פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
ועדת הכספים
27/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 659
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ט באייר התשפ"ה (27 במאי 2025), שעה 13:20

הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 (מ/1773)

חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אורית פרקש הכהן
נאור שירי

רותי לירז שפירא - עוזרת ליועץ המשפטי, משרד האוצר

רונית כהן - מנהלת תחום בכירה, קופות גמל ברשות המיסים, משרד האוצר

תומר גם זו לטובה - מנהל תחום רשות המיסים, משרד האוצר

יראת דומנוביץ' - עו"ד, מחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים

מיכל סיני לוויתן - מחלקה משפטית, בנק ישראל

מאיה גרטי גלבוע - מנהלת יחידת פיתוח חדשנות פיננסית, הרשות לניירות ערך

אורנה נחום - מנהלת יחידת ייעוץ משפטי במחלקת השקעות, הרשות לניירות ערך

ענבל פולק - מנהלת מחלקת השקעות, הרשות לניירות ערך

יוסף זינגר - יו"ר הרשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - יועמ"ש, הרשות לניירות ערך

לינור בוקובזה - עו"ד, ייעוץ משפטי, הרשות לניירות ערך

אילן פלטו - מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

אלה תמיר שלמה - עו"ד, רו"ח, לובי 99 - חברה לתועלת הציבור

חיים אמיתי - סטודנט לתואר שני

נמרוד ספיר - עו"ד, מנכ"ל איגוד בתי השקעות

עודד אופק - שדלן, עו"ד, יועמ"ש איגוד בתי השקעות

לירז כהן - שדלן, עו"ד, מנהל תיקים, איגוד בתי השקעות

שלומית ארליך

טמיר כהן

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, מ/1773

על סדר היום הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

סליחה, יושב-הראש, עד מתי הדיון הזה?

18:00.

נו, זה תשובות של ימי תקציב. עברנו את תקציב ה-500,000. אני רוצה לדעת כי יש איזה דיון בנושא אנרגיה.

אני מקווה שב-13:58 אנחנו כבר נסיים.

יש דיון בנושא האנרגיה ואין לה כוח אלינו.

מי מציג?

ספי.

ספי, יושב ראש הרשות. בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה על הדיון הזה. זאת הצעת חוק שנמצאת על שולחן הוועדה כבר תקופה. היא הגיעה לדעתי בקיץ שעבר. בגלל התקציב, התקציב, שוב פעם תקציב, אז היא קצת נדחתה.

ושוב פעם תקציב.

הצלחת להגיע פה בין התקציבים.

לא, אנחנו לא מתחייבים לך שתצליח לסיים את הקריאה השנייה ושלישית לפני שיהיה עוד תקציב.

זהו, זו המטרה שלנו, התקווה שלנו. להצליח לעשות את זה איפה שהוא בין לבין. זו הצעת חוק מאוד חשובה. היא כוללת בתוכה ארבעה נושאים. היה כבר דיון פתיחה, אבל לבקשת שלומית והוועדה אני אעשה חזרה ממש קצרה לארבעת הנושאים המרכזיים שנמצאים בהצעת החוק הזאת.

היא נולדה אגב העבודה שלנו בתחילת המלחמה, מתוך לחשוב על מקומות שבהם יש צורך ויש יכולת לעודד ולפתח את שוק ההון הישראלי. לכן היא גם נולדה בתוך כמה הוצאות וכמה אלמנטים שכל אחד מהם עומד לעצמו, אבל ביחד הם עושים תמונה רחבה לפיתוח וייעול של שוק ההון.

שני נושאים בהצעה הזאת עוסקים בעצם ממש בעולם של החברות הציבוריות. הדבר הראשון הוא הנע"מים – ניירות ערך מסחריים. זה מכשיר לגיוס חוב לטווח קצר. מכשיר שאנחנו רואים אותו שהולך ומתפתח ומתקדם בשנה האחרונה. בעצם ההצעה מאפשרת לגלגל את הנע"מ הזה לתקופה של עד חמש שנים. נע"מ הוא מכשיר שליטה לעד שנה. ההצעה בעצם נותנת אפשרות לגלגל אותו, להאריך אותו משנה לשנה לתקופה של עד חמש שנים.

כלומר לא חמש שנים בבת אחת, אלא כל שנה לחדש את זה.

נכון. זו ההצעה הראשונה. היא בעצם לוקחת את המכשיר הזה, שהוא טוב ושהוא עובד. הוא יעיל בשוק. אנחנו רואים, יש לו ביקושים גדולים. הוא גדל בשוק. היא בעצם מאפשרת קצת לפתח אותו ולהרחיב אותו ולהפוך אותו להיות יותר יעיל. זו הצעה אחת.

הצעה שנייה שבדיון שעבר גם עוררה אני חושב לא מעט דיונים, היא מה שנקרא סעיף 46(ה). בעצם כאשר חברות נמצאות בשוק הציבורי העיקרון המנחה של שוק ההון בישראל הוא שלכל מניה יש את אותן זכויות. אנחנו לא מאפשרים בשוק ההון שני סוגי מניות, למעט לדוגמה בעולם השותפויות. בהצעה הזאת אנחנו לא רוצים לפתוח את העיקרון הזה ולשנות מה שנקרא סדרי בראשית. זה לא נמצא על השולחן מבחינתנו.

מה כן? יש בישראל נתח שוק מאוד גדול וחשוב של חברות דואליות. אלה חברות שנסחרות גם בארצות הברית וגם בישראל. אלה חברות שחשובות לנו למשק. הן חשובות גם לשוק ההון שלנו, הן דוחפות את שוק ההון קדימה. הן חברות שהרישום שלהן בישראל בסוף עוזר גם להשאיר אותן בישראל. אם הן בסוף ילכו רק לארצות הברית אז יכול להיות שגם בסוף הפעילות שלהן גם תלך לארצות הברית.

עד עכשיו הן היו מנועות להיות רשומות גם פה וגם בארצות הברית?

לא. יש הסדר של רישום כפול.

הוא רק מרחיב את סוג המניות.

אתה רוצה להרחיב?

יש סדרה של פעולות שנועדו לגרום לזה שלא יהיה פער רגולטורי בין הרישום שלהן בארצות הברית, שזה הרבה פעמים המקום המרכזי שבו הן נסחרות, לבין הרישום שלהן בארץ. נעשו הרבה צעדים, לדוגמה לגבי הדיווחים. בהיקף הדיווחים, איך הם מדווחים. נעשו כל מיני הקלות תאגידיות. אני חושב שבוועדת חוקה במהלך לפני שנה.

הצעד הנוסף שאנחנו רוצים לאפשר הוא כן לאפשר שני סוגי מניות בתנאים מסוימים גם לחברות הדואליות. והטעם הוא כי בעצם בחו"ל הם יכולים להיות עם שני סוגי מניות. ואז בעצם קבוצה גדולה של חברות, לפחות פוטנציאל לקבוצה גדולה של חברות, שנמצאות בארצות הברית. במשטר הנוכחי הן לא יכולות לבוא גם לארץ, כי אין שם את שני סוגי המניות. הם בעצם צריכים לקבל החלטה: או להיות רק שם או לוותר על כלי שהוא כלי מבחינתם הוא כלי תאגידי חשוב.

לכן, ההצעה השנייה בעצם מבקשת לאפשר רק לחברות דואליות, אני מדגיש שזה רק לחברות דואליות, ומבחינתנו זה לא תחילתו של מסלול ולא פתיחה של גדר להתחיל לפרוץ את זה באופן כללי לשוק ההון הישראלי. מבחינתנו שוק ההון הישראלי, הדרך שבה הוא מתנהל היא נכונה. שיש one share one vote. לא לשנות את זה, אבל כן לאפשר את זה בחברות הדואליות.

אלה שתי הצעות שהן יחסית קצרות וממוקדות.

יש לנו עוד שתי הצעות שהן קשורות לפרויקט מאוד חשוב שברשות אנחנו מקדמים ואני רוצה להגיד עליו מילה. אנחנו קוראים לזה הריטר, הציבור הרחב נמצא יותר ויותר בשוק ההון. אנחנו רואים אותו יותר ויותר בשוק ההון. מבחינתנו זו תופעה חשובה ומבורכת. אנחנו רואים אותו מגיע גם דרך חברי הבורסות שאינם בנקים, גם דרך רשתות ודרך מגוון שלם של ערוצים שדרכם הם מגיעים לשוק ההון.

יחד עם התופעה הזאת יש גם סיכונים. ואנחנו גם רואים לצד זה גם לא מעט הונאות. רק בשבועות האחרונים היה מלא פרסומים על כל מיני הונאות בשוק ההון, עם כל מיני מתחזים בעולם של שוק ההון. אנחנו רואים הונאות בעולם ההשקעות האלטרנטיביות. הרבה מאוד כסף, מיליארדים של שקלים של מקרים של הונאות שראינו בעולם ההשקעות האלטרנטיביות.

מנקודת מבטנו אנחנו רוצים, כשאנחנו חושבים על איך הופכים את שוק ההון לנגיש יותר לציבור הרחב זה בשני מקומות: אחד, שסל המוצרים שיהיה נגיש לציבור בשוק המפוקח יהיה גדול ורחב. כלומר, אם עד היום מישהו שרצה להיות בהשקעות אלטרנטיביות בעצם הערוץ המרכזי שלו היה באזור הלא מפוקח. מה זה גורם? זה גורם לזה שדווקא באזורים שהם יותר מפוקחים, בטוחים, תחת אחריות, דווקא שם הציבור לא יכול לקבל דברים שהוא רוצה.

לכן הצעה אחת שלנו היא בעצם להרחיב את השוק המפוקח ולהרחיב את עולם קרנות הנאמנות, שזה בעצם מכשיר שבו הציבור הרחב משקיע דרך גורמים מקצועיים שהם מנהלים עבורו את ההשקעות האלה. אלה בעצם קרנות הנאמנות. להרחיב אותה גם לעולם שהוא מה שנקרא נכסים אלטרנטיביים. כלומר, אם עד היום קרנות הנאמנות יכלו לעסוק רק בנכסים סחירים אנחנו רוצים לאפשר באופן מדורג גם נכסים לא סחירים. בעצם להגדיל את סל ההשקעות של הציבור דרך גורמים מפוקחים, שיהיה יותר גדול ויותר רחב. זה במילה אחת ההצעה הזאת.

יש בזה גם לא מעט סיכונים, ואני בטוח שכאשר הדיונים ילכו קדימה גם נדבר על הסיכונים האלה. אין לנו גם כוונה להפוך את זה בבת אחת לשוק פתוח לגמרי. מבחינתנו הדרך להתחיל להיכנס לעולם הלא סחיר צריכה להיות מידתית, מדורגת. אבל כן כתפיסה, בטח כתפיסה לטווח ארוך אנחנו רואים יתרון שיהיו כמה שיותר מכשירים מפוקחים בשוק ההון. עדיף שהציבור יהיה במכשירים המפוקחים מאשר שהם יהיו במכשירים לא מפוקחים.

אגב, עשינו את זה לא מזמן באופן דומה גם ביחס לקריפטו. גם קריפטו הוא מכשיר מסוכן, הוא מכשיר לא קונטרוברסלי בשוק ההון. אבל הגענו למסקנה שנכון שיהיו כמה שיותר בשוק המפוקח מאשר בשוק הלא מפוקח. וגם שם נקטנו בצעד שיאפשר דרך קרנות הנאמנות לציבור להיחשף גם לקריפטו. זה ערוץ אחד להנגשת הציבור.

הערוץ השני להנגשת הציבור, שהוא לא פחות חשוב, זו הדרך שבה הציבור צורך מידע. אנחנו גדלנו בעולם שבו אנשים שהם קנו קרן נאמנות או קנו מניה היו קמים בבוקר, עונבים את העניבה, מתקשרים לבנק, הולכים, פוגשים את הפקיד בבנק ודרך זה קונים. העולם הזה השתנה. אנשים עובדים דרך אפליקציות. ראיתי לא מזמן איזה שהוא סקר שלדעתי 40% או 50% מהאנשים בכלל עושים הכול במסחר של ניירות ערך דרך אפליקציות. יש ריבוי של אפליקציות. הם כבר לא צורכים את המידע דרך אותו יועץ מכובד שיושב בבנק. הם צורכים את המידע דרך רשתות, דרך רשתות חברתיות, דרך קבוצות ווטסאפ. יש סל שלם של כלים שאנשים צורכים בהם מידע.

בעצם מה שזה מחייב אותנו זה להתאים את עולם הייעוץ. כלומר, העולם המקצועי שמנגיש ומתווך את המידע הזה לציבור. להתאים אותו לעולם החדש. במצב הקיים, המצב הזה, השוק פרוץ. ההסדרה החקיקתית לא מותאמת בכתיבה שלה ובבסיס שלה לשינוי הזה לעולם של רשתות, לעולם של ייעוץ שאנחנו קוראים לו ייעוץ כללי. כלומר, ייעוץ שלא מוכוון לאדם ספציפי כזה או אחר, אלא ייעוץ שהוא בא, נותן איזה שהן אמירות יותר כלליות ולא מכוונות ספציפית לאדם כזה או אחר.

זה גורם לזה שהגורמים הטובים לא עוסקים בזה, הגורמים שהיינו רוצים שיעסקו בזה. הם פחות עוסקים בזה. ומי שנמצא שם, מי שמסכים להיות באזור האפור, שהוא חלקו בצד ימין של החוק, חלקו בצד שמאל של הדין, אלה גורמים לפעמים פחות טובים. המטרה של ההצעה הזאת היא בסוף לייצר הנגשה של מה שאנחנו קוראים, הכותרת שלו היא ייעוץ כללי, ייעוץ דרך רשתות, ייעוץ דרך גופים מפוקחים, שיהיה רחב. שמצד אחד יאפשר לציבור נגישות רחבה וגדולה למידע ומצד שני גם יהיה לו איזה שהוא מינימום של פיקוח ואחריות כדי לוודא שאכן מה שציבור מקבל הוא מידע טוב ואמין והוגן.

כן, אבל זה תלוי יותר בך מאשר בחוק. אם אתה יודע לשווק את הסחורה שלך, מה שנקרא, ושזה לא יהיה פרוץ. כלומר, שאתה תוציא את הסחורה הטובה שלך אז גם אלה שהם בעצם לא מפוקחים, הוא רק בא לתת לי ייעוץ. אני נמצא ברשתות, רואה יש ייעוץ, אני מחליט אם להיכנס או לא ואני מספיק בוגר בשביל להחליט.

אם אתה בא ותגיד מה טוב אצלך ותעשה את ההסברה שלך בצורה שאתה יודע לעשות, זה יותר תלוי בך מאשר בחוק אני אאסור על כזה או אחר להיכנס.

אני רוצה שנייה לחדד. אדם שמנסה לשווק את הסחורה שלו, חנות מכולת שמשווק את הסחורה שלו, לא על זה אנחנו מדברים. בעולם הפיננסי יש קבוצה שלמה של מתווכים שהם בעצם הם לא יצרני המוצר ואפילו לא קשורים ליצרן. חלקם קשורים וחלקם בכלל לא קשורים. משווקים ויועצים.

כל הקבוצה הזאת היא בעצם, האדם הסביר כנראה לא ידע לבדוק את המכפילים של חברות ולבדוק את התשואות עבר. נכון? אנחנו לא יכולים לדרוש את זה מהאדם הסביר. אנשים סבירים משתמשים ביועצים. יועצים יכול להיות מה שהיה פעם יועצים, היועץ בבנק. יכול להיות מתווכחי מידע מודרני, שהם ככל הנראה לא יהיו גם בעתיד אנשים בשר ודם. הם יהיו רשתות, הם יהיו AI הם יהיו שילוש של כל הדברים האלה.

אני מדבר על העולם הזה. על העולם של תיווך המידע שהוא הופך להיות תיווך שיותר ויותר יגיע אליך ישירות. אין לך יכולת ביקורת אמיתית לדעת האם זה מתווך מקצועי, האם זה לא מקצועי. אתמול ראיתי סקר שלדעתי 20% או 25% מתרשמים מהמשרדים של מי שנותן להם את זה. הם רואים באינסטגרם כזה יפה, מישהו עם חליפה ומשרדים, זה משפיע על הדרך שבה מקבלים החלטה. כך, זו האמת. אנשים לפעמים שמים לב לדברים שהם פחות משמעותיים וחשובים.

לכן כשאנחנו נמצאים בתוך עולם גדל וחדש וחשוב של הנגשת מידע פיננסי לציבור אנחנו צריכים להבטיח שבסוף המידע הזה שומר מצד אחד על שוק דעות פתוח, והרשת היא מקום של שוק דעות פתוח. אנחנו לא מתכוונים לדעת בדבר הזה. אבל מצד שני להבטיח לדוגמה שמי שלא נותן לך מידע כאילו הוא יועץ אובייקטיבי ומצד שמאל מקבל מהחברה כסף, כדי שהוא יגיד את זה ושלא יגיד שהוא מקבל את הכסף מהחברה. זה בגדול ההצעה.

כיוון שזה כבר דיון שני אז אני לא חוזר באריכות, אלא רק שמתי בנקודות ממש את עיקרי הדברים. ואלה עיקרי ההצעות שלנו שאנחנו מביאים לוועדה.

היועצת המשפטית.

בדיון הראשון שהיה עלו כמה הערות, ומתוך הדיון התייחסו גם בנק ישראל לנושא של הגדרת נכס דיגיטלי, למנגנון לוויסות סיכונים. דיברו על הצעות כלשהן שיכולות בעצם לתת איזה שהן הקלות בתחום. להרחיב תחולה מעבר לדיווחים. היו גם התייחסויות לנושא החברות הדואליות. יש איזה שהיא עבודה או התקדמות בחשיבה שעשיתם מאז הדיון האחרון?

אמיר, מרשות ניירות ערך. יש כמה תיקונים שהכנסנו. חלקם בגלל תיקוני חקיקה שעברו גם בכנסת בתקופה הזאת. תיקון של שוק הכסף שהיה בוועדה כאן. ועוד כמה תיקונים לא מאוד גדולים, בגלל שיח באמת עם רגולטורים אחרים. עם בנק ישראל ועוד חשיבה שלנו.

אני מציע שאני לא אכנס לפרטים. יש לנו כאן סיכון להתבלבל, כי אנחנו מדברים על ארבע הצעות שונות בנושאים שונים. אז יכול להיות שפשוט נעבור הצעה-הצעה. אני מניח שהיום נספיק רק את הראשונה והפשוטה מכולם, של ניירות ערך מסחריים. לגביה גם אני חושב שלא היו הערות. לנו לא היו לפחות שינויים. ונדבר עליה.

בפעם הבאה, כל פעם כאשר נגיע לנושא נדבר באמת על ההערות שהתקבלו ומה עשינו איתם. אם זה מקובל, יכול להיות שנתחיל עם ניירות ערך מסחריים. אולי אפילו נקריא את הסעיף, זה סעיף מאוד קצר. ואז נסביר אותו מעט יותר.

בסדר. רק אני אומר בפתח הדברים, אתם הבאתם בעצם הצעה שמשלבת פה ארבעה תיקונים שאין ביניהם זיקה אמיתית, חוץ מהרצון לעודד את הפעילות.

למה? הסרת חסמים.

אבל אנחנו לא נמצאים במצב של חוק הסדרים. בדרך כלל כאשר מתקבלת פה הצעת חוק ודנים בה דנים בנושא אחד. הצעת חוק אמורה להסדיר נושא אחד ולא מקבץ של נושאים שונים שאין ביניהם קשר.

כל הדברים, כבר התהליך פה מתקדם, אז אנחנו לא זה. אבל שימו לב, לתשומת ליבכם שאנחנו נעמוד על זה בפעם הבאה.

אני אגיד רק שאני מסכים לגמרי. הבאנו את ההצעה, היא גובשה ככה כי היא גובשה בתקופת המלחמה.

אתה אומר תפסנו אותה בין התקציבים.

לא, זו האמת. הבאנו אותה מתוך מחשבה שאנחנו בתקופה קשה ואנחנו רוצים להביא סל של דברים. וזה נכון שעכשיו היא כבר התקדמה ואנחנו במקום אחר. אבל ההערה מקובלת מבחינתי.

וגם שלומית, חוק המו"פ שהעברנו כאן בוועדה. זוכר ינון? שהוא עסק בנושא הייטק והוא טיפל בהמון סוגיות של הסרת חסמים. המון סוגיות.

באותו היבט. הרבה סעיפים באותו היבט.

של הסרת חסמים. כמו שהם עושים עכשיו. תראי, אני הסנגורית שלהם.

זו ביקורת נכונה. דיברנו עליה גם לפני הדיון. זה באמת המכנה המשותף כאן הוא נושאים שאנחנו מכנים פיתוח שוק. אגב, אלה הצעות שחלקן נולדו לפני הרבה שנים ועברו עדכונים. ובעצם בתהליך הממשלתי הרבה יותר קל לקבץ ולהביא משהו שהוא יותר משמעותי מאשר לנסות כל פעם לקדם דבר קטן. אבל הביקורת מקובלת.

לינור, אולי נתחיל בהקראה פשוט של הרכיב של ניירות ערך מסחריים?

הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ה - 2025

תיקון חוק ניירות ערך

תיקון חוק ניירות ערך
1.
בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 -



(1)
בסעיף 1, בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", במקום "במועד שאינו מוקדם משבעה ימים מיום ההצעה ואינו מאוחר תום שנה מהיום האמור" יבוא "במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו – תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי סעיף 23ב – במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור";

תסבירי את זה.

זה בעצם תיקון של הגדרת ניירות ערך מסחריים כך שזה יכלול את ההתייחסות לאפשרות להארכת תקופת הפירעון של הנע"מים, של הניירות ערך מסחריים.

בעצם כמו שהנוסח מנוסח עכשיו יש התייחסות גם למועד מוקדם. מועד מוקדם שאינו מוקדם משבעה ימים. למה בהצעה החדשה אין?

ניירות ערך מסחריים זה מכשיר שקיים הרבה שנים בשוק, יותר מ-20 שנים. וההגדרה שלו היום מדברת על כך שהוא יהיה בין תקופה של שבעה ימים לשנה. לא הצלחנו להתחקות למה במקור נקבעו אותם שבעה ימים. יכול להיות שזו הייתה סיבה טכנית שחשבו שלא יהיה אג"ח שחברה תנפיק לתקופה כל כך קצרה. זה באמת לא סביר. אני חושב שגם אחרי שנסיר את המגבלה הזאת אנחנו לא נראה חברות שמנפיקות אג"ח לתקופה של יומיים. בסופו של דבר בדרך כלל ההנפקות האלה יהיו לתקופה של שנה. אבל כיוון שגם לא ראינו סיבה למגבלה הזאת הורדנו אותה.

אוקיי.

(2)
אחרי סעיף 23א יבוא:



"הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים
23ב.
המנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרת "ניירות ערך מסחריים" שבסעיף 1, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שתקבע הרשות לעניין זה.";



פה אנחנו מוסיפים את ההוראה האופרטיבית לפיה יתאפשר למציע להאריך את תקופת הפירעון של הנע"מים לתקופות נוספות של עד שנה כל אחד ועד לתקופה מקסימלית של חמש שנים. כל זה יהיה בכפוף לכללים שהרשות תקבע ליצירת מנגנוני הגנה.

איזה סוגים? רק נאמר אולי קודם לכן, המנפיק בעצם לפי הגדרות החוק זה מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור. תקופת הפירעון מוגדרת בהגדרה של נייר ערך סחיר בלבד. אתם מבקשים פה חמש שנים. תסבירו למה? מה עמד לנגד עיניכם כאשר הגעתם לחמש השנים האלה? למה לא יותר, למה לא פחות.

וגם תתייחסו בבקשה לנושא של הכללים. מה בדיוק אתם מנסים להסדיר באמצעות הכללים?

אני אומר עוד כמה מילים על המכשיר הזה. ניירות ערך מסחריים זה מכשיר שקיים בעולם ובישראל. יש לו הרבה יתרונות: אחד כאמצעי מימון לתאגידים לטווח קצר של עד שנה. עבור המשקיעים כמכשיר השקעה נוח גם כן לטווח קצר. שלוש, יש כאן סוג של תחרות למערכת הבנקאית במובן שהיא היום זאת שנותנת את האשראי טווח קצר לתאגידים וכאן בעצם ייפתח ערוץ מקביל יותר אטרקטיבי ממה שקיים היום, כך שתאגידים יוכלו לעשות את זה דרך שוק ההון. ארבע, אפשר להסתכל על זה גם כנכס השקעה עבור הקרנות הכספיות. אותן קרנות שניסינו לקדם. אז הן מחפשות הרי נכסים לתקופה קצרה. כאן זה יכול לאפשר להם להגדיל את ההשקעה בניירות ערך מסחריים.

למרות שמדובר בשוק ענק בעולם, בישראל הוא לא היה מפותח עד לאחרונה. למרות שהתחלנו לראות התעוררות מסוימת שכנראה קרתה בגלל עליית הריבית. כיום יש סדר גודל של 25 תאגידים שהנפיקו ניירות ערך מסחריים. הסכום הכולל במחזור סביב ה-21 מיליארד שקלים. זאת אומרת, מתחילים להיות סכומים מכובדים, אבל עדיין לא משמעותיים מאוד.

למה המכשיר הזה לא תפס יותר? למה אנחנו לא רואים יותר פעילות פה? קיימנו כבר לפני שנים שיח עם חברות וחתמים, להבין למה הם לא משתמשים יותר בניירות ערך מסחריים, דבר שמנסים לעודד מתחילת שנות ה-2000. הם בעצם הצביעו על היתרון שיש להלוואה בנקאית לעומת המכשיר הזה. כי אם אתה מגיע לסוף אותה שנה ומדובר בניירות ערך מסחריים אתה צריך לפדות. ואם אתה רוצה להאריך אתה צריך לעשות שוב את כל מהלך ההנפקה, לשכנע עוד פעם משקיעים ותהליך שכרוך בעלויות ולא בהכרח יסתיים בהצלחה. בעוד שאם יש לך הלוואה בנקאית כל מה שאתה צריך זה לסגור עם הבנק, לגלגל את ההלוואה לעוד שנה באותם תנאים. תהליך הרבה יותר פשוט.

התיקון שאנחנו מציעים כאן נועד להתמודד בדיוק עם החיסרון הקיים הזה של ניירות ערך מסחריים, בלי לוותר בעצם על הגנת המשקיעים. מה הוא קובע? הוא אומר שחברה תוכל להנפיק ניירות ערך מסחריים. התקופה היא עדיין עד שנה. אבל היא תוכל לגלגל או להאריך בעצם את תקופת הפירעון כל פעם בשנה נוספת, עד תקופה מצטברת של חמש שנים בסך הכול.

מדוע לא תהיה פגיעה במשקיעים? כי כאשר חברה תעשה מהלך כזה של הארכת התקופה היא תהיה חייבת לתת למשקיעים הודעה מראש. להגיד להם אני מתכוונת להאריך את האג"ח והם יוכלו לתת לה הודעת פדיון. כלומר, לבצע פעולה אופט אאוט, להגיד אנחנו רוצים עכשיו את הכסף כמו שהתכוונו במקור. ואם הם לא רוצים הם יוכלו להמשיך להחזיק בניירות ערך. צריך לזכור, אלה גם ניירות ערך נזילים. כלומר, נסחרים בבורסה. זאת אומרת יש עוד דרך לממש אותם גם במהלך השנה.

ההסמכה שביקשנו כאן היא בדיוק לעניין הזה, לקבוע כללים איך החברה תודיע על הארכת התקופה. איך משקיע יכול להודיע שהוא רוצה לפדות.

לשאלתך, שלומית, לגבי התקופה של חמש שנים. אנחנו רצינו שעדיין זה יהיה מכשיר שהוא מאופיין בטווח הקצר. זאת אומרת, כל פעם בראיית משקיע הוא מסתכל על השנה הקרובה. גם החברה. עכשיו, כמובן זה היה יכול להיות שלוש שנים או שש שנים. אבל ככל שאתה מאריך את זה זה כבר מאבד את הרציונל ואני חושב שגם יהיה קשה למשקיעים לתמחר את זה. כלומר, אתה מסתכל כאן על מכשיר שהוא טווח קצר. והריבית אמורה להיות בהתאם. גם הסיכונים הם בהתאם.

אם זה היה נגיד מכשיר ל-10 שנים אז כל הפרספציה של המשקיעים ושל החברות הייתה מתחילה להשתנות. אז בחרנו כאן בתקופה שהיא נראית לנו עדיין סבירה לאותם גלגולים, בלי שבהכרח נגיד תנאי הריבית במשק השתנו לחלוטין או המצב העסקי של החברה השתנה לחלוטין באותה תקופה. זה הרציונל לתקופת המקסימום של חמש שנים.

אפשר להגיד מילה?

כן.

קודם כל, אנחנו מברכים את רשות ניירות ערך, גם בהצעה הכללית וגם בהצעה הספציפית הזאת. אני רק רוצה הבהרה מאמיר. אתה מדבר על הכללים. השאלה אם מדובר רק בכללים של באמת איך יודיעו וכאלה. כי לכאורה כשאתה אומר כללים, מחר גם תוכל להגיד כלל שאתה לא רוצה נניח שחברות נדל"ן ישתמשו במכשיר הזה. סתם בכוונה אני מקצין. השאלה על איזה כללים? אם זה מדובר רק בכללים מינהליים של באמת איך להודיע ומה להודיע אין לנו בעיה.

השאלה מובנת. מה הכללים, אם יש לכם אותם? איך אתם מראים לנו אותם?

כמו שאמרתי, זו הצעה שאנחנו עובדים עליה הרבה שנים. כאשר עבדנו עליה, אני חושב שזה היה לפני שש שנים אולי או אפילו יותר. אז גם כבר פרסמנו נוסח של הכללים והוא עסק בדיוק בדברים - - -

איפה הנוסח?

אפשר למצוא אותו באתר שלנו. נוכל להעביר גם שיהיה לוועדה.

אז תעביר לוועדה את הנוסח. אולי צריך לעשות בו שינוי.

הוא עדיין רלוונטי?

אני מניח שכן. בחנו אותו עכשיו. פשוט אנחנו רוצים גם לעבוד על דברים שרלוונטיים. אז כל עוד הצעת החוק הזאת הייתה רדומה לא עבדנו שוב על הכללים. אבל אם נסתכל בהם נראה שהם בדיוק עוסקים בדברים האלה. כלומר, איך החברה, מתי היא צריכה לפרסם את ההודעה על כוונתה להאריך. נדמה לי שדיברנו שם על 60 יום מראש. איך משקיע ימסור הודעת פדיון. אלה הדברים שחשבנו עליהם.

אני גם אציין, מבחינת החשש כאן, מה שאנחנו עושים כאן זו פעולה שהיא בהגדרה מרחיבה את מה שניתן לעשות היום. כלומר, זו פעולה שהיא בהגדרה תאפשר לחברות מכשיר שלא קיים היום.

השאלה, אמיר, אם אפשר לגדר פה את היקף שיקול הדעת ביחס לכללים ולכתוב למה הכוונה. זאת אומרת לפרט איזה סוג של כללים.

אני חושב שנוכל אולי לחפש איזה שהוא ניסוח אחר כך ביחד, של כללים לעניין ביצוע או משהו בסגנון הזה. זאת הייתה הכוונה שלנו.

אז חשוב שתשלחו ונראה פה בוועדה. בסדר?

כן.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לסעיף הזה? בבקשה.

עו"ד מיכל סיני לוויתן, מבנק ישראל. רציתי לציין שאנחנו בישיבה הקודמת הערנו כמה הערות כלליות להצעת החוק. אבל הצעת החוק שונתה ולא קיבלנו את הנוסח לפני הישיבה.

כרגע הנוסח שעומד בפני חברי הוועדה הוא אותו הנוסח של הקריאה הראשונה.

הם אמרו שיש שינוי למשל לגבי הנע"מים. היא אמרה שיש שינויים.

יועבר לקראת הישיבה הבאה. יועבר נוסח בצורה מסודרת, עם התיקונים שהרשות מבקשת להכניס והוא יופץ לכל חברי הכנסת. כרגע הדיבור הוא בנוסח הכחול.

אז אני רק מבקשת להגיד שאנחנו נעביר הערות בהתאם לנוסח המתוקן.

בסדר גמור.

בסדר גמור. ותגידי לבנק ישראל, כשאנחנו שולחים מכתבים גם כחברי כנסת נשמח לקבל מענה. פשוט לא עונים לי, אז עכשיו ככה יותר קל לי להעביר את המסרים. לא את, זה לא אלייך ספציפית שלחתי, זה בסדר.

עוד מישהו לסעיף הזה? אוקיי. אנחנו לא נעבור לסעיף הבא, כי זה כבר סעיף אחר ומורכב. הבטחתי לכם ב-13:58, אז קיבלתם עוד 12 דקות מתנה.

אפשר, סליחה, אם לא נספיק את הנקודה השלישית, כמה משפטים רק? מרשות המיסים.

על הסעיף הזה אתה רוצה?

לא, על הנקודה השלישית.

אתם לא תבואו? כמו שאני מכיר אתכם, וואלה תאמין לי, אתם פה, חבל על הזמן.

נוכחות מלאה.

מה זה מלאה?

אין לנו מה לעשות.

נמרוד, על הנושא הזה? על הסעיף הזה?

אני רוצה כללית, כי הצוות שלנו יהיה פה בדיונים, אבל אני לא בטוח שאני אהיה. אני רוצה להגיד כמה דברים כלליים, חשבתי שנכון שהם יתחילו בהקראה, כי זה היה חשוב לרשות.

הם רצו להרחיב, אני אמרתי להם שלא.

כל הכבוד. נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות. אני מייצג את בתי השקעות, שכמו שגם יושב-הראש אמר, מחוללי התחרות במגזר הפיננסי ובכל תחום שבו הם נכנסו גברה התחרות וירדו דמי הניהול. יושב-הראש גם התייחס לסיפור של חברי הבורסה שאינם בנקים שהם יכולים תחרות מול הבנקים.

אנחנו חושבים שלחוק הזה תהיה השפעה חיובית על שוק ההון. גם על גיוון מקורות ההון וגם על התחרות בשוק ההון. ואנחנו שמחים שהוא מתקדם. חבל שהוא לא התקדם יותר מוקדם. אנחנו מקווים שיסיימו אותו כמה שיותר מהר.

אני גם אגיד שאנחנו בעד ההרחבה של מכשירי ההשקעה שמוצעת בחוק. גם ההצעה ביחס לנע"מים שהקראתם, גם ההצעה ביחס לקרנות הנאמנות שמותאמות יותר לעולם של קרנות השקעה פרטיות. היא תאפשר גם לציבור הפשוט להיחשף למכשירים האלה בצורה מפוקחת.

אדוני יושב-הראש, אבל יש שתי נקודות כלליות שאני רוצה להגיד פה ושוב, אמרתי, לא בטוח שאני אהיה בכל הדיונים.

כמו שאני מכיר אותך, גם אתה תהיה פה כל הדיונים.

לא, לא, יש לנו עוד משימות על הראש.

קודם כל, אנחנו מאוד בעד הרחבת המידע והשיח בנושא שוק ההון. זה נושא מאוד חשוב. יש לנו בעיה של חינוך פיננסי במדינה. השיח שהתפתח ברשתות החברתיות בשנים האחרונות תרם מאוד למסחר ולחינוך של הציבור ואנחנו רואים שהציבור באמת יותר משתתף ויותר מבין. והסיפור הזה של הרשתות החברתיות הוא דבר שמאוד תרם למסחר בשוק ההון. אבל צריך לראות שבמקביל שומרים פה על האינטרסים של הציבור. כי יש היום בשיח גם באינטרנט וגם לא באינטרנט הרבה גורמים שבאים להטעות את הציבור. והציבור לא מבין את המונחים ולא מבין את המוצרים.

אז הרשות פה לוקחת סמכויות חשובות כדי לפקח וצריך לראות איך הפיקוח הזה נעשה בצורה שמצד אחד הוא לא חונק את השיח על שוק ההון, אבל מצד שני הוא גם באמת שומר על הציבור.

אני כן אגיד שלאורך השנים האחרונות אנחנו פנינו כמה פעמים לרשות לפני החוק הזה ביחס לאכיפה במקומות שהם לא בעולמות של הרשתות החברתיות. כל מיני פרסומות שיש על כל מיני קרקעות חקלאיות וכל מיני דברים כאלה שאנחנו בתור גופים מפוקחים שיש עליהם מגבלות מאוד קשות על הפרסום שהם יכולים לעשות, מתמודדים פה עם כל מיני הבטחת תשואות וכל מיני כאלה שהיו בחוץ. ולצערי בעולמות האלה האכיפה לא הייתה מספיק.

הרשות טענה בשיח איתנו שזה לא בעולמות שלה, זה בעולמות של הרשות להגנת הצרכן. אבל אני חושב שהנושא הזה חשוב שהוא גם יבואר. וצריך לראות שמגנים פה על הציבור. זה לא בהצעת החוק הזאת, כי בהצעת החוק הזאת הרשות לוקחת סמכויות חשובות. אבל הנושא הזה צריך להיות על סדר היום.

אני גם רוצה להגיד עוד משהו: הכיוון הכללי של ההצעה הזאת הוא להקל על הפצת מידע. גם על הפצת מידע שלנו בתור בתי השקעות, אבל לא רק שלנו. יש בתוך ההצעה בסעיף האחרון, גם אדוני יושב-הראש וגם היועצת המשפטית, יש כרגע נושא בתוך חוק הייעוץ שאנחנו עדיין לא סיכמנו עם הרשות, שיש לנו שם פערים. כי שוב אני מזכיר, בתי השקעות הם גופים שמפוקחים מכף רגל ועד ראש והיום יש כל מיני פרקטיקות של הפצת אנליזה שמתבצעות היום בצורה שוטפת. בחוק הזה יקשו עליה. אני מקווה שאנחנו נצליח להגיע עם הרשות לאיזה שהוא נוסח מוסכם, כי אני לא חושב שהמטרה היא להקשות דווקא על אלה שמפקחים על הדרך שבה הם מפיצים את המידע. אלא לדעתי המתכונת תהיה אחרת.

נושא אחרון שאני רציתי להתייעץ, בכלל. מעלים פה לדיון את חוק הייעוץ. חוק ייעוץ השקעות הוא חוק משנת 1995 שנבנה בהתאם לכללים שהיו ב-1995 ולאיך שעולם שוק ההון התנהל בשנת 1995. החוק הזה חייב לעבור עדכון. הוא לא מותאם לא לעולם הרשתות החברתיות, לא למוצרים הפיננסיים שיש היום. זה שיח הרבה יותר רחב מהשיח של הצעת החוק.

אז אנחנו מברכים על הצעת החוק, יש בה דברים חשובים, אבל לא מספיק. את חוק הייעוץ צריך לעדכן.

תודה רבה.

אני ברשותך משפט אחד אם אפשר, בכל זאת.

אין בעיה, אנחנו פה בשבילך.

אנחנו מהקריאה של ההצעה הקיימת, בכל זאת אנחנו גם בשיח ושיתוף פעולה עם ספי ושי אהרונוביץ' בעצמו גם שוחח לאחרונה בנוגע להצעה. כבר אני שם על השולחן שמבחינתנו בסיכומי הביניים עדיין לא הגענו למיצוי הדברים שיש להתאים אותם. כי בכל זאת מדובר פה בסעיף שהוא נותן פטור בפקודת מס הכנסה 129ג ויש פה סוג של פריצה קרנות נאמנות, מסוג קרנות נאמנות. יש פה פריצה או עלולה להיות פריצה של עקרונות המס שאנחנו צריכים למצות אותה כבר בנוסח הקיים. וכבר לנוסח הקיים גם בעולם הנדל"ני יש לנו התאמות. אז בהמשך לשיחתנו כמובן מהתקופה האחרונה אנחנו נצטרך למצות את הדיונים כבר לגבי ההצעה הנוכחית.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרצה להוסיף? אוקיי, תודה רבה. רק להמשיך בהידברות על שאר הסעיפים ולגבי הכללים אני מזכיר לך.

את כל הנושא הזה, רשות המיסים, מדובר בהצעת חוק ממשלתית. את השיח הזה לא עשיתם מראש? זה שיח שצריך להתקיים עכשיו? אחרי שההצעה הובאה?

אני אתייחס, ברשותך. עשינו את השיח הזה, מדובר בהבנה שלנו של עולם המס ואנחנו מנסים לחבר אותו לעולם של רשות ניירות ערך. הבסיס לחקיקה של עולם קרנות הנאמנות בפקודת מס הכנסה היא מובנית במיסוי פטור או מיסוי חייב.

העולם הזה הושתת בתכלית שלו על העולם הנסחר בלבד וזה היה הרציונל שלו. ועכשיו כשאנחנו באים בתיקון 3, כפי שהוצג פה על ידי ספי בהתחלה, להכניס את העולם האלטרנטיבי הפרטי זה פוגע בעקרונות המס הבסיסיים שלנו בעולמות אחרים. כמו לדוגמה מיסוי קלאסי של מכירה של מניות פרטיות שהוא על בסיס מימוש. וכאן לכאורה כל הטרנזקציות שנעשות ברמת הקרן נאמנות הן פטורות. לכן יש לנו פה קושי ואנחנו צריכים להגיע פה להבנה האם זאת הייתה כוונת המשורר ב-day one כשהוא חוקק את 129ג. וזה משהו שהוא תהליך שאנחנו איתם בהתדיינות מלאה תקופה של כמה חודשים פלוס אחורה.

תודה רבה לכם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:53.