פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
10/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 149
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, י"ד בסיון התשפ"ה (10 ביוני 2025), שעה 14:02

יישום סעיפים 5 ו- 6 בהחלטת הממשלה מס' 1442 "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר לשנים 2022 - 2026 ותיקון החלטת ממשלה
ישיבת מעקב

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
יצחק קרויזר

נעם מוזס - מנהל אגף חקלאות מים, משרד החקלאות וביטחון המזון

יובל ליפקין - ראש מינהל ביטחון המזון, משרד החקלאות וביטחון המזון

ד"ר עמית סויה - מרכז פיתוח פרויקטים חקלאות ימית, משרד החקלאות וביטחון המזון

שרון חצור - סמנכ"לית, אגף תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה

נויה סעדיה - מרכזת מעקב ובקרה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

אוראל פיין - רפרנט תמ"ס וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלון אטקין - ראש אגף כלכלה ופרויקטים רש"פ וירדן, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

יואל אבני - מנהל תחום דעת חקלאות ומפקח על החוות לחינוך חקלאי, משרד החינוך

שרונה אזולאי - מנהלת אגף פיתוח אסטרטגי מחוז דרום, רשות מקרקעי ישראל

מיקי זיידה - מנהל אגף בכיר תכנון, רשות המים

דנה גרוסמן - עו"ד, אחראית קשרי ממשל, חברת החשמל

שלום בוחבוט - מנהל אגף ירושלים, חטיבת רשת, חברת החשמל

אלון זס"ק - מנכ"ל, חקר ימים ואגמים לישראל

נועה אופיר פרוביזור - דוברת ומנהלת קמפיינים, עמותת אנימלס

אלי לנקרי - ראש עיריית אילת

אהוד גת - מנהל תחום חקלאות ימית, עיריית אילת

ורד קירו זילברמן

אמל ביבאר

ליאור ידידיה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


יישום סעיפים 5 ו- 6 בהחלטת הממשלה מס' 1442 "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר לשנים 2022 - 2026 ותיקון החלטת ממשלה

צוהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום ה-10 ביוני 2025, י"ד בסיוון תשפ"ה, 613 ימים מאז טבח ה-07 באוקטובר. 55 חטופים עדיין נמצאים במנהרות חמאס, והדבר הכי חשוב כרגע זו החזרה שלהם לכאן. אני חושב שזו המשימה העליונה שצריכה להיות לממשלת ישראל, שתחתה אירע הטבח הנורא הזה ואותם אנשים נחטפו, ומאז הם נמקים בשבי – חלקם, לצערי, כבר אינם בין החיים.

אנחנו בישיבת מעקב על ישיבת מעקב על החלטת הממשלה 1442 לגבי חבל אילות ואילת. אני ביקשתי כמה דברים בישיבה הקודמת – בחלקם אולי הצלחנו יותר ובחלקם פחות. תכף נשמע עדכונים, גם על הקשר עם המשרד להגנת הסביבה – הם נמצאים פה? מה זאת אומרת שלא הגיעו?

אפשר להגיד שהסעיפים שנקבתם לא כוללים את הסעיף שקשור להגנת הסביבה.

זה לא משנה. הם הוזמנו לדיון, והיו צריכים להודיע שהם לא מגיעים. אני יכול להגיד לך שמשרדים שהרגישו שהם לא קשורים למה שבהכרח יהיה בדיון ביקשו שחרור וגם קיבלו. אם הם היו מבקשים – הם לא היו מקבלים, אבל נשמע את הטענות של המשרד להגנת הסביבה מהנוכחים כאן. לא נשמע את עמדתם.

אני מבין, אלון, שאתה צריך לצאת באיזה שהוא שלב. אתה רוצה לעדכן לפני כן?

כן, רק לעדכן. בפעם הקודמת דיברנו על הכנה של טיוטת החלטת ממשלה בנדון, סגירה של הסוגיות אל מול חקלאות, אוצר, אנרגיה ואילת. יש טיוטה של החלטת ממשלה – חקלאות עברו עליה, האוצר עבר עליה ואנרגיה עברו עליה.

אנחנו מעדכנים את החלטות הממשלה; מלח"י, בשיוך הארגוני, נשאר בחקר ימים ואגמים; הכספים שיועדו בהחלטת הממשלה לטובת תשתיות וכו' – עוברים מאנרגיה במקום מוולקני; הכספים והעלויות של השכר, שעוברים היום דרך וולקני בצורה כזו, אליי, עוברים מאנרגיה. אפילו הצלחנו לייצר מצב כזה שעל עלויות השכר לא יחולו פלאטים, ברמה של - - -, כי אנחנו מציאותיים.

תוקם ועדה מקצועית, שבה יהיו חברים שניים או שלושה מחקלאות, ממדע, מהגנ"ס, מאנרגיה וכו'. היא תהיה Board, כמו שאני עושה בכנרת, למעבדה לחקר הכנרת, עם רשות המים ומשרד הבריאות, שהיא תסתכל על תוכנית העבודה ותאפשר את כל - - -

אז איפה עומדת החלטת הממשלה?

ההחלטה מוכנה. לדעתי, אפשר להגיש אותה בטווח הזמן של - - -

מי מגיש אותה? שר האנרגיה או שר החקלאות?

אנרגיה. ככל שאני יודע – אנרגיה.

יש איזה שהוא חסם כרגע לעניין הזה?

לדעתי אין שום חסם.

אוקיי. חקלאות?

גם משרד החקלאות עבר על ההחלטה ואישר אותה. עשינו את זה בזמן קצר מאוד כדי לקדם.

חשוב מאוד שהיא תעבור. אז מה מונע מזה להיכנס למעטפה מחר, למשל?

מבחינתי – שום דבר. אפילו כבר כתבתי את זה בפורמט החלטת ממשלה. זה מוכן.

אצל מי זה? זה בלשכת השר כרגע?

זה יושב בלשכת שר האנרגיה. דיברתי אתמול עם המשנה למנכ"ל אנרגיה, ומבחינתו הם מגישים את זה באופן מיידי.

אני לא חושב שהם נמצאים פה בזום.

אני יודע שהם אמורים לעלות.

יש פה בזום את משרד האנרגיה, אמל?

אנחנו על זה.

אוקיי. אני רוצה לשאול אותם לגבי החלטת הממשלה.

אני חושב שהיא פה פיזית. היא בדרך לפה.

טוב. חקלאות, אתם רוצים להוסיף משהו לעניין הזה?

בנושא הזה? לא. בנושא הזה, עבדנו במשותף, נפגשנו יותר מפעם אחת, עברנו על ההחלטה ואישרנו אותה. כרגע זה בידיים של אנרגיה. רק נתנו את האישור כדי שזה יתקדם.

אוקיי. מה לגבי התוכנית האסטרטגית? ראיתי את המצגת ששלחתם לפני חצי שעה.

אני אגיד מילה ברשותך, אדוני היושב-ראש. אנחנו מתקדמים מאוד עם התוכנית האסטרטגית לאילת-אילות. נעם ואני היינו לפני כחודש-חודש וחצי בעיר אילת, נפגשנו גם עם ראש העיר וגם עם ראש מועצת אילות, והסרנו הרבה אבק מכל מיני דברים שאנחנו רוצים לקדם ולהתקדם איתם.

אם אפשר להציג את התוכנית עצמה, אדוני היושב-ראש, ולתת לך את עיקרי הדברים – נעם יוכל להציג אותה. נעשה את זה בקצרה.

בבקשה. מי יציג את התוכנית החינוכית הבית-ספרית?

אודי גת אמור לעשות את זה. אני מקווה שהוא בזום.

הוא בזום.

הוא בזום. אוקיי, בבקשה, נעם.

(הצגת מצגת)

אנחנו נעבור על שלושה-ארבעה שקפים בסך הכול. התוכנית מוגדרת בהחלטת ממשלה כתוכנית לאומית; לא של אילת-אילות בלבד. אנחנו התחלנו לעשות אותה והיו עיכובים למיניהם. אנחנו ממש בחלק האחרון; עשינו הרבה מאוד שלבים – ניתחנו, עשינו מודלים כלכליים, עשינו שיתוף ציבור, וכרגע אנחנו בטיוטה האחרונה של המסמך המסכם.

התוכנית, בעיקרה, היא תוכנית כלכלית עם לא מעט פרקים. היום אנחנו עושים את השלב האחרון, של השלמת פרק סביבתי – אנחנו בקשר עם המשרד להגנת הסביבה. בהחלטת הממשלה, יש הגדרה של ועדת היגוי שצריכה ללוות את זה. התחלנו לשבת על זה לפני המלחמה, והעסק הזה לא חזר לעבודה. אנחנו רוצים להשלים עכשיו גם את החלק הזה ולקבל התייחסות של אותם משרדים שמצויים בהחלטת הממשלה.

אם אפשר לעבור לשקופיות האחרונות – יש את הסטטוס ואת היעדים. אני לא אכנס לפרטים האלה. ברשותך, אני רוצה לדבר על ההיבטים שמופיעים גם בתוכנית וגם בהחלטת הממשלה, בנושאים שהזכרת קודם. הרי, בהחלטת הממשלה, אנחנו מנסים לקדם - - -

אני כן רוצה שתעבור בקצרה על היעדים.

אוקיי, אז אולי נעלה קצת למעלה. מטרות העל של התוכנית הן, בראש ובראשונה, הגדלה של שיעור הייצור המקומי של דגים. בשנים האחרונות ירדנו בייצור המקומי והייבוא עלה. היום, מדינת ישראל מייבאת דגים בערך בהיקף של 2.5-3 מיליארד שקלים. ברור לנו שלא נוכל למלא את כל הכמות הזו, אבל אנחנו רוצים לספק לפחות את החלק הטרי, בהמלצת משרד הבריאות.

היעד השני הוא הגדלת כדאיות הענף, הגדלת התרומה שלו לתמ"ג וחיזוק הפריפריה, ואנחנו מציעים כל מיני מהלכים שישפרו את הכדאיות של הגידול. היעד השלישי: לישראל יש הרבה מאוד יכולות בתחום המחקר והפיתוח. אם אני לא טועה, יש מעל 15 מכוני מחקר ו-100-150 חברות סטארט-אפ בתחום של Aqua Culture.

אני חושב שהסדר היה צריך להיות הפוך.

שמה?

אני חושב שנושא הטכנולוגיות והמו"פ היה צריך להיות הרבה מעבר לשיעור הייצור המקומי. הרי, ברור לחלוטין שמבחינת שיעור הייצור המקומי, מדינת ישראל היא גם לא תחרותית באירוע הזה. איפה היא תחרותית? היא תחרותית בטכנולוגיות; היא תחרותית במחקר והפיתוח.

אני חושב שאפשר להגדיל את שיעור הייצור המקומי, אבל להגיד שמטרת העל של התוכנית האסטרטגית של הפיכת אילת וחבל אילות למרכז מחקר בין-לאומי למזון מהים והמדבר היא הגדלת שיעור הייצור המקומי – בעיניי זה לא האירוע. אני אומר לכם את האמת.

אנחנו חושבים שללא פלטפורמה של ייצור מקומי – לא תהיה פה חדשנות.

אני מסכים, אבל היא לא מטרת העל.

תראה, אנחנו עובדים גם במסגרת - - -

עוד פעם, המשרד קובע, אבל אני רק אומר לכם שמבחינת העמדה של הוועדה – כרגע אני מייצג את כל הוועדה, אבל גם כמי שמכיר את מה שעמד מאחורי החלטת הממשלה הזו – הגדלת הייצור המקומי הייתה מטרה של משרד החקלאות גם לפני החלטת ממשלה 1442. אמת או לא?

כן.

הייתה. אין פה איזה Breaking News. אין פה איזה אירוע שמצריך פה שיתופי פעולה בין-משרדיים. אין פה איזה אירוע שהוא משנה מצב מבחינת מדינת ישראל. תפיסת העולם שעומדת – הגדלת שיעור הייצור המקומי.

אם אוכל לומר משהו, חבר הכנסת פורר, אנחנו מתדיינים בכל הדבר הזה בתוך מסגרת שהיא מסגרת-על – לפחות מבחינתנו, כמשרד: אנחנו בונים כרגע את התוכנית הלאומית לביטחון המזון של ישראל ל-2050, 25 שנים קדימה.

אנחנו הצגנו את ממצאי התוכנית – אני יודע שזה לא ממש קשור לוועדה, כי אנחנו טיפה עושים Zoom Out, אבל אנחנו מסתכלים 25 שנים קדימה. מעולם משרד החקלאות לא ביצע איזו שהיא תוכנית קדימה ל-25 שנים, בהסתכלות שהיא הסתכלות הוליסטית.

העבודה הזו נעשתה יחד עם משרד הכלכלה; המשרד להגנת הסביבה; המל"ל; משרד האוצר; משרד האנרגיה ועוד משרדים שונים, במטרה לתת איזה שהוא מענה הוליסטי כדי שהמדפים יהיו מלאים. כמו שאתה יודע, חבר הכנסת פורר, האוכלוסייה הולכת לגדול ב-2050 לכ-16-17 מיליון תושבים, ואנחנו רואים מה קורה עם האקלים ומזג האוויר. יש לנו הרבה מאוד אתגרים ואנחנו צריכים לעמוד בהם, ובסוף – אנחנו מדינת אי.

נאמר במשפט אחד שייצור מקומי הוא לא מטרת-על, מבחינתנו, לפחות. אנחנו רואים מה קרה עם ענף המדגה, ענף הדגים – את הירידה המשמעותית מאוד שחווינו בשני העשורים האחרונים, אז זו לא באמת הייתה מטרת המשרד.

כמה מהווה ענף הדגים הישראלי מכלל הצריכה?

8% בערך.

כמה הוא יהווה אחרי שתצליחו הצלחה פנומנלית בתוכנית שלכם?

כ-30%.

זה האירוע?

זה לא האירוע. זה אחד הדברים.

אני שואל אותך: אנחנו דנים עכשיו בהחלטת הממשלה על הפיכת אילת וחבל אילות למרכז מחקר בין-לאומי. זה האירוע?

לא. זה חלק מהאירוע.

אתה מדבר איתי עכשיו על החלטת ממשלה - - -

אתה דיברת על ייצור מקומי. אני אמרתי שזה חלק מהאירוע.

יובל, אני במקרה מכיר גם את מי שהקים את האגף לביטחון במזון במשרד החקלאות, בדיוק בגלל שלא הייתה תוכנית כזו. אל תטיף לי על החשיבות של ביטחון המזון – אני חושב שהלוואי שהמשרד היה עושה רבע מההמלצות שנוגעות בעניין, כולל הנושא של מלאי החירום. כבר היינו בוועדה לביקורת המדינה על זה – על הפוילעשטיק שנמצא שם ועל העובדה שאין באמת מלאי חירום למדינת ישראל בתחום החיטה.

לומר שאין מלאי חירום, אדוני היושב-ראש, זה - - -

אני מוכן לעשות על זה דיון שלם.

אני מציע לך לעשות על זה דיון שלם, ולא לומר דברים כאלה במסגרות כאלה שהן פתוחות ופומביות.

הבדיחה הזו של המלאי התפעולי, שמציגים לך את המלאי של המספוא כאילו זו חיטה למאכל – נשים את זה בצד. אנחנו דנים עכשיו - - -

אתה היית השר, אדוני.

סליחה, יובל, אנחנו דנים עכשיו על החלטת ממשלה שמדברת על העיר אילת וחבל אילות כמרכז מחקר בין-לאומי. אם היית אומר לי: "תשמע, עכשיו, בהחלטת הממשלה לגבי ביטחון במזון, הגדלת שיעור הייצור המקומי מסך אספקת הדגים הטריים זו מטרת העל" – הגיוני. הייתי מתווכח איתך אם זה בהכרח הדגים, הפירות או החיטה. זה דיון אחר.

אתם באים ומציגים פה את התוכנית האסטרטגית הלאומית לכלכלה כחולה, בעצם, שנובעת מתוך החלטת ממשלה אחרת. עוד פעם, להגיד שמטרת העל היא הגדלת הייצור המקומי, תפנה אתכם, גם מבחינת המשאבים, לא למקומות הנכונים. זו דעתי. עוד פעם, המשרד חושב אחרת. זה פשוט לעסוק באותו הדבר ממקום אחר.

אני אחזור למה שאמרתי גם בהתחלה: הסדר, בעיניי, צריך להיות הפוך, מהסיבה הפשוטה שגם בתוכנית האסטרטגית שלכם – לא תגיעו לכך שתספקו את כל הצריכה המקומית.

אמת.

ולכן, בכלל, תפיסת העולם אומרת: אני לא יכול לגדל עבור כל העולם את הדגים; אני כן יכול ללמד את כל העולם איך מגדלים דגים בתנאים מסוימים, ולא רק דגים – מזון מהים, באופן כללי. זה לא רק דגים. זה המחקר והפיתוח, ועל זה אני חושב שצריך להיות הדגש במה שנוגע להחלטה הזו, כי ההחלטה הזו נוגעת לא רק לגבי זה שיצליחו לייצר כאן יותר בורי או סלמון בבריכות הדגים ליד בית שאן.

אני חושב שאנחנו רואים, בתקופה האחרונה, שאנחנו לא מצליחים לפתח, למשל, את החקלאות הימית בים. זה בכלל בים התיכון. הדבר הזה משליך ישירות על אילת, כי באילת יש מכון רבייה שמייצר דגיגים. אם לא תהיה חקלאות מים וחקלאות ימים במדינת ישראל - -

אין מחלוקת על זה.

- - גם למכון המחקר לא תהיה עבודה; גם למכונים שיש שם. זו הסיבה שגם התעקשנו על ועדת היגוי משותפת, כדי שגוף המחקר באילת יכוון למטרות הלאומיות, ולא רק המקומיות. בלי זה – זה לא יעבוד.

אם אני רוצה לחזור לחסמים שעלו בדיונים הקודמים, אנחנו חוזרים לנושא של אילת-אילות, ומדברים על מספר אתרים. אני אדבר על שני חסמים בלבד.

שנייה, סליחה, נעם – יש עוד משהו שתרצה לציין לגבי ההחלטה? אני חושב שיכול להיות שיעלו פה סוגיות אוצריות, אבל אני לא בטוח.

אני יכול להגיד כמה מילים על ההסכמות שהגענו אליהן מול משרד האנרגיה בנוגע למלח"י.

הוא יסיים ואז נפתח את הנושא הזה של מלח"י בחזרה יחד איתכם. בסדר גמור. בבקשה.

אני אדבר על שני חסמים. האחד זה החסם שהמשרד להגנת הסביבה מציב בנושא של הזרמת חנקן. היה דיון, בעקבות ההנחיות שלך, ומשרד הגנת הסביבה הציע איזה שהוא פתרון סטטוטורי שלא מקובל עלינו. בעצם, הוא מציע שאת התב"עות הנוכחיות אנחנו נעשה למתקנים שלא מזרימים לים, ושרק במהלכים בשנים הבאות, כשטכנולוגיה לטיפול בחנקן תוכח, יעשו תוכנית נוספת.

אנחנו מתנגדים לזה. אנחנו חושבים שיש טכנולוגיות מוכחות של טיפול בחנקן, כך שאין מה לדחות שום דבר לשנים הבאות. צריך לאפשר את השלמת התב"עות. אתה דיברת על זה גם - - -

מי מכריע בעניין?

הוועדה המחוזית דרום. אנחנו לא נתנצח עם המשרד להגנת הסביבה. מנהל היחידה להגנת הסביבה הימית הוציא מכתב, ואנחנו התחלנו שלא להתחיל להתנצח אלא להעלות את זה לוועדה מחוזית. יש לנו נימוקים, יש טכנולוגיות, ואין שום סיבה לדחות דברים לעתיד. צריך להתקדם כבר עכשיו.

אם הייתי יודע, הייתי מבקש שיושב-ראש הוועדה המחוזית יגיע לפה. אולי לדיון הבא.

מעולה. רעיון טוב.

נזמין את יושב-ראש הוועדה המחוזית של מחוז דרום.

אנחנו עברנו את הוועדה המקומית של אילת-אילות בדיוק על הסיבה הזו. הם הבינו שאין פה צורך לעכב.

מצוין. שיבוא לסיום. אגב, אני חושב שכדאי, אולי, עוד גורמי מקצוע מהוועדה המחוזית. ככל שאתם חושבים מי נכון שיהיה שם – תגידו לנו כדי שנזמין אותם, כי יכול להיות שהוא ספציפית לא יוכל. שיהיה אולי מתכנן המחוז.

אני אברר ואגיד לך. החסם השני לפיתוח אותם אתרים – העליתי את זה כי הבנתי שגם מיקי זייד, סמנכ"ל תכנון ברשות המים, נמצא פה – הוא הנושא של אספקת מי ים לאותם אתרים. חברת מקורות, ביחד עם רשות המים, עשו תוכנית לאספקת מים בשני שלבים – אחד עד הסבחה, מתקן ההתפלה.

זו תוכנית שכבר נמצאת בביצוע מתקדם; חלקים שלמים כבר הושלמו. אולי מיקי יכול לעדכן אותנו. אני חושב שיש כבר קו עד הסבחה. אומנם אין מתקן התפלה ד', אבל כל התשתיות לאספקת מים קיימות.

לשלב השני שכתוב פה, מסבחה צפונה, נעשה תכנון בלבד, ויש מקום לקדם את זה ביחד עם רשות המים. איך יובל אמר לי? "אתה תגמור את התב"עות אבל לא יהיו לך מים", אז כדאי לעשות את זה במקביל ולקרוא לרשות המים, ביחד איתנו, לקדם את הנושא של השלמת התכנון ומציאת הדרכים להניח את התשתית של צנרת המים לאותם אתרים שהראיתי בשקופית הקודמת. זהו.

אוקיי. יפה.

אדוני היושב-ראש, כמו שאמרתי קודם, נעם ואני היינו באילת, אצל ראש העיר. ראש העיר הביא את מהנדסת העיר. הוא הודה לנו שבאנו וניקינו את האבק, שמבחינתו היה קיים לא מעט זמן. הייתה פגישה עם מהנדסת העיר – נעם יוכל לספר עליה – כדי לקדם, לעשות את זה מהר, ולראות את זה בחודשים הקרובים; לא לחכות עכשיו כמה שנים.

אז תנצלו את הוועדה, ואת סיור הוועדה שיהיה ב-26 ביוני. הוועדה מקיימת דיון וסיור באילת, כולל ביקור במלח"י.

גם את רשות המים. בהחלט. כל הגורמים הרלוונטיים.

את מקורות יש צורך, או שהם לא חסם היום?

כדאי להזמין גם אותם. הם חסם באספקה של מים לקיבוצי דרום הערבה בגלל אותה בעיה של חנקן.

אוקיי. תגיד, גם מקורות ייזום וכל יחידות המחקר שלהם לא יודעים להציע פתרונות בהקשר של החנקן?

לא.

אתם מכירים מקומות אחרים?

משרד החקלאות הביא פתרון. עשינו פיילוט בתוך השטח של סבחה, ועשינו גידול אצות. הבאנו פתרון, והם עכשיו מתחילים לתכנן פתרון מלא בהיקף מלא.

קיימנו גם דיון השבוע, גם עם רשות המים וגם עם מקורות.

מה העמדה של מקורות בעניין הזה אל מול רשויות התכנון, בהקשר של החנקן?

יש מכסה של 22 טון בשנה של חנקן שהגנת הסביבה אימץ לו – לדעתי בצורה לא מוצדקת, אבל זה המספר. מקורות מזרימים 21 טון. כל הגדלה של התפלת המים תגרום להם לעבור את המכסה המותרת, והגנת הסביבה יושבים ולוחצים אותם למצוא פתרונות.

הם ניסו כל מיני פתרונות שונים ויקרים. אנחנו באנו עם הפתרון של גידול אצות – הפתרון הזה עובד, ועכשיו - - -

גידול האצות מצמצם את כמות החנקן במים?

כן.

האצות יכולות לקחת 50% או אפילו 70% מהחנקן.

כן. יש שקופית על זה אם אתה רוצה.

יש לך מפעל של אצות בקטורה. הוא משתמש במים מאיפה?

הם משתמשים במים מקומיים. בקטורה הם מייצרים אצות חד-תאיות, ואנחנו מדברים על אצות רב-תאיות, כמו חסה, שקל מאוד להפריד אותן מהמים כדי להוזיל עלויות. זו שיטה שעובדת, ואנחנו מקווים שאפשר יהיה להעמיד מתקן מלא מהר. אנחנו מוכנים לעזור במימון של זה בכספי החלטת ממשלה – יש לנו שם סעיפים של תשתיות.

אגב, אני לא יודע כמה העניין של הזרמת חנקן מעניין את הירדנים, אבל מתקן כזה, עם שיתוף פעולה אזורי, שיוצב גם בירדן סביב הדברים שלהם – זה לא משהו?

אני אגיד לך. אחרי שהיה את הסיפור של הכלובים, בזמנו, הייתה ועדה בין-לאומית שהצביעה עליהם כגורם שמשחרר זרחן למים – נהייתה תקרית דיפלומטית, והם החליטו שהם לא מאשרים בכלל הזרמת חנקן למפרץ.

עקבה זו עיר של 200,000 תושבים – פי 3 מאילת – והם לוקחים את כל הקולחין שלהם צפונה למט"ש, משחררים מים לפי הרגולציה הירדנית, שמופיעה באינטרנט, ועם המים האלה משקים את הנוי של המלונות.

אנחנו יודעים לעשות חשבון – אנחנו הערכנו את זה באיזה 200-300 טון – פי 10 ממה שמשרד הגנת הסביבה שלנו בכלל מאפשר. המים האלה מושקים באזור החוף ואין להם מקום אחר ללכת אליו אלא למפרץ אילת, בתת-קרקע.

הירדנים לא מתפילים מים?

הירדנים עכשיו נכנסים למתקן התפלת מים.

והוא לא ישחרר חנקן?

לא, כי אם שואבים מים מהים – אין בהם חנקן. אם שואבים מים מקידוחים, כמו שעושים מקורות - - -

המתקן המתוכנן של מקורות אמור לשאוב מקידוחים?

המתקן הקיים שואב מקידוחים שיש בהם מים מהים.

אבל ההרחבה המתוכננת? אז אין בעיה של חנקן.

נכון, אבל זה יקח עוד כמה שנים טובות, וגם אז, הם עדיין נותנים תוספים, והם לא רוצים לוותר על הקידוחים, כי התפלה של מי ים יקרה יותר, כי המליחות גבוהה יותר. מקורות הם בהחלט שחקן, לשאלתך, וכדאי שהם יהיו בסיור הזה.

אוקיי. משרד האנרגיה, וגם האוצר, הוצגה פה הטיוטה של החלטת הממשלה שתוותר על העברת מלח"י לוולקני, ותשאיר אותו במשרד האנרגיה תחת המכון לחקר ימים ואגמים. מה עמדתכם בעניין?

אני לא חושב שזה ממקומנו להגיד משהו ברמה המקצועית. אנחנו כן חושבים שבעולם נכון ומסודר – הדבר הזה היה קורה, והיה קורה טוב, והחלטת הממשלה הייתה מבוצעת. יש פה סיטואציה שהכלה לא רוצה את הבעל והבעל לא רוצה את הכלה.

בהינתן וזה המצב, ברור שתקופת המעבר הזו, שכבר נמשכת מספר שנים, לא יכולה להימשך, שבה התקצוב ניתן דרך סעיף 33 למשרד החקלאות אבל הפעילות בפועל מבוצעת דרך משרד האנרגיה. ישבנו עם כל הצדדים, ראינו גם ראש המכון הנכנס לא מעוניין לפרוס את חסותו על מלח"י, והחברה לחקר ימים ואגמים מעוניינת גם להמשיך ולפעול במתכונת החדשה, אז אנחנו, באוצר, אמרנו שמבחינתנו – כמובן בכפוף להסכמה של משרד האנרגיה – לא נמנע.

כן חשוב לציין שזו הזדמנות מצוינת לאנשי משרד האנרגיה כן להיכנס לאירוע ולשאול שאלות נוקבות על טיב המחקר שנעשה במכון, ועל טיב התועלות שאנחנו מקבלים מההשקעות הממשלתיות שאנחנו שמים בו.

כמו שבימים האלה אנחנו עושים במכון וולקני – זו הייתה הזדמנות מצוינת לכך שנעשה את הכול ביחד, אבל אנחנו נכנסים למכון וולקני Big Time בימים אלה, בכוונה לעשות רוב ולהחזיר אותו למסילה. אני חושב שההזדמנות שבה מעבירים את הפעילות חזרה למשרד האנרגיה, ולצורך העניין, עכשיו נכנסים לאיזה שהוא תלם חדש – זו הזדמנות גם לעשות את זה במלח"י.

משרד האנרגיה?

שרון חצור, סמנכ"לית אסטרטגיה, תכנון ומדיניות, ואחראית גם על נושא התקציב. אנחנו נתנו את הסכמתנו גם להחלטה הקודמת, כמובן, ולאורך כל הדרך – להבנתנו, לפחות – ראינו את התועלת בהעברת מלח"י למשרד החקלאות.

בחצי השנה האחרונה אנחנו מבינים שמכון וולקני פחות מעוניין בזה, וברורות לנו התועלות של הפעילות הזו לעיר אילת. כבוד היושב-ראש, אתה דיברת על זה מספר פעמים. לכן, אנחנו עשינו שני דברים: א', עשינו בדיקה שהתקציב אכן תואם את הפעילות, ושזה יאפשר לעסק הזה להתקדם, וגם וידאנו, ביחד עם אגף תקציבים, שהתקציבים של כוח האדם מספקים ויישמרו.

מעבר לזה, כבר שלחנו את טיוטת המחליטים למשרד החקלאות. להבנתי, לפחות – יש פה נציגים – זה מוסכם, ולכן ברגע שסיימנו את הסיפור עם אגף תקציבים – הוא צריך להסתיים היום או מחר במשהו רשמי, אבל יש הסכמה עקרונית – אנחנו יכולים להכניס את זה למעטפה בהקדם.

אתם יכולים, לדעתי, להעביר את זה אפילו ב-19ב.

אפילו היום.

לדעתי אין צורך. יש הסכמות.

שוב, השנה כבר התקציב - - -

למה פנייה תקציבית? הפנייה התקציבית לוועדת כספים, אבל אני מדבר על החלטת הממשלה קודם כול.

החלטת הממשלה היא משהו נפרד, אבל בנוגע לתקציב, כמובן שבבניית תקציב 2026 הבא, כאשר הוא יגיע, נתקן את זה בבסיס התקציב.

אבל לגבי החלטת הממשלה?

בהחלטת הממשלה, למעשה, יש שני חלקים לתקציבים שצריכים לעבור: יש את התקציב הפרמננטי, של תקציבי השכר של חוקרי המכון וכל עובדי המעטפת, ויש את תקציב - - -

לא משנה. אתה חייב את החלטת הממשלה הזו. אתה לא תוכל בלי להעביר אותה.

ברור שאנחנו מעבירים את החלטת הממשלה תחילה.

אתה יכול להעביר את זה ב-19ב לדעתי.

אני לא בטוחה שצריך את 19ב, אבל זו פרוצדורה. יש הסכמה של כולם - - -

אני מדבר על הקצב.

אני מבינה. יש הסכמה של כולם. יש הסכמה מאגף תקציבים – רק נקבל אותה באופן רשמי - - -

כבר קיבלתם אותה באופן רשמי.

בסדר, אנחנו רק נמסמך אותה, ונפעל במהירות. אנחנו על זה.

אני לא יודע מה צריכים. אנחנו צריכים את האישור – האישור הועבר.

יש איזו מחלוקת שצריך לבאר – 300,000 שקלים שלא היה ברור - - -

זו לא בעיה לשולחן הזה. עזוב את הבעיה הזו, כבוד היושב-ראש. האירוע מאחורינו.

יש לי שאלה: הוועדה תהיה בסיור באילת בעוד שבועיים וקצת. האם זה יהיה אחרי קבלת החלטת הממשלה?

אגף התקציבים לא יהווה חסם.

אני מאמינה שיהיה אפשר להפיץ אותה בהקדם.

תבואו לסיור כבר אחרי שאתם לפחות תחת - - -

אני מעבירה את המסר. בסדר גמור.

אני חושב שדרך המלך הייתה במכון וולקני. מכיוון שגם מנהל מכון וולקני גם דיבר איתי על זה, והוא לא חושב כמוני – הוא מנהל מכון וולקני; לא אני – כמו שאמר האוצר, עדיף לפחות שהעסק יעבוד, ויעבוד בצורה מסודרת, ולא בדרך פתלתלה. אז שכבר יעבוד – זה המצב.

בסדר גמור. אנחנו על זה. אני אלחץ.

אם אפשר לתת שתי נקודות: א', בהחלטה 1442 יש 20 מיליון שקלים - - -

זה בפנים, נעם.

אז אם זה בפנים – זה בסדר. דבר שני, אני שוב מדגיש – אוראל לא התייחס לעניין המקצועי. בעניין המקצועי, אנחנו חושבים שמדובר פה על מכון לחקלאות ימית, ולכן חשוב שהמעורבות של משרד החקלאות תהיה ברורה ומובהקת, כדי שנוכל לכוון את כל התקציבים האלה לפיתוחים שאנחנו מסמנים ככיוונים בתוכנית האסטרטגית.

סליחה, עוד פעם, נעם?

אני אומר שמבחינה מקצועית, חשוב שזה יהיה מחובר לתוכנית האסטרטגית של משרד החקלאות בנושא של חקלאות ימית.

בוודאי, אבל זה ועדת ההיגוי בהחלטת הממשלה, לפי מה שהבנתי.

נכון.

לכן החלטת הממשלה הזו חשובה – כי היא מייצרת פה עוד איזה שהוא מנגנון שישאיר אתכם שותפים בתוך התהליך. אני חוזר ואומר: דרך המלך הייתה במכון וולקני לטעמי. אני חושב שמנהל מכון וולקני טועה פה בהחלטה שלו, אבל כבר זה לא בסמכותי.

כפי שאמר אוראל, החתן לא רוצה את הכלה והכלה לא רוצה את החתן. אנחנו רוצים את הכי טוב שאפשר. אני מסכים איתך, אגב, אבל זה המצב. אנחנו צריכים פשוט להתקדם.

נמצא איתנו ראש עיריית אילת. נעלה אותו בזום – הוא גם לא נמצא בארץ. בבקשה, אלי לנקרי.

אדוני היושב-ראש; מכובדיי כולם שם. קודם כול, תודה רבה. אני אכן לא נמצא בארץ – אני נמצא במוסקבה ליומיים וחצי כדי להביא את התיירים הראשונים מרוסיה ישירות לרמון ביום חמישי, מוחרתיים. אני יכול לספר לכם שזה הולך יפה מאוד כאן, בתקווה להביא, כמו בעבר, מאות אלפי תיירים מרוסיה לאילת. עד עכשיו זה עובד טוב, אז אני מקווה מאוד שנביא בשורה לעיר, וגם למדינה, בכל מה שקשור לתיירות חוץ.

אני מתנצל שהצטרפתי לדיון באיחור בגלל שאני נמצא כאן, אבל שמעתי את הדברים העיקריים. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, גם על קביעת הדיון החשוב הזה; גם על קבלת ההחלטות ששמעתי עד עכשיו – זה עולה בקנה אחד עם מה שאנחנו רוצים וצריכים לעשות, וכבר היה צריך לעשות מזמן, אבל עכשיו אני שומע שהוסרו כל ההתנגדויות ויש הסכמות, אז לפחות נוכל להתקדם בנושא החשוב הזה.

אני מצפה לכולכם, כמובן – לחברי הוועדה ולכל מי שיבקר בסוף החודש באילת – כדי להמשיך ולקדם את אחד הנושאים שהם קריטיים לעיר בכל מה שקשור לגיוון ולהרחבה של מקורות התעסוקה, וגם, צריך לומר, במאמץ הגדול שלנו לגשר על הפערים בכל מה שקשור לימים קשים שיש באילת.

בכל משבר ידוע שאילת היא העיר הראשונה להיפגע, בגלל ההישענות הקיצונית על תעשיית התיירות, וגם בדרך כלל האחרונה להתאושש. המאמץ הזה הוא גדול מאוד, וחשוב לנו להפוך את אילת למרכז עולמי לחקלאות ימית ולביוטכנולוגיה ימית. יש לזה פוטנציאל ענק.

אני גם רוצה לשוב ולהודות לך, אדוני היושב-ראש, על כך שהיית זה שהביא את החלטת הממשלה החשובה הזו, ואני מקווה שנוכל ליישם אותה במלואה כדי להצעיד את אילת קדימה בנושא הזה. תודה רבה.

תודה רבה. אודי גת נמצא איתנו בזום לגבי התוכנית החינוכית הבית-ספרית?

צוהריים טובים לכולם, שלום. כאמור, אנחנו חתמנו עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי את ההסכם על 250,000 השקלים שמיועדים לנושא הזה. ניסינו בעבר למצוא בית ספר במרוקו ואז התחילה רעידת האדמה ואז המלחמה. אנחנו בקשר, והפרויקט הזה ייעשה עם קפריסין – בית ספר בלימסול.

זו רשת של בתי ספר בקפריסין שקוראים לה "פסקל". כבר הייתה לנו ישיבה שלישית; השתיים הראשונות ארגוניות והשלישית ביחד עם מורים משלושת בתי הספר – בתי ספר מאילת, בית ספר בחבל אילות ובית הספר בלימסול – והתוכנית יוצאת לדרך.

הרעיון של התוכנית – השנה הראשונה מיועדת לכתיבה של תוכנית, של סילבוס לתלמידי בית ספר תיכון, שיהוו פיילוט להמשך, כדי שנוכל אחר כך להפיץ את זה לבתי ספר אחרים בארץ ובכלל. זה בדרך. האם יורשה לי, היושב-ראש, לדבר מילה על האקדמיה?

כן.

באחד מהסעיפים – עבדנו על זה קשה מאוד בזמנו בכתיבת התוכנית – יש 20 מיליון שקלים שמיועדים לאקדמיה. זה סעיף 6ב בתוכנית הממשלתית. 10 מיליון מתוך 20 המיליון השקלים האלה נלקחו על ידי הות"ת והועברו ל-IOI, שזה חשוב בפני עצמו – זה המכון הבין-אוניברסיטאי באילת.

זה חשוב וטוב מאוד, אבל לא זו הייתה כוונת המשורר בתחילת הדרך, כי אנחנו רצינו שה-20 מיליון ילכו לטובת תואר ראשון בלימודי Sea Tech בקמפוס בן גוריון באילת, וזה קצת התמסמס. 10 מיליון השקלים הנוספים פעם אחת קוצצו, במסגרת הקיצוץ הכללי שכל התקציבים קוצצו, וחולקו לשנתיים – 3 מיליון ומשהו יגיעו השנה, ב-2025, והשאר ב-2026.

ביחד עם Matching של בן גוריון, אנחנו מתחילים במהלך שאני מקווה שיתחיל את זה שילמדו Sea Tech בקמפוס בן גוריון באילת לתואר שלם של שלוש שנים בתחילת אוקטובר 2026. עד אז יהיו שלבי ביניים ואבני דרך, אבל לצערי התקציב קוצץ מאוד, ולכן אי-אפשר היה לעשות את מה שרצינו שיקרה כשכתבנו את הסעיף הזה בתוכנית.

מה רציתם?

אנחנו רצינו ש-20 מיליון השקלים, ביחד עם Matching שנשיא אוניברסיטת בן גוריון, הפרופסור דניאל חיימוביץ' התחייב – כ-30 מיליון שקלים ביחד, 20 מהחלטת הממשלה ועוד 12 אפילו מבן גוריון – ילכו לטובת Sea Tech בלוח הזמנים שנקבע בהחלטת הממשלה. זה כבר היה צריך לקרות, אבל זה לא קרה בגלל הסיבות שאמרתי.

אולי זה יקרה, לפחות חלקית, כבר באוקטובר בשנת הלימודים האוניברסיטאית הקרובה, ב-2025, אבל כמו שאמרתי, חלק גדול מהתקציב הזה נשתה לטובת דברים אחרים שלא היו חלק מהתוכנית המקורית.

אוקיי. תודה. התייחסויות – מי רוצה?

כן. אלון אטקין מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי. כמו שאודי אמר, עשינו הסכם עם עיריית אילת והמועצה האזורית אילות לגבי הפרויקט החינוכי. זה לקח די הרבה זמן, כמו שאודי אמר. כרגע זה מתקדם בצורה יפה.

נתנו הארכה לזה כדי שיוכלו לממש את זה, למרות שהתוקף נגמר, אבל הארכנו את זה כי אנחנו רואים בזה חשיבות גדולה מאוד, ואנחנו מעוניינים מאוד לראות את שיתוף הפעולה הזה קורה. שוב, אחרי תקופה ארוכה מאוד – נראה שזה מתקדם בצורה טובה ושבאמת יהיה אפשר לצאת עם זה לדרך בקרוב.

לגבי הנושא עם הירדנים שעלה, צריך לקחת בחשבון שיש בכל נושא המים וההתפלה רגישויות גדולות מאוד למפרץ אילת. מאז שירד מהפרק הפרויקט המשותף של תעלת הימים, שהיה אמור לקחת בחשבון את הרגישויות האקולוגיות, קיימים חששות גדולים לגבי השלכות אפשריות של מתקן התפלה עצמאי של הירדנים. הצורך שלהם ברור, אבל נצטרך לראות איך זה מתקדם. יש השלכות לא פשוטות למתקן התפלה כזה.

ברור. תודה. כן.

יואל אבני ממשרד החינוך, מפמ"ר חקלאות. ברגע שיש תוכנית חינוכית, נשמח שתעבירו אלינו לאישור.

אתם לא שותפים בתוך התהליך הזה?

מוגדר בהחלטה שהם אמורים להעביר לנו את התוכנית שהם בונים. אני אשמח לעמוד בקשר.

התוכנית נבנתה על ידי המועצה והעירייה ביחד. נדבר על זה.

שלא בסוף תתחילו את התהליך מההתחלה עוד פעם, מול משרד החינוך.

אנחנו עובדים בסדר עם משרד החינוך.

אוקיי. עוד מהנוכחים כאן רוצים להתייחס? משרד החקלאות, אתם רוצים להוסיף משהו?

אולי רק בעניין של הכספים שאודי דיבר עליהם, של התוכנית של ות"ת – יש שם גם את ה-IOI וגם את אוניברסיטת בן גוריון. אני מציע שאולי נכלול את זה בסיור, כדי שנוכל גם לראות מה קורה עם זה ואולי לעזור לכוון את זה כמו שאנחנו חושבים שהייתה רוח החלטת הממשלה.

אוקיי. אם אין פה עוד מישהו שרוצה להוסיף משהו – אתה רוצה להגיד משהו לפני שאני מסכם?

כן, אני אשמח, מעבר לברכות על הדיון ועל המעקב – זה נושא שטיפלנו בו ביחד בהמשך להחלטת ממשלה נוספת על המכון הלאומי לחקלאות ימית שנמצא באילת והעברת הסמכויות - - -

בזה בדיוק עסקנו בהתחלה – זו החלטת ממשלה מוכנה. כל המשרדים הגיעו לסיכומים כדי לסגור את כל האירוע הזה, והיא פשוט צריכה להיכנס למעטפה כמה שיותר מהר. לפחות אני שמעתי כאן קצת התחייבות לכך שאולי ב-26 ביוני כבר נהיה אחרי זה.

הלוואי.

זה המצב.

אני רוצה לסכם את הדיון, וראשית, להוקיע את העובדה שהמשרד להגנת הסביבה בחר שלא להגיע לדיון הזה. הוא הודיע על כך עם תחילת הדיון, אחרי שהם גם נרשמו לדיון, בנושא שהוא קריטי – משרד הגנת הסביבה היה קריטי לדיון הזה. אני רואה את זה בחומרה רבה. אני מבקש ממנהל הוועדה להכין לי מכתב ליושב-ראש הכנסת, עם העתק לשרה להגנת הסביבה, בעניין ההתחמקות של נציגי המשרד להגנת הסביבה מהדיון.

שנית, בהקשר הזה, ובהקשר של אישור והאישורים הנדרשים לתוכנית באותו פארק תעשיות מדובר, אני מבקש להזמין לדיון שיתקיים באילת גם את נציגי ועדות התכנון הרלוונטיים, החל מיושב-ראש המחוז ועד לגורמים התכנוניים הרלוונטיים בנושא, יחד עם הגורמים הרלוונטיים גם ממקורות וגם מרשות המים.

לגבי החלטת הממשלה, כפי שצוין כאן על ידי משרד האנרגיה, משרד החקלאות, משרד האוצר ומנכ"ל מכון לחקר ימים ואגמים, אני מבין שמשרדי הממשלה הגיעו לכלל הסכמה לגבי השארת מלח"י במכון לחקר ימים ואגמים, עם מתן מעורבות של משרד החקלאות, כדי לוודא שמלח"י מבצע את המטרות המקצועיות בהקשר הזה.

ככל שזה הפתרון הממשלתי, אני חושב שהעדיפות הייתה שמלח"י תהיה בוולקני, אבל מכיוון שכרגע מנהל מכון וולקני לא מעוניין לקלוט אותם – עדיף לחזור למצב הנורמלי. בתוך זה, אני חושב שהחלטת הממשלה המיועדת היא הרע במיעוטו, ולכן אני מקווה שהיא תקודם. היא צריכה להיות מקודמת בהקדם האפשרי. מכיוון שהגיעו לכל ההסכמות – אני לא רואה סיבה שזה לא יקרה.

לגבי התוכנית האסטרטגית, ראשית, אני שמח שהדבר הזה מתקדם. אני כן חוזר ואומר שהמלצתי, בכל אופן, היא להפוך את סדר המטרות העליונות. זאת אומרת, הגדלת הייצור היא בהחלט מטרה, ומטרה חשובה בתוך האירוע הזה – אני לא רואה בה כמטרה העליונה של החלטת הממשלה. היא מטרה שהיא נגזרת של החלטת הממשלה.

זאת אומרת, ההחלטה המרכזית היא להפוך את אילת וחבל אילות לאזור מחקר ופיתוח בין-לאומי למזון מהים והמדבר. זו, בסוף, מטרת העל בתוך כל האירוע הזה, וכשאנחנו מדברים על הים באופן כללי – כי התוכנית האסטרטגית צריכה להתייחס לא רק לאילת; התוכנית האסטרטגית מתייחסת גם לים התיכון, ומדברת באופן כללי על היכולות שלנו לחקר הים, המחקר והפיתוח ממנו – המחקר והפיתוח צריכים להיות מטרת העל.

הנגזרת היא גם הגדלת הייצור המקומי – גם כשדה מחקר וגם כחלק ממטרות אחרות של המשרד שקשורות בביטחון המזון ונושאים אחרים – אבל היא בוודאי לא מטרת העל של האירוע בעיניי. אני לא מוריד מחשיבות הייצור המקומי בהקשר הזה, אבל זו דעתי, ואני קורא למשרד לשקול – אני לא יודע אם התוכנית הזו כבר חתומה ויצאה לדרך – לעשות על העניין הזה חשיבה מחדש.

לגבי התוכנית הבין-לאומית הבית-ספרית, אני שמח, לפחות, שהנושא הזה, בתוך המגבלות הקיימות, מצא את היכולת לייצר שיתוף פעולה עם בית ספר מקפריסין, מלימסול. אני חושב שיש חשיבות גדולה מאוד לכך שיש איזה שהוא שיתוף פעולה בין-לאומי ברמה החינוכית, הבית-ספרית, כשאנחנו מדברים גם על דור ההמשך.

מכאן אני גם מגיע למה שעלה פה בסעיף 6ב בתוכנית הממשלתית, וזה נושא לימודי ה-Sea Tech. אני חושב שזה חשוב מאוד וקריטי להצלחה פה שיש איזה שהוא רצף שכולל לימודי תואר רלוונטי באילת.

אני שמח שיתחיל מהלך כזה באוקטובר 2026, אבל אני בהחלט שב וקורא לשר החקלאות לפעול בעניין הזה מול שר החינוך ושר האוצר, ולראות איך משלימים חזרה את התקציבים למה שיועד לטובת התואר הזה ב-Sea Tech. בעצם, מעבר לקיצוצים הנוספים, נשתו מההחלטה הזו 10 מיליון שקלים שהיו מיועדים לנושא אחד ועברו לנושא אחר, ואני חושב שחבל.

מלבד זאת, הוועדה תקיים דיון ב-26 ביוני 2025 באילת, במסגרת סיור שלנו בעיר, כולל ביקור במלח"י, ואני ארצה לראות שם גם את הגורמים הרלוונטיים וגם לראות שישנה התקדמות עד לדיון הבא. אני מברך על ההתקדמויות שהושגו עד עכשיו.

אני אסיים במה שפתחנו בו, וזה המשרד להגנת הסביבה שלא הגיע לכאן. היום, הנתיב הזה הוא הנתיב הקריטי של החלטת הממשלה. הסוגיות התכנוניות האלה צריכות לרדת מהשולחן; צריך להכריע בממשלה על הנושא הזה, ואני מקווה שההכרעה תתקבל ככזו שתוכל להוציא את הפרויקט הזה לדרך.

תודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:49.