פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
03/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 148
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, ז' בסיון התשפ"ה (03 ביוני 2025), שעה 10:59

התמודדות מול תופעת הפרוטקשן (דמי חסות) בנגב ובגליל

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
יסמין פרידמן

מירב בן ארי
סימון דוידסון
משה סעדה
משה פסל

קארין לוי - ראש ענף, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

שלי שמאי - חטיבת נכסים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

ניר וינטרוב - משפטן, ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים

משה אחרק - מנהל היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות פיצו"ח, משרד החקלאות וביטחון המזון

שרון רובינשטיין צמח - עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

דניאל ברינר - מנהל תחום בכיר רישוי חברות אבטחה, המשרד לביטחון לאומי

קרן אבירם - לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

נצ"מ גלעד בהט - רמ"ח אח"מ וטכנולוגיות, יועמ"ש, משטרת ישראל

נצ"מ רן בטאט - ר' תחום אח"מ, משטרת ישראל

רפ"ק מורן בייביץ - קמ"ד חקירות, משטרת ישראל

צבי קסמן - חקירות ומודיעין, רשות המסים

נדיר בן משה - לשכה משפטית, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

שמואל זקן - צוות ביטוחי רכוש, שוק ההון, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

זהר כהן - מנכ"ל, עד כאן - עושים סוף לפרוטקשן

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

יהודה לשמן - יו"ר אגף בנייה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

הילה הרפז - סגנית מנהלת אגפי תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלים בוני הארץ

אוריאל גזית - יועץ משפטי ומנהל תחום קשרי ממשל, ארגון השומר החדש

אמל ביבאר

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


התמודדות מול תופעת הפרוטקשן (דמי חסות) בנגב ובגליל

היום יום שלישי, ז' בסיוון תשפ"ה, 3 ביוני 2025. ביקשתי לקבוע דיון על התמודדות מול תופעת הפרוטקשן, דמי חסות בנגב ובגליל. התופעה הזו של דמי החסות היא תופעה לא רק בנגב ובגליל, אבל אנחנו מאבדים את המשילות בנגב ובגליל ומשם זה זולג גם למרכז הארץ.

התופעה הזו של דמי החסות חצתה כבר את כל הקווים. גם בסיור ועדה שאני ערכתי בנושא הזה בגליל, כולל ביקור בחלק מהמקומות, ישנם כאלה שחוששים לחשוף את פניהם, והם חוששים לחשוף את פניהם מכמה טעמים: אחת, מהאיומים שהם מקבלים, שתיים, מהמחירים הכלכליים שהם משלמים, מי שמתלונן הופך אוטומטית להיות הוא העבריין ולא הפוך. הוא הופך להיות זה שנושא בהוצאות הביטוח, כבר הביטוח לא רוצה לבטח אותו, כבר הוא לא יכול להמשיך ולקיים את העסק שלו, ונהיה הנרדף במקום להיות הרודף.

לצערי, התופעה הזו חצתה כבר את כל הגבולות, ואנחנו רואים פה עוד פעם ועוד פעם אירועים שזו גם פשיעה חקלאית, אבל הפשיעה החקלאית היא עוד נדבך בתוך האירוע הזה.

לפני שאני אתן לרשויות כאן לדבר, אני לא יודע אם חברי הכנסת רוצים לדבר קודם, מי שרוצה, שיסמן לי, אני רוצה לתת לנציגים שנמצאים כאן קודם כול לתאר את המצב, כדי שיהיה לנו גם רקע לדיון, ואז גם לקבל את הנתונים מגורמי האכיפה. נתחיל עם זהר.

צוהריים טובים, אני זהר, אני מנכ"ל ארגון עד כאן שקם בעקבות תופעת הפרוטקשן בגליל העליון. אם לקצר את דבריי, ונתחיל ממה השתנה מהישיבה האחרונה שהיינו פה, אני יכול להגיד את זה בכמה משפטים. אחד, כלום, בכותרת.

מתי הישיבה האחרונה הייתה?

לפני חודשיים בערך.

הוא היה אצלנו גם בביקור בגליל.

הייתי אצלם, אבל לפני זה הייתה גם ישיבה פה.

בינואר.

וגם היו ישיבות של הוועדה לביטחון לאומי.

זאת אומרת, מבחינת שינוי לטובה, כלום. מבחינת שינוי לרעה, אני כבר פרוס עד אזור יבנאל, כולל טבריה, דברים שאיך אומרים? לא כל כך הגעתי אליהם, אבל גם שם אנחנו כבר מקבלים פניות. אנחנו עסוקים גם כן, לצערי אני אומר, בלהגן על עסקים שכן החליטו לחשוף את פניהם כמו העסק ניסנבוים ביבנאל. ואנחנו לא רואים לזה שום סוף, אנחנו רק רואים שזה מתווסף, כאילו אין כלום, לא קורה כלום בשטח.

והדבר החמור שקרה לפני שבועיים, שראש ההתארגנות שלנו, שהוא הקים אותה, הדסים, למרות כל מה שעשינו ולמרות ההרתעה שייצרנו, קיבל בצוהרי היום טלפון עם דרישה ברורה לשלם פרוטקשן. אני חושב שהסיפור הזה הופיע בכל התקשורת. פשוט אין גבול לחוצפה, אין גבול לתעוזה. אנחנו עושים את כל המאמצים, ואני אומר, אני מודה, עושים את כל המאמצים לרכז כמה שיותר, לייצר כמה שיותר אנשים תחת התופעה שיחשפו, כי לעתים החשיפה זה מה שעושה את ההגנה.

תגיד את העקרונות שלכם, אני מאוד מתחבר לזה.

העקרונות שלנו הם, כמו שאומרים, בפנים גלויות, לא משלמים, וביחד. והביחד פה כבר הגיע לכמעט 300,000 עוקבים וקרוב לאלפי חברים שהצטרפו בתקופה האחרונה. ואני מקווה שנתחיל לייצר מסה שכל מי שיש לו איזה תפקיד ציבורי יתחיל להתייחס אלינו ברצינות מעבר להצהרות ולביקורים אצלנו.

הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד, מעבר לחוצפה הזאת, אנחנו היום מתמודדים לפחות עם שלוש משפחות עם עסקים ענקיים שכבר מותשים מלשמור על עצמם. זה נזק שלא ניתן - - -

מה המשמעות הביטוחית לעסק?

ניגע בזה תכף. המשמעות היא כזאת: ברגע שאתה מאוים, ברגע שאוימת, אתה חייב להתלונן במשטרה. התלונה הזו במשטרה יוצרת לך את הנזק הראשון. ברגע שאתה מתלונן ומאוים, או שהיא קובעת לך פוליסה שאתה לא מסוגל לעמוד בה או שהיא פשוט מחזירה לך עם שליח את מסמכי הביטוח שלך ואומרת לך תודה רבה ושלום.

וזה משחק לידי מי? לידי העבריינים. הם מכירים את התופעה הזאת, הם מכירים את התהליך הזה, זה מבחינתם מכפיל הכוח הראשון בכל הסיפור של התמודדות עם הפרוטקשן, לשכנע את המאוים לשלם פרוטקשן.

ברור.

לתושבים או לבעלי העסקים אין שום מענה ברגע שהם מאוימים. זאת אומרת, הם יכולים להגיש תלונה, הם יכולים לנהל איזה תהליך עם המשטרה, הם לבד, ופה אנחנו נכנסים לוואקום הזה. אין מי שיפצה אותם, אין מי שיגבה אותם, אין מי שיעזור להם לשמור בימים הראשונים עד שהם יקימו משהו מינימלי שיכול לשמור להם על עסק. אני הגעתי לעסקים שאפילו גדר לא הייתה להם שבן לילה הם צריכים פתאום להבין שהעסק שלהם בסכנת שרפה או כל פעילות אלימה אחרת.

ובגלל זה אני אומר, כשאנחנו באים ובוחנים את האירוע זה ואת הכלים להתמודדות איתו, אני שמתי את כל יהבי על הנושא הזה של חקיקת חוק ביטוח או פיצוי או שיפוי, כמו שיש את מס רכוש, לנפגעי פרוטקשן. אני טוען שביום שהמדינה תבוא ותעמוד מאחורי מאוימי ונפגעי הפרוטקשן בצורה הזאת, 80% מהם לא ישלמו את הפרוטקשן.

ברור.

אתה מוכן להתמקד באילו עסקים?

ארגון עד כאן, אני יכול להגיד בשתי מילים. אנחנו לא באנו, וכל עסק, מקבלנים ומחקלאים ומתעשיות ומבתי אריזה, כל עסק שהוא עסק כלכלי, יצרני כזה או אחר, שפונה אלינו, אנחנו מבחינתנו אמורים לתת לו סיוע, אין פה שום בידול. אין פה שום בידול בין חקלאות, אמנם התחלנו בחקלאות, אבל כללנו בסופו של יום את כולם, גם הקוסמטיקאית מראש פינה וגם בעל המסעדה בכביש 90 וגם המפעל שנמצא באזור צ.ח.ר, כולם תחת הכנפיים, עוד פעם, הן קצרות עדיין, אבל שלנו באזור זה.

תודה. הגר, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי.

תודה, היושב ראש. בסוף יריב וזוהר עשו פה מעשה מדהים. אני חושבת שצריך להוסיף עיקרון נוסף לפעולה שלכם, וזה שחייבים להתלונן, שזה לא מספיק, וכן לגשת למשטרה ולערב את המשטרה, ולא להשאיר את זה רק בתקשורת, כי בסוף זו הדרך שלהם לטפל במשהו, גם אם האמון קצת יותר קשה בימים האלה. אבל אין דרך אחרת לתאר את זה, כרגע זה המודל הכלכלי המשתלם ביותר. מי שמשלם ומי שמצליח לגבות, זה יוצר שקט תעשייתי ומודל כלכלי שמאוד משתלם.

גם הוצאה מוכרת היום, הם מוציאים חשבונית.

חד משמעית. אני הייתי פה בכל הדיונים כשחוקקו את חוק הפרוטקשן. מוציאים חשבוניות, היושב ראש. אתה יודע, המדינה עובדת כבר למעלה משבע שנים על חוק שירותי האבטחה, זה חוק שבמקור שלו היה מאוד חכם, רצו להכניס איזושהי רגולציה שלא תאפשר להם. אבל מאז הם כמגזר עסקי רצים הרבה יותר מהר מהמדינה, והיום הן כבר לא חברות אבטחה, הן יכולות להיות חברות ייעוץ או חברות לפרחים או שירותי כוח אדם, מה זה משנה איזו חברה הן? אבל המדינה עדיין עובדת על חוק שירותי אבטחה כבר למעלה משבע שנים בשביל לטפל בזה. זה כבר חוק שהוא לא רלוונטי, כי הם כבר פתחו חברות שתחומי הליבה שלהן הם תחומים אחרים, אבל זו עדיין גביית דמי חסות.

אני רוצה רק להיעזר בוועדה למשהו. בחוק העונשין יש סעיף שאומר שאם מגיע תיק כזה לבית המשפט, יש אפשרות לבית המשפט לפסוק פיצוי לנפגע העבירה בסכום שלא יעלה על 258,000 שקלים. אם אפשר לקבל נתונים, האם כשתיקים מגיעים להרשעות, האם משתמשים בזה? כי הרי בסוף אחת הבעיות, מה שזוהר העלה, שאין ביטוח. אני אדייק את מה שזוהר אמר, ברגע שחברת ביטוח רואה שהיה נזק שנגרם כתוצאה מנזק בזדון, שם מפסיקה הפוליסה.

אגב, למה המגבלה עד 258,000 שקל?

זאת המגבלה בחוק.

קומביין עולה 4 מיליון שקל.

לא, אני שואל, למה המגבלה בחוק? מה העניין?

אני הכנתי כבר נוסח לתקן את החוק הזה ולהעלות את זה, וגם בחוק הפרוטקשן שחוקק לפני כמה חודשים בוועדת חוקה, גם הוחלט על סעיף מאוד חדשני של חילוט. ואז אני חשבתי שזה יכול להיות מדהים שאת כספי החילוט יעבירו לנפגע העבירה, משהו שלא הספקנו לעשות באותה חקיקה כי רצו לסיים לפני הפגרה, שאני מאוד שמחה שעשו את זה. אבל נראה לי שזה השלב הבא, מכיוון שחברת ביטוח בסוף היא חברה עסקית וכנראה שלא נצליח לשנות את זה.

ברור, תודה. רעיונות טובים.

אגב, היה חילוט עוד לפני חוק הפרוטקשן. היה חילוט, גם בתוכנית מסלול בטוח היה חילוט.

עכשיו זה בלי כתב אישום, עכשיו זה לפני כתב אישום.

נכון. כבר אז הייתה אפשרות לחילוט. אגב, אין פה מישהו מהיאל"כ?

תכף. אני רוצה לשמוע את יהודה מהתאחדות הקבלנים.

לא, אבל אם אין פה את היחידה לפשיעה כלכלית, אז מה? אני שמחה, אתה עובר בכל הוועדות, אבל צריכים להיות פה אנשי המקצוע של המשטרה שעוסקים בפרוטקשן. סליחה שאני מתערבת, פשוט כיו"ר הוועדה לביטחון פנים - - -

אני נמצאת מטעם מדור חקירות.

לא, צריך להיות כאן מישהו מהיאל"כ. המומחיות בפרוטקשן זו היחידה לפשיעה כלכלית של המשטרה. ואם לוקחים דיון כזה – אתה נמצא בכל הדיונים, גלעד, זה מאוד יפה, אבל המטרה של פרוטקשן היא, בסוף יש יחידה שהוקמה לזה.

כן, אבל המטרה שלי כרגע, ונמצא פה מרשות שוק ההון והביטוח, נכון? אני רוצה להתמקד באירוע הביטוחי פה ובאירוע הכלכלי, החשב הכללי.

אני מאוד מקווה לפחות שהם צופים בזה.

בבקשה, יהודה.

אבל בשביל הביטוח צריך להגיש תלונה במשטרה.

נכון, זה חלק מזה. לא, מי שמגיש תלונה במשטרה משלם בביטוח.

משלם, השתתפות עצמית.

בטח.

שלום לכולם. אני חייב לציין, עודד, שאני מאוד נרגש, באמת. אני גם פוליטיקאי צעיר, נבחרתי לתפקיד סגן נשיא ההתאחדות רק לפני כשלושה חודשים ואני מרגיש הדרת כבוד רבה למקום הזה, ואני מודה לכם שהסכמתם להקדיש מזמנכם. יש פה ארבעה חברי כנסת, שזו גם בעיניי הצלחה מאוד גדולה.

אני רק רוצה לציין, אתה צריך להבין שאין פה אף אחד מהקואליציה, שזה משהו שאני קצת בהלם ממנו.

מה אתה בהלם? יש פה מישהו להתגזען עליו?

נושא כל כך חשוב.

אין פה על מי להתגזען.

אדון דוידסון, אני רוצה להגיד לך דבר אחד. מבחינתי, אתם מקשה אחת, אתם כנסת.

לא, אנחנו לא מקשה אחת.

בעיניי.

אמרת שאתה צעיר, בסדר.

צעיר בן 75.

הוא עוד מכבד את המקום הזה.

אני מאוד מכבד.

אנשים שבאים לפה עוד מכבדים את המקום הזה.

אני אפילו אומר כמעט שזה הבית השלישי. אבל עודד, אני רוצה להגיד לך דבר אחד. מה שכאן קורה זה סרטן שמתפשט לנו בגוף, בתוך הגוף.

חד משמעית.

עכשיו תן לי לתת לכם כמה דברים. אני רוצה באמת לדבר יותר ברמה הפילוסופית קבלנית כציוני. הענף שלנו עומד בפני אתגר. מי שמכיר את האתר "תשתיות צמיחה 2025", פשוט זה אתר של הממשלה, רואה שם שבשבע השנים הקרובות בערך אנחנו צריכים לבצע, לא כולל עבודות קטנות, לא כולל מלונאות ודירות וכולי, פרויקטים ב-508 מיליארד שקלים כדי שהמדינה הזאת תהיה מדינה מודרנית. מתוך זה לפחות 200 מיליארד שקל זה תחבורה, ועוד המון נושאים שהם מאוד מאוד חשובים. יש עוד להכפיל את מספר הדירות בארץ תוך 15 שנה, כי אחרת לקנות פה דירה יהיה כמו לקנות חללית.

והענף, אחת הסיבות שאני התגייסתי, אני דור שני לקבלנים, והדור השלישי שלנו מנהל חברה שהיא חברה מאוד מכובדת, אני מרגיש שלא מבינים את חומרת הבעיה שענף הקבלנות נהרס. ענף הקבלנות זה עוד צבא של המדינה הזאת כדי להגשים את המטרות שלה. מה שקורה כאן, הענף הזה מידלדל והולך.

אני רוצה לספר לך שהשבוע הבן שלי שהוא סמנכ"ל אצלנו ניגש אליי ואומר: "אבא, תשמע, יש איזה מכרז שאנחנו לא ניגשים". אמרתי לו: "רובי, מה זה, זה לא", הוא אומר: "אבא, אף אחד לא רוצה לעבוד איתנו שם".

אני בלי חוכמות אתמול בערב הרמתי טלפון לאותו בחור, קבלן מהמגזר הערבי שהוא קבלן מעולה, בחור נהדר, מהנדס, ואני אומר: "תגיד לי, נכבדי, מה קרה?", הוא אומר, תשמע, אתה יודע, זה סוד, הגיעו אליו ממשפחה שהשם שלה מתחיל בכ' ונגמר בי' ובאמצע יש ב' ור' והודיעו לו שבמידה והוא זוכה בעבודה הוא צריך להביא להם 4 מיליון שקלים במזומן. זה לא איזה דבר שכאילו מישהו אמר אותו במחשכים.

כשאמרתי לו שאני מחר הולך לכנסת, הוא אומר: "נו, תעשה לי טובה, אל תזכיר אותי כי יהרגו לי את הילדים, יהרגו לי את הילדים שלי. תעשה לי טובה". אני חושב שאתם לא מבינים מה קורה פה, מה קורה ליכולות שלנו כמשק, מה קורה לפרנסה של 400,000 איש שקשורים ישירות לענף זה, 400,000 איש. העבודות שמתבצעות על ידי אותם גורמים הן עבודות ברמה מאוד נמוכה, הן קשורות בשחיתות, כי יש להם כל כך הרבה כסף שאני לא מתפלא שכל מיני אנשים לא עומדים בפיתוי.

אני חולק על ידידיי שמדברים על פיצוי ועל ביטוח, אני מדבר על אחריות. שמים אותנו להילחם בטרור, בצבא. אנחנו לא יכולים להילחם בצבא. האחריות של הביטוח וההגנה חייבת לעבור למזמינים ב-100%. ועד שהאסימון הזה לא ייפול, אני אומר לך, אני חושב שגם לחבר'ה האלה שיש כל כך הרבה כסף, אני מניח שיש להם גם הרבה נשק.

לא נעים לי להגיד לך, אני מניח שאתה יודע שישנם משרדי ממשלה שמשלמים פרוטקשן.

וחברות ממשלתיות.

תשמע רגע, אני רוצה להגיד לך דבר אחד: המלחמה הפנימית הזאת היא בעיניי, כל המלחמות הן חשובות, אבל במלחמות החיצוניות שמים צבא, ובמלחמה הזאת שמים קבלנים. הייתה אליי פנייה, אני רוצה לדבר בהיבט האישי, הגיעו אליי אנשים מלהב 433, סיפרתי להם על מכרז מסוים בגליל, אמרתי להם: "שימו לב, קחו מספר מכרז". מה שהיה, הגיע הנציג שלי עם ערבויות ומכרז מוכן, הוא נכנס לבניין המועצה ואמר לו מישהו בכניסה: "אם אתה מגיש את המכרז הזה, דמך בראשך".

אני דיווחתי בדרכי למי שצריך, הגיעו אליי אנשים מלהב 433, אמרתי להם: "תקשיבו, זה מספר המכרז, תראו כמה אנשים היו בסיור הקבלנים, תראו מה הגישו ותראו מה זכה". הוא אומר לי: "תגיד לי, למה אתה לא הולך למשטרה?", אמרתי לו: "כי אתה לא יכול להגן עליי". פשוט.

ברור.

יושבים פה אנשי משטרה, הם לא מסוגלים להגן על הקבלנים. המדינה לא לוקחת אחריות, הביטוח צריך להיות של המזמין, השמירה צריכה להיות של המזמין, ואז אם גונבים, כל מועצה, כל גוף שמקבל תקציב מהמדינה, חלק מהתנאים לקבלת התקציב צריך להיות שהוא לוקח אחריות על הביטחון של הקבלנים.

הם ישלמו פרוטקשן. זה בדיוק לא הפתרון, אבל לא משנה.

אבל לא הקבלנים, אין פה אחריות.

תודה. נמצא איתנו בזום אוריאל גזית מארגון השומר, ואז אני רוצה לעבור לממשלה. בבקשה, אוריאל.

קודם כול, אני מתנצל שאני לא איתכם, אנחנו תכננו להגיע אליכם ב-14:00 ורק הבוקר ראינו שהקדמתם את השעה של הדיון, מחילה. דבר שני, אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה על שמירה על הנושא החשוב הזה בסדר היום הציבורי. הייתם אצלנו לפני פסח בסיור בגבול הצפון, שם הצגנו את התוכנית המקיפה שכתב הארגון כבר לפני שלוש שנים-שנתיים וחצי, ודיברנו גם על הקושי והצורך במעטפת כוללת שתיתן הגנה למתלוננים בשביל לשבור את מעגל הפחד, שזה הנושא המרכזי. אם אנחנו חותכים בחיתוך גס, 80% מהנפגעים לא מתלוננים, לא פונים למשטרה, לא פונים לרשויות האכיפה. וזה אינטרס משותף של כל הגורמים, מדינה, ארגוני חברה אזרחית, שוק, לשבור את מעגל הפחד.

אנחנו חושבים שבשביל לשבור את מעגל הפחד צריכים לקרות שני דברים מרכזיים: אחד זה הקמה של רשות להגנה על מתלוננים בפרוטקשן, כמו שהוקמה רשות למלחמה בתאונות דרכים או רשות למלחמה בהלבנת הון וכדומה, להקים רשות להגנה על מתלוננים שתיתן את המעטפת הכוללת למתלוננים, ובמקביל לזה תאפשר - - -

מי ייתן את המעטפת, אוריאל? מי ייתן את המעטפת? איזה גוף יתן את המעטפת? לא הבנתי.

תחת הרשות. אני עוד רגע אסביר, ברשותך. ובמקביל לזה הקמה של קרן לפיצוי מתלוננים. שתי הפעולות האלה ביחד ישברו את מעגל הפחד שאנחנו מדברים עליו ויגרמו למי שנפגע מפרוטקשן לחשוב יותר טוב האם הוא פונה בכל זאת למשטרה.

הרשות הזאת תכלול את הגופים שכבר הוקמו, חלקם כבר הוקמו אחרי החקיקה, ותכלול מחלק חקירות כמו שהוקמו בצפון ובדרום תחת להב 433, תכלול את הפרקליטים שאנחנו מנסים יחד עם משרד המשפטים להקצות כרפרנטים לנושא הפרוטקשן, תכלול כמובן מערך הגנה שלם על מתלוננים ועל בני משפחתם, ותאפשר פיצוי. אלה הפעולות שאנחנו מציעים ומבקשים לעשות. תודה רבה.

תודה. אני רוצה לתת את המסגרת לדיון עכשיו, לפחות מבחינתי, כי זה גם לא דיון ראשון בנושא. יש כאן שני נושאים קריטיים כדי להתחיל ולשבור את המעגלים האלה וכדי שאנשים יוכלו להתלונן: האחד הוא ההגנה על המתלוננים, השני הוא מתן מענה ביטוחי, שתהיה הגנה כלכלית על המתלוננים, שהם לא יהיו אלה שייפגעו כשהם מגישים תלונה. אני רוצה ראשית התייחסות של משטרת ישראל לעניין ההגנה על המתלוננים, ואחר כך אני ארצה של רשות שוק ההון והביטוח לגבי איך הולכים להתמודד עם זה בהיבט הביטוחי.

היה דיון על זה בוועדת הכלכלה בעבר, אצל ביטן, כי היה לנו מקרה בצפון ששרפו אוטובוסים.

בחצור.

בחצור, נכון, מדויק. עשינו סיור אז בוועדה לביטחון לאומי, גם היית אני חושב, ובעקבות זה קיימנו דיון בוועדה, והוא ביקש מהאוצר לתת לו מענה איך יוצרים סוג של ביטוח באירועים מהסוג הזה, התחייבו לו לתשובה.

ושם זה נגמר.

נכון.

אני לא יודע.

כן, שם זה נגמר.

בסדר, אני אדבר גם עם ביטן, אבל טוב שאתה מעדכן אותי, כי אני אעשה איתו אולי פשוט ועדה משותפת אחר כך, כי אני לא חושב שיהיה פה פתרון.

תעשה עם ביטחון לאומי. עם כל הכבוד לביטן, אבל ביטחון לאומי עוסקת בנושא הפרוטקשן לפחות שלוש-ארבע פעמים בשנה.

משטרת ישראל, מי מתייחס לעניין ההגנה על מתלוננים?

שלום, בוקר טוב, מדברת מורן, אני ממדור חקירות. באמת מאז שחוקק סעיף החוק אנחנו התחלנו בהטמעה שלקחה זמן, התחלנו בהטמעה ביחידות החקירה, גם חטיבת החקירות, המדור בהנחיית ראש חטיבת חקירות, רצינו באמת ללוות את התיקים האלה, מה שבדרך כלל המטה לא אמור לעשות, ממש ללוות את התיקים האלה, גם ללכת עם התיקים האלה לפרקליטות כדי לתת מענה גם מיטבי.

בכמה תיקים מדובר? את אומרת ללוות את התיקים, בכמה תיקים מדובר?

יש בסך הכול כ-250 תיקים נכון להיום, אבל זה מתחלק גם לפי שנים. אנחנו רואים שיש עלייה לאורך השנים, החל מ-2023, 2024 ו-2025.

יש 250 תיקים פתוחים?

כרגע כן.

כמה מהם משנת 2025?

ב-2025 יש מעל 90 תיקים.

90 מתלוננים שהתלוננו בשנת 2025?

זה לא בהכרח 90 מתלוננים, כי זה יכול להיות גם - - -

זה יותר. יכולים להיות הרבה מתלוננים בכל תיק; אבל יש לפחות 90 מתלוננים.

כן.

אוקיי. כמה תיקים כאלה כבר הלכו לכתב אישום? או שהם כולם רק עדיין פתוחים.

נכון לשנת 2025 יש לנו 26 כתבי אישום שהוגשו על עבירת גביית דמי חסות. אני לא מתייחסת לכתבי אישום שגם הוגשו על סחיטה באיומים, שעל זה יש אפילו יותר תיקים.

זה אותו דבר, זה אותו הסל, צריך להיות גם סחיטה באיומים וגם.

לא בהכרח, כי זה באמת היתרון הגדול של הסעיף שנחקק, שאת רכיב האיומים אנחנו לא צריכים.

כן, אבל אם אני רוצה לדעת כמה אירועי פרוטקשן היו אני צריך גם וגם.

נכון.

פרוטקשן ייכנס גם לזה וגם לזה.

אפשר להסביר את הסוגיה הזאת יותר לעומק? כי אנחנו קיימנו דיון לפני שבוע, אתם מכירים, הייתם כולכם, בביטחון לאומי, ושם לא הצלחתי להבין. בסוף מפקד יחידת הפרוטקשן אמר שצריך בסוף את המתלונן עצמו. אני לא מבין מה החוק, כלומר, אם צריך את המתלונן בסוף, מה הועילו חכמים? מה משתנה עכשיו?

ברור שצריך את המתלוננים כי צריך - - -

איך אתם שומרים על המתלוננים?

אין להם איך לשמור.

התשובה - הם לא שומרים.

לא שומרים בשום אופן, בשום צורה.

המשטרה לא יכולה לאבטח כל מתלונן ומתלונן כמובן, אנחנו עושים את המיטב על מנת כן לתת למתלונן - - -

עכשיו בא מישהו שהוא נסחט, הוא אומר: איימו עליי, ואיימו עליי שאם אני אתלונן, יהרגו לי את הילדים. איך את כמשטרה אומרת לו: תתלונן, אל תדאג, אף אחד לא ייגע בהם.

הוא לא בא בגלל שאי אפשר להגיד לו את זה.

כמובן שהמשטרה לא יכולה לאבטח מתלוננים 24 שעות ביממה.

השאלה אם היא יכולה להבטיח את ביטחונם של המתלוננים. את לא יכולה לאבטח אותם; להבטיח את ביטחונם את יכולה?

אני לא יכולה להבטיח את ביטחונם.

אבל זה תפקידכם.

אנחנו יכולים לגבות את התלונות, לחקור את התיקים האלה, לעצור את מי שצריך לעצור.

לא, סליחה, תפקידה של משטרת ישראל הוא להבטיח את ביטחונם של אזרחי ישראל מפני פשיעה. אם את אומרת שמי שמתלונן - - -

המספר 90 הוא קטן, יש אלפי מקרים, אלפים. מה זה 90? זה כלום.

סליחה, לא להתפרץ. סליחה, אתה פעם ראשונה פה, לא מתפרצים. רק אלה שיושבים פה, שעברו פריימריז או ועדה מסדרת יכולים.

שוב, כשאנחנו מדברים על סל - - -

בא מישהו, מתלונן ואומר: "אני מאוים", איך מבטיחים את שלומם?

אני רוצה רגע לענות. כשאנחנו מדברים על סל הסחיטה, כלומר, כל עבירות הסחיטה באיומים ולא רק גביית דמי חסות, אנחנו מדברים כמובן על מספרים הרבה יותר גדולים.

אני חוזר ואומר, בא מישהו לתחנת משטרה, אומר: "איימו לרצוח לי את הילדים", איך אנחנו שומרים על הילדים שלו? אנחנו, החברה הישראלית.

אנחנו קודם כול כמובן גובים את כל העדויות שצריכים לגבות.

גבית את כל העדויות.

חוקרים.

ישבת איתו. היום יום שלישי, נכנס לתחנה מישהו, אומר: "איימו לרצוח לי את הילדים. אמרו לי, אם אני מתלונן, רוצחים לי את הילדים". מאותו רגע מה אתם עושים?

יש ועדת מאוימים שמתכנסת.

לא, אל תספרי לי מה יש. אני נותן לך מקרה, עכשיו, יום שלישי בצוהריים, 11:25, נכנס לתחנה אזרח, בעל חנות בעיר תל אביב, בסדר? לא בגליל, בתל אביב. אומר לכם, נכנס אליי מישהו, אמר לי: "או שאתה משלם לי 10,000 שקל בחודש, או שאני שורף לך את החנות, ואם תלך להתלונן, אני רוצח לך את הילדים", מה עושה המשטרה ברגע הזה? 11:25, הוא בא אליכם.

פורר, אנחנו הגשנו תלונה, חברי הכנסת, אני הגשתי, שאיימו לרצוח את הנכדים שלי, לפני שנה וחצי, ערב פסח האחרון, לאחרונה. אותו רוצח יודע איפה הנכדים שלי גרים והוא גם פירט. המשטרה אפילו לא שאלה אותי איפה הנכדים שלך גרים, אף אחד לא עושה כלום. מה עושה? כלום. אל תצפה. המשטרה באותו רגע תגיד לו: תודה רבה, ועדת מאוימים עוד שלושה חודשים. לא יקרה כלום.

מה התהליך שקורה?

אני אעזור רק למורן מתוקף תפקידי הקודם, שהייתי קצין אח"מ מחוזי. בסופו של דבר, ברגע שמגיע מתלונן ומוסר את תלונתו, בהנחה שכמובן יש עליו איום, הוא מוגדר כמאוים, הוא מקבל סל אבטחה. סל האבטחה יכול לכלול סיורי ניידות, יכול לכלול התקנת מצלמות, לחצן מצוקה, עדיפות לקריאות 100. זה הסל שהוא מקבל, והוא מקבל אותו למשך התלונה בהתאם לרמת האיום, שהיא כמובן יכולה להשתנות. זה הסל שהיום משטרת ישראל יכולה לתת.

תשאל אותם כמה פעמים נתנו את הסל הזה ולכמה אנשים.

שואל חבר הכנסת סעדה. תענו.

הסל הזה, כמו שאמרתי, ניתן בהתאם לרמת האיום. דרך אגב, זה סל שיכול להימשך לתקופה ארוכה.

כמה כאלה היום אתם נותנים?

אני לא יודע לתת כרגע את הנתון מבחינת עבירות הסד"ח לכמה.

ברמת המקרו, כמה מקבלים היום סל כזה?

ברמה הארצית זה יכול להיות עשרות מאוימים.

אין - - -

הנה, יושב פה אחד שהוא מנכ"ל של ארגון שהיושב ראש של הארגון כבר מאוים, מה שנקרא תקשורתית, באירוע הזה.

אני לא מכיר שום סל שקיבלתי.

הוא לא מכיר סל כזה.

אין דבר.

הוא לא קיבל סל כזה.

אני אגיד עוד דבר.

אצלו בנכס, אצל היושב ראש של הארגון כבר גם היה אירוע, לא רק זה.

אני חייב להעיר שתי הערות כדי למקד את הדיון הזה, כי אחת, הגשת תלונה, כל הגופים, במיוחד המשטרה, שהם מתחבאים אחרי "תגישו תלונה, תגישו תלונה", אני הגעתי לאיזה פתרון יצירתי עם אנשים בתחנות מסוימות. בגלל שבעלי העסקים פחדו להגיש תלונה, אמרתי: "חבר'ה, בואו תתייחסו אליי כאל מקור מודיעיני, אני אתן לכם ידיעה מודיעינית שיש איום, תפתחו חקירה, מה מונע מכם?"

מספיק.

אתה יודע, דבר פשוט שאנחנו עושים בעברי בשירות. דבר פשוט, אתה מקבל ידיעה, מתחיל לטפל בחקירה. מה מונע ממשטרת ישראל? למה התלונה הזאת צריכה להיות משהו ברזל?

שאלה טובה.

והדבר השני, לגבי סיוע. אני יודע, אני אומר עוד פעם, גם לזכות המשטרה. היו אירועים שבפירוש עשינו את זה, בגלל החשש להיחשף ולאבד את הביטוח וזה, עשינו את זה, השתמשו בי בתור מקור, עשינו פעולות מודיעיניות. אתה שואל אותי על חליפת אבטחה? אין דבר כזה.

תודה.

לעזור להם מודיעינית, לשים מארבים, דברים כאלה, זה בסדר, זה חלק מהחקירה שלהם, אבל אבטחה, חליפה, זה רק האנשים שלנו עשו. ואני אומר לכם, היו מקומות שגם קרסנו מרוב לשמור ולשמור עד שנצליח למצוא פתרון, או עד שיחשפו את החולייה או עד שיהיה סיכול. תודה.

מה לגבי מה שהוא אמר על פתיחה בחקירה בלי תלונה?

עזוב, לא קורה כלום, עודד.

פתיחה בחקירה על סמך מידע מודיעיני.

בוודאי שנפתחים תיקים על סמך מידע מודיעיני.

כמה מה-90 האלה שכרגע פתוחים משנת 2025 נפתחו על סמך מידע מודיעיני?

שוב, אני רק רוצה שוב לתקן, זה לא 90 תיקים, אנחנו מדברים על סל עבירות הסחיטה באופן כללי, זה יותר תיקים.

לא, אני מדבר על הפרוטקשן. את ציינת בשנת 2025 – 90 תיקי פרוטקשן.

של תיקים שנפתחו על העבירה הספציפית הזו של גביית דמי חסות על פי התיקון לחוק.

כמה מהם נפתחו ללא מתלונן, ללא תלונה?

אני לא יודעת להגיד את זה.

זה נתון שאני אבקש אותו לדיון הבא.

זה לא נתון אבל שאפשר להביא אותו.

בוודאי שאפשר.

אפשר.

אלה נתונים גלויים, אלה נתוני מקרו. אין דבר כזה שאתם לא יכולים לתת.

היא יודעת לתת את זה.

אלה תיקי חקירה שיכולה להתחיל כחקירה סמויה והיא עוברת לחקירה גלויה, אבל - - -

לא שאלתי אם היא סמויה או גלויה. כמה מהם נפתחו על סמך מתלונן וכמה מהם על סמך מידע מודיעיני.

זה חשוב כי זו מהות החוק שתוקן, שניתן יהיה לפתוח בלי שיש מתלונן.

נפתחים תיקים.

כמה?

השאלה אם נפתחים לא על ידי תלונות אלא על ידכם, זאת השאלה.

אני שואל כמה.

אני יכולה להגיד מספר תיקים שנפתחו, זה יכול להיות - - -

את יכולה גם להגיד כמה על סמך מידע מודיעיני וכמה על סמך מתלונן.

אני לא יכולה לעשות את החלוקה הזאת, כמה רק על בסיס מידע מודיעיני.

למה לא?

כי תיקים שנפתחים זה תיק שנפתח, זה לא משנה אם זה - - -

לא, זו סטטיסטיקה, לא מדברים על תיק ספציפי.

מה הבעיה לתת את הנתון הזה?

רק אומרים מה נפתח על ידי המשטרה ללא תלונה, כי הרי בשביל מה חוקקנו את החוק? בשביל שהמשטרה תוכל ליזום בעצמה חקירות בנושא על ידי מידע מודיעיני. אחרת החוק סתם, בואו נבטל את החוק.

התיקון לחוק נועד להקל בהגשת כתבי האישום.

אבל חברים, סליחה, נציגי המשטרה, הוועדה מבקשת נתון מאוד מאוד ברור, פשוט, קל לתת אותו, אין שום חיסיון עליו, אין שום מניעה לתת אותו. מחובתכם לגלות את הנתונים האלה פה. יושבים פה חברי כנסת מכמה וכמה סיעות הבית.

הגיעו מהקואליציה דרך אגב.

אני מבקש, גברתי, את נתת נתון, אין לך כנראה את הנתון הזה כרגע, את נתת פה נתון של כ-240 תיקים פתוחים בעבירת הפרוטקשן, נכון?

לא.

סך הכול. 90 על שנת 2025. אני מבקש לקבל את הפירוט.

רק שנייה. זה העיקר, כלומר, אתה הולך - - -

משה, הבנתי. אני מבקש לדיון הבא שיהיה בטווח זמן של שבועיים עד שלושה, לא יותר, שלא תחשבו שזה לעוד חודשיים. אנחנו לא יודעים כמה זמן אנחנו פה.

כמה שפחות, בעזרת השם.

עוד הרבה זמן.

לא נראה לי. לא מתכנס האירוע הזה.

גם בפגרת בחירות אפשר לנהל את הדיונים האלה. אני מבקש, אחת, כמה תיקים נפתחו בעבירות פרוטקשן, כמה בעבירות סחיטה, בחמש השנים האחרונות. סליחה, כמה תיקים פתוחים כרגע, אני רוצה אותם בחלוקה לפי שנים בחמש השנים האחרונות. מתוכם, כמה על סמך מידע מודיעיני בכל שנה ושנה, וכמה על סמך תלונה של מתלונן רשמי. זהו.

וכמה הסתיימו בהרשעה.

אני חייב להגיד. שמי גלעד, אני מהייעוץ המשפטי של המשטרה. אני רואה איזושהי טעות שרווחת, כבר כמה פעמים אני שומע אותה, שכאילו החוק החדש או התיקון לחוק הסד"ח, תיקון 146, מאפשר לפתוח חקירות בלי מתלונן. זה פשוט לא נכון.

על סמך מידע מודיעיני אפשר לפתוח חקירה?

תמיד היה אפשר, לפני גם.

בסדר.

אני אסביר. התשובה היא שלפני התיקון, גם לפני החוק החדש וגם אחריו אפשר היה לפתוח חקירה על פי מידע מודיעיני. יש הרבה פרמטרים שבודקים את המידע הזה, אבל אפשר היה, החוק לא שינה את זה.

ברור, אוקיי, ולכן אין לכם בעיה לתת לי את הנתון הזה.

את זה היא צריכה להגיד לך לגבי נתונים. מה שהחוק הזה עשה, ואני רוצה שזה יהיה ברור כדי שלא יהיו פה טעויות, מה שהחוק הזה עשה, הוא מאפשר היום להגיש כתב אישום גם ללא היסוד של איום. עד לפני החוק הזה היה חייב איום, היה צריך איזשהו איום.

ברור.

היום גם בלי איום אפשר להגיש את כתב אישום במקרים מסוימים.

ברור, תודה. אני רוצה לעבור ל - - -

אנחנו יכולים?

שנייה, לא, בגלל שהזמן מוגבל.

רק שלחתי לך את הממ"מ של הפרוטקשן.

מאוד חשוב לי לשמוע גם את רשות שוק ההון והביטוח על הנושא הביטוחי, ואז אני אתן התייחסויות של חברי הכנסת. בבקשה.

לא, אבל רק מילה על הנתונים. הוצאנו ממ"מ לוועדת חוקה בעקבות חוק הפרוטקשן, ויש שם הרבה מאוד נתונים על העבירות.

בבקשה.

צוהריים טובים. שמואל זקן, רשות שוק ההון. בהקשר של נושא הביטוחי בכל עניין דמי החסות וגביית דמי חסות, אני אציין שצריך לזכור שבבסיס של האירוע הזה לא נמצא אירוע ביטוחי. זאת אומרת, האירוע הביטוחי הוא תוצאה, הוא לא הסיבה או קטליזטור לכל אירוע זה, אלא תוצאה של אירוע מצער.

הוא מונע מאנשים להתלונן, אני יודע את זה בוודאות. ברגע שאתה מתלונן, הביטוח אומר לך: אדוני, אני לא יכול לבטח אותך יותר. שמעתי את זה בלייב מנסחטים בעצמם. ברגע שהם מתלוננים, הם עושים את החישוב, רגע, אם אני מתלונן, לא יוכלו לבטח אותי. ברכב יש פול, לדוגמה, אף חברה לא רוצה לבטח אותך? – יש פול, נכון? לא יודע, אתה מבין בזה, בביטוח. מה מונע מאיתנו שיהיה פול לאנשים האלה בשביל שיוכלו להתלונן? היום בן אדם צריך לעשות חישוב, אם אני מתלונן, יכול להיות שאני מפסיד 30 מיליון שקל, 40 מיליון שקל. שהמדינה תבוא ותבטח אותי, פול מסוים, לא יודע מה.

בדיוק לזה אני מתכוון להתייחס. אני אגיד שבבסיס ביטוח מכסה אירוע פתאומי ולא צפוי. ברגע שמבוטח הופך להיות בעל ודאות גבוהה לאירוע, לצורך העניין, בביטוח, שוב פעם, בואו נפריד רגע מנגנון כמו הפול או מנגנון ממשלתי למשל כמו קרן מס רכוש שבהם לוקחים - - -

כן, מס רכוש, זה טרור.

רגע, נגיע לחשב הכללי. רשות שוק ההון והביטוח לא אחראים על מס רכוש.

בדיוק, אני אדבר רק על מה שבתחום אחריותי, בתחום אחריות הרשות, ברשותכם. ואני אגיד שברגע שיש אירוע שהוא ביטוחי שמבוטח על ידי חברת ביטוח בישראל, הוא אירוע שצריך להיות לא צפוי. זאת אומרת, צפוי שאחוז מסוים מהמבוטחים, תקרה להם שרפה או נזקי סערה וכולי, אבל ברגע שמבוטח מסוים, אין אמצעי להקלת סיכון כמו מטפים או משהו כזה שהופך אותו לסיכון סביר, או שהפרמיה צריכה להלום את הסיכון, וכנראה במקום של ודאות גבוהה עד ודאות מלאה להתרחשות של אירוע, כנראה שהפרמיה תהיה לא כדאית לאותו מבוטח.

מה מטפים? גונבים להם שופלים, גונבים להם טרקטורים, גונבים להם משאיות, הורסים להם כלים. אילו מטפים?

לא נתתי את הדוגמה של מטפים כמשהו מבוטח.

אתם בכלל לא מבינים אילו נתונים יש במדינה הזאת.

התשובה של חברות הביטוח היא בשתי מילים – לא כלכלי להן.

לא, אבל שמואל, אתה יכול להסביר רגע? בפול למשל חברה יכולה להגיד: אני לא מבטחת רכב מסוג זה וזה. אגב, אלה אותן סיבות יכולות להיות, הוא גניב, הוא זה, לא יודע מה, לא רוצים לבטח. למה פה לא יכול להיות איזה סוג של פול שאומר שאין מענה משום מקום, המדינה באה.

עוד שתי דקות ואני אשלים, כולל התייחסות לדבר הזה וגם דברים שנעשו בעבר בהקשר של דמי חסות, ממש באופן ספציפי. בהקשר של הפול כדוגמה, אני אגיד שהפול הוא לביטוח חובה, נזקי גוף. ושוב פעם, לפול יש הפסדים כל שנה ומי שנושא בהם אלה חברות הביטוח, הוא קם מכוח תקנות וחוק הפלת"ד במטרה לתת מענה למקום שבו המדינה מחייבת ביטוח, המדינה החליטה שהיא מחייבת ביטוח אצל החברות הפרטיות, ולכן אותן חברות פרטיות גם יישאו בהפסדים של קבוצת הלא מבוטחים, מסורבי הביטוח, מה שנקרא ביטוח שייר, הם יגיעו לפול.

במקרה המדובר כאן אין מנגנון כזה. אני אתן דוגמה מ-2019, אירוע שקרה ב-2019 בשיתוף פעולה של משרד החקלאות ואגף תקציבים בגלל הסוגיה של דמי חסות בהקשר של חקלאים. הוקמו שלוש פוליסות ביטוח לנזקי זדון, משהו שהוא די חריג, הוא לא משהו נפוץ. קמו שלוש פוליסות, אנחנו ברשות אישרנו אותן לקרן נזקי טבע, משרד החקלאות ואגף התקציבים עבדו כדי להביא תקציב לסבסוד של הפרמיות כדי שאירוע שלכאורה, על פניו, מי שקונה אותו, יש לו ודאות די גבוהה שיקרה לו כנראה אירוע ביטוחי בשנה הקרובה, ועדיין שהפרמיה תהיה הגיונית וכזו שלא תהיה מחסום מפני רכישה. בסוף אחרי שנה ראו שאין היענות למוצר הזה, אין היענות, לא קונים אותו. זאת אומרת, מוצר שנותן מענה לאירוע של דמי חסות, של הנזק הפיזי שנגרם בעקבות אירוע של פרוטקשן לא נרכש.

זאת אומרת שבמקום שהוא ישלם פרוטקשן, הוא ישלם לחברת הביטוח?

לא, הוא ישלם סכום, למיטב זיכרוני היה מדובר בסכום נמוך של פרמיה, לא סכום שהוא שווה ערך, והמטרה הייתה לתת לו באמת כיסוי ביטוחי.

זה היה רק על בקר.

זה היה על בקר, נכון. זה על בקר ועל בתי אריזה למיטב זיכרוני, נכון? לא רכשו את זה. אני רגע רוצה להגיד מה הניסיון שלנו לימד. אחרי שלא רכשו את זה במשך שנה קנט הפסיקו לשווק את המוצר הזה כי לא היה לו ביקוש, ואז היה דיון והגענו לכמה חקלאים שישבו בדיון כמו זה בכנסת ושאלנו אותם מה הסיבה שהמוצר הזה לא מצליח. והם אמרו, גם אם מפצים אותי בגין הנזק, יפצו אותי פעם אחת, זה נחמד, אבל אם אני יודע שאחרי זה, אם אני אמשיך לא לשלם, ישרפו לי את העסק שוב פעם או יפגעו לי בעסק שוב פעם, במהלך העסקים הרגיל, במקרה הזה זה חקלאי, אבל זה יכול להיות רלוונטי לכל גוף, אין לי היתכנות להמשיך להפעיל את העסק, אני רוצה תפקוד רציף של העסק.

יפה, ולכן הפעילות שבה המדינה מנסה לעשות בפתרונות קונבנציונליים לאירוע לא קונבנציונלי, זה לא יעבוד. וכדי לתת פה פתרון לא קונבנציונלי, יש חברת ביטוח ממשלתית, ענבל. נמצא פה נציג החשב הכללי?

קארין לוי, חטיבת נכסים, החשב הכללי. אני לא יודעת לתת מענה לגבי ביטוחים. עשינו - - -

יש פה כשל שוק של המדינה באירוע זה. המדינה לא נותנת ביטחון לאזרחיה, מכיוון שהיא לא נותנת ביטחון לאזרחיה עסקים לא יכולים לרכוש ביטוח. מי שמתלונן, מי שהוא עוסק, מה שנקרא שלא משלם פרוטקשן, מי שהוא אזרח שומר חוק, הוא לא יכול לרכוש ביטוח, צריכה המדינה לתת לו ביטוח בהתעלם מזה שהיא את משימותיה מבחינת היכולת להגן עליו לא מבצעת.

אני אגיד מטעם מה אנחנו באנו. לאחר מספר שיחות עם אמל, כשניסינו להבין את המטרה שלנו בדיון, לנו הוסבר שאנחנו מגיעים לכאן מטעם כל מה שקשור לאכיפה בחוק. יש ועדה בחטיבת נכסים שהוקמה מזמן, אבל כרגע המטרה העיקרית שלה היא לעסוק בקבלנים שנכנסים לממשלה והם קבלנים שמתעסקים בפשיעה, ועל זה אני יכולה לענות. כל מה שקשור לביטוחים, אני מצטערת, זו לא החטיבה שלנו וזה לא תחת אחריותי.

כשאתם מפרסמים מכרזים, אתם דורשים מהזכיין שלכם להציג ביטוח, נכון?

כן, בין היתר, אבל שוב, זה לא תחת אחריותי.

זה פופטיץ.

לגבי ענבל, אני רוצה להגיד איזה משהו. לא סתם העלית את זה, זה באמת מאוד הגיוני, אבל זו שאלה של מדיניות.

שאלה של מחיר.

זו שאלה של מדיניות.

זו שאלה של מי משלם את המחיר של ההפקרות הביטחונית. מי שצריך לשאת במחיר ההפקרות הביטחונית זאת המדינה. היא יכולה לעשות את זה באמצעות ענבל, היא יכולה לעשות את זה באמצעות קרן מס רכוש.

תקשיב, לא נעים לי, כי הייתי בסרט הזה כבר לפני שלוש שנים. אתה מדבר ואני בדז'ה וו. ופניתי לענבל כיו"ר הוועדה לביטחון פנים. ובניגוד לשר הזה, לשר הקודם היה יועץ לפשיעה חקלאית.

נכון, ובזה זה הסתיים.

כולם מכירים אותו.

נכון. אבל יש סעיף - - -

שנייה, תאמיני לי, אני שולטת בחומר. היה יועץ מיוחד שהוא שם כדי שכל פעם שיש אירוע של חקלאי, תבין, הוא רץ אליו. היה לנו את ההוא עם המנגואים. באמת, אני בדז'ה וו כבר. וניסינו להפעיל את ענבל.

זה לא רק חקלאים אבל.

לא, לא רק. תכף גם נדבר, יש עוד דברים, בטח קבלני בניין וכאלה, ברור. רוב הקבלנים בכלל לא מתלוננים, הם פשוט משלמים, הם לא מתעסקים עם זה.

נכון.

אבל היינו כבר בענבל והם לא מוכנים. זאת אומרת, כבר היינו בסרט הזה, אני בדז'ה וו. הם לא מוכנים לבטח, למרות שכמו שציינת, זה כשל של המדינה. אין כאן מי שמוכן להוציא את הדבר הזה. אבל ענבל, כבר היינו שם, פנינו, הלכנו לחשב הכללי ונופנפנו.

יש ממש סעיף בהחלטת ממשלה משנת 2011 שאומר שבסמכות הממשלה לאשר לענבל נושאים נוספים שהיא יכולה לבטח. זו המהות שלהם, כמו שהם מבטחים מטוסים וספינות בזמן מלחמה.

אבל ברציונל זה לא אמור להיות ביטוחי, כי ביטוח זה לבטח אותך אם משהו יקרה לך, בלתי צפוי. זה יותר כמו מס רכוש צריך להיות.

לא, יש פה שני אלמנטים, משה. אחת, צריך להבין, יש חברות שבלי פוליסת ביטוח המשמעות היא שסגרת את החברה. אם הוא יתלונן במשטרה, זה לא שפוליסת הביטוח שלו תהיה יקרה, אין לו פוליסת ביטוח. חברת הביטוח אומרת לו: אדוני היקר, יש חברה מעבר לכביש, לך אליה, עזוב אותי.

מה הוא עושה? מה האזרח שומר החוק הזה עושה? הוא לא יוכל להתמודד במכרזים שהחשב הכללי מפרסם כי אין לו תעודת ביטוח, אין לו. שולחים פה את האזרחים במודע, משרד האוצר שולח את אזרחי ישראל לשלם פרוטקשן, שלא יהיה ספק.

הם לא מסוגלים להתמודד.

אם המדינה לא יודעת לתת רשת ביטחון למי שנסחט, היא שולחת אותו לשלם פרוטקשן. היא לא יודעת לתת לו רשת ביטחון בדמות חליפות הגנה והיא לא יודעת לתת לו רשת ביטחון כלכלי. אלה שתי הרגליים שעליהן עומד כל המפעל האדיר הזה של הפרוטקשן במדינת ישראל.

לא, החלק השני זה הפיצוי לזה שנפגע.

בסדר, אני אומר, זה בתוך זה. חברי הכנסת ואז אני אסכם.

אני מבקש שהנציגה שבאה איתי תיתן לך קצת נתונים, כי המספר 90 הוא מספר פשוט מעליב. 40% מכל המכרזים שמפורסמים נמצאים תחת איום של פרוטקשן. שתבינו, אלה אלפי מכרזים. מה זה 90 תיקים?

חד משמעית.

חוץ מזה, אני רוצה להגיד לחברים שלי, ואני מעריך את המשטרה, אני נתתי לכם פה שם של משפחה שאיימה, שם. זה מידע שאתם אומרים לטפל בו מייד, להגיע למשפחה הזאת שאמרתי את שמה ולשאול אותם: תגידו לי, זה נכון שאתם מאיימים? אני השגתי את זה בטלפון. אתם גוף כזה חשוב, כזה גדול. המידע זרוק ברחובות, להרים אותו.

תודה.

רגע, אבל חשוב לי שוב לתקן. אמרתי, אני התייחסתי ספציפית לתיקון לחוק. אם אנחנו מסתכלים על סל עבירות הסחיטה באופן כולל - - -

בסדר, אנחנו נקבל את כל הנתונים.

יש לנו את הנתונים, יש לי אותם גם פה, והם נתונים הרבה יותר גבוהים.

בבקשה, חבר הכנסת דוידסון.

בואו, חבר'ה, אנחנו נמצאים פה במגה אירוע של מדינת ישראל. אתה מדבר על סרטן, אנחנו הרבה אחרי, זה סרטן ממאיר - -

מפושט.

- - שכבר הגיע לכל חלק במדינת ישראל ולכל גוף ולכל בעל עסק. ואני לא יודע אם מישהו פה חווה בחיים שלו מה זה פרוטקשן. אתה יודע מה? אני אפתח ואגיד על השולחן, לפני הרבה מאוד שנים הקמתי עסק גדול, ואני חוויתי פרוטקשן.

למה העסק?

לא משנה. לא מאחל לאף אחד במדינה הזאת לעבור את החוויה הנוראית הזאת שמגיעים אליך ומבקשים דמי חסות כדי שתפעיל את העסק. לי יש חברים קבלנים, וגם איפה שאימא שלך עבדה, את יודעת, אני לא רוצה להגיד את השם, כל יום אני מקבל, כל יום אני מקבל וואטסאפ על זה שמאיימים עליהם, על זה שהם חייבים לשלם לא עשרות אלפי שקלים, מאות אלפי שקלים, קבלני תשתיות.

מיליונים.

ואם אנחנו מדברים על קבלנים, ב-26 במרץ השנה, ב-2025, 87% מהקבלנים נדרשו לשלם פרוטקשן, 87%. אתם יודעים איזה מספר מטורף?

והעדיפו לשלם.

זה כאילו כולם. כולם מקבלים את הדרישה לשלם פרוטקשן. אם לא תשלמו, נשרוף לכם את אתר הבנייה. הם מקבלים אפילו חשבונית מהם על אבטחה. זה פסיכי. אנחנו מקבלים פה ועדה וזה, כלום לא נעשה. נעשה משהו לפני שלוש שנים, הקימו במשרד לביטחון פנים דאז סגן שר שהיה ממונה על הדבר הזה, והיה שולחן עגול, והתחילו לעשות דברים, סגלוביץ', והממשלה התחילה להזיז תהליכים. הגיע שר וסגר הכול, לא נעשה דבר. והחוק הזה שמדברים עליו, גלעד, זה נכון, הוא לא נותן יותר מדי כלים למשטרה ולא נותן יותר מדי כלים לפרקליטות.

בסוף, אם אנחנו לא נדע לשלב ידיים, ויהיה עוד דיון ועוד דיון ועוד דיון, בסוף אם לא נדע לשלב ידיים כל המשרדים ביחד ולעשות תוכנית עבודה, אדוני, אתה נמצא בקואליציה, אם לא יחזרו לתוכנית שהייתה טובה מאוד, טובה מאוד, אל תיקחו את סגלוביץ', תעשו את זה אתם, אבל תיקחו את התוכנית ותפעילו אותה. יושב שר שזה לא מעניין אותו והמדינה הזאת פשוט נרקבת, נרקבת. ואני שמח שזה בדמך, הדבר הזה, אבל חייב משהו לעשות פה.

יש פתרון.

זה בסוף נופל על כל אזרחי המדינה, זה יוקר מחייה.

אמת. תודה.

מי ישלם על זה? הילדים שלנו.

אגב, זה נכנס במחירים.

מטורף.

בבקשה, חברת הכנסת מירב בן ארי.

אני רוצה רגע לעשות סדר. קודם כול, באוגוסט 2023 תוקן כאן חוק הפרוטקשן, וזה חשוב לומר, סד"ח, עבירת סחיטת דמי חסות, לא הייתה בכלל הגדרה. זאת אומרת שהמשטרה הייתה נתקלת במקרה, היא הייתה צריכה להיתלות בכל מיני סעיפי חוק. באוגוסט 2023 נוסח סוף-סוף סעיף חוק הפרוטקשן וסעיף 146. קודם כול, הוא עושה סדר באירוע זה. דקה, אני רק אוביל את זה לקרקעית.

היה גם מחקר של הממ"מ, שלחתי לך את זה גם בוואטסאפ, כי חלק מהמטרה של החוק הייתה גם חובת דיווח לוועדה. ובאמת הגיעו לוועדה ודיווחו על סחיטת דמי החסות, על הטיפול בה. לכן היא רק עושה סדר. צריך לזכור אגב ש-78% מסחיטות דמי החסות, לפחות מהדיווח האחרון, הן בצפון. זאת אומרת, האירוע הצפוני שונה לחלוטין מדרום, יו"ש וכאלה. רוב אירועי סחיטת דמי החסות. ולכן מראש, אם אני הייתי אתם, או לצורך העניין היאל"כ שאמורים לשבת פה, היחידה לפשיעה כלכלית, שזה התפקיד שלה, זו המהות שלה, הייתי שמה את כל הכוח על הצפון, כי בצפון יש משבר עצום. והעובדה, למה עשינו את חובת הדיווח? כדי להראות מה קורה במדינה. וכש-78% קורים בצפון, צריך לשים לשם את כל הכוחות.

ואני רוצה שנייה לשים עוד משהו. הגיעו תיקים. כמובן, כמו שאתה יודע, תיקים, לוקח להם זמן. אני כבר אחסוך את הכול, בסוף כן, בית המשפט נכנס גם לאירוע. יש כל הזמן ניסיון להכות בבית המשפט. שני תיקים, אחד 18 חודשי מאסר, 24 חודשי מאסר, קנסות גם. אלה דברים שלא היו וצריך לתת את הקרדיט, כי באמת בית המשפט גם נכנס, כי היו המון תלונות, נכנסים.

אחרי זה הם מתקבלים עם אורז בכפר אחרי 24 חודש.

שנייה. אבל אתה יודע מה? אני שנייה אומרת על המצב הקיים כי עד 2023 גם לא היה חוק של סד"ח, לא היה, נתלו בכל מיני עבירות. לא הייתה סחיטת דמי חסות, זה לא היה מוגדר כעבירה.

היה.

תאמין לי, אני יודעת, למרות שאתה היית במח"ש. החוק – ולא סתם גלעד פה מהנהן – שינה את ההתייחסות של המשטרה. בבקשה אל תפריע לי.

עכשיו אני רוצה להגיד משהו למצב כיום. אני חושבת שאחרי שחוקק חוק הסד"ח בצורה פורמלית, והוגדר גם עונש מינימום, זה משהו שלא היה, זה דבר משמעותי, אבל בעיניי יש שני דברים שהיום האזרחים נשארים קירחים. אחת, שאין מדיניות, ונגע בזה סימון, אין מדיניות. אני לא מדברת על יועץ מיוחד לענייני פרוטקשן, אני לא מדברת על הקרן שהזכירו כאן השומר החדש של פיצוי כעת. ואגב, אפשר, דיברנו על קרן הניקיון, כי עם ענבל לא יצא כלום, ודיברנו על עוד אפשרות להזרים כסף לקרן מיוחדת של המדינה שתיתן פיצוי, זה אחת. שתיתן פיצוי כי הוא צריך פיצוי, עכשיו שרפו לו את המתבן, עכשיו לקחו לו את הטרקטור, אין לו זמן, אם הוא בכלל יקבל משהו, זה אחת.

והדבר השני שבעיניי צריך להיכנס לתוך האירוע זה שצריך הרבה, הרבה יותר כוח ומסיביות למה שקורה בצפון, כי לא דומה הצפון, וכולם יודעים גם מאיפה רוב הכנופיה הזאת מגיעה ויודעים מי מטיל אימה כבר שנים שם. ובמקום לשים את כל הכוחות שם, ואני לא פוסלת כמובן את אותם אנשים פה, אני מרגישה שכנראה, למרות שהייתה חובת דיווח. תבין, הם באו ודיווחו.

ברור.

לא נתתם מספיק כוח ומספיק אמצעים בעיניי של הרתעה בצפון, והצפון ממשיך להטיל את חיתתו על חקלאים, על קבלנים. ואני מאוד מאוד מקווה שבעוד חצי שנה, כשתצטרכו לבוא לוועדת החוקה ולדווח, אנחנו לא נגיע לאותם נתונים, כי אם הגענו לאותם נתונים פשוט לא עשיתם את העבודה.

תודה. חבר הכנסת סעדה.

קודם כול, תודה לך, פורר, על הדיון החשוב הזה, ותודה לשומר שבכלל, איזה ארגון נפלא, בעיניי זו ציונות 2025. בני נוער מתנדבים, באים כדי להפריח את השממה ולעשות ציונות ולעשות חקלאות. ואני חושב שההצעה שלהם לדאוג לקרן שתגן על מתלוננים וגם תדאג לפיצוי, אני חושב שזה דבר נכון והמשטרה חייבת לעשות.

אבל בסוף, אם אתה עושה זום-אאוט, זה הרבה מעבר לפרוטקשן, זה חלק קטן מהאירוע. הפשיעה במגזר הערבי, והיא זולגת למגזר היהודי, אנחנו רואים את כמות הרציחות רק בסוף השבוע האחרון, זה בלתי נתפס, והשאלה איך מתמודדים. ואני מקדם חוק כנגד כל הסיכויים, כנגד ארגוני הפשיעה שלא רוצים את החוק הזה, כנגד חברי הכנסת הערבים שלא רוצים את החוק הזה, וכנגד היועמ"שית שלא רוצה את החוק הזה, שאומר, אותו מנגנון שנלחם בארגוני טרור, זאת אומרת, אני יכול להכריז על ארגון כארגון טרור ולפגוע בו כלכלית, למרות שארגון טרור, המניע שלו לא כלכלי, אלא זה רק אמצעי, אותם כלים מול ארגוני פשיעה. ברגע שאתה משתמש בכלים האלה נגד ארגוני פשיעה אתה תצליח באבחה אחת לרסק אותם.

כי מה שקורה היום, צריך להבין, בדקתי מול הפרקליטות, ובזה אני מסיים, יש להם כלי לחלט היום במסגרת הליך. שאלתי כמה פעמים השתמשתם בכלי מ-2013, כשהכלי ניתן לכם. אתם יודעים מה המספר? אפס. כי צריך ראיות, ואף אחד לא מוכן לבוא להעיד, ואני גם מבין את מי שלא רוצה לבוא להעיד. 82% מהציבור הערבי אומרים שאם ייוודע להם על דבר עבירה, הם לא יגישו תלונה. ראש מדור סייבר במשטרה, ניצב חכרוש, שראה שרצחו לידו, מה הוא עשה? דילג על הגופה וברח הביתה. זה אומר שאנשים מפוחדים. הדרך היחידה היא אך ורק אם בית משפט, נשיא בית משפט מחוזי, על סמך מידע מודיעיני ייתן הוראה לחלט רכוש. ואז מה שאתה עושה, אתה מכה בו ביום בהיר אחד לכל הנכסים שלו.

אתה צריך גם בין היתר שהם לא יהיו בבתי המשפט באותו אזור, אתה צריך לאפשר להעביר את התיקים מהצפון דרומה.

נכון, אבל למרות שאתה הולך לנשיא בית משפט מחוזי, זה רחב.

השופטים מפוחדים. שלא תתפלא, שלא יהיה לך ספק.

נכון. בניגוד לשלום, מחוזי. לכן אני מקווה שאני אצליח להעביר את החוק הזה בכנסת זו, וזה סוף-סוף יהיה שינוי דרמטי.

תודה. אני מסכם, אני אתחיל מהסוף. אני חושב שמה שאמר חבר הכנסת סעדה זה הדבר הנכון, גם מבחינת ההסתכלות. צריך להבין, ארגוני הפשיעה האלה הם ארגוני טרור מבחינתנו. הם פוגעים במשילות במדינת ישראל, הם פוגעים בסדרי הממשל במדינת ישראל, ברמה הזאת, זה מחריב את מדינת ישראל מבפנים. אנחנו רואים את האש מלחכת כבר מלמטה, פשוט מחממים, הם רק מחממים את הקדרה הזו לאט יותר במקום להצית אותה במכה, וככה צריך להתייחס אליהם. וככל שאפשר, אני גם מצטרף להצעת החוק שלך ואני מסכים איתך, זאת הדרך.

אבל כל עוד אין את הנתיב הזה, שהוא בעיניי הנתיב החשוב שחייב להיות, ויש כאן שתי רגליים לאירוע הזה, יש את הרגל הביטחונית-אבטחתית ויש את הרגל הכלכלית. בשתי הרגליים האלה המדינה נעלמה, המדינה לא קיימת. היא לא קיימת מבחינת הביטחון של המתלוננים, והיא לא קיימת מבחינת היכולת לתת להם את השקט הכלכלי.

אני חושב שמה שנאמר כאן מבחינת ההתמודדות, וארגון שעושה את זה בצפון, ואני מוריד את הכובע, צריך אומץ לב לעניין הזה, בפנים גלויות, מתלוננים, לא משלמים, ועושים את זה ביחד. הרעיון הוא בסוף מה? שהחברה נלחמת בפרוטקשן, החברה כולה, כולם מתלכדים כדי להילחם בזה, וכולנו צריכים להתלכד סביב העניין זה. ופה לפחות את התמיכה צריך לתת גם ממשטרת ישראל וגם מכיוון משרד האוצר.

אחת, אני מבקש לדעת לדיון הבא כמה תיקי דמי חסות ופרוטקשן, הכול ביחד בחלוקה לחמש שנים, כפי שביקשתי, כמה מהם נפתחו ללא תלונה, כמה מהם נפתחו על סמך מידע מודיעיני. שאלה נוספת, בכמה מהם ניתנה חבילת אבטחה? אותה חבילת אבטחה שתוארה כאן, בכמה מהתיקים האלה ניתנה. שנבין בכלל איפה אנחנו עומדים מספרית בתוך האירוע.

שתיים, משרד האוצר חייב להיכנס לאירוע ולתת מענה לכשל השוק זה. הוא יכול לעשות את זה דרך חברת ענבל, דרך קרן מס רכוש, אני לא יודע דרך מה. לא יכול להיות שמדינת ישראל הפקירה את האזרחים שלה ברמת הביטחון שלהם ואומרת להם גם תסתדרו עם זה, עכשיו אין לכם גם ביטוח. כי חברת הביטוח לא מבטחת אותם, זה גזר דין מוות לחברה זו. והמשמעות היא שאתה שולח את החברה הזאת להתלונן.

הדבר האחרון, חברת הכנסת בן ארי, אני חייב לומר בהקשר הזה, יכול להיות שיש הרבה מאוד תיקים פתוחים בצפון, אני לא מייחס את האירוע הזה רק לצפון.

לא, אבל מעל 80% בצפון.

אני חושב ש-80% ממה שיודעים.

זה לא אני חושב, אלה הנתונים.

אני יכול להגיד לך, יישובים שאני מכיר במרכז.

לא אמרתי שאין, אבל יש בעיה אמיתית עם הכנופיה הזאת שיושבת ביישוב ספציפי ומטילה את אימתה על הצפון.

מירב, יישובים נורמטיביים במרכז הארץ, תלכי ברחובות הראשיים שלהם, כל עסק משלם פרוטקשן.

נכון. אחלה, אבל יש הבדל.

כל עסק משלם פרוטקשן.

אין ספק, אבל זה לא כמו - - -

אני לא יודע מה זה 80%, כל עסק משלם פרוטקשן.

אבל בסדר, אלה הנתונים. מה, נריב על הנתונים? אלה הנתונים, מה אני אעשה? אתה חושב שהעבודה של אימא שלי הייתה בצפון, איפה שהם קיבלו את הפרוטקשן?

לא, חלילה, אני אומר עוד פעם, אלה המדווחים.

הייתה בעיר במרכז הארץ, ועדיין, לא דומה האימה שמטילה הכנופיה הזאת מטובא לאימה שמטילה הכנופיה בנתניה. וואלה, יש הבדל.

יכול להיות.

תאמין לי, עברתי את זה, ראיתי.

אני רק אומר, האירוע הזה הוא אירוע מדינה, הוא לא אירוע של חלק מהמדינה, הוא אירוע של המדינה, והמדינה כולה צריכה להתלכד סביב אירוע זה, כי הוא זלג הרבה מעבר לאילו שהם שוליים שאולי רק שם זה קורה, זה לא רק שם.

אנחנו נקיים דיון מעקב בטווח זמן של לא יותר מחודש, קחו את זה בחשבון, תלוי בלוחות הזמנים כאן בכנסת. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:57.