פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



61
ועדת הבריאות
27/05/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 348
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, כ"ט באייר התשפ"ה (27 במאי 2025), שעה 11:00

1. הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק) (מס' 2), התשפ"ה-2025, של חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ ארז מלול
2. הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה-2025, של חה"כ רון כץ

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

פנינה אורן שנידור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

זיוה חממא - מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

דוריס האוס - מנהלת אגף יבוא מזון ומשקאות, משרד הבריאות

אבי גרוסמן - יועץ למדיניות רגולציה, משרד הבריאות

יואב סטשבסקי - ייעוץ וחקיקה, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

שרה רובק - ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

גיל ארז - מנהל אגף מזון, משרד הכלכלה והתעשייה

מירה ראובן - יועצת חטיבת תוספי תזונה, איגוד לשכות המסחר

עמיר עופר - מנהל ענף המזון והמשקאות, איגוד לשכות המסחר

אוהד חיל - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

שונטל פרץ - יו"ר מפלגת עלה ירוק

עפר כהן - חבר הנהלה, מפלגת עלה ירוק

דיויד גורדון - מנכ"ל אלטמן בריאות

דוד גבאי - סמנכ"ל איכות, רגולציה ורכש, אלטמן

חן דניאל - מנהלת רגולציה, אלטמן

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק) (מס' 2), התשפ"ה-2025

הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה – 2025

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות, אנחנו נעסוק היום בהצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה-2025, והצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק) (מספר 2), התשפ"ה-2025.

אני מבקש לפתוח את הישיבה הזו כפי שאנחנו נוהגים תמיד, בתפילה לחזרתם והשבתם הביתה במהרה של כל החטופים, מי לשיקום ומי לקבורה ראויה, וגם כמובן בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במערכה הקשה הזו.

אני מודה שהתגעגעתי אליכם אחרי כל הדיונים הקודמים בקיץ הקודם, אני אבקש מפנינה, נדבר על מה שמונח לפנינו.

אפשר להעלות את המצגת, אבל אני גם אדבר חופשי ואוסיף דברים לבקשתכם. אם מדברים על געגועים, אז הגעגועים הדדיים ובעזרת ה' אנחנו נשמח להציג את ממצאי הרפורמה, את העשייה הרבה שנעשית ועוד תיעשה. אני חושבת שתקופה של יולי-אוגוסט זה זמן טוב שנוכל להציג תוצרים ובאמת לשתף ולראות וככל שיש קשיים אנחנו נשמח כמובן לעזרתכם.

(מצגת). התקנות האלה הן המשך ישיר של הרפורמה, ומה זה אומר? מבחינתנו כאן אנחנו אומרים שאנחנו מחזקים את כל הרציונל של התפיסה של התיקון שהובלנו. למה הכוונה? לתיקון האחרון שעשינו לפני שנה היו מספר נדבכים. נדבך אחד זה היה הנושא של אימוץ רגולציה אירופית שתהווה את התשתית של חקיקת המזון. זה נדבך אחד, היום אנחנו לא נוגעים במסגרת הזו של התקנה.

נדבך נוסף שדיברנו עליו ברפורמה, אחרי שיישרנו קו עם רגולציה שלנו עם אירופה שהיא מותאמת לצרכים ולצרכים של מדינת ישראל באנו ואמרנו שניתן לפתוח מסלול של יבוא מזון נוסף למדינת ישראל, שהוא המסלול של מזון שמשווק ומיוצר באירופה כדין והוא יוכל להיות מיובא במסלול ירוק של יבואן נאות שלוקח על עצמו את האחריות ויש לו ודאות רגולטורית.

עם ניהול סיכונים וכל מה שדיברנו.

עם ניהול הסיכונים וכל מה שמשתמע מכך. האבן השלישית, גם עשינו שינויים בנושא של האכיפה והפיקוח שלנו, שחלקו בא לידי ביטוי בתקנות, אבל זה היישום הלכה למעשה, שמה זה אומר מבחינתנו פיקוח? אנחנו הולכים לוודא שמשלוחים שמגיעים באמצעות יבואן נאות הם עומדים בהצהרה, הם אכן משווקים באירופה והם מתאימים ואינם מוחרגים מהמסלול. אנחנו רואים איך היבואן מנהל סיכונים, הוא לקח בחשבון את כל הפרמטרים גם של ניהול סיכונים באופן כללי וגם ניהול סיכונים פרטני מותאם לאופי המזון שהוא מייבא.

ודבר נוסף שהמשרד שלנו נערך, וגם דוגמים אותו בבדיקות מעבדה, וכאן יוער גם שבמסגרת של פיקוח בדרכי השיווק פרסמנו קול קורא למעבדות שאנחנו הולכים לעשות פעם ראשונה תוכנית פיקוח ארצית שאומרת שבכוונתנו לדגום מוצרים לאורך ולרוחב, זו ההשלמה וככה עושים באירופה, לבדוק את המוצרים שנמצאים רגע לפני שהצרכן קונה אותם.

זה סמכויות שכבר היום יש לכם?

יש לנו אותן, הקשיים הטכניים זה תוספת כוח אדם שעוד לא קיבלנו, קיבלנו על הנייר, שאמור להקים את אותה משטרת מזון שאנחנו מדברים עליה וגם תקציבים שקיבלנו לפתוח מכרזים, כי באמת מדובר על מכרזים בהיקפים שאנחנו לא ידענו כמותם, של עשרות מיליונים. אני פה גם מציגה שזה הולך להיות תקף למזון ולתמרוקים. בעולם הזה שבו אנחנו פורסים את התשתית ליישום הוראות החוק - - -

לפי מה שאת מתארת כאן זה משהו שהוא הכרחי, אז כמה זמן ייקח לכם עד שתיכנסו? זה חלק מהמנגנון?

יש דברים שאנחנו כבר עושים. לגבי הפיקוח על היבואן הנאות אנחנו עושים, התשתית להקים משטרת מזון ושהמשטרה תלך ותדגום בשווקים ובסופרים מזונות, זה בתהליך של בנייה.

השאלה אם זה משהו שהוא כל כך הכרח עד כדי כך שכל עיכוב שלו פוגם בתהליך?

לא שאנחנו לא עושים היום פיקוחים בדרכי השיווק, המתודה שאנחנו באנו ואמרנו שאם אנחנו רוצים להביא את התפיסה האירופית לכאן, שהיא מסתמכת בראש ובראשונה על יצרן, ניהול סיכונים של יצרן, רגולטור עושה פיקוח לפי הכלים שלו והדבר המשלים זה פיקוח בדרכי השיווק שאתה עושה. להערכתנו צוואר הבקבוק זה המכרז שאנחנו נערכים אליו, שיתחיל להיות מיושם ב-1 בינואר 2026.

כמה תקנים קיבלתם לטובת העניין הזה?

בסך הכול קיבלנו 20 תקנים לנו וליחידת התמרוקים וזה כולל גם במעטפת מחוזות, זה פיקוח למחוזות שיגיע, פיקוח למטה, הרחבה של הייעוץ המשפטי על מנת לתת מסגרת הולמת מעבדות, על מנת לתת מסגרת הולמת לכל העניין. התוכנית שלנו היא להתחיל ב-1.1.26 כאשר התקנים אני מניחה שלא יגיעו כולם במועד, יש פה תהליך הדרגתי שזה עוד תלוי בנציבות, בעניינים טכניים, אבל אנחנו מתחילים עם כוח האדם הקיים.

ועד אז אתם יודעים להשתלט על האירוע בלי אותם תקנים? בלי אותה משטרת מזון?

בתזונה אתה מדבר או באופן כללי?

באופן כללי.

מה שקורה היום, מאחר שהרפורמה נכנסת בהדרגה, תיקון 10 נכנס בהדרגה, נכון, המסלול האירופי נכנס ב-1.1.23 ועכשיו הוא עודכן בהתאם לתיקונים שעשינו, כל מה שקשור להוראות המאומצות אנחנו בתקופת מעבר. אנחנו ראינו השבוע פעם ראשונה מוצר שסומן לפי הוראות האימוץ החדשות וזה מוצר ראשון שאנחנו התוודענו אליו, זאת אומרת שייקח עוד דרך. התעשייה בעיקר נערכת ולצד זה פיקוח על היבואנים הנאותים אנחנו כבר עושים. אם תגיד אם אפשר לעשות יותר, זה תמיד נכון, אבל זה לא שאנחנו לא עם היד הדופק, לא נמצאים ולא יודעים מה קורה.

אוקיי, נמשיך הלאה.

בעולם הזה של הסביבה שאנחנו נמצאים היום אנחנו מניחים את הצעת התקנות על השולחן. אני מזכירה לכולם, תוספי תזונה הוחרגו מהמסלול של יבואן נאות.

מה זה תוספי תזונה?

תוספי תזונה, ההגדרה לפי החוק זה מוצר מזון שמספק מקור לרכיבים תזונתיים, זה יכול להיות ויטמינים ומינרלים ויכול להיות חומצות אמינו ורכיבים תזונתיים נוספים שהם נמצאים ברמה מסוימת שבמקרים מסוימים או שיהיה עודף או שיהיה חוסר ופה בעצם - - -

זה הקפסולות?

זה בדרך כלל או קפסולות, או תמציות.

הקפסולות הם לא תכשירים? יש פה החרגה בהגדרה, אבל התכשיר רשום שנרשם בפנקס התכשירים, מתי התוסף - - -

אז נעבור מהתחלה. נלך להגדרה של מזון ומשם נלך להגדרה של תוסף תזונה. הגדרה של מזון כוללת בתוכה תוספי תזונה, זה פעם אחת. אם אתם רוצים אנחנו נקרא את ההגדרה של המזון, אנחנו אומרים כל חומר מעובד למחצה או שאינו מעובד המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד, מזון לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם.

למעט, מה אנחנו ממעטים מההגדרה של מזון? תמרוק, תכשיר או סמי מרפא כהגדרתם בפקודת הרוקחים. זאת אומרת תמרוקים זה לא מזון, תכשירים רפואיים שרשומים בפקודה או סמי מרפא הם לא תחת ההגדרה של מזון. כמובן כל השאר הם פחות רלוונטיים.

אם נלך להגדרה של תוספי תזונה, תוסף תזונה זה ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תעבורת של כל אחד מאלה ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הוא להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה. גם פה יש למעט, עוד פעם אנחנו חוזרים ל'למעט' שהיה בהגדרת מזון, ממעטים תכשירים רשומים בפקודה וצמחי מרפא, אלה שני הדברים שאנחנו ממעטים אותם מההגדרה של תוסף תזונה.

הוויטמינים האלה שנמכרים לציבור, ויטמין די?

כל אלה נחשבים לתוספי תזונה, אבל גם פה יש אבל, זה נכון, אנחנו מדינה מורכבת וגם התחום הזה של תוספי תזונה הוא מורכב. ישנם ויטמינים ומינרלים שהם רשומים כתכשירים, למה? כי רמת המינון שלהם גבוהה. נכון שיש כאן איזה שהוא כפל, אבל התעשייה פה יודעת, ברגע שיש פה תכשיר שרשום תחת התמרוקים הוא לא יכול להירשם כתוסף תזונה. או להיפך, ישנם שרשומים כתכשיר, אבל זה לא אומר שוויטמין D לא יכול להירשם כוויטמין, השם של ויטמין D כחומר פעיל או כרכיב מרכזי בתוסף, הוא יכול להירשם פעם כתכשיר, ויש לנו כאלה חומרים, או שהוא רשום כתוסף תזונה.

אותו מוצר?

החומר הפעיל הוא אותו חומר פעיל, אבל הם מוצרים שונים. זה צריך לקחת בחשבון. לכן אם אנחנו מסתכלים בצורה רחבה יותר, גם בעולם, או אירופה, שהחקיקה שלנו לקוחה משם, גם שם ההגדרות הן שונות ממה שמוגדר במדינת ישראל.

אם רוצים הרחבה נוספת בעניין, זיוה יושבת פה לצדי, היא ברת סמכא וככל שרוצים לקבל הרחבות בתוספי תזונה אז אנחנו מוכנים.

מי מסווג את המוצר כתוסף או כתכשיר ומתי?

אני אומרת את המצב כיום והמצב העתידי. המצב היום, עוסק במזון שרוצה לייצר או לייבא תוסף תזונה הוא מגיש בקשה והבקשה מאוד מאוד מפורטת וכוללת בתוכה מה החומר, מה השם, למי זה מיועד, מה ההרכב ויש פרמטרים נוספים ואז הוא מצרף רשימה של מסמכים שתומכים בבקשה שלו. שירות המזון בודק ואומר זה מתאים, זה לא מתאים, זה רשום כתרופה, זה חורג מהמינון, כי יש חקיקה שקובעת לנו גם ויטמינים ומינרלים, יש תקנות של תוספי תזונה שצריך לעמוד בהן ואז נותנים את הרג'קטים ומתחיל פינג פונג ארוך, בדרך כלל בינינו לבין העוסק במזון, ובסופו של דבר אישור ניתן על ידינו רק אם המזון קיבל אישור אקטיבי ממהנדס של שירות המזון.

ואז בא הפיקוח, השלב השני, המשלוח מיובא, נבדק בתחנת ההסגר, יש בדיקה מלאה של כל מוצר האם הוא תואם לאישור וגם נבדקים דיגומים של מעבדות, נדגמות לפי תדירות של דיגום, יש לנו תקנות שמפרטות את העניין.

מה אנחנו מציעים פה במנגנון הזה? במנגנון הזה קודם כל עשינו עבודה, זה לקח לנו הרבה זמן וזה חלק מהציפייה פה של העוסקים במזון כי אנחנו כבר הרבה זמן עובדים על התקנות האלה. פתחנו פורטל ייעודי ובפורטל הזה הנגשנו שכל הבקשה תהיה מקוונת, ולא רק שהיא מקוונת, היא היום מכריחה את העוסק במזון שהוא לוקח אחריות לפני שהוא זורק לשירות המזון את שלל המסמכים, בין אם הוא יודע מה כתוב שם ובין אם לאו. הבקשה מכריחה אותו להגיד מה שם המוצר, מה הרכב המוצר, אם הוא בוחר חומר מסוים אז הוא צריך לבחור מרשימות מותרות, שאם החומר לא מופיע ברשימה אז הבקשה נחסמת והוא לא יכול להמשיך להתקדם.

כל הזמן הייתה טענה מצידם שדברי החקיקה עלומים, נסתרים, אז הנגשנו את הכול בצורה ממוחשבת שאי אפשר להתקדם בכל שלב, אלא אם כן אתה מגיש הצהרה כוזבת כמובן. ואז אתה מתקדם, לוקח אחריות, מתחייב, מראש אתה צריך להיות כמובן יבואן נאות שמנהל סיכונים ולוקח את האחריות.

מה מיוחד בתהליך הזה שאין אותו במוצרים אחרים?

א', חשבנו שהמוצרים האלה דורשים פיקוח יותר הדוק ממה שקבענו.

אתם מתייחסים למוצר הזה כמוצר רגיש?

הוא עדיין מוצר רגיש, זה לגמרי מוצר רגיש.

אז למה לא במסלול של מוצר רגיש? אם כבר אתם באים לקראת למה לא להקל כמוצר רגיש, להכניס אותו? יש מנגנונים של מוצרים רגישים.

אנחנו בעיקרון בתפיסה קבענו שני דברים, אנחנו רוצים לעשות שינוי כי המצב כיום הוא לא מצב סביר, על כל בקשה אנחנו מנהלים מבחינתנו דיאלוג אין סופי עם היבואנים. אנחנו הפכנו להיות מנהלי אבטחת איכות של התהליך, זאת אומרת יש מקרים מועטים שבסוף לא ניתן אישור, השאלה זה רק תלך, תביא את האישור הזה, תביא את האישור הזה, בינתיים אנחנו לוקחים את האחריות על עצמנו, היבואן או היצרן, יבואן במקרה הזה, אנחנו מדברים בעולם תוכן של יבואנים, כי אנחנו מדברים פה גם מתעשייה, כי התקנות האלה כוללות לחומרי גלם שמשמשים את התעשייה, אבל אנחנו הפכנו להיות מנהלי אבטחת איכות, אנחנו לוקחים את האחריות ואז מבחינת היבואן זה תהליך ארוך, לוקח זמן.

והוא גם לא תמיד יודע בתחילת התהליך מה אתם רוצים ממנו, עכשיו זה יהיה יותר שקוף, לכאורה.

כן, הוא שלח לחמך ואז מתחיל התהליך.

הבנתי, לעשות סדר.

מצד אחד באה טענה, לוקח לכם הרבה זמן, אם בכל תיק אנחנו לפחות עשרה פינג פונג בינינו לבינם כמובן שיש עיכוב.

בסדר, זה ברמת התהליך הטכני, אני שואל ברמה המהותית, אם זה מזון רגיש, כמו שאתם מתייחסים אליו?

ברמה המהותית, התפיסה שלי פה זה קודם כל יבואן, קח, תלמד, תדע מה אתה רוצה, הרגולטור פה הוא לא הסטמפה, הוא לא מנהל אבטחת איכות, אבל יש לי חובה כלפי הציבור ובשונה מהמסלול של היבואן הנאות אנחנו לא ויתרנו על השלב של תחנת הסגר. באישור הצהרה אתה לקחת, קיבלת אישור הצהרה, את האישור המוקדם ליבוא, אתה יכול להתחיל לייבא. שירות המזון יבדוק אותך פעמיים עוד לפני שהמוצר מגיע לצרכן, פעם אחת אנחנו נבדוק באופן מדגמי את הבקשות, את האישורים המוקדמים שניתנו בתהליך הזה.

ככל שנראה שיש אי התאמה אז נבקש מהיבואן מסמכים נוספים, הבהרות נוספות, נזמין אותו לפה ואם חלילה וחס תימצא אי התאמה אנחנו גם נעצור את האישור. זה פעם אחת. פעם שנייה, המשלוח יגיע למדינת ישראל וייבדק בתחנת ההסגר, בתחנת ההסגר נמשיך את אותו תהליך כאילו ניתן האישור במסלול הקודם, ומה זה אומר? פעם ראשונה תתבצע בדיקה שקודם כל יש התאמה בין האישור שאתה מילאת, היבואן, לבין מה שהגיע בפועל ואת כל המסמכים הנלווים שצריכים להיות חלק מתהליך השחרור, והדבר הנוסף זה המוצרים או תוספי התזונה יידגמו לבדיקות מעבדה לפי תדירות שקבועה היום.

במה זה שונה מתהליך של יבוא של מוצר רגיש? מה החמרתם פה מתהליך של יבוא מוצר רגיש?

אז החמרנו והקלנו, מצד אחד החמרנו שהוספנו לו את החובה להיות יבואן נאות ולנהל סיכונים על תהליך היבוא ועל תהליך קבלת האישור המוקדם, יש פה חובה נוספת שלא חלה עליהם היום, וההקלה פה זה שהוא לא צריך להמתין בתור לרגולטור. ככל שהוא מנהל סיכונים הוא עושה את זה באופן - - -

כן, זו המערכת שתיארת מקודם.

כן, הוא לוקח אחריות. כמובן שאם תהיה אי התאמה אנחנו לא נהיה צוואר הבקבוק שהוא ממתין לשירות המזון לקבל את הסטמפה שהמסמכים שלו תקינים.

אני רוצה לשאול, את אומרת שהחמרתם כי נדרש שהוא יהיה יבואן נאות, אבל למעשה בגלל שזה מוצר שדורש תנאי ייצור נאותים ממילא היבואן צריך להיות יבואן נאות.

אכן עד היום, וזה ממשיך להתקיים, הוא נדרש לייבא, אם זה חומרי גלם ואם זה מוצר סופי, שיוצרו בתנאים נאותים, שזה ה-GMP, בנוסף למקטע של היבוא בשרשרת הערך הוא נדרש עכשיו לנהל סיכונים, מה שקודם לכן הוא לא נדרש.

אני אשלים את מה שאומרת ד"ר חממא, הקטע של תנאי ייצור נאותים, אנחנו מדברים על היצרן. גם היצרן כאן בארץ, כדי לייצר תוספי תזונה הוא חייב להיות בעל אישור ייצור נאות וחייב לפעול לפי מערכת GMP, התקנות משנת 1997 מחייבות את זה, לכן זה ימשיך להיות.

לגבי הנושא של ההקלה, שלא צריך להמתין בתור לרגולטור, מזון רגיש בכל זאת נדגם ונבדק. זה לא רק מסמכים. אתם מתארים עכשיו במסלול החדש שזה הכול בדיקה של מסמכים, למעט אם זה יעלה ב - - -

באישור המוקדם.

לא, אבל גם לפי איך שתיארת את תחנת ההסגר, את בודקת התאמה בין האישור למה שיגיע בפועל, וזה היה נשמע שזה רק התאמה של מסמכים. זאת השאלה.

לא, אני אמרתי, נמצאת איתנו דורית האוס, היא תפרט איך נבדק מזון שעולה למדגם בתחנת ההסגר.

אבל רק אם הוא עולה למדגם.

לא, תוספי תזונה או מזון רגיש בכלל, בשונה מהמסלול האירופי, אנחנו נעשה הבחנה, יש את המזון הרגיל שאנחנו כולנו יודעים, משוחרר, לא יבואן נאות ולא הצהרה ולא כלום, ויש את המזון הרגיש. את המזון הרגיש חילקנו לשתי קבוצות, יש מזון רגיש שמשווק באירופה, ולמעט אלה שמוחרגים מהתוספת ה-12, המזון עדיין נשאר מזון רגיש והוא מיובא במסלול האירופי.

ויש עכשיו את הצעת התקנות שעומדת פה על הפרק שהיא אומרת, אנחנו, משרד הבריאות מתייחס לתוספי תזונה כמזון רגיש. כל הסמכויות שיש למנהל שירות המזון או למפקחים בכל הנוגע למזון רגיש יחולו גם לגבי תוספי תזונה. השוני היחיד זה שאנחנו עושים שינוי בשלב המקדמי, שהאישור הזה, במקום להפוך להיות אישור ידני של שירות המזון, אישור ידני של מהנדס שירות המזון, בטרם המשלוח מגיע לארץ כל התהליך הזה הופך להיות בצורה מקוונת, יבואן יתחייב, יבואן ימלא את הבקשה, יתחייב שכל המידע שהוא מסר נכון ותואם ועומד בחקיקת המזון ויקבל את האישור ויוכל להתחיל לייבא. בתחנת ההסגר יש בדיקת מסמכים מלאה.

את אומרת שבדיקת מסמכים היום בתחנת ההסגר היא - - -

בדיקת מסמכים היא בדיקה פיזית, היא לא משתנה, כל התהליך בתחנת ההסגר.

היא קיימת גם היום?

כן.

לגבי כל המזון הרגיש? הוא כולו עובר רק בדיקת מסמכים ולא מעבר?

לא, אני לא אומרת את זה. זה מתחלק לשלושה שלבים. יש בדיקת מסמכים שהיא 100% מהמשלוחים, יש בדיקה פיזית ובדיקה מדגמית. בדיקה פיזית לפי שיקול דעת, כשהוא רואה שיש אי התאמה, שמשהו חשוד לו, הוא רוצה לבדוק והוא תמיד יכול לבקש לראות את המשלוח, הוא עושה בדיקה פיזית, הוא בודק שהמכולה סגורה, שיש התאמה, שהאצוות שמפורטות נמצאות.

דיגום, גם לפי שיקול דעת מפקח, הוא יכול להחליט שהוא מרחיב את הדיגום, אבל הבסיס זה תקנות שקבענו אותן, של תדירות הדיגום. התקנות האלה, דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה, והן קובעות שלתוספי תזונה יש תדירות מסוימת ולחומרי גלם תדירות אחרת, וככה אנחנו פועלים. כמובן שאם יש חריגה במשלוח אז כל שלושה משלוחים עוקבים נדגמים, התהליך הזה נשאר ללא שינוי.

לכאורה אם זה כזה מנגנון זה היה צריך לחול לגבי כל המזון הרגיש, טופס מקוון, הקלה לגבי כולם וכו'. אני רוצה להזכיר שאישור מוקדם ליבוא הוא דבר שיכול להינתן פעם בעשר שנים, זאת אומרת אם היבואן ביקש לקבל אישור יבוא מוקדם לעשר שנים אתם אומרים שאתם תעשו אצלו את אותה הבדיקה המקדימה, הוא יביא לכם אישור על תנאי ייצור נאותים פעם בעשר שנים. השאלה אם זה דבר שהוא מבטיח את בטיחות המזון.

זה גם היום מבטיח, גם היום זה קורה. אני מבינה שיש לכם הרבה שאלות במהות, שני דברים שאנחנו מאמינים כאן בתפיסה, בשונה ממה שהיה קורה עד עכשיו, שהרגולטור ניהל את הסיכונים ומבחינתי מה שקרה, אני לא רוצה להעליב, אני לא מכירה פה את כולכם, לא רוצה להעליב אף יבואן שנמצא כאן, אבל ההנחה הרווחת הייתה שברגע שרגולטור נתן אישור זהו, נגמר, היבואן יושב בצד, מבחינתו הוא הגיע לנחלה, הרגולטור ניהל עבורו את הסיכונים. אנחנו רוצים לשנות. אנחנו לרגע לא מסירים את האחריות שלנו כלפי הציבור להבטיח מזון בריא ולכן נשתמש בכלים אפקטיביים.

של פיקוח בעיקר?

פיקוח בדיעבד ופיקוח מראש. התהליך היום, כבודו, זה לא שאנחנו באים פה עם איזה מציאה שעבדה הכול פיקס, אנחנו רוצים להשתפר ואנחנו מאמינים שהשיטה הזאת תוביל לשיפור. היא תהיה טובה, אנחנו נרחיב אותה לתחומים נוספים. נכון להיום, כדי לא לעכב, לקחנו את הנקודה הכי כואבת בשירות המזון, זה הנושא של תוספי תזונה, כי יש פה פער באמת מאוד משמעותי. ואנחנו בונים ויש לנו תוכניות במגרה להמשיך.

אם היינו מאמינים שהשיטה של בדיקת המסמכים הייתה אפקטיבית אז היינו מוצאים דרכים אחרות, אבל מבחינתנו השיטה לא הוכיחה את עצמה כדי להבטיח בסופו של דבר שגם אחרי שעשינו את בדיקת המסמכים מקצה לקצה זה בפועל המוצר שהגיע, ובטח אם הוא בטוח בסופו של דבר. לכן אנחנו חושבים שהבאנו את הכי טוב שידענו, נשמח לשמוע הערות, זה ניהול הסיכונים.

כל מה שאמרת בדקות האחרות זה הצגת המצגת, זה כל התוכן?

כן.

בסדר גמור. שאלות ליועצת המשפטית בבקשה.

את אומרת שאתם כבר לא מנהלי בקרת איכות ומצד שני אתם מבנים טופס מקוון ואתם אומרים שהוא יהיה צריך להראות, לרשום מתוך רשימת חומרים, אז בעצם אתם כן מבנים את התהליך בתוך הטופס המקוון.

לא, אנחנו הבנינו את התהליך וגם תהליך ההבניה הזה היה בשיח ובניסיונות. שלחנו את הטפסים האלה מראש, ביקשנו את ההתייחסות שלהם, רצינו לעשות משהו שעובד, לא להפיל גזירה שבסוף נטבע בפרטים וזה לא יהיה יעיל. באמת ישבנו פה וחידדנו ודייקנו. יכול להיות שיהיו עוד טעויות ונצטרך לעשות מקצי שיפורים, אבל עשינו את הכי טוב שאנחנו יכולים במסגרת הזמן שעומד לרשותנו. מופעל עלינו לחץ, ואני אגיד, כבודו, גם אתה פנית אלינו.

כן, נכון, בעקבות פניות של חברות.

בעקבות פניות שיש עיכובים. אנחנו מודים, היו עיכובים, אמרנו שאנחנו לא יכולים לטפל בהכול, נמצאה העת, הנחנו את התקנות האלה.

נשאלתם בהתחלה לגבי הסיווג שלכם מול הרוקחות ואת אמרת שאתם היום בודקים את המסמכים ורואים מה כן תכשיר ומה לא תכשיר, השאלה אם הדבר הזה נשמר ואיזה ביטוי נותנים לעובדה שיכול להיות שבן אדם לוקח כל יום שתי קפסולות של תוסף תזונה וזה מרכיב קבוע בתזונה שלו.

אבל גם היום זה יכול לקרות בלי שתהיה לנו שליטה, ולכן אנחנו נגביר את הפיקוח. אני חושבת שהכלי הכי משמעותי פה שלא נאמר זה שיבואן שלא ינהל את הסיכונים ולא ימלא את ההצהרות האלו או יקבל אישור על סמך מידע חלקי או כוזב, הוא נתון לכך שמשלוח יגיע לארץ, בכל רגע נתון אנחנו יכולים לדגום ולהפיל לו אישור.

אני חושבת שמכל כלי האכיפה פה, לבטל לו את אישור המוקדם הספציפי, להכריז עליו כמפר אמון ואז להתלות לו את תעודת רישום היבואן – זאת אומרת יש פה מגוון כלים שאנחנו מאמינים שהרצון יהיה פה לעשות טוב ולקחת אחריות. כמובן שנצטרך להתמודד עם כאלה שיגישו כמו היום, שהם מגישים לנו - - -

אבל מבחינת אגף הרוקחות למשל, יש סיכון שתכשיר כזה, משהו שדרוש רישום תכשיר, יובא על ידכם כמזון והוא ייכנס לדרכי שירות המזון?

הוא גם צריך להיות מסווג לפי פרט מכס. פריטי מכס שמסווגים של אגף הרוקחות לא יוכלו לבוא למזון. זה לא אומר שלא קורים דברים, כי גם אם מגיע מוצר X ואתה מביא באותה מכולה גם מוצרים אחרים, בזה אנחנו נצטרך לטפל, זו כבר באמת הפרה של דין, זו פעילות בזדון שנעשית.

זיופים קיימים גם היום.

זיופים תמיד היו, יהיו ובזה צריך לטפל. אם את שואלת אם המנגנון הזה ימנע הרמטית? לא.

לא, שום מנגנון.

כמו שאף מנגנון, אבל המנגנון הזה כן ייתן מענה לאותם יבואנים רציניים שיודעים לנהל סיכונים. מדובר על כל היבואנים פה, בגלל שזה מזון רגיש חייבים שיהיה להם קשר עם יצרן המזון, יש פה מסמכים שנדרשים שאם אין לך קשר עם היצרן, כפי שהחוק מגדיר את זה, בצורה ישירה או באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר, אז לא יהיה לך את המידע הזה, א', בשבילך, להבטיח שהמוצר הוא בטוח, שהוא מכיל את כל הדברים שעומדים בחקיקת המזון, ו-ב', גם לא תוכל להציג לנו את ההוכחות הנדרשות לכך שהמוצר עומד בחקיקת המזון.

האמת היא שזה שונה מהתקנות שהיינו מאמצים. דרך אגב היבואנים מביאים את תוספי התזונה הללו מאירופה או בכלל מכל העולם?

מכל העולם. בתוכנית העבודה שלנו, אנחנו כרגע לא אימצנו עוד את הרגולציה האירופית בתוספת תזונה ויכול להיות שגם לא נאמץ אותה בגלל שהיא מגיעה מ – וניצור איזה שהיא רגולציה - - -

אפשר לומר שהיום רוב תוספי התזונה מגיעים מארצות שאינן אירופה?

לא. גם אי אפשר להגיד שהרוב מגיע מאירופה.

אז למה בתוספי תזונה אתם אומרים שאתם מוכנים שיביאו במסלול כזה, גם ממדינות שהן אינן אירופה?

אבל זה לא מסלול אירופי. אדוני, אנחנו לא אומרים שהמסלול הזה הוא מסלול אירופי, הוא ממש לא מסלול אירופי, המסלול הזה הוא מסלול ייעודי ליבואן נאות לייבא תוספי תזונה.

למה זה לא מסלול אירופי? זה מה שאני שואל.

כי דבר ראשון, אנחנו עוד לא אימצנו את הרגולציה האירופית בתוספי תזונה, ויכול להיות שאנחנו בכלל לא נאמץ אותה כי ההגדרה של תוספי תזונה שלנו היא שונה לגמרי משלהם. דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון שאנחנו מפנים פה, שמה שקובע את אמות המידה לבטיחות המוצר זה חקיקת המזון הישראלית שחלק ממנה אנחנו ניקח את אירופה וחלק ממנה אנחנו סוברנים לעשות הרחבות והתאמות למה שנדרש בישראל.

אבל אימוץ החקיקה הוא לא תנאי ליבוא במסלול האירופי. גם מזון שלא אימצנו לגביו ספציפית חקיקה מאירופה, אם הוא בסחר חופשי באירופה אפשר להביא אותו, נכון? זה כל הרעיון של מסלול אירופי, לא לגבי מזון רגיש, לא לגבי סוג המזון הזה. זה לא אחד לאחד.

את צודקת, זה לא אחד לאחד, אבל במסלול הזה של תוספי תזונה הוספנו דבר נוסף שזה הגשת הבקשה, האישור המוקדם המקוון שהוא מגיש, ולא מסתפקים בהצהרה של הוכחת שיווק. זה ההבדל.

מצד שני במסלול האירופי אתם דורשים שהוא יהיה נמכר באירופה בסחר חופשי ופה אתם אומרים או חסר חופשי או מזון מיוצר באופן ייעודי, private label, אתם מאפשרים גם private label שהוא לא בסחר חופשי בחוץ לארץ.

יש לו חלופה. אם הוא לא סחר חופשי אז יש לו תנאי ייצור נאותים, יש לו רשות פיקוח. ביבואן הנאות יש חלופה שכל המסמכים של 97', סחר חופשי זה אחד מהם.

טוב. עו"ד עמיר עופר מלשכות המסחר, בבקשה.

חשוב לי להגיד, אדוני, אחרי שמשרד הבריאות הציג את התקנות, אנחנו מברכים על התקנות האלה. אני מודה שלקח קצת זמן, רצינו שזה יקרה לא מחר בבוקר, אלא אתמול בבוקר, אבל סך הכול הכיוון הוא חיובי, אנחנו מאוד תומכים בתקנות האלה ורוצים שזה יעבור כמה שיותר מהר, אבל בגלל שאנחנו רואים שהכיוון הוא חיובי אנחנו חושבים שהשלב הבא צריך להיות להתקין בכלל תקנות לתוספי תזונה.

אם דיברנו קודם על מהות, לא על פרוצדורה, התקנות של תוספי תזונה היום הן מ-1997 ויש הרבה שינויים שצריך לבצע, אני חושב שזה יהיה השלב הבא. כמובן נשמח לשיתוף הפעולה של משרד הבריאות בהקשר הזה, אנחנו ביחד בשיתוף פעולה עם היבואנים, נשמח גם לעבוד על המהות. אבל אנחנו מברכים וחשוב לנו שהתקנות האלה תאושרנה. יש לנו כמה הערות עקרוניות, קצת דברים של נוסח ונשמח כמובן בהקראה לעבור על זה. תודה רבה.

כשנגיע לנוסח. אוהד חיל, בבקשה.

אנחנו מברכים על התקנות, זה משהו שהיצרנים במדינה חיכו לזה הרבה זמן. מה שכן, יש הבדל בין יצרני תוספי תזונה שיש להם אישור GMP לבין יבואנים שמתנהלים על בסיס כלשהו. ליבואן יש GMP?

יהיה לו יבואן נאות.

היצרן שממנו הוא מייבא חייב שיהיה לו GMP ועכשיו אנחנו מוסיפים שהוא חייב להיות יבואן נאות.

אבל GMP זה משהו שהוא ייחודי למדינת ישראל.

לא.

עקרונות ה-HACCP בחו"ל, GMP בארץ.

זה אותו דבר.

קיבלת תשובה?

קיבלתי תשובה.

זאת אומרת שאין פער בין – כי אני זוכר את הדיונים הקודמים.

להיפך, אנחנו עכשיו משווים תנאים לחלוטין.

בסדר? רגוע?

כן, מאה אחוז.

לפני שנתחיל את ההקראה, מישהו רוצה להעיר הערה נוספת? לא. אוקיי. בבקשה, נתחיל בהקראה.

טיוטת תקנות מטעם משרד הבריאות: טיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות),
התשפ"ה – 2025



בתוקף סמכותי לפי סעיפים 54(ב), 116(3) ו-(8) ו-312(א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:



אני רוצה להעיר על הפתיח. יש לנו פה תקנות, התקנות האלה מתייחסות לכמה מקורות, סעיף 54(ב) שעוסק בנושא היבואן, סעיף 116 (3) ו-(8) שעוסקות במסמכים שצריך לצרף לבקשה. לגבי שניהם צריך התייעצות עם שר הכלכלה. אני רק רוצה לוודא שמשרד הכלכלה פה, משום מה באישור נאמר שזה מתייחס רק לסעיף אחד, לפי סעיף 54 ולא סעיף 116, האם התקנות כמכלול בהסכמתכם או התקיימה התייעצות עימכם?

אני מנהל אגף מזון, אני מייצג גם את חוקיות היבוא. כן, זה עבר התייעצות איתנו ועבר.

ואישרתם. אוקיי, בסדר גמור.

רק להזכיר שב-54, התנאים הם בטיחות, תקינות, איכות, שמירה על בריאות המזון ועל בסיס ניהול סיכונים וזה ילווה אותנו פה לאורך התקנות שכרגע נקרא.


יבוא תוסף תזונה
1.
לא ייבא אדם תוסף תזונה אלא אם כן קיבל תעודת רישום של יבואן נאות בהתאם לסעיף 115(ב) לחוק לגבי מזון מסוג תוסף תזונה.


זאת אומרת מראש הוא צריך להיות יבואן רשום שנרשם גם כיבואן נאות לגבי אותו סוג של המזון. הנושא של מהו תוסף תזונה, זה קבוע בתקנות בריאות הציבור.

בחוק.

אבל יש לנו היום גם תקנות, אתם מפנים לתקנות?

לא, כפי שנאמר קודם, ההגדרה של תוסף תזונה נמצאת בחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון).

אבל אתם אומרים לא ייבא אדם תוסף תזונה ואתם מפנים לקובץ התקנות בנוסח?

נכון. הכוונה הייתה שקודם כל בשביל להבהיר שישנן תקנות שמתייחסות לתוספי תזונה, התקנות האלה מסדירות הרבה מעבר לנושא היבוא, זה תקנות מהותיות שכבר דובר עליהן ולפי תוכנית העבודה ברור לכולם שצריך יהיה לעדכן אותן. הן תקנות מהותיות שמתייחסות גם למינונים, גם לכמויות המותרות לצריכה, לעניין סימון, כאשר התקנות האלה הן תקנות שמתייחסות אך ורק לפי החוק, עדכון של הליך יבוא. מצאנו לנכון להבהיר את העניין הזה.

אבל למעשה בתקנות הקיימות, תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה) הקיימות מתשנ"ז כבר - - -

זה מה שהעיר קודם עו"ד עופר.

הן כמובן בתוקף.

הן בתוקף ויש בהן גם הוראות לגבי הגשת מסמכים לתוסף מזון מיובא. השאלה איך אנחנו מסתדרים, לא ביטלתם פה את התקנה הזאת, היא נשארת ואז יכול להיות שיהיו אי אילו התאמות בין הדרישות לפי התקנות האלה ולפי התקנות החדשות.

גברתי, אני רק מזכיר שיש גם את נוהל יבוא מזון מוקדם, צריך לראות שזה גם בתהליך.

נוהל הוא ברמה אחרת.

קודם כל הכוונה הייתה, מבחינת מדרג שהתקנות האלה הן התקנות החדשות והן אלה שיגדירו את כל ההליך בצורה מסודרת בהתאם לניהול סיכונים, כפי שדורש מאיתנו סעיף 54(ב), הסעיף המסמיך העיקרי שאנחנו נשענים עליו. זה קודם כל.

דבר שני, גם הסעיף בסעיף המעבר, 321(ו), אשר בעצם שומר את הוראות נוהל והוראות מנהליות של שירות המזון בכל דבר ועניין עד שיותקנו התקנות החדשות, או בעצם הן שמורות בצו. אם את זוכרת, יש צו הארכת מועד של הוראות מינהל שהוא כמובן - - -

אבל זה לא הופך את התוקף שלהם מעל התקנות.

זה רק אומר כמה הוראות לעניין מזון רגיש מסוג כזה או אחר היו מפוזרות במקורות רגולטוריים כאלה ואחרים. אני חושבת שזה דבר נכון לעשות, זאת הייתה המטרה העיקרית, לאגד את זה פה, להסדיר את התהליך המסודר שיהיה מבוסס כל כולו מצד אחד על הוראות חוק שמסדירות את כל העניין של יבוא מזון רגיש, המסגרת נשארת, נותרת על כנה בדיוק כפי שהיא הייתה, אפילו עוד יותר כאשר באמת הדרישה היא לפי סעיף 115, שדורשת מהיבואן אחריות על הבטחת בטיחות ואיכות של המזון המיובא על ידו באמצעות תוכנית בטיחות שהוא אחראי עליה.

אני עדיין חושבת שאת הסתירה הזאת בין התקנות צריך ליישב, צריך לבדוק את זה.

בסדר.

זה משהו שיעכב אותנו מלהתקדם?

אני לא יודעת, יש לנו עוד תקנות ארוכות.

לא, בכל מקרה אפשר יהיה לעשות את זה במסגרת ביטול, לבטל את זה בהמשך.

אני לא יודעת, ברגע שהתקנות האלה נכנסות לתוקף יכולה להיות סתירה בדינים.

אנחנו גם ככה נגיש את זה במסגרת הביטול הכללי של שאר הדברים שאנחנו עובדים עליהם לאור האימוץ, נכניס את זה שם.

אני רואה שנציג משרד המשפטים יצא, אבל אולי הוא יכול להתייחס כאן.

טוב. הלאה.

עדיין על הסעיף הראשון, אדוני. כתוב פה 'אלא אם כן קיבל תעודת רישום של יבואן נאות', מה הדין לגבי יבואני מזון שהם גם יבואני תוספי תזונה שנרשמו ברפורמת היבוא כיבואנים נאותים, יש הרבה יבואנים של תוספי תזונה שכבר נרשמו למשל בשביל לקבל הקלות מכוח סעיף 96 שדיברנו עליו בדיונים הקודמים, האם הוא צריך להירשם מחדש?

לעניין של יבואן נאות לתוספי תזונה יהיה מרשם יבואנים נפרד ולכן צריך להירשם.

אז הוא יצטרך להירשם בנפרד.

ברור, כי אתה צריך לנהל סיכונים גם.

בסדר, הוא רצה להבהיר והובהר.

חובות המוטלות
על יבואן נאות ביבוא תוסף תזונה
2.
בלי לגרוע מכל חובה שלו לפי החוק, יבואן נאות המייבא תוסף תזונה חייב לבצע את כל אלה, לגבי תוסף התזונה האמור:




1. לפעול בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע כאמור בסעיף 115(א) לחוק;




(2) לשמור בדרך דיגיטלית תיק מוצר לגבי כל משלוח של תוסף תזונה, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון; לעניין זה, "תיק מוצר" –המסמכים והפרטים המפורטים בתקנות 4 ו-6, נוסף על המסמכים והפרטים לפי סימן ו' לפרק ד' לחוק;


רק שתי הבהרות שאני רוצה להבהיר. אתם אומרים שנוסף על כל חובה אחרת שלו חל עליו גם סעיף 96, חלות עליו כל ההוראות האחרות, רק לוודא את הדבר הזה.

כן.

(3) לשמור בדרך דיגיטלית, בעבור כל תיק מוצר, רשימה של העוסקים במזון שמהם קיבל את המזון וכן את רשימת העוסקים שאליהם העביר את המזון ישירות, בהתאם להוראות סעיפים 134 ו-135 לחוק, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו תוסף תזונה;




(4) לתעד תלונות שקיבל בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם מתוסף תזונה שייבא ולשמור את התיעוד בדרך דיגיטלית לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד קבלת התלונה;

על סעיף (4). למרות שקיימת הגדרה בחוק המזון לנזק אנחנו מקבלים כל מיני דיווחים מחברים אצלנו בהתאחדות שמקבלים תלונות כאלה מסוימות, לא בהכרח לדברים שמוגדרים כנזק, אבל הם עדיין רושמים אותם. השאלה היא מהו נזק.

אבל זו שאלה שצריך להפנות להוראה בחוק, זו לא הוראה חדשה, היא מועתקת למסלול החדש הזה.

חוק מזון מזיק אולי, משהו כזה?

הוא לא מגדיר מהו נזק, אבל זו אותה הוראה שקבועה בחוק.

תסתכל על סעיף 164(ה).

בכל מקרה לא נתקן את זה עכשיו אגב התקנות הללו.

(5) לשמור תיעוד בדרך דיגיטלית בכל הנוגע לביצוע חובותיו לפי סעיף 164 לחוק לעניין מזון מזיק, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;




(6) להודיע בלא דיחוי למנהל שירות המזון, באמצעות אתר האינטרנט, על כל מקרה כאמור בסעיף 164(ב) לחוק, ולנקוט את הפעולות הנדרשות לפי הוראות סימן ג' לפרק ז' לחוק לעניין מניעת סכנה לבריאות הציבור מהמזון.


זאת אומרת יש לנו את אותן הוראות של תיעוד במקרה של הסרה מהמדפים או של Recall לפעול לפי ההוראות האלה.

אלו לא הוראות חדשות, נכון?

בוודאי, זו הבהרה נוספת לשאלתה של היועצת המשפטית שבאמת כל ההוראות לגבי מזון רגיש, כפי שהן מפורטות בחוק, בוודאי למזון באופן כללי ולמזון רגיש בפרט ותוספי תזונה, זה ממש הבהרה. הן נשמרות והמסגרת נשארת.

למעשה אלו חובות כלליות שחלות על אותו יבואן נאות שמרחף עליו כל הזמן, מעבר להוראות, ולכן אנחנו אומרים שזה מבלי לגרוע מכל חובה לפי החוק, כי חלק מההוראות חלות ממילא לפי החוק.


בקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא של תוסף תזונה
3.

(א) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק, בקשה לאישור מוקדם של תוסף תזונה תוגש על ידי היבואן הנאות באמצעות אתר האינטרנט.



זאת אומרת היא מוגשת לפי הוראות סעיף 63, אבל באמצעות אתר האינטרנט, וכאן אנחנו מפרטים את המסמכים, מה צריך לצרף, בהתאם להסמכה שיש פה.




(ב) בקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא של תוסף תזונה או חידושו תכלול את הצהרת היבואן בדבר הפרטים האלה:





(1) שם היבואן הנאות, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;





(2) שם תוסף התזונה שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על התווית;

גברתי, קראת קודם, הוספת מילה, 'או חידושו'. אני אשמח להבין למה הכוונה 'חידושו', כי אם אני הולך לתוספת העשירית לחוק הגנת בריאות הציבור (מזון) מדברים על הארכה. הרי היום אישור של יבוא מזון מוקדם ניתן לעשר שנים ונתון לבחירתו של היבואן אם לשלם אגרה לשנה או לשלם אגרה לחמש שנים וכך הוא קובע את תוקף הרישיון, עכשיו התוספת מדברת על חידוש כמו מתן ארכה. יש יבואנים שיכולים לשלם מראש לעשר שנים ויש יבואן אחד שיחליט שהוא רוצה לשלם לשנה וכל שנה להאריך מחדש, משיקולים כלכליים כאלה ואחרים.

אני הוספתי את המילה כי ההוראה הזאת מופיעה בסעיף 63, היא אומרת שלשם קבלת אישור מוקדם ליבוא או חידוש אישור כאמור, יגיש יבואן - - -

חידוש זה אחרי עשר שנים.

זאת אומרת אפשרות החידוש קיימת, היא נזכרת גם אחר כך.

שוב, אנחנו מבינים שחידוש זה אחרי עשר שנים, אני מסכים עם מה שפנינה אומרת, אבל בחקיקה בתוספת העשירית אין הגדרה של ארכה. אם אני רוצה להאריך אישור מוקדם בעוד שנה זה נחשב חידוש במערכת ומבחינתי חידוש זה גם אולי להגיש תיק חדש במערכת, ואני לא רוצה שזה יקרה, אני רוצה שזה יהיה ברור.

אבל זה נכון גם היום לדיון הזה, ומה אתה עושה עם זה? זה לא קורה. אתה תשלם היום, אם תרצה, לשנה, תרצה לעשר שנים, תשלם מראש את ה-384 כפול עשר.

מראש או כל שנה, ומה הציפייה בעצם? שאת התיק עם כל החומרים אני מגיש פעם אחת בתחילת הדרך, כלומר זה תקף לעשר שנים. אם אני אחליט בעוד שנה לעשות הארכה או חידוש, עזבי את הסמנטיקה, אני לא צריך להגיש תיק מחדש, תיק פעם בעשר שנים?

אני מבינה שדווקא בחידוש כן צריך לבקש.

פעם בעשר שנים.

לא, אבל אם הוא ביקש לארבע שנים את האישור המוקדם, עכשיו הוא רוצה לקבל אותו לעוד שש שנים, אז זה חידוש.

אז זה לא חידוש, מבחינתי זה הארכה. האישור ניתן לעשר שנים.

אז מה זה חידוש?

החידוש זה בחלוף עשר שנים. זה חידוש, אתה מגיש מחדש. אנחנו נתנו להם אופציה שלא קיימת בחוק, נושא של הארכה. אתה רוצה לפתוח את ההארכה, אין בעיה.

לא, לא רוצה. פנינה, את אומרת פה דברים - - -

לא, אבל אם נעה לא מסכימה, אז אין לי בעיה שהחידוש יהיה - - -

לא שאני לא מסכימה, אני מנסה להבין את הנושא של ההארכה שהיא לא דורשת, הוא ביקש מראש אישור יבוא מוקדם ונתנו אותו לארבע שנים.

לא, הארכה אומרת: אני מתחייב. כל המנגנון היה: אני מתחייב, מה שהגשתי תקף, לא משתנה שום דבר. בעבר אמרנו אחרי ארבע שנים, בין אם השתנה ובין אם לאו, תגיש בקשה חדשה, הארכנו את זה לעשר שנים, אבל במדרג נתנו ליבואנים את האפשרות שאם קיבלת אישור לארבע שנים אבל כבד לך, או קשה לך לשלם 384 כפול ארבע במועד, אז אתה משלם 384 ואחר כך עוד 384, וכל שנה במקום עשר. זה עניין שנתנו להם איזה שהיא פרוצדורה. אם את חושבת שיש פה בעיה אז נבטל את זה.

זה לא פרוצדורלי, אני חושבת שיש לזה גם השלכות על האגרות שאתם גובים כשאת מבקשת כך את החידוש ולא את ה – אז יש לזה השלכה גם על האגרות. הייתי מציעה לכם לבדוק את זה, אבל כמובן זה עניין שלכם.

לא הבנתי, האישור נשאר עם אותו מספר.

מה שאומרת התוספת העשירית, היא אומרת: בעד הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא או לחידושו תשולם אגרה בסך 384 בעד כל שנה שלגבי ניתן האישור.

בעד כל שנה.

אבל את אומרת שיש אפשרות של הארכה, אז מה זה הארכה לעומת חידוש?

בתוך עשר השנים.

אבל הוא ביקש לארבע שנים, הוא שילם אגרה לארבע שנים.

אבל הוא רוצה להאריך את האישור הקיים לפי הבקשה לעוד שנה ולעוד שנה, אז מה הבעיה? כל עוד לא משתנה שום פרט וזה בתחום של עשר שנים. אבל אם אתם חושבים שיש בעיה משפטית אין בעיה, שיבטלו את זה.

אני רק אגיד שקיבלנו את ההבהרה ממנהלת שירות המזון הארצי, זה עניין של סמנטיקה בין חידוש לבין ארכה. כל עוד לא צריך גם להגיש תיק חדש בתום שנה - - -

בסדר, אז הם אמרו את הפרשנות שלהם לגבי חידוש. אמנם זה לא עובר חלק בגרון ליועצת המשפטית של הוועדה, אבל אם אתם מפרשנים ככה ותיתקלו יום אחד באיזה שהיא בעיה אנחנו - - -

לא, אבל אני צריכה לדעת, אם את חושבת שאנחנו פועלים לא נכון אז - - -

לא, אני לא יודעת מה אתם פועלים, אני חושבת שהפרשנות של חידושו היא משונה כאן. אם את אומרת שהחידוש הוא לא הארכה, זה לא מסתדר. כמובן תגבו אגרות כמה שאתם רוצים, אבל יש לזה משמעות גם מבחינת הגבייה של האגרות, יש לזה משמעות - - -

לא, אבל האישור ניתן אחת לשנה, האישור ניתן לכל השנה, ופרק הזמן שאתה יכול לקבל אישור זה עשר שנים. ככה אנחנו פירשנו, אבל אם את אומרת שלדעתך זה טעות אנחנו נתקן את זה. אנחנו פירשנו פה שהאישור ניתן לעשר שנים ועכשיו היבואן יכול להגיד שהוא רוצה לשלם עשר כפול 384 או שהוא בוחר לשלם - - -

פנינה, לא נתעכב על זה יותר מדי. תבחנו את העניין הזה, תראו אם הפרשנות מתקבלת כפי שאתם חושבים או שיכולה להיות בעיה כפי שהיועצת המשפטית העלתה ותקנו.

אני לא הבנתי מה הבעיה.

אבל לא עכשיו, תדברו על זה אחר כך.

עוד משהו עקרוני לגבי הסעיף. אמנם היועצת המשפטית לא סיימה עדיין לקרוא את כל סעיף 3, אבל - - -

חכה שנסיים את ההקראה.

בסדר, זה משהו על הכול.

עוד פעם נקרא.




(1) שם היבואן הנאות, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;





(2) שם תוסף התזונה שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על התווית;





(3) ייעוד תוסף התזונה לאחת ממטרות אלה: ייצור על ידי יצרן, שיווק קמעונאי או אחר;





(4) משקל ותיאור אריזת תוסף תזונה, ואם יש מגוון של משקלים או סוגי אריזות, פירוט לגבי כל אחד מהם;





(5) שם היצרן של תוסף התזונה, לרבות מדינת הייצור וכתובתו של אתר הייצור במדינה האמורה, ואם תוסף התזונה האמור מיובא באמצעות ספק – גם שם הספק לרבות מדינת הספק; לעניין זה, "ספק" – מי שיבואן מתקשר עמו להספקת המוצר למטרת יבוא והוא אינו היצרן ובלבד שקיים קשר ישיר בינו ובין היצרן.

בבקשה, הערות.

זה עניין עקרוני על כל סעיף 3. סעיף 3 מדבר על בקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא של תוסף תזונה. אני רוצה לוודא שהמצב יישמר כמו היום. היום נוהל יבוא מוקדם מאפשר לשנות כל מיני פריטים בלי הגשה של תיק מחדש, כמו למשל שינוי של שם ספק, הנוהל מכיר בזה? וגם אין צורך לשלם אגרה, אני רוצה לדעת איך התקנות האלה שומרות גם על המצב הקיים, שיהיה אפשר להיכנס לפורטל, לבצע שינוי.

הבנתי את השאלה. תשובה?

אנחנו לא נתנו את הדעת לתקנות לעניין הזה, וככל שאנחנו רוצים להבין איזה פרטים - - -

זו שאלה תיאורטית, עמיר?

לא, כי היום הנוהל מאפשר. יש גם בנייר התייחסות ששלחתי - - -

זה בסדר, אני שואל אם זה דבר שקורה או שזה שאלה תיאורטית?

זה דבר שהוא קורה, היום הנוהל מאפשר את זה.

ככל שנסכים לעשות את זה, ואין לנו התנגדות ברמה העקרונית, צריך לתקן את הנוסח.

כן, שינוי הפרטים בתעודה אינו כרוך בתשלום אגרה.

אתם תחזרו אלינו אחרי שתבדקו? כן? טוב. תרשמו לכם את ההערה הזו ותביאו לנו נוסח כפי שאתם חושבים מתוקן.

מסמכים שיצורפו לבקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא של תוסף תזונה
4.
לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא של תוסף תזונה יצרף היבואן הנאות את כל המסמכים המפורטים להלן, תקפים למועד הגשת הבקשה:




1. אישור כאמור בסעיף 52 לחוק המעיד כי ייצור תוסף התזונה נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור;




1. אם אישור הייצור הנאות הוא רוקחי, הצהרת היצרן על אי זיהום צולב של חומרים תרופתיים במוצר.



תוכלו להסביר בבקשה מה הנסיבות שבהן זה אישור ייצור נאות שהוא רוקחי וזה בכל זאת לא תכשיר?

מהניסיון של מה שקיים היום יש מקרים שבהם באותו מתקן ייצור מייצרים גם תכשירים רוקחיים וגם תוספי תזונה ואז ה-GMP שיש להם הוא GMP רוקחי שבאופן עקרוני הוא יותר מחמיר, אבל צריכה להיות התחייבות ולנקוט בכל האמצעים כדי להימנע מזיהום של רכיבים מהתכשירים הרוקחיים לתוספי התזונה. אנחנו הבאנו את הסעיף הזה כאן כי זה דבר קיים בשטח כבר היום.

זה גם קיים בנוהל וזה גם נכון לתעשייה המקומית. ישנם מפעלים בארץ שגם מייצרים תכשירים רפואיים וגם תוספי תזונה. לכן חשוב פה, כדי לעמוד בהגדרת תוסף תזונה, ששום רכיב שהוא חומר פעיל של תרופה, אפרופו הפתיח - - -

אוקיי. הערות? אין הערות? הלאה.

1. אישור סחר חופשי או הצהרה של היצרן בדבר ייצור בלעדי של תוסף התזונה בעבור היבואן;



כאן דיברנו קודם כל כך שבמסלול האירופי תנאי ליבוא באותה הדרך הוא שמדובר במזון שיש לו סחר חופשי, שהוא נסחר באופן חופשי באירופה. כאן אנחנו מאפשרים שתי חלופות, או סחר חופשי או הצהרה על ייצור בלעדי עבור היבואן.

אבל זה מתווסף גם, כי האישור כאמור בסעיף 52, את מבקשת ממנו גם וגם, קודם כל אישור ייצור נאות ואם אתה עושה private label אז אתה צריך גם אישור סחר חופשי והצהרה. זה גם וגם.

זה בסדר שזה גם וגם, אבל אישור ייצור נאות זה תנאי ייצור נאותים, זה בגלל סוג המוצר שאנחנו מדברים עליו שהוא דורש אישור ייצור נאות גם בישראל, והנושא של הצהרה בדבר ייצור בלעדי, השאלה אם יש לנו מספיק ערובות לבטיחות גם כשמדובר ב- private label.

הוא נעשה בייצור תנאים נאותים, הוא גם מבקש את אישור סחר חוץ, גם יש לו את המפרט ובסוף הוא אמור להצהיר שהמוצר עומד בחקיקת המזון. זה תנאים מצטברים, זה לא עומד לבד.

1. מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של תוסף התזונה ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון;



היה פה 'בהתאם לניהול סיכונים ולדרישות חקיקת המזון', אבל אני לא יודעת מה המשמעות של הדבר הזה ולכן חשבתי להציע שתהיה פה פסקה (5) שמדברת על ניתוח סיכונים לגבי תוסף המזון, כי אחרת לא ברור לי מה זה מסמך שמתאר בהתאם לניהול סיכונים. יש פה משהו שהוא לא כל כך ברור.

אנחנו מקבלים.

אדוני, לא כל כך ברור מה זה הדרישה לקבל ניתוח סיכונים לגבי תוסף תזונה. היום כשהתקנות תאושרנה כמובן יבואן יצטרך להירשם כיבואן נאות ובתוך כך הוא גם יצטרך להראות את כל תוכנית הבקרה העצמית ויש שם את כל ניהול סיכונים שהוא עושה, אז מה זה כאילו להגיש ניתוח סיכונים על כל תוסף תזונה? זה לא ברור, זה משהו מאוד כללי, לא יודע למה יש הכרח בסעיף הזה אם כבר מלכתחילה עושים את זה במסגרת רישום כיבואן נאות.

גם סעיף (2) נכלל בתוך ניתוח סיכונים.

של האישור רוקחי?

כן, זה אמור להיות כלול.

אני מבינה שיש פה איזה שהוא צד שכל המטרה היא להגיד שמטילים אחריות על היבואן והנה יש לו תוכנית איכות ובטיחות, ומצד שני לא רוצים לשחרר כל רסן ולהגיד טוב, האחריות על היבואן ויהיה מה שיהיה, זאת אומרת יש לנו בסופו של דבר מזון שהוא רגיש מסיבות שונות והוא דורש בהירות. אני לא יודעת אם נכון לוותר על הדברים ולהגיד טוב, הוא ניהל סיכונים אז מצוין.

אני אשמח להגיב. בהתאם לניהול סיכונים ולפי דרישות חקיקת המזון, ברגע שאומרים לפי חקיקת המזון, ההרכב צריך לעמוד בחקיקת המזון. כל יצרן בחו"ל יכול לנהל סיכונים, היבואן צריך להכיר את הסיכונים, אבל הוא לא יכול להגיש, זה מסמכי הגשה לבקשת אישור יבוא מוקדם, הוא לא יכול להגיש ניתוח סיכונים מהיצרן. זו דרישה לא קיימת.

אני לא יודעת אם מהיצרן דווקא, לא ברור של מי המסמך הזה.

זה מסמכים מהיצרן.

(4) זה לא מסמך מהיצרן.

זה כן מסמך מהיצרן. זה מפרט.

אז נכתוב מסמך מהיצרן.

כן, מסמך מהיצרן המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של תוסף תזונה בהתאם לחקיקת המזון.

ואז איפה ניהול הסיכונים? אני מבינה שהיה חשוב למשרד הבריאות.

(4) זה מפרט.

בסדר, אבל בהתאם לניהול סיכונים. אנחנו חשבנו שבמפרט צריך להיות בהתאם לניהול סיכונים.

מה זה בהתאם לניהול סיכונים?

זה אומר שהוא צריך לקחת את הייעוד של המוצר, למי הוא מתאים, עומד בחקיקה, מזהמים, זה עיקר ניהול הסיכונים.

זה חלק מהמפרט, זה חלק מהספציפיקציה באופן כללי.

בסדר, אבל הכול נעשה במסגרת ניהול סיכונים. אנחנו חשבנו שנכון שזה יהיה חלק מ-(4), אבל אין לנו בעיה - - -

אפשר להשאיר את זה, אבל אין איך לאכוף את זה.

מה אמור היצרן לתאר במסמך הזה? אתם אומרים עכשיו שזה מסמך מהיצרן.

פסקה (4) זה מהיצרן.

פשוט את ניהול הסיכונים עשית בסעיף חדש.

לא, אי אפשר להגיש את זה בסעיף חדש.

כל המסמכים של (4) הם מהיצרן?

את המפרט של המוצר מייצר היצרן.

המידע הזה קיים אצל היצרן.

והיצרן בחו"ל לא עושה ניתוח סיכונים.

ברור שהוא עושה, אוי ואבוי אם הוא לא עושה.

הוא עושה, הוא יכול לעשות לפי שיטות שלו, זה ניהול סיכונים. הוא יכול לעשות לקו ייצור, הוא יכול לעשות למוצר, הוא יכול לעשות - - -

אני מבין שיש פה משהו שהוא לא ברור.

לא, אנחנו כתבנו בצורה ברורה. אנחנו אמרנו שכל ההתחייבויות כאן, שימי לב, 'לבקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא של תוסף תזונה יצרף היבואן הנאות את כל המסמכים המפורטים להלן', כל המסמכים האלה, מאיפה הוא מקבל אותם?

אני לא יודעת, אתם לא כתבתם.

מהיצרן.

אז מה הבעיה לכתוב את זה?

אין בעיה, מסמך מהיצרן.

אז בסעיף (4) מסמך מהיצרן?

אם הוא מקבל אותם מהספק? אז רשמנו את זה.

אגב אישור כאמור בסעיף 52 הוא לא מהיצרן, הוא צריך להיות מאחד מהגורמים, מאחד - - -

נעה, אני לא חושבת שצריך לפרט את זה. יש פה שני אנשים שיכולים להביא את המידע הזה, רק היצרן, זה יכול להגיע ליבואן בפעם אחת ישירות ופעם אחת באמצעות ספק וזה ברור. לא הייתי מוסיפה, כי יבואן לא יכול להמציא את המסמכים האלה לבד ואם הוא עושה את זה אז זו בעיה חמורה אלא אם כן הוא גם יבואן וגם יצרן בחו"ל, שאני לא מכירה כאלה דברים.

אני חושבת שלפסקה 4(4), אני לא חושבת שאנחנו יכולים להשאיר את זה עמום ולא להסביר שזה מהיצרן. אני רוצה להגיד שהאישור כאמור בסעיף 52 לחוק הוא אישור על - - - או מאחד הגופים של 42(ב1).

אין לי התנגדות עקרונית, בעיניי זה נוסח, אבל זה לא רק 4(4), זה כל 4. כל המסמכים ב-4 מגיעים מהיצרן.

או ספק.

זה עדיין יצרן, גם הספק מקבל את זה מיצרן.

אז איך אפשר להבהיר את זה בסעיפים פה?

ברישה. נגיד התווית על האריזה היא לא של היצרן.

היא כן של היצרן, הוא מתרגם אותה.

כפי שהיא תשווק בישראל?

אבל הוא לא יכול לעשות תווית אם אין לו תווית של היצרן, אחר כך הוא מספק את הדברים.

אנחנו צריכים למצוא את הדרך של היצרן, אבל הנושא של ניהול סיכונים הוא יותר מהותי בעניין הזה.

נעה, בשלב הזה של 4 ניהול הסיכונים של היבואן צריך להיות בסעיף 115. פה בסעיף 4 זה ניהול סיכונים כפי שהוא קיבל מהיצרן. אחרי שהוא מקבל מהיצרן את המידע הוא מנהל את הסיכונים לפי 115. אי אפשר לצפות מיבואן לעשות ניתוח סיכונים על משהו שאמור לעשות היצרן. במסגרת השיקולים שלו, הסחר שלו עם היבואן, רואה את המפרט, יכול לקבל את ניהול הסיכונים של היצרן, אבל זה הכול לא יהיה שלו, זה יהיה של היצרן.

אז נניח שזה מסמך של היצרן המתאר את תכונות הבטיחות והאיכות של תוסף התזונה ואת הרכבו בהתאם לניהול הסיכונים של היצרן ולדרישות לפי חקיקת המזון?

כן, מצוין.

אם אפשר להקריא את זה שוב.

תקריאי את זה שוב, 4(4).

מסמך של היצרן המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של תוסף התזונה ואת הרכבו בהתאם לניהול סיכונים של היצרן ולדרישות לפי חקיקת המזון.

רק חשוב להגיד שיצרן זה יכול להיות גם ספק.

זה הובהר פה. צריך לכתוב את זה?

אני לא יודעת, המזון יובא דרך הספק.

לא, את ניהול הסיכונים יעשה היצרן. ספק לא יכול לעשות ניהול סיכונים.

אמנם הספק יכול לייבא ליצרן שיש לו קשר ישיר איתו, אבל עדיין המסמכים צריכים להיות של היצרן.

ניהול סיכונים זה של היצרן.

(5) לא יהיה, הוא חזר לתוך (4).




(6) מסמך המפרט את שיטת קביעת חיי המדף של תוסף התזונה;


זה גם מסמך של היצרן?

כן.

ברגע שנתקן ברישה אז הכול יהיה ברור.

או אולי לא צריך, כי אמרנו פה את היצרן.

אוקיי.

(7) תווית האריזה של תוסף התזונה כפי שתשווק בישראל;




(8) אם תוסף התזונה מכיל תמציות צמחים, פטריות או אצות, תעודת בדיקת מעבדה מוכרת על אנליזה פיטוכימית הנוגעת לתוצר המיצוי ובטיחותו;

פה כתבתם והדגשתם שמדובר במעבדה מוכרת. מעבדה מוכרת זה משהו מאוד מצומצם, למה לא להכיר במעבדה מוסמכת?

יש הגדרה בחוק מה זה מעבדה מוסמכת.

אבל מדברים על מסמכים מהיצרן בחו"ל ומדובר במעבדה או של היצרן או מעבדה מוסמכת לפי ISO מעבדות ולא מעבדה מוכרת שזה רק בישראל.

לא, יש מעבדה מוכרת בישראל. תסתכלי על ההגדרות של החוק.

יש הגדרה שאומרת שמעבדה מוכרת שהוכרה לפי 170 ו-170 אומר שרשאי להכיר במעבדה כמעבדה מוסמכת. אז המעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת היא מעבדה מוכרת.

יש הגדרה של בדיקה.

לא, אבל זה מעבדה.

יש הגדרה של בדיקה בסעיף (ה) לסעיף 96.

ב-169 יש אפשרות לדרוש לבדוק מזון במעבדה בישראל או במעבדה שאושרה והוכרה על ידי אחד הגופים המנויים בסעיף 52(ב), מתכוונים אליה?

לא, אנחנו רוצים להדגיש שאנחנו מבקשים שזה יהיה או מעבדה של היצרן, בגלל שמדובר בבדיקות מאוד ייחודיות אז יש יצרנים שפיתחו שיטות ויש להם יכולת לבצע את הבדיקות ויש מעבדות מסוימות שיש להן הסמכה של ISO מעבדות באותה מדינה, או שיטות מוסמכות, אבל הן לא מוכרות, הן לא יהיו ברשימה שתפורסם באתר האינטרנט לפי 170.

למה בכל הבדיקות האחרות אנחנו כן דורשים בדיקה?

נעה, אנחנו נעשה הבחנה, הרגולטור יעשה בדיקות, הוא ישתמש אך ורק במעבדה מוכרת, אבל פה זה במסגרת תיק ההגשה, אז יש לנו את הניסוח הזה בסעיף 96(ה).

בסעיף 96(ה) יש בדיקה, אבל היא צריכה להיות - - -

שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה.

אוקיי, אנחנו נאמץ מתוך 96(ה).

בסדר גמור, התקבלה הערתכם.

(9) אם תוסף התזונה כולל רכיב מן החי, תעודה וטרינרית; לעניין זה – "תעודה וטרינרית (veterinary certificate)" - תעודה מהרשות המוסמכת בארץ הייצור המעידה שהמוצר מן החי בטוח וראוי למאכל אדם.

יש דבר כזה?

יש לי הערה לגבי תעודה וטרינרית, הדרישה הזאת לקבל תעודה וטרינרית על מזון מן החי זו דרישה מאוד רחבה. מזון מן החי זה משהו מאוד מאוד רחב, אני רק מזכיר - - -

אבל אנחנו מדברים בהקשר של תוסף תזונה.

יש גם תיקון שעשינו בחוק המזון, שמדובר שם על עצמות בקר.

לפני שעשינו תיקון, ישנם תוספי תזונה שהרכיב העיקרי זה לדוגמה שמן דגים או אומגה 3.

אבל זה לא נדרש שם.

תעודה וטרינרית זה רק לבקר.

זה פעם אחת. ופעם שנייה זה ג'לטין שמוסף או דברים נוספים ולכן התעודה מהרשות המוסמכת בארץ היצוא, המידע שהרכיב מן החי בטוח וראוי למאכל.

אדוני, היום אין דרישה כזאת. היום הדרישה לקבל תעודה וטרינרית זה על קולגן וג'לטין מעצמות בקר, וגם היה תיקון שנעשה בוועדה שבראשותך, אדוני, בסיבוב הקודם, שמי שמייבא במסלול האירופי צריך לצרף - - -

למה אנחנו לא מתאימים את זה למה שהיה אז?

לא, בסדר, אנחנו חשבנו שיש להם בעיה עקרונית עם ה - - -

לא, רק לדייק.

הבנו. פנינה, אתם מוכנים לבקשה הזו?

סעיף 8 לתוספת שלישית ב'.

אוקיי, הם אמרו שאין להם התנגדות.

אגב, דיברתם על הפטריות ודיברתם על התוספת השלישית ב' , האם מתוך התוספת השלישית ב' יש עוד דברים שהם צריכים ל - - -

לא, מה שהם מבקשים להוסיף זה לא רלוונטי.

מוצרי חלב, דבש ומוצריו? זה לא רלוונטי לנושא הזה? אוקיי.

אנחנו לא מתנגדים להתאים את ההגדרה של התוספת השלישית ב' למה שכתוב.

פריט 10 גם מחליף את פריט 1 שהיה בנוסח המקורי של התקנות המוצעות. זה התחייבות של היצרן בנוסח של התוספת הראשונה.

עצמות בקר.

אתם עדיין שם? קיבלנו את זה, אנחנו רוצים להמשיך הלאה.

הנוסח פה הוא יותר לא טוב, לדעתי, כי לגבי מוצרי בשר בהמות, מה נרשום פה לגבי תעודה מהרשות המוסמכת בארץ הייצור לגבי מוצרי בשר בהמות המכילים ג'לטין או קולגן?

אפשר קולגן וג'לטין מעצמות בקר.

זו הסיבה שלא לקחנו את ההגדרה הזאת.

זאת ההגדרה היחידה שמופיעה בחוק לתעודה וטרינרית ומה זה.

בסדר, זה היה בנוהל. זו ההגדרה מהנוהל שהיה.

לא, בנוהל זה מתייחס לבקר ול-BSE, למחלה של הפרה המשוגעת, שם זה נולד.

זאת הסיבה שצמצמנו את זה לגבי מוצר בשר בהמות.

אז לכתוב קולגן וג'לטין מבקר.

מה זה בקר? אם לוקחים את ההגדרה אז צריך יהיה לכתוב לגבי מוצרי בשר בהמות המכילים ג'לטין או קולגן.

אין בעיה, זה מה שזה.

אם זה ג'לטין מדגים, אתם לא צריכים לבדוק את זה?

לא צריך, רק הצהרה מהיצרן שזה לא מיוצר מבהמה.

אוקיי. אז אנחנו מאמצים מתוך סעיף (8) לתוספת שלישית ב'. אז אמרנו שהתחייבות (10) זה ההתחייבות של היצרן בנוסח שבתוספת הראשונה. זה במקום גם מה שהיה פסקה (1) בתקנות המקוריות, זה באותה רוח.

אנחנו עוברים לתקנה 5, היא התייחסה לעניין של מתי מקבלים אישור מוקדם ליבוא, אבל למעשה ההוראות שלה דומות לאלה שבחוק, ולכן תקנה 5 בתקנות שאומצו לא תיכלל בנוסח.

בקשה לקבלת תעודת שחרור
לתוסף תזונה
6.
בקשה לקבלת תעודת שחרור לתוסף תזונה תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:

אנחנו לא רוצים לתקן את העניין הזה, אנחנו צריכים לבדוק, אם יש רכיבי חלב, אם צריכים תעודה וטרינרית. אני לא יודעת, עוף, אני צריכה לבדוק את זה. אנחנו רוצים לשמור את הנוסח הקיים.

אבל אז אנחנו לא יודעים מה נדרש. צריכה להיות בהירות.

הם אומרים אם יש פה מוצר מן החי.

אני אבהיר מה שיש היום, היום לפי נוהל יבוא מזון רגיש, זה ממש מוסבר בצורה מפורטת ומדובר על בקר ועצמות בקר, ג'לטין וקולגן מעצמות בקר. אני מסכימה עם שירות המזון שיכול להיות שצריך לדייק את זה, אבל צריך להיות מדויקים, להגיד בדיוק מה.

אין בעיה, הכוונה לא עכשיו.

אבל החרגה כזאת היא רחבה מדי, שאם יהיה לי רכיב חלב שכן יידרש, או דבש שכן יידרש.

אז שיהיה ברור.

פנינה, אני מבין שאנחנו לא נסיים את זה היום, לקראת הדיון הבא תדייקו את העניין הזה.

זה גם מה שהיה בהערות שהעברנו לכם. פשוט ביקשנו דיוק.

בסדר.

בקשה לקבלת תעודת שחרור לתוסף תזונה יכול להגיש רק יבואן נאות והיא תכלול את הפרטים שלהלן ויצורפו לה המסמכים האלה:




1. פרטי תעודת היבואן הנאות הרשום, מגיש הבקשה;




1. פרטי משלוח תוסף התזונה, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;




1. מספר אישור מוקדם לייבוא ופרטים בדבר תוסף התזונה שבמשלוח;




1. אישור של היבואן הנאות כי תוסף התזונה שבמשלוח נכלל באישור המוקדם לייבוא שמספרו ופרטיו נמסרו לפי פסקה (3), וכי האמור בבקשה לאישור המוקדם ליבוא, ובכלל זה הצהרת היבואן הנאות כאמור בתקנה 3 והמסמכים שצורפו לבקשה, כאמור בתקנה 4, נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח;



שאלה, האם אנחנו מדברים על הצהרה של היבואן נאות? כן, יש לו הצהרה.

לא, אבל הוא גם נבדק. לא הבנתי את השאלה.

סליחה, זה היה משהו נוסחי. אני רוצה לשאול, האם אישור על תנאי ייצור נאותים, המועד הנכון לבחון אותם הוא באישור המוקדם ליבוא שיכול להיות שהיה לפני עשר שנים או שזה - - -

יש תוקף.

אבל יש תוקף לעשר שנים.

מה את מבקשת, שבשלב הזה נדרוש גם אישור GMP?

אם לדעתכם זה נדרש מקצועית. אני לא יודעת, אבל אני תוהה אם זה נכון להסתמך על אישור שניתן לפני הרבה שנים.

נכון להיום זה לא נדרש, רק במעמד הרישום המוקדם.

אין לנו התנגדות להוסיף את זה.

מה אמרת, אדוני, שיש תוקף?

ל-GMP יש תוקף.

אנחנו מקבלים את ההערה שלך, ברור שאין לו תוקף לעשר שנים.

אבל אם ה-GMP לא בתוקף אז אני לא יכול לייבא. זה חסר משמעות.

בסדר, אז אנחנו מבקשים, לפי המלצה של היועצת המשפטית - - -

לבטא את זה.

מה לבטא?

זה ממש להקשות, כי היום במעמד אישור יבוא מוקדם מגישים את התעודה הזאת מהיצרן שהיא אמורה להיות בתוקף בשנה הקרובה, ברגע הראשון. אם עכשיו אתם רוצים כל משלוח זה אומר שאם יבואן עכשיו מייבא, בדיוק נגמרה השנה ויש לו משלוח עכשיו והיצרן בחו"ל עובד על הארכת תוקף, ביקורות, עניינים, הוא לא יכול לייבא כרגע. היום זה לא ככה.

היום זה לא נדרש?

מה שאת מתארת כאן זה מאוד מעניין, זה אומר שאין לו רציפות של ה-GMP?

יש לו רציפות, יש לו רציפות גם - - -

זה אומר שהוא עובד - - -

לא, הוא עובד. כל עוד זה לא נלקח ממנו זה אומר שיש לו אישור. אבל זאת גזירה, זה לא הקלה, זה להקשות.

השאלה אם זה לא מהותית דבר שנדרש.

אפשר להחליט שכן, אבל צריך לדבר על זה.

זה מוצר ספציפי שהוא צריך לייצר אותו בתנאי ייצור מהותי ולכן הדרישה הזאת צריכה להיות.

הוא אמור לייצר אותו בתנאי ייצור מהותיים והאחריות של היבואן הנאות לבדוק ולדאוג שהיצרן באמת – והיבואן הנאות צריך - - -

איך הוא יכול לוודא את זה בלי שיש לו את ה-GMP?

הוא צריך לשים לב לתוקף של התעודה.

ואם עכשיו, כמו שתיארת את מקרה הקצה הזה, מה הוא יעשה?

אני מצפה מיבואן שבשלב הזה הוא יעצור ויגיד: אתה לא מוציא לי משלוח עד שאין לך תעודה.

אז מה הבעיה שיצרף את זה?

ואז בפיקוח יצטרכו בנמל לבדוק את זה, זה יצורף למסמכי השחרור.

בסדר, לנו אין בעיה עם זה.

זה להסתכל על התאריך, שהתאריך של היום - - -

זה תעודה בתוקף. מבחינת המפקח זה משהו קטן לבדוק.

כן, מכל הדברים זה הדבר הכי מינורי מבחינת הבדיקה.

השאלה אם זה לא נטל כבד מאוד על היבואן.

לא, הוא ממילא אמור לייבא ממפעל שיש לו GMP בתוקף.

אני רוצה לשמוע את זה מהם, ברשותכם. מצד אחד כמובן אנחנו עובדים פה על בריאות הציבור, אבל - - -

אם עד עכשיו זה לא היה נחוץ, למה להקשות עכשיו?

גם עד עכשיו לא היה יבואן נאות.

אם אתם רוצים שאנחנו נהיה אחראים לקחת אחריות אז זו האחריות שלנו לוודא את זה. אנחנו בנינו מערכת ניהול מסמכים, שאני בודק כל מסמך ומסמך שהוא תקף כל הזמן, לא רק דווקא כשיש שיווק. אז אם אתם לא סומכים עלינו שם, בסדר, אפשר להביא את זה גם פה.

הבקשה להביא את זה, זה דורש מכם מה? להביא מסמך?

עוד מסמך שנצטרך לעקוב אחריו ולבקש ממנו כל הזמן ולהכניס את זה לתוך ה - - -

אבל אתה בכל מקרה עובד עליו, לא?

גם בהתנהלות מול תחנות ההסגר זה עוד מסמך שהם יבדקו וזה עלול להוביל לעיכובים אחר כך ב - - -

אנחנו בפיקוח נדאג, זה עוד מסמך שצריך להסתכל על התאריך שלו. זו המשמעות מבחינת הפיקוח.

זה לא משהו שלא נוכל לעמוד בו, זה רק מקשה עוד קצת.

אבל כל התהליך בגדול מקל עליכם. אני נוטה להסכים עם הבקשה הזאת.

הם מדברים בתור יבואן גדול, אם כבר אנחנו מקבלים דיון נוסף יש אפשרות שגם אנחנו נבחן את זה פנימית?

כן, בוודאי. אני מעודד אפילו את השיח הזה. בהחלט כן.

1. הפרטים והמסמכים המפורטים בתוספת השנייה.

פרטים ומסמכים נוספים שיש לכלול בבקשה לקבלת תעודת שחרור לתוספי תזונה:
(1) חשבון מכר (Invoice);
(2) רשימת מטען (Packing list);
(3) שטר מטען (Bill of Lading);
(4) מפרט (Specification), כמשמעותו בסעיף 96(ה) לחוק, או תוצאות בדיקה, כמשמעותה בסעיף האמור, לגבי תוסף התזונה שבמשלוח, המעידים כי תוסף התזונה תואם לדרישות לפי חקיקת המזון.

רק עוד שאלה אחת. דיברתם על מוצרים מן החי, אבל גרף טמפרטורה זה משהו שצריך לציין? לא צריך לציין? זה משהו שבתוספת השלישית ב' מתייחסים אליו, אני לא יודעת אם זה דבר שהוא נדרש, אם זה בכלל משפיע על מוצר תוסף תזונה.

לא, גרף טמפרטורה זה רק אם המשלוח מגיע בטמפרטורה מבוקרת, ולמיטב הניסיון שלנו עד היום זה לא היה, אבל אפשר להוסיף את זה. ככל שהמשלוח יובא בטמפרטורה מבוקרת אז נוסיף את הדרישה שיגיע עם גרף.

מה זה 'ככל'? הכול מגיע בטמפרטורה מבוקרת.

וגם את מה שביקשת, נעה, צריך להוסיף כאן, את תעודת GMP.

מבוקרת תחת 8 מעלות, תסתכל על ההגדרה בחוק.

אז את אומרת שאם המוצר מובא בטמפרטורה מבוקרת או –

כהגדרתה בחוק, אנחנו נוסיף את ההתייחסות הזאת.

אז יהיה גרף טמפרטורה, ואנחנו נוסיף גם פה, לפי הצעתכם, לא בתוך הסעיף, לא בפסקה (5) אלא כאן נוסיף את תעודת GMP. זה לא משנה מבחינתכם, נכון?

לא הבנתי.

אותה תעודה שדיברנו עליה בייצור נאות, שזה לא יהיה שם, שזה יהיה כאן, חלק ממסמכי השחרור.

כן, סבבה.

הלאה. אנחנו בעמוד 5.

אנחנו בתקנה 7 שעוסקת בהוראות המעבר.

הוראות מעבר
7.

(א) על אף האמור בתקנות אלה, יבואן שיש בידו אישור מוקדם לייבוא של תוסף תזונה לפי סעיף 64 לחוק שניתן לפני תחילתן של תקנות אלה, לא יחולו לגביו הוראות תקנות אלה לעניין תוסף התזונה שהוא מייבא לפי האישור האמור, והאישור יעמוד בתוקפו עד תום התקופה החלה לגביו;


זאת אומרת שאנחנו מדברים על יבואן רשום שהוא לא יבואן נאות עדיין, אבל יש לו כבר אישור מוקדם ליבוא, שהוא בתוקף ביום תחילתן של התקנות.

זה יהיה לו עד התוקף שלו.

אבל הוא יכול להיות גם יבואן נאות שהיה לו אישור קודם. זאת הכוונה?

לא, אין יבואן נאות. הכוונה למי שיש לו היום אישור מוקדם וירצה להמשיך לייבא לפיו, אז הוא יהיה חייב להיות יבואן נאות, אבל הוא יכול להשתמש עם האישור הזה עד סוף התוקף שלו.

ואפשר יהיה להאריך אותו בתוך תקופת ההארכה של עשר השנים?

לא.

כל הרעיון שאנחנו נצטרך למדוד את העניין שתיקחו ותנהלו סיכונים, למה אתם צריכים להשתמש באישורים מוקדמים?

לא, אין בעיה, שייבדק בהתאם ליבואן נאות.

אני אמרתי, יש שני רציונלים כאן. שתתחילו לקחת אחריות - - -

אבל רשום יבואן רשום, לא יבואן נאות.

וגם שתיכנסו להיות יבואנים נאותים גם כשאתם מייבאים עם האישורים המוקדמים עדיין שלכם.

אז אנחנו מדברים על תום תקופת האישור ולא התקופה הנקובה בו, מכיוון שהאישור נגיד היה לשש שנים מקודם ועכשיו לעשר שנים, אז התקופה החלה לגביו.

לא היה פה ברור, משהו עם היבואן הרשום. הכוונה גם יבואן נאות וגם יבואן שעדיין לא נרשם יכול עדיין להגיש במסלול?

לא, אם כבר היה לו אישור מוקדם ליבוא של תוסף תזונה אז הוא יכול. תיכף נראה את פסקת משנה (ב) ואז נראה מה היא מאפשרת.

שאלה, אם האישורים שלי, נגיד יש לי עשרה אישורים, כולם פג תוקפם בעוד חצי שנה או שנה, אבל אני יכול להאריך אותם לעוד עשר שנים, אז יש לי עד סוף השנה הזאת לנצל ואני לא יכול להמשיך להאריך אותם עוד?

הנה אנחנו פה נמצאים בסיטואציה שיבואנים רוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

אני שואל.

אני רוצה להבהיר בצורה מסודרת. כל הרעיון כאן שגם אתם תירשמו מהר להיות יבואנים נאותים ואתם גם תתחילו לנהל סיכונים ולכן הרציונל הוא כאן שצריך לגמור, אני לא אומרת מהיום להיום, יש לך זמן התארגנות, אתה צריך להגיש את כל המסמכים מחדש, למרות שאם יש לך אישור כל הדברים אמורים להיות לנגד עיניך, לכן הרעיון שלנו לבטל את האישורים המוקדמים כמה שיותר. הם בתוקף, אנחנו לא רוצים להיכנס למסלול של הארכה לעוד עשר שנים להמשיך לעבוד בפלטפורמה של אישורים מוקדמים.

כמה זמן יש לי? יש לי נגיד 200 אישורים כאלה.

בגלל זה אנחנו צריכים להכניס את התוקף, מתי ייכנסו לתוקף התקנות האלה ובזמן סביר, אבל אנחנו לא ניתן ליהנות מכל העולמות, גם לחדשים, ואתם תמשיכו להיות בדין הקודם.

אבל נתת את האפשרות לשלם על כל התקופה בזמנו.

אבל אי אפשר לקחת גם וגם וגם, צריך לקחת אחריות ולהגיש את הבקשות האלה.

אבל התוקף שניתן הוא לעשר שנים, אז למה לא לנצל את עשר השנים האלה?

אף אחד לא לקח בפועל, מי ששילם לשנה יהיה לו לשנה.

אבל פרסת את זה כדי שיהיה לו נוח.

זה מה שאני מסבירה, שאי אפשר ליהנות גם מפה וגם מפה.

אז מה הציפייה שלכם?

תיכף אנחנו נגיע לתקופת המעבר ונראה.

יש לי שאלה, אם עכשיו יש יבואן ששילם לעשר שנים?

אז אני לא אוכל לגעת בו. ברור, מי ששילם אני לא אוכל לגעת בו.

אם הוא עשה את העשר שנים, או את ההארכה עד מועד תחילת ה - - -

אני לא יכולה לבטל אישורים שכבר נתנו, אבל אישורים חדשים זה חלק מהמשחק. חברים, אנחנו קבענו כאן שבתקופת המעבר, חשבנו לתת שנה מהיום שזה ייכנס לתוקף וזהו. אי אפשר להמשיך גם בדין הישן וגם בדין החדש וליהנות מ - - -

רק צריך לקחת בחשבון שיהיו כאלה שעוד עשר שנים יהיו להם אישורים, שהם מוציאים היום למשל, ועשר שנים לא ייגעו בהם.

זו עבודה שנעשתה כבר על ידי היבואן, שום דבר לא משתנה, זאת אומרת הוא יצטרך לעשות עבודה כפולה כדי להגיש עכשיו את אותה בקשה כיבואן נאות, זה מיותר לחלוטין.

כן, אבל זה שינוי שמביא גם הקלה גדולה.

זה משהו קיים כבר.

אז מי בעצם יוכל ליהנות מעשר השנים?

אין בעיה, הוא יהיה יבואן נאות, אבל על מה שהוגש הוא כבר קיבל אישור.

אם רוצים להישאר בדין הקיים אז בוא נמשיך בדין הקיים, אי אפשר לרצות להתקדם ואז ללכת אחורה, זה לא עובד בצורה הזאת. התכלית כאן שהם ייקחו אחריות. כל זמן שהאישור המוקדם תקף אחרי ששירות המזון לקח אחריות הם ימשיכו לייבא איתו ואני לא בטוחה שמה שמופיע בסוף, אני רוצה שהם ייקחו אחריות, יצהירו, יתחייבו, האישור יהיה על שמם והם ייבאו אותו למדינת ישראל.

תקופת המעבר?

שנה, ואם שנה לא מספיק אז שיסבירו למה שנה לא מספיק לעשות את כל ההתארגנות הזאת.

בוא נדבר על העיקרון. היא דיברה על שנה, אנחנו ביקשנו, אדוני, לתת תקופת התארגנות של שנתיים. אני רק מזכיר שכל פעם שהיה את הנושא הזה של יבואן נאות וכאלה, יבואני תוספי תזונה לא יכלו באמת ליהנות מהמסלול המקל האירופאי וכדומה, הם לא יודעים מה זה יבואן נאות. יש הליך למידה והטמעה שצריך לעשות גם תוך ארגונית, יש הרבה אישורים. אנחנו מבקשים שנתיים. שנתיים זה גם יכול לעשות סדר, לעשות איזה סוג של ניקוי שולחן גם עם כל מיני אישורים, בקשות שתלויות ועומדות.

פנינה, אתם מסכימים?

אני לא יודעת, אני רוצה לדעת נתונים.

הוא מבקש, בגלל שהם עד עכשיו לא היו כאן, יבואני תוספי התזונה.

לדעתי שנתיים זה ארוך מדי.

אבל הם יושבים פה מולנו, תשאלי מה שאת רוצה לשאול.

אני רוצה להבין על סמך מה נקבע שנתיים, למה לא שלוש? אני חושבת ששנה, אחרי שהם מלינים, אני אדגיש שאנחנו פתחנו את האישורים המוקדמים האלה, להשתמש בטפסים, אז ידע איך לעשות את זה צריך להיות להם, אם יש בעיה של מישהו ששילם ולהעביר לו את הכסף אנחנו נדע להתמודד, אנחנו לא ניקח כסף למי ששילם לעשר שנים ורוצה שזה יהיה מחר בבוקר.

העניין של עלויות, אנחנו נדע איך למצוא להם – אבל להגיד קטגורית שנתיים, בעיניי זה המון זמן. אנחנו מדברים על זה הרבה זמן, אנחנו רוצים לעבור למשטר החדש ושנה זה פרק זמן סביר. אם אדוני יגיד שצריכים זמן, תקרא לנו לעוד תקופה ואז אפשר להרחיב את זה לעוד שלושה חודשים, אבל שנתיים ככה, אני לא מוכנה.

אני רוצה להסביר. אדוני, כשעברה רפורמה, אני לא חושב שאתה היית בראשות הוועדה, אבל הרפורמה במזון ליבואן נאות החלה ב-1.1.23, אני זוכר שעוד דיברו על זה בכנסת ב-2021, ויבואן נאות באותה תקופה שנכנס לתוקף זה עדיין מסלול וולונטרי ליבואני מזון, פה מדובר על מסלול שהוא מחייב לכלל יבואני תוספי תזונה, אז זו איזה שהיא דרישה מחייבת לכולם. שנה, אני מרגיש, שהזמן עובר מאוד מאוד מהר.

לגבי הנושא של השנתיים, אנחנו כיבואן גדול, שאנחנו כמובן מברכים על התהליך, ככל שאנחנו גם מתמחים בתחום של הרגולציה אנחנו מנקודת המבט שלנו צריכים שנתיים. ההתארגנות הזאת לוקחת זמן, אנחנו מחכים כבר שנים לתהליך הזה, שנתיים זה לא הרבה זמן, ואנחנו אומרים את זה כיבואן גדול עם כל האמצעים שיש לנו וכל התפר שנמצא כרגע בין היבואן הנאות לבין המצב הקודם. אנחנו מבקשים שנתיים, מבחינתנו זה הזמן שאנחנו צריכים להתארגן, לא נוכל להיות מוכנים בשנה.

הוא יבואן גדול, הוא יודע מה שהוא אומר.

ואנחנו מעודדים את מה שקורה, פנינה, אנחנו בעד.

אני רוצה לחדד את המשמעויות של תקופת הביניים הזאת, גם מהבחינה הפלילית וגם מבחינת התקנות הקיימות וההסדר הקיים. כל הוראת המעבר הזאת אומרת שיישארו בינתיים שתי מערכות של הוראות, המערכת החדשה שלנו שתחול על יבואן שהוא לא בהוראת המעבר, והמערכת הקודמת שתמשיך לחול, וגם העבירות הפליליות ימשיכו בהתאמה לגבי שתיהן. אני רוצה לשאול, אולי קצת הבהרה ממשרד המשפטים.

אני חייב להדגיש בגלל הסיפור הפלילי, באמת בגלל שזה סיפור פלילי ואני באופן אישי אחראי על הנושא הזה, אני מבקש לקבל שנתיים כדי לוודא שארגון כמו אלטמן יהיה מוכן.

אני רוצה לעשות סדר. דיויד, נעים מאוד, באמת מעריכה את ההשתתפות שלך ושל כולכם, אבל אנחנו באים פה לצאת מהעולם הישן. נדבר רגע בשני עולמות, יבואן נאות זה משהו שצריך להיות חצי שנה, אנחנו מדברים על כ-150 יבואנים של תוספי תזונה, זה סדר הגודל, שאנחנו מצפים שבמסגרת של חצי שנה יהפכו להיות יבואנים נאותים. זאת בקשה לגיטימית, זה לא מצריך הרבה זמן התארגנות ולדעתי חצי שנה זה מספק. אנחנו מסכימים על זה?

כן.

זה פעם אחת. פעם שנייה, אני חושבת שלכל היבואנים שיש להם בטח את האישורים התקפים שקיבלו, לעשות את המערכת, שזה יכול להיות – אני לא יודעת כמה אישורים יש לאלטמן.

כ-200-150 אישורים.

כבר קיבלת אותם. לבוא ולהגיש אותם במערכת על מסמכים ומידעים שיש לכם, באמת תסביר לי למה זה צריך לקחת שנתיים.

כי אני צריך לתקף אותם עוד פעם. אין מה לעשות, המסמכים האלה יכולים להיות בני שנה-שנתיים, כי עשיתי תיקים. אם אני רוצה להיות אחראי אני צריך לחזור ליצרן שלי ולתקף כל מסמך ומסמך. אני לא יכול סתם אוטומטית מה שאת אישרת להכניס לתוך המערכת.

אז אתה היום על מסמכים לא מתוקפים?

התאריכים של זה, אני צריך עכשיו את כל המסמכים ל - - -

זה לפי ניהול סיכונים, כל מסמך מתוקף בפרקי זמן מותאמים, אז יש מסמכים שכן ויש שלא, כתלות במסמך.

אני אומר לך את האמת, פנינה, זה אינטרס שלהם לקדם את זה כי הם רוצים להגדיר את עצמם כיבואן נאות.

לא, אדוני, מדברים על אישורים קיימים וזה כל העניין. אני אגיד דבר כזה, שאנחנו ניתן להם שנתיים לעדכן את המסמכים, אבל במערכת הם יכניסו את זה תוך שנה ואני לא אבצע אכיפה אם אני אראה מסמך לא מתוקף, אבל את כל המסמכים שיש לכם היום תעלו, תחתמו, תיקחו אחריות עליהם והאישורים שלנו בטלים בעוד שנה.

אנחנו בוודאי ניקח אחריות עליהם.

זה מקובל?

כן.

אנחנו לא קראנו עדיין את סעיף קטן (ב). סעיף קטן (א), אמרנו, הוא יבואן רשום שיש לו כבר אישור מוקדם ליבוא והוא ימשיך להסתמך עליו עד תום התקופה שחלה לגביו.




(ב) בתקופה של שנה מיום פרסומן של תקנות אלה, יבואן רשום שיגיש בקשה לאישור מוקדם ליבוא של תוסף תזונה לפני פרסומתן של תקנות אלה והודיע לרשם בטופס מקוון שיגיש דרך אתר האינטרנט (להלן – ההודעה) כי הוא בוחר לייבא תוסף תזונה מסוים שלא לפי תקנות אלה עד למועד שיפרט בהודעה, שאינו מאוחר משנה מיום פרסומן של תקנות אלה - - -



ואולי לעניין תוקף המסמכים, עד מועד שאינו מאוחר משנתיים מיום פרסומן של תקנות אלה? יש פה פעמיים את הנושא הזה של השנה.

זה פשוט כתוב קצת לא ברור.

ולעניין תוקף המסמכים, עד למועד שאינו מאוחר משנתיים מיום פרסומן של תקנות אלה.




- - - לא יחולו תקנות אלה לגבי תוסף התזונה שלגביו הודיע היבואן כאמור עד המועד שפירט בהודעה שלו; אישור מוקדם ליבוא שינתן לפי תקנת משנה זו יעמוד בתוקפו עד תום התקופה הנקובה בו.



כאן זה אישור מוקדם ליבוא שיינתן מכאן ואילך, אבל זה יכול להיות לעשר שנים. השאלה אם אתם רוצים להגיד עד תום התקופה הנקובה בו ובלבד שהמסמכים עודכנו?

לא, זה יהיה חובה שלהם לעדכן אותם. אני לא אפעיל אכיפה, אני לא צריכה להגיד את זה. אני מצהירה פה עכשיו שאנחנו ניתן גרייס, אבל אני רוצה שאת כל המסמכים שתומכים בבטיחות, בטווחים, האם זה רשימה, כל החומרים הם רכיבים מותרים לתוספי תזונה, מאושרים ברשימת הצמחים, באצות, וואט אבר, תמלאו אותה והאישור יתקבל באופן הצהרה.

אני מסתכלת שוב על מה שהקראתי עכשיו, אני לא בטוחה שהוא קולע למה אתם אומרים פה ולכן אני רוצה שנברר קודם את המהות ואחרי זה ננסח את זה. אנחנו אומרים שהוא יכול במשך תקופה מסוימת לייבא את תוסף התזונה שלא לפי תקנות אלה, זה במשך שנה, אבל אם הבעיה היא רק במסמכים אז הוא יכול להמשיך לייבא אותו במשך שנתיים, אם בשאר ההוראות הוא עומד ורק יש לו בעיה של תוקף המסמכים.

למשל אנחנו רוצים להגיד שתוך שנה הוא יצטרך להגיש לפי סעיף 3 שאמרנו כאן ואנחנו ניתן לו גרייס, אם אלטמן או אחרים צריכים – רק אלטמן פה היום?

למה זה חשוב?

כי אני לא מבינה למה זה לא חשוב לאחרים. יהיה להם מספיק זמן להשלים, בדיקה בדיעבד לגביהם לא תיקח בחשבון אם פג התוקף של המסמכים, זה המונח.

אז נדייק את הדיוק שאת אומרת, שהבדיקה לא תיקח בחשבון, שבמשך שנתיים לא יראו את אי ההתאמה של תוקף המסמכים כאי עמידה בתקנות אלה.

כהפרה או אי עמידה בהוראות החוק.

פנינה, אפשר להבחין בין שני מקרים? יש לי עכשיו בקשה לאישור מוקדם, קיבלתי אתמול בבוקר אישור לעשר שנים.

זה (א).

נכון, מה קורה אם אני מקבל את האישור המוקדם יום אחרי שהתקנות האלה מתפרסמות ברשומות? אז אני רק שנה יכול להשתמש בזה? אני קצת הלכתי לאיבוד.

אם קיבלת לעשר זה עשר. הוראות המעבר הן הוראות מעבר.

אני לא מצליח להבין מה ההבדל בין (א) ל-(ב), מה זה משנה אם אני בתקופת המעבר מגיש בקשה לאישור מוקדם ומקבל עשר שנים ומשלם לעשר שנים, לעומת אישור שכבר היה קיים לעשר שנים ואני לא מורשה להאריך אותו? זה הרי לא דורש כלום חוץ מתשלום.

מישהו יכול לענות לו על זה מהמשרד?

תקנת משנה (א) מתייחסת לאישור הקיים, זה כתוב בצורה ברורה. זאת אומרת ברגע שליבואן יש אישור מוקדם ליבוא שכבר ניתן לו והוא יכול לעבוד, מינהל תקין, כללים בסיסיים, צריך לתת לו אפשרות להשתמש באישור הזה עד תום התוקף של האישור. (ב) זה משהו אחר. הייתה פה מחשבה להרחיב וללכת לקראת עוד יותר, לקחת בחשבון את הסיטואציה שאולי הוגשה הבקשה, אבל אישור טרם ניתן, אולי אפילו יש הסכם מסחרי שכבר באמת קרם עור וגידים ובינתיים הבן אדם "לא במערכת" ועדיין הוא לא התחיל את התהליך חוץ מהגשת בקשה בשלב המאוד מקדמי שלה, זה ההבדל.

לא, אבל הוא אומר, ב-(א) את אומרת, מישהו כבר הסתמך, מישהו כבר ציפה וכן הלאה. ב-(ב) הוא אפילו לא התחיל, הוא לפני הגשת - - -

הוא כן הגיש את הבקשה וביקש מטעמים כאלה ואחרים לשלם לשנה. אני אומרת שחלק מהרעיון כאן זה לקחת אחריות, לא להסתמך על הרגולטור שנתן את האישור, את הבדיקה המקצועית, את הבדיקה המדגמית, לוודא. אני חושבת שזה חלק בסיסי, יש לו את הנתונים, יש לו כבר את הרגולטור שלקח אחריות, האישור פג, שיגיש את זה במסלול הישן. אין טעם שאני אנהל פעמיים גם מנגנון הארכה וגם מנגנון חדש. זה לא עובד ככה.

תודה, פנינה. אני מבקש להמשיך. יש לך שאלה על זה?

לא על זה, שני דברים כלליים.

אני כן רציתי לבקש ממשרד המשפטים, מעורך דין יואב סטשבסקי וגם עורכת הדין שרה רובק, להסביר לנו איך התקנות האלה חיות יחד עם התקנות הקיימות, שגם בהן יש הוראות לגבי יבוא ואיך האחריות הפלילית מתחלקת.

אני אסביר על ההיבט הפלילי. היום בחוק המזון יש גם עבירה וגם עיצום כספי על הנושא של יבוא בהינתן שקיים אישור מוקדם, זה נותר כפי שהוא. התקנות, אחת התקנות, תקנה 2, תהיה גם עבירה פלילית ועיצום בצידה והעבירה הפלילית הזאת תחול רק על מי שהתקנות חלות עליו. זה מה שנוסף מעבר למצב הקיים. מי שהוא תחת הוראות המעבר, אז אותה תוספת של הוראה פלילית על תקנה 2 לא תחול עליו.

מבחינת הפרשנות שלכם, יואב, התקנות הקיימות עם ההוראות שלהן, שהן קובעות מסמכים מסוימים בתקנה 4 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה) הקיימות, קובעות מסמכים מסוימים, זה דבר שימשיך לחול רק על מי שבהוראת המעבר? איך תסתדר הסתירה?

אני מבין ממשרד הבריאות שכן והן יתוקנו גם בהתאם. מתי הם יתוקנו, זה צריך לשאול את משרד הבריאות.

אנחנו נכניס את זה למסגרת ביטול התקנות שאנחנו עובדים עליו במסגרת אימוץ הרגולציה.

אני אוסיף משהו קטן שהתחדד פה מהדיון, שחלק ב' בהוראות המעבר מדבר על יבואן שהודיע לרשם ואין פה איזה שהוא פידבק מהרשם. אולי שווה להבהיר את זה.

האם ההודעה שלכם היא אוטומטית? זאת אומרת ברגע שהוא הודיע הוא כבר נכנס להוראת המעבר, הוא מקבל אישור קבלת הודעה? או שזו החלטה שלכם אם כן לאשר את ההודעה שלו או לא לאשר את ההודעה שלו? אתם בודקים את זה?

הוא לוקח אחריות, הוא בודק ועושה את הכול.

זה אומר שהוא לוקח על עצמו את הדין הישן, נגדיר את זה ככה, או הקיים נכון לעכשיו והוא פועל לפי הכללים שחלים עליו.

זה אני מבין, אבל מיד ברגע שהוא מודיע אתם מאשרים?

אין בכלל עניין של אישור.

לא, זו הודעה מהמערכת.

יש לנו תוספת ראשונה, עמוד 6. התחייבות היבואן הנלווית לבקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא של תוסף תזונה.

הוא החתום מטה וכן הלאה, מילא את כל הפרטים לפי תקנה 3 והוא מתחייב בזאת שהפרטים שהוא מסר בבקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא תוסף תזונה והמסמכים המצורפים נכונים, חלים על כל המשלוחים העתידיים של תוסף התזונה המסוים בבקשה, כל משלוח עתידי של תוסף התזונה, נשוא הבקשה, יעמוד בדרישות חקיקת המזון החלות על המזון בעת כניסתו לישראל ובכפוף להוראות סעיף 90 לחוק, ושהוא מתחייב לבצע את הפעולות הנדרשות מיבואן נאות המייבא תוסף תזונה כמפורט בתקנה 2 לתקנות ושהוא קיבל מיצרן המזון או מהספק שסיפק את המזון, לפי העניין, התחייבות לעדכן אותו במקרה שייוודע –

השאלה אם זה לפי העניין או שזה בעצם משניהם במקרה שהוא מייבא דרך הספק? מרינה, אם הוא מייבא דרך הספק אז שניהם צריכים להתחייב לגביו או שתמיד הספק? או שאז רק הספק?

הספק.

הספק, לפי העניין, התחייבות לעדכן אותו במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון, שזה ה-Recall, או על הודעה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה, שזה ה-Withdrawal.

זה התיקון ויש לנו את הצו אחרי זה לקרוא. לפני הצו הייתה לנו שאלה לגבי היחס בין התקנות, זה כרגע יואב התייחס, הייתה השאלה בנושא של החידוש, מה נחשב חידוש ומה נחשב הארכה. אני חושבת שיש לזה השלכה על האגרות, אני לא יודעת אם אתם יכולים לחשוב על זה או לתת לזה הבהרה, אבל זו הבהרה על דברים שנאמרו בפרוטוקול.

אנחנו רוצים לנסות להגיע למיצוי הדיון בתקנות כדי שנוכל להצביע, כי אנחנו התקדמנו בקצב יפה באופן יחסי למה שחשבתי, אם אתם יכולים לתת מענה לשאלות שעלו פה שנשארו פתוחות אז אנחנו נשמח.

לגבי סעיף 10(3) אני צריכה לתת עדכון. תעודת GMP במסמכי שחרור אין לנו בעיה.

העניין של ארכה, חידוש.

מבחינתנו אנחנו הכנסנו כאן אלמנט, ואולי אנחנו נשקול מכאן ולהבא בכלל לבטל אותו, בעקבות ההערות שלכם. אנחנו התייחסנו עד היום, הבחנו בין חדש לחידוש ובתוך החדש אפשרנו ארכה. זאת אומרת אישור ניתן לעשר שנים וחידוש זה בחלוף עשר שנים, או פעם זה היה ארבע, אחר כך שש, היום הוא עשר, ואפשרנו, ואת זה לקחנו מהנהלים הקודמים לחוק שהיו, שאפשרנו לתת ליבואן יכולת להתארגן ולא לשלם מראש על אישור למשך עשר שנים, משיקולים של אוקיי, הוא כבר יודע, הוא קיבל את האישור, אבל הוא רוצה לראות את ההיתכנות, אולי המוצר יתפוס או לא יתפוס, אז למה הוא ישלם לגבי אישור שדה פקטו הוא לא ימשיך לייבא אותו. וזה היה לבקשתם.

אבל עכשיו כשהיועצת המשפטית של הוועדה, נעה, מעלה את הדיון העקרוני הזה אז אני בטח לא הייתי רוצה לחרוג מסמכויות, נלך לעשות בדיקה וככל שבאמת אנחנו נראה שטעינו או שאנחנו חורגים אז אנחנו נעצור את זה מיד, נעצור את זה לאלתר, והמשמעות תהיה שמראש כל מי שיבקש אישור, כל מי שירצה לקבל אישור, יצטרך לקחת את זה בחשבון מבעוד מועד וכל פעם שאני מחדש אפתח ואעשה ארכה אז תידרש ממנו בקשה מחדש. זאת המשמעות.

בחוק מדובר על בקשה ועל חידוש ובשניהם נדרשים להגיש את הבקשה ולשלם אגרה.

אנחנו לגמרי איתך. לצורך העניין אנחנו לא חרגנו מהבקשה וחידוש, בקשה זה פעם ראשונה וחידוש זה כשפג התוקף. אנחנו אפשרנו במסגרת הזאת, וזה מה שעמיר התכוון, שבמסגרת הזמן הזאת שהאישור יכול להיות בתוקף אפשרנו לשלם בתשלומים, במקום לשלם עבור עשר שנים אפשרנו לשלם פר שנה, והיבואנים ניצלו את העניין הזה. אבל אם אתם אומרים שזה פורץ מסגרת שאין לי סמכות אז אנחנו נפסיק את זה.

לא התכוונתי לטעון את הטענה הזאת עד כדי אין סמכות, אבל רק אמרתי שהחוק מדבר על שני מצבים ושאתם צריכים אולי להתייחס לזה.

כדאי לבדוק את זה.

אני רק אוסיף למה שפנינה אמרה, וכמובן כל עוד במסגרת אותה הבקשה וכמובן התחייבות שמדובר שלא משתנה שום פרט מהפרטים.

אנחנו מדברים על אישור יבוא מקדים בכללי לא רק לתוסף תזונה?

ברור.

אז זה בסדר?

כן, זה בסדר. תיקון נוסף, לגבי המקרים של שינויים, זה היה לפי הערה שלך.

נכון. כמו שהיה סעיף 10(3) לפי נוהל יבוא מוקדם, ובעצם שיהיה אפשר במסגרת בקשה קיימת בפורטל לבצע את השינויים האלה, כמובן בכפוף לכך שלא צריך לשלם אגרה.

אבל זה נוגע לא לייעוד, אלא נוגע למשקל, רק משקל וסוג האריזה.

אני חושב ששינוי שם יצרן, או דברים כאלה, יש כמה פרטים שכתוב פה שאפשר ללא חידוש למעשה, לעשות שינוי בתוך המערכת.

זה מקובל עליכם?

כן, אנחנו נצטרך לנסח את זה אחרי הדיון.

אין לי בעיה.

וגם האכיפה, זה לא יפגע באפשרות - - -

נעביר הצעת נוסח.

אני מסמיך אותך לנסח את זה.

נתקן את זה.

אפשר לעשות את הכול היום?

לשם אני שואף.

אז עשינו תיקונים בתקנה 4, כמו שקראנו, את ניהול הסיכונים של היצרן, הבהרנו שהמסמכים הם מסמכים של היצרן, הבהרנו שהבדיקה היא בדיקה כהגדרתה בסעיף 96(ה) ולא בדיקה של מעבדה מוכרת, כמו שהוצע פה. והרכיב מן החי נשאר רחב, אלא אם כן רציתם לשנות את ההוראה הזאת.

כן, אני רוצה לבדוק את זה, אבל - - -

לא, לבדיקה של הרכיב מן החי זה בכל זאת מהותי.

זה צריך להחליט.

אני צריכה לבדוק את זה.

אתם רוצים הפסקה של כמה דקות בשביל לבדוק?

אתה רוצה לקרוא את הצו בינתיים?

פנינה, נקרא את הצו, אחרי זה השאלות העקרוניות. אני רוצה שבינתיים הם יסיימו את הנושא של מן החי.

ה-GMP מבחינתנו מקובל, מה שאמרנו עם הייצור נאות, זה מקובל.

שמגישים אותו גם בשלב תעודת השחרור מתחנת ההסגר.

העברנו לתוספת את זה.

נקרא את הצו.

משרד המשפטים, אתם רוצים להסביר איך עובד המנגנון של הצווים מבחינת ההוראות הפליליות?

אני אסביר. יש בחוק המזון הוראה לפי סעיף 4 שאומרת שעוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי בפסקה (1) להגדרה חקיקת המזון. בהגדרת חקיקת המזון יש תקנות שהוצעו לפי החוק ובעבירות ובהפרות יש הוראה שאומרת: מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות בחלק ב' של התוספת השנייה ובניגוד להוראות סעיף 4, ואז תקנות שמכניסים אותן לתוספת השנייה, חל עליהן סעיף 4 וההפרות והעבירות שחלות על הפרת הוראות סעיף 4. אז לתוספת השנייה רוצים להוסיף חלקים מתקנה 2.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 313 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן - החוק), ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור:

שינוי התוספת השנייה לחוק
1.
בתוספת השנייה לחוק –

(1) בסופו של חלק א' יבוא:



"תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה-2025



זה נוגע לתקנה 2(2), 2(3), 2(4) ו-2(5), שזה החובות המסוימות האלה של היבואן לשמור בדרך דיגיטלית את תיקון הצו, עבור כל תיקון צו את רשימת העוסקים לצורך עקיבות, לתעד תלונות על נזק ולשמור תיעוד בדרך דיגיטלית בכל הנוגע לביצוע חובותיו לעניין מזון מזיק.



(2) בסופו של חלק ב' יבוא:



"תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה - 2025




כאן התקנה שאליה מתייחסים זה תקנה 2(1) שזה לפעול בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע כאמור בסעיף 115(א) לחוק וההבחנה בין החלקים היא מבחינת ענישה. זה מבחינת חומרת הענישה?

את מתכוונת החלוקה בין - - -

בין חלק (א) לחלק (ב).

נכון מאוד. חלק (א) מתייחס לענישה, אבל גם להפרות במדרג נמוך יותר וחלק (ב) בענישה והפרה בסכום של עיצומים כספיים פי אחד וחצי מהסכום הבסיסי.

תחילה
2.
תחילתו של צו זה ביום תחילתן של תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה– 2025.



שזה ביום פרסומן של התקנות.

עכשיו זה הזמן שלך לדבר, לשאול את השאלות העקרוניות.

יש שתי הערות כלליות, אני אשמח לקבל את ההתייחסות של משרד הבריאות. קודם כל יש היום מסלול של מתן אישורי יבוא לצורך יצוא. יכול להיות שיש כל מיני יבואנים שמייבאים רכיבים, כל מיני דברים שאולי אסורים לשיווק בישראל, אבל אוטומטית, כלומר זה לא ייצא לשיווק בישראל אלא עובר ישירות לאחר מכן לחוץ לארץ. אני אשמח לדעת מה הדין לגבי יבואנים כאלה, האם המסלול הזה עדיין יישאר, של יבוא לצורך יצוא? אם תהיה אפשרות במערכת לסמן את זה או שהם גם יצטרכו להירשם כיבואנים נאותים?

זה יישאר, בטח שזה יישאר.

אני רוצה לוודא שהמסלול הזה יישאר.

הוא יישאר במובן הזה שהם לא יצטרכו לעמוד בתנאים האלה של התקנות.

מה זאת אומרת? לא הבנתי.

רק רצינו לדעת שזה יישאר.

לא, לא, לא, מה זה יישאר?

שהמצב היום יישאר כמו ש - - -

עד מתי?

מי שמייבא יבוא לצורך יצוא.

אני רוצה להגיד, גם היום כשאתה מייבא תוסף תזונה לשם יצוא אתה מגיש בקשות, אתה צריך להיות יבואן נאות כי אתה מן הסתם עושה גם וגם ואתה צריך לנהל את הסיכון למה זה עומד ב – המפעל צריך לקבל אישור מראש - - -

אבל ישווק פה בארץ.

אז מה? אבל זה גם עדיין - - -

אבל הרכיב עצמו, אני לא מדבר על ה - - -

על הרכיב עצמו. הוא יצטרך לבוא, הוא מקבל את האישור, אין מוצר מזון שנכנס לארץ ולא עובר בקרה, אז עכשיו מה אתם חושבים, שהמוצר לא יקבל אישור מוקדם? הוא יפעל בדיוק אותו דבר.

אבל השאלה אם הוא יכול להיות במסלול הזה של יבואן נאות או לא.

הוא לא יוכל להיות במסלול של היבואן הנאות, אבל הוא יצטרך לקבל אישור מוקדם כדי להגיד מראש שהוא לא עומד בחקיקת המזון.

באישור מהנדס או שיהיה מסלול ייעודי?

אנחנו נצטרך לפתוח מסלול ייעודי, התקנות האלה לא לקחו בחשבון את העניין הזה.

ונושא נוסף שלא נלקח בחשבון זה נושא של יבוא לאוטונומיה, כי אין מחסן בישראל.

לא, זה נלקח בחשבון לגמרי.

זה לא רשום.

זה לא הוחרג, מה זה לא נרשם?

אז מה, אז זה יהיה בדיקת מהנדס?

לא, ממש לא. אנחנו צריכים לומר, זה חל על היבואנים באשר הם ופה זה מקרה פרטני שהתקנות האלה לא לקחו אותו בחשבון ונצטרך למצוא – כי פה בפעם הראשונה אנחנו מדברים על מוצר שיכול שלא לעמוד בחקיקת המזון ונצטרך פה לבנות טופס ייעודי למקרים הספציפיים האלה ונצטרך להתייחס אליהם.

אבל זה בתקנות המזון, זה בתקנות לפי סעיף 57 לחוק.

נכון, זה לא חלק מ - - -

זה לא פטור אוטומטית, זה פטור רק אם תקבעו בתקנות.

נכון. כרגע אנחנו לא נתנו מענה לסוגיה הזאת פה. לגבי האוטונומיה, זה נכון שפה במקרה הספציפי הזה ליבואני האוטונומיה, וטוב שהעליתם את העניין הזה, אנחנו רק נבהיר, אנחנו לא נוכל לעשות פיקוח על ההתנהלות של היבואן הנאות במחסן, אבל פה הפיקוח עליהם יהיה שהם ינהלו סיכונים והפיקוח עליהם יהיה בדיעבד לגבי האישורים שלהם ויהיה בתחנת ההסגר, בדרכי השיווק אנחנו לא נגיע לרשות לאוטונומיה כדי לבדוק את זה.

יש לכם תשובה?

זיוה, תקריאי את מה שכתבתי על התעודה הווטרינרית.

לעניין התעודה הווטרינרית, אנחנו נדרוש תעודה וטרינרית אם תוסף התזונה כולל רכיב מן החי למעט כשמדובר בג'לטין או קולגן שמקורם מדגים או שמן דגים.

אם מדובר אבל באיזה שהן מחלות או שיהיו דרישות ברורות מה יש בתעודה הווטרינרית?

כמו שקיים היום.

אני אגיד לכם לדוגמה, זה לא קשור לניהול סיכונים, תעודות וטרינריות יש שונות, אתם מכירים את זה. צמר כבשים ויטמין D, איזה תעודה וטרינרית תרצו לראות?

כמו שאנחנו מצפים מחו"ל, תעודה וטרינרית שאומרת שהמקור של הצמר, הנושא של ה-BSE בא שם לידי ביטוי.

אבל אין BSE בצמר.

נכון, אבל כל העולם מבקש את זה.

זה לא מתייחס רק ל-BSE.

אז זה לא רק BSE, אז יהיה ברור שזה מחלות - - -

ברור שלא, תעודה וטרינרית מתייחסת לכל מיני דברים.

אבל לכל סוג חי זה אחר.

נכון.

במה זה שונה – תגידי לי עכשיו תעודה וטרינרית של מוצרי חלב שאני אפרט את ההרכב שלה. לא, יש את כל הדברים שנוגעים ל-BSE, כמו שמקובל בעולם ואם יש דגשים נוספים אנחנו נבהיר את זה בסוף בהנחיות.

אז היא אומרת, התשובה היא כן.

אין בעיה, אז תהיה רשימה?

לא, אני לא אמרתי שתהיה רשימה, יהיו הבהרות.

אני רק אגיד דבר אחד, ה-USDA האמריקאי וה-EDQM שונים ביניהם.

זה נכון וזה נכון גם היום וגם היום אתם נדרשים להגיש תעודה וטרינרית.

אז אם הולך לפי הרשויות האלה זה יתקבל?

אני לא יודעת להגיד לך מראש כן או לא, אנחנו נראה דברים - - -

אנחנו צריכים בהירות.

בסדר, אז יש בהירות, כמו שיש היום. בדברים האלה לא שינינו את המצב הקיים.

אני חושב שהמהות הייתה לגבי המוצרים והדגים וזה המשרד אמר שהוא מחריג.

כל היתר כן.

וזה לא רק לעניין BSE.

אדוני, השאלה לגבי אותה בקשה, היום בנוהל יש הוראה שאומרת ששינויים בפרטים המסוימים האלה שניתנו הם לא ידרשו אישור מוקדם ליבוא ואני מבינה שזה היום קבוע בנוהל ועכשיו זה הולך לקבל פה איזה שהוא ביטוי, אבל רק בהקשר של התקנות האלה. לא ידרשו בקשה חדשה, בהתאם לסעיף 10(3) לנוהל.

בסדר גמור. זו ההערה של עמיר.

הבעיה שזה המון פרטים, אתם מתנים את זה בכל מיני תנאים.

בסדר, אבל אם זה בהתאמה וזה מה שהיה, זה מה שהוא ביקש. הוא לא ביקש לשנות, הוא ביקש אותם דברים שיכולת לשנות אז תוכל לשנות גם היום.

אני רוצה לשאול שוב את משרד הבריאות, היום יש תנאים והם אומרים שזה מותנה בשינוי שם, הוא צריך להנפיק את האישורים, הוא צריך לעדכן, הוא צריך שינוי שם, האם אנחנו נכתוב את כל הפרטים האלה פה עכשיו בתקנות?

במקור אני לא חשבתי שצריך לעשות את זה כי אני אאפשר להם את זה, איזה דברים יהיה אפשר לעדכן במסגרת הטופס המקוון, במסגרת המערכת, אבל הם בחרו להעלות את זה פה ורוצים – אני לא ארשה לשנות סעיפים חוץ משלושה הסעיפים שמנויים שם, שם יבואן, כתובת ולא זוכרת מה הדבר השלישי.

שם יצרן.

אלה הדברים ונצטרך כל שינוי כזה להגיש את התימוכין.

לא, אבל השאלה למה זה צריך להיות בתוך התקנות.

אנחנו במקור לא חשבנו.

אם יש הבהרה - - -

הבהרה מספיקה לכם?

אבל, אדוני, גם התחייבות שלא יהיה תשלום אגרה, שזה ייעשה במערכת הממוחשבת שתאפשר לעשות את השינויים האלה.

זה מה שאני אומרת, גם היום עדכונים נעשים. אני חשבתי את הפרט הטכני הזה לעשות במערכת המקוונת.

טוב, נאמר לפרוטוקול.

מספק.

אז את התיקון הזה ואת תקנה 3, מה שאמרנו קודם, אנחנו לא נתקן את זה וזהו, אתה יכול להצביע.

עם הווטרינרי גם סיימנו, נכון?

סיימנו עם הווטרינרי, למעט דגים.

למעט הדגים.

רבותיי, אני רוצה לעבור להצבעה. אני מעלה להצבעה את תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה-2025. מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
אושר.

ואני מעלה להצבעה את צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק) (מספר 2), התשפ"ה-2025, מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
אושר.

אם כך עד כאן להיום, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:19.