פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
10/06/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 150
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י"ד בסיון התשפ"ה (10 ביוני 2025), שעה 14:32

מיקום קבלת הפנים והליך הקליטה בנתב"ג של העובדים הזרים שמגיעים לישראל

חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר

רחל אוברמן - עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ

אביתר רובין - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נטע בן ישי - מנהלת, אגף פיתוח והכשרת מקצועות התיירות, משרד התיירות

יעקב אוזן - מנהל, בית הנתיבות בנתב"ג, רשות שדות התעופה

יצחק פשחצקי - עורך דין, הלשכה המשפטית, רשות שדות התעופה

ד"ר אביר ג'ריס - עו"ד, חברה בוועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניית, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל

גולן אלבוגן - סמנכ"ל כוח אדם, ליאל א.ל עובדים זרים בע"מ, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין

רז חדד - מנהל אדמיניסטרטיבי, ליאל א.ל עובדים זרים בע"מ, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין

יוגב בן מאיר - יועץ משפטי, ליאל א.ל עובדים זרים בע"מ, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין

ליאור טל - חבר מייסד, עמותת דף חדש

גבי בורנשטיין - מנכ״ל, לשכות פרטיות לתיווך כח אדם זר לחקלאות

נטלי שמעון ויינשטיין - מנכ״לית, התאחדות קבלני השיפוצים

אלישע יפרח - מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר

משה נקש - מנהל, מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

יפעת בראל - מנהלת, היחידה להסכמים בילטרליים, רשות האוכלוסין וההגירה

דיקלה טקו

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


מיקום קבלת הפנים והליך הקליטה בנתב"ג של העובדים הזרים שמגיעים לישראל

שלום לכולם. בשעה הקרובה יתקיים טקס האשכבה לנטפונג פינטה מתאילנד שנחטף ב-7 באוקטובר מקיבוץ ניר עוז וחולץ מהשבי. פינטה עבד בחקלאות בניר עוז ונחטף יחד עם כמה מחבריו בעוד יתר העובדים הזרים נרצחו. אני שולחת תנחומים למשפחתו. חשוב לזכור גם את ארבעת הזרים שעדיין חטופים ונמצאים בשבי ועוברים עינויים קשים. רק לאחרונה פורסמה עדות אחד השבים על הזוועות שעברו בשבי. נציגי רשות האוכלוסין נמצאים בטקס, ולכן אושר להם באופן חריג להשתתף היום בישיבה בזום.

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא מיקום קבלת הפנים והליך הקליטה בנתב"ג של העובדים הזרים שמגיעים לישראל. בישיבות ועדה רבות שהוועדה קיימה העלו מעסיקים מספר פעמים את נושא המיקום שהוקצה בנתב"ג לצורך קבלת הפנים לעובדים הזרים שנוחתים בישראל שהגיעו לעבוד בכלל הענפים.

במיקום זה מתבצע תהליך הקליטה הראשוני של העובדים. המעסיקים התלוננו על כך שהמיקום אינו ראוי, אינו מכבד, ואינו מתאים להיות המקום הראשון שבו מתקבלים לראשונה העובדים הזרים לאחר שעברו טיסה ארוכה כדי להגיע לעבוד בישראל. המקום פתוח, קר בו בחורף וחם בקיץ, הדברים של העובדים נרטבים בגשם, אין מיגון קרוב כשיש אזעקה ועוד. ברור לכולנו שמספר העובדים הזרים שנוחתים בישראל עלה מפרוץ המלחמה בצורה משמעותית מאוד והמצב השתנה גם מבחינת רשות שדות התעופה בנתב"ג, שבו נוחתים מאות עובדים, לעתים יחד.

הוועדה פנתה לרשות שדות התעופה וקיבלה את התייחסותם. ארצה לשמוע היום את המעסיקים מכלל הענפים שיציגו את בעיית המיקום, וכן אבקש לשמוע פירוט על אופן תהליך הקליטה: האם מתבצע בשפת העובדים, איזה מידע הם מקבלים, ופתרונות מוצעים לבעיית המיקום. נתחיל עם רשות האוכלוסין וההגירה. צוהריים טובים.

צוהריים טובים. סליחה שלא יכולנו להגיע. שמעתי את דברי הפתיחה של יושבת הראש, זה מסביר למה אנחנו לא באולם, אבל לפחות בתחילת הדיון אני אוכל להשתתף בזום, בינתיים אני פה.

נתחיל עם השאלות ואז תתייחס, או שאתה רוצה לתת לנו סקירה?

לא, הבנתם, ואני אתייחס כבר לדברים. קודם כול, אני מסכים עם דברי הפתיחה שלך, אנחנו גם חושבים וגם רוצים וגם עושים כל מה שאפשר על מנת שהתנאים שהעובדים הזרים מתקבלים בישראל יהיו הטובים ביותר. אנחנו מבינים מה זה להגיע לישראל ממדינות שהן בדרך כלל מאוד רחוקות בטיסות, לפעמים עם קונקשן, תוסיפי לזה שלעובדים לוקח לפעמים שעות ארוכות להגיע בכלל לנמל התעופה במדינת מוצאם, עוד לפני שהם עברו את המסע המפרך לארץ. ולכן אנחנו חושבים וסבורים שצריך לקבל אותם בצורה ההולמת והראויה ביותר ועד כמה שניתן באמת ובצורה הכי מכבדת שאפשר.

עד לפני מספר חודשים היו העובדים מתקבלים בנתב"ג בגלריה. אני מניח שנציגי רש"ת נמצאים שם, הם יוכלו להסביר את השם הספציפי של המקום, אבל אנחנו מכירים את זה, זו הגלריה שם בצד ימין למעלה. המעסיקים היו נכנסים, מקבלים אותם, עושים להם את כל התהליך שהם נדרשים לעשות, ומשם לוקחים אותם לדירות המגורים שלהם, ולאחר מכן לעבודה במדינת ישראל.

לפני מספר חודשים, בעקבות החלטה שהתקבלה, המקום הזה לא יכול לשמש יותר עבור המשימה הזאת, ולכן נמצא מקום חלופי על ידי רש"ת שהוא, באמת כמו שתואר, ליד החנייה שיוצאים משדה התעופה. מקום שהוא לא ראוי גם בעינינו, אנחנו יודעים שצריך להיות טוב יותר.

אני כן אציין שאנחנו בשיחות ובשיתוף פעולה גם עם רש"ת בעניין הזה כדי לנסות למצוא פתרונות טובים כמה שניתן לתהליך הזה. ויותר מזה אני אגיד, אני כבר אקדים את שאלתך ואני אגיד שאנחנו סבורים שרוב התהליכים, אם לא כולם, יכולים להתבצע בצורה אחרת, כך שבכלל כל ה"טקס" הזה של קבלת הפנים בנתב"ג יתייתר ולא יהיה צריך אותו, ויגיע המעסיק ויקח את העובד ישר למגורים ויעשה את מה שהוא צריך לעשות אל מול העובד.

בשביל לעשות את זה אנחנו מנסים לקדם פתרונות טכנולוגיים גם לעניין של חתימת חוזה ההעסקה של העובדים בחתימות דיגיטליות מרחוק, וכמובן הפיכת כל האשרות הראשונות של העובדים לרישיונות דיגיטליים, שזה פיתוח שכבר קיים, וכבר כל עובד זר שנרשם לאפליקציה שלנו מקבל את הרישיון שלו בצורה דיגיטלית, ככה שגם התהליך הזה לא יצטרך לקרות בנתב"ג. כך שכמו שאמרתי, בסופו של דבר, יגיע המעסיק, העובד סיים את הטיסה, נחת, לקח את המזוודות, עלה עם המעסיק לרכב ונסע לדירת המגורים ולאחר מכן לתחילת עבודתו.

האם קיבלתם תלונות מצד מעסיקים, נציגי ממשלה, או גורמים שונים לגבי המיקום?

כן, מן הסתם, קיבלנו כל מיני פניות מכל מיני סוגי מעסיקים, גם מתאגידים וגם ממעסיקים אחרים, גם מלשכות פרטיות שבאים ואוספים את העובדים מנתב"ג. וכמו שאמרתי, כדי לתת מענה לפניות האלה ולתלונות האלה אנחנו עשינו גם הידברות עם החבר'ה מרש"ת וגם מנסים למצוא את הפתרונות הטכנולוגיים לעניין הזה. אנחנו סבורים שבאמת יקלו עם כל התהליך הזה, יקצרו אותו משמעותית, וייתנו מענה לפניות שקיבלנו בעניין.

משה, האם אתה יכול לפרט על הליך הקליטה שנעשה בנתב"ג? האם הוא נעשה בשפת העובדים? אילו פרטים העובד מקבל? מי מקבל אותם איתם, רשות האוכלוסין, ומשרדי ממשלה אחרים? האם העובדים מקבלים חוברת המסבירה להם את תנאי העבודה והזכויות שלהם בקליטתם?

קודם כול, יש להבחין בין שני סוגים של הגעת עובדים, לדעתי היושבת ראש בוודאי מכירה את זה, אבל העובדים שמגיעים במסלול פרטי זה הליך קצת שונה, אני אדבר עכשיו על העובדים שמגיעים במסלול הבילטרלי. כלל העובדים מקבלים, א', מידע עוד טרם בכלל התחילו את המסע, או בכלל עוד בשלבים במאגר, העובדים שמגיעים מקבלים את כל המידע על הזכויות שלהם. אנחנו מעבירים להם את כל הזכותונים, כפי שגם מפורסמים אגב באתר שלנו בכל השפות, מפרטים שם את כל הזכויות והחובות של עובד זר בענפי המשק השונים במדינת ישראל. בנוסף, מבוצעות אוריינטציות לעובדים לפני שהם עולים על הטיסות עוד במדינת המוצא, וגם שם מעבירים להם מידע חיוני וחשוב. הם מקבלים את מרבית הפרטים שהם צריכים לדעת לקראת הגעתם לישראל.

כשהם מגיעים כבר לישראל, נציג היחידה אצלנו בנתב"ג מקבל את העובדים ומלווה אותם אל המעסיקים והתאגידים, מי שמחכה להם בכניסה, שנותן את הרישיונות, כמו שהסברתי קודם, את הרישיונות למעסיק, בשביל להדביק אותם בדרכוניהם של העובדים. ומשם התהליך נמשך, יש תהליכים נוספים שקורים, המעסיקים ידעו להסביר את זה גם לא פחות טוב ממני, תהליכים נוספים שהם עושים איתם, מה שנקרא כבר על הדרך, אם זה בענייני ביגוד, ואם זה בענייני כרטיסי סים לטלפונים, ויש תהליכים נוספים שמעסיקים מבצעים כבר, נקרא לזה בשרשרת החיול בנתב"ג.

תודה. יש לי שאלה. אלה שמגיעים בהבאה פרטית, גם נציג מטעמכם מקבל אותם?

לא, אלה שמגיעים בהבאה פרטית, אנחנו לא מעודכנים מתי, הם מגיעים ישירות מול המעסיקים, המעסיקים יודעים לקבל אותם וללוות אותם את כל התהליך.

אוקיי. האם נתקלתם בגורמים אינטרסנטיים שמחתימים עובדים זרים על מסמכים כלשהם?

לא ברורה לי כל כך השאלה, מה זאת אומרת גורמים אינטרסנטים?

נניח חשבונות בנק.

כמו שאמרתי, במסגרת התהליך יש גם נציגים של חברות שונות שהמעסיקים מביאים לנתב"ג כדי לסגור את כל התהליך, כרטיסי טלפונים וכל הדברים האלה. בגדול, אין מבחינתנו גורמים נוספים שמעורבים בתהליך. אנחנו כרשות האוכלוסין מקבלים את אותם עובדים, מעבירים אותם ישירות למעסיקים שלהם שממשיכים איתם את כל התהליך.

המעסיקים יכולים להביא לעמדת החיול הזאת את כל מי שהם רוצים מבחינתם או שזה בפיקוח שלכם?

אני מניח שהם יושבים שם באולם והם יוכלו לפרט לכם בדיוק את מי הם מביאים ומה הם עושים. מבחינתנו, התהליכים שאנחנו מחייבים הם באמת לקבל את הרישיון, לדאוג שהעובד מקבל את חוזה ההעסקה שלו, ואלה התהליכים שמבחינתנו הם קריטיים בתהליך.

בעמד מחכים שם כל מיני נציגים של כרטיסי אשראי, בנקים?

כמו שאמרתי, כן, יש שם נציגים של חברות מסוימות שלפעמים המעסיקים מביאים אותם כדי לסגור את כל תהליך הקליטה של העובד, שיהיה הכי נוח עבור כמעסיקים ועבור העובדים, אבל הם ידעו לפרט את זה הרבה יותר טוב מכולנו, הם יושבים שם באולם.

אתם מפקחים על זה? אתם בעין פקוחה, כל מה שנעשה שם?

לא, אין פה עניין של פיקוח שלנו על התהליך הזה. אני אגיד, לא יודע אם זאת הייתה כוונתכם, אבל היו מקרים שבהם קיבלנו מידע על זה שרוצים לקחת עובדים שלא למעסיק שהזמין אותם, אלא לקחת אותם למעסיקים אחרים. גם תלונות או פניות כאלה קיבלנו ועירבנו גם את גורמי האכיפה של רשות האוכלוסין ואפילו גורמים במשטרת ישראל שיהיו שם וילוו אותנו בחלק מהנחיתות כדי למנוע תופעות כאלה שאנחנו כמובן לא רוצים שיקרו.

אוקיי, תודה רבה. נתחיל עם לשכת עורכי הדין, עו"ד אביר, בבקשה.

גברתי היושבת ראש, חברי ועדה נכבדים, תודה רבה על ההזמנה ועל קיומו של דיון חשוב זה. כחברה פעילה וגם כמי שמלווה מקרוב את הנעשה בשטח, לצערנו, כיום הליך קליטת עובדים זרים בנמל התעופה בן גוריון מתבצע תוך שורה של כשלים, בעיקר חוסר תיאום בין רשויות, היעדר מידע בסיסי בשפתו של העובד, תנאים לא הולמים, ולעתים אף השפלה. המשמעות היא פגיעה בזכויות יסוד, בכבוד האדם, בזכות לחופש תנועה, זכות להליך הוגן ולבריאות.

ליקויים נוספים הם שאין פיקוח, אין שקיפות ואין ניטרליות. המשמעות היא שעובדים זרים נמצאים מנותקים לחלוטין או תלויים בגורמים אינטרסנטיים, גם עם המעסיק הפרטי או תאגיד או קבלנים או מתווכים, ללא נוכחות כלל של גורם ניטרלי, ללא תרגום ראוי, ללא הבנה בסיסית של מה עובר עליהם, מה מצופה מהם ולאן הם מועברים.

מה שלשכת עורכי הדין מציעה הם פתרונות ברי-ביצוע כדלקמן: גיבוש נוהל אחיד ממשלתי הכולל ליווי משפטי, נציג ניטרלי מייד עם הנחיתה מטעם משרד העבודה, לשכת עורכי הדין, או עמותה אחרת מוכרת; טופס מידע רב-לשוני כחובה; מערך פיקוח בזמן אמת של גוף ציבורי; תנאים בסיסיים הולמים, מים, מזון, פרטיות ושירותי תרגום; פרסומים ודיווחים תקופתיים לוועדה, דהיינו שקיפות. לשכת עורכי הדין רואה חובה מוסרית, משפטית, מקצועית וציבורית לפעול באופן מיידי בנושא זה. תודה.

תודה. נעבור לליאור טל בבקשה.

שלום רב. ליאור טל, עמותת דף חדש. קודם כול אני אענה על מה שנקש אמר ומה ששאלתם לגבי הנושא של המעסיקים, זה מתקשר גם למה שנאמר פה. אנחנו מחויבים לפתוח לעובדים הזרים גם סים וגם מספר טלפון ישראלי וגם להקים להם חשבון בנק מהסיבה שהם צריכים כסף, ואין לנו דרך להביא להם כסף, הרבה מעסיקים גם לא מתעסקים עם כסף מזומן בגלל אלף ואחת בעיות שלו. אנחנו צריכים לפתוח להם חשבון בנק באותו רגע כי יום למחרת הם צריכים אוכל.

אתה מתאר מצב, זה בהבאה בילטרלית?

בכל סוג.

אתה נותן לנו עכשיו את התרחיש?

בדיוק, התרחיש. כל מה שנקש אמר טוב ויפה ואנחנו נשמח שתהליך החיול יתקצר, אבל במבחן המציאות, העובדים יצטרכו להיות בשדה התעופה זמן מסוים מהסיבה שלא כולם יוצאים באותו זמן, לפעמים חלק מהמזוודות של עובדים מסוימים לא מגיעות, חלק מתעכבים בהגירה. התאגיד לא יכול לשלוח אוטובוסים הלוך חזור ולהגיד, רגע, עכשיו נשלח אוטובוס ועוד שעתיים כשההוא יצא נשלח אוטובוס.

כולם ממתינים.

בדיוק, בפרקטיקה זה לא יעבוד. נכון שאפשר לקצר וייעול מערכתי וטכנולוגי, אנחנו תמיד בעד, אבל במבחן המציאות זה לא יקרה. לגבי הנושא של רשות שדות התעופה, אנחנו ישבנו איתם בערך לפני כחצי שנה.

זה הרבה זמן, לפני הרבה זמן.

נכון.

ב-26 בדצמבר, גברתי.

חצי שנה זה המון.

הבטיחו לנו כל מיני פתרונות, סיכמנו שיהיה איזשהו פתרון ביניים לפחות עד שנמצא איזשהו פתרון יותר קבוע, גם זה לא קרה. להבנתי, גם אחרי ששאלו ובדקו, גם ביקשנו שישימו בחניון, שלדעתי, אני חייב להגיד את זה, מבחינתנו, העובדים הזרים האלו, הם מגיעים למדינה שלנו כדי לעזור, במקומם אנחנו יודעים מה החלופה ומה הסכנה, לכן אנחנו צריכים לקבל אותם בצורה הכי מחבקת והכי ראויה ואנחנו עושים בדיוק את ההפך, וזה פרצופה של המדינה. ואני לא יודע איך אנשים פה יושבים ואומרים שזה בסדר שהם יתקבלו בחנייה, מבחינתי זה לא בסדר בשום צורה. אנחנו כמעסיקים, זה הוולקאם שלנו, ואחר כך שואלים למה הם בורחים. זה אבסורד, חייב להבין שזה אבסורד ואין פתרון שאנחנו צריכים לחכות עוד חודש-חודשיים, צריך לפתור את זה כבר מחר.

עכשיו לנושא של איך הדברים עובדים. מבחינה ביטוחית גם חייב להחתים אותם, גם החוזים וכל הדברים האלו, גם אם תהיה דיגיטציה, ייקח לזה זמן ואנחנו צריכים למצוא איזשהו פתרון לדבר הזה. זהו, אם יש עוד שאלות לגבי המעסיקים, אשמח.

בסדר, תודה רבה. ואאיל.

עבאדי ואאיל, מנהל חטיבה ארצי, איגוד עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה. גברתי, אני הלכתי כמה פעמים לנתב"ג וראיתי איך מקבלים את העובדים שם, זה סיוט. אם הייתי עובד, הייתי חוזר, לא נכנס למדינת ישראל, לוקח את הטיסה בחזרה וחוזר אחורה. אני אראה לגברתי סרטים, יש שם אנשים שמחתימים אותם, מעמידים את המזוודה שלהם ושמים את הטפסים על המזוודה ומחתימים אותם על המזוודה, אפילו שולחן אין להם, כיסא אין להם, זה לא יכול להיות.

היינו ב-26 או 25 בדצמבר בישיבה עם מנכ"ל נתב"ג ששיתף פעולה בצורה נהדרת והציעו כמה הצעות, והכול תלוי ותקוע ברשות האוכלוסין וההגירה. אפילו הוא הציע מקום בתוך מתחם נתב"ג ואמר לנו שצריך שיבוץ והוא יפנה לרשות האוכלוסין וההגירה על מנת שהם ישבצו אותו, אבל המקום הזה כנראה רחוק ולא היה אקטואלי ובגלל זה רשות האוכלוסין וההגירה לא שיבצה אותו.

מעמידים להם היום את המקום בתוך חנייה, בתוך חניון. בחורף הם תחת הגשם ובקיץ הם בחום נוראי. אי אפשר לקבל אותם בתוך חניון של רכבים. לא מסבירים להם את כל התהליך על הזכויות שלהם, על מה הם חותמים, על איך הם חותמים. לפעמים במהלך הזה באים, ליאור נניח מזמין 30 עובדים, יוצאים לו רק ארבעה, חמישה הוא לא יודע איפה הם אפילו.

אבל נקש אמר שגם בשדה התעופה, בעלייה למטוס, יש גם עמדה שמסבירים להם ונותנים להם חומר הסברה על הזכויות שלהם.

במדינת האם.

כן, במדינת המוצא.

אבל חשוב להדגיש - - -

לא, אבל גם פה, זה לא פותר אותם.

פה יש אנשי שטח שלנו שמסבירים, אבל לא תמיד זה, מה שנקרא, תופס את כל העובדים בגלל שיש גם כמויות.

פשוט צריך פיקוח של רשות האוכלוסין על כל ההליך הזה, גברתי.

נכון, בשיתוף פעולה.

צריך שיהיה מקום. בהתחלה, לפני שנה, היה מקום בקומת ביניים בנתב"ג שהיה מעולה. מעלים אותם לשם, יש שולחנות, יש כיסאות, מחכים.

אי אפשר להחזיר אותם למקום הזה?

אני לא יודע, זה תלוי בהם.

תתייחס.

ושם היה אפשר. פשוט צריך למצוא פתרון למצוקה הזו, גברתי.

נכון, בגלל זה הדיון. נטלי, בבקשה.

שלום, נטלי שמעון ויינשטיין, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים. אני כאן כדי לחזק את הדברים שנאמרו לפניי. אנחנו התחלנו בתהליך של הבאת עובדים לענף השיפוצים, יש לנו מכסה של כ-5,000, כרגע הגיעו לארץ סביב 400 עובדים אני מעריכה.

מתי אמורים להגיע עוד? עד כה 400 עובדים?

ב-16 לחודש צריכים להגיע 100 נוספים בנחיתה אחת, בטיסה אחת. אני הגעתי לנחיתה הראשונה של העובדים שהגיעו אלינו לענף השיפוצים עם תאגיד דרך חדשה, והגיעו כ-50 עובדים באותו יום. זה היה בסוף מרץ, אבל זה היה יום גשום, וקיבלנו את העובדים בחנייה, במסדרון הזה, ובמזל, באמת, בואו נגיד שאלוהים היה איתנו ולא ירד מבול, כי חמש דקות אחרי שסיימנו את הקליטה ירד מבול והכול שם היה מלא בגשם. וזה לא נעים וזה קר וזו לא קבלת פנים מכבדת. עשינו באמת מהלך כל כך משמעותי כדי להביא את העובדים האלה לארץ השקענו בהם, הם מרגישים שמשקיעים בהם, מרגישים את ההכשרות שאנחנו עושים להם, הם יודעים שמגיעים לכאן למען מטרה טובה.

מאיזו מדינה הם הגיעו?

מסרי לנקה.

משקיעים בהם הרבה ומרגישים שמשקיעים בהם, עוד במדינת האם, גם במיונים וגם בהכשרה שאחרי זה הם עוברים, ואז הם מגיעים לכאן אחרי כמעט 24 שעות של מסע מפרך מן הסתם בטיסות ובקונקשן, ומגיעים לכאן לקבלת פנים שהיא לא חמה ולא מכבדת. היו כאלה שגם חוו אזעקות פתאום בחוץ והיו צריכים לרוץ, למצוא מסתור, ואני לא רוצה לספר לכם, הם בעצמם מקבלים את זה כטראומה, כי הם לא רגילים לחוות את המציאות שאנחנו כאן לצערנו כבר מורגלים אליה באזעקות התדירות האלה, והייתה נפילה בנתב"ג לא מזמן. זה לא מקום ראוי, בואי נגיד את הדברים, נשים את הדברים על השולחן, זה לא מקום ראוי, צריך למצוא לזה פתרון. מדינת ישראל לקחה על עצמה להביא לכאן עובדים חלף העובדים הפלסטינאים.

צריכה לדאוג להם גם.

וצריכה לדאוג לכל המעטפת, כולל קבלת פנים שהיא קבלת פנים מכבדת וראויה לאנשים האלה שבאים לעזור לנו. כי בסך הכול אנחנו כאן והם כאן ואנחנו צריכים ידיים עובדות ואנחנו צריכים אותם, צריך לקבל אותן גם בידיים חמות ומחבקות ולתת להם את קבלת הפנים היפה והראויה, עם נוחיות, עם שירותים ליד, עם קורת גג. אני אישית לא הייתי בקליטות כשהייתה קומת הביניים, אבל יצאתי מנתב"ג לפני כמה ימים בעצמי באופן פרטי, הייתי שם וראיתי באמת שתי קומות ביניים ריקות לחלוטין.

תכף נשמע.

אני מניחה שנשמע תכף מהרשות.

תודה רבה.

זה מה שקיבלו שם במהלך תקופה ארוכה.

שמי גבי בורנשטיין ואני מלשכה פרטית בתחום החקלאות, קצת שונה ממה שמדברים פה, ואני רוצה להציג את הדברים, לפחות מבחינתנו. א', הסיפור של הגלריה לדעתי מעל שנה כבר לא קיים, זה לא כמה חודשים, זה הרבה יותר מלפני זה, מאז שהייתה שם בעיה של יציאות והבנק וכל מי שיש שם הפריעה לו הבעיה. אני רוצה לדבר עוד על לפני. עכשיו, הרגע, נמצאים 130 עובדים תאילנדים בנתב"ג, בקר גבולות אחד שמטפל בתור של התאילנדים, שלוש נחיתות שאיכשהו התבלבלו ביניהן ואלה שהיו צריכים לנחות ב-14:30 נחתו ב-12:00, אנחנו לא מצליחים להגיע. ועומדים בחוץ למשל שבעה מתורגמנים של לשכות שעומדות שם בשביל לקלוט את העובדים. אין לנו אישורי כניסה, מאשרים אישור אחד ללשכה אחת במקרה הטוב, קבוע, ואם יש לי עובד שנמצא בחו"ל או חולה ואני כמנכ"ל צריך להחליף אותו, צריך להגיש בקשות ולשלוח הודעה מראש.

אנחנו פוגשים את העובדים במסוע. אני מזכיר לכם, הם יצאו מהמטוס, פגש אותם במקרה הטוב נציג של רשות האוכלוסין, שלי אין תלונות לגבי רשות האוכלוסין, הם עושים את המקסימום, הם עושים את העבודה שלהם ואנחנו בסך הכול משדרים על אותו גל והם עוזרים לנו ואנחנו עוזרים להם, אבל כל הקטע של שליטה בעובדים ושל קליטת העובדים בין היציאה מהמטוס ועד השלב של המסועים, שזה המעבר, שזה הבקרים, שזה הביומטרי שהם צריכים לעבור, נעשה בלעדינו. אין אפילו מישהו אחד שירכז אותם, שיעביר את כולם, יעביר אותם בתור.

ואם נחתו באותו רגע שישה או שבעה או חמישה מטוסים, והלוואי ויביאו כמה שיותר, מתחיל בלגן, ואין תורים ייעודיים. ואז יוצא עובד אחד שלי ועובד אחד של הלשכה השנייה ועובד אחד של לשכה אחרת, ואנחנו מתחילים לחפש את העובדים, וחלק הלכו לשירותים, וחלק באו. אני כבר לא מדבר על מזוודות, שזה לא עניין של רשות שדות התעופה, אבל גם על זה צריך לדבר, שהכי נוח לחברות התעופה את המזוודות של העובדים הזרים להשאיר מאחורה, ואז הם לא מגיעים וצריך למלא דוחות, ואלף ואחד דברים.

אני אומר בעניין הזה דבר פשוט, לא מיקום ולא כלום, אם תאפשרו לנו להיכנס פנימה, כמו שהיה פעם דרך אגב, פעם אנחנו היינו פוגשים את העובדים בחדר ליד רשות האוכלוסין למעלה, מחתימים אותם שם בצורה מסודרת עם נציג של רשות האוכלוסין שיושב לידינו.

לגבי האוריינטציה וההדרכות שלהם, בסופו של דבר, העובדים של החקלאות, שזה בעיקר תאילנד וסרי לנקה, מגיעים, הם יודעים בדיוק מה הזכויות ומה החובות, הם באים עם חוזה שהמעסיק כבר חתום עליו מהצד הישראלי ואנחנו מחתימים אותם רק בארץ. אין לנו ברירה, אנחנו צריכים לפגוש אותם בשביל להחתים אותם על הצהרות בריאות כי עשו להם את הפוליסה, המעסיק עשה להם את הפוליסה, אבל בהנחה שלא תגיע תוך חמישה ימים הצהרת בריאות, אנחנו בבעיה והפוליסה לא בתוקף.

ובעניין החקלאות אני חייב להגיד עוד דבר, שבניגוד לבניין, שמגיעים מסות גדולות לתאגיד כזה או לתאגיד אחר, יכולה להיות סיטואציה, לי יש ביום חמישי הקרוב 88 עובדים שנוחתים ל-70 מעסיקים. זאת אומרת, כי ככה זה בחקלאות, מגיע אחד לפה ואחד לפה ואחד לפה, וזה ממטולה ועד ניצנה ועד הערבה. ואז נהג מונית שיושב ומחכה, אני שלחתי לכם גם איזשהו נייר, אבל - - -

מאיפה הם מגיעים ביום חמישי?

מתאילנד. אנחנו מנסים לשתף פעולה כל הלשכות ביחד בשביל להסיע אותם במיניבוסים מסודרים ולרכז הסעות בשביל להקל על המעסיקים גם בעלויות ובהכול, אבל מספיק שעובד אחד של מיניבוס של 20 איש לצפון לא יצא בשביל שישבו 14 עובדים ויחכו, והנהג כבר מחכה שלוש שעות לפני זה בשדה. זה כבר הופך להיות גם מפגע בטיחותי בעניין הזה מבחינתנו.

ואני אומר, הסיפור של סימים וזה, למזלנו, מתאילנד, כבר אני לא יודע איך, אבל הם מגיעים עם סימים ישראלים מתאילנד והם כבר מגיעים עם כל זה ביחד. וחשבונות בנק שאלת, הסיפור של חשבונות בנק הוא תקנה, זאת אומרת, המעסיק מחויב להעביר את הכסף לחשבון בנק של עובד בבנק בישראל. יש שלוש, ארבע, חמש חברות שמפעילות את זה, בדרך כלל בנק ירושלים. התהליכים האלה - - -

איך אתם מחליטים איזה בנק, לאומי, פועלים?

קודם כול, תנסי לפתוח לעובד זר בבנק הפועלים או בבנק לאומי, יזרקו אותך מכל הזה. מי שהרים את הכפפה זה דווקא בנק ירושלים, שדרך כמה חברות עם אפליקציות, אם זו נימה, אם זה כל מיני כאלה שזה עובד, זה עובד מצוין והעובדים מקבלים. בחקלאות זה לא נעשה בשדה, זאת אומרת, בחקלאות הם מגיעים והנציגים מגיעים למעסיקים. שוב, כי זה בעייתי להתחיל להגיע על עובד אחד לפה ועובד אחד לשם. אלה לא כמויות שמגיעות לאותה חברה, לאותו גוף, לפחות בחקלאות זה הרבה יותר קל.

הנושא של המתורגמנים ושל השליטה בעובדים בכל התהליך הוא לדעתי לב הבעיה וזה היה יכול לקצר את התהליך מאוד, גם מבחינתנו וגם מבחינת העובדים. זה בידיים של הביטחון לדעתי, לאפשר לנו טיפה יותר גמישות בעניין הזה לכולם.

יש שאלה, כמה עובדים זרים במקסימום מגיעים בבת אחת בדרך כלל?

זה תלוי, יש ימים שנוחתים 20 ו-30 עובדים, ויש ימים, אני אומר, ביום חמישי - - -

זה יכול להגיע למאות, אבל זה נדיר שזה קורה.

היו לנו 300 בפעם אחת בבניין.

וואו. לפני כמה זמן זה היה שהגיעו ה-300?

זה היה בקורונה. ויותר גרוע מזה, הם נחתו ברמון והביאו אותם בהסעות לנתב"ג, כי בנתב"ג חילקו להם את הוויזות, וזה היה בכלל סמטוכה שלא ברא השטן.

תגיד תודה שהם הגיעו בקורונה.

הם הגיעו בהסעות, כל הסעה - - -

אני זוכר את הימים האלה, כן. לפחות בחקלאות יש ימים של מאות ויש ימים של עשרות. וגם אצלנו הסיפור של הגיוס הפרטי הוא בטל בשישים מרגע שחזרו לעבוד עם תאילנד באופן גורף, הגיוס הפרטי בטל בשישים.

נעבור להתייחסות רשות שדות התעופה.

יעקב אוזן, מנהל טרמינל 3. אני אקדים ואומר שהמשפט המשותף שבאמת הוביל את השיח של כל המכובדים והמכובדות לפני כן היה שראוי לקלוט ולטפל בעובדים הזרים בצורה מכובדת ונאותה בתהליך הקליטה וההגעה לאורך כל הטיפול. יחד עם זאת, אני אגע ואסקור ברשותך, יו"ר הוועדה, נתב"ג מטפל בשגרת חירום בעשרות אלפי נוסעים, מדי יום בימות השבוע בין 50,000 ל-80,000-75,000 נוסעים, והמתקנים, האולמות של נתב"ג משמשים לתהליך נוסע ונכנס לנוסעים החולפים ויוצאים את הארץ ונכנסים פנימה בתהליכי הצ'ק-אין, הרישום לטיסה, קבלת המזוודות ותהליך נוסע נכנס.

אם אנחנו נוגעים, ואני משלים טיפה את מכובדי משה נקש, יש באמת שני תהליכים. יש את הבילטרלי בהסכמים, שזה מממשלה לממשלה, הגעה סדורה לפה שיודעים עליה מבעוד מועד, ולאורך השנה-שנתיים האחרונות נוצרו תהליכים של עשרות אם לא מאות תאגידים פרטיים כאלה ואחרים שמקבלים את העובדים היקרים, עושים להם איזשהו תהליך של טיפול, ומשם ממשיכים העובדים למקומות הקצה.

כשאני מדבר על תהליכי טיפול, אנחנו מדברים על תהליכים מלאים שיכלו משמעותית להתקצר בתהליכים טכנולוגיים שאני מבין וגם נועדנו עם רשות ההגירה והאוכלוסין לטפל בהם, קרי נושא הביטוחי שדיברו עליו, סימים, הטמעת חשבונות בנק, רישום, קבלת מדים, הגעה עם מזון כדי לתת מענה לשהות. כל הדברים האלה צריכים להיעשות באולם סדור.

רשות שדות התעופה נועדה מספר פעמים עם רשות ההגירה והאוכלוסין ואף הצענו מספר חלופות, גם בתשובתו של המנכ"ל שלי זה נרשם. חלופה אחת היא אולם עם שני אולמות תחת הדיור הממשלתי, וזה למעשה יכול לתת מענה כמעט מיידי לכבד את העובדים האלה בהגעה לשם בחלק המערבי של התמך בשדה התעופה. ניתן לטפל בהם שם, לקלוט אותם, לעשות את כל התהליך.

מי מתנגד לא לקחת את המקום הזה?

אני בדיוק נוגע בצורה מסודרת. ולאחר מכן, גם אם זה אולם שיכול לתת מענה מיידי, לאחר מכן רשות ההגירה והאוכלוסין יכולה לבחון אפשרויות של לסחור מקום באיירפורט סיטי, משהו שבאופן שוטף ייתן מענה ברצף. אנחנו נועדנו איתם, נתנו את החלופות, זה תחת שימוש ותשלום של הדיור הממשלתי. המקום הזה זמין עבור העובדים היקרים בתהליך מאוד פשוט של התאמה כמעט מיידית באולמות האלה. ניתן להסיעם לשם, לקבלם, לטפל בהם באופן מלא. ומשם יש אזור חנה לאוטובוסים, חמישה שירותים ייעודיים, שני אולמות גדולים, הכול קיים ושריר, פשוט צריך ליישם את זה כדי לתת את אותו מענה לעובדים ולכבד אותם.

זה צמוד לשדה? כלומר, צמוד לטרמינל?

זה בשדה התעופה, זה באזור התמך המערבי, ממש נסיעה של דקות בודדות.

סליחה רגע שאני מתפרץ, אבל יוצאים שלושה עובדים, אחרי רבע שעה יוצאים חמישה עובדים, אחרי שעה יוצאים 25 עובדים, ואחרי שש שעות יוצאים עוד ארבעה, מי יסיע אותם?

אני אענה לך על זה. קודם כול, אנחנו אפשרנו, כבודה, גם בתהליך הזה רשות שדות תעופה אפשרה ואף רצתה לסייע במערך של היסעים ושאטל לאותו מבנה בתמך 44, בתמך המערבי. יתרה מזאת, גם בתקופות השופעות והעשירות יותר של הגעת מאות אלפי תיירים למדינה, כשמגיע ראש קבוצה ומקבל את הקבוצה שלו, הוא מחכה בנקודה מסוימת, בנקודת מפגש או ביציאה מאולם הנכנסים, לכמות הנוסעים, לכמות הקבוצה שמגיעה עד סוף התהליך. מגיעים שלושה או מגיעים עוד חמישה או עוד עשרה, מגיעים כולם, מתקבצים ועולים לאוטובוס, לאולם הייעודי שהוכן להם.

מה שאתה אומר זה שבכל רגע נתון צריך להיות ראש קבוצה שינתב את העובדים.

לא, מה שאני אומר זה שכמות עובדים מסוימת כשמקבלים אותם התאגידים, יכול נציג ספציפי לוודא שהם מתרכזים ולצאת להסעה לתוך האולם הייעודי.

אבל יש הרבה תאגידים, מגיעים הרבה נציגים של תאגידים?

לא בדיוק. יש פה איזושהי בעיה שאני פשוט מנסה להבין אותה. מה שאתה אומר זה שבכל נחיתה אנחנו נרכז את העובדים בשדה באיזשהו מקום עד שכולם יצאו ואז ניקח אותם לשאטל? זה מה שהתכוונת? כי לוקח לפעמים הפרש של כמה שעות בין עובד לעובד.

בדיוק מה שבאתי להגיד, שאני אישית, סתם מהנחיתה הבודדת שהייתי, כן? שזה נתן לי מין תמונה מלאה על הכול. כשהגיעו, יצאו 48 עובדים, ועוד שניים עוכבו עד שיסדירו את הכניסה שלהם. בזמן שהם עוכבו, לקח להם שלוש שעות עד שיצאו. בזמן הזה כל שאר העובדים כבר סיימו לחתום, עשו את כל תהליך הקליטה, ואחרי זה נשארו רק השניים האלה. במידה ואנחנו נחכה - - -

איפה הם ממתינים, הקבוצה שכבר עברה את כל הבידוק?

כל ה-48 ימתינו לשניים שעוכבו?

צריך איזה אולם.

יכולות להיות כמה חלופות. בדיוק כך, והוא ממש קרוב, הוא נמצא באזור התמך המערבי, זה כמעט מיידי.

הם יכולים להיכנס לאולם הזה ולהמתין?

הם צריכים לעלות על האוטובוס שהם לא יודעים איך להגיע אליו.

בסדר, לאולם, אבל כולם מתרכזים באולם.

נכון, בדיוק כך. יכול להיות מענה פשוט של סבב הגעה ואיסוף של עובדים. הרי עכשיו זו קבוצה מסוימת ועוד 40 דקות זו קבוצה אחרת ועוד שעה וחצי שלושה מקבוצה אחרת. השמות של הקבוצות, יקיריי, הם לא באמת חשובים, מה שחשוב זה שיכול להיות סבב איסוף והגעה לאולם, שם מטפלים הנציגים באופן מלא. וכן, אותו נציג של התאגיד עצמו, במקום לעשות את כל החלוקה.

תשמע, ליאור.

אבל זה לא עובד ככה.

קובי, תן לנו להיכנס פנימה, לפגוש אותם ביציאה מהמטוס ולהוביל אותם ביחד. אתה חוסך פה חצי מהזמן.

אני אענה לך על זה.

בעבר זה היה כך?

כן.

בעבר היה אולם לסינים, ספציפית לסינים, שהיה מעולה.

כן, בעבר היינו מחכים להם ביציאה מהמטוס.

יחד עם זאת, אני אשלים בנושא הזה, גם היום קיים בסוף הקונקטור בקומה שנייה אולם מיועד של רשות ההגירה והאוכלוסין שבעבר, בדיוק כמו שכבודו אמר, נעשו שם רישום והטמעה. הוא לא יכול לתת מענה לאותם מאות, אבל עדיין, בטיפול שלכם מול רשות ההגירה והאוכלוסין, אם זה נושא של רישיונות ואישורים, אם זה נושא של ליווי וטיפול, עדיין האולמות משמשים לתהליך נוסע נכנס ויוצא ולא למצב של התקהלויות והמתנה ממושכת. ויש מתחם ייעודי, זה פשוט להחליט עליו ולממש אותו.

למה חצי שנה עוד לא הוחלט עליו? אמרת שחצי שנה לא, מי מתנגד?

פרקטית זה לא עובד, זה לא יעבוד בשום צורה. זה לא יכול לקרות.

מבחינת רשות שדות התעופה, לאורך כל המפגשים עם רשות ההגירה והאוכלוסין הוצהר וניתן המענה של אותם אולמות ייעודיים באזור התמך המערבי, לרבות זה שדיברו איתנו גם על אמצעים טכנולוגיים שיבואו ויקלו ויקצרו משמעותית את תהליך הכניסה לארץ. זה פשוט לשלב כוחות בנושא הזה ולהתחיל לתת טיפול מיידי ומכובד לעובדים העיקריים האלה שמגיעים ארצה.

אני יכול לשאול שאלה? בעבר היינו נכנסים עם הסינים, היינו עולים למעלה, והיה שם גם מסוע שהמזוודות שלהם היו מגיעות ישירות למסוע הזה, וגם היו שמים שם את העמדה של ביקורת הגבולות, והיינו מטפלים בכל האירוע בתוך האולם הזה, איך שעולים, שמאלה ולמטה. היינו עושים את זה שנים על גבי שנים. הסינים היו מגיעים, היינו עולים, יורדים לשם, למקום הזה, היינו פותחים שם שישה, שבעה, שמונה שולחנות שאתם הייתם מספקים לנו, שישה, שבעה, שמונה תאגידים, היינו מקבלים את העובדים, היינו מביאים לשם אוכל, היינו מביאים לשם את הסינים, היינו מביאים לשם את כל מה שצריך.

הדבר היחיד שלא היינו עושים שם היה את העניין של הבנקים, אבל ברגע שעשיתי את הביטוח, את החוזה, את כל הדברים, סיימתי כבר בתוך החלל הזה, את הבנקים אני כבר אשבור את הראש, אני לא צריך לעשות את ההתקהלות בחוץ. הבנקים, יש לי חודש שלם בדרך כלל לטפל בזה, אם צריך ללכת לכספומט למשוך 200 שקל, לתת לו, אני אתן לו. אבל צריך בסופו של דבר את החלל הזה. גם בחלל הזה לא באים כל הגייסנים שבאים וגונבים לנו את העובדים ישירות מתוך האולם.

חמור מאוד, לא?

כל הראיסים שמגיעים לשם וגונבים לנו את העובדים ישירות, מתחת לאף, העובד עוד לא נכנס, כבר גונבים אותו.

באולם הזה שמתרכזים, הם יכולים להגיע לשם, לאולם?

לא, זה בפנים, עולים לתוך הטרמינל, אחרי המסועים, אחרי הכול, עולים פנימה, יש שם אולם נורמלי שנתן לנו שירות מעולה.

זו בדיוק הסיבה שצריך אולם ייעודי, אותו אולם ייעודי שמטופל על ידי הדיור הממשלתי וזמין לתת מענה לאותם עובדים.

מה שאתה אומר בגדול זה שאתה לא רוצה את העובדים האלה בשדה התעופה, זה מפריע לכם.

ממש לא.

לא? אם זה לא מפריע, למה לא להמשיך בפתרון שהיה ועבד?

אני אענה לך על זה. מה שאני אומר בתחילת דבריי, שנתב"ג פועל בשגרת חירום באופן שוטף. אני אדייק את דבריו של חברי גבי שדיבר על כך שמעל שנה זה לא קיים באזור הגלריה, מה גם שהכמות שהייתה שם היא ממש פחותה ומעוטה.

נכון.

והתהליך בשהייה שם הוא לא בטיחותי, הוא חוסם מעברי חירום, יש שם מעבר של מד"א, ואנחנו בשגרת חירום. אנחנו מטפלים בעשרות אלפי נוסעים, בהם גם העובדים הזרים המכובדים, ומבקשים לתת מענה, מבקשים שרשות ההגירה והאוכלוסין תיקח את הנושא של האולמות האלה, נחבר ביחד כוחות וניתן מענה של הסעה וטיפול מלא שם.

למה זה לא טוב, השאטל שהוא מציע?

הבעיה בשאטל שהוא מציע היא שברמת הפרקטיקה, כמו שאמרנו, גם לגבי העובדים, יפנו אליהם המון אנשים, ואם לא יהיה מישהו שיקבל את העובד הזר שהוא יצא מאזור המזרקות, הוא פשוט אבוד. אלה עובדים שחלק מהם לא יודעים קרוא וכתוב. לאן הוא יגיע? מי יקבל אותו? איך נוכל להבטיח שבכל רגע נתון יהיה מישהו שיוביל אותו לשאטל? ואחרי שהוא יגיע לשאטל, מי יבטיח שהוא ייכנס?

אתה מדבר על הבאה פרטית?

אני מדבר על כל סוגי הנחיתות.

ה-G2G, נציג מרשות האוכלוסין יקבל אותם. מה זה?

לא, ברגע שהם יוצאים מהשרוול, ברגע שהם יצאו מהדלת של המכס האחריות עוברת לתאגיד. את זה אני ראיתי בעיניים.

נכון, הם עדיין לא עברו את מעבר הגבול.

אחרי שהם עברו את המזרקות, כשהם יצאו ללובי, איפה שנמצא בנק הפועלים וכל זה, הוא יכול משם לעשות מה שהוא רוצה. לא רק שהם יברחו, גם הם לא יגיעו - - -

בהבאה פרטית, לא ב-G2G.

אני מדבר גם G2G וגם B2B, בשני המקרים זה אותו תהליך יציאה.

שיהיה מישהו מפקח מרשות האוכלוסין, מישהו מטעמו.

אנחנו יודעים שלרשות האוכלוסין אין כוח אדם לבעיות הקיימות.

אבל מה לעשות? שישכרו את שירותיו של איזה מישהו שיכול לעזור.

אני לא אומר את זה בדיוק, יש המון פתרונות אחרים, אתם פשוט לא רוצים אותם בשדה.

אבל הוא אמר שיש חירום שם.

ממש לא.

יש פתרונות אחרים, יש את האוהל.

אני הסברתי שהתפקיד של נתב"ג היום, שפועל בשגרת חירום, הוא לטפל בצורה סדורה, יעילה ושירותית בעשרות אלפי נוסעים מדי יום בתהליך נוסע ונכנס. יחד עם זאת, אני אומר לך בפירוש, גם ב-G2G באופן שוטף נציגים של רשות ההגירה והאוכלוסין היו מקבלים נוסעים, מלווים אותם.

זה גם היום צריך לחזור למה שהיה.

תודה רבה, גברתי. ואותה נקודה בדיוק כמו שסוכני נסיעות ואחרים - - -

בדיוק.

- - - שמקבלים את הקבוצות הקטנות, במקום שתעמוד ותיתן לו את הסנדוויץ' באזור החניון, תקבל אותו נקודתית בצורה מכובדת ותיקח אותו לשאטל לכיוון האולם הייעודי.

אבל אין מה לעשות, צריך לשכור את שירותיה של חברה.

אנחנו מדברים על הבעיה הזאת כבר, כמו שאתה אומר, שנה. העובדים האלה מתקבלים בחנייה. אנחנו ישבנו איתכם לפני כחצי שנה, הבטחתם לנו פתרון לפחות לחורף, לעשות להם משהו שיהיה להם חם ולא קר.

או במיזוג עכשיו.

גברתי, הפתרון קיים, האולם קיים.

יש פתרון, בואו נגיע לפשרה.

קודם כול, זה אצל רשות האוכלוסין, זה לא חונה אצלנו בשום צורה.

בסדר, עזוב, יש את האולם.

גברתי, אבל אנחנו לא יכולים לפנות לדיור הממשלתי ולחפש.

לא אתה, זה לא התפקיד שלך, זה התפקיד של רשות האוכלוסין, היא תטפל בזה.

רשות האוכלוסין. בטיפול שלה, בתכלול שלה.

אני רק שואל שאלה אחרת ואני חוזר שוב, סליחה שאני חוזר על אותה מנטרה.

אנחנו מעלים את יפעת מרשות האוכלוסין או נקש.

הטיפול שם צריך להיות מלא על ידי רשות האוכלוסין לגבי האולמות הייעודיים וכל הטיפול בתהליך שם.

משה, עקבת אחרי הדיון?

אני ממש צריך לסיים, אבל אני כן אתייחס למה שנאמר פה. קודם כול, כמו שאמר חברי קובי, קובי, אנחנו ישבנו כמה פעמים, אנחנו מנסים למצוא את הפתרונות הנכונים והטובים ביותר עבור העובדים הזרים ועבור המעסיקים ועבור כלל הגורמים. אני חושב, אמרתי את זה גם בתחילת דבריי, שהפתרון הנכון הוא פתרון טכנולוגי שלא יצריך בכלל את כל התהליך שקורה בנתב"ג.

יחד עם זאת, בהינתן שכרגע אנחנו עוד לא שם, הפתרון של התמך המערבי, אנחנו מכירים אותו, אנחנו חושבים שהוא פחות ישים, הוא פחות יעיל ונכון גם עבור העובדים, כמו שתיארו פה גם נטלי וגם ליאור וכל המעסיקים האחרים. זה יצריך אותם לחכות, לבדוק מסות של עובדים, לחכות עד שכולם יוצאים, ואם עובד אחד מתעכב, זה יכול לעכב את כולם במשך שעות. נטלי תיארה פה את התהליך, אני הייתי איתה בנחיתה הזאת. עד שעובד אחד או שניים מתעכבים, בינתיים כל האחרים סיימו את התהליך.

אני חושב שאפשר לנסות למצוא אולי איזה פתרון ביניים יותר ראוי עד שנפתור את העניין הזה ברמה הטכנולוגית. הנושא הזה של תמך מערבי, של הסעות, וכמו שנאמר פה, גם גבי ציין את זה, עובדים יכולים לנחות עכשיו ועוד חצי שעה ועוד שעה ועוד שלוש שעות ועוד ארבע שעות ומהבוקר עד הערב ברצף של נחיתות, כמו שקורה לנו השבוע, שיש לנו המון המון נחיתות. אנחנו חושבים שזה קצת פחות יעיל ושירותי עבור כל הגורמים, מה גם שכמובן שיש התאמות וכל זה, אבל אני לא נכנס לזה כי אני חושב שזה פחות פתרון טוב. אבל אני מאמין ומקווה שנוכל לקדם את כל הפתרונות האחרים כדי שהדברים ילכו יותר יעיל ומהיר.

אז מה הפתרון עכשיו, בעת הזאת? מה אנחנו עושים?

במיידי.

במיידי.

כרגע יכול להיות שאפשר לתת איזה פתרון, גם ביקשנו משהו ביניים, אפילו לפחות לתחם את האזור, שאם כבר מקבלים אותם שם, שיהיה אפשר לחמם אותו בחורף או לקרר אותו בקיץ או לשים איזשהו קירוי שם.

זה חניון פתוח, אתה תתקין מזגנים שם?

אפילו אם זה משהו זמני כזה שלדעתנו יכול לתת את המענה. אבל אנחנו נשב שוב עם קובי ועם החברים מרש"ת וננסה למצוא איזשהו פתרון יעיל לדבר הזה.

אם אפשר להגיד משהו.

גברתי, זה חניון פתוח, אי אפשר לא לשים מזגנים שם ולא תנור חימום.

ואאיל, בניגוד לכמה דברים שאמרת קודם, יש אפשרות גם לעשות את הדבר הזה בסוף, לקרות שם, אנחנו בדקנו את כל הדברים האלה, לא אומרים סתם, אפשר לעשות את זה.

שאלה, סליחה רגע. מתי צפוי להיות פתרון טכנולוגי?

זה לא משהו שתלוי רק בנו, אנחנו מנסים גם לגייס כסף עבור הדבר הזה וכבר יש לנו, אני מקווה, מקור תקציבי לדבר הזה, גם רש"ת אמרו שהם אפילו יסייעו בעניין הזה. וכמובן שפיתוחים טכנולוגיים, כמו שגברתי מכירה, זה לא משהו שהוא מהיום למחר, אבל אנחנו ננסה לקדם אותם כמה שיותר מהר ונעביר לוועדה את לוחות הזמנים הצפויים לפתרון.

אם אפשר רק לחדד עוד כמה דברים. כשהעובדים התקבלו בגלריה, שאתם אומרים שאנחנו במצב מלחמה, בשיא המלחמה, ושעכשיו המלחמה, אם אפשר להגדיר אותה, היא בסיטואציה אחרת, ועכשיו זה לא בסדר, אבל כשהיינו בשיא המלחמה קיבלו אותם שם. אני לא מצליח להבין איך עכשיו אנחנו במלחמה ואחרי 7 באוקטובר לא היינו במלחמה.

גם יש שתי גלריות כאלה.

התאריך של מלחמה או לא זו לא הנקודה, הנקודה היא שהטרמינל משמש עשרות אלפי נוסעים ולא ניתן במקום ייעודי מצומצם לתת מענה, בטח לא בכמויות הנכונות האלה. יחד עם זאת, גם לגבי אותו אולם שעליו דובר וזמין באופן מיידי, ההסעה לשם יכולה להיות ישירות מתחנה ייעודית מחוץ לשער 03, גם בסבבים של המתנה. גם נוסעים שמגיעים ספורדית וצריכים להגיע לחניוני ארוכת טווח מגיעים לשאטל מסוים ובשאטל הזה יורדים בתחנות הייעודיות, בטח ובטח כשהם ילוו כקבוצות על ידי - - -

משה, אולי תאמץ את זה כפיילוט זמני, לראות איך זה עובד?

לא, אני אגיד משהו. אני מכיר את השירות של השאטלים. אני רק אומר, בסוף אנחנו גם צריכים לתת פה שירות גם למעסיקים. עכשיו אני צריך לבקש בסיטואציה כזאת מליאור שלא יבואו לבד, אלא יבואו עם עוד צוות, שכל אחד יחכה לקבוצה אחרת וילוו אותם, הרי צריך אחד לחכות להם פה ואחד לחכות להם באולם בתמך. זה קצת מסרבל נראה לי את התהליך, אני לא בטוח שזה הפתרון הנכון. אבל כמו שאמרתי, אני אשמח, קובי ואני בשיתוף פעולה מלא נשב וננסה למצוא רעיונות אולי יצירתיים אחרים שלא חשבנו עליהם בעניין הזה.

אני חייב להגיד שבפתרון הזה יהיו יותר אנשים בשדה תעופה, כי מה שיקרה במבחן המציאות, אנשים יחכו עם הקבוצות שלהם עד שכולם יצאו. יקרה בדיוק המצב ההפוך, זה בדיוק מה שיקרה. האנשים יחכו עד שכל הקבוצה תצא החוצה ואז הם ייקחו אותם בשאטל, ואז שדה התעופה יהיה עמוס גם ככה באנשים שמחכים לחבר'ה שלהם שיצאו החוצה. אין פה פרקטיקה.

אני לא מצליח להבין, אם באמת אכפת לכם מהעובדים הזרים ובאמת חשוב לכם, ולנו הבטחתם בישיבה האחרונה שהייתה שתדאגו לקירוי, וזה מה שנאמר בישיבה, ואתם יכולים להוציא את הפרוטוקול מהישיבה, לפחות תעשו את זה, תתחילו ממשהו, תראו שאכפת לכם, כי לי לא מרגיש שאכפת לכם מהעובדים. אלה עובדים שלנו, זה לא וולקאם, אני חייב להגיד, זה פשוט משהו מעליב, אין לי דרך אחרת להגיד את זה. הצורה שבה העובדים מתקבלים היום זה משהו מעליב.

אני ביקשתי מהיושבת ראש להקרין פה איזה סרט שהם רצים באזעקה ולא יודעים לאן הם רצים. פשוט זה לא מתאים לפורום הזה, אבל אתם צריכים להבין שיש פה משהו שלא יכול להמשיך. הפתרון צריך להיעשות אתמול, לא היום, לא מחר. אני חושב שאם נשב ונדבר על זה זה יימשך עוד שנה, כי זה מה שקרה בפועל.

ויחד עם זאת, בהתפתחות התהליכים של התאגידים, המקום שהם מטפלים בו היום זה לא הנושא של קירוי או לא, מדובר על מעבר בסמיכות לחניון וזה לא מקום ראוי ומכובד לתת מענה. המקום הראוי והמכובד הוא אולמות ייעודיים עם האמצעים הטכנולוגיים, עם קליטה והסעה סדורה.

נכון.

עם מתחמי שירותים, עם מתחמי חניות, שיש מקום מכובד גם למעסיקים, גם לנציגים, ובראש ובראשונה לעובדים.

יש אוהל צמוד, הם לא רוצים לשים את זה באוהל.

אבל שוב, יש לך גם את הנציגים של התאגידים וגם את הנציג של רשות האוכלוסין וההגירה, מר משה נקש, שאומר לך שזה לא פתרון ישים, הנושא הזה של ההסעות למתחם ייעודי. מה יותר קל מאשר לצאת - - -

אבל אפשר לבחון את זה כפיילוט. הוא לא טוב? עוברים לפתרון אחר.

אבל לפי מה שאני מבינה - - - שהם ניסו שאטלים וזה לא עבד.

זה הרע במיעוטו, זו האופציה.

וזו חלופה שאנחנו הצענו שיכולה להיות קרובה מאוד ומיידית.

אפשר לנסות אותה.

ובהמשך, וגם זה בעבודה מסודרת עם רשות ההגירה והאוכלוסין יכולים לשכור.

ובהמשך לקחת משהו יותר טוב.

גברתי יושבת הראש, זה לא ישים, כי בדיוק לפי מה שאני אמרתי - - -

רגע, אפשר לשאול שאלה והצעה? נקש, בעבר העובדים שלך היו מוציאים את העובדים אלינו החוצה ביחד איתנו מתוך הטרמינל.

איפה הם?

הם יכולים ללוות אותם לתוך נקודת הסעה שהיא לא בתוך הטרמינל, כלומר, לא אחרי שיוצאים, אלא ביציאה צדדית, והלעלות אותם לשאטלים ומשם שהשאטלים ייקחו אותם. שזה לא עובר דרך כל שבעת מדורי גיהינום, לא שזה תלוי בתאגידים, אלא שישר יוצאים מיציאה צדדית לתוך השאטל, השאטל לוקח ישירות למתחם.

אבל מה זו יציאה צדדית? צריך לחכות למזוודות של העובדים, צריך לעשות להם את התהליך של ההגשה הביומטרית, זה לא משהו שאפשר לדלג עליו או לוותר עליו, זה משהו שהוא חלק מהתהליך.

שמע, ידענו להוציא להם מזוודות.

ותוסיף לזה שאני, עם כל הרצון לסייע, אין לי את תוספת העובדים שיכולים גם ללוות את הקבוצות. אנחנו מקבלים מספר נחיתות כל יום, אנחנו לא בקפסיטי לנהל את האירוע הזה מבחינת ללוות את כל העובדים. אנחנו עושים את המקסימום במסגרת מה שאנחנו יכולים. אני מביא עובדים אחרים שלי שלא עסקו בנושא הזה כדי לטפל בנחיתות בנתב"ג, הם עובדים שבכלל בתחום אחר במנהל, כדי לטפל בזה. מעבר לזה, כרגע אנחנו לא יכולים לעשות - - -

ולהחזיר אותנו לאולם בחזרה, שהיה בפנים?

האולם, הוא לא יכול, הוא מכיל 30, 40, 50, זה לא רלוונטי.

לא, אתה מדבר על החדר הקטן.

יש לנו פה נחיתות של מאות עובדים, זה לא רלוונטי.

אתה מדבר על החדר הקטן, אני מדבר על אולם הנחיתות.

אבל בכל פעם באים 40-30 עובדים, לא באים מאות.

היה את אולם הנחיתות למעלה, לא הקומה השנייה.

זו הגלריה שכרגע רש"ת הסבירו למה מבחינתם זה לא יכול לקרות.

זה המון 150, זה לא 20.

זה להעלות אותם על הסעות, זה שלושה אוטובוסים.

אז מה? שאטלים.

אין בעיה, אם רשות שדות התעופה חושבים שזה הפתרון, אולי הם יקצו לזה כוח אדם שינתב אותם להסעות.

אני חושבת כפתרון זמני.

תתנו לזה כוח אדם שינתב אותם להסעות.

לעשות פיילוט, לראות איך זה עובד במציאות.

אם רשות שדות התעופה יכווינו אותם לכיוון ההסעות, בשמחה רבה.

נכון.

בטח כשקיים אולם ייעודי שיכול לתת מענה.

אבל צריך פיקוח של רשות האוכלוסין וההגירה וליווי של העובדים עד השאטל.

נכון. מה, זה לא, אוזן? זה לא במציאות שאתם תלוו אותם לשאטל, תעלו, תעשו סדר?

באולם מקבלי הבאים יש הכוונה סדורה, יש שלטי הכוונה, ויש את הנציגים שבאופן שוטף, גם את ראש או נציג של קבוצות שמגיעות בהקשר של רשות ההגירה והאוכלוסין וגם נציגים של התאגידים. ככל שיש יציאה סדורה בחוץ לאזור התחנה, ניתן לעשות את ההסעה לשם, לאולם. יחד עם זאת, זה פתרון בחלופה זמנית שהצענו בעבודה מאוד סדורה ומשותפת עם משה נקש עד למציאת פתרון יותר קבוע ומסודר בשכירת אולם חיצוני.

נכון. ניתן למשרד החוץ, אני רוצה. מה העמדה שלכם? מה אתם חושבים?

רחל אוברמן, עורכת דין, מחלקת אמנות במשרד החוץ. אני מסכימה עם הדברים שנאמרו כאן על ידי נטלי ואנשים נוספים, שזה שער הכניסה לישראל וזה מאוד לא נעים לשמוע. אני הייתי בנחיתה לפני הרבה שנים וזה היה בחדר וזה היה מסודר עם שולחנות. אני לא הייתי לאחרונה בנחיתות, אני כן שמעתי מקולגות על חנייה וכולי, ואני חושבת שזה לא ראוי וזה לא מכובד.

רגע, והפתרון הזמני שאוזן מציע, פתרון ביניים, בינתיים, זמני, כפיילוט, לראות איך זה במציאות, אי אפשר לאמץ את זה?

זה לא כל כך בתחום שלי, אבל אני מסכימה עם הדברים שנאמרו כאן, שיכולים להיות קשיים מבחינת התפעול.

במבחן המציאות זה לא ישים.

חברים, אתם מתארים פה כאילו איזו מציאות אוטופית שעובד סרי לנקי מגיע והוא יודע ויש לו את האוריינטציה לדעת לאן ללכת ולקרוא שילוט, זה לא.

אבל מכוונים אותם.

זה ייצור אפקט קוברה ישיר, יהיו יותר עובדים בשדה מאשר יש עכשיו.

זו בדיוק הנקודה, שאם מתוך 50, שניים מעוכבים לך בשדה ויוצאים כעבור שלוש שעות, מה תעשי עם ה-48 נוספים?

הם נוסעים לשאטל, עולים - - -

אתה לא יודע בדיוק מתי הוא יוצא.

אבל אני לא יודע מתי הוא יוצא.

הם נוחתים, הם נמצאים כרגע באולם הייעודי.

זה מצריך מהתאגיד להביא עוד כוח אדם לבן אדם שיחכה בשדה ועוד אנשים שילוו.

כלומר, כן יחכה להם מישהו, בינתיים המעוכבים - - -

מי יחכה?

מי יחכה להם?

רשות האוכלוסין תדאג.

לרשות האוכלוסין אין כוח אדם. אם רשות שדות התעופה נתנו פתרון ורוצים להתקדם, בבקשה.

זו לא הבעיה שלנו שאין כוח אדם, הם צריכים לטפל בבעיה.

הלוואי, אבל - - -

זו בעיית הבעיות, אנחנו לא יכולים להעמיס עליה. אנחנו יודעים שלרשות האוכלוסים יש צוואר בקבוק של כל העובדים במדינת ישראל, אנחנו לא נעמיס עליהם עוד על מה שיש.

כיום הם קולטים מעל 6,000 עובדים והם נערכים לפתרונות, שימצאו גם פתרון לבעיה הזאת.

אתמול עובד נחת לנו, הלך לאיבוד במשך שעתיים בשדה התעופה. באמת, הלך, לא מצא אותנו. אנחנו טיפלנו, היו שני אנשי שטח שלנו, אספנו את כל מי שנחת, טיפלנו בהם, בינתיים הוא יצא, הלך לאיבוד.

קובי, מה אתה אומר על זה ששעתיים הוא הלך לאיבוד? איך אפשר לפתור את הבעיה?

אין לך שלטים, לא בסינית, לא בסינהלית, לא בהודית, לא בתאילנדית.

בואו נשמע אותו.

הם לא יודעים לקרוא, הלוואי והם היו יודעים לקרוא. חלק גדול לא יודע לקרוא.

נקווה שיודעים.

נגעתם בתחילת השיח בנושא של ליווי והקצאה, וגם במשך שנים רבות היה שימוש באולם שנמצא בסוף תהליך השדרה, אולם ייעודי של רשות האוכלוסין. נכון, לקיבולת יותר קטנה, אבל ככל שיש קבוצות קטנות יותר, זה גם יכול להיות מטופל שם.

לשרת אותם, נכון.

כמה האולם מכיל?

50-40.

זה גם טוב, בסדר. אם אלה שהם קבוצות - - -

אלה סדרי הגודל. ואם נציג שמוסמך ומורשה נכנס פנימה ורשות ההגירה והאוכלוסין תאפשר לו את הבדיקה ואת האישור, הוא גם יכול לדברר אותם וגם יכול ללוות אותם וגם יכול לטפל בהם, והכול בליווי ואחריות מלאה של רשות ההגירה והאוכלוסין.

רשות ההגירה והאוכלוסין.

בדיוק, כבודה.

גברתי, ללא פיקוח רשמי הם ינטשו, הם יברחו.

אני חוזר על הבקשה, תנו לנו להיכנס עוד לג אחד לפני המסועים. כי כשאנחנו קולטים אותם במסועים, זה אחרי שהם עמדו שעתיים אצל הבקר.

רשות ההגירה והאוכלוסין.

אם אנחנו נוכל לקלוט אותם לפני ולהוביל אותם ביחד - - -

זו תהיה בעיה לתת להם?

זה היה פעם.

זה היה פעם?

מבחינתך, מה העמדה שלך? להחזיר את המצב הקודם?

לפחות מבחינתנו נאמר שזה בוטל בגלל - - -

המצב הקודם של האולם הייעודי של רשות ההגירה והאוכלוסין, יש לו את הקפסיטי שלו, יש לו את האפשרות של הקיבולת שלו, אבל זה בהפעלה מלאה של רשות ההגירה והאוכלוסין.

שמעת?

כלומר, אתה לא מתנגד.

אפשר להעלות את יפעת מרשות האוכלוסין, נשמע אותה.

אני פה.

בבקשה. את עקבת אחרי הדיון?

אני הייתי בכל הדיון.

את יכולה להתייחס.

כיום, כמות העובדים הזרים שנכנסת לארץ ביום, רק היום נכנסו מ-8:00 עד השעה 14:30 כ-450 איש. האולם הזה, אני לא יודעת איך להגיד, אני לא חושבת שהוא כל כך יכול לעזור לנו. מעבר לכך שבמהלך השנים, הקורונה, המלחמה, אנחנו נתקלנו מצד רשות שדות התעופה באי קבלת אישורי כניסה לנציגים פנימה מטעמי ביטחון, מכל מיני טעמים כל שהם שקיבלנו מכם. כיבדנו את זה כי באמת המצב היה כזה, והפתרון עבר לטיפול בגלריה. זו ההתייחסות שלי לגבי הקונקטור. אני לא חושבת שזה, גם אם אני אכניס לשם קבוצה אחת של 30-20 איש, עד שהיא תסיים את הטיפול, איפה יחכו הקבוצות השניות? איפה הן יחכו? המצב של לקבל אותם בעמידה או בחוסר נוחות או באי קבלת פנים ראויה נשארת אותו דבר.

וזו בדיוק החלופה הראשונה שהוצאנו, מבנה התמך F44 בתמך המערבי יכול לתת מענה למאות עובדים להגעה למתחמי שירותים, לטיפול מלא וראוי כמו שראוי עבורם.

אני ברשותך אחזור ואגיד מה שנקש אמר לגבי התמך המערבי. אנחנו היינו שם בסיור, אני ואתה מנסים למצוא מקום ראוי לקבלת העובדים הזרים לא מעט זמן. כמו שאמר נקש, אני מאוד מקווה שנשב אנחנו שוב פעם עם רשות שדות התעופה, עם רשות האוכלוסין וההגירה ביחד וננסה להגיע לעמק השווה ולמצוא את המקום הכי טוב שיהיה ראוי גם לעובדים הזרים, גם לרשות שדות התעופה, וגם לרשות האוכלוסין וההגירה.

יפעת, למה התמך המערבי לא ראוי לדעתך?

תראי, קודם כול, המקום עצמו, אני לא יודעת איך אתה אומר, קובי, שאפשר להפעיל אותו מיידית, כי אי אפשר להפעיל אותו מיידית. המקום מצריך שיפוץ, המקום מצריך תפעול. אם אנחנו כבר לוקחים ובאמת רוצים להגיע ולעשות את המקום הזה גם בשביל הפרטי וגם בשביל הבילטרלי, המקום הזה צריך תפעול 24/7.

זו אחריות שלכם.

כי בפרטי החברה יכולה להנחית את העובד שלה מתי שהיא רוצה. א', זה להכשיר את המקום שיהיה ראוי. נכון, המבנה עצמו הוא גדול, יש בו מקום, אבל צריך לאבזר אותו, צריך לשפץ אותו, צריך לעשות אותו ראוי לתפעול, שזה גם משהו ש - - -

זו רשות האוכלוסין, לא?

ואחרי שעושים אותו, בהנחה שהכול יעבוד, לא בטוח שהכול יעבוד.

רשות האוכלוסין צריכה לשפץ, לא? אבל הם הציעו לכם לפני כמה זמן, למה לא עשיתם עד כה? לא טיפלתם.

אני יודעת שזה ישב בשולחן, להגיד לך בדיוק בדיוק למה לא עשו את זה, אני לא יודעת להגיד.

כמה זמן ייקח לכם לשפץ אותו עכשיו, להכין אותו?

אני לא יכולה להגיד, אני לא יכולה לענות על כאלה דברים, זה תקציב, אני לא יודעת.

הוא אמר שיש מקור תקציבי. יש מקור תקציבי, הוא אמר, יש תקציב.

הוא דיבר על התקציב של ההחתמה מרחוק, החתמה דיגיטלית.

גם אם ישפצו אותו, זה לטובת פיילוט וזה זמני, כמו שאמרנו, וגם אנחנו לא יודעים כמה זמן ייקח, ובהנחה שזה גם יעבוד. זה נראה לי כמו כל - - -

אם לא נתחיל ממשהו שנותן מענה ומכבד את העובדים היקרים האלה, ההתחלה לא תיושם אף פעם.

נכון.

אבל רשות שדות התעופה לא מכבדת אותם בזה שהיא מקבלת אותם היום בחנייה. אני לא הייתי נותן לזה לקרות בלי פתרון מיידי.

אני רוצה לשאול שאלה, קובי. האם ניתן לעבור לתמך המערבי, כמו שאתם מדברים, שאני לא יודע מה זה, זה מבחינתי משהו אמפירי, אבל זה יעבוד נכון אם ביציאה מהמטוס יחכה מיניבוס, ייקח את העובדים ויעביר אותם לשם.

זו בדיוק הכוונה, לא?

שם יהיה בקר הגבולות ושם יקבלו אותם ושם יעשו את הכול. ברגע שהם יצטרכו לעבור את כל הסיבוב, להגיע, לא עשינו כלום.

אם אפשר לקצר להם.

פחות.

מספיק אחד שלא הגיעה לו המזוודה בשביל שאנחנו נתעכב.

זה תהליך מאוד לוגיסטי, מאוד מורכב תפעולית ושירותית. יש פריקה וכבודה ומיון ונוסעים נוספים על המטוס, זה לשיח אחר עם רשות ההגירה והאוכלוסין.

לא, הליך יותר מהיר הוא יכול להיות?

לא, כי זה רק יסרבל יותר. בתוך התהליך יש הרבה אבני דרך, בתהליך הכניסה של נוסע או של עובד זר ארצה. ולכן כניסה הומוגנית, מסודרת, הסעה לאולם, טיפול מלא ויסודי בצורה מכבדת תיתן מענה בשלב הכמעט מיידי באופן ראוי.

למה במיידי זה לא יכול להיות בקומות הגלריה הקיימות, שזה רק לעלות מדרגות ויש לך שם שירותים ומיזוג והכול?

הסברתי, קומת הגלריה ששימשה בעבר, בתקופת הקורונה, שלהי המלחמה, כמויות מאוד מאוד קטנות של עובדים, לא דבר שיכול להיות ישים בתקופה כזו, לא למאות עובדים.

הגיעו אלפי עובדים.

זה היה ישים בשיא הנחיתות.

שאלתם שאלה, אני אענה.

איזה כמויות קטנות?

אני לא ראיתי.

אלפי עובדים הגיעו.

זה נכון? אלפים הגיעו לגלריה?

בטח, שיא העובדים הגיע דרך הגלריה.

קיבלתם אותם? אכלסתם הרבה בגלריה?

זה השיא היה.

בגלריה לא ניתן לאכלס אלפי עובדים.

לא, לא בבת אחת.

את מתכוונת במהלך יום שלם.

נכון.

לא, האולמות משמשים לטיפול והגעה של קבוצות ונוסעים ושימוש מלא, ובאותו מקום גם נמצאת המרפאה שנותנת מענה חירומי לשאר הנוסעים, ציינתי, כ-75,000-70,000 אישר בימות השנה. ולכן כניסה סדורה והסעה לאולם ייעודי יכולות לתת את המענה. ודרך אגב, זה אולם שנמצא תחת הדיור הממשלתי. החיבור בין רשות ההגירה והאוכלוסין לביצוע התאמות על ידי הדיור הממשלתי יכול להיות מאוד מהיר ומאוד ראוי.

יפעת, את יכולה בבקשה להגיד מה את מציעה, אילו חלופות? מה יש לך לומר בעניין החלופות?

אני כל כך הרבה שנים עובדת בשדה התעופה ומטפלת בעובדים זרים וזו כל כך סוגיה שאנחנו שנים על גבי שנים מנסים לחפש מקום ראוי לדבר הזה, ולצערי, אנחנו לא מצליחים. אם את שואלת אותי, אני חושבת שאנחנו צריכים למצוא איזשהו מבנה שנמצא בתוך הטרמינל, משהו ייעודי לדבר הזה, אבל בתוך הטרמינל. אם מדברים איתי על התמך המערבי, שינוע עובדים לתמך המערבי בכמויות כאלה לא הגיוני ולא ישים.

אסון, זה אסון.

זה אסון.

אוזן, יש מקום?

אם כך, תמצאו אולם חיצוני.

השינוע זה דבר נוראי.

יש אצלכם אולם?

התשובה היא לא, אולמות הטרמינל משמשים באופן מלא לכלל הנוסעים.

הם לא רוצים את העובדים, אין משהו אחר.

ממש לא. אני לא רציתי - - -

נבוא לסיור, בסדר?

בשמחה רבה, ברוכים הבאים וברוכות הבאות.

יחד עם הוועדה והנציגים ונציג מהמעסיקים ותראה לנו בעין.

אני כן יכול לציין אבל, רציתי להימנע מזה, אבל אני כן יכול לציין, יפעת יקרה, ואנחנו בקשרי עבודה מצוינים, שגם באותה תקופה ייעודית בה היה שימוש נקודתי בגלריה, לאורך היום ובסוף כל יום ראינו מתחמים ואולמות נוסעים מלאים בלכלוך ואוכל ועובדים ש - - -

זה פתיר אבל.

דקה, תן לי לענות על זה. וחוסמים מעברים ויושבים שם על מעקות ולא בטיחותי, וכל הנראות של נוסעים ושל ציבור הנוסעים ושל ציבור העובדים היקר לא מתפקד טוב, לא נראה טוב, לא בטיחותי, ולא שירותי.

עדיף שהעובדים יהיו בחנייה, ויהיו להם אזעקות, זה יהיה יותר בסדר?

גם ככה לא טוב וגם ככה לא טוב.

גברתי, אפשר להגיע באמת לסיור, לראות את האולמות הייעודיים.

אנחנו נגיע, או בראשון או בחמישי אנחנו מגיעים.

וניסע לשם ביחד ותראו כמה זה פשוט ויעיל.

כן, ונראה, ונקבל את ההחלטה יחד.

זה חייב להיות ממש בהקדם, גברתי.

בסדר.

אבל רשות שדות התעופה צריכים להיות פתוחים לעוד רעיונות, זה לא יתקדם.

גברתי, יש השבוע הרבה נחיתות, אולי תנסי לבוא ביום של נחיתות? תנצלו את המומנט גם לראות איך זה נראה בחוץ, בפנים, בצד, למעלה ולמטה.

השבוע נמצא מועד, בסדר?

ב-16 לחודש יש לנו נחיתה של 100 עובדים.

ב-16 בחודש? איזה יום זה יוצא? יום שני?

נמצא מועד.

במהלך השבוע נראה. אנחנו מסכמים את הדיון. תודה, יפעת.

הוועדה תקיים סיור בנתב"ג בתיאום עם רשות שדות התעופה ביום שבו נוחתים עובדים זרים, נראה גם את תהליך קבלת הפנים והרישום. הוועדה תבחן את ההצעה שרשות שדות התעופה הציעה. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה להעביר לוחות זמנים לקידום פתרונות טכנולוגיים לצמצום ההליך בנתב"ג, לעובדים ועדכון על המקור התקציבי לכך. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין ומרשות שדות התעופה להתכנס ולחשוב על פתרונות נוספים לאור מה שעלה היום בדיון, ולהעביר בכתב את המסקנות לוועדה תוך שבועיים.




תודה רבה, אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:37.