פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
58
ועדת העבודה והרווחה
19/05/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 412
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"א באייר התשפ"ה (19 במאי 2025), שעה 11:10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 19/05/2025
הצעת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)(תיקון), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
סדר היום
הצעת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)(תיקון), התשפ"ג-2023
מוזמנים
¶
נועה רוס קמלי - עו"ד, לשכה משפטית, זרוע עבודה, משרד העבודה
יובל גל אביעד - עו"ד, ראש תחום בטיחות בעבודה, לשכה משפטית, זרוע עבודה, משרד העבודה
רן כהן - מנהל תחום בכיר בטיחות בעבודה, מינהל הבטיחות, משרד העבודה
אמיר סריג - מנהל תחום בטיחות בבנייה, מינהל הבטיחות, זרוע העבודה, משרד העבודה
חזי שורצמן - אינג', מפקח עבודה ראשי וראש מינהל הבטיחות, משרד העבודה
סמדר פרידמן - רפרנטית עובדים זרים, משרד המשפטים
הדיל יונס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
סנ"צ ליאת שניידר - רמ"פ פלס להב, המשרד לביטחון לאומי
שני קרני - עו"ד, עוזר משפטי ליועמ"ש המשרד לביטחון לאומי
אביהו לוי - מנהל המעבדה למכניקה, מכון התקנים הישראלי
רוני שדה - עו"ד, יו"ר לשכת ממוני הבטיחות בישראל
ישראל אסל - עו"ד, יועמ"ש הפורום האזרחי למניעת תאונות עבודה
מתי רביבי - מהנדס מטה הבטיחות, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה
מוטי עזרן - מנהל תחום משפט קיבוצי, התאחדות התעשיינים
סטס יגורוב - מהנדס, ראש מינהל הנדסה, המוסד לבטיחות ולגהות
אביתר חנן - רכז אסטרטגיה ומדיניות , אגף כלכלה ומדיניות בהסתדרות החדשה
אמנון שינדלר - מנהל חטיבה ארצית הסתדרות עובדי הבניין בהסתדרות החדשה
רונן קט - מנהל תחום בינוי חב' למשכ"ל, מרכז השלטון המקומי
מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
ד"ר הדס תגרי - מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה
דיאנה בארון - עו"ד, מנהלת מדיניות ציבורית, קו לעובד
אתי אנג'ל - מנהלת חטיבת עובדי הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
דן ורשבסקי - יו"ר איגוד מנופאים ורכז מקצועות הבנייה, איגוד המנופאים
ירדן איבצן - עו"ד, יועמ"ש ארגון המהנדסים והאדריכלים
אברהם יחזקאל - סמנכ"ל בטיחות
יהודה כהן - מנכ"ל התאחדות קבלני מערכות כיבוי האש והאינסטלציה
משה באגד - יועמ"ש
רישום פרלמנטרי
¶
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)(תיקון), התשפ"ג-2023
היו"ר ישראל אייכלר
¶
שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ"א באייר התשפ"ה, 19 במאי 2025. הנושא הוא הצעת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) (תיקון), התשפ"ג. אנחנו מתקדמים עם ההקראה של הצעת החוק. היו לנו כבר כמה וכמה ישיבות. אנחנו מקווים היום להתקדם בהקראת החוק.
כדי שניתן לצופים ולאנשים שלא עקבו אחרי כל הדיונים שהיו היום, אני מבקש ממשרד העבודה להגיד בכמה משפטים לאן אנחנו הולכים. מה החוק ולאן אנחנו הולכים.
יובל גל אביעד
¶
היו לנו כמה נושאים שנשארו עדיין פתוחים. אנחנו נצטרך לעבור על התקנה שעוסקת בפיגום, בתכנון טפסות. לקרוא אותה עוד פעם. יש לנו את ההגדרה של תוכנית הנדסית שאנחנו גם שם נשארה נקודה פתוחה שצריך לחזור. ואנחנו צריכים להמשיך בקריאה מתקנה, שנייה.
נעה בן שבת
¶
אני רק אזכיר בגדול שהתקנות, הרעיון העיקרי בעצם היה רעיון שכתוב בפקודה שמכיל את האחריות לנושא הבטיחות על מחזיק במפעל וקובע את זה כהוראה כללית. לדבר על כך שהאחריות יתרה היא על מבצע הבנייה, האחריות העיקרית כאן בתקנות. יש גם אחריות על יוזם הבנייה. יש מקומות שבהם מוטלת אחריות על בעלי תפקידים מסוימים בתחום הבטיחות, כולל מנהל העבודה. זה היה בעצם הרעיון המסדר.
חוץ מזה היו פה הוראות שנועדו באמת בתחומים היותר ספציפיים, הוראות שנועדו להחליף הוראות פרטניות מאוד מסובכות בדרישה לתוכנית הנדסית שהיא תוכנית כוללת שבוחנת את הנושא של הבטיחות או מקדמת, בוחנת באופן כללי את נושא הבטיחות וקובעת איך צריך לפעול ולהורות למבצע הבנייה לפעול על פיה.
זאת אומרת בעלי המקצוע ההנדסיים צריכים להעריך את כל הסיכונים, לקחת בחשבון את כל הדברים. להכין תוכנית. יש את הנושא של תוכנית בטיחות או תוכנית ארגון הבטיחות באתר, שתכף נגיע אליה, שהיא מנחה באתר הבנייה. ובעצם צריך לפעול על פיה ושם צריך לכתוב את כל הסיכונים וצריך לפעול כדי לתת מענה לסיכונים השונים שיש במקום העבודה כדי למנוע את הסיכונים לעובדים.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
כן, ברשות דיבור. אז אנחנו נמשיך בהקראה וכאשר יהיה נושא ספציפי שקשור למה שהקריאה היועצת המשפטית נעה בן שבת, כל אחד שביקש יוכל להביע את דעתו. בבקשה.
נעה בן שבת
¶
אנחנו הגענו עד תיקון לתקנה 132, זו תקנה 53, נמצאת בעמוד 33.
ביטול תקנה 143
54.
תקנה 143 תקנות העיקריות – בטלה.
תקנה 143 אומרת שכל גידור או התקן בטיחות אחר שהותקנו לפי תקנות 141 ו-142 יקובעו ויוחזקו במקומם כל עוד החלקים הטעונים גידור או התקן בטיחות אחר נמצאים בתנועה או בשימוש.
אתם הורדתם את זה. בעצם יש את החובה לגדר את המכונה. זה גידור של מכונות פה, זה לא גידור של אתר בנייה.
נעה בן שבת
¶
כן. אבל רק אולי ברשותך אנחנו נקרא את סעיף 143א שהוא קובע הוראות אחרות לגבי גידור של מכונות, זה סעיף 55.
הוספת סעיף 143א
55.
אחרי תקנה 143 לתקנות העיקריות יבוא:
"ביקורת בטיחות
143א
מנהל עבודה יערוך, פעם ביום לפחות, ביקורת בטיחות של חלקים מסוכנים במכונות ויוודא כי הם מגודרים, מוגנים בהתקן בטיחות אוטומטי או שנבנו או נמצאים במצב כאילו גודרו לבטח, כנדרש לפי תקנות 141 ו-142, ויתעד את תוצאות הביקורת בפנקס הכללי."
זאת אומרת יש לנו את ההוראות, את חובת הגידור או התקנים האוטומטיים האלה ומנהל העבודה צריך לבחון או שזה נמצא או שזה נמצא.
נעה בן שבת
¶
צריך לתעד את הכול בפנקס הכללי. הפנקס הכללי, כמו שאמרנו, הוא באמת משהו שהוא מוחזק, נמצא במקום העבודה ובו צריך לתעד את כל הדברים.
מתי רביבי
¶
אני עכשיו מנסה לחדד משהו. והחידוד הוא שאנחנו בעצם מטילים אחריות על מנהל עבודה ומדלגים על האחריות של חבר המשנה. מדלגים על זה באלגנטיות כיוון שהפונקציות בכלל לא מוגדרת בתקנות בכלל.
נעה בן שבת
¶
האם זו מכונה שקבלן המשנה, אתה מדבר נגיד על מסור שקבלן המשנה מביא אותו או שזה מכונות שנמצאות באתר?
מתי רביבי
¶
אני אביך פה הרבה אנשים, אני לא רוצה לפתוח את הכול כרגע.
אי אפשר להטיל על מנהל עבודה הטלה של מין איש סל כזה שכל דבר זורקים עליו. כאשר אם אנחנו עושים כן אחריות מאוזנת ויעילה ואפקטיבית אנחנו צריכים לבזר אותה בצורה כזאת שתענה על המטרה המקומית של ההתכנסות הזאת, חה"כ אייכלר. המטרה המקורית הייתה סמכות ואחריות.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אדוני לא קיבל רשות דיבור. אני לא שמעתי מה אמרת ואני מבקש מרביבי לא להתייחס, אלא למה שאני אשאל אותך. אנחנו עכשיו בגידור של מכונה. האם אתה יכול להתמקד בדבר הזה?
נעה בן שבת
¶
יש פה עניין מאוד עקרוני שבשבילו הגיעו התקנות. התקנות הגיעו כדי להטיל אחריות, לא לפזר אותה אלא לרכז אותה אצל מבצע הבנייה ואצל יזם הבנייה. זו בעצם הייתה המטרה. ובמקומות המתאימים, כשיש גורם שצריך לבדוק, צריך לוודא, להטיל עליו לוודא ולבדוק.
מתי רביבי
¶
התאחדות הקבלנים שהם הגוף היציג של כל המעסיקים בתחום קובע שהדבר הזה לא יכול לעמוד במבחן המציאות. והעובדה שמנסים בכוח להכניס את זה לתוך הבקבוק היא תגרום לתקלה גדולה יותר מהמצב הקיים.
מתי רביבי
¶
אני אומר שוב, אין יכולות מקצועיות לעשות את זה. לפעמים כן, לפעמים לא. אבל אם אנחנו רוצים אחריות מורחבת ומוגדרת זה צריך להיות של בעל המכונה. בדיוק כמו סעיף 220 בפקודה בכלל. ואתם מתעלמים מאחריות בעל המכונה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
בעל המכונה? זאת אומרת, אם אני קבלן ואני קונה 20 מכונה, ועל כל מכונה צריך לשים גדר. אני שם מנהלי עבודה שיישבו על המכונה. והמכונה צריכה להיות מגודרת. מי צריך לבדוק שהגדר סגורה?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני לא שאלתי אותך, אני רק אמרתי לרביבי. אדון רביבי, אנחנו לא מדברים משהו אחר מאשר ביקורת בטיחות על המכונה הזאת.
נעה בן שבת
¶
שאף אחד לא יהיה אחראי לגידור. יש מכונה במקום העבודה, יש פה גורם מנהל עבודה שאמור להיות, העבודות צריכות להתבצע בהשגחתו. ובמקום שהוא יבוא ויבדוק יש לנו אמירה כזאת שקבלן משנה יבדוק.
מתי רביבי
¶
אני אשלים את הטיעון שלי ואני זז לאחור. הטיעון שלי הוא כזה: אם מטילים אחריות על בעל תפקיד כלשהו שהוא לא מסוגל לעמוד באחריות המוטלת עליו, לא חשוב, מאלף סיבות. שה שקול כנגד לא כי אי אחריות, זה פטור מאחריות לכולם.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
עכשיו אני שואל וזכותך לענות. אם כתוב בביקורת בטיחות "מנהל העבודה יערוך פעם ביום לפחות ביקורת בטיחות של חלקים מסוכנים במכונות ויוודא כי הוא מגודרים ומוגנים" - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
מר אסל, אתה נכנס לתוך דברי יושב-ראש הוועדה ואתה יודע שאסור ליושב-ראש ועדה באמצע שהוא מקריא סעיף. כתוב: ויתעד את תוצאות הביקורת בפנקס הכללי.
מי שמתנגד לזה שמנהל עבודה יבדוק האם יש גדר והמכונה בהתקן בטיחות ומתעד את התוצאת, שיגיד לי. יש רוב להתנגדות? לא.
למה אני מתמקד בסעיף הזה? כי זה מה שהיא הקריאה ועל זה אנחנו צריכים לדון.
אברהם יחזקאל
¶
אני רוצה לדון, ברשותך אדוני, על הסעיף הספציפי. שמי אבי יחזקאל, פורום שותפים לבטיחות.
אני רוצה לעשות הבחנה בין הגידור של המכונה לבין בדיקת חלקי המכונה – אלה שני דברים שונים. למנהל העבודה אין שום יכולת לבדוק את חלקי המכונה.
אברהם יחזקאל
¶
אין לו שום יכולת. הוא לא מהנדס מכונות, הוא לא טכנאי מכונות. לבדוק גידור ואם המכונה מגודרת, כן או לא, מנהל העבודה יגיע, יראה אם יש גדר ויציין בפנקס הכללי.
אברהם יחזקאל
¶
אבל אם תיתן לדבר גם תבין. לבדוק גידור של מכונה או מרפסת או כל גידור אחר באתר הבנייה – באחריותו של מנהל העבודה.
אברהם יחזקאל
¶
דומני שעל נושא גידור אין מחלוקת. הנושא הוא האם מנהל העבודה מסוגל ומוסמך לבדוק את חלקי המכונה והאם הם עובדים תקין או מסוכנים או לא.
נעה בן שבת
¶
הוא צריך לגביהם לבדוק. אולי אתה רוצה להגיד ביקורת בטיחות לגבי חלקים, לבדוק, לוודא שחלקים מסוכנים במכונות מוגנים בהתקן בטיחות.
אברהם יחזקאל
¶
הוא לא קיבל הכשרה, אין לו הסמכה לכך. גידור זה דבר אחד, לבדוק אם יש גדר. לבדוק אם המכונה עובדת תקין, כן או לא, והאם יש בה חלק מסוכן, כן או לא – אין לו את היכולת. גם לי אין יכולת לבדוק אם האוטו - - -
רוני שדה
¶
כן. אני חושב שיש פה פער רציני מאוד בידע משפטי של האנשים שנמצאים פה. כולל כל היועצים המשפטיים שנמצאים פה. ואני אבהיר. סעיף 191 לפקודת הבטיחות בעבודה מכיל את כל מה שיש במפעל על הבנייה למעט סעיפים מסוימים. למעט סעיפים מסוימים. סעיף 220 בפב"ט שמדבר על אחריות בעל מכונה חל במלואו על עבודות בנייה.
מכאן שכל בעל מכונה מתוקף החוק הראשי, פקודת הבטיחות בעבודה יש לו אחריות על מכונה שהוא מכניס אותה לאתר הבנייה. ולא צריך להוסיף כל מיני דברים.
רוני שדה
¶
לכן, ברגע שקובעים שיש מכונה שנכנסה יש אחריות לבעל מכונה. השאלה על מי יש את האחריות המיניסטריאלית באתר הבנייה. ברגע שביטלו ממניעים זרים את סעיף 5 לתקנה ולא קבעו אחריות שיורית, למעשה אין אחריות באתר הבנייה לאף אחד. מתי, האם יעלה על הדעת שמ"פ לא יהיה אחראי על הפלוגה שלו?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
זה שאני לא קראתי את המסמך אתה יכול להגיד. אבל שהיועצת המשפטית שלנו, שנוברת בזה ימים ולילות, חודשים ושנים. להגיד לה שהיא לא נגעה?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
מה שרציתי לתת נתתי. עכשיו אני רוצה שהיועצת המשפטית תתייחס לדברים שלך שהיא לא יודעת מה שכתוב פה.
נעה בן שבת
¶
אדוני, תקנה 5 זו התקנה שהיום אומרת, בפקודה כתוב שהכול בעצם אחראי עליו המחזיק במפעל. בעצם זה אמור ללכת למעלה למבצע הבנייה.
נעה בן שבת
¶
באה תקנה 5 ואמרה שמנהל עבודה חייב לבצע את הוראות תקנות אלה. בעצם כל החובה מוטלת על מנהל העבודה. מה שבאו התקנות האלה, התיקון לתקנות, מה שהוא בא לעשות הוא להגיד לא, מנהל העבודה לא יכול להיות אחראי לכל. אנחנו מחזירים את זה לדרג זה. רוב האחריות הכוללת היא של מבצע הבנייה. יש גם אחריות ליזם, כי הוא לא יכול להעלים עין.
נעה בן שבת
¶
זה מה שכתוב בכל התקנות.
זה עניין עקרוני. לכן זה עניין מאוד עקרוני בתקנות האלה. במקומות שיש מקום שמנהל העבודה יבדוק בתור גורם שהוא מתכלל במקום העבודה, הוא רואה, יודע שפה היום יש חשמל ופה היום יש בור. הוא הגורם, מנהל העבודה. הוא צריך גם לבדוק את הדברים האלה, את המכונות.
עכשיו אתה בעצם אומר שהיכולת שאדם מביא איתו, בא קבלן המשנה ומביא איתו עבודות, מכונות מבחוץ למקום העבודה. טענתך היא שהוא צריך לכן גם להיות אחראי על המכונה גם כשהיא בתוך אתר הבנייה.
נעה בן שבת
¶
אבל השאלה היא כזאת: האם באתר בנייה, כשמגיעים למכונה גדולה, אני לא יודעת אם זה מערבל בטון או שזה מנסרת אבן או מה שזה הדבר הזה. סליחה, אני באמת לא בקיאה במצב בשטח. זה משהו שמביא מבצע הבנייה. זה לא שכל אחד מביא איתו. לכן שאלתי האם זה המסור הקטן שהעובד עובד איתו או שזה - - - שיכניסו את היד אליה?
אברהם יחזקאל
¶
עו"ד בן שבת, כל המכונות שמגיעות לאתר הבנייה מופעלות על ידי קבלן משנה. אני לא מדבר על מערבל בטון. מערבל בטון זה דבר אחר. אבל נתת דוגמה מצוינת, של דיסק לחיתוך אבן ושל כננת ושל עוד כל מיני דברים אחרים שקבלן המשנה מגיע לצורך ביצוע עבודתו. והוא מומחה, הוא מוכשר בהפעלתן של המכונות שאותן הוא מפעיל.
השאלה היא האם מנהל העבודה באתר, שלא מוסמך היום, אין לו היום הכשרה לבדוק חלקי מכונות.
אברהם יחזקאל
¶
עכשיו השאלה האם להטיל עליו את האחריות. האם אנחנו רוצים באמת שהבטיחות תשתפר או שאנחנו מחפשים עוד מישהו להטיל עליו אחריות?
ישראל אסל
¶
אני רוצה להתמקד קודם כל במונח גידור. ואני אומר את זה מניסיון במקרים אחרים. המונח גידור בהקשר של מכונות הוא בהרבה מאוד מקרים מטעה. כי כולם מדברים על זה, זה נשמע הכי הגיוני שמגדרים את כל המכונה. אבל צריך לשים לב, המונח גידור הוא לא עומד בפני עצמו. זה גידור לבטח. כלומר, זה גידור ברמה כזאת שגם אם עובד בטעות עשה איזה שהוא מעשה אסור לו להיפגע.
מי עושה את הגידור הזה? הגידור הזה זה בעצם המכונה שבאה, כמו שהיא יוצאת משערי היצרן. אני יכול להגיד לכבוד הוועדה שמרבית התאונות עם מכונות הן קורות בגלל שהסירו אלמנטים של בטיחות שהיצרן הכניס בתוך המכונה.
ישראל אסל
¶
רגע, אז יכול להיות שהייתה תקלה במכונה, פירקו ולא החזירו. או מפעיל המכונה. לפעמים, למשל במגרסות ונפות שיש כל מיני מכסים ששומרים מפני כל מיני חלקים נעים, הם מפריעים וזורקים אותם לצד ועובד בן 19 נלכד בפנים. יש מיליון ואחת ורסיות לדבר הזה שנקרא מיגון לבטח.
לכן חשוב מאוד שיהיה בתקנות רשום, לא נכנס עכשיו כרגע למי צריך לבדוק.
ישראל אסל
¶
מה שחשוב מאוד שיהיה רשום שהמכונה צריכה להיות בתצורה כפי שיצאה משערי היצרן. כלומר, אם לוקחים עכשיו דיסק חיתוך והיצרן עושה לו בית מיוחד ומישהו הלך ופירק את הבית – אז זו הבעיה.
נעה בן שבת
¶
אדוני, הגידור, גידור זה גם קיים בכל מיני מפעלים. יש כל מיני מכונות ולכל מכונה צריך להיות איזה מגן, על הסכין, על הדברים האלה. שאמורים להגן.
ישראל אסל
¶
רגע. כשאני באתי ואמרתי שהמונח גידור הוא מבלבל, אני אתן לכם דוגמה למשל. אני אתן לכם דוגמה. מחרטה. מחרטה, אי אפשר לגדר אותה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
כבר אמרתי ליועצת המשפטית, יצטרכו כוכבית לגבי המכונות שבאו מהיצרן ושלא יפגעו בבטיחותן.
אולי משרד העבודה יעשה את העבודה ויתחיל להתווכח איתם? אני צריך להתווכח?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
תשיבו לנו רק על העניין הזה: האם הגידור, מקובל עליכם מה שהקריאה היועצת המשפטית, שאם הגידור, מה שאני מבין גידור זה גדר. כל השאר דברים שהוסיף עו"ד אסל זה נושא של פירוק כל מיני חלקים, משהו אחר. הגידור מקובל עליכם שמנהל העבודה יבדוק פעם ביום את הגידור?
חזי שורצמן
¶
יש לנו מספר מקרים לא מבוטל, כבוד יושב-הראש, שמפעילים הורידו את הגידור לבטח. הורידו. פשוט הורידו. כי קל להם יותר להתנהל, בתוך מאפיות. פשוט הורידו את זה. צריך עין בוחנת, עין רשמית, כמו מנהל עבודה שיבוא ויראה שהמכונה שלמה, שהמכונה עובדת עם המיגון עליה. לא בלי המיגון, שזה מחיצה, שזה מפסיקים. כל מיני דברים שצריך לבדוק אותם. וזה אנחנו מבקשים ודורשים את זה ממנהל העבודה.
אמנון שינדלר
¶
אמנון שינדלר, מנהל החטיבה הארצית של איגוד הבניין, ההסתדרות. אז אני קודם כל מסכים גם עם חזי. היות ואתר בנייה זה דבר שמשתנה בכל שעה ובעל המכונה שהביא את המכונה לשטח הוא מוסר את המכונה למנהל העבודה עם הגידור המתאים. אבל היות ויש שינויים וכל יום יש שינויים וכל שעה יש שינויים באתרי בנייה, מנהל עבודה אמור לבדוק את הגידור שהוא קיבל על ידי בעל המכונה שמסר לו, כמו פיגום. גם פיגום, יש בונה פיגומים מוסמך שמוסר למנהל עבודה והוא בודק את הפיגום.
נעה בן שבת
¶
אולי אדוני להערה שנשמעה פה שמנהל עבודה יערוך ביקורת של חלקים מסוכנים. הייתה פה טענה שלא צריך לערוך ביקורת של חלקים מסוכנים, אלא לוודא. ביקורת בטיחות ולוודא שהחלקים המסוכנים מגודרים או מוגנים.
חזי שורצמן
¶
אנחנו מצפים, אם אנחנו הולכים לעולם המושגים על כל דבר אנחנו לא נתקדם במילימטר. ואנחנו רוצים בטיחות. כשיש דם על הרצפה זה לא בגלל שאין מושג משפטי. זה בגלל - - -
נעה בן שבת
¶
מנהל העבודה יערוך פעם ביום לפחות. אתה לא רוצה את המילים "ביקורת בטיחות". הוא יערוך פעם ביום ביקורת ויוודא שהחלקים המסוכנים במכונות מגודרים, מוכנים.
אביתר חנן
¶
אביתר חנן מההסתדרות הכללית. אני חושב שזה יהיה נכון שמנהל עבודה יבדוק כל בוקר. וכל העניין של ההסטה של קבלני משנה זה לא במקום. אבל כן, בסופו של דבר צריך להבין, מנהל עבודה אין לו את האפשרות לגדר בחזרה. בהנחה ועכשיו הוא קיבל מוצר שהוא לא טוב, או קיבל כל דבר שהוא לא טוב, אם הוא יכתוב את זה בפנקס הכללי, הרבה פעמים זה יישאר שם. אני כן חושב שצריך להעלות את זה דווקא למעלה ולא למטה.
לצורך העניין בתקנות העיקריות, סעיף 141 קובע אחריות ברורה של מבצע הבנייה על כל החלקים המסוכנים, כולל הגידור. אני כן חושב שצריך להיות הדיווח הוא לא צריך להיות רק דיווח לפנקס הכללי שהוא צריך להישאר, הוא צריך להיות בנוסף גם כן דיווח למבצע הבנייה.
אמנון שינדלר
¶
לא, אם אין גידור, אבל מנהל העבודה חייב להשבית את המכונה שמישהו לא ייפגע. עד שיגיע בעל מקצוע מתאים שיתקן את זה. אבל זה כן.
דן ורשבסקי
¶
דן ורשבסקי, יו"ר איגוד מנופאים ורכז במקצועות הבניין, הסתדרות לאומית.
אני מבין הכול מה מדובר פה, אבל לכל בעל מכונה, יש גם מפעיל מכונה. האחריות של מפעיל מכונה לבדוק את התקינות של המכונה ולדווח. אוקיי? בדרך כלל מה שקורה באתרי בנייה, אני בתור מפעיל המכונה אומר המכונה לא תקינה, ועכשיו אני לא מדבר על גידור או דברים כאלה, שאם הגידור לא תקין ותפסת אותו פשוט תפסיק את העבודה, תעיף אותו הביתה.
על מה אני מדבר? שאם אני מדווח על מכונה לא תקינה, בטיחותית, מנהל עבודה הוא בורג קטן. מעליו מישהו קובע אדוני, אין לי זמן לתקנות שלך. אין לי זמן להמתין עד שיתקנו את זה. תמשיך לעבוד. ואז מה שקורה זה התאונות. אני רוצה למי חובת דיווח. אני מדווח בתוך פועל.
דן ורשבסקי
¶
אני מפעיל עגורן ויש לי בטיחותית, אני חייב לבדוק את העגורן. אני אחראי על הכלי שאני עובד בו. אם יש לי תקלה בכלי ולא דיווחתי ולא בדקתי אני אשם.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
מפעיל המכונה. אתה לא רוצה שאתה יושב למעלה שמישהו למטה יבוא ויראה שהכול בסדר? אתה מתנגד לזה שמנהל עבודה יבדוק?
דן ורשבסקי
¶
לא, לא רק על הגדר. על השופל, על הבובקט, על כל מכונה באתר בנייה יש איש מקצוע. הבעיה שלנו שאיש מקצוע מדווח אין מי שיעצור את העבודה ואין מי שיקשיב לו.
נעה בן שבת
¶
משרד העבודה. לגבי עובד שמגלה, אני מבינה שמה שאתה אומר זה שיש עובד שמגלה שיש תקלה ולמי הוא מדווח. אתם רוצים להתייחס להוראה הזאת באופן כללי?
רן כהן
¶
רן כהן, מינהל הבטיחות. האמת, אני בכלל לא מכיר שיש פער. אם יש עובד שמגלה תקלה, גם היום אני חושב שהוא מגיע למנהל העבודה ומדווח. זה שאולי מנהל העבודה לא קשוב או אלף ואחת סיבות אחרות, או מנהל הפרויקט שהיום הוא לא בחקיקה ובגלל זה הוא לא מאפשר למנהל העבודה לעבוד, אלה אולי סיבות אחרות. אבל אני בטח לא רוצה שיקרה מצב שעובד, בטח לא בן 19, כמו ששמענו פה סיפורים שגפיים נקטעות ונמעכות, יפחד בכלל להתלונן או שיתלונן וינפנפו אותו. ואחר כך כשיקרה משהו יגידו הוא לא התלונן.
ומה השלב הבא? שיתעד שהוא התלונן? אנחנו עוסקים פה באנשים שהם מתחתית שרשרת המזון התעסוקתית. אני לא מחפש עכשיו להטיל עליו אחריות שיתלונן.
רן כהן
¶
אז תראה אדוני, המנופאי דווקא זה הדוגמה הכי קלה. אתה יודע למה? כי הוא מוסמך על ידי המדינה. דווקא הוא יש לו אחריות. אני לא דואג למנופאי כמו שאני דואג לעובד שמביאים אותו מאיזה קבלן טנדר, ואני מקצין, בסדר? המנופאי עובר הכשרה, עובר הסכמה. הוא אוי ואבוי לו אם הוא יגיד לי 'אני לא יודע, אני רק מפעיל את המנוף'. אתה רק מפעיל את המנוף? לא, יש לך אחריות על הכלי.
יהודה כהן
¶
שמי כהן יהודה, מנכ"ל התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש ואינסטלציה.
אנחנו צריכים להבדיל בין שני סוגי עובדים בענף הבנייה. יש עובדי בניין ויש עובדים בבניין. נשכרים על ידי היזם להשלים עבודות. לכן יש שני סוגי אנשים: אנשים שעובדי בניין, שייכים לענף הבניין, שייכים לקבלנים שהם עובדים בענף הבנייה. העובד שנקרא עובד בבניין הוא לא מוכשר, הוא לא קבלן רשום, אין לו קשר לממונה בטיחות עבודה. תמנע אותי להיכנס לעבוד, תודה. אז אני לא אכנס, בעיה שלך. המכשיר שלו לא בסדר, העבודה שלו לא בסדר, הוא עובד בסכנה. ואז לא סופרים אותו כשהוא נהרג. הוא לא שייך לענף הבנייה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אתה בעד, אוקיי. אז מרגע זה היות ודנו שלושת רבעי שעה בנושא מסוים, עכשיו היועצת המשפטית מבקשת להקריא, פשוט טכנית, להקריא את ההמשך. אחרי זה נעשה דיונים על כל הנושאים שהועלו. מי שיש לו איזה הערה שירשום לו. ואם בדיון הזה או בדיון הבא הוא יוכל להמשיך את הדיון העקרוני. אנחנו אנחנו קוראים. אנחנו בעמוד 34, מי שרוצה לעקוב.
נעה בן שבת
¶
סעיף 56.
ביטול פרק י"ד
56.
פרק י"ד לתקנות העיקריות – בטל.
פרק י"ד עוסק במגדל הרמה.
אתם רוצים להסביר למה אתם מבטלים אותו? בגלל הנושא של התקינה.
אמיר סריג
¶
אמיר סריג, מנהל תחום בטיחות בבנייה במינהל הבטיחות. מגדל הרמה פשוט כבר לא קיים. זה היסטוריה.
נעה בן שבת
¶
אוקיי. עכשיו אנחנו עוברים לסעיף 57.
החלפת תקנה 166
57.
במקום תקנה 166 לתקנות העיקריות יבוא:
"תכנית ארגון בטיחות לאתר בנייה
166.
באתר בנייה שבו מעסיק מבצע הבנייה, בעצמו או באמצעות קבלן ראשי או קבלני משנה, עד 50 עובדים בו זמנית, יכין מבצע הבנייה תוכנית ארגון בטיחות לאתר, לפי התוספת השלישית. העתק התוכנית יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה."
אז יש לנו פה בתוספת השלישית את תוכנית הבטיחות שבה מדובר. זה נמצא בעמוד 42. והיא כוללת מרכיבים שהם רובם מועתקים מהתקנות שעוסקות בתוכנית בטיחות באופן כללי.
אתם רוצים להסביר למה פה צריך לא תוכנית בטיחות מלאה, אלא רק תוכנית ארגון בטיחות?
נעה בן שבת
¶
אז אני אקריא.
תוספת שלישית
(תקנה 166)
תוכנית ארגון בטיחות אתר בנייה תכלול את הפרטים הבאים:
1. פרק א':
תיאור אתר הבנייה, שבו יפורטו נושאים אלה:
(1) ייעוד אתר הבנייה;
(2) תיאור מאפייני הפעילות העיקריים;
(3) היקף המועסקים ועיסוקיהם;
(4) מיקומם ופריסתם הגיאוגרפית של מתקני מקום העבודה והפעילויות העיקריות המתבצעות בהם;
2. פרק ב':
פירוט מדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית של אתר הבנייה, כולל לעניין יעדים, מדדים, סדרי עדיפויות, תקנים והנחיות וכן פירוט המשאבים שיוקצו ליישומה של התוכנית לפי פרקיה ובהתאם לסיכונים; מדיניות הבטיחות תכלול גם את הגדרת רמת הסיכון הקביל באתר הבנייה.
3. פרק ג':
תיאור מערך הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבו יפורטו נושאים אלה:
(1) המהנה הארגוני של מערך הבטיחות באתר הבנייה.
(2) שמות בעלי התפקידים בתחומי הבטיחות, לפי הנדרש בחוק ארגון הפיקוח על העבודה ובפקודת הבטיחות בעבודה, ובכלל זה ממונה על הבטיחות, מנהל עבודה, מנהל אתר, בקר בטיחות, בונה מקצועי לפיגומי זקפים, מתכנן הקמת פיגומים, בודק מוסמך.
(3) מערך הטיפול והתגובה לאירועי בטיחות ולמצבי חירום באתר הבנייה ובכלל זה ממונה על ארגז עזרה ראשונה ורשימת האחראים למתן עזרה ראשונה.
4. פרק ד':
ניהול סיכונים במקום העבודה, שבו יפורטו נושאים אלה:
(1) ניתוח סיכונים מקצועי שיכלול את השלבים האלה:
(1) זיהוי גורמי סיכון;
(2) הערכת סיכונים;
(3) ניתוח שיטות ואמצעים לבקרת סיכונים;
(4) קבלת החלטות ובחירת הדרך לבקרת סיכונים;
(5) יישום השיטות והאמצעים שנבחרו לבקרת סיכונים;
(2) לכל סיכון המפורט בפסקת משנה (א) יפורטו אלה:
(1) בכל תפקיד באתר הבנייה המוסמך לאשר את רמת הסיכון הקביל ופרטיו;
(2) בעל תפקיד באתר הבנייה האחראי ליישום האמצעים לבקרת הסיכון ופרטיו;
(3) לוחות זמנים ומועד סיום ליישום האמצעים לבקרת הסיכון;
(4) אופן המעקב אחרי הפחתת הסיכון;
(3) נהלים לכל אחד מאלה:
(1) איתור מפגעי בטיחות באתר הבנייה ותוכנית שנתית לסילוק או למניעה של מפגעים כאמור;
(2) אישור ובקרת הכנסת של גורמי סיכון חדשים לאתר הבנייה ושילובם בתהליך המפורט בפסקה (א);
(3) נוהל הודעות על תאונות;
(4) תוכנית שנתית לכל אחד מאלה:
(1) ביצוע סקרי סיכונים ייחודיים לאתר הבנייה כפועל יוצא ממאפייניו;
(2) עריכת ביקורות פנים ארגוניות ומבדקים לפיקוח על מילוי הוראות הבטיחות;
(3) ביצוע פעולות מתקנות ומונעות, לרבות עדכון נהלים והוראות בטיחות, והפקת לקחים מתהליך ניהול הסיכונים או כתוצאה מהתרחשותן של תאונות עבודה, מחלות מקצוע או תקריות בטיחות;
5. פרק ה':
הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית שבו יפורטו נושאים אלה:
(1) נוהל לביצוע הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית לכל אחד מאלה:
(1) לעובדים חדשים;
(2) לאנשים המועסקים באתר הבנייה שבינם לבין מבצע הבנייה לא מתקיימים יחסי עבודה, לרבות עובדי קבלן;
(2) תוכנית שנתית להדרכות עובדים, לרבות לגורמים המפורטים בפסקה (א) בנושאים אלה:
(1) העברת מידע והדרכה בדבר הסיכונים שאליהם עלולים להיחשף העובדים בעבודתם לפי תקנות 2 ו-3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999;
(2) שמירת כשירותם של בעלי התפקידים באתר הבנייה;
(3) תרגול בעלי התפקידים והעובדים בהתמודדות עם מצבי חירום האופייניים לסיכונים באתר הבנייה;
(4) הגברת המודעות לבטיחות וגיהות במקום העבודה לרבות פעולות הסברה ופרסום;
6. פרק ו':
בדיקות תקופתיות לציוד ולחומרים שבו יפורטו נושאים אלה:
(1) רשימת פריטים החייבים בבדיקות בטיחות תקופתיות, לרבות מכשירים, מכונות, מתקנים ותשתיות; בצד כל פריט יפורטו הבדיקות הדרושות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוע בדיקות אלה;
(2) תוכנית שנתית לבדיקת קיומם, כשירותם ותקינותם של אמצעי הבטיחות והחירום באתר הבנייה;
7. פרק ז':
מתן וחידוש של היתרים, אישורים, רישיונות, הסמכות, מינויים ושמירת כשירויות, הנוגעים לבטיחות העובדים, שבו יפורטו נושאים אלה:
(1) תוכנית שנתית לקביעה וחידוש של ההיתרים או האישורים הנדרשים למקום העבודה לפי כל דין;
(2) רשימת בעלי התפקידים באתר הבנייה שלגביהם נדרשים לפי כל דין קביעה של רישיון, הסמכה או מינוי או שמירת כשירות או חידושם; לצד כל שם בעל תפקיד יפורטו מועד החידוש או מועד קיום התנאים לשמירת הכשירות ודרכי מעקב אחר פעולות אלה;
(3) רשימת העובדים באתר הבנייה שמבצע הבנייה החליט משיקולי בטיחות כי נדרשים להם הרשאה, מינוי או כשירות, שמירתם או חידושים; לצד כל שם עובד יפורטו מועד החידוש או מועד קיום התנאים לשמירת הכשירות ודרכי מעקב אחר פעולות אלה;
8. פרק ט':
רשימת הוראות ונוהלי הבטיחות והבריאות התעסוקתית שעליהם החליט מבצע הבנייה, ובכלל זה נוהלי היערכות ותגובה למצבי חירום, בציון מועד עדכונם האחרון;
דיאנה בארון
¶
כן. עו"ד דיאנה בארון מעמותת קו לעובד.
תודה רבה אדוני. אני מדברת גם בשם הקואליציה למען בריאות תעסוקתית. אנחנו הקמנו אותה יחד עם עוד שותפים בתחום הגהות והבריאות, בין היתר ההסתדרות, המועצה הלאומית לבריאות העובד, האגודה הישראלית לארגונומיה ועוד ארגונים נוספים.
אנחנו הגשנו לוועדה לפני כחודשיים באמת נייר עמדה ספציפית לגבי התוספת השלישית. וההמלצות של הקואליציה שגיבשנו ביחד לדיוקים ולחידודים. בגלל שגם באתרי בנייה יש סיכוני גהות וצריך לתת עליהם את הדעת בתוך הדבר זה.
ברשותכם אני אתחיל מפרק ב'. אני פשוט אפרט את ההמלצות ואנחנו נשמח לשמוע אם משרד העבודה נכון לזה. בפרק ב', בפירוט המשאבים שיוקצו ליישומה של התוכנית לפי פרקיה, בהתאם לסיכומים, אנחנו מציעים להוסיף גם "לרבות היוועצות עם אנשי מקצוע רלוונטיים". בגלל שיש חובות על פי דין להיוועץ עם אנשי מקצוע וחשוב לציין שזה חלק מהתוכנית לניהול המשאבים והסיכונים.
נעה בן שבת
¶
פרק ב' הוא פרק מדיניות ובטיחות שהיא כוללת גם את היעדים וגם את המשאבים. מה צריך להשקיע. לאן אנחנו רוצים להגיע ומה אנחנו צריכים להשקיע.
דיאנה בארון
¶
אז בתוך המשאבים, כיוון שהליכי היוועצות וגורמי מקצוע שמתייעצים איתם זה חלק מהמשאבים שנדרשים לתוכניות הבטיחות, אז לטעמנו צריך לציין את זה גם כאן.
נעה בן שבת
¶
למה צריך לציין אותם כמשאב נפרד? יש פה משאבים. פירוט משאבים ליישומה של התוכנית לפי פרקיה. אז יש הרבה מאוד משאבים ויש הרבה מאוד גורמים. למה דווקא את ההתייעצות עם המומחים צריך לציין?
דיאנה בארון
¶
אנחנו ראינו לנכון כיוון שלא תמיד מעריכים את העלות הכלכלית של היוועצות עם גורמים נוספים, גורמי מקצוע שצריך להיוועץ איתם על פי התקנות. אז מהטעם הזה ראינו לנכון להציע את זה. אבל אני יכולה להתקדם להצעה הבאה.
דיאנה בארון
¶
לגבי פרק ג', סעיף קטן (ב). אין הגדרה לבודק מוסמך בטיוטת התקנות. לכן אנחנו מציעים להוסיף הפניה להגדרה של בודק מוסמך שמופיע בפקודת הבטיחות.
דיאנה בארון
¶
אוקיי. בודק מעבדה מוסמך, גם צריך להוסיף לרשימה בסיפה, בתוך רשימת אנשי המקצוע שמופיעה בפרק ג'. אז בודק מעבדה מוסמך לא מופיע שם, והוא גם נדרש לפי חלק מהתקנות, לרבות תקנות ניטור סביבתי וניטור ביולוגי.
דיאנה בארון
¶
כן. כיוון שגם באתרי בנייה צריך לעשות ניטורים מסוימים. סתם לדוגמה, ניטורי רעש, ניטורי אבק מזיק, אבל יש עוד חומרים.
דיאנה בארון
¶
כן.
פרק ד', על מי מוטלת האחריות להגדיר רמת סיכון. בעצם לפי תקנות ארגון הפיקוח על העבודה שמפנים אליהם בתוך הגדרת סיכון וסיכון קביל, אז האחריות מוטלת על המחזיק במקום העבודה. אבל כבר הבהרנו את זה בסעיפים אחרים שמחזיק כולל עוד גורמים, שהם לא רק המבצע. אז צריך להבהיר כאן שעל פי תקנות הבנייה האחריות על קיומה ויישומה של תוכנית למניעת סיכונים צריכה לחול על מבצע העבודה.
דיאנה בארון
¶
בדיוק. אבל הם לוקחים משם את הגדרת סיכון וסיכון קביל. ושם האחריות לביצוע התקנות מוטלת על גורם שנקרא מחזיק במקום העבודה. כבר הזכרנו את זה באחד הדיונים הקודמים, מחזיק אותן תקנות מוגדר בצורה קצת רחב יותר כולל בעל או תופס מפעל או מנהל בפועל. אז בגלל זה כאן בתקנות הבנייה אם אנחנו רוצים שזה יחול ספציפית על מבצע העבודה אז לטעמנו צריך להבהיר את הדבר הזה.
נעה בן שבת
¶
אז הדבר הזה שאת אומרת אותו, את מתכוונת להגדרה שמופיעה של סיכון וסיכון קביל? למה את מתכוונת? איך את מתקשרת לתוכנית?
דיאנה בארון
¶
בתוכנית לניהול סיכונים. האחריות להגדיר רמת סיכון, על מי מוטלת האחריות להגדיר רמת סיכון לטעמנו לא הייתה ברורה.
נעה בן שבת
¶
אם זה משהו שאת אומרת, התוכנית היא תוכנית. התוכנית מתכננת אומרת תקבעו נהלים, תסתכלו, תקבעו איזה משאבים. תתארו לעצמכם את המצב. פה אנחנו לא קובעים מי אחראי, זה משהו, זו הערה. אני מבינה את ההערה שלך, אבל היא הערה לתקנה, לסיכון קביל. שם את רוצה להגיד זה ברור שהמחזיק הוא מבצע הבנייה.
רוני שדה
¶
אני רוצה להתייחס אדוני.
אדוני, יש פה כאוס טוטאלי בהבנת הדין. אני מאוד מצטער לבוא ולומר את זה. כבר היום, היום, על פי הדין הקיים בכל אתר בנייה שיש בו 50 עובדים לפחות חייבים להכין תוכנית לניהול בטיחות, שלמעשה, ואני אסביר, היא copy paste של מה שמציעים פה. ולמה אני אומר את זה?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
רגע, אמרת את המילה כאוס, וזו מילה מצמררת.
אם לא מדובר פה ב-50 עובדים ואתה מדבר על כאוס באתר בנייה מעל 50 עובדים אז זה לא כאוס.
רוני שדה
¶
לא, לא אדוני, עוד מעט אני אסביר לך. יש היום בשוק שלוש תוכניות בטיחות. זה הכאוס. שלוש תוכניות בטיחות. אני פניתי למינהל הבטיחות. אמרתי להם קחו את שלוש תוכניות הבטיחות, תאחדו אותן לתוכנית אחת. ונתתי להם איך להכין תוכנית אחת.
מה שקורה כרגע שהרשות המקומית דורשת תוכנית ארגון אתר. מינהל הבטיחות דורש תוכנית לניהול בטיחות אצל מבצע הבנייה, שמעסיק בו זמנית 100 עובדים לפחות. עכשיו הוא בא ואומר אני רוצה במקום שיש 50 עובדים שלמעשה תהיה גם תוכנית לניהול בטיחות. חבל, תשימו לב טוב. תשימו לב טוב, גם היום על פי התוכנית לניהול בטיחות מבצע הבנייה שמעסיק 100 עובדים ויש לו באתר מסוים 10 עובדים לפחות או 10 עובדים בלבד, גם באתר הספציפי צריך להכין תוכנית לניהול בטיחות.
אז מה הועילו חכמים בתקנתם? למה ליצור את הכאוס הזה? מדוע להוסיף פה עוד ועוד דרישות רגולטוריות?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
הוא כבר הסביר. הוא אמר שיש שלוש תוכניות וצריך לאחד אותן. משרד העבודה, מה אתם אומרים?
רוני שדה
¶
אז אני מסביר לך את זה. אני מסביר לך את זה. היום בכל אתר בנייה שמונה 50 עובדים מכיוון שאתר בנייה מוגדר כמפעל לפי החוק, לפי פקודת הבטיחות בעבודה, בכל אתר בנייה את חייבת תוכנית לניהול בטיחות.
נעה בן שבת
¶
אבל אדוני, אנחנו אומרים את אותו דבר. פה מדובר רק עד 50 עובדים. אתה צודק, צריך להגיד עד 49 עובדים - - -
אברהם יחזקאל
¶
לסעיף הספציפי הזה, לפני שנמשיך ואחר כך אני אשכח. בסעיף הספציפי הזה אין התייחסות לחובת סקר סיכונים למי שמבצע את המלאכה בפועל. דהיינו קבלן משנה. קבלן מעליות לדוגמה, הוא לא עושה את סקר הסיכונים היום. אני מבקש אדוני להחיל חובה על קבלני המשנה שעוסקים במלאכתם לעשות סקר סיכונים למלאכה אותה הם מבצעים. משום שאם מגיע קבלן מעליות לדוגמה, ומתכוון לעשות עבודה בפיר מעלית, עבודה מסוכנת. בדיר הקיים אין עליו חובה לבצע סקר סיכונים. החובה הזאת היא דרישה של מבצע הבנייה בלבד. אני מציע להוסיף בתקנות חובה.
אברהם יחזקאל
¶
חובה של קבלני משנה מסוימים ומוגדרים. אני לא מדבר על כל קבלן טנדר שהגיע לחתוך עם מסור. אני מדבר על קבלני מעליות, קבלני הרכבת עגורנים, קבלנים שהסיכון במלאכתם הוא סיכון גבוה ורב. לעשות סקר סיכונים בדין, כחובה. לא כהתנדבות ולא כבקשה של מבצע הבנייה.
נעה בן שבת
¶
אוקיי. אני שואלת אותך, תוכנית של אתר הבנייה, הרי אותה, בעצם אנחנו מסתכלים מלמעלה. האם יש בעיה, האם אתה חושב שהיא לא מסוגלת תוכנית הבטיחות העליונה לא מסוגלת לדרוש סקר סיכונים כזה מכל בעל מקצוע?
אברהם יחזקאל
¶
שאלה מצוינת, אני משיב. תוכנית הבטיחות הכללית מנהלת את הסיכונים באתר הבנייה. היא נעשית ולאחר ימים, חודשים, לפעמים שנים, מגיע קבלן מעליות. בא לבצע עבודה בפיר מעלית. לא הולכים עכשיו לעשות סקר סיכונים, אלא אם אתה עושה את זה התנדבותית. ואני אומר לא התנדבותית. שהדין יחייב את אותו קבלן מעליות, כי עבודתו מסוכנת מאוד. או כל קבלן אחר שעבודתו מסוכנת ונגדיר מהם, לעשות סקר סיכונים. לא כי אני ביקשתי ממנו וקבלן אחר לא ביקש ממנו וקבלן טנדר לא ביקש ממנו. אלא כי הדין דורש ממנו. ברגע שהדין ידרוש זאת הוא יעשה זאת. אני אפקח על כך שהוא עשה את זה, אין שום בעיה. אבל הדין חייב היום להחיל את סקר הסיכונים על אחד כזה.
רן כהן
¶
רק עניינית. מצד אחד בעצם מבקשים מאתנו שאנחנו נעזור לקבלנים למשטר את העבודה שנעשית אצלם. כי הוא אומר אני מבקש, אבל הוא מתנדב וכו' וכו'. עכשיו אנחנו חוזרים, אני מזכיר את הסעיף, כי כל פעם יש ניתוקים, בעיניי זה מתחבר. גם לאחריות של מנהל עבודה בקצה לוודא שהגידור לבטח קיים, אומרים לא צריך, זה יהיה מהשמיים. כשהם בעצמם אומרים שהם לא משתלטים על מה שקורה באתר.
עכשיו לגבי מה שהוא אמר. הסיפור של הקבלנים הוא סיפור מורכב, עם הרבה רבדים. אנחנו חושבים שאם רוצים להגיד, וצריך להגדיר איזה סוג קבלן. שקבלן, וגם אז קבלן יש לו הגדרה לפי זה שמסר את הציוד, מכר אותו, השכיר אותו. לא יודע אם מכר, אגב, זה משפטי. אולי רק השכיר, כי אם הוא מכר הוא גם לא הבעלים. של מכונת הרמה ומכונות הרמה יש מגוון גדול, יחויב מבצע הבנייה לערוך את הסקר בתיאום איתו ולחתום עליו ביחד עם אותו קבלן של מכונת הרמה.
רן כהן
¶
הפוך תעשה אצלך באתר. מעבר לזה אנחנו נגיע למצב של ביזור אחריות מטורפת לכיוון הרבה מאוד - - -
אברהם יחזקאל
¶
רק כדי להבהיר, אדוני יושב-הראש, אני לא ביקשתי לפטור מאחריות את מבצע הבנייה. זה לא מה שאמרתי.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
הבנתי את תשובתך, בואו נמשיך להקריא. יש לנו עוד שלושה סעיפים להקריא ואני מניח שכולכם רוצים לסיים. אבל אנחנו נחזור לכל הדיונים שאמרתם בעזרת השם בדיון הבא.
נעה בן שבת
¶
נסיים את ההקראה. אנחנו בעמוד 34.
תיקון תקנה 167
58.
בתקנה 167(א) לתקנות העיקריות, במקום "לתקנות 10 ו-11" יבוא "לתקנה 11".
זה תיקון נוסחי, כי ביטלנו את תקנה 10.
ביטוח תקנה 168
59.
תקנה 168 – בטלה.
תקנה 168 היא תקנה כללית שעוסקת בנושאי גובה. ואני מבינה שאתם מבטלים אותה על רקע תקנות לעבודה בגובה.
עכשיו יש לנו את סעיף התחילה, סעיף 60.
תחילה
60.
תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.
אדוני, יש לנו בהמשך את טופס דיווח על הפסקת עבודה וגם הודעה על תחילת עבודות בנייה או בנייה הנדסית. אם יש למישהו הערות. אני פשוט חושבת שאין טעם להקריא אותם, זה טפסים.
נעה בן שבת
¶
כן. אז יש לנו למשל אחת ההוראות שמופיעה פה היא עסקה בהוראות מעבר, אבל היא נוגעת למנהל עבודה. כי את הסעיף של מנהל עבודה שחובת בחינה של מנהל עבודה לקבוע בסעיף 16.
נעה בן שבת
¶
כן. אנחנו בעמוד 16 לנוסח שבפניכם. ויש פה הצעה להוסיף לתקנות סעיף 7 או תקנה 7.
הוספת תקנות 3א ו-3ב
7.
אחרי תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:
"חובת בחינה למנהלי עבודה
3א.
(א) מי שרשום במרשם מנהלי עבודה ולא מונה כמנהל עבודה במשך חמש שנים ממועד סיום מיניו האחרון יימחק מהמרשם בתום 30 ימים מהמועד שבו מפקח עבודה ראשי או מי שהוא מינה לעניין תקנה 2ד שלח לו, למענו הרשום במרשם, הודעה על כוונה למחוק אותו מהמרשם ועל האפשרות לטעון בכתב את טענותיו לעניין זה, אלא אם כן עמד בהצלחה בבחינה לפי סעיף זה בשנה שקדמה למחיקתו;
נעה בן שבת
¶
אנחנו מדברים פה על הפער בין הרישום במרשם של מנהלי עבודה, זה מי שקיבל את ההכשרה הראשונית הנדרשת לכך. הוא רשום במרשם. לבין המינוי של אדם כמנהל עבודה באתר בנייה. לפי מה שמציע פה, זה המודל החדש שמציע משרד העבודה. הוא אומר אם במשך חמש שנים אדם אפילו לא מונה למנהל עבודה, אותו מנהל עבודה לא מונה.
אמנון שינדלר
¶
גברתי, אנחנו ירדנו מזה. לא כל מנהל עבודה הוא יכול לעבוד בשטח. הוא לא חייב להיות חתום. יכול להיות שמנהל עבודה אחר חתום ויש עוד ארבעה מנהלי עבודה. אז מה, נוריד אותם? חוץ מזה, סיכמנו עם חזי ממשרד העבודה שיש הכשרות שמנהלי עבודה צריכים לקבל בכל שנה, שעד היום הם לא מקפידים על זה. והם לא בודקים את זה ואנחנו ירדנו מהבחינה של חמש שנים. נכון חזי?
חזי שורצמן
¶
אמנון, אני רוצה להגיד משהו אישי. אפשר? אם אני אסכים עם אמנון אני אקבל אחרי זה מכתב מהארגונים החברתיים שאני מושחת.
חזי שורצמן
¶
לא, אני רק רוצה להגיד לכבוד יושב-הראש שיש פה חופש הבעת דעה, גם למפקח עבודה ראשי. ואני מבקש את רשותך לדבר חופשי מקצועית.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
מר חזי, אתה יכול לדבר חופשי, יש לך את חופש הביטוי. וגם אתה ממונה מטעם משרד העבודה ויש לך את הזכות לדבר.
חזי שורצמן
¶
בסדר. אז לעצם הבחינה. מה שאנחנו מבקשים פה, כבוד יושב-הראש, זה מנהל עבודה שלא עסק בתחום חמש שנים או שאנחנו מוחקים אותו או שיעשה בחינה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
למה שתמחק אותו? אם למשל הוא עבד בבניין, הוא לא היה מנהל עבודה. למה שתמחק אותו? אני יש לי רישיון נהיגה.
רן כהן
¶
אני רוצה להרחיב, ברשותך. אנחנו עוסקים פה בכשירות של קו ההגנה האחרון. בסדר? מנהל העבודה הוא קו ההגנה האחרון. יש לי כשירות מקצועית שחייבת להיות ודאית. בגרסה הקודמת אנחנו ביקשנו לכולם כדי לתקף את הכשירות הזאת בחינה במועדים שבפועל היו מביאים בערך 2,000-3,000 איש בממוצע בשנה לבחינות כדי לוודא את הכשירות שלהם. בסוף קו ההגנה האחרון.
עשינו שינוי בעקבות כל מה שנאמר פה. אבל השינוי הזה לא מתעלם מהנקודה הסופית שאנחנו חייבים לדעת שהם אכן מתאימים לתפקידם. תמיד קל לדבר על אלה שבמקביל עובדים. יש הרבה שלא עובדים. ואז מה? רולטה על חשבון מי אנחנו עושים? בסוף מה שאמרנו פה, זה לא קורס חדש, זה אולי 300 איש בשנה בלחץ.
אמנון שינדלר
¶
כבודו, יש לפי - - - תקנות הדרכת עובדים יש הדרכה לכל מנהל עבודה פעם בשנה. אתם 40 שנה לא בדקתם את זה.
הדס תגרי
¶
עו"ד הדס תגרי מהקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה. קודם כל, הסעיף הזה השתנה בלי שהיה כאן דיון.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
הנה, השאלה הראשונה בדיון אני שאלתי. יש לי רישיון נהיגה. אם לא נהגתי חמש שנים, אני מפסיד את הרישיון?
הדס תגרי
¶
הנוסח של הסעיף הזה, כפי שהוגש על ידי מינהל הבטיחות לוועדה, אמר שכל מנהל עבודה צריך לעבור בחינה כל חמש שנים. לא נשאר כלום מהסעיף הזה. זה שמישהו שחמש שנים לא היה מינוי יעשה בחינה זה כלום שבכלום. העובדה היא שמינהל הבטיחות סבר, וזה לא נדון כאן. אז אני מבקשת שזה ידון כאן, מדוע מינהל הבטיחות שסבר שכדי להבטיח את הכשירות של מנהלי העבודה, שהם הקו הכי חשוב והם עכשיו הופכים להיות הרבה יותר חשובים. אנחנו עכשיו הופכים בעצם את התפקיד הזה למנהל בטיחות אתר, שזה גם נקודה שצריך לתת לה ביטוי בהגדרת התפקיד.
כדי להבטיח שמנהלי עבודה, שאנחנו רואים את צווי הבטיחות שיוצאים כל יום, אז אנחנו מבינים שהרבה מנהלי עבודה לא מנהלים את האתר כפי שצריך. ואנחנו רואים גם את התמונות. סבר שכדי להבטיח את הכשירות שלהם ואת העדכון המקצועי שלהם, צריך שיעשו בחינה כל חמש שנים, כל מנהלי העבודה.
אמנון שינדלר
¶
גברת הדס, רשום בתקנות כל שנה. מישהו הקפיד? למה הם לא עושים את זה כל שנה? את לא רואה את זה? את רוצה כל חמש שנים? שיקפידו על כל שנה קודם כל.
הדס תגרי
¶
אני מבקשת לקבל התייחסות ממשרד העבודה למה הם עשו שינוי של 180 מעלות מהעמדה שצריך שכל מנהל עבודה יעבור כל חמש שנים בחינה לוודא את העדכון ואת ההכשרה המקצועית שלו, שהוא הקו הראשון של ההגנה על בטיחות העובדים, שכיום אנחנו יודעים שהמצב הוא על הפנים. למה הם עשו סיבוב 180 מעלות מזה? ולא עכשיו את הדיון של מי שחמש שנים לא היה כתב מינוי.
רן כהן
¶
אני אסביר. קודם כל רק לגבי נקודה קטנה לגבי הדוגמה שהעלית. אם אתה היית בעל רישיון נהיגה של אוטובוס, שמוביל ילדים, והיו פה תאונות על ימין ועל שמאל באוטובוסים של ילדים, אז כנראה שגם היו דורשים ממך אם לא היית מוכיח שאתה אכן נוהג, לעבור בחינות. אז זה לא בדיוק אותה דוגמה אקוויוולנטית לרישיון נהיגה.
עכשיו לגבי העניין
¶
תראו, אנחנו כשבדקנו את הישימות של ההוראה ועשינו את החישוב שפלוס מינוס זה מכניס לנו, במצב הנתון, בערך 2,000-3,000 מנהלי עבודה כל שנה לבחינה, אנחנו במשרד העברנו את זה לאגף להכשרה מקצועית. לנו אין את היכולת להרים מרכזי בחינה ל-2,000-3,000 איש. וזה צריך להיות מפוקח ומבוקר. זה לא השתלמות באילת. אנחנו רוצים בחינה ולדעת שהבן אדם יודע.
האגף להכשרה מקצועית במשרד אמר שאין לו את המשאבים ולכן עשינו שינוי של התפיסה. אמרנו בסדר, אז לא נקבל את מלוא תאוותנו בידינו. אגב, מקצועית, מבחינתי, אם אתם תדרשו את זה, תודה רבה, חסכתם לי עוד כמה ויכוחים במשרד. אבל מעשית כשאנחנו אחרי שראינו את כל מה שאמרתי לכם, אמרנו טוב, ניקח את זה על עצמנו. נלך לתיקוף של הכשירות פעם בחמש שנים. זה המקסימום שאנחנו יכולים להשיג במשאבים שיש לנו כרגע.
אמנון שינדלר
¶
משפט אחד. אז אני, תראה, אני מדבר מהשטח ולא מדבר באוויר כמו אנשים אחרים, לא משנה, אני לא נוקב בשמות.
אמנון שינדלר
¶
אני רוצה להגיד לך שלפי תקנות הדרכת עובדים מנהל עבודה חייב לקבל הדרכה פעם בשנה. 30 שנה, אם לא יותר, מינהל הבטיחות לא בדק את זה אם הוא מקבל, כי קבלנים לא רוצים לשלוח אותם להדרכה. הם לא צריכים בחינה. היום חסרים כ-4,000 מנהלי עבודה באתרים, כי הם עזבו בגלל האחריות הפלילית שחלה עליהם. אז הם רוצי לקחת מנהל עבודה ולבדוק אם הוא עבד או לא עבד, שהם לא יכולים לדעת. לפעמים יש מנהל עבודה אחד שחותם על האתר ויש עוד ארבעה מנהלים שעובדים. ולשלוח אותם עוד לבחינה חמש שנים.
זאת אומרת לא מספיק שכל האחריות עליהם, לא מספיק שכל העומס של העבודה עליהם, גם הביצוע עליהם. והם לא בודקים שיש, אני סיכמתי את זה עם חזי, שיש לבדוק שמנהלי עבודה ייצאו כל שנה, זה בתקנות לא צריכים לשנות, זה בתקנת הדרכת עובדים. כל שנה ייצאו לקבל יום הדרכה.
אמנון שינדלר
¶
אין זמן של ארבעה-חמישה חודשים לבדוק. מנהל עבודה שלא קיבל הדרכה כל שנה תסגרו את האתר. אתם לא עושים את זה, כי אתם לא מתפקדים פשוט.
רן כהן
¶
קודם כל, התקנה היום ממש לא דורשת חובת בחינה כל שנה שאנחנו לא מקפידים. היא דורשת שכל העובדים יודרכו באתר על ידי בעל מקצוע מתאים. יש הגדרה. ואנחנו בודקים פנקסי הדרכה. אנחנו בודקים שהעובדים מודרכים. זה פעם אחת.
פעם שנייה, אני מציע שההסתדרות תייצג את העובדים כולם ולא רק את מנהלי העבודה. בסוף מנהלי העבודה הם האחרונים שאני חושש להם בתור אנשים שמוכשרים לתפקידם והם מקבלים לא מעט כסף באתרי הבנייה כדי לבצע את תפקידם. התקנות האלה עוסקות בעובדים. לכן המיקוד הזה, בוודאי כאשר מדובר בתפקיד מרכזי כמו מנהל עבודה, הוא דיוק, מיקוד חשוב.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני לא רוצה שתשיבי לו. לא, לא, אמרת את דברייך. פתחנו דיון ואני רוצה לאפשר לעוד אנשים.
הדס תגרי
¶
אנחנו קיבלנו תשובה. מה התשובה הזאת אומרת? מה אמר רן כהן עכשיו? הוא אמר אנחנו חושבים שמבחינה מקצועית ומבחינת בטיחות העובדים צריך שתתקיים בחינה לכל מנהלי העבודה, כל חמש שנים. אבל אנחנו לא מסוגלים לבצע את זה. זה מה שהוא אמר כאן.
בין זה לבין מה שנשאר כאן, הפער הוא בין 100 לבין 0.1. אתם לא יכולים 2,000 בשנה? אוקיי, אז תעשו איזה שהוא מדרג. אז תיקחו מנהלי עבודה שהתגלו אצלם ליקויים כך וכך. אנחנו רואים אתרים ששוב ושוב ושוב ליקויים רבים. רציתי לתת דוגמה, אבל אני עוד לא - - -
רן כהן
¶
אם הוועדה מוכנה לקבוע שהאחריות לבחינות תהיה על האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, אז אנחנו יכולים לייצר מדרג.
רן כהן
¶
לכן אין בעיה לקבוע את המדרג. "הרגולטור" שאחראי על זה זה יחידה במשרד העבודה שזה תפקידה. אם כן, אפשר לייצר את המודל. אם לא, המשמעות היא להשיג ניסים מהשטח בשביל לפקח ואת זה אנחנו לא רוצים.
מתי רביבי
¶
סעיף 3(ג) בתקנות משרד מינהל העובדים כתוב הדרכה למנהלי עבודה ולעובדי תחזוקה תינתן באמצעות המוסד לבטיחות וגהות. או מוסד או אדם אחר שאישר לכך המפקח עבודה ראשי.
אמנון שינדלר
¶
רן, אתה אשם. בגללך נפגעים עובדים. תסגור את האתר כשאין למנהל עבודה אין לו את האישור. תסגור את האתר. אתה אשם, אל תאשים את כולם. אתה יושב במשרד וזורק את הכול על כולם.
אמנון שינדלר
¶
כבודו, הוא מאשים את הקבלנים, את מנהלי העבודה, את כולם. אבל הוא יושב במשרד לא עושה שום דבר - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
רן, אני חייב לומר לך שכאשר היו פה את חילופי הדברים ביניכם, אני שאלתי את היועצת המשפטית לגבי הסעיפים שעוד לא השלימה ולא שמעתי מה הוא אמר. כך שזאת הסיבה שלא התייחסתי, כי אני לא יודע מה הוא אמר ואני לא רוצה שהוא יחזור על הדברים. בבקשה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
לא, לא, לא אמרתי להוציא. לא, לא להוציא אותו. מר שינדלר, לא אמרתי להוציא אותך, בשום אופן. אף אחד לא אמרתי להוציא. אבל לא לדבר עכשיו, כי עכשיו אני מדבר.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני עכשיו מדבר. כשאתה מבקש שהוא יחזור על דברים אתה מזכיר לי סיפור. היה פעם מישהו שצעק למישהו, לחברו, ליד השוק 'אתה גנב' וזה. אז הוא בא לרב ואמר הוא העליב אותי ברבים. אז הרב אמר לו אתה חייב לפייס אותו. אז הוא אומר אני מוכן לפייס אותו בבית הכנסת, על הבימה. אז הם אמרו יופי. הוא הגיע, הוא עולה על הבימה ואומר: 'רבותיי, אני אמרתי שהחרא הזה הוא גנב בן גנב ואני אמרתי שהוא עשה ככה וככה'. אם זה לא נכון אני מבקש סליחה. אתה רוצה סליחה כזאת שהוא יעשה? אז בוא נעשה.
נעה בן שבת
¶
אני רוצה להסביר רגע אדוני. יש לנו פה, סעיף הבחינות זה סעיף שאנחנו דילגנו עליו ולא הקראנו, לכן אנחנו חוזרים להקריא אותו עכשיו. ההצעה באמת בתקנות המקוריות הייתה לחייב את כל מנהלי העבודה כתנאי לרישום שלהם בפנקס להיבחן אחת לחמש שנים. עכשיו משרד העבודה אומר אני מוכן לקחת מי שלא עבד, לא מונה למנהל עבודה באתר. הוא ייבחן, אם הוא במשך חמש שנים לא נבחן, הוא צריך להיבחן, הוא צריך לעבור בחינה כזאת.
אדוני, אני מבינה שיש אולי אפשרות לפשרה, שאמרת שמקומות שבהם היה ליקוי בנייה, בהם יצטרכו לטפל. וחוץ מזה, מזכירים לנו פה שיש גם חובת הדרכה שקבועה היום בחקיקה. שהדרכה זה סיפור אחר מבחינה. בוודאי שאת ההוראות שקבועות היום בחקיקה וקיימות צריך לקיים. אבל זה לא קשור לחובת הבחינה שמציעים לקיים כאן.
נעה בן שבת
¶
נמשיך אולי לקרוא רק את הסעיפים.
(ב) בחינה לפי סעיף זה רשאי לערוך את המוסד לבטיחות וגיהות או מוסד לימודים שמפקח עבודה אישר לו לבצע את הבחינה בהתאם להנחיות שפרסם מפקח עבודה ראשי באתר האינטרנט של המשרד ובלבד שבמוסד הלימודים מתקיימים כל אלה:
(1)
מוסד הלימודים, בעליו, מנהלו, ולעניין מבקש אישור שהוא גם תאגיד, גם בעל השליטה בתאגיד ומנהלו, לא הורשעו ולא הוגש נגדם כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות בעל אישור בעלים או מנהל או בוחן או להיות בעל שליטה או מנהל בתאגיד כאמור. בפסקה זו שליטה כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968.
(2)
הוא הוכיח להנחת דעתו של מפקח עבודה כי יש לו את המשאבים וכוח האדם המספיק ובהיקף הנדרש להבטחת הבחינה במועדה ואת הניסיון הארגוני והידע לביצוע בחינות מקצועיות, לרבות קיום מערכת ממוחשבת למעקב ובקרה של נוכחות בבחינה וניהול ציונים.
(ד) בחינה לפי תקנת משנה (א) תאושר על ידי מפקח עבודה ראשי ותכלול את הנושאים שלהלן:
(1)
בקירות במרכיבי תוכנית בטיחות ותוכנית הנדסית.
(2)
ניתוח מהערכת סיכונים.
(3)
בטיחות בעבודת עפר וחפירות, הריסות וקונסטרוקציה.
(4)
בטיחות בעבודה בגובה.
(5)
בטיחות בחשמל.
(6)
בטיחות בכלים טעוני בדיקה, ציוד הרמה ושינוע, טפסות, פיגומים.
(7)
התמודדות עם סיכוני אקלים.
(8)
חובות מנהל עבודה ובעלי תפקידים אחרים כמשמעותם בפרק א'1 באתר הבנייה.
(9)
ארגון בטיחות באתר הבנייה.
(ו) המוסד לבטיחות וגיהות או מוסד לימודים שמפקח עבודה ראשי נתן לו אישור לפי תקנת משנה (א) יקיים בחינה כאמור בתקנת משנה (א) אחת לשישה חודשים לפחות.
צריך להבטיח שיהיה גורם שיקיים את הבחינה אחת לשישה חודשים לפחות וזה אחד מהם. כשאני מבינה שברירת המחדל היא דווקא על המוסד לבטיחות וגיהות. אם אין מוסד אחר, המוסד לבטיחות וגיהות אחת לשישה חודשים חייב לקיים בחינה.
(ו) המוסד לבטיחות וגיהות או מוסד לימודים שמפקח עבודה ראשי נתן לו אישור לפי תקנת משנה (א) יקיים בחינה כאמור בתקנת משנה (א) אחת לשישה חודשים לפחות ויפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה על מועד הבחינה ומקומה ועל נהלי הרשמה לבחינה 60 ימים מראש לפחות; מוסד לבטיחות וגיהות או מוסד לימודים שאושר כאמור בתקנת משנה (א) יפרסם הודעה על מועד הבחינה שהוא מקיים ומקומה ועל נהלי הרשמה לבחינה באתר האינטרנט של המוסד לבטיחות וגיהות או של מוסד הלימודים, לפי העניין.
כמובן כל אחד מפרסם באתר שלו.
עכשיו יש לנו נבחן. תקנת משנה (ז).
(ז) נבחן שנכשל בבחינה לפי סעיף זה רשאי להשיג על תוצאתה לפני מפקח עבודה ראשי, בכתב, בתוך 21 ימים מיום שפורסמו תוצאות הבחינה; הנבחן ינמק את השגתו ויציין את הכתובת למשלוח החלטה בהשגה; מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו יחליט בהשגה בתוך 30 ימי עבודה וישלח את החלטתו בכתב לנבחן לכתובת שציין הנבחן בהשגה שהגיש.
(ט) מנהל עבודה שנמחק מהמרשם, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש למפקח עבודה ראשי בקשה לחזור ולהירשם במרשם, לאחר שעמד בהצלחה בבחינה לפי סעיף זה.
זה התנאי.
רוני שדה
¶
ראית? ביקשו ותראה מה הם קיבלו. התקנות היו מצוינות לפני. אני יכול לשבת איתך ולהראות לך שהן היו מצוינות. בוא אני אשב איתך סעיף סעיף.
נעה בן שבת
¶
הוספת תקנה 15א. בעמוד 26 הייתה התייחסות לנושא התקנת נקודת עיגון במסתור כביסה. אני מבינה שאתם רוצים למחוק את ההוראה הזאת, לא לכלול אותה.
אמיר סריג
¶
אותו סעיף 15 שהיה דיבר על להשאיר בעצם נקודת עיגון במסתור כביסה, בעצם גם לאחר שמסתיימות עבודות הבנייה והוא לא רלוונטי.
אמיר סריג
¶
צריך להפריד בין זמן הבנייה עצמו לבין לאחר שהסתיים. בזמן הבנייה צריך להיות או גידור או עיגון עם ציוד לעבודה בגובה.
אמיר סריג
¶
אחרי שהסתיים יש תקנות של תכנון והבנייה שנקראות בטיחות למשתמש, שם יש חובה להגנה מפני נפילה.
נעה בן שבת
¶
בדיון האחרון אנחנו התחלנו לקרוא את נושא הטפסות והתברר שזה עדיין לא, היה שם בעיה בנוסח. אני אסביר, אני אקרא את הפרק.
הייתה פה הצעה לתקן את תקנה 82. היא נשארת על כנה, תקנה 82 הקיימת נשארת על כנה. עכשיו מחליפים את תקנה 83. אנחנו נמצאים בעמוד 31 כרגע.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני רוצה לומר שאנחנו נבדוק בפרוטוקול מה היה פה כאשר לא שמעתי ואז אנחנו נתייחס לעניין הזה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
נבדוק את הפרוטוקול, אני רוצה לשמוע את זה. מה שאפשר, את תגידי לי אחר כך. אבל אני רוצה קודם לשמוע מה היה פה.
נעה בן שבת
¶
היום תקנה 83 עוסקת בחומרים לטפסות והיא דורשת שיהיו בחומר מתאים, טובה, בכמות מספקת וכן הלאה. כרגע מוצע:
החלפת תקנה 83
40.
במקום תקנה 83 לתקנות העיקריות יבוא:
"חומרים לטפסות
83.
מבצע בנייה לא יתקין מערכת טפסות אלא מחומרים מתאימים מבחינת איכותם וכמותם ושאין בהם פגמים נראים לעין. ואם נדרשת תכונית הנדסית לפי תקנה 85 לפי התוכנית ההנדסית כאמור.
נעה בן שבת
¶
החלפת תקנה 84
41.
במקום תקנה 84 לתקנות העיקריות יבוא:
"בדיקה לפני יציקה
84.
(א)
אם נדרשת תוכנית הנדסית לפי תקנה 85 מבצע הבנייה לא יצוק בטפסות אלא לאחר שמנהל העבודה בדק את מערכת הטפסות על כל חלקיה ואישר כי הטפסות יציבות ומתאימות למטרתן וכי מתקיימות לגביהן הדרישות שנקבעו בתוכנית ההנדסית.
(ב)
מנהל העבודה ירשום בפנקס הכללי את תוצאות הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א) וימסור למבצע הבנייה את אישורו כאמור בתקנת משנה (א).
הוא בעצם צריך לבדוק את ההוראות.
עכשיו יש לנו ביטול תקנה 86 וזה קשור לתקנה 85 שלנו שאנחנו ממליצים להחליף אותה. תקנה 86 מדברת על התקנות הפסולות שאסור ליצוק בהן. אבל עכשיו אנחנו אומרים הצעה לגבי תקנה 85.
החלפת תקנה 85
43.
במקום תקנה 85 לתקנות העיקריות יבוא:
"תכנון טפסות
85.
בהתקיים אחד מאלה
¶
(א)
מבצע הבנייה לא יקים, יפרק או ישנה מערכת טפסות אלא אם כן יש בידו תוכנית הנדסית.
(1)
בתקן נדרשת הקמה לפי תכן;
(2)
רכיב קיים של המבנה משמש דופן לטפסה.
(3)
הטפסה היא מסוג של טפסות מיוחדות כגון טפסות מחליקות אנכיות או אופקיות.
(ב)
מבצע הבנייה לא יקים, יפרק או ישנה מערכת טפסות לפי תקנה זו אלא אם כן ההקמה, הפירוק או השינוי, לפי העניין, נעשים בהשגחתו של מנהל העבודה."
זאת אומרת, בסעיפים הקודמים כל הזמן אמרנו אם מתקיימות הוראות תקנה 85, בנסיבות האלה רק אם נדרשת הקמה לפי תכן, לפי התקן או שיש דופן, רכיב קיים של המבנה משמש באופן הטפסות המיוחדות שמפורטות כאן, רק אז צריך תוכנית הנדסית גם כן לצורך העניין.
החלפת תקנה 88
44.
בתקנה 88 לתקנות העיקריות, תקנות משנה (א) ו-(ב) – בטלות.
ביטול תקנות 89 עד 99א
45.
תקנות 89 עד 99א – בטלות.
התקנות האלה עוסקות בכל מיני פרטים לגבי תומכות. מה שנשאר הוא הוראות של תקנה 87 שעוסקות באיך מקימים תומכות, על מה מציבים את התומכות. ותקנה 88 שעוסקת בכך שתומכות מתכת יעמדו ברובד אחד בלבד ואין להעמיד תומכת על גבי תומכת, זה נשאר מההוראות של התומכות.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
יש עוד סעיף הגדרות לגבי תיקונים וכל ההערות שנשמעו פה. לכן אנחנו נקיים דיון מיוחד בעניין הזה. ושוב אני חוזר ואומר, לגבי הדברים שנאמרו פה בין ההסתדרות לבין הממשלה אני אקרא את הפרוטוקול, בלי נדר, ואני חייב להתייחס. כי פשוט לא שמעתי כי הייתי עסוק עם הניסוח עם היועצת המשפטית.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני רק מאפשר, כדי שאני לא אצטרך ללכת ולחפש בפרוטוקול אם מישהו רוצה להתנצל בפני מישהו עכשיו זה הרגע. אז בבקשה.
אמנון שינדלר
¶
אני קודם כל רוצה להתנצל אולי על הטון הגבוה. אני סך הכול התכוונתי, גם לאדון רן כהן, שהיום בתקנות צריכים גם כן לבדוק שמנהלי עבודה מקבלים לפי התקנות הדרכה פעם בשנה והם לא עושים את זה כבר המון שנים. הם לא עושים. עכשיו מתחילים לדבר על חמש שנים מבחן. זה מה שביקשתי.
גם רן וגם הדס, אני רוצה באמת להתנצל. זה פשוט מעצבן. ודיברתי גם עם חזי שצריכים לבדוק באתרים שמנהלי עבודה מקבלים את ההדרכות. ואם מנהל עבודה לא קיבל הדרכה תסגרו את האתר. חבל, עובדים נופלים.
