פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
09/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 326
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ג בסיון התשפ"ה (09 ביוני 2025), שעה 10:00

מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר

ינון אזולאי
מאיר כהן

אולגה דדון - סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה

אביטל ריבנר אורון - המחלקה הבין לאומית, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

יעקב פרידברג - עו"ד, משרד המשפטים

יואל ליאון - שגריר, שליח מיוחד לסוגיית לב טהור, משרד החוץ

עינב שנלר - רח"טית שירות קונסולרי בחו"ל, משרד החוץ

אילן אביטן - מנהל תחום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

טירה גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך

ליאת גואלי-הרוש - מנהלת תחום טיפול בפרט, משרד הבינוי והשיכון

דני זקן - סגן ראש מינהל הביטוח והגבייה, המוסד לביטוח לאומי

אתי אלאלוף - מנהלת תחום ילד נכה, המוסד לביטוח לאומי

דיקלה קהת - מנהלת תחום בכירה ביטוח בריאות, המוסד לביטוח לאומי

אריאל די פורטו - מנהלת רצף שירותי עלייה, הסוכנות היהודית

אליהו שאול - חבר משלחת לגואטמלה, הסוכנות היהודית

גסטון אריאל סיידמן - חבר ועד, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

אורית כהן עמיר - נציגה, משפחות כת "לב טהור"

זהר סהר - מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה, משרד הבריאות

יובל רווה - מנהל מחלקת פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, משרד הבריאות

דוריס קריאף - מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

שלומית אבינח

נוגה כוכבי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-די וקים והשמטות.

מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה

מכובדיי, בוקר טוב לכולם. תודה לכל מי שטרחו ובאו, אני מתנצל על דחיית פתיחת הישיבה ברבע שעה. אנחנו ביום ה-612 למלחמה. 612 ימים עברו מאז האסון הנורא; 55 אחים ואחיות עודם חטופים. מחר יובאו למנוחות ג'ודי וגדי ויינשטיין חגי בבית העלמין בקיבוץ רמת השופט. ליבנו עם בני המשפחה ועם בני ניר עוז. הוחזרה בפעילות צה"ל גופתו של אחד מן העובדים בקיבוץ ניר עוז. אני מתנצל שאני לא זוכר את שמו המדויק, נטפונג זה שמו הפרטי ואני לא זוכר את שם משפחתו. אנחנו שולחים מכאן תנחומים למשפחתו שבתאילנד. בעיקר אנחנו זוכרים 55 אחים ואחיות, חלקם בחיים ואת חלקם צריך להחזיר לקבר ישראל כדי שהמשפחות שלהם יוכלו לרגע לנשום ואולי להתחיל לשקם את עצמן. לא הסתרתי את דעתי בחודשים האחרונים ואני אומר אותה גם היום: את כולם בעסקה אחת כוללת שתעביר אותנו מהשלב הצבאי למהלכים המדיניים הנדרשים.

אי-אפשר לפתוח את הבוקר הזה ללא הרכנת ראש לזכרם של עוד ארבעה לוחמים אמיצים וגיבורים שנהרגו בתקרית בח'אן יונס בערב שבת. אנחנו זוכרים היום את חן גרוס ממושב גן ישעיה בעמק חפר, את תום רוטשטיין, בן 23 מרמת גן, את אורי יונתן כהן, בן 20 ממושב נווה ירק ואת יואב רבר, בן 19 משדה ורבורג. רק המחשבה שמועצה אזורית אחת באותו יום קוברת שני בחורים צעירים, המועצה האזורית של דרום השרון, עם נופל מכל אחד משני בתי הספר התיכוניים במועצה, זה בלתי נתפס. עת מלחמה ועת לעצור את המלחמה. אני בטוח שתהא דעתנו אשר תהא לגבי המהלכים וכל אחד מאיתנו כמובן זכאי לדעתו, חשוב שכל אחד מאיתנו יאחז בדעה משלו – אנחנו מאוחדים לחלוטין בהרכנת הראש לזכר ארבעת הגיבורים הללו ומאחלים החלמה מלאה לפצועים בתקרית הקשה.

אני מקריא לצורך הפרוטוקול את מה שכולנו כבר יודעים, אבל התקנון מחייב אותנו: ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת והפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. לפי סעיף 120 לתקנון, ניתן באופן חריג לכסות פרטים מזהים של אנשים או דברים שנאמרו בדיון, בין היתר אם הדבר דרוש לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, או אם פרסום הפרוטוקול יגרום נזק למוזמן, לוועדה או לאדם אחר. היושב-ראש מבקש להודיע כי ככל שיעלה צורך או שתהא בקשה לכך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול.

חברים וחברות, תודה לכל מי שהגיע. המטרה שלי היא שנקיים היום רק דיון גלוי. אם יתעורר במהלך הדיון צורך לקיים דיון חסוי ונראה שהדברים דחופים, אז נקיים היום את הדיון החסוי, ואם לא, את הדיון החסוי נקיים בפעם הבאה. קבענו את זה מראש והודענו על זה בדיון הקודם שאנחנו מתמקדים היום בשאלת מעטפת התמיכה שניצולי הכת מקבלים כאן בישראל. אחת הסיבות שביקשנו מכל המשרדים ולא רק מהמשרדים החברתיים להיות כאן היא שבסופו של דבר ישנה זיקה הדוקה בין כל היבטי הטיפול בסוגיה הזאת. בסופו של דבר יגיעו לכאן ניצולים, הם ילוו על ידי שירותי הרווחה, החינוך והבריאות, אבל עולה השאלה באיזה רגע אפשר גם לזמן אותם לעדות במשטרה, כי העדות הזאת אולי דרושה לנו לצורך המהלכים שמתנהלים לגבי קטינים אחרים.

שאלת הקשר בין משרד המשפטים, הפרקליטות והמשטרה לבין מערכת הרווחה היא סוגיה שהיא על השולחן שלנו. השאלה היא איזה מידע משרד החוץ יודע להעביר בזכות הצוות המצוין שלנו בגואטמלה סיטי, העבודה של ד"ר לאון והמעורבות של הסוכנות, איזה מידע אפשר להעביר מראש עוד כשאנשים נמצאים בגואטמלה, איזה מידע אפשר להעביר לגורמי הרווחה כאן בישראל כדי שיתכוננו לטיפול המיטבי. לכן גם משרד החוץ נמצא בדיון שהוא רווחתי. לכן אנחנו גם נקפיד שהדיון לא יהיה ארוך כדי לאפשר לאנשים לחזור למלאכת יומם. אלא אם תהיה איזושהי התפתחות דרמטית, אנחנו נקבע את הדיון הבא לא לשבוע הבא, אלא לעוד שבועיים. זה יאפשר לכל המערכות להתכנס לעבודה המקצועית שלהן ולבוא עם תשובות. אם תהיה התפתחות כזאת או אחרת, אנחנו נציין.

אנחנו יודעים שהייתה אתמול ישיבת היערכות במשרד ראש הממשלה. נטע, נציגת המשרד, הודיעה לנו שהיא לא תוכל להגיע היום, זה בסדר. אנחנו רצינו לקיים את הדיון הזה בכל זאת מכיוון שאנחנו חייבים להתחיל ללחוץ על הדוושה בכל מה שנוגע להיערכות כאן ולוודא שיש היערכות מיטבית. אני כבר אומר בפתח הדיון שאנחנו סומכים גם על הכוונות הטובות של המשרד לשירותים חברתיים, גם על הכוונות הטובות של משרד הבריאות ושל משרד החינוך שברגע מסוים צריך להצטרף לעניין, אבל בצד ההבנה שיש פה תהליכים משמעותיים, אני רוצה להזכיר שבמדינת ישראל אין פרוטוקול ממשלתי של טיפול בניצולי כתות. היו הצעות חוק כאן בכנסת, הן לא התקדמו. יש הרבה יוזמות, ניצולי כתות יכולים ליהנות ממערכת תמיכה כללית שיש במדינה למתמודדי נפש.

אנשים לא לחלוטין חשופים מכל תמיכה ממשלתית, אבל צריך לומר את האמת, למרות שהיו לא מעט תופעות של כתות ושל הצלת בעיקר נשים וקטינים מתוך כתות – כולנו יודעים שהיו כתות שפעלו כאן בישראל ופורקו על ידי מערכת אכיפת החוק. למרות שיש ניסיון מצטבר, אני מניח שהוא ניסיון חשוב, אין פרוטוקול ברור. אנחנו גם עמדנו על זה כאן בדיון כשראינו שיש איזשהו פיצול. חשוב לי להדגיש את זה ואז אנחנו נעבור אליכם. אנחנו ראינו שבסופו של דבר אין תכלול מיטבי של מעטפת התמיכה ומיצוי הזכויות. ראינו שיש אפיק אחד, למשל, שמתנהל על ידי משרד העלייה והקליטה, כי חלק גדול מהניצולים במקרה הזה הם או עולים או תושבים חוזרים וראינו שמשרד הקליטה יכול להעניק פתרונות שהם חלק מהפרוטוקול שלו, פתרונות דיור למשל, שאולי הם יותר בנמצא במשרד העלייה והקליטה ופחות בביטוח הלאומי או אפילו במשרד השיכון.

עמדנו על זה שבצד הרצון הטוב אין כרגע גורם מתכלל לגבי הטיפול כאן בארץ. רשמנו לפנינו באנחת רווחה בדיון הקודם שבמשרד הרווחה מונה פרויקטור מיוחד לנושא הזה, זה דבר טוב, אבל התפקיד שלנו לוודא שכשם שיש היום גורם מתכלל שעובד עם כל משרדי הממשלה על מה שקורה בגואטמלה, יש בסוף גורם מתכלל כאן שעובד עם המשרד לשירותים חברתיים, עם המוסד לביטוח לאומי שמאוד רלוונטי, עם משרד העלייה והקליטה, עם הסוכנות, עם משרד הבריאות, עם משרד החינוך. אני מניח שאלה הגורמים המרכזיים, אולי גם רשות ההגירה והאוכלוסין במקומות שבהם צריך לסגור מעגלים.

אני ביקשתי שנקיים את הדיון הזה, יש לנו 40 דקות כשהמטרה היא באמת לשמוע בראש ובראשונה מהמשרד לשירותים חברתיים ואז מיתר המשרדים. אני חושב שאתם יודעים, יש דיונים שבהם אנחנו מתחילים עם נציגי המשפחות, אבל זה גורם לכך שאנחנו מציפים את השאלות ובדיון הבא אנחנו קודם כול מתחילים עם לשמוע תשובות מהממשלה. גם הוצאנו תשובות – שלומית, מנהלת הוועדה, כדרכה בקודש, הוציאה סיכום דיון עם שאלות מאוד ברורות גם למשרד החינוך, גם למשרד הבריאות, גם לתחום הדיור, שזה עלייה וקליטה ושיכון ובינוי. אני רוצה להזכיר מה אנחנו ביקשנו ואני אשמח להבין בהתחלה אם אנחנו כבר יכולים לברך על המוגמר. אנחנו ביקשנו להבין האם ישנה תוכנית טיפולית מוגדרת. האם התכנסנו אל עבר מעטפת טיפולית ברורה שמאפשרת לנו לומר: זה סל הזכויות ואפיקי התמיכה והעזרה ואנחנו יודעים לעזור למשפחות למצות אותם.

אני מזכיר שאני הצעתי, על סמך הניסיון הקשה שלנו, לצערי, עם מינהלת החטופים, שבסופו של דבר נדע להצמיד רפרנט לכל משפחה. הרפרנט הזה יכול להיות רפרנט של מחלקת הרווחה המקומית בתנאי שהם מודעים למעטפת הסיוע ויש להם כתובת בממשלה וזה יכול להיות גורם מהמטה של המשרד. זו כבר לא החלטה שלנו ולא מיומנות שלנו, אבל התפיסה שלנו הייתה שאם בסופו של דבר מדובר על עשר משפחות ואפילו פחות, כי זה הסיפור במיפוי שלנו, אז התפיסה צריכה להיות שיש לכל משפחה כתובת שדרכה מתבצעים כל המיצוי, כל תהליכי הביורוקרטיה וכל הקישור, לפחות בשלבים הראשונים.

אני רוצה ברשותכם לפנות למשרד לשירותים חברתיים, לקבל סקירה שלכם איפה אנחנו עומדים ולאן הגענו בימים האחרונים ואז נמשיך ליתר המשרדים. הצטרף אלינו חבר הכנסת ינון אזולאי. ינון לרוב לא מגיע לישיבות שלנו מכיוון שהוא הכוכב של הקואליציה בוועדת הכספים וידיו עמוסות בעוד כמה נושאים על סדר-יומה של הקואליציה ושל המדינה בכלל, אבל חשוב לי לומר שינון הוא ממש מנושאי הדגל של קידום הטיפול הממשלתי בנושא הזה, אנחנו מתואמים, אנחנו מדברים ואני יודע שהוא פועל גם מאחורי הקלעים. אני שמח שהצטרפת, אתה רוצה לומר משהו בהתחלה?

לא, לא.

בסדר. אנחנו מתמקדים היום בשאלת מעטפת הטיפול שניתנת פה בארץ למי שכבר הגיע. בבקשה, אילן אביטן, הפרויקטור של המשרד לשירותים חברתיים.

בוקר טוב לכולם. אני מנהל במשרד הרווחה את תחום הטיפול בילדים ובמשפחות של יוצאי כת "לב טהור" שמגיעים לארץ ושנמצאים פה וצריכים סיוע נרחב של השירותים שלנו. מוניתי בתחילת החודש ומאז אני נמצא בהמון עשייה, פגישות, להכיר את השטח, להכיר את המשפחות, את הפעילים שעובדים עם המשפחות, להכיר את הסוגיות העיקריות שעולות לשולחננו ובמידת האפשר גם לתת לזה כבר פתרונות ולהתחיל לקדם עניינים. אחד הדברים שקידמנו, ואני חושב שזה דבר מאוד מבורך, זה שולחן עגול שבו יושבים נציגי כל המשרדים כשולחן עבודה מצומצם, לא גדול. המשרדים הפעילים במיוחד הם בריאות, חינוך, רווחה, קליטה, ביטוח לאומי – כל מי שיכול להיות רלוונטי לפתור סוגיות, ייכנס לשולחן העגול הזה. המטרה היא להסתכל על כל משפחה, לראות את החליפה, את הצרכים שלה, ולתפור – לקדם פתרון של מענים.

במפגש האחרון בנינו איזושהי טיוטה, היא עדיין לא סגורה ולכן גם לא הבאתי אותה לכאן, שמדברת על שולחן כזה בכל רשות כשמגיעה משפחה. המשפחות מגיעות באופן עצמאי ככל שאפשר לרשויות מסוימות בכל מיני מקומות בארץ וחשוב שבכל רשות מייד ייווצר השולחן העגול המקומי כדי לתת את החליפה המתאימה למשפחה. זאת אומרת, יש שם נציג רווחה, נציג חינוך, נציג בריאות, מסתכלים על המשפחה – על הילדים בעיקר, כי אנחנו רוצים מאוד שהילדים יקבלו את כל המענים שהם צריכים לקבל בכל ההיבטים – במשרד החינוך, בכיתות, בהשמות, בתשומות כאלה ואחרות שהם צריכים, אם הם צריכים התאמות שפתיות ועוד ועוד. בנושא של בריאות – חיסונים, רפואה, שיניים, שמיעה, ראייה, ממש המון דברים.

בתוך הסל הזה יש גם את סל המענים של משרד הרווחה והביטחון החברתי, שהוא סל שניתן לכל אזרח וכל תושב במדינת ישראל. במסגרת הסל הזה אנחנו נותנים ככל שצריך וככל שאפשר התייחסות גם בעניין של השמות, אם צריך לשים ילד בתוך מסגרת טיפולית כזו או אחרת. עשינו את זה כבר, חלק מהמשפחות שנמצאות בארץ כבר נמצאות בתוך מרכז הורים-ילדים, מרכז טיפולי, בתוך מועדוניות אם צריך, במסגרת שהייה יומית של צרכים מיוחדים. יש מישהו שצריך והוא קיבל את זה.

מה הקשר בין המטה לבין השולחנות ברשויות והאם השולחנות כבר הוקמו ברשויות?

אני לא מזכיר שמות ספציפיים של רשויות, כי אני חושב שאנחנו בדיון גלוי. לכת עדיין יש את המהלכים שלה, אז אני נמנע מלהזכיר רשויות ספציפיות, אנחנו יודעים כאן על רשויות שכבר הגיעו אליהן קטינים, אז אני רוצה לשאול: הוקמו השולחנות הללו?

מה שקורה כרגע בתוך הרשויות זה שמי שמוביל את הטיפול העיקרי הוא כרגע העובדת הסוציאלית של אגף הרווחה ברשות המקומית הספציפית ועכשיו אנחנו מתחילים לייצר לה את השולחן, את התמיכה. דיברתי אתמול שיחה ארוכה עם טירה ממשרד החינוך וכבר היא העלתה בפניי כל מיני סוגיות שחשוב מאוד שכן נהיה מודעים אליהן מבחינה חינוכית. יש את העניין של משרד הבריאות.

לגבי השאלה שנשאלה אני מסכים עם היושב-ראש, ברגע שהקטין הזה הגיע לאותה עיר, הוא כבר צריך לבוא מוכן. אז בוא נגיד שלא הספקתם, אבל צריך להגיד שבתוך שבוע, בתוך שבועיים, השולחן העגול קם ונותן לכם דיווח לשולחן העגול למעלה, לצורך העניין. אם נמשוך את זה עוד ועוד, בסופו של דבר הם ייפלו בין הכיסאות ולא יגיעו בכלל לשולחן.

יש פה שתי שאלות של לוחות זמנים. בחרתם באיזושהי תפיסה שכל משפחה מוקפת על ידי צוות מקומי. זו הבחירה המקצועית שלכם. דבר ראשון, להערכתך, תוך כמה זמן עבור כל המשפחות שנמצאות בארץ המודל הזה יפעל? האם אנחנו מדברים על ימים, מדברים על שבועות? דבר שני, מתי תושלם הטיוטה של מעטפת המענים הממשלתית? אם משפחה מקבלת סל קליטה ולא משנה אם הוא מגיע דרך משרד העלייה, דרך הסוכנות או דרככם, יש פה הרי עניין חומרי. כל ילד כזה מגיע רק עם הבגדים שלגופו ואולי כמה דברים קטנים שהוא קיבל במרכז בגואטמלה. בסופו של דבר, רוב המשפחות מתוך העשר הן לא משפחות שקל להן להכניס את היד לכיס הפרטי. אני גם לא בטוח שהן צריכות לעשות את זה.

ברמה של הרשות המקומית - - -

למה זה רשות מקומית?

אני מתייחס לשני המעגלים. במעגל הראשוני, ואני מקבל את השאלה של חבר הכנסת ינון, הגיעה משפחה, יש ילדים ברשות מקומית מסוימת וצריכים לטפל בהם, אז הם כבר מקבלים את המענה. זאת אומרת, העובדת הסוציאלית נכנסת כבר לתמונה. יש מעגל, יש עיגול, יש שולחן, אין שולחן – זה לא משנה. הם מתחילים לקבל את ההתייחסות הראשונית הפרטנית והיא רותמת בתוך הרשות את מי שצריך. אם היא צריכה את המעטפת, באגף הרווחה עובדים בצורה מאוד מודולרית. חוץ מהעו"סית המקומית שמטפלת, יש מעליה ראש צוות, יש מפקח ויש אותי למעלה, ואנחנו מייצרים פתרונות בשיתופי פעולה. המודל הזה שדיברתי עליו אמור להיסגר בימים הקרובים.

חסר לי משהו. סליחה, היושב-ראש, אם אפשר לשאול.

בוודאי.

לא הייתי פה בתחילת הדיון. תספר לי איך זה מתחיל. כלומר, המשפחה הגיעה לארץ, מה קרה עם הילד? אני רוצה לדעת מה התהליך שהוא עובר מאז שהוא נכנס לארץ עד שהוא קיבל את המענה.

ינון, זה במידה רבה הדיון המסודר הראשון שלנו על מה שקורה בארץ, עד עכשיו, יותר מעשרה דיונים, עסקנו במה שקורה בגואטמלה. לא שסיימנו שם, אבל אמרנו שעכשיו מתחילים לטפל גם במה שקורה בארץ.

שיתחילו להגיע.

קודם כול, האירוע הוא לא רק של משרד הרווחה. יש פה אירוע מתגלגל שהוא של כל משרדי הממשלה. משפחה שמגיעה לארץ ומשרד הרווחה לא קיבל יידוע על זה – אנחנו בפער, זה ברור.

יכול להיות שהגיעה משפחה ומשרד הרווחה לא יודע?

יש מצב שתגיע משפחה, כי מי שמנהל את ההגעה לארץ זה לא משרד הרווחה. משרד הרווחה מטפל במשפחות שמגיעות לארץ.

זו אחת התקלות הכי חמורות, שאין את הסנכרון.

ינון, אני לא בטוח בכלל שזה המצב.

אני רוצה להוסיף שאלה.

אורית, שנייה.

אני הייתי שר הרווחה. גם אם הם לא הובאו על ידי משרד הרווחה, מהרגע שהם הגיעו לארץ - - -

אילן, בואו. אנחנו עובדים פה בדיוני מעקב שבועיים והמטרה היא למפות שאלות. אם יש מישהו פה שיכול לענות איך נסגר המעגל, הרי מי שמטפל בהבאת הילדים בסוף זה משרד החוץ, כי צריך להנפיק להם את התעודה ואת הדרכון. אז משרד החוץ, בסופו של דבר, הקונסוליה והשגרירות בגואטמלה סיטי יודעות: פלוני אלמוני עולה על טיסה, קיבל תעודת מעבר.

ברשות היושב-ראש, זה מתחיל קודם כול בקבוצת הוואטסאפ המשותפת שהוא כבר נמצא בה, שם הוא כותב הכול והכול ברור ושקוף. זה נמשך על ידי המיילים, זה בתוך המערכות.

בסדר גמור. ד"ר ליאון, בקיצור, לעמדת משרד החוץ, כי אנחנו רוצים להתקדם פרקטית. קודם כול, אני מבקש שתוודאו את זה עוד פעם, אבל אתה, משרד החוץ, אומר לנו: אין מצב שמשפחה עוברת דרך השגרירות בגואטמלה, מגיעה לארץ והמערכת הממשלתית לא יודעת.

המצב היחיד שיכול להיות הוא שמשפחה - - -

נסעה לארצות הברית.

בדיוק, ועם דרכון אמריקאי טסה לארץ.

בסדר גמור. על משפחה שלא עוברת דרך הרשויות של מדינת ישראל, מדינת ישראל לא יכולה לדעת, אין מה לעשות, הכול בסדר. אבל כל מי שטופל על ידי השגרירות ומגיע לארץ, אתה אומר, אדוני השגריר, שהמערכת מיודעת. הועבר מקל למשרד הרווחה.

נכון.

הלאה.

ברגע שזה מגיע למשרד הרווחה, בכל רשות יש מחלקה, מקבלים את המידע, עו"סית פוגשת את המשפחה.

הבנתי. אילן, להערכתך, בימים הקרובים מודל העבודה של המולקולה – ניקח את הביטוי ממינהלת החטופים – המולקולה המקומית הזאת שמלווה את המשפחה תהיה קיימת. מתי להערכתך תסיימו את העבודה על טיוטת אפיקי הסיוע הממשלתיים לכל משפחה?

אני יודע שקיימת כבר הצעה שנמצאת בהתדיינות בין המשרד שלנו למשרד האוצר. אני לא יודע איפה הדברים עומדים, אבל אני יודע שזו מעטפת מאוד רחבה שמתייחסת להמון צרכים, היבטים ופערים של משפחות מטבע הדברים שמגיעות לכאן לארץ. אני לא יודע איפה זה עומד, כי זה בתקציב של משרד הרווחה מול משרד האוצר.

אני מבקש שבדיון הבא נקבל תשובה ברורה על לוח הזמנים.

איפה זה עומד?

איפה זה עומד. אין פה רפרנט אוצר, נכון?

לא.

מהדיון הבא יוזמן רפרנט רווחה מהאוצר בזום או בגופו או בגופה, שיישבו איתנו. על העניין הזה אנחנו חייבים לקבל תשובה. איפה עומד הקשר שלכם עם משרד העלייה?

רגע, אבל יש לכם פה עלויות? אתם יודעים מה עלות הסל שאתם דורשים ממשרד האוצר? יש לכם תוכנית שהגשתם?

יש איזושהי הצעה, כן, היא מפרטת התייחסות להמון דברים.

כן, אבל אתה בטח בנית את זה ככה שיש סל כללי ויש לך סל פרטני עבור כל אחד שמגיע, נכון?

כן.

מה העלות הכוללת?

אני יכול לדבר בקווים כלליים.

בקווים כלליים, כי אתה צריך את זה תוספתי, אתה לא צריך את זה מתוך המסגרת של התקציב. אתה צריך את זה עכשיו ולא ב-2026. על כמה מדובר ולכמה משפחות זה מתאים?

זה מאוד תלוי במשפחות. אני יכול לדבר על משפחה, על ילד.

על ילד.

פר ילד מדובר על כמה עשרות אלפי שקלים למענים שהם השלמה של פערים גם בתחומים הרפואיים, גם בתחומים החינוכיים, בתחומים הרווחתיים כמובן, שיכון, תעסוקה, ביגוד, ריהוט, דברים מאוד בסיסיים. יש שם התייחסות מאוד רחבה. כמו שאדוני כבר יודע, הוא הציג את עצמו והוא היה שר הרווחה, אז הוא מכיר את הדבר הזה. יש המון המון מענים, אנחנו הרחבנו אותם בגלל שאנחנו יודעים שמגיעות לכאן משפחות בלי כלום, חסרי כול כדי ממש לתת מעטפת. החשבון אמור להיות חשבון שכרגע אנחנו לא יכולים לאמוד אותו מכיוון שעוד מגיעות לפה משפחות.

ברור, כמה ילדים יגיעו, אבל אפשר לדעת פר אדם. אילן, עוד שאלה בהקשר הזה. תראו, יהיו פה שתי סיטואציות: תהיה סיטואציה של הגעה של קטינים בלבד ואז יש לגבי הקטינים הללו צו אפוטרופסות ומשפחה ישראלית – סבים, סבתות, דודים – שיקלטו את הילדים אליהם במעין מסלול של אומנה, אני מניח, אם הם קיבלו אפוטרופסות. יש תרחיש שני, שכרגע אנחנו עוד לא רואים אותו בהיקפים גדולים, אבל הוא יקרה, של הגעת תאים משפחתיים. התפרסם בתקשורת על התחלת ההתפרקות של הכת ויציאת אנשים, אז יהיו גם משפחות שיגיעו ממש כמשפחות. זה מסלול שאתם תצטרכו להתייחס אליו בנפרד, כי אז אין סבא וסבתא שהם אפוטרופוסים. יש פה משפחה שמגיעה כמשפחה חסרת כול ואז יש ענייני תעסוקה, אלה לא רק קטינים.

אני יכול לציין שלפני שבוע וחצי היה לנו דיון עם מי שמנהל את האגף הבכיר של החוץ-ביתי במשרד. משפחה שיש לה ארבעה ילדים ועוד לא הגיעה לארץ, ידענו שהם אמורים להגיע, כבר התקיים דיון, כתבתי דוח פסיכו-סוציאלי למשפחה למרות שאני לא מכיר כדי לחשוב על מסגרות פוטנציאליות שיכולות לקלוט את הילדים האלה, כי אין להם פה משפחה.

במשפחות של האפוטרופסות, סבתא לקחה אפוטרופסות על נכדתה, ונמצא פה שר השירותים החברתיים לשעבר – האם היום במסלולים הרגילים, לא קשור לניצולי כת, כשסבתא או דודה מקבלת אפוטרופסות על בת משפחה קטינה, האם יש מסלול לתמיכה כספית של המדינה בתלות בהכנסות, או לא בתלות בהכנסות, מעין דמי אומנה? הרי משפחת אומנה מקבלת השתתפות בהוצאות.

במסלול הרגיל ולפי חוק האומנה החדש, גם כל סבתא אמורה להיות מוכרת כמשפחת אומנה. היא מקבלת מעטפת רחבה כמו כל משפחת אומנה.

שנבין, כל אפוטרופוס ישראלי בכל קירבה משפחתית, שקיבל צו אפוטרופסות מבית המשפט והקטין הגיע, הוא קודם כול מקבל את סל התמיכה שכל משפחת אומנה בישראל מקבלת?

תראה, כל דבר צריך להיבחן בהתאם. אני חושב שכל ילד שנמצא במסגרת של אומנה ויש תהליך פרוצדורלי חוקתי שקובע את זה, הוא מקבל מעטפת.

אילן, אני רוצה לפעם הבאה תשובה ברורה.

אני אביא לפעם הבאה. התשובה ברורה.

לא, השאלות הן אם זו תמיכה חודשית כספית - -

כן, בוודאי. בוודאי.

- - והאם הם מוגדרים משפחת אומנה?

כמו שמשפחת אומנה מקבלת.

משפחת אומנה מקבלת תשלום.

מתי? כי אם אתה אומר משפחת אומנה לוקח זמן להיכנס. אצלם צריך להסדיר הכול איך שהם נכנסים, אז מאותו רגע הם אמורים לקבל את זה.

במסגרת הטיפול, במענים של יוצאי כת "לב טהור", אנחנו מקצרים תהליכים בצורה טורפת ככל האפשר.

אילן, אני רוצה רגע לחדד עוד פעם, כי אנחנו מנסים מאוד להיות פרקטיים. אנחנו סומכים עליכם, אנחנו רק רוצים לקבל איזון חוזר עם תשובות ברורות וזה בסדר שזה יהיה בפעם הבאה. בדיון הקודם אנחנו איתרנו, גם בעזרת המשפחות, שלושה סוגים של צרכים בסיסיים שעליהם באה המעטפת הבריאותית השיקומית. הדבר הראשון הוא מענק ראשוני, מעין מענק הסתגלות, בין אם זה קטין ובין אם זה סל קליטה. מאוד יכול להיות שסל הקליטה הזה יגיע דרך משרד העלייה והקליטה – אין בעיה, אנחנו לא מצפים לכפל סלים. אם אנחנו יודעים שבמקרה מסוים משרד העלייה והקליטה נתן את המענק כאיזה תושב חוזר עולה – מצוין, אבל מה קורה אם זה לא?

אנחנו דיברנו על צורך במענק ראשוני של קליטה כדי לקנות בגדים לילד או מיטה. הדבר השני שדיברנו עליו הוא נושא התמיכה החודשית. אמרנו אם במסלול של אומנה, אם במסלול אחר דרך הסכם עם הביטוח הלאומי, אבל משפחה שקולטת פתאום קטין אחד, שני קטינים, שלושה קטינים – ברור שהיא צריכה לקבל תמיכה חודשית. אני אומר עוד פעם, אני לא נכנס לשאלה אם יש את זה במסלול של אומנה או יש את זה במסלול של ביטוח לאומי, אבל אמרנו שאנחנו לא מחכים שהילד יוכר עם אחוזי נכות ויעבור דרך ועדות. אם הוא מתמודד נפש בגלל מה שהוא עבר, הוא יקבל גם קצבת נכות, אבל מענק להגדיל את סל ההכנסות של המשפחה, כי יש פה עוד ילד.

הדבר השלישי שדיברנו עליו הוא דיור, שזה כמובן פרטני. תלוי אם המשפחה רוצה ואם המשפחה צריכה, אבל לא יכול להיות שלדירה של שני חדרים או שלושה חדרים בבני ברק, כמשל כמובן, יובאו עוד ארבעה קטינים. זה הרי ברור שהמטרה שלנו היא לא לשקם את הילדים האלה בתנאים של עוני. עוד פעם, יכול להיות שהפתרון הוא דרך משרד העלייה והקליטה. הזכירו כאן גם נכונות למסלול של המשפחות להשתמש במרכזי קליטה של הסוכנות. אם זה לא משרד העלייה והקליטה, אולי זה משרד השיכון. לדיון הבא אנחנו מבקשים תשובה ברורה על שלוש שאלות: האם יש מענק קליטה ראשוני?

היא פה, דוריס בזום.

כן, אבל זה לאו דווקא משרד העלייה והקליטה.

גם משרד השיכון פה.

אנחנו נשמע את כולם. אני רק אומר שמבחינתי יש שולחן עגול אחד מתכלל. השולחן הזה מבחינתי יושב היום בתוך המשרד לשירותים חברתיים, אתם הקמתם את השולחן העגול, נטע.

כן, משרד רוה"מ שותפנו.

אני מבקש שלוש תשובות: האם יש מענק הסתגלות ראשוני, מה גובהו פר ילד ומה גובהו למשפחה? אני מבקש לקבל תשובה על התמיכה החודשית הקבועה פר ילד ופר משפחה ומבקש לקבל תשובה על נושא הדיור.

יש עוד דבר, אם אפשר. עד מתי אמורים לתת להם את הסל הזה ואת התמיכה הזאת?

נכון.

למשל, דיברת על ילד שהגיע עם התמודדות נפש. אני רוצה לספר לך שהיה ילד שהגיע לפה, לארץ, עם התמודדות נפש. החליטו שהוא מתמודד נפש, שמו אותו בבית חולים קרוב לירושלים, אחר כך הבחור התגייס וזה דבר שהוא מלווה אותו כל החיים בסופו של דבר. הוא רוצה עכשיו להיכנס כלוחם – יש לו בעיה; הוא רוצה ללכת אחר כך לעבוד. משרד הרווחה צריך להסתכל לאו דווקא על השנה הקרובה, הוא צריך להסתכל לאורך שנים עד שהאדם הזה בסופו של דבר יוצא ומלווה אותו גם לאחר גיל 18, גם לאחר גיל 21, כשהוא משתחרר מהצבא אם הוא החליט להיות בצבא, או אם הוא החליט ללכת למסגרת תורנית, זה לא משנה. בסופו של דבר האדם הזה צריך לצאת, לחזור לחברה ולהתערות בחברה.

אני מניח שזה השולחן העגול וזה מתפקיד משרד הבריאות.

חשוב מאוד שתיקחו גם את זה בחשבון.

משרד הבריאות נמצא בתמונה.

בסדר, אנחנו נבקש לקבל תשובות. מייד, אורית, כדי שתוכלי להתייחס לכל סוגיית המשרדים. אני רואה שהצטרפה אלינו קבוצה, נכון? זו לא התגנבות יחידים ויחידות. מי הקבוצה?

קבוצה של הצדק איתך בבן גוריון.

מה זה, פרויקט של האוניברסיטה?

זו תוכנית של המחלקה למעורבות חברתית באוניברסיטת בן גוריון. באנו לירושלים לעשות סיור בכנסת.

ברוכות הבאות. הגעתן במקרה לדיון רלוונטי מאוד לנושא הרווחה. אילן, יש עוד התייחסויות שלכם?

אני חושב שיש המון עשייה ואני מבין שהיא צריכה להיות בקצב זמנים יותר מהיר.

אילן, אנחנו סומכים עליכם שיש המון עשייה. אנחנו לא חושבים לרגע שאתם עוצמים עיניים, אבל אנחנו רוצים לקבל תשובות קונקרטיות ולדעת שיש גורם מתכלל. אני מבקש שלדיון הבא, בעוד עשרה ימים, תהיה התקדמות בנושא המענים הקונקרטיים. עוד שאלה אליך, מבלי להיכנס לפרטים, על כמה קטינים שנמצאים כרגע בישראל אנחנו מדברים?

בסביבות 20 קטינים ו-12 מבוגרים.

זו כרגע קבוצת ההתייחסות שלנו.

בין הקטינים יש הורים?

כן.

כן, בני נוער.

אני מבקשת - - -

אורית, שנייה, כי אני פשוט רוצה לפתוח את השאלה שלך לכל ההיבטים. מייד. משרד הבריאות איתנו? דוריס ממשרד העלייה והקליטה, ששמענו את שבחיה בפעם הקודמת.

היי, אני מתנצלת, אני בנהיגה בדרך לשיעור, לכן אני גם בלי מצלמה. ראשית, אני אעדכן על דברים שאנחנו החרגנו במשרד בנוסף לסיוע שעולה מקבל. כל מי שיוכר אצלנו כעולה, כאזרח עולה, כקטין חוזר – כל המעמדות שדינם כדין עולה יקבלו מאיתנו גם מענק נמלטים, שניתן בדרך כלל למדינות שיש עליהן צנזורה ולכן אני לא אציין אותן. גם זה ייכלל במענק.

מה גובהו של המענק?

15,000 שקל למשפחה, שתי נפשות 11,000 שקל וליחיד 6,000 שקל. מה שאני מציינת זה בנוסף לסל הקליטה.

זו בשורה חשובה. אני רק רוצה לוודא שאם מגיע קטין והוא נמצא באפוטרופוס של אזרח או אזרחית ישראלית, הם מקבלים את המענק הזה כמענק קליטה.

לא, אנחנו עדיין לא הגענו לסיפור. פשוט אין לנו כרגע יועצת משפטית, אז הסיפור של האפוטרופוס עדיין נבחן אצלנו, אם אנחנו נוכל לסייע במה שאנחנו מסייעים לעולים למשפחת האפוטרופוס. עשינו דבר אחר עם הקטינים. כל ילד שיוגדר כנטוש ואנחנו נשמור לו את הזכויות לגיל 18, את כל זכויות העורף - - -

דוריס, מי מגדיר נטוש?

משרד הרווחה. זה או ילד שננטש על ידי הוריו או שהוצא מהוריו, יש להם הגדרה. זו לא פעם ראשונה שאנחנו מתעסקים עם ילדים נטושים במשרד או יתומים משני הורים ששומרים להם את הזכויות לגיל 18.

זה לא העניין, העניין הוא כאן ועכשיו.

דוריס, יכול להיות שיש הרבה זכויות שכדאי שיישמרו לגיל 18, הכול בסדר. זכאות מענק לרכישת דירה, מענק לרכישת רכב או הנחה במס ברכישת רכב, לא יודע, אבל את מענק הקליטה הראשון האדם, גם אם הוא קטין, צריך לקבל מייד לידי האפוטרופוס, שיקנו לו בגדים ומיטה. איך אפשר לטפל בעניין הזה?

מדובר שהם מקבלים את הסל הזה ואת הסכום הזה.

גלעד, אני מבינה ואנחנו ממתינים לכניסה של יועצת משפטית. הסוגיה הזו תיבחן, כי מעולם לא סייענו לקטין, אנחנו גם לא יודעים לעשות את זה. שוב, בהנחה שהוא במעמד עולה. כמובן, ילד ישראלי זה קטין, זה משרד הרווחה. אנחנו כן נוכל לסייע לקטין מגיל 17.

דוריס, הכול בסדר. זה טוב שאנחנו מבררים את העניינים האלה.

מדובר על קטינים שכבר נמצאים באיזושהי מסגרת טיפולית תמיכתית מלאה. את המענק הזה, במקום לתת אותו בזמן שהם לא צריכים, שומרים להם לגיל 18.

אני לא בא בנעליכם. מבחינתי, התוצאה שצריך להגיע אליה היא שמשפחות שקולטות כאן בארץ קטינים מקבלות מענק ראשוני לטובת הסתגלות. רוב המשפחות – לא כולן, אבל רוב המשפחות הקולטות הן מעוטות יכולת. גם המשפחות שהן לא מעוטות יכולת, מספיקות ההוצאות שהן הוציאו על כרטיסי הטיסה לגואטמלה מהכיס שלהן. אתה מסכים איתי שמשפחה צריכה לקנות מיטה לילד, נכון? לא אכפת לי מאיפה המענק הזה יגיע – יגיע מהקופה של משרד הרווחה, יגיע ממשרד העלייה והקליטה, כי תפתרו את העניין הזה ואת ה-6,000 שקל לקטין אפשר לקבל מהם.

יש הסכם בין משרד האוצר לביטוח הלאומי למענק הסתגלות של ניצולי כת על פי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי –לא אכפת לנו מאיפה. אתה מסכים איתי שפר קטין צריך להיקבע איזשהו תו מחיר כמה כסף ניתן למשפחה כדי לקלוט את הקטין לתוך ביתה. בפעם הבאה אנחנו רוצים תשובה איך זה עובד. נשמע לי שמשרד העלייה והקליטה זה הכי low hanging fruit. הכסף צריך להגיע עכשיו לאותם אנשים. תבדקו את זה ותראו.

אני רק מעדכנת, גלעד, שגם לביטוח הלאומי יש קצבת ילד נטוש. ברגע שהם מכירים בילד כנטוש, יש להם קצבה חודשית לילד נטוש. גם זה שווה תשובה מהמוסד לביטוח הלאומי.

דוריס, אנחנו לומדים, אני לא הייתי שר הרווחה ומאיר כבר יצא. זו הסיבה שאנחנו ביקשנו לקבל מסמך, וזה בסדר שזה לוקח עוד טיפה זמן, אבל אנחנו רוצים לראות מסמך אחד של ממשלת ישראל, של משרד רוה"מ והמשרד לשירותים חברתיים, שסוקר את כל האפיקים. אם יש קצבה לילד נטוש, אז הינה, קיבלנו תשובה על התמיכה החודשית. רק צריך לוודא שלא ייקח להם שנה לקבל את ההכרה, הרי ההכרה הזאת צריכה להיות given אם יש צו והילד מוגדר כניצול כת.

זו המטרה של המפגש המשותף, לפני כן החלפנו טלפונים עם ביטוח לאומי וכו'. מה שד"ר יואל הזכיר לי שאנחנו גם מסתכלים אחורה. זאת אומרת, לא מסתכלים רק על משפחה שמגיעה, אלא על כל המשפחות שכבר נמצאות פה, שאנחנו נותנים להן את המענים.

ברור. ברור שזה רטרואקטיבי על מי שנמצא פה. דוריס, עוד מענים שאתם כרגע יודעים לספק? בנושא הדיור, הבעיה הגדולה כרגע שאני מאתר למול משרד העלייה היא שאותם קטינים שנכנסים לתוך משפחות אומנה, שלרוב אלה המשפחות בעלות קשר דם, אבל הרחבות, התא המשפחתי לא מוגדר כעולה. הקטין הוא תושב חוזר, הקטין הוא עולה, אבל אם מקפיאים לו את הזכויות עד גיל 18, זה לא עוזר כרגע לסבא והסבתא שחיים עם נכדה בתוך הבית.

נכון. לכן אמרתי לך שזו סוגיה שאנחנו נבחן, אני עוד חייבת לך תשובה על זה. כרגע אין לי דרך לבדוק.

מה זאת אומרת אין יועץ משפטי? כי אין כרגע יועץ משפטי למשרד?

נכון. היא צריכה להיכנס בשבועות הקרובים.

ברוך השם, יש משרד שלם של יועצים משפטיים. אני יודע שאלה לא התחומים שלכם, אבל להעביר בבקשה את המסר לייעוץ וחקיקה, צריך לסגור פה מעגל.

בלי קשר למשרד הקליטה, הילד הזה שמגיע למשפחה יקבל מעטפת מענים וגם המשפחה תקבל את הצרכים שלה.

כמשפחת אומנה.

אין בעיה. אני אומר עוד פעם, אני ממש לא מעניין אותי מאיזה פול זה יוצא. משרד העלייה והקליטה, אבל אני רוצה לדעת שיש פתרון דיור. אמרתי, שלושת הדברים שכרגע מעסיקים אותי הם מענק הסתגלות, תמיכה חודשית ופתרון דיור, שלדעתי לא רלוונטי לכולם. יש ילדים שהם באפוטרופסות אבל הם בהשמה חוץ-ביתית בגלל המצב הטיפולי או מצב המשפחה. שלושת הנקודות הללו, ואני חושב שזה צריך להיסגר מול משרד העלייה והקליטה. דוריס, בצד הערכה מאוד גדולה למאמצים, אני גם אדבר עם מנכ"ל המשרד, אני מבקש שהסיפור המשפטי ייסגר. זאת אומרת, קטין שמגיע לכאן – חלק מהדברים יישמרו לגיל 18 וחלק צריך להינתן עכשיו.

אוקיי. אולגה נמצאת איתכם, היא תעדכן על הפתרון שלנו לעניין דיור ציבורי למי שיוכר כעולה.

בסדר, אבל העניין הוא שזה למשפחות או המבוגרים יותר, אז מה קורה עם הדיור הציבורי כאן?

בהמשך למה שדוריס אמרה, אנחנו בדיוק עכשיו מגבשים במשרד מתווה ייחודי למענה שיינתן למשפחות זכאיות שהוגדרו כמעמד עולה או המעמדים שדוריס הזכירה, וניתן להן פתרון.

בדיור ציבורי או במרכז העלייה?

בדיור ציבורי, כמובן מתוך המלאי הקיים של המשרד. כמו שאמרתי, עכשיו אנחנו מגבשים את המתווה שייתן את המענה הייחודי הזה למשפחות.

טוב, לצערי אנחנו יודעים מה התור של עולים ושל דיור ציבורי, אז אני רק רוצה לומר בהקשר הזה שיש את האופציה של מרכזי הקליטה, לפחות כמענה ראשוני.

בטח אריאל תכף תתייחס, אבל שוב, אנחנו בוחנים כרגע מענים וזה מתגבש, אנחנו רוצים לעשות החרגות. כל עוד זה לא אושר סופית, אני לא רוצה כרגע להתייחס, אבל אנחנו רוצים לעשות החרגות למשפחות האלה במיוחד. זה מענה ייחודי.

יש לנו קטינים או בגירים שלא נופלים בהגדרות של משרד העלייה והקליטה?

מה זאת אומרת?

אנחנו מדברים כרגע בסופו של דבר על 20 מקרים של קטינים ועל כ-12 מקרים של מבוגרים. האם בתוך הקבוצה הזו יש איזשהו תרחיש שמישהו לא נופל בהגדרות של עולה חדש או תושב חוזר, או שכולם בעצם נמצאים במעמד שרלוונטי גם למשרד העלייה והקליטה?

לא כולם נמצאים.

למה?

אני לא יודעת לענות לך כרגע.

טוב, אז אני מבקש שלדיון הבא תעשו בדיקה, בסדר?

בסדר גמור. בטוח יש הגדרות שהן לא רק במשרד העלייה והקליטה, אנחנו נבדוק את זה.

זה ברור לי. תראו, בסופו של דבר אתם תובילו בנייה של רשת של אמצעי תמיכה. אני רוצה לדעת כמה אנשים רלוונטיים גם למסלולי התמיכה של עלייה וקליטה וכמה אנשים נסמכים רק על רשת התמיכה של הרווחה. יש לנו שתי בקשות ממשרד העלייה והקליטה: דבר ראשון, איך מגיעים למצב שמענק ההסתגלות ניתן גם לאפוטרופוסים של הקטין בעבור הקטין. אני לא מדבר על יתר הזכויות, אני רוצה לדעת שהם מקבלים את ה-6,000 שקל אם ילד בן שמונה הגיע למשפחה. האם אפשר לעשות את זה? אנחנו מדברים על אלה שהגיעו, אני לא יודע מי יגיע. אנחנו לא יודעים אם האנשים יגיעו לפה, יחליטו לנסוע לחו"ל או האם יחזירו אותם לכת. אנחנו כרגע בדיון על מי שנמצא פה בארץ. אני רוצה לדעת כמה מתוכם קשורים למשרד העלייה והקליטה וכמה לא, שנקבל פרופורציה. בסדר?

בסדר גמור.

משרד השיכון, אתם בתוך האירוע כבר?

אני מנהלת תחום פרט וחריגים במשרד השיכון. אנחנו נבחן את המשפחות שיקלטו את הקטין או את המשפחות עצמן ככל והם לא עולים, כי עולים זה במגרש של משרד הקליטה. אנחנו נבחן אותם.

הכול בסדר, זו לא עוד ביקורת. אתם כרגע עוד לא בתוך התמונה כי לא קיבלתם פניות כרגע.

נכון. נכון. אנחנו נבחן כל משפחה לגופה, ונמצא את הפתרון.

זה קצת חוזר אליכם, אילן. כמו שאמרנו לגבי התכלול של האירוע הדיפלומטי. בסוף, עם כל הכבוד לשולחן המתכלל במשרד רוה"מ – זה בסדר גמור, משרד רוה"מ אמור להיות זה שבסוף עושה חיבורים, מביא את התקציב וכו', אבל ברמה היום-יומית משרד רוה"מ לא ינהל את אירוע הרווחה כאן. זו לא המיומנות שלו, אין לו את הכלים, הוא נמצא ב-40,000 רגל, זה חשוב. בסופו של דבר, אם לא יהיה משרד אחד, לא משרד ממשלתי, משרד אחד בבניין בירושלים, שבו יש טבלאות של כל הקטינים, מה הסטטוס שלהם, כמה מהם רלוונטיים לעלייה וקליטה, כמה לא רלוונטיים – זה לא יעבוד. אני אדבר גם עם ינון המנכ"ל ועם השר, אבל אלא אם נטע תבוא ממשרד ראש הממשלה ותאמר שהשולחן המתכלל החליט על טיפול אחר, כרגע, וזה יהיה כתוב בסיכום, אנחנו מבקשים ממשרד השירותים החברתיים בתיאום עם משרד רוה"מ בעצם לנהל פה חמ"ל, חמ"ל של קליטה. יש פה אירוע? יש אירוע דיפלומטי שם ויש פה אירוע רווחה.

אתם יודעים, יום אחרי ל"ג בעומר של אסון מירון, נכנסנו לאירוע רווחתי. טיפלו בו במחלקות הרווחה העירוניות, אבל היה אירוע מדינתי. אנחנו באירוע רווחה מדינתי, כמו במינהלת החטופים, להבדיל אלף אלפי הבדלות. אני רוצה לדעת מי החמ"ל המתכלל. זו לא נטע ממשרד ראש הממשלה, ברוך השם, היא לא מתעסקת במקרי רווחה ובשיקום. אני מבקש לקבל על זה תשובה בפעם הבאה, כי אני מפחד מהנפילה בין הכיסאות, בין משרד העלייה והקליטה לבין משרד השיכון.

כמו שאמרתי, יש כבר הצעה לתכלול והיא תוגש.

בסדר, תודה רבה. לפני משרד החינוך ומשרד הבריאות – ביטוח לאומי, אני אשמח לקבל התייחסות כללית שלך, אבל אני רוצה גם להבין ממך, אדוני, איזה מסלולי תמיכה עומדים היום דרך הביטוח הלאומי לסיטואציה שאנחנו מדברים עליה לפני בקשות פרטניות ובחינה פרטנית של סוגי הנכויות השונים?

שלום, אני סגן ראש מינהל הביטוח והגבייה.

לא איש התקשורת.

לא איש התקשורת. אני אתייחס לחלק אחד והקולגה שלי תתייחס לחלק השני. חשוב להבין שמבחינת הביטוח הלאומי, בגלל שהביטוח הלאומי הוא זה שמנהל את מרשם החברים בקופות החולים, הדבר הראשוני הבסיסי הוא שאותם ילדים קטינים ובגירים יהיו רשומים באחת מארבעת קופות החולים. אני מדבר כרגע לכל משרדי הממשלה – פה זה קריטי להיות איתנו בקשר ולהעביר אלינו את הפרטים אפילו יום-יומיים לפני שהם מגיעים לארץ. למה? כי לצערנו היה כבר אירוע שמשפחה הגיעה לאחת מהרשויות המקומיות וכמעט חודש הם היו ללא שירותי בריאות ואיך שפנו אלינו מיחידת הרווחה באותה רשות מקומית, מייד אנחנו אישרנו תושבות ושירותי בריאות והעברנו את זה כבר לבדיקת זכאות לקבל קצבאות ילד נכה וקצבאות נכות גם לבגירים. מהבחינה הזאת זה חשוב, קריטי, שזה לא יעבור דרך הסניפים או דרך הרשויות המקומיות – אלינו מראש. מספר הטלפון הנייד שלי מפורסם בכל מקום.

מי איש הקשר לעניין הזה?

אני. אני. להעביר אליי ואני כבר אדאג להעביר את זה לחלק השני של הקצבאות.

אני שמח שאדוני השגריר חזר. הביטוח הלאומי, ד"ר ליאון, העלה את התפקיד שלהם בלדאוג שכל ניצול שמגיע נרשם באופן מיידי באחת מקופות החולים. זה דבר שהם מציעים להסדיר לא בבירוקרטיה של הרשות המקומית. זאת אומרת, אנחנו נמצאים במצב שבו משרד החוץ צריך ליידע את משרד הרווחה או את משרד רוה"מ מי עתיד להגיע ואז זה צריך לעבור לביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי לא בלופ.

חשוב לנו לדעת את זה אונליין.

דני, שנייה. אפשר בבקשה שהביטוח הלאומי יהיה בתוך הקבוצה?

אנחנו נצרף את דני לקבוצה.

אפילו אם אפשר יום-יומיים לפני ההגעה לארץ, ככה נסייע איך שהם יגיעו.

אין שום בעיה, דני.

דני, הסוגיה הזאת נפתרה. הביטוח הלאומי צורף לקבוצת הוואטסאפ.

מעולה. בביטוח לאומי כל נושא האוכלוסייה שמוגדרת כתושבים חוזרים, פתרנו להם את הבעיה. אנחנו גם פותחים להם שירותי בריאות באופן מיידי ולא חלה עליהם תקופת המתנה לשירותי בריאות. אנחנו לא מסתכלים עליהם כמו תושב חוזר רגיל, מבחינה זו אנחנו מאוד מקלים. תכף אתי תדבר גם על ההקלות המשמעותיות של אגף נכות כללית לגבי האוכלוסייה הזאת ולגבי מה שגם דוריס התייחסה אליו קודם, לגבי הסל או החבילה הכספית שהביטוח הלאומי משלם.

בסדר גמור. אנחנו רושמים לפנינו שהביטוח הלאומי צריך להצטרף למעגל המיודעים, למעגל הסוכנויות הממשלתיות שהן בתוך הלופ, כדי לדעת מראש מי אמור להגיע, לאן מגיע וכו'. בנוסף, רשמנו שאתם עושים את כל מה שצריך כדי שבאופן מיידי הם יירשמו באחת מקופות החולים בלי המתנות. חשוב להדגיש פה שהילדים האלה מגיעים בהגדרה במצב בריאותי לא טוב וצריך לראות איך מהר מאוד הם מקבלים את כל מעטפת הטיפולים בלי תקופות המתנה ובלי כל מיני משחקים מן הסוג הזה. כן.

שלום, אני מנהלת תחום ילד נכה, אני אתייחס דווקא לעולם הנכויות. דוריס ציינה על ילד נטוש – סליחה, זה פחות התחום שלי, זה הבטחת הכנסה. אנחנו מבטיחים לברר ולראות מי יכול להיות זכאי לילד נטוש. לעניין עולם הנכויות, אמרנו: ברגע שהגיע המידע על הבריאות, ישר יעבירו אלינו למטֵה את כל המקרים. אנחנו רוצים מאוד איש קשר ברווחה שעומד עם המשפחה, כי יש לזה השלכות רוחב אם נכיר בהם, אבל ככל שהמשפחה תחליט שהיא רוצה לקבל את קצבאות הנכות, אנחנו נעשה את זה באופן הכי מיטבי, במסלול המהיר, בלי לזמן אותם לנוכחות. ניתן משהו זמני להתאקלמות עד שיהיו יותר מסמכים מהארץ. אנחנו כן נעשה את זה במסלול המהיר, אנחנו רק מבקשים את איש הקשר מהרווחה, עובד סוציאלי, כדי שנתכלל את כל מה שהוא זכאי לו בביטוח לאומי.

מעולה. תראו, אני רוצה לבקש, אילן, שהקשר ברמה הזו יתוכלל במטה הארצי שלכם.

החלפנו לפני כן טלפונים.

אני מבקש שזה לא יהיה שהרשות המקומית צריכה לפנות.

ברור, יש שולחן עגול.

דבר שני, תראו, אני עושה פה בדיקה מהירה על הנושא באתר שלכם לגבי קצבת ילד נטוש. קצבת ילד נטוש היא לא רלוונטית לילד שנמצא במשפחת אומנה והיא לא רלוונטית לילד מאומץ. אלה ההגדרות שלכם. לכן אני אומר עוד פעם, זה שזרקנו פה את המילים קצבת ילד נטוש זה לא מרגיע אותי, כי לפחות בדיקה מהירה אומרת שזה לא רלוונטי.

הילדים לא נטושים.

לכן אני עומד על ההגדרה המדויקת. אולי משרד המשפטים יכול לענות על זה: מה מעמדו של ילד שיצא בעניינו צו אפוטרופסות? בית המשפט קבע שהנכדה היא באפוטרופסות של הסבתא. מה מעמדה של הילדה הזאת? היא ילדת אומנה בבית של הסבתא?

כן, היא מקבלת אומנה, דיברנו על זה. היא מקבלת אומנה בבית של הסבתא וגם אם אלה דודים היא תקבל שם אומנה.

מה המשמעות מבחינת קצבה חודשית?

זה תשלום חודשי של כמה אלפי שקלים עד גיל 18 והוצאות נוספות.

אורית, את מכירה את זה?

אני רוצה גם לדבר.

מייד, אני פשוט רוצה לאסוף לך את כל ההתייחסויות ואת תעשי לנו תכף סדר. בסדר גמור. אני מבקש לקבל תשובה מהביטוח הלאומי האם בכלל קצבת ילד נטוש רלוונטית לכל העניין הזה. אמרתם שברגע שתהיה למולכם עבודה ברמה של המשרד לשירותים חברתיים אתם תדעו לזרז את ההליכים בוועדות?

חד-משמעית. זה יהיה ללא נוכחות, על סמך מסמכים, גם אם אין מסמכים, יכול להיות שנכיר משהו באופן זמני. אם יש אפוטרופוס אנחנו כנראה נוכל להכיר ולשלם לאפוטרופוס.

את הקצבה.

עוד פעם, יש תנאי זכאות, תלוי אם הילד יוכר כעולה. בתנאי שהוא עונה לתנאי הזכאות של תושב חוזר, אנחנו עושים את זה במסלול הכי מהיר, נתפור את החליפה. אנחנו רוצים שזה יגיע דרך המטה.

האם יש תקופת המתנה כי הם מוגדרים תושבים חוזרים או עולים חדשים, או שזה מיידי?

לא, בילד נכה לא. אין.

ובגיר?

לתושבים חוזרים בגירים, עד כמה שידוע לי, לדעתי אין. לעולים יש.

אז אני מבקש לבדוק את זה, כי חלק מהאנשים מוגדרים כעולים. עכשיו, הסיפור של הפגיעות הנפשיות הוא ממש לא רק בקרב הקטינים. חבריי מהביטוח הלאומי, ופה גם משרד המשפטים רלוונטי, זו אולי לא היחידה שלך, יעקב, אבל בסופו של דבר אולי נצטרך פה את הסיוע המשפטי בדיון הבא. כל בחור בן 19 שנמלט מהכת הוא מתמודד נפש ולכן אני רוצה לדעת שאם הוא מוגדר כעולה חדש, אתם מבינים שהביטוח הלאומי עוד ימצא את עצמו משלם קצבאות ילדים לקטינים בני 17 מהכת הזו שהם גם מתמודדי נפש? זה המצב. צריך להבין, לדעתי הביטוח הלאומי מעולם לא טיפל בכזה אירוע ולכן זה לא ברמת הרשויות המקומיות. אני מבקש שתהיה ישיבה בינך, אילן, לבין הצוות, ואני מבקש שתביאו את זה לממלא מקום מנכ"ל. יש פה אירוע רווחתי שהוא ראשוני מבחינת הביטוח הלאומי ואני מבקש שייסגר המעגל למול הביטוח הלאומי, כי בטווח הארוך מי שישלם פה חודש זה הביטוח הלאומי. הרבה מאוד נכויות, הרבה מאוד התמודדויות נפש, הרבה מאוד עניינים בריאותיים וסיטואציות משפחתיות שלא ראיתם בעבר. אז אני מבקש שיהיה נציג ביטוח לאומי בדיונים הבאים, בסדר?

בסדר.

טוב. יש לנו עוד שני משרדים, ואז אנחנו עוברים אלייך, אורית. משרד הבריאות ומשרד החינוך. אהלן, יובל, אנחנו איתך.

שלום לכולם, אני מנהל המחלקה לפסיכיאטריה של הילד באגף בריאות הנפש במשרד הבריאות ואני הרפרנט של המשרד ביחד עם יעל גור לענייני הילדים המגיעים מהכת בגואטמלה. המענים הבריאותיים מסתמכים על סל הבריאות עם סיוע של המטה כאשר נצטרך. אפשר לחלק את המענים לשני חלקים: המענה האקוטי, שהוא בירור המצב ובדיקת הצרכים, והמענה היותר כרוני, שהוא מתן טיפולים ארוכי טווח. המענה האקוטי יכול להינתן באחד משני מקומות: או במרפאות של קופות החולים בהתאם לצורך או במרכזי התערבות במשבר בבתי חולים. יש 11 מרכזים כאלה שפרוסים בכל הארץ, החל מבית חולים העמק בצפון ועד לסורוקה בדרום, בהתאם למקומות שהם יגיעו אליהם.

יש צורך בדברים שלא קיימים, כמו מתורגמנים ליידיש, שאנחנו נצטרך להתארגן עליהם אד הוק, ויש גם אפשרות להקים מרכזים מתמחים, אבל זה כבר ידרוש תוספת תקציבית. כלומר, מרכז בבית חולים או בקופת חולים שיצבור את הידע לטיפול בילדים נפגעי כתות ואפשר יהיה להשתמש בידע הזה גם בהמשך. כאמור, זה דורש תוספת תקציבית.

יש לי כמה שאלות אליך, יובל, ברשותך. א', האם הצגתם את הצורך התקציבי לפני משרד רוה"מ?

כן.

האם גיבשתם אותו והצגתם אותו בשולחן העגול?

כן.

על איזה סדרי גודל אנחנו מדברים?

אנחנו מדברים על סביבות 2,000 שקל לילד.

וזה כרגע דבר שאתם לא יודעים למצוא בתקציבי משרד הבריאות?

נכון. אפשר לעשות הרחבות קטנות במסגרת סל בריאות. אם רוצים מעבר לזה, אז צריך יותר מזה.

טוב, בסדר. דבר שני שאני רוצה לשאול אותך: עכשיו אני בכוונה לא רוצה לדבר רק על הקטינים, האם במקרה של הבגירים יש איזשהו פער כיסוי, או שהם יקבלו את כל המענים עם הגעתם לארץ?

גם על פי סל הבריאות הם אמורים לקבל את כל המענים שהם נדרשים להם עם הגעתם לארץ.

האם אתם יודעים לתת מעין קיצור תור במקרים האלה? אני רוצה רגע להדגיש את המצב. עכשיו אני מדבר על הקטינים, הילדים האלה יצאו מהכת, הם היו כמה חודשים, הם היו כמה חודשים באיזשהו סוג של מסגרת טיפולית גואטמלית, שם בוודאי נפסקה ההתעללות, אבל לא בדיוק ברור לי מה הייתה המעטפת השיקומית, הטיפולית, הפדגוגית, אבל הם היו בתוך איזושהי מסגרת. עכשיו הם עוברים לאיזושהי סיטואציה משפחתית, מקומית, ביתית. יש פה גם חשיבות לעניין של רצף טיפולי. עד כמה אנחנו יודעים היום לבוא לאותן משפחות וללכת איתן יד ביד, ולא לומר להם: טוב, אתם זכאים לפסיכיאטר, תרימו טלפון לקופת חולים. אנחנו יודעים מה המצב בקופת חולים בתורים לפסיכיאטריה, בייחוד לילדים. השאלה אם יש פה איזושהי התארגנות מיוחדת.

דרך אגב, אני לא מומחה, אתה המומחה, אבל אני הייתי יוצא מנקודת הנחה שאי-אפשר לצפות מ-40 מרכזים לבריאות הנפש של הילד ברחבי הארץ ללמוד את התורה כולה. האם לא היה הגיוני לייצר פה מרכז אחד או שני מרכזים מבחינה גיאוגרפית שנמצאים בתהליך לימוד על הכת הזו ועל מה שהם חוו? עשו ראיונות עם אנשים כמו אורית, שהיא היום אפוטרופסית לקטינים שיצאו ושוקמו על ידה. זאת אומרת, יש פה תורה שאני לא חושב שפסיכיאטר הילדים הממוצע בהכרח נתקל בה. לא כדאי שיהיה מרכז רפואי אחד שאליו לפחות בשלב הראשון אנחנו מפנים את כל הילדים לאבחון מצבם הפסיכיאטרי, לאיזשהו טריאז' פסיכיאטרי ראשוני?

בנינו מודל פוטנציאלי כזה בשני מרכזים, בשערי צדק בירושלים ובמעייני הישועה בבני ברק. זו למעשה יחידה פוטנציאלית והעניין הוא שבשביל להקים את זה ולהתחיל לגייס כוח אדם שיפקד זה קצת בעייתי.

אין מחלקות פסיכיאטריות לילדים בשני המרכזים האלה?

יש, אבל אם אנחנו רוצים לגבש גוף ידע והכשרות, נדרש יותר מאשר הפסיכיאטרים הקיימים והפסיכולוגים הקיימים.

חבר'ה, אנחנו עם 20 קטינים. למה אנחנו מחכים? יש 20 קטינים, עוד חודש יהיו 40 קטינים. מה יחידה פוטנציאלית? באמת, יובל. אין לי כמובן שום ביקורת אליך, זו פעם ראשונה שאנחנו משוחחים ואני בטוח שכל הכוונות טובות וראויות, אבל מה יחידה פוטנציאלית? כרגע אנחנו לא בדיון אם אנחנו מקימים פה יחידה פסיכיאטרית לטיפול בקטינים ניצולי כתות בעשור הקרוב. דרך אגב, ברוך השם, יהיו ניצולי כתות קטינים פה מישראל, לא מגואטמלה.

בוא, תיבת הפנדורה הזאת תיפתח במדינת ישראל, אפרופו משטרה שחוסמת את הכבישים בעיר העתיקה כדי שעבריין מין סדרתי יגיע להתפלל בכותל, שלטון החוק במדינת ישראל – אבל זה לוועדה האחרת שאני חבר בה, לא לוועדה הזאת. בחייאת, אנחנו במצב אקוטי. אנחנו עם 20 קטינים כאן, שיכול להיות שאף אחד מהם עוד לא הוזמן לעבור אבחון פסיכיאטרי. אין פה יחידה פוטנציאלית, אתם חייבים לתת מענה כרגע ולומר מה קורה עם ה-20 קטינים האלה. יש פה קטינים שעברו התעללות נוראה של שנים, הם לא בטיפול פסיכיאטרי כרגע? הסבתא צריכה להתחנן לתור?

המענים קיימים לא באופן פוטנציאלי, אבל אם רוצים לבנות יחידה להתמודדות עם כתות, זה דורש תוספת תקציבית וברגע שאין כזה דבר, לא ניתן לבנות אותה, אז באמת מסתמכים על מסגרות קיימות ויש מסגרות קיימות, הקטינים מקבלים את המענים שלהם.

יש שם את קיצור התורים הנדרש? אתם יודעים ללכת עם המשפחות של 20 הקטינים האלה ולסגור את המעגל? אתם קיבלתם את השמות של הקטינים?

אני הרפרנט של משרד הבריאות שיכול לעשות את זה.

אני שואל פרקטית. אתם היום יודעים מי הקטינים, איפה הם נמצאים, באלו קופות חולים? אתם יודעים באלו רשויות הם נמצאים, או שאתם כרגע מבחינתכם, לא באשמתכם, נמצאים רק בדיון תיאורטי? כמה קטינים הסתייעו בשירותי הפסיכיאטריה כרגע?

נכון לעכשיו לא פנו אלינו. מי שמלווה את הקטינים זה משרד הרווחה. כאשר הם נתקלים במחסומים, פונים אלינו. נכון לעכשיו לא פנו אלינו.

טוב. אילן, כל קטין כזה צריך להיות עם מעטפת ליווי פסיכיאטרית. אלה ילדים שעברו התעללויות, מה שלא תטפלו בו כרגע אתם תיפגשו בו בעוד שנתיים במצב הרבה יותר אקוטי וחמור. אתם יודעים את התורה הזאת יותר ממני. יובל, מה שאני מבקש ייצא בסיכום. השר בוסו יושב שבעה על אחיו ואני שולח מפה תנחומים לו ולמנכ"ל משרד הדתות, שאיבדו את האח, אבל אני אדבר עם המנכ"ל ועם השר. אנחנו ממליצים, הוועדה ממליצה – בלי עיסוק בעתיד הרחוק – שייבנה במהירות גוף ידע מקצועי במרכז פסיכיאטרי אחד במרכז הארץ, רוב הקטינים במרכז הארץ, שילמד את הסיפור של הכת הזו ויבין מה המשפחות עברו. יש עדויות, יש משפחות שמלוות את העניין.

חלק מהילדים דוברים רק יידיש, מה הטעם להפנות אותם לשירות הפסיכיאטרי לילדים בחולון? בבני ברק אני מקווה שיש מישהו שיודע יידיש. אנחנו מבקשים את הנוכחות שלכם גם בדיון הבא, אני מרגיש שאנחנו עוד צריכים לסגור את הלופ של משרד הבריאות. יובל, תודה. התייחסות אחרונה ממשרד החינוך ועוברים לאורית לסקירה מצד המשפחות. טירה, בבקשה.

אנחנו בעיקרון נערכים לקליטה של הילדים, אבל אנחנו נבנה חליפה לפי צורך, כי אנחנו מבינים שכל ילד יגיע ככל הנראה במצב אחר.

הגיעו, הגיעו.

כן, ה-20. בסדר.

איפה ה-20 האלה? ה-20 האלה היום במסגרות חינוכיות? יש לכם את השמות שלהם? אתם יודעים איפה הם? בדקתם עם רשויות החינוך המקומיות מה מצבם של הילדים? תעזבו יגיעו – יש 20 קטינים בארץ. הם ה-test case, פיילוט מצוין. איפה משרד החינוך פוגש את 20 הילדים האלה?

משרד החינוך עדיין לא פגש את הילדים האלה.

אתם קיבלתם רשימה?

עדיין לא, אבל אני אגיד שיש ילדה אחת שאילן ואני בקשר בעניינה.

טירה, רק שאני אדע, מה תפקידך במשרד?

אני מנהלת את האגף לקליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים. אני אגיד שזו סיטואציה מאוד מאוד מורכבת, אני חושבת שאף אחד מאיתנו כמשרדי ממשלה לא התמודד עם מורכבות כזאת או עם קליטה של הלא נודע ואנחנו בחמש השנים האחרונות די מנוסים בקליטות בחירום.

בוודאי.

עדיין הסיטואציה הזאת היא אחרת ואני חושבת שכל אחד פה מהשותפים שלי, אנחנו באמת עושים את המיטב גם בללמוד את הנושא תוך כדי.

טירה, הכול בסדר. תראו, אנחנו בדיון ה-18 שלנו.

לי זה הדיון הראשון.

ברוכה הבאה.

תודה.

נקודת המוצא בוועדה הזאת היא תמיד שעובדי הציבור עושים את המאמץ הכי גדול שהם יכולים. יש כאן כמה ועדות שעסוקות בלחבוט בעובדי ציבור, אצלנו זה הפוך. המטרה שלנו היא לעשות את הפיקוח. עכשיו אני רוצה לומר את הדבר הבא: יש 20 קטינים בארץ. הציפייה שלי היא שמשרד הרווחה יהיה בקשר עם משרד החינוך על כל 20 הקטינים כדי שמשרד החינוך יעשה בקרה. יכול להיות שאצל עשרה קטינים הכול בסדר, הם בבתי ספר, היועצת החינוכית מלווה אותם, מחלקת החינוך הרשותית מכירה ומטפלת. אף אחד לא אמר ש-20 קטינים הלכו כאן לאיבוד. אנחנו רק צריכים לוודא את זה.

אני חושבת שצורת הקליטה בכלל מראש צריכה להיעשות אחרת. זה אומר שהילדים, בעיניי לפחות, צריכים להגיע לאיזשהו מרכז קלט בשביל שיעשו להם בצורה מסודרת אבחון פסיכו-סוציאלי ובריאותי לכמה ימים. אני חושבת שזה גם יאפשר לכולנו להתארגן בצורה מיטבית עם מענים מדויקים בעבור כל ילד. כשכל ילד מגיע לאיזו רשות, לאיזו עיר - - -

טירה, הבעיה היא אחרת. הילדים האלה נמצאים באפוטרופסות מכוח צו בית משפט של משפחות ברחבי הארץ. משפחה אחת בירושלים, משפחה אחת בבני ברק, אחרת בטבריה. לא אצל כל המשפחות רמת האמון במוסדות המדינה מרקיעה שחקים. אתה לא יכול לכפות על אפוטרופוס מה לעשות עם הקטין באחריותו, אתה יכול להציע. את המומחית החינוכית, אני יודע מה תפקידי ומה תפקידכם. כרגע ההתרשמות שלי היא אחת, שלא נסגר המעגל אל מול מטה משרד החינוך. אולי בשטח הכול בסדר, אבל ברמת המטה זה לא נסגר.

אני חוזר אליך, אילן. משרד החינוך צריך לקבל רשימה ברורה של הילדים. לישיבה הבאה שלנו, שתהיה בטח עוד איזה עשרה ימים, לא נרד לרמת שמו של הילד וכו', אבל אני מבקש לקבל מכם סקירה כללית לגבי 20 הקטינים שכאן, מי מהם נקלט למסגרת חינוכית שהיא בפיקוח משרד החינוך, האם יש קטינים שאתם לא יודעים איפה הם נמצאים ואז מה לעשות? על פי החוק אתם צריכים להוציא קב"ס, יש חוק שלכם לגבי מה קורה עם קטין שלא נמצא במסגרת. בואו נסגור את המעגל, לא צריך להרחיב. אני רק מבקש, אילן, עוד פעם, זה מתגלגל לאחריות שלכם. משרד החינוך צריך לקבל את הרשימה של 20 הקטינים.

אני אגיד כמה משפטים להבהרה. עד היום בקרב המשפחות שנמצאות בארץ, הילדים נמצאים אצל משפחות ביולוגיות, אלה לא משפחות אחרות. הם מקבלים מענה ברמה המקומית. אתמול דיברתי עם טירה שיחה מאוד ארוכה. ברמה של רשויות מקומיות יש שיח קבוע בין מנהלת רווחה למנהלת חינוך.

חברים, זה נהדר.

אני חושב שמה שיו"ר הוועדה מבקש זה שאנחנו ננהל את זה גם ברמה הארצית.

נכון.

טירה ואני, יחד עם עורך דין דני זקן ונציגים נוספים.

אני רק מבקש לדעת שהדברים מטופלים. אני לא מבקש שמשרד החינוך מבניין לב רם יטפל בהכרח בהשמה בתל אביב. יש מחלקת רווחה בתל אביב. אני רק חושב שהאחריות שלנו היא לראות שהאירוע קורה. גם עוד דבר. עוד פעם, יש פה אירוע שהוא חסר תקדים, טירה ציינה את זה. אני לא חושב שיועצת חינוכית ממוצעת, לא באיכותה, אלא בהכשרתה בבית ספר, אי פעם ליוותה ילד שעבר התעללות בכת. חלק מהילדים האלה מגיעים גם למסגרות חינוך חרדיות ואנחנו יודעים מה מצב הייעוץ החינוכי ברשתות האלה. מה לעשות? זו לא ברמה של בתי ספר ממלכתיים. יכול להיות שהסיפור הוא לא אם הילד בבית ספר, אלא איפה השירות הפסיכולוגי החינוכי בתוך התמונה.

לכן אני מבקש, לא עסקינן ב-2,000 ילדים, עסקינן ב-20 ילדים. תעשו את הבדיקה ואם תאמרו שאתם מטפלים בשני מקרים פרטניים כי אין להם פתרון ו-18 מקרים מטופלים לשיטתכם בצורה משביעת רצון – מצוין, נברך על המוגמר, אבל חייבת להיות פה הסתכלות מערכתית ומשרד החינוך כן צריך לשאול את עצמו איך הוא יודע לייצר גוף ידע ליועצים החינוכיים ולפסיכולוגים החינוכיים בטיפול בעניין הזה. זו הכוונה. אורית יקירתנו, התייחסויות שלך למה ששמעת, לפערים שאת רואה.

אני אנסה, כי באמת שמעתי הרבה דברים, וכמעט על כל דבר היה לי מה להגיד.

אין בעיה.

אני אתחיל דווקא מההתחלה. המשפחות האלו, שעדיין נמצאות שם, רוצות להגיע לפה וזכאיות להגיע לפה, הן לא מגיעות כי הן לא יודעות לאן. זאת אומרת שהפתרון של דיור, של מרכז קלט, של משרד השיכון שייתן לנו דיור ציבורי צריך להיות עכשיו. משרד השיכון צריך לבוא דרך משרד החוץ ולהגיד לאותן משפחות שנמצאות שם: תקשיבו, יש לנו עשרה בתים. אתם מגיעים – יש בית בבני ברק, בית בצפת. תגיעו, יהיה לכם בית, יהיה לכם אוכל, יהיו לכם בגדים. את הצרכים הבסיסיים, כי מה שקורה במצב היום, ויש משפחות שפונות אליי, הן רוצות לצאת, הן חושבות לבוא, אבל אין להן לאן. למה הן טסות לארצות הברית? כי בארצות הברית יש עסקנים שרוצים לעזור להן ואומרים להן: טוב, אין לכם לאן לבוא? זה לא שהם דוחפים אותם לארצות הברית, הם אומרים: טוב, בואו לארצות הברית, אנחנו ניתן לכם. זה המצב. הדיור צריך להיות כשהם כבר שם. אולי באמצעות משרד החוץ, שיכין איזשהו מענה לאותן משפחות, יעביר אותו ועוד היום נעביר אותו לאותן משפחות, נגיד להם: תקשיבו, אתם יכולים לצאת. יש לכם את זה, את זה ואת זה. זה המצב שבו שהם יגיעו לפה.

ברור. זה מתכתב עם אותה טיוטה שאנחנו מבקשים לקבל מהממשלה.

זה בהול, כי המשפחות האלה עכשיו פשוט לא יודעות מה לעשות.

תראו, אורית נוגעת פה בעוד נקודה. יעקב, אני אומר את זה גם לכם במשרד המשפטים וגם לכם במשרד החוץ. קרה משהו בשבועות האחרונים. אנחנו היינו בתחילת האירוע באירוע שעסק רק בקטינים שהוצאו על ידי ממשלת גואטמלה. אנחנו נמצאים כרגע באירוע טיפה אחר שאנחנו עוד לא יודעים את ממדיו, אבל הכת מתפוררת. אני לא יודע אם היא מתפוררת סופית או אם היא מתפוררת חלקית, אבל היא מתפוררת. היה פרסום תקשורתי שאשתו של מנהיג הכת נטשה את הכת ועברה לארצות הברית. יש שם התפוררות.

או שהם יבנו את זה מחדש בארצות הברית.

לא יודע, אני לא יודע.

לא, ארצות הברית לא נותנת להם והם לא יבנו.

אורית משקפת לנו מצב שיש פה עכשיו עוד קבוצת התייחסות. אלה אזרחים ישראלים שרוצים לצאת מהכת, יכול להיות שעם הקטינים שלהם. יכול להיות שלהורים הישראליים האלה יש סבא וסבתא כאן בישראל, הורים בישראל. אין לנו מה להחזיר אותם לחסידות סאטמר. אין אינטרס של ממשלת ישראל שאזרחים ישראלים שכל המשפחה המורחבת שלהם חיה בארץ, יעברו להיות חסידי סאטמר. אני לא יוצא פה כנגד חסידות סאטמר, שיש לי ולכולנו מחלוקת גדולה איתה. היא התארגנה פה כנראה להציע הרבה מאוד דברים ראויים מבחינת הקליטה בניו יורק, אבל אני אומר עוד פעם, אם יש פה סבא וסבתא שרוצים להציל את הנכדים שלהם, אז אנחנו צריכים להסתמך על עסקנים שיעבירו את הנכדים לניו יורק? אורית אומרת דבר שאנחנו לא עסקנו בו עד היום. איך אנחנו גם גורמים למשפחות שיוצאות מהכת לבוא, כמו המשפחה שקשורה לבן-ציון, שהופיעה פה כמה פעמים? הם הגיעו כמשפחה.

אני יכולה להגיד לכם שאני מכירה משפחות שרצו לבוא לפה והלכו לארצות הברית למרות שהם אזרחים ישראליים. עם אחד מהם אפילו דיברתי והוא יצא לחלוטין, בכלל לא מעניינת אותו הכת – הוא לא יכל לבוא לפה. הוא פנה למשפחה שלו פה ואמר להם: אני רוצה לבוא לארץ. המשפחה שלו אמרה לו: אנחנו מאוד מצטערים, סע לארצות הברית – אבל הוא אזרח ישראלי.

אבל בכל מקרה כשהוא תושב חוזר או במעמד של עולים חדשים, יש סלים.

הוא לא יודע.

בסדר, אז בשביל זה אנחנו רוצים את התיקון הזה.

הוא צריך לדעת את זה לפני שהוא מגיע לפה. הוא צריך לדעת.

זה מחזיר אותנו, ד"ר ליאון, לשאלה מי הרפרנט שיושב שם. זה גם קשור בסוכנות, חבריי בסוכנות.

מי אומר להם מה מגיע להם?

מי יושב בסוף בגואטמלה סיטי, גם אם הוא מגיע לשם לעשרה ימים בחודש, ופוגש משפחות?

שלחנו את אליהו פעם אחת, אבל לגבי השליח אני מבינה. ההסכם עם משרד החוץ בגיבוש ואני מקווה שבימים - - -

היום.

אוקיי. הוחלט שמשרד החוץ ייקח מישהו קונסולרי שיישב שם, יעשה עבודות קונסולריות וגם יסייע למשפחות.

זה קורה.

כלומר, הסוכנות לא תוציא מישהו.

אבל הדמות הקונסולרית הזו אמורה גם לתת את מה שאורית מדברת עליו?

תשמע, יש פה שני היבטים.

יעקב, אם אתה צריך ללכת אתה יכול.

תודה רבה, אני אעזוב.

שמעת שיש פה דברים שאנחנו צריכים ממשרד המשפטים?

אני תמיד זמין.

לא, לא. בדיון הבא אנחנו נצטרך פה את הסיוע המשפטי כנראה.

אז תתאמו איתנו.

תודה, יעקב.

אתה צריך את אביטל?

יעקב פשוט הפגין את חוסר הסבלנות שלו להישאר, אביטל היא team player. אביטל, אם את צריכה לצאת אנחנו לא ניגע עוד בפרקליטות. כן.

יש לנו פה שני דברים. דבר ראשון, כל העבודה הקונסולרית והמעטפת שניתנת למשפחות שם, הליווי של המשפחות במקום כמו שעשינו עד עכשיו, ללוות אותם עד לשדה התעופה, להכניס אותם למטוס, להיות נוכחים בבית המשפט – כל מה שיוני הקונסול שלנו עושה. דבר שני, העבודה - - -

השיקומית.

לא, שיקומי זה בארץ.

השידולי.

השידולי. השידול של אותן משפחות.

אני לא חושבת שזה שידול.

אורית, זה בסדר, זו בחירת מילה, הכוונה היא אותה כוונה.

לא, כי משפחה צריכה לדעת איפה היא שמה את הראש.

יש את העניין שאפשר להציע ולהציג בפני המשפחה את כל הדברים שהם מקבלים אחרי שזה יגובש פה בארץ, זה דבר אחד. הדבר השני הוא לנסות לשכנע אותם שזה הדבר הנכון בשבילם.

לא, לא ביקשתי שתשכנע.

שנייה, מכובדיי.

ביקשתי שתיתן להם את האפשרות, אין להם אפשרות.

אורית, אני רוצה שנתקדם בזה פרקטית, חכי. את ממשיכה, את רק בתחילת הדרך מהיכרותי איתך. אריאל, להערכתי יש פה ניסיון לחבר שני תפקידים. הצוות בגואטמלה סיטי צריך תגבור כוח אדם לטפל בייצוג של מדינת ישראל שם – להגיע לבית המשפט, לטפל במסמכים הקונסולריים, ללוות את האזרח למטוס ולראות שאין בעיות. עכשיו יש פה תפקיד אחר, הוא תפקיד קלאסי של ליווי אנשים שמגיעים למדינת ישראל. אנחנו גם נדבר על זה בין הישיבות, אני לא חושב שצריך לחבר בין שני הדברים. הציפייה שלי היא שהשגרירות תיקח עוד עובד, כי המשימה גדולה על צוות של ארבעה אנשים.

הם אמרו שהם עושים את זה.

הם עושים את זה. בסוף, עוד חצי שנה, אנחנו גם נמצא את הבן-אדם, לא רק את התקן.

תקן מצאנו.

יפה. אני יודע, עכשיו צריך למצוא בן-אדם. אריאל, אני עדיין מבקש שנעשה בדיקה האם בעקבות הביקור המוצלח של אליהו שם אפשר לפחות לחודשים הקרובים שהסוכנות, שזו המיומנות שלה, ללוות משפחות של יהודים שמגיעות לארץ, גם תושבים חוזרים ובוודאי עולים, האם אתם יכולים לסייע גם במלאכה הזו? לא יודע, הסוכנות תבוא ותאמר איך – לבוא ובסופו של דבר להיות כתובת שיודעת לדבר שם עם משפחות של יוצאים מן הכת ולומר להם איך אפשר לסייע להם פה ומה יש להם פה בישראל. הרי אתם עושים את זה עם כל עולה, נכון?

אנחנו עושים את זה עם כל עולה. אנחנו נוכל לעשות את זה בתנאי שבאמת כמו שאמרת יש סל. אני אבדוק אם אנחנו יכולים באמת לשים פרויקטור שיוכל לתת מידע.

בסדר. התפקיד הזה נראה לי כתפקיד טבעי של הסוכנות. ברור שיש פה איזו קומה ייחודית שמחייבת שאתם תדעו מה המענים הנוספים, אבל דומני שזה דבר שמשרד החוץ פשוט פחות מיומן בו. אנשים של משרד החוץ לא עושים את זה, זה לא תחום אחריותם, זה ביניכם לבין משרד העלייה והקליטה.

זה גם משרד השיכון, האם הם מוצאים בית?

כן, אבל כל משפחה שעולה לישראל בסוף פוגשת לא נציג של כל משרד ממשלתי, היא פוגשת את הסוכנות היהודית. בצפון אמריקה היא פוגשת את נפש בנפש, בברית המועצות לשעבר היא פוגשת את נתיב. יש היום שלושה גופים שיש להם מיומנות לדבר עם בן-אדם שלא נמצא בישראל ולומר לו מה הוא יכול לקבל בישראל – אז פה יש עוד קומה של זכויות שצריך לתת להם. הסוכנות יודעת לדבר עם משרד השיכון, הסוכנות יודעת לדבר עם משרד העבודה והרווחה לגבי אופציות תעסוקה. אני רוצה לנוע קדימה וגם לסיים. אורית, כן, הלאה.

מכל הדברים שנאמרו פה אני רוצה לסכם את זה בחוויה, בלי שמות, אבל שלנו כמשפחה.

בלי שמות או פרטים מזהים, אורית.

האחיין שלי הגיע, בהתחלה אמרו לו שלא מגיע כלום, אחרי שחקרנו וחקרנו גילינו שמגיע לו - - -

אורית, זה יוצר בעיה.

אני אתאר משפחה. הוא קיבל איזושהי קצבה, הקצבה הופסקה, חצי שנה אנחנו רודפים אחרי הקצבה למשרד השיכון, כי אנחנו מתעסקים בכל-כך הרבה דברים, שקשה לנו כל הזמן להעביר עוד פעם טופס, מפסיקים קצבה, מתחילים קצבה. סיוע בשכר דירה הופסק. כשמדברים על נכה, גם את זה לצערי יש לנו במשפחה, אז עוד פעם היינו צריכים לעבור פרוצדורה, היינו צריכים לשלוח טפסים, לא יודעת כמה, ארבעה חודשים שאנחנו לא מקבלים כלום. לא מקבלים כי אתם צריכים להבין שכשאתם מבקשים ממשפחות כאלו להתחיל להתעסק כל היום עם ביורוקרטיות ואנחנו צריכים גם להתעסק עם השיקום, עם החיים ועם אלו ששם – אנחנו לא יכולים. פשוט לא יכולים.

שנייה, אורית, אני רוצה לנוע פרקטית. הפתרון לזה יכול להיות בחקיקה, אבל זה גם יכול להיות הסכם על פי סעיף 9. עוד פעם, להבדיל מיליון הבדלות, זה בדיוק כמו חטוף שחוזר משבי. בהתחלה זה היה בהסכם ועכשיו זה בחוק, הוא אוטומטית קיבל 50% כהגבלה ל-50%. לא אמרו שיש לו 50% נכות, אמרו: הוא מקבל את כל סל הזכויות של 50%. היום יש פה מהלך חקיקה להרחיב ל-100%. מה שהיה צריך להיות זה מצב שבו אדם שהוגדר על ידי מדינת ישראל כניצול כת וההגדרה כאן כבר עברה בתי משפט, זה לא יעזור. זה היה צריך להיות במצב, ויכול להיות שהפתרון הוא באמת שימוש בסעיף 9, שלפחות לפרק זמן ראשוני – שהוא לא חודשיים, הוא פרק זמן שמאפשר למשפחה לעסוק קודם כול בשיקום ובהצלת יתר בני המשפחה – הוא מקבל איזשהו סל בסיסי מהביטוח הלאומי כאילו יש לו X אחוזי נכות, ובעוד שנה וחצי זה ייבדק בוועדות רפואיות אם באמת יש לילד 40% נכות או 80% נכות.

אילן, זה בדיוק סוג התכלול שאתם צריכים לעשות. קטין שהוא ניצול כת והוצא על ידי של הרווחה של גואטמלה מהבית, בית משפט נתן צו אפוטרופסות – אז או שמדינת ישראל יודעת לומר: הם מקבלים X אלפי שקלים למשך שנתיים ואחרי זה נבוא לוועדות הרפואיות, או שיודעים לעשות את זה מכם, או ממשרד העלייה והקליטה, או סעיף 9 בביטוח לאומי, אבל אין עוד דרך. אורית, אני אומר את זה לפרוטוקול – לא סתם אורית היא זאת שנמצאת פה כל פעם, כי בתוך עשר המשפחות הללו יש משפחה אחת או שתיים שמסוגלות לנסוע לגואטמלה, להגיע לכאן ולהיאבק בשביל כולם, ויש שמונה משפחות שאם אנחנו לא נתערב הילדים האלה יגיעו לביטוח הלאומי בעוד עשר שנים כמקרים הרבה יותר קשים. צריך להבין את זה. אנחנו צריכים את הביטוח הלאומי באירוע הזה, זו לא ביקורת.

אנחנו לגמרי באירוע, במידה ואנחנו נדע את המקרים האלו לפני.

מצוין.

אני אשמח שנדבר אחר כך.

בכיף. אחרי הדיון אני ואת נדבר. חשוב לי להגיד שברגע שאנחנו נדע מראש על המקרים האלו, אנחנו נהיה עם זכוכית מגדלת.

לא, אבל אני רוצה לומר עוד פעם, תראו, אתם גוף מאוד מקצועי. אתם לא מכופפים סטנדרטים, בצדק. אם המסלול הוא המסלול הרגיל של הוועדות הרפואיות, אז גם אם אתם תעשו קיצורי תורים, אתם מבקשים מילד שהוא ניצול כת, שעבר התעללות קשה בכת, ברגע שהוא מגיע לארץ להיכנס פה למסלולים אבחוניים. כל גורם שיקומי יאמר לכם שהדבר האחרון שזה הדבר האחרון שצריך לעשות עם הילד הזה.

כפי שציינתי גם בתחילת דרכי, כשאנחנו נדע על הילדים האלו, אנחנו ניתן להם מסלול ירוק ללא ועדות, כמעט וללא מסמכים.

מצוין. רשמתי את ההערה הזאת. אילן, שמעת?

נעשה את המרב כדי לתת. מה שכן, אני אחזור על כך שאני רוצה לקבל את המקרים האלו.

זו הסגירה שהייתה קודם.

בסדר. אני רוצה לומר עוד פעם, מבחינתי 20 הקטינים שכבר בישראל הם test case וצריך לסגור בהם מעגל כדי שכשיהיו פה 60 קטינים זה יעבוד. אנחנו עם ים של נקודות – הנושא הזה של סגירת המעגל בין המשרד לשירותים חברתיים לבין המוסד לביטוח לאומי, שלצערי היום יושבים בשני משרדי ממשלה נפרדים – זו גאונות של פוליטיקאים, באמת, עבודה למען הציבור כדי שיהיו שני יועצים משפטיים ושני מנכ"לים, מאוד הגיוני. מוסד הרווחה והביטחון הסוציאלי הכי חשוב של מדינת ישראל יושב במשרד אחר מהשירותים החברתיים.
אילן, זה מבחינתי הדבר הכי חשוב, כי בסופו של דבר, אם אנחנו יודעים לייצר בעבור כל קטין שלב ראשון שהוא מסלול ירוק, שביטוח לאומי אומר: אני יודע לתת לו לפחות שישה חודשים הכרה על בסיס תיאור מאוד בסיסי, כשאתם תחזרו ותאמרו: אני נותן לו שנה קצבה כאילו הוא ילד עם 50% נכויות ועוד שנה אנחנו נבדוק – עשינו את מה שצריך מבחינה כספית, מבחינה טיפולית. דרך אגב, זה לא רק כסף, כל מעטפת הטיפולים והידע המקצועי של הביטוח הלאומי בשיקום של קטינים ובגירים נכנס לתמונה. זו מבחינתי גולת הכותרת. אני רוצה לראות שהמסלול הירוק הזה נבנה ואם הביטוח הלאומי אומר שבשביל זה לא צריך סעיף 9 ושינוי חקיקה, אז זה בכלל low hanging fruit, שאם אנחנו לא קוטפים אותו אנחנו פושעים.

אני אומרת לכם, אם אני הייתי מתארת עד הסוף – אין כאן משרד שלא היינו צריכים לבקש ממנו משהו, ואני בן-אדם שדוחף ועושה, ולא הצלחנו לקבל. אין משרד – משרד החינוך, משרד השיכון, ביטוח לאומי – אין פה אף אחד שלא היה צורך במקרה שלנו, עם כל העזרה שאני נותנת, שלא הצלחנו לקבל והתייאשנו. אני רוצה להגיד יותר מזה, היו איתי פה בחוץ מהסוכנות היהודית, כשאני התקשרתי עכשיו לי', אמרתי לו: הינה, עכשיו יעזרו לך, הוא אמר לי: עזבי, עזבי אותי, אני כבר לא יכול לשמוע. ברמה כזאת. זה מאוד קשה למשפחה שצריכה לדאוג למשפחה שלה שם, לדאוג למשפחה שלה פה, לרוץ, לחזור ולהתעסק כל היום עם הטפסים, זה לא מקבל, זה כן מקבל – אז אנחנו פשוט עוזבים.

אילן, רפרנטים. זה גם לא ייגמר בעובדות סוציאליות במחלקות המקומיות. אין שום סיכוי שעובדת סוציאלית במחלקה ברשות מקומית – זה בסדר שהיא מלווה, כי היא שם – אבל בסופו של דבר אתה תצטרך שניים-שלושה עובדים במטה שהם עובדים עם הרשויות המקומיות. אלה עשרה ענפים משפחתיים. בואו, אנחנו לא עוסקים פה באירוע של מאות משפחות, בואו ניקח את זה ונגמור את האירוע. לכם זה יהיה כאב ראש יותר קטן בעתיד אם תטפלו בזה עכשיו. אורית, אני רוצה רגע לשאול את השאלות הבאות: למיטב ידיעתך, קטין שנמסר למשפחה אפוטרופסית, האפוטרופוס מקבל קצבה חודשית בעבורו מכוח האומנה?

אני לא יודעת. אנחנו כרגע לא מקבלים.

טוב. אתה מבין, אילן?

הוא אומנם לא קטין, אבל הגיעו לו קצבאות – לא מקבל.

אילן, יש פה שתי סוגיות. אני רוצה תשובה ברורה האם וכמה משפחה שהיא לא הורים ביולוגיים מקבלת.

עד גיל 18 כן.

אבל אורית מעלה פה עוד נקודה שאנחנו יודעים אותה. יש פה בן-אדם צעיר שמגיע מהכת, הוא מנהל מאבק על חילוץ ילדיו שנולדו לו בגיל 16 או בגיל 15 בגלל הטירוף של הפושעים האלה.

או לאחים שלו.

לא. אם הוא הדוד והוא קיבל מכוח צו אפוטרופסות והוא יביא את הנתונים, אז אומר אילן שהוא מקבל קצבת משפחת אומנה.

כן, אני דיברתי ספציפית על מי שאני הבאתי.

שנייה, יש פה עוד סוגיות, כי אני רוצה תשובות פרטניות. א', אני רוצה תשובה לגבי מצב של אומנה, כמה מקבלים ולכמה זמן. ב', מה קורה כשהורה שאולי מוגדר היום בגיר כי הוא בן 18 ויום, אבל הוא ילד ועכשיו הוא מגדל ילדים שלו? מה המדינה מציעה לו? מה, היא שולחת את אותו ניצול כת להוציא טפסים של הבטחת הכנסה? מה אותה משפחה של אבא שנאבק להציל את ילדיו בשעה שהוא גם נאבק להציל את אחיו או את הילדים של אחיו, מה אותו אבא בן 19 או בן 21 שמגדל עם מעטפת משפחתית או בלי מעטפת משפחתית, שני ילדים קטנים שהם בעצמם ניצולי כת, מה הוא מקבל מהמדינה? מה הוא מקבל מהמדינה? צריך לעשות לו קמפיין מימון המונים? מה הוא מקבל מהמדינה? זאת הייתה השאלה שהתבקשתם לבוא איתה. אני רוצה את הסכומים, צריך לדעת את הסכומים.

האדם הזה הוא ניצול כת בעצמו, ילדיו הקטינים הם ניצולי כת, אז הביטוח הלאומי, שהוא באמת מבחינתי אביר השירות הציבורי מאז 7 באוקטובר, יודע לבוא ולומר: אנחנו נותנים להם מסלול ירוק של שנה, אחרי זה נפגוש את הוועדות. אם הוא היה מגדל את אחייניו הקטינים, הוא היה מקבל קצבה, אבל בגלל שהוא מגדל את ילדיו שנולדו לו בכפייה – האיש היה בכת בגיל 15, חיתנו אותו בעל כורחו, הוא מגדל ילדים, אז הוא לא מקבל כלום כי אלה ילדיו הביולוגיים? אולי שהוא יעביר אותם, שיעשו חילופין וכולם יקבלו קצבת אומנה.

אצלנו הוא מגדל את אחיו ואת הבן שלו.

אני אומר עוד פעם, אם אני אצטרך אני אעשה דיון חסוי בהשתתפות אורית ואז היא תוכל לומר את כל המקרים ואנחנו נעבור מקרה-מקרה, יכול להיות שאני אעשה את זה. אני בדיון הבא רוצה פירוט לגבי ה-20 קטינים האלה. יהיה דיון חסוי ויהיה פירוט על ה-20 קטינים האלה.

על בגירים אתה מוותר?

לא, אני לא מוותר, אבל בגירים יכולים להגיע. בסדר גמור, את צודקת. אנחנו בדיון הבא נבקש פירוט. בגיר לא רלוונטי למשרד החינוך, קטין רלוונטי למשרד החינוך. תקשיבו, מכיוון שאנחנו עושים פה דיון גלוי אנחנו לא נצלול עכשיו למקרים, אבל אנחנו חייבים לצלול למקרים האלה עכשיו, כי זה בדיוק ה-test case שיאפשר לנו לטפל יותר טוב בפעם הבאה, כשיגיעו עוד אנשים. אני רושם לפניי שהמקרה שעליו מדברת אורית זה אדם צעיר שאנחנו רוצים שהוא יהיה אזרח ישראלי מועצם, פרודוקטיבי, אדם שמפרנס את עצמו מיגיע כפיו – הוא בעצמו צריך שיקום. הוא רוצה לגדל את ילדיו ואנחנו כמדינה גם רוצים שהוא יגדל את ילדיו, אז מה אנחנו אומרים לו, אפס תמיכה? לא הגיוני. יכול להיות שמשרד העלייה והקליטה נכנס פה לתמונה, כי אם הוא בגיר הוא יכול לקבל מענקים, הוא יכול לקבל קצבה, הוא יכול לקבל סיוע בשכר דירה, אבל אי-אפשר שהאיש הזה שנאבק היום על הצלת עוד קטינים מהמשפחה גם יצטרך - - -

לפעמים הוא מקבל, פתאום מפסיקים לו ופתאום אחר כך אומרים לו: טוב, נבדוק, ופתאום אומרים לו: עוד חצי שנה תשלח.

אנחנו צריכים לסיים. אנחנו נזמין את הסיוע המשפטי, שלומית, ממשרד המשפטים, כי אני רוצה לוודא שלכל ענף משפחתי מוצמדת עורכת דין או עורך דין מהסיוע המשפטי הציבורי שילווה אותם במיצוי הזכויות. טוב, מכובדיי, הארכנו הרבה, אבל זה למטרות חשובות. יש למישהו עוד הערה? אני לא עובר על כל הנקודות, הכול ייצא בכתב. אני מזכיר בחטף, הדבר המרכזי מבחינתי הוא לראות את מסמך המעטפת של משרדי הממשלה לניצולים בקריטריונים השונים שלהם, קטינים ובגירים. אנחנו מוטרדים מהמצב שלמשרדי הממשלה הרלוונטיים אין תמונה פרטנית של אותם 32 איש שמבחינתי הם הקבוצה הראשונה ועליה אנחנו מתגלחים, בסלנג. השמות, המקרים ואיפה הם נמצאים בארץ צריכים להיות, בכפוף לכל החיסיון, בכל משרדי הממשלה הרלוונטיים ובתוכם כמובן גם המוסד לביטוח לאומי. אני מבקש שזה יקרה עד הפעם הבאה, עד עוד עשרה ימים.

אני רק אגיד שזה כן קיים.

הם אמרו שלא.

זה לא במשרדים. שמענו את משרד החינוך, שמענו את הביטוח הלאומי וזה לא.

צריך לעשות חיבורים.

מצוין. אני מבקש שמשרד החוץ יוודא שכל המשרדים שדיברנו איתם פה היום הם בתוך קבוצת הוואטסאפ שעוסקת במגיעים לארץ. אני רוצה שמשרד החוץ יידע שמגיעים עוד שני קטינים ושביטוח לאומי יידע. כל המשרדים והסוכנות צריכים להיות בתמונה. זה לא בדיון הבא, אבל מהדיונים הבאים יוזמן לכאן רפרנט רווחה באגף התקציבים שילווה את הדיונים שלנו. אני מדגיש שמבחינתנו הדיונים הבאים יתמקדו בשלוש קומות של סיוע: מענק הסתגלות ראשוני, קצבה חודשית לפרק זמן משמעותי – אני בכלל לא נכנס לשאלה מה המקור, מה ההגדרה, מה הכותרת – קצבה שמאפשרת למשפחה לקלוט את הקטין, לעמוד על הרגליים ואחרי זה אם צריך נמיין אותם לקצבאות השונות. הדבר השלישי הוא פתרון דיור למי שצריך פתרון דיור. פתרון דיור יכול להיות קלט חירום במרכז קליטה, יכול להיות דירה בדיור הציבורי ויכול להיות סיוע בשכר דירה. מסלולים מוכרים, אבל אני רוצה לדעת זכאות מיידית.

עוד פעם, אני מציע שהתפיסה תהיה שניתנת זכאות אוטומטית לפרק זמן ואחרי זה נבדוק את ההכנסות של המשפחה. זה בטריטוריה שלכם, משרד השיכון, זה לאו דווקא רק משרד העלייה והקליטה. אני מבקש ממשרד העלייה והקליטה, דוריס לא איתנו, אבל אני מבקש שתימצא הדרך שמענק ההסתגלות יינתן לקטין ברגע הגעתו לארץ, גם אם זה באמצעות האפוטרופוס. מענק ההסתגלות לא מחכה לגיל 18, אין בזה שום היגיון. אני מבקש גם תשובה כמה מתוך ה-32 הם בטריטוריה שלכם וכמה לא.

אני חוזר על העמדה שלי על משרד השירותים החברתיים, אם משרד רוה"מ רוצה שזה ייעשה במשרד אחר, בבקשה. אני מכיר כמה משרדים שאין להם באמת עבודה, אולי אפשר לתת להם את זה, אבל אני רוצה לדעת מי המשרד שמנהל את החמ"ל. משרד החוץ מנהל את החמ"ל של חילוץ האנשים מגואטמלה, מי מנהל בממשלת ישראל את חמ"ל הקליטה והשיקום? לדעתי זה אתם, אבל אני משאיר לרשות המבצעת לומר מי זה. אני רוצה תשובה ברורה.

זאת שאלה למשרד רוה"מ.

שאלה למשרד רוה"מ וגם שאלה לכם, זה אירוע רווחתי בראש ובראשונה. המקרים האלה הם מקרי רווחה, בעיניי זה טבעי אצלכם. לגבי הביטוח הלאומי, חוץ מהתודה שהגעתם לכאן אמרנו מה שאנחנו צריכים. אני מבקש להבין מכם איך אנחנו מתקדמים עם המסלול הירוק, אני מקווה שבעוד עשרה ימים כבר תהיו אחרי בדיקה ראשונה. אני מבקש שהשמות יעברו לביטוח הלאומי ברמה של 24 השעות הקרובות. אין סיבה לחכות. מותר להם לקבל את המידע ובאמת לראות שכל הסיפור של הביטוח הרפואי מטופל באופן מיידי. רשמנו את ההערה המאוד חשובה שלכם לגבי המסלול הירוק.

זה על קטינים.

ברור, לגבי קטינים. בואו נראה מה המקרה של הבגירים ונראה מה אנחנו עושים איתם. פעם הבאה אני אבקש הבהרה מהביטוח הלאומי לסיטואציה של קצבת ילד נטוש והאם היא בכלל רלוונטית למשהו מהסיטואציה הזאת והאם יש הסדר אחר, כי תשלומי אומנה לא מגיעים מהביטוח הלאומי, הם מגיעים מהקופה שלכם ישירות, נכון?

אני כן אציין שמתיקון חוק ביולי 2024, משפחות אומנה יכולות להיות זכאיות לילד נכה, מה שלא היה בעבר.

בסדר גמור, אבל זה בנוסף.

כן, בדיוק.

בסדר גמור. אני מבקש לדעת מכם על הסיפור של האומנה, כמה כסף לכמה זמן ואיך אנחנו פותרים את הבעיה שאין אומנה. יש הורות טבעית, אבל היא גם צריכה מעטפת תמיכה. אני לא יודע אם יובל ממשרד הבריאות איתנו, אני מניח שלא, אבל הסיפור של מרכז אחד פסיכיאטרי, מקסימום שניים, שעכשיו ערוכים לטפל – בצמד המילים יחידה פוטנציאלית, פוטנציאל למה בדיוק? פוטנציאל להסתבכות. לא הגיוני. כשהחזירו חטופים לא דיברו על יחידות פוטנציאליות, ידעו לאן מביאים אותם ואיפה מטפלים בהם, נכון? לקחו את שיבא, לקחו את איכילוב ובנו שם יחידות. למה לא יודעים לומר שבמעייני הישועה בבני ברק ובשערי צדק יש צוות שעובר יום הכשרה להתמודדות עם מה שקרה בכתות?

אגב, אותנו שלחו לירושלים, אז ויתרתי.

לא יודע, מקובל עליי שהמדינה אומרת: אני יודעת להיערך בשני מרכזים פסיכיאטריים לילדים. בסדר. בנוסף, אילן, משרד הבריאות לא קיבל את פריטי הקטינים, אני מבקש שזה יטופל.

משרד החוץ, אני מקווה שבפעם הבאה אנחנו כבר נשמע שיש עובד ולא רק תקן. אני מקווה שגם נשמע שנסגר ההסכם.

אמור להיחתם היום.

נהדר, אז נברך על המוגמר בפעם הבאה.

אריאל יקרה, בקשתי החמה, אם צריך שנרים טלפון לעוד גורמים בסוכנות, נעשה את זה. אנחנו נארח פה בקרוב את דורון אלמוג, יו"ר הסוכנות. אני מבקש שהסוכנות תיקח על עצמה את כל הנושא הזה של לשבת עם המשפחות ששוקלות לבוא לארץ ולהציג להן את מערכת התמיכה. לכם יש קשרים עם כל המשרדים, אתם יודעים גם להשיג את המידע ולתכלל אותו בכוחות עצמכם בהקשר הזה. אני ממש מבקש, לא בטוח שזה צריך להיות שליח קבוע. אני אפילו לא רומז, אני מצביע בצורה ברורה, אז אני מבקש לקבל מכם תשובה.

בדיון הבא יהיה נציג של הסיוע המשפטי. המטרה שלנו היא להצמיד עורך או עורכת דין מהסיוע המשפטי הציבורי לכל משפחה שרוצה בזה לצורך הליווי במיצוי הזכויות.

משרד החינוך, טירה, אני רק מבקש לשמוע מכם בפעם הבאה שעשיתם בדיקה, ראיתם שאתם יודעים איפה ה-20 קטינים, שרשויות החינוך מטפלות בהם והשפ"חים הרלוונטיים.

מכובדיי, תודה, ואני מתנצל על העיכוב בסיום הישיבה, אבל עסקינן בהצלת נפשות. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.