פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



87
ועדת הפנים והגנת הסביבה
05/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 378
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, ט' בסיון התשפ"ה (05 ביוני 2025), שעה 10:45

הצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת, התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר

ד"ר ג' ח' - ראש שטח קרינה, הוועדה לאנרגיה אטומית, משרד ראש הממשלה

סטיליאן גלברג - סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה

הדס פיקצלר - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר איזבלה קרקיס - מנהלת מחלקה, אפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

אבישי קרט - מנהל תחום בטיחות ורישוי, אגף אנרגיה גרעינית, משרד האנרגיה והתשתיות

רס"ן רחלי לויטס - ראש תחום קרינה, משרד הביטחון

עטרת דור שפיגלמן - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משפט פלילי, משרד המשפטים

ד"ר ז'אן קוך - נשיא , האגודה הישראלית להגנה מקרינה

חי גלאון זגורי - עו"ד, לשכה משפטית, חברת החשמל

רעות בינג

לאה קריכלי

איה פרידמן, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת, התשפ"ג-2023, מ/1654

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת, התשפ"ג-2023, מ/1654. עשינו ישיבה קודמת ובעקבות הישיבה הזאת גם יצא הנוסח לדיון להיום.

נתחיל הקראה בחלקים-חלקים וננסה להתקדם עם זה. אומנם זה היה גם בישיבה הקודמת, אבל אם אפשר אני מבקש ששוב תציגו את הצעת החוק בגדול, ואחרי כן נתחיל את ההקראה. בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול.

עורכת דין הדס פיקצלר מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. המטרה של החוק המוצע זה להבטיח הגנה נאותה וטובה על הציבור ועל הסביבה מפני קרינה מייננת. בחוק יש לנו חובות רישוי, הגבלות ותנאים על פעולות ושירותים שניתנים בתחום הקרינה המייננת והמטרה היא למנוע ולצמצם נזקים סביבתיים ובריאותיים שקשורים לתוספת חשיפה לקרינה.

קרינה מייננת עלולה לפגוע בתאים בגוף האדם, לגרום לתחלואה ולמוות. קרינה מייננת היא גורם מסרטן ודאי ומצד שני, למקורות הקרינה יש שימושים רבים מועילים ואפילו חיוניים ברפואה, בתעשייה ובחקלאות.

כדי לאפשר את השימושים המוצדקים האלה ובמקביל למזער את הסיכונים מהם, גופים בין-לאומיים קבעו כללים לבטיחות בקרינה וגם הצעת החוק שלנו מתבססת על מסמך כללים להגנה מפני קרינה מייננת ובטיחות מקורות קרינה.

זה מסמך של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית והכללים האלה משקפים קונצנזוס בין-לאומי לגבי בטיחות קרינה ומניעה של השפעות מזיקות לפי שיקולים מדעיים קולקטיביים ומאפשרים מרחב שיקול דעת מסוים לכל מדינה בהתחשב בתנאים הספציפיים שלה, כמו קרינת הרקע האופיינית הטבעית וכדומה.

בישראל, כמו בשאר העולם, קיימים מקורות קרינה מלאכותיים מסוגים שונים. יש מתקני שיקוף שמבוססים על קרינת רנטגן, מכשירי מדידה שמשמשים לבדיקות צפיפות קרקע שמכילים חומרים רדיואקטיביים ועוד.

כמו שאמרתי, מקורות הקרינה המייננת מהווים סיכון גבוה לציבור ולסביבה ומכך עולה ההכרח לקבוע תנאים להסדרה ולפיקוח הדוקים על כל הפעולות שמבוצעות בהם, בהתאם לסטנדרטים מקובלים של בטיחות שיבטיחו שנוכל לשלוט בסיכונים, למנוע תאונות ולהגיב במהירות למצבי חירום.

התנאים האלה מבוססים על העקרונות שלפיהם אפשר להתיר פעולה בקרינה מייננת רק כשנמצא שיש לכך הצדקה, justification ושננקטו כל האמצעים שיבטיחו מזעור של הקרינה הצפויה בהתחשב בעלויות ובתועלות, אופטימיזציה, optimization ובכל מקרה לא תהיה חריגה ממנות הקרינה המרביות המותרות.

בנוסף לפעולות שונות שמבוצעות במקורות קרינה מלאכותיים, יש גורמים שמציעים שירותים לציבור בתחום הקרינה המייננת וקיימת חשיבות רבה להסדיר את הפעילות שלהם כך שיימנעו סיכונים לסביבה ולציבור.

המשרד מפקח מכוח ההסדר החוקי היום – תקנות הרוקחים, ובישיבה הקודמת דיברנו על הצורך להחליף אותו – על כ-260 היתרים שכוללים כ-2,400 מתקנים שמכילים חומרים רדיואקטיביים וכ-400 היתרים נוספים שכוללים כ-2,000 מתקני רנטגן ומאיצי חלקיקים. בנוסף, ניתנו מכוח תקנות הרוקחים גם היתרים למתן שירותים.

החוק הזה מציע הסדר חדש, עדכני והוא גם מפחית את הנטל הרגולטורי. בנוסף, החוק קובע סמכויות פיקוח ואכיפה שנחוצות ליישום ההוראות שלו ובכלל זה, סמכות לתת צו מנהלי, להטיל עיצומים כספיים וקביעה של עבירות על החוק.

כמקובל, גם מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה בסמכות לקבוע תקנות חקיקת משנה אם יידרשו הוראות מפורטות בנושאים השונים.

בבקשה.

כמה מילים לגבי הנוסח שנמצא לפניכם. זה נוסח שהוא תוצר של ישיבות רבות שקיימנו עם המשרד להגנת הסביבה וגם עם משרדי הממשלה האחרים הרלוונטיים להצעת החוק, כל משרד בתחומו ולגבי ענייניו.

יש כאן כל מיני שינויים. יש כאן כמובן שינויים שהם מהותיים, יש כאן שינויים שהם יותר דיוק של הדברים ויש כאן שינויים שקשורים לכך שזאת הצעת חוק שהתחילה להתגלגל לפני זמן רב ומאז יש לנו הסדרים עדכניים יותר וחקיקה עדכנית.

אציין שלא מזמן הוועדה כאן אישרה וקידמה תיקון לחוק חומרים מסוכנים וחלק מהתיקונים כאן דומים לאותו תיקון שנעשה בחוק חומרים מסוכנים, שוב, מתוך תפיסה שמדובר בחקיקה עדכנית יותר ומבחינת המטריה זו מטריה שהיא די דומה. נתחיל להקריא ונתעכב על הדברים שצריך.

חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת, התשפ"ד–2023



זה ישתנה, כמובן.

מטרה והגדרות


מטרה
1.
(א) חוק זה מטרתו למנוע ולצמצם נזקים והשפעות שליליות על הציבור והסביבה אשר עלולים לנבוע מעיסוק בקרינה מייננת, ולהבטיח הגנה מיטבית מקרינה מייננת לחיי אדם, לסביבה ולמערכות האקולוגיות, ולשמור על בריאות הציבור, והכול למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.

(ב) המטרה האמורה תושג באמצעות הסדרת העיסוק בקרינה מייננת והטלת איסורים וחובות על העוסקים בקרינה כאמור, כך שהחשיפה של הציבור והסביבה לקרינה מייננת עקב עיסוק כאמור תהיה מוצדקת, מזערית ככל האפשר, ולא תעלה על מנות הקרינה הקבועות בתקנים בין-לאומיים מקובלים, תוך נקיטת האמצעים והפעולות הנדרשים לשם כך.



זה סעיף מטרה רחב מאוד שאמור לתת איזשהו מבט רחב על המטרה של החוק מאוד מלמעלה. הוא מגלם את שלושת העקרונות שעליהם דיברה הדס.

העקרון הראשון הוא עקרון ההצדקה וכמובן שגם המשרד יתייחס לזה בהרחבה בהמשך. העקרון השני הוא הפחתה מרבית של קרינה והעקרון השלישי הוא גבול מסוים של קרינה שאותו אי-אפשר לעבור בכל מקרה.

גם אם זה מוצדק.

המשרד, אתם רוצים להוסיף?

הערות? שם ותפקיד לפרוטוקול.

ז'אן קוך, אני מייצג את האגודה הישראלית להגנה מקרינה ואני משמש גם נשיא שלה. רציתי לשאול אם אלה הערות עקרוניות או הערות פרטניות על מילה זו או אחרת?

כרגע ההערות הן לפי מה שנקרא. אם יש נושאים אחרים, תחכה בסבלנות שנגיע אליהם.

יש לי הערה פרטנית למה שנקרא. לא "למנוע ולצמצם" אלא "למנוע או לצמצם" כי או שאתה מונע או שאתה מצמצם, אתה לא יכול לעשות את שניהם יחד.

זה מקובל?

כן.

לדעתי, יש איזושהי כפילות בין "נזקים" ו"השפעות שליליות".

לא, נזק זה דבר מוכח והשפעה זה "גרמא" ואחר כך הנזק מגיע, לפחות לפי הגמרא.

כן, נכון.

מדובר על להבטיח הגנה. במקור היה "הגנה נאותה" וגם הדס דיברה על הגנה נאותה וזה הוחלף פה ב-"הגנה מיטבית מקרינה מייננת". מאוחר יותר כשנגיע להגדרה של הגנה מיטבית מקרינה מייננת, גם פה יש לי הערה כי זה לא בדיוק מדויק.

לא, כשנגיע.

אני מעדיף "הגנה נאותה" כפי שהיה במקור. "לחיי אדם", אני לא בטוח - - -

רגע. נאותה ומה היה השני?

הגנה מיטבית מקרינה. זה שימוש - - -

מיטבית.

סטיליאן גלברג, המשרד להגנת הסביבה. זו מחלקת הנוסח במשרד המשפטים?

לא, זה משהו ששינינו בשיח בינינו כדי לחבר להגדרה שבה משתמשים בחוק, כרגע זו "הגנה מיטבית".

אם זאת ההגדרה שמשתמשים בה בחוק, כך היא תישאר וכשנגיע לסעיף עצמו, אולי נחדד שם ניואנס כזה או אחר. הלאה, "בני אדם"?

לא, "לחיי אדם". ההגנה היא לאדם, לא לחיי אדם.

בסדר.

"מערכות אקולוגיות" זה ביטוי כללי מאוד שלהערכתי, משתמשים בו. כדאי גם להגדיר אותו.

שוב, זה סעיף כללי מאוד ורחב וכך הוא אמור להישאר.

הצהרת כוונות.

כן, בגלל שזה סעיף שנותן את הצהרת הכוונות ואת הרוח.

כפי שאמרתי לך גם בישיבה הקודמת. קודם כול, אני רוצה לשמוע את ההערות שלך וזה בסדר, לשם כך אנחנו יושבים. אבל תחום המומחיות שלך הוא הנושא עצמו. בחקיקה לפעמים הגדרות זה נוסח יותר כולל. יכול להיות שכשנגיע לסעיף עצמו, שם נדייק את זה יותר.

"מערכות אקולוגיות" לא מופיע יותר בחוק, זה המקום היחיד.

הבנתי, בסדר אבל אתם רוצים שזה יישאר. בסדר, אם אין סיבה להוריד.

גם אין לזה נפקות.

באופן מעשי?

כן, זה לא שזה משפיע על זכויות של מישהו או שזה צריך להיות מאוד מדויק כמו בסעיפי הרישיון שנגיע אליהם אחרי כן.

כן, עוד משהו?

כפי שצוין קודם, בסעיף 1(ב) מדובר על שלושת העקרונות של הגנה מקרינה אבל בעקרון השני, האופטימיזציה, כתוב "כאשר החשיפה תהיה מזערית ככל האפשר" וזה מתעלם מחלק מההגדרה.

"מזערית ככל האפשר" זה אומר שצריך לשאוף שתהיה אפס וזה לא כך. זה עקרון האופטימיזציה. נאמר מאוחר יותר שצריך לקחת בחשבון גורמים כלכליים, חברתיים וסביבתיים אבל זה לא נאמר במטרה.

לא, זה "ככל האפשר".

ככל האפשר זה כולל.

זה הרחב.

זו השאלה. צריך פה מומחה לשפה העברית אבל מה שטוען ד"ר קוך זה ש-"ככל האפשר" זה על המזערי ואת מדברת על זה בלי להכליל שיקולים נוספים. בואו נכתוב "מזערית" בהתחשב בשיקולים - - -

זה מופיע בהמשך. שוב, הרעיון הוא לתת איזושהי תפיסה כללית ולאחר מכן יש את הקונקרטיזציה של העקרונות.

זה הכותרות, הבנתי. טוב.

ההערה שהערתי בפעם הקודמת היא שמי שקורא את המטרה הזאת חושב שהחוק הזה הוא אוניברסלי בכל שימוש בקרינה וצריכים להגיע לפרק ג' כדי לגלות שהוא נותן פטור לקרינה בשימוש ברפואה והוא נותן פטור לעובדים שעובדים בקרינה.

לדעתי, פרק ג' נקרא "סייגים מחובת הרישוי", זה לא סייגים מחובת הרישוי, החוק הזה פשוט לא עוסק בזה ולכן לדעתי, צריך לומר את זה מוקדם מאוד.

אני מציע שזה יהיה בסעיף שנקרא "מטרה" או אפילו להוסיף סעיף שנקרא "scope", כמו שנעשה בחוקים רבים מאוד בעולם – תרגמתי את זה להיקף בעברית – והוא יגיד שאנחנו מטפלים בחשיפה של הציבור ושאנחנו לא מטפלים בחשיפה של הפציינטים ולא של העובדים.

מבחינת המבנה, אנחנו נבדוק בשלבי הנוסח אם נכון לשנות את זה. כלומר, הדברים כתובים ואתה מדבר על המבנה, את זה אנחנו נבדוק.

לא, הוא אומר שכשאת מגדירה את החוק, תגדירי את גבולות הגזרה שלו.

בדיוק, גבולות גזרה.

הוא אומר שאפשר להבין שזה על הכול.

אני מציעה לשמוע את המשרד.

תשובה?

התשובה היא שמבחינתנו, זה מבנה החקיקה המקובל. סעיפי מטרה הם דבר שנכנס לחקיקה אבל יש חוקים שלמים שאין להם בכלל סעיפי מטרה והם עובדים יפה מאוד.

זו איזושהי קריאת כוונות אבל אם נתחיל להכניס לשם את כל ההגדרות החשובות כמו אופטימיזציה, ואת העובדה שלמשרד הבריאות יש סמכויות אחרות, לא נצא מזה. מי שקורא את החוק אולי ייאזר בסבלנות ויגיע לפרק ג'.

הבנתי. אני דווקא מקבל את זה אבל תבחנו. הלאה.

חסרה הגדרה של מהי הגנה לסביבה, כי זה לא מוגדר בשום מקום וזה חוזר ומופיע עשרות פעמים בטקסט. לדעתי, ההגדרה של סבא"א לנושא הזה היא בסדר וזה אומר שזה כולל גם את עולם החי, הצומח ומשאבים שמשמשים לחקלאות, ליערנות ועוד. יש בסבא"א הגדרה די פשוטה של כמה שורות ואני מציע לאמץ אותה.

תשובה?

"הגנה לסביבה" זה ביטוי ברור מבחינת השפה העברית. לא ראינו צורך וגם מומחי נוסח עברו על השפה ולא ראו צורך להוסיף הגדרה.

מה עם זה שזה מופיע בתקנות - - -

בחקיקה הישראלית יש לנו חוקים רבים שמוזכר בהם העניין של הגנה לסביבה ואין שם הגדרה.

לפעמים כשמתחילים לפרט, מכלל הן אתה שומע לאו.

שכחת משהו אחר.

זה כל מה שנכלל בתוך הגנת הסביבה.

מבחינת השמיעה.

תודה רבה, הלאה. אם יש לעוד מישהו הערות שירים יד.

אנחנו עוברים לסעיף ההגדרות ואנחנו נתעכב על ההגדרות שהן יותר מהותיות ומצריכות הסבר.

הגדרות
2.
בחוק זה –

"אחראי על בטיחות קרינה" – מי שניתן לו אישור מאת הממונה לפי סעיף 15;

"דוח להערכת מנות קרינה" – כמשמעותו בסעיף 7;

"הגנה מיטבית מקרינה" – הגנה מקרינה שתספק את רמת הבטיחות הגבוהה ביותר שאפשר להשיג באופן סביר תוך הפחתה מרבית של הקרינה הנובעת מעיסוק בקרינה, בהתחשב בהיקף החשיפה לקרינה, במספר הנחשפים ובעלויות כלכליות, חברתיות וסביבתיות;



זאת הגדרה מהותית שאחרי כן ייעשה בה שימוש, כמובן, אני מציעה שהמשרד יסביר את ההגדרה לפרטיה.

סטיליאן גלברג, המשרד להגנת הסביבה. "הגנה מיטבית" זה מה שמשתמשים בו בפועל גם היום כדי להוריד את החשיפה לקרינה למינימום, בהתחשב בכל הדברים הנוספים מבחינת עלויות ומבחינת מספר אנשים שנחשפים.

התקן הבין-לאומי מדבר על שיטה מדורגת, כגודל הסיכון גודל האמצעים שאתה משקיע כדי להפחית את החשיפה לקרינה. במחלקת הנוסח של משרד המשפטים אמרו שהתיחום הנכון של כל הדברים האלה שאנחנו רוצים נקרא "הגנה מיטבית מקרינה".

כן. גם עברנו על ההגדרה הזו וניסינו להתאים אותה ככל הניתן לתרגום של ההגדרה של התקן. עכשיו היא עושה יותר סדר. אחר כך כשנשתמש בה נראה שברור שזה שני דברים שונים, ההפחתה המרבית ומגבלת החשיפה.

ההגדרה הזו מבטאת את העקרון שדיברנו עליו, שזה הפחתה של מנות הקרינה ככל הניתן, בהתאם לדברים שנאמרו כאן.

סליחה שאני מעיר. ד"ר גלברג ואני נפגשנו לפני יומיים במשרדו כדי לנסות להגיע לתיאומים ביננו ויש נקודות שהגענו לגביהן לתיאומים ולכן הן לא יעלו פה אבל יש נקודות שלא הסכמנו לגביהן ולכן אני מעלה אותן.

זה המקום.

רגע. בסדר, אם זה דברים שקשורים אחרי זה לנוסח.

המילה מיטבית בלעז זה אופטימלי וזה נותן הרגשה שיש מצב אופטימלי אבל בפועל, אין מצב אופטימלי. כל מה שצריכים לעשות זה באופטימיזציה. צריכים לעשות תהליך שנקרא "אופטימיזציה" שבעברית אולי אפשר לתרגם אותו ל"מיטוב". לכן, צריכים להגדיר פה תהליך ולא מצב כי זה מצב שלא קיים בפועל.

הוא אומר שזה לא יהיה כותרת אלא תהליך.

כן, נכון.

תשובה? חבר'ה, אם אתם רוצים לסיים את החוק הזה, בבקשה.

אנחנו מדברים על סיום התהליך הזה. בסופו של התהליך כשבאמת מתקיים התהליך הזה, התוצאה היא הגנה מיטבית.

הבנתי. לדעתך אין צורך להיכנס להגדרה?

זה ברור שיש תהליך לפני זה ותמיד יש את האופטימום בין העלות והתועלת.

אתה אומר שאי-אפשר להיות מטויב אם לא עושים תהליך של טיוב ולכן לא צריך את זה.

נכון.

הלאה.

אנחנו עוברים עמוד.



"הצדקה", לביצוע פעולה הכרוכה בקרינה – התועלת הכוללת הצפויה לאדם או לציבור מביצוע פעולה הכרוכה בקרינה היא משמעותית ועולה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם מהקרינה שמקורה באותה פעולה;

העקרון הזה הוא העקרון שכל מי שעשה צילום רנטגן יודע שהוא לא יכול לעשות אלבום של תמונות רנטגן מתי שבא לו אלא צריך הפניה מהרופא וזה בדיוק מה שהרופא עושה, הוא בודק שהתועלת שבצילום גבוהה מהנזק שמקבלים ממנה מסוימת של קרינה.

לכן, כל שימוש בחומרים רדיואקטיביים וכל שימוש בקרינה מייננת צריך להיות מוצדק ומוצדק לא רק לחברה באופן כללי – אף אחד לא היה מסכים לעשות צילומי רנטגן רבים לטובת הרפואה – אלא לאותו בן אדם ספציפי שחשוף לקרינה וזה התהליך של ההצדקה.

זה בעצם שער הכניסה.

נכון.

בכלל לא מתחילים לבחון את כל השלבים הבאים של ההגנה המיטבית.

אם אין הצדקה, בכלל לא מתחילים לעסוק בזה.

כן?

כמו שאומר ד"ר גלברגר, זה תהליך. גם פה צריכים להוסיף את המילה "תהליך" כי איך שזה מנוסח פה, זה התוצאה.

זה התוצר של התהליך.

לא, אבל ההגדרה של הצדקה זה התהליך שבו שוקלים אם התועלת עולה על הנזק.

כן אבל זה כל תוצאה, אחרת אתה מתחיל להיכנס לתהליך ולתוצאה. התהליך לבד לא מספיק כי התהליך צריך להסתיים בסוף בתוצאה. כשאתה שם את הכותרת בתוצאה, זה אומר שזה עבר את התהליך הזה, אין אפשרות אחרת. אלו ענייני נוסח.

כן, גם בהמשך ייעשה שימוש במונחים האלה כדי לבטא את התהליך של קבלת רישיון ושם זה ברור יותר.

בדיוק וגם תואם אחד לשני. טוב.

"חומר רדיואקטיבי" – חומר הפולט באופן ספונטני קרינה מייננת (רדיונוקליד), המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה, שמתקיים לגביו אחד מאלה, ובכלל זה כשהוא מעורב בחומרים אחרים:

(1) ריכוז האקטיביות והאקטיביות שלו עולים על הערכים המפורטים לגביו בטורים ב' ו-ג' בחלק א' לתוספת הראשונה;

(2) ריכוז האקטיביות שלו לגבי כמות העולה על 1 טונה, עולה על הערך המפורט לגביו בטור ד' בחלק א' לתוספת הראשונה;

(3) גבי חומר כאמור המעורב בחומר נוסף שהוא רדיונוקליד – ריכוז האקטיביות או האקטיביות של התערובת עולה על הערך המחושב על פי הנוסחה הקבועה בחלק ב' לתוספת הראשונה;



כאן צריך את ההסבר שלכם, כמובן אבל אנחנו לא נקריא את התוספת הראשונה ואבקש מהמשרד לתאר בגדול את מה שיש בתוספת הראשונה לגבי כל אחד מהחלקים.

בגדול וקצר.

כן. בגדול, זו הטבלה מאותן הנחיות של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, זה מופיע בכל החקיקה הבין-לאומית. זו בדיוק אותה טבלה. הטבלה מועתקת מקובץ שקיבלתי מז'אן שהיה שותף לקביעת התקן. זה הוכנס כפי שנקבע על ידי הסוכנות לאנרגיה אטומית, ככה זה הוכנס לתוך החוק.

תוכל לפרט מה יש בטבלה הזאת למען הסדר הטוב?

מופיעים שם כל החומרים הרדיואקטיביים ולא רק החומרים הרדיואקטיביים אלא גם האיזוטופים של החומרים הרדיואקטיביים השונים.

כל דבר שיכול להיות רדיואקטיבי מופיע בתוך התוספת הזאת. יש טכניציום, מוליבדן וכל מה שמשתמשים בו. לדוגמה, בטכניציום 99 משתמשים למיפוי עצמות או למיפוי לב. יש כל מיני חומרים רדיואקטיביים בשימוש יום-יומי. גם יוד.

כל מה שהוא מתחת למינונים האלה הוא פטור, נכון?

זאת ההגדרה.

כן.

בכל מה שהוא מתחת למינונים האלה, אין סיכון. בכל דבר יש חומר רדיואקטיבי, גם בתוך השולחנות האלה ובטח בקירות. בטבע יש חומרים רדיואקטיביים רבים.

אתה קובע את הרף שמתחתיו לא נדרש רישיון.

בדיוק, מעליו נדרש רישיון ומתחתיו לא.



"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז –1977;

"טיפול", בפסולת – כל פעולה שנועדה לאפשר שימוש חוזר או מיחזור בפסולת, לרבות פעולת הכנה לפעולות כאמור, למעט סילוק פסולת או פינוי פסולת;



כאן אני אבקש שתסבירו ובעקבות הערות שנשלחו, עלתה אצלי שאלה על היחס בין ההגדרות כאן של פסולת לבין תקנות סילוק פסולת. כלומר, תקנות חומרים מסוכנים, סילוק פסולת רדיואקטיבית, גם תסבירו את זה וגם תגידו מה היחס בין ההסדרים.

נתחיל מהתקנות. התקנות הקיימות מבוססות על מסמך של הסוכנות לאנרגיה אטומית שהוא כבר לא רלוונטי. זה היה מסמך עבודה שכבר לא רלוונטי כרגע ולכן, גם השימוש שאנחנו עושים בו זה בהתאם לנורמות החדשות ולא בהתאם למה שמופיע שם.

הכוונה בסילוק פסולת היא שאם זו פסולת רדיואקטיבית, אז או שהוא מוחזר ליצרן – זה מה שקורה בחומר שהוא לא מספיק רדיואקטיבי כדי להמשיך את השימוש בו – או שמפנים אותו לאתר לסילוק פסולת רדיואקטיבית בנגב.

אלה שתי האופציות אבל יש גם פסולת שהיא לא פסולת רדיואקטיבית ואתן דוגמה. עסקנו לא מעט בעפר פחם שנוצר בתהליך בתחנות הפחמיות ויוצא מהתחנות לכל מיני שימושים שגם הם מבוקרים, זו המהות של הדבר הזה.

אני רוצה להתעכב על זה כי יש לנו את חוק חומרים מסוכנים שכולל גם חומרים רדיואקטיביים והחומרים האלה מוחרגים במסגרת תקנות אבל הם מוחרגים לעניינים מסוימים ולעניינים מסוימים הם לא מוחרגים. צריך לעשות סדר גם בחקיקת משנה שנוגעת לחומרים רדיואקטיביים, תקנות סילוק פסולת ותקנות ההחרגה.

ברור.

זה רק לפרוטוקול.

לכן, בגלל הצורך בעדכון תקנות הפסולת הרדיואקטיבית, לדעתי חובה להגדיר פה פסולת רדיואקטיבית. אומנם אנחנו עוד לא הגענו לנושא של פסולת רדיואקטיבית אלא רק טיפול, סילוק ופינוי. אולי כדאי לחכות להגדרה של הפסולת אבל אני מציע לפצל בין פסולת רדיואקטיבית לפסולת של מחוללי קרינה כי הטיפול שונה לגמרי.

עוד רגע נגיע להגדרה.



"מחולל קרינה" – התקן המופעל על ידי חשמל ומסוגל לייצר קרינה מייננת באנרגיה של 5 keV או יותר;

"מיתקן קרינה" – מיתקן נייח או נייד שהוא אחד מאלה:

(1) מבנה, מיתקן או מקום אחר, לרבות כלי תחבורה שמצוי בו או מיועד להימצא בו, חומר רדיואקטיבי, דרך קבע, או מעת לעת;

(2) מבנה, מיתקן או מקום אחר, שמצוי בו או מיועד להימצא בו דרך קבע או מעת לעת, מכשיר קרינה שרמת הקרינה הנוצרת ממנו גבוהה מ-1 מיקרוסיוורט לשעה במרחק של 10 סנטימטרים;

(3) כלי תחבורה שמצוי תוכו מכשיר קרינה שניתן להפעילו מכלי התחבורה;



יש כאן הגדרה של מיתקן שבתוכו יש מכשיר או חומר רדיואקטיבי כולל כלי רכב ובהמשך נקרא שגם הוא צריך רישיון. כלומר, יכול להיות מצב שיש מיתקן שמצריך רישיון שבתוכו יש מכשיר שמצריך רישיון ושניהם צריכים רישיון בגלל שאנחנו מדברים על עיסוק מסוכן ורוצים לפקח על כל ההיבטים שלו.

בסעיף קטן (2) אני מציע שזה יהיה כמו שהיה כתוב בתקנות הרוקחים, 1 מיקרוסיוורט לשעה במרחק של 10 סנטימטרים מכל נקודה נגישה על פני המכשיר. זה לא בהכרח המרחק מהמקור.

אולי אפשר להוסיף "10 סנטימטרים מהמכשיר" אבל זה עניין של נוסח. אני מניחה שהמהות - - -

לנו זה היה נראה ברור.

כתוב שרמת הקרינה נוצרת ממנו.

מהמכשיר?

כן.

אנחנו יכולים לבדוק אם צריך לדייק את זה כדי שזה יהיה ברור שזה מהמכשיר ומה צריך לכתוב בשביל שזה יהיה ברור שזה מהמכשיר.

לא רק מהמכשיר אלא מכל נקודה שבה אדם יכול לגעת.

נכון, לכן אני לא בטוחה. זה המכשיר, בעצם.

זה המכשיר, כן.

לי זה נראה שזה מובן אבל אני אבדוק את זב שוב ברמת הנוסח.

הלאה.

"מכשיר קרינה" – מכשיר המכיל מקור קרינה;

"הממונה", "הממונה על קרינה סביבתית" – מי שמונה כממונה על קרינה סביבתית לפי סעיף 55;

"הממונה על קרינה רפואית" – מי שמונה בידי שר הבריאות כממונה על קרינה לשימוש רפואי לפי פקודת הרוקחים;

"מנת קרינה" – תוספת קרינה שמקורה בעיסוק בקרינה, המבוטאת ביחידות של סיוורט;

"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:

(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;

(2) צבא הגנה לישראל;

(3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;

(5) משטרת ישראל והרשות להגנה על עדים;

"מפקח עבודה ראשי" – כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954;

"מקור קרינה" – חומר רדיואקטיבי או מחולל קרינה;

"סחר" – מכירה, השכרה, ייצוא, ייבוא, הפצה, שיווק או רכישה, ובכלל זה העברה מסירה או קבלה בלא תמורה;

"עובד של בעל רישיון" – מי שמתקיימים בינו לבין בעל הרישיון יחסי עבודה, ולעניין בעל רישיון שהוא מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958 – גם חוקרים ותלמידים הפועלים במסגרת אותו מוסד או מטעמו, כחלק מהפעילות הלימודית במוסד;

"עיסוק בקרינה" – ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה או מתן שירות הכרוך בקרינה;

"פסולת" – מקור קרינה, לרבות חומר או חפץ המזוהם בחומר רדיואקטיבי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) יש חובה לפי דין לפנותו או שהוא פונה או מיועד לפינוי;

(2) השימוש בו הופסק לצמיתות;



אני מציע לעצור כאן כדי לראות אם יש הערות.

הערות, כן.

סליחה, אפשר לחזור אחד לאחור לעיסוק בקרינה? כתוב "ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה" כאשר בהמשך הטקסט ובמיוחד בסעיפים החדשים שנוספו בכחול, המילה "פעילות" מופיעה לא מעט.

לי נראה שהמילה "פעילות" מתאימה יותר מהמילה "פעולה" ובטקסט החדש אפילו מופיע לפעמים "פעילות נושא העיסוק". צריכה להיות פה לפחות עקביות בשימוש במילים "פעולה", "פעילות" או "פעילות נושא העיסוק".

בסדר, שוב, זה עניין של נסחות. כאן "פעולה הכרוכה בקרינה" זו הגדרה ואחרי זה אפשר להשתמש בהטיות שונות אבל אלה יותר שאלות של נוסח.

סליחה שוב. הרישיונות האלה שניתנים על ידי המשרד להגנת הסביבה נותנים לעוסק בקרינה לעסוק בפעילות מסוימת. למשל, רדיוגרפיה תעסוקתית זו לא פעולה. במסגרת רדיוגרפיה תעשייתית הוא יעשה פעולות רבות מאוד, זה עיסוק או פעילות.

בסדר, זה עניין של נוסח.

כן, זה נוסח והגדרה. כרגע זה מוגדר כך וזו הכוונה.

אבל זה מוגדר לא טוב, לדעתי.

בסדר, זה עניין של נוסח.

אולי הבעיה שלי היא שהייתי שותף במשך לא מעט שנים בוועדה לתקני בטיחות קרינה של סבא"א. הייתי נציג מדינת ישראל והיה לי הכבוד להיות בין האורחים של התקן הבין-לאומי ורוב ההערות שלי הן בגלל שאנחנו סוטים מהתקן הבין-לאומי.

אבל באנגלית זה ייראה בדיוק אותו דבר.

זהו. אגיד שבכל חקיקה ובעיקר בחקיקה כזו שהיא מקצועית, עושים איזשהו תרגום שהוא לא תרגום משפה אחרת. זו שפה אחרת אבל זה תרגום מהמונחים המקצועיים למונחים של חקיקה כשהרעיון הוא לדבר בשפה של חקיקה ובגלל זה אני אומרת שבמהות זה לא משנה את הדברים.

קוך, אני רוצה שתבין שאנחנו שומעים בכובד ראש את הדברים ויש פה כמה מסננות. המסננת הראשונה זו השפה החקיקתית הרגילה שבאה מהמשרד עם הייעוץ המשפטי, לאחר מכן יש גם את הנסחות שלנו שבודקת את זה ואם יש צורך, היא משנה.

כן. דרך אגב, אני כבר לא שותף באותה ועדה לתקני בטיחות של סבא"א אבל החליף אותי ד"ר ג' ח', שנמצא שם כבר כמה שנים וייתכן שכדאי לשמוע גם את דעתו על הנושאים האלה.

אמרתי בתחילת הדיון שאם יש הערות לנוסח, צריך לומר אותן.

הוועדה לאנרגיה אטומית הייתה שותפה מלאה, כמובן והחוק תואם איתה.

זאת אומרת, זה מסונכרן איתם ומתורגם להם כבר היום?

לגמרי.

כנראה שדברים שרואים מאנגלית, רואים אחרת קצת בעברית אבל בסוף הסנכרון הוא נכון. אנחנו חייבים להיצמד אליו, אלא אם כן יש כאן דברים שמשנים בסוף את החקיקה עצמה.

גם לי לקח זמן להתרגל לזה כי נסחות זו לא המומחיות שלי אבל יש שפה חקיקתית בעברית ויש לה את התרגום שלה

גם לאנגלית בהמשך אבל בסדר, אנחנו בוחנים את ההערות. אתה רוצה להוסיף משהו? אתה לא חייב אלא אם כן יש לך משהו להעיר.

ג.ח.: קודם כול, תודה רבה. אני נציג הוועדה לאנרגיה אטומית ובנוסף, אני נציג מדינת ישראל בתקני הבטיחות של סבא"א. יש כמה הגדרות ונוסחים שיש בשבילם הגדרות מדויקות יותר.

בדברים שכבר עברנו עליהם?

בדברים שכבר עברנו עליהם זה למשל, ההגדרה של מנת קרינה. ההגדרה שמופיעה פה מבטאת רק הגדרה לצורך החוק הזה. זאת אומרת, אם מחר ייחקק חוק אחר שגם ידון במנת קרינה, יהיה צורך לבדוק שיש הלימה בין שתי הגדרות של אותו מונח.

לצורך כך, הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית מפרסמת אחת לכמה זמן מילון מונחים והגדרות ואת ההגדרות האלה אפשר לתרגם. בהגדרה הזאת של מנת קרינה אין ביטוי להגדרה הפיזיקאלית של זה.

יש פה תוספת קרינה שמקורה בעיסוק בקרינה כאשר מנת קרינה היא כמה אנרגיה נספגה בגוף בעקבות הקרינה. כדי לדייק את הדברים צריך לשמור על איזושהי הלימה בין ההגדרה המדעית לבין ההגדרה החקיקתית. יש מקום לחשוב על הדברים האלה ואפילו יש לי איזו הצעה במקרה הספציפי הזה.

כן?

פשוט לכתוב "תוספת חשיפה" כי זו לא מנה, זו תוספת חשיפה שמקורה בעיסוק בקרינה וזה יהיה טוב להצעת חוק הזו וגם לכל הצעת חוק אחרת שתבוא ביום מן הימים ותעסוק בקרינה.

אתה מציע "תוספת חשיפה לקרינה שמקורה" - - -

זו תוספת חשיפה לקרינה שמקורה בעיסוק בקרינה ומבוטאת ביחידות - - - מה שכתוב.

במקור הייתה לנו הגדרה של רמת חשיפה לקרינה וזאת הייתה דרישה של הוועדה לאנרגיה אטומית, מד"ר מ' י' שעובד שם, שזו תהיה ההגדרה של מנה. עם כל הכבוד, אנחנו לא יכולים לעבור בכל פעם מהגדרה להגדרה. זאת הייתה דרישה שלהם והצעת החוק תואמה איתם.

אני לא יודע להכריע בדברים האלה.

בסוף, זה עניין מקצועי.

זה מקצועי וזה תואם. זאת הייתה דרישה שלהם.

כן, ד"ר קוך.

אסור להשתמש במונח "מנת קרינה" שיש לו באמת הגדרה פיזיקאלית וצריך להסתפק בהגדרה עממית כזאת.

כן אבל מישהו אחר חושב אחרת.

לא, אבל - - -

דווקא מהוועדה.

גם בחקיקה הישראלית זה לא כך. אם אנחנו מסתכלים על החקיקה של משרד העבודה לגבי הגנת העובדים, יש שם הגדרה מדויקת מאוד של מנת קרינה.

אלה תקנות, לא חוק.

בתקנות לפעמים יש לך רזולוציה אחרת. שוב, אני מקבל את דעת המשרד בעניין הזה וכדי להיות על הצד הבטוח, תבדקו את זה שוב ואם יש תיקון, תעשו את זה מול הייעוץ המשפטי, כמובן. כן?

כשד"ר סטיליאן ואני נפגשנו לפני יומיים אמרנו שאם אנחנו לא נצמדים להגדרה המקובלת בכל העולם של "מנת קרינה", נוריד בכלל את "מנת קרינה" ונכתוב "רמת חשיפה לקרינה".

כמו שהציע ד"ר ג'.

כן.

כמו שאמרתי, זה היה אחד הנוסחים ומי שהתנגד לכך ודרש את המינוח הנוכחי זאת הוועדה לאנרגיה אטומית.

התחלנו מרמת חשיפה לקרינה, זה מונח שמופיע גם בתקנות.

המומחה שלהם דרש שזה יהיה "מנה".

יש נימוק ללמה הוא חושב ככה ברמה המקצועית?

מכיוון שהתרגום של dose מאנגלית זה מנה.

הוא חשב שזה התרגום המתוקן יותר.

הוא חשב שזה התרגום המדויק.

או-קיי.

אני חוזר על מה שאמרתי. אני מקבל את ההחלטה שלכם אבל אני מבקש לבחון את זה שוב עם הוועדה לאנרגיה אטומית ועם מי שצריך.

בסדר.

בסדר גמור.

רוצה לבדוק עם מ'?

או שאפילו תעשו את זה ביחד.

בסדר.

אנחנו מדברים.

כן. אם יש עוד הערות, תגיד, אתה לא צריך שהוא יגיד.

סליחה, לא אמרתי בקשר לפסולת. כמו שבפעולה הכרוכה בקרינה יש פיצול בין חומרים רדיואקטיביים לבין מחוללי קרינה, גם בפסולת חייבים לעשות את הפיצול כי ההגדרה תהיה שונה ויהיה אפשר לקשר לתקנות סילוק פסולת רדיואקטיבית.

השאלה היא אם פסקה (1) ו-(2) שכתובות בהגדרה של פסולת, חלות על שניהם ואין צורך לפצל?

כן.

להבנתי, הפיצול שעשו בפעולה הכרוכה בקרינה נובע מכך שבחומר רדיואקטיבי ובמכשיר קרינה, יש פעולות שונות לכל אחד מהמקורות ולכן היה צריך לפצל מבחינת הנוסח כדי שיהיה אפשר להגיד שבמקרה הזה צריך אחת, שתיים, שלוש ובמקרה הזה צריך ארבע, חמש ושש. אם זה משותף, אין סיבה לפצל מבחינת החקיקה.

אין דומה בין שפופרת שהייתה במכונת רנטגן ומה שהמשרד ממליץ לעשות עם השפופרת הזאת לבין מה שעושים עם הפסולת הרדיואקטיבית שיש לה מסלול.

נכון ולכן מתייחסים לזה כבר - - -

אני מניחה שמתייחסים לזה בצורה שונה.

דרך הטיפול היא שונה אבל ההגדרה של הפסולת היא אותה אחת.

הלאה.

"פעולה הכרוכה בקרינה" – כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לעניין חומר רדיואקטיבי – כל אחת מאלה:

(1) ייצור, עיבוד, העשרה או כרייה;

(2) החזקה, הובלה או שימוש;

(3) סחר;

(2) לעניין מכשיר קרינה או מחולל קרינה – כל אחת מאלה:

(1) ייצור, הפעלה, החזקה או שימוש;

(2) סחר;

(3) עניין מיתקן קרינה – כל אחת מאלה:

(1) הקמה, העתקה, הרחבה או הפעלה של מיתקן קרינה כאמור בפסקה (1) או (2) להגדרה "מיתקן קרינה" וכן פירוק או סגירה של מיתקן כאמור;

(2) החזקה או שימוש בכלי רכב שהוא מיתקן קרינה כאמור בפסקה (3) להגדרה "מיתקן קרינה";

(4) פינוי, טיפול או סילוק פסולת;



אני ממשיכה ואחרי זה נתייחס לכמה הגדרות ביחד.



"פקודת הבטיחות בעבודה" – פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970;

"פקודת הרוקחים" – פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981;

"צו הפיקוח על מצרכים ושירותים" – צו שניתן לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957, שעניינו קרינה לשימוש רפואי;

"קרינה מייננת", "קרינה" – העברה של אנרגיה מעל 5 אלקטרון וולט, באמצעות גל או חלקיק, המסוגלת לייצר יונים בחומר;

"הקרן לשמירת הניקיון" – הקרן שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984;

"רישיון" – רישיון לביצוע פעולה או רישיון למתן שירות;

"רישיון לביצוע פעולה" – רישיון לביצוע פעולה הכרוכה בקרינה, כמשמעותו בסעיף 8;

"רישיון למתן שירות" – רישיון למתן שירות הכרוך בקרינה, כמשמעותו בסעיף 9;

"שימוש רפואי" – אבחון או טיפול רפואי, לרבות במסגרת מחקר;

"שירות הכרוך בקרינה" – כל אחד מאלה:

(1) מדידה של קרינה מייננת, וכן מדידה של תכולה או ריכוז של חומרים רדיואקטיביים, לרבות מדידה של ריכוזי גז ראדון (להלן – שירות מדידה);

(2) הערכת מנות קרינה (להלן – שירות להערכת מנות קרינה);

(3) ייעוץ להפחתת ריכוז גז ראדון במבנים (להלן – שירות ייעוץ להפחתת ראדון);

(4) תחזוקה של מכשיר קרינה (להלן – שירות תחזוקה);

(5) תחזוקה וכיול של מכשירים למדידה או לניטור קרינה (להלן – שירות כיול);

(6) ביצוע עבודות להפחתת ריכוז גז ראדון במבנים (להלן – שירות לביצוע עבודות להפחתת ראדון);

(7) קריאת תגים המשמשים למדידת מנת קרינה אישית של אדם, למעט קריאת תגי קרינה של עובדים כאשר הם נדרשים לפי פקודת הבטיחות בעבודה, ולמעט קריאת תגים של מטופלים, במסגרת טיפול רפואי (להלן – שירות קריאת תגים);

"השר" – השר להגנת הסביבה;

"תקנות הבטיחות בעבודה" – תקנות שהותקנו לפי סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה שעניינן גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת.

כן.

לפני השר, רציתי לחזור לשירותים מבחינת מינוח שוב. נקודה (2) זה "הערכת מנות קרינה" ובפועל, כשקוראים את הסעיף שמתייחס לתכולה או לתוכן של הדוח הזה, זה מה שנקרא בלעז "safety assessment" כלומר, היערכות בטיחות. למה אנחנו קוראים לזה הערכת מנת קרינה? זה לא ברור.

אני מציעה שתעיר את ההערה בסעיף הרלוונטי ויהיה אפשר לראות את המכלול ולהבין.

לגבי נקודה (7), בתקנות הרוקחים היה כתוב "שירות דוזימטריה אישית" ואני מציע להיצמד לנושא הזה. הייתה פה אי-הבנה. בדוזימטריה אישית לא מדובר על אנשים מן הציבור אלא רק על עובדים כי רק עובדים נדרשים בדוזימטריה אישית.

דוזימטריה אישית זה אומר שהולכים עם דוזימטר – מה שקרוי בשפה עממית "תג" – על החזה, בניגוד לניטור של סביבת העבודה. זאת הכוונה בדוזימטריה אישית.

אבל זה מה שכתוב, "תגי קרינה של עובדים".

לא, זה בדיוק - - -

לא, זה לא רק עובדים. כפי שז'אן אמר, כרגע רוב השימוש בדוזימטריה זה עבור העובדים. זאת שיטה די ישנה שבה אתה רואה למה נחשפת, זה לא בזמן אמת.

היום יש אפשרות לראות בזמן אמת למה אתה נחשף כדי למנוע את החשיפה ולא בדיעבד. אבל קיימת גם אפשרות של דוזימטריה של אנשים מן הציבור שכן רוצים לראות למה הם חשופים.

זאת אומרת, לא במקום עבודה שלהם.

לא במקום עבודה, נכון.

זה הדלתא ביניכם.

נכון.

מי שירצה לתת שירות כזה, זה ההסדר.

זה למי שירצה לתת שירות כזה. בינתיים הייתה חברה אחת שקיבלה מאיתנו היתר אחרי שבדקנו שהתוצאות שמתקבלות הן נכונות, הציוד הוא נכון והכול בסדר. הם קיבלו לא לצורכי עבודה כי לצורכי עבודה זאת אופרציה אחרת לחלוטין.

זה מכוסה בפקודת הבטיחות בעבודה.

נכון.

שוב, הכוונה בתקנות הרוקחים הייתה שאתה תיתן היתר אחרי שמשרד העבודה יסמיך שירות דוזימטר.

לגבי עבודה, כן.

אתה תיתן לו היתר. אם אתה לא רוצה, אל תיתן. אבל בהינתן המחיר של דוזימטרים, כנראה שנכון להיום, לא רבים מהציבור ירצו למדוד את המנה האישית שלהם.

נכון אבל אם ירצו - - -

אפילו אם יש אחד.

אם ירצו, כן. אני לא מקדם את זה, מקדם מכירות. הלאה.

בנוגע להגדרה של שימוש רפואי, כשנגיע בסעיף לסייג של השימוש הרפואי, נכון לעשות סדר בין תחומי האחריות והפיקוח של משרד הבריאות לבין המשרד להגנת הסביבה כדי לוודא שהכול מכוסה. כי כפי שראיתם, עשינו שינוי מסוים בהגדרה, צריך לראות שזה לא מתפספס. להמשיך?

כן.

פרק ב': רישוי העוסקים בקרינה


חובת רישוי
3.
(א) לא יבצע אדם פעולה הכרוכה בקרינה, בתמורה או שלא בתמורה, כדרך עיסוק או באקראי, אלא אם כן בידו רישיון לביצוע אותה פעולה שניתן לו לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי רישיונו ולהוראות לפי חוק זה.

(ב) לא ייתן אדם שירות הכרוך בקרינה אלא אם כן בידו רישיון למתן אותו שירות שניתן לו לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי רישיונו ולהוראות לפי חוק זה.




זה הסעיף שקובע את חובת הרישוי. התוספות שנוספו כאן הן רק בשביל להבהיר והן לא אמורות לשנות שום דבר מבחינת המהות ומה שניתן היום. הכוונה היא לכסות את כל המצבים שבהם יכול להיות שימוש בביצוע פעולה שכרוכה בקרינה, לא משנה אם זה בתמורה או שלא בתמורה. בכל המצבים נדרש רישיון.

הגבלה על העברה
4.
(א) לא יעביר אדם לאדם אחר, בתמורה או שלא בתמורה, מקור קרינה, מכשיר קרינה או מיתקן קרינה, לרבות פסולת, אלא אם כן המקבל הציג לפני אותו אדם רישיון המאפשר לו להחזיק את מקור הקרינה, מכשיר הקרינה, מיתקן הקרינה או הפסולת, לפי העניין.

(ב) רישיון לפי הוראות חוק זה הוא אישי ולא ניתן להעברה.


איסור הצעת שירות או פעולה בלא רישיון
5.
לא יציע אדם, בפרסום בעל אופי מסחרי או בדרך אחרת, מתן שירות הכרוך בקרינה או ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה, הטעונים רישיון לפי חוק זה, אלא אם כן בידו רישיון תקף המתאים לאותו שירות או לאותה פעולה.


איסור התחזות
5ב.
לא יציג אדם, במישרין או בעקיפין, את עצמו או את מי שפועל מטעמו, כבעל רישיון לביצוע פעולה הכרוכה בקרינה או מתן שירות הכרוך בקרינה אלא אם כן בידו רישיון תקף המתאים לאותה פעולה או לאותו שירות.



כל ההוראות האלה הן איסורים של עיסוק בלי רישיון ושל פעולות נוספות בלי רישיון כדי לוודא שמי שעוסק בהן מפוקח ושיש לו רישיון עם כל ההוראות והתנאים.

הערות?

לא? אז נמשיך.

הלאה, בקשה לרישיון.

בקשה לרישיון
6.
(א) המבקש לקבל רישיון יגיש לממונה בקשה לכך, הכוללת את כל אלה (בסעיף זה – בקשה):

1. פרטים על המבקש, ועל כל אחראי בטיחות קרינה המוצע מטעמו;



כאן אולי צריך להוסיף "או ממלא מקום" לפי הסעיף של האחראי בטיחות קרינה.



1. דוח להערכת מנות קרינה, בהתאם להוראות סעיף 7;

1. תוכנית בטיחות שאישרה מעבדה מוסמכת לקרינה, המוגשת לפי תקנות הבטיחות בעבודה;

1. מידע ופרטים בעניינים האמורים בפסקאות (1) עד (3) או בסעיף 7, או מידע ופרטים נוספים, המנויים בתוספת השנייה.



עוד מעט נעבור אליה.


(ב)
1. בקשה תוגש באופן דיגיטלי ותיערך לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה לפי מודלים, דוגמאות, טפסים, שיטות, הוראות ונהלים מקצועיים אשר משקפים את המידע הנדרש לפי סעיף קטן (א) והכל לפי מתכונת הבקשה והנחיות בעניינה שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד.

1. בהנחיות כאמור בפסקה (1) יורה הממונה על היקף הפרטים ומידת הפירוט לפי סעיף קטן (א) שתכלול הבקשה, בשים לב למידת הסיכון הכרוך בעיסוק המבוקש.

1. הודעה על מתכונת הבקשה, פרסום הנחיות כאמור בפסקה (1) ועל כל שינוי בהן, תפורסם ברשומות.



(ג)
הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה, וכן רשאי הוא לפטור את מגיש הבקשה מהגשת מידע או פרט מהפרטים המנויים בסעיף זה, אם ראה שיש בידיו מידע מספק לשם קבלת החלטה בבקשה.



(ד)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן הגשת הבקשה והפרטים שייכללו בה, וכן המסמכים שיש לצרף אליה.



אני עוברת לתוספת השנייה שמשלימה את הפרטים שצריך לצרף לבקשה. אנחנו קוראים רק את פסקה (1) בתוספת השנייה.





תוספת שנייה

הפרטים שיש לכלול בבקשה לרישיון




1. לעניין סעיף 6(א)(1) –

1. שם המבקש (בעלים, מנהל, איש קשר), פרטי קשר ופרטי זיהוי;

1. שמות אחראי בטיחות קרינה וממלא מקומו, פרטי קשר ופרטי זיהוי, פרטי הידע המקצועי שלהם, וכן הסכמה למסירת מידע פלילי על אודותיהם לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט –2019;



כאן זה מופיע. זה סעיף שנוסף, כפי שאתם רואים – או אולי הוא פורט יותר – והוא נועד לפרט בצורה ברורה יותר מה מבקש הרישיון נדרש לכלול בבקשה לרישיון.

זה דומה מאוד למה שיש בחוק חומרים מסוכנים ושוב, מתוך התפיסה שאנחנו באותה מטריה. התיקונים שאתם רואים כאן הם רק פירוט של העקרון שהיה כתוב.

הערות לפני שנגיע למנות? כן, תגיד שם ותפקיד.

שלום. אבישי קרט, אגף אנרגיה גרעינית, משרד האנרגיה. בפעם הקודמת שדנו בדרישות האלו של דוח להערכת מנות קרינה בתוכנית בטיחות שאישרה מעבדה מוסמכת, ציינתי מנקודת מבט של תחנת כוח גרעינית במידה שתהיה בעתיד, הדרישות האלה הן מאוד מצומצמות ולא יכולות להסתכם רק בזה.

דיברנו על זה בפעם הקודמת.

נכון וביקשת שנגיע להבנות והסכמות.

אתה רוצה לבשר לי שהגעתם להבנות?

כן.

כן, הגענו להבנות במגבלות שכרגע ניתן. אנחנו נמצאים בשלבי חקיקה מתקדמים, הייתי רוצה להוסיף לפרוטוקול שתי פסקאות בהקשר הזה.

לפרוטוקול או לחקיקה?

לפרוטוקול.

לפרוטוקול. "כיום בישראל לא קיים בישראל מתקן גרעיני לייצור חשמל באמצעות כור כוח גרעיני. ככל שיוחלט על ידי מדינת ישראל לקדם את נושא ייצור החשמל באמצעות כור כוח גרעיני, תידרש חקיקה ייעודית לנושא זה שתתייחס להיבטים רחבים יותר ובכלל זה, תכלול דרישות נוספות, מפורטות יותר לעניין הבטיחות.

חקיקה ייעודית זאת תידרש להתייחס בין היתר לנושא ההיתרים והרישיונות הנדרשים והתנאים לקבלם וכן לגופים הממונים על ההיתרים והרישיונות שיהיו שונים מהקבוע בחוק זה ויותאמו למהות העיסוק של המתקנים. מכאן שבמסגרת חקיקה כאמור, ככל הנראה יידרשו תיקוני חקיקה עקיפים, בין היתר לחוק זה". עד כאן.

מצוין, הפרוטוקול רשם וטוב שכך. הלאה.

דוח להערכת מנות קרינה
7.
המבקש רישיון לביצוע פעולה, יגיש לממונה, יחד עם הבקשה לרישיון לפי סעיף 6, דוח להערכת מנות קרינה שערך באמצעות בעל רישיון למתן שירות להערכת מנות קרינה ועל פי הנחיות מקצועיות שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, דוח להערכת מנות קרינה, יכלול את כל אלה:



כאן אני מוסיפה שהוא יכלול את מה שנקרא עוד מעט ואת האמור בתוספת השנייה. יש פרטים נוספים שכתובים בתוספת השנייה וגם אותם נקרא, אנחנו נוסיף את זה.



(1) תיאור העיסוק ורכביו, וכן המיתקנים והפעילויות הכלולים בעיסוק או במקום העיסוק וההשפעות הצפויות מהפעילות נושא העיסוק על הציבור או הסביבה;

(2) חומרים רדיואקטיביים ומכשירי הקרינה שמבקש הרישיון מבקש לעסוק בהם, תכונות הסיכון שלהם, כמויותיהם ומאפייניהם, והפעילות שתתבצע בקשר אליהם;

(3) תיאור המיתקן והאתר שבו תתבצע הפעילות נושא העיסוק, לרבות גורמים שעלולים להביא לחשיפה בלתי מבוקרת לקרינה מייננת;

(4) מיפוי תרחישים להתרחשות חשיפה בלתי מבוקרת לקרינה מייננת והאמצעים למניעתה, וכן בקרה על יעילותם של אמצעים אלה;

(5) אם יש אפשרות סבירה להתרחשות של חשיפה בלתי מבוקרת לקרינה מייננת שעשויה להשפיע על בני אדם או על הסביבה – תוכניות החירום המוצעות לטיפול בתרחיש כאמור ומזעור השפעותיו;

(6) אמצעים למניעת היווצרות פסולת ולהפחתת כמויות פסולת וכן דרכי טיפול בפסולת;

(7) סקר בדבר מצב הקרקע או מקורות המים במועד הגשת הבקשה באתר שבו תתקיים הפעילות נושא העיסוק, אם העיסוק כרוך בשימוש בחומר רדיואקטיבי, באחסונו, ייצורו או פליטתו ואם יש אפשרות להיווצרות זיהום בקרקע או במים בעקבות העיסוק, ובנסיבות שבהן הדבר נדרש לנוכח מאפייני העיסוק, מורכבותו או הסיכונים הנובעים ממנו.

(8) פירוט מנות הקרינה הצפויות לציבור ולסביבה בשגרה ובעת תקלה, כתוצאה מביצוע הפעולה שלגביה מתבקש רישיון;

רעות.

שנייה, אני עוברת לתוספת השנייה כדי להקריא את שאר הפרטים ולאחר מכן אעיר שתי הערות. אנחנו בפסקה (2) בתוספת השנייה.



1. לעניין סעיף 7(19 –

1. תיאור של העיסוק ומקום העיסוק, גבולותיו, גודלו ופעילותו, ובכלל זה מסמכים נוגעים לעניין, שיש בידי המבקש;

1. סקירה של המיתקנים והפעילויות בחומרים רדיואקטיביים ובמכשירי קרינה אשר מהווים מקור לסיכון או להשפעה אחרת על הציבור או על הסביבה;

1. סקירה של התהליכים הכרוכים בעיסוק בחומרים רדיואקטיביים, ובכלל זה תהליכי ייצור, אחסון ושינוע;




1. לעניין סעיף 7(2) –

1. רשימת חומרים רדיואקטיביים שיימצאו במקום העיסוק ופרטים מזהים של מקורות חתומים;

1. אקטיביות מרבית של כל אחד מן החומרים הרדיואקטיביים במקום העיסוק, וסוג העיסוק בהם;




1. לעניין סעיף 7(3) – נתונים פיזיים של האתר וסביבתו, כגון מיקום גאוגרפי, ונתונים גאולוגיים והידרולוגיים;



1. לעניין סעיף 8(4) –

1. תיאור מפורט של תרחישים שונים להתרחשות אירועי חשיפה בלתי מבוקרת וזיהוי גורמים שעלולים לחולל אירועים כאמור, כגון גורמים תפעוליים, גורמים טבעיים וגורמים חיצוניים לפעילות נושא העיסוק;

1. אמצעים למניעת אירועים ולמזעור השפעותיהם השליליות של אירועים כאמור, בשים לב למידת הסיכון הכרוכה בפעילות נושא העיסוק ובמידת המורכבות של העיסוק, ולכל הפחות כל אלה:

1. תיאור של השפעותיהם האפשריות של תרחישים להתרחשות אירועים, היקפם וחומרתם;

1. מבנה ארגוני וכוח אדם האחראי לטיפול בהיבטים הסביבתיים של העיסוק, ובכלל זה לטיפול באירועים ולמזעור השפעותיהם, לרבות פעולות הכשרה;

1. אימוץ ויישום של נהלים שיטתיים לזיהוי והערכה של אירועים משמעותיים, לבקרה תפעולית, למעקב אחר הציוד לתכנון ויישום של שינויים, להיערכות לאירועי חירום ולניטור ובקרה על עמידה בדרישות בטיחות קרינה;

1. אמצעים לגילוי ולהתרעה על חשיפה בלתי מבוקרת, ואמצעים לטיפול בה;



1. לעניין סעיף 7(5) - תוכניות חירום לטיפול בחשיפה בלתי מבוקר, שיכללו נוהלי ביצוע, הפעלת אמצעי התרעה וכוח אדם ייעודי.



1. לעניין סעיף 7(6) –

1. סוגי פסולת הנוצרת בשל העיסוק וכמויותיהם המשוערות;

1. אופן הטיפול בפסולת, יעדי הפינוי המיועדים, תדירות הפינוי המוצעת, וסוגי הטיפול או הסילוק.



כאן אולי כדאי שהמשרד יסביר את הרעיון של הדוח הזה. פסקה (3) מתייחסת לזה שהדוח צריך לכלול התייחסות לתיאור המיתקן ולאתר שבו מתבצעת הפעילות ואני רוצה לשאול אם צריך להתייחס גם למה שנמצא בקרבת האתר. אני מניחה שזה יכול להיות משמעותי לשאלה אם מתאים לקיים שם פעילות מהסוג הזה ולכן אני מציעה להוסיף.

אני אסביר וככל שיהיה צורך, גורמי המקצוע ימשיכו אותי. כשמדובר על חשיפה לקרינה מייננת, שדיברנו על הסיכונים שלה, המטרה היא שמחוץ לגדרות של אותו מפעל או מקום שבו עוסקים בקרינה מייננת, תהיה אפס חשיפה לקרינה.

זאת אומרת, לא יהיה שום סיכון שחורג החוצה מהגבולות של אותו מיתקן ולכן לכאורה, זה לא אמור לשנות אם בשכנות למפעל יש מפעל או בית ספר כי פשוט אמור לצאת משם אפס.

מצד שני, דיברנו על כך שיכולים להיות מקרים שהם באמת מאוד חריגים ובהם לא האתר שבו עושים את הפעילות הוא מסוכן אלא שלידו יש אתר ניסיוני לשיגור טילים או משהו שיכול להשפיע ולכן דיברנו עם רעות על כך שיהיה אפשר להוסיף בפסקה 3 את המילים "בשים לב לאתרים או למיתקנים הסמוכים למקום העיסוק ולשימושים הנעשים בהם".

הערות?

תודה. זאת ההערה שהערתי קודם, אנחנו ראינו פירוט רב מאוד של מה שהדוח הזה כולל וזה הרבה יותר מהערכת מנות קרינה ולכן אני מציע להיצמד לשם הבין-לאומי הערכת בטיחות, safety assessment.

אני מודה שלא הספקתי לקרוא את התוספת ואת הפירוט הרב וייתכן שפה אנחנו הולכים בניגוד למה שתיארתי קודם בתור הגישה המדורגת שאומרת שמקורות שבהם יש סיכונים מעטים מאוד, לא צריכים לעסוק בטיהור הסביבה ההידרולוגית.

הם לא נדרשים, כתוב פה שרק המסוכנים ביותר.

המסוכנים, אבל הם לא מוגדרים.

זה כן מוגדר וגם כתבנו שהממונה מוסמך לפטור בחלק מהמקרים.

כן, בסדר.

כתבנו "בהתחשב באופי העיסוק", לרובם לא צריך.

לרובם לא צריך, נכון. טוב, סליחה אם פספסתי אבל לפחות השם לא מתאים, נראה לי.

אני ארצה שהמשרד להגנת הסביבה יתייחס לנושא של השם כי הדוח הזה באמת הורחב מאוד ממה שהוא היה במקור.

פירטנו לגביו אבל הדוח כשלעצמו הוא - - -

מה התשובה שלכם לגבי זה?

בסופו של דבר, התכלית של כל הדברים האלה למנוע חשיפות לא מוצדקות ולא כאלה שעברו תהליך של אופטימיזציה של החשיפה לקרינה והתוצאה היא מה החשיפה ולכן נראה לי מתאים לחלוטין שהכותרת של הדוח הזה היא "דוח להערכת מנות חשיפה".

טוב. הלאה.

כל עוד לא פתרנו את הנושא של ההגדרה של מנת קרינה, אנחנו עדיין בבעיה עם מנת קרינה פה.

השאלה היא אם זו בעיה או לא, יש שטוענים שזאת לא בעיה.

יש הגדרה.

זאת סוגייה, לא בעיה.

זו בהחלט סוגייה שהולכת לאורך כל המסמך.

אבל המשרד הציג את העמדה שלו קודם בעניין הזה לגבי ההגדרה של מנה. אם יהיה שינוי בהגדרה שלכם או שתשכנעו בדרך - - -

מה שאנחנו דורשים - - -

אני לא יודע לשכנע אתכם לכאן או לכאן. הלאה.

קודם כול, אני מברך על זה שיש פירוט של דוח הערכת מנות קרינה, כפי שהמשרד קורא לזה כי זו אחת מההמלצות שלנו. בזמנו המלצנו לרעות שירחיבו כדי שמבקש הרישיון ידע למה - - -

כדי שזה יהיה ברור.

כשמסתכלים על ההרחבה הזאת, מגיעים למסקנה שד"ר קוך אמר. זה לא דוח הערכת מנות קרינה אלא זה דוח הערכת בטיחות כי בצדק, הדוח הזה של הערכת הבטיחות מסתכל גם על סוגיות שקשורות לחירום, לחשיפות לא מתוכננות שזה משהו שקורה לך גם אם לא תכננת אותו.

ההגדרה הנכונה היא "דוח הערכת בטיחות", לא דוח הערכת מנות ויכול להיות שזה מחזיר אותנו לדיון שהיה לפני כמה דקות בנושא ההגדרות.

בנוסף לזה, אני מאוד מסכים עם מה שרעות אמרה על כך שצריך להסתכל על ההשפעה ההדדית של מיתקן כזה על מיתקנים בסביבה שלו. אין אפס קרינה.

אבל לכן הם אמרו שהם יוסיפו.

למען ההגינות, זו פעם ראשונה שאני רואה את כל התוספות האלה ואני מברך עליהן.

בפעם הבאה למען ההגינות תעשה את זה קודם.

לא, הכוונה היא שזה לא בתיאום איתנו, זאת הכוונה.

מה זאת אומרת, לא בתיאום?

רק התוספת.

לא, אבל אנחנו מפרסמים כמה ימים לפני האישור.

את זה כן ראיתי, אחרת לא הייתי עולה על זה.

לזה התכוונתי. אנחנו לא חייבים בתיאום, אנחנו שמחים לשמוע דעות אחרות.

בסעיף 7(8) כתוב "פירוט מנות הקרינה הצפויות לציבור ולסביבה". אם אנחנו לא מגדירים מה זו הסביבה, איזה מנות אנחנו מצפים לראות? זה מחזיר אותנו להגדרה של מה זה בעצם הגנת הסביבה. האם זה הגנת הצומח? הגנת החי? צריך להגיד מנה של משהו, אין מנה באוויר. זה מחזיר אותנו להגדרות האלה.

הדבר השלישי והאחרון בהקשר הזה, בפרק המטרות, ד"ר קוך הציע לשים את התחולה, ה-scope. בנושא החירום, זה לא קיים שם אבל יש פה לא מעט סוגיות שהן סוגיות של חירום, צריכה להיות הלימה בין התחולה, ה-scope של החוק ובין התוכן שלו. זו ההצעה שלי.

נתחיל מהדבר האחרון. האם אתם חושבים שצריך להכניס לתוך הגדרות הכלליות גם את הנושא של חירום?

השבנו על זה קודם. אנחנו חושבים שהפתיחה היא פתיחה ואחרי זה גוף החוק הוא גוף החוק ואנחנו לא חושבים שצריך לסרבל ולהעמיס את הכול על הפתיחה. אנחנו מדברים פה על מה עושים בעת תקלה. אירוע חירום רדיולוגי זה נושא אחר לגמרי והוא מוסדר במסגרת החלטת ממשלה שמסדירה את חלוקת הסמכויות בין גופי החירום השונים וזה לא בתחומינו עכשיו.

הבנתי. מה לגבי שתי הנקודות על ההגדרה של הגנת הסביבה?

דיברנו על זה.

השאלה היא האם כשהוא מגיש את הדוח הזה, האם ברור לו מה הוא צריך לכלול מבחינת מנות הקרינה לסביבה?

לא, כי הוא אומר שיש מנה לחי, לצומח - - -

לא, גם באיזה מרחק. אני לא יודעת, מה זה כולל? האם זה מספיק ברור? בסוף, זאת דרישה.

קודם כול, רק אגיד שהמסמכים האלה - - -

הם קיימים.

היות שאנחנו מחליפים תקנות קיימות, המסמכים האלה קיימים ואנשי המקצוע שעוסקים בהם יודעים לעשות אותם מצוין.

נכון.

לא, אבל השאלה היא האם כשאנחנו כבר קובעים היום, עושים אסדרה ומגדירים - - -

אם כבר קובעים, חשוב שזה יהיה מוגדר, נכון.

השאלה היא אם לא נכון להגדיר אותו לפי זה. יש בזה בעיה?

לא, בדרך כלל אין בעיה. כפי שאמרתי, הכוונה היא שבגבול של כל עסק שעוסק בחומרים רדיואקטיביים, החשיפה שנוספת על הרקע הטבעי – תמיד יש רקע טבעי – היא אפסית. יש אפילו ספר של טלר שמסביר שאם אתה יושב ליד בן אדם, אתה מקבל יותר קרינה מאשר אם אתה נשען על קיר של כור גרעיני וזה באמת כך.

יש כורים גרעיניים באמצע ערים ומסביב יש בתי ספר עם מבני מגורים ודואגים שלא יהיה שום דבר שיצא מחוץ לכור הגרעיני או למתקן שמשתמשים בו בחומרים רדיואקטיביים. הכוונה היא חשיפה לציבור. מה החשיפה לציבור של עובר ליד מתקן שיקוף והחשיפה לציבור אם יש פיזור של חומרים רדיואקטיביים שיוצאים החוצה.

אתה אומר שאין צורך לפרט את ההגדרה הזאת של סביבה.

נכון.

בסדר גמור, לא נחזור על זה. אנחנו צריכים להכריע ונראה לי שזאת ההכרעה. כן?

שוב בנושא הביטוי "מנת קרינה לסביבה" אפשר רק לומר שיש מנת קרינה לאדם או מנת קרינה ליצור חי מייצג זה או אחר – כפי שקורה בשנים האחרונות בהשפעת הסוכנות הבין-לאומית – או לצומח מייצג זה או אחר.

בגלל שההגדרה הפיזיקאלית היא "כמה אנרגיה נספגה בכמה מסה", אי-אפשר לדבר על מסה של סביבה. כלומר, מנת קרינה לסביבה זה ביטוי שאין לו שום משמעות, לא פיזיקאלית ולא מעשית.

טוב. לאחר ששמענו את כל זה, האם אתם עדיין בדעתכם כמו שאמרתם קודם?

כן.

הלאה. צריך להכריע. אנחנו לא חברותא, אם אנחנו ניכנס לחברותא, אנחנו נלמד את זה במשך 20 שנה. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לקבל החלטות. הדברים נאמרו והם נאמרו גם בשיחות שלכם.

מה שאמרת לגבי מנת הקרינה זה שהם יבדקו את זה שוב.

כן, את זה אמרתי להם קודם. תעשו בדיקה ושיעורי בית אצלכם לאור ההערות שנאמרו כאן ואם אתם עדיין עומדים בדעתכם, אני אקבל את זה. אין לי את הכלים.

אם אנחנו נצטרך לתרגם את החוק הזה לאנגלית ולתרגם את הביטוי "מנת קרינה לסביבה" - - -

הם תירגמו את זה כבר כשהם עמדו מול סבא"א, נכון?

לא. אנחנו תרגמנו מאנגלית לעברית, מעברית לאנגלית עדיין לא.

או-קיי.

אין מנת קרינה לסביבה באנגלית ולא צריך להיות בעברית. אני לא צריך - - -

ד"ר קוך, הדברים נשמעו.

כן אבל אתה שומע שתי עמדות ואומר "לי אין יכולת להכריע". מי כן מכריע בסופו של דבר?

לא, בסוף אני מכריע ומאחר שאני לא יודע להיכנס לעומק של העניין הזה, אני שומע את דעת אנשי המקצוע שאומרים שאחרי שהם שמעו את ההערות הם עדיין חושבים שהנוסח הוא בסדר ובנוסף לכך גם ביקשתי מהם לעשות שוב בדיקה בנושא הזה עד להצבעה. אני מקבל את דעת המשרד האמון על הנושא של הגנת הסביבה בעניין הזה.

זה גם מי שאמור להפעיל את החוק.

הוא גם אמור להפעיל את החוק. כן, הלאה.

אני רק אגיב לעניין החירום שעלה כאן. להבנתי, ההתייחסות כאן היא לפעולה בחירום של בעל הרישיון וזה יותר במיקרו.

הלאה, הבנו את זה.

מוכנות לחירום של בעל הרישיון.

רישיון לביצוע פעולה הכרוכה בקרינה
8.
הממונה רשאי לתת רישיון לביצוע פעולה הכרוכה בקרינה למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

1. הוא בגיר ותושב ישראל או שהוא תאגיד הרשום על פי דין בישראל;

1. מבקש הרישיון, ואם הוא תאגיד – גם נושא משרה בו, לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בעל רישיון;

1. לעניין מבקש רישיון לביצוע פעולה –



את זה אפשר למחוק כי זה הכול.



1. הוא מעסיק אחראי על בטיחות קרינה וממלא מקום לאחראי כאמור לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) של סעיף 15 או שמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ג) של אותו סעיף;

1. מפקח העבודה הראשי לא הביע התנגדות למתן הרישיון בתוך שבועיים מהמועד שבו הגיש מבקש הרישיון את תוכנית הבטיחות לפי תקנות הבטיחות בעבודה;

1. לעניין מבקש רישיון לביצוע פעולה בכור כוח גרעיני – ראש היחידה לרישוי ובטיחות בוועדה לאנרגיה אטומית נתן את הסכמתו למתן הרישיון; לעניין זה, "כור כוח גרעיני" – מיתקן קרינה שנועד לייצר או מייצר אנרגיה גרעינית לצורך הפקת חשמל באמצעות תגובת שרשרת מבוקרת של ביקוע דלק גרעיני;

1. לעניין מבקש רישיון לביצוע פעולה שאינה שימוש רפואי, במקור קרינה, במכשיר קרינה או במיתקן קרינה המיועד לשימוש כאמור – יש בידו היתר מאת הממונה על קרינה רפואית לשימוש הרפואי לפי פקודת הרוקחים או רישיון לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים.



זה אולי המשרד להגנת הסביבה. יש כאן את התנאים הרגילים יותר למתן רישיון ויש כאן התייחסות לסוגים מסוימים של רישיונות.

מה שקורה כרגע במצב של היום זה שהגוף הרגולטורי היחיד שנותן רישיונות – עכשיו זה נקרא היתרים – זה המשרד להגנת הסביבה ואנחנו מתואמים גם עם משרד הבריאות וגם עם משרד העבודה כדי שגם הדרישות שלהם או ההצדקה בכל מה שקשור למשרד הבריאות, יהיו קיימות.

מי שנותן את ההצדקה לשימוש של חומר רדיואקטיבי לפעולה, אבחון או טיפול רפואי זה משרד הבריאות. אלו סעיפים שקובעים את התיאום בין המשרדים בנושאים האלה.

רישיון למתן שירות הכרוך בקרינה
9.
הממונה ייתן רישיון למתן שירות הכרוך בקרינה למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

1. הוא בגיר ותושב ישראל, ולעניין מבקש רישיון למתן שירות תחזוקה, שירות כיול, שירות ביצוע עבודות להפחתת ראדון או שירות קריאת תגים – יכול שיהיה גם תאגיד הרשום על פי דין בישראל;

1. הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בעל רישיון;

1. לעניין מבקש רישיון למתן שירות מדידה, שירות להערכת מנות קרינה או שירות ייעוץ להפחתת ראדון –

1. הוא בעל תואר בוגר בתחומי הפיזיקה או ההנדסה, שניתן מאת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, או בעל תואר אקדמי בתחומים אלה שניתן מאת מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל, שמשרד החינוך הכיר בו כשווה ערך לתואר אקדמי כאמור;

1. הוא השתתף בתוכנית הכשרה המתאימה לסוג הרישיון המבוקש, שהממונה הכיר בה לפי הוראות סעיף 16, ובסיומה עמד בהצלחה בבחינה כפי שהורה הממונה;

1. לעניין מבקש רישיון למתן שירות להערכת מנות קרינה – היה בידיו רישיון למתן שירות מדידה במשך שנה לפחות, בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון, שבה עסק בפועל בביצוע מדידות קרינה;

1. לעניין מבקש רישיון למתן שירות תחזוקה –

1. בידיו אישור מאת יצרן מכשיר הקרינה שלגבי תחזוקתו ניתן הרישיון, המעיד על הכשרתו למתן השירות כאמור;

1. מתקיים בו האמור בסעיף 8(3)(א) ו-(ב).



זה האחראי על בטיחות קרינה וזה שמפקח בטיחות עבודה לא התנגד.

תנאים נוספים למתן רישיון
10.
השר רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון כדי להבטיח את מקצועיותו של בעל הרישיון ואת פעילותו בהתאם למטרות חוק זה ולהוראות לפיו, וכדי לצמצם ככל האפשר את חשיפת הציבור והסביבה לקרינה מייננת.


סעיף 9 מדבר על מתן שירות ועל כל מיני סוגים של שירותים שקשורים לנושא של הקרינה. יש כאן שירותים מסוימים שבשבילם צריך איזושהי השכלה מיוחדת והם אישיים.

זה ברור, צריך להסביר?

זאת חקיקה, צריך להסביר.

בבקשה, תסיימי.

זהו, זה הפירוט שיש בסעיף 9.

בהשכלה המיוחדת כתוב "בתחומי הפיזיקה או ההנדסה" ואפשר היה לתקן את זה ל-"בתחומי המדעים המדויקים או ההנדסה" ולהרחיב את זה מעבר לפיזיקה.

אתה אומר שגם כימיה.

גם כימיה.

ז'אן כימאי והוא בוודאי מבין בזה.

תבחנו אם מבחינתכם זה בסדר לדייק את זה.

כן, אפשר להוסיף "מדעים מדויקים".

בסדר, נתקן את זה. תודה רבה. הלאה.

יש לי התייחסות קטנה בנוגע לסעיף 10.

שם ותפקיד?

חי גלאון מחברת החשמל. בהמשך לדיון הקודם שבו דיברנו הרבה על אפר הפחם, רק רציתי לעדכן שהיינו בקשר עם המשרד בנוגע לסעיף 10, תנאים ומתן רישיון והובהר לנו על ידי המשרד שאין בכוונתו לדרוש איזושהי החמדה. השימוש באפר הפחם כפי שנעשה היום, ימשיך ומבחינתנו זה מה שחשוב.

בקיצור, הסתדרתם?

כן, תודה.

תנאים ברישיון
10א.
1. הממונה רשאי לקבוע ברישיון חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה בעניינים המנויים בסעיף 25(א)(1) עד (6) ולרבות תנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון, כדי להגן על הציבור או הסביבה וכדי להבטיח את מקצועיותו של בעל הרישיון ואת פעילותו בהתאם למטרות חוק זה ולהוראות לפיו, וכדי לצמצם ככל האפשר את חשיפת הציבור והסביבה לקרינה מייננת.

1. בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה יקבע ברישיון, אם הדבר נדרש לעניין העיסוק נושא הבקשה, הוראות בעניינים המנויים בסעיפים 6 ו-7 וכן בעניינים האלה:

1. הוראות לנקיטת אמצעים הנדרשים לשם מניעת אירועי חשיפה בלתי מבוקרת לקרינה, טיפול בהם והפחתת השפעותיהם לשם הבטחת הגנה ברמה גבוהה על הציבור ועל הסביבה, בין השאר בהתחשב במיקום שבו מתבצע העיסוק, ובכלל זה הוראות לעניין מניעת הישנותם של אירועים כאמור, לרבות אמצעי גילוי והתרעה ובין השאר הוראות לעניין החזקה והפעלה של ציוד ייעודי הנדרש למניעת אירועים כאמור, ובכלל זה החובה לפעול בהתאם להוראות היצרן, ולרבות אמצעי גילוי והתרעה, והוראות לעניין כוח אדם והכשרות לטיפול באירועים כאמור;

1. הוראות למניעה ולצמצום של סיכונים או זיהומים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני הפעילות ולאחר סיום הפעילות ולרבות בחירת האמצעים שפגיעתם בסביבה או בבריאות הציבור פחותה;

1. הגבלות לעניין שימוש במקורות קרינה, מספרם ואחסנתם, הגבלת גישה והוראות בדבר סימון והצבת שילוט אזהרה;

1. אמצעים שעל בעל רישיון לנקוט לשם השגחה על מקור הקרינה, מכשיר הקרינה או מיתקן הקרינה, ולשם מניעת הפקרתם;

1. הוראות והגבלות לעניין סחר במקורות קרינה, והוראות והגבלות לעניין העברה והובלה של מקורות קרינה;

1. אמצעים ופעולות לתחזוקה ובטיחות נאותים של מקום העיסוק והפעילות נושא העיסוק, לרבות נהלים והכשרות בעניינים אלה, ובנסיבות שבהן הדבר נדרש בשל מאפייני העיסוק, מורכבותו או הסיכונים הנובעים ממנו - קיום מערכת לניהול בטיחות;

1. הוראות הנוגעות לניהול ביצוע הפעילות לפי הרישיון בידי עובדיו של בעל הרישיון ופיקוח על ביצוע הפעילות כאמור.

1. הוראות בדבר חובתו של בעל הרישיון לבחון, לתרגל ולעדכן, מעת לעת, את התוכניות והמסמכים שפורטו במסגרת הבקשה לרישיון לפי סעיף 6;

1. הוראות בדבר פסולת הנוצרת או המאוחסנת במקום העיסוק, סיווגה, אופן הטיפול בה, ניהולה, הובלתה ואחסונה וכן הוראות לעניין צמצום כמויות פסולת, הקטנת נפח הפסולת, פינוי, טיפול וסילוק פסולת;

1. חובות מדידה, בדיקה, ניטור ודיגום, במקום העיסוק ובסביבת, של כל נתון הנדרש להערכת ההשפעה הסביבתית של העיסוק ופעילותו, ובכלל זה הדרכים והמועדים לביצוען, והאמצעים והשיטות לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;

1. חובות לעניין עריכת רישום ותיעוד בכל הנוגע לקיום ההוראות לפי חוק זה בקשר לעיסוק, לרבות רישום קנייה ומכירה של מקורות קרינה ושמירת מסמכים;

1. חובות דיווח ומסירת מידע לממונה.

1. הממונה יקבע ברישיון הוראות לעניין מניעה או צמצום של זיהום או סיכון לציבור או לסביבה, ככל האפשר בלי לחייב ביישום של טכניקה או אמצעי מסוים, ובלבד שהטכניקות או האמצעים יביאו לרמה שווה של הגנה על הציבור ועל הסביבה.

1. קביעת התנאים ברישיון תיעשה בשים לב למידת הסיכון הכרוך בעיסוק ומורכבותו או לסיכון הנובע מהמקום שבו העיסוק מתבצע.

זאת הגישה המדורגת שדיברתם עליה.

צריך להסביר משהו?

לא, זה בעצם פירוט של תנאים שאפשר לקבוע ברישיון.

הערות?

כן, סליחה.

זה בסדר, הכול בסדר. כל עוד שזה קצר וענייני, זה בסדר.

אני לא יודע אם זה יהיה קצר כי הטקסט ארוך.

לא, ההערה צריכה להיות קצרה.

(ב)(1) הוא משפט ארוך מאוד והבנתי שחוק צריך להיות מובן גם למי שקורה אותו ולי המשפט הזה הוא כל כך - - -

את זה למדת בכימיה?

מדעי הסביבה. המשפט הזה הוא כל כך ארוך וייתכן ויש חזרה על חלק ממנו או שפשוט לא הבנתי. למשל, הביטוי "ולרבות אמצעי גילוי והתרעה" חוזר פעמיים, באמצע המשפט ולקראת הסוף. האם זאת חזרה או שזה צריך להיאמר?

מאי נפקא מינה? נגיד שזה משהו לירי, מה קרה? הם יבדקו את זה שוב.

כן, כדאי לבדוק.

זו רק הערה בלשנית? אם זה משהו שעלול לנתב את החוק למקום שאנחנו לא רוצים, על זה אתה צריך להרים לי דגל אדום.

לא אבל זה משפט של תשע שורות שקשה להבין.

טוב, אנחנו פונים לנוגעים בדבר ונבדוק אם אפשר לצמצם.

ב-(ב)(2) שוב כתוב "למניעה ולצמצום" וזה צריך להיות "מניעה או צמצום".

את זה הערת כבר קודם.

כן אבל לא פה.

לא בנוסח כאן. זה מקובל עליכם?

"מניעה או" במקום "מניעה ו-"? שוב, זה נסחות. ממילא בודקים את זה אחר כך.

זה נוסח.

זה נוסח?

להבנתי.

זה בסדר?

כן, אנחנו נשנה את זה.

הלאה, ד"ר קוך.

ייתכן שיש חזרה מסוימת בין (ג) לסעיף שהקראנו קודם. כתוב "הממונה יקבע ברישיון הוראות לעניין מניעה או צמצום של זיהום או סיכון לציבור או לסביבה" וזה כבר נאמר קודם תחת אחד מתתי-הסעיפים של (ב).

זה נוסח, אנחנו נעבור על זה שוב ונראה אם יש כפילויות.

אסביר שוב. אפילו אחרי שמאשרים חוק זה הולך לנסחות והנסחות יושבת על זה עם נציג הייעוץ המשפטי שלנו ושם הם מורידים שורות מיותרות, כפל ודברים מהסוג הזה. מאחר שאתה לא הולך לשנות את המומחיות שלך מכאן לכאן, אנחנו נשאיר את זה בידיהם. מה שכן חשוב לומר זה אם יש משהו שעלול לשנות את המהות.

לא.

הצדקה לביצוע פעולה הכרוכה בקרינה והבטחת הגנה מיטבית מקרינה
11.
בלי לגרוע מההוראות לפי סעיפים 8 ו-10 הממונה לא ייתן רישיון לביצוע פעולה אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:

1. קיימת הצדקה לביצוע הפעולה הכרוכה בקרינה;

1. מנות הקרינה הצפויות לציבור ולסביבה בשל ביצוע הפעולה שלגביה מבוקש הרישיון אינן עולות על הערכים הקבועים בפרטים 1 ו־2 לתוספת השלישית;



כבר נקרא אותה.



1. מבקש הרישיון נקט את כל האמצעים הנדרשים, בהתאם לדוח להערכת מנות קרינה ובהתאם לתוכנית הבטיחות שהגיש לפי סעיף 7 ולהוראות הממונה, כדי להבטיח הגנה מיטבית מקרינה ובידו האמצעים, לרבות אמצעי בקרה, כדי להבטיח שמירה על ההגנה האמורה.



אני עוברת לתוספת השלישית ואז אגיד שתי הערות.

תוספת שלישית

מנת הקרינה המרבית






זה הגבול העליון.



1. לפעולה מסוג מסוים

1. לכמה פעולות יחד, למעט שימוש רפואי
0.3 מיליסיוורט לשנה

1 מיליסיוורט במצטבר, לשנה



יש לי שתי שאלות לגבי הסעיף הזה. זה סעיף שמגלם את שלושת העקרונות והוא חל רק על ביצוע פעולה, נכון? זה על ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה ולא על מתן שירות, נכון?

נכון, כי מתן שירות לא כרוך בחשיפה של מישהו.

קודם כול, צריך להחליף בין (2) ו-(3) אבל זה עניין של נוסח. סעיף (7) בנוסח החדש לא כולל תוכנית בטיחות וכאן כתוב "בהתאם לתוכנית הבטיחות שהגיש לפי סעיף (7). זה קצת מתחבר להערות שנשמעו כאן לגבי השם של הדוח שצריך להגיש.

לא, תוכנית הבטיחות זה המסמך של משרד - - -

זה המסמך של משרד העבודה.

נכון.

אנחנו נשנה את זה כאן. "בהתאם לדוח להערכת מנות קרינה".

תוכנית בטיחות זו בטיחות לעובד, זאת הכוונה.

כאן רק צריך לתקן את זה. זהו, אלו ההערות שלי. נמשיך?

אלו הערות עקרוניות בנושא הזה ושוב בתוספת.

לא, אבל אל תחזור להגדרה של מנות קרינה.

לא, לא.

כבר דיברנו על זה ויבחנו את זה.

מה שהממונה אמור לעשות זה להבטיח לכל אחד מאיתנו, כאנשים מן הציבור, שאנחנו לא ניחשף ליותר מאשר מה שכתוב בשורה השנייה שזה 1 מיליסיוורט לשנה, מכל הרישיונות שהוא נותן. זה לא מכמה פעולות יחד, אלא שכל הרישיונות שניתנים על ידי המשרד להגנת הסביבה, אמורים לתת את ההגנה לכל אחד מאיתנו וזה 1 מיליסיוורט.

כדי להגיד למטרה הזו, כשהוא נותן רישיון בודד לפעילות מסוימת, הוא צריך לקבוע את מה שנקרא חסם מנה – זה ביטוי שלא מופיע פה – והחסם מנה צריך להיות יותר נמוך ממיליסיוורט.

אחד הערכים המקובלים בעולם הוא אכן 0.3 מיליסיוורט אם כי הוא לא מופיע בתקן הבין-לאומי אבל שוב, זה לרישיון, זה לא לפעולה מסוג מסוים. כאשר הוא נותן רישיון אחד, הוא יכול גם לקבוע 0.1 מיליסיוורט או 0.5 מיליסיוורט, מה שהוא רוצה. ייתכן אפילו שדרושה גמישות.

אתה אומר שזה לרישיון ולא לפעולה?

כן.

יש תשובה או שאתם רוצים לבחון את זה?

לפי דעתי, הכוונה היא לסוג מסוים של פעולה ואתה יכול לתרגם את זה גם לרישיון אחד ובדרך כלל זה המצב. לכל מוסד שאנחנו נותנים היתר, יש סוג מסוים של פעולה וזה לא שונה. זה לא ישנה במהות את הדבר הזה.

זה בעצם פעולה לרישיון?

כן.

אולי כדאי לכתוב פעולה לרישיון ובזה ייגמר כל הסיפור או שלא צריך?

לא, זה אותו דבר. מה שד"ר קוך אמר נכון לחלוטין, כך אנחנו פועלים אבל הכוונה היא לפעולה. לדוגמה, אם אתה נותן רישיון לכל האוניברסיטה העברית ומה שהם עושים שם זה השכלה גבוהה, זה סוג של פעילות.

פעילות, לא פעולה. ובכל מקרה, לכמה פעולות יחד זה פשוט לא נכון. בפועל, זה לכל הרישיונות שניתנו במדינה.

זה אותו דבר.

לא, כמה והכול זה לא אותו דבר.

אולי "כלל הפעולות"?

"לכלל" זה נכון.

"לכלל הפעולות".

בסדר? זה מקובל?

אין לנו בעיה, זה מקובל עלינו.

גם אם אני אחליף מקצוע, אני לא אלך למקצוע הזה.

אני רוצה לחזור אחורה למשהו קטן. בסעיף (9), הנוסח השתנה ל-"הממונה ייתן רישיון" ולא "רשאי לתת" כי התפיסה בהיבטי חופש עיסוק היא שאם הוא עומד בתנאי הסף או בתנאים, הוא מקבל רישיון. בסעיף (8) זה נשאר "רשאי לתת" ואני שואלת אם יש מניעה לשנות ל-"הממונה ייתן"?

אני לא חושבת שיש.

כמובן שזה צריך להיות כפוף ל-(11) ולהצדקה.

זה גם נכון שנשתמש באותו מינוח.

נכון.

בסדר.

סירוב לתת רישיון
12.
(א) על אף האמור בסעיפים 8 עד 11, הממונה רשאי לסרב לתת רישיון למבקש שמתקיימים בו התנאים הקבועים באותם סעיפים, בהתקיים אחד מאלה:

(1) נגד מבקש הרישיון נפתחה חקירה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בסעיפים 8(2) או 9(2), לפי העניין, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, או שנפתחה חקירה או הוגש כתב אישום נגד נושא משרה במבקש הרישיון שהוא תאגיד;

(2) קיימים טעמים הנוגעים למהימנותו המקצועית של מבקש הרישיון, ואם מבקש הרישיון הוא תאגיד – לרבות טעמים כאמור הנוגעים לנושא משרה בו, המצדיקים לדעת הממונה סירוב כאמור; המהימנות המקצועית לעניין פסקה זו תיבחן על יסוד אמות מידה שיקבע השר.

(ב) בסעיף זה, "נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט–1999.


תקופת הרישיון
וחידושו
13.
(א) תוקפו של רישיון יהיה לחמש שנים.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1) לעניין פעולה הכרוכה בקרינה שמשך ביצועה קצר מחמש שנים רשאי הממונה לתת רישיון לתקופה קצרה יותר, הנדרשת לצורך ביצוע הפעולה;

(2) השר רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, לקבוע, לגבי סוגי רישיונות לביצוע פעולה, תקופת תוקף אחרת, בשים לב בין השאר לרמת הסיכון לציבור ולסביבה הכרוכה בביצוע הפעולה.

(ג) על רישיון המבקש לחדש רישיון שניתן לו לתקופה נוספת, יגיש לממונה, 60 ימים לפחות לפני תום תוקפו של הרישיון, בקשה לחידושו; על בקשה לחידוש רישיון יחולו הוראות סעיף 6, בשינויים המחויבים; הרישיון יחודש בהתקיים התנאים לפי חוק זה למתן רישיון, למעט השתתפות בתוכנית הכשרה ועמידה בבחינה כאמור בסעיף 9(3)(ב) וכן תנאים נוספים הנדרשים לפי סעיף 14 לחידושו.


סירוב לחדש רישיון, ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו
14.
(א) הממונה רשאי לסרב לחדש רישיון, להתנות את חידוש הרישיון בהשתתפות בהשתלמות ובעמידה בבחינה כאמור בסעיף 27, לבטל רישיון, להגבילו, או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;

(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי חוק זה, לרבות תנאי מהתנאים לפי סעיפים 11 ו-12;

(3) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מההוראות לפי חוק זה;

(4) בעל הרישיון גילה חוסר מקצועיות או רשלנות במסגרת פעילותו כבעל רישיון;

(5) בעל הרישיון מסר לממונה או למפקח מידע כוזב, מטעה, שגוי או חלקי במסגרת פעילותו כבעל רישיון.

(ב) סבר הממונה כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלפה התקופה שקבע הממונה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

(ב1) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מתקיים בבעל רישיון האמור בסעיף קטן (א)(3) או (4) וכי נגרמה בשל כך חשיפה בלתי מבוקרת לקרינה מייננת, רשאי הוא להתלות את רישיונו לאלתר, ובלבד שייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מכן, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

(ג) בוטל רישיון לפי סעיף קטן (א)(1), (4) או (5), לא יהא אותו אדם רשאי להגיש בקשה לרישיון בטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביטול הרישיון כאמור, אלא אם כן סבר הממונה, בהחלטה בכתב, כי קיימים טעמים מיוחדים, המצדיקים מתן רישיון לאותו אדם בטרם חלפה התקופה האמורה.






אלו סעיפים די סטנדרטיים בהיבטים של הסדרת עיסוק וסירוב לתת רישיון. אלו כל העילות שמאפשרות או שנותנות שיקול דעת לסרב לתת רישיון.

רעות, לפי התקנות שלפיהן אנחנו עובדים היום, ההיתר ניתן פעם בשנה ועכשיו זה פעם בחמש שנים, זו הורדה משמעותית של נטל רגולטורי.

זה החידוש המרכזי כאן. האפשרות לסרב לחדש רישיון, לבטל או להתלות אלו חלק מהכלים שיש בידי הרגולטור להתמודדות עם אי-ציות. צריך להגיד שהצעת החוק הזו נותנת כלים נוספים ומרחב גדול יותר של כלי אכיפה, המאפשרים לעשות שימוש בכלים דרמטיים יותר או כלים יותר מינוריים, בהתאם להפרה או בהתאם לצורך.

אנחנו נגיע לזה בהמשך אבל זה אחד מהכלים שיש בידיים של הרגולטור, לרבות האפשרות שהוספנו בנוסח שלפניכם, להתלות באופן מיידי. כאשר יש חשש ורוצים למנוע את הנזק באופן מיידי, ההתליה יכול להיות מיידית, עם זכות טיעון מאוחרת וכל מה שנדרש לעשות בתהליך הזה, כמובן.

הערות? הלאה.

העסקה של אחראי על בטיחות קרינה
15.
(א) בעל רישיון לביצוע פעולה וכן בעל רישיון למתן שירות תחזוקה, יעסיק אחראי על בטיחות קרינה, אחד לפחות, וכן ממלא מקום לאחראי כאמור שיהיה זמין בכל עת שבה מתקיימת הפעילות נושא הרישיון;

(א1) אחראי על בטיחות קרינה וממלאי מקומו יהיו אחראים ליישום תנאי הרישיון, באופן שיבטיח הגנה על הסביבה ועל הציבור, ובכלל זה לעניין היערכות למניעת חשיפה בלתי מבוקרת לקרינה מייננת וכן טיפול באירוע חשיפה כאמור; בעל הרישיון יעמיד לרשותם של האחראי על בטיחות הקרינה וממלאי מקומו את המשאבים הדרושים לביצוע תפקידו ויפקח על פעילותו.

(ב) לא יועסק כאחראי על בטיחות קרינה לפי סעיף קטן (א) וכממלא מקום לאחראי כאמור, אלא מי שמתקיימים בו כל אלה וקיבל אישור על כך מאת הממונה:

(1) הוא בגיר ותושב ישראל;

(2) הוא בעל תעודת בגרות או תעודה אחרת שאושרה על ידי משרד החינוך כמקבילה לתעודת בגרות;

(3) הוא השתתף בתוכנית הכשרה שהממונה הכיר בה לעניין זה לפי הוראות סעיף 16, ובסיומה עמד בהצלחה בבחינה כפי שהורה הממונה;

(4) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כאחראי על בטיחות קרינה.

(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) –

(1) בעל רישיון שהוא יחיד שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) רשאי לשמש כאחראי על בטיחות קרינה או כממלא מקום לאחראי כאמור, ובלבד שקיבל אישור מאת הממונה כאמור באותו סעיף קטן;

(2) הממונה רשאי לאשר לבעל רישיון להתקשר עם בעל רישיון למתן שירות להערכת מנות קרינה, לצורך ביצוע תפקידיהם של אחראי על בטיחות קרינה וממלא מקומו, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, בהתחשב, בין השאר, בסוג הפעולות שלגביהן ניתן הרישיון ובהיקף פעילותו של בעל הרישיון.

(ד) לעניין אישור הממונה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 12 עד 14, החלות לעניין רישיון, בשינויים המחויבים.



זה כל ההוראות על הסירוב למתן רישיון ועל תקופת החידוש. כאן יש באופן ייחודי – זה לא רק לעיסוק הזה אבל זה אחד מהעיסוקים – חובה למנות אחראי על בטיחות קרינה שצריך להיות זמין בכל עת. כאן אשמח לשמוע מהמשרד להגנת הסביבה, מה הזמינות הזו שנדרשת.

הזמינות יכולה להיות גם זמינות טלפונית. כמובן שצריך להיות במרחק לא גדול מהמקום כדי שבמקרה הצורך, הוא יוכל להגיע לתת הנחיות אבל כמובן שהוא לא צריך להיות כל הזמן במקום.

לא במקום עצמו אבל כן בכוננות.

זה סוג של כוננות כדי שיהיה אפשר לתת טיפול מהיר לעניין.

נכון.

אני רוצה להעיר שבהעסקה של אחראי על בטיחות הקרינה בחוק, אנחנו יוצרים ישות שקיימת כבר איכשהו. אלו שמקבלים רישיון לרוב גם מעסיקים עובדים שעוסקים בקרינה ועל פי תקנות הבטיחות בעבודה, הם חייבים להעסיק ממונה בטיחות קרינה.

המשרד גם שותף לתוכניות ההכשרה של ממונה בטיחות קרינה והתפקיד של האחראי על בטיחות הקרינה, כפי שאני מבין אותו, הוא כמעט זהה לתפקידים של בטיחות הקרינה אם לא זהה. לכן, למה לא להפנות לממונה בטיחות קרינה על פי תקנות הבטיחות בעבודה כמו שהחוק מפנה לתוכנית בטיחות של תקנות הבטיחות בעבודה?

למה ליצור הגדרה חדשה של אחראי?

קודם כול, זה המצב גם היום.

לא, הממונה הזה יהיה אחראי על הנושא של - - -

לא. קודם כול, זה לא חייב להיות. כרגע, ברוב המקרים באמת מדובר על אותו אדם.

על הממונה.

אין חובה.

אבל החובות שלו הן חובות כלפי משרד העבודה ואלה חובות כלפי המשרד להגנת הסביבה ולכן צריך את זה. אמנם ההכשרה היא משותפת, כפי שנאמר פה ואנחנו עושים את המבחנים בשיתוף עם משרד העבודה אבל הוא צריך לדעת שיש לו שתי הגדרות תפקיד וזה לא חייב להיות אותו בן אדם.

בדרך כלל, אלו אנשים שזה לא כל תפקידם אלא מקבלים אותו בנוסף לתפקידם. אתה יכול לתת למישהו אחד להיות ממונה בטיחות קרינה והוא יהיה אחראי על העובדים.

ממונה במשמעותו המלאה, ומה השני?

אחראי בטיחות קרינה כלפי - - -

בקטע סביבתי.

חשוב להגיד שהפריזמה של הצעת החוק הזו היא בין השאר, הסביבה וזה משהו שפקודת הבטיחות בעבודה לא מתעסקת בו.

יכול להיות שזה נותן יותר לזה את הזרקור.

ההצעה מתואמת עם משרד העבודה.

כמובן.

אם אתה מגן על העובדים, קרוב לוודאי שאתה מגן על הסביבה.

נכון מאוד.

העובדים הם החשופים ביותר.

זה עדיין לא אומר שזה צריך להיות אותו אדם.

בסדר אבל אתה מבין מה הערך בלשים על זה זרקור.

כן אבל פה אתה לא מונע את זה שיידרש מהמעסיק למנות שני אנשים.

לא, הוא יכול לבחור.

זה יכול להיות אותו אדם.

הוא יכול לבקש למנות את אותו אחד, לא אסרנו על זה.

יותר מזה, הוא גם יכול להיות בעל עוד תפקיד אחר ועל הדרך, הוא גם אחראי על זה.

נכון.

זאת אחריות.

נקודה נוספת היא שהאחראי על בטיחות הקרינה והאחראי על כל הסיכונים שיש במקום עבודה זה בעל מקום העבודה.

נכון, כתוב את זה.

לא, פה אתה נותן את ההרגשה שהאחראי על בטיחות הקרינה אחראי על זה.

זה כתוב במפורש.

אנחנו כתבנו במפורש מי צריך לעשות מה ואנחנו נראה את זה בהמשך כשנגיע לזה.

בדיוק, באיסורים.

אני רוצה להעיר הערה כעולה חדש מלפני 40 שנה. ברגע שבהגדרת התפקיד או בשם של התפקיד כתוב "אחראי על בטיחות קרינה", אתה בעצם אחראי.

זה מה שהוא אומר. זה מה שאמר ד"ר קוך.

זה בדיוק העניין, מי שאחראי על הבטיחות זה בעל הרישיון. פה יכול להתפרש כאילו מישהו אחר הוא האחראי ולא בעל הרישיון ולכן ההצעה שד"ר קוך הציע, למזג את שני התפקידים לממונה בטיחות קרינה זה - - -

דקה. צריך לבדוק בחקיקות ממקומות אחרים. יש מקומות רבים שבהם האחריות היא על בעל המפעל או העסק.

גם פה.

רגע. הוא צריך למנות מישהו שיהיה אחראי, לא במקומו, הוא אחראי מטעמו.

נכון.

הוא מאציל סמכות.

היום מקובל ברשות מקומית או בכל מקום, ממונה על נושא מסוים כמו הטרדות או דברים מהסוג הזה. הממונה לא אחראי פחות מראש העיר שאחראי על זה.

נכון מאוד, זה יובהר לגמרי בהמשך.

הוא רק מחויב לשים מישהו כדי שהוא לא יהיה יכול להגיד "לא ידעתי". זה בדיוק הפוך.

האדם הזה הוא הזרוע המקצועית שלו לעניין הזה.

זה בדיוק הפוך. עכשיו כשאני עונה לך, אני רק מתחזק יותר שזה נכון בצורה הזאת.

ג', זה לא שונה. גם אם אתה אומר "ממונה", הוא לא ממונה על הדבר הזה. אתה יכול לעשות את אותה הטיה בין אם אתה קורא לו "ממונה" או "אחראי".

בסדר, אני משאיר את ההכרעה בעניין הזה בידי הייעוץ המשפטי של הוועדה. אנחנו נראה את זה בנוסח הסופי. נעשה הפסקה של עשר או 15 דקות ואני מעריך שאחרי זה נחזור לעוד שעה ומשהו.

אפשר להגיע עד לפרק ג'?

כן.

תוכנית הכשרה לצורך קבלת רישיון או אישור
16.
(א) הממונה רשאי להכיר בתוכנית הכשרה לצורך קבלת רישיון למתן שירות לפי סעיף 9 או לצורך קבלת אישור אחראי על בטיחות קרינה לפי סעיף 15; הכרה כאמור תינתן בהתייעצות עם ראש היחידה לרישוי ובטיחות בוועדה לאנרגיה אטומית ועם מפקח עבודה ראשי, או מי שכל אחד מהם הסמיך לעניין זה.

(ב) השר יקבע הוראות לעניין הכרה כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, לרבות לעניין הכשרה שנערכה מחוץ לישראל, תוכן ההכשרות העיונית והמעשית והיקפן, דרכי ההכשרה, וכן הוראות לעניין עריכת בחינות בסיום תוכנית ההכשרה.


עמידה בתקן בין- לאומי
17.
בקביעת ההצדקה לקרינה וההגנה המיטבית מקרינה ובקביעת תנאי הרישיון, לפי פרק זה, יפעל הממונה בהתאם לתקן הבין-לאומי המפורט בתוספת הרביעית, ורשאי הוא להחליט, בהחלטה מנומקת, כי יש לבצע התאמות לתנאי הארץ אם מצא כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות התאמות כאמור ואין בהן כדי לפגוע בהשגת מטרות חוק זה.



בתוספת הרביעית מפורט התקן שעל בסיסו גם נקבעו כל ההסדרים בהצעת החוק הזו וזה גם ברמת פירוט של הוראות והנחיות של המשרד להגנת הסביבה.

יש כאן תוספת שנועדה לאפשר לבצע התאמות במקרים שצריך בהם התאמות אבל זה מוגדר למצבים חריגים, אם קיימות נסיבות חריגות. הרעיון הוא שככלל, הולכים לפי התקן אחד לאחד. יש מקומות שבהם התקן מאפשר טווח אבל זה הרעיון.

אין כרגע הערות. אנחנו נעשה הפסקה עד 12:45 ונתכנס ונתקדם עוד בערך שעה עד לסיום הדיון להיום. אנחנו לא נסיים את הכול אבל אני מקווה שאת הרוב כן. תודה רבה. הוועדה יוצאת להפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 12:45.)

אני מחדש את הדיון ונמשיך הלאה בהקראה.

אנחנו עוברים לפרק ג' שהוא פרק של סייגים לחובת הרישוי. אלו כל המצבים שהרישוי חל עליהם בכל מיני התאמות או שחובת הרישוי לא חלה עליהם לפי החוק הזה. אנחנו נתחיל עם הסייג לעניין שימוש רפואי.

סייגים לחובת הרישוי


סייג לעניין שימוש רפואי
18.
על אף הוראות סעיף 3, חובת הרישוי לפי הסעיף האמור לא תחול לגבי כל פעולה הכרוכה בקרינה הנעשית לשימוש רפואי, ולגבי שירות הכרוך בקרינה כאמור בפסקאות משנה (1), (2), (4) או (5) להגדרת "שירות הכרוך בקרינה", הנעשה לשימוש רפואי, אם השימוש הרפואי כאמור טעון היתר מאת הממונה על קרינה רפואית לפי פקודת הרוקחים או רישיון לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים כתוקפם ביום תחילתו של חוק זה.



אני מציעה שהמשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות יסבירו על החלוקה ביניהם. תקנות הרוקחים היום מסדירות גם את הרגולציה של המשרד להגנת הסביבה וגם חלק מהרגולציה של משרד הבריאות.

עכשיו אנחנו מוציאים את המשרד להגנת הסביבה מאותן תקנות. אנחנו רוצים לוודא שאין שום שטח פעילות שנשאר בין לבין ומהסיבה הזו כתבנו "כתוקפם ביום תחילתו של חוק זה". כלומר, גם אם ייעשו אחרי זה שינויים - - -

גם משרד הבריאות מקדם עכשיו הצעת חוק שאמורה להחליף את תקנות הרוקחים, מאותן סיבות שהמשרד להגנת הסביבה קידם את הצעת החוק הזו. הם נמצאים בשלב יותר מוקדם מבחינת הקידום של הצעת החוק – אולי כדאי עוד מעט לשמוע על הסנכרון בין שני התהליכים – לכן הם בהכרח יצטרכו לראות את התוצר שיוצא מכאן כדי לוודא שלא נשאר שום שטח פעילות לא מכוסה.

לכן, רצינו לקבע כרגע את המצב הקיים מבחינת משרד הבריאות כלומר, את הרגולציה לפי תקנות הרוקחים וצו הפיקוח על שירותים שהיום נמצאים תחת משרד הבריאות. כמובן שעם כל שינוי שהם יעשו במסגרת הצעת החוק שלהם, יצטרכו לעשות שינוי בהצעת החוק הזו ולהסתכל על הדברים מתוך מבט רחב של שני הרגולטורים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

קודם כול, אנחנו מתואמים עם משרד הבריאות עד לפרט האחרון. החלוקה היא חלוקה הקיימת גם היום, זה לא שינוי מהמצב שיש היום.

שימוש בחומר רדיואקטיבי או כל פעולה שקשורה לקרינה מייננת, צריכים לקבל הצדקה ממשרד הבריאות. מי שנותן את ההצדקה זה משרד הבריאות. אם מכניסים לשימוש חומר חדש לאבחון או לטיפול רפואי, צריך את האישור של משרד הבריאות וכל מה שקשור להובלה, אחסון, שמירה - - -

פסולת.

כל הדברים האלה של חומרים בתוך בתי חולים זה המשרד להגנת הסביבה וכמובן, כל מה שקשור למלווים של מטופלים, האחריות על המטופלים זה משרד הבריאות בהכול. כל חשיפה של מטופל היא לפי הצורך, כמובן והיא לא מוגבלת על ידי - - -

זה לפי הצורך הרפואי של המטופל.

כן, היא לא מוגבלת על ידי המשרד להגנת הסביבה ולעומת זאת, חשיפה של מלווים זה באחריות המשרד.

ברור.

אם מישהו מחכה בפרוזדור לצילום רנטגן של אמא שלו, הוא לא צריך להיות חשוף.

מה עם הצוות הרפואי?

הצוות הרפואי זה משרד העבודה ולכן בבתי החולים שיש שם גם עובדים, גם ציבור רחב וגם מטופלים, החלוקה היא בין שלושת הגופים.

שלושת הגופים.

מה לגבי טיפול רפואי בבעלי חיים שהורדנו מההגדרה? זה אצלכם?

לא.

לא.

כל עוד זה לצורך רפואי - - -

לא משנה אם זה אדם או - - -

וטרינריה זה משרד הבריאות.

אשמח להוסיף משהו. ד"ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות, אפידמיולוגיה סביבתית. מבחינת צורך רפואי, זה בהתאם להגדרה הרפואית של הרופא המטפל שמפנה את המטופל לצרכים ספציפיים לקבלת טיפול מסוג ספציפי ובהתאם לכך, יש אחריות של המשרד מבחינת הביצוע של הטיפול עצמו.

לגבי עניין הווטרינריה, גם וטרינרים שהם בשיתופי פעולה עם משרד הבריאות ובחלק מהנושאים יש גם נגיעה למשרד החקלאות בדברים ספציפיים אבל הצדקת הטיפול במעורבות של בעלי חיים זה באחריות שלנו, של משרד הבריאות.

אנחנו עוברים לסייג הבא, סייג לעניין מערכת הביטחון. זה סעיף שמדבר על תחולה של החוק על המדינה.


סייג לעניין מערכת הביטחון
19.
(א) על אך האמור בסעיף 59, חובת הרישוי לפי סעיף 3(א) לא תחול לעניין פעולה הכרוכה בקרינה, במקור קרינה, במכשיר קרינה או במיתקן קרינה, המוחזק בידי גוף מהגופים המנויים בהגדרת מערכת הביטחון, שהשר בהסכמת ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון הפנים, לפי העניין, קבע בצו כי הוא פטור מחובת הרישוי כאמור אם הפטור נדרש לצורך פעילות מבצעית או פעילות דחופה אחרת או בשל סודיות הפעולה בו מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה, בביטחון הציבור או ביחסי החוץ שלה.

(ב) בצו לפי סעיף זה יקבע השר את סוגי הפעולות שלגביהן ניתן הפטור.

(ג) קבע השר פטור, בצו לפי סעיף זה, תבוצע הפעולה הכרוכה בקרינה, שלגביה ניתן הפטור בהתאם להוראות לפי חוק זה, אלא אם נקבע אחרת ולפי בנהלים שייקבעו בידי כל אחד מהגופים האמורים בסעיף קטן (א) בהתייעצות עם הממונה.

(ד) צו לפי סעיף זה אינו טעון פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.



זה סעיף שמתייחס להחרגות מסוימות שנדרשות למערכת הביטחון.

במקרים מסוימים.

במקרים מסוימים. עשינו כאן כמה שינויים כי חשבנו שהפטור שהיה מנוסח במקור היה גורף ורחב מדי. נעשה כאן איזשהו צמצום גם לגבי העילות שבגינן אפשר לפטור, אולי כתוב בצורה יותר ברורה שאין פטור גורף אלא הפטור ניתן לפעולה מסוימת והוא פר פעילות או פעולה וברירת המחדל היא שהוראות החוק חלות עם ההתאמות שנדרשות בנהלים. אלו השינויים המרכזיים.

תוך כמה זמן יהיו נהלים?

בחלק מהגופים, כמו בצה"ל, כבר קיימים נהלים.

זאת אומרת, הנהלים שאמורים להשלים את החוק?

בחלק מהמקומות.

כן, יש לנו כבר נהלים והם גם הועברו לממונה לפני כשנה.

רגע, שם ותפקיד.

סליחה. רחל לויטס, אני ראש תחום קרינה.

את אומרת שהם קיימים?

הם קיימים והממונה מכיר אותם וראה אותם.

זאת אומרת שמבחינתכם, את האישורים שלכם זה עבר?

כן. עשינו את האישורים שלנו בהתאם לתקנות שקיימות היום.

זה לגבי צה"ל.

אני מדבר כרגע לגבי צה"ל.

זה לגבי צה"ל, כן.

טוב. כן, ד"ר.

אנחנו דנים בסייגים לחובת הרישוי, אני רוצה לחזור ל-18. ב-19 לגבי מערכת הביטחון, זה ברור שזה סייג לחובת הרישוי כי ניתן פטור אבל לא כך 18. ב-18 אין חובת רישוי של המערכת הרפואית וסייג.

אם לא נכתוב.

לכן כשדנו בהגדרה, אתה קראת לזה "גבולות הגזרה". כדאי להגדיר בתחילת החוק את גבולות הגזרה ולא לשים את זה תחת 18.

תשובה?

הסברנו את זה. אי-אפשר לשים את הכול בהתחלה של החוק ואם לא היינו כותבים את הסייג, היה משתמע שיש חובת רישוי על ציוד רפואי והסייג נועד בדיוק בשביל להבהיר את זה.

זה למעט.

נכון.

כן, בדרך כלל המבנה ברישיון הוא קודם כול על מה יש רישיון ואז סייגים.

עוד מישהו? הלאה.

עוד דבר, צמצמנו את ההגדרה של מערכת הביטחון – הקראתי את זה בהגדרות – והגופים שכרגע זה לא רלוונטי אליהם, הם לא בתוך ההגדרה לעניין החוק הזה.

סייג לעניין מכשירי קרינה מסוימים
20.
על אף הוראות סעיף 3, חובת הרישוי לפי סעיף קטן (א) של הסעיף האמור לא תחול לגבי מכשירי הקרינה המפורטים בתוספת החמישית, לעניין הפעולות הכרוכות בקרינה כמפורט לצידם.



אני מקריאה מהר את התוספת החמישית כי זה מה שהיה כתוב כאן.

תוספת חמישית

סייגים לחובת הרישוי של מכשירי קרינה

(סעיף 20)




(1) גלאי עשן המכיל חומר רדיואקטיבי כאמור בפרט (730) בחלק א' לתוספת הראשונה שרמת האקטיביות שלו אינה עולה על פי חמישה מהערך המפורט לגביו בטור ג' בחלק א' לתוספת האמורה – שימוש בגלאי עשן אחד, וכן ביצוע כל פעולה אחרת הכרוכה בקרינה, בגלאי עשן, ובלבד שלעניין פעולה אחרת כאמור, כמות גלאי העשן שבהם מבוצעת הפעולה אינה עולה על 10;

(2) מכשיר המקרין אור באופן ספונטני (קרינור), המכיל חומר כאמור בפרט (1) בחלק א' לתוספת הראשונה שרמת האקטיביות שלו אינה עולה על פי חמישה מהערך המפורט לגביו בטור ג' בחלק א' לתוספת האמורה – שימוש בקרינור אחד וכן ביצוע כל פעולה אחרת הכרוכה בקרינה, בקרינור אחד ובלבד שלעניין פעולה אחרת כאמור, רמת האקטיביות הכוללת של החומר האמור בכלל הקרינורים שבהם נעשית הפעולה אינה עולה על פי חמישים מהערך המפורט לגבי אותו חומר בטור ג' בחלק א' לתוספת הראשונה.



צריך לעשות איזשהו תיקון עם הפסיקים כאן.

סייג לעניין שירות כיול
21.
על אף הוראות סעיף 3, חובת הרישוי לפי סעיף קטן (ב) של הסעיף האמור, לעניין מתן שירות כיול, לא תחול על מעבדה בעלת הסמכה לכיול מאת הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית.


אני אסיים את כל הסייגים.

סייג לעניין מעבדות ובודקי קרינה מוסמכים
22.
על אף הוראות סעיף 3, חובת הרישוי לפי סעיף קטן (ב) של הסעיף האמור, לא תחול על מעבדה מוסמכת לקרינה ובודק קרינה מוסמך לפי תקנות הבטיחות בעבודה.

סייג לעניין עובד של בעל רישיון
23.
(א) על אף הוראות סעיף 3, ובכפוף להוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה, עובד של בעל רישיון רשאי לבצע עבודה הכרוכה בקרינה או לתת שירות הכרוך בקרינה, במסגרת עבודתו אצל בעל הרישיון, אף שאין בידו רישיון לכך.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין עובד של בעל רישיון למתן שירות מדידה, שירות להערכת מנות קרינה או שירות ייעוץ להפחתת ראדון.


סייג לעניין חשיפה לקרינה במקום העבודה
24.
הוראות חוק זה לא יחולו על חשיפה של עובד לקרינה מייננת במקום עבודתו, מקום שנקבעו לעניין זה הוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה.


הפרק הזה משקף, בין השאר, את חלוקת האחריות בין משרד העבודה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות כך שהוא מוציא מתחולת החוק את ההיבטים שמכוסים על ידי הרגולטורים האחרים וזה המהות של סעיפים 23, 24 ושל סעיף 18.

הערות?

כדאי לדייק בסעיף 21. כתוב "לא תחול על מעבדה בעלת הסמכה לכיול מאת הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית" אבל סבא"א לא נותנת הסמכות למעבדות כיול בעולם. מה שסבא"א עושה, היא מקיימת רשת של מעבדות בעולם שעונות לדרישות שלה.

זאת הסמכה.

לא, זאת לא הסמכה. לכן היה צריך - - -

זה מעבדות של סבא"א?

זה כמה שלבים אחורה.

זה דרישה של משרד הבריאות וזו מעבדה שלהם.

לכן היה רצוי שייכתב "מעבדה שהיא חברה ברשת של מעבדות משניות או ראשוניות של סבא"א".

השאלה היא מה המשמעות של החברות ברשת.

הסמכה.

זה שהיא עונה לקריטריונים.

יש איזה - - -

לא, אין מסמך הסמכה.

אבל יש מסמך אישור שמאשר שהם עומדים בקריטריונים.

יש אישור. ז'אן, זה אותו דבר.

אתם רוצים לכתוב "בעלת אישור" במקום "בעלת הסמכה"? זאת הייתה דרישה של משרד הבריאות והסעיף הזה נוסח איתם.

יש להם מעבדות כאלה, מעבדה אחת של מרכז למחקר גרעיני בשורק ואחת של משרד הבריאות. יש גם של קריית המחקר הגרעיני בדימונה. ברגע שהסוכנות מכירה במעבדות האלה, מבחינתם זה סוג של הסמכה, זה לא שונה מהכרה של כל גוף רגולטורי אחר שבו זה נקרא הסמכה. זה עניין של סמנטיקה, זה ממש לא משנה אם זה הסמכה או רשת.

הכרה.

בסדר.

ג' היה אחראי על המעבדה בממ"ג, זה הסמכה?

אין הסמכה כזו בסבא"א אבל יש רשת של מעבדות של סבא"א כמו שסטיליאן אמר.

השאלה היא אם זה "הכרה", מה זה מבחינת הפעולה המשפטית?

הכרה זה נכון.

זה יכול להיות הכרה.

אין לנו בעיה שזה יהיה "הכרה" במקום "הסמכה".

הם מציעים שבמקום "בעלת הסמכה מאת הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית" זה יהיה "מוכרת" או "בעלת הכרה".

מוכרת.

בסדר?

מצוין.

לגבי 24, אני שוב חושב שלפחות לגבי הפרוטוקול, זה לא "סייגים להסמכה" אלא זה פשוט "גבולות גזרה". החוק הזה לא דן בחשיפה תעסוקתית ולכן הוא לא סייג לחובת הרישוי.

זאת הערה כללית ויכול להיות שאפשר לחשוב על איך לעשות את זה, בסדר.

לא, זה עניין של ניסוח של החקיקה אבל זה - - -

אם לא נכתוב את זה, יחשבו - - -

זה ברור שצריך את הסייגים האלה. זה ברור.

הלאה.

פרק ד': חובות העוסקים בקרינה


תקנות לעניין חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על בעל רישיון
25.
(א) השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על בעל רישיון, כדי להבטיח את מקצועיותו של בעל הרישיון ואת פעילותו בהתאם למטרות חוק זה ולהוראות לפיו

אני שואל עוד פעם, החובות האלה כבר תוקנו? החוק פה מאפשר לשר גם לשנות אותן אחר כך אם צריך אבל אני לא רוצה מצב שבו החוק ייכנס לתוקף והתקנות האלה לא יהיו, כי זה מה שנקרא "עיקר חסר מספר".

אתה צודק לחלוטין. אני אסביר שהחוק כתוב כך שיש לנו את הדברים שאנחנו צריכים. קודם רעות הקריאה רשימה ארוכה של תנאים ושל דרישות ויש לנו את מה שצריך. אם בעתיד יהיה צורך השר רשאי לקבוע, הוא לא מחויב. אם בעתיד יעלה הצורך של השר לשנות - - -

לא, זה שהוא יכול לשנות דברים, זה בסדר.

נכון, אבל החוק יכול להתחיל לפעול.

זאת אומרת, כשהחוק ייכנס לתוקפו - - -

נכון, אפשר להפעיל אותו.

הוא יבוא כמקשה אחת, הוא לא יכול לבוא בלי הדברים האלה.

נכון. לא, אני מדברת על הסעיף הזה של "השר ראשי לקבוע" זה תוספת, כמו שאמרת. זה לא שהחוק לא יכול להתחיל לעבוד בלי זה.

לכן שאלתי אם יש היום כבר קביעה שקיימת היום.

לא. טיוטת תקנות מכוח החוק הזה? לא.

לא מכוח החוק הזה, בכלל.

היום הכול בתקנות הרוקחים. את מה שיש בתקנות הרוקחים, הכנסנו לפה.

הבנתי. אתם לוקחים את התקנות ההן ואתם שותלים אותן עכשיו.

בחוק, נכון.

רק שבחקיקה נתנו אפשרות שאם - - -

בדיוק, נכון.

אבל לא צריך את רמת הרזולוציה כי הצעת החוק לא יורדת בסוף לרזולוציות של תקנות, כמובן השאלה היא אם יש צורך.

אם יהיה צורך, נעשה.

כרגע, זה לא שיש איזה משהו.

לא, אני לא רוצה להגדיר את זה בחקיקה עצמה. אני רק רוצה לדעת.

אני שואלת האם יש להם ב"היכון", כמו שיש את הנהלים.

אני רוצה לדעת שהחולצה מגיעה עם כפתורים ולא שהכפתורים יבואו אחר כך.

אולי חולצת טריקו.

כל אחד והזה שלו. טוב, הבנתם אותי וקיבלתי תשובה לפרוטוקול. הלאה.

הבנו.

אני ממשיכה.



ואת פעילותו בהתאם למטרות חוק זה ולהוראות לפיו, וכדי לצמצם ככל האפשר את חשיפת הציבור והסביבה לקרינה מייננת, ובכלל זה בעניינים אלה:

(1) החובה להחזיק ולהשתמש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במקום, באמצעים ובציוד מתאימים; תקנות לפי פסקה זו יכול שיכללו הוראות לעניין אחסון והובלה של מקור קרינה ומכשיר קרינה;

(2) פעולות שעל בעל הרישיון לנקוט לשם תחזוקה נאותה של מקור הקרינה, מכשיר הקרינה, מיתקן הקרינה או האמצעים והציוד המיועדים לביצוע הפעולה או למתן השירות הכרוכים בקרינה, לפי העניין, ועריכת בדיקות להבטחת תקינותם;

(3) אמצעים ופעולות שעל בעל הרישיון לנקוט במסגרת פעילותו על פי הרישיון, בשגרה ובעת תקלה, ובכלל זה בחירת האמצעים שפגיעתם בסביבה או בבריאות הציבור פחותה;

(4) עולות שעל בעל הרישיון לנקוט במטרה להכשיר ולהדריך את כוח האדם שהוא מעסיק ולשמור על כשירותו;

(5) הגבלת גישה, סימון והצבת שילוט אזהרה לגבי מקור קרינה, מכשיר קרינה או מיתקן קרינה;

(6) צמצום כמויות פסולת, הקטנת נפח הפסולת, פינוי, טיפול וסילוק פסולת.

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בהתייעצות עם ראש היחידה לרישוי ובטיחות בוועדה לאנרגיה אטומית, ולעניין תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) ו-(6) – גם בהתייעצות עם שר הבריאות; לא נמסרה עמדת הגורם שחלה חובת היוועצות עימו בתוך 30 ימים מיום הפנייה אליו, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף זה.


חובת השתתפות בהשתלמויות
27.
(א) בעל רישיון או אחראי על בטיחות קרינה, ישתתף, במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, בשתי השתלמויות שהממונה ערך או הכיר בהן, בתחום העיסוק לפי הרישיון, ויעמוד בדרישות אותן השתלמויות.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הממונה רשאי לדרוש מבעל רישיון או מאחראי על בטיחות קרינה להשתתף בהשתלמות מסוימת שהממונה ערך או הכיר בה, נוסף על ההשתלמויות לפי סעיף קטן (א) ם מצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת וכי השתתפותו של בעל הרישיון או האחראי כאמור באותה השתלמות נדרשת לשם הכשרתו ולשם מימוש מטרות חוק זה; הודעה לפי סעיף קטן זה תינתן לבעל הרישיון זמן סביר לפני מועד ההשתלמות.

(ג) חובת השתתפות בהשתלמות לפי סעיף זה, יראו אותה כתנאי ברישיון של בעל הרישיון.

(ד) השר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין הכרה והשתתפות בהשתלמות לפי סעיף זה.



הסעיף הזה מבטא – אולי בהמשך לשאלה שעלתה כאן קודם – גם את האחריות של בעל הרישיון שגם צריך לעשות את אותן השתלמויות ואפשר אפילו לדרוש ממנו השתלמויות נוספות, זה מבטא גם האחריות שלו.

רגע, החובה היא על בעל הרישיון?

גם וגם.

גם וגם.

גם?

בעל הרישיון.

וגם אחראי בטיחות.

הבנתי. זה בהמשך לסיפור הקודם אבל הוא לא יכול לשלוח רק את אחראי הבטיחות.

תלוי איזה סוג השתלמות זו ולמי היא רלוונטית.

לא אבל - - -

אם ידרשו ממנו, הוא לא יכול להגיד "אני רק בעל הרישיון ואל תפנו אליי".

הבנתי, הלאה.

כן, כאן זה ממש כתוב כחובה.

רישום, דיווח ומסירת מידע
28.
(א) בעל רישיון ינהל רישום מפורט לעניין הפעילות שלגביה ניתן לו הרישיון, בהתאם להוראות ולתנאים שקבע הממונה ברישיון, וידווח על הרישום לממונה, אחת לשנה, או במועד אחר כפי שיורה הממונה.

(ב) הממונה רשאי לדרוש מבעל רישיון ומהאחראי על בטיחות קרינה למסור לו כל מידע או מסמך הנמצא בידיהם או האמור להימצא בידיהם לפי כל דין או לפי הרישיון, הדרוש לממונה לשם הפעלת סמכויותיו וביצוע תפקידיו לפי חוק זה, לרבות כתנאי לחידוש רישיון; דרש הממונה מידע או מסמך כאמור, ימסור לו אותו בעל הרישיון או האחראי על בטיחות קרינה.

(ג) הממונה רשאי להורות לבעל רישיון ולאחראי על בטיחות קרינה לשמור כל מידע ומסמך הנוגעים לקיום ההוראות לפי חוק זה לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על עשר שנים.

(ד) בעל רישיון יודיע לממונה לאלתר על כל שינוי בפרטים שמסר בבקשה למתן רישיון או לחידושו, באופן שעליו יורה הממונה ברישיון.

(ה) נודע לבעל רישיון או לאחראי על בטיחות קרינה על עניין הקשור בקרינה מייננת העלול לגרום לפגיעה באדם, בבריאות הציבור או בסביבה, ידווח לממונה על אותו עניין לאלתר.


איסור ניגוד עניינים
29.
(א) בעל רישיון למתן שירות לא יבצע עבודות להפחתת ריכוז גז ראדון ולא ייתן ייעוץ בדבר הפחתת ריכוז גז ראדון, במבנה שבו ביצע מדידה של ריכוזי גז ראדון.

(ב) בעל רישיון למתן שירות ישמור בפעולתו המקצועית על אי־תלות אישית, כלכלית או מקצועית בבעל רישיון אחר שבקשר לפעילותו נתן שירות הכרוך בקרינה; השר רשאי לקבוע נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלולה להיפגע אי-התלות של בעל רישיון למתן שירות.


איסור הטעיה
30.
לא ימסור בעל רישיון למתן שירות למזמין השירות או הפעולה הכרוכים בקרינה, לפי העניין, מידע כוזב או מטעה לעניין רישיונו, הכשרתו, או כשירותו או לעניין טיבם של השירות או הפעולה, ובכלל זה לעניין הסיכונים הכרוכים בקרינה, יעילות השירות או הפעולה והפעולות הנדרשות במהלכם ובסיומם.

הערות? אין. אפשר להמשיך.

פרק ה': צו מינהלי וסמכויות הממונה


תפקיד הממונה באירוע חשיפה בלתי מבוקרת לקרינה מייננת
30א.
(1) ממונה יהיו התפקידים המנויים בסעיף זה בעת אירוע הכרוך בסיכון לחשיפה בלתי מבוקרת לקרינה מייננת:
(1) מתן ייעוץ מקצועי לגורם המוסמך לטפל באירוע, לפי בקשתו, לגבי אופן הטיפול, כדי למנוע, לצמצם או להפסיק סכנה לאדם ולסביבה;

(2) מתן ייעוץ מקצועי להחזרת המצב באזור האירוע לקדמותו והנחיות לשיקום אזור האירוע.

(ב) לצורך ביצוע תפקידיו לפי סעיף קטן (א), יהיו לממונה הסמכויות המפורטות להלן:

(1) לדרוש מאדם המצוי באזור האירוע או מאדם שיש לממונה יסוד להניח כי יש לו קשר לאירוע או מידע בקשר אליו, להזדהות;

(2) להיכנס לכל מקום ככל הדרוש לטיפול באירוע;

(3) לדרוש מסמכים, לעיין בהם וליטול אותם או העתקים מהם;

(4) ליטול דוגמה מכל חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר רדיואקטיבי.



זה סעיף שנוסף ויש סעיף זהה בחוק חומרים מסוכנים שגם מגדיר את התפקידים של הממונה באירוע כזה וגם נותן לו סמכויות מסוימות שאיתן הוא יכול לעבוד באירוע כזה. כמובן שכל ההוראות שדיברנו עליהן עד עכשיו, נועדו למנוע מצב שבו יש אירוע של קרינה מייננת או סיכון לאירוע כזה אבל עדיין ייתכנו מצבים שבהם - - -

לא אבל גם הסעיפים האלה זה לצורך תחקור האירוע והנסיבות שהובילו לאירוע.

טיפול ותחקור לאחר האירוע.

גם טיפול. לא טיפול?

לא, אני מתכוון טיפול באירוע.

כן.

להיכנס לזירת האירוע.

כן. שוב, כגורם מקצועי שיכול לתת הנחיות רלוונטיות.

לא, גם לתת לו כלים כדי שהוא יוכל לבקש הזדהות עם תעודת זהות.

אני מבקשת להתייחס.

בבקשה, שם ותפקיד.

עטרת דור שפיגלמן ממשרד המשפטים. כפי שנאמר, הסעיף של הסמכויות זה סעיף שנוסף מההצעה הממשלתית ולכן אנחנו נרצה לעשות התאמות של הנוסח לסעיפי סמכויות מודרניים כפי שאנחנו מנסחים אותם היום, בלי לגרוע מסמכויות הממונה.

את מדברת לגופו של עניין?

כן. לצורך העניין הקושי הוא בלתת סמכות להיכנס לדירת מגורים, כאשר כמובן, מדובר בפגיעה חמורה בזכויות של אותו אדם שנכנסים לדירתו. כמובן שכאשר מדובר באירוע של פליטת קרינה שזה אירוע שגורם לסכנה לציבור, אנחנו מאפשרים את הסמכויות האלה אבל במגבלות מסוימות.

זה מה שאני אומר אבל אולי צריך לנסח את זה ולמצוא פתרון.

נכון, לכן אנחנו נשמח לנסח את הסעיף באופן שמבטא את הקושי ואת המגבלות.

הייתי בטוח שהצעתם לעשות את זה כשקיבלתם את הנוסח, לא?

אנחנו בהחלט היינו צריכים לעשות זאת אבל לא שמנו לב לכך שהיו שינויים בסעיף הסמכויות ולכן אנחנו נבקש להעביר התייחסות מסודרת בנושא הזה.

מה שמגיע בצבע כחול זה תוספת ומה שמגיע עם קו עליו זה מחיקה.

בהחלט. אנחנו נבקש להעביר התייחסות ספציפית לסעיף הסמכויות עד לדיון הבא.

מאה אחוז אבל תשתדלו לעשות את זה בהקדם האפשרי כדי שנוכל להתקדם, תודה. הערות נוספות? הלאה.

צו מינהלי
31.
(א) הממונה רשאי לתת צו מינהלי לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – צו מינהלי) בהתקיים אחד מאלה, ובלבד שטרם הוגש כתב אישום:

(1) הממונה נוכח כי קיים חשש לחשיפה של הציבור או הסביבה לקרינה בשל ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה או מתן שירות הכרוך בקרינה, בלא רישיון או בניגוד לתנאיו;

(2) הממונה נוכח כי קיים חשש לפגיעה בסביבה או שנוכח כי קיים חשש לפגיעה בבריאות הציבור, לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות בשל ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה או מתן שירות הכרוך בקרינה, ולעניין פעולה או שירות כאמור לגבי מקור קרינה, מכשיר קרינה או מיתקן קרינה

כאן יש לנו הוכחה שסביבה וציבור זה שני דברים, למרות שהם ביחד. עכשיו לומדים גמרא קצת, מכאן אפשר להביא ראיה.

דרך בריאות הציבור.

המיועד לשימוש רפואי – לאחר התייעצות עם הממונה על קרינה רפואית.

זה על הוויכוח הקודם.

(ב) צו מינהלי יכול שיינתן למי שגרם או עלול לגרום לחשיפה או לפגיעה כאמור בסעיף קטן (א), או לבעלים או למחזיק של הנכס שנגרמה או עלולה להיגרם בו חשיפה או פגיעה כאמור.

(ג) בצו מינהלי רשאי הממונה לצוות, בין השאר, על ביצוע פעולות כמפורט להלן, לפי העניין, באופן ובמועדים שייקבעו בצו:

(1) להפסיק את ביצוע הפעולה או מתן השירות שלגביו ניתן הצו או להימנע ממנו, או לבצעו בהתאם להוראות שנקבעו בצו;

(2) לנקוט אמצעים הדרושים למניעה, לצמצום או להפסקה של החשיפה או הפגיעה כאמור בסעיף קטן (א).

(ג1) צו מינהלי לא יינתן אלא לאחר שהממונה נתן למי שהצו הוצא כלפיו הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, מצא הממונה כי השהיה של מתן הצו עלולה לגרום לפגיעה מיידית בציבור או בסביבה, רשאי הוא לתת את הצו לאלתר, ובלבד שייתן למי שהצו הוצא כלפיו לטעון את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן.

(ד) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי הממונה או מי שהסמיך לעניין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; בוצע הנדרש כאמור, יהיה מי שהצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; בוצע הצו בידי הממונה, יהיה התשלום לקרן לשמירת הניקיון.

(ה) הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן(ד), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ואולם –

(1) לא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;

(2) על כניסה למקום המופעל בידי מערכת הביטחון יחולו הוראות פרק ד' לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011.


בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט
32.
הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי שנתן הממונה לפי סעיף 31, רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו, בתוך 30 ימים מיום שנמסר לו הצו.



יש פה סמכות לתת צו מינהלי וזאת סמכות יחסית רחבה וזה בהתחשב במטריה וברמת הסיכון שיכול להיגרם. לכן, יש כאן מדרג. הממונה יכול לתת צו מינהלי למי שלא פעל בהתאם לרישיון או בניגוד לתנאיו אבל הוא גם יכול לתת צו מינהלי למי שפעל לפי הרישיון, לכאורה ולפי כל התנאים אבל עדיין הפעולה שלו או משהו בתוך העיסוק שלו גורמים לחשש של פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור.

כלומר, גם אם הוא פעל לפי הרישיון, ברגע שאנחנו מדברים על חשש לפגיעה בסביבה או בציבור, יש כאן סל כלים יחסית רחב לממונה, והוא יכול להפעיל אותו בזמן אמת ולא להמתין עם הפעלה של כל הכלים האלה וכמובן, שהוא צריך לתת זכות טיעון ואת כל המעטפת.

רעות, חשוב לומר שהסיטואציה השנייה היא חריגה ביותר. אנחנו כמובן מכוונים לכך שאם מישהו פועל לפי תנאי הרישיון שלו, לא תיגרם שום חשיפה ולא תהיה שום בעיה. זה המצב הסטנדרטי.

כן, רציתי לשאול אבל אמרתי שכנראה חשבתם על זה.

יש לי תיקון מבחינת ההגדרה של התפקיד. כרגע היה שינוי מנהלתי וזה לא "ראש שירותי בריאות" אלא "ראש חטיבת בריאות הציבור". אם זה יהיה נכון לתיקון הזה - - -

כן, בוודאי. כמה זמן התיקון הזה הולך להיות? השאלה היא מתי יחזירו את זה בחזרה.

לא.

את לא יכולה להתחייב, בסדר. הערות נוספות? הלאה.

אנחנו עוברים לפרק העונשין.

סליחה.

רציתי להחמיא לך על מה שאתה לא ופתחתי עין.

אין לי שום הערה בנושא צווים מנהליים, עונשים וקנסות אחר כך אבל יש לי הערה לנושא המקצועי. נגמר הפרק המקצועי ועכשיו זה רק הנושאים של הסמכויות.

לא, יש עוד חלקים אחר כך.

זאת הערה שהערתי בפעם הקודמת אבל אני לא יודע אם היא זכתה לטיפול. החוק הזה מחליף את תקנות הרוקחים ובתקנות הרוקחים יש בפירוש ועדה מייעצת לעניין בטיחות קרינה ופה היא נעלמה. היא נעלמה ואף אחד לא הסביר למה היא נעלמה.

הסבירו, דיברנו על זה בדיון הקודם.

דיברנו, נכון?

דיברנו והסברנו.

בכל המדינות שיש להן מערכת נאותה להגנה מקרינה, יש ועדת מומחים לעניין בטיחות קרינה מכוח הדין וזה נובע מהגישה שהרגולטור מתמודד עם סוגיות מקצועיות שהן לפעמים מורכבות וזה לא מזיק שתהיה לו ועדה להתייעץ איתה.

הבעיות בדברים האלה בדרך כלל הן כאלה – מי ממנה את הוועדה? אחר כך, לא מינו עוד, השר עוד לא מינה, ההוא עוד לא זה וצריך גם הסכמה של השר השני. בעניין הזה יש לנו בעיות רבות מאוד שמונעות את זה.

אתגרים.

אבל אני אשמח לשמוע שוב את התשובה כי אני לא זוכר מה עניתם בישיבה הקודמת.

הוועדה שהייתה קיימת מכוח תקנות הרוקחים לא התכנסה שנים רבות ובסופו של דבר היא הוחלפה בוועדה מייעצת אחרת וגם היא הפסיקה להתכנס באיזשהו שלב.

אין שום דבר בחוק שמונע התכנסות אד הוק של ועדות בנושאים מקצועיים ספציפיים כאשר יש צורך בזה ויש הסכמה של כל הגופים הרלוונטיים, כמובן. כפי שאמרתי, התיאום בין המשרדים קיים על בסיס יום-יומי ולא צריך בשביל זה ועדה שמתכנסת מפעם לפעם.

חלקו גם מעוגן כאן.

כן, חלק גדול מהתיאום מעוגן כאן.

כן, כן.

לא, אבל ד"ר קוך לא התכוון לוועדת תיאום, הוא דיבר על ועדת מומחים מייעצת.

כן.

מקצועית.

ברגע שאתה מכניס חובה של ועדה כפי שכבוד היושב-ראש אמר, מתחילות בעיות כמו מי ממנה, את מי ממנים ואם באים או שלא באים לישיבות.

יש לי הצעה, אפשר לכתוב "רשאי למנות".

אבל הוא רשאי תמיד.

זה נכון.

זה לא - - -

טוב, שמעתי. מזה אני מפחד כי כשזה מגיע למינויים, לכבוד ולמעשיות, זה מתחיל להיות סיפור. בסוף, זה עלול להיות בלם לדברים עצמם. בכל מקרה, תרשמי לבדוק את זה.

אני גם אגיד לך שיש דברים שבהם באמת צריך ועדת מומחים מייעצת כי תחום הטיפול הוא כל כך רחב וכל כך גדול שלפעמים החלק של המומחיות הוא חלק קטן בעניין אבל הוא קריטי כדי לא לעשות טעויות. כאן, רוב החוק הזה הוא מקצועי, מקצועי מאוד, ממוקד מאוד ושורת האנשים שמטפלים בו היא גם שורת אנשים מקצועיים.

זאת אומרת, גם ברור לי שאין להם בעיה להתייעץ כשצריך להתייעץ. התחושה שלי היא שזה פחות נצרך. אם לא היה לי חשש שזה יהפוך לנטל רגולטורי, הייתי אומר "בסדר, תעשו ועדה. מה קרה?" אבל אני יודע איך זה מתחיל עם ועדות.

היה לי חוק שהעברתי כאן שבו כדי למנות את ועדת המומחים הייתי צריך לבקש – הצענו את זה כהצעת פשרה – שנשיא המדינה יבחר את המומחים. זה חוק שאני העברתי כאן.

הייתה שאלה על השר הזה בהתייעצות עם השר ההוא או לא עם השר ההוא ואם זו סמכות שלו או סמכות שלו ומישהו הציע לי את הרעיון והתקשרתי לנשיא המדינה, זה גם נושא שקרוב לליבו, והוא הסכים ליטול על עצמו את הדבר הזה, שהוא ימנה את ועדת המומחים הזאת אבל חבל לי להטריח פה את הנשיא. הלאה.

פרק ו': עונשין


עונשין
33.
(א) אלה, דינם – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1) מי שביצע פעולה הכרוכה בקרינה או נתן שירות הכרוך בקרינה, בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 3.

(2) בעל רישיון שביצע פעולה הכרוכה בקרינה או נתן שירות הכרוך בקרינה, שלא בהתאם לתנאי רישיונו בעניינים המנויים בסעיף 10א, בניגוד להוראות סעיף 3;

(3) מי שהעביר מקור קרינה, מכשיר קרינה או מיתקן קרינה, לרבות פסולת, לאדם אחר, בלי שאותו אדם הציג לפניו רישיון המאפשר החזקה של מקור הקרינה, מכשיר הקרינה, מיתקן הקרינה או הפסולת, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4;

(4) בעל רישיון שלא העסיק אחראי על בטיחות קרינה וממלא מקום, בניגוד להוראות סעיף 15;

(5) בעל רישיון שהפר חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו בתקנות לפי סעיף 25(א)(1) עד (6);

(5א) בעל רישיון שמסר מידע כוזב או מטעה, בניגוד להוראות סעיף 30.

(6) בעל רישיון שלא מילא אחר הוראות צו מינהלי שנתן הממונה לפי סעיף 31.



מבחינת המדרג, זה במדרג החמור יותר של העבירות, אם אתן רוצים להוסיף. נראה לי נכון להוסיף גם עבירה על התחזות, בעקבות הסעיף שהוספנו, (5)(ב), שקובע את האיסור עצמו. נכון להשלים את זה גם ברמת העבירה אם זה מקובל.

בסדר גמור.

אם זה מקובל עליכם, תגידו בקול כדי שזה יהיה בפרוטוקול.

כן, כן.

כן.

מבחינת המדרג, זה יהיה ב-(א) מבחינת החומרה. אני עוברת ל-(ב).





(ב) אלה, דינם – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, אם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1) בעל רישיון שביצע פעולה הכרוכה בקרינה או נתן שירות הכרוך בקרינה, שלא בהתאם לתנאי רישיונו בעניינים שאינם כאמור בסעיף קטן (א)(2) או (5), בניגוד להוראות סעיף 3;

(2) מי שהציע, בפרסום בעל אופי מסחרי או בדרך אחרת, מתן שירות הכרוך בקרינה או ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה, בלי שבידו רישיון תקף המתאים לאותו שירות או לאותה פעולה, בניגוד להוראות סעיף 5;

(3) בעל רישיון שלא ניהל רישום מפורט או שלא דיווח לממונה על הרישום, בניגוד להוראות לפי סעיף 28(א);

(4) בעל רישיון או אחראי על בטיחות קרינה שלא דיווח לממונה על עניין הקשור בקרינה מייננת העלול לגרום לפגיעה בבריאות הציבור או בסביבה, בניגוד להוראות סעיף 28(ה);



כאן העברנו את (5) לסעיף קטן (א) כי הוא באמת יותר חמור מבחינת מדרג החומרה. כמובן שאם יהיה צורך בתיקון נוסחים בעקבות השינויים שנעשה בסעיפים עצמם, נעשה כאן את העדכון אבל זה רק שינויי נוסח.






(ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בנסיבות מחמירות, שכתוצאה מהם נגרמה או עלולה להיגרם פגיעה ממשית באדם, בסביבה או בבריאות הציבור, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית משפט רשאי להטיל עליו לפי הוראות אותו סעיף קטן.

(ד) הייתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכה העבירה.

(ה) בשל עבירה שעבר אדם לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.



זה סעיף שהוא מקובל בחקיקה סביבתית עם העקרון של מזהה משלם והפנמה של העלויות של הנזק. אתם רוצים להתייחס או להסביר?

הערות? להסביר?

על העקרון ב-(ה)?

לא, בכלל לסעיף העונשין.

באופן כללי? מדובר פה בסעיף שקובע שני מדרגי ענישה, מדרג חמור לעבירות שהאינטרס המוגן נפגע בהם באופן חמור יותר מביצוען ומדרג נמוך יותר לעבירות שהן פוגעות באופן מוגבל יותר באינטרס המוגן.

סעיף העונשין מתייחס גם לתקנות שייקבעו בעניין הזה. בסעיף 33(3) ו-(4) ככה שיש לנו פה התייחסות גם לרישיונות, גם להוראות בתקנות וגם לשני מדרגי עונשין. זה הנוסח המקובל מבחינתנו.

אחריות נושא משרה בתאגיד
34.
(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, למעט שותף מוגבל, או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.


סמכויות בית משפט
35.
(א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט לתת צו עשה, צו אל תעשה, וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות התליית רישיון, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.

(ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב הנאשם לדיון בבקשה אף על פי שהוזמן כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהיעדרו.

(ג) תוקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א), יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים.

(ד) נאשם או תובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות, והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.

(ה) נאשם או תובע רשאים לערער על החלטה בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערעור בשופט אחד.

(ו) בעיון חוזר ובערעור רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל החלטה שעליה עוררים או לתת החלטה אחרת במקומה.

(ז) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל, להורות על התליית רישיון או ביטולו.

גם כאן אני אתייחס. מדובר באחריות נושא משרה בתאגיד, זה שרשור אחריות קלאסי וגם בסמכויות בית משפט מדובר בסמכויות הקלאסיות בהינתן כתב אישום בהיבטים סביבתיים ובכלל.

תודה.

אנחנו עוברים לפרק ז' שהוא פרק של עיצום כספי. סעיף 36 מתייחס להפרות עצמן שהן ייחודיות להצעת החוק הזו, כמובן ושאר הסעיפים הם סעיפים שהם המעטפת והמנגנון של העיצומים הכספיים ואלו סעיפים גנריים.

הם קיימים בחקיקה.

הם קיימים בכל חקיקה אחרת, עם כמה התאמות שנעשו בעקבות כל מיני שינויים במודל. אקריא את 36 ולאחר מכן כדאי להקריא ברצף את כל שאר הסעיפים.

כן אבל תודיעי לנו ממתי מתחיל הגנרי.

בסדר, עכשיו אנחנו לא בגנרי.

את זה הבנתי.

פרק ז': עיצום כספי


עיצום כספי
36.
(א) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 200,000 שקלים חדשים;

אני רואה שהיו פה שינויים.

נכון.

אתם הייתם יותר רכים. בואו ותסבירו לי למה החבר'ה שלי היו קשוחים.

קודם כול, זאת הזדמנות טובה להודות לייעוץ המשפטי של הוועדה, לתומר ולרעות.

אנחנו נעשה את זה בסוף החוק.

לא, גם מבחינתנו.

מי שיושב, שומע ורואה את הדברים אחרי חודשים כה רבים, מבין שנעשתה פה עבודה נהדרת.

נכון, נעשתה פה עבודה נהדרת וגם בשיתוף פעולה.

בסדר אבל תספרו לי עכשיו מה ההתלבטות כאן.

אני אסביר. המטרה שלנו הייתה לא לעשות עיצומים כספיים בסכומים גבוהים מאוד שעלולים להרתיע את הגורם המפקח מלהטיל את העיצום. כמו שאתה יודע, אנחנו עם של רחמנים ולפעמים אם העיצום גבוה מדי זה עלול להקשות.

נכון.

בתחום של קרינה מייננת, בשונה מתחומים של חומרים מסוכנים או אוויר נקי שיש בהם ממש עסקים ותאגידים מאוד גדולים, רוב העוסקים פה הם עסקים בהיקף קטן יותר, מכוני מחקר ובתי חולים, לא גופים עשירים מאוד. בגלל זה גם עשינו רמות שונות של גובה העיצום ורעות תקריא את זה.

פה קודם כול, עבר זמן ויוקר המחיה עלה. הסכומים אולי קצת נשחקו וזו גם הערה שקיבלנו מהייעוץ המשפטי של הוועדה וגם דיברנו על כך שנעשה תקנות הפחתה והן מוצעות בתוספת לחוק כך שאם באמת יהיה מדובר על מישהו שמגיעה לו ההקלה למשל, בגלל מחזור עסקים מצומצם, בגלל שהוא תיקן או ההפרה או בגלל שזו הפרה בודדת, יהיה אפשר גם להוריד קצת מהסכומים האלה.

אני לא אוהב מנגנון הקלה בגלל מחזור קטן יותר כי זה מתחיל להיות סוג של ועדה שכולם הולכים אליה בסוף.

זה גם כבר גנרי.

לגבי אם זה היה בשגגה או לא בשגגה, זה כבר חלק משיקול הדעת של אם להטיל עליו את הקנס או לא.

בכלל, נכון.

אני לא אוהב מנגנונים של ועדות חריגים.

אני אתייחס לזה. הנושא של תקנות הפחתה הוא חלק מהמנגנון הגנרי והוא קיים בכל חקיקה.

זה ההבדל בין מדינת ישראל למדינות אחרות. במדינת ישראל יש רגולציה רבה קודם כדי לתפוס את הגנבים או הפושעים ובמדינות אחרות הענישה היא חד-משמעית כשיודעים, לא צריך רגולציה רבה כדי למנוע את זה וככה הדברים הולכים יותר נכון אבל אנחנו חיים במדינת ישראל.

גם ספציפית על תחום העיצום הכספי, יש לנו כמעט כלפי כל ההתנהגויות המנויות כאן גם עבירה פלילית כך שבמקרים חמורים, הרשות תוכל לפנות לנתיב הפלילי ולאכוף דרך המסלול הפלילי אבל כשאנחנו מדברים על עוסקים - - -

פה את דווקא עובדת הפוך על הפסיכולוגיה שהיא אמורה קודם, כי בסוף הממונה יגיד "מה, עכשיו אני אסבך אותו בפלילי לכל החיים?".

לא אבל יש לנו רק את זה. בתקנות הרוקחים אין לנו עיצומים כספיים.

אני הבנתי ולכן אני אומר הפוך, אם אני כבר עושה עיצומים כספיים, המטרה שלי היא שעיצומים כספיים יהיו ברורים, חזקים ומדויקים כדי להימנע מפלילי אם לא צריך, אלא אם כן פלילי כזה הוא טוב כדי למנוע ממנו לעשות את הדבר עוד פעם.

בסוף, הרחמנים לרחמנים זה יותר על הפלילי שהוא היה נשאר עם זה כל החיים. כמובן שאם זה מישהו שעשה את זה במזיד, שיקבל את הפלילי לחיים ולשלום אבל אם את אומרת שמנגנון ההפחתה קיים בכל מקום, אני לא הולך לשנות את זה.

זה קיים ואני כמובן מסכימה עם דברי היושב-ראש אבל אני רק אגיד שתכלית העיצומים הכספיים היא להביא להרתעה מבלי לשבור כלכלית את המפוקח כך שעילת ההפחתה הזאת נועדה לדאוג לכך שהמפוקח יישאר בתחום ורק יחזור לציית לכללי הרגולציה שחלים עליו בהקשר הזה.

בסדר אז תקבעי רף נמוך יותר. יכול להיות שהיה נכון לעשות 30, 40 או 560 ולא לעלות ל-100.

זה עדיין נמוך משמעותית ממה שיש בחקיקה סביבתית אחרת.

את אומרת שבדקתם את עצמכם לאור ההערות?

כן.

כן. נגיד גם שהבקשה שלנו לבחון את האפשרות להעלות את הסכום גם נובעת מזה שאנחנו מדברים כאן על תחום מאוד מסוכן וצריכה להיות בו הרתעה. זה שילוב של הגורמים האלה, התחום, ציבור המפוקחים וכל החבילה.

טוב, השתכנעתי.

אני ממשיכה.



(1) מי שביצע פעולה הכרוכה בקרינה או נתן שירות הכרוך בקרינה, בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 3;

(2) בעל רישיון שביצע פעולה הכרוכה בקרינה או נתן שירות הכרוך בקרינה, שלא בהתאם לתנאי רישיונו בעניינים המנויים בסעיף 10א, בניגוד להוראות סעיף 3;

(3) מי שהעביר מקור קרינה, מכשיר קרינה או מיתקן קרינה, לרבות פסולת, לאדם אחר, בלי שאותו אדם הציג לפניו רישיון המאפשר החזקה של מקור הקרינה, מכשיר הקרינה, מיתקן הקרינה או הפסולת, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4;

(4) בעל רישיון שלא העסיק אחראי על בטיחות קרינה וממלא מקום, בניגוד להוראות סעיף 15;

(5) בעל רישיון שהפר חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו בתקנות לפי סעיף 25(א)(1) עד (6) כמפורט בחלק א' לתוספת השישית;



זאת תוספת שעדיין לא נקבעה, נכון? ככל שיותקנו תקנות וירצו להטיל עיצום כספי על הפרה שלהן, יצטרכו בכל פעם להוסיף אותן לתוספת השישית.



(6) בעל רישיון שלא מילא אחר הוראות צו מינהלי שנתן הממונה לפי סעיף 31.

(7) בעל רישיון או אחראי על בטיחות קרינה שלא דיווח לממונה על עניין הקשור בקרינה מייננת העלול לגרום לפגיעה בבריאות הציבור או בסביבה, בניגוד להוראות סעיף 28(ה).

(8) על רישיון שמסר מידע כוזב או מטעה, בניגוד להוראות סעיף 39.

(ב) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 20,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 40,000 שקלים חדשים:

(1) בעל רישיון שביצע פעולה הכרוכה בקרינה או נתן שירות הכרוך בקרינה, שלא בהתאם לתנאי רישיונו בעניינים שאינם כאמור בסעיף קטן (א)(2) בניגוד להוראות סעיף 3;

(2) בעל רישיון שהפר חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו בתקנות לפי סעיף 25(א) שלא בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) של הסעיף האמור, כמפורט בחלק ב' לתוספת החמישית;



כאן זה אותו רעיון.



(3) בעל רישיון שלא ניהל רישום מפורט או שלא דיווח לממונה על הרישום, בניגוד להוראות לפי סעיף 28(א);

(4) בעל רישיון שלא קיים את דרישת הממונה לפי הוראות סעיף 28(ב) לעניין מסירת מסמכים, או שלא קיים את הוראת הממונה בדבר שמירת מסמכים שניתנה לפי סעיף 28(ג);

(5) על רישיון שלא הודיע לממונה על שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה למתן רישיון או לחידושו, בניגוד להוראות סעיף 28(ד);



עכשיו זה החלק הקל במדרג.



(ג) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 20,000 שקלים חדשים:

(1) מי שהציע, בפרסום בעל אופי מסחרי או בדרך אחרת, מתן שירות הכרוך בקרינה או ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה, בלי שבידו רישיון תקף המתאים לאותו שירות או לאותה פעולה, בניגוד להוראות סעיף 5;

(2) בעל רישיון למתן שירות שביצע עבודות להפחתת ריכוז ראדון או נתן ייעוץ בדבר הפחתת ריכוז ראדון, במבנה שבו ביצע מדידה של ריכוזי גז ראדון, בניגוד להוראות סעיף 29(א);



כאן אני רוצה לשאול לגבי (ב) ו-(ג) אם צריך לעשות איזושהי התאמה בסכומים.

מה, של ה-10 וה-20?

לא, בהמשך לשינוי שעשינו.

להעלות אותם בגלל שהעלינו?

האם צריך בראייה שלכם, בגלל שהעלינו? זה שוב פעם מבחינת הפרופורציות.

צריך התייחסות של משרד המשפטים.

זה לא משרד המשפטים. משרד המשפטים לא אחראי על המדד. אתם צריכים לדעת אם אתם חושבים שזה - - -

זה אפשרי שכיוון שהעלינו כאן בצורה משמעותית, אולי יש מקום לעשות עלייה מסוימת כאן בסעיפים.

אולי נחשוב על זה.

טוב, תחליטו אבל שהיא לא תהיה יותר מדי גבוהה כי פה זה כבר החלק השני.

נכון, יכול להיות שזה לא נכון.

זה המדרג השני והשלישי ויכול להיות שזה גם לא נכון כי בסוף, מדובר פה על בעלי מלאכות קטנים שיכולים לעשות טעות. אם נהרוג אותם - - -

הם יכולים לעשות טעות קטנה שתהיה לה השפעה גדולה.

זה נכון.

בסדר.

אבל מבחינת ההרתעה, גם סכומים כאלה זה מספיק מרתיע אותם, לכאורה אבל אם צריך, תחשבו עוד פעם.

בסדר.

לחשוב מותר. הלאה.

עכשיו אנחנו מתחילים את הסעיפים הגנריים ובתוכם גם נתייחס לנושא של ההפחתות שדיברנו עליהן.

את יכולה להאיץ את ההקראה.

מישהו אחר רוצה להקריא אולי?

את רוצה שאני אקריא? התעייפת?

כן, אולי את הסעיפים הגנריים.

אני יכולה לקרוא, תשתי מים בינתיים.

הודעה על כוונת חיוב
37.
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 36 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 38 וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור בסעיף 39(ד);

(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 40, ושיעור התוספת.


זכות טיעון
38.
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 37, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

החלטת הממונה ודרישת תשלום
39.
(א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 38, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 41.

(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום) שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 38, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.


הפרה נמשכת והפרה חוזרת
40.
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 36, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.


סכומים מופחתים
41.
(א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים בתוספת השביעית ובשיעורים הקבועים בה.

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, ובשיעורים שיקבע.



את רוצה לקרוא את התוספת?

כן, כאן כדאי לעבור לתוספת. זה מה שהיה קרוי תקנות ההפחתה וזה עכשיו כאן בתוספת. זה האפשרות של הממונה להפחית בעילות מסוימות בסכומים מסוימים. זאת אומרת, אין לו שיקול דעת בשאלה כמה להפחית. משרד המשפטים, נכון?

נכון, רק האם להפחית או לא בהתאם לעילות שמופיעות כאן בתוספת.

וככל שהוא מפחית, כתוב לו מה שיעור ההפחתה. אני מקריאה מהתוספת השביעית.

תוספת שביעית

עיצום כספי - הפחתה

(סעיף 41)


הפחתה בשל התנהגות המפר
1.
הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בהתקיים נסיבה מהנסיבות כמפורט בפסקאות שלהלן ובשיעור כמפורט לצדה:

(1) בשלוש השנים שקדמו להפרת ההוראה שבשלה מוטל על המפר עיצום כספי, לא הוטל עליו עיצום כספי בשל הפרת אותה הוראה – 10%, ואם, בחמש השנים שקדמו להפרה, לא הוטל על המפר עיצום כספי בשל הפרת כל הוראה לפי החוק – 20%;

(2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה – 30%;

(3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – 20%.


הפחתה בשל נסיבות אישיות
2.
ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי המוטל על המפר בשיעור של 20%;


הפחתה בשל כמה נסיבות
3.
התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בתקנות



זה בעצם צריך להיות כאמור בפסקאות 1 ו-2.



רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי המוטל עליו את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות, במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 70% מסכום העיצום הכספי.


הפחתה בשל
התחשבות במחזור
עסקאות
4.
(א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי המוטל על המפר, בין שהופחת לפי תקנה 1 או 2 ובין שלא הופחת כאמור, עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי ל-5% ממחזור העסקאות שלו.

(ב) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי תקנה זו, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

(ג) בתקנה זו –

"אישור לעניין גובה מחזור העסקאות" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין מפר החייב לפי דין במינוי רואה חשבון מבקר כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999 – אישור שנתן רואה החשבון המבקר;

(2) לעניין מפר אחר – אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005, כי גובה מחזור העסקאות שהציג המפר תואם לאמור 22 התשס"ה2005- במסמך שהוגש לרשות המיסים בישראל או למוסד לביטוח לאומי לפי דין;

"מחזור עסקאות" – – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ולעניין מלכ"ר כהגדרתו בחוק האמור – מחזור כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש"ם-1980, בשנה שקדמה למועד ההודעה על כוונה להטיל עיצום כספי לפי סעיף 37 לחוק זה.



אנחנו חוזרים, אלא אם כן יש הערות.

לא, אין הערות. את יכולה לחזור.

אנחנו בסעיף 42.

את רוצה שאני אקריא?

את רוצה שהיא תקריא?

כן, אפשר.

אני קראתי יותר מהר?

לא, אתן שתיכן קראתן נהדר. אני מרחם עליה, זה הכול.

סכום מעודכן של העיצום הכספי
42.
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה, כאמור בסעיף 39(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לפי סעיף 47 או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.

(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 36 יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; סכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).


המועד לתשלום העיצום הכספי
43.
על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 39.


ריבית שקלית ודמי פיגורים
44.
לא שולם העיצום הכספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים:

בפרק זה –

דמי פיגורים ו"ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א– 1961.


פריסת תשלום העיצום הכספי
45.
(א) הממונה רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.

(ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות סעיף 44.


עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
46.
על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 36, או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.



ערעור
47.
(א) על החלטה סופית של הממונה לפי פרק זה ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה הודעה על ההחלטה.

(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור כאמור בסעיף קטן (א) והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו.


פרסום
48.
(א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;

(6) שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.

(ב) הוגש ערעור לפי סעיף 47 על החלטת הממונה להטיל עיצום כספי, יפרסם הממונה, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 38, ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 37.

(ד) (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.

(ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.


שמירת אחריות פלילית
49.
(א) שלום עיצום כספי לפי פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 36, המהווה עבירה.

(ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל ההפרה.

טוב, אני מבין שאין הערות. משרד המשפטים, בדקתם שזה גנרי והכול בסדר?

כן, הכול גנרי למעט העובדה שההארכה של זכות הטיעון מוגבלת פה ל-30 ימים נוספים בלבד ולא לכל הארכה שהיא. אני כן אשמח שהמשרד רק יתייחס לזה לפרוטוקול.

להתייחס לכך שזה סעיף - - -

בסעיף 38, זכות טיעון, בדרך כלל הנוסח הגנרי שלנו הוא שהממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו וכאן ההארכה היא לתקופה של 30 ימים נוספים בלבד.

הכוונה של הייעוץ המשפטי לוועדה הייתה שהיות ומדובר בנושא רגיש וחשוב בעל השפעה שיכולה להיות קריטית, שזה לא יתארך עד אין קץ אלא לקצוב את שיקול דעת הממונה.

זו הייתה בקשה שלנו.

אנחנו הסכמנו לכך.

זה מקובל מבחינתנו, רק חשוב לנו שזה כן יופיע לפרוטוקול.

בסדר, אנחנו נעצור את הדיון היום כאן. אני רוצה רק לומר משהו לגבי הדברים שעלו קודם גם על ידי ד"ר קוך וגם על ידי ד"ר ח'. אני מבקש שתעשו עוד פעם שיקול דעת. נשארו שתי נקודות עקרוניות בהגדרות ובמבט שלהן זה גם איך הן מוגדרות בסוכנות הבין-לאומית.

אני מבקש שתעשו עוד פעם את הבדיקה. לי אין את הכלים לבדוק את הדבר הזה אבל אני סומך על היושרה המקצועית שלכם שתבדקו את הדבר הזה ואולי תתייעצו עם עוד גורם כדי לקבל את זה. אם תבואו עם שינוי, אפשר להטמיע את זה כבר בתוך השינויים.

אני בכל זאת אחמיא לך על השתיקה שלך כי בדרך כלל אומרים שאם בכל סעיף הוא מדבר, הוא מדבר גנרית. אני שוב אביא מהתלמוד, "מילה בסלע, שתיקה בתרי". מילה שווה סלע ושתיקה שווה שניים אבל השתיקה שווה שניים כי בזכות השתיקה הארוכה הזאת, כשהוא כבר אומר את המילה, שומעים את המילה אחרת, אם הוא אומר סתם מילים רבות, זה לא זה.

אני באמת מודה לך קודם כול, על ההשתתפות שלך וכמובן גם לאחרים. זו באמת הזדמנות גם להגיד תודה לצוות המשטי של הוועדה על עבודת תכלול שהיא באמת נכונה וטובה. זה חשוב לסיים את הדבר הזה. מבחינתי ולדעתי, זו רפורמה חשובה בדבר כה חשוב, לא להסתמך על כל מיני תקנות שפגו או שלא פגו אבל הרוקחים שעשו אותן כבר בטח לא חיים. אני צוחק.

בתקופת הקורנה הייתי יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט והגיעו כל התקנות לשעת חירום והפכנו את כולן לחקיקה. זה לא היה קל, זה היה נפיץ בהרבה יותר מכאן, אבל הצלחנו לעשות גם את זה. חשוב לי מאוד כן להשלים את הדבר הזה. כן, רעות?

אני רק אגיד עוד משהו לגבי סעיף 49(ב). אני רואה שצריך לעשות כאן עדכון של המונחים "חוק פסיקת ריבית" ו-"הפרשי הצמדה וריבית". המונחים היום אחרים בעקבות התיקון שעשו לחוק פסיקת ריבית והצמדה, אנחנו נתאים את זה ככל שצריך.

נכון.

יש לכם את זה? בסדר. אנחנו רק נעשה התאמה במינוח.

טוב. אם יש עוד הערות נוספות בנושאים שעוד לא הקראנו ונקריא בישיבה הבאה, בעזרת השם, אפשר כבר לשלוח כדי שנוכל להגיע שוב עם נוסח מטויב. זה גם יחסוך לנו זמן וגם העבודה הזאת של הסינונים הראשונים טובה מאוד ובסוף אנחנו שומעים את הכול.

נקבעה הישיבה הבאה?

עוד לא, היא תיקבע. תודה רבה לכולם, שבת שלום ובשורות טובות.


הישיבה ננעלה בשעה 13:55.