פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
09/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 49
מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
יום שני, י"ג בסיון התשפ"ה (09 ביוני 2025), שעה 10:09

איכות שירות האוטובוסים בפריפריה

חברי הוועדה: אברהם בצלאל – היו"ר

עמיחי לוי - מנהל אגף תפעול ורישוי תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלירן זרד - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה דקו מדנס - ראש מינהל תחבורה ומוניציפלי, מרכז השלטון המקומי

שי עמר - סגן ומ"מ ראש העיר נתיבות, מרכז השלטון המקומי

שמעון שגיא אסיאג - תושב נתיבות, פעיל בתנועת "עתיד לעוטף" - התנועה האזרחית לחידוש העוטף

אוראל פרטוש - תושב שדרות, פעיל בתנועת "עתיד לעוטף" - התנועה האזרחית לחידוש העוטף

עדי נחום - ראש מטה פורום חברות התחבורה הציבורית התחרותית

יעל שכטר סיטמן - לוביסטית ציבורית, לובי 99

בקי כהן קשת - עו"ד, הפורום למאבק בעוני

אוראל שמיאן - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

עדי גרשון - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

זמיר חיימי - דוד של טל חיימי, חבר כיתת כוננות ניר יצחק, שנרצח וגופתו מוחזקת בעזה

אייל דוד שמואלי - ראש המועצה המקומית כפר ורדים, מרכז השלטון המקומי

אור גרינפלד - סגן ראש עיריית מודיעין מכבים רעות, מרכז השלטון המקומי

גיל ברמי - סגן ראש המועצה המקומית חצור הגלילית, מרכז השלטון המקומי

בת שבע פנחסוב

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



איכות שירות האוטובוסים בפריפריה

בוקר טוב. דבר ראשון, אני מתנצל על האיחור, פשוט הייתי בדיון בוועדת הכלכלה, ההצבעות הסתיימו הרגע.

אנחנו פותחים את הישיבה של הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה. אנחנו היום ב-9 ביוני 2025, י"ג בסיון תשפ"ה. דבר ראשון אני רוצה להשתתף בצערם של השר אוראל בוסו ואחיו, מנכ"ל משרד הדתות יהודה אבידן על פטירת אח שלהם. יש לוויה היום, אנחנו לצערנו נשתתף מרחוק בהלוויה הזאת.

אני רוצה להודות לממשלת ישראל על החזרתם של שני החיילים. כמובן החיילים האמיצים שלנו, כוחות הביטחון, על הפעולה המיוחדת שעושים כל הזמן, גם בדבר הזה. פועלים ללא לאות להחזיר את החטופים, גם את החיים וגם את החללים. אני מקווה שיחזירו כמה שיותר מהר. מהר זה כבר, איך אומרים, אפשר להגיד "מהר" ומצב של כל כך הרבה ימים, אבל צריך להשתדל לעשות הכול. ואני מקווה שעושים את הכול וימשיכו לעשות את הכול ושבאמת יהיה סיעתא דשמיא בעניין זה ויצליחו להחזיר את כולם כמה שיותר מהר.

בפתיחת דברינו, לפני הדיון, הדיון עצמו יהיה על איכות שירות האוטובוסים בפריפריה. אבל לצערנו, כהרגלנו, שאנחנו עדיין עסוקים בדבר הזה, כל פתיחת דיון נותנים למשפחות החטופים לדבר. נמצא איתנו?

קוראים לי זמיר חיימי, אני מקיבוץ ניר יצחק. יש כאלה שכבר שנה וחצי עוברים פה בוועדות, אולי גם יותר. אני בחודשים האחרונים הצטרפתי. וברגע שאמרו לי הוועדה לענייני פריפריה, אז מאיפה שאני בא, אולי יש מחלוקת איפה הפריפריה מתחילה ואיפה היא נגמרת, אבל אין לי ספק שמאיפה שאני בא, ובטח כשאני שומע פה את השיחות בין האנשים, אז ברור לי שכולם פה פריפריה. גם אם זה בדרום ובצפון. דרך אגב, יש לי גם מה להוסיף על הנושא עצמו, אבל בסדר.

תוכל להישאר, אתה מוזמן תמיד.

בסדר. קוראים לי זמיר חיימי, אני מקיבוץ ניר יצחק. אני נולדתי בניר יצחק. מי שלא מכיר, זה בדרום העוטף. אני חקלאי. בשנה וחצי האחרונות גם יש לי מקצוע נוסף, מה שנקרא משפחות חטופים. ואנחנו עסוקים עם זה לא מעט. זה לא פשוט לשלב בין העבודה של החיים שממשיכים, עבודה, משפחה. אנחנו גם חיים באזור של מלחמה. אפשר להתווכח אם זה לחימה או מלחמה, אבל הבתים אצלנו רועדים. אני בטוח, כמו האנשים שבאים פה מנתיבות ומשדרות, אבל מתמודדים. אנחנו מה שנקרא אנשים קשי עורף.

ההורים שלי הקימו את הקיבוץ ב-1949, ניצולי שואה, הם כבר לא איתנו. לפעמים אני אומר שזה למזלנו שהם כבר לא איתנו. כי אם הם היו צריכים לחוות את האירוע הזה ואת האובדן של טל, אז אני לא יודע איך הם היו עוברים את זה.

אני הדוד של טל חיימי, שהיה מפקד כיתת הכוננות בניר יצחק. ביחד עם טל קיבוץ ניר יצחק איבד ביום הזה שמונה אנשים, נהרגו לנו שמונה מאנשי הקיבוץ. נכון שזה מאוד נבלע בתוך הסיפורים הגדולים, מגה סיפורים של ניר עוז, כפר עזה, בארי. אנחנו אזור פריפריאלי, כמו שאמרתי, אזור כפרי. כולם מכירים את כולם. אני אישית מניר עוז אני מאוד מחובר וניר עוז גם הפך לסמל ואני לא רוצה לספר לכם כמה לוויות ודברים נוספים עברנו בניר עוז. אז ככה שמבחינתי אני מייצג אזור גדול יותר. יש לי את העניין האישי שלי, יש לי את ניר יצחק ואת מועצה אזורית אשכול. וכמובן שמבחינתי אני מייצג בטח את כל מי שנפגע היום, למרות שלא ביקשתי אישור.

אני מנסה בפעמים שאני מגיע לפה, כל פעם קצת לראות איך אני מחדש את עצמי, איך אני אומר משהו חדש שעוד לא אמרתי. אני לא רוצה לשעמם. נכון שפה בחדר האזרחים לא שמעו אותי, ובכל זאת, ישבתי קודם בוועדה אצל רוטמן בוועדת החוקה והחלטתי שמעבר לנושא החטופים שאצלי, ואני עוסק בזה גם כן בשנה וחצי האחרונות, אבל מעבר לנושא החטופים אני חושב שהנושא הכי חשוב היום זה השלום אצלנו בבית.

אמת.

להגיד את זה כסיסמה כולנו אומרים את זה כל הזמן. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו מתחברים. אני חושב שאני אישית, דרך אגב, יודע להתחבר. אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים משהו הרבה יותר גדול מהעולם האישי שלי. אני גם לא יודע אם זה יגיע מהפוליטיקאים. הכוח הוא אצלכם, אבל כמו שהכנסת הזאת מתנהלת, כמו שהעולם הזה מתנהל, אני לא יודע אם זה יגיע משם. אני חושב שזה צריך להגיע מלמטה כנראה.

יש היום המון התארגנויות בנושא הזה של חיבור המגזרים / שבטים פה במדינה הזאת. ובאמת אני חושב שהדבר הכי חשוב, אחרי נושא החטופים, יש לנו עדיין חטופים חיים ואנחנו רוצים להחזיר כמה שיותר חיים וגם את המתים. כמו שאמרתי, אני עצמי בן למשפחה שכולה. אני חושב שאנחנו חייבים את זה גם למתים וגם למשפחות שלהם. אבל אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו רוצים במדינה הזאת.

הכיוון הוא לא טוב. ואני תמיד אומר שאם הבית מתמוטט, ואנחנו יודעים שההיסטוריה כבר לימדה אותנו את זה, הבית מתמוטט פנימה. הוא לא מתמוטט החוצה. כי אם נהיה באמת ביחד אז אנחנו נדע להתמודד עם כל מה שיבוא מבחוץ. ישבתי עכשיו בוועדת חוקה, כמו שאמרתי, וגם כן אנשים באו עם מסר כמו שלי ותוך שנייה מתחילים הפיצוצים. זה עניין שצריך להוציא את זה מגדר הקלישאה, מגדר האמירה.

באמת, אני אקצר. עוד דבר אחד אני רוצה להגיד לך, אתה מוזמן לכיכר החטופים. אני יודע שכבר קיבלת הזמנה. יש חברי כנסת שהגיעו. דרך אגב, בשבוע האחרון גם טייב היה.

הייתי אמור להגיע איתו ולא הסתדר.

אנחנו מאוד נשמח לקבל דווקא אתכם. אני חושב שאצלכם יש מפתח מאוד חשוב גם בנושא הפסקת המלחמה והחזרת החטופים, שאצלי היא במקום ראשון.

החזרת החטופים. הפסקת המלחמה אני לא יודע אם זה במקום הראשון אצלנו.

לא, לא, אצלי. אבל אני חושב שאתם כן יכולים לעשות את החיבורים. את החיבורים בין השבטים השונים. יש לכם תפקיד מאוד מרכזי במשחק הזה. זה לא משחק, זה סיפור החיים שלנו, של המדינה, של העם. ואם יש משהו, בקשה קטנה שהייתי רוצה לבקש ממך באופן אישי, בואו ננסה לעשות פה מחדש משהו טוב יותר. זה אף פעם לא היה מושלם, אבל אנחנו הגענו למחוזות שהם בלתי נסבלים, בלתי אפשריים. וזו הבקשה הקטנה שלי פה נכון לעכשיו. תודה.

תודה ידידי. אז דבר ראשון, אני נענה לבקשתך ואני בעזרת השם אגיע לכיכר החטופים. אני לא זוכר שהוזמנתי בצורה רשמית. יכול להיות שפגשו אותי, אתה יודע, וזרקו לי, כמו שזרקו לי הרבה דברים. אבל פעם ראשונה שאני שומע את זה בצורה רצינית ואני אשתדל בעזרת השם להגיע בזמן הקרוב לשם. אני אגיד את האמת שהיה לי כיוון להגיע ביחד עם יוסי טייב, אבל זה פשוט לא הסתדר. הוא סיפר לי שהוא גם נוסע לפני שהוא נסע, כי דיברנו על העניין הזה.

אני שומע בן אדם לא הייתי אומר שפוי, כי אני מאמין שגם הם שפויים. כל אחד שמדבר הוא מדבר מדם ליבו ומכאב ליבו. אבל באמת שהנושא החשוב שהוא גם דובר לפני המלחמה עצמה הוא באמת הדבר היחיד שיכול להחזיק אותנו פה זה השלום. כי כתוב שאין כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום. בסוף אם רוצים באמת לחיות, פרשת השבוע הייתה - - -. בסוף שמו של הקדוש ברוך הוא שלום והשלום הוא הדבר היחיד שיכול באמת להחזיק, איך אמרת, כל כך הרבה שבטים, מגוון השבטים שיש פה, העדות, החוגים, המגזרים.

ובאמת צריכים לעבוד על זה. זה לא קורה לבד ובאמת צריך לעבוד על זה כל הזמן, לא קשור למלחמה ולא קשור לתקופות אחרות. אבל אין ספק שבתקופה האחרונה שאנחנו נמצאים בשבר גדול בנושא הזה. אני חושב שזה קרע שאני לא יודע אם אפשר לאחות אותו, אבל אנחנו צריכים להזיז כמה שיותר את הדברים שמפרידים בינינו ולהסתכל על מה שכן מחבר. שאני חושב שבסוף זה הלב הגדול שיש לעם ישראל. רואים את זה בכל מקום וצריך לדאוג להעצים את זה בכל הציבורים, בכל הגילאים. אני חושב שצריכים ללמוד על זה, צריך לדבר על זה. מעגלי שיח שלא נגמרים ולא ייגמרו, כי זו הדרך היחידה באמת לחיות פה. אנחנו חיים במדינה הזאת כי אנחנו רוצים לחיות פה.

איך אמרת? ההורים שלך הגיעו כניצולי שואה. סבא שלי עלה לארץ ברגליו, התחיל עם אופניים, אבל כמה חודשים טובים הוא הגיע מאזור אפגניסטן לפה, דרך דמשק. עבר הרבה דברים בדרך בשביל להגיע לגור בארץ ישראל. היה חשוב לו המקום הזה. אז אנחנו כל כך הרבה, אבותינו וגם אנחנו עצמנו נלחמנו פה למען המדינה האת ובקום המדינה וכל המלחמה האחרות שהיו. אז אנחנו צריכים לעשות משהו לחיות פה. וכדי לחיות אנחנו צריכים באמת לדבר על שלום ולעשות שלום ולעבוד על זה.

אני רוצה באמת להעריך את המילים שאמרת. זה לא מובן מאליו ולא כל אחד אומר את זה. אנשים דווקא מנסים מהמקומות האלו לקחת את זה יותר לקיצוני ויותר שנאה.

אני רק אעכב אותך בעוד סיפור אחד קטן ואני אתן לכם. פשוט הדוגמה. יש לי חבר טוב שגר בקדומים. מתנחל, עם כיפה והכול. אבל אני רוצה לדבר על הנושא של חייה ותן לחיות. אנחנו חברים המון שנים. היינו יחד בגדוד 13 בגולני ודברים כאלה לא מתפרקים כל כך מהר. הוא ביקש ממני, אנחנו מנסים להיפגש לא מעט והבן שלו, יש לו בן היום שמשרת ברמון וגר בירוחם. והוא אומר לי אולי תבוא אליי ביום שני, חג השבועות? אני אומר לו אין לי בעיה, משה, אני מבחינתי בסדר. אבל צריך לנסוע אליך. הוא רצה שאני אבוא אחר הצהריים. הוא אומר לי אז מה הבעיה? אתה נוסע, אני לא נוסע, תבוא.

באמת נסעתי, הגעתי, כי אני תמיד שמח להיפגש איתו. ותוך כדי הדרך גם אני מקבל איזה טלפון מרשת ב' שהם רוצים שאני אתראיין עוד איזה שעה-שעה וחצי. אמרתי להם בסדר, בעיקרון אני נותן אישור ואני אעלה לשידור.

הגעתי אליהם הביתה בירוחם, אנשים דתיים. אני אומר לו משה, אני צריך לעלות לריאיון. אני אצא מהבית, אני אדבר בחוץ, לא רוצה לפגוע בכם. הוא אומר לי איזה בחוץ? אתה תדבר פה כי אני רוצה גם לשמוע אותך.

כך שאני אומר, בואו ננסה להבין שיש דברים שאנחנו שונים ואנחנו צריכים לדעת לתת לכל אחד את הספייס שלו ואת המקום שלו ולא בהכרח לנסות לשנות אחד את השני. פשוט לכבד אחד את השני. תודה.

אני חושב שאנחנו כמפלגת ש"ס, אני אגיד, אני מרגיש שאנחנו שם. אנחנו, אני חושב שמכבדים אחד אתה שני, אנחנו לא חיפשו לא לעקוף שום דעות או דברים אחרים. ואני אשמח לשיתופי פעולה ודברים, אשמח מאוד לעשות את זה. אתה מוזמן גם להישאר אם אתה רוצה.

נעבור במעבר לא כזה חד, כי באמת אני חושב שהדברים החשובים שנאמרו פה ואני מעריך את זה מאוד. הרבה שואלים אותי למה אני כל כך מתעכב על נושא התחבורה. אני נשאל, אני יכול להגיד לכם שגם מלשכת יושב-ראש הכנסת פנו אליי ופנו מעוד מקומות אחרים, וגם משרד התחבורה לא פעם ולא פעמיים פונים אליי 'מה אתה כל כך יושב על זה?'.

אני אגיד לכם, אני אומר את זה ואני גם מרגיש שאין מספיק שינוי. אני לא יודע אם נמצאים פה, משרד התחבורה נמצאים פה?

כן, כן.

אני אגיד לך את האמת, אני גר בירושלים, אני מסתובב. אני אשמח גם שתבוא איתי יום אחד. תראה מה זה תחנות מלאות באנשים. חבר'ה, לא יכול להיות כזה דבר. אין את זה בשום מקום בעולם. אם אנשים עומדים בתחנה יותר מדקה, שתיים, שלוש, ארבע – זה אומר שהתחבורה לא במצב טוב. וזה לאו דווקא ב-8:00, אתה יכול גם להסתכל ב-10:00. אני אומר לך אמיתי, אני אשמח להסתובב עם כל מי שרוצה, בכל שעה ביממה. זה ב-14:00, זה ב-20:00, ב-22:00. אז פה בדיוק יגידו שבחורי הישיבות מסיימים ופה יגידו שהתיכונים מסיימים. על כל שעה יש תירוץ אחר.

יש המון אוטובוסים שלא יוצאים בזמן, המון אוטובוסים שלא יוצאים. אני אומר לכם, יש לי ילדים שגם נוסעים באוטובוסים. הבן שלי אומר לי, הבוקר הוא אמר לי שאתמול לקח לו למעלה משעה מנווה יעקב לרמות. הוא אומר לי אין אוטובוסים, פשוט לא מגיעים לא שום דבר. לכן אני מרגיש, ואמרתי את זה, בסוף התחבורה היא כלי הכי חשוב. כמו שיש בריאות, כמו שיש דברים שאנחנו יודעים שהם מאסט, זה לא דבר שאתה יכול לוותר עליו. הוא לא איזה בונוס.

בסוף אם אין תחבורה כמו שצריך אז הלימודים לא כמו שצריך, אנשים לא מצליחים לחזור הביתה בזמן. אנשים לא מצליחים להגיע לרופאים בזמן. זה משבש את כל החיים של כולם. היום בן אדם שהוא צריך לצאת לעבודה או שיש לו מבחן, הוא צריך לצאת שעתיים קודם מהזמן הרגיל, כי הוא לא יודע מה יקרה. אם יש לו משהו מאוד חשוב, שיש לו איזה חופה שהוא צריך להגיע אליה, אז הוא לא לוקח את הריזיקה. זה פשוט שעות שאנשים שורפים, שעות, כל יום. זה לא תגידו פעם בחודש או פעם בשנה. כל יום אנשים שורפים שעות לריק.

אני לא מדבר על הכאוס שיש לאנשים, אני לא מדבר על אנשים שמגיעים מותשים הביתה. אני לא מדבר על כל כך הרבה מעגלי חיים שאנשים נעצר להם ונגדע להם בהרבה דברים חשובים בחיים רק בגלל שהתחבורה לא כמו שצריך.

ואני אומר עוד פעם, נעשים הרבה דברים. אמרתי את זה גם בדיון הקודם. אין לי ספק שעושים ויושבים אנשים שקמים בבוקר לעשות רק טוב ויושבים על זה ועובדים קשה. אבל לא יכול להיות שאנחנו בשנת 2025 נמצאים במצב שאנחנו נמצאים בו. לא יכול להיות. אז אני עושה דיון על האוטובוסים, אני עושה דיון על הרכבות, אני עושה דיון, בסוף אני אומר את זה, זה לא דבר אחד שצריך לתקן אותו. אבל בסוף היום כשאתה מסתכל ואתה רואה שהדברים לא מספיק נעשים. אני בכוונה אומר "מספיק" כי אין לי ספק שגם נעשים דברים.

אבל חוסר סנכרון הזה, חוסר הסדר, גם לתת קנסות למי שצריך לתת אותם. לא רק לרדוף אחרי אותו אחד שלא שילם באוטובוס. שראיתי איזה דיונים וכל כך הרבה קורה שיש חבר'ה שמתפלחים לאוטובוסים. וזה גורם, לא יודע למה זה גורם. מישהו פעם חשב על זה שאנשים עומדים כמו סרדינים באוטובוסים, שמגיע להם אולי פיצוי? אולי יש אנשים שנופלים כל הזמן באוטובוסים? ויכול להיות שיש גם קצת נהגים שמתנהגים לא בסדר ועושים עצירות פתאומיות? אני לא מדבר על נהגים שמורידים אנשים באמצע הדרך ואומרים להם 'חבר'ה, האוטובוס התקלקל', כי הנהג החליט שהוא צריך לגמור את הנסיעה כי הוא ממהר, לא יודע לאן. וזה קורה, זה לא בדיבורים, זה לא רק סתם. אני אומר לכם, אני ראיתי במו עיניי דברים כאלה. אמיתי, אני ראיתי.

אז אני אומר, בסוף היום, שימו פקחים על הדברים האלו. תטפלו בדברים האלו. תעשו בדק בית. אני לא מדבר עליך אישית, זה לא אתה, אני מדבר בכללי. בסוף משרד התחבורה, משרד כזה גדול עם כל כך הרבה תקציבים, שמנסה לעשות כל כך הרבה דברים. לא יכול להיות שכבישים לא מסתיימים בזמן, לא יכול להיות שיהיה כל הזמן איפה שאתה נוסע במדינה פקקי ענק. למה זה קשור? אם התחבורה לא טובה אנשים קונים רכבים, אנשים נוסעים. אני רואה אנשים עם בימבות, אנשים הכי זה, בן אדם לוקח כדי שיהיה לו כלי לנסוע. לא כי זה נוח לו. לא כי זה כיף לו. אין לו ברירה אחרת. אני לא מדבר על ההוצאות הכבדות שזה גורם לאנשים. חבר'ה, התחבורה צריכה לעבוד.

ואני מרגיש, לא יודע אם מדבר לקיר, אבל אני מרגיש כאילו העסק לא זז. אנחנו עושים פה נראה לי כבר למעלה מעשרה דיונים עשינו על נושא התחבורה, בפרט בפריפריה. כי בסוף זו הוועדה פה. אבל אני לא מרגיש שיש שינוי מהותי. אני מרגיש שאנשים כל הזמן נסחבים וכל פעם זה פלסטר קטן לעוד איזה תיאום לגבי האוטובוס הזה העירוני והבין עירוני או בין רכבות לזה. יושבים פה, דנים, ובסוף ברוך השם מצליחים להתקדם בעוד משהו.

אבל אני מדבר עכשיו במאקרו. בסוף הדבר הזה לא יכול להיות. צריך לעשות איזה דד-ליין, לעשות איזה לוח גאנט ולהגיד חבר'ה, עד סוף 2026 אנחנו אחרי הכול. מה בדרך, מה אנחנו גורמים זה, כמה אנשים. אני הייתי רוצה לראות אנשים שנמצאים בתחנות. פעם היו אנשים שבודקים, סופרים אנשים. יודעים מה קורה. היום זה לא מעניין כלום. מישהו ראה כמה, אני אומר באמת, אנשים נוסעים בתוך כמו סרדינים באוטובוסים. מישהו ראה את הדבר הזה? אנשים יודעים שאם הם לא מגיעים לתחנה הראשונה אז אין להם מקום לשבת. למה זה צריך להיות? למה? בן אדם לא שילם על נסיעה, הוא שילם חצי? אנשים משלמים על נסיעה ובחלק הזה לא ראיתי שאף אחד מקבל פיצויים. אבל כשיש איזה מישהו שלא שילם או משהו כזה, אתה תראה חמישה אנשים עליו ועוד אם הוא זה, אז מזמינים לו משטרה כי הוא לא נתן את הפרטים שלו. ילד בן 10. אני אומר סיפורים שקורים. זה לא קורה לא יודע איפה, זה קורה במדינה שלנו.

חבר'ה, מה זה הדבר הזה? קחו את כל האנשים האלה, חודש אחד, ובדיוק תהפכו, תוכלו לראות מתי אוטובוסים מגיעים בזמן. קחו את כל כוח האדם הזה. אז אין אמון בתחבורה, אין אמון לאנשים בזה. מה יהיה כאילו, מה? אני אומר, כאילו באמת, זה דבר שכאילו כואב לי, כי אני פשוט מרגיש את זה. ואני אומר לכם, אני מעלה טרמפים בדרך, אני מנסה לקחת אנשים. פשוט כואב לי לראות את האנשים עומדים ועומדים, כמויות של אנשים. ופשוט כאילו מחכים שמישהו יושיע אותם. אין להם איך להגיע, אין להם מה לעשות. זה פשוט לא נורמלי.

נכון שיש דברים שצריך לטפל בהם?

לגמרי.

אני יכול לספר שני סיפורים קטנים.

בבקשה.

יש לי בן, היום הוא בן 17, דרך אגב, אז תגידו, יכולים להגיד לו.

עד 120, הרבה נחת.

הוא לומד נהיגה. כדי לא לדפוק לי חלק מיום העבודה או בטח לא לאמא שלו, כי היא מורה אז היא לא תצא, אני יותר גמיש. אז הוא משתמש בתחבורה ציבורית. הוא בא מניר יצחק, הוא צריך לנסוע לאופקים. הוא צריך גם לחזור מאופקים לניר יצחק, לאשכול. ולפני שבוע, ופה אני אומר גם כן, להיות ערוכים לימים, אני אישית לא כל כך יוצא לי להשתמש בתחבורה ציבורית. אבל לדעת להיות ערוכים לימים שהם בפיקים. ובאזור שלנו זה מאוד בולט בגלל הצבא.

עכשיו עוד פעם אני חוזר לשבועות. השיעור היה ביום שלישי. הוא מתקשר אליי פתאום מאופקים 'אבא, תשמע, עוברים פה מלא אוטובוסים לאזור. לא מלא. עבר אחד לאשכול, אבל האוטובוס היה מלא, הוא לא פתח דלתות, המשיך'. אני אומר לו 'תסתכל רגע אם יש לך עוד אחד'. הוא אומר 'כן, יש לי אחד לכיוון צאלים. זה קו קצת אחר, אבל אני אתקדם ואתה תבוא מולי'. ואחרי חמש דקות הוא מתקשר ואומר לי 'תשמע, גם האוטובוס הז1ה היה מלא חיילים'. אז אני אומר, אני מביא פה איזה נקודה מאוד ספציפית, פרטנית. אבל אלה בעיות שצריך לדעת באמת לתת להן פתרונות.

עוד בעיות שצריך לתת להם. אני יודע, אשתי משתמשת ברכבת. אני לוקח אותך כמה שנים אחורה. אני לא יודע אם הדברים תוקנו או לא תוקנו או שופרו. לפחות בנקודה הספציפית הזאת הם כן שופרו. רוצה לקחת רכבת מאופקים, זה הרכבת הכי קרובה אלינו, או אופקים או נתיבות. עכשיו צריך להחנות. מגיעים, אין חניות, אין חניות, אין חניות, הכול כבר מלא כי החניות היו מאוד מצומצמות. אז צריך מתישהו לעבור על החוק ולהחנות במקום שאין ברירה, כי אחרת הרכבת יוצאת.

ואז אתה חוזר עם 500 שקלים.

בדיוק. אז אני, במקרה הזה, דרך אגב, זה היה נוח יחסית, כי להילחם בעיריות זה יותר מסובך, כי הן עדיין עובדות בפקסים לדעתי. אבל זה היה מול משטרת ישראל. לא רק שביטלתי את הדוח הזה. בעקבות השיחה שלי עם משטרת אופקים חודש אחרי זה מפקד משטרת אופקים דאז אמר חבר'ה אני לא מחלק יותר דוחות על הדברים האלה, כי זה השירות המינימלי שהאזרחים צריכים לקבל כדי שנעודד אותם לנסוע ברכבת.

אז אני אומר, אלה נקודות שנראות קצת קטנות. ואני אומר, מי שמשתמש בתחבורה ציבורית באזורים שלנו, מוזר לי שאין פה נציגים, דרך אגב, גם של המועצות האזוריות. לא יודע, אלא אם אני טועה בדיון.

חלק בזום.

אוקיי. אני אגיד לך את האמת, פעם זה מאוד הפריע לי שהם לא מגיעים. היום אני אומר לעצמי אני מבין את הפקקים בדרך. אני יודע שאם אני לא יוצא מהבית ב-6:30 הכי מאוחר אז כאילו היום שלי משתבש מאוד. אין לי ספק שאם עכשיו לחשוב לעלות לירושלים מנתיבות, ויש פה, דרך אגב, חבר'ה מנתיבות. אבל כשאתה מדבר מכל המועצות וזה, באמת, אתה שורף יום.

זה נכון, אבל בסוף זאת העבודה. מישהו צריך לייצג את התושבים.

אז יש היום זום. אני אומר עוד פעם, אני לא אוהב את זה ואני משתדל להגיד למה אנחנו נמצאים פה. אבל פעם זה יותר הפריע לי. אבל כאשר הבנתי וראיתי כמה שעות אנשים צריכים לשרוף בדרך, אתה אומר מסכן אותו ראש מועצה או ראש עיר שצריך לבוא לפה, לשרוף שעתיים בדרך לפחות הלוך. אני כבר לא מדבר בחזור, מי יודע מה קורה איתו בצהריים אם הוא יוצא בכלל לכיוון. פשוט אני מרחם עליהם. זה המצב היום.

אני אגיד לכם את האמת שאנחנו באמת היינו צריכים לפתוח עם זה, ראיתי ככה חוברת רצינית. אני מתנצל. באמת, כאשר נכנסתי אז ראיתי את הכובד של הדפים ואמרתי תמיד הממ"מ עושים באמת עבודה טובה ומאומצת. אני באמת מעריך אותם תמיד. ערכו עכשיו איזה סקר או איזה משהו, מה אנחנו רוצים שיתמקדו בעשור הקרוב. עוד לא עניתי על זה, אבל כן, ראיתי את זה. אני אתייחס גם למילים שלכם. עשו פה עבודה ואני אשמח דווקא לשמוע אתכם באמת בדיון החשוב הזה.

אני אגיד שמה שאני רואה זה לא שרק חסר קווים, תדירות בפריפריה. אני חושב שהסנכרון מאוד מאוד לוקה ומאוד מאוד חסר. זה שיגעון, פשוט שיגעון. אתה רואה אפילו ברמזורים, כן? שאתה מגיע ופתאום אתה מגיע לרמזור ואתה מחכה עוד כמה דקות וכל מיני דברים שהם לא זה. אבל אין ספק שגם להקל בדבר הזה הוא מאוד חשוב ויכול קצת לעזור.

אני אשמח לשמוע את הממ"מ של הכנסת, מרכז המחקר והמידע, בבקשה.

תודה אדוני יושב-הראש. אלירן זרד ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו התבקשנו על ידי הוועדה להכין מסמך שהמטרה שלו היא בדיוק זאת: לבחון את רמת השירות של התחבורה הציבורית בפריפריה. המסמך ממש בשלבי סיום, אנחנו מקווים בקרוב להגיש אותו לוועדה. יש עוד כמה דברים שאנחנו עוד נרצה לקבל תגובות של המשרד וגם לקבל עוד תשובות לשאלות ששאלנו. אבל בינתיים, כיוון שהדיון כבר התקיים, חשבנו שיהיה נכון לבוא ולהציג אפילו ברמת ממצאים ראשוניים ותמונה כללית. וככה להעלות את זה שיהיה גם בסיס לדיון בוועדה. וגם שהמשרד יוכל אולי להרחיב ולהסביר בהזדמנות הזאת.

אנחנו ראינו בעבודה שלנו, שוב, היא כבר לקראת סיום, אנחנו ראינו שבאמת המשרד מבחינת הפקת מדדים ונתונים עשה בשנים האחרונות כברת דרך מאוד רצינית. הוא בוחן את רמת השירות בתחבורה הציבורית, הוא מנטר, הוא מפרסם דוחות. מפרסם נתונים באופן קבוע. אנחנו כן שאלנו אותו ופחות קיבלנו תשובה לגבי איך המדדים האלה בסוף משמשים אותו בקביעת מדיניות, בכל מיני היבטים. בסוף באיזה מדדים משתמשים, איך מודדים אותם ולאיזה צרכים ואיך נעשה שימוש.

באמת יש כל מיני מדדים, ואנחנו תכף נראה, משמשים לכל מיני צרכים. אני אגיד ככה בגדול: גם לתכנון, לתשתיות, גם לפיקוח ובקרה על מפעילים וגם לתקצוב והקצאות ומתן תוספות שירות. זה למשל שירות שאנחנו ביקשנו להבין איך זה עובד, איך המדדים משתלבים במודל הזה של ההקצאות ושל תיקצובים. אני חושב שלוועדה זה דבר חשוב לבחון אותו ונשמח לקבל על זה תשובה.

אם הבנתי, המשרד לא מאוד לחץ לתת תשובות על כל דבר שביקשתם.

לא. לגבי נתונים אני יכול להגיד לך שנתנו נתונים בצורה מאוד יעילה, והרבה נתונים, מאוד אינפורמטיבי. כן לגבי שאלות קצת עקרונית, אנחנו עדיין בשיח איתו ומנסים לקבל עוד מידע. שוב, יש גם מידע שאנחנו עומדים לסיים לכתוב את המסמך ואנחנו נרצה לקבל איזה שהוא פידבק על זה ונשלח לו את זה בקרוב. אז גם נשמח שזה יהיה מהר כדי שנוכל גם להביא את זה לוועדה מהר.

(הצגת מצגת)

לפני כמה שנים עברה החלטת ממשלה על שיפור התחבורה הציבורית בטווח הקצר. ובעצם אחד הסעיפים בהחלטה, היא כללה המון דברים, אבל אחד הסעיפים דרש ממשרד התחבורה להציג לממשלה מידי שנה נתונים גם על רמת השירות בתחבורה הציבורית. בשנים האחרונות המשרד פיתח את הנושא הזה. לפני כמה שנים יצא מסמך שנקרא "בנק המדדים" שבתוכו יש מגוון מדדים מבחינת התחבורה הציבורית עם הסברים, מתודולוגיה והכול. מתוכו יש חמישה מדדים. המשרד מפרסם דוחות באופן קבוע, דוחות תקופתיים שבעצם נותנים מידע על המדדים האלה שהוא עוקב אחריהם. מתוכם חמישה מדדים עיקריים שהוא עוקב אחריהם. אתם יכולים לראות: מספר נסיעות, עלות סבסוד, שביעות רצון, אמינות וזמינות. אלה חמישה מדדים מרכזיים שהוא בוחר לעקוב אחריהם. אבל מלבדם אתם יכולים לראות עוד הרבה, 35 מדדים שהוא עוקב אחריהם. הדוחות שהוא מפיק הם מאוד אינפורמטיביים ומידע מאוד חשוב ומועיל.

צריך לומר שכן יש פה איזה הוא עניין של קושי. הם לא מתפרסמים בצורה לגמרי סדירה. לא תמיד מכילים מידע על כל הפרמטרים שנבחנים ולפעמים שיטות המדידה מתחלפות. יש מה לטייב שם.

מלבד הדוחות אתם יכולים לראות פה, המשרד מפעיל מערכת שנקראת מערכת תלתן. זו בעצם מערכת שהיא IS, מראים בפריסה גיאוגרפית כמה מהמדדים שהוא עוקב אחריהם. בעצם חמישה מדדים שאתם יכולים לראות את זה ממש בצבעים על המפה, באיזה מקומות יש ציון יותר גבוה או יותר נמוך. המערכת הזאת מודדת חמישה מדדים אחרים: זמינות, נגישות, תחרותיות, אמינות ותכף נסביר עליהם בכמה מילים. ומדד אחד משוכלל שבעצם לוקח את כל הארבעה ונותן רמת שירות תחבורה ציבורית כללית. זה מעודכן כל חצי שנה ותכף ניכנס לנתונים לגבי זה. זה ברמת אזור סטטיסטי. זאת אומרת, לפעמים זו גם שכונה בתוך עיר. אז זה מאוד מפורט ועם המון מידע ואפשר גם להוריד את הנתונים מהאתר.

ערוץ נוסף שבו המשרד מפרסם נתונים זה דוחות של אגף פיקוח ובקרה. ושם בעצם עושים שימוש במדדים האלה, בחלק מהמדדים, גם לפיקוח ובקרה על חברות של מפעילים של תחבורה ציבורית. לפי מה שהמשרד אומר בעצם זה גם כלול בתוך המכרזים שלהם ובחוזים שלהם, חלק מהמדדים, בעצם הם נמדדים, אמורים לעמוד בסף מסוים. למשל מוגדר להם רמת שירות מינימלית, שיעור של אי ביצוע נסיעות, שיעור של איחור ואי דיוק. הם חייבים לעמוד באחוז מסוים. מעל האחוז הזה של אי דיוקים, שהאוטובוס לא מגיע, זה חריגה, נחשב לחריגה בחוזה של החברות. זה דבר אחד שעושים שימוש במדדים לפיקוח.

דבר שני, במסגרת הדוחות האלה מתפרסם סקר שביעות רצון שכולל כל מיני היבטים, תכף אנחנו נראה. הנה, אתם יכולים לראות פה. עוד מילה לגבי סקר שביעות רצון הזה באופן עקרוני, וגם פה, יש הבדל שאנחנו שמנו לב בין הסקר בשנת 2023 לשנת 2024. הקטינו את הרכיבים. ואז שוב פעם משנה לשנה קצת קשה לעקוב. אז פה הבאנו את הנתונים של 2023 כדי שיהיה את שלל הנתונים.

של 2024 מכל הרשימה הארוכה הזאת מצד שמאל, פשוט ירדו?

לפחות. אני לא זוכר בדיוק כמה. כן, לפחות. שיקולים שלהם.

אדיבות הנהג פחות מעניין אותי, כי ברוב המקרים לא צריכים אפילו את הנהג עצמו. יש דברים שאולי לא דחופים. אבל תדירות, עמידה בלוח זמנים, שעות פעילות.

זה מעניין כי זו חוות דעת כאילו סובייקטיבית. הרבה מהמדדים הם מדדים שהם אובייקטיביים, מודדים אותם חיצונית, איך זה עובד. פה זה בעצם המדד הסובייקטיבי שנותן איך הנוסע מרגיש את זה. איך הוא חווה את זה. אז אתם יכולים לראות מגוון של מדדים. אפשר להחליט מה חשוב או לא חשוב. וזה בין אפס לחמש. אתם יכולים לראות במה נתנו ציון גבוה, במה נתנו ציון נמוך.

הגרף השני הוא לפי מחוזות. הוא 2022. זהו, הסיפור פה שהפילוח הגיאוגרפי המשרד לא מפרסם אותו באופן שגרתי. שזה גם אולי דגש אולי לשים לצורך העניין גם את המדדים של שביעות רצון היה אפשר כשהם מפולחים לפלח אותם גם גיאוגרפית, זה גם כן יכול להיות מעניין. אז פה יש לנו את הממוצעים הכלליים של שביעות רצון, גיאוגרפית. אתם יכולים לראות את הממוצע שם: 6.9. זה בין 0 ל-10, צריך לשים לב שיש הבדל בין הסקאלות. אז הממוצע שם של שביעות רצון כללית 6.9. אפשר לראות שיש מרחבים דווקא שהם פריפריאליים יותר שהם מעל הממוצע. בגוש דן, ירושלים, מרכז, הם מתחת לממוצע. זה מעניין למה זה קורה.

זה אזורים מורכבים יותר.

נכון. אני רק שם את הדברים על השולחן. זה לגבי שביעות רצון. לגבי מערכת תלתן, ניכנס קצת לנתונים.

אני הייתי רוצה אבל שיותר נתמקד על הקטע של זמינות של האוטובוסים והזמנים האלו מבחינת הדיון. בגלל שאין לך את כל הנתונים עדיין, אז כאילו, אני מבין שאנחנו מנסים לאפשר גם איזה דיון כולל על הכול, בצורה יותר מורחבת. אבל כן הייתי רוצה דווקא שתתמקד על נושא הדיון היום, אם שייך. אין לי בעיה לשמוע דברים כלליים, אבל יותר דגשים.

הנושאים האלה אני חושב שהם כולם רלוונטיים למה שאנחנו מדברים עליו.

אוקיי, אז בבקשה.

תכף נסביר אותם קצת. זמינות זה בעצם מידת הזמינות של הרשת לתושב בכל אזור. עד כמה התחנה קרובה וכמה בתחנה הקרובה הזאת יש מידה סבירה של אוטובוסים, תדירות מסוימת של אוטובוסים. זה מה שנכלל בזה. נגישות נבחרים עשרה יעדים מרכזיים עבור כל אזור ובודקים כמה זמן לוקח לתושב להגיע לעשרה יעדים האלה. תחרותיות זה דומה, אבל משווים את זמן ההגעה של אוטובוס לרכב פרטי. הפער ביניהם הוא בעצם נותן את הציון. אמינות – מתי האוטובוס מגיע בזמן. זה קצת דומה למדד שציינתי קודם של רמת השירות המינימלית. לאי ביצוע. שוב, אני מציג את זה ממש בקצרה ובתמציתיות. זה יותר מורכב ממה שאני אומר, אבל זה בגדול, בשביל שנבין.

המדד המשוכלל כולל את ארבעת המדדים. צריך לשים לב שזמינות מקבל קצת יותר משקל וזה כולל מקדם אוכלוסייה.

עכשיו אנחנו נעבור להצגה של הנתונים עצמם. סליחה, אני אומר לפני זה, המדדים האלה יש איתם, יש גם איתם איזה שהם קשיים. סוגיות מתודולוגיות. למשל איך בוחרים את האתרים המרכזיים? זה יכול להיות מאוד משפיע על התוצאות. צריך לקחת בחשבון כשאנחנו מסתכלים על זה.

על מה מסתכלים? מסתכלים רק על החינוך למשל או על זה?

מכל ההיבטים מסתכלים על זה? או שזה רק לחינוך?

לא. זה כל ההיבטים, זה אקדמיה, זה חינוך.

כלומר, עשרה יעדים מדובר על עשרה יעדים שונים בגוונים שונים מבחינת הצרכים.

נכון. מסחר, תעשייה, תעסוקה, כל ההיבטים האלה. רשויות מקומיות, כל הדברים האלה, יש רשימה שלמה. שוב פעם, למשל בתוך הרשימה הזאת אנחנו ראינו שלא מתייחסים - - -

מי אמר שמשרד התחבורה לא עושה? תראה כמה הוא עושה.

אני אומר, מבחינת המדדים, כן, יש פה עבודה, יש על מה להתבסס. אז אפשר לשאול לגבי האתרים המרכזיים האלה. למשל תחנות של רכבת ישראל ראינו שלא נמצאים באתרים האלה. בכלל רכבת ישראל באופן כללי בתוך כל המדדים שהם בוחנים אנחנו שמנו לב שזה לא מאוד דומיננטי שם, זה נעלם משם. ושווה כן להכניס את רכבת ישראל פנימה, כי זה בשביל יישובים מסוימים זה פתרון מאוד חשוב, אמצעי מאוד חשוב.

אז כמו שאמרתי, לגבי האתרים האלה, למשל אין שם את כל המכללות. צריך לראות איך הרשימה הזאת מורכבת, וזה היה יכול להשפיע על התוצאות. אני אומר את זה כי אנחנו נראה חלק מהתוצאות שהן קצת חריגות. לא ברורות, לא זה. אז יכול להיות שזה איזה שהוא ניתוח ראשוני וצריך אחרי זה להעמיק ולעשות איזה שהוא עיבוד יותר נכון של הנתונים האלה.

אנחנו ביקשנו ממשרד התחבורה, כיוון שאמרתי שבאתר יש נתונים רק לפי אזור סטטיסטי, ביקשנו נתונים לפי יישוב, כי אחרת אנחנו לא יכולים לראות את זה לפי יישוב. ופה אפשר לראות את התוצאות של המדד המשוקלל. אפשר לראות שרוב, ראש הרשימה זה בעיקר ערים יותר גדולות, בינוניות, במרכזים מטרופוליניים. יש שם דווקא מקום ראשון יוצא דופן – ביתר עילית. יכול להיות שזה קשור גם לצריכה של תחבורה ציבורית, לרמות של צריכה.

אנחנו נעבור ונראה את המדדים האחרים. שוב, יש פה כל מיני חריגות, סימני שאלה, דברים שלא ברורים לנו לגמרי. אפשר לראות, זה המדד של הזמינות. המדד של הזמינות די דומה למדד המשוכלל. בגדול, שוב, בגלל שגם יש לו משקל גבוה בתוך המדד המשוכלל.

40%.

כן. נגישות, גם כן, יישובים קטנים שקופצים פה וזה, יכול להיות שצריך לטייב את זה, יכול להיות שעניינים מתודולוגיים.

אנחנו מביאים את הדברים כמו שהמשרד, כמו שהמערכת היום בודקת אותם. ומתוך אמירה שיכול להיות שצריך פה לדייק. לא בהכרח שהתוצאות האלה מעידות על המציאות. יכול להיות שצריך פה איזה שהם דיוקים, איזה שהוא טיוב של הנתונים.

נמשיך הלאה. שוב פעם, גם בתחרותיות אתם יכולים לראות, יש פה כל מיני, אני לא יודע אם יש משהו שם בגוש עציון דווקא שהוא התחרותיות שם במיוחד טובה. יכול להיות, שוב פעם, התחרותיות תלויה בבחירה של המרכזים. יכול להיות שיש שם איזה בחירה מסוימת שמשנה את התוצאות.

לגבי אמינות אני רוצה לומר, אמינות, גם המשרד בדוחות שלו מציין שהיא עובדת הפוך מאשר שאר המדדים. בעצם יש יותר אמינות, יותר קל לאוטובוס לדייק בפריפריה, כי אין עומסי תנועה, אין דברים לא צפויים. אז אמינות היא בדרך כלל יותר גבוהה ביישובים פריפריאליים, בניגוד לשאר המדדים שזה קצת מעלה שאלה גם על המדד המשוקלל כי אנחנו לוקחים פה שני מדדים הופכיים ומחברים אותם ביחד למדד.

אז יש פה כל מיני סיפורים מתודולוגיים ששווה לשאול לגביהם. ובכלל, אנחנו אחרי שראינו את התוצאות האלה אמרנו לעצמנו צריך לעשות פה איזה שהוא אולי עיבוד נוסף, לא להסתכל על זה רק בתמונה, בהשוואה פשטנית כזאת. אלא להבין באמת, לקחת השוואה. יש פה סוגים שונים של יישובים, גודל שונה של יישובים. יש פה הבדלים מבניים בין מרכז לפריפריה שמשחקים תפקיד. צפיפות היא מאוד חשובה פה, האופן שאתה מתכנן את האזור. זה סיפור אחר. יכול להיות שצריך לחשוב איך בוחנים את הנתונים האלה של המדדים של רמת שירות התחבורה הציבורית.

אנחנו בדקנו את זה גם מול שני מדדים של הלמ"ס. קודם כל מול מדד פריפריאליות של הלמ"ס, שזה נראה לי הנושא החשוב פה בוועדה. מלבד פריפריאליות מדדנו, בדקנו את הנתונים גם מול מדד חברתי כלכלי. אז אפשר לראות, חילקנו, בעצם עשינו פה את הממוצעים של יישובים בכל אחד מהאשכולות של פריפריאליות. הלמ"ס עצמו מחלק את היישובים לעשרה אשכולות.

מי זה 9-10?

9-10 זה המרכזיים יותר. אז אנחנו יכולים לראות שבאמת ביישובים המרכזיים יותר הציון של המדד המשוקלל הוא גבוה יותר ביחס לפריפריאליים. ואנחנו יכולים לראות את זה בשקף הבא גם שזה נכון גם לגבי, זה המדד המשוקלל, ונראה עכשיו שזה נכון לכל המדדים. שוב, חוץ מאמינות. אמינות עובד הפוך. בעשירון הכי מרכזי יש הכי פחות אמינות. שוב פעם, צפיפות, עומסי תנועה, כל מיני דברים בלתי צפויים.

נאמר רק לגבי המדד החברתי כלכלי, פחות מצאנו איזה שהוא קשר או משהו מאוד ברור לגבי זה. אחת הסיבות שיש יישובים, שוב, אמרנו זה הרבה פעמים לפי צריכה של תחבורה ציבורית. יש יישובים, דווקא בעשירונים העליונים, שאין צריכה ואין מודעות ולא דורשים את זה ואז זה פחות קיים.

יש באמת, כמו שראינו, מגוון של מדדים. בהיבט הזה המשרד באמת עשה עבודה רצינית והוא מציג את זה, הוא מפרסם את זה, הוא מפרסם נתונים, הוא עוקב אחריהם. עדיין יש מה לשפר ולטייב.

נשמח גם לשמוע מדיניות של המשרד.

כן. זאת אולי הנקודה העיקרית שלנו. אנחנו שאלנו את המשרד איך המדדים באלה בסופו של דבר באים לידי ביטוי במדיניות שלו. וזה דבר שכן אפשר לבדוק אותו. העלינו שאלות לגבי המתודולוגיה של המדדים, ההכללה של רכבת ישראל. אלה נקודות שאולי אפשר להביא אותן לדיון פה. יש צורך לפרסם יותר פילוח גיאוגרפי של חלק מהמדדים. אם יש מידע לגבי חריגות שאנחנו ביקשנו את זה מהמשרד. חריגות מתנאי החוזה. אם אנחנו מדברים על רמת אי שירות מינימלית אנחנו רוצים לדעת האם יש חברות שלא עומדות בזה? איזה סנקציות יש. וגם זה, מבחינת פילוח גיאוגרפי, אם זה קיים יותר בפריפריה, במרכז.

שוב, כמו שאמרת אדוני, המדיניות, גם בנושא של חלוקת תקציבים. אם יש תוספות שירות אז איך הן מתחלקות. איך המדדים האלה משמשים בתוך המודלים האלה. איזה מדדים ולמה ואיך. ושוב פעם אני רוצה להגיד לגבי נתונים, לחזור ולהדגיש, אי אפשר לגמרי לקחת את זה ולעשות רק בהסתכלות פשוטה על הנתונים האלה, לשים את כולם על אותה סקאלה בהכרח. יש הבדלים מבניים בין מרכז לפריפריה. יש הבדלים בגודל של היישובים, בצפיפות, בצרכים, באופי, בסביבה, בהשקעה ביחס לתועלת.

צריך לדעתי את ההתייחסות שלהם לגבי כמות הנוסעים בשביל לפתוח אוטובוס.

נכון. בעניין הזה אנחנו רוצים לשמוע את ההתייחסות של המשרד, בעצם איך הוא לוקח את המדדים האלה, מה הוא עושה איתם, איך הוא מתמודד עם הקשיים של כל אזור בנפרד.

זהו. באופן כללי אנחנו באמת נשמח לשלוח את המסמך בקרוב ולקבל פידבקים. גם אם רוצים עכשיו להוסיף, לתקן, להבהיר, אנחנו נשמח. אנחנו מקווים שזה יהיה מוכן בקרוב ויוגש לוועדה וגם יעלה לאתר של הממ"מ וכל הנתונים יהיו בפני כל הציבור. תודה רבה.

תודה רבה אלירן, גם לצוות שנמצא ועשה עבודה מאומצת.

שיר.

שיר. אני לא יודע עם מה להתחיל, עם מי להתחיל. אני אגיד שההסתכלות שלי שזה לא רק משרד התחבורה שצריך להיות אחראי על כל הדברים האלו ולא רק חברות הפעלה. אני חושב שחייבים ליצור איזה לצורך שותפות אמיצה בין שלטון מרכזי, שלטון מקומי, מפעילים, ארגון אזרחי שנמצא, חברה אזרחית, ארגוני חברה שהם נמצאים כל הזמן. גם הם נמצאים בשטח, כמו שגם בדיונים הקודמים האלו את זה. את כל הנושא הזה של הווטסאפים והקבוצות. שם הם באמת יודעים.

לכן אני לא יודע עם מה להתחיל קודם. יש פה אני רואה, איפה את?

לובי 99. אם כבר דיברת על ארגון ציבורי.

טוב, בבקשה. את יודעת, אנחנו לא נסרב. בקשה. אני רק אומר, אני לא ידעתי אם להתחיל קודם עם המשרד עצמו לשמוע או לשמוע קודם קצת את הארגונים האזרחיים.

אני אשמח לתת את הזווית הנוספת.

אנחנו ניתן ללובי 99, ואז ניתן לראשי ערים, כי בטח יש להם עוד דברים גם לעשות ואנחנו רוצים לשמוע אותם גם. בבקשה.

תודה רבה. יעל שכטר מלובי 99, הלובי הציבורי. אנחנו עוסקים המון בתחום של השירות באוטובוסים ובכל מה שנוגע לתחבורה הציבורית הציבור מצביע ברגליים. מי שיש לו חלופה אחרת, כפי שאמרת, יבחר לרוב שלא לקחת את הסיכון של התחבורה הציבורית. כי באופן כללי השירות הוא ברמה די נמוכה.

כשאנחנו בלובי 99 בחנו את הכשל הזה הגענו למסקנה שהרבה ממנו נובע ממודל התמריצים של המכרזים של התחבורה הציבורית. כי צריך לזכור שמדובר כאן בחברות עסקיות. המטרה שלהן היא למקסם רווחים, וזה לגיטימי. וצריך לתמרץ אותן לתת שירות טוב לנוסעים. כי עד כה המודל עצמה היה מובנה בעיקר על קילומטרים של נסועה ולא על השירות. ובעצם חברה שזוכה באשכול מסוים במכרז, הציבור באותו אזור הוא סוג של קהל שבוי למשך כעשור.

אנחנו היינו בהרבה פגישות עם הרשות לתחבורה ציבורית והם באמת עשו עבודה מקצועית ויפה והתחילו לשנות את מודל התמריצים, כך שיהיה משקל לאיסוף הנוסעים. ואז באמת יש איזה שהיא השפעה על הכיס של החברות. וזה מבורך, זה צעד מבורך. צריך עוד צעדים אופרטיביים. צריך לשנות בכלל את מודל התמריצים כדי לגרום לחברות לרצות יותר ויותר להשתפר. וכמובן גם להטיל סנקציות על חברות שנותנות שירות ירוד.

אבל דברים נוספים שמשפיעים על איכות השירות זה לדוגמה תשתיות או תדירויות. וזה כבר באחריות משרד התחבורה. ועם כל הכבוד למשרד התחבורה, שמנסה למכור לנו את רפורמת צדק תחבורתי באמצעות משפיענים, שבספק שהם בכלל זוכרים איך נראה אוטובוס מבפנים. וכאשר מדובר בעצם ברפורמה שכבר הוכח שהיא לא באמת נותנת מענה לאוכלוסיות החלשות ולא פותרת אף אחת מאלף ואחת הבעיות הקיימות, אז עדיף שהתקציב הזה יופנה לשיפור השירות, לשדרוג התשתיות, ליותר אוטובוסים.

כמה התקציב של הדבר הזה?

של הרפורמה? 350 מיליון ש"ח. ובל נשכח שרק בשנה האחרונה המחיר הכללי לציבור עלה ב-45% ועכשיו צפויה גם עלייה נוספת ביוני ותוספות השירות שדיברתם עליהם שצריך. עכשיו חושבים לקצץ מהם, אחרי ששנתיים הם בכלל הוקפאו ב-2023-2024. אז עכשיו רוצים לקצץ מ-2025. אז לא מובן סדר העדיפויות. פשוט לא מובן.

זה מה שדיברנו קודם, מה באמת המדיניות.

שיפור התחבורה הציבורית, צריך להבין, זה הדבר היחיד שיביא יותר נוסעים לתחבורה הציבורית. זהו. זה הדבר היחיד שיביא את השינוי האמיתי.

תודה. אנחנו נשתף את ראשי הערים שנמצאים בזום. אייל, בבקשה.

תודה רבה. ותודה על ההזדמנות, כבוד יושב-הראש. ראש מועצת כפר ורדים, אייל שמואלי.

בוקר טוב. קודם כל, אני מתנצל שלא הגעתי לירושלים ואני קצת מחדד את שעות הנסיעה מכפר ורדים לירושלים. בבוקר להגיע ב-10:00 זה שלוש וחצי שעות ולחזור זה ארבע וחצי שעות. סך הכול שמונה שעות להגיע לישיבה בירושלים.

אז הזום עוזר לנו, אבל גם לי זה כואב בלב שאני לא שם. אנחנו מאבדים קצת את הקשר האישי וזה רע עם הזום. אבל זה דיון אחר.

שמעתי בקשב רב, כבוד יושב-הראש, את הנתונים המרשימים ואת העבודה הנהדרת שנעשתה. אני לא מערער על אמינות הנתונים, חס ושלום, אבל אני חייב להגיד שזה יותר נראה כמו מדידה של מדינה מערבית באירופה. זה לא מתכתב לי עם המציאות שאנחנו חווים אותה, בטח בפריפריה ובטח בצפון. ותכף אני אפרט קצת.

כבוד יושב-הראש, אתה יודע שראשי הרשויות, אנחנו נשפטים בפרקטיקה ולא בתיאוריה, אז אני גם מביא פתרונות ורעיונות ולא רק - - -

זה באמת הרצון של הדיון היה, קצת לשמוע מה המחקר עשה, הממ"מ. ומעל הכול אני משתדל שלא יהיו דיונים תיאורטיים סתם. בסוף אנחנו רוצים למצוא פתרונות אמיתיים וקונקרטיים. וראינו גם בדיונים אחרים שפשוט הדברים האלו קידמו והגיעו לפתרונות. אז גם נשמח לשמוע מכם, כאנשים שנמצאים בשטח. לכן גם אמרתי שחייבים להיות שיתופי פעולה מלאים. זה לא רק משרד התחבורה לבד, זה בסוף השלטון המקומי, זה בסוף גופים אזרחיים. בסוף ביחד לשמוע את הכול ופתרונות. כי אתם בסוף נמצאים בשטח ורואים ומכירים יותר מכל אחד אחר.

אמת. זה בדיוק מה שאני אנצל את ההזדמנות שניתנה, כי היא חשובה לי. במקום של משרד התחבורה והפריפריה וכפר ורדים יותר מיקרו.

קודם כל, אני חייב להגיד, כבוד יושב-הראש, שכרגע יש איזה משבר בשכונות הרחבה, בטח בפריפריה, שהתקציב התוספתי שהיה צריך לבוא להארכת קו תחבורה ציבורי נוסף. לא תוספת קו, אלא הארכת קו. לצערי הוא אושר, הוא עוד לא עבר ממשרד האוצר, ממשרד התחבורה, ולכן שכונות הרחבה שמאוכלסות שם כבר אוכלוסייה בפריפריה, הם פשוט מנותקים לגמרי. אין להם שירות והם לא נמדדים על אמינות והם לא נמדדים על זמני הגעת האוטובוס. פשוט אין אוטובוסים. הם פשוט חיים בשכונות הרחבה ומנותקים. זה פעם אחת שצריכים לטפל במעבר של הכסף מהאוצר, שהוא כבר אושר בתקציב המדינה.

הנקודה השנייה שאני רוצה לדבר זה על שינוי ברפורמה, שלדעתי מתבקשת ביישובים קטנים עד 20,000 תושבים, 25,000 תושבים, בטח בפריפריה. בהתנהלות של התחבורה הציבורית. אני אתן דוגמה את כפר ורדים. זה נכון לשלומי, זה נכון למעלות, זה נכון לכל יישוב קטן של 25,000 תושבים, אגב בכל הארץ. קווי אוטובוסים של חברות הזכייניות מסתובבות, יש קווים, יש קווים בכפר ורדים. לצערי אפס שימוש. אפס שימוש. כסף של מדינת ישראל, של משרד התחבורה, שמתוקצבים הקווים האלה, פשוט נשרף. נשרף.

למה אין שימוש? א' כי האוטובוסים לא מתאימים לרשות. זה אוטובוסים גדולים שההתאמה שלהם לשימוש ולאוכלוסייה היא לא נוחה. בעצירות שלהם, בעלייה שלהם, במדרגות ובגודל. ופעם שנייה כמובן מבחינת האמינות של זמני הגעה וכו'. אפליקציות כמו moovit לא עובדות בצפון, לא עובדות בכלל בצפון. הן לא מדויקות בכלל, הן לא קיימות כמעט. ואנחנו ראינו את התופעה הזאת בכפר ורדים לפני שלוש שנים, של מצוקה אמיתית של התושבים, של האוכלוסייה. בכפר ורדים נהגנו לכנות את זה שההורים הם נהגי מרוצים, הם נהגים והילדים מרוצים. ולמה זה קרה? כיוון שכל היום אנחנו מסיעים פה ילדים לחוגים, מסיעים ומשנעים מבוגרים למרכז המסחרי לקניות וכו'.

הבאנו מודל ופיילוט מדהים שעובד כבר שנה וחצי. לצערי מחוסר תקציב שלנו להמשיך אותו, והוא לא יקר, כנראה לא נוכל להשתמש בו. קוראים לו כפר-בוס. זה שאטל קהילתי חשמלי מאה אחוז, שמסתובב כל היום בכפר ורדים. אוסף אנשים ואוסף ילדים בכל התחנות בכפר ורדים, מעלה ומוריד. השימוש, רק לסבר את האוזן, אנחנו 7,000 תושבים, משתמשים בכל חודש כ-3,000 נסיעות בשאטל הזה. זה בסך הכול 21 מקומות. אבל הוא יעיל, מהיר. אנחנו בנינו לו אפליקציה ייעודית שלו שנמצאת בחנויות של אפל ואנדרואיד.

מכירים? משרד התחבורה מכיר את זה?

והוא אומר בדיוק בכל לחיצה מתי האוטובוס מגיע לתחנה. לא צריכים להמתין בתחנה. תושבים יוצאים מהבית שלוש דקות לפני, כי הם יודעים שבעוד שלוש דקות זה מגיע לתחנה הקרובה. אני כמובן לא יכול להראות לכם, אבל אני אראה לכם איך הוא נראה. זה נראה ככה. זה הכפר-בוס של כפר ורדים. כמובן שהרשות היום מממנת אותו בסדרי עדיפויות שלנו בגביית הארנונה. לצערי, רצינו לחייב, יישוב סוציואקונומי 9 יכול להרשות לעצמו, לעצמם, התושבים, לממן את זה בסכום סמלי שיקל על הרשות. אבל לצערי, במדינת ישראל, כבוד יושב-הראש, רשות מקומית לא יכולה לגבות מס נסיעה, תחבורה ציבורית.

שווה לדעתי תיקון בחקיקה כדי שנוכל לאפשר יותר לראשי רשויות ולרשויות להיות אוטונומיים על התחבורה שלהם. ואם נקבל תקצוב צולב בין התושבים ובין משרד התחבורה ב-matching להפעיל כאלה מיזמים, אני חושב שהרבה כסף ייחסך על תחבורה ציבורית שנוסעת ברחובות ללא שימוש בכלל. ועל כל תחנת אוטובוס שהוא עובר ולא לוקח נוסעים כמובן שמשרד התחבורה משלם סבסוד לחברת ההסעות.

זה פעם אחת. אני רוצה להגיד, כבוד יושב-הראש, הרפורמה המבורכת להוזלת התחבורה הציבורית. אני לא יודע אם מדדו אותה או לא, אבל בעיני המתבונן האזרח היא מבורכת מאוד. לצערי אוכלוסייה סוציואקונומית 9-10 במדינת ישראל לא שותפה, בטח לא בפריפריה. ואני חושב שזה חבל. כיוון שדווקא באוכלוסייה של סוציואקונומי 9, שהם יכולים בקלי קלות לנסוע ברכב הפרטי שלהם אנחנו צריכים לתמרץ שלא לעלות על הכבישים עם רכב פרטי וכן להשתמש בתחבורה הציבורית. ודווקא אותם, לפחות בגילאים הפנסיונריים, לתת להם את האפשרות הזאת.

אבל זה לא נכון שבגילאים הפנסיונריים עולים בחינם, לא?

כן, כן.

צמצמו את זה בגילאים ולצערי את ה-9-10 לא.

מעל גיל 67 זה כולם, לא?

מעל 67. אבל צמצמו גם מעל גיל 60 ברפורמה. אז עוד פעם, לצערי את הסוציואקונומי 9-10, שדווקא הם נוסעים על הכביש. הם יכולים לעלות על הכביש, אז בוא נתמרץ אותם כדי להוריד את נפח הנסיעה.

אוקיי. תודה.

אלה דברים שבפרקטיקה אני חושב שאפשר לבצע מיד ולדעתי תהיה הקלה. ושוב פעם, תודה רבה על ההזדמנות.

תודה אייל, תודה. מי עוד נמצא איתנו בזום?

ברמי גיל, סגן ראש מועצה מקומית חצור הגלילית. ראיתי את התוצאות של המחקר וזה מראה חד משמעית שיש פערים מאוד גדולים בין הפריפריה למרכז הארץ. אז קודם כל, אני לא יודע מה המחקר הזה בא להראות לנו, זה פשוט מאוד חד וחלק מראה שזה פשוט לא מצמצם את הפערים. הוועדה היא לצמצום הפערים ולא משהו אחר. אז קודם כל, אני מאוד מתחבר למה שראש מועצת כפר ורדים דיבר. רק הבדל הקטן בינינו שאנחנו סוציואקונומי 4 ולא סוציואקונומי 9.

יש כאן בעיות מאוד גדולות בכל נושא התחבורה. כמו שהוא אמר, שכונות חדשות שלא מגיעים אליהם בכלל תחבורה ציבורית. שעות והסנכרון של סיום בתי הספר ותחילת בתי הספר, לא תואמים בכלל את מה שהתחבורה הציבורית כאן מאפשרת לנו. יציאה ממרכז הארץ לצפון והפוך לא מסתנכרנות. למשל התחבורה הציבורית בחצור מתחילה לעבוד בשעה 6:30 כאשר האוטובוס לתל אביב יוצר בסביבות 5:30.

אני רק רוצה לכוון, התחנה המרכזית בחצור נמצאת בכניסה לחצור על כביש 90. שזה מרחק של להגיע למרכז חצור משהו כמו 2.5 קילומטר. אז אם אנחנו מתפזרים לכל השכונות זה מרחק שיכול להגיע לחמישה קילומטרים או לשישה קילומטרים. וזה לא נותן מענה לשום דבר.

אותו דבר, סיום התחבורה הציבורית בחצור. אם בשעה 21:30 שאוטובוסים מגיעים ממרכז הארץ, מירושלים, מתל אביב, מגיעים הרבה אחרי ואז חיילים או אנשים מבוגרים שלא יכולים להגיע, אין להם את כלי הרכב, בעצם מגיעים לתחנה מרכזית ריקה ומתחילים לעלות ברגל.

אז יש עוד המון דברים ואנחנו באמת רוצים לשמוע איך נותנים - - -

הייתי רק רוצה לדעת את הליך התכנון של הקווים. הוא נעשה אתכם ביחד? איך זה עובד? יש התייעצות אתכם כרשות?

עד היום אנחנו בעצם נמצאים שנה וחודשיים בשלטון המקומי כאן. ואני לא ראיתי איזה פגישה שנעשתה עם חברות ההסעה או עם משרד התחבורה לגבי השעות ולגבי התכנון של הקווים.

אתם פניתם? יש איזה משהו?

אנחנו במשא ומתן עם משרד התחבורה. האמת שלא ממש יצא להיכנס לתוך הנושא הזה. אבל לא, אין. כרגע אין משהו קונקרטי.

אוקיי. מי עוד איתנו? אני רוצה לסיים איתם ואני אתחיל עם החבר'ה שנמצאים כאן.

בוקר טוב לכולם. אור גרינפלד, סגן ראש עיריית מודיעין, מכבים רעות. אמנם לא פריפריה, לא מדובר בפריפריה, אבל היה לי חשוב לעלות כי אני חושב שהנושא של תחבורה ודגש על תחבורה ציבורית הוא שווה, הוא בין פריפריה ומרכז. ובסוף זה אותם אתגרים ואותו אמון שצריך להחזיר לתושבים בנושא הזה ואותו קשר גם לכל הנושאים התוך פנימיים. תאונות דרכים, אם זה פקקים, אם זה הגעה למקומות אסטרטגיים.

אני רוצה להתייחס דווקא לשיתוף הפעולה שקורה בין הרשויות למרכז. אנחנו אישית חווים את זה בשיתוף פעולה טוב, אבל בסוף אין פתרונות כי זה איזה שהיא מערכת שעובדת יותר לאט ויותר נתקעת ואנחנו כנבחרי ציבור, ראשי רשויות, סגנים וצוות מקצועי, צריכים לתת פתרונות, כמו שנאמר פה כבר, שכונות שמתאכלסות, בתי ספר שנפתחים. עוד תלמידים שצריכים להגיע לבתי הספר, לחוגים. וזה האתגר המרכזי בסיפור הזה של החזרת האמון.

אני חושב שאחד הדברים המרכזיים שאפשר לצאת ממנו זה אותו סיפור, כמו שאייל הציג קודם. בעצם סוג של ביזור. כי הרשויות בסוף מכירות היטב את צרכי התושבים וגם את דפוסי הנסיעה המקומיים, ואנחנו יודעים לאן בעצם צריך להגיע ואיך לשלוט. אז באמת אם תהיה יכולת לבזר את הנושא הזה גם לרשויות המקומיות ברמת פיילוטים של מתן רישיון מפעיל. כי אנחנו פה כבר מחכים למכרז כמה וכמה שנים, עם אותו מפעיל ועם אי מתן תוספות שירות. אנחנו כן יודעים שזה מתקדם ואנחנו מתכננים ביחד איתם. אבל בסוף בפרקטיקה אנחנו מתחלים שנת לימודים בקרוב ואין לנו מענה לשכונות מתאכלסות ברמה מיטבית ובכלל בהתאמה לאורח החיים ברשות כבר המערך התחבורתי הוא לא כל כך תואם. זה מייצר פה את האתגרים המקומיים. זה אחד האתגרים הכי גדולים שלנו, אני חייב להגיד.

זהו זה. אם תהיה היכולת והאפשרות לחשוב ביחד, גם המשרד גם עוד גורמים, עם האוצר אפילו, וכמובן מרכז שלטון מקומי, לייצר שוב מערך משלים. אני לא צריך להגיד חליפי. אולי בהמשך זה יהיה חליפי. אני חושב שזה בלונג ראן יהיה פתרון הרבה יותר נכון להפריט את זה לרשויות עצמן. אבל זו דעתי האישית. אבל לעשות את שיתוף הפעולה הזה ולייצר, עכשיו אנחנו רוצים לייצר איזה שאטל. יחסוך המון כספים לרשויות, בטח לרשויות בפריפריה, אבל גם הרשויות במרכז זה גם עולה לא מעט. לייצר את זה יחד בשיתוף פעולה ולתת את הפתרון המיטבי לתושבים ולתושבות שלנו.

תודה. תודה סגן ראש עיריית מודיעין, מכבים רעות. אני חושב שנעבור קצת לנציגים שהגיעו, לאנשים. שי, בבקשה.

בוקר טוב. שי עמר, סגן וממלא מקום ראש העיר נתיבות. קודם כל, אני שמח לבוא לפה כבר בפעם השנייה, גם שבוע שעבר. אז יש לי איזה תיקון קטן לגבי התחבורה הציבורית, נתיבי תחבורה ציבורית שהיה הדיון הקודם. אז הנציגה אמרה שכמות האוטובוסים לא מצדיקה את הנת"צ. אבל אם היום מגיע לנו את כמות האוטובוסים שמגיעה לנו כמו ביישובים אחרים, שאנחנו כנתיבות מופלים לרעה, אנחנו ושדרות, אז נת"צ היה אכן קיים. וזה טיעונים שלהם, של משרד התחבורה, שאנחנו כיום עומדים על כמעט 60,000 תושבים וכמות הנסיעות היא 37. לעומת קריית גת שזה 105, ערד 78.

מתוך כמה תושבים?

מ-31,000. מחצית מאתנו. שהם פי שתיים מאתנו. ואופקים, שהם 40,000, 20,000 פחות מאתנו הם מקבלים 79. כלומר אנחנו מופלים לרעה בדבר הזה. אז אם יתנו לנו את הכמות המותרת, לפחות כמו של ערים אחרות, אז אכן היה. זה לגבי הדיון הקודם.

לגבי הנושא של הפריפריה והתחבורה הציבורית. הייתה ישיבה עם המשרד ויש לנו דיון בחודש הבא לגבי השכונה החדשה שנבנתה, של הסכם הגג הראשון, של 17,000 יחידות דיור. ששם הם עשו חשיבה מחודשת, עם פריסה של תחנות נוספות כדי לתת מענה. אבל עדיין זה לא נותן לנו את כל המענה הנדרש, אלא אם כן ייכנסו לעובי הקורה וייתנו לנו גם - - -

יש היום מרכזים ספציפיים שאין בהם תחבורה בכלל? מעבר לשכונה החדשה שאתה מדבר.

יש לנו למשל את התחנה הסופית של המסעף ששם יורדים, צריכים ללכת כקילומטר עד, אנחנו נראה את זה גם בסיור, עד שהם יגיעו לתחנה שנדרשת. קח את מרכז, דיברנו על זה שבוע שעבר, את מרכז הנוער, פארק הנוער של רמי לוי, שלשם לא מגיע קו עירוני. מי שרוצה לרכוש וללכת לסופר של רמי לוי, אזור התעשייה, אין לו.

אולי יש מטרה, יש לכם משהו נגד רמי לוי? לא.

או שלעיריית נתיבות יש משהו. מי שמכיר קצת את הרקע.

לא. לנו דווקא הסתדרו הדברים שם. פארק שהוא הולך ומתפתח של 10,000 דונם. בנוסף יש לנו, אם זה בעצם יתבצע אז יש לנו את כל הנושא של התגבור והוספת קווים נדרשים, גם בשעות. למשל אני יכול להגיד לך אתמול ב-23:30 פנה אליי תושב שהגיע מבני ברק והאוטובוס האחרון היה ב-21:00. הוא פספס אותו. הוא היה צריך לחכות עד 23:30 לאוטובוס הנוסף שיהיה. כלומר, שעתיים וחצי. משהו שהוא לא סביר. כלומר, הוא היה צריך לחכות קרוב לארבע שעות בתחנה עד שהוא יגיע. וגם אוטובוסים שיוצאים.

אז דיבר פה בהתחלה החבר מניר עוז, מניר יצחק. אז גם לי יש ילדה שמגיעה כמעט כל יום לירושלים פה ללימודים. ואני אישית לוקח אותה לתחנה הראשונה, כי אחר כך אין, הם מגיעים לתחנות הבאות כבר הוא לא עוצר. אז התגבורים של הקווים שם והתדירות הם צריכים להשתנות. בעיקר שאנחנו באזור של לחימה והחיילים היקרים שלנו הם חלק מאתנו והם שוכנים גם בעיר. ואנחנו גם מאז המלחמה משכנים אצלנו חיילים. אז הם גם משתמשים בתחבורה הציבורית, מה שגם ממלא את האוטובוסים וצריך לתת לזה את הדעת.

ובכלל, היה עכשיו סוף שבוע של בני הישיבות היקרים שיצאו לחופשה והסתבר שזה היה מקביל עם החג של המוסלמים. אז כמות הנהגים פשוט פחתה ביותר מ-50%-60%. אנחנו פנינו למשה דודק, במייל, בצורה מסודרת, לתגבר את הקווים. ואז הוא אמר שזה משהו ארצי. אז הוא אמר שהרשות תתמודד עם זה, בזה שהיא תיקח - - -

אני באמת אולי חושב שהגיע הזמן שכמו שהציעו את זה כמה חבר'ה, שיהיו קווים עירוניים של הרשויות עצמן. שלפחות משלים. בזמנים כאלה ואחרים.

אז במייל הוא כתב לי תגובה.

כן מעניין אותי האם משרד התחבורה שקל את זה וחשב על הדבר הזה, על ההיבט הזה. כי בסוף אם אתה שומע גם מכפר ורדים, מכל מיני מקומות, כל אחד במקומו הוא, את החוסר בסנכרון או בתקופות מסוימות כמו סופי שבוע כאלו או אזור של חגים או כל מיני זמנים שהם באמת יודעים על פערים גדולים שאמורים להיווצר. למה שבאמת לא יהיה איזה משהו משלים מבחינת הרשות עצמה?

אני אתייחס לזה.

זהו. אז התשובה שלו הייתה שהרשות תתארגן עם חברות פרטיות ותתגבר את הקווים האלה. אני אמרתי לו לנו אין בעיה להתקשר עם חברות פרטיות, רק את הכסף שהייתם אמורים לתקצב את החברות הציבוריות תעבירו לנו כרשות, כי אין לנו תקציב ייעודי לזה, ואנחנו נדע לתפעל. כלומר, כן צריך לחשוב קצת מחוץ לקופסה. לנו מתייחסים לנתיבות של פעם, שמשנת 2017 לפי הנתונים שיש לנו, לא התייחסו, אני מדבר על הבין עירוני. העירוני, ייאמר לשבחם שבשנים האחרונות זה הולך וגדל בצורה יפה. ואנחנו היום הולכים בעזרת השם לעשות חניון אוטובוסים חשמליים בעיר, שיכניס תחבורה חדשה בנושא.

תודה. אני רוצה לשמוע דווקא קצת את עמיחי. ברשותך, מאוד מעניין אותי מה החלק של הרשויות המקומיות בכל התכנון של הקווים. ואם יש ייצוג קבוע בתהליכי הקצאה, כאילו שנמצאים בכל הדיונים. אני חושב שמה שעולה מפה, וזה לא דיון ראשון שעולה, שבסוף הרשויות המקומיות, בגלל שהם מכירים ובגלל שהם חיים ויודעים מה קורה אצלם, אז הם גם יכולים להביא את הפתרונות ולפחות להאיר את עיניכם בבעיות שיש ובאתגרים.

כן מעניין אותי אם יש איזה, הרי בסוף עברנו את שבועות. אנחנו מכירים הרי את החגים. כמו שיודעים להיערך כשיש את מירון או כשיש את החגים לגבי נסיעות לכותל, אז יודעים שצריך לתגבר קווים. השאלה אם מישהו יודע, איך אומרים, ממרקר מראש על הלוח. יודע שיש תאריכים בשנה הקרובה שאמורים להיות שם עומסים מסיבות כאלה ואחרות והאם יש תגבור. אני מבין שיש חוסר בנהגים וזה דבר שעולה כל הזמן. בסוף זה כוח אדם וכוח אדם. אבל יכול להיות שצריך לעשות שינוי בקווים עצמם. ממקומות, אתה יודע, גם בירושלים, אמרתי, אנשים נוסעים כמו סרדינים, אבל יש גם קווים ריקים. זו מציאות קיימת. השאלה אם לא צריך לנווט, דווקא בתקופות כאלו, אם אין לימודים באותו זמן או שיש חבר'ה שבחופש מהאוניברסיטה, אז פחות קווים שמגיעים לאוניברסיטאות.

בסוף יש איזה תכלול כלשהו. והשאלה אם יש משהו מתכלל בנושא הזה. ואם יש אותו אז למה לא מצליחים להגיע לאיזה פתרון. כאילו, בסוף אתה שומע את זה, אין רשות שלא מדברת. אני מבין שהם העלו פה גם בזום עוד ראשי רשויות דיברו על הדברים האלו. בסוף יש חוסרים גדולים בזמנים מסוימים. בפרט שאנחנו נמצאים במלחמה, למשל כמו שהזכירו פה בנתיבות שמארחים חיילים, ברוך השם, כן? הם בסוף גם צריכים להיות באיזה מקום, זה כמות חיילים. האם מישהו הקצה, משרד הביטחון שנמצא, אם הוא הקצה אוטובוסים לעניין הזה? אם רואים שיש זמן שהם יוצאים, למה שהם לא יצאו מרוכז דרך הצבא ולא יעמיסו על התחבורה הרגילה כל הזמן? השאלה אם מישהו יושב על זה ומטפל בזה?

אני אשמח לשמוע ממך אותך קצת, עמיחי, על הדברים האלו.

עלו הרבה נושאים. עמיחי לוי מהרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. אני שמח להיות פה כבר פעם שלישית. נתחיל עם תודה למרכז המחקר והמידע של הכנסת. נשמח לקבל כמובן את הדוח המלא כשיהיה מוכן.

תשתפו איתם קצת פעולה, בכמה דברים. אמרתי עוד פעם, יש כל מיני דברים שבשביל להשלים, אתם עושים עבודה טובה, בסוף גם רואים שיש פערים בהסתכלות איך אתם רואים את זה ואיך הם רואים מבחינת הממוצע הכללי.

אנחנו לרשותם לגמרי. צריך להגיד, אחת מהנקודות שקצת הקשו זה שמנהל אגף המדידה, שאצלו הכול מרוכז, הוא במילואים בחודשיים האחרונים. בכל זאת, העברנו את כל הנתונים. אם צריך עוד השלמות אנחנו כמובן נעביר, זה הכול מידע גלוי גם כמו שציינו, הכול נמצא באתר של המשרד, מפורסם.

אני אתייחס קודם כל לדברים ששאלת, ואחר כך ככל שנספיק עלו פה גם הרבה מאוד דברים. נתחיל לעניין התיאום עם הרשויות המקומיות. המדיניות המאוד ברורה היא שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות. מתאמים איתם את התכנון של הקווים. נמצא פה סגן ראש עיריית נתיבות. לא דיברנו על זה קודם, אבל אני חושב שאם תשאל אותו יש קשב מלא. ואנחנו מבינים שלרשויות המקומיות יש יתרון בהיכרות עם השטח ועם הצרכים. לפעמים יש גם אילוצים שאנחנו יותר מודעים אליהם והרשויות המקומיות פחות.

אבל הוא העלה פה למשל נושא. איך יכול להיות שבאופקים ובמקומות אחרים, הרבה תושבים פחות מהם, מקבלים הרבה יותר נסיעות?

אז דיברנו על זה באחד הדיונים הקודמים. אופקים, אפשר להיכנס דבר-דבר. אופקים הרבה יותר קרובה לבאר שבע. יש שם הרבה יותר זיקה לבאר שבע מנתיבות. אם תסתכל גם לכיוון אשקלון או כיוונים אחרים או ירושלים, בני ברק, יש הרבה מאוד נסיעות. שי ציין ספציפית לבאר שבע. אם תסתכל לכל היעדים ועם הרכבת אז תראה שגם לנתיבות יש שירות לא פחות. ערד למשל, שהוא ציין, ערד העיר היחידה שלה זה באר שבע. כלומר, הכיוון היחידי כמעט שהם נוסעים זה באר שבע ואין שם רכבת. יש פה מכלול נתונים שצריך להסתכל עליהם.

אבל שאלת לגבי התיאום של התכנון.

מתכננים את הרכבת שהיא הייתה מסיימת בשש את כל החשמול וכל זה. בוא.

אגב, באוגוסט מסתיים החשמול של הנגב המערבי והיא אמורה לחזור לפעילות מלאה.

לא, לא אתקע אותך יותר מידי.

לא, בסדר, אני פה בשביל זה. אבל אני רוצה להמשיך רגע בנושא של הרשויות המקומיות. אני אומר, בתחום של התכנון, אגב, גם עם חצור הגלילית. אני הייתי שם לפני שנה ויש שם כמובן את הצוות שלנו במחוז צפון שנמצא בקשר רצוף וכל השינויים בקווים מתואמים עם הרשויות המקומיות. כמובן שום דבר לא נעשה בלעדיהם. בנושא של היכולת לתת לרשויות המקומיות לנהל בעצמם את התחבורה הציבורית, העמדה של המשרד מאוד ברורה וזה גם עבר בתקציב המדינה האחרון. בעצם ניתנה הסכמה של המשרד להקמת רשויות מטרופוליניות. שזה צעד שהרבה שנים מחכים לו. זה חונה עכשיו להבנתי פה בכנסת, בוועדות הרלוונטיות. אבל המשרד הביע את עמדתו בצורה מאוד ברורה, שהוא תומך בעצם - - -

הוא מספר שרק מהם ביקשו שהם יפעילו לבד, בגלל שיש חוסר.

אנחנו מדברים ספציפית עכשיו על ימי עיד אל אדחא, שבהם יש מחסור בנהגים בכל הארץ. והעירייה ביקשה לתגבר. הסברנו שאין יכולת לתגבר בימים האלה. אחת מההצעות הייתה תראו באיזה משאבים עירוניים אפשר להשתמש.

אתם עובדים, יכולים אולי לייצר שיהיה ציבור ישראלי שיהיה נהגים אולי? לתגבר את הדבר הזה. יש לכם שיח עם שר האוצר בנושא הזה?

יש גיוס נהגים בכל המגזרים. יש מאמץ מיוחד בחברה החרדית.

לא, כי פעם כמעט כל הנהגים היו יהודים. פעם. היום אנחנו מסתמכים הרבה על ציבור לא יהודי. וזה בסדר גמור, אבל בסוף היום, בחגים כאלו, וזה לא חג אחד או שניים. ויש לך את כל הרמדאן. בסוף היום זה פוגע בשירות עצמו.

איך אומרים? אנחנו נשמח למה שנקרא גיוון תעסוקתי, שיהיה מקסימום נהגים מכל - - -

אני שואל אם נעשה מאמץ.

נעשה מאמץ ספציפי בחברה החרדית.

עם דיבידנדים יותר בשביל מי שכאילו - - -

נעשה מאמץ בחברה החרדית ששם אנחנו רואים שיש שיעור נמוך של נהגים. ודווקא שם יש הכי הרבה צורך.

פעם לא היה בכלל.

נכון, פעם לא היה בכלל. אנחנו רואים מגמה שיש התעוררות. זה בעיקר נמצא אצל המפעילים. אין פה נציגים של מפעילים, אבל שווה לשמוע מהחברות מה הן עושות.

עשינו על זה דיון. שמענו את הקושי שלהם מצד אחד. רק אני אומר, השאלה, אם בסוף גם אנחנו תקועים בהרבה דברים בגלל שיש חוסר נהגים. אז השאלה אם נתנו את הדעת על זה מבחינת המשרדים. מבחינת משרד האוצר, לתת איזה תמריצים או דברים כאלו, כדי שאנשים כן יבואו לתפקיד הזה.

יש המון תמריצים לנהגים. זה נושא בפני עצמו. שכר הנהגים עלה מאוד בשנים האחרונות. מאוד דואגים לתנאים, למבני התרעננות. דיברנו על זה קצת בדיונים הקודמים. אנחנו מנסים ליצור את המעטפת הכי טובה כדי שלהיות נהג אוטובוס תהיה עבודה מכובדת ומכבדת.

לכן אני שואל שאלה הפוכה. מה אתה חושב שצריכים לעשות בשביל שבאמת תהיה תחבורה במצב מצוין. עזוב, אתה לא במשרד התחבורה עכשיו. אתה כאזרח צופה מהצד ויש לך מספיק שעות. מה אתה חושב שצריך לעשות שאנחנו נוותר על הדיונים האלה ונגיד תשמע, בנושא התחבורה במדינת ישראל, לא צריך לדבר עליו. זהו, הסתדר. איזה נקודות אתה חושב שצריך להשקיע בהן הרבה יותר או לתת להם איזה בוסט רציני?

אני אגיד, זה הדבר הבא שבאתי לדבר. מה אנחנו הולכים לעשות. אבל אני אתחיל רגע מהטווח הארוך רק לרגע ואז נחזור לשנים הקרובות. בטווח הארוך אנחנו מדברים על מערכות הסעת המונים. לכל מדינה מתקדמת רובד האוטובוסים הוא חשוב, אבל הוא לא בלעדי. יש עוד רובד של הסעות המונים שזה רכבות קלות, מטרו, מערכות BRT ומדינת ישראל הולכת לשם, בטווח של 10-15 שנה. יש יותר ויותר מערכות. פה בירושלים חלק מהקשיים היום בירושלים בחודשים האלה זה בגלל החיבור של הקו הירוק לקו האדום. בגוש דן ייפתחו עוד שני קווי רכבת קלה בחומש הקרוב. במסות, שם נמצאים הפתרונות בטווח הארוך.

בסוף קרונות צרים. אתה יודע, בסוף זה לא בדיוק משרת את האנשים. כמו שקרה בירושלים, כן? שהפכו את זה לקרונות, סתם כדוגמה.

ירושלים זה דוגמה למצב שבו הביקוש היכה את התחזיות.

כן, אבל שם גם צריך להסתכל. בסוף מה יהיה במדינה בעוד 20 שנה. כמה כמות. כשאתה אומר לי עוד חמש שנים, ובסוף מגיעים לאיזה משהו בגוש דן אז כבר פתאום האוכלוסייה עצמה גדלה בסדר גודל. כמו תסתכל את נתיבות. היא גדלה והיא הולכת להכפיל את עצמה או לשלש אפילו. בסוף עד שמגיעים כבר לפתרון שכל כך הרבה שנים מחכים לו ומייחלים לו – הוא לא מספיק אפילו לאנשים שנמצאים. אז השאלה איפה אנחנו, אתה יודע.

אנחנו מנסים להדביק את הקצב, אבל חוץ מהמערכות של הרכבות הקלות והמטרו שמקודם יש גם מערכות BRT שזה מערכות יותר, מערכת אוטובוסים מהירה מה שנקרא. כמו המטרונית בחיפה. שאלה מערכות שיותר מהיר להקים אותן. ועכשיו בעצם עבר תקציב כדי לתכנן ולהקים עוד מערכות כאלה ברחבי הארץ. זה מה שנקרא בטווח הבינוני.

בטווח הקצר הפתרון זה אוטובוסים. ובוא נדבר רגע על מה קורה השנה וגם להתחבר לשאלות שהעלה הממ"מ. יש השנה בתקציב 2025 – 250 מיליון ש"ח לתוספות שירות בתחבורה הציבורית, לתוספת של קווים חדשים, של תדירויות בקווים. זה בעצם אחרי שנתיים שלא היה להם תקציב. השנה סוף-סוף יש לנו תקציב לתוספות שירות.

תקציב המדינה עבר בסוף חודש מרץ. אנחנו עכשיו בעבודה מאומצת לבנות את התקציב בצורה מפורטת. בסוף צריך לקחת את ה-250 מיליון האלה ולבנות אותם ברמה מאוד מפורטת לקווים, לערים. ואני מאמין שעד סוף החודש אנחנו נסיים את העבודה הזאת. נגיד בעצם לאוצר לתקצוב.

אני אגיד קצת על מה סדרי העדיפויות בתקציב הזה, כי זה דברים שנשאלו פה. אז קודם כל קווים עמוסים ושכונות באכלוס, זה בעדיפות ראשונה. ברור לנו שאיפה שיש ביקוש גבוה ואנשים נוסעים ויש עומס, אז שם צריך קודם כל לתת את המענה. וגם איפה שיש שכונות חדשות שמתאכלסות ואין להם שירות, אז שם צריך לתת את השירות.

חלק מהמדדים שאנחנו מסתכלים עליהם, ופה אני מתחבר לשאלה שלך, אלירן. חלק מהמדדים שאנחנו מסתכלים עליהם גם בתוספות השירות זה בעצם מדדי זמינות השירות שיש באותה רשות מקומית בזמן הנתון. בסוף צריך לתעדף. כן? 250 מיליון זה סכום גדול, אבל הצרכים הם תמיד יותר גדולים.

מה לגבי סופי שבוע? כמו שאמרת שיש את השכונות החדשות וזה? האם יש גם תקציב שמייעדים אותו ספציפית, כמו לכל התקופות האלו של החגים, של הזמנים האלו?

סופי שבוע זה מבחינתנו זה לא מועד מיוחד, זה חלק מהשגרה. וכאשר מתקצבים קו מסוים - - -

לא. למשל כמו חג שבועות עכשיו שבדיוק נפגש ביחד.

אז בשבועות ובכל מועד, הזכרת את ל"ג בעומר. יש היערכות ספציפית לכל מועד ומועד לפי האפיונים שלו. אם זה חופשת הקיץ ואם זה חול המועד סוכות או פסח, שלמשל מתוגבר סביב הכנרת והזכרת את הכותל. לכל מועד ומועד יש לנו תיק שאנחנו לומדים אותו משנה לשנה ואוספים את המידע. ויש היערכות מיוחדת לכל מועד כזה כדי לתת את התגבורים.

יש לנו גם במועדים מסוימים אנחנו מחזיקים, למשל עכשיו בשבועות החזקנו מה שנקרא צי צף בירושלים. צי צף זה איזה שהוא פול אוטובוסים שיכול לתת מענה לדברים שלא היו צפויים. פתאום יש עומד בקו לנתיבות למשל, שלא היה, שלא היה בתכנון. אז מוציאים אוטובוס מיד לשם. ולכל מועד ומועד יש את ההיערכות שלו, חד משמעית.

אני רוצה להוסיף לגבי החיילים. בסדר? כי זו נקודה חשובה. חיילים נוסעים בתחבורה הציבורית, אנחנו שמחים שנוסעים בתחבורה ציבורית. אבל, ופה ישראל שונה מהרבה מאוד מדינות. הפיק שיש בימים ראשון, חמישי, שישי, כתוצאה מהנסיעות של החיילים, הוא משהו שהרבה פעמים א' משתנה. למשל בסיס צאלים שהזכירו פה, בסיס ענק שכל שבוע יכול להיות כמויות שונות של החיילים שנוסעים לשם. וחלק מההסכם שלנו עם משרד הביטחון, מי שמכיר לפני שלוש שנים, זה שההיסעים של החיילים בתחילה וסוף שבוע יהיו על ידי משרד הביטחון. ויש גם סכום כסף בעצם.

אז הם לא עושים את זה? מה אתה אומר?

אני אומר שיש מקרים מסוימים, כנראה שזה לא קורה. אנחנו נבדוק ספציפית לגבי מה שעלה פה לגבי בסיס צאלים.

כן, אבל עכשיו, כבר שנה וחצי. אני אומר האם משרד התחבורה עשה ישיבה על הדבר הזה?

אז אנחנו בקשר שוטף עם משרד הביטחון, למיטב ידיעתי הם עושים את ההסעים האלה.

אני מבקש את הבדיקה ותעבירו לוועדה את התשובה.

מאה אחוז.

מה נעשה והאם תכללו את הדבר הזה מבחינת משרד הביטחון. כסף אני מאמין שיש להם.

זה לא בעיה של כסף.

לא, אין לי ספק. לכן אני שואל, בסוף היום זה נותן עומס וזה גורם לאנשים שהאוטובוסים עוברים ולא עוצרים. אז אני מכבד מאוד ואנחנו בעד, כן, כמו שאמרת, בעד שכל החיילים ייסעו בתחבורה ציבורית. אבל צריך לדאוג להם ספציפית. גם אחרי תקופות, הם צריכים לנסוע ישירות. לא עכשיו להסתובב באוטובוסים רגילים.

אנחנו יודעים שברוב מוחלט של המקרים זה קורה. יש כנראה גם את המקומות שזה לא קורה ונבדוק את זה ספציפית.

אוקיי. שגיא.

בוקר טוב. שגיא, מתנועת עתיד לעוטף. אני מזכיר לכם שאנחנו תנועה אזרחית שהוקמה אחרי ה-7 באוקטובר מתוך תחושה שעד ה-7 באוקטובר לא היה כל כך שוער בשער והיום אנחנו ניצבים שם כדי לדאוג ולדרוש, שלא יקבלו החלטות עלינו בלעדינו. ומנסים ונאבקים שישמעו אותנו גם ברשויות המקומיות.

שומעים אתכם פה, לא?

אצלך זה מובן מאליו, אדוני יושב-הראש. אני מקווה שגם - - -

לא, "נאבקים". שומעים אתכם בכיף.

- - - במשרד התחבורה ובמשרדים אחרים וגם בנושאים אחרים. אבל כאן אנחנו באמת בעניין החשוב הזה.

לפני בערך שלושה חודשים התקיימה כאן הוועדה הראשונה שעסקה בתחבורה ציבורית בפריפריה. הצגנו כאן דוח מקיף שהכנו ועמלנו עליו, והצגנו נתונים חמורים ביותר. בעיקר על התחבורה הבין עירונית בכל הקו, בנגב המערבי. בקו שבין באר שבע לאשקלון.

לצערי הרב, למרות שמשרד התחבורה הכיר בחלק מהפערים האלה, רק בחלק, בשאר הוא תירץ כל מיני תירוצים המשרד כמשרד. אז בינתיים יש שינוי אחד: הוסיפו לנו נסיעת לילה אחת מבאר שבע לנתיבות ושדרות. זה דבר חשוב ביותר, אבל כרגע זה נעצר שם, לא ברור לי למה. אני מקווה שעמיחי יוכל להוסיף גם כאן בשורות חדשות, חוץ מהרכבת. כי היום אנחנו מתעסקים בתחבורה ציבורית.

אז נכון להיום כשאדם עומד בתחנה המרכזית בבאר שבע, תושב נתיבות יכול להמתין 30, 40 וגם 50 דקות לאוטובוס לנתיבות או לשדרות. זה אותו אוטובוס. כאשר ברציפים ליד, רציף לערד ולדימונה לצורך העניין, אפילו שאולי יש להם כביכול זיקה יותר קרובה לבאר שבע, להם יש כל 10 דקות. אז לא ביקשנו שיהיה להם כל חצי שעה.

בסדר, אבל אני רוצה שתתייחס לזה שיש הסתכלות רחבה יותר. בסוף היום, כמו שאנחנו היום מדברים על תחבורה ציבורית ספציפית. רק שיש עוד כלים, כמו רכבות ודברים אחרים כמו רכבות ודברים אחרים.

גם לאופקים יש רכבת, ואגב קריית גת.

שגיא, אני לא גר בנתיבות, ואני פשוט שמח לשמוע אתכם. חשוב לי דבר אחד לפתור את הבעיות באמת. בשביל זה אנחנו נמצאים פה. לא באנו פה עכשיו, זה לא איזה שיחת זה, ממש לא. לא משלמים לאף אחד מאתנו. כל אחד טרח והגיע לפה וכן חשוב לי בהתייחסות שלך מול משרד התחבורה דווקא במצב הרוחבי יותר, כן? כשאתה מדבר עכשיו רציף הזה ורציף הזה, כשהוא אומר לך למשל שמחצור, מערד נוסעים כולם לכיוון באר שבע ואין להם שם רכבת ואין להם שם כלום, וזה הנסיעות. אז לא יעזור שתגיד כל 10 דקות יש לו אוטובוס, כי זה הכלי היחיד שיש להם.

בסוף אני כן מנסה להבין האם למרות המגוון שיש לכם, איפה הפערים? בואו נתמקד בפערים.

שוב, הפערים, כשאתה מסתכל פרק קפיטה אז אין שירות מספק. זאת אומרת, כי בערד יש 30,000 תושבים, אבל יש להם פי שתיים או פי שלוש נסיעות מאתנו. ואנחנו גם בגודל. זאת אומרת, גם אם היינו עם אותה כמות נסיעות כמו ערד או דימונה, עדיין היינו בחצי מהכמות הכביכול נדרשת. אולי היא לא באמת נדרשת. אבל לפחות צריך להשוות בתדירות. מקריית גת לבאר שבע יש פי שתיים רכבות מאשר מנתיבות לבאר שבע. ופי ארבע נסיעות אוטובוס לבאר שבע. אז זה לא כל כך ענייני לטעמי.

בכל אופן, אנחנו גם בסיור נציג לכם מקומות שאין אליהם שירות בכלל. דוגמה אחת קטנה לטובת מי שלא יהיה בסיור בסוף החודש.

יש סיור של הוועדה בסוף החושד.

בכל העוטף. מנתיבות, שדות נגב, שער הנגב ושדרות.

אני מאמין שמשרד התחבורה בוודאי צריך להיות.

בוודאי, אתם חלק לגמרי. ייצא בימים הקרובים ממש.

אז מכללה אקדמית. המכללה האקדמית חמדת הדרום. 5,000 סטודנטים וסטודנטיות לומדים שם. אין לשם אוטובוס אחד. זאת אומרת, יש מיניבוס שנכנס שש פעמים ביום למתחם, לא מתואם לרכבת, לא מתואם לזמני השיעורים. מכללה אקדמית.

סתם אני שואל אותך שאלה. זה דבר שאפשר לפתור אותו נראה לי בשתי דקות.

עובדה שלא. כאשר אני התקשרתי לנשיא המכללה וביקשתי ממנו להשתתף - - -

יושב פה עמיחי. סתם, אני אומר, זה דבר שאפשר לבדוק מול עמיחי. אם אתה אומר שכן נכנסים, ההתאמה בין הזמנים של האוטובוסים והדברים האלה.

בוא אני אגיד. כשאני התקשרתי, כשאני דיברתי עם נשיא המכללה וסיפרתי לו על הסיור הוא קפץ כאילו המשיח הגיע. מה, בוודאי, אנחנו שנים מתחננים. הסטודנטים שלנו לא מצליחים להגיע. יש קבוצות של טרמפים. וזה נוגד, קודם אלירן הציג כאן את הדוח. זאת אומרת, מוסד אקדמי צריך להיות בין המקומות הראשונים שיוגדר כאזור עניין. ובמיוחד שהמכללה האקדמית כל כך קרובה לנתיבות. זאת אומרת, די בהארכה של קו עירוני אחד פעם בחצי שעה כחלופה אחרת למתחם המכללה.

אגב, זה לא רק המכללה. יש שם את מרכז התרבות, היכל התרבות של שדות נגב. שדות נגב עברה בטבח ב-7 באוקטובר ביכיני, בעלומים, עברו שמות שם. ומרכז צעירים, מרכז החוסן האזורי נמצא שם.

קריית החינוך.

קריית החינוך. אבל בסדר, משרד התחבורה פחות אוהב לתת, נכון, אתם פחות נותנים שירות לתיכונים. ואני לא מדבר עליהם. אני מדבר מכללה אקדמית, היכל תרבות, מרכז חוסן. איך יכול להיות שלמתחם ענק כזה? אז בכל אופן אתם תשמעו את זה באריכות בסיור מנשיא המכללה, שמשווע לפתרון.

זה נושא שאני מאמין שהועלה בטח אליכם והגיע באיזה שהיא צורה. שמע, זה בעיה קשה לטפל בדבר הספציפי הזה להאריך קו או? אני אומר עוד פעם, השאטלים האלו שנכנסים הוא אומר שש פעמים ביום. שידאגו שזה יהיה באמת בזמנים שמתואמים ומתאימים לאוכלוסייה עצמה. אבל אין לי ספק שאתם לא מחפשים, איך אומרים, להכביד על האנשים האלה, אלא להקל מעליהם.

חס וחלילה. רוצים לדבר על חמדת, אפשר לצלול לזה פנימה. יש גם שירות, צריך להזכיר את השירות בצומת הכניסה למכללה, שהוא הרבה יותר משש פעמים ביום.

אין מעבר חצייה לחצות, רק מכיוון אחד אתה יכול להגיע למכללה. וזה 20 דקות הליכה בערך.

לא, זה לא 20 דקות הליכה.

אנשים עם מוגבלות, שאני אחד מהם, לא יכולים להשתמש בתחנות שבצמתים. זה גם לא ראוי. זאת אומרת, בעמק הירדן וזה, אוטובוסים נכנסים לשם בכמויות אדירות. מכל יישוב.

אפשר לצלול פנימה לחמדת הדרום. אני מציע - - -

לא, אני לא מחפש לפתוח פה עכשיו נושא ספציפי. אני רק אומר, אוקיי.

אבל שוב, גם רמי לוי. אתה טוען שהעירייה, המשרד טוען שהעירייה לא רצתה שירות. זה לא, אני דיברתי על זה עם ראש העיר. הוא סיפר לי שהיה אוטובוס כל 20 דקות לרמי לוי. הוא היה די ריק. והאוטובוסים בתוך נתיבות היו מפוצצים. משרד התחבורה אמר הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה לתת לכם עוד שירות בתוך העיר, להגביר את התדירות של הקווים בתוך העיר.

זה לא נכון שגיא. תוכנן קו לאזור התעשייה נועם בזמנו. עיריית נתיבות, אני מדבר איתך הרבה שנים אחורה.

לפני עשור.

נכון. ביקשה לא להפעיל אותו, מכל מיני סיבות. התקציב נלקח למקומות אחרים בינתיים. בסדר, אין התנגדות.

אבל עשור שלם?

חס וחלילה, אין התנגדות. לא, יש לשם שירות.

שש פעמים ביום. אם אתה נוסע אתה לא יכול לחזור, כי זה כמה שעות המתנה. וזה לא שירות נגיש, שוב.

חלק מהדברים, אמרתי, בסוף הצרכים מרובים. אנחנו לא מתנגדים לזה עקרונית. צריך להביא לזה את המשאבים. אנחנו נעשה את המאמץ. אבל אין לזה איזה שהיא התנגדות. בעבר דווקא רצינו את זה.

אגב, גם לרמי לוי, גם לחמדת הדרום, הקו שנכנס שש פעמים ביום הם קווים לא נגישים. לא לקשישים, לא לאנשים עם מוגבלות.

הם קווים בין עירוניים.

הם קווים בין עירוניים או קווים עם מיניבוסים.

נכון.

לא מתאים ולא ראוי ולא עונה על נקודות העניין.

רק דבר אחרון לגבי מועצת אשכול. חיימי היה כאן קודם. זאת דוגמה, אשכול, שער הנגב, שדות נגב. זו דוגמה לתשומות שכבר קיימות ולא מנוצלות כמו שצריך. יש בכל המרחב שלנו עשרות מיניבוסים שנוסעים כל היום וחלק משעות הלילה, ריקים, כמו רוחות רפאים. כיוון שלמשל לא מגדילים ראש או חושבים למשל על נושא של שירות לפי קריאה. המיניבוסים גם ככה קיימים. הנהגים קיימים. אם יהפכו את זה לשירות לפי קריאה, כמו שיש במועצה אזורית יואב או בעמק חפר או דברים בסגנון הזה אז פתאום יתחילו להשתמש בזה אנשים.

כרגע גם בדרום וגם משרד התחבורה טוען אין ביקוש. הנה, מיניבוסים נוסעים כל היום ריקים. אבל הם ריקים כי הם לא מתוזמנים לשעות יציאת הרכבת והם ריקים כי הם עוברים בארבעה-חמישה יישובים גם כאשר לא עולים שם אנשים. אז אני לא מבין איך אחרי עשר שנות הפעלה במרחב הזה שלראשונה נכנסו לשם מיניבוסים עדיין אנחנו באותה מתכונת הפעלה.

תכף ידבר כאן הנציג משדרות, גם על דברים דומים.

אוקיי, תודה שגיא. אני רוצה לשמוע דווקא את מועצת התלמידים והנוער הארצית. אז מישהו מכם שידבר.

בוקר טוב, אני אוראל שמיאן, אני בן 17. אני תלמיד כיתה י"א במקיף ה' באשקלון. אני יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער של מחוז דרום ונציג ממועצת התלמידים והנוער הארצית.

אז בואו שנייה נהיה הכי כנים שיש. איכות השירות של האוטובוסים במדינה לא הכי סבירה. אוטובוסים מתבטלים, מאחרים, מקדימים וכל אלה גם ללא כל התרעה מראש. התוצאה של זה שתלמידים ובני נוער רבים מאחרים לבתי הספר, לא מצליחים להגיע למפגשים של תנועות הנוער ולצאת עם חברים.

המערכת הזאת בסופו של דבר צריכה לשרת אותנו ולהקל לנו על החיים, אך מנגד היא עושה בדיוק ההיפך ומשאירה אותנו לבד במערכה הזאת. המצב הנוכחי הוא לא אידיאלי. אנחנו מעריכים את כל העבודה וההשקעה בנושא, זו כבר ועדה שלישית שאנחנו נמצאים בה. אבל את השינוי לא רואים בשטח. אנחנו לא מרגישים שמשהו משתנה, אלא רק הולך ומדרדר.

חשוב לנו לדעת ולשאול מה השתנה והתקדם בזמן הזה? מה השתנה מאז הדיון האחרון? חשוב לנו לשמוע.

אוקיי.

הדיון האחרון התקיים לפני כמעט חודש.

בבקשה.

תודה. בקי מהפורום למאבק בעוני. רק להוסיף, כדי לא לחזור על דברים שנאמרו. כמובן כי הפעילים שלנו דיווחו באמת על המון תקלות. אני רוצה רק לחדד שבחשיבה הכוללת שתמיד יש מחסור במשאבים ומנסים למדוד, כפי שהראו לנו מה משרד התחבורה עושה, הדוח המאוד חשוב של הממ"מ. מאוד חשוב לא רק לבחון איפה יש מקסימום השירות והיעילות לעשרה מוקדים הכי חשובים, אלא תמיד צריך לראות גם את האוכלוסיות הכי מוחלשות. ואת המקומות שהם לא מקומות עבודה ולימוד, אלא גם מקומות אחרים.

דיברו על בתי עלמין, שאין בכלל בכל מיני מקומות בארץ אין בכלל שום תחבורה ציבורית. לא עלינו, אדם שאין לו רכב ואין לו כסף למונית כבר לא צריך לבקר את קרוביו? אבסורד. אבל כמובן יש פה אלמנט של דרישה מאוד גבוהה ומשאב מוגבל. לכן אני ככה חוזרת בעצם, מתחברת לדברים שנאמרו גם על ידי אחרים פה. צריך שימוש חכם ושימוש גמיש במידת האפשר. ואם יש אפשרויות להשתמש, יש קו 4 לדעתי בתל אביב, שאתה יכול לסמן לו ולבקש תעצור לי פה, תעצור לי שם. אפשר להשתמש בשיטות שונות שמוכרות לכולם. אני לא מחדשת פה. אבל אם אפשר, בתוכניות של משרד להכליל יותר שימוש בזה, גם כדי להתחשב בצרכים שאוכלוסיות מודרות יותר ולמקומות פחות נפוצים, כדי שגם לשם יהיו מענים. תודה.

תודה. כן, בבקשה.

עו"ד אוראל פרטוש, מטעם התנועה עתיד לעוטף. תושב שדרות. אני אתחיל, אני ממש אנסה לקצר. אני אתחיל מזה שאני עורך דין עצמאי. אני נאלצתי להפסיד חלק מהפרנסה שלי בגלל התחבורה הציבורית סגרתי משרד באשדוד. בגלל זה מגיעים לי פחות לקוחות.

דיבר פה עמיחי על הסתכלות רוחבית. אני אתן אולי כמה דוגמאות שהן ספציפיות, אבל הן מראות כמה המשרד לא מבצע הסתכלות רוחבית. אני גר בשכונת כרמים בשדרות, שכונה שהיא בבנייה, שכונה מתפתחת. שמונה שנים אין שם עלייה בתדירות. אין פשוט.

אני אנסה להיות גם קצת נציג הצעירים. אני אגיד שתושבי פריפריה צעירים מקבלים איכות חיים ירודה יותר. אין לנו איך להגיע לים. אין שירות לילה. גם אם זה לערים הקרובות, גם אם זה לבילוי באשקלון וגם אם זה לבילוי בבאר שבע. אין.

אני מבין שיושב-הראש מכיר כבר את כל הסיפור עם הרכבת. זה יפה מאוד.

אמרו עד אוגוסט, בעזרת השם.

לא, בעזרת השם, אבל עוד שנייה, ברשותך. היום יש רכבת פעם בשעה. אתה מגיע לתחנת האוטובוס שצמודה לתחנת הרכבת, הכול יפה. ואז אתה צריך לחכות 26 דקות לאוטובוס שלוקח לו בערך 10 דקות, רבע שעה, להביא אותך הביתה. אז גם אם הרכבת תסתדר אבל העניין הזה לא יסתדר, סליחה, מה זה שווה לנו? אני עדיין אצטרך לקחת מוניות.

על חיי הלילה דיברתי. אני לא רוצה להגיד כמה אלפי שקלים זרקתי רק כדי, דיבר פה יושב-הראש על חופות, בשביל להגיע לחופה צריך להגיע לדייטים או לפגישות. ואני זרקתי על זה אלפי שקלים.

עוד משהו קטן בהקשר של הסתכלות רוחבית. יש הרבה קווים שנוסעים מאזורים פריפריים מהצומת, צומת שדרות, לכיוון המרכז. אם זה בני ברק, תל אביב או עוצרים דרך צומת אשדוד, מקומות כאלה. אמה מה, הרכבת וארבעה-חמישה קווים, כולם על אותו טווח של רבע שעה. זאת אומרת, עברת את רבע שעה הזאת, רבע שעה, 20 דקות, אתה עכשיו תחכה שם חצי שעה, 40 דקות בכיף.

עוד שני עניינים קטנים. ושוב פעם, אני מנסה לקצר. דיברנו על זה שאין שירות לילה. אבל מוצאי שבת, התחבורה הפנימית מתחילה יחד עם התחבורה הבין עירונית. עכשיו, אני לא יודע אם הייתם באזור. מי שמכיר את האזור, האזורים האלה, גם נתיבות אם אני לא טועה, התחבורה הבין עירונית רצה על נתיבים המרכזיים של העיר. זאת אומרת שמכל שכונה, ברגע שאתה מפעיל אוטובוס פנימי, תוך כמה דקות הוא יכול לשים אותך בציר הראשי הזה. אז למה להוציא את האוטובוס הפנימי יחד עם האוטובוס העירוניים? אם אפשר לאחר את האוטובוס העירוני בכמה דקות ולאפשר לאנשים להגיע.

יושב-הראש פה אדם חרדי. אני שומר מסורת, אמנם לא דתי ולא חרדי. אני יכול להגיד שאני חושב שזה דווקא מכביד על הציבור הדתי, כי הוא זה, עד שאתה חוזר מערבית, עד שאתה עושה הבדלה, אני בקושי זמן לארגן תיק היה לי במוצ"ש האחרון, כי מה לעשות רציתי לבקר את המשפחה. ושוב פעם, התדירות, אני מבין שזה תקציבים ומשאבים וקשה לתת לזה מענה מחר בבוקר. אני חושב שברמת התכנון והחשיבה משרד התחבורה יכול תוך שבוע-שבועיים לתת פה מענה. רק צריך קצת הסתכלות.

אוקיי. אני שואל שאלה: האם נפגשתם עם חבר'ה מטעם משרד התחבורה בדרום?

אני מתאם פגישה בקרוב עם דודק. אנחנו פשוט היינו עסוקים בלאסוף קצת, נכון, דודק הוא ממונה מחוז דרום.

כולכם מציפים פה דברים חשובים מאוד, אין לי ספק.

הבעיה שתמיד אנחנו מקבלים תשובה שאין תקציב כרגע.

ברשותך, אני אגיד משהו.

אבל זה לא תמיד תקציב אבל. לשנות אוטובוס במוצאי שבת לכמה דקות לסדר את זה, זה לא קטע של תקציב. לדאוג שהשאטלים הריקים שמסתובבים או כל המיניבוסים הריקים - - -

אני אתן דוגמה. כי אני פניתי לדודק לגבי להזיז שעות הנסיעה מבאר שבע לנתיבות, כי יש שני קווים. לפעמים הם יוצאים שניהם ביחד ואחרי זה, כמו שאוראל אמר, 40 דקות אין אוטובוס.

או שעה וחצי.

או שעה וחצי. שנתיים עברו והם עדיין יוצאים בהפרש של חמש דקות. עמיחי מכיר אותם. אמנם של שני מפעילים שונים, אבל מה זה משנה? אני מסתכל על זה כאזרח. אם כבר יוצאים שני אוטובוסים שיצאו במרווח, בתדירות משותפת סימטרית, שיהיה לנו דרך להגיע. איך אחרי שנתיים זה עדיין לא קרה? שלחתי לו ממש מה צריך להקדים, מה צריך לאחר כדי שזה יהיה יותר טוב.

אני לא מכיר את הסוגייה הספציפית. תעביר לי אחר כך.

עמיחי, אני אגיד לך את האמת, שאני מעריך את החבר'ה האלו. הם לא מתייאשים. אמיתי.

הם מגיעים מדברים רציניים. הוא לא דואג רק לעצמו, הוא לוקח את זה בצורה רצינית. ואני חושב, אתה יודע, בסוף צריך לשמוע את האנשים, כי אתה נותן שירות לאנשים, אתה לא נותן לחברות. כמו שאמרו, זה משהו עסקי והם דואגים. טוב שהתחלתם לעשות את המדדים האלו ובסוף את השירות ולא רק את הקילומטרים כמו שהיה בעבר.

אבל בסוף יש פה תושבים, יש אנשים, יש ראשי רשויות, שיש להם לפעמים, אתה יודע, ביקורת לא מאוד גדולה ועם תיקונים קטנים אפשר לשפר את המצב. מעבר לזה שאתה מדבר מה יקרה עוד 10 שנים ועוד 15 שנים. דרך אגב, אני מאמין שכאשר אמרת 10 ו-15 זה לא באמת. זה 20-30. אני אומר את זה ברצינות. כי בטח תהיה שרה אחרת ויהיו מחשבות אחרות ותיעדופים. יהיה.

הרכבות הקלות בביצוע, אין פה שאלה.

אני אומר, אנחנו יודעים איפה זה מתחיל ואנחנו יודעים איפה זה נגמר בסוף. דברים פה, כמו שאני רואה, כל כביש וכל דבר וכל זה. אני אומר את זה בכאב. כי הלוואי והייתי אומר שמע, עוד 10 שנים נוכל לבוא פה לעשות, אתה יודע, מסיבת עיתונאים שבאמת וואו. זה לא הולך להיות שם. גם עד שנעשה את זה אז כבר הרבה דברים, התפתחויות אחרות שיגרמו לעומסים ולדברים.

אבל אני אומר, דווקא לחברה האלה, אנחנו בסוף רוצים לחזק את התחבורה הציבורית. לא בגלל שיש לנו עניין לא לתת כסף לא לאקספרס ולא לחברת אגד ולא לשום דבר. יש לנו בסוף רצון אחד – לתת ישרות לתושבים. דבר שני, להוריד את העומסים בכבישים. אין דרך אחרת. בסדר? שאף אחד לא יחשוב שיש פה דרך. אולי בטח עוד חמש שנים יהיה פה גם רכבים מעופפים. אני עוד לא רואה את זה קורה. אולי הולכים לשם, אבל זה לא יקרה בחמש שנים הקרובות. והעומסים רק גדלים מיום ליום.

אני אומר לך, איך שאתה מסתובב בארץ, אתמול הייתי מנתניה, הייתי בבני ברק והייתי בהרבה מקומות אתמול. פשוט אי אפשר לנסוע. זה לא נורמלי, זה פשוט קטסטרופה. השעות שאתה שורף בכביש. שעות. בלי, אתה יודע, אתה רואה את האנשים, אתה מסתכל, לפעמים אתה מסתכל מהחלון ימינה ושמאלה, אתה רואה את האנשים פשוטו משתגעים. הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם. וזה יום יום. זה לא שייך. אם אנחנו לא נחזק את התחבורה הציבורית, תאמין לי, אתה מדבר על 250 מיליון. זה כלום למה שצריך להשקיע בכל הדברים האלה. 250 זה כלום, כלום כסף.

אם ישקיעו בדברים האלה בצורה נכונה וקצת מחשבה וקצת התייחסות לאנשים האלו שמבינים ורואים וחושבים ויש הרבה שאפשר להסיט אותם. יש שעות מסוימות שיש קווים ריקים שמסתובבים, בכל הארץ. פשוט לנוסע או שניים.

אני לא התייחסתי לזה, כי זה לא עלה עד עכשיו. יש כל הזמן מנטרים את השירות. איפה שיש קווים ריקים אנחנו דואגים להפנות אותם לקווים שהיום בהם יש עומס. יש ניטור כל הזמן. צריך להגיד, במרחב הכפרי יש גם רמת שירות מינימלית שאנחנו מקפידים עליה, ולא משנה כמה נוסעים יהיו. כמו שהזכיר פה קודם מר חיימי, זה חלק מהשירות הבסיסי גם במרחב הכפרי. ושם אנחנו נדאג שתמיד יהיה שירות. השאלה באיזה תצורה, אם לפי קריאה, לא לפי קריאה, זה כבר שאלה אחרת. צריך להגיד, לפי קריאה לא בהכרח מעלה את כמות הנוסעים, מהניסיון שלנו. אבל תמיד יהיה שירות.

במקומות עירוניים אנחנו כל הזמן עושים את הניטור הזה. ואיפה שאנחנו רואים פחות שימוש אנחנו דואגים להעביר את המשאבים למקומות אחרים.

גם ביטלתם הרבה קווים לא יעילים.

נכון, נכון. אנחנו עושים את הפעילות הזאת כל הזמן. היא קצת פחות בכותרות.

אגב, זה גם שומר על האמינות. אם למשל את 353 שהוא קו של שלוש שעות נסיעה והוא לא אמין, כי אי אפשר לדעת מתי הוא יגיע לפה כדי להמשיך לשם. אם יפצלו אותו לקווים, כמו שפיצלו את 947, זה גם יכול להיות רעיון.

אתה מתפרץ לדלת פתוחה, אבל בסדר.

אני יכול עוד הערה קטנה, גם בנושא השיח? לוקח זמן לדברים לעלות ומעלים אותם בפני העירייה ועד שהם מגיעים, לצורך העניין, אז היה לנו אז את הרכבות החלופיות ועשו לנו שאטלים. אז לא הקדימו את האוטובוס שיגיע לשאטל שיוצא מהרכבת. ועוד איזה שהוא עניין קטן. הרבה פעמים, בעיקר ספציפית בדן בדרום מוציאים קווים ישירים, כמו מבאר שבע לארלוזורוב שעוברים גם באזור שלנו. כאוטובוסים של המפעיל עצמו. אבל קווים כמו 353 שהם עוצרים בתחנות, 378, דברים כאלה, מוציאים אותם הרבה פעמים כקבלן. ואז לנו, הציבור, קשה לעקוב אחריהם. שוב פעם, דיברתם על אמינות. איך תסמוך על דבר כזה? מה גם שלך תזהה את האוטובוס אם אתה לקוי ראייה כמוני.

יש לי עוד שאלה אחת. קיימת מערכת תיאום של הקווים העירוניים והבין עירוניים האזוריים? יש איזה משהו שמאגד? אתה יודע, היום כל האפליקציות, אפשר לעשות הכול. כמו שאתה עושה בווייז תכנון נסיעה שלך. אתה יודע, אתה יכול לדאוג מה אתה עושה כל יום. אני שואל אם יש איזה משהו?

יש לנו את זה עם תחנות הרכבת. שם יש קווים שמוגדרים קווי הזנה לתחנות רכבת. יש להם לוח זמנים מסונכרן לרכבות. ואם יש גם איחור ברכבת אז זה גם משודר לנהג כדי שהוא ימתין בעצם לרכבת שמאחרת.

אני מדבר על התושבים.

אז אדם שיורד מהרכבת, הוא לא צריך לדאוג לזה. הוא צריך להגיד ושהאוטובוס יחכה לו. אז זה לא משהו, אנחנו לא יודעים מכל נוסעי הרכבת מי מחכה לאוטובוס ספציפי. אנחנו פשוט דואגים שהאוטובוס ימתין ולא ייצא בזמן, אלא יחכה לרכבת שאיחרה.

אתה שואל לגבי המידע לנוסעים? אז כמובן יש את כל המידע באתרים, באפליקציות, שבעצם מאפשר גם את למידע על מעבר בין קווים. אגב, יש moovit גם בכפר ורדים. אני חושב שמה שהתייחס ראש המועצה זה בתקופה שהיה שיבושי GPS בגבול הצפון. ובעצם כחלק מצורך ביטחוני, אז האפליקציות לא פעלו בכל גבול הצפון. אנחנו כבר לא שם היום. גם בדרום. היום כל האפליקציות פעילות בכל הארץ. זה כמובן מאפשר לכל נוסע לנווט את דרכו בתחבורה הציבורית. המידע, אנחנו כמה שיותר רק מנגישים אותו.

אוקיי. מישהו עוד רוצה להוסיף משהו?

אני אשמח כמה מילים. אני עדי גרשון, אני תלמידת כיתה י'. בת 16. ואני גרה במועצה אזורית חוף הכרמל. נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית.

לפני כמה חודשים נכנסה רפורמת צדק תחבורתי. אנחנו מעריכים מאוד את ההנחה והיא מאוד מאוד עוזרת לנו. אבל גם ארבעה שקלים למחיר אוטובוס זה לא נורמלי. אנחנו הנוער, אנחנו לא עובדים באופן קבוע, כי אנחנו משלבים גם לימודים.

אין לכם חודשי ב-160?

כן, בחופשי חודשי יש 50% הנחה.

כן, 50% משמונה שקלים של אוטובוס, זה ארבעה שקלים.

לא, אבל אני אומר, יש חופשי שאת יכולה לעשות.

אני אבדוק את זה.

אני, דרך אגב, בהסתכלות שלי, לא שאני אומר שזה קצת כסף, אבל 160 שקלים ואתה יכול לנסוע חופשי, אני חושב, לא כולם צריכים את זה, כי יש כאלה שלא נוסעים כמעט. אבל אלה שנוסעים בתדירות, אני חושב ש-160 שקלים זה כמו שלקחו ממך את הטלפונים והורידו את זה למחיר של X מחיר חודשים ועם זה אתה חי. אני חושב שבסוף בן אדם שמסתכל בשקלול שנתי.

המחיר עולה ואנחנו רוצים לראות את השיפור במצב האוטובוסים במדינה ובפריפריה בפרט. אני גרה במועצה אזורית. זאת אומרת שאם אני רוצה להיפגש עם חברים שלי, הם גרים רובם בקיבוצים ומושבים באזור. ולרובם כמעט כולם יש קו אחד אולי שמגיע. וגם אוטובוס, הקו נכנס פעמיים ביום. מה שגורם לכך שאנחנו חייבים להיות תלויים בהורים שיקפיצו אותנו לצומת מרכזי קרוב. אם נגיד אני רוצה להיפגש עם חברה ולנסוע לאן שהוא.

אז נגיד אחרי שהגעתי לצומת שקרוב לבית שלי, אני תמיד בודקת באפליקציה מתי האוטובוס מגיע. לפעמים כתוב שהוא מגיע והוא פשוט לא. לפעמים הוא מקדים בלי עדכון באפליקציה. אני הצעתי את זה בוועדות דומות ואני אציע את זה שוב. GPS הוא קריטי ויעיל מאוד לנו, לנוסעים באוטובוס. שיהיה מיקום בזמן אמת על האוטובוסים ולא להסתמך על שעות הגעה מוקדמות.

זה קיים. יש שידור של GPS מכל אוטובוס, כל הזמן. אפליקציות משדרות זמן אמת.

ב-moovit זה עולה כסף.

הם חברה עסקית. יש אפליקציות אחרות שלא גובות על זה כסף. אתה לא חייב להישאר דווקא עם moovit. אני לא ממליץ על אפליקציה כזו או אחרת. כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אבל המידע קיים.

אבל עדיין הוא לא מדויק. ובשטח הוא לא מדויק.

הוא מדויק מאוד.

אוקיי. אדוני יושב-הראש, דיברת קודם על זה שיש הרבה אנשים שעומדים ומחכים לתפוס טרמפים. אז אני חלק מהאנשים האלה. בתור בת נוער שאין לי הרבה ברירה אלא לתפוס טרמפים, כי אין לי רישיון בגלל הגיל או תחנת אוטובוס ביישוב שבו אני גרה, אני הרבה פעמים מנסה לתפוס טרמפים. אני נערה בת 16. זה מפחיד, כי אי אפשר לדעת איך זה ייגמר. תודה רבה על ההקשבה.

תודה. אני הייתי רוצה לסכם את הדיון, אלא אם כן מישהו רוצה להוסיף עוד משהו. אני אומר, נעשים הרבה דברים. אבל אני חושב שכן הסנכרון הזה וכן לשמוע את התושבים וכן להשקיע. אני אומר, באמת, פחות להשקיע בדוחות של האנשים שלא משלמים. לא שזה, אני לא מקל ראש בדבר הזה. אבל כן להשקיע ולראות איזה קווים פחות צריכים אותם. איפה יש עומסים אמיתיים, איפה אפשר לשפר. דיברו פה על מיניבוסים שנוסעים ריקים. אני לא יודע בדיוק על מה מדובר, אולי אותם צריכים קצת לתכלל ולשנות קצת בתוך היישובים ובמקומות כאלה ואחרים שחסרים בתוך קיבוצים.

אני חושב שיש מה לעשות. חוסר יש, וחוסר בנהגים יש, אין ספק. אבל בסוף יש לך בנותני השירות חברות שלצערי הרב הן פחות מעניין אותם. ואני לא מרגיש שיש חוזק של משרד התחבורה שמטיל עליהם סנקציות רציניות או נותן להם קנסות רציניים. זו הדרך היחידה כדי שבאמת יפעלו כמו שצריך. גם בתמריצים זה חשוב מאוד. אבל בסוף היום צריך לדעת מפעיל, ואני אומר לך, אנחנו שומעים את זה. אנחנו פה דיברנו עכשיו על הגעה ולא הגעה. יש כל כך הרבה היבטים בתחבורה עצמה. מנהגים, מהשירות, מאנשים, לעצור או לא לעצור, להוריד אנשים באמצע נסיעה. אתה יודע כמה נהגים, יש תופעה חדשה, שנהגים באמצע הדרך אומרים פתאום 'האוטובוס מקולקל'. מדליק ארבעה אורות, האוטובוס מקולקל, לא יכול לנסוע. אחרי שהוא מוריד את כולם פתאום אתה רואה אותו נוסע והכול בסדר. אני אומר, זה קורה. זה לא איזה בדיחה. ואלה דברים שמקוממים מאוד.

אני אומר שאם לא תהיה אכיפה רצינית מול החברות עצמן בצורה רצינית, פשוט לתפוס פעם, פעמיים, שלוש. פשוט לעצור את הנגע הזה. כי זה פשוט יש איזה תחושה שכל אחד עושה מה שבא לו. משרד התחבורה, אין לו מספיק כוח אדם או שפחות מתאמץ על הדבר הזה וזהו. והנורמות משתנות. גם בהגעה, גם בזמן, גם בשירות.

אני אומר, הסנכרון הוא חשוב מאוד. העלו פה כל מיני, אני קורא זה באגים קטנים. אבל זה יכול לשנות כל כך הרבה את השירות. עם טיפה מחשבה, אפילו הייתי עושה פעם בחודש ישיבה עם ראשי הערים. פעם בחודש ישיבה עם כל הגופים אזרחיים האלו. לפעמים, איך אומרים, רק בדו שיח אחד עם השני אפשר לפתור הרבה פתרונות. חבל שלא עושים את זה.

מעבר לדברים הגדולים שצריך לעשות אותם והם מתקדמים מאוד לאט. מהכבישים שעדיין, עדיין כביש לקריית ספר, 46, אנחנו - - -

הוא בעבודה.

הוא בעבודה, הוא עדיין בעבודה. מתי הוא יסתיים? אני מאמין בעשור הקרוב. דיברנו על זה. כי כבר עשור אנחנו מדברים על זה. כבר עשור מטפלים בו ועשור. זה לא, זה מקטעים.

אתה מדבר על כבישים. פשוט צריך להזמין פה עוד כמה אנשים.

לא, עוד פעם אני אומר. נכון, לא, אני אומר כדוגמה של דבר. בסוף אני אומר התחבורה היא כל כך רחבה במדינת ישראל. כל כך הרבה היבטים, הרבה דברים. אבל כאשר כל דבר תקוע מסיבותיו הוא אז פה חסר נהגים ופה אין זה, ופה הם העלו את זה נכון, ששנתיים מדברים על איזה משהו והוא לא מתקדם. כל דבר כזה. עד שמדברים ועד שעושים אותם ועד שזה, זה פשוט לא נורמלי. כבר יש בעיות חדשות שנוצרות.

אני אומר, צריך להיות קשובים ומהירים. וגם אם צריך לסגור אוטובוסים ולהוריד, כי זה כן, לפעמים קשה. אני מבין שכל אוטובוס שאתם הולכים להוריד אז יש לחץ מהציבור או לחץ מראש עיר ולחץ מאותו מקום, אותה אוניברסיטה שהיו רגילים אליו. אבל אין מה לעשות, צריך להתחיל לעבוד קצת ביותר מהירות. כי אנחנו פשוט לצערנו עושים עוד דיונים ועוד דברים. אמרתי עוד פעם, נעשה דברים. אבל לדעתי הפערים כל כך גדולים ואם אנחנו לא נאיץ ולא נתקדם ולא נאחד, נשלב כוחות באמת עם השלטון המקומי, ביחד עם הגופים האזרחיים. ביחד עם משרד התחבורה, לא נגיע לפתרונות אמיתיים.

אני רק אשמח שבאמת תתקדמו עם הדוח עצמו, כי אני חושב שהוא חשוב מאוד. אנשים פה רציניים שיושבים ועושים. ואני חושב שחשוב שהציבור יידע. וגם אני חושב שמשרד התחבורה, יש לנו חבר'ה רציניים שעושים את העבודה. ואולי באמת נמצא, נגיע לפתרונות טובים. כל נושא וכל דיון שעולה אם מדברים עליו ובודקים אותו אז לפעמים תוך כדי בהתייעלות אפשר לפתור הרבה בעיות ופתרונות.

תודה רבה. אנחנו נמשיך לעקוב, אל תדאגו. זה לא דיון אחרון בנושא התחבורה. אני מקווה שבסוף יהיה לנו איזה דוח בהסתכלות שלנו כוועדה, כל הוועדות ביחד, אולי נגיש את זה. אולי השרה תגיע בזכות זה. כי היה כתוב, בהתחלה אמרתם שצריך פעם בשנה. לא אמרתי על זה כלום. אבל היה כתוב שפעם בשנה צריך דיווח לממשלה. התקדמויות. והיה עוד כמה שהוסיפו שם, אני לא רוצה להגיד מה אני חושב מה נעשה בנושא הזה. אבל אולי כאשר יהיה לנו משהו מושלם אולי באמת יבואו וירצו לשמוע ויביאו פתרונות אמיתיים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:02.