פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
10/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 12
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה
לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
יום שלישי, י"ד בסיון התשפ"ה (10 ביוני 2025), שעה 12:35

סיוע כלכלי לחקלאות הצומח בעקבות הבצורת והמחסור במים לשנת 2025

חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר

חנה טובי - מנהלת תחום אמצעי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון

יובל ליפקין - ראש מינהל ביטחון המכון, משרד החקלאות וביטחון המזון

צליל שץ - מנהלת אגף, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון

לביא מלמן - יוע"ץ מנכ"ל, משרד החקלאות וביטחון המזון

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל בכיר אמצעי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון

שרית כספי אורון - ראש אגף מים, שפכים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

אורי דורמן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

שמוליק תורג'מן - מנכ"ל קנט - קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות

מוטי צמיר - יו"ר מועצת ארגון מגדלי פירות, ארגוני מגדלים

עפר ברנע - מנכ"ל החברה לחקלאות בגליל העליון

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי

דני גרינוולד - סמנכ"ל אסדרה, רשות המים

אורי שלח - חינוך והסברה, רשות המים

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

ירון סולומון - תנועת האיחוד החקלאי

דנה טבצ'ניק - ראש תחום נחלים, החברה להגנת הטבע

עובד בכר - רכז תחום חקלאות, מועצה אזורית אשכול

לילה מונדר - משפחות החטופים

ד"ר עידית חנוכה

חבר תרגומים, יפית גולן



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סיוע כלכלי לחקלאות הצומח בעקבות הבצורת והמחסור במים לשנת 2025

שלום לכם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות, מעקב בנושא הבצורת, מחסור במים, 2025. אנחנו היום ביום מיוחד בכנסת, עם הפנים לחטופים, המשפחות, ונמצאת איתנו לילה מניר עוז. לילה מונדר? וואו.

נכון. אתה מכיר את המשפחה? טוב, אני קצת אספר לכם, אני מצטערת שאני קוטעת את הוועדה. קוראים לי לילה. אני ממשפחת מונדר, מקיבוץ ניר עוז. דוד שלי נרצח ב-7 באוקטובר מחוץ לבית שלו ודרסו לו את הפנים. אני מצטערת על יותר מדי המידע. סבא, סבתא, דודה ובן דוד שלי נחטפו לעזה.

סבתא, דודה שלי ובן דוד שלי חזרו אחרי 49 ימים, ביום הראשון של העסקה הראשונה ever. וסבא שלי היה חי עד סוף פברואר-תחילת מרץ של 2024. זה אומר שחמישה חודשים הוא היה חי בשבי. החזירו את הגופה שלו רק באוגוסט 2024.

מאז אני חיה באמת יום-יום בחרדה אינסופית, בפחדים איומים. מאוד קשה לי לישון בלילות. לפעמים אני לוקחת כדורי שינה למרות שאני יודעת שזה ממכר, כי פשוט הסיוטים לא פוסקים. אני מאוד מפחדת להמשיך לחיות פה. אני ממש מצטערת שאתה לא כל כך מקשיב.

אני בדיוק בעניין.

אוקיי. אני מפחדת לחיות פה, אני מפחדת שיקרה משהו לי, שיקרה משהו לילדים העתידיים שלי. אני באמת, באמת רוצה לדעת שאתה תעשה הכול כדי שכולם ירגישו הכי בטוחים. אני יודעת שאתה לא חבר קבינט, אבל אני בטוחה שאתה יכול למצוא את הדרכים שלך, שזה יגיע לכל מי שצריך שזה יגיע אליו.

אני לא בטוחה בישראל. אני יהודייה, אני לא נוצרייה, אני לא מוסלמית, אני יהודייה, אז נראה לי שזה הגיוני שמדינת היהודים, החזון הזה של הרצל יתגשם באמת בשבילי, שאני באמת ארגיש בטוחה פה. אתה יכול להגיד לי מה אתה עושה בשביל שכולנו נרגיש יותר בטוחים, ושלא יהיה עוד דבר כזה שיפרצו אנשים לבתים, ייקחו את המשפחה שלי, פשוט יגנבו אותם?

טוב, אני לא יודע אם אנחנו מכירים, אני מקיבוץ מפלסים. הקיבוץ שלי עבר התקפה, והבן נלחם, ואח שלי נלחם, ובמקרה שלנו זה נגמר אחרת. ואנחנו בהצהרות הקבועות בשער הנגב קוראים לעצירת הלחימה ולשחרר את כולם. זה אומר שהמצב עוד יותר מורכב, משום שעשינו המון, צה״ל עשה המון, הקריב המון, ועדיין אנחנו אומרים שצריך לעצור כדי להחזיר את כולם הביתה. ואנחנו לאורך שנים נצטרך להמשיך להילחם.

למה זה צריך לקחת לאורך שנים?

אני לא הולך להבטיח שום דבר. אני רוצה קודם כל שהחטופים יחזרו הביתה לקבורה ולמשפחות, ואני מעריך שלהסדיר את מה שקורה בעזה ייקח עוד זמן.

כמה זמן המלחמה תימשך, לדעתך?

לא יודע.

שנים?

אין לי מושג. אני מקווה שבדרכים מדיניות אפשר יהיה לייצב את המציאות.

איך אתה יכול לעזור שזה יקרה יותר מהר?

להגיד פה, כמו שאני אומר כאן כרגע.

להגיד את זה?

כן. אבל האמת שחרגתי מעבר למקובל בכנסת, כי המשימה שלנו, המטרה שלנו, היא פתחון פה למשפחות, וזה מה שאני מבקש לעשות. ודאי שאני רוצה גם את הביטחון הגדול למשפחה שלי, לחברים, לשכנים, לשותפים שלי, וגם להחזיר את החטופים. אבל החטופים זאת משימה ראשונה.

אנחנו ברשותכם נעבור מהחרב למגל ונעסוק בנושא החקלאות. בישיבה במאי הבנו את המציאות הקטסטרופלית גם בתחום האקלים והגשם שלנו. הוועדה הוציאה סיכום לשרים. כעבור עשרה ימים שר החקלאות הוציא מכתב, שאני מניח שמצוי ברשותכם, לשר האוצר, בו הוא פירט את שלל הנושאים שבהם דיברנו ודורשים פתרון מול הקטסטרופה.

אני לא יודע אם קיבלתם כבר את תמצית הדברים של אוראל מאגף תקציבים, הם עסוקים כרגע בנושא אחר שקשור בחקלאות, נושא ההיטלים, המכסים, שחשובים לנו מאוד, אבל אני מאוד מצטער על כך שאין כאן נציג. יש איזו חשיבה כזאת, אבל זה היה נמשך בכל מקרה. אז הדברים, אולי אנחנו ניגע בהם בכל אחד מהסעיפים, כאשר אנחנו נלך לפי סדר הדברים.

אני מבין שיובל יתייחס במצגת של משרד החקלאות לסיטואציה, ואז אנחנו נעבור ונראה את המענים שקיבלנו. אנחנו כמובן לא נוכל להסתפק במענים האלו. ולאחר מכן, אם אני מבין, דני או רשות המים, תתייחסו, ואחרים שביקשו יצטרפו. עופר, דנה. בואו נתחיל, בסדר? נצלול מיד לעניין. יובל, בבקשה, תזכיר לנו את הנושאים, ואם היו עוד נושאים נוספים, אני אזכיר אותם.

צהריים טובים, קודם כל, אדוני היו"ר, תודה רבה על קיום הדיון הזה. אנחנו הכנו מצגת תמציתית, פחות לדבר על הבעיות. יובל ליפקין, ראש מינהל ביטחון מזון, משרד החקלאות וביטחון המזון. נמצאים פה גם אנשי מקצוע מהמשרד.

(הצגת מצגת)

אני חייב לומר שאנחנו רוצים לגעת בפתרונות ולא לגעת עוד פעם בבעיות. אדוני היו"ר, בישיבה הקודמת דיברנו ארוכות על כל הבעיות שקיימות פה בישראל עם שנת הבצורת, כולם מכירים. אבל דבר אחד ברור, ההכרזה על שנת הבצורת, כפי שאתם רואים במצגת, הייתה אמורה להתבצע עד סוף מאי. שר החקלאות לביטחון המזון ביקש עוד הרבה לפני משר האוצר לחתום על ההכרזה על מנת לתת לאותם חקלאים שמגדלים גידולי בעל את מה שמגיע להם בגלל הבצורת.

הדבר עוד לא קרה, אדוני היו"ר. ואני חושב שפה אנחנו צריכים, למה אנחנו מחכים? הרי כולם מבינים שגשם לא יירד בחודש הקרוב. אנחנו כבר יותר מחודש ימים מבינים שלא יהיה פה גשם. ניתן היה להכריז על שנת הבצורת הזאת עוד לפני כמעט חודש וחצי. אין מה להמתין. אנחנו מבקשים שהדבר הזה יתבצע. אנחנו פנינו לשר האוצר יותר מפעם אחת. הדבר לא מתבצע. אנחנו מבקשים, אם אדוני יכול להתערב ולתת לזה מענה.

בוא נעבור נושא-נושא, פינג פונג קצר. אני אשמש בתור דוברו של אוראל. צו הכרזה על מצב בצורת והשינויים הטריטוריאליים. הכוונה היא, הוא לא הולך פה לשרטט מפות מדיניות, אלא מה קו הבצורת הכוונה?

בהחלט, יש ועדת בצורת.

אגף התקציבים מבקש לעדכן כי לא קיימת התנגדות מקצועית לחתימה על צו ההכרזה על מצב בצורת והשינויים הטריטוריאליים הנלווים לו. הצו נמצא בימים אלו בשלבים מתקדמים של גיבוש, וצפוי להיחתם על ידי שר האוצר בתקופה הקרובה.

העיכוב עד כה נובע בשל בחינה של הערות ציבור שהתקבלו על ידי רשות המיסים. אגף התקציבים מלווה את המהלך ומוודא כי ההכרזה מגובה בניתוחים מקצועיים ומתואמת עם יתר הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. אז אני מבין שמה שנשאר פה זה להגדיר מה זה בתקופה הקרובה, נכון? בסדר.

אדוני היו"ר, אני גם לא מבין, יש ועדת בצורת שהיא ממליצה לשר החקלאות, שר החקלאות ממליץ לשר האוצר, נדרש פה לחתום על הצו, ויפה שעה אחת קודם.

לא, יכול להיות שבחסדי שמיים הוא מניח שאולי יהיה איזה מבול.

כבוד היו"ר, החוק אומר עד ה-30 במאי.

אבל החוק לא אומר איזו שנה בטח.

אני חושב שהוא גם אומר באיזו שנה.

עוד שלושה שבועות, לא שבועות הזה, לא שבועות הבא.

אנחנו היום ב-10 ביוני. אורי דורמן, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל. גם הערות הציבור, שאוראל כותב שזה פורסם להערות הציבור, גם זה פורסם אחרי ה-30 במאי. זה לא פורסם לפני. כולם התרגלו, כי זה לא היה כל כך בכותרות בשנים האחרונות. בשנה הקודמת השר חתם בספטמבר.

אנחנו נדרוש חתימה מיידית, זה מה שצריך לקרות. תודה. מאה אחוז, זה נושא אחד.

הנושא השני, אדוני היו"ר, זה תעריף החריגה. אנחנו רואים תעריף חריגה, עוד פעם, המקורות מדווחים על עלייה של כמעט 20% לעומת שנה שעברה בשפירים, בגלל שבעצם לא היו גשמים בין ינואר למרץ השנה. אנחנו רואים את ההקצאה שיש לחקלאי ישראל ל-320 מלמ״ק, זה מה שהם משתמשים, לעומת 380 מלמ״ק, שזו ההקצאה. אנחנו רואים את הפער של ה-60 מלמ״ק, וצופים איזושהי חריגה.

אני רוצה להבין, החריגה היא משום שבתוך ה-320 זה לא ממוצע, אין צריכה זהה לכולם, ויש כאלו שצרכו יותר מהמכסה שלהם.

נכון. ההקצאה היא הקצאה גדולה מהשימוש בפועל, בסך הכול, בארצי. ואנחנו רואים בעצם את החריגה שצפויה בעלות משוערת של כמעט 200 מלש"ח.

ואתם יודעים לזהות ככלל שהחריגה נובעת בהתאמה לבצורת?

בהחלט.

כבוד היו"ר, לא מכרנו מים למצרים או לירדנים.

אני מנסה לשאול האם זו התנהלות קבועה, האם החריגה הזו ב-12.5% היא קבועה במשך כל השנים, או משהו בסגנון. זה יוצא דופן, אוקיי.

ד"ר אסף לוי, מנהל אגף בכיר גורמי ייצור במשרד החקלאות וביטחון המזון. החריגה היא בהשוואה לצריכה של שנה שעברה, ואנחנו יודעים שהחקלאים נדרשו להשקות גם בסוף שנת 2024 וגם בתחילת שנת 2025 יותר ממה שהיה בהשוואה לשנה שעברה. הנתונים האלה זה בהשוואה לשנה שעברה. ואני רוצה לציין שאף חקלאי לא פותח את הברז אם הוא לא צריך.

בשביל לשלם מחיר נמוך.

בשביל לנצל את ההקצאה. כי גם אם יהיו טענות שיעלו פה שהתעריף הוא מסובסד כזה או אחר, עדיין זה עולה כסף. שלום, אדוני. חיים, זורמים, אנחנו על מים. במים אז זורמים.

אני אמשיך, חבר הכנסת שוסטר. אנחנו בעצם נמצאים בתעריף חריגה גבוה במערכת הארצית. אנחנו רואים בטבלה הזו מה היה בשנה שעברה ומה הולך להיות השנה. אנחנו כמשרד ביקשנו לפתוח את תעריף החריגה, שעד 10% הוא יעמוד על 0, ומ-10% הוא יעמוד על 2.93.

רשות המים קיבלה החלטה. אני אגב חבר מועצה היום, אני התנגדתי, אבל זה עבר להערות הציבור. מה שאתם רואים, לשנת 2025, שעד 6% חריגה יהיה 2.93 ומעל 6% יהיה 5.14. כמו שרואים בפסקה האחרונה, החקלאים יצטרכו להחליט האם להשקות בתעריף חריגה או לא.

התעריף הזה בעצם יגרום לחוסר כדאיות ולייבוש של שטחים. אנחנו רואים מה זה מציע, איך המצב נוצר ומדוע זה קיים. כרגע הסיטואציה, דני יוכל להרחיב על כך, הערות הציבור הסתיימו אתמול. כל החקלאים ומי שמעוניין ורוצה יכלו להגיש התנגדויות, ואני מניח שזה יעלה בישיבת המועצה הקרובה או בישיבת המועצה שתבוא אחריה.

ופה גם, אדוני היו"ר, עוד פעם, הסיטואציה היא סיטואציה טובה יותר מתעריפי חריגה בעבר, אבל בעבר לא הייתה בצורת כמו שהייתה השנה. מדובר על השנה באמת הגרועה ביותר מקום המדינה, כך אומרים טובי החוקרים, ואנחנו צריכים להתכוונן ולתת את המענה. עוד לא התחלתי לדבר על מה יהיה ב-2026 ו-2027, על זה נדבר בהמשך. אז זו הסוגיה השנייה, זה תעריף החריגה.

ההצעה שלי היא, בואו נשמע את התגובה המיידית. דני, זה בסדר?

אין בעיה, אני אבהיר. תראו, אני אראה את זה אחר כך במצגת, אבל אני אחדד את זה כבר עכשיו. דני גרינוולד, סמנכ״ל אסדרה, הרשות הממשלתית למים וביוב. דני גרינבלד, סמנכ״ל ההסדרה, הרשות הממשלתית למים וביוב.

דיברנו על זה בפעם הקודמת, על צריכת מים והתפלגות צריכת המים. זה נכון שבחורף האחרון צריכת המים עלתה באחוזים רבים, אבל אחוזים, צריך להמיר אותם לכמויות. ומאחר שבחורף בדרך כלל לא משקים בהרבה מים, אז תוספת של 20%, של 17%, של 19%, זה לא הרבה מים בהסתכלות השנתית. וצריך להסתכל על הנתונים נכון.

מנגנון ההקצאות, כל שנה יש מנגנון מפואר של משרד החקלאות עם רשות המים לניוד והעברות של הקצאות מים, כדי לאזן. שנה שעברה, לצורך העניין, ניידנו 700 הקצאות. כלומר, 700 צרכנים חקלאים, בהמלצת משרד החקלאות, העברנו את ההקצאה מאחד לשני.

ולכן לבוא עכשיו ולטעון בעונה הזאת שמישהו שחסר לו מים לא יכול להשתמש במנגנונים המקובלים ולהפעיל אותם, ולכן יהיה לו, עכשיו היה פה 200 מיליון שקל חריגה? תקשיבו, יש לנו בעיות אמיתיות. יש לנו בעיות אמיתיות של אספקת מים.

לא הבנתי מהם המנגנונים, למה אתה מתכוון? אני יכול להבין ניוד, נגיד, אם אתם מאשרים, אני לא יודע אם זה אפשרי.

אז במקומות שאפשר ויש אפשרות לספק, ובנגב יש אפשרות לספק, ויש אפשרות להעביר.

אז ניוד אתה אומר אפשרי. עכשיו בוא נשאל, הרי בסוף זו לא דיכוטומיה, בסוף צריך למצוא איזשהו איזון בין החוסר במים, בין חוסר רצון לפרוץ מסגרת של מכסות, לבין ההבנה שזאת שנה קריטית, ושם אתם נמצאים.

פה אני אתייחס נקודתית, כי יש לנו השנה שנה קריטית, ויש לנו שנה הבאה שהיא שנה יותר קריטית, ואני שם את זה ביחד וזה מתחבר עם תעריפי החריגה. תיקון 31 לחוק המים אושר בחדר הזה ואנחנו פועלים ליישם אותו. במסגרת היישום יש תעריפי חריגה מסוכמים שאנחנו אמורים להגיע אליהם, ואנחנו נגיע אליהם. עכשיו, איזה מסר אנחנו מעבירים לציבור כרגע? היום הרבה מהמגזר החקלאי, לדעתי, לא מבין את עומק הצרה של מים שפירים.

גם המגזר הביתי לא מבין, והכול על המגזר החקלאי.

חברים, אני ילד גדול, אני אתייחס. יהיה לי שקף מיוחד על המגזר הביתי, מה אפשר לעשות שם ומה לא. המגזר החקלאי לא מבין, ולכן כרגע חשוב לי, כשאנחנו עדיין בהקצאות של 2025, שעשו את זה הקצאות גדולות, ואנחנו חושבים שלא צריך לקצץ בהקצאות של 2025 כי כולם כבר תכננו את העונה ולכן לא נכון לגעת בזה, גם אם יהיה לזה מחיר לשנים הבאות.

המסר שלי לשוק, תבינו, אנחנו במצב קיצוני, זה תעריפי חריגה. ולכן אנחנו כן מורידים תעריפי חריגה בהתאם לסיכומים שהיו תיקון 31, חצי דרך, לא עושים את כל המהלך. עכשיו, שמענו את תגובות הציבור, ושבוע הבא המועצה מתכנסת והמועצה תחליט. האם היא תחליט מה שכתוב פה או משהו אחר? בסמכותה להחליט.

מה שחשוב לי, זה נראה לי הדבר הטריוויאלי, הרי התיקון דיבר על איזושהי התנהלות אסטרטגית של מחירים, כמובן של הקמת תשתיות, בתנאים ממוצעים, תנאים רגילים. אנחנו נקלענו לדיון אחר, זה דיון באיזו חריגה על פני הגרף, חריגה מאוד מיוחדת. אנחנו לא מכחישים את זה, אף אחד לא מכחיש, לא אתה. רק אתה אומר, בואו לא ניסחף נקרא לזה.

השאלה אם אתם מבינים, או שבכלל, האם מועצת רשות המים צריכה לקחת בחשבון, והאם היא לוקחת מספיק בחשבון את הפגיעה בייצור המזון במדינת ישראל? הרי על זה בוכה המשורר שלקחו את רשות המים מתוך משרד החקלאות.

אני רוצה לחדד. על תוספת המים שהשקו בנגב המערבי, או בכל מדינת ישראל, במהלך החורף האחרון, למעט גליל עליון, שם אותו בצד, אין שום סיבה שחקלאי יחרוג. כל מי שהשתמש ביותר, יש מנגנונים חוקיים שאפשר להפעיל באמצעות משרד החקלאות. אף אחד לא חורג היום, אנחנו ביוני. יש את הזמן שכולם יכולים להשתמש במנגנונים הרגולטוריים הקיימים ולא לחרוג.

מי שרוצה לשבת ולא להפעיל את המנגנונים כמו שהפעילו שנה שעברה, ולפני שנתיים, ולפני שלוש ועוד ארבע, כי אנחנו חיים במשטר הקצאות תמיד, מי שלא רוצה להפעיל אותם ולצעוק חמאס, שיצעק חמאס. זה לא המאבק שלנו, לא שם המיקוד שלנו. אני אומר בצורה מפורשת, אין סיבה שאף חקלאי בנגב יחרוג השנה בגלל הצריכה העודפת שהייתה בחורף. יש מנגנונים לטפל בזה? שיטפלו.

רק לפני התגובה של משרד החקלאות, תגיד אתה מהם המנגנונים.

מנגנונים שקיימים בתקנות של משרד החקלאות שמתואמים עם רשות המים, של מה עושה מי שחסר לו מים, הוא יכול לבקש תוספות, לא היו השנה הרבה תוספות, הוא יכול לבקש להעביר מאזור לאזור, מחקלאי לחקלאי, והמנגנונים קיימים.

אוקיי. כן, אסף.

אדוני היו"ר, אתה יודע מה שידידי משכבר הימים, שדרכינו ייפרדו בקרוב.

מה קרה?

הוא עוזב. מסיים.

אוקיי, נאחל הצלחה.

הוא מדבר, במסגרת תקנות של משרד החקלאות יש כמה אפשרויות להגדיל את ההקצאה החקלאית של כל חקלאי. הדרך הראשונה זו חלוקת תוספות. לצערנו, מועצת רשות המים קיצצה ב-20 אלמ״ק את ההקצאה החקלאית מ-2024 ל-2025. אם ההקצאה הארצית הייתה 400 ב-2024, היום היא 380, ולכן התוספות שניתן היה לקבל בשנת 2025 היא 13 מיליון.

למה עשו את הקיצוץ הזה?

כדי לא להעלות את המחיר החקלאי.

אבל מי הסכים לזה?

המועצה הסכימה פה אחד. לא משנה מה הסיבות. תוצאתית, התוספות בשנת 2025 היו נמוכות יותר, גם צופה פני עתיד למשבר בכמויות המים. האפשרות השנייה להגדיל את ההקצאה החקלאית היא ניוד והעברה. כאשר המהות היא אותו דבר, זה להעביר הקצאה חקלאית מצרכן לצרכן, כאשר ההבדל בין ניוד להעברה זו הזהות בין שני החקלאים, אם יש ביניהם קשר או אין ביניהם קשר.

הבעיה לעשות את זה בשנה הזאת היא גדולה. א', אין לנו נתונים. הנתונים שיש למשרד החקלאות ולרשות המים על הצריכה בפועל של שנת 2024, שגם לא בהכרח תסביר, ואני אגע בה בהמשך, את ההקצאה הצפויה בשנת 2025, תתקבל אולי באוגוסט.

נכון, והיא פחות רלוונטית ל-2025.

היא פחות רלוונטית. והטענה שלי, אדוני, שאף חקלאי לא ימהר לוותר על הקצאתו החקלאית, גם אם בשנים עברו הוא לא מימש את כולה, כי כולם יודעים שהקיץ יהיה קשה יותר, ונדרש להשקות הרבה יותר בגלל שינויי האקלים ואידוי. כאשר יותר חם, צריך להשקות יותר. והוא לא יודע איך יהיה החורף הבא.

להזכיר, החורף הבא, הרבעון האחרון של שנת 2025, הוא חלק מההקצאה השנתית. ואם התחזיות של רשות המים אכן יתממשו, שגם החורף הבא יהיה שחון, אז אנחנו צפויים גם בשנת 2025 להשקות יותר בחצי חורף הראשון. ולכן חקלאי שאולי יש לו יתרה שהוא לא מימש אותה בשנה שעברה, יבדוק טוב אם הוא יכול לנייד או לא לנייד.

זה נכון שיש לנו פער בין צריכה להקצאה, אבל חקלאי לא יודע מה יהיה החורף הבא. ואני מעריך, ואני לא חושב שמישהו פה בחדר יכול לטעון אחרת, ואני אהיה מאוד נדיב, ש-50% מהחקלאים ישמרו עליהם את ההקצאה, גם אם בסוף השנה הוא לא ישתמש בה כי הוא לא יודע.

יש איזשהו תמריץ אצלנו בשוק הישראלי לעניין?

אנחנו ביקשנו, ועשינו את זה בשנים עברו, ב-2018 וגם לפני, יש מנגנון שנקרא ויתור מרצון. כשאנחנו פנינו בקול קורא לחקלאים, אמרנו כל מי שמוכן לוותר על גידולי שדה, כל מי שמוכן לצמצם את הפעילות החקלאית שלו כדי לתת לגידולים אחרים, בוא, תגיד לנו. עשינו את זה במנגנון של שקל וחצי, שניים ושניים וחצי, כמה אתה מוכן בכל סכום לוותר. משרד החקלאות קיבל את זה בחזרה וחילק את זה כתוספות.

זה חד-שנתי?

כן, ההקצאות הן שנתיות. אני חייב להגיד שגם ב-2018 לא היה כזה, גם הייתה בעיה, וגם כשהצענו שניים וחצי שקל לקוב, חזר לנו חמש וחצי מלמ״ק, שזה לא מתקרב לכמות שחסרה לנו. בשנה הזאת של שנת בצורת הרבה יותר קשה, שהחורף אמור להיות עוד יותר שחון, אני מאמין שיהיה עוד פחות. ולכן ההצעה שמציע ידידי על ניודים, אני לא תולה בה תקוות גדולות.

טוב, בסדר.

לביא מלמן, יועץ מנכ״ל משרד החקלאות. אני רוצה להגיב, ברשותכם, לדבריו של חברי דני. קודם כל, לגבי מנגנון ההקצאות הקיים, כפי שאתם יודעים, שנה שכבר החלה, יש קושי לשנות את הנושא של מנגנון החלוקה בין חקלאים. וד"ר לוי אכן גם עושה עבודה כדי להבין מה אנחנו עושים בשנים הבאות, אבל עכשיו אנחנו כבר התחלנו את השנה.

דבר שני, אני חושב שיש הסכמה לכלל הגורמים, לרשות המים, למשרד החקלאות וביטחון המזון, למשרד האנרגיה והתשתיות, שאין צורך לשלם תעריף חריגה לחקלאי כשאין חריגה מצרפית. נקודה. הדיון שנערך פה עכשיו הוא לא ענייני. אתם מדברים איתנו על איך אנחנו מחלקים אצל החקלאי, כשמלכתחילה רשות המים לא צריכה לגבות את הכסף, שהרי רשות המים לא מתכננת את משק המים על בסיס תעריף החריגה, והסכום הזה לא נועד לעשיית עושר. יש פה רצון באמת לקדם את ביטחון המזון בישראל.

נקודה שלישית. אמר ידידי, שמבחינתם התעריף המוצע שעליו יצאו לשימוע הוא חצי הדרך לקראת תיקון מספר 31 לחוק דמי המים לחקלאות. לדידי, הדבר הפוך לגמרי ואני אסביר. אם עד כה החל מ-10% עלה לתעריף חריגה ב' 514 שקלים לקוב מים, הרי שבשנה הנוכחית זה החל מ-6%. כלומר, החקלאי יהיה לו פחות כדי לגדל גידולים, והרבה יותר מוקדם. זה ממש נגד החקלאים, זה בוודאי לא בעד החקלאים.

אני לא מבין, ובאמת אני אומר את זה, למה החקלאים צריכים לשלם עוד כסף כשאין מחסור במים? באמת, זה מעצבן אותי הנושא הזה. ואנחנו בשיג ושיח עם משרד האוצר ועם רשות המים מזה חודשיים בנושא, ותמיד אומרים לנו שאנחנו לא בסדר. אם הם רוצים לחסוך את המים לשנה הבאה, שיגידו שגם בשנה הבאה אין מים, אבל שלא יאשימו את משרד החקלאות וביטחון המזון, בוודאי.

תודה קודם כל על הפשן, אחר כך גם על המילים הנוקבות. דני, בבקשה.

אני רוצה לשים את הפשן בצד. תקשיבו, חלק מהקושי שיש לנו הוא להסביר שיש מחסור במים. חברים, יש מחסור. סליחה, אני אחדד, יש מחסור במים.

איפה?

יש מחסור במים שפירים לצרכי חקלאות.

בצפון.

תודה, אורי דורמן. יש מחסור במים שפירים לחקלאות. השנה הוא קריטי ואקוטי בגליל העליון ובגולן, ועוד פה ושם נקודות. בשנה הבאה הוא קריטי במערכת הארצית. עכשיו, למה הוא קריטי במערכת הארצית בשנה הבאה ולא השנה? כי קיבלנו החלטה, מועצת רשות המים קיבלה החלטה שאנחנו לא מקצצים את זה השנה, לא כי לא חסר מים, אלא כי הואיל והסקטור החקלאי כבר נערך ועשה השקעות.

אז להוריד לו עכשיו 100 מיליון קוב מהמים זה יגרום לנזק עצום, וצריך להגיד לו את זה מראש כדי שהוא ייערך לשנה הבאה. חברים, שנה הבאה במערכת הארצית אנחנו פותחים לא ב-400, לא ב-380, לא ב-350, לא ב-300, אני לא יודע, זה יהיה משהו כנראה בין ה-200 ל-300. יהיה פחות מים חקלאות שהשנה מתבססת על מים שפירים, שנה הבאה לא יהיה את המים האלה לעשות אותם. וזה מסר שאנחנו מנסים להעביר.

ידידי ממשרד החקלאות, אם אתה פה בהתלהבות אומר לא חסר מים, נכשלתי. לא הצלחתי להעביר את המסר. אני את התעריפים האלה לא שם כדי להרוויח עוד כסף כי אני לא בונה עליהם. אני מסמן לשוק, חברים, יש בעיה. חברים, תעבדו לפי ההקצאות. תעבדו עם מה שיש. תשתמשו במשאב הקיים, בניצול הטוב ביותר. אני בטח לא רוצה להעביר מסר – אוי, חסר לנו. תן לי גידול. שעועית ירוקה, אז נגדל השנה מלא שעועית ירוקה, כי חברים, שנה הבאה אנחנו נצטרך לעקור גידולים רב-שנתיים אם זאת תהיה תפיסתנו. ואנחנו חייבים להבין את זה.

דני, חסר לי עוד משהו. רננה. אי אפשר לבוא רק לחקלאות.

מתחייב שברגע שיהיה את המצגת שלי, אני אתן.

מה זה רננה? מים נקיים?

רננה רז המיתולוגית.

אני, ברשותכם, רוצה לומר משפט בעניין ולהמשיך קדימה, אדוני היו"ר. אני, בישיבה הראשונה של מועצת רשות המים שאלתי שאלה, מדוע הפגיעה היא רק בחקלאות ישראל? שאלה שהיא לגיטימית. איפה הצרכן הביתי? נאמר לי, בצרכן הביתי אנחנו לא פוגעים.

תזכיר את האחוזים, את היחסים.

באחוזים? דני?

יופיע במצגת.

ואז שאלתי גם, אם אנחנו באמת נערכים לשנת הבצורת הנוכחית וזו שאחריה, איפה הקמפיינים? איפה ההסבר לציבור שיש משבר? איך מגיעים תמיד רק לחקלאות? וזו סוגיה שהיא קריטית, אני העליתי אותה גם ברשות המים, וצריכים לגעת בנקודה הזו.

הנקודה של המים, אני חושב שזה הבסיס לקדם את החקלאות, ואם אנחנו לא ניתן את המענה פה, אנחנו צפויים באמת למשבר מאוד עמוק, ויש לנו הרבה מאוד גידולים וענפים שהתרסקו בתקופה האחרונה, ואנחנו לא רוצים לפגוע בהם יותר.

אני רוצה במילות ביניים לומר שאני מבין שהבעיה היא חמורה, משום שמי שאמון על אספקת המים טוען שיש קושי עם הערות הציבור כאן, ומי שתפקידו לייצר מזון אומר שהוא ייפגע. אני, לכל הפחות במציאות הזו, צריך לבוא בטענה או בדרישה למי שלא נמצא פה, הגורם ששלח מכתב, לפצות, כמינימום, את מי שאמור לחיות מזה ברחבי המדינה.

אני בכל אופן מניח שאנחנו נקרא לרשות המים להטמיע ככל האפשר את הצורך בהגנה על החקלאות הישראלית גם בשנים הללו. אני רק אגיד לדני, שמעניין, האם במצגת תופיע באמת איזו מין מגמה להעביר לציבור הישראלי? כי זה רלוונטי גם הייתי אומר כמעט ברמה הנפשית, הפסיכולוגית שלנו, החקלאים.

אני אדבר על זה.

כן, בבקשה.

אנחנו עוברים לנושא הבא, ההתנהלות מול האוצר. דיברתי על הנתונים, לכן אני לא אחזור עליהם. בהיעדר התערבות אנחנו רואים פגיעה של כמיליארד וחצי ש"ח בעשור הקרוב, ואנחנו מדברים על פגיעה ישירה היום שעומדת על כמעט חצי מיליארד ש"ח.

אם אנחנו מסתכלים על הטבלה, הצגתי אותה גם בפעם הקודמת, אנחנו רואים את הדיונים שקיימנו מאותה ישיבה, והגענו להסכמות, כפי שגם כותב אוראל במכתב בסעיף מספר 2 – התמודדות עם הבצורת בחבל הארץ הצפוני.

יש פה את כל הפירוט של המספרים, אנחנו מדברים על כמעט חצי מיליארד שקל. יש הסכמות בין המשרד לבין האוצר, אבל כפי שכותב אוראל בסיפא של סעיף 2 – 'מדובר בסכומים לא מבוטלים, וככל שהממשלה תבקש לסיים את המודל, יהיה צורך לקבוע מקור תקציבי ייעודי לכך'.

כלומר, האוצר הבין שצריכים לתת מענה, הסכים איתנו שיש בעיה, הגענו להסכמות על הסכומים. אגב, מאוד הוחמאנו גם מהאוצר שביצענו עבודה, מה שנקרא, תראה לנו את עלות התועלת של כל סעיף תקציבי שמובא כאן, אבל בשורה התחתונה, כסף עדיין אין.

אוקיי. יש לכם את הדברים של אוראל, נכון? כדי לא לקרוא את הכול, תמצית הדברים נאמרה על ידי יובל. אם אני מבין נכון, כרגע המשימה היא בשיתוף פעולה בין חקלאות לאוצר להגיש הצעת מחליטים.

בהחלט. השורה התחתונה היא למצוא, כפי שכותב אוראל, את המקור התקציבי, לשלם את הסכומים שהוסכמו על ידי שני המשרדים לאותם חקלאים.

בסדר גמור, בוא נמשיך.

כבוד היו"ר, אני רק מזכיר שגם הייתה לכם שאילתה במליאה בעניין הזה.

כן. נדמה לי שזו הייתה הצעה דחופה לסדר. לא בטוח שהנשיאות כבר נדרשה לזה, אבל הפגישה הזו, לפחות מבחינת ועדת הכלכלה, היא חלק מהעניין, ואני מבין שזו רק ההתחלה כי נדרש להמשך מעקב.

כבוד היו"ר, רק איזו הערה קטנה. ירון סולומון מהאיחוד החקלאי. בסעיף 2, אוראל כותב – 'זה המודל שמתבסס על עיקרון של הסטה יזומה של מכסות מים ממטעים וגידולים בעלי רגישות'. אני חושב שיש פה טעות.

זה מירקות למטעים, לא חשוב.

אז אולי כדאי להעיר לפרוטוקול, ושהמסמך הזה לא יהפוך לאיזשהו משהו...

כפי שאמרתי קודם גם, יש הסכמים, יש הסכם בין האוצר לבין המשרד לגבי האבנים הגדולות. האבנים הגדולות כתובות פה מול עיניכם, הדברים כתובים, הדברים ברורים, על הרוב הסכמנו, מחפשים מקור תקציבי.

אם אני מתקדם קדימה, אדוני היו"ר, וזה גם דני אמר שהוא יציג את זה ונדבר על זה בהמשך, זה להסתכל קדימה. לכולנו ברור, וכל טובי החוקרים באים וחוזים את 2026 ו-2027 כשנים, אני לא יודע אם דומות, אם טובות יותר או טובות פחות. אנחנו צריכים להתכונן לקראת 2026-2027. אנחנו מדברים פה על כמות משקעים קטנה יותר, לפחות היא תעמוד על 80% או פחות מהמוצע הרב-שנתי. אנחנו מדברים על האזורים המנותקים, אנחנו רואים מה קורה שם, אז צריכים לתת, אדוני היו"ר, גם את המענה קדימה.

אני אדבר על הנושא האחרון שכתב אותו אוראל, ולכן אני גם אתייחס אליו. הוא כתב במכתב על השלמת תקצוב עתודה של חברת קנט. נמצא איתנו פה מנכ״ל קנט, הוא יוכל להגיב על העניין. אני יודע שחלק מהדברים כן כתובים, כפי שאוראל בעצם כתב, העדכון של השלמת התקצוב.

אני מבין אבל שלא מדובר על כל התקציב, אלא על 6 מלש"ח מתוך 18 מלש"ח. מנכ״ל קנט יוכל לחדד את הנתונים, אבל גם הסוגיה של קנט עבור שנת בצורת, צריכים לתת לה את המענה, מכיוון שאנחנו כבר שנים ארוכות, אותם סכומים בעצם הולכים ומה שנקרא הדלי הולך ומתרוקן, וצריכים לתת את המענה הזה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בין האוצר לבין קנט. תודה.

תודה רבה. אנחנו נעבור לדני.

כן, תודה. דיברנו בפעם הקודמת על מה מקורות המים שלנו ואיפה האתגרים שלנו, ואני רואה שהדיון עדיין מתפזר. אז אני רוצה למקד אותנו, באיזה מקומות אנחנו צופים שאין לנו מחסור בשנים הקרובות.

תראו, אלה מקורות המים והאיכות שלנו, כלל המים שלנו במדינת ישראל, ב-25 השנים האחרונות, ועשינו שינוי דרמטי. אם בסוף המאה הקודמת כמעט כל המים היו מים שפירים, שזו האיכות הכי גבוהה ממקורות טבעיים, מים שהפקנו ממקורות המים שלנו אבל לא באמת היו לנו אותם, במהלך ארוך וממושך אנחנו מפתחים שני מקורות מים חדשים.

אחד, זה המים המותפלים שהם הולכים בעיקר לשימוש הביתי ואחר כך מגיעים לחקלאות כקולחין. והקולחין, שזה אותו, בעצם את כמות המים הזאת אנחנו משתמשים פעמיים, ובסך הכול היום כחצי מהמים שלנו הם מים מיוצרים.

עכשיו, למה זה כל כך חשוב? כי האיומים שיש לנו על משק המים הם שונים. האיום על מקורות המים הטבעיים זה כי לא ירד גשם למשל, והאיומים על מתקני ההתפלה זה זיהום ים או רגולציה שמבטלים היתר פליטה, אז מתקן ההתפלה לא יכול לעבוד. והאיומים שיש על קולחין, זה בדרך כלל על איכות ושפכי תעשייה שמזרימים למערכת.

ככל שיש לנו פיצול רחב יותר, מצבנו טוב יותר ואנחנו יכולים להתמודד עם מצבי קיצון. ושוב, אנחנו נכנסים למצב קיצון ש-50% מהמים שלנו בארץ הם מים חדשים, שלא אמורים בכלל להיות מושפעים מהבצורת הזאת.

כשאנחנו מסתכלים לאן הולכים המים, כחצי מהמים הולכים לשימוש חקלאי, אבל מתוך החצי הזה, זה החצי הימני, שני שליש שלהם זה קולחין, ששוב, לא מושפעים מהבצורת הזאת. אנחנו ממשיכים לקבל אותה מהמקטע העירוני. והחצי השני הוא החצי העירוני, זה לצרכי בית, מסחר ותעשייה.

אגב, נאמר פה שהיחידים שסופגים פה זה החקלאות, מי שבעיקר סופג פה זה טבע. תעלו לנחלים בצפון. מול החקלאות לצרכן הביתי, לגמרי חקלאות, אבל תעלו לנחלי הצפון ותראו מה קורה שם, עם דרישה של חבריי מהחברה להגנת הטבע לבצע אכיפה, דרישה מוצדקת ואנחנו נצטרך להתמודד איתה, אוקיי? זאת סך הכול עוגת המים.

יותר חשוב מבני אדם, לתמיד.

הטבע הוא גם חלק מבני אדם, רק בסוף זה איזשהו מארג כולל. אני אתן לאחרים להסביר את זה, הם עושים את זה יותר טוב ממני. אנחנו מדברים על חצי-חצי חקלאות ובית, הבית כמעט כולו במים שפירים, החקלאות כשליש. אם אנחנו מסתכלים על השונות באספקת המים לחקלאות, מה מקורות החקלאות שלנו, שוב, מסוף המאה הקודמת, אנחנו רואים שהמים השפירים הולכים ויורדים והשימוש בקולחין הולך ועולה.

אנחנו לא באווירה של להיות שבע רצון, אבל בתוך כל הבאלגן אפשר להגיד שעשינו משהו.

עשינו המון.

הציונות עשתה משהו טוב.

ואם ניקח את השיר של נס לא היה לנו, פח שמן לא מצאנו – לא היה לנו פה שום נס. לא מצאנו פח שמן. זאת עבודה קשה שלי, של חבריי שיושבים פה ממשרד החקלאות, מהמשרד להגנת הסביבה, ממשרד האוצר, כמובן מהחקלאים כי הרבה מזה זה פיתוח של אגודות מים שהביאו כסף מהכיס שלהן. עבדנו קשה כדי להגיע לפה, שהמצב שלנו הוא פחות נורא.

אז איפה האתגר שלנו כרגע? האתגר שלנו הוא רק פה. אין לי אתגר כאן, אין לי אתגר במליחים. שיטפונות גם ככה כמעט ולא משתמשים, יש בעיה עם שיטפונות כי לא היו שיטפונות וכמעט לא משתמשים. האתגר שלנו הוא בסקטור הזה, והוא אתגר אמיתי, אבל הוא אתגר רק בסקטור הזה.

דיברו הרבה על משקי הבית. תראו, זאת צריכת המים לנפש במשקי הבית במדינת ישראל, אלה הנתונים שלנו. משנות ה-60 אנחנו רואים תופעה מאוד מקובלת, רואים אותה בכל העולם, ככל שרמת החיים עולה, צריכת המים עולה, וזה מה שאנחנו רואים פה. פה, זה רפול אומר תתקלחו בזוגות.

איפה זה? ב-80'?

זה ב-90'. רפול אומר תתקלחו בזוגות, עשו עוד דברים.

ועם ישראל התקלח בזוגות, אני רואה. בשלישיות.

ואנחנו רואים ירידה דרמטית מאוד מרשימה, אבל כמו שאנחנו בדרך כלל רואים אחרי זה ריבאונד. הכול עלה בחזרה, אנשים הבינו. ואז היה לנו איזשהו פלטו, זו ישראל מתייבשת. עכשיו תזכרו, ישראל מתייבשת ב-2008-2009 זה לא רק היה הקמפיין המדהים עם רננה רז, זה היה גם העלאת התעריפים בצורה משמעותית, זה היה חסכמים, זה היה חינוך והסברה, תקינה על אביזרים, נעשו פה הרבה דברים שהביאו.

זה לנפש?

זה לנפש. עכשיו יש לנו הרבה יותר נפשות.

זה ברור, אבל איך זה התייצב כל כך נמוך?

מה שאני אומר, זה התייצב כל כך נמוך כי השינויים שעשינו פה הם שינויי עומק. שינוי העומק הוא למשל בתעריפי מים לבית, שהם תעריפים ריאליים ואפילו גבוהים, וזה מרסן את השוק.

בין הנמוכים בעולם. מקום שישי בעולם, הכי נמוך.

רגע, אורי, אנחנו מפרידים בין שלב הלמידה לשלב התגובות.

במבחן המעשה, הניתוח שלנו, של רשות המים, הוא שהצריכה הביתית היא מרוסנת. והיכולת פה בקמפיין, בתעריפים, בחינוך, לקבל מפה כמות מים משמעותית נוספת היא מאוד מוגבלת. אחת. שתיים, חלק מהמים האלה שאנחנו נחסוך מהמקטע העירוני, זה מים שהמקטע העירוני משתמש, הוא מגיע לביוב והוא הולך לחקלאות.

אני מזכיר, כל הדבר הזה זה ביוב שטיפלנו בו. עכשיו, לא כל המים בעירוני מגיעים לביוב. יש מים שמגיעים לגינון למשל, והגינון לא מגיע לביוב. אבל רוב המים הם מים, ולכן הפוטנציאל פה הוא קטן. עכשיו, האם אנחנו מתכננים פעולות? בוודאי שאנחנו מתכננים פעולות. עומד לצאת שיתוף פעולה שלנו עם מרכז השלטון המקומי, דווקא במקטע הציבורי, כי המקטע הציבורי אולי אנשים פחות מבינים. הגינון הציבורי, נזילות בבתי ספר, חסכמים בבתי ספר.

זה מצוין. דני, מה שאומר אורי, הוא לא אמר, אני בשמו, הוא משבח את התהליך וכו', רק הוא אומר, המחירים לא עלו מספיק, יכולים להעלות עוד קצת. אני לא שר האוצר ואנחנו לא ועדת כספים, גם לא ממשלה, אז אפשר במקום הזה לומר עוד משהו, אני לא רוצה להגיד כמה אגורות או כמה עשרות אגורות או שקל, מה זה יעשה לריסון סביר נוסף?

להערכתנו מעט מאוד. פעולות חינוך תמיד צריך לעשות, בהזדמנות חגיגית זאת כמובן שצריך להחזיר את השימוש היעיל במים ולסגור את הברז, הכול חשוב. בסוף, אם אנחנו חושבים שזה יביא לנו כמות גדולה של מים לחקלאות, להערכתנו לא, זה יביא כמות מים קטנה. שוב, נעשה את זה כי צריך לעשות את זה.

אמרתי את זה בפעם הקודמת, כל משבר צריך לנצל, אז אנחנו צריכים לנצל את המשבר הזה גם כדי להחזיר את משקי הבית, גם את הילדים שלי שאוהבים מקלחות ארוכות, יותם גרינוולד, אם אתה רואה אותי, מקלחות קצרות זה חשוב. זו ההזדמנות לעשות את זה, אבל לא מכאן תצא הישועה המהותית.

השנה, האתגר הגדול שלנו הוא בצפון. הצפון מתבסס על מים עיליים, הוא מתבסס על מים שזורמים בנחלים, זה לא על מי תהום שיש להם זיכרון ארוך, זה לא על מתקני התפלה שאני יכול להפעיל לכאורה מתי שאני רוצה. אנחנו רואים שהממוצעים בצפון, זה קשה לעשות ממוצע בין הערך הזה לערך הזה, אבל אנחנו נמצאים בנקודת שפל קשה מאוד, ולכן מאזנית השנה בצפון יש פגיעה קשה, בעיקר בגליל העליון, גם בגולן.

דני, אני קוטע אותך כי יש לי פה פריצה לשידור, אנחנו צריכים עוד חמש דקות לסיים. אפשר, אנחנו יכולים לדחות בכמה דקות, אבל לא יותר.

אם כך, אני מיציתי. לא, סליחה, פתרונות, מה שאנחנו צריכים לעשות. נעלמה לי המחברת, אז אני אדבר מהזיכרון. אחד, זה הקמת תשתיות לניצול קולחין. את החלק הזה אנחנו צריכים להגדיל על חשבון החלק הזה. ישבנו פה בתיקון 31, דובר על תקציבי מי קולחין. חברים, נכון להיום לא הגיעה אגורה אחת.

ממשרד האוצר האמירה היא שזה בדרך השנה, מקק״ל אנחנו מבינים שאם זה בדרך זה לא השנה, וזה פספוס נוראי. אנחנו בתקופת קיץ, הטרקטורים והבאגרים צריכים לצאת לעבוד, צריך להניח תשתיות, צריך להניח קווים, צריך להקים תחנות שאיבה, להקים מאגרים, כי כל מי שבסקטור הזה כמעט ולא מושפע.

הדבר השני, אנחנו עובדים להעריך את כמויות האספקה שלנו ל-2026, כדי להגיד כמה שיותר מהר למשרד החקלאות ולמגזר החקלאי מה צפי ההקצאות ב-2026, כי לא נוכל להשתמש בכמות המים השפירים שיש השנה, וצריך להיערך.

כדי לצמצם את הנזקים צריך מראש לא לקנות את הזרעים, לא לקנות את השתילים, לא לקנות את מערכות ההשקיה, לא לחטוא מההסכמים. אני אומר למשרד החקלאות, ההתמודדות בדברים האלה זה ייבוא, אבל עם פיצוי לחקלאים, כדי שימשיכו אחרי הבצורת להמשיך לפעול. ואם שנה הבאה תהיה גשומה, אז במשך השנה נוכל להגדיל.

הדבר השלישי זו אמינות הייצור של המים ממקורות חלופיים שלנו. ואני שם על השולחן כרגע, יש לנו אתגרים עם מתקני ההתפלה. יש לנו את מתקן ההתפלה הכי גדול, מתקן התפלה סורק 2. הוא נמצא בהרצה. העיכוב היה בגלל הקורונה, בגלל המלחמה באוקראינה, בגלל המלחמה אצלנו. אני עוד לא יודע כמה הוא ייתן לי, והוא גדול, אז הוא מאוד משמעותי.

משהו שנפל עלינו אתמול, מתקן התפלה אשדוד, הוא אמור לייצר אנרגיה לבד ולהפיק מים. אתמול, בעקבות פסק דין, הוא איבד את היתר הפליטה שלו, הבוקר הוא מייצר פחות מים. זה מים שאנחנו חייבים אותם כי בסוף זה מה שנכנס במאזן של מה יהיה לנו מים לחקלאים בשנה הבאה. אלה הדברים החשובים.

אדוני היו"ר, רק משפט. אם הסיכום של דני בסוף שהפתרון בשנה הזאת זה ייבוא, אז אנחנו בבעיה קשה, אדוני היו"ר. אנחנו בבעיה קשה כי זאת הבנה בסיסית.

לא תפקיד רשות המים להגיד ייבוא. זה לא פתרון, זה לא עניין שלכם בכלל. תפקיד רשות המים זה לתת מים ולא להפריע בעניין הזה.

וב-2026 לא יהיה מספיק מים.

עפר, בבקשה.

עפר ברנע, מנכ״ל החברה לחקלאות בגליל העליון. כמו שראינו, הגליל העליון הוא יוצא דופן בצורה מובהקת מכל מה שקרה בשנים האחרונות, וגם ההתייחסות מכל חוק הבצורת ומס רכוש זה משהו אחר לגמרי.

אבל הגליל העליון, אם תסתכלו בסוף שנה, הוא לא יצרוך פחות מים מבחינת ההקצאות כי הוא השתמש במלוא ההקצאות, כי הוא השתמש המון בחורף והוא השתמש בסתיו. אבל מה שקורה זה שהחקלאות בגליל העליון לקחה על עצמה לנהל את המים, גם של החקלאות, גם של הסביבה והטבע, גם של הציבור וגם את המים לכנרת, והכול במימון החקלאים דרך אגודות המים.

אתה יכול לעדכן מה מצב התשתיות למים השפירים?

אני רק אתן דקה תמונת מצב, ואחר כך. האירוע הוא שאין מים לצריכה בין מאי לספטמבר, וזה האירוע שאנחנו מנהלים אותו. וחקלאים, בוויתור מרצון ויתרו על לגדל כעשרות אלפי דונמים של גידולי השדה לטובת גידולי המטעים. וזה עולה עשרות מיליוני שקלים לחקלאים שלקחו איזשהו גישור, מימון ביניים, You name it, איך לקרוא לזה כרגע, עד שתהיה מעורבות ממשלתית לדבר הזה.

עפר, אני שואל, כדי לחבר את זה לדברים ששמענו קודם, אני מבין שחלק מהדברים שיובל הזכיר, המגעים עם משרד החקלאות, זה זה.

זה בדיוק זה, זה מתואם לגמרי עם משרד החקלאות. אין טענה למשרד החקלאות, נהפוך הוא. אני רק מחזק את האמירה, חייבים פה מעורבות ממשלתית ושמשרד האוצר ייתן פתרונות, כי החקלאים כבר מאפריל לקחו על עצמם אחריות, ולא זורעים בהחלטה שלהם, כי ברור שציר ההחלטות של הממשלה הוא שונה. אבל חייבים לקדם את זה כמה שיותר מהר.

מילה בכל זאת לגבי ההתארגנות לתשתיות?

התארגנות לטווח ארוך, אני מעריך שזה יתקדם. סוף סוף יש איזושהי ודאות תעריפית וודאות של מחירים אחרי תיקון 31. אני חושב שעכשיו זה יכול ללכת יותר טוב ממה שזה הלך, אחרי התקלה של תיקון 27, שאי אפשר היה לעשות שום דבר.

תודה. אורי, בבקשה. אורי, ואחרי זה דנה.

בקצרה, לגבי הדברים שנאמרו כאן. הרי אנחנו בדיון של בקרה בהמשך לדיון הקודם שהיה, שהדברים הועלו פה. קודם כל, כבר נאמר לגבי הנושא של הכרזת בצורת, צריך לזרז את זה. לגבי הנושא של החריגה, אנחנו חושבים, ואנחנו בדיוק כמו משרד החקלאות, אין שום סיבה לחייב את החקלאים בחריגה מעל ה-2.93, שהיו על זה שעות של דיונים.

לא אנחנו הצענו את זה, המדינה הציעה את התעריף הזה, לא אנחנו תמכנו בתעריף הזה, אבל בסוף זה מה שנתקבל. אז אחרי שהמדינה היא זאת שהובילה, שזה תעריף החריגה, באים ועושים על זה כל מיני סיפורים. זה צריך להיות תעריף החריגה מה-1 ביולי.

וכל זמן שאין חריגות ביותר מ-10%, אין מה לחייב בחריגה, ובטח שלא אם זה לא עובר את ההקצאה השנתית, שגם כך, לפי דברי דני, היא מקוצצת בכמעט 45 מיליון קוב. זה מה שאנחנו מצפים שיתקבל. אם זה לא מה שיתקבל במועצת רשות המים, אני חושב שזה יצטרך לחזור פה לדיון בוועדת הכלכלה בהמשך להחלטות פה לגבי תיקון 31.

לגבי הצפון, עפר אמר את הדברים. מה הבעיה? נעשתה פה עבודה באמת מצוינת, אין מילה, על ידי משרד החקלאות. וכמובן שהכול היה בתיאום עם הגופים, עם האוצר, עם רשות המים. עבודה מצוינת. והמספרים היו רשומים פה. בסך הכול, מה שצריך כרגע זה לתת ודאות לחקלאים. אף אחד לא מבקש את הצ'ק עכשיו, שהוא ייכנס לחשבון. אבל שיגידו לחקלאים, נותנים לכם. אתם צריכים לזרוע עכשיו, אתם מוותרים על המים, אתם תקבלו אותם.

עוד מילה אחת. גם באזורים אחרים בארץ, יש לדוגמה בעוטף, צריך לזרוע עכשיו לתפוחי אדמה סתיו, זה עכשיו, גזר לסתיו, זה עכשיו. צריך לתת להם את המים. והמים לא חסרים, כבוד היו"ר. אני יודע את זה מהספקים, שאין שם בעיה של מים. זה לא כמו בצפון שיש בעיה באמת אמיתית, יש בעיה של מים. בדרום הבעיה היא אחרת לגמרי, וצריך להפריד את זה.

ולבסוף אני רוצה להגיד לך לגבי קנט, זה בסדר גמור. אני רוצה להגיד לך, דני, תראה, אתה יודע יפה מאוד שגם אנחנו, אתה אמרת, ביחד, גרמנו לכך שהשקף הזה יהיה כמו שהוא, אוקיי? כי ב-1970, אתה הראית את זה, היה 1.2 מיליארד קוב צריכת מים על ידי החקלאות. הכול היה שפירים.

היום, 1.2 מיליארד קוב, שמתוך זה יותר מחצי כבר זה מים, מה שאנחנו קוראים נחותים, אוקיי? אז קרה פה משהו. לאיפה הלכו כל המים השפירים האלה שאנחנו ויתרנו עליהם? הם הלכו לבית. הם חסכו לפחות שני מתקני התפלה. אז אני אומר, צריך באמת בסופו של יום לתאר את הדברים בצורה הכוללת שלהם. ואיזה מזל, באמת מזל גדול, אני לא אומר את זה בציניות, שאנחנו במצב הזה היום, כי אחרת, אם זה לא היה, היינו בקטסטרופה ענקית.

בסופו של דבר, אני רוצה להגיד שאני יודע את זה, אתה לא צריך לענות לי על מה שאני אגיד עכשיו. חלק גדול מהשיקולים בעניין הזה פה, עם הקיצוצים ועם זה שלא נותנים תוספות, זה מחיר המים לבית, שזה שיקול פוליטי שלא רוצים להעלות יותר את מחיר המים לבית.

מוכחש לחלוטין.

אוקיי, מותר לי להגיד. והנושא הזה הוא כמובן מהווה מגבלה בכל הסיפור הזה. לגבי הקטע של כסף של ההשקעות, אנחנו איתך ביחד ואנחנו פועלים, ויודעים חברי הכנסת שהובילו את תיקון 31, יושב פה חבר הכנסת שהוביל ושם את תיקון 31 על השולחן, יש איזושהי בעיה בקטע של קק״ל, ואנחנו נפעל בנושא הזה.

אנחנו חוקרים את העניין.

כן. תודה.

אוקיי, החברה טבצ'ניק, דנה. ראש תחום נחלים ב...?

בחברה להגנת הטבע, אגף שמירת הטבע. תודה על הדיון. אנחנו פה בעיקר כדי להגיד שחייבים להכריז שנת בצורת ולתת פיצוי לחקלאים. והתשובה לכך היא מאוד ברורה, אין מים, בעיקר באזור הצפון. אנחנו פה כדי גם לייצג. החלטת מועצת המים האחרונה הולכת להוריד את ספיקת הירדן ההררי בכחצי, שנעשתה אגב ללא שום חוות דעה סביבתית.

ואנחנו חושבים שזו החלטה דרמטית שהולכת להביא את נחלי הצפון שלנו – הדן, חצבני, בניאס, שניר, ירדן, הריאה הירוקה היחידה שיש לנו פה במדינת ישראל לכל אלה שלא יכולים להרשות לעצמם לטוס לחו״ל, ויש לא מעט כאלה שמחכים לתקופה הזאת לבוא ולקבל קצת טבע, והטבע הוא לאדם לא פחות משאדם צריך לשמר גם אותו. וזה חשוב גם, אגב, לעוד אנשים שעוסקים בתחום, תיירות, כל הקיאקים נפגעים קשה גם כך מתקופת הבצורת.

ואנחנו חושבים שלחקלאים לא מגיע לספוג את כל העלות הכלכלית הזאת בגלל הבצורת. הם צריכים לקבל פיצוי, הם צריכים לקבל פיצוי ראוי. וצריך להשאיר גם את המים לטבע, ולא כל פעם רשות המים מאפשרת עוד ועוד הקצאות, באמת בגלל לחצים בלתי רגילים שהם מקבלים מהחקלאים, ואנחנו גם מבינים את זה. אבל המים לטבע זה משהו שחייבים להשאיר. הירדן ההררי, אם אנחנו נוריד לו את הספיקה ל-0.8, 0.9, הוא יעבור את סף יכולת העמידה שלו, הוא לא יוכל להתאושש. ואלה רק מהמעט שהצלחנו כבר לעשות לחוות הדעת המקצועית שאנחנו נגיש.

אני רק רוצה להבין, הירדן יתאושש, הגיאולוגיה תתאושש וגם ההידרולוגיה, הבעיה היא האקולוגיה.

האקולוגיה. המערכות האקולוגיות הכל כך רגישות במערכת. אני רק אגיד, יש פתרונות. כבר ב-2008 הייתה החלטת ממשלה לחבר את האזורים המנותקים בעמק החולה, וההחלטה הזאת התבססה על בצורת קודמת משנת 2014. לא נעשה כמעט דבר.

אני רוצה לשאול אולי את המובן מאליו, ברגע שתהיה ההשתפרות הזאת, התשתיתית, זה מה שיאפשר את ההזרמה הקצת יותר גדולה לנחלים?

כן, כי הם יפסיקו להיות מחויבים להשתמש במים השפירים של הנחלים. באמת, הנקודה הזאת חשובה לנו. רק אגיד נקודה אחרונה, אני דיברתי פה הכי מעט. המים לטבע, הטבע הוא צרכן שווה ערך לכל שאר הצרכנים. זה משהו שכבר נקבע בחקיקה, שרשות המים בעצמה כבר פועלת, אמורה לפעול כך בעצם.

אבל במקרים האלה אנחנו רואים שזה לא נכון, שהטבע הוא הדבר הראשון שמוותרים עליו בלי לחשוב על ההשלכות ארוכות הטווח, שבסוף זה פוגע גם בחקלאים וביתר הצרכנים של המים האלה, וזה חשוב להזכיר את זה.

תודה על הדברים.

חקלאות היא גם טבע וגם ריאות ירוקות.

כן, טבע מסוגנן.

והחקלאות לא ויתרה על הטבע, דבר ראשון. כולם קוצצו, גם הטבע קוצץ.

אני אוסיף אולי במימד אישי, הבן שלי עבר צפונה יחד עם בת הזוג לכמה חודשים, לציפורן של האצבע, קצת להיות שם וגם קצת להיות ליד נחלים, זו הפנטזיה. אז נא לשמור על הנחלים למען יובל, ליד כבר יובל.

אני רוצה לסכם, ברשותכם. אחת, שר האוצר נדרש לחתום מיד על מצב בצורת.

שתיים, תעריף החריגה. רשות המים נקראת, יותר מזה אנחנו לא יכולים, להטמיע את הצורך בהגנה על ייצור המזון בשנים הללו, בעת ההחלטה על מחירי החריגה ממכסת המים השפירים. אני מוסיף שבכל מקרה, לא להגיע למחירים שונים מהקבוע בחקיקה ככל שאין חריגה, ובוודאי שככל שאין חריגה מהכמות הכוללת. משרד החקלאות והחקלאים נקראים להיעזר במנגנוני הניוד וההעברה כדי לצמצם את עלויות החריגה.

שלוש, רשות המים נקראת להעביר לציבור הישראלי את חומרת המצב בדרכים שתמצאו לנכון במשק המים הישראלי.

ארבע, החקלאים זקוקים ליציבות. משרדי החקלאות והאוצר מתבקשים לגבש באופן המהיר ביותר האפשרי הצעת מחליטים לממשלה באשר לתמיכה הכלכלית בחקלאות, תמיכה שנחוצה בגין המחסור במים.

חמש, הממשלה ומשרדיה נקראים להיערך באופן נמרץ לשנות הבצורת הצפויות.

שש, השלמת תקצוב עתודת קנט. הוועדה מצפה לפנייה תקציבית לוועדת הכספים, ונעקוב.

שבע, תקצוב תשתיות קולחין על בסיס התיקון לחוק המים. משרד האוצר נקרא ליישם את ההחלטה שהעברנו כאן.

ואני מוסיף לסיום, בהתבוננות רב-שנתית, הוועדה מוקירה את הצלחת המאמץ הלאומי המשולב הרב-שנתי, לפתח מקורות מים חלופיים לחקלאות. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:41.