שלהם.

אז ממש תודה על הדיון הזה. אני מאוד מקווה שבאמת נוכל לייצג יותר טוב את התושבים בעיר שלנו.

תודה רבה מאיה. חה"כ נאור שירי, יוזם היום.

בוקר טוב, תודה רבה מ"מ יו"ר הוועדה, חה"כ יוראי להב הרצנו. כשנכנסתי לפה ב-9:50 מי אמר לי לא לדבר הרבה או שתן לי לדבר. לא יודע למה התרשמו שאני מדבר הרבה, אז אני ממש אקצר.

בתור אחד שהיה חבר מועצה, אני חושב שכולנו סביב השולחן מודעים בדיוק לקשיים, לשנים על גבי שנים שלא נעשה שום דבר בנוגע להסדרה. וכשאני מדבר על הסדרה זה אף פעם לא רק בעניין השכר. בעיניי הראש לא רק שהוא יש לו סמכות ולא משנה השם לא שם, אנחנו צריכים להבין שהמרכז לשלטון מקומי הוא לא מרכז ייצוג אך ורק של ראשי ערים. אנחנו מדברים רבות בשנתיים האחרונות על הדמוקרטיה. הדמוקרטיה צריכה להתקיים גם בנבחרי ונבחרות הציבור המקומיים והם נבחרים ונבחרות ציבור. הם לא צינור או זרוע תפעולית של הממשלה. מעין איזה פרוטזה חסרת כל say.

זה בטח בא בעולם ההכשרות, זה בטח בא בסטנדרט מסוים של לייצר כוח משמעותי גם לחברי וחברות המועצה. ובטח בא בהכרה של מרכז השלטון המקומי שמרכז המקומי כשלטון מקומי יש עוד נציגים, דיבר אור קודם ממודיעין, שאני לא יודע למה אני מצביע עליך עם איזה שהוא קשר לשלטון המקומי, כי אתה לשכה ליד יו"ר השלטון המקומי, שהגיע הזמן להסתכל גם על נבחרי ונבחרות הציבור המקומיים, מה שנקרא גם בלבן של העיניים, אבל גם באופן שוויוני ולייצר להם את המסגרות, את ההכשרות שקיימות במרכז השלטון המקומי. כולנו מכירים את ההכשרות שניתנות, הן לפונקציות המקצוע ובטח ובטח גזברים, מהנדסים. מרכז השלטון המקומי ידוע ביכולתו לאפשר מסגרות מתאימות לפונקציות המקצועיות. זה פעם אחת.

פעם שנייה אני רוצה לומר המון תודה גם ל-"קול מקומי", אבל בייחוד לנעמה. אפשר, אפשר למחוא כפיים. לאה, אני אישרתי. אחרי זה תתלונני לוועדת האתיקה שהנה המאבטחים הגיעו להוציא אותי. סתם, בצחוק.

גם כי אני מתחבר למותג "קול מקומי", אני לא רוצה לגנוב, אלא הקול של חברי וחברות המועצה הוא חשוב. שיתוף הפעולה עם ראשי הרשויות וסגנים, אני חושב שבסוף זה הכוח האמיתי של השלטון המקומי. ואם אני אסיים במשפט, אז מה שנקרא נבחרי ונבחרות הציבור במדינת ישראל, אנא התאחדו ותייצרו את הכוח האמיתי שבעיניי יש לכם. בטח אל מול מש"מ. ושיהיה בהצלחה, לי, אחרי הנאום הזה עם מש"מ, אבל אני מאמין בזה באמת בכל רובד ואנחנו פה בשבילכם.

תודה גם ליו"ר הוועדה שהגישה שלו וגם ההיכרות שלו עם השלטון המקומי מאפשרים לנו גם דלת פתוחה בוועדה, אבל בטח ובטח ביום המיוחד הזה. אני מקווה שהוא יספיק להגיע. ואם לא, אז מקסימום, אני מסתכל עלייך כאילו את מנהלת לו את הלו"ז, אבל אני מקווה שהוא יצליח להגיע. יעקב אשר הוא חלק חשוב בעיניי במהפכה שהשלטון המקומי צריך ורצוי שיעבור. תודה.

תודה רבה חה"כ נאור שירי. אני מבקש לאפשר לנציג משרד המשפטים לתת משפט. ביקשת להתייחס. לאחריו ד"ר מורן נגיד מארגון תכלית. בבקשה יובל.

שלום לכולם. שמי יובל אקוע, אני סגן ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, שהיא בעצם הרגולטור של תחום חופש המידע בישראל מול משרדי הממשלה ויחידות סמך. אני רוצה מאוד להתחבר לדברים שזיו אמר בנוגע לכלי משמעותי נוסף, מעבר לכלי של זכות העיון שמצוי בפקודת העיריות, סעיף 40א, שאני שומע ממך שהוא לא מיושם כהלכה. אנחנו כולנו מודעים לחשיבות העצומה בקבלת נתונים כדי לקבל החלטה מושכלת, כדי לפקח בצורה טובה על עבודת העירייה.

אני רוצה להציע כלי נוסף שלא משתמשים בו הרבה חברי מועצה, שזה חוק חופש המידע. הוא כלי רחב יותר שהוא גם מאפשר פנייה לא רק למידע שמצוי בתוך העירייה. לא תמיד המידע הזה הוא המידע הרלוונטי היחיד שמאפשר לחבר מועצה לפקח על עבודת העירייה, אלא גם על משרדי ממשלה ויחידות סמך, חברות ממשלתיות וכו'. החוק הזה גם מחייב קבלת החלטה מינהלית ופחות מאפשר התעלמות. וגם כמובן לנו כרגולטור יש לנו אפשרות להתערב ויכולת פיקוח ברגע שמגיעות אלינו תלונות בנושא הזה.

דבר נוסף, להגיד שהשקנו בשנה האחרונה קורס רחב ומאוד ממצה שמאפשר לכל אזרח בישראל וחבר מועצה בפרט להכיר את החוק הזה לפני ולפנים. איך להשתמש בו כחלק מארז הכלים שלו לפיקוח עבודה. הקורס הזה נמצא בקמפוס IL, אם תחפש בגוגל במנוע חיפוש "חופש המידע קמפוס IL" אתה תמצא את זה שם. ואתם כמובן גם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה להתייעצות.

הקורס בחינם?

הקורס הזה הוא חינמי לחלוטין.

בקשת חוק מידע זה 29 שקלים, נכון. לשלם אגרה.

23 שקלים.

כל בקשה של חבר מועצה 20 שקלים?

23 שקלים, כן.

יובל, בהמשך לדברים שלך לגבי זכות העיון של חברי המועצה, אתה מטפל בהרבה תלונות של הזכות הזאת שלא מקבלת מענה?

לא זכות העיון, אלא על פי חוק חופש המידע. החלטת ממשלה 2957 הסמיכה אותנו לטפל בתלונות על משרדי ממשלה ויחידות סמך.

אני לא מדבר על חופש המידע, אני מדבר על הזכות שלו.

לא, אין לנו סמכות.

הבנתי. אוקיי, אז אני אשאל את משרד הפנים בעניין הזה. אני אומר לך, מקובל עליי שאתה מפנה נבחרי ציבור לחוק חופש המידע. אני אומר, אני חושב שכמו שאנחנו כחברי כנסת לא אמורים להשתמש בזכות הזאת כי יש לנו כלים אחרים, אני חושב שנבחרי ציבור צריכים לקבל את הזכויות האלה. אתה יודע, חוק חופש המידע נועד לאזרחים.

אני מסכים איתך, אבל זה כלי נוסף. אני אומר, בהינתן שיש בעייתיות ביישום.

גם כלי נוסף שחבר כנסת יכול להשתמש בו. אני חושב שזה לא דרך המלך. דרך המלך היא לייצר ערוצים שמאפשרים לנבחרי ציבור.

יוראי, סליחה שאני קוטע אותך. אבל את נציג משרד המשפטים, בעיניי זו אינסטנציה שאמורה להסביר את החוק. ומה שעולה כאן, אני אומר לך, אני נתתי את הדוגמה, שאלתי את ד"ר לימור זר גוטמן, מעלה שאלות לגיטימיות. וברגע שראש מועצה אומר במילים אחרות, אני לא מוצא את המילה המדויקת, 'לא תקבלי מידע כי את לא מדברת יפה או לא כותבת יפה', זה לא סדרת חינוך. יש לה זכויות. זה כמו שפה אני שומע את נאור לא פעם במליאת הכנסת והוא מדבר מדם ליבו, והוא לא מדבר יפה, אבל הוא מדבר נכון. בסדר? לצורך העניין, או חבר כנסת אחר.

זה אמא שלי מסכימה איתך.

אני בא להגיע על העיקרון. לא נתפס אצלי שמישהו שאין לו את הסמכות, ויושב יועץ משפטי ויושב מבקר מועצה ותסלחו לי, אני אהיה גס, ואינם הופכים שולחן על האמירה הזאת – אני מצפה שמשרד המשפטים, אני מצפה שיועץ משפטי של משרד הפנים או משרד המשפטים ברגע שזה מגיע אליו, וזה יגיע אליו, יקרא אליו לסדר את שתי הפונקציות האלה ואת כל שומרי הסף. איפה אתם נמצאים?

כי אם שומרי הסף, ואני אומר לכם עובדתית, אני הייתי חבר מועצה שלושה חודשים. אני יודע לשאול את השאלות, כי הייתי ראש מועצה. ביקשתי לקבל את כל ספר התקציב, ביצוע 2023 ותכנון 2023 ומה מתוכנן 2024, כי אני יודע לקרוא את הנתונים. מה לעשות, זה היה תפקידי. והיועץ המשפטי כותב "זה לא ספר כלשונו בהגדרת צו הרשויות המקומיות", וזה לא בשגרה, זה קובץ, דוח פנימי. זה לא דוח פנימי. איתי תמיד קיבלו את זה כאשר ביקשו. אז אין לי סעד כחבר מועצה למי לפנות.

לכן אני מצפה, אני בכוונה מחדד את זה. אני מצפה, בואו לא נסיר אחריות. אני מצפה בכלל שחברי מועצה שיהיה בכל משרד ממשלתי, מה לעשות, שחברי מועצה יוכלו לפנות אליהם, בנושאים האלה, והם לא יכולים. כי המחוז, מחוז חיפה של משרד הפנים לא נותן סעד. תגידו שאני אמרתי אם צריך. שיבוא לפה מנהל המחוז ואני אגיד לו את זה.

אנחנו תכף נקבל תשובה גם ממשרד הפנים.

משרד הפנים? הם בכלל תופעה.

זה מה שאני אומר, לשלוח נבחרי ציבור לחוק חופש המידע בעיניי זה חוטא לאירוע. כמו שאתה לא תשלח חבר כנסת, כך אתה לא צריך לשלוח חבר מועצה בהקשר הזה. הם צריכים לנוע בתוך המועצה או הרשות שאותה הם משרתים, גם אם ראש המועצה או ראש העיר פחות נוח לו. התפקיד שלהם הוא לפקח ולבקר והם צריכים גישה לכל מסמך שרלוונטי ליכולת שלהם לבצע את השליחות הציבורית שלהם.

זו דעתי. ואם המהות הזאת לא קיימת או אין מימוש של הזכות הקיימת שלהם, צריך לוודא שזה קורה, ברמת משרד המשפטים.

הגר סלקטר, משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. קודם כל, זו באמת הייתה הדגשה של הכלי ככלי אלטרנטיבי, שהוא נמצא, קיים לצד זכות העיון. אם יש בעיות עם זכות העיון צריך לטפל בהם, אין שאלה. אם יש בעיות ביישום, אנחנו מכירים חלק מהדברים. אנחנו גם נבדוק את זה מול הלשכה המשפטית של משרד הפנים.

חבל על האנרגיה.

לא, לא חבל.

זיו.

סליחה שאני קוטע אותך, חבל על האנרגיה. כראש רשות אני אומר לך את זה. חבל על האנרגיה.

אוקיי. אבל אני רק רוצה לדייק נקודה אחת נוספת, שאם חבר מועצה היום על פי מצב החוקי, חבר מועצה לא מקבל מענה מהרשות הוא יכול לפנות לממונה על המחוז.

חבל על האנרגיה.

הוא לא עונה. הוא לא עונה.

אני מבקש לא להתפרץ. תאפשרו לנציגה לסיים את דבריה.

בסדר גמור. אנחנו שומעים אתכם ואנחנו יכולים לבדוק את זה באופן פנים ממשלתי.

זה יהיה חלק מסיכום הדיון.

בסדר.

תודה רבה. ד"ר מורן נגיד מארגון תכלית, בבקשה גברתי, שלוש דקות לרשותך.

צוהריים טובים. מורן נגיד ממכון תכלית. קודם כל, ברכות על היום החשוב הזה, ליוזמים שלו ומי שפעלו לקידום שלו. אני חוקרת שלטון מקומי ותיקה מאוד ושמחה ומתרגשת מעצם זה שיש יום שלם בתוך כנסת ישראל שדן בשלטון המקומי. הרשות השלטונית הנגישה והקרובה ביותר לאזרחי ישראל משפיעה על מרבית הזכויות החברתיות, הכלכליות שלנו. ועדיין נמצאת במקום לא מספיק מרכזי, יש יאמרו שולי, בתוך המארג השלטוני בישראל וזה משהו שזוכה לתשומת לב בשנים האחרונות ואנחנו שמחים על כך.

אבל צריך לומר גם, עם כל החשיבות של השלטון המקומי, הדמוקרטיה המקומית בישראל מזוהה, לא סתם, בנדבך החסר ביותר בדמוקרטיה הישראלית. לבנת היסוד או אבן הראשה של הדמוקרטיה המקומית היא מעמדה של המועצה הנבחרת ושל הנבחרים המקומיים.

אנחנו הצגנו לוועדה נייר מפורט שמציג גם את הכשלים בתפקיד ובמעמד של חברי המועצה וגם רשימה ארוכה של המלצות. אני רוצה להגיד שהדרך לתיקון ולחיזוק מעמדם והיכולת שלהם בכלל למלא את התפקיד הכפול שלהם, גם כמפקחים ומבקרים על עבודת הרשות המקומית וגם כמייצגים את האינטרס של הבוחרים שלהם ושל האינטרס הציבורי של הרשות המקומית דורש בעצם פעולה במספר מישורים במקביל ודורש שילוב כלים.

מדובר, בצדק, הרבה כאן על גמול ועל זכויות. אבל יש לנו ציר של זכויות ותנאים שצריך להגדיר. ציר של חובות ואחריות וסמכויות וכלים. הצירים האלה, להבנתי אפשר כדי לפשט את הדברים, אפשר להסתכל עליהם דרך שלוש פריזמות: פריזמה אחת שצריכה לכוון ליכולת ולכלים של חבר המועצה לפעול ולייצג את התושבים שלו. וזה פעמיים – גם כדי לשמוע מהם ולקבל מידע על הצרכים שלהם ולגבש מולם פתרונות וגם ביכולת ובחובה שלו להיות דיווחי ושקוף מולם, כי בסוף גם הוא נבחר.

במישור השני שנדרש תיקון מאוד משמעותי זה מערכת יחסי הגומלין בין חברי המועצה לבין הרשות המקומית פנימה. גם מול הרשות המבצעת, הזרוע המקצועית, שומרי הסף. עלו כאן דברים מאוד חשובים. וגם מול מערכת יחסים מול ראש הרשות, שהוא אוחז בסמכויות מאוד משמעותיות לעומת הסמכויות החלשות של חברי המועצה.

סמכויות של חבר מועצה זה טוב. אני אשמח לקרוא את הפרק הזה.

ובציר השלישי, שהוא פחות מדובר אבל הוא עלה כאן עכשיו בצורה טובה, זה בעצם שיש גם גורם מהסדר שקוראים לו משרד הפנים. וגם שם צריך להסדיר ברמה הסטטוטורית את מערכת יחסי הגומלין בין חברי המועצה למשרד הפנים. אני יודעת שהמצב כיום הוא לא נכון ולכן צריך להבין שדרך גילוי החוסר אפשר וצריך ליתן תשומת לב גם לציר הפעולה הזה. בסוף זה המשרד האחראי על השלטון המקומי. מינהל שלטון מקומי, צירי הקשר מאוד מוגבלים.

לסיכום, זה חלק מרשימת ההמלצות שלנו, יש גם תפקיד לוועדה הזאת. יכול להיות, ואלה מנגנונים שקיימים למשל בבריטניה, שצריך לחשוב גם על צירי דיווח והתייחסות של ועדת הפנים מול חברי המועצה. שמקרים קיצוניים או מיוחדים מאוד, או יש צבר של פניות, הוועדה יכולה לדון ברשות מקומית מסוימת או באיזה שהיא פנייה של חבר מועצה. מול הוועדה הזאת.

אנחנו מפקחים על משרד הפנים. תודה רבה ד"ר נגיד. אני רוצה לאפשר עכשיו לעינת קדרון, חברת מועצת תל מונד. אחרייך ידבר אמיר ווסקו. בבקשה.

שלום. עינת קדרון, חברת מועצה בתל מונד. אני אגיד שלמחייתי אני עובדת בעיריית נתניה, אז אני נמצאת פה קודם כל בכובע של נבחרת ציבור, אבל מכירה היטב את הרשויות המקומיות בשנים האחרונות ואני גאה להיות בוגרת של תוכנית "קול מקומי" שהוזכרה סביב השולחן הזה. אכן כתוכנית הכשרה מעולה, בשביל לתת כלים. וכמו שנאמר פה סביב השולחן, אנחנו באמת מגיעים לעיתים בלי רקע לטפל ב-20,000 תחומים, בחינוך, ברווחה, זה עוד הקל, בתכנון ובנייה, בתקציב. שלא לדבר על זה שאנחנו אמורים להיות הדוברים של עצמנו ולדעת לתפעל פייסבוק בעיניים עצומות.

ברור לחלוטין שאני תומכת במאה אחוז בהכשרות ואני לא ארחיב. שימו לב רק שהכשרות זה גם כן על חשבוננו, על חשבון זמננו ולכן צריך לתת לזה מענה. על חשבון הזמן מילא, אבל בטח תקציבית. לגבי שכר הזכירו. אבל אני רוצה ברשותכם להרחיב טיפה דווקא את נושא הכלים. כי בעיניי, בסוף הזכירו את זה פה, רובנו מתנדבים, רובנו באנו בשביל להתנדב. אבל אם אין לי כלי עבודה לייצג את הציבור זו בעיה. וכלים יכול להיות לפעמים דברים פשוטים, שהם כסף קטן לרשות המקומית.

זה יכול להיות באמת כמו שהוזכר פה שינוי חקיקה מסוים ואכיפה של זכות העיון. שסליחה, לא רלוונטי לתקופתנו בשנת 2025 בעידן דיגיטלי שאומרים לי לבוא לרשות המקומית בשביל להעתיק מספרים כי לא מוכנים לשלוח לי את זה באימייל. זה יכול להיות בשינוי חקיקה של מה זה הייעוץ המשפטי ולהזכיר את המילה "חברי מועצה" בחקיקה. וזה יכול להיות גם קצת תקציב שנתי. אני חברת אופוזיציה כבר כמה שנים. באמת ההרגשה היא שאין לי כלים לעשות את העבודה. מאוד מתסכל.

אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם שהנושא הזה של תגמול, שכר, לא משנה מה, של חברי מועצה, נמצא על סדר היום של הכנסת לדעתי 40-50 שנה. אני במקרה עשיתי על זה עבודה אקדמית בעניין הזה. 40-50 שנה. התחיל מרשימת סעיפים, הצטמצם לאיזה שניים וגם לא עבר. הסתכם בדרך כלל בקריאה ראשונה וכו'. וזה לא בכדי הדבר הזה, צריך לתת על זה את הדעת. אתם העליתם פה את הנושא של הכוח והסמכויות שיש לראשי רשויות. אני לא פוסלת את זה שהם חלק מזה שעוצרים את זה, גם זה נאמר סביב השולחן הזה.

וזה הופך להיות קריטי ומהותי. כי בעיניי, בחוויה שלי, חמש שנים חברת מועצה, דמוקרטיה אין בשלטון המקומי, וזה חבל מאוד. אז צריך לשים לב לדבר הזה. תודה רבה.

תודה עינת. עכשיו ידבר אמיר ווסקו ולאחריו רן יקיר מהוד השרון. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

תודה רבה אדוני יושב-הראש, מכובדיי כולם. דיברו פה בינתיים הרוב על האספקט המקצועי מהצד דווקא של הקואליציה בעיקר. אני רוצה לדבר על הדברים דווקא מההיבט של האופוזיציה. אותי, עוד לפני שנכנסתי להיות חבר מועצת העיר, דיברו פה על היבטים של דמוקרטיה, תהליכים שהם לצערי דיקטטורים. אותי ניסו לסכל מלהיכנס למועמדות בכלל עוד לפני שהתחלתי, כשהגישו חוברת למשרד הפנים שהיא לכאורה מזויפת, עם חתימות גם של אנשים ממזרח ירושלים. כשאני רוצה להגיע לגורמי אכיפת החוק הכי גבוהים שיש, מפנים אותי רק לתחנה המקומית ושם זה נגמר. אין לנו מענה, לא משומרי סף, לא ממשרד הפנים, לא ממשרד המשפטים ואנחנו עומדים מול שוקת שבורה.

כאשר מדברים על כלים דמוקרטיים ושואלים איפה הדמוקרטיה, אז בעיר שאני מגיע ממנה לצערי משתמשים אפילו בכלים הדמוקרטיים לתהליכים דיקטטוריים. וכשאני אומר את זה אז אני רוצה לתת אנקדוטה. בבחירות של 2013 מועמד יחיד החליט שבועיים לפני הבחירות להתפטר וזה עובר אוטומטית למועמד הבא, מבלי שהתושבים בכלל רצו לבחור בו. אתה רוצה מלכות? תיקח, בבקשה. אני עובר על חוק פקודת העיריות ואני יודע שבמועמדות הנוכחית שלי, שהתמודדתי לראשות העיר, שניסו לסכל אותה ולא הצליחו, כי ידעתי לעבוד נכון, כי ידעתי לתעד את החומרים. כי ידעתי לעשות את הדברים כמו שצריך, כי ידעתי מול איזה מערכת אני מתנהל. אני ידעתי שאם אני לא אתמודד המלכות תעבור גם לגורם או לגורמת הבאה. ובחוק פקודת העיריות היום, גם אחרי שאני, אמנם לא נבחרתי לרשות, אבל זכיתי להישג נכבד של 35% תמיכה עם שלושה מנדטים. אני יודע שהיום בחוק פקודת העיריות תוך כדי כהונה גם יכולים להעביר את המלכות ואף אחד לא יכול לתת על זה את הדין, וזה בחסות החוק ובחסות עלאק דמוקרטיה.

יש הרבה תהליכים שהם תהליכים פסולים. לנו אין את הכלים. הצד מהקואליציה יכולים להגיד שהם כביכול עוברים הכשרות מהייעוץ המשפטי, מהמבקר. אני כיושב ראש אופוזיציה בעיר שמעולם לא הייתה בה אופוזיציה, נאלץ להתמודד עם מצב ששולחים אליי עוד ארבעה נציגים שהם יהיו אופוזיציה בתחפושת, כדי לשמור על המצב הקיים, כדי לקחת ממני כלים של ביקורת, כמו ועדת הביקורת, שזה כלי חשוב ומהותי בתור שומר סף. עושים את זה בחאווה פוליטית מה שנקרא, כדי שלא נוכל באמת להעביר ביקורת. מבקר העירייה, אני בתור חבר ועדת ביקורת, אחרי שלקחו ממני את ועדת הביקורת, הוא יש לו תוכנית עבודה שנתית. אז מה אם רשום בפקודת העיריות שאנחנו צריכים ויכולים להוסיף לו שני נושאים לסדר העבודה. אם זה מגיע מהאופוזיציה שהיא אופוזיציה אמיתית בעצם זה לא קיים.

יועץ משפטי, לא משנה מה אנחנו בתור חברי אופוזיציה אומרים, תמיד הוא ימצא את הדרך למצוא את הפרשנות המתאימה מבחינתם והפסולה מבחינתי או מבחינת כל חבר אופוזיציה, כדי להיטיב עם ראש העיר, להיטיב עם הנהלת העיר ובעצם לעבור בגסות על החוק פעם אחר פעם.

ושוב פעם אני אומר, אין שומרי סף, אין ממונים במחוז. אני יכול להראות לכם הודעות רק מהימים האחרונים.

אתה מחוז חיפה?

אני מחוז חיפה, כן.

לסיכום.

רק משפט אחרון.

בוודאי, בבקשה.

אני מבחינתי עובר טרור פוליטי. אם אני הגשתי תלונה למשטרה על חשדות לניסיון זיוף מערכת בחירות והתיק נסגר ברמה המקומית, לא ברור לי איך יכול להיות ראש רשות מתקשר למשטרה, מגיש תלונה, ואני חייב להגיד, אני נגד כל אלימות מכל סוג שהיא. אלימות מילולית ובטח אלימות פיזית. נכתבו כמה מילים באחת מהקבוצות שלי נגד ראש העיר. משטרת ישראל מגיעה לחבר רשימה שלי ופשוט לוקחת אותו מהבית למעצר. לא נתייחס לזה עכשיו שיש לו מוגבלות, הוא עבר אירוע מוחי, לא חשוב. אבל אני לא מצליח להבין. מה זה, מדיניות מכוונת? שאכיפת החוק פועלת רק לצד אחד? ראש רשות יכול להתקשר למשטרה להגיש תלונה ובאים ועוצרים פעילים? הוא יכול להתקשר לחברים ולפעילים שלי לטלפון ולדרוש מהם להפסיק לכתוב עליו?

זו לא דמוקרטיה, זו דיקטטורה. וגם בכלים הדמוקרטיים שיש לנו כחברי אופוזיציה רומסים אותם בצורה גסה פעם אחר פעם.

אמיר, תודה על הדברים. אני כן אבקש מנציג משרד הפנים סביב השולחן את ההתייחסות בהמשך לדברים שנאמרו פה, כי הם דברים חמורים מאוד. לפני שאני אתן לך לדבר, נציג משרד הפנים, אני רוצה לשמוע בבקשה את חבר מועצת הוד השרון רן יקיר. אחריו תדבר אלוירה קולוחמן. רן, זכות הדיבור שלך.

בוקר טוב לכולם. אני רן יקיר, סגן ראש עיריית הוד השרון בהתנדבות. אני חבר מועצה כשבע שנים. הייתי גם חבר מועצה, לא סגן, בקדנציה הקודמת ויושב-ראש ועדת איכות הסביבה. היום יושב-ראש של עוד כמה ועדות.

אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו פה. אני קצת אתייחס לנושא של פקודת העיריות. נאמר, חלק מהנרקיסיזם, ההוויה מעצבת את התודעה. אני חושב שהחקיקה משפיעה גם על תפקוד חברי המועצה וגם על היכולות שלהם. פקודת העיריות, אנחנו יודעים, היא מאוד מיושנת. אם ניקח כדוגמה סעיף שאומר שצריכים להעמיד לרשות חברי המועצה מכשיר טלפון, מכיר פקסימיליה ומחשב, אז תודה רבה, אני אבוא עם הפקסימיליה שלי מהבית. אבל אני חושב שיותר חשוב מזה, זה מדבר על הכלים שיש לחברי מועצה, כלים שיכולים לעזור להם למלא את תפקידם. כלים ממש פיזיים וטכניים שחסרים הרבה פעמים.

אני חושב שגם ההגדרה של תפקידי ועדות. כמו שאמרתי, אני הייתי ועדיין יושב-ראש ועדת איכות הסביבה ואני ממלא מקום יושב-ראש ועדת תכנון ובנייה היום, שהיא דווקא ועדה שמוגדרת היטב והתפקידים שלה מוגדרים ויושב-ראש של עוד כמה ועדות. ההגדרה של תפקידי הוועדות וסמכויותיהם היא מיושנת, היא נראית כמו copy paste בין ועדה לוועדה. כל פעם כאשר מוסיפים איזה שהיא ועדה, כמו ועדת איכות הסביבה שנכנסה יחסית מאוחר והוסיפו אותה כוועדת חובה, עשו copy paste של התפקידים מוועדות אחרות כנראה, כי זה נראה בדיוק אותו דבר. הגדרה מיושנת, הגדרה לא מפורטת.

למה זה פוגע? כיוון שבסוף חברי המועצה, שרובם ככולם מתפקדים בהתנדבות, מדלגים מוועדה לוועדה. לפעמים מתוסכלים מהיכולת שלהם להשפיע בוועדות האלה. ובסוף הוועדות האלה, למעט אולי ועדת מכרזים, ועדת ביקורת, ועדת כספים וועדת תכנון ובנייה שהיא מכוח חוק אחר, לא באמת יכולות לייצר את ההשפעה הציבורית, את הדיון הציבורי שהן צריכות לייצר.

אני חושב שזה לפתחכם, נאור ויוראי ועוד 118 חברים וחברים פה, לפתחכם אולי ליזום את המודרניזציה של החוק הזה בכל מיני אספקטים וכמובן גם באספקט של תפקוד הוועדות, שהוא חלק מאוד חשוב משגרת היום של חברות וחברי המועצה. תודה.

תודה רן. אלוירה, לרשותך שלוש דקות. אחרייך ידבר נדב אלישיב מגבעתיים.

בוקר טוב לכולם. כמו שנאמר לפניי, אני מברכת על הישיבה המאוד חשובה, על יום השלטון המקומי בכללי ונעבור מוועדה לוועדה. היה לי מאוד חשוב להתחיל כאן. גם בדקה אני אגיד בנושא של שכר/תגמול לחברי מועצה. אני סגנית ראש העיר בעיריית לוד. הייתי כאן בדיון הקודם, אני סגנית בשכר. זו הקדנציה השלישית שלי. אני דווקא מדברת מהמקום שגם הייתי בו כחברת מועצה בהתנדבות. נאמר כאן לפניי, קטי וכולם, כמה זמן אנחנו מושקעים ברשויות המקומיות, בוועדות שאנחנו נמצאים ואמונים עליהם.

אבל תרשו לי קצת להפנות את החץ לשלטון המרכזי. לא רק שאנחנו לא מקבלים את הגיבוי והאת הכלים, ועוד פעם, כל רשות ורשות והיחסים שלה עם ראש רשות, מסרסרים אותנו. לא מזמן קיבלנו הודעה, אני כשלוש קדנציות, 12 שנה גם יושבת-ראש ועדת קליטה ועלייה וגם כממונה על התיק, קיבלנו הודעה שמהיום אנחנו לא יושבי ראש. ושבעצם הכנסת החליטה שמהיום יושבי ראש הם דרג מקצועי ברמת ראש אגף, מחלקה, בכל רשות ורשות.

אז אני שואלת איפה הדמוקרטיה? אנחנו יושבים פה סביב השולחן, בבית הכי דמוקרטי שאמור להיות במדינת ישראל.

אנחנו נמצאים כאן שלטון מקומי, שנבחרנו בבחירות דמוקרטיות, בדיוק כמו חברי כנסת. באיזה סמכות, אני מבינה באיזה סמכות, אבל באיזה חוצפה באים ואומרים לנו 'חבר'ה, אתם נבחרתם אבל אנחנו נכתיב לכם מי אתם ומה אתם. ומהיום אתם לא יושבי ראש ומהיום בעצם המדיניות שחשבתם להוביל אתם לא באמת תובילו את המדיניות'. אז לשם מה נבחרנו? אז בעצם בואו נעשה רק בחירות לכנסת, נבטל את כל הרשויות המקומיות. כי אם אנחנו לא הגענו לשם כדי לשרת ולייצג את הציבור ולהוביל מדיניות, וחברי כנסת והשרים הם אלה שאומרים לנו מה לעשות, אז מה תפקידנו שם?

זה לא רק שלא עוזרים, אני אומרת הם מסרסים אותנו. אני כבר לא מדברת על קיצוצי תקציבים, על ימין ועל שמאל. והטלת ההון הממשי על הרשויות המקומיות. יש רשויות בסוציואקונומי, כמו לוד, סוציואקונומי 3. אני לא אומרת שאנחנו רשות חלילה בקריסה או משהו. אנחנו רשות די מבוססת ומצליחה לתפקד. אבל יחד עם זאת, לבוא ביד גסה ולהוריד ראשים ולהוריד סמכויות ומעמד של נבחר ציבור, אני חושבת שזו פגיעה כל כך חמורה בדמוקרטיה של מדינת ישראל, שאני לא יודעת מה יותר מזה יכול להיות.

אז כן, בבקשה, לפני שמרימים יד בכנסת על חקיקה כזו או אחרת או סירוס חברי מועצה ונבחרי ציבור ברמה מוניציפלית תחשבו שהיום זה אצלנו ומחר זה יכול להיות בשולחן שלכם.

אני חושב שהשאלה שלך תמשיך להדהד כאן שלצידה לא סימן שאלה, אלא סימן קריאה לחברי הכנסת ולממשלה. תודה רבה אלוירה. אני רוצה לאפשר לנדב אלישיב, חבר מועצת גבעתיים. ואחריך ידבר מיכאל לרר מטבריה.

תודה רבה. אני לא אחזור על דברים שכבר נאמרו, אני אשתדל לחדש קצת. קודם כל, נושא שלא דובר עליו, מעבר לעניין השכר זו סוגייה של החזרי הוצאות. לחבר מועצה היום אין אפשרות לקבל החזרי הוצאות כמעט על שום דבר. תארו לכם שיש חברי מועצה שחלקם צריכים להשתתף בכנסים, באירועים, דברים כאלה. צריך להתחנן שמישהו ייתן להם איזה כמה שקלים כדי לעשות את זה, בשביל לשבת עם תושבים. כל מיני דברים מאוד בסיסיים בעבודה. כן, נסיעות ודברים כאלה. זו סוגייה אחת שאין לה פתרון ואני חושב שהיא מאוד דחופה.

דבר נוסף, דיברו פה על ההכשרות. אני לא מבין איך זה לא בסיסי שחבר מועצה נכנס יש לו רשימת הוועדות שהוא נכנס אליהם, התיקים שהוא מקבל. איך אין לו פשוט באותו רגע רשימה של הנה ההכשרות הקרובות שאתה יכול להירשם אליהן, כדי לעשות את התפקיד שלך. אני מאוד שמח שיש את "קול מקומי" ודברים כאלו, וזה חשוב. אבל איך זה לא בייסיק? איך זה לא שמשרד הפנים אומר לך אתה ועדת מכרזים? אז בתאריך זה וזה ההכשרה שלך. אתה חבר ועדת תכנון ובנייה? הנה ההכשרה שלך.

אני לשמחתי כל חיי עוסק בשלטון מקומי והייתה לי קצת יכולת להתמצא בתוך הדבר הזה. אבל זה לא יאומן שזה המצב בשנת 2025, שאתה צריך לחפש. ואני צריך לבקש מראש הרשות את התקציב כדי להירשם לאיזה שהיא הכשרה באוניברסיטת תל אביב. זה לא סביר וזה לא הגיוני. אני חושב שאת הדבר הזה צריך לפתור מהר מאוד. תודה.

תודה רבה. מיכאל לרר ולאחריו תדבר אורית רשפי.

אני מיכאל לרר, חבר מועצת עיריית טבריה לשעבר, בקדנציה של ראש העיר הכי ביזארי שהיה פה, רון, שייבדל לחיים ארוכים. אני גם תחקירן של עמותת "שביל", עמותה שמקדמת שקיפות. בין היתר אני לוקח חלק במדד של שנת 2025. אנחנו כבר 10 שנים מפרסמים את מדד השקיפות ברשויות המקומיות. יש רשויות שבאופן בולט תמיד מופיעות למעלה, יש רשויות שמופיעות למטה. באופן סטטיסטי חלקן הגדול רשויות ערביות, אבל לא רק. ותמיד הבעיה, משרד המשפטים פה דיבר, שיש את הכלי הזה. וכל שנה, אנחנו עובדים בשביל זה, מוציאים לכם דוח, תבינו. אגב, הדוח הזה נטו לפי מה שהחוק מחייב לפרסם: פרוטוקולים, פרסומים על היתרי בנייה. אפילו דפי קשר של חברי מועצה. ברמה הזאת, ואין אף אחד שלוקח את זה מהרשויות, מהמשרדים, ומה שנקרא נותן לאותן רשויות שיוצאות לא טוב בדוח, בראש. זה הכי בסיסי בעולם.

יותר מזה, אני אלך צעד אחד אחורה. יש חוק, חוק פקודת הרשויות, יש סעיף 125(ג) בחוק פקודת הרשויות שאומר דבר מאוד פשוט: העירייה צריכה לתת לחברי המועצה חדר, פקסימיליה, מחשב, שולחן, אולי אפילו מייל ארגוני. ולא נותנים. במקרה הטוב אולי יש רשויות, עיריית תל אביב יש להם נוף לים.

לפי התחקיר שלכם הכלל הוא שאין?

יש הרבה מאוד רשויות שאין לחברי המועצה, במיוחד אם הם באופוזיציה, אבל לא רק, אין להם חדר בעירייה. בבניין הראשי.

לפי שר הפנים זה לא חוקי לתת חדר.

זה מצחיק, כי זה כתוב בחוק. 125(ג) תבדקו אותי, פקודת הרשויות. ליטרלי.

אני מקווה שאתה רושם.

יש כאלה שהגדילו ראש, נותנים את זה במרתף. הנה, סימנו "וי". כל אחד שהיה חבר מועצה, אני בטוח גם אתם, יכולים להבין מה זה אומר שלחבר מועצה יש חדר בבניין, שהוא לא צריך לבקש מאף אחד שיפתח לו, שייתן לו גישה, שייתן לו, שיידע מה קורה, שיידע איזה עובד עובר לו מול הפנים. ואולי אפילו, אמרתי, גם מייל ארגוני. פתאום התדמית, דיברתם פה על מעמד. המעמד, ברגע שיהיה מייל ארגוני לכל אחד מחברי המועצה כמאסט, יקפוץ כמה פלאים.

אני חושב שזה מה שאתם, כחברי כנסת, מה שאתם יכולים זה אפילו לא לחוקק חוקים, לא לשנות זה, לדרוש אכיפה. אפילו לקבוע סטנדרט אחיד, להוציא לכל העיריות כך אמורים להיראות המינימום של חדרים אישיים לחברי מועצה. וזהו. תוציאו אותם, תוודאו שמשרד הפנים, בתור חברי כנסת תפקחו עליהם, מיישמים ולוחצים על העיריות לקדם. ותאמינו לי, מעמד חברי המועצה יקפוץ פלאים. אני חותם על זה. בלי קשר לגמול, גמול זה נושא אחר. תודה רבה.

תודה רבה. תכף נציג משרד הפנים יתייחס גם לסוגייה הזאת. אני רוצה לאפשר עכשיו לאורית רשפי ואחריה מלי, אם אנחנו באזור הזה אז מלי מלובי 99 תדבר. בבקשה אורית, שלוש דקות לרשותך.

תודה רבה. ד"ר אורית רשפי, עורכת דין, מייסדת פורום אח"מ – ארגון חברי וחברות המועצה, מזה למעלה מ-25 שנה. אני עוסקת בהכשרות של חברי המועצה. אני בעצמי כיהנתי כחברת מועצה. אח"מ בצחוק, כן? בעיקרון זה אורית, חנניה ומרדכי. מרדכי ורסובסקי, שהיינו ביחד. אז החלטנו שאח"מ זה רעיון טוב.

אני לא אחזור על מה שנאמר, המצב, הטורים שהתפרסמו תחת שמי נשאו כותרות של דמוקרטיה, דיקטטורה ברישיון, פסאודו דמוקרטיה בשלטון המקומי. הוועידה הראשונה לשלטון מקומי הייתה באוניברסיטת תל אביב ביוזמתנו, בשנת 2003 או 2004, משהו כזה. מאז הדברים התחילו קצת לצאת החוצה. לפני זה פשוט גם לא היה אינטרנט, אז לא כל כך ידעו. אבל אני, כשאני נבחרתי, עוד הרבה שנים קודם, גיליתי שהמצב הוא באמת דיקטטורה טוטאלית.

מאז משרד הפנים לא יכול להגיד שהוא לא יודע, כי רק אני במו אצבעותיי הענוגות שלחתי לא מעט מכתבים לחברים וחברות שהוכשרו. ועשינו הכשרות עם התנועה לאיכות השלטון, עם המכון הישראלי לדמוקרטיה. מה שכן, הכול היה וולונטרי. לא רציתי להקים ארגון שהוא יהיה ועד עובדים של חברי המועצות, אז השארנו את זה ברמה של באמת גוף שמחפש לקדם דמוקרטיה מוניציפלית. וכמו שאמרת נכון, אין דמוקרטיה בשלטון המקומי. ואני לא רוצה לשפוך את התינוק עם המים ולהגיד שכל ראשי הרשויות הם לא בסדר.

אבל מה שלא בסדר זה הסטטוטוריקה. מה שלא בסדר זה המבנה שמאפשר כוח מוגזם. ומה לעשות? גילינו כבר, כולנו ילדים גדולים, הכוח משחית ואנשים משתגעים. אני ראיתי את זה, הייתי חברת מועצה בהרצליה. אחרי אלי לנדאו נבחרה אישה שהייתה דמוקרטורית לכאורה, וחוויתי, אני יכולה להגיד, חוויתי ראש רשות אישה שהדמוקרטיה לא הייתה נר לרגליה בכל מה שקשור אליי למשל כחברת אופוזיציה. כולל לא יהיה לך תא דואר. אז היה דואר, עניינים, כן? לא אפשרה תא דואר ברשות המקומית. שישלחו לך הביתה.

אז זה לא חדש. מה שחדש זה שבאמת קמו גופים חדשים שפועלים וקצת מזיזים אולי את המערכת. מה שחייב לקרות זה באמת שהכנסת חייבת להתעורר. אני אציין, באותה שנה שהקמנו את פורום אח"מ קמה גם עמותת כ"ן שלקחה זרוע חזקה מאוד שמקדמת נשים מהשלטון המקומי, שזאת סוגייה בתוכה. בעמותת כ"ן יש גם הכשרות מסודרות שמתקיימות.

מה שצריך, צריך להגיד את האמת, מושכים אותנו באף. מרכז השלטון המקומי הוא הלובי החזק והאגרסיבי של ראשי הרשויות. ברגע שחבר מועצה או חברת מועצה, לדעתי רבים, לא כולם, לא להעליב, עוברים בכיסא, מהכיסא הזה לכיסא הזה, "פוף" כל הזיכרונות מתאדים. אין צורך לחזור עוד פעם. יש לי פה גלויות שאני מחדשת כל שנה וזה אותו דבר. זה אותו דבר 30 שנה. צריך כלים. היועץ המשפטי במשרד הפנים, מה שמו? יהודה זמרת, ענה לי לא פעם ולא פעמיים 'אני לא יכול להתייחס לחברי מועצה'.

הממונים, עשינו מהלכים גם עם איילת שקד, לא רוצים. זה לא שלא יודעים ולא יכולים. הסיפור הוא פוליטי ולכן הכנסת חייבת, אתם חייבים to step on it בצורה יותר משמעותית.

תודה רבה אורית רשפי. מלי מלובי 99. לאחריה ידבר חגי קורח, שנמצא איתנו בזום. אני רואה אותך חגי, אתה הבא בתור. מלי בבקשה, שלוש דקות.

מלי טופצ'יאשוילי, עורכת דין, מלובי 99. דבר ראשון, אני באמת רוצה לברך על היום הזה. אני מלווה את הנושא של השלטון המקומי כבר שנתיים-שלוש. אני נמצאת בוועדה הזאת לא מעט ואני חושבת שהשלטון המקומי הוא באמת נדבך קריטי וחשוב בכל מה שקשור למערכת השלטונית בישראל ואני חושבת שצריך לחזק את השלטון המקומי.

אנחנו מתעסקים בלובי 99 בקידום האינטרס הציבורי. והאינטרס הציבורי שתהיה דמוקרטיה מקומית חזקה. לצערנו כרגע המודל שקיים במדינת ישראל הוא מודל שבו מרבית הסמכויות מצויות אצל ראש העיר, מודל ראש העיר החזק. אנחנו רואים את זה גם בהרכב הקואליציות אל מול האופוזיציות ברשויות המקומיות. שאנחנו רואים שיש מיעוט של אופוזיציה. ואני חושבת שזה משפיע לרעה על השלטון המקומי.

אנחנו חושבים שגם כל הנושא של ביזור סמכויות שהוא נושא קריטי, שצריך לבזר סמכויות לרשויות המקומיות, אחת הסיבות לזה שבאמת אני חושבת שיש חשש ודאגה סביב הנושא הזה זה בגלל החולשה של הדמוקרטיה המקומית.

אני חושבת שוועדת הפנים לקחה איזה צעד אמיץ לקדם את היום לחברי מועצה. כן, אין ספק שיש עוד צעדים שצריך לעשות בנושא הזה. שגם הנושא של התנאים וגם הנושא של הייעוץ המשפטי. כלומר, לא חסרים באמת דברים. אבל אני כן חושבת שיש פה צעד אמיץ שצריך לחזק את הוועדה וצריך לחזק את יושב-ראש הוועדה על ההחלטה הזאת ולתת גב לסיפור הזה. אנחנו גם ראינו שבאמת יש שינויים בהצעת החוק לכיוון גמול ולא רק החזר על ישיבות, שאנחנו חושבים שזה באמת מצוין וזה גם הקו שאנחנו נוקטים בו בלובי 99.

אני חושבת שכל הסיפור של ביזור סמכויות, בזה אנחנו תומכים, אנחנו צריכים להסתכל על הפרקטיקה הזאת, גם אני קוראת לשלטון המקומי, גם לראשי ערים וגם למרכז השלטון המקומי לחשוב על הנושא של תנאי הסף. כי בסופו של דבר ברגע שאתם תקבלו אחריות, תפתחו מנגנוני פיקוח פנימיים בתוך הרשויות המקומיות, הדבר הזה יכול להיות רע ולאו דווקא טוב. אז אני חושבת שכל מה שקשור לתנאי הסף הוא דבר קריטי בתהליכים האלה.

דבר אחרון, שומרי הסף של השלטון המקומי. אני חושבת שגם שם צריך לחזק את העצמאות שלהם, שזה גם קריטי לדמוקרטיה המקומית. ומילה אחרונה לגבי הנושא של הדמוקרטיה המקומית. אני חושבת שחברי מועצה גם צריכים לקבל נדבך יותר משמעותי בכל מה שקשור בשלטון המרכזי. אנחנו רואים שיש נטייה קצת יותר לכיוון של ראשי ערים. אבל גם חברי המועצה צריכים לשים אותם בתוך התווך הזה של ההחלטות השלטוניות של השלטון המרכזי. תודה רבה.

תודה רבה ללובי 99. חגי קורח בזום. אחרונת הדוברים לפני שנשמע את משרד הפנים תהיה נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה. חגי, אתה איתנו?

אני אתכם. חגי קורח תנועת הדמוקרטיה בשלטון המקומי. עמותה לדמוקרטיה מתקדמת. נאמר פה כמעט הכול, אני לא אחזור, אגע רק בהמלצות. לפני זה אני רק אגיד, בסוף תנאי הסף לדמוקרטיה זה בלמים ואיזונים. אין בלמים ואיזונים, אין הפרדת רשויות, אין עצמאות רשויות – אין דמוקרטיה.

נגעו פה בוועדה המקומית. יש עוד ועדות, אבל זו הוועדה הסטטוטורית שהיא אמורה להיות גוף משפטי נפרד, בשונה מחלק מהוועדות האחרות. והמציאות שבה סגני ראשי ערים מכהנים גם כחברי ועדה מקומית, שבעצם אותם אנשים אמורים לעשות בלמים ואיזונים על עצמם, זו פשוט מציאות שהיא מכשול בפני עיוור.

נתנו דוגמה בנייר עמדה מתל אביב, שבה יושב-ראש הוועדה המקומית הוא גם ממלא מקום ראש העירייה והוא גם יו"ר המועצה. זאת אומרת, זה אותו בן אדם קם בבוקר ואומר מי אני? התוצאה של הדבר הזה זה בסוף יש לך רשות אחת, קוראים לה הרשות המקומית. הרשות הזאת, כל הגופים זה אותו גוף. והצגנו נתונים לוועדה, זה מופיע בנייר עמדה, איך 95% מההחלטות מתקבלות פה אחד. בשבריר מההחלטות יש מתנגדים. ובעצם כל ההחלטות הן החלטות שהן כפי עמדת יושב-ראש הוועדה. וזו ועדה שהיא גולד סטנדרט. אנחנו לא יודעים מה קורה בוועדות הקטנות הרבה יותר וגם לא יודעים מה קורה בוועדות האחרות שהן לא סטטוטוריות והנתונים שלהם לא גלויים.

אז אנחנו חושבים שלא צריך פה, ברמה פשוט מעבר לכל ההמלצות החשובות כמו שכר, השוואת מעמד לחברי הכנסת, כלים שיהיו בידי חברי המועצה כמו שיש בידי חברי הכנסת. אבל המינימום המתבקש, הפרדת רשויות. יש מספיק חברי מועצה. חלק יהיו חברי ועדה מקומית, חלק יהיו סגני ראש עיר, חלק יהיו משנה לראש העיר.

לסיום, על המחוקק לחסום כל אפשרות לניגוד עניינים מוסדי ברמה של הרשויות המקומיות ולייצר את התשתית להפרדת רשויות ועצמאות רשויות לתועלת הדמוקרטיה וטובת הציבור.

תודה רבה חגי קורח. אביטל פרידמן נמצאת איתנו? בבקשה, שלוש דקות לרשותך. לאחריה ידבר נציג משרד הפנים שייתן איזה שהיא התייחסות כללית לטענות שנשמעו.

תודה רבה. נאמרו פה הרבה מאוד דברים ואני לא רוצה לחזור על הכול. אבל כן חשוב לי להדגיש משהו אחד מאוד מרכזי. הרבה פעמים מסתכלים על חברי מועצה כאילו הם דירקטוריון או כאילו עושים להם טובה שנותנים להם איזה שהוא משהו. חשוב להדגיש שהדמוקרטיה המקומית אומרת או מתייחסת לכך שהמועצה היא פרלמנט זוטא. גם הפסיקה מתייחסת למועצה וחברי מועצה כפרלמנט זוטא. הם לא עושים להם טובה שהם נותנים להם זכות עיון, לא עושים להם טובה שנותנים להם חדר. זה משהו שצריך להיות בבסיס ולא כאיזה שהוא מעשה חסד שנותנים להם.

נכון.

כן חשוב לי גם להדגיש שיש פה הרבה מאוד אנקדוטות שעלו. אני מתוקף התפקיד שלי יצא לי להסתכל על הדברים בצורה טיפה יותר מערכתית ובאמת רואים שהדברים האלה הם לא אנקדוטיים. אלה דפוסים שהם קיימים. ברור שיש מועצות שמתנהלות מצוין, יש מועצות שראש המועצה ממש יוצר קשיים לחברי מועצה בצורה מאוד אקטיבית. וחשוב לראות שזה לא צריך להיות לפי חסדי ראש המועצה, זה צריך להיות משהו שהוא טבוע במוסד עצמו.

וכאן נכנס התפקיד של הכנסת, של משרד הפנים. אני יכולה לתת, יש לי אין ספור המלצות לתת ברמה של כלים שאפשר, של חיזוק פיקוח, כל הדברים האלה.

העברת את ההמלצות לוועדה?

ההמלצות רצות נראה לי כבר מ-2020 אם אני לא טועה. אני אעביר.

אני אשמח אם תעבירי.

אני אעביר, אפילו פה אני יכולה לתת לך את החוברת. אבל כן חשוב ששום דבר מזה לא יקרה אלא אם יהיה איזה שהוא פיקוח או שיניים שבאמת אפשר יהיה לוודא שהדברים האלה מתנהלים. שאותה זכות עיון ניתנת.

עכשיו נשמע.

רק חשוב לי כן להדגיש שהדברים האלה הם לא אנקדוטיים, אלה דברים שהם סיסטמתיים.

אני מסכים איתך, אביטל. זה גם מה שאמרתי בתחילת הדברים. זה לא nice to have. אני לא מסתמך על טובות שמישהו עושה לי כדי לממש את השליחות הציבורית שלי. יש לי זכויות כחבר כנסת שמוקנות לי מכוח תקנון הכנסת ונשמרות באדיקות על ידי הייעוץ המשפטי לכנסת וכך צריך להיות גם בהיבט של חברי מועצה. הם נבחרו בדיוק כמונו וצריכות להיות להן בדיוק את אותן זכויות על מנת לממש את השליחות הציבורית שלהם.

אני רוצה לעבור בבקשה לנציג משרד הפנים. אוהד, זה אתה, נכון?

כן.

שלום, אוהד מצוינים, אגף הכשרות ופיתוח ידע ברשויות המקומיות.

כן. אז אתה פחות הכתובת לטענות.

הבילד אפ שנעשה פה למשרד הפנים, כן, רציתי לפתוח בהתנצלות. אני אעביר את הדברים מסודר. אני יכול לתת התייחסות אישית להמון מהדברים, כנציג של משרד הפנים.

אני אסכם שאנחנו נעשה דיון המשך שיגיעו נציגי משרד הפנים, אולי מנכ"ל משרד הפנים שיענה על השאלות. כי אתם הכתובת לחברי המועצה. ואני חושב שבאופן גורף הועלו פה טענות שהכתובת אינה עונה או לא מדלוורת את המענה שדרוש כדי שאותם חברי מועצה שנבחרו כדין לממש את התפקיד שלהם.

אני מסכים, וזו רק ההתחלה של דברים הרבה יותר רחבים שקורים.

אז בבקשה, תן את הסקירה שלך.

אנחנו באגף מבצעים כל מיני פעולות.

אתה אגף שלטון מקומי?

מינהל שלטון מקומי.

שהתחלף תומר עם איתן?

תומר עכשיו מסיים. אנחנו עושים כל מיני פעולות של הכשרות וידע בנושא הזה של חברי המועצה. עשינו הכשרה גם לחברות מועצה, לחברי מועצה דוברי ערבית, לדוברי אמהרית. בבחירות שנה שעברה לרשויות המקומיות הכנו סל של מענים לחברי מועצה. עושים בגוגל המדריך לנבחר ולנבחרת ואפשר למצוא את המדריך המלא הזה. וגם 13 מדריכים של ועדות הרשות. אפשר למצוא שם גם מענים למידה לתפקיד, כל מיני כלים מקצועיים לחברי המועצה.

עשינו שישה כנסים פיזיים לפי מחוזות, מיד עם הכניסה לתפקיד. פגשתי שם את האנשים בשטח, שמעתי את כאבי הבטן האלה. ובאמת אני מסכים פה עם הדיון שיש עוד הרבה מה לעשות בנושא.

בנוסף, גם בקמפוס יש קורס לחברי מועצה. זה המענים שיש מהאגף. כמו שאמרתי, נעביר את הכול למשרד.

אני אשמח. אחרונת הדוברות לפני שנסכם היא נעמה מושינסקי מ-"קול מקומי", בבקשה.

שלום לכולם. קודם כל אני רוצה להגיד, מטי אמרה את זה בפתיחה, אבל שום דבר לא שלם ושום דבר לא יכול להתקדם בלי שהחטופים והחטופות חוזרים הביתה. זה הדבר הכי חשוב וחשוב לציין את זה גם בסיום הדיון וגם בפתיחתו, כמו שעשתה חה"כ מטי הרכבי. ואני גם באמת רוצה להודות לה ובמיוחד לנאור שירי על היוזמה של היום הזה והעבודה המאוד קשה שלו, של שני הצוותים שלהם. באמת, ימים כלילות. אז ממש תודה גדולה וחשיבות גדולה. גם יוראי, לתפקיד שלך ובכלל לחברי וחברות הכנסת שבאו מהמוניציפלי ועובדים בכנסת רבים וטובים, בין אם הם היו ראשי ערים, בין אם היו חברי וחברות מועצה. יש לא מעט כאלה בכנסת הזאת, לדעתי היא שוברת שיאים במספר חברי וחברות המועצה שמכהנים כחברי כנסת, אבל יכול להיות שאני טועה.

לגמרי יש פה עם מי לעבוד וזה ניכר. תודה לנציג של משרד הפנים. אני חושבת שזה מראה שמשרד הפנים לא הביא את הכתובת הרלוונטית לדיון. אני חושבת שזה מראה שמש"מ לא נמצאים פה. אני חושבת שזה עניין מאוד רציני. כי באמת למשרד הפנים יש מדריכים מצוינים. יחד עם זאת, הם לא פרקטיים. הם לא פרקטיים למי שרוצה לקדם שוויון וצדק חברתי ודמוקרטיה.

חשוב לי להגיד, אני כזה מרגישה שלא ממש צריך להציג את "קול מקומי" כי ככה יצא שהוצג. אבל במילה למי שלא מכיר או מכירה. אנחנו בעצם הגוף המכשיר הגדול היום מבית המרכזים לצדק חברתי לנבחרי ולנבחרות ציבור בשלטון המקומי, עם רשת של מעל 350 חברי וחברות מועצה מכל הארץ, באמת מהגולן ועד אילת, שפועלים ביחד כדי לקדם שוויון, צדק חברתי ודמוקרטיה.

גם למשרד הפנים, גם למש"מ יש כל מיני תוכניות הכשרה. אבל באמת הכשרה פעם בקדנציה בפתיחת הקדנציה הכשרה מחוזית, אגב, של שני מחוזות יחד, לא מצליחה לגעת בכל הדברים. ועלו פה, מאיה נורי דיברה, נדב אלישיב דיבר, רן דיבר, זוהר דיבר, באמת על הצורך בהתמקצעות בתיקים השונים שחבר או חברת מועצה צריכים ועוסקים בהם. ראינו את זה במיוחד עכשיו גם בחירום. בין אם זה הכשרות גם של פיקוד העורף צריך להגיד ועוד אגפים ומוסדות מהמדינה, שצריכים לתת כלים לנבחרי הציבור שבסוף הם הכתובת, הם נציגי הציבור הקרובים ביותר לתושב ולתושבת, לאזרחים. הם צריכים את הכלים האלה, הם צריכים את הכלים האלה ברמה המקצועית.

הסיפור הזה של הכשרות הוא לא פריווילגיה. הוא באמת חובה. ואני רוצה לציין שחשוב להצליח לקדם את המדיניות לא רק ברמת שינוי המדיניות פה בכנסת, אלא גם מהשטח. אנחנו קיימים היום בשטח, גופים שנמצאים פה, ארגונים שחברים יחד איתנו בפורום השוויון. אם זה חיים וסביבה והמכון הישראלי לדמוקרטיה וכמובן עמותת כ"ן וגופים נוספים שאנחנו עובדים איתם, מכון שיטה. יש הרבה גופים שעוסקים בהכשרה של נבחרי ונבחרות ציבור. אנחנו עובדים בשטח, אנחנו עובדים עם נבחרי הציבור. ואפשר לעבוד כבר עכשיו. אפשר לייצר מיזמים משותפים, לא צריך להתחיל מאפס. גם למשרד הפנים יש תוכניות לאיך והכי נכון עם רמזור כזה מאוד יפה. איך הכי נכון לבצע את התוכניות להכשרת נבחרי ציבור. אפשר לצאת לדרך. אנחנו פה, אנחנו נכונים לעבודה. אנחנו מחכים שהדברים יוכלו להתקדם.

הדבר האחרון שאני רוצה לסיים איתו זה הסיפור הזה של רשות. חברי וחברות מועצה שעובדים יחד ויכולים לקדם מדיניות שרלוונטית לתל מונד יכולה להיות רלוונטית גם בהוד השרון. ומדיניות שיכולה להיות רלוונטית בהרצליה יכולה להיות רלוונטית גם בערד, שעלתה לכותרות אתמול מסיבות קצת אחרות. אני חושבת שזה דבר נורא חשוב לקחת מדיניות שמקדמים אותה במקום אחד וליישם אותה, בהתאמות כמובן, במקום אחר. עבודה משותפת של נבחרי ציבור יחד. לכן באמת הרשת של "קול מקומי" פועלת לעשות את זה.

זהו, תודה רבה. ושיהיה לנו המשך יום שלטון מקומי מוצלח, עם עוד דיונים בשאר הוועדות. תודה רבה.

תודה רבה נעמה. בבקשה מנחם, רק תציג את עצמך.

אני חבר מועצה בקריית אתא, שכנים. חבר באופוזיציה. יש פה סיפור שהוא מאוד כואב לגבי חברי אופוזיציה. ובמקרה ידוע לי על ראש רשות אחרת שיש לו איזה חבר או שניים של אופוזיציה, שכל כולו זה קואליציה. מצד שני, הוא בא ואומר מדיניות מאוד טובה ומותווה. אני מתחשב בכולם, בדעת כולם, אופוזיציה-קואליציה. זה שהוא בחר להיות אופוזיציה, זה עניין שלו אישית. אבל הוא נבחר ציבור וזו ההסתכלות. אני מאוד נדהמתי מהדברים האלה.

זה מה שאני חושב שצריך להיות ממש חופף. אתם יודעים, לא מזמן היה בפרשת השבוע על מחצית השקל. מה זה באמת מחצית השקל? אני מסתכל וזה. ישבתי קצת בהתעמקות, קצת יותר בנושא הזה. אני מסתכל במושג של שוויוניות. זה המושג של שוויוניות, שורש השוויוניות. אנחנו צריכים בנושא הזה בהחלט לקדם וכמה שיותר מהר. כי בכל זאת, אנחנו צריכים חברה יותר מתוקנת בנושא. תודה.

אני מה זה מבסוט שהרמת את היד וסיכמת את זה, את הדברים האלה. אני רק אוסיף על דבריך, מנחם, ואולי לסיכום. אני חותם על כל מילה. רק שזה לא צריך להיות עניין של שיקול דעת של ראש עיר כזה או אחר, האם הוא מתייחס לזה בשוויוניות או לא. זאת אמורה להיות השיטה הממסדית שבה נוהגים בחברי וחברות מועצה שנבחרו כדת וכדין, בדיוק כמו חברי הכנסת שנוהגים בנו באורך שוויוני ככל שניתן. כדי שנוכל לממש את השליחות שלקחנו על עצמנו למען הציבור.

אני רוצה לסיכום להודות לכל אחת ואחד מכם שבאתם והשתתפתם בדיון החשוב הזה. אני ממליץ ליושב-ראש הוועדה לקיים דיון המשך שבו יגיעו הגורמים הרלוונטיים ממשרד הפנים. אני מציע שזה יהיה מנכ"ל המשרד או השר עצמו, על מנת לתת מענה לחברות וחברי המועצה על הטענות שהועלו פה ביחס לכתובת בלתי מספקת של המשרד לטענות שעלו כאן על ידי חברי המועצה.

אני חושב שצריך לקבל סקירה רבעונית של האגף שבו עובד אוהד מצוינים, בנוגע להכשרות שניתנות לחברי וחברות המועצה בתחומים השונים ובהיקף ההשתתפות. כי הדגש שניתן פה הוא לגבי השעות שבהן מתקיימות ההכשרות האלה. דגש שהוא חשוב, על מנת לאפשר לכמה שיותר להשתתף.

תודה רבה ל-"קול מקומי" ולכל השותפים. הישיבה נעולה, תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.