פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



48
ועדת המשנה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
09/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 12
מישיבת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה
לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
יום שני, י"ג בסיוון התשפ"ה (09 ביוני 2025), שעה 09:33

שדות חכמים: איך בינה מלאכותית מעצבת את עתיד החקלאות

חברי הוועדה: אורית פרקש הכהן – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

אלון שוסטר

אמיר זיו - סמנכ"ל בכיר אגף טכנולוגיות, משרד החקלאות וביטחון המזון

דקלה דבי נאור - מנהלת תחום בכירה, משרד החקלאות וביטחון המזון

הראל גרינבלט - מדריך מיכון וטכנולוגיה, משרד החקלאות וביטחון המזון

רחלי פרנקל - אגף צמיחה, משרד הכלכלה והתעשייה

דנה מילר - מובילת חדשנות, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

אוראל שריקי בן צבי - אשכול טכנולוגיה, המחלקה הכלכלית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רועי גולדשמיט - ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

צבי גולצמן - סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות

יורם קפולניק - מנכ"ל, הקרן הדו לאומית BARD, קרנות דו-לאומיות

אודי וילר - מנג"ל, אגרי-לייט

דוד זיגדון - יו"ר חברה, מנכ״ל, מיגל מכון מחקר מדעי, מרכזי מו"פ אזוריים

ד"ר ויקטור אלחנתי - מנהל במכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי-מכון וולקני

ד"ר יפתח קלפ - חוקר, מנהל המחקר החקלאי-מכון וולקני

ד"ר איתי הרמן - חוקר, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית

ד"ר רועי צזנה - חוקר, מרכז בלווטניק

יוני דמרי - מנהל אגף המשק, תנועת המושבים, תנועות ההתיישבות

ירון סולומון - האיחוד החקלאי בתנועת המושבים

שרה אסקין חזוני - ראש תחום מדיניות ועוזרת מנכ"ל, ארגון השומר החדש

עוז כפרי - מייסד ומנכ״ל, אתר לחקלאי.ישראל

יאיר וינר - מייסד, אתר לחקלאי.ישראל

דן אלוף - מייסד, חברת ניהאל (מערכות השקיה חקלאיות)

דן גרוצקי - מייסד, סמנכ"ל צמיחה, Groundwork BioAg

תמר שרייגר - אימהות הלוחמים

גלעד יעבץ - מייסד משותף, מנכ"ל, אנלייט

אסף יצחקי - ראש צוות חקלאות ותיירות, מנהלת תקומה

צחי גרינוולד

איילת חאקימיאן

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

איך בינה מלאכותית מעצבת את עתיד החקלאות

בוקר טוב לכולם, אנחנו מתחילים עוד דיון של הוועדה לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, הפעם בנושא חקלאות, ביטחון מזון, שדות חכמים ואיך טכנולוגיות מעצבות את עתיד החקלאות בישראל. אבל כמובן לפני הכול הבנתי שיש כאן את תמר שרייגר, נציגה של ארגון אימהות הלוחמים. בבקשה, זכות הדיבור לרשותך.

תודה. בוקר טוב, שמי תמר שרייגר מארגון אימהות הלוחמים. אני אימא לשני לוחמים וחמות ללוחם אחד. אנחנו שולחים תנחומים על הרוגי השבוע החולף: סמ"ר אורי יונתן כהן, רס"ל תום רוטשטיין, רס"ם חן גרוס, סמ"ר יואב רוור, רס"ר אלון פרקס, סמ"ר עומר ואן גלדר, סמ"ר אופק ברהנה, סמ"ר ליאור שטיינברג. ומברכים על השבת חללים.

לגבי מבנים, הבנו מהשר כ"ץ שיש להעניק מעטפת אש חסרת תקדים לפני כניסה למבנים, ושכאן, במקרה הזה, קרתה תקלה. ראינו את הרמטכ"ל נזעק להגן על הפצ"רית, למרות שאנחנו יודעות בבירור על מקרים שהובילו לפצועים ואף להרוגים כתוצאה ממוסר לחימה מעוות בהנחיית הפצ"רית.

איפה אותו רמטכ"ל שיגן על לוחמינו מאותו סרטון מזויף שיצא ממשרדה של הגברת תומר ירושלמי והכפיש את לוחמינו בעולם? פתאום לרמטכ"ל ולדובר צה"ל נגמרו המילים? פתאום אין מקום לתגובות. האם הלוחמים שלנו שבשטח פחות ראויים לגיבוי ממי שממרום משרדה הממוזג שולחת את לוחמינו להסתכן? בקיצור, האם יש כאן אפליה הפוכה בעד אויבינו? אם כן, המצב רע מאוד וייתכן מאוד שצריך להחליף את הפצ"רית.

לגבי סיוע, מרכזי הסיוע ההומניטרי מערערים את שלטון החמאס, ולמרות זאת ובמקביל ממשיכות להיכנס משאיות סיוע לסוחרים עזתים שמשלמים עליהן מסים לחמאס ומנהלים את השווקים תחת משטרת החמאס. איך זה עדיין קורה? תודה.

תודה רבה. אנחנו נתחיל את הדיון בנושא הזה. בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח עוד דיון בוועדת הבינה המלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בנושא שדות חכמים – איך בינה מלאכותית מעצבת את עתיד החקלאות וטכנולוגיות מתקדמות.

אני רוצה להודות לכל מי שהצטרף לדיון החשוב הזה שהוא חלק מסדרה של דיונים, בעיניי אסטרטגיים למדינה, שאנחנו מקיימים בוועדה הזו מאז הקמתה. עשינו דיונים בנושא תעסוקה, בנושא חינוך, בנושא הסתה, שימוש בבינה מלאכותית לפגיעה, בהסברה ובדיפ פייק נגד מדינת ישראל, ועוד נושאים רבים כמו המרוץ הגאופוליטי בנושא הזה, הדירוג של מדינת ישראל בתחום הזה.

והיום אנחנו עוסקים בשילוב שבין חקלאות, שהיא הענף הכי שורשי, בסיסי בכל מדינה, לבין בינה מלאכותית. ואנחנו מקיימים את הדיון הזה בתקופה שאיננה רגילה, אחרי 7 באוקטובר. ואני חושבת שכל מי שיושב בחדר הזה מבין שמאז 7 באוקטובר התובנה היא שלא מדובר כאן באירוע שהוא מוגדר כסוגיה שקשורה לחקלאות בלבד, אלא מדובר כאן בסוגיה של ביטחון לאומי שעוסקת גם בביטחון מזון למדינת ישראל, מה שנקרא בעצמאות בנושאים האלו, בחוסר תלות בנושאים האלה, וגם בנושא של חשיבות החקלאות ושגשוגה.

כי גם היום אנחנו מבינים עוד יותר שהיכן שיש חקלאות משגשגת, במיוחד באזורי גבול, בין בדרום, בין בצפון, בין באזורים אחרים, שמייצרת רצף התיישבותי טריטוריאלי באזורים אסטרטגיים למדינת ישראל, מדובר כאן בתשתית מאוד חיונית.

וגם, בנוסף, אחרי 7 באוקטובר יש לנו אזורים ספציפיים של חקלאות שנפגעו, לצד המשבר יש לנו הזדמנות לקומם ולהקים ולחזק את האזורים האלו מחדש בצורה המיטבית בשילוב של חקלאות מדייקת טכנולוגית, וגם במצב שהענף הזה סובל ממחסור בידיים ומפערים טכנולוגיים.

כשאנחנו מדברים על תעשיית ההייטק, ענף האגרוטק הישראלי, יש בו חברות משמעותיות כמו גרופיט, כמו פיטק ועוד, עם חדשנות פורצת דרך. חלק מהאנשים פה בחברות יציגו כאן, אבל זה באמת לא עם אימפקט מספק בתעשייה העולמית. לפני שנעביר את הדיבור לראשון הדוברים אני רוצה לומר שלפני כשלוש שנים, כשאני הייתי שרת החדשנות והטכנולוגיה, בממשלה הקודמת יזמתי וקידמתי והעברנו שתי החלטות ממשלה שנוגעות לתחום הזה, כלומר, שתי פעולות.

החלטת ממשלה אחת נגעה לרתימת ההייטק הישראלי לקידום נושא האקלים והיו בה צעדים ותוכניות עם תקציבים מאוד משמעותיים בנושא הזה, בין היתר של האגרוטק. אבל לא פחות מזה, ביוני 2022, אחרי עבודה מקצועית מאוד מאומצת של משרד החדשנות שעמדתי בראשו ומשרד החקלאות השקנו תוכנית עבודה משותפת למשרד החקלאות ולמשרד החדשנות עם יעדים גם בתחום הנתונים, גם בתחום תוכניות פרטניות, שיתופי פעולה פרטניים. זאת הייתה תוכנית באמת מאוד, מאוד מפורטת, ואני ארצה לדעת, בדיון הזה בין היתר, מה קרה לתוכנית הזאת.

דרך אגב, אני חושבת שהחידוש היה שהדברים היו מתוקצבים, כל דבר בתוכנית הזו היה ממש מתוקצב. ואני אשמח שצחי או איילת את התוכנית עצמה יעלו לאתר הוועדה. זה ממש עבר תקצוב, אלה לא היו דברים בעלמא.

בנוסף, כרקע לדיון הזה, כבר בנובמבר 2024, גם הממשלה הזו קיבלה החלטה, 2343, החלטה מאוד קצרה, בלי תוכנית פעולה, על הממשלה להגדיל בשליש את התוצרת החקלאית הצמחית המיוצרת בישראל עד שנת 2035 כחלק מביטחון המזון הלאומי. הייתה כאן הנחיה להקים צוות שיגבש תוך 60 ימים תוכנית לביצוע, למימוש הדברים הללו.

אני רוצה שבוועדה הזו, ככנסת שמפקחת על הממשלה, נבין איפה כל הדברים האלה עומדים. יש כאן משבר, אבל יש כאן הזדמנות אדירה לתת במוקד או לתת פוקוס על הנושא הזה. אנחנו מכירים מתחום האנרגיה את האגרו-וולטאי שמשלב עימו הרבה מאוד טכנולוגיות. נתחיל את הדיון, ניתן את הבמה לנציגי הממשלה שיהיו כאן היום, ממשרד החקלאות, מרשות החדשנות, מהחשב הכללי, מהרבה מאוד משרדים, וכמובן גם מהשוק הפרטי.

נתחיל את סדר הדוברים, אני באמת חושבת שהחקלאות, הטכנולוגיות לא תחלפנה את האנשים, אבל הם הדרך היחידה, בטח במדינה עם בעיית שטחים, עם מאפייני, דרך אגב, תעשיית אנרגיה מאוד מעניינת, עם כל כך הרבה רוב מוחלט של אנרגיה סולארית, החיבור הזה יכול לייצר הזדמנות מאוד, מאוד גדולה בתחומי האגרו-טק והטכנולוגיה וביטחון המזון שחשובים לנו. אני גם מברכת את חברת הכנסת שהגיעה והצטרפה לדיון, מטי, ונתחיל.

ראשון הדוברים הוא גלעד יעבץ, מנכ"ל חברת אנלייט, חברה מתחום האנרגיה שעוד אני מכירה מהתקופה שלי כיו"ר רשות החשמל, שמאז משגשגת ומצליחה בישראל ובעולם, עם הרבה מאוד פעילות בתחום ה-PV, הפוטו וולטאי הסולארי במקור. אבל אני אתן את הבמה לגלעד שאני גם מאוד מעריכה ואני חושבת שהדברים שאתה עושה היום מחברים את הפעילות שלכם בנושא האנרגיה יחד עם הטכנולוגיה. בבקשה, הבמה שלך, גלעד.

תודה רבה. שלום לכולם. תודה שאפשרתם לי להתחבר מרחוק, אני בדרך להרצאה במכינה קדם צבאית לבנות דתיות, משהו שהוא בעיניי מאוד חשוב, ואולי היום, דווקא היום, כשמדברים על נושא של גיוס חרדים לצה"ל, אני חושב שאנחנו מפספסים גם את המגזר של נשים מהציונות הדתית, שהוא מגזר שיש גידול אדיר בגיוס שלו לצבא ואני חושב שזה מבורך ונקווה שבקרוב גם המגזר של החרדים יצטרף אלינו וישא איתנו בנטל.

אני אציג את עצמי. שמי גלעד יעבץ, לפני שאני מציג את תפקידי המקצועי אני אספר שאני גם אביו של סרן יפתח יעבץ זכרונו לברכה שנהרג ב-7 באוקטובר בקרב גבורה בהצלת תושבי נחל עוז, יחד עם סרן חן בוכריס ועם סמל ראשון אפיק רוזנטל שבאמת היו הכוח הראשון מחוץ לכוחות שהיו בגזרה שהצליח להגיע מערבית לצומת סעד לקיבוץ נחל עוז וסייע בהצלה של תושבים רבים.

אני אצטרף בזה לדברי התנחומים שאמרה קודמתי שפתחה את הדיון, אולי רק אם יורשה לי להוסיף שאני חושב שעוצמתו של צה"ל היא במוסריותו, הצבא המוסרי ביותר בעולם, זו העוצמה שלנו, ואני מקווה שככה גם נשאר.

לגבי הנושא שלנו, אני מייסד ומנכ"ל של חברת אנלייט אנרגיה מתחדשת, היא החברה הגדולה בארץ בתחום אנרגיה מתחדשת ופועלת בשנים האחרונות בשוק הבין-לאומי. עיקר פעילותה בארצות הברית ובאירופה, אבל גם פעילות מאוד, מאוד גדולה בישראל, למעשה הגדולה ביותר בישראל בתחומה. כאשר ההתמחות שלנו, כמו שאורית אמרה, היא באנרגיה מתחדשת בלבד. אנחנו אחד מחמשת השחקנים הגדולים בארצות הברית באגירת אנרגיה עם אלפי גיגה-וואטים שאנחנו גם מחברים לרשת וחלקם מעל 1,200 גיגה-וואט אגירה כבר מחוברים. תחום מאוד, מאוד חשוב, גם לנושא שאנחנו מדברים עליו, אבל גם אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. החברה בעלת פעילות מגוונת ובאמת מכאן אנחנו באים.

אני רוצה לדבר בדיון הזה על החיבור שנוצר בשנים האחרונות בין אנרגיה לחקלאות, חיבור שיצר בעיניי סינרגיה שאותי הפתיעה, סינרגיה יוצאת דופן, שלהערכתי, ב-15 השנים האחרונות מאז שאני בתחום האנרגיה אולי זה אחד התחומים המעניינים ביותר והצומחים ביותר שישפיעו על עתיד החקלאות בארץ ובעולם בצורה הגדולה ביותר.

אני אנסה לחבר את זה בסופו של דבר גם לנושא חוות השרתים והבינה המלאכותית, והתפקיד של ישראל בנושא הזה. באמת בתור חברת אנרגיה הכניסה שלנו לתחום החקלאות הגיעה כאילוץ. למעשה, אנחנו במדינת ישראל, כמו במדינות מסוימות אחרות, לא בכל העולם, יש אילוץ גדול של שטח, והאילוץ של שטח יצטרף גם, כמו שנאמר פה קודם, לצורך בביטחון המזון, צורך שמדינת ישראל תייצר לעצמה גם חלק מהתוצרים, הייתי אומר החשובים ביותר, על פי המדיניות של משרד החקלאות בעניין הזה.

כדי לייצר בארץ אנרגיה מתחדשת מנהל התכנון, משרד החקלאות וגורמי התכנון בארץ הפנו אותנו לתחום האגרו-סולארי, כלומר, חייבו אותנו שעל מנת להקים שדות גדולים במדינת ישראל יהיה צורך להתחבר ולהקים את השדות האלה בצורה דואלית עם שדות חקלאיים, עם גידולים חקלאיים, ככה למעשה נכנסנו לתחום. כשנכנסנו לתחום הזה ניסינו להבין מה האילוצים שקיימים והבנו, דיברנו עם משרד החקלאות כמובן, אנחנו הרבה שנים כמובן בממשק איתו, והבנו שאחד האילוצים העיקריים הוא ביטחון המזון, ובתוך ביטחון המזון הנושא של גרעינים למאכל שבו ישראל מייבאת למעלה מ-90% מהצורך שלה וגם ממדינות שהן מדינות מאוד בעייתיות.

וכשעשינו את זה, אמרנו, כחברה שאנחנו רואים את עצמנו כחברה אתית, איך אנחנו עושים את האנרגיה בצורה שבאמת משתלבת עם חקלאות, כלומר, בצורה שבה החקלאות למטה ומתחת לפאנלים הסולאריים כחקלאות שלא רק שלא נפגעת, אלא למעשה אפילו משתפרת. התחלנו לדבר עם החקלאים, כי אנחנו לא חקלאים, למרות שרובנו ממקור חקלאי, והבנו כמה דברים מדהימים.

הדבר הראשון שהבנו זה שבמדינת ישראל יש 4.5 מיליון דונם חקלאיים, שאם אנחנו מסתכלים על ההתפלגות שבין שדות סולאריים, פריסות סולאריות באזורים עירוניים, אנחנו מעריכים שכדי לספק 100% מהאנרגיה של מדינת ישראל ב-2050 באנרגיה מתחדשת יהיה צורך בשימוש בכמה מאות אלפי דונמים במה שנקרא שדות גדולים, או Utility Scale. היתר יבוא משימושים דואליים, אל גגות וכולי. והדבר הזה יאפשר 100% פריסה ולמעשה הגעה ל-200 טרה-וואט שעה בשנת 2050, שזה הצורך המרחיב יותר שמדברים עליו כיום.

הסתכלנו על השטחים החקלאים במדינת ישראל כמקור לכמה מאות אלפי הדונמים האלה בלי פגיעה בהם מבחינה חקלאית והבנו שהשימוש הכי נכון הוא השימוש של גידולי שדה. יש בארץ 2.6 מיליון דונם גידולי שדה, שמתוכם 900,000 דונם הם עדיין לא מושקים, כלומר, מה שנקרא בעל. כלומר, פי שניים השדות שהם גם גידולי שדה והם גם לא מושקים הם פי שניים מסך הצורך בשדות סולאריים שיספקו את כל צריכת החשמל של ישראל בשנת 2050 עם כל הגידול שאנחנו צופים, ולמעשה, כאמור, בגידול היותר מרחיב שמדברים עליו, כולל חוות שרתים וכולי.

ואז הבנו שכשדיברנו עם החקלאים, שכשאנחנו מתכננים שדה סולארי וגידול שדה, קורים שני דברים מאוד, מאוד מעניינים: אחד, אנחנו מביאים לשדה תשתית חשמלית ללא השקעה של החקלאי, אנחנו מביאים תשתית מים ללא השקעה של החקלאי לצורך הטיפול בפאנלים, אנחנו מביאים תשתית תקשורת ללא השקעה, ואנחנו מביאים איזושהי קונסטרוקציה, שאגב, היא מאוד, מאוד עדינה, אנחנו מדברים על כיסוי של 30% מהקרקע, מאוד, מאוד נמוך. בניגוד ליישום של המטעים שדומה קצת ל - - - פה אנחנו מדברים על משהו שגם מאוד, מאוד משתלם מבחינה סביבתית.

אבל כיסוי העמודים הזה יוצר תשתית מדהימה שקורית ללא ביסוס, בנעיצה בלבד, כלומר, ללא פגיעה בשדה. ומה שאפשר לעשות בתשתית הזאת, שהבנו, זה להתחיל לשלב ולייצר סינרגיה הרבה יותר גדולה ממה שחשבנו בין השדה החקלאי לבין השדה הסולארי. וזה למה? כי למעשה היום רוב החקלאות מתמודדת בעולם, ובארץ בפרט, עם הצורך להוזיל את עלות המים ולהוזיל את עלות כוח האדם.

עלות כוח האדם בארץ היא מאוד, מאוד יקרה ביחס לתחרות העולמית, והיכולת להוריד את עלות כוח האדם בשדה הרי לא תהיה מהורדת המשכורות, אלא פשוט מהעברה של כמה שיותר דברים שכיום בני אדם עושים לאוטונומיה ואוטומציה. כלומר, יכולת של סנסורים חכמים שנמצאים בשדה או כלים אוטונומיים שנמצאים בשדה להחליף את עבודת כוח האדם, ועל ידי זה להפוך את החקלאות ליותר מתקדמת, וכמובן ביחד עם פיתוחים של הזנים עצמם שמאפשרים יבול גדול יותר.

באילו גידולי בעל אתה מתכוון יש כוח אדם אינטנסיבי ומורכבות של עלות?

אנחנו פנינו דבר ראשון לאן שמשרד החקלאות זיהה לנו את זה כצורך הכי גדול של מדינת ישראל. פנינו לשדה שהקמנו אותו בדרום העוטף, בשטחים של היישוב ישע, מול קיבוץ ניר יצחק, מול רפיח למעשה. אני גם אגיד במאמר מוסגר שיש לחברת אנלייט עצמה ויש גם ליזמים אחרים כמובן הרבה מאוד מערכות בעוטף עזה, ארבע מהן אנחנו חיברנו מייד לאחר פרוץ המלחמה, תחת אש, ואנחנו עוסקים רבות גם באופן שהוא לא כלכלי בשיקום העוטף מאז 7 באוקטובר.

אנחנו פנינו שמה, דווקא שמה, להקים את השדה הראשון. אנחנו הקמנו אותו ביחד עם חיטה, לקחנו שדה בעל, ובניסוי מבוקר שמוכר על ידי משרד החקלאות ומבוקר על ידי הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית אנחנו למעשה מגדלים חיטה בהשקיה, כלומר, שדה שהיה במקור בעל, כאשר אנחנו בודקים את זה, כמובן מול קבוצות בקרה, של חיטה שאיננה מושקית, במרווחים שונים ובשיעור כיסוי שונה של הפאנלים הסולאריים כדי לראות איך אנחנו מגיעים לתוצאה האופטימלית.

גם חלקה מושקית בלי קירוי פוטו-וולטאי כביקורת?

אני רק אומרת לך, גלעד, שחברת הכנסת היא ד"ר במדעי הצמח.

לחקלאות.

נהדר. אני אגיד, אחד הדברים שאני הכי גאה בהם ומרגשים אותי זה שבאנלייט אף פעם לא הייתה מחלקת אגרונומיה, נכון להיום יש מחלקת אגרונומיה, מובילה אותה דוקטורית פיזיולוגית של הצמח, ד"ר דקלה מונטקיו.

באנלייט?

כן, באנלייט. ותחתיה יש גם MA באגרונומיה, והם למעשה מובילים את התחום המקצועי, כמובן ביחד עם השותפים שלנו, היישובים החקלאיים, הקיבוצים, ארגוני הגידול של הקיבוצים, חברות אגרוטק וקרנות אגרוטק, חברות אגרו וזרעים כמו נטפים וחברות זרעים נוספות וכולי. כלומר, נכנסנו לשדה שמבחינתנו, כמו שאני אומר, התחלנו אותו כ - - - אבל הוא הפך להיות משהו מדהים עם סינרגיה מדהימה.

אני אספר שאחרי השנה הראשונה כבר שבה אנחנו מגדלים חיטה ביקשתי שיקרינו כמה תמונות, התמונות הן לא באינטרנט, הן בשדה שלנו. אבל הצלחנו, ביחס לקבוצת הבקרה ששאלת אותי לגביה, חברת הכנסת, אנחנו הצלחנו להגיע לפי שישה יותר יבול מאשר קבוצת הבקרה הלא מושקית.

רגע, גלעד, אתה רוצה שנעלה כבר את השקפים?

כן, אם אפשר.

גלעד, רק אם אתה יכול לומר מה היה הפדיון מדונם פי שישה מדונם חיטה לעומת פדיון מדונם סולארי.

כן. הפדיון מדונם סולארי ביחד עם ההשקיה היה 1,600 קילו לדונם.

כמה זה פדיון בכסף?

תלוי במחיר.

בסדר, אנחנו יודעים מה המחירים. כמה דונם חיטה עם כל השיפורים שלכם מול דונם סולארי? מה ההבדלים? פי כמה זה הפדיון מהסולארי לעומת החיטה?

הפדיון הסולארי, למרות הסולארי שכביכול אמור לפגוע - - -

לא, הסולארי גם מכניס פדיון. כמה הסולארי מכניס, כמה החיטה מכניסה?

אני אתייחס. אני מדבר כרגע על נושא החקלאות. בנושא החקלאות, אנחנו הצלחנו להגדיל פי שישה את היבול החקלאי באתר תחת הפאנלים הסולאריים. כלומר, בהיבט ביטחון המזון אנחנו הצלחנו לקחת שדה שגידלו פה בעוטף לפני זה חיטה ללא השקיה, ובעזרת טכנולוגיות שונות, חלקן הבאת תשתית ההשקיה לשטח, אבל טכנולוגיות שונות שקשורות לאופן העבודה המשותפת בין השדה הסולארי לבין השדה החקלאי, אנחנו הגענו לפדיון של פי שישה, ל-1,600 לעומת כ-250 קילו בחלק הלא מושקה.

והמושקה בלי סולארי, כמה נתן? פי כמה?

המושקה ללא הסולארי נתן 11% יותר מאשר המושקה עם הסולארי. כלומר, אנחנו נפגענו בסך הכול ב-11% ביחס למצב שאנחנו משקים בדיוק באותו אופן את השדה הלא סולארי. ואני אגיד שפה, במקרה הזה, זה לא חייב להיות בכל מצב. בדרום העוטף, לשאלתך, אם הבנתי אותה נכון, גילינו שיש גם כלכליות לחקלאי עצמו מעצם ההשקעה. כאשר הנחת העבודה שלנו היא שאנחנו לאו דווקא רוצים להגיע לכלכליות, אלא אנחנו רוצים להגיע למצב שהוא לא נפגע ביחס להכנסה נטו שלו המקורית לפני תוספת השקיה, ומי שנהנה זו מדינת ישראל ללא שאף אחד סובל.

כלומר, למעשה אנחנו מגדילים את הפדיון פי כמה. ואז אנחנו מייצרים מצב שקודם כול ישראל עומדת בצרכי האנרגיה שלה, ודבר שני, היא גם מגדילה את ביטחון המזון שלה, כשכל זה הוא כלכלי והוא לא מפסיד. מה שגילינו זה שבדרום הנגב, ולצערי גם בצפון הנגב השנה בגלל הבצורת, יש לזה גם רווח עודף לחקלאי, אבל זה אני שם רגע ב - - -

וגלעד, אם אתה יכול להיכנס רגע בזום אין בנושא של טכנולוגיות מתקדמות ואיך אתם משלבים אותן בפעילות הזו שלכם.

תודה רבה, אורית, אני מתקדם לשם. למעשה מה שאנחנו יצרנו זו איזושהי מפת דרכים, ביחד, בשיתוף פעולה עם הגורמים החקלאים המובילים בארץ, כשמפת הדרכים אומרת את הדבר הבא, - - - פתרונות הנדסיים משולבים שכוללים סינרגיות פשוטות יחסית, כמו תוספת של השקיה וכולי, והייתי אומר, כל מיני שיטות הנדסיות ביחד עם הצללה של מערכות עקיבה אחרי השמש שלנו וכולי. אנחנו ממשיכים לרובוטיקה, שהרובוטיקה, אנחנו מעריכים שהיא תוכל לתרום לתחום הזה של חקלאות ואנרגיה בתוך כחמש שנים מהיום. כלומר, כבר עכשיו אנחנו מתחילים להרוויח את הסינרגיה מהצד ההנדסי.

בצד של אוטונומיה ורובוטיקה, אנחנו למעשה מפתחים מערכות שקיימות כבר בתחום האגרוטק, אבל יש להן כלכליות הרבה יותר גבוהה ברגע שאנחנו מביאים את התשתית כעלות שקועה, כ-Sunk Cost. כלומר, היום לשים סנסורים מתקדמים שמזהים עבור החקלאי את גוון הצמח ואת המדדים של הצמח וסנסורים שמדייקים את הפעילות האוטונומית של טרקטור בשדה, שהיום הם לא מדויקים מספיק בגלל שהוא בנוי על GPS.

אבל ברגע שאנחנו שמים סנסורים על הקונסטרוקציה שלנו, למעשה הטרקטור יכול להיות ללא נהג וללפף ממש את קצה השורה בדיוק של סנטימטרים, כל הטכנולוגיות האלה הופכות להיות כלכליות בגלל שהעלות שלהן היא בערך 20%. כל ה-80% של עלות התשתית היא עלות שקועה אמיתית, כלומר, זו סינרגיה אמיתית, זו לא תוספת השקעה שאנחנו עושים בשביל החקלאי, זו למעשה עלות שקועה שאנחנו מביאים לחקלאי.

דבר שני שגילינו שהוא מתאים זה שלמעשה, כידוע, אני מניח שיש פה מומחים בחקלאות, בנגב יש אקוויפר, האקוויפר הוא מליח. נכון היום עלות המים בנגב היא גבוהה מאוד והיא גם באילוץ. רוב היישובים בנגב המערבי, לצערנו - - - את צריכת המים שלהם. היתר משתמשים במים שפירים בעלות של 2.10 שקלים לקוב, שזו עלות מאוד לא כלכלית לרוב הגידולים, ולכן הרבה מאוד גידולים שנדרשים לביטחון המזון ננטשים בגלל העלות העודפת של המים.

אנחנו גילינו שבשדות הסולאריים, מאחר ואנחנו מייצרים הרבה מאוד חשמל, חלק מהחשמל מיוצר בשעות השפל ולא ניתן להזרמה לרשת, או ניתן להזרמה בשעות השפל בלבד בעלות מאוד, מאוד נמוכה שמתאפשרת לנו היום, ולכן אנחנו יכולים בעלות הזו לספק את החשמל ישירות לחקלאי לצורך התפלה של מים מאקוויפר הנגב. כאשר לפי הבדיקות הכלכליות שלנו, אנחנו נגיע לאזור שקל עד 1.20 שקל לקוב, שזה זול מעלות השפד"ן אפילו, על ידי שימוש בחשמל שאנחנו ממילא מייצרים, במקום להעביר אותו לרשת, אנחנו נעביר אותו ישירות לשימושים היברידיים. לתחום הזה בעולם, זה אחד התחומים הצומחים ביותר בתחום של חקלאות ואנרגיה מתחדשת, הוא נקרא Power to X, כאשר הזרמת החשמל לרשת נקראת Power to Grid.

אחת הבעיות הגדולות בעולם היא שבכל העולם רשת החשמל היא אילוץ, כאשר בכל העולם למעשה אנרגיה מתחדשת, קצב ההקמה שלה, או אנרגיה בכלל, הוא לפי קצב התקדמות רשת ההולכה ורשת החלוקה במידה מסוימת, כאשר זה אילוץ מאוד גדול בכל מדינות העולם ובמדינת ישראל בפרט. רשת ההולכה מתקדמת בקצב איטי מדי והיא למעשה זאת שקובעת את קצב הפרישה של אנרגיות מתחדשות, שכידוע, בארץ הוא נמוך מדי.

היכולת לשלב שימושים היברידיים, לא רק Power to X ולא רק Power to Grid מייצר מצב שאתה חוסך מיליארדי שקלים בשנה לרשת ההולכה הארצית ואתה בכלל מאפשר למדינת ישראל לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שלה כי היא לא תצטרך להוליך את כל החשמל החוצה למרכז הארץ, אלא היא תוכל להשתמש בחשמל שמיוצר בדרום הארץ, שהוא 80% מהחשמל שיחובר במדינת ישראל ב-20 השנים הקרובות בגלל השדות הסולאריים. כך שלמעשה היא תוכל להשתמש בהם ישירות לשימושים כלכליים.

אתם תקימו מתקן התפלה?

לא, הוא מדבר על טכנולוגיה.

לא, אני מדברת, אבל בסוף הוא מדבר על מתקן התפלה.

אנחנו מקימים מתקני מיני התפלה.

אוקיי. ובאיזה ייעוד קרקע? סליחה שאני שואלת. זה נדרש בתב"ע ייחודית?

לא, זה חלק מהמתקן הסולארי.

שהוא דורש תב"ע או לא?

כל מתקן סולארי בשדה חקלאי במדינת ישראל דורש תב"ע. אנחנו עושים את זה ושאר היזמים עושים את זה. הייתי שמח אם הוועדה גם תקדם את הנושא לא בתב"ע, אבל לצערי זה לא אפשרי. אנחנו עושים תב"ע לכל מתקן סולארי במדינת ישראל, המתקן הזה הוא בייעוד חקלאי והנדסי משולב. יש לנו כבר מתקני התפלה באוסמוזה הפוכה, אלה מתקנים כמובן שהחקלאים בכל העולם משתמשים בהם כבר היום לריכוך המים ולהורדת חלקיקי המליחות במים.

אני מניח שהוועדה יודעת שבכל הערבה משתמשים במים מבארות ובמקומות רבים בארץ, אנחנו גם בשדות הסולאריים שלנו כבר בחלקם, הוועדה מוזמנת למתקן חלוציות שהוא אחד המתקנים הגדולים בארץ, גם הוא בעוטף, יש שם מתקן באוסמוזה הפוכה, שלמעשה הקמנו אותו בשביל לרכך את המים כדי להגן על הפאנלים הסולאריים. אבל הטכנולוגיה הזאת קיימת, כלומר, מה שמדהים זו הסינרגיה שנוצרת בין השדות הסולאריים לשדות החכמים החקלאים. עכשיו אני לוקח את זה - - -

גלעד, צריך רק מילות סיום, בסדר? יש לנו עוד הרבה דוברים. אתה פורס את העתיד, שלכאורה חקלאות וטכנולוגיה ואנרגיה, יש פה סינרגיה שמתחברת זה לזה. אם אתה יכול להגיד, אבל בדקה, מה החסמים העיקריים, עם דגש כן על הפיתוח הטכנולוגי? תכף נעבור גם לדוברים שיעשו יותר זום אין אפילו ברמה של הדיון הטכנולוגי.

אני אגיד רק עוד מילה אחת. אני דיברתי על השלב הבא ב-Roadmap, אחרי השלב של האוטונומיה יש עוד שלב ב-Roadmap הזה, שזה השלב של פיתוח הזנים, השלב של הגנטיקה. אנחנו כבר היום בקשר, כמו שאנחנו יודעים, ישראל, מה שהתברכנו זה בחקלאים הכי טובים בעולם ובטכנולוגיה החקלאית הכי טובה בעולם, זה יתרון יחסי של מדינת ישראל. גם היזמים במדינת ישראל הם בסדר, בואו נגיד ככה. השילוב הזה בין החקלאים הכי טובים בעולם, הטכנולוגיה החקלאית ופיתוח הזנים הכי טובים בעולם ביחד עם יזמות שהיא בסדר מביא לסינרגיה לא נורמלית.

השלב הבא, אנחנו כבר התחלנו אותו ביחד עם קרנות וביחד עם האקדמיה של פיתוח זנים באופן שיאפשר את השימוש המשולב עם אנרגיה סולארית. כלומר, באופן שבו אנחנו מייצרים מצב שאנחנו משתמשים בקרינה שיש בפוטוסינתזה באופן שבו הזן יודע לחיות גם עם איזושהי הצללה.

גם עם ההצללה של השדות.

כן, ולעתים אפילו ליהנות ממנה. אמנם ההצללה היא מאוד נמוכה, אבל יש זנים מסוימים שגם יכולים ליהנות מההצללה. ויש זנים מסוימים, כמו שהסבירו לי גנטיקאים, שיש ב-DNA שלהם קבוצות רבות של גנים שאחראיות על פעילויות מלפני אלפי שנה שהיום כבר לא נדרשות בצמח, והיכולת לטפל בזנים האלה בצורה שהצמיחה שלהם ופעילות מסוימת שקורת בהם בייצור חלק מהמבנה שלהם, יעשה שימוש בצורה שהיא מתאימה לזמינות של הקרינה עבור הפוטוסינתזה.

אני רק אגיד שפוטוסינתזה משתמשת בערך ב-2% מהקרינה הסולארית שמגיעה לשדה. כלומר, מגיעים להרוויה מאוד מהירה של הצמח מהקרינה הקיימת, אבל צריך לטפל בזן מבחינה גנטית כדי שהוא ידע גם לנצל את זה הכי נכון בשעות הכי נכונות. כבר היום אנחנו פועלים בתחום הזה. אני מעריך שישראל תוכל להיות מובילה עולמית בתחום הזה, ועוד עשר שנים, לדעתי, גם התחום הזה של גנטיקה יהיה תחום - - - כלומר, אני רק חוזר על ה-Roadmap - - -

גלעד, צריך לסיים, משפט אחרון.

אנחנו מתחילים מהנושא של הנדסה, שימושים הנדסיים שכבר היום מביאים לפריצת דרך עולמית בנושא של - - - שהיא מאוד נדרשת למדינת ישראל - - - (נתק חלקי בזום) עם טכנולוגיות קיימות, סינרגיות קיימות, אבל שלוקח זמן להביא אותן לשדה, אני מעריך שהן יהיו קיימות עוד חמש שנים, של רובוטיקה ואוטונומיה, ואנחנו נמשיך לנושא של פיתוח שדה.

תודה רבה, גלעד, ונגמר הזמן. אני אזכיר שאתה מאמץ יישוב בעוטף עזה. איזה יישוב? נחל עוז? לא משנה, הוא ירד. ובאמת גלעד והחברה עושים הרבה מאוד פעילות שמסייעת לתושבי העוטף. נעבור הלאה. כל הכבוד, אני חושבת שזו הייתה זווית ראשונה, איך באמת הנושא של האנרגיה מתחבר לחקלאות, מתחבר לטכנולוגיה.

הדובר הבא יהיה, לפני שנעבור לכל נציגי הממשלה, ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים במרכז למחקר סייבר בין-תחומי באוניברסיטת תל אביב. אשמח שתעשה את זה יותר לתוך הנושא, בקצרה. תודה.

אוקיי, אני אנסה לדבר בקצרה. נעים מאוד, ד"ר רועי צזנה, בתחום הבינה המלאכותית, סייבר וחקר עתידים. אני רוצה לעשות שני דברים, קודם כול לתת כמה Case Studies מהעולם במהירות על הדרך שבה בינה מלאכותית מקדמת את החקלאות כיום, ואז להגיד כמה נקודות לגבי ישראל ספציפית.

קודם כול, אנחנו רואים את השילוב של בינה מלאכותית בכלים חקלאיים בעלות נמוכה יחסית כי משתמשים בתשתיות קיימות. שמים מצלמות על טרקטורים, מוסיפים רכיבי חישוב מסוימים, ואנחנו רואים ב-Case Studies, למשל במחקר באיווה, הוסיפו מערכת של ריסוס קוטלי עשבים על גבי טרקטורים קיימים, והתוצאה הייתה שהפחיתו את כמות קוטלי העשבים שצריך ב-76% בממוצע לשדה. כי פשוט המצלמות מבינות איפה העשבים השוטים נמצאים ומרססים ישירות אליהם.

אתה יכול, לפני שאתה מתחיל, להסביר לי את ההבדל בין החישה מרחוק שהייתה כבר קיימת כטכנולוגיה לבין בינה מלאכותית, שהיא כאילו עברה איזו מקפצה? רק שאני אבין את ההבדל, שזה לא אותו מונח.

אין בעיה. בשלוש השנים האחרונות אנחנו ראינו קפיצה מאוד גדולה ביכולות של הבינה המלאכותית, גם בתחום של הטקסט, כמו שכולנו מכירים עם ChatGPT, אבל גם בתחום של הוויז'ן, של הראייה. ומה שקורה, יש שם דמוקרטיזציה מאוד, מאוד גדולה של התחום, מכיוון שאם בעבר בחברות רובוטיקה היית צריך להשקיע שנים רבות וכוח אדם מאוד מיומן כדי להבין מה קורה בתמונה, הרי שהיום פתאום כל סטארט-אפיסט בן 14 יכול לאמן בגראז'.

בתרגום של הוויז'ן, זו הבינה המלאכותית.

בתרגום של הוויז'ן וגם קבלת החלטות ברמה קצת יותר מתוחכמת מהרגיל.

דיוק של ההחלטות בניהול השדה החקלאי.

הטכנולוגיות היו קיימות, אבל הן דרשו אולי יותר משאבים מאשר הבינה.

כן, ברור, בהחלט.

הקפיטל שהיה צריך בשביל חברות בתחום הזה היה מאוד גבוה, פתאום עכשיו אנחנו ברמה ששוב, ילדים - - -

אבל אם תוכל להמשיך ככה ונשאל את השאלות בהמשך.

אני אמשיך במהירות. אנחנו רואים כלים שלמים חדשים שהם אוטונומיים, כמו למשל טרקטורים של ג'ון דיר שמחליפים עובדים שצריכים לרסס מטעים של אגוזים ושקדים. זו מטלה שדורשת עשר שעות ביום בעונות מסוימות.

כלומר, היא הופכת לאוטונומית לגמרי, ללא בני אדם.

עם טרקטור אוטונומי שיכול להפחית את העבודה הזו לכמעט אפס. אני לא אומר שבלי בני אדם לחלוטין. צריך עדיין מנהל, צריך מישהו שיהיה שיפקח על הטרקטורים.

שינוי אופן העבודה החקלאית.

שינוי של אופן העבודה, וצריך להבין שצריך להכשיר גם את החקלאים. אולי לא את העובדים בשדות, אבל את החקלאים שמנהלים את המטע. אנחנו רואים איסוף מידע משדות, אנחנו רואים הרבה חברות שעוסקות בתחום הזה, אוספות את המידע מטרקטורים חכמים, מתחנות מדידה חכמות, מרחפנים, מלוויינים. כאן, All This Data, מעבדים את כל המידע הזה, כדי לכוונן את ההשקיה, את הריסוס. ובאחד מהמחקרים על עצי הדר בארצות הברית הראו שהצליחו לחסוך בצורה הזו 57% ממי ההשקיה, ובמקביל להגדיל את היבול ב-14%. כל מחקר כזה, צריך להיזהר לגבי הפרטים הקטנים, אבל בסך הכול אנחנו רואים איך מחקרים מתווספים ומעידים שיש כאן פוטנציאל מאוד גדול.

מה אני רוצה להגיד ספציפית לגבי ישראל? אני אנסה להתקדם במהירות. קודם כול, בזכות הבינה המלאכותית חקלאים יוכלו לנהל שטח חקלאי גדול יותר עם פחות כוח אדם בצורה יעילה, ותהיה כאן השפעה משמעותית על המשק ועל שוק העבודה בתחום החקלאות. צריך לעזור לאיגודי החקלאים להיות מוכנים לתמורה הזו, לשינוי הגדול הזה. דבר אחר שצריך להתייחס - - -

זה גם הגידול בתפוקה גם, שזה במיוחד משמעותי לישראל.

אנחנו מקווים מאוד שיכול להיות גם.

על אותו השטח.

בדיוק, מאותו השטח. גודל השדות בישראל קטן יחסית, וצריך להבין האם זה מצדיק שימוש בטכנולוגיות מורכבות, משוכללות, כמו חיישנים, רחפנים, פלטפורמות. זה אומר שצריך לעזור לחקלאים הקטנים להתמודד עם העלויות האלו.

לגבי, לא נעים לומר, אבל הגיל של החקלאים. הגיל של החקלאי הישראלי הממוצע לפי Times of Israel, הוא בן 65.

הממוצע? וואו.

הממוצע לפי Times of Israel, אני לא מצאתי את הנתונים בעצמי, אבל זה Times of Israel.

מאיזו שנה זה?

ממש מעכשיו.

זה ניסיון אישי.

וואו.

ניסיון אישי, הממוצע הוא 65.

הדבר היפה הוא שגם סבא וסבתא שלי מדברים בצ'אט GPT ומדברים בוואטסאפ, זה אפשרי, זה בסדר גמור, אבל צריך להבין - - -

אבל גם יכול להיות שהשינוי הטכנולוגי הזה ימשוך את הצעירים גם לתחום.

אנחנו מקווים מאוד.

זאת עוד הזדמנות שהמהפכה הזו מגלמת.

בהחלט. והדבר שאולי רלוונטי מאוד לישראל וכל מה שקשור בביטחון תזונתי וביטחון בכלל, קודם כול, צריך להבין את עניין החישוביות. כי כרגע, כיום, במקרים רבים כשאנחנו אוספים מידע משדה אנחנו שולחים את המידע הזה לשרתים ולמעבדים בחוץ לארץ ומשם המידע המעובד והתובנות חוזרים אלינו תוך שניות ספורות. זה מה שקורה כשאתם מדברים עם ChatGPT למשל. אם אנחנו רוצים שהמערכות האלה יעבדו גם במצב שבו אנחנו מבודדים מהעולם, וזה יכול לקרות, צריך להשקיע ביכולות חישוב ועיבוד, או בשטח עצמו, כלומר, על גבי הטרקטור, או לפחות בשטח המדינה. זה אומר שהמדינה צריכה להקים ולהשקיע בתשתיות של עיבוד מידע. אני אגיד שהמכרז - - -

מרכזי נתונים.

נכון.

זה היה חלק באמת מהתוכנית שאז בזמנו השקנו עם משרד החקלאות, לייצר מעין מרכזי נתונים שממפים את השטחים החקלאיים, שמאפיינים אותם, שאפשר יהיה מזה לייצר עוד פתרונות טכנולוגיים.

בהחלט. ואני אגיד שיש לנו כרגע מכרז נוכחי למחשוב על שעומד על 290 מיליון שקלים. זה מספיק, לפי הערכות של המכון למחקרי ביטחון לאומי של אריאל סובלמן, זה מספיק להביא את ישראל למקום ה-35 בעולם.

כן, היה פה דיון על זה ואריאל הציג את הדברים.

נהדר.

היה דיון בדיוק על זה.

צריך יותר מזה.

נכון.

נאמר בעדינות, אריאל אומר את זה פחות בעדינות, צריך יותר. אבל הדבר השני, וכאן אני אסיים, איומי סייבר. ישראל היא המדינה השנייה המותקפת ביותר בעולם בזירת הסייבר. אם יש למישהו שמץ של ספק שכשאנחנו פותחים את השדות שלנו וכשאנחנו יוצרים פלטפורמות בינה מלאכותית עם חיישנים, עם פאנלים סולאריים חכמים, עם טרקטורים חכמים, אם למישהו יש ספק שלא יתקפו את זה, באמת, זה לה לה לנד.

יש כאן איום משמעותי פוטנציאלי, והמדינה צריכה לתמוך וגם לחייב הגנות סייבר ולעזור לחקלאים שיחליטו לעבור להשתמש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית הזאת. בלי זה אנחנו מקבלים פוטנציאל גדול ואנחנו גם פותחים את עצמנו לאיום גדול. תודה רבה.

ד"ר רועי, מה לדעתך החסמים הגדולים ביותר היום כדי לקדם את הדבר הזה בקצב אחר, בהיקפים אחרים, ובאמת, מה שנקרא, תרתי משמע, לקצור את הפירות של הדבר הזה שמצוי כאן? מה הבעיות?

אני לא רוצה למפות ולשים מה גדול יותר.

בלי למפות סדר עדיפויות.

אבל כמה נקודות. קודם כול, שיתוף פעולה. צריך שיתוף פעולה בין החקלאים לבין אנשי הטכנולוגיה. ואני אגיד שמצד אחד החקלאים מחפשים טכנולוגיות מעניינות, ומצד שני יש יזמים, יש גם יזמים בישראל, למשל בלו ווייט, למשל אודי שיושב כאן לצידי וידבר יותר מאוחר, ואחרים.

שיציג.

וצריך לעזור לשיתופי הפעולה האלה, צריך לעשות יותר, אגב, גם מרתונים והאקתונים, שיזמים צעירים, חדשניים, לפעמים אגב ממש מהשטח, יבואו ויעבדו. כל אחד מהאנשים המעורבים מדבר בשפה אחרת. החקלאים מדברים בשפה אחת, היזמים מדברים בשפה אחרת, ולא מבינים למה אי אפשר פשוט לעשות ניסוי וקדימה והכול יעבוד כמו שצריך. זה דבר אחד שצריך לעשות.

דבר שני, בעיה שנייה, אני באמת חושב שהיא בתחום הסייבר, כמו שאמרתי. חייבים להתייחס לנקודה הזו ולהבין שכשאנחנו פותחים טכנולוגיה חדשה ומיישמים אותה בקנה מידה נרחב יכולים להיות לה גם חסרונות ושצריך להתמודד איתם.

תודה. אנחנו רואים את זה בכל מקום, יש קווים מקשרים בין כל הנושאים הללו. עשינו באמת כבר דיון על מחשב העל ועל הבעיות בהיעדר תשתית נאותה במדינת ישראל בתחום הבינה המלאכותית. אריאל באמת הציג בצורה מאוד מפורטת וממוספרת גם את חוות דעתו הלא מאוד מתלהבת ממחשב העל שמקימה המדינה. וצריך להגיד, תראו, היה פה ויכוח, נציג רשות חדשנות אמר, כן, זה ימקם אותנו ב-50 המדינות הראשונות, אבל אנחנו בוועדה חשבנו שאנחנו צריכים לשאוף ליותר. בסדר, תודה רבה.

נעבור לדן גרוצקי, מייסד חברת Groundwork BioAg, ומשם נתחיל לשמוע את הממשלה, הראשון יהיה צביקה גולצמן, סגן ראש התוכנית הלאומית של ה-AI מרשות החדשנות, תתכונן. בבקשה, דן. רק באמת בקצרה, בסדר? אנחנו נקפיד.

שלום, נעים מאוד, אני דן גרוצקי, חברת Groundwork BioAg, אנחנו בתחום של ביו-חקלאות, מייצרים פטריות, פטריות מיקרוסקופיות, פטריות מיקוריזה זה נקרא. הפטריות מסייעות לצמחים לקלוט חומרי הזנה מהקרקע. כשמיישמים את הפטריות האלו בחקלאות מקבלים יותר יבול, אפשר להשתמש בפחות דישון, בייחוד דישון זרחני, מקבלים עמידות יותר גבוהה של הצמח, ובו בזמן אנחנו גם מקבעים פחמן בקרקע. קיבוע פחמן נותן היבט של קליימט-טק בזמן שכל התועלות האחרות נותנות היבט של אג-טק.

אנחנו היצרנים הכי גדולים בעולם של פטריות מיקוריזה, אנחנו מוכרים אותן בכל העולם. מדובר בייצוא. בניגוד להרבה מאוד דברים ששמענו היום, השוק הישראלי מבחינתנו הוא שוק פיילוט, הוא שוק קטן. השנה אנחנו מכסים למעשה יותר משטח מדינת ישראל במוצרים שלנו ברחבי העולם.

איפה המקום של הטכנולוגיות המתקדמות בפיתוח?

קודם כול, כל הייצור שלנו הוא טכנולוגי לחלוטין, בבסיס של ההוויה שלנו אנחנו טכנולוגיה. אגב, לי יש תואר שני בבינה מלאכותית, ככה זה אולי יותר קשור לוועדה הזאת, אבל זה משהו שמביא אותי גם לתחום הזה.

איפה אתם מייצרים?

כל הייצור נעשה במושב מזור, שזה קרוב לפתח תקווה. אנחנו יושבים על שישה משקים שם, יש לנו 70 עובדים שם.

זה ריבוי בביו פרמנטורים ו - - - ?

אלה לא פרמנטורים. פרמנטורים זה מצוין לחיידקים ולפטריות מסוימות.

לחיידקים, כן.

אבל פטריות מיקוריזה צריך לייצר In vivo על הצמח. זה יוצר הרבה מאוד אתגרים בייצור, שכדי להתגבר על האתגרים האלה אנחנו משתמשים בחדשנות ישראלית פרופר. אנחנו היחידים בעולם שמייצרים בשיטת הייצור שלנו, זו שיטת ייצור מאוד ייחודית שמצריכה הרבה טכנולוגיה ואנחנו מצליחים להתגבר על הרבה קשיים שחברות אחרות לא מצליחות להתגבר עליהם ולהשאיר פה את כל הייצור בארץ בעקבות זה שאנחנו כל הזמן מפתחים ומשתמשים בכוח האדם האדיר שיש פה.

תודה רבה. נעבור לחלק של הממשלה. כלומר, יש גם אחרי זה, גם אודי אני רואה, אנחנו נחזור אליך. ראשון הדוברים, יש לנו כאן נציגים ממנהלת תקומה, מהחשב הכללי כמובן, ממשרד החקלאות, אבל נתחיל עם רשות החדשנות.

גם משרד הכלכלה פה.

בבקשה. את לא רשומה לי, מה שמך?

רחלי פרנקל.

אתם עושים את המסלולים יחד עם רשות החדשנות, לא?

גם.

כן, רחלי פרנקל. בואו נתחיל. צביקה, בבקשה, הבמה שלך. שוחחנו קצת אתמול, תן לנו קצת את הרקע, שנבין גם איפה אנחנו נמצאים בכלל בתעשיית ההייטק הישראלית בתחומים הללו ואיך אתה ורשות החדשנות רואים את הדברים ואת הפעילויות שלכם. בבקשה.

תודה רבה. ברשותך, לפני שאני אתחיל, אני רוצה להזכיר שככל שהנושא הזה חשוב, יש דבר אחד יותר חשוב שעוד לא הזכרנו, אלה 55 אחיותינו ואחינו שעדיין נמצאים בשבי החמאס. הם איתנו, במחשבות שלנו כל רגע מהיום, ולא ננוח עד שכולם יהיו איתנו, מקווה שיקרה מהר.

אמן.

תודה רבה על ההזדמנות לדבר היום על אחד התחומים הבאמת מבטיחים ביותר לשילוב בינה מלאכותית, וזו החקלאות. בשנת 1798 תומאס מלטוס, כלכלן ודמוגרף בריטי, פרסם מאמר שהוא טען בו שמכיוון שאוכלוסיית העולם גדלה בקצב גאומטרי, מכפלה, בעוד שכמות המזון גדלה בקצב אריתמטי, גידול אוכלוסיית העולם תיבלם כתוצאה מרעב ומחלות. מה הוא לא צפה? הוא לא ראה את הקדמה הטכנולוגית, לא ראה את השיפור הדרמטי ביעילות החקלאות, את ההתקדמות במערכת הבריאות, תחבורה, טכנולוגיות אחסון, והיום כבר ברור שקפיצת המדרגה הבאה תבוא מטכנולוגיות שמבוססות על בינה מלאכותית.

כשאנחנו דנים בחקלאות ובינה מלאכותית בישראל, אנחנו עוסקים באקו-סיסטם מאוד, מאוד חזק. הוא מתאפיין בתשתית ידע רחבה, נכסים משמעותיים ומערכת אקולוגית חדשנית, ודי אם נביט פה מסביב לשולחן ונראה את האנשים שיושבים פה, הנוכחות כאן משקפת את העומק והעניין בתחום הזה. בארץ יש לנו בערך 300 חברות בתחום. כשאני אומר בתחום אני מתכוון אג-טק, אג-פוד-טק ו-AI.

(מוקרנת מצגת)

הבאתי כאן לדוגמה תריסר דוגמאות של טכנולוגיות, בלי לציין את החברות, של טכנולוגיות שמפותחות היום בישראל ומערבות שימוש ב-AI, רובן ככולן אגב בתמיכה של רשות החדשנות. זה בא לידי ביטוי באנרגיה סולארית, בשדות ומטעים, כמו שראינו בהתחלה, יכול לבוא בניהול חכם של חממות, בקטיף רובוטי, ציפוי זרעים, ניהול שרשראות אספקה, ועוד ועוד.

ציפוי זרעים, מדהים.

למשל. מה שנכון זה שהשימוש ב-AI פה הוא לא הומוגני, זה לא שכל החברות פה הן 100% AI. יש פה 80-20, לפעמים ה-80% זה AI, לפעמים ה-20% הוא AI. אבל יש שימוש - - -

אתה יכול לחדד מה - - -

זה חבר הכנסת שוסטר, תודה שבאת לדיון.

אני שואל איך אתה מגדיר את ה-AI מול טכנולוגיות אחרות? מה זה AI לעומת טכנולוגיות אחרות? מהי קפיצת הדרך שמגדירה? לאיזה מדור זה נכנע?

צביקה, יש לך פה חקלאים, אתה צריך להסביר.

כשאנחנו מדברים על שילוב של AI, זה בא בצורות שונות בחברות שונות, אבל זה מאפשר שימוש במסד נתונים מאוד, מאוד גדול ומורכב שלבן אדם בוודאי קשה להסיק ממנו מסקנות, וגם כשאתה מפעיל כוח מחשוב מסורתי, מה שנקרא CPU, קשה לו להתמודד עם כמויות דאטה כאלה גדולות.

עוד לעניין העקרוני, זה בוודאי מיועד לתכנות, להכנת פרוגרמה של התשתיות הפיזיות, של הטכנולוגיות, אבל השאלה אם זה אונליין, אם יש פה משהו שהוא אונליין, תוך כדי העבודה החקלאית, או לא.

יש כמה שלבים בתהליך הזה. יש את התהליך של הלמידה, של האינפרנס, שהוא באמת נעשה באופליין על כמויות גדולות של דאטה, ממנו מסיקים מסקנות, בונים איזושהי קופסה שחורה שאחרי זה מתבססת על הנתונים שהיא קיבלה ומיישמת את המסקנות שהיא למדה על העתיד וכמובן גם לוקחת משוב חזרה, היא רואה מה קורה, מכניסה את זה חזרה, מבצעת עוד מחזור לימוד ומשתפרת.

אבל זו גם אופטימיזציה של התשומות. אם זו הדברה ואם זו השקיה ואם אלה מחלות, זה הכול. זו בסוף אופטימיזציה ומהירות תגובה.

זה יכול להיות בכל תחום.

בוא ניקח רגע את הטרקטור האוטונומי, לפני עשר שנים דובר ומתבצע. יש פה איזשהו רכיב של AI שאפשר להכניס אליו? כי אז זה לא היה כמובן.

בדיוק הוא הציג כאן, רועי, שזה בדיוק מה שקורה מבחינת הדיוק של ההתנהלות שלו וניהול הפעולות שלו.

כולל למידה תוך כדי ו - - -

ניתוח הנתונים והסקת מסקנות מיטבית בשטח.

אבל במה זה שונה ממה שהיה בצד העקרוני לפני עשר שנים? גם אז - - -

תסביר לו מה ההבדל בין זה לבין כל רכיב אוטונומי כולל בעצם.

אותו רצון, אותם צרכים, יכולות בינה מלאכותית חזקות הרבה יותר, יכולת להבין את השטח מסביב הרבה יותר טוב, להתמודד עם - - -

תן לו את הדוגמה של הריסוס, הוא יבין.

אני אתן דוגמה, אחזור עליה. בניסוי שעשו שילבו על טרקטורים רגילים מצלמות ומרססים של קוטלי עשבים שיכולים להתמקד לפי המצלמה שמכוונת אותם, ואז כשהטרקטור נע בשדה במהירות נמוכה, המצלמות בודקות, 16 מצלמות בודקות כל הזמן איפה נמצאים העשבים השוטים ומשפריצים את קוטל העשבים בדיוק על האזור שצריך. לפי הנתונים שהם הראו במחקר הזה מאיווה הגיעו להפחתה של 76% בכמות קוטלי העשבים שצריך לכל שדה. זה מ-2024.

אבל זו טכנולוגיה משוכללת, מצלמת, אומרת מתי להשפריץ.

וזו בינה מלאכותית.

איפה ה-AI? למה?

זו בינה מלאכותית. פעם היית צריך מד קטן שיישב ויחפש על מה לירות.

זו דוגמה קלאסית לטכנולוגיות בינה מלאכותית. היכולת לפענח תמונה באמצעים ממוחשבים ולהבין ממנה את המשמעות זה משהו שבעבר היה יכולת שרק בני אדם יכלו לבצע. ברגע שהמכונה למדה לבצע את זה ברמה שהיא יודעת לבצע את זה כיום זה דומיין של בינה מלאכותית.

אחת ההגדרות של בינה מלאכותית היא שיש לנו מכונה שעושה דברים שהיינו צריכים בן אדם בעבר, את יכולת קבלת החלטות של בן אדם, כדי להוציא.

וגם יכולת ניתוח של הרבה יותר מידע במהירויות ובקצבים מדהימים.

אכן.

חבר הכנסת שוסטר, צביקה הוא מרשות החדשנות והוא מציג לנו עכשיו את הפרספקטיבה היותר של תעשיית ההייטק וספציפית את המקום של האגרו-טק ואת ביטחון המזון גם. הדיון הזה גם עוסק בהחלטת ממשלה, הם מחוברים, גם הנושא של להגדיל את תפוקת המזון המקומית בישראל, יש החלטת ממשלה כזו, ולראות איך הדברים מקודמים ברתימת הטכנולוגיה המתקדמת למשימות האלו.

לישראל, כמו שכבר הספקנו להבין, יש יתרונות ייחודיים, מאגרי מידע ייחודיים, חברות פורצות דרך, ומסורת של חדשנות. אם נסתכל על השקעות רשות החדשנות בשנים האחרונות, השקענו במעבדות מחקר ופיתוח שמשלבות שימוש ב-AI. חלקן, כמו שהזכרתי, ה-AI הוא במרכז, חלקן זה שימוש ב-AI, מאגדים, למשל בעולמות של קרקע ירוקה. מרכזי חדשנות, יש תוכנית בהיקף של 27 מיליון דולר לתשעה מרכזי חדשנות, בתחומי האקלים-טק אמנם, אבל חלקים נרחבים מאוד עוסקים בשילוב AI. עשרות מיליוני שקלים לתמיכה בחברות בשלבים המוקדמים במסגרת קרן ההזנק ומה שהיה קרן המו"פ. אני חושב שגם פה - - -

אבל בקרן ההזנק יש נגיד סכום ייעודי ספציפי לחקלאות? כי אני זוכרת מתקופתי כשרה שאתם מאמינים לתת לטוב ביותר ולתת לשוק לעבוד מלמטה בלי מה שנקרא להכריח איזשהו ענף להתפתח.

אני אחדד את זה. זה נכון שאנחנו מהבחינה הזאת אובייקטיביים, אבל - - -

כי פה דיברנו על זה שלחקלאי אין כסף להתחיל להשקיע ברחפן וברובוטיקה ואולי פה צריך לתת איזה משהו יזום.

שאלה מצוינת. שני דברים בהקשר הזה. הדבר הראשון הוא שרשות החדשנות כן עושה דיפרנציאציה בין התחומים, כן משקיעה יותר בתחומים שבהם יש מחסור בהשקעות ויש קושי לממש את הטכנולוגיה ופחות באחרים. רוצה לומר, במקומות כמו סייבר תמצאו אותנו פחות כי יש שם כסף. וגם בעולמות של ה-AI, בעולמות שיש יותר כסף ב-AI אנחנו נהיה פחות, ואם יש יותר, אנחנו נהיה יותר. כך שקודם כול, יש את הדיפרנציאציה הזאת ובפועל אנחנו גם רואים שאחוז נכבד מהחברות בתחום הזה, גם בתחום של האגרוטק, במיוחד כאלה שמשלבות AI, רשות החדשנות הייתה בפנים עוד הרבה לפני ש-AI הייתה כל כך פופולרית.

הדבר השני, זה שגם רועי הזכיר פה, זה לגבי הקישור בין החקלאי לבין הטכנולוגיה וגם מה שאת הזכרת, אורית. אנחנו השקענו לאורך החמש השנים האחרונות, יש פרויקט, אני מאמין שגם עמיתתי ממשרד החקלאות תציין אותו, פיילוטים בחקלאות, אני חושב שכבר חמש שנים, אולי אפילו יותר. מדי שנה יש מסלול של פיילוטים בעולמות החקלאות. רשות החדשנות ביחד עם משרד החקלאות, אנחנו משתפים פעולה, חלק מהכסף בא מאיתנו, חלק מהם ואנחנו עוזרים לחברות במה שנקרא עמק המוות השני, כשאנחנו משקיעים למעשה במימוש של הטכנולוגיות, כבר יש איזשהו Proof of Concept, איזה משהו עובד, רוצים עכשיו למצוא לקוח ראשון.

לאף אחד אין זמן להתעסק עם איזה סטארט-אפ בקצה המזרח התיכון, בצד השני לחקלאי גם אין כסף ואין פנאי, אנחנו שמים את הכסף הזה, חלק גדול מהכסף. ויש עשרות, אני לא מגזים, ואפשר להגיד כבר מאות בודדות, זאת אומרת, לדעתי זה כבר מעל ל-100 פרויקטים כאלה שעברו אצלנו בשנים האחרונות.

אפשר לשאול שאלה? בין ההיתכנות לבין החשיבות, איך אתם מאזנים? חשיבות, זה יכול להיות תחום, זה יכול להיות יעד לאומי, היערכות בין-לאומית או מה שאתם רואים כטרנדים חשובים להיכנס אליהם, לבין ההיתכנות. זאת אומרת, אתה מבין את הדילמה כמובן, אתם עוסקים בזה כל הזמן, אני מניח.

כן. בגדול, יש לנו כמה רגליים מרכזיות לפיהן אנחנו מחליטים. אחת לגבי רמת החדשנות הטכנולוגית, דווקא כמה שהסיכון הוא יותר גדול, אנחנו יותר בפנים, בסדר? לא סיכון גדול ברמה שהוא מופרך לחלוטין, בסדר? סיכון גבוה אבל יש סיכוי, אנחנו נהיה שם. להבדיל מקרנות הון סיכון, רשות החדשנות תהיה בפנים.

מעבר לזה, אנחנו מסתכלים כמובן על הצוות, לראות שיש את האנשים שיכולים לבצע את מה שהם מספרים ולא סתם מספרים דברים בעלמא, וגם מסתכלים על פוטנציאל השוק, אוקיי? אנחנו רואים שיש פוטנציאל שוק, אנחנו לא מייצרים חדשנות לשם חדשנות, אלא רוצים לראות בקצה שיש הכנסות, שיש איזושהי תועלת. ומעבר לזה, אנחנו מחפשים תחומים שבהם באמת המשקיעים מדירים את רגליהם לשם. בסוף יש לך מין טופס שמעריך, עושים את זה הרבה שנים, זאת המומחיות שלנו, כל חלק מקבל איזשהו ניקוד, ובשקלול אנחנו מקבלים את ההחלטה בסוף.

אבל חבר הכנסת שוסטר, אם אני יכולה גם לחדד, תכף נעבור למשרד החקלאות, בסוף, רשות החדשנות, תפקידה להביא לשגשוג את שוק ההייטק הישראלי. המנדט, המצפן העיקרי שלה, השיקול הזה, הראשי, הם מאזנים אותו עם קידום החקלאות הישראלית. אבל בסוף, אם הם יראו חברת הייטק שהשוק העיקרי שלה הוא בעולם אבל היא תהפוך לחברה משגשגת שתתרום לתעשיית ההייטק הישראלית ולמסים שתעשיית ההייטק הישראלית משלמת לתקציב, הם לא בהכרח יעודדו רק משהו שחשוב לחקלאות הישראלית. אני ברורה? הפריזמה שלהם היא פיתוח הטכנולוגיה בישראל וההייטק הישראלי.

כן, אני מבין.

גם אם זה צופה פני העולם למשל וזה לא צורך של החקלאות נגיד בעוטף.

אני מבין, אבל אני דווקא נשען, אני נתפס לנושא.

או ביטחון מזון. הם לא יבטיחו ביטחון מזון, הם רק יראו אם יש פה סטארט-אפ טוב, מבטיח, שיוכל להצליח בין-לאומית ויביא הרבה מקומות תעסוקה בישראל, אם, נקווה.

זאת בדיוק הפואנטה. אנחנו עסוקים בשאלה איך בינה מלאכותית עוזרת לנו לעשות חקלאות, כלומר, לייצר מזון, כלומר, לעמוד ביעדי הממשלה ומדינת ישראל.

גם וגם.

רגע, עכשיו נשאלת השאלה, איך אנחנו לא יוצרים, איך אמר פעם דוד לוי? מיוריזציה. השיקול הכלכלי של ההייטק, כמו כל מה שאמרת, היושבת ראש, שלא ייצור מיוריזציה על פני היעדים האחרים. כלומר, שתהיה איזושהי יכולת להסיט לפחות מקצת המשאבים ליעדים לאומיים שהם אולי לא הכלכליים ביותר. אני מחדד את הדילמה, אני אוהב להיות במקומות של דילמה, חשוב להיות שם, אחרת - - -

תכף נשמע את משרד החקלאות שאתה עמדת בראשו, היית שר חקלאות.

אז היו ימים נפלאים.

כן, נכון, ימים אחרים.

360 שלא ישכחו.

נכון. ותכף באמת נשמע, כאן רשות החדשנות מחברת משאבים לעדכן את החדשנות או לתמוך בחדשנות. אבל בפתח הדיון אמרתי, הייתה לנו בממשלה החלטה עם יעדים, בממשלה הקודמת, בנושא קידום יעדי חקלאות. הממשלה הזו העבירה החלטה על ביטחון מזון, אנחנו נרצה תשובות איך זה מתקדם. וגם יש מיוני 2022 החלטה של שיתוף פעולה בין משרד החקלאות לבין משרד החדשנות, כשאני הייתי שרה, ממש עם יעדים בנושאים כאלו שנוגעים לישראל. אם תוכל להמשיך, צביקה.

כן, אני רק חייב להבהיר פה.

אני מייצגת אותך בכבוד, צביקה.

האינסנטיב שלנו הוא אינסנטיב כלכלי, אבל בדיוק בשביל זה הזכרתי את מסלול הפיילוטים שמגיע אלינו למשרד החקלאות, אומר זה מעניין אותי, אני מוכן לשים כסף, אנחנו עושים איתו מאצ'ינג וביחד הולכים לשוק, זאת בדיוק הצורה.

הבנתי, ואז הוא משקיע פחות - - -

השאלה שלך היא מצוינת כי גם יש, אתה מוזמן להסתכל על השקף הזה, קול קורא להקמת נכס דאטה, בדיוק קול קורא שאמור להתפרסם ממש בימים הקרובים, דוגמה מעולה לשאלה ששאלת. אנחנו הולכים לפרסם קול קורא להקמת נכס דאטה בתחום החקלאות בשיתוף משרד החקלאות, מנהלת תקומה ומשרד הכלכלה, כולם חוברים ביחד, כל אחד עם האג'נדה שלו, השקעה של עשרות מיליוני שקלים, שהמטרה שלה היא להפוך את הדאטה, את המידע, לנכס תשתיתי, והגוף שייבחר, שיזכה בקול הקורא הזה, ינהל ויציע דאטה לצד שירותי מו"פ מתוך מטרה לאפשר גם מחקר פורץ דרך וגם להקים חברות חדשות בתחום.

זו הכרזה ראשונה שאתה מספר על הצעד החשוב והצפוי הזה.

הכול קורא עוד לא יצא, אבל - - -

מתי הוא יצא להערכתך?

אנחנו מקווים שבשבועות הקרובים. כמו שאתם מבינים, לייצר שיתוף פעולה בין ארבעה גופים ממשלתיים זה לא קל, יש אתגרים, אבל אנחנו עומדים לפצח את זה.

וזה יהיה מרכז שיאסוף נתונים לתחום החקלאות בישראל. מיפוי שטחים חקלאיים, מאפיינים שלהם. שחקלאי יוכל לקבל גישה, או בכלל, או חברה שעוסקת בתחומים הללו תוכל לקבל גישה. זה אחד מהחסמים.

למשל. וזו בדיוק הצורה שבה אנחנו מטפלים בעולמות שציינת. אגב, רשות החדשנות, אני חושב שהיא אחד הגופים שעושים בהצטיינות יתרה, מצליחים לייצר שיתוף פעולה בין משרדים, שביום-יום זה לא פשוט ולא קל.

אני יכול לשאול שאלה על זה?

בטח.

אנחנו מגיעים לרמות ידע שייתכן ואנחנו נפרדים. אני שואל פה את חבריי החקלאים, הם, אני מניח שכמוני, הם מאבדים קשר עם ראשי התיבות והמושגים וגוף הידע. השאלה האם משרד החקלאות, ארגונים אחרים, במקרה הזה אני עוסק בחקלאות, זה הנושא, האם אתה מזהה, תהיה הגון ומנומס, האם אנחנו יודעים מספיק? האם הגופים הרלוונטיים יודעים מספיק כדי לשתף פעולה במקומות הנכונים? הסיכון קיים, שהידע יברח ולא יתחבר לצרכים או ליכולת שיתוף הפעולה.

לא בטוח שאני האדם הנכון להגיד, כי אני רואה את סיפורי ההצלחה. זאת אומרת, כשאנחנו עושים פיילוט אנחנו רואים כן את הקשר הזה, לפעמים הפיילוט מצליח, לפעמים לא. אגב, אני מאוד הופתעתי. זאת אומרת, אני מכיר את האגדה, אבל ביום-יום כשאנחנו מסתובבים אנחנו פוגשים חקלאים, גם חבר'ה צעירים, שדווקא - - -

אני גם הופתעתי מהגיל הממוצע.

לא, ממוצע זה ממוצע, אתה יודע.

בסדר.

אבל עדיין, זה ממוצע מאוד גבוה.

זה בערך ככה בעולם.

אגב, גם בתחום הזה, אם יורשה לי, צריך להבדיל בין פיתוח הטכנולוגיה לבין ההטמעה שלה. זאת אומרת, אנחנו אחראים על הפיתוח של הטכנולוגיות באופן כללי, לאו דווקא, אבל גם פה, ומשרד החקלאות הוא זה שאחראי על ההטמעה, אנחנו לא אחראים על הטמעה. יש חשיבות להטמעת טכנולוגיות חדשניות, גם אם הן לא ישראליות.

כדי לקבוע את יעדי הפיתוח צריך לעשות את זה בחשיבה משותפת של דיסציפלינה טכנולוגית מול דיסציפלינה קונקרטית, נגיד של החקלאות, של ייצור מזון.

של מדיניות.

אני שואל, אין לי אג'נדה, אני לא יודע, אני רק אומר, זה סוג של סיכון שהוא מתפתח כשגוף הידע רץ אקספוננציאלית ומתנתק מהידע הקיים מטבע הדברים, החקלאים לא עסוקים בצבירת הידע הזה.

לא, אני אומר, מה שאני רואה בעולמות של הפיילוטים, בסך הכול סיפורי הצלחה. מה קורה בפועל? החברים יספרו אולי.

בוא נתקדם, אני חושבת שרוב השאלות שלך, בוא נשמע את משרד החקלאות. גם לי יש שאלות.

אפשר?

בוא ננהל את הדיון הזה מסודר, בסדר?

משפט כדי שהמשך הדיון יהיה יותר רלוונטי גם אלינו, החקלאים.

אוקיי, רק תציג את עצמך.

יוני דמרי, מנהל אגף החקלאות בתנועת המושבים וגם חקלאי, פחות מהגיל הממוצע. השיח פה, הוא מדבר גבוהה-גבוהה, הייתי שמח אם כל מי שידבר יסביר לי איך הוא הוריד את זה לפרקטיקה, איך אני במשק החקלאי הקטן שלי רואה את אותו פיתוח שדיברו עליו ואיך זה באמת יורד הלכה למעשה.

רק בוא נמשיך בדיון, כי בסוף אני מדברת ברמה גם המדינתית, מה קורה עם החלטות הממשלה שאומרות, אנחנו רוצים לטובת הביטחון הלאומי של ישראל להגדיל ב-30% את המזון או את התוצרת החקלאית שגדלה במדינה הזו, איך אנחנו מגדילים את התרומה של התחום הזה שהולך ומתפתח בתעשיית ההייטק, ואז באמת נשאל את השאלות הללו. באמת זה פשוט להנגיש את זה לחקלאים, זה אחד מהחסמים שנדבר עליהם, אבל פשוט צריך להתקדם.

כן, אני אסיים.

שאלה אחרונה. תראה, קול קורא זה שלב מאוד, מאוד מוקדם בתהליך. אנחנו יודעים שרשות החדשנות, לקח לה מעל לארבע שנים להתקדם עם מחשב העל מהשלב של הקול הקורא והכול. סליחה, אני מעמתת אותך עם העובדות. אנחנו בקול קורא לנכס של דאטה שכבר לפני שלוש שנים הכרזנו שהוא יתחיל לעבוד ורק הקול הקורא. איך אתה רואה את לוחות הזמנים?

מבחינת לוחות הזמנים, לפי מה שזה נראה, בהנחה שנגשר על כל הפערים ממש בשבועות הקרובים, קול קורא אמור לצאת תוך, אני מעריך כמה שבועות, נניח חודש, ואז אנחנו ניקח את הקול הקורא באוויר, צריך לתת לגורמים בשוק להגיב.

בהחלט. כי צריך להגיד את האמת, קול קורא זה בוסרי, אתה פונה אל השוק ואתה אומר, תתנו לי הצעות. זה לא מכרז שמפורסם, זה עדיין מה שנקרא תהליך מקדמי שיסייע לכם בכתיבת המכרז לאותו - - -

לא.

המכרז כתוב כבר.

מי שזוכה בקול הקורא - - -

מקים.

כמה שבועות עד שנצא לקול הקורא, אחרי זה הוא צריך להיות באוויר, בשביל לתת לשוק להגיב, חודשיים-שלושה, ואז עוד חודשיים-שלושה עד שבוחרים בזוכה. סדר גודל של חצי שנה מהיום יציג את העבודה שלו.

טוב, נקווה, בעזרת השם. שקף אחרון שלך, צביקה.

אני מבין שאנחנו בלחץ זמנים, אני רק אגיד שבאמת אנחנו מאמינים שהשילוב בין בינה מלאכותית לחקלאות הוא לא רק הזדמנות, אלא הכרח, הכרח לשמור על יתרונה של ישראל ולהוביל בחדשנות העולמית. תודה רבה.

תודה רבה לך. נעבור בציפייה למשרד החקלאות. אני מבינה שמיכל, המדענית הראשית, לא יכלה להגיע, דיברה עלייך דקלה, נכון? דקלה מלשכת המדענית הראשית במשרד החקלאות. אחרייך ידבר גם, יוסיף מעט אמיר זיו, סמנכ"ל טכנולוגיות מהמשרד. אם אפשר רק ממש בקצרה, כן תסקרי את פעולות המשרד, אתם פה שחקן מאוד משמעותי. אני אישית גם אשמח להסבר מה קרה עם התוכנית שלנו מיוני עם שר החקלאות דאז עודד פורר, שהיא הייתה מאוד, מאוד בפרטים והיא גובשה על ידי הצוותים המקצועיים. הייתה עבודה של צוותים מקצועיים והבנתי שלא הרבה מאוד מזה יושם, אבל בואי תפתיעי אותי, בבקשה, ותודה שבאת.

תודה רבה על ההזדמנות להגיע ולהציג, ואני מקווה שאני באמת אפתיע. אני לא אובייקטיבית, אבל הנושא הוא מאוד חשוב, לא רק בינה מלאכותית, כמו שעלה פה מקודמיי, גם טכנולוגיות בכלל מאוד מקדמות את החקלאות. ועם ההפיכה של המשרד למשרד החקלאות וביטחון המזון יש מולנו שלושה אתגרים מאוד גדולים שמדברים עליהם בביסוס מערכות המזון.

האתגרים הם הבטחת ביטחון ותזונה לאוכלוסייה שהולכת וגדלה, זה לא רק בארץ, זה כמובן גם בעולם, תמיכה ברווחיותם של החקלאים והאחרים בשרשרת המזון, וכל הדברים האלה במקביל לחקלאות שתהיה בת קיימה ותתייחס גם להיבטים הסביבתיים. אלה שלושה אתגרים שיש להם כמובן השפעה אחד על השני וצריך להתייחס לשלושתם גם יחד. גם החלטת הממשלה שהזכרת, אורית, גם ההפיכה של המשרד למשרד החקלאות וביטחון המזון הובילה להקמה של צוות משותף מאוד גדול.

את מדברת על ההחלטה בנושא ביטחון המזון.

ההחלטה בנושא ביטחון המזון.

כן, כי יש כמה החלטות. אוקיי. הצוות הוקם.

הוקם צוות מאוד גדול שהמטרה שלו היא תוכנית לאומית לביטחון מזון 2050, התוכנית האסטרטגית ל-25 השנים הבאות שמשקיעה גם בהגדלה של היבול הצמחי, גם בהפחתה של עלויות הייצור שיאפשרו גם את הפחתת יוקר המחייה. כל המערכת הזאת מושתתת, וזה אני חושבת שצביקה אמר קודם, שקשה לחבר גורמים שונים, בעיקר משרדי ממשלה. כאן אני חושבת שבאמת לראשונה חברו משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה, רשות החדשנות, המל"ל, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות כמובן.

משרד האוצר בצוות?

לא.

מה עם משרד האנרגיה? הוא בצוות?

משרד האנרגיה לא, אבל יש פרויקטים שנוגעים גם למשרד האנרגיה. והתוכנית הלאומית הזאת מקדמת את ההתייחסות לכל שלושת המרכיבים, וכמו שהחלטת הממשלה מדברת על לשלש עד 2035, כבר היום מנסים לראות איך עד 2050 מגדילים פי שניים ואפילו יש מקרים שיותר. איך אנחנו עושים את זה?

לא לשלש, ההחלטה מדברת על להגדיל בשליש, ואז את אומרת שב-2050 מכוונים לפי שניים.

שניים, כן.

אבל מהי התוכנית? מה מסתמן שיהיה בתוכנית הזו? כי החלטת הממשלה דיברה על זה שתוך 60 יום אתם תגבשו תוכנית. עברנו קצת את הזמן בהרבה, אבל בואי, זה שיש עבודה זה כבר דבר חיובי בממשלה הזו.

יש עבודה של אותם שניים שהוגדרו בהחלטת הממשלה, זה לא רק אוצר וחקלאות, זו כל המערכת שמתייחסת ל - - -

מה היו הפרמטרים בתוכנית הלאומית הזו?

בתוכנית הלאומית הזאת יש שש קבוצות עבודה שמדברות על התוצרת המקומית, מדברות על אובדן מזון, מדברות על סחר בין-לאומי, כי יש דברים שלא יגדלו בארץ או יגדלו פחות בארץ, וכמובן בין שאר הדברים מדברת על מו"פ וחדשנות. וכאן כשאנחנו מגיעים למו"פ וחדשנות אנחנו בחקלאות הישראלית מדברים על אתגרים שגם בעולם מתמודדים מולם כמו משבר האקלים, קצב גידול האוכלוסייה, כמו שהזכרתי, אובדן מזון, מגפות כמו הקורונה לדוגמה, מלחמות. אוקראינה הייתה הראשונה, לצערנו אנחנו עם מלחמה ממושכת אצלנו. וכל אלה מדגישים את הצורך בחיזוק החוסן והקיימות של מערכות המזון המקומיות.

לצורך הזה באמת בחמש השנים האחרונות, אני מתנצלת שאין לי את המצגת, אבל אם אנחנו מדברים על 47 מיליון שקלים ב-2020 שהושקעו במו"פ ופיתוח בחקלאות, ב-2022 זה כבר היה 125 מיליון שקלים, ב-2023 לצערנו ירד קצת, אבל ב-2024 עלה שוב ל-100 מיליון שקלים, וכל הכספים האלה מושקעים במחקר, פיתוח, חדשנות, יזמות, ואלה דברים שמשקיע משרד החקלאות ועוד שנייה אני אתייחס לשיתופי הפעולה.

אנחנו משקיעים, כמו שצביקה אמר, לא רק במחקר ובפיתוח, אלא הולכים את כל הדרך מהייצור של הידע באקדמיה, במוסדות המחקר, ועד ההטמעה שלו באמצעות שירות הדרכה ומקצוע שלנו, וזה מתחבר למשקים. הלקוחות של אגף המדענית הראשית של המשרד - - -

בחוק ההסדרים רצו לבטל את שה"מ.

לשמחתנו זה לא קרה.

דקלה, בגלל שהזמן שלך מוגבל, אם אפשר להיכנס לפרטי התוכנית. כלומר, בתקציבים אנחנו מבינים, אנחנו רוצים לדעת מה שונה ממה שהיה, כי מדי שנה בשנה תמיד אמרו תקציב למו"פ, תקציב לזה. יש תוכנית עם יעד 30% עוד ביטחון מזון, יש עוד שיתוף פעולה שאנחנו מדברים על העצמת החקלאות ברמה הטכנולוגית. מבחינת יעדים, הייתה תוכנית מיוני 2024, מה נעשה? לאן אתם הולכים? מהם היעדים מבחינת שנים?

קודם כול אני רוצה לדבר על הדברים שנעשו - - -

תקציב זה בסדר, אבל התחושה שלי היא שהקושי הוא ביישום, הוא בחסמים, הוא בליווי הדבר הזה כדי שהשינוי יצא לפועל. להגיע לחקלאים, כמו שאמר חבר כנסת שוסטר והנציג של תנועת המושבים.

באמת, קודם כול בתוך המשרד, באגף של המדענית הראשית אנחנו משקיעים גם, עוד שנייה אני אגיע לשיתופי הפעולה עם המשרדים כאן, אבל גם בקרנות בין-לאומיות, אנחנו יחד עם משרד המדע השקענו בקרן אמריקאית שמפתחת דשנים חכמים וידידותיים. יש שותפות של האיחוד האירופי שאנחנו ורשות החדשנות ISERD משקיעים בה, היא נקראת Agdata והמטרה שלה היא באמת לייצר בסיסי נתונים, להשתמש בבינה מלאכותית כדי לייעל את החקלאות. יש את הקולות הקוראים שהאגף של המדענית הראשית מפרסם לצרכים שאנחנו מדייקים אותם כדי למצוא את הפתרונות.

השאלה היא האם יש שותפות עם האמריקאים, קרן BARD וכאלו.

יש פה נציג של קרן BARD שידבר.

קרן BARD היא קרן שקיימת כבר הרבה מאוד שנים ומפתחת ומשתפרת עם המחקרים והפיתוחים. יש לנו קולות קוראים של מחקרים קצרי טווח שעושים יחד עם קרן שה"מ, שהם באמת משלבים ובמחקר עצמו יש דרישה לשילוב של חקלאי, מדריך שם, חוקר. היום המשולש הקדוש שאנחנו ראינו לעינינו לאורך השנים התרבע והפך להיות גם עם השילוב של התעשייה כמובן. המחקרים האלה הם מחקרים מאוד יישומיים שעובדים עם חקלאים בשטח על בעיות שהם מעלים וזה מזין את עצמו. זאת אומרת, חוקר מגיע עם רעיון, חקלאי בא עם בעיה, הדברים משתלבים.

ומי משלם על המכשיר הטכנולוגי הזה אחר כך? איך החקלאי יכול לרכוש אותו?

גם לזה אני אגיע, כי גם מנהלת השקעות עובדת היום על חידוש של נהלי ההטמעה.

מנהלת ההשקעות במיכון חוסך כוח אדם עדיין לא שילמה את ההשקעות האחרונות שאושרו.

מנהלת ההשקעות זה משרד הכלכלה.

לא, יש גם למשרד החקלאות.

יש גם במשרד הכלכלה.

הוגשו לפני כמעט חצי שנה מיכון חוסך כוח אדם וטרם הגיעו הכספים.

כן, אבל דקלה, אני בכוונה מתעקשת. מה שאת מספרת לי בגדול, זה More of the same. מילים כלליות, קולות קוראים, מו"פ, זה בסדר, זה חשוב מאוד. זה לא נותן לי תשובה. מה שונה יום ימימה החלטת ממשלה שמדברת על 30%? בכמה כסף ההחלטה הזו מתוקצבת? מה היעדים הכמותיים שלה כדי להגיע עד 2035 לעוד 30%? האם יש יעדי אמצע? את אומרת שאתם עומדים לפרסם אותה בקרוב.

נכון.

האם יש לכם יעדי אמצע? מה הדגש שלכם? הנגשה לחקלאי? יותר מרכזי דאטה שצביקה בא וסיפר על איזה משהו קונקרטי מרשות החדשנות? אילו תחומים בנושא החקלאות אתם הולכים להתמקד בהם בנושא ביטחון מזון? אני רוצה לשמוע, מה שנקרא, נאום על התוכנית, לא להגיד אני משרד החקלאות, אני מוציא קולות קוראים. אנחנו יודעים את זה.

אם היו שקפים הייתי אומרת - - -

יכולת להכין שקפים, את יודעת.

לא, הם קיימים, פשוט טכנולוגית משהו השתבש בהעברה שלהם.

הנה השקף הבא. תוכניות ומסלולים שלנו עם שותפים שונים. כמו שצביקה הזכיר קודם, עם רשות החדשנות יש לנו שיתוף פעולה של פיילוטים, ב-2024 היה תקציב של 18 מיליון שקלים יחד עם תקומה במקרה הזה לטובת אותם פיילוטים שמפתחים טכנולוגיות.

דקלה, מה החידוש בתוכנית המזון? איך זה ייראה אחרת ממה שאתם עושים שהוא מבורך? איפה באה לידי ביטוי העלאת ההילוך שלכם ביחס ליישום תוכנית המזון? איך זה ייראה?

אני נותנת דוגמאות.

כן, סליחה שאני דוחקת בך, הזמן שלך מסתיים, בואי תגיעי לנקודה.

זאת הנקודה. הנקודה היא אותם פיילוטים שהשקענו בהם 18 מיליון שקלים בשנה החולפת, מרכזי חדשנות, חמישה מאותם תשעה שצביקה דיבר עליהם ממוקדים בחקלאות או נושקים לדברים שקרובים.

ואלו דברים חדשים שהוספתם מאחרי נובמבר 2024 או דברים שהיו בקנה גם ככה?

אלה דברים שהוספנו מ-2022.

מ-2022.

ב-2024 אנחנו עובדים על אותה תוכנית אסטרטגית שהיא מדברת היום למשל על פרויקט ח"ץ, חקלאות צומחת, יחד עם תקומה.

אוקיי, זה מעניין.

שאנחנו ספציפית בעגבניות עושים מחקר הוליסטי שהוא מאוד יישומי כי הוא יצטרך להיכנס גם לשטח. ושם אנחנו כבר יצאנו בקול קורא לבחירת משקים. והדברים מתקדמים מאוד מהר כדי לפתור בעיות נקודתיות ולהגדיל את יבול העגבניות שיש לו את הבעיות שלו לאורך השנים.

יש משקי מודל שאנחנו עושים יחד עם תקומה, מציגים את הטכנולוגיות אצל החקלאים, וגם שם יש קול קורא למשקים שבהם יוקמו הטכנולוגיות כדי שחקלאים מהסביבה יוכלו להגיע, להתרשם, לבחון, לדבר עם החקלאי שאצלו זה מוקם, להבין מה מתאים להם, איך הם יכולים לעשות את השינויים. ויש גם את החברות שיזכו להקים, זה עוד קול קורא.

מתאים, טכנולוגיה מצוינת, מגבירה את הפריון משמעותית, מי מממן, חברים? היום כדי להתחיל משק חקלאי, דיברנו על חקלאים צעירים - - -

אבל זה חלק. בוא, תן לי לנהל את הדיון. זה באמת חלק מהבעיה שדיברנו עליה, שבהרבה פעמים ההטמעה או הניסוי אצל החקלאי, אין לו את המשאבים להכניס את הטכנולוגיה, זה חלק מהחסמים. אני רוצה רק לקראת סיום, דקלה, לשאול אותך פרטנית. ביוני 2022 אני כשרת חדשנות ושר החקלאות דאז עודד פורר הודענו על שיתוף פעולה אסטרטגי בין משרד החקלאות למשרד החדשנות, התוכנית היא באתר של הוועדה, היא קונקרטית והיא תוקצבה אז בין שני המשרדים. היא דיברה על הקמת שיתוף ידע חקלאי בין-לאומי, הקמה של מרכזי ידע במשרד החקלאות, בנק אצות, קידום מרכזי מחקר ופיתוח במשרד החקלאות, כלי לווייני. אני לא אעבור על הכול, זה באמת באתר הוועדה, מה בוצע בפועל מהתוכנית הזו?

הרבה מהדברים בוצעו בפועל, כמו מרכזי החדשנות, כמו הפיילוטים, כמו פיתוח קהילות אקוסיסטם שגם משרד הכלכלה שותף להן, כמו משקי מודל שאנחנו יוצאים עכשיו לדרך. הכלי הלווייני, עד כמה שהבנתי, היה צוות שהוקם כמו שהוחלט, היו דיונים, תקציב לא היה.

אני אגיד כמה מילים.

אתה תגיד על זה כמה מילים, בסדר. אבל אני מבינה שזה כן השפיע, זה הזיז איזה תהליך, הניע תהליך.

ובהחלט יש תהליכים שקורים, ואני חושבת שההחלטה רובה ככולה בוצעה, תקציבים כמובן שתמיד יש מקום לשפר, ובוודאי בהיבט של ההשקעות.

טוב, תודה. אנחנו נצטרך לסיים. אני הייתי רוצה לבקש לפני אמיר, אני מאוד אשמח, ואני מבקשת את זה, שתבואו להציג כאן את התוכנית הלאומית לביטחון מזון לכשתסיימו לגבש אותה. על פי החלטת הממשלה זה היה צריך לקרות, לא יודעת מה.

ממש בימים אלה.

כן, זה היה צריך לקרות בדצמבר-ינואר נגיד, אנחנו כבר אוטוטו ביולי. אבל את יודעת, בהתחשב בממשלה זו עוד חריגה. בואי נגיד שראיתי דברים, חריגה יותר גרועה בזמנים, אבל אני דוחקת בכם, אני חושבת שאין דבר יותר חשוב מזה, זה ממש נושא של ביטחון לאומי של המדינה. אני חושבת ש-7 באוקטובר הראה שבהכול צריך יותר יתירות ועצמאות, בטח ובטח במזון. והטכנולוגיה היא המפתח, בטח טכנולוגיות מתקדמות. אמיר, לרשותך שתי דקות, אני מתנצלת. ממשרד החקלאות.

אני אשתדל לעמוד בלוחות הזמנים. אני רוצה להגיד, זה עלה פה, הנושאים של מה אנחנו מאפשרים לחקלאים מבלי שהם יצטרכו להתחיל להשקיע כספים משל עצמם. יש כמה דברים שאנחנו עושים וכבר היום הם קיימים. לדוגמה, מערכת ה-GIS שלנו, מגל, מי שמכיר אותה, מאפשרת לכל חקלאי להיכנס לחלקות שלו ולהסתכל, לראות מלמעלה, לדוגמה את החלקות שלו, ולראות את הפערים בהשקיה. והוא יכול לראות האם - - -

חשוב, חשוב מאוד.

בחלקות שלו זה נראה טוב וחלק נראה פחות טוב, והם יודעים להתמקד איפה יש להם בעיות. אלה כבר כלים שקיימים והם יכולים לבוא ולהסתכל. לא כל חקלאי צריך עכשיו להתחיל להרים לוויין או אמצעי כזה או אחר. זה דבר שהוא כבר קיים אצלנו בתוך המשרד.

עוד מהלך שאנחנו עושים כרגע ביחד עם משרדים אחרים, בדקנו מול החקלאים איזה כלי יהיה חשוב להם שהם יוכלו לחזות מה נכון להם לגדל. אנחנו כרגע מפתחים על בסיס כלי AI מודל חיזוי של גוגל שנקרא הרימה מה יהיו המחירים של הירקות והפירות בעוד חודש, חודשיים, שלושה, שנה, וזה לצורך קבלת החלטות.

זה יאפשר להם לתכנן.

עוד כלי תומך החלטה שלהם, מה נכון להם לגדל. וזה דבר שבדקנו מולם והם אמרו שזה משהו שמאוד, מאוד חשוב להם. אנחנו כרגע באיזשהו פיילוט.

אתה מנהל את זה? אתה מנהל את הפרויקט הזה?

כן, זה אצלי באגף, אני מנהל את זה. ואנחנו עושים מאמצים כבירים עם מערך הדיגיטל, הם השותפים שלנו לנושא הזה, וגוגל.

אבל אז אתה יודע, כמו בווייז, כולם ילכו לאותו מקום ושמה יהיה פקק.

זה חלק מהפרמטרים של המודל.

לא, מה שאתה אומר זה שכולם יגדלו משהו מסוים ולא בהכרח משהו מגוון.

כשאתה באינטואיציה, אתה יודע לאן ללכת, אתה מרוויח, אבל כשכולם יודעים את זה, זה - - -

זה קשה מאוד, זה לא פשוט.

בכל מקרה זה צעד חשוב מאוד.

זה כלי תומך החלטה, זה לא הכלי היחיד ואנחנו יודעים שאנחנו יוצאים פה במדינה מאוד, מאוד מורכבת ויש הרבה פרמטרים שנכנסים באמצע.

אמיר, אני חושבת שאם אפשר להפנות אליכם את ההערה החוזרת ונשנית של - - -

יוני דמרי.

יוני שאומר בצדק, המשרד לדעתי צריך לקחת תחת חסותו את הנושא של הנגשה מסובסדת מאוד לחקלאים של הטכנולוגיות, של האמצעים, כדי להקל עליהם להרוויח יותר.

מה שאתה אומר זה רעיון מצוין, הרעיון שלך הוא רעיון מצוין, כמי שמכיר את השוק.

אפשר לעשות עוד דברים כאלה

זה מעולה. קודם כול, רק מילים טובות לגבי שה"מ, אני עובד איתם בשיתוף פעולה מלא, באמת, שה"מ זה ארגון, חברתי קודם דיברה על הרצון של משרד האוצר לבטל אותו, זה הדבר האחרון שצריך לבטל במדינת ישראל.

מה אתה אומר? הממשלה הזאת עשתה משהו הפוך ממה שצריך? וואו, כי אני ממש מופתעת.

אבל הרעיון שלך, הייתי שמח אם היית מחבר אותו אלינו, לחקלאים, כנציג החקלאים הייתי יכול לעזור לך לפרוס את זה.

קודם כול, נשמח.

זה רעיון מצוין.

הנה, כבר יצא טוב מהדיון הזה.

הבחירה שלנו במוצר הזה הייתה על בסיס שיתוף הפעולה שלנו יחד עם שה"מ מול חקלאים, לראות מה באמת מעניין אותם. זה לא שאנחנו אמרנו - - -

מה זה שה"מ? ראשי תיבות של מה?

שירות הדרכה ומקצוע.

חבר'ה שמגיעים ללא תשלום.

כן, אצלי זה היה שירותי הדרכה, בסדר.

לא, מה שחשוב שם זה שזו הדרכה חינמית לכל אחד מהחקלאים.

אני חושבת שצריך אפילו בתוכנית הלאומית לתקצב לא רק הדרכה חינמית, אלא ממש הטמעה חינמית. כי אני אפילו חושבת שברמה הכלכלית היבשה, הכסף שישקיעו בלעזור לחקלאים בתקופה מסוימת להטמיע את הדבר הזה יחזור בערך כלכלי פי כמה וכמה למדינה.

ליוקר המחייה.

לא רק ליוקר המחייה, יש כאן שאלות באמת של ביטחון לאומי. אנחנו רואים את זה עכשיו, גם בנושא הטכנולוגי, גם בנושא האנרגטי. אני חושבת שכל התפיסה של מדינת ישראל לגבי התשתיות שלה, לרבות תשתיות מזון וחקלאות, היא עברה, איך אני אגיד את זה? היא עלתה רמה אחרי 7 באוקטובר מבחינת העצמאות של ישראל בכל התשתיות שלה, כולל במזון, ובהייטק כמובן, צריך, כמו שאמר פה צביקה, לגוון את התעשייה.

הכול מונגש, הכול אינטואיטיבי. ורק אני אגיד עוד דבר, עוד נושא אחד שאנחנו כרגע עובדים עליו, זה משהו שבאמת הרבה זמן לא נעשה, הקמת מה שנקרא תיק חקלאי, פרויקט מאוד, מאוד גדול. ותוך כמה חודשים אנחנו מרכזים פה איזשהו מידע מכל המערכות התפעוליות שלנו ומשרדים נוספים ממשלתיים ומציעים איזשהו דאטה לייק שממנו יהיה אפשר לגזור מידע, לקבל מידע על החקלאים על מנת שנוכל לתת להם את השירות הכי טוב שהם מצפים לו.

טוב, תודה רבה, נצטרך לסיים. אנחנו עוברים לדובר הבא ממנהלת תקומה. האמת שזה היה אפילו מתבקש שבאזורים של העוטף וגם בצפון ירתמו את התנופה של השיקום לנושאים הללו של חקלאות מדויקת יותר, חכמה יותר, טכנולוגית יותר, טכנולוגיות מתקדמות. נמצא כאן אסף יצחקי שמרכז את הדברים האלו במנהלת תקומה. אני מבינה שגם דקלה ממשרד החקלאות כבר הזכירה כמה מהפרויקטים שמקודמים יד ביד ביחד עם מנהלת תקומה. נראה לי שגם צביקה מרשות החדשנות. בבקשה, אסף.

שלום לחברי הוועדה, אני מתנצל שלא יכולתי להיות בפתיחה. אני אגיד בכמה מילים על מה תקומה עושים בנושא של - - -

רק אם תוכל להציג את התפקיד שלך בתקומה.

אני אסף יצחקי, אני ראש מערך חקלאות ותיירות במנהלת תקומה. לנו יש תוכנית חומש לפיתוח והצמחה של החקלאות המקומית והיא מורכבת מארבעה מרכיבים שאחד מהם, ואולי החשוב ביותר, זה הנושא של החדשנות ואיך הופכים את החקלאות מחקלאות שהיא מסורתית, סמי-מתקדמת לחקלאות העתיד שתדע להתמודד עם כל האתגרים של העתיד, שזה שינויי האקלים והפתיחה של השוק לעולם וכל מה שכרוך בזה.

נגעו פה, הזכירו תוכניות שאנחנו מפעילים יחד עם משרדי הממשלה, גם משרד החקלאות, גם רשות החדשנות, גם משרד הכלכלה. בגדול, אנחנו מכוונים גם לתת אמצעים כלכליים למשקים באמצעות השקעות הון, אבל גם לתת להם ידע ותמיכה. אני אזכיר פה שתי תוכניות שיכול להיות שנגעו, אבל אני בכל זאת אחדד. אחת זו תוכנית של מנטורים, נקראת 360, שאנחנו מפעילים ומלווים יד ביד משקים, עושים ניתוח של המשק ועוזרים להם לאתר את הטכנולוגיות שיעזרו להם להתקדם ולהתפתח.

היא כבר תוכנית שפועלת?

היא כבר התחילה, מחזור ראשון יצא לדרך לפני כחודש וחצי עם 21 משקים, אנחנו מקווים להגיע ל-150 משקים בתקומה.

אבל זה רק למשקים בעוטף, נכון?

זה כרגע בעוטף, אבל משרד החקלאות כבר פועל בשביל ליישם את זה בצפון ואני מאמין שגם ביתר הארץ. אנחנו עדיין מבשלים את התוכנית והיא עדיין מוגדרת כאיזשהו פיילוט כי אנחנו עדיין לומדים מהתהליך.

פרויקט חשוב נוסף שהזכירו אותו ואני כן אסביר, פרויקט של הטמעה, נקרא משקי מודל. הרעיון בסופו של דבר הוא לקחת טכנולוגיות שכבר עובדות בעולם בכל התחומים, רובוטיקה, AI, כל דבר שהוא, וליישם אותם במשקים מסחריים שקיימים בחבל, להראות שזה עובד, ואחרי זה להביא חקלאים מהסביבה שיראו, הנה, תראו, הדבר הזה באמת עובד, מביא תוצאות, והנה הדרך ליישם את זה במשק שלכם. זה הפרויקט השני.

הזכירו פה גם תמיכה שאנחנו מביאים לחברות אג-טק, שיבואו לחבל, יעשו את הפיתוחים שלהן בחבל. אנחנו גם נותנים להם תמיכות בכסף וגם יחד עם רשות החדשנות ומשרד החקלאות אני מקווה שאנחנו נצא השנה גם בקול קורא שיאפשר גם הקמת דאטה-בייס של נתונים, ביג דאטה, נתונים חקלאיים.

זה מה שהציג פה צביקה מרשות החדשנות?

נכון. הדבר הזה למעשה ימשוך לאזור הזה חוקרים, גם של חברות, גם של אקדמיה, ויהפוך את כל החבל הזה לאיזשהו בטא סייט שיעשו בו ניסויים וילמדו.

אסף, הדאטה הזה יהיה רק ביחס לאזורים חקלאים באזורי עוטף עזה? הוא לא יהיה - - -

הוא יתחיל לפחות בדאטה שיהיה על האזור. אני מעריך שבשלב מסוים זה יתרחב לרמה הלאומית, אבל זה יתחיל בדאטה האזורי. והדבר הזה הוא כוח משיכה מאוד גדול לחוקרים שיבואו ויעשו את הניסויים שלהם כאן. ומה שזה יביא, מעבר לזה שזה יביא תעשייה של אג-טק שתצמח בחבל ותפתח אותו מבחינה כלכלית, גם הפיתוחים של החברות יתאימו לצרכים של החקלאים המקומיים, זה הרעיון שמאחורי התהליך הזה.

והדבר האחרון הוא באמת לייצר מחקר יישומי בחבל. אני חושב שזה הוזכר פה, תוכנית למחקר בתחום העגבנייה, תוכנית ח"ץ, שמוגדר בה שהניסויים חייבים להיערך בחבל תקומה, ככה שבסופו של דבר הם יתאימו לצרכים של החקלאים בעוטף.

אני אגע בדבר האחרון שאנחנו עושים, וזה בהסתכלות קדימה, אנחנו רוצים לוודא שאחרי שתקומה הולכת, ולתקומה יש עוד שלוש וחצי שנים, שאחרי שתקומה הולכת יהיה באזור גוף שימשיך ויקדם את החדשנות. אנחנו לא מסתמכים רק על משרדי הממשלה, שכמובן הם חשובים, אבל צריך גוף אזורי שיהיה מיינדד לאזור. לכן אנחנו יחד עם אשכול נגב מערבי מקימים גוף מחולל לאזור, גם משתפים באירוע הזה את השחקנים הגדולים, את משקי הנגב כשחקן מוביל, שיחזיק את התמונה המלאה של החדשנות באזור. וכל הפרויקטים שסקרתי כרגע, הוא ימשיך ויוביל אותם גם בעתיד.

אבל הגוף הזה יעסוק בחדשנות בחקלאות ספציפית או שהגוף הזה - - -

ספציפית חדשנות בחקלאות, גם ברמת המשקים, גם ברמת החברות, גם ברמת המחקר היישומי, בכל העולמות האלה.

מה התקציב לכל הפעולות האלה שאתה מדבר? בכמה הכול מתוקצב כרגע?

אנחנו בסך הכול הקצינו בשנת 2024 לפעולות האלה 55 מיליון שקלים, ובהמשך החומש אנחנו נוסיף עוד 100 מיליון שקלים.

בסדר, תודה רבה, אסף. אני חושבת שאת הדברים האלה גם אפשר היה כבר להתחיל ולקדם בצפון אם אני לא טועה, אבל חבל שרוב הפעולות הללו ממוקדות בעוטף. כלומר, אלה פעולות מצוינות וחשובות, אבל יש לנו גם עוד חבל ארץ. דקלה?

מאגר הדאטה הגדול שמוקם מדבר גם על הגולן.

כן, אבל הכול צריך היה להיות גם בצפון, כי חבל על - - -

צריך, אין ספק, אנחנו מתחילים.

נכון. טוב, אני חייבת להתקדם ברצף, אני מצטערת שאני חותכת. יש לנו את דנה מילר מהחשב הכללי, סליחה שהמתנת כל כך הרבה. לקח לי זמן, כמעט במקרה הבנתי שאתם גורם מאוד מרכזי בהרבה מאוד דברים משמעותיים, אבל לצערי יש לך ממש חמש דקות.

אין בעיה.

תודה רבה שהגעת, תציגי את עצמך, ובבקשה, נשמח לשמוע על העשייה שלכם.

אני שמחה באמת להיות כאן, אני חושבת שזה דיון מאוד חשוב. שמי דנה מילר, אני מובילת חדשנות באגף החשב הכללי. ההסתכלות שלנו היא באמת יותר מוכוונת לפעילות רוחבית של הממשלה. כמו שנאמר כאן, אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו, אבל באמת הבינה המלאכותית הולכת לשנות את פני הכלכלה העולמית ולהשפיע על כל תחומי החיים שלנו.

בשנים האחרונות יש את כל הדירוגים העולמיים, מדדי Tortoise, מדדי אוקספורד וכולי. גם הייתי בדיונים קודמים שאת הובלת וגם השרה, ואנחנו באמת הלכנו וראינו שבחלק מהמדדים יש פערים משמעותיים שישראל ירדה בהם משמעותית. לצורך העניין, באסטרטגיה הממשלתית ובהיבטים של סביבת הפעלה תומכת רגולציה ותשתיות עבור תעשייה.

נכון. עשינו על זה דיונים פה גם, נכון.

נכון. באמת הלכנו, למדנו את החומר וקראנו, ומזה הוצאנו איזשהו מסמך מדיניות שעכשיו אנחנו גם מגישים אותו לוועדת נגל. אנחנו גם בחשב הכללי וגם אני חושבת שזה קונצנזואלי לכל משרד האוצר, אנחנו רוצים להקים, אנחנו ממליצים להקים מטה לאומי לבינה מלאכותית, כי למרות שהיו באמת צעדים שהתמקדו בכל מיני תשתיות פיזיות למחקר של פורום תל"ם ועוד אסטרטגיות להובלת התחום במדינה, עדיין יש היבטים שלא מטופלים או מטופלים בנפח וקצב פעילות יחסית נמוך, וזה שונה מהמדינות האחרות שמובילות בתחומים האלו שציינו.

אני חייבת להגיד לך למשל, דנה, שמבחינתי, בתור מישהי שמכירה ממשלה, לא בטוח שהחשב לא היה צריך להוביל את המכרז למחשב על. פשוט יש לכם מומחיות של, לא יודעת מה, עשרות שנים זו מילה קטנה, להוביל פרויקטי תשתית גדולים באופן של מכרז, ובהיבט הזה אתם מורגלים לעבוד עם משרדים שונים כאשר הם נותנים לכם את האינפוט המקצועי של המכרז. אבל זו הערת צד שלי.

שלקחנו לתשומת ליבנו.

כן, כי זה לקח המון זמן ויש הרבה הערות על טיב המכרז.

בסדר, לקחתי לתשומת ליבנו.

לא, זה לא - - -

אני יודעת, ברור. באמת המצב הוא כזה שהיום לישראל אין תוכנית לאומית מקיפה לקידום AI, ובאמת ההמלצה שלנו היא להקים גוף ייעודי שיפעל באופן ממוקד ומהיר, גוף רזה, עם סמכויות, עם תקציבים וכולי, ובאופן דומה הוא גם יאפשר שימוש נרחב יותר בבינה מלאכותית במשק הישראלי, וזה דורש גם שינוי והתאמות של רגולציות בסקטורים השונים.

אנחנו חושבים שהגוף הזה צריך להטמיע בינה מלאכותית בפעילות המגזר הציבורי הרחב, להיערך לשינויים בשוק העבודה, גם בעולמות החקלאות כמובן, לצד קידום אסדרה מתאימה או ביטול רגולציות מעכבות, באופן שיאפשר התפתחות והטמעה של בינה מלאכותית בישראל ופערים נוספים שיעלו בעבודת המחקר שהוא יערוך.

רועי אמר פה קודם שעולם החקלאות ישנה את פניו בגלל ה-AI, ולדעתנו חלק מהתפקידים של המטה הלאומי הזה זה לעסוק בדיוק בהכנת המשק, גם הצד של המעסיקים, גם הצד של המועסקים, לשינויים שבאמת יבואו. וזה לא איזה אירוע שפותרים באיזשהו קול קורא, זו באמת עבודת מטה רצינית עם פעולות Hands on.

אבל דנה, אין כרגע איזה מכרז או משהו קונקרטי שאתם מובילים, אתם פשוט חלק מהגיבוש של המדיניות הממשלתית כרגע מול ועדת נגל וכולי.

כן.

אני יודעת שאתם עושים דברים בנושא חוות שרתים וכולי, אבל לא בנושא הזה.

לא, רגע, אני אגיד שיש טיוטה של החלטת ממשלה שיושבת אצלנו, אצל ראש הממשלה וכולי, שאם וכאשר באמת ימליצו בסוף בוועדת נגל להקים, אנחנו כמובן כבר - - -

מה, בנושא חקלאות?

לא ספציפית בנושא.

הדיון הזה הוא על חקלאות ו - - -

אני רוצה להגיד שבתחום הפנים ממשלתי אנחנו בחשכ"ל מקדמים הקמה של מרכז חדשנות ממשלתי, חדשנות ובינה מלאכותית. היום אין בממשלה - - -

איפה?

אנחנו מציעים את הפלטפורמה, אבל הוא ישרת את כולם ובאמת אני אסביר קצת על זה. היום בממשלה אין איזשהו גוף שהוא בית לחדשנות, שכשמשרד נתקל באיזשהו חסם ויש לו איזשהו אתגר, אין גוף שבא ופותר לו, עושה איתו את התהליך של שיבוש תהליכי העבודה הפנים ממשלתיים. ואנחנו רוצים לתת את הפלטפורמה הזאת לכל משרדי הממשלה. הרעיון של זה עלה כי גם אנחנו רואים את עצמנו הרבה פעמים כפותרים סוגיות כאלו, גם פנים-חשכ"ליות וגם פנים-ממשלתיות, וגם באמת משרדים פונים אלינו בכל התחומים. ולכן אני חושבת שזה גם בית של חשיבה ושיבוש מחדש של תהליכי העבודה שהיתרון שלו הוא שהוא באמת מחבר בין אתגרים לבין פתרונות עד להטמעה במשרדים, כולל ניהול השינוי וכולי.

אתם רוצים להיות מין גוף רוחבי שייתן תמיכה למשרדים.

גם.

יש את מערך דיגיטל קצת שיכל לעלות קומה עם ה-AI, אבל בסדר.

מערך הדיגיטל הוא גם שותף.

דנה, תודה שבאת, כי אנחנו חייבים להתקדם.

רגע, אני רק רוצה להגיד.

תסיימי.

כי היה חשוב לך גם לשמוע על התקציב. אני גם רוצה להגיד שבשנה המאתגרת הזאת גם הצלחנו להעמיד תקציב לייעול השירות הממשלתי, לניהול תהליכי העבודה הממשלתיים. ואני אגיד ככה, אני לא יכולה להתחייב על זה, אבל נראה שבאמת יש גם איזושהי מערכת בתחום הרגולציה בעולמות החקלאות שגם כנראה עתידה לקבל תקצוב במסגרת הכלים לייעול הפנים-ממשלתי.

שאתם תתנו תקציב למי? למשרד החקלאות?

כן.

הבנתי, בסדר. דנה, אני לא ידעתי שאת היית פה בדיונים הקודמים, ניתן לכם יותר במה.

בשמחה.

תודה רבה.

אני כן רוצה להגיד שחשוב לי לומר שאנחנו כחשכ"ל זה גוף באמת של ביצוע ואנחנו מסתכלים על הדברים האלו יותר ברמה רוחבית, אבל מבחינתנו אנחנו מעמידים פלטפורמה ואנחנו מזמינים את כל משרדי הממשלה לקחת את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים ולשתף איתנו פעולה בזה.

תראי, אני הכרתי אתכם היטב בתפקידי כיושבת ראש רשות החשמל ובכלל ברשות החשמל, המומחיות שלכם היא מכרזים בתחומי תשתיות, לקחת מכרזים, לנהל אותם. כמובן יש לכם את ההיבט של הגיוסים של המדינה, אני מדברת עכשיו על העולם של התשתיות. ואין סיבה שלא תכניסו את הכוח הזה גם לנושאים של תשתיות טכנולוגיות שהולך וגדל.

בואו נעבור לשני דוברים. שרה, עלה כאן הרבה מצד החקלאים, החסם שהם מרגישים שכל הדברים הללו אינם נגישים להם. אולי את תדברי, שרה, ראש תחום מדיניות, שרה אסקין חזוני מארגון השומר החדש. יש לך חמש דקות.

הממשלה לא סיימה.

סליחה, אחריה אני אתן לך, משרד הכלכלה. שרה, תתחילי.

תודה רבה על ההזמנה ועל השולחן. באמת נשמעו פה המון דברים, ממש חיכיתי לרגע שבו אני אוכל גם לשתף איך ארגון חברה אזרחית בשותפות עם הממשלה ועם סקטורים פרטיים מצליחים ליישם במהירות יחסית שינויים מאוד דרמטיים.

אני אגיד ש-7 באוקטובר טלטל את כולם, ולשומר החדש היה מאוד ברור שחקלאות גבולות וחקלאות התלם האחרון קיבלה יישום מחדש. כל שנה ארגון השומר החדש מתקף את האסטרטגיה שלו ויצרנו תיקוף אסטרטגיה שנקרא עוטף ישראל, על דגש כמובן שיקום הצפון, חבל תקומה. נגיד שאסטרטגית אנחנו הבנו שחבל תקומה, המון משאבים מונחים שם, וניגשנו יותר לגבול המזרחי, שזה כביש 90 וכביש 10, כשהמטרה היא חיזוק הגבולות על ידי חקלאות ודור חדש בחקלאות.

כדי לחזק את גבולות ישראל בחקלאות נדרשת בהכרח מכורח המציאות חדשנות טכנולוגית ויישום, לא רק חדשנות, גם אגרוטק. בגלל הספר, בגלל המדבר, בגלל הריחוק ממקורות מים וחשמל וכדומה. כיעד על לכל הנושא הזה אנחנו רואים את הפוטנציאל שנוצר פה של חזרה של עם ישראל למקורות האדמה והרצון של דור חדש להיכנס לחקלאות והפוטנציאל העצום של מדינת ישראל כמעצמת אגרוטק ומים ומזון, ממש לקחת את כל הסיפור הזה של החקלאי במרכז כמוביל השינוי של מדינת ישראל כמעצמת מים, מזון וטכנולוגיה.

עד כאן הפתיח שלי. עכשיו אני שנייה אגע בכמה פרויקטים שאנחנו כבר עושים שנים וביתר שאת עכשיו. קודם כול, יש לנו את השותפות שנקראת ארץ אנג'לס, קמה לאחרונה בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות, מרכז החדשנות כנרת, התנועה הקיבוצית והמשביר הכללי, כשכל המטרה שלה היא לזהות סטארט-אפים חקלאים שגם מאוד ממוקדים בקיימות וסביבה לסטארט-אפים שהם בשלב ההתחלתי שלהם לטכנולוגיות עמוקות ואימפקט.

הסוגיה השנייה, יש לנו את חברת ההשקעות ארץ נושבת. ארץ נושבת היא חברת השקעות שקמה, כבר סקרנו 200 חקלאים שמביאים איתם איזושהי בשורה טכנולוגית או חדשנית. לצורך העניין, השקענו בחבל פתחת ניצנה בכרם יין, וברמת הגולן יש לנו חוות פטל. החדשנות כאן היא שאנחנו, השטח, מחברים בין משקיע פוטנציאלי שמעוניין בהשקעה בחקלאות לבין החקלאי וממש מחברים ביניהם, וגם המשקיע משמש כמנטור ולא רק כבסיס של השקעה התחלתית.

חוץ מזה, סוגיית דור העתיד, חקלאי דור העתיד, זו הסוגיה, פחות או יותר בטווח הבינוני-ארוך, הכי חשובה שיש. יש לנו את תלמידי אדם ואדמה בשבעה מוקדים ברחבי הארץ, ממוקדים בגבולות. רק השנה מאז המלחמה נפתחו שני סניפים של בתי הספר. אלה תלמידים שקמים ב-5:00 ועובדים במשקים הכי טכנולוגיים בשיתוף פעולה עם חישתיל, עם נטפים, הם עושים - - -

צריך להגיד, מי יושב ראש ארגון השומר החדש?

יש לנו את מייקל אייזנברג.

מייקל אייזנברג שהוא איש הייטק, הוא איש השקעות - - - קרן.

נכון, ויש לנו גם - - -

כנראה שזה לא סתם הצבע הזה של ההשקעה בהיבטים האלו.

לא רק מייקל אייזנברג, יש לנו ועד מנהל ובורד בין-לאומי וישראלי מאוד, מאוד מכובד, ובאמת אנשים, לא ועד מנהל בשם, אלא רתומים בעשייה היום-יומית.

בהחלט.

ממש ככה - - -

טוב, רק צריך לסיים.

אני ממש בכמה מילים רק אגיד, כי הכי חשוב לדבר על הצעירים האלה שלוקחים בשתי ידיים את הדבר הזה. יש לנו את התלמידים שקמים ב-5:00, הם פעילים באופן יום-יומי במו"פ רמת הגולן, במו"פים בסביבה, וגם בגלל הלמידה היום-יומית שלהם ועשר היחידות בגרות בחקלאות שהם עושים בשיתוף פעולה עם חישתיל ונטפים וכדומה, הם באים לחקלאי גם עם איזשהו תהליך למידה מחודש.

ודבר נוסף, יש לנו שיתוף פעולה עם משרד החקלאות, אחד בין רבים, זו תוכנית ההשמה של חקלאים צעירים שממוקדת חבל תקומה. המטרה היא לקחת חקלאים צעירים, או שהנחלה שלהם הושכרה לאחרים או שהיא לא פעילה, ולהחזיר את הפעילות במשק, או לקחת חקלאים חדשים שאין להם נחלות, כי כולם מכירים את האירוע של משטר הנחלות, ולהכניס אותם למשקים, כמובן בהכשרה של שנה שלמה שבה יש למידה משולבת חדשנות וטכנולוגיה, זה הכרח, ומודלים כלכליים.

והדבר האחרון שאני רוצה להגיד, יש לנו שיתוף פעולה חדש גם בחבל תקומה עם מודל שלוקח אזורים שבהם האדמה נשחקה, לוקח חממות טכנולוגיות עם נטפים, שיתוף פעולה עם LR ו-One8. אנחנו לוקחים את החממות הטכנולוגיות האלה, מודל עסקי שבו לחקלאי יש מימון הון סיכון נמוך יותר, ואז התשומות החקלאיות שהוא מקבל והחדשנות הטכנולוגית הוא מחויב לשתף את כל סביבת החקלאים שנמצאים סביבו.

תודה. שרה, אני חושבת שזו במה חשובה, שגם המשתתפים בדיון הזה ידעו מה אתם עושים בשומר החדש. חמש דקות, רחלי. אני ממש מצטערת, כי יש לנו בערך עוד שש דקות לדיון. תמיד זה קורה לי, אנחנו בהתחלה מתרחבים. אבל ממש בקצרה, רחלי, כדי שנספיק לשמוע את BARD ואת אודי. אודי, יהיה לך ממש, ישבת פה בסבלנות ואני עוד ביקשתי ממך לבוא ובסוף יהיו לך שתי דקות לדבר, אני מה זה מצטערת. קדימה, רחלי.

אין בעיה. תודה לשרה, זכיתי לעשות את השירות הלאומי שלי בארגון השומר החדש, כך שאני מחוברת לתחום של החקלאות. אני ממשרד הכלכלה, מאגף בכיר צמיחה וחדשנות. אנחנו מפעילים ביחד עם הג'וינט את מנהלת צמיחה שכוללת בתוכה את ששת הקלאסטרים שהם מנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית במודל - - - שניר ברקת שר הכלכלה התחיל.

אחד מהקלאסטרים הוא קלאסטר האגרי-פודטק שיש לו שלוש רגליים, של הפוד והאגרי והאקווה, שזו חקלאות ימית. בתוך הקלאסטר יש לנו קהילות נושאיות, אני מניחה שחלק מהיושבים פה בשולחן עובדים איתן, גם חברות וגם חקלאים וגם משרדי ממשלה. אנחנו ממש משקיעים בתחום ה-AI בקהילת Growing. יש לנו פיילוט שמחבר בין חקלאים וסטארט-אפים, זה במענה לחבר הכנסת שוסטר וגם ליוני דמרי לגבי ה-Touchbase של הממשלה. אמרת על הדיבור, גבוהה-גבוהה.

אבל את זה אתם עושים לבד או ביחד עם רשות החדשנות?

לא, אלה קהילות חדשנות שלנו.

אוקיי, של הכלכלה.

כלומר, רשות החדשנות היא חברה. זה ה-Touchbase של הממשלה, זאת אומרת, זו קהילה שמאגדת בתוכה גם סטארט-אפים, גם אקדמיה, גם את החקלאים עצמם, רשויות מקומיות, כל מה שקשור לזה בשביל להטמיע את הטכנולוגיות האלה. כמובן ש-AI זה תחום מרכזי, אם זה חברות כמו סיטרי וחברות כמו גו סמארט שמפעילות דברים מדהימים בתחום הבינה המלאכותית בחקלאות. תכף נצא בקול קורא לתשתיות AI בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות ומנהלת תקומה.

מה זאת אומרת קול קורא? יש את תל"ם, יש את רשות החדשנות, יש את התוכנית הלאומית, יש את ועדת נגל, יש אתכם, זה כבר - - -

אני אסביר. AI מבוססת על דאטה, אנחנו - - -

אילו תשתיות אתם יוצרים?

אני אסביר. יש המון דאטה שמרוכזת בגופים גדולים, אלה גופי תעשייה גדולים, אלה מכוני מחקר ממשלתיים, סמי-ממשלתיים, אקדמיה, והדאטה הזאת לא מונגשת לחברות, ליזמים.

אבל את מדברת על תחום החקלאות כרגע?

כן. אנחנו עושים את זה גם בתחום הבריאות ובעוד תחומים, אבל עכשיו אני מדברת על תחום החקלאות.

זה נפרד מנכס הדאטה שרשות החדשנות מוציאה, אתם עושים עוד מרכז.

זה חלק מזה.

זה כלול בתוך זה?

כן.

אוקיי, זה חלק מאותו דבר שדיברנו עליו כאן, אתם פשוט שותפים בזה.

כן, זה המיזם שלנו. בקיצור, הנגשה של הדאטה הזאת שיוכלו להשתמש בה כדי לטייב. חשוב לומר שכל הסיפור הזה של גם AI וגם שילוב של טכנולוגיות זה גם איסוף וגם הנגשה וגם הטמעה, זה לא רק דאטה, זה גם סיפור של משתמשים בביו-סנסורים ועוד דברים.

בהחלט.

זהו. ותודה לשותפים, ואני מזמינה את כולם לקחת חלק בקהילות החדשנות שלנו וגם בקלאסטר של האגרי-פודטק שפועל כל הזמן בתחום.

תודה, רחלי. האם פרופ' יורם קפולניק מקרן BARD רוצה לומר מילה? הוא כאן?

הוא לא פה.

עוז כפרי, מנהל האתר של חקלאי לישראל. ונסיים בד"ר ויקטור אלחנתי מהמכון הוולקני, הוא כאן?

כן, אני כאן.

טוב, יש כמה דקות לכל אחד, ותודה רבה על הסבלנות שלכם.

(מוקרנת מצגת)

אני עוז כפרי. דיברנו על חקלאים צעירים, אני ושותפי יאיר, שנינו גדלנו במושב בורגתה, אנחנו חברים כבר כמעט 30 פלוס שנים. כל אחד פנה, יאיר, לצד ההייטק, אני לצד מדיניות ציבורית בעיקר, עבדתי בכמה ועדות, ושנינו חזרנו לעולם החקלאות. אני מגדל קפה, יאיר עוזר במשק המשפחתי, החקלאות, קטיף עצמי. ובעקבות המלחמה רצינו לקדם את החקלאות בישראל, ראינו שיש הרבה בעיות לטפל, לקדם, והקמנו אתר למען החקלאים בישראל, נקרא 'לחקלאי.ישראל'. יש פה בקצרה מה אנחנו עושים, חדשות, אירועים, קורסים שונים, מידע מקצועי, והכול אנחנו אוספים, אם זה ממשרד החקלאות עצמו, אם זה ממשרדים אחרים, מגופים חקלאיים שונים, אפשר לראות למטה בתמונה אילו.

היום אנחנו נעסוק בבינה מלאכותית. אנחנו מפתחים בוט לעזור לחקלאים. הבוט, עוד מעט יאיר ירחיב עליו יותר. גילינו כמה אתגרים שיש. פערי ידע וטכנולוגיה, דיברו על זה, באמת בין החקלאי לבין המידע שקיים. אני רואה את זה הרבה בכנסים, בכנס מקצועי חקלאי כמעט ולא מדברים בכלל על בינה מלאכותית, לעומת כנס על בינה מלאכותית שפתאום מלא מדברים על טכנולוגיות. פער מאוד גדול בנושא.

מלא מדברים על חקלאות אתה מתכוון.

כן. נגיד כנס על גידול מטע שזיף או משהו כזה, לא רואים טכנולוגיות חדשות. מראים פה איזו נקודה.

אלה שני יקומים מקבילים קצת.

כן. פה אנחנו נכנסים, רצינו פשוט לחבר בין שני העולמות האלה, להיות המתווך, זו המטרה של האתר. אמרו גם על עלות גבוהה של מערכות חכמות, חיישנים, רחפנים, תשתיות. זה מאוד יקר לחקלאי, במיוחד חקלאי שגר במושב, וקיבוץ, אצלם יותר קל, אבל גם להם זה מאוד יקר. עוד דבר הוא התלות בחברות טכנולוגיה. אם חברת AI מפתחת משהו, חקלאי מאוד תלוי בהם, גם לדעת איך לטפל בתוכנה, איך לעבוד עם התוכנה.

עוד דבר קטן זה פגיעה בפרטיות. המידע שייך לחברה המסחרית. פער שאנחנו רואים הוא גם החלפת כוח עבודה אנושי. בסופו של דבר פחות עובדים בעולם החקלאי. כל אחד יגיד מה שהוא חושב על זה. ושוב, פערים כספיים. אם זו מדינה עשירה, היא יכולה להשקיע הרבה כסף במערכות כאלה, מדינה ענייה, או אפילו המשקים עצמם, אחד בין השני. ובקצרה מאוד, עכשיו יאיר יציג קצת על הרובוט עצמו, שבשביל זה באנו.

רציתי להגיד כמה דברים כבן של חקלאי, וחקלאי שגם עובד בהייטק. אמרתם על דור חדש, לבוא לכתוב קוד במקלדת עם ידיים מלוכלכות ולנקות את המקלדת מהחול זה בעיניי איזושהי מהפכה שהולכת לקרות. הדור החדש הוא מאוד טכנולוגי והפער בין העולם המיושן, הקלאסי, החקלאי, לבין העולם החדש, מגיע לאיזושהי נקודת השקה עם AI.

אנחנו רוצים לפתח איזשהו בוט. מי שקצת מכיר, יש פה איזשהו Agent Structure שמתחיל מאיזושהי נקודת מוצא. ולמעשה אנחנו מפתחים, עכשיו אנחנו פיתחנו כבר שני אייג'נטים, אבל הרעיון הוא לפתח יותר ויותר אייג'נטים ממוקדים נושאים. לצורך הדוגמה, גידול עגבניות יכול להיות אייג'נט נהדר. ועושה עוד תהליך מאוד, מאוד גדול ומעניין מאחורי הקלעים, אבל בסוף אנחנו רוצים לבוא לחקלאי, וכמו שאמרתם פה, צריך לחנך אותו או ללמד אותו איך להשתמש בכלים האלה.

כי אם חקלאי עכשיו הלך, אני אתן לכם דוגמה מהשטח, היה פה מישהו שרצה דוגמאות קצת מהשטח. כשאני בא לחלקה של העגבניות ויש עלים מקופלים ואני שואל את עצמי מה זה, והגעתי לאיזושהי דילמה, מה אני עושה? אני יכול להתקשר למשרד החקלאות או לחפש באינטרנט או להביא מישהו, אולי עד אז כל הערוגה של העגבניות הלכה. היום אני פותח את הצ'אט, מצלם תמונה, הוא נותן לי דו"ח, הוא נותן לי אחלה מידע מה לעשות. אולי לעקור את השתיל, אולי פשוט לגזום אותו, אולי יש לו יותר מדי מים או פחות מים או חסר לו ברזל, ואני עושה את כל זה עם AI מאוד בקלות.

הרעיון היה באמת לפתח משהו מאוד, מאוד ייעודי ולשם אנחנו הולכים. וכמו שנאמר פה, תיק חקלאי, אנחנו קראו לזה פרופיל חקלאי, לשמר את כל הנתונים במאגר מידע שנקרא Vector DB. בסוף אנחנו רוצים לאמן את המודלים ולאפשר לעשות איזושהי טוקניזציה. היום הכלים שיש בשוק מציעים אחלה פתרונות ואנחנו על הדברים האלה.

טוב, תודה. סליחה שאני דוחקת. אתה רוצה להגיד משפט?

כן, רק משפט אחד. אם נסתכל טיפה קדימה ואולי איפה אפשר להוריד דברים הלכה למעשה, כמו שאורית אמרה, אנחנו צריכים אולי פחות כנסים של דיבורים, יותר האקתונים, צנזה דיבר על זה, יותר מפגשי עבודה, לבוא, לשבת, לפתח עם משרד החקלאות או מישהו כזה. אנחנו לא רחוקים מהיום שהרובוט ידרוך על האדמה, זה יכול להיות עניין של שנה. להביא ציוד ולעשות האקתונים על גבי הדברים האלה, אלה דברים שבאמת יכולים להיות מורגשים בשטח. וכמו שעוד נאמר, ופה אני מסיים, זה כן לעשות את ההטמעה. אחד מהכלים שלנו יכול מאוד מאוד להיטיב לחקלאי, צריך גם לדעת להטמיע את זה, ואלה דברים שאפשר לעשות ביחד.

מסכימה. תודה רבה. דובר אחרון. לצערי, אודי, מה נעשה איתך? אני פשוט ב-40 מסיימת.

אני הכנתי שלוש דקות, אני אעשה את זה בדקה וחצי.

בבקשה. ממכון וולקני.

מכון וולקני, זו הזרוע המחקרית של משרד החקלאות. מכון וולקני עוסק בכל התחומים של חקלאות, מטכנולוגיות ועד הנדסה חקלאית, שכולל גם AI. הדברים העיקריים שאני רציתי להביא פה, קודם כול, מכון וולקני עוסק בנושא של AI במחקר, ולצערי, בוועדה הזאת 99% מהזמן היה לא AI.

נכון. לא, היה טכנולוגיה וחקלאות, אבל היה. כלומר - - -

אני ציפיתי שיהיה הרבה יותר, כי AI בחקלאות, זה היה הנושא פה, וזה לא היה. אנחנו בנינו מרכז למחקר ב-AI, תשתית חישובית, וגם אנשים שעוסקים בזה בוולקני, שמשום מה אנחנו לא מעורבים בשום דבר שקורה במדינה ב-AI ברמה הלאומית.

אבל למה אתם לא יוזמים את המעורבות שלכם במהלכים?

אנחנו יוזמים. כי רוב הדברים - - -

יש לכם שר, שר החקלאות, יש לכם כאן את המדענית הראשית, אתם חלק ממשרד, אתם מחוברים למשרד החקלאות.

למדענית הראשית אין תקציב למחקר בשנתיים האחרונות. היו 100 מיליון שקל שהלכו לדברים שלא היו למחקר חקלאי. הקול הקורא המרכזי של משרד החקלאות לא יצא בשנתיים האחרונות. אני אמשיך קצת הלאה.

אבל דקלה, בואי ננצל את הבמה הזו שתטפחו את העבודה של המכון הוולקני, אולי בהקשר של תוכנית המזון.

בוולקני עוסקים ב-AI גנרטיבי, שזה כל הדברים שקשורים למה שאנחנו יודעים כ-Chat GPT. עוסקים ב-AI הלא גנרטיבי, שזה כל מה שנקרא בוויז'ן, זיהוי, כל המצלמות שאנחנו עושים. ובאופן כללי, אנחנו עוסקים בדאטה, כמו שנאמר פה, אני לא אחזור על זה. יש כמה דברים שהם מחסומים וכמה הזדמנויות שיש בדבר הזה.

אז יש אילוצים והזדמנויות, החסמים המשפטיים לשימוש בנתונים הם אחד מהם, אני לא אכנס לזה, זה נאמר פה. יש אילוצים כלכליים וחברתיים. חקלאי, כמו שנאמר פה, אם הוא לא יקבל את ההוכחה שזה עובד בשטח, זה לא יקרה. ואם זה לא יתחיל מהמחקר ויעבור לפיילוטים ולמה שקורה אחר כך, זה יישאר שם.

והדבר הכי חשוב, האילוצים הטכניים, וזה האחרון, שהנתונים שאנחנו אוספים, אנחנו אוספים אותם בצורה שמאוד קשה לשתף אותם. היוזמה הזאת של הדאטה, כדי שזה יצליח, יש הרבה רבדי ביניים שצריך לקחת בחשבון שאני לא שמעתי אותם בכלל פה, וזה בא מהנושא של המחקר והפיתוח, לפני שמגיעים לדאטה.

היום כן יש האקתון, מישהו רצה האקתון. מכון וולקני היום עושה האקתון בגילת, מי שרוצה מפה - - -

אני חושבת שאם משהו עולה מהדיון הזה, זה שיש הרבה דברים מאוד מפוזרים. דרך אגב, אני גם ראיתי את זה כשרת חדשנות, בכל כך הרבה משרדים, ואין את מכפיל הכוח של החיבור של כל הכלים האלו. ואתה יודע, זה אחד מהאתגרים, דרך אגב, בנושא בינה מלאכותית באופן ספציפי גם, שדורש תוכנית לאומית ולתת כוח, ואת תוכנית המזון ואת החקלאות, פשוט לתת לה כוח ולרכז אותה עם לוחות זמנים ותקציבים, ושיהיה ראש חץ אחד. אודי, אנחנו מכירים מתחום האנרגיה, לצערי הרב, עוד אני הכרחתי אותך לבוא, ואני נותנת לך דקה. אתה יודע, מה לעשות? התדרדרתי לפוליטיקה.

אני אגיד לך, אני רק יכול להתחבר למה שעכשיו נאמר פה על נתונים, למה? כי אנחנו חברת אגרי-לייט, אנחנו מפתחים פתרון אגרו-וולטאי למטעים וכרמים. הפתרון שלנו הוא בעל פטנט, הוא ייחודי בעולם, כי אנחנו מזיזים את הפאנלים בצורה רוחבית מתוך התייחסות לחקלאות. זאת אומרת, משמה זה התחיל, דווקא האנרגיה היה הצד השולי. אבל מה שאנחנו עושים בפועל, אנחנו ממקסמים את שני העולמות. הראינו כבר בכרם שעליו המערכת מותקנת מעל שנה שאנחנו משיגים תוצאות מאוד מרשימות גם מבחינת הגידול עצמו, ומשיגים מקסימום ייצור אנרגיה.

במקביל לכל זה, איך אנחנו עושים את זה? אנחנו מדברים עם הגידול והדיבור הזה הוא באמצעות סנסורים. אוסף הנתונים שמתקבל הוא אדיר, הוא עצום, הוא בריל-טיים, כל הזמן עולים נתונים לענן כבר מעל שנה. בשביל לאסוף את כל הנתונים האלה אנחנו משתמשים ב-AI. והכוונה שלנו היא בסופו של יום להביא דברים חדשים שהיום אנחנו עוד לא יודעים. אם אנחנו רוצים לחלום את החלום של האגרונומים, זה מה קורה בתהליך הפוטוסינתזה בריל-טיים בצמח, בסדר? לשם רוצים להגיע או להתקרב לשם.

תחשבו על האדם, אם היינו יכולים להתחבר לעצמנו ולדעת מה קורה כל הזמן מבחינה פיזיולוגית בגוף האדם, זה קשה. הצמח, לשמחתנו, לא זז, הוא שם, הסנסורים שם, ואנחנו יכולים לעקוב אחרי זה ולבדוק את זה. בתהליך ארוך שאנחנו התחלנו אותו לפני שנה, אבל הוא ייקח שנים, נאסוף הרבה מאוד דאטה, וזה בדיוק מתחבר למה שאתה אומר, איסוף הנתונים הזה יכול להתבצע אך ורק באמצעות AI, ולשם אנחנו מתכוונים.

יופי, תודה רבה.

אני ביקשתי רשות דיבור, שתי דקות.

אני פשוט לא יכולה לצערי, אם אתה רוצה, עשר שניות.

עשר שניות, כן. קודם כול, הדיון הזה הוא סופר חשוב, וצריך להשתמש ב-AI בכדי לתכלל בין כל המשרדים ובין כל הגופים בכדי שיהיה ראש חץ אחד בכדי שאנחנו נצא לדרך בעניין הזה.

רק תציג את עצמך לפרוטוקול.

ירון סולומון מהאיחוד החקלאי. אני אמרתי, גברתי - - -

שמעתי, שאנחנו צריכים לצאת לדרך, שהדיון הוא מאוד, מאוד חשוב.

לא, שצריך להשתמש ב-AI בכדי לתכלל בין כל הגופים שיושבים פה מסביב לשולחן הזה.

זאת הערה נחמדה.

אני חושב שזה סופר חשוב.

הערה נחמדה וחשובה. נכון, אתה צודק.

אני מסכמת את הדיון הזה. אני באמת חושבת שהדיון הזה חשף תמונה מורכבת, קודם כול של ריבוי שחקנים בנושא הזה, של עיכוב בקידום בנושאים החשובים האלה. עושים עבודה חשובה ברשות החדשנות, במשרד החקלאות, במנהלת תקומה, אבל א', כמו הרבה דברים שאנחנו רואים, היא לא מתוכללת, היא לא מתוכללת על ידי גורם אחד, ובמיוחד הממשלה, בעיניי, לא על זה, זה יותר מהדרגים למטה והיא לא על זה. הבינה המלאכותית והטכנולוגיות המתקדמות הן הדרך להגדיל את ביטחון התזונה ולסדר את נושא הביטחון של החקלאות והיתירות שלה. כמו שאמרתי, מדובר בנושא בעל חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה.

אחרי ששמענו את כולם, אני חושבת שהמסקנה היא די ברורה. צריך, א', להאיץ את הקצב ביישום החלטות הממשלה. אנחנו מדברים על החלטת ממשלה מתקופתי בנושא אגרוטק ואקלים ופודטק כשרה, מדובר בשיתוף פעולה מנובמבר 2022 שלי ושל שר החקלאות הקודם, עודד פורר, שלא כולה בוצע, כמו למשל שהודית בנושא הלוויין שהוא חשוב מאוד כי הוא יכול לעסוק ולמפות את כלל הפוטנציאל החקלאי בישראל. אני מדברת על חסמים שאני רואה אותם, גם תקציבים משיחות שעשינו לדיון הזה, חסמים תשתיתיים, אנרגיה, רגולציה, דאטה, ביישום ובנגישות, וכמובן גורם אחד שמתכלל.

אני חושבת שעוד דבר שעלינו עליו זה דגש מאוד חזק על הקשר בין החקלאי לטכנולוגיה, בין בהאקתונים, בין בהטמעה, ולשים על זה הרבה מאוד תקציבים. ואנחנו באמת קוראים מפה לממשלה לבוא וליישם, לא רק לקבל החלטות יפות, כמובן להשלים כבר את התוכנית הלאומית של ה-AI, שאת יודעת, אני כשרה יחד עם שר האוצר בזמנו קידמנו, אבל פשוט בגלל שהממשלה נפלה היא לא תוקצבה. תודה רבה לכולם, תודה רבה על ההשתתפות.


הישיבה ננעלה בשעה 11:44.