פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
30/06/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 331
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), שעה 11:34

סקירת יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית אלוף (במיל') דורון אלמוג, על פעילותה

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

רון כץ

אריק מייקלסון - סמנכ"ל עידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

מריה אלקין - מנהלת תחום, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

אלוף במיל' דורון אלמוג - יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית

יהודה סטון - מנכ"ל, הסוכנות היהודית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל, הסוכנות היהודית

שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

ירון שביט - סגן יו"ר, הסוכנות היהודית

אלעד מאיר - יועץ ליושב ראש ההנהלה, הסוכנות היהודית

מרינה רוזנברג קוריטני - ראשת המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

זאב גרשינסקי - סמנכ"ל, נפש בנפש

אנה קיסלנסקי - מנכ"לית, התנועה הרפורמית

אליהו שאול - מנכ"ל, מועצת ארגוני עולים

מאיר לב - יו"ר, מועצת ארגוני עולים

שרגא אייברס - מנכ"ל, ארגון שיבת ציון

דני ווזנר - מנהל יחסי ממשל, JFNA

נחליאל דיסון - מנכ״ל, איל"ר - ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש

לי סיגל - אח של קית' סיגל שחזר מהשבי

שמעון אור - דודו של אבינתן אור שחטוף בעזה

טליק גואילי - אימו של רס"ר רן גואילי ז"ל שנפל ומוחזק בעזה

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סקירת יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית אלוף (במיל') דורון אלמוג, על פעילותה

שלום לכולם, צוהריים טובים, תודה לכל המתכנסים והמתכנסות. מתנצל על האיחור הקל בפתיחת הדיון. אנחנו מקיימים היום הזה, הבוקר הזה, דיון מיוחד בהשתתפותו של חברנו דורון אלמוג, יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית. יחד איתו נמצאים כאן גם חברי עוה"ד ירון שביט, סגן יושב ראש הנהלת הסוכנות, שותפנו ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית, וחברים וחברות נוספים מהנהגת הסוכנות היהודית. נמצאת איתנו חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, מחברות הוועדה המובילות, ותודה על ההשתתפות שלך. ונמצאים גם חברים וחברות מהחברה האזרחית, מארגוני ותנועות העולם היהודים שפועלים יחד עם הסוכנות ושנמצאים בשיג ושיח מתמשך. נזכיר את חברנו מנכ"ל הסוכנות שאיתנו. אני מגיע מתנועה שיש לה עבר ארוך של מזכ"לים ומנכ"לים.

אבל כמנהגנו בבית הזה, אנחנו ראשית פותחים בתזכורת לכך שאנחנו נמצאים ביום ה-633 של מלחמת חרבות ברזל, היום ה-633 מאז אסון שמחת תורה הנורא. 50 אחים ואחיות עדיין מצויים בידי ארגוני הטרור הרצחניים, ובראשם החמאס. ואנחנו יודעים שהמשימה החשובה ביותר שיש על כתפינו היא השבתם הביתה. אנחנו נוהגים כאן בוועדה להעלות גם את זכרם של הנופלים במערכה. לצערי, בשבועיים האחרונים לנופלי המערכה מצטרפים גם נופלי והרוגי העורף במתקפות הטילים של המשטר האיראני הרצחני.

ובטרם אנחנו נאפשר ונזמין בהכרת חובה והכרת תודה לנציגי משפחות החטופים להשמיע את דבריהם כנהוג גם בוועדות האחרות של הכנסת, אני מבקש להזכיר את איווט שמילוביץ', בת 95, שנהרגה בפגיעת הטיל בפתח תקווה, שורדת שואה. אנחנו זוכרים שביום האחרון של המערכה מול איראן התעוררנו לבוקר קשה ועגום עם פגיעה ישירה של טיל בבאר שבע, בירת הנגב. נעמי שאנן, שהייתה פעילה מובילה במשמרת החזרת החטופים בעיר באר שבע נהרגה מנפילת הטיל. בפגיעת הטיל הזו נהרגו גם מיכל זקס, בנה רב"ט איתן זקס, ובת זוגו של איתן, נועה בוגסלבסקי. אנחנו מרכינים ראש לזכרם. בישיבה הקודמת הזכרנו את שמותיהם של ההרוגים הנוספים במטחי הטילים.

אנחנו זוכרים בעצב גדול גם את שבעת הנופלים באסון הפומה בח'אן יונס, את סגן מתן שי ישינובסקי, את סמ"ר רונאל בן-משה, את סמ"ר ניב רדיע, את סמ"ר אלון דוידוב, את סמל רונן שפירו, את סמל שחר מנואב, ואת סמל מעיין ברוך פרלשטיין. ואתמול התבשרנו בבשורה המרה על נפילתו של סמ"ר ישראל נתן רוזנפלד שיובא היום בשעות אחר הצוהריים למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי ברעננה. יהיה זכרם ברוך. הלוואי ובימים הקרובים נתבשר בשורות אחרות, בשורות של פדיון חטופים ושבויים, בשורות של תקווה ושל נחמה.

אנחנו ברשותכם, ברשותך, דורון, פונים כמנהגנו לדברים של נציגי משפחות החטופים. אם נמצאים איתנו גם נציגים של משפחות שכולות, נשמע גם אותם, ואז אנחנו נפנה לנושא הדיון. חברנו לי סיגל, אחיו של קית' היקר שחזר אלינו, איש כפר עזה. לי, בבקשה, אנא פתח בדבריך.

תודה.

(מוקרן סרטון, להלן התמלול)

תקופה ארוכה שישראל נלחמת, נלחמת בחמאס, בחיזבאללה, באיראן. נכון, מצד אחד חווינו דברים שלא תיארנו לעצמנו שנחווה, מצד שני, יכולנו על כל אויבנו. הצלחנו למוטט את היכולת הצבאית של חמאס, הכרענו את החיזבאללה, והסרנו את איום הגרעין האיראני. המשימה לא הושלמה. 50 מאחינו ואחיותינו, בשר מבשרנו, עדיין נמצאים בעזה. כולנו, ימין, שמאל, דתיים, חילונים, כולנו יודעים, חייבים להשלים את המשימה, חייבים להחזיר את כל החטופים והחטופה. רק אז באמת ננצח. מחזירים את החטופים, מפסיקים את הלחימה. נחזיר, נקום.

שמי לי סיגל, למי שלא מכיר/מכירה. אח שלי קית' ואביבה גיסתי נחטפו מקיבוץ כפר עזה. בקיבוץ כפר עזה נרצחו 64 בני אדם ב-7 באוקטובר. אביבה חזרה אחרי 51 יום בשבי החמאס בהפסקת אש של שבוע, חזרו יותר מ-100 חטופים וחטופות, הרוב חטופות אז, בסוף נובמבר 2023. קית' חזר ב-1 בפברואר השנה אחרי 484 ימים בשבי החמאס.

אבל לא אביבה ולא קית' באמת חזרו. הם בבית פיזית, אבל בראש שלהם הם עדיין בעזה. תופעה מוכרת אצל כל החטופים החיים שחזרו. זה לא ישתנה להם עד שכל 50 החטופים וחטופה אחת, ענבר היימן, חוזרים. זה מין בית כאן בחדר הזה. אני וקית' וגם אביבה וגם אשתי שלי עברנו תפוצות, עלייה וקליטה למדינת ישראל, מדינת היהודים. המדינה מתקדמת, המדינה משתנה, המדינה גדלה באוכלוסייה, ואחרי 12 יום של לחימה הייתה מין הקלה אצל כולם, כל מי ששרד. אבל אין הקלה ואין נורמליות, ולנרמל מצב, הנה ניצחנו עוד קרב, עוד מבצע, עוד מלחמה, איראן, לבנון, סוריה, תימן.

ברירת מחדל של מלחמה זה לא מה שאני רוצה, לא לילדים שלי, לא לנכדים שלי, לא למדינה שלי, לא לעם שלי. לנצח במלחמות? אין לנו ברירה, אנחנו יודעים לעשות את זה. המלחמה היחידה שהיא משמעותית וחשובה עכשיו היא להשיב 50 חטופים, אלה שבחיים לשיקום, ובלי זה המדינה לא מתחילה להשתקם, אין תקומה, אין התחלה.

והחטופים שהם לא בחיים, שכל יום יכול להביא לעוד חטוף לא בחיים, מגיעה קבורה ראויה בארצם, מגיע למשפחות להתחיל לסגור מעגל, מעגל שאף פעם לא ייסגר. אבל בלי להחזיר חטופים אנחנו תקועים, אנחנו תקועים במציאות של עוד הותר לפרסום. נהרגו 20 חיילים בחודש הזה. ולמה? למה? המטרה היא להשיב חטופים, כולנו מסכימים.

אני לא איש אסטרטגיה, אני לא איש צבא, אני יודע שיש הזדמנות, אפילו ראש הממשלה מוכן להתבטא כך, אבל אנחנו לא מחפשים לחלץ חטופים, אנחנו מחפשים להשיב חטופים וזה אומר הסכם, הסכם שמדינת ישראל כבר חתומה עליו. זה החזיק חודש, קית' חזר, הפרנו אותו, חזרנו למלחמה ועוד מלחמה ועוד מלחמה.

האופוזיציה מתבטאת, עושה מעשים. הקואליציה, יש כאלה שאיתנו, עם המשפחות, יש כאלה שלא. הרבנות הראשית מזמן הוציאה תפילה, תפילה לחטופים, שגם בקיבוץ שלנו, שלי, קיבוץ גזר, בקהילת ברכת שלום, אנחנו שבוע-שבוע עם התפילה הזאת. מי שלא מכיר, מכירה, בבקשה. חייבים להתפלל, חייבים לעשות. כל סקר וסקר מחזיר תוצאה – רוב העם, חטופים הביתה, גם כשזה כרוך בסיום מלחמה. כל אחד ואחד כאן, בבקשה מכם, להיות נוכחים, להתבטא, לעשות, ולעשות עד ש-50 חטופים בבית. תודה.

תודה רבה, חברנו לי. שמעון, דודו של אבינתן אור, ולאחריו טליק גואילי, אימו של רן.

תודה רבה לכם. שמעון אור, אני דוד של אבינתן. ירון אור הוא אחי התאום, הוא אבא של אבינתן, דיצה היא גיסתי. גם כשאבינתן חטוף בעזה אני לא הייתי רואה את עצמי חושב שאבינתן יותר חשוב מכל אדם במדינת ישראל. חשובים לי החיילים, חשובים לי האזרחים, אני לא הייתי אומר תעצרו את המלחמה ותביאו את אבינתן כשהייתי חושב שאולי הדבר הזה יכול לסכן אחרי כן אנשים אחרים, חיילים או אזרחים, זה לא משנה מה. אני רואה את אבינתן כחלק מכלל אזרחי מדינת ישראל.

אבל אני רואה היום שהאפשרות להביא את כל 50 החטופים, אפשרות ריאלית, אני לא תולה בחמאס, אני לא תולה בהסכמים עם החמאס. אני לא מאמין שהחמאס בחיים, גם אם נעשה את ההסכם הכי טוב איתו, להשאיר אותו בשלטון יחזיר לנו את החטופים. החטופים ואבינתן בתוכם הם חלק מהיתד שלהם, זה חלק מהית"ד שלהם כדי להמשיך את השליטה שלהם. אין לי אמון, האמון היחידי שיש לי הוא בנו, הוא באזרחי מדינת ישראל, הוא בממשלת ישראל. אני יודע שגם את אבינתן וגם את החללים אנחנו נצטרך להביא עם הידיים, עם האצבעות. אנחנו נצטרך לחפור באדמה כדי להביא את החללים. לא חמאס ולא האמירויות ולא אף אחד לא יעשה לנו את העבודה הזאת.

ולכן אני אומר, אחרי הניצחון שהיה באיראן, אם מישהו חושב שזה יביא לנו את החטופים, זה לא יביא. רק אנחנו נוכל להביא את החטופים. המערכת השלטונית של החמאס מתפוררת, אבל אנחנו צריכים להיות אמיצים. בלי שאנחנו נהיה בפנים לגמרי, זה יכול לקחת חצי שנה, זה יכול לקחת שנה, זה יכול להיות שנה וחצי, אבל לגמרי אחראים על כל מה שקורה שמה, גם צבאית וגם אזרחית, לא נקבל את החטופים.

הלוואי שהייתי חושב שהסכמים איתם יביאו את החטופים. הרי היו הסכמים איתם לפני 7 באוקטובר, ב-6 באוקטובר, הסכמים שלא כתובים, והם עשו מה שהם עשו. לא נקבל אותם, הם לא יתנו אותם. לא יתנו אותם, נקודה. אנחנו נביא אותם. אבל אם אנחנו נלך בחצי דרך, איך אמר הרמטכ"ל זמיר, אנחנו סיימנו את מרכבות גדעון, עוד מעט 80% מעזה אצלנו. 80% זה אפס, אין כזה דבר שליטה 80%. אם אתה רוצה להביא את החטופים אתה חייב להיות שמה לגמרי.

כשהם יבינו שלא הולך להיות חמאס ביום שאחרי, אז הם יבינו שאין להם מה להחזיק את החטופים. כל עוד הם מצפים שהם יכולים להיות בשליטה של היום אחרי, הם יחזיקו את אבינתן. ויותר מזה, אני מאשים את ראש הממשלה שכשהוא הולך על חלק מהחטופים והוא מחזר אחרי חמאס הוא בעצמו מקיים אותם, הוא בעצמו מחזק אותם, הוא בעצמו גורם להם אמביציה. גם לשים את פצצת התבערה בתוך הנגמ"ש. כשאתה רוצה להביא את החטופים, אתה לא מחזר אחרי חמאס, אתה מביא אותם בעצמך בידיים, באצבעות.

ואני פה רוצה לפנות לכולכם, כל אחד מהמקום שיכול להשפיע, החלטת לעשות משהו? החלטת שהנקודה של מיטוט החמאס זו הדרך שגם מביאה את החטופים? תעשה את זה כמו שצריך. מי שיכול לתקוע כדור בראש של מדען גרעין עומד ואומר, אני לא יכול לשלוט בהומניטרי וזה הולך לחמאס? אני לא מקבל את זה. כשזמיר אומר, סיימנו את המטרות של מרכבות גדעון, אני אומר, סיימת? אבינתן לא בבית, החללים לא בבית. ואפשר לקיים את זה. ואני אמרתי לגל הירש, בהלוויה של סמרנו, רד מהעסקה הרצחנית הזאת, החלקית, רד מזה. כולם מגיעים, נלחמים על כולם. לצערי, תנועת הגוף שלו הייתה לא. תודה רבה.

תודה, שמעון, על הדברים הנוקבים. טליק גואילי, אימו של רן הגיבור, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני באמת טליק גואילי. אני בדיוק יצאתי מוועדה של חוק, חוקה ומשפט, והרגשתי קצת מוזר, כי שמה הייתי צריכה לבכות על המצב המביש שאני נמצאת. אבל פה אני כן רוצה להכניס אתכם לאיזושהי סיטואציה אחרת, קצת יותר למיינד שלי, לראיית החיים שלי או לראיית העולם שלי. כמו שאתם מבינים, אני מפורום תקווה, ואנחנו חושבים שכדי לראות את החטופים אנחנו צריכים למוטט את החמאס, כי אחרת לא נראה אותם.

ואני הרבה פעמים שוקלת, מהרהרת במחשבה שלי, אם אני הייתי חמאס, איך אני הייתי מתנהגת. אם אני הייתי חמאס והיו לי 50 חטופים וחטופה, איך הייתי מתנהגת איתם אם אני רוצה להמשיך לשרוד, מה הייתי עושה? האם הייתי הולכת להסכם ואומרת, אוקיי, בואו נחזיר אותם כי אני רוצה להמשיך לשרוד, כי אני רוצה להמשיך לחיות, כי אני רוצה להמשיך להיות? אבל לא סומכת על היהודים האלה, אני אתן להם קצת, אני אעשה איתם איזה ויטקוף קטן, אחלק אותם, חמש, עשר, אתן להם טיפה, אני אשאיר להם, אני אשאיר להם את רני שלי, שיהיה בסוף.

אתם יודעים מה? אני חמאס, אני גם לא אמצא אותו. יכול להיות שאני אגיע אחרי שכבר חילקתי ופרסתי וזה, אני אגיע לרני של טליק ואז אני אגיד שאני לא יודע איפה הוא. כי אני נותנת להם זכות דיבור, כי ברגע שאני יושבת איתם ואני מנהלת איתם משא ומתן, עם החמאס, אני יוצרת להם את הכוח, והכוח הזה - - - לילד שלי. תנסו אתם לחשוב, מה האינטרס של חמאס להחזיר את כל החטופים כולם? אם תגידו לי שאתם רוצים להקריב את הילד שלי על חשבון עשרה חטופים, יכול להיות שאני אשקול את זה, אבל תגידו את זה, תהיו מספיק אמיצים להגיד לי, טליק, אנחנו מחזירים את עשרת החטופים של ויטקוף בעסקה הזו, אבל אנחנו מקריבים את הבן שלך. אני מדברת רק עליי ברמה האישית, אני לא מדברת על שאר החטופים.

אני באמת רוצה לנסות לראות אם יש למישהו מכם איזשהו סוג של היגיון שיכול להבטיח לי שבשיטת הסלמי הזו, הרולטה הרוסית הזו, עם כל עשרת חטופי ויטקוף רני שלי יחזור הביתה. אני כבר לא מדברת רק על רני שלי, אולי על עוד כמה, הרי זה ברור לכם שאם אנחנו אנשים הגיוניים, ובאמת, אני מדברת ברמת ההיגיון, כי בתור אימא אני רוצה את הבן שלי עכשיו וכרגע ומבחינתי שיקפצו לי כל העולם, אבל ברמה ההגיונית אני מבינה שיש לי עוד בן ויש לי עוד ילדה בבית, ואתם גם שיושבים פה, גם לכם יש את אותו דבר.

תגידו לי אתם, ברמה הרצינית, הרמה ההגיונית, איך יכולה להיות היתכנות שחמאס המפלצות האלה יחזירו את כולם? אם יש לכם איזשהו משהו שיכול להוכיח לי או שיכול באמת לשכנע אותי שהבן שלי, שהוא אחרון במערכת, הבן שלי רווק, הבן שלי נחטף כשהוא היה בן 24, הבן שלי שוטר, הבן שלי נלחם ויש ודאי שהוא הרג המון המון מחבלים ליד קיבוץ עלומים, למה שישחררו אותו? וגם הודיעו לנו שהוא כנראה לא בחיים.

אם יש בניכם איזשהו מישהו שיכול לתת לי ודאות שהעסקאות הקטנות האלה או עצירת המלחמה הזו תחזיר לי את הילד, יכול להיות שאני אשתכנע, אבל אתם לא מצליחים לשכנע אותי, כי אתם מדברים על איזשהו מפסק כזה תיאורטי שנמצא וקיים על הקיר שברגע שאנחנו נרצה לכבות אותו, להפסיק את המלחמה, הם יחזירו את כולם ואימא של רני תלך לישון בשקט ולא תראה לנגד עיניה את התמונה הנוראית הזו, איך חוטפים אותו על האופנוע כשהוא שכוב וחסר הכרה.

אם יש לכם איזשהו מנגנון שיסביר לי ויוכיח לי וישכנע אותי שאני אראה את הבן שלי חזרה, אבל כל עוד זה לא קרה, אתם צריכים גם להבין את הראש שלי. אם אנחנו לא נכריע או נכניע את החמאס הזה, את המפלצות האלה, אנחנו לא נראה את כולם בחיים. אבל אתם יודעים מה יותר גרוע? יהיו הורים אחרים שישבו פה, יהיו הורים אחרים של חבר'ה שיסעו להודו, כמו שהבת שלי נסעה, ושם יחטפו אותם. למה? כי זה קל. למה? כי אנחנו רוצים לשרוד כחמאס. ויכול מאוד להיות שאם אני אסע לאיטליה, גם שם יחטפו אותי, כי אין שום בעיה, אנחנו כבר יודעים מה קורה באירופה.

אם אנחנו באמת רוצים להיות פה אחראים, גם כלפי הבן שלי, אנחנו חייבים להכניע את החמאס. ולכן כל הצעקות האלה של הפסקת מלחמה או לא הפסקת מלחמה צריכות להיות באיזשהו מצב מסוים הגיונית, כי אותי היא מלחיצה. כי לעשות הפסקת מלחמה, אני יודעת שמאוד יכול להיות שהבן שלי לא יחזור. ואם אתם רוצים להקריב את הבן שלי על חשבון חטופים אחרים, תגידו לי, תגידו לי, יכול להיות שאני אסכים, אבל תגידו לי קודם. תודה.

טליק, תודה, גם על הדברים החשובים והנוקבים שלך. מכובדיי, אנחנו במעבר חד לצערי.

תודה רבה לכם.

תודה לכם, ותודה שאתם כאן ומשמיעים את הדברים ומזכירים את הדברים. תודה, טליק. מכובדיי, במעבר חד אנחנו ניגשים לנושא הדיון. כפי שבוודאי נשמע בעוד רגע קט מהאלוף במילואים דורון אלמוג, יושב ראש הנהלת הסוכנות, המעבר הוא חד, אבל הוא לא מעבר אל עבר דברים שאינם קשורים מכיוון שהסוכנות היהודית מאז 7 באוקטובר עסוקה בלא מעט נושאים וסוגיות שקשורים למצב החירום שאנחנו נמצאים בו, לרבות עמידה לצידן של משפחות החטופים ולצידן של המשפחות השקולות, ומשפחות נפגעי הטרור, פעולות איבה.

אני אוותר מחמת לוחות הזמנים על ההקדמות שלי. אנחנו אחרי דבריו של דורון, אנחנו נשמע גם את חברת הכנסת מזרסקי, גם אני אתייחס לסקירה שנשמע בעוד רגע. אני כן אציין שנמצאת איתנו חברתי אנה כיסלנסקי, מנכ"לית התנועה הרפורמית בישראל, גם חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, צפוי לחזור. וכאמור, יש כאן נציגי ארגונים מהחברה האזרחית, שעוסקים בסוגיות שקשורות בתחומי אחריותה של הסוכנות.

אני כן אבוא ואומר, ומייד נפנה למצגת שלך ולהצגת הדברים שלך, דורון, שמעבר לקבלת הסקירה, אנחנו בהחלט בוועדה הזו עוסקים בסוגיות שמטרידות אותנו כבית המחוקקים בכל מה שנוגע למגמות ולתהליכים שאנחנו מאתרים בנושאים שקשורים בין השאר לתחומי אחריותה של הסוכנות. אני כן אציין אחדים מהנושאים הללו כי אני מניח שגם תתייחס אליהם בסקירה.

סוגיה אחת שמעסיקה אותנו מאוד היא סוגיית מדיניות עידוד העלייה של ממשלת ישראל. העמדה שלנו כוועדה בנושא הזה מאוד מאוד ברורה, אנחנו מצפים לראות את ממשלת ישראל משקיעה בצורה אינטנסיבית בעידוד עלייה בכל רחבי העולם היהודי. אנחנו מוכנים לקבל בהחלט גם דגשים כאלה ואחרים במדיניות של שר, במדיניות של ממשלה, לא מוכנים שהדגשים האלה יבואו על חשבון מאמצי עידוד עלייה מאזורים אחרים בעולם היהודי. בהקשר הזה אנחנו בהחלט מוטרדים מסוגיית עידוד העלייה ממדינות חבר העמים והמשך עידוד העלייה מהתפוצה הזו.

אנחנו איננו מוכנים לקבל את המצב שבו סוגיית העולים מאתיופיה והמגיעים מאתיופיה נותרת תלויה באוויר במשך שנים. הבעיה הזאת נוגעת גם לזכאי שבות שעלייתם לא מתבצעת באופן חלק, היא בוודאי רלוונטית לאנשים שמגיעים לישראל מכוח החלטות ממשלה ולא מכוח חוק השבות, וכאן אנחנו בהחלט לא רואים פריצת דרך במדיניות של הממשלה.

אנחנו עם הממשלה מאוד מוטרדים מהתעוררות גל האנטישמיות בעקבות 7 באוקטובר וכל האירועים שבאו אחריו. בנושא הזה בהחלט קיימת ערנות ממשלתית, אנחנו מצפים לפעולה הרבה יותר משמעותית בהקשר של העצמת החוסן של הקהילות היהודיות ושל המוסדות היהודיים. יש כאן תפקיד גדול של הסוכנות. אנחנו מצפים להרחבת הפעילות, להעצמת העשייה של מדינת ישראל בהקשר הזה, לעמדת משאבים נוספים מעבר למה שקיים.

אנחנו מאוד מוטרדים, אני חושב שזה משותף לחברת הכנסת מזרסקי ולי ולעוד חברים כאן בוועדה, מחלק מהסיכומים הקואליציוניים שלשמחתנו לא התממשו עד עכשיו, אבל הם מופיעים בהסכמים הקואליציוניים לגבי צמצום היקפו של חוק השבות, לגבי פגיעה במעמדן של קהילות ושל זרמים יהודיים, גם בתפוצות וגם במדינת ישראל, ובהכרה של מדינת ישראל בתוקף הגיורים של אותם זרמים.

הסוגיה לא התעוררה עד עכשיו ברמה של חקיקה מתקדמת, אבל אנחנו מאתרים גם סימנים מדאיגים בעניין הזה. ואנחנו בהחלט מוטרדים מנסיגה מהתפיסה שמדינת ישראל היא מדינת כל העם היהודי על כל זרמיו ועל כל קהילותיו ועל כל נדבכיו. חווינו בשבועות ובחודשים האחרונים אירועים והתבטאויות בלתי מתקבלים על הדעת, אם במתקפה על בית הכנסת הרפורמי ברעננה, אם ההתבטאות שהופנתה על ידי יושבת ראש ועדת משנה כאן בבית הזה כלפי היהדות הרפורמית. ההתקפות הללו הולכות וממשיכות. אנחנו נמצאים בתקופה שבה, בניגוד לעבר, משרד התפוצות מצמצם את הפעילות שלו עם חלק מהקהילות וחלק מהזרמים, ואלה דברים שאותנו מאוד מעסיקים ומטרידים.

ואנחנו בוועדה עוסקים בנושאים האלה בצד הרבה מאוד נושאים אחרים שחלק גדול מהם משיק לתחומי האחריות של הסוכנות, ואנחנו רואים בכם פרטנר מאוד מאוד משמעותי, מרכזי ומוביל בשמירה על ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית שמהווה את הלב הפועם של העם היהודי על כל קהילותיו ועל כל זרמיו.

אנחנו חד משמעית נחושים להגן על מעמדה הייחודי של הסוכנות היהודית ועל מעמדם של המוסדות הלאומיים שמהווים לא רק גשר בין מדינת ישראל לבין העולם היהודי, אלא גם מהווים את השולחן העגול הפלורליסטי המגוון, רב הפנים של העולם היהודי ושל התנועה הציונית, ואנחנו חושבים שהאופי הזה של הסוכנות היהודית ושל כלל המוסדות הלאומיים מחייב את המוסדות הלאומיים לעמוד איתן מול מגמות מטרידות גם בתחום העלייה וגם בתחומים של הכבוד ההדדי והערבות הדדית בתוך העם היהודי.

חברנו האלוף במילואים דורון אלמוג, יו"ר הנהלת הסוכנות, הבמה כולה שלך.

תודה, גלעד, בוקר טוב. אם הייתי צריך להגיד משפט אחד קצר מה תפקידה של הסוכנות, הייתי אומר ארבע מילים: מימוש, חזון, קיבוץ גלויות. בשביל זה צריך סוכנות ובשביל זה חשוב שהסוכנות תהיה גם NGO, גוף א-פוליטי, גוף שמייצג את כל העם היהודי בכל מקום בעולם על כל גווניו, כמו שאמרת קודם, ומשם גם החוזק. המדינה לא יכולה לפעול בשטח מדינות אחרות כדי לחזק זהות יהודית וציונית וכמובן לקרוא לעזוב את מדינותיהם. ולכן חשוב שתהיה סוכנות כגוף חזק שפועל על בסיס פילנתרופי. פילנתרופי זה אומר שיהודים בעולם, וגם רוב תקציבה של הסוכנות משם בא, מהפילנתרופיה, מהלב של העם היהודי שמבטא את הזהות עם מדינת ישראל, את האהבה, אהבה ללא תנאי, את הקשר הכל כך חשוב.

אני מבקש לפתוח דווקא בסיפור של סמל ישראל נתן רוזנפלד, שהלוויה תתרחש היום בשעה 16:00. שירת בגדוד הנדסה, הנדסה קרבית 601, בן 20 בנופלו ברצועת עזה, עלה ארצה לפני 11 שנים בגיל 9 מאנגליה בטיסה של הסוכנות היהודית, הגיע עם המשפחה, ויש שישה ילדים יחד איתו. הוא בוגר המכינה של הסוכנות היהודית, מכינת ירוחם. והאימא והאבא, האבא גם עולה, משוודיה, האבא גם שירת בצה"ל. ואנחנו איתם. והסיפור שלהם, הסיפור של משפחת רוזנפלד מבטא מהות עמוקה. יהודים שלא נולדו כאן בארץ ישראל, במדינת ישראל, קמים, מגיעים, חיים כאן ומוכנים לתת את חייהם למען המדינה.

והסוכנות פועלת בעוז ותמשיך לפעול בעוצמות גדולות מאוד לממש עלייה, לממש את חזון קיבוץ הגלויות. להזכיר לכולנו, יש 8 מיליון יהודים כאן על פי ההלכה, עוד כ-8 מיליון על פי ההלכה בעולם, אבל עוד כ-10 מיליון לא על פי ההלכה, מבחינתי כולם יהודים. זאת אומרת, עוד 18 מיליון יהודים בעולם. וכל מי שמבקש לעלות, אנחנו צריכים לאפשר לו להגיע.

כמה מילים לפני שאני אעביר לג'וש, מזכיר הסוכנות, וליהודה סטון, המנכ"ל. מאז 7 באוקטובר, התגייסות חסרת תקדים בעם היהודי למען מדינת ישראל, התגייסות של הבאת תמיכה, של תפילות, של סולידריות, של תרומות בהיקפים שלא ידענו בעבר, תמיכה בלתי פוסקת. ואני מבקש כאן לומר, התפקיד של הסוכנות הוא לבצע, הסוכנות היא גוף ביצועי. זה לא מכון מחקר, זה לא Think Tank, אנחנו לא מבקשים להביע דעה, או רק להביע דעה, כמובן שיש לנו עמדה ברורה, אבל היא גוף ביצוע. לממש חזון קיבוץ גלויות, לחזק את הקהילות היהודיות בעולם, שתי המשימות האלה הן משימות נטו, ומשימה שלישית, חוסן בישראל, אני אקשור את כל הדברים.

לפני שאני אומר עוד כמה דברים בנושא העלייה, אני מבקש לומר תודה לשותפים שלנו, משרד העלייה והקליטה, השר, וכל הצוות של משרד העלייה והקליטה. ככלל, הייתי אומר שממשלת ישראל היא שותף לפעולות הסוכנות, אם זה משרד החינוך, אם זה משרד הביטחון, מכינות קדם צבאיות, משרד התפוצות, ובהחלט ללא קשר לעמדות הפוליטיות, ממשלת ישראל שותפה. השותפים האחרים שלנו, גיוס יהדות צפון אמריקה, JFNA, תודה ענקית, וקרן היסוד בכל שאר העולם, וכמובן ההסתדרות הציונית העולמית, אלו שותפים שלנו, קרן קיימת במוסדות הציוניים שנרתמת יחד איתנו.

אני מבקש בהקשר לעלייה לומר כמה דברים. אחת, עלייה היא מנוע צמיחה של מדינת ישראל. כ-4 מיליון מאז הקמת המדינה עלו עד עתה, והסוכנות היא הגוף העיקרי שמממש את העלייה. קליטת העלייה היא משימה חשובה מאין כמוה, ולצורך כך אני מבקש גם לומר תודה וגם להזכיר את הרשויות המקומיות, השלטון המקומי. כי בסופו של דבר, כל עולה מגיע למקום יישוב כלשהו, הרשויות המקומיות הן אלה שמסייעות לנו בקליטה. אמירה של ראש רשות היא אמירה מנהיגותית, אנחנו אוהבים אתכם, אנחנו רוצים אתכם, היא אמירה שמאפשרת קליטה חמה, שמאפשרת גם הורדת יוקר מחייה.

ואני מבקש בהקשר הזה לומר כיושב ראש הסוכנות, הדגש שלנו מאז 7 באוקטובר ולאור מה שקרה זה שיקום דרום ושיקום צפון. אני הייתי רוצה לראות תוך עשר שנים הכפלה של אוכלוסיית הדרום ואוכלוסיית הצפון. וכדי לממש את היעד הזה של הכפלה הייתי אומר לנו בעשר השנים הקרובות, היעד של מדינת ישראל צריך להיות לפחות 10 מיליון להביא לכאן. וכדי שנעמוד ביעד הזה של חיזוק דרום וצפון והכפלת האוכלוסייה אנחנו מפתחים את המודל של שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות.

בדרום כפר נוער איבים שיקלוט כ-70% עולים ו-30% גרעיני נחל, מכינות קדם צבאיות, ילמדו בספיר, ויהיו במשך שנה, יעבדו בעוטף, בחקלאות, בתעשייה, אנחנו מניחים שחלק גדול מהם יישאר שמה. חברת עמיגור של הסוכנות נכנסת לפרויקט שיתממש במהלך השנה, הרחבת הקיבוצים ב-1,000 בתים, פרויקט גדול מאוד. ואנחנו נרצה לראות של-1,000 הבתים האלה נכנסים גם עולים רבים. הפרויקט של הדרום הוא פיילוט מבחינתנו כדי לעשות בצפון הרבה יותר. מספר הבתים שנפגעו בצפון הוא גדול בהרבה ואנחנו נרצה מודל דומה.

כפרי צעירים, לימודים אקדמיים, מכללת תל חי, מכללת כנרת, נרצה לראות לימודים בצפון, לימודים אקדמיים, תואר, אוכלוסייה אקדמית, צעירים רבים. הדגש שלנו בעלייה – צעירים רבים. אנחנו רואים עלייה דרמטית בפתיחת תיקי עלייה מארצות הברית, קנדה ואנגליה. ארצות הברית עלייה של 22%, קנדה 34%, אנגליה 45%, צרפת 92%. יש לנו כאן בירושלים Call Center שעובד 24/7, מקבל קריאות מיהודים ברחבי העולם ומתחיל תהליך מאוד חשוב.

אנחנו עוסקים בעידוד עלייה. דיברת, גלעד, על עידוד עלייה, חשוב מאוד. וכאן אני נוגע לתפקיד ליבה של הסוכנות, השליחים שלנו, מערך השליחים. מה עושים השליחים שלנו? קרוב ל-3,000 שליחים ש"שים שפועלים בכל העולם, פועלים בקמפוסים, באוניברסיטאות. מה הם עושים? הם מביאים את הסיפור האותנטי של מדינת ישראל, הם מחזקים את היהודים שהיום חשופים לאנטישמיות, ועל ידי אותה ערבות הדדית, בנוכחות הפיזית של השליחים שלנו, בנוכחות הפיזית הזאת אנחנו מחזקים ואנחנו זורעים את אותם זרעי הקשר והתקווה. לא כל היהודים יעלו, אבל אנחנו בהחלט רוצים לראות את כולם קשורים למדינת ישראל. יגיעו לכאן, למשלחות, לסולידריות, לתמיכה כספית וכולי.

אנחנו היום רואים עלייה גדולה בקרב הצעירים, לצערנו גם בקרב נופלים רבים. נתנאל יאנג שהגיע מאנגליה, הוא נהרג ב-7 באוקטובר, בנג'מין אלמקייס מצרפת שנהרג כחייל מילואים, רוז לובין, לוחמת, הגיע מממפיס, טנסי. ואנחנו נמשיך לפעול בעוצמה לחיזוק הקשר עם הקהילות היהודיות בעולם, לחזק אותן גם בביטחון. ג'וש הוא מזכיר הסוכנות, אבל הוא גם יושב ראש קרן הביטחון של הסוכנות, ואנחנו פועלים גם לחזק את הביטחון. לא יכולים לתת מענה מלא, ואנחנו מאחור, הקהילה היהודית המקומית היא זאת שפועלת, אנחנו מחזקים את הקהילה היהודית, אבל אנחנו שם לחזק אותם, לגלות את אותה ערבות הדדית ואותה אהבת אדם.

לחזק את השותפויות. למשל שיקגו עם קריית גת, שיקגו עם ניר עוז, ואני מבקש, גם בהקשר לפלורליזם, נציג שיקגו בישראל, עופר בבלי, יצא איתי לטמרה, שארבע נשים מוסלמיות נהרגו בטיל מאיראן, משפחה אחת, משפחת חטיב, בית אחד שנפגע. ואנחנו שם כדי ליצור מודלים של שותפויות כדי ליצור את הגאווה, את גאוות השייכות למדינת ישראל, גם למיעוטים. עשינו את זה עם הדרוזים, היינו במג'דל שמס כשנהרגו 12 ילדים דרוזים מטיל מלבנון ונפצעו עוד כ-50, היינו שם בסיוע כספי עם הקרן לנפגעי טרור.

לסיכום, אנחנו מתנגדים לשינוי בחוק השבות, מאוד חשוב לשמר אותו כפי שהוא. אנחנו נמשיך לפעול לעליית יהודי אתיופיה, נצטרך החלטת ממשלה. נמשיך בעידוד עלייה מכל מקום בעולם, בדגש על אירופה, רוסיה, חבר העמים, דרום אמריקה. ואנחנו נמשיך לחבק את החיילים הבודדים, יש לנו עמותה שנקראת כנפיים, אנחנו נותנים להם תמיכה רחבה.

אני מבקש לומר כאן, לא צריך לדבר על זה יותר מדי, אבל החיילים שהגיעו, ויש לנו הרבה כאלה, מדרום אפריקה, יש 55,000 יהודים בדרום אפריקה, אבל לא מעט חיילים וחיילות ביחידות קרביות, הם חיילים וחיילות בודדים, הם לא יכולים לחזור למולדתם כי דרום אפריקה טוענת לפשע מלחמה, יעמידו אותם לדין. ואנחנו מביאים את ההורים לכאן. לשמוע את ההורים מדרום אפריקה שמגיעים לכאן, וכבר פגשתי שלוש משלחות כאלה, כשאני שואל אותן, איך אתם מסבירים את זה שהילדים ביחידות הכי קרביות, הילדים שלכם? הם אמרו לי, זה ברור שהילדים שלנו צריכים להיות נכונים, זה ברור, האימהות אומרות, להיות נכונים לתת את חייהם להגנת המדינה היהודית היחידה בעולם. אנחנו נמשיך בעוצמה במפעל העלייה שהיא מימוש חזון קיבוץ גלויות. עם ישראל חי.

תודה, דורון. יהודה היקר, ג'וש היקר, בבקשה, ואחרי זה אני מזמין את ירון להתייחס. בבקשה, ואחרי זה ירון, סגן יושב ראש הנהלת הסוכנות.

(מוקרנת מצגת)

נפתח את המצגת וננסה לעשות אותה באופן זריז כדי לאפשר לאנשים פה לעמוד. אבל אני רגע רוצה להתייחס, עכשיו דורון סיים בלדבר על החיילים העולים, ואני יושב פה בחדר הזה ומאוד מתרגש לראות את כל התמונות שנמצאות פה.

חיילים שבחיים.

חיים, ברור.

והסוכנות היהודית, כפי שדורון אמר, תומכת בחיילים העולים שעולים למדינת ישראל. ואני שואל את עצמי, מה הקשר בין חיילים עולים לבין רופא שעלה מאוקראינה לבין שליחה של הסוכנות היהודית שנוסעת למחנות קיץ או לקהילה יהודית באריזונה לבין צעיר בדרום תל אביב שמגיע למכינות אופק לקראת הגיוס שלו לצבא. והתשובה שלי היא שזה לא תקציב, אלא זו תחושת שייכות עמוקה לעם היהודי ולמדינת ישראל, וזה מה שהסוכנות היהודית עושה יום-יום, שעה-שעה, וזה מה שנמשיך לעשות. והסיפור הציוני הזה מתחיל עם שני אנשים שאתם בוודאי מכירים אותם - - - אבל אנחנו תמיד פועלים לאור חזון.

הסוכנות היהודית היא מנגנון לאומי של עם גלובלי. יש לנו מנדט, עוד מעט ג'וש יוסיף על זה כמה מילים, יש לנו תשתיות, יש לנו אחריות, ואנחנו פועלים ברגע האמת במקומות הרגישים ביותר עם פריסה ב-66 מדינות ברחבי העולם. אני רוצה לומר שאנחנו מאמינים בצניעות הרבה שאנחנו גוף הביצוע של העם היהודי, אבל אנחנו לא הסיפור, הסיפור הוא העם היהודי, הסיפור הוא תושבי מדינת ישראל אחרי 7 באוקטובר ולפני 7 באוקטובר, ומשפחות החטופים שצריכות את התמיכה שלנו. אנחנו פה להיות סוג של מלאך שומר עבור מדינת ישראל ועם היהודי.

ואולי רק נתון אחד לפני שאני נכנס. מאז 7 באוקטובר באמצעות הסוכנות היהודית נוספו כספים של למעלה מ-550 מיליון שקל תמיכה בפעילות פה במדינת ישראל. זה מצטרף למאות מיליונים שאנחנו משקיעים מדי שנה, והעמיד את התמיכה של הסוכנות היהודית פר שנה על למעלה ממיליארד שקל בפעולות שמסייעות למדינת ישראל וזה הסיפור כולו על רגל אחת.

אני אנסה לרוץ נורא מהר ואני אגיד, בסוף הייעוד של הסוכנות היהודית הוא לפעול עבור מדינת ישראל והעם היהודי ביחד, דיברתם על זה קודם, ביחד, לא משנה מי ואיפה ואיך, כולם צריכים לבוא ביחד כי יש משמעות לפעולה הקולקטיבית שלנו. ובראש ובראשונה לקדם את העלייה כערך ליבה ולהעמיק את החיבורים בעם היהודי ולחזק את החוסן והבטיחות בקהילות היהודיות בעולם, אבל גם אנחנו רוצים לוודא שכל יהודי בעולם מרגיש שהוא יכול לקחת חלק פעיל בבנייה של מדינת ישראל, זה מה שמוביל אותנו קדימה.

וכמה מילים רגע על הנכסים ואז אני אעביר לג'וש לדבר על המעמד שלנו והקשר עם ממשלת ישראל ולאחר מכן סקירה קצרה על הפעילות של מה שעשינו אחרי 7 באוקטובר. אני אגיד, בסוף יש חמישה נכסים מרכזיים לסוכנות היהודית שחשוב שמי שנמצא פה יכיר. אחת, אנחנו מביאים את קולו של העם היהודי לפה, גם לבית המחוקקים וגם למדינת ישראל. אנחנו פרוסים בכל העולם, מה שמאפשר לנו להיות ראשונים, להגיב, לפעול בשעת חירום.

כולכם ראיתם את הפעילות שלנו לא רק אחרי 7 באוקטובר, אבל במלחמת רוסיה-אוקראינה, את החילוץ, את חירוף הנפש שנעשה שם, והרבה מאוד מבצעים נוספים שאנחנו לא יכולים לדבר עליהם פה. אנחנו מוודאים שיש לנו רשת של ערבות הדדית בעולם שדואגת לחיבורים ולחוסן ולחינוך ולזהות ולמעורבות, כי מעורבות ושייכות מגיעות מתוך עולם של עשייה. ויש לנו אמנה ייחודית עם ממשלת ישראל, אבל אני רוצה להעביר את זה לג'וש שיוסיף מספר מילים בנושא הזה.

תודה רבה. אני רוצה קודם להתחיל בחוק מעמד הסוכנות שנחקק ב-1952, זה החוק שממשלת ישראל הסדירה את המעמד של הארגון שהקים את המדינה. אנחנו פועלים לפי החוק הזה, אנחנו לא גוף ממשלתי, אבל אנחנו גוף ממלכתי שפועל לפי חוק מסודר. החוק מעניק לנו מעמד ייחודי, ממלכתי לא ממשלתי, כולל פטור ממכרז עם פרויקטים בממשלה ותכף אני ארחיב על זה. יש לנו גם אמנה שנחתמה בממשלת ישראל שמסדירה את תחומי הפעילות והיכולת של הסוכנות לפעול מטעם הממשלת ישראל.

הבעלים של הסוכנות היהודית, זו שותפות ייחודית בין הקהילות בעולם באמצעות הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד והתנועה הציונית שכוללת את הארגונים הציוניים, הפדרציות הציוניות, וכמובן הזרמים ביהדות. זה מאוד חשוב, כי כולם יושבים סביב השולחן בממשל של הסוכנות היהודית.

והנציגות של הבית הזה, צריך לומר, דרך ההסתדרות הציונית.

נכון. אני רוצה לציין את שדולת העם היהודי שנוסדה על ידי הסוכנות, היא פועלת בכנסת מאז הכנסת ה-18. לפני כן היה כאן חבר הכנסת יבגני סובה שהוא אחד מיושבי ראש השדולה. היום השדולה כוללת 75 חברי כנסת, וזו הפלטפורמה שבה הסוכנות מביאה לתוך הבית הזה את הערכים והמסרים של העם היהודי.

אנחנו עושים יחד עם הכנסת, עם קשרי החוץ של הכנסת, משלחות חברי כנסת לקהילות בעולם. נמצאים פה חבר הכנסת רון כץ וחברת הכנסת טניה מזרסקי שבדיוק חזרו לפני חודש ממשלחת משותפת לקהילה היהודית בבולטימור, בניו יורק מצד ישראל. ואני יכול להגיד שלמעלה - - -

לא איתרתי שיפור בהתנהגותו של חבר הכנסת כץ.

אני ידעתי. אני חיכיתי, גלעד, חיכיתי.

למעלה מ-200 חברי כנסת הגיעו ל-38 קהילות ברחבי העולם ב-15 השנים האחרונות, וזה באמת עושה אימפקט מאוד גדול שחברי הכנסת יבקרו ויעשו דיאלוג וייפגשו עם מנהיגים יהודים בקהילות יהודיות בעולם.

ואני רוצה לציין את שיתוף הפעולה המקיף מאוד עם ממשלת ישראל. יש לסוכנות היהודית 37 פרויקטים משותפים עם 14 משרדי ממשלה בהיקף של 660 מיליון שקל, וזה לא כולל פרויקטים שמופעלים על ידי חברות בנות כמו עמיגור.

אני כן אבקש, ג'וש, אם תוכלו להעביר לוועדה את רשימת הפרויקטים הזו, להכיר אותם.

אין שום בעיה.

אני אגיד מילה. דיברתי על זה קודם, אנחנו גם בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, וכמו שאמרתי קודם, היכולת של אנשים לרצות לפעול עבור מדינת ישראל והעם היהודי מתחילה תמיד בזה שאני מרגיש שייך למשהו גדול יותר מאשר רק עצמי, מרגיש שייך לעם, ולכן האסטרטגיה של הסוכנות היהודית מדברת על חיזוק השייכות למדינת ישראל והעם היהודי, וסביב זה להניע לפעולה משותפת. וכוונתנו בהקשר הזה היא שאנחנו מרחיבים את תחושת השייכות לעם היהודי ולציונות, אנחנו לא מתביישים במילה ציונות, אני רוצה לשים את זה פה, בקרב יהודים בעולם, אבל באותה נשימה גם מחזקים את תחושת השייכות בקרב ישראלים.

הדבר הזה מאוד משמעותי. אנחנו אחרי חמש שנים שבהם לעם היהודי היה קשה להיפגש, מהקוביד, ודרך המלחמות שעברנו, הם כמעט לא נפגשים. יש פה ירידה דרסטית בחוויות החינוכיות שהגיעו למדינת ישראל, למעלה מחצי נפלו. אני חושב שזו העת להרים אותן, לעודד אותן, להשקיע בהן עוד משאבים, גם של מדינת ישראל וגם של העם היהודי, כדי להביא אותן למקומות נוספים. ובוודאי לאחר 7 באוקטובר, חיזוק ישראל ולוודא שכל יהודי בעולם מרגיש בטוח לבטא את יהדותו וללכת ברחוב, זה לא דבר שהוא מובן מאליו.

מילה על הפריסה. למי שלא מכיר, זו הפריסה הגאוגרפית של המשרדים שלנו בעולם, על זה יש להוסיף למעלה 3,000 שליחים שנמצאים, על זה יש לנו - - -

רק לגבי השליחים, אנחנו מדברים על קרוב ל-1,000 שליחים קבועים פלוס שליחי מחנות.

פלוס שליחים שהם שליחים קצרים שנמצאים. היה מספיק לראות, אנחנו הצלחנו בעזרת הרבה מאוד אנשים טובים להוציא את השליחים עכשיו בזמן המלחמה, והיה צריך לראות את התגובות של העם היהודי על המשמעות שהוא אומר, לא שכחתם אותנו. התחושה שלנו לתת להם, אתם לא לבד, כמו שאתם נתתם לנו את התחושה. אלה השליחים.

יש לנו רשת של חוסן עולמית ב-51 קהילות, למעלה מ-1,000 פרופשיונלס בעולם שדואגים לחוסן בקהילות היהודיות. הביטחון, עוד רגע ג'וש ירחיב על זה, אבל זה קפץ, 99 בקשות חדשות רק עכשיו, רק בשנה האחרונה, לביטחון קהילות. עוד רגע תראו את הכמויות.

מקרן הביטחון.

מקרן הביטחון, מה זה אומר? אני אתן לג'וש, לא רוצה לקחת לו את המילים. הקשר בין קהילות יהודיות לבין מדינת ישראל, 185 קהילות, למעלה מ-35,000 משתתפים הגיעו למדינת ישראל והשתתפו בחוויה משמעותית בשנה האחרונה, כמובן שאנחנו גם מפעילים פעילות בחמ"ע, ו-32,000 עולים רק בשנת 2024. כפי שדורון אמר, אנחנו על 45 מאז תחילת המלחמה.

הפעילות בחמ"ע, אני רוצה כדי שזה יהיה כתוב בפרוטוקול, כי אתה מבין שבצד ההערכה המאוד מאוד גדולה שלנו למשרד העלייה והקליטה, אני חושב שאנחנו עובדים עם המשרד, שלומית מובילה.

הוא עושה דברים נפלאים במשרד, יש לי הרבה דברים טובים להגיד על זה.

צריך לומר, יש לנו הרבה מאוד דברים טובים לומר על משרד העלייה והקליטה, גם בזמן החירום ובכלל. השר יודע, אנחנו חלוקים על הרבה מאוד נושאים, אבל יש לי הערכה מאוד מאוד גדולה לעשייה של משרד העלייה והקליטה בימים האלה. סוגיית מה שקורה בחמ"ע היא סוגיה שבה אני חושב שנדרש הרבה פיקוח פרלמנטרי של הבית הזה על המגמות. ולכן אני רוצה להבין, כשדיברת על 35 - - -

איזו סוגיה, גלעד?

הסוגיה של עידוד העלייה וההשקעה בקהילות היהודיות בחבר המדינות.

במדינות חבר העמים.

השר אופיר סופר בצדק רב שם זרקור על עידוד עלייה מקהילות במדינות המערב, בדגש על צרפת ובריטניה. אני מברך אותו, כי באמת יש שם פוטנציאל גדול שלא מומש בעשורים האחרונים. התפקיד שלנו הוא לוודא שמדובר בהשקעת מאמץ נוסף ולא בגריעת מאמצים לעבר חבר המדינות. דורון הזכיר את העלייה באחוזים, אבל אני רוצה להזכיר שכשמסתכלים על המספרים, חד משמעית חבר המדינות זה בסופו של דבר מאגר העולים הגדול ביותר, בטח בשנות המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, גם לפני הפרופורציות מאוד ברורות, וזה התפקיד שלנו. רק שאלה, ה-4,500 שהזכרת בחמ"ע, אלה פעולות שאתם מקיימים?

מחנות קיץ בחמ"ע, אני אגיד, אני חושב שהמשרד במובן הזה, וזו ההזדמנות להחמיא לו, רואה דרכים נוספות באופן שתופסים את העלייה. בן אדם לא עושה עלייה אם הוא לא מרגיש שייך למשהו גדול יותר מעצמו.

נכון.

ולכן יש משמעות אדירה, אני אומר עוד פעם, בלהגדיל את כמות המשתתפים, בלהגדיל את מי שמשתתף במחנות הקיץ. הפעילות החינוכית היא דבר מהותי שיתרום לעלייה, באמת לשמחתי השר רואה את זה ותומך בזה. אני אומר, תסתכלו על המספר 35,000, אנחנו ביחד צריכים להגיע ל-100,000 אנשים בשנים הקרובות פר שנה, וצריך להשקיע בזה משאבים, זה לא יגיע יש מאין.

ואני חושב שגם העולים הם הזדמנות אדירה לחבר גם את הישראלים ליהדות העולם, ולהפך, את המשפחות שלהם שנשארו מאחור, זה דבר מאוד משמעותי. 2,200 חיילים עולים בודדים, זאת הפריסה, זאת התשתית, זה מה שיש לסוכנות היהודית להציע, וכל הדבר הזה מחובר דרך ישראל. ישראל היא לב ליבו הפועם של העם היהודי ואנחנו נמשיך להאמין בזה. אני אתן לג'וש לדבר על קרן הביטחון ואז כמה נתונים על התמיכה במלחמה.

אני מבקש רק שנייה. תראו, בקשר לעלייה מחמ"ע, קודם כול, מאז 1882, מאז העלייה הראשונה, העלייה מרוסיה, מחמ"ע, היא העלייה הגדולה ביותר עד עכשיו, בערך שני שליש מהעולים. יחד עם זה ובאותה נשימה חשוב לי לומר, אנחנו צריכים להמשיך לפעול בעוצמה כדי שימשיכו להגיע, ההשפעה שלהם פה גדולה מאוד. ויחד עם זה, אני אומר לכולנו, יש רגישות גדולה מאוד לאופן שאנחנו מציגים את זה כלפי חוץ. אנחנו זוכרים את מה שהיה לנו, את הזימון של הסוכנות או את האיום לסגירת משרדי סוכנות במוסקבה ואת הזימון שלנו לבית הדין. צריך להיות מאוד מאוד רגיש לסוגיה, גם כשאנחנו מדגישים את מה שאמרתי קודם, את הכמות.

ברור.

אני אציין רק, יש הרבה מה להגיד בסוגיה, אבל שממש לפני שבועיים וחצי היינו עם השר - - -

שי פלבר, מנהל היחידה לעלייה וקליטה.

יש לי הרבה מה לציין, אבל אני אומר, אני מציין לחיוב שלפני שבועיים וחצי היינו עם השר פעם ראשונה בבאקו, ביקור שהתקצר לאור הנסיבות, לא הספקנו ליישם אותו, אבל בעיניי זו גם הייתה איזושהי הצהרה ואמירה שהנה, בוא נבחן יותר טוב מה אפשר לעשות באותן קהילות.

מצוין.

כי צמצום, לא ביטול, אפילו צמצום פעילות לעידוד העלייה, זה ויתור מתוכנן על העולים הפוטנציאליים שיכולים להגיע לכאן ולתרום למדינה ולשרת ולהגן.

לא מוותרים.

שינוי האופן, נכון, נאלצנו, אתם נאלצתם לשנות את אופן וצורת העבודה בעקבות הממשל והדרישות של הממשל, אבל גם פוחדים לאבד את האוצר שיש, כי זה פוטנציאל לאזרחים מאוד איכותיים. שיניתם פעילות, אבל לא לוותר ולא לצמצם כי זה פשוט חבל.

בוודאי. נזכיר את פרויקט נעל"ה שאנחנו נייחד לו גם דיון ספציפי כאן בוועדה בקרוב והצורך לחזק אותו. כן, קרן הביטחון.

אנחנו לבקשת ממשלת ישראל הקמנו את הקרן לביטחון קהילות של הסוכנות היהודית בעקבות הפיגוע בטולוז ב-2012, שזה הפיגוע הראשון של הג'יהאד העולמי באירופה נגד קהילה יהודית. עד היום זו הפעולה האסטרטגית הגדולה ביותר של מדינת ישראל בעם היהודי לסייע לקהילות יהודיות להתמגן. הסכומים גדולים מאוד, אנחנו הקצינו 108 מיליון שקל עד עכשיו ביותר מ-1,000 מתקנים בעשרות מדינות בעולם.

בעקבות המלחמה הנוכחית, אנחנו הקצינו קרוב ל-8 מיליון שקל במענקים, מענקי חירום, רצינו להזרים כסף לקהילות בסיכון שאין להן כסף לשכפ"צים, לשומרים, גנרטורים, כל מה שהם צריכים. ומאז תחילת המלחמה, ב-7 באוקטובר, הקצינו יותר מ-20 מיליון שקל לקהילות יהודיות בעולם, אין אח ורע לדבר הזה. ואנחנו מעריכים שהשנה אנחנו נוציא בין 15 ל-20 מיליון שקל לקהילות היהודיות בעולם. כל קהילה בעולם רשאית לפנות לסוכנות, יש טופס מקוון, זה מאוד פשוט, הקב"טים שלנו בודקים את הפרויקטים, כסף מוקצה לקהילות, ובאמת זה משהו שמציל חיים.

ויש כרגע דיון, אני מבין, על הרחבת התמיכה הממשלתית, נכון?

כן.

כמה מילים על הסוכנות היהודית בזמן המלחמה. אני אומר את הדבר הבא, תראו, העם היהודי לא חיכה להוראות, הוא פעל בהיקפים אדירים דרך הסוכנות היהודית, ביחד עם השותפים שלנו שצוינו פה קודם, הפדרציות היהודית של צפון אמריקה, קרן היסוד, הרבה מאוד תורמים מרחבי העולם. תמכנו באלפי משפחות שנפגעו בטרור, בחיזוק הקהילות בצפון ובדרום, במילואימניקים, שזה מאוד מאוד חשוב לנו, בבעלי עסקים, בחיילים עולים בודדים, הבאנו משלחות סולידריות, ודאגנו להעלות בעולם את החשיבות של שחרור החטופים.

השליחים שלנו, זו הייתה פעילות אדירה. אני אתן פה טיפה מהמספרים רק כדי שניתן יהיה לראות אותם. למעלה מ-96 מיליון דולר בעסקים קטנים, אלה מחזיקים 55% מהכלכלה במדינת ישראל, מהלך מאוד מאוד חשוב. מי שמכיר את כל הנתונים, רק על זה אני יכול עכשיו לתת פה שיחה שלמה. פותחים עתיד הפכה להיות תוכנית לאומית, תוכנית לאומית שמטפלת בגילאי יסודי, תוכנית מניעה שעובדת עם חבר'ה שנפגעו בצפון ובדרום. הקרן לנפגעי טרור שלנו, 22,000 מוטבים. הקמנו קרן ייעודית עכשיו, קרן עם כלביא, אחרי מלחמת איראן בהקשר הזה.

באותה נשימה חשוב להגיד, בכל רגע נתון יש לנו סדר גודל של 17,000 אנשים באחריות ישירה שלנו. כששי פלבר דיבר פה קודם, הצוותים שלו והוא 24/7 צריכים להיות עם העולים, מישהו שצריך לשמור עליהם. זה חירוף נפש, לאסוף את המשפחה שלך, את הילדים שלך, את הטילים, וללכת להיות עם העולים כי זו המשימה שלנו. אלו עובדי הסוכנות היהודית, זה מה שהם עושים, ואני מאוד מאוד גאה בהם.

הקמנו שותפויות חדשות, דורון דיבר פה על הרבה מאוד דברים. אני לא רוצה לומר, אני כן רוצה לציין את המשך הפעילות שאנחנו עושים בעולם כדי להעלות את המודעות לנושא החטופים. זה נושא סופר מהותי, והשליחים שלנו פועלים ורותמים את העם היהודי לנושא הזה.

שקף אחרון על העשייה ואז שקף על העלייה, ברשותכם, כי אני יודע שהזמן קצר.

אחד הדברים המהותיים היו שבזמן שפרצה פה המלחמה, היו הרבה מאוד אנשים בלי עורף במדינת ישראל. גם אצלנו בכפרי נוער ואחרים, אבל גם היו פה למעלה מ-7,000 משתתפי תוכניות בישראל שבמהלך השבועיים האלה נתקעו, היה צריך לדאוג להם למזון, למקום, להגנה. כל הדברים האלה מאוד מאוד משמעותיים.

אבל אני רוצה לדבר על העלייה בצל המלחמה, וזה נתון שבעיניי הוא סופר משמעותי. שום עולה לא ביטל את עלייתו למדינת ישראל בזמן מלחמה. שום עולה לא ביטל את עלייתו למדינת ישראל. אני חושב שמי שראה את קבלת הפנים לעולים, רק לפני שלושה ימים היינו, ביום רביעי, בזמן המלחמה, יודע שהעלייה ממשיכה, ולא בגלל שמישהו נתן להם תנאים, העלייה ממשיכה בגלל הערכים, וזה מה שמניע את העלייה ואנחנו גאים לתמוך בדבר הזה.

עולים שבמהלך המלחמה הזאת נזקקו לסיוע כספי, אנחנו תמכנו בהם, למעלה מ-100 משפחות שאיבדו מקום עבודה. צריך לדבר על זה. חלקן הן משפחות שנמצאות בלבל התחתון של התעשייה במדינת ישראל, ומהר מאוד ברגע שאתה עובד יומי, אין לך כסף. היינו שם כדי לתמוך בהם כלכלית, היינו שם כדי לתת להם מזון.

איך הפניות הגיעו אליכם? דרך מי?

דרך מרכזי הקליטה שלנו, אנחנו נמצאים בקשר עם העולים, ככה זה הגיע אלינו, וזה האופן שבו תמכנו.

ואלה שלא נמצאים במרכזי קליטה, שמפוזרים בקהילות עירוניות?

היו שני דברים. אריק ירחיב, אבל היה מבצע מאוד יפה של המשרד, מבצע עוטף עולים, שהמשרד הרים טלפון לכל העולים. ואני אגיד, גם עולים שלנו שעזבו את מרכז הקליטה ונתקעו בבעיות כלכליות חזרו אלינו. יש לנו בבית ברודסקי בתל אביב חבר'ה שעזבו וחזרו.

היה לכם מוקד טלפוני, קו חם?

דרך הגלובל סנטר וגם דרך מנהלי מרכזי הקליטה.

אבל שוב, אלה שלא דרך מרכזי הקליטה ידעו איך להגיע אליכם?

אריק יכול לפרט, אבל כן, בהחלט.

טלפונים יזומים. יועצי הקליטה של המשרד פנו באופן יזום לכולם, עד אחרון הנקלטים.

רק שאלה בהקשר הזה גם למשרד.

כמה כאלה יש אבל? רק שאלה, גלעד. כמה כאלה יש? לכמה פנו?

אני לא יודע את המספר בעל פה.

עשרות? מאות? אלפים?

אלפים.

ביום רביעי הקרוב מתקיים פה, צריך לומר, דיון מעקב בנושא של המענים לקהלי העולים סביב מבצע עם כלביא, אנחנו נעלה את כל השאלות של נתוני הפניות.

בתוך תוכניות הקליטה של הסוכנות היהודית, קרוב ל-6,000 איש סך הכול.

וקיבלו מענקים?

שהיו בתוך מרכזי הקליטה או בפעילות שלנו וביקשו סיוע כספי.

ואלה שהמתינו לעלייה והטיסות שלהם בוטלו, גם קיבלו מענה מכם?

כולם קיבלו מייל מסודר, כולם קיבלו טלפונים, ואני גם שמח לבשר שלשמחתנו, חלק מהפקק שנוצר, בעיקר אגב ברית המועצות לשעבר, החל מ-1 ביולי, למעשה ממחר, הטיסות נפתחות מחדש, של אל על, אנחנו עובדים כדי לסגור את הפער שנוצר. אבל כולם קיבלו פנייה מסודרת ביומיים אחרי המלחמה.

ואיפה שהיו צריכים ספציפיים לאנשים שנתקעו, סייענו בדבר הזה, בוודאי. מבחינתנו הם אזרחים של מדינת ישראל, אנחנו דואגים אליהם ונמצאים שם וזה ימשיך להיות. ואני רוצה שאנחנו נשאב מתוך הדבר הזה הרבה מאוד תקווה. אתם יכולים לראות פה גם את המספרים של הכשרות מקצועיות ותמיכה, דבר שגם המשרד מאוד מקדם. אבל גם אני מאוד מקווה, עם התארגנות לגל עלייה נוסף, גם של בני המנשה וגם עלייה מאתיופיה, אנחנו רואים חשיבות בגלים האלה, ואני מקווה שזה מה שיקרה.

בזה אני אסיים. אני רוצה להגיד תודה ענקית, אחת, לשותפים שלנו, ההסתדרות הציונית העולמית, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן היסוד. תודה לכם פה, חבר הכנסת גלעד קריב, ולעבודה שאתם עושים פה בוועדה, למשרד העלייה וקליטה, למה שהוא עושה. כמו שאמרנו, שותפות עם 14 משרדי הממשלה, משרד ראש הממשלה היה משרד שעזר לנו מאוד עכשיו במהלך המלחמה וצריך לציין את זה. ותודה אישית שלנו למנהיגות של הסוכנות היהודית. אני לא צריך להסביר לכם איזו זכות ענקית זאת שאלוף במילואים דורון אלמוג הוא זה שעומד בראש הארגון בזמן מלחמה ובמה שעובר עלינו, נותן לנו את הרוח לפעול ולהמשיך לעשות. תודה רבה.

יהודה היקר, תודה. ג'וש, תודה. חברי הטוב עוה"ד ירון שביט, סגן יושב ראש הנהלת הסוכנות, ואז נפנה לחברי הכנסת שאיתנו.

תודה רבה על ההזדמנות הזאת ועל הדיון החשוב הזה. לפני שנדבר על הדברים הכלליים, אני אתייחס למה שפתחת, חבר הכנסת קריב, על מאמצי עידוד העלייה. אני חושב שאנחנו צריכים לשים זרקור, לא פחות מזה, על מאמצי עידוד הקליטה. הנזק, הקושי, החסמים העיקריים שלנו הם דווקא בשלב שבו מגיעים עולים ואנחנו מתקשים לייצר One point of contact שמרכז למשל את כל משרדי הממשלה, הבירוקרטיה שאנחנו מעמידים בפני עולים חדשים עם קשיי שפה להתמודד מול משרדי ממשלה, מול ביטוח לאומי, מול קופות החולים, הקושי שלהם הוא לא יתואר.

אני אוסיף פה עוד קושי שיש לנו, שעושים להם קשיים רבים בבדיקת היהדות שלהם, קרה לי עכשיו בקהילה שלי לצערי. מישהי שהגיעה לארץ, עלתה אחרי גיור ועשתה תהליך שלם והמתינה פה שלוש שנים ובסוף מצאה את עצמה חוזרת לחו"ל כי לא אישרו לה והיא התייאשה, פשוט התייאשה מהתהליך שנמשך ונמשך ונמשך. גם להגיד לא זו תשובה, אבל צריך לדעת לעשות את זה בזה שלא מוציאים לבן אדם את הנשמה. בן אדם כזה שחוזר לקהילות שמהן הוא יצא ומשדר מסר שלילי עושה נזק לכל מאמצי עידוד העלייה.

אי אפשר לעשות הבדיקות בחו"ל לפני שבאים? אי אפשר לעשות הבדיקות בחו"ל? חייב לעשות אותן בארץ?

בוודאי שאפשר, וטוב יותר שעושים, אבל הרבה פעמים אנשים מגיעים, מתאהבים, מחליטים שהם רוצים באמת לממש את הזכות שלהם לעלות ואז מתחילה הבדיקה והיא גם מתארכת. אילו היא הייתה קצרה, עניינית וחד משמעית, בסדר, אפשר אחרי זה לתקוף את זה, כן בית משפט, לא בית משפט, אבל בסוף יש לבן אדם תשובה ברורה. כשמוציאים לבן אדם, סליחה, את הנשמה, בסוף בן אדם קם, הולך, ועושה לנו נזק, הוא יוצא בחוץ ואומר, אומרים עלייה, אבל בעצם לא רוצים אותנו. ועל זה אני חושב שאנחנו צריכים לשים את הדגש.

לא, אבל זה לא מדויק, זה לא שלא רוצים אותנו. עשו בדיקה וקיבלו תשובה, לא קיבלו תשובה שרצו.

לא, לא.

יש בעיות.

אני מדבר על כאלה שלא מקבלים.

יש בעיות, ודאי שיש בעיות.

יש לנו בעיות קשות מאוד עם תהליכי הבדיקה ברשות האוכלוסין.

אני מדבר על כאלה שלא מקבלים, זה נמשך ונמשך ואין תשובה. אנחנו צריכים לגרום לזה שתהיה תשובה.

לא, ברור שצריך להיות מהלך כמו שצריך, אבל בסוף רוצים באמת שיבדקו כמו שצריך גם, צריך להגיד את זה גם.

לגמרי, על זה אין ויכוח, אין ויכוח על מהם הכללים.

בדיקה של שלוש שנים זו לא בדיקה כמו שצריך, זו גם בדיקה של גרירת רגליים.

אני בעד שתהיה בדיקה של שלושה חודשים, רק שיבדקו כמו שצריך.

שיבדקו.

לגמרי. המוסדות הלאומים בכלל והסוכנות היהודית בפרט נהנים ממעמד של ממלכתיות שנדמה לי שחסר מאוד בכלל בחברה הישראלית ובעם היהודי, והמוסדות האלה והסוכנות, כמי שמובילה את הדגל הזה, נהנית מהמעמד הזה, והמעמד הזה נקנה בבניית מוניטין במשך שנים ארוכות. לשמחתנו, הסוכנות היהודית נהנית מהאמון גם של ממשלת ישראל וגם של החברה האזרחית וגם של השלטון המקומי, שבינם לבין עצמם הרבה פעמים אין אמון והסוכנות היא זאת שמהווה את הגשר הזה.

אני שב כעת מביקור, במפה שיהודה הציג בפינה הדרומית-מזרחית של מפת העולם, באוסטרליה וניו זילנד, הגעתי לשם יומיים לפני שהתחיל המבצע מול איראן והשלמתי את השליחות הזאת תוך כדי המבצע הזה, עם האזעקות שמגיעות גם לשם כמובן. ואנחנו מוצאים קהילות יהודיות שמאוד מאוד מחוברות למדינת ישראל, לציונות, ומתמודדות עם קשיים שאנחנו חייבים לעזור להן להתמודד איתם.

ופה אני קורא לכנסת לפנות לממשלה להגדיל את התמיכה שלה במסגרת החובה בסעיף 6 בחוק הלאום שמדברת על זה שמדינת ישראל תשקוד על אבטחת שלומם של בני העם היהודי בכל העולם, ואת זה צריך לעשות באמצעות הסוכנות, באמצעות הקרן לביטחון, כי האתגרים שאני רואה שהם מתמודדים איתם בימים אלה, הם דורשים מהם השקעת משאבים באלפי אחוזים גבוהה ממה שהיה קודם, והם גם במקביל מעבירים כספים ותרומות למדינת ישראל כדי לעזור לנו. צריך איכשהו לראות שהגשר הדו צדדי הזה יודע גם לסייע להם באתגרים המאוד מורכבים האלה.

אני אסיים בזה שמעל המשרד שלי יש את האולם שבו הושבע הנשיא הראשון של מדינת ישראל, חיים ויצמן, ובחוץ יש ציטוט מתוך הדברים שהוא אמר בנאום שלו, שהוא אמר: "יודע אני ברגע חשוב זה לי באופן אישי ולעמנו עד כמה כל מה שייעשה במדינה הזאת, ולצערנו לא ייעשה, יטיל מאורו". - - - לשים לב שאנחנו משדרים לעם היהודי את הרצון להכלה ולקליטה ולמסר הבסיסי של ואהבת לרעך כמוך, ומורידים את סף השיפוטיות. תודה רבה.

תודה, ידידי ירון. חברת הכנסת מזרסקי, נשמע אם נציג משרד הקליטה מעוניין להתייחס, ואז חברתי אנה וגורמים נוספים, בוודאי.

קודם כול, רציתי להודות להנהלת הסוכנות, למי שעובד ופועל בסוכנות היהודית למען חיזוק הקשר בין התפוצות למדינת ישראל, לחברה הישראלית. הפעילות של עידוד העלייה היא מאוד מאוד מאוד חשובה. כפי שדיברנו, שכל צמצום, אפילו לא ביטול, כל צמצום יכול להשפיע על הבאת העולים לכאן, ואסור לוותר על אף אחד, על אף מדינה, על אף עולה. השאיפה שלנו היא שכולם בסוף ימצאו כאן ויבנו כאן את ביתם.

אני התוצר של פעילות של הסוכנות היהודית כשעשיתי עלייה ב-1993, ועבדתי בסוכנות היהודית, סגרתי מעגל, חמש שנים, הייתה לי פעילות, אני מאוד מאוד מעריכה את התקופה שעבדתי בסוכנות.

בכרמיאל.

בכרמיאל ובקריות, כן. ניהלתי פעילות של תוכנית בבית ביחד, חיבור בין עולים חדשים למתנדבי משימה ולמשפחות ישראליות. זאת דרך נהדרת לקליטת עולים והשתלבות חברתית והיכרות, וחבל שאין עכשיו את התוכנית הזאת. המשכתי את התוכנית ביוזמה מוניציפלית כשהייתי סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק קליטה וזה היה במימון של משרד העלייה והקליטה, אמץ עולה ושילובים. חשוב, חשוב לחזק. ואני יודעת שגם משרד הקליטה עכשיו לא מממן את הפעילות באמצעות החיבורים האלה בין עולים חדשים לאוכלוסייה המקומית או עולים ותיקים. חשוב להחזיר את זה.

לא סתם יושב ראש הוועדה הזכיר שאנחנו חוששים שיהיה איזה צמצום של עידוד עלייה ממדינות חבר העמים. אני שמעתי שאומרים, הם גם ככה באים, גם עכשיו יש מספרים גדולים, אין צורך לעודד עולים פוטנציאליים שיעלו מחבר העמים, הם יודעים לעלות לבד. הם יודעים לעלות לבד בגלל שהייתה פעילות טובה והיה בסיס טוב, אם נפסיק לקיים את הפעילות, פשוט נוותר על אותם עולים. עידוד עלייה זה לא רק הבאת עולים פיזית, לא רק לקנות כרטיס ולא רק להביא אותם ולעזור להם להסתדר במרכזי קליטה או במקומות אחרים, הפעילות של עידוד עלייה היא מין הכנה. העולה לא מגיע למדינה חדשה, חברה חדשה, ומקבל שוק. הפעילות של עידוד היא מין מכינה כזאת לקראת העלייה, זה יעזור לו אחר כך להשתלב בארץ.

לפני שאני מסיימת אני אציין את מרכזי הקליטה, העניין של מרכזי קליטה. לדעתי, יכולים לא להסכים איתי, ושמעתי דעות שונות וגישות שונות, אני בעד קיום פעילויות והבאת עולים דרך מרכזי קליטה. זה לא גטו, זאת אפשרות באמת לעשות קליטה מרוכזת ולתת חיבוק בתקופה הראשונה בביצוע צעדים ראשונים במדינה חדשה. לא להשאיר עולים חדשים להתגורר שנה ומעלה במרכז קליטה, אבל חצי שנה, עשרה חודשים, עד שנה, בהחלט, מניסיון שלי של קליטת עלייה, אלה שבוגרים, אלה שיצאו, היו בתקופה הראשונה במרכזי קליטה, קיבלו ליווי וחיבוק ואחר כך יצאו, הקליטה שלהם הרבה יותר מוצלחת והם חוו פחות סטרס ופחות קשיים והיו מוגנים בתקופה שהם הכי פגיעים ועוד לא מבינים איפה הם נמצאים. תמשיכו ויישר כוח.

יישר כוח. תודה, חברת הכנסת מזרסקי. חבר הכנסת רון כץ.

תודה רבה, אדוני. אני פה רק לומר תודה לסוכנות שעושים עבודה נהדרת. אני בקשר עם ג'וש, אבל כולם עושים פה באמת עבודה נהדרת. ג'וש סיפר על נסיעה שהייתה לנו לא מזמן לניו יורק, אני רוצה רק לומר בשני משפטים כמה חשובות הנסיעות האלה. שם פגשנו חבר'ה שמרימים קמפיין למען הסברה ישראלית, משהו שמדינת ישראל שכחה לעשות ואני לא יודע אם מישהו מתעסק בזה בכלל. אבל שם יש חבר'ה שזה מה שהם עושים, עם משפיעני רשת ברמות הכי גבוהות שיש. כשהגענו לשם גילינו שאין חומרים אבל ממדינת ישראל, הכול ממציאים לבד או שלוקחים ביחד מהתקשורת ועם כל מיני דברים כאלה.

מאז שחזרנו פתחנו ערוץ ישירות מול משרד החוץ ומול מקורות ההסברה הדלים אמנם שיש למדינת ישראל, אבל מאחר ויש להם חומר אמיתי. בנוסף, פגשנו קבוצה של סטודנטים שחוו גם אנטישמיות בקמפוסים וגם היה להם קשה להתמודד ברמה החברתית היום-יומית. מאז הם ביקרו בכנסת, אפילו לא עדכנתי אותך, ג'וש. ביקרו בכנסת, קיבלו כלים אמיתיים לאיך להתמודד, קיבלו טלפונים שמישהו עונה להם בוואטסאפ, שמישהו עונה להם, כשהם צריכים משהו, גם אני וגם הצוות שלי בקשר ישיר איתם. וזו המהות האמיתית של הדבר הזה, חיבור אמיתי של הקהילות היהודיות גם אלינו, גם לממשלה, גם למי שצריך.

ואני יכול לומר לכם, אני באמת לרשות הסוכנות במה שהם צריכים וזה גם הדדי. וחשוב שמדינת ישראל תכיר, תפנים ותשקיע הרבה יותר בסוכנות בשביל שבאמת נביא לפה עלייה איכותית ורצינית וגם נעשה הסברה ונחזק את מעמדה של ישראל בעולם. זה חלק מהכוחות הנסתרים שיש למדינת ישראל, הסוכנות היא בדיוק המקום הזה. אני חושב שהוועדה צריכה גם לקרוא למשרדים הרלוונטיים וגם לדאוג שהתקצוב יגיע לאיפה שהוא צריך.

ואם דיברו על ביטחון, אני חושב שגם הוועדה, גם המשרדים צריכים להיות בקשר מול המקומות הבעייתיים שבקלות אפשר לסמן אותם, לראות מה צריך ולעשות דיון מעקב שבאמת זה קורה. אני יודע שג'וש עושה את זה, הוא כבר היה ברוב הקהילות האלה שיש להן בעיות. אני חושב שצריך להציג לך ושלפחות יהיה פיקוח על זה שזה באמת נעשה כמו שצריך. תודה רבה, ואני מתנצל שאני חייב לרוץ לוועדת כלכלה.

אני ברשותכם אשלים ממש בשתי מילים למה שאמר רון. בעקבות הנסיעה שלי, פעם ראשונה אני יצאתי עם הסוכנות, והמפגש עם ש"שים שעשו עבודה נהדרת. אלה באמת נציגים והחוליות שמקשרות בין יהודי התפוצות למדינת ישראל ולחברה הישראלית. וכמובן, אני רואה כאן, הבעיה שציין חברי רון כץ, אנחנו רוצים לראות גם את משרד התפוצות שצריך להשקיע כספים וגם להעביר חומר ומידע ולנהל את הדבר הזה. הסוכנות היהודית עובדת גם מול משרד החוץ, גם מול משרד הקליטה, וכמובן משרד התפוצות.

הוא עסוק עם היועמ"שית כרגע.

אני מבקש נקודה אחת שהיא מאוד חשובה, ובסוף אנחנו צריכים להיות פרגמטיים. בראייה שלי, בהקשר למה שאמרת עכשיו, בראייה שלי, אם נוציא הרבה יותר צעירים וצעירות מישראל, לא לשנה, שנה זה בלתי אפשרי, הייתי רוצה שיהיו שנה כי אז הם גם שגרירים טובים של התפוצות, הם מכירים יותר טוב את העם היהודי, אבל להוציא למחנות קיץ לחודש כמויות הרבה יותר גדולות. במחנה קיץ צעיר, צעירה מישראל פוגשים צעיר, צעירה ממוסקבה למשל, הם נמצאים ביחד, קירוב לבבות, וזה משפיע על עלייה. כמה שיותר נוציא, מחזקים את הקשר.

נכון.

חד משמעית. תכף אני אתייחס לזה בסיכום.

לכן אני אומר, אפשר לקבל החלטה, באמת עם תקציבי מדינה, עם תקציבי ממשלה, עם העם היהודי ביחד, להוציא הרבה יותר למחנות קיץ, מחנות בכלל.

אני מסכים בהחלט, אני אעלה את זה בסיכום. נציג משרד העלייה והקליטה, אריק, בבקשה. אחרי זה חברתי אנה קיסלנסקי, אליהו.

תודה, היושב ראש. אני אהיה קצר מאוד. קודם כול, אני אתייחס, חבר הכנסת כץ כבר יצא, אבל אני מבין שלא התכנסנו על מנת לעסוק בעם כלביא, אבל הייתה התגייסות מיידית של כלל עובדי המשרד, עשייה רחבה וענפה מאוד, ואנחנו נשמח לפרוס בפניך ושאר החברים כאן את הפעילות, אני מבין שתתכנס הוועדה הייעודית.

ביום רביעי. כבר היה דיון, זה דיון מעקב.

יש הרבה מאוד מה לספר, אבל רק על מבצע עוטף עולים שעלה פה היו קרוב ל-8,000 שיחות, כל שיחה ושיחה מהותית, וזה רק לאנשים שנקלטים, מבלי להתייחס למאמץ המשותף עם החברים בסוכנות לאנשים שהם מועמדי עלייה וטרם הגיעו והגענו עד אחרון האנשים האלה. מבלי להיכנס למספרים, רק לסבר את האוזן, 98% מהאנשים לא שינו את תוכניותיהם כהוא זה בהקשר של עלייה, שזה מספר שהוא לא פחות ממדהים בעיניי.

לא אכנס לנתונים של עם כלביא, כאמור, אנחנו נשמח לפרוס בפניכם את כל העשייה שהייתה, אבל אנחנו עסקינן בסוכנות היהודית, אני אסתפק בלומר שזה השותף בה' הידיעה המרכזי, מבלי כמובן להוריד משאר השותפים המרכזיים שלנו, אבל באמת שכם אל שכם, כתף מול כתף, תחת ההנהגה של החברים פה, דורון, יהודה, ג'וש, שי וכל שאר העוסקים במלאכה, ממש כאיש אחד, כצוות אחד, אנחנו עוסקים בעשייה משותפת. מבחינתי ההצלחה היא כאשר מועמדי עלייה לא יודעים את ההבדל, הם לא יודעים מי זה נציג משרד העלייה והקליטה, לא יודעים מי זה נציג סוכנות, זה לא אמור לעניין אותם, ואני חושב שאנחנו נחלנו הצלחה. כולנו עוסקים יחד במלאכה ואנחנו מברכים על כל מה שהם עשו, עושים, ואנחנו עתידים לעשות עוד שנים רבות בעזרת השם. תודה, היושב ראש.

תודה רבה, אריק. אנה, בבקשה.

תודה, צוהריים טובים. באמת תודה על הפריסה של הפעילות הנהדרת של הסוכנות היהודית. אני גם יושבת בחבר הנאמנים של הסוכנות, גם שליחה בעברי, ככה שאני מכירה את הפעילות ומעריכה אותה מאוד. אני רוצה להגיד שהנושא של הקשר עם התפוצות, גם בהקשר של קליטת עלייה, הוא מאוד מאוד משמעותי בתנועה שלנו. יש לנו מרכז סיוע לעולים, גם בהיבטים של הסדרת מעמד, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות לעולים, למתגיירים. יש לנו גם קהילות שקולטות עלייה וקהילות של דוברי ודוברות רוסית, אפרופו העלייה מחבר המדינות שצוינה פה, יש לנו שלוש קהילות כאלה.

ואני יכולה להרחיב עוד, דווקא על זה אני פחות רוצה לדבר, אני אדבר על שני דברים שמטרידים אותי, ואני בטוחה שיש לכם מה להגיד עליהם, לא יודעת אם יהיה לכם בזמן שניתן. אחת, יהודה, אתה הזכרת את הנושא של חוויות חינוכיות ומה שקורה עד הרגע שבו יהודי, יהודייה מחליטים לעשות עלייה, זכאי עלייה, ונורא נורא מטריד אותי שאין קבוצות, בגלל המלחמה, שמגיעות לארץ, גם של מבוגרים וגם של צעירים.

ואני יודעת שעכשיו יש כל מיני ניסיונות להוציא קבוצות לאירופה וסיורים באירופה כדי להתחבר לזהות היהודית. ודורון, אתה הזכרת את זה שיוצאים שליחים ובוא נוציא כמה שיותר, אבל בסוף אתה לא יכול להוציא את אותה כמות שאתה רוצה, זאת אומרת, זה לא בא במקום אלה שצריכים להיכנס. אני תוהה האם יש אסטרטגיה, בייחוד לשמור על הסוכנים שאמורים להביא את הקבוצות האלה, לא רק תגלית ומסע, אלא גם כל החוויות החינוכיות הקצרות. איפה יש גוף חשיבה? איך הסוכנות היהודית מתייחסת לזה?

ודבר נוסף, וזה התפקיד של הסוכנות היהודית כלפי החברה הישראלית. זאת אומרת, אני חושבת שיש לסוכנות היהודית תפקיד להנגיש את יהדות התפוצות לחברה הישראלית, וזה לא מספיק בלהוציא משלחות החוצה ולפגוש את הרבה אנג'לה בוכדל מ-Central Synagogue ולהכיר את היהדות הרפורמית שם, אלא גם הסוכנות היהודית יש לה את היכולות, גם תפקיד, אבל גם את היכולות לעבוד עם קהלים גדולים באוכלוסייה הישראלית, לחנך על המגוון היהודי, גם מה שקורה בתפוצות, גם פלורליזם, זרמים. אלה דברים שהייתי שמחה שאו שתתייחסו אליהם או שתיקחו לתשומת ליבכם. תודה.

, מרינה ואז אליהו. מרינה, נציגת ההסתדרות הציונית העולמית.

כן, אני ראש המחלקה לעדות עלייה בהסתדרות הציונית העולמית. אנחנו עובדים בשטח, ואני אגיד לכם שכל המספרים שאתם ראיתם פה, מאחוריהם פשוט עומדת פעילות משותפת מאוד מאוד חזקה, פשוט מטורפת, בשטח. אנשים עומדים מאחורי המספרים האלה. מממשלת ישראל הייתי מבקשת הבנה, תמיכה ואהבה. כי העולים הפוטנציאליים ואלו שכבר עלו, הם צריכים את זה, וזה לא תמיד שהם מקבלים פה, אוקיי? וגם כן, אני תומכת במה שאמר ירון. יש כל כך הרבה ביורוקרטיה בתהליכים. יש שאלות, חבר הכנסת, הוא עזב עכשיו, אבל יש שאלות בשאלונים לעולים, פשוט לא הגיוניות. וחלק מהאנשים כן מתייאשים וכן לא עולים בגלל הביורוקרטיה מהסוג הזה. מממשלת ישראל, הבנה, אהבה ותמיכה.

תודה רבה. אליהו, בבקשה.

אליהו שאול, מנכ"ל מועצת ארגוני העולים. גילוי נאות, אני עבדתי יותר מ-30 שנה בסוכנות היהודית גם בארץ וגם בחו"ל, וכל פעם שאני רואה את העבודה המדהימה שממשיכה להיעשות אני פשוט נדהם מתחומי ההיקף של העבודה הזאת גם בחו"ל וגם בארץ.

יש תחום אחד שחשוב לציין כאן, גם לאחר הדברים שאמר ירון, את ארגוני העולים. מועצת ארגוני העולים מאחדת 23 ארגוני עולים עם מאות מתנדבים אשר מלווים את העולים בשפתם ובתרבותם, לוקחים אותם לביטוח לאומי, לוקחים אותם למשרדים השונים וכולי. ובזה אני רוצה להודות לסוכנות היהודית על התמיכה לארגונים. צריכים יותר תמיכה, זה לא מספיק, אבל באמת זו עבודה משותפת עם החטיבה לעלייה, עם שי פלבר וכל החברים פה.

יש תקנה תמיכה של הממשלה לארגוני העולים, של המשרד?

לא, לממשלה אין אף תמיכה למועצה, כן לארגוני עולים.

יש תמיכה.

יש תמיכה לארגונים.

תמיכה לארגונים מעודדי עלייה ולארגונים קולטים.

כן, וגם ארגוני העולים והתאחדויות העולים, לא רק עובדים ועוזרים עם מאות מתנדבים בקליטת העולים, גם יוצאים לפעמים למשלחות כדי לעודד עלייה ולהביא כהתאחדות שמאחדת עולים לשעבר, מצליחנים פה בארץ שמספרים את הסיפור שלהם כדי לבוא ולעזור ולמשוך אותם להגיע לישראל. באמת תודה רבה לסוכנות היהודית על התמיכה ועל שיתוף הפעולה גם עם משרד הקליטה.

מאיר, אתה רוצה להוסיף לדברים שלהם?

כן. אני היושב ראש של המועצה והיושב ראש של התאחדות עולי אמריקה הלטינית, והאמת שיש לנו שיתוף פעולה מלא. קודם דיברו על טיפול שבזמן המלחמה עשיתם אלפים, אני רוצה להגיד לכם שאנחנו, שנמצאים בשטח, ארגוני העולים, קיבלנו פניות מהרבה אנשים שלא ידעו שאפשר לפנות לסוכנות, למשרד הקליטה, ופנו לארגונים שהם רגילים להשתתף בפעילויות. כל מקרה שהיינו עולים לסוכנות היהודית, במקום היינו מוצאים פתרון. זה לא היה דבר שבירוקרטיה או משהו, לא. היו אנשים שלא היה להם מה לאכול באמצע המלחמה, הבעל, הבן בצבא, וישר היו נותנים תמיכה. במקום היו אומרים, תן לי את הפרטים, זה סגור. וזה באמת שיתוף פעולה מעולה כל הזמן.

ואם מרינה כאן, אני רוצה גם להגיד באמת על עידוד העלייה שעושים בכמה מדינות באמצעות המחלקה של ההסתדרות הציונית. אני חושב שכולנו ביחד, אם עובדים ביחד, אם יודעים גם לנצל את ארגוני העולים, את הכוח שיש לנו בשטח, אנחנו נמצאים בשטח, אנחנו נמצאים כל היום במשרדים ומטפלים בעולים מהיום שהם מגיעים, לפני שמגיעים, בעידוד עלייה, בקליטת עולים. אני חושב שביחד נוכל להצליח ולהעלות את המספרים של העולים, שלצערנו, בזמן האחרון יש מדינות שיש ירידה גדולה. תודה רבה.

בהחלט, ארגנטינה לדוגמה. מריה, את רוצה להתייחס? בסדר. לפני סיכום, שרגא, בבקשה.

שמי שרגא משיבת ציון, אנחנו מטפלים בעולים מאירופה, למעט צרפת, עובדים הרבה ביחד עם הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה, ההסתדרות הציונית, וכל מי שעובד בשטח. אני רוצה להעלות נקודה אחת שלדעתי מאוד חשובה ומדי פעם אני מרגיש שאנחנו מפספסים, והיא הקהילות החרדיות שיש בעולם. אני יודע שזה מורכב, אבל גם שמה, כמו שעידוד עלייה בצרפת לא דומה לעידוד עלייה באנגליה, עידוד עלייה בחבר העמים וכולי, כל אחד עם ההיבטים שלו, אנחנו צריכים להציע משהו מותאם תרבותית לקהילות החרדיות. בסוף היום הם גם יהודים, הם חלק מהעם שלנו, ולא נעשה שם כמעט, אולי אני טועה, מה שאני רואה בשטח. זה קשה, כי על פניו לא נותנים להיכנס לקהילות ולכן זה צריך להיות ביותר חשיבה ויותר מותאם תרבותית.

כי בינתיים הם נתקעים בקהילות שהם שם, עלייה לא משהו, מדי פעם מטפטף פה ושם, אין גישה פרואקטיבית לדעתי. אני מסתכל על הקהילות באנגליה ובבלגיה לדוגמה שאנחנו מכירים. לדעתי זו נקודה שצריך לשים אולי גבוה בסדר העדיפות של משרד העלייה והקליטה והסוכנות.

יש לנו, לסוכנות, עמותה, מכינה קדם צבאית לחרדים, נקראת גוונא, עכשיו הייתה כתבה של 16 דקות.

בערוץ 12.

כתבה גדולה בערוץ 12 שהייתה. מראים שם איזה 30 חרדים וחרדיות, הם עכשיו הולכים לצה"ל. אני מציע שתיצור קשר איתם ותביא אותם להיות אחר כך שליחים בקהילות החרדיות בחו"ל, להשפיע עליהן.

כן, אני אשמח שכולם גם יתגייסו לצבא וגם בלי זה, אני חושב שצריך גישה באמת קצת לקדם עלייה בתוך הקהילות.

אני אומר, מתוך החרדים. הסוכנות עושה גם הכנה לחרדים לצה"ל, מתוך אלה, כן, דווקא מתוך אלה שהם חרדים שהם מתגייסים לצה"ל ועשו איזה מעבר רוביקון, מתוך אלה להוציא שליחים לקהילות החרדיות בחו"ל. המלצה שלי.

טוב, שרגא, תודה, נקודה בהחלט חשובה. חברים, אני מבקש ברשותכם לסכם, גם כדי לא להאריך. דורון, ראשית אם אתה רוצה להתייחס, יהודה, לדברים שנאמרו.

אני רק אגיד שקיבלנו הוכחה חיה לעוצמה של הסוכנות היהודית, שמי שהיום עוסק בתחומי העלייה וחיבור הקשר, כולם באיזושהי נקודה בחיים שלהם, רובם עבדו בסוכנות היהודית. לאמירה שלך, אנה, בוודאי, אנחנו לקחנו על עצמנו את כל המרחב והעשייה בתוך החברה הישראלית היא חלק מהפוקוס שלנו לשנים הקרובות.

תודה, יהודה. אני מבקש, חברים וחברות, לסכם. ראשית, דורון, תודה שבאת. ירון, ג'וש, יהודה, כל יתר החברים והחברות, תודה. לא קל לקטוע יום עבודה ורצף של משימות כדי לבוא ולתת פרזנטציות, דורון ידוע גם כמי שלא אוהב לעסוק בפרזנטציות. תודה, זה חלק בעיניי מהמעמד המיוחד של הסוכנות והמוסדות הלאומיים, בעינינו לפחות הוא מעמד דומה למעמדם של משרדי ממשלה, ולכן חשוב לנו מאוד פה בבית הזה לשמוע את הדברים. זו הזדמנות לומר תודה על כל מה שנעשה וגם לראות מה הם הדברים שבהם אנחנו צריכים לפעול יחד כדי להעצים את הפעילות.

הסוכנות היא כמובן נוכחת קבועה בכל אחד מהדיונים שאנחנו מקיימים פה בנושא העלייה, בנושא הקשר עם התפוצות, ולכן זאת לא הזדמנות פעם בשנה להציג דברים, אלא הדברים הם שוטפים וישנן ממש סוגיות מאוד מאוד קונקרטיות ופרטניות שהוועדה הזו עוסקת בהן והסוכנות היא פרטנרית מרכזית.

אני יכול להזכיר את המהלך שלנו עם חילוץ ילדי כת לב טהור, אפרופו קהילות מעין חרדיות, מעין אני אומר, והבאתם כאן לארץ שהסוכנות מקיימת, יש לה תפקיד מאוד חשוב. אני אזכיר את המעקב שלנו אחרי הפרשה העגומה של היעלמותה של הילדה היימנוט במרכז הקליטה בצפת, ועד באמת לסוגיות שהן סוגיות אסטרטגיות ורוחביות של הקלה על הקליטה של העולים, הסיוע לעולים בזמן חירום ונושאים נוספים.

אני כן רוצה לומר כמה דברים שאני שם לנגד עיניי או לנגד עיניה של הוועדה כדברים שאנחנו צריכים לעסוק בהם מעבר לשלל הנושאים שאנחנו עוסקים בהם. אני מודה לך, דורון, על האמירה החד משמעית שלך בנושא חוק השבות. צריך לומר שבעשורים האחרונים, אנחנו מדברים כבר על 50 שנים, שאחת לכמה שנים מתעוררות יוזמות לצמצום ההיקפים של חוק השבות, בדרכים כאלה ואחרות, לא ניכנס לפרטים המשפטיים.

בחלק גדול מהמקרים מדובר ביוזמות חקיקה ממשלתיות שהבית הזה בסופו של דבר בולם ודוחק לאחור, ובכמעט כל האירועים לסוכנות היה תפקיד דרמטי, ביחד עם הפדרציות היהודיות מצפון אמריקה ועוד גורמים. אבל בלעדי הסוכנות היהודית אנחנו לצערי היינו כבר לפני הרבה שנים עם חוק הרבה יותר מצומצם בהיקפיו אחרי קרע דרמטי ועמוק בתוך העם היהודי. ולכן האמירה החד משמעית שלך, בעיניי היא חשובה.

אני שמח לומר שכרגע, למעט אולי סימן מטריד אחד, שוועדת השרים לענייני חקיקה לא אמרה בצורה חד משמעית וברורה, אנחנו לא מקדמים, בטח בתקופה של מלחמה ומצוקה במדינת ישראל ובעולם היהודי, אנחנו חד משמעית לא הולכים לקדם חקיקת מיהו יהודי. לצערי, הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה הותירה את יוזמת החקיקה של חבר הכנסת אבי מעוז בצריך עיון. אני מקווה שהדברים לא יתקדמו, אבל פה אני בהחלט קורא לתשומת לב וערנות של כולנו. העם היהודי, הדבר האחרון שכרגע הוא צריך זו מחלוקת פנימית על שאלת מיהו יהודי. דומני שאויבינו מעניקים לנו את התשובה הכי רחבה לשאלה מיהו יהודי. אצלם אין ויכוחים תאולוגיים מי נכנס להגדרות של מיהו יהודי. תודה לך על האמירה הזו.

אני כאמירת צד אומר, אנחנו ערים כוועדה לאתגר הבירוקרטי המאוד גדול שיש לנו עם רשות האוכלוסין. נכון שבהרבה מאוד מקרים הדברים נפתרים עוד בהיות העולים מעבר לים, כשהדברים הם בתחום אחריותה של הסוכנות, הדברים זורמים הרבה יותר בקלות, אבל אני מזכיר שא', באתיופיה בסוף התהליך הוא לא בידי הסוכנות, מי שקובע מי זכאי שבות ומי לא זו לא הסוכנות, זו רשות האוכלוסין עצמה. אני מזכיר שגם במדינות חבר העמים בסופו של דבר ישנו גוף אחר שהוא גוף ממשלתי שקובע את הזכאות ולא גוף של העם היהודי. וגם כאשר מדובר באנשים שבסופו של דבר מגיעים ממדינות אחרות, הרבה פעמים הם נתקלים בבירוקרטיה שיש בה אלמנט קשה של גרירת רגליים על ידי רשות האוכלוסין. זה נושא שאנחנו עוסקים בו ונחזור לעסוק בו.

הנושא של עידוד העלייה, כשם שזה נושא מרכזי של הוועדה, יש סיבה מדוע השם של הוועדה הזו הוא קודם כול עלייה. עלייה, אחרי זה קליטה ובסוף תפוצות. אנחנו רואים את משימת העלייה וקיבוץ הגלויות גם כנושא המרכזי שלנו, מברכים מאוד את המשרד על המאמצים במערב אירופה, על המאמצים בקנדה, בעוד קהילות יהודיות, מוטרדים מהירידה בעלייה בארגנטינה, בברזיל, מוטרדים ממה שאנחנו רואים בחבר המדינות מבחינת ההשקעה הממשלתית והמדינתית, וכמובן מוטרדים מהסיפור של אתיופיה, ואנחנו ביחד איתכם והסוכנות מבקשים לשים על זה דגש.

נושא שאני מודה שאנחנו עוד לא הגענו אליו גם בחודשים האחרונים בוועדה, אבל אני מתכוון עוד לפני סוף המושב להציב אותו, הוא הנושא של התושבים החוזרים ושל הישראלים שחיים מעבר לים והדור השני והיום כבר השלישי שלהם. משנת 2011 אין מדיניות ממשלתית ביחס לתושבים חוזרים. ההחלטה האחרונה של ממשלת ישראל בנושא עידוד ישראלים לשעבר לחזור לחיות במדינת ישראל התקבלה בשנת 2011. פה ושם יש הטבות מס וכולי, אבל כהחלטה אסטרטגית של מדינת ישראל שאנחנו מחזירים לכאן ישראלים ורואים את זה חלק מתודעת העלייה וקיבוץ הגלויות, זה דבר שהוא חסר. אני מתכוון להציב אותו על סדר היום של הוועדה ואני מאוד מקווה - - -

כן, ניהלנו.

כן, אבל חברים, בואו, לא הצלחנו להביא את הממשלה לקבוע עדיין מדיניות. אני אומר, פה אני חושב שהסוכנות, ממש בתוך הראייה הכללית של נושא העלייה, הנושא הזה של תושבים חוזרים, ישראלים חוזרים, חייב להיות דבר מאוד מרכזי. אנחנו רואים את זה במלחמה, אנחנו רואים את זה במה שאנחנו קוראים לו חיילים בודדים, חלק גדול מהם הם ילדים של, היום כבר נכדים של. אנחנו מכירים את הפעולה של שבטי צבר או הנהגת צבר של תנועת הצופים, הלוואי ועוד תנועות נוער תיכנסנה למהלכים האלה. יש המון המון מה לעשות, ולהיות פה מאוד יצירתיים, ואני רואה בסוכנות שותפה גדולה של העניין הזה.

אני האזנתי בקשב רב למה שיהודה בריצה שלו על פני המצגת הזכיר. הצורך שלנו לעבור מ-35,000 משתתפים בתוכניות קצרות וארוכות בארץ למספר יותר מכפול. אני חושב שבעקבות כל מה שקורה כרגע כאן, ובעיקר בעולם היהודי, מבחינת גל האנטישמיות, הצורך בבניית Resilience, איזשהו חוסן סביב הזהות היהודית בכל הקהילות ובכל הזרמים. אני אשמח ביחד עם הסוכנות לקיים כאן מהלך למול הממשלה, איך דווקא ברגע הזה תוכניות תגלית ותוכניות מסע' שהסוכנות היא שותפה מרכזית שלהם, תוכניות שנות השירות, כל התוכניות, איך אנחנו ממש מציבים את זה כיעד לאומי. זה לא רק התפקיד של משרד העלייה והקליטה, זה משרד התפוצות וזה משרד החינוך וזה משרד העלייה והקליטה והמוסדות הלאומיים.

אבל בעיניי, היעד שיהודה הזכיר, על הדרך של לעבור מ-35,000 משתתפים ל-100,000 משתתפים, בעיניי הוא ממש יעד לאומי. ופה אני רוצה לבוא ולומר שבעיניי, אחרי 7 באוקטובר צריך לדבר כבר על איך מביאים את בוגרי תגלית, בהגדרה, ממש כחלק מובנה מהתהליך, לסיור שני בארץ, בסדר? ממש תפיסה אחרת, הרבה יותר עמוקה לגבי תוכניות תגלית ומסע וכמובן נעל"ה ועוד הרבה תוכניות אחרות וגם בזה אני מתכוון שנעסוק.

הנושא של השליחויות הארוכות, אני שם את ליבי לעובדה שיש לנו 2,000 שליחים קצרים ו-850 שליחים ארוכים. אני מסכים מאוד לגבי חשיבות מחנות הקיץ, התנועה שאני מגיע ממנה שותפה. אני חושב שהמשלחת הגדולה ביותר למחנות קיץ יהודיים בארצות הברית יוצאת למחנות הקיץ של התנועה הרפורמית. אני מכיר מקרוב את התרומה האדירה של פרויקט מחנות הקיץ והשליחים לציוניזציה של הדור הצעיר של היהדות הליברלית בארצות הברית, בצפון אמריקה ובעוד מקומות. זה אתגר ענק היום עם תופעות שאנחנו רואים במה שקוראים לו הציבור הפרוגרסיבי, אולי משתמשים במונחים האלה קצת בעיניי בצורה קלת דעת שלא תורמת לעניין, אבל נשאיר את הדיון הזה לדיון המהותי.

אבל אני רוצה לומר שבסופו של דבר אני מאוד בעד להגדיל דרמטית את מספר השליחים הקצרים, אבל אני רואה חשיבות אדירה בהכפלת מספר השליחויות הארוכות. פרויקט הש"שים, שהוא בעיניי פרויקט אדיר, השליחויות הארוכות אחרי צבא. וכאן אני אומר לחבריי מממשלת ישראל, גם למשרד התפוצות וגם למשרד הקליטה, רמת ההשתתפות הכספית של ממשלת ישראל בתוכניות הללו היא רחוקה מלהיות סבירה.

בחלק מהתוכניות האלה אין שקל אחד של ממשלת ישראל, אני לא רוצה לומר בצורה גורפת. אבל ממשלת ישראל צריכה לראות את השליחויות הללו כחלק מהתפיסה שלנו של הגשמה, ובעניין הזה אין בעיניי הבדל בין שנת שירות שמתקיימת בבאר שבע, ושם המדינה מאוד מושקעת, או שנה של מכינה שהמדינה שמה 25,000 שקלים על כל חניך מכינה קדם צבאית, לבין כמה כספים המדינה שמה כדי שיהיו תוכניות של ישראלים צעירים שפועלים בתוך הקהילות בתפוצות. ואנחנו נייחד לנושא הזה דיון ונעסוק במספרים. וזה לא רק משרד התפוצות ומשרד העלייה והקליטה, אני חושב שלמשרד החוץ יש אינטרס כאחראי על תחום ההסברה, ולעוד משרדי ממשלה, למשרד החינוך יש פה מעורבות. אנחנו נעסוק בנושא הזה, ואני רואה את הסוכנות כפרטנר המרכזי.

אני לא אעלים את החשיבות היתרה שאני מייחס לתפקיד של הסוכנות בקידום פלורליזם כאן במדינת ישראל. זה לא רק הגנה על היחס המכובד של מדינת ישראל לכל הקהילות ולזרמים. החל מראשית שנות ה-80 הסוכנות משחקת תפקיד מאוד מאוד חשוב בקידום רב-גוניות יהודית כאן בתוך החברה הישראלית. העוצמה של הזהות היהודית במדינת ישראל היא גם יעד אסטרטגי.

החברה הישראלית לא תתעניין במה קורה בעולם היהודי אם הזהות היהודית הישראלית לא תהיה זהות יהודית חזקה. לא תהיה זהות יהודית חזקה במדינת ישראל אם יש רק דרך אחת להיות יהודי. ובמובן הזה, ההחלטה האסטרטגית של הסוכנות בשנות ה-80 להיכנס לתחום הזה של טיפוח רב-גוניות יהודית כאן במדינת ישראל מתוך אמונה שאם תהיינה כאן קהילות ליברליות, קהילות ליברליות בתפוצות תרגשנה שבמדינת ישראל לא רק מכבדים את הדרך, אלא יש כאן ישראלים שמדברים את אותה שפה של זהות יהודית.

וזה נכון כדרך אגב גם לסיפור של החרדים. היכולת הזו להכיר בעובדה שאם אנחנו רוצים קשר עם העולם היהודי ואם אנחנו רוצים לממש את ערכי הציונות כאן במדינת ישראל ולהסביר לישראלים ולשכנע ישראלים שצריך להשקיע בקליטת עלייה ולהשקיע באותן שליחויות ארוכות טווח ובחינוך יהודי בתפוצות, זה מתחיל מהחוסן של הזהות היהודית בישראל, ולא תהיה זהות יהודית בישראל אם ממשלת ישראל תחשוב שהזהות היהודית במדינת ישראל צריכה להידחף לגרון של הישראלים בטעם אחת. ולכן אני מבקש מכם לעשות הכול כדי לשמור על המעורבות של הסוכנות היהודית בקידום פלורליזם יהודי. וזה לא עניין דתי, זה עניין זהותי, תרבותי, זה לאו דווקא עניין של זרמים דתיים. אבל בתוך זה התמיכה בכל זרמי היהדות במדינת ישראל היא דבר שבעיניי הוא מרכיב חשוב מאוד בסדר היום של הסוכנות.

אנחנו נמשיך לעבוד איתכם, דורון, אנא ראו בחדר הזה כבית שלכם בתוך הכנסת ואנחנו נפעל ביחד לקדם את סדר היום הזה. תודה רבה לכולם. דורון, דברים אחרונים שלך? אתה מקמץ במילים ועושה מעשים, זה בסדר. בשביל זה אתה לא פוליטיקאי, אתה איש עשייה.

לא, תראו, נגעת עכשיו בעשייה הפלורליסטית, אנחנו שם, ואני רוצה לראות הרבה יותר מהזרמים הפלורליסטיים מגיעים לישראל.

בהחלט, אמן. חברים, תודה רבה לכולם, שיהיו בשורות טובות.


הישיבה ננעלה בשעה 13:27.