פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
48
ועדת משנה למשאבי אנוש בצה"ל
21/05/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 26
מישיבת ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון
למשאבי אנוש בצה"ל
יום רביעי, כ"ג באייר התשפ"ה (21 במאי 2025), שעה 09:09
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 21/05/2025
מדיניות מעצר עריקים ונפקדים
פרוטוקול
סדר היום
מדיניות מעצר עריקים ונפקדים
מוזמנים
¶
ענבר גולדנר - רס"ן, רמ"ד עצורים, אכ"א, משרד הביטחון
אביגדור דיקשטיין - סא"ל, רען חרדים, משרד הביטחון
שי טייב - תא"ל, רח"ט תומכ"א, משרד הביטחון
אמנון שמואלי - מנהל אשכול נתב"ג, רשות האוכלוסין וההגירה
ערן שמיר בורר - ד"ר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה
מירית לביא - עו"ד, חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה
ראם עמינח - תא"ל, רו"ח, חבר בורד, המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS
ליאת וייס שחף - נציגה, אחים לנשק
תום פנחסי - סרן במיל, ממייסדי דור במיל', אוניברסיטאות
איילת השחר סיידוף - יו"ר, אמהות בחזית
יהונתן מרגוליס - שדלן, ראש מחלקת מדיניות
דן הראל - אלוף, סגן הרמטכ"ל לשעבר, פורום החפ"שים
שירה אמסילי - צוות מנהל שותפות לשירות, נציגי עמותות
רישום פרלמנטרי
¶
אפרת שלמה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
מדיניות מעצר עריקים ונפקדים
היו"ר אלעזר שטרן
¶
אנחנו התכנסנו כאן תחת כותרת אני מודה שהיא חלקית, ונרחיב על זה, מדיניות מעצר עריקים ונפקדים. יכול להיות שמה שנקרא זאת המשימה אבל אנחנו התכנסנו כאן בשביל לשרת מטרה שהיא הרבה יותר גדולה והיא הקלת העומס על המשרתים זאת המטרה שלנו, צריך להזכיר שהיא נעשית תחת מטריה שמרחפת מעל כל מה שקורה כאן, של 58 חטופים ולחימה מתמשכת של 593 ימים שאין ספק שהדברים האלה נוגעים באופן ישיר לדיון ולאווירה שבתוכה אנחנו נמצאים.
התכנסנו כאן גם בשביל למלא את תפקידינו כוועדת חוץ וביטחון במקרה הזה ועדת משנה לכוח אדם של פיקוח על צה"ל ועל איך צה"ל עומד בייעודו במשימותיו וגם בדיווחים שאנחנו מקבלים מהצבא ונועדו על מנת שצה"ל ימלא את ייעודו.
אני אגיד כבר שחלק מהאווירה שבה אנחנו חיים זאת תחושה שקשה שלנו שאין התקדמות בנושא גיוס חרדים, אכ"א מציג לנו את זה באופן קבוע בדיונים הוא הציג את זה בדיונים על חוק הגיוס ונראה לנו שגם המספר 4,800 שנקט בו הצבא ואומץ על ידי שר הביטחון ועוד גופים, הוא לא היה מספר שאמר מה הצבא צריך, אלא הוא היה מספר שהצבא אמר מה הוא מסוגל להכשיר שזה הבדל גדול מאוד, בהמשך הבהיר הרמטכ"ל שגם לאור הזמן שחלף כל מי שיגיע אנחנו נגייס אותו ואנחנו צריכים אותו, אבל נכון אולי להזכיר כאן שגם המספר 4,800 שדובר עליו לשנה הראשונה, שנת הגיוס מסתיימת ביולי הקרוב ואני מניח שרח"ט תומכ"א יתייחס לזה גם אחר כך, אין לנו סיכוי לעמוד גם במספרים הנמוכים מאוד האלה.
גם שר הביטחון, גם הרמטכ"ל הייתי אומר הרמטכ"לים, גם ראשי אכ"א דיברו על שני תנאים שצריכים כדי לעמוד ביעד הזה אפילו של ה-4,800, היעדים היו סנקציות אישיות וכלליות ותמיכה של המנהיגות החרדית, סנקציות צריך לומר ביושר התחילו קצת, דרך אגב לצערי הרב ובכאב גדול רק בסיוע בית המשפט העליון למרות שהדבר הזה נתון בידיו של שר הביטחון ושל ממשלת ישראל בקביעת התבחינים לכל ההטבות שנשללות עליהם עכשיו מכוח פסיקת בג"צ, זה בידיים של הממשלה ובידיים של שר הביטחון בתוך הממשלה וזה לא נעשה, אולי תחת האמירה הקשה של מחכים לחוק הגיוס או מי שיקרא לזה חוק השתמטות כרגע המונחים הם פחות קובעים, אבל אני מבקש להדגיש שהדבר הזה נעשה ככה.
הדבר השני זה תמיכה של מנהיגות רבנית מנהיגות חרדית, צריך לומר שמה שקורה זה ההפך, עכשיו אנחנו לא מקבלים כי מי שמתעסק קצת בחינוך בעיצוב, זה לא שהיום אתה תגיד רבנים יגידו תקרעו את צווי הגיוס נרד מהארץ ולא נתגייס, שמחר יצא מפה איזשהו חוק שאולי יניח את דעתם ומשנים את זה ואומרים לא נרד מהארץ ונתגייס וכולם מתגייסים זה לא עובד ככה.
אני אומר את זה כיוון שאני חושב שיש בייאוש עמוק וכואב מזה שבטווח הנראה לעין איזושהי מנהיגות חרדית אמיתית תגיד תתגייסו יש חוק נורמלי, לכן אין סיכוי לדבר הזה ואני חושב שאנחנו רואים את זה בתוצאות של הדברים האלה.
עוד דבר אחד בסעיף הכללי, יושב פה צה"ל וצה"ל נשפט על הפעולות שלו ולצערי הרב כבר לאורך שנים אנחנו גם שופטים את צה"ל כמה חרדים גייסת וכמה לא גייסת, אני מבקש להדגיש בתפיסת העולם שלי זה לא התפקיד של צה"ל זה קודם כל התפקיד של המדינה, לצה"ל יש שני מקורות כסף וכוח אדם, כשחסר כסף אנחנו לא אומרים לצבא לך תשיג כסף שלח את חיילים לעבוד וכשחסר כוח אדם אנחנו לא צריכים להגיד לצבא זה בעיה שלך, אני אזכיר מוטיבציה לשירות נולדת מהבית, מגן הילדים, ממערכת החינוך, מההטבות שהמדינה נותנת וכשמגיעים לשערי צה"ל אם אין את האנשים האלה הכי קל להטיל את זה על לובשי המדים, בגלל שלובשי המדים בחלק מהדברים יאמר לזכותם לוקחים את זה על עצמם, אבל על פניו זאת לא בעיה שלהם.
אני רוצה לסיים בטריגר לדיון הזה: הרמטכ"ל אמר ב-1 במאי 2025 אני לא אחזור על כל מה שהוא אמר, אבל בטקס מצטייני הנשיא מה שאמר הרמטכ"ל כל ישראל ערבים זה לזה, זו אמירה שמבטאת לא רק אחריות עדתית אלא גם שותפות עמוקה בגורל למדינת ישראל, הרעיון הזה הוא תנאי לקיומה ולחוסנה ואין מי שפטור מכך, לא היחידים לא קבוצות ולא שבטים, כולנו ערבים זה לזה זהו הציווי התנכי, כולנו מתגייסים כולנו נלחמים ביחד כולנו מקריבים ביחד למען המדינה ולעתיד טוב יותר, אני מודה שאין לנו שמץ של ספק באשר לאמון ברמטכ"ל הזה, הוא רמטכ"ל שאנחנו מודים לו כל יום על זה שהוא הסכים לקחת את התפקיד הקשה הזה, יש לנו בו אמון מלא לחלוטין.
אולי דווקא בגלל זה כששמענו פחות משבועיים אחר כך ב-13 במאי 2025 שצה"ל יוצא למבצע ללכידת עריקים וחיכינו לתוצאות ובמקביל לאמירה הזאת באותו יום פרסמו המפלגות החרדיות, אם אכן יעצרו עשרות ומאות בחורי ישיבה כפי שנראה כרגע והוסיפו שם חלקם גם אם אפילו ייעצר בחור ישיבה אחד, אלו ימיה האחרונים של הממשלה, גורמים ביהדות התורה זעמו ואמרו הרמטכ"ל החליט להפיל את הממשלה, אני מודה שלא הפכנו את שעון החול ל-12 שעות כדי לראות אם הממשלה נופלת, הדיון שאנחנו דנים פה הוא הרבה יותר מאשר דיון פוליטי אם הממשלה נופלת או לא, אבל כן חיכינו לראות מה המשמעות וחיבור הדברים האלה שבין זה שצה"ל מכריז שהוא יוצא למבצע עריקים לבין זה שהמפלגות החרדיות אומרות שאם ייעצר אחד לא תהיה ממשלה לבין התוצאות של עשרות עצורים כעריקים ובתוכם אולי חרדי אחד הרמנו גבה, שלא יהיה ספק עריק הוא עריק הוא עריק, צה"ל צריך לטפל בכל העריקים ואנחנו מברכים גם על העריקים שנעצרו גם אם הם לא מוגדרים כחרדים, אבל יחד עם זאת זה לא יכול להיות שממגזר שלם שלא מתגייס וכולנו יודעים את זה, בסוף נעצר אולי אחד.
אנחנו נתחיל עם רח"ט תומכ"א שי בסקירה שלכם, אני חושב שאני הנחתי פה כפתיחה גם את הסוגיות שאני מקווה ומאמין שתתייחס אליהם ותיתן לנו תשובות ויותר מהכל גם תקוות, תודה.
שי טייב
¶
תודה רבה בוקר טוב, היושב ראש אנחנו נציג היום לבקשתכם סקירה בסוגייה של מדיניות האכיפה, מעצר, נפקדים, עריקים, משתמטים, אני גם אנסה לעשות קצת סדר במושגים שיש פה כי לא כל המושגים נוגעים להכוונה שאתה דיברת עליה עכשיו.
נמצאים איתי פה גם אביגדור שאתם מכירים אותו וגם רמון וענבר, רמון מחיל משאבי האנוש שאחראי על סוגיית הנפקדים והעריקים בשירות הסדיר וענבר מחיר המשטרה הצבאית שהוא מנהל בעצם את מבצע האכיפה, אני אשתדל פה להתייחס גם לנתונים כפי שביקשתם לפחות בראייה אחורה של שנים וגם לאיך השיטה פועלת וגם בסיפא של הדברים שלך התייחסת לעניין של המבצע שהיה בשבוע שעבר, נתייחס אליו גם מה מקורו בכלל וההתנהלות לגביו.
קודם כל בראשית הדברים אני רוצה להגיד כמו שאתה אמרת, המצב הביטחוני מחייב כוח אדם בהיקפים מאוד משמעותיים יש לזה השפעות על הסדיר על המילואים על עומס השירות וכמו שאתם יודעים גם בוועדה הזאת וגם בוועדת חוץ וביטחון, הכיוון שלנו הוא הקמות של סד"כ כיוון שמסגרות מחליפות מסגרות שלמות ומשפיעות באופן מאוד מאוד משמעותי.
בתוך הדבר הזה אני חוזר ומציין את ההקמות של פלוגות שריון בסדיר תשע פלוגות, פלוגות הגנה אווירית, גדוד הנדסה, גדוד פיקוד העורף שיתחיל לקום בקיץ הקרוב, גדוד מעורב, פלוגות איסוף, כל הדבר הזה בעצם אמור לייצר מסגרות חדשות שביחס גבוה יותר יוכלו להחליף סד"כ מילואים וגם צריך להגיד להקל על הסד"כ הסדיר שגם הוא נמצא במתכונת פעולה שהיא שונה ממה שהיה לפני המלחמה באופן עקרוני בלחימה קבועה מזה כשנתיים.
שי טייב
¶
אמרתי זה גם וגם אתה צודק גם וגם אמרתי, הוא נמצא בפעילות מתאר פעילות שונה לגמרי בניגוד ל-17-17 שכולם מכירים או ארבע חודשים ארבעה חודשים, כולם במשך כשנתיים בלחימה, במילואים דוגמאות כמו גם פלוגות הגנ"א, חטיבת השומר, פלוגות משטרה צבאית לכל סוגיית האסירים שגם אני אדבר עליה תכף כי יש לה הקשר מאוד מאוד חזק לעניין שאנחנו עוסקים בו היום לעניין האכיפה ולעניין השקעת הכוחות, בהקשר הזה ולמיקוד של המשטרה הצבאית, אני אגיע לזה עוד כמה דקות בהמשך וגם המשך התהליך של הקמת חטיבות דוד, אני מזכיר 25 גדודים מקצה לקצה אנחנו בעיצומם, אני יכול להגיד פה שכבר יש כ-9,000 חיילים לוחמים חדשים בחטיבות דוד, כמובן הם מאורגנים במסגרות לא במסגרת אחת, גם התפיסה שם היא תפיסה טריטוריאלית אז זה משתנה וחלקם כבר התאמנו וכשירים לפעילות ואחרים עכשיו בתהליך ואוסיף בהקשר הזה גם ראיתי אתמול פרסום שאפילו בעיניי הקדים את זמנו, אנחנו יוצאים לעוד שלושה ימי מיצויי מאוד מאוד גדולים של חיילי מילואים ממאגרים במצב פוקד בשבוע הקרוב ובשבועיים שאחריו כדי להמשיך ולהרחיב את השורות.
בהקשר הזה אנחנו עושים גם פעולות אכיפה, קודם כל צריך להגיד גם בעולם של הסדיר הייתה מדיניות בתחילת הלחימה של החמרת הענישה שגם הביאה אנשים לא מעט שבאו להסדיר את מעמדם, אני גם מסתכל על סדיר ומילואים ביחד בהקשר הזה כי כולם תורמים, על העניין הזה של קיום תהליכים ואכיפה שוויונית אני אתייחס לזה, עדכון והתאמת של מדיניות ההכרזות גם על נפקדויות וגם על השתמטויות, הגברת הפיקוח בנתב"ג כמו שהתייחסתי בדיונים נדמה לי בוועדת החוץ והביטחון, אנחנו הגדלנו שם את הסד"כ גם של מיטב וגם של משטרה צבאית, שזה שני הגופים שעושים יחד גם את האכיפה הזאת בנתב"ג וגם בכלל מנהלים את האכיפה.
אני אגיד עוד מילה אנחנו, גם החזרנו את המבצעים הפיזיים אני רוצה להגיד על זה מילה, מתחילת המלחמה בעצם סדר גודל של בתשעת החודשים הראשונים של המלחמה לא ביצענו מבצעים שהם מבצעים פיזיים של משתמטים, כמובן שיש מעצרים שהם מעצרים וכל מפקד משטרה צבאית פיקודית אחראי על האכיפה בגזרתו, אבל מבצעים כפי שהיינו עושים ביחס לכל גיוס לחימה לא עשינו אותם בגלל המיקוד בתוך המלחמה, בעצם מגיוס אוגוסט האחרון התחלנו להחזיר את המבצעים שהם סמוכים לגיוס לחימה, זאת אומרת גיוס לחימה נגמר ואנחנו בודקים מי לא הגיע וממקדים את המבצע ויוצאים אליו, עכשיו אפשר לשאול כמובן למה רק לחימה יש גם צריך בתומכ"לים וכן הלאה, הכל כמובן תלוי גם בסדרי העדיפויות שלנו איפה הכי חשוב לשים את החייל הראשון וקשור גם במשאבים ויכולות לקיים במקביל את כל המאמצים אני אפרט על זה.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
שי אתה מבין שמה שמעניין אותנו יותר כרגע יש מקומות שאנחנו דנים וזהו, הנושא של לחימה לא לחימה זה אחרי שכבר אתה יודע על מישהו שהוא לוחם או לא לוחם, אנחנו מדברים פה על ציבור שאתה אפילו לא יודע אם הוא חייל או לא חייל.
שי טייב
¶
קודם כול אני הולך לפי מה שביקשת, רק אני אגיד אני אומר את זה לא בכדי, כי גם שאנחנו רוצים בסוף יש משאב שהוא משאב נתון ואנחנו רוצים, השאלה הראשונה שאנחנו שואלים מי הכי אפקטיבי לתרומה למאמץ המבצעי ולא רק בשאלה שקשורה במה אני צריך לבוא להציג במקום הזה.
שי טייב
¶
אני יודע שמי שהיה צריך להיות מי שסיים תהליכים לא משנה מאיזה ציבור הוא וכבר אני קראתי לו להתגייס וקראתי לו להיות לוחם, אני יודע שהוא כשיר להיות לוחם והוא היה צריך להיות לוחם ולכן הוא זה שיתרום תרומה ראשונה ומשמעותית.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
שי סליחה אתה לא הבנת לא את חברת הכנסת קארין אלהרר וגם לא את מה שאני שאלתי אותך, מה שאמרת עכשיו זאת בחירה שלך.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
אני מבין זאת בחירה שעומדת בניגוד, היא בחירה של הטווח הקצר של הטווח המיידי מאוד, אנחנו מסתכלים יותר רחב, כשאתה תגיד לי יש לי 1,000 שוטרים צבאיים אבל אני צריך לחימה ועכשיו עשיתי מיום ל-5,000 חבר'ה מקדומים ומתל אביב ומרמת גן ומאלקנה בסדר? ועכשיו אני יודע שהם יבואו ולא נשארו לי חיילים לעשות אכיפה אחרת אז אני אגיד לך סליחה לא לזה התכנסנו בסדר? זה טוב תגיד איזה שורה אחת שמענו. אני מבקש ממך אם מה שהבנו כאן זה על סדרי העדיפויות ועל מקורות אכיפה אז הבנו שאנחנו לא בכיוון.
שי טייב
¶
לא הצלחתי להבין, רגע סליחה אני סוקר פה רגע את מה אנחנו עושים לבקשתכם דרך אגב מדיניות אכיפה נפקדים עריקים וכן הלאה, אתם אני אומר את זה לזכותכם לא אמרתם שאתם רוצים ואני הולך כאן להתייחס לזה כמובן התייחסות שנוגעת רק לציבור הספציפי רק לציבור החרדי, אז אני נותן פה סקירה - - -
היו"ר אלעזר שטרן
¶
שי סליחה אז אוקיי אז אני רוצה תרשום בצד, שמה שאנחנו הבנו ממך עד עכשיו ואתה נותן סקירה כללית, שהחלק הכללי מה שנקרא שואב את המקורות שלך לאכוף על חלק מהאוכלוסייה, זה מה שאני הבנתי ממה שאתה אמרת.
שי טייב
¶
אני אמרתי דבר מאוד פשוט, אנחנו פועלים לפי סדרי עדיפויות, אם בתוך הקבוצה הזאת יהיה מישהו שהוא היה אמור להגיע כבר לגיוס והוא חרדי או לא חרדי או מציבור אחר, זה מה שמוביל בעניין הזה קודם כל זה עניין של אדם שהיה צריך להגיע לגיוס ולא התייצב לגיוס שלו, במקביל לזה אנחנו עושים ואני אתייחס לזה תכף את ההיערכות שלנו להרחיב אכיפה במספרים כמובן הרבה יותר גדולים כי המספרים הם הרבה יותר גדולים כפי שתכף אני אגיד בסדרי גודל על סדרי גודל.
שירה אמסילי
¶
אם אני מבינה נכון אתה אומר אני ממיין את הלוחמים אני קורא קודם ללוחמים, האם אני מבינה נכון שהעריקים החרדים לא התייצבו עדיין גם לצו ראשון לא מוינו אין להם קב"א ודפ"ר, אז מראש כשאתה עושה אכיפה נגד חרדים - - -
שי טייב
¶
אתם התייחסתם עכשיו בהכללה לכל החרדים יחד כאילו אף אחד מהם לא מגיע ללחימה ולכל הציבור, שניה ככה אתם מציגים את זה אז אני רוצה לענות, ברשותכם שנייה רגע יכול להיות שיש גם משתמשים שהם משתמטים מתהליכי הגיוס מהציבור הכללי בסדר שגם הם יהיו באותו סדר עדיפות קודם אלה שהיו מוכנים ולכן זה לא קשור לחרדים לא חרדים, זה שייצוגם של החרדים עכשיו בגלל העניין של הצווים הוא הולך וגדל בסוגיית האי שיתוף פעולה זה ברור.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
רגע שנייה חשוב לי לחדד אני בכלל לא דיברתי עוד על חרדים או לא דיברתי על כללי, בכללי רציתי לדעת כשאתה אומר לוחמים בסדר עדיפויות של הצבא, אתה הרי לא יודע להתייחס לאלה שמעולם לא פגשת ואני לא יודעת אני עיוורת כרגע לדבר הזה, כן חרדי לא חרדי זה לא העניין.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
גם שי אחרי 20 חודשים זה גם צריך לומר, יש פה פקטור של זמן שחבר הכנסת שטרן התייחס.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
הפקטור של הזמן אומר, האם אנחנו כוועדה יכולים לקבל תמונת מצב מה נעשה מעבר לתוספת כוח אדם כדי למצות אחרי 20 חודשים של מלחמה, את מי שב-20 החודשים האחרונים מחויב לגיוס ולא הגיע.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי)
¶
רק שי אין בעיה שנייה בהתייחסות אין בעיה תכתוב לך את הנקודות, בעיני הם קשורים כולם לאותו דבר אני אנסה לחדד, אנחנו במנגנונים של האכיפה העריקות וכולי מגיעה בשלב מאוד מאוחר, אני אשמח שתדבר מהתחלה בשלבים כי אני לא זוכר אם זה היה בוועדה פה או בוועדה לביקורת המדינה, איפה שהוא הצגת את המספרים הגדולים של הצווים החדשים שנשלחים, לא זוכר את המספר שנקבת אבל זה היה עשרות אלפים.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי)
¶
אבל יש שם דיוק, האם זה מין זימון כזה למבדקים או צו גיוס צו 12 ולכן הפער בעיניי יושב הרבה על המקום הזה, כי אתה הרי תתחיל להפעיל את העריקות וכולי רק בשלב הבא, לכן כן תתייחס גם להבדל בין הדברים האלה כי רק אחרי צו 12 באמת מתחילה האכיפה, אז אם אתה אומר לי שלחתי לעשרות אלפים את הזימון הראשון הם לא הגיעו כן כן לא לא, אז זה פחות רלוונטי לשאלות.
שי טייב
¶
נכון לכן אני אומר ככה אתה נגעת בזה קודם אמרתי את זה בהרבה ועדות, הסיפור של התפתחות מהוצאת זימון ועד מה שנקרא צו 12 שהוא מקים עליך את העניין של הנתב"ג וההכללה במשטרת ישראל שהוא יגרום למעצר ואחריו ההשתמטות, שהיא בעצם ההכרזה שתוביל לעניין של אם אתה במבצע מעצרים הוא סיפור שאורך זמן.
עכשיו אתם שואלים אותי מה קרה ב-20 חודשים? גם את זה פירטתי אבל אני - - -
היו"ר אלעזר שטרן
¶
שי אני אתן לך במשפט אחד שנייה אחת, בגלל שאני מבין מה אתה אומר אני רוצה שהדיון נתקדם איתו, אני אגיד לך מה אני הבנתי אני טיפה מבין, כשאתה אומר כן יש לנו אכיפה בררנית.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
תן לי אני אגיד לך, תן לי, אתה עושה צחוק, סליחה, סליחה, די, תמחק את המילה הזאת סדרי עדיפויות, הבנו אותה, לא רוצה לקחת אותך למקומות האלה בסדר? די, תתקדם.
בוא אני רוצה להסביר לך משהו שהוא מאוד קשה לי לשמוע, שתחת הכותרת הזאת סדרי עדיפויות ולוחמים שהתחלתי להתרגש מהמילה הזאת, מה שזה בעצם אומר שלעולם אני לא אגיע לאלה שהתחמקו לי מהצו הראשון ואני לא יודע אם הם מתאימים להיות לוחמים או לא ולכן אני עכשיו לא אטפל בהם זה הכל.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
שי ממש במילה בהתייחסות שלך מתי שזה יקרה מאוד ברור ומאוד מדויק אני אנסה להיות, האם הצבא יאכוף משתמשים או רק עריקים?
שי טייב
¶
בסדר גמור, מה שנגעתם פה עכשיו מוביל אותי גם לעניין אני רגע רוצה להגיד מילה, גם לפני המלחמה וגם לפני האירוע שאנחנו נמצאים בו עכשיו, ניהול מבצעי המשתמטים היה בהתאם לסדרי עדיפויות והקצאת משאבים ובעיקר בסמוך לגיוסי לחימה ואנחנו צריכים תומכ"א לא פחות ממה שצריך לחימה אבל אנחנו מנהלים את זה לפי סדר עדיפויות זה הראשונה.
דבר שני צריך להגיד ביושר וגם בהוגנות במיוחד במלחמה וגם עכשיו, זה לא השתנה בגלל שהתחלנו מחדש את מבצעי המשתמטים, הקשב של המשטרה הצבאית שהיא זו שאמונה על העניין הזה של הביצוע אכיפה בפועל, הוא בהרבה מאוד משימות מבצעיות שהן לא נקרא לזה ככה הן לא המשימות המוגדרות של המשטרה הצבאית לפני המלחמה, בעיקר כל סוגיית הלב"חים שמירה וכן הלאה, אני פירטתי בהרבה מאוד ישיבות פה את ההקמה של 16 פלוגות משטרה צבאית במילואים, אני אומר את זה לא בשביל להגיד על המילואים, אלא כדי להגיד קודם כל כי הסד"כ הסדיר מושקע כולו בדבר הזה ואחרי זה זה חייב אותנו להקים סד"כ מאוד מאוד משמעותי, כיוון שגם פה אפשר להגיד על העניין שזה סדר עדיפויות אבל העניין של המשימה המבצעית הוא מושך מאוד מאוד רציני בעניין הזה, רגע לגבי הדבר הזה.
כיוון שאני מבין שהדיון הולך למיקוד כמובן בעולם של הצווים והחובה ואוכלוסיות ספציפיות, אני בכל זאת אגיד שתיים-שלוש מילים על האוכלוסיות הכלליות כי זה הרקע של הדיון או לפחות המצע של הדיון, אני רוצה להגיד שבעולם של נפקדים ועריקים רגע רק בשביל המושגים בסדר? כשאנחנו מדברים על נפקדים ועריקים אנחנו מדברים על אנשים שכבר נכנסו לצבא, הם כבר חיילים לצורך העניין ואז זה מה שנקרא הם נעדרו שלא ברשות ומתגלגלים עד העניין של עריקות, כשאנחנו מדברים על משתמטים אנחנו מדברים על אנשים שכלל לא הגיעו, היו צריכים או לבוא לתהליכים ולא הגיעו עם כל התהליך שאתם מכירים, אם תרצו אני אחזור עליו, או שכבר קיבלו צו גיוס ולא הגיעו זאת אומרת הם לא היו.
אם אני הולך רגע לעולם של הנפקדים והעריקים אז אני אגיד רגע במילה קצרה על הדבר הזה, בסך הכל בשנת 2024 יש מגמה חיובית בעניין הזה, יש ירידה אומנם באחוזים בודדים אבל אין עלייה בסוגיית הנפקדים והעריקים בשירות הסדיר ופה אני נותן את הקרדיט לאנשים למשרתים שהבינו או מבינים את גודל השעה, מין הסתם גם הם נמצאים בשנה וחצי האחרונות או כמעט שנתיים אחרונות בסיטואציה הרבה יותר שוחקת הרבה יותר מורכבת שהייתה יכולה ליצור מגמה הפוכה ואנחנו לא רואים את זה, להיפך.
גם בעולם של המילואים יש יציבות בשנתיים האחרונות, יש צריך להגיד עלייה מסוימת ביחס לאם אני לוקח חמש שנים אחורה פחות או יותר, אבל יש פה גם ניהול מאוד בעיניי קשוב של המפקדים וגם עוד פעם אני נותן את הקרדיט לאנשים, גם פה עולם המילואים מופעל בסדרי גודל הרבה-הרבה יותר גדולים עם הרבה-הרבה יותר ימי מילואים, לכן זה היה עלול להביא למספרים יותר גדולים של היעדרויות, לא רואים את זה בצורה מובהקת. עד כאן דיברתי על הסדיר על הנפקדים והעריקים כיוון שהדבר הזה אני מבין שהוא פחות המיקוד.
אני רוצה להתייחס לסוגיית ההשתמטויות:
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אבל השאלה באמת האם יש כששטרן אומר אנחנו רואים שאתם עובדים ופה אין עם זה בעיות, האם זה משום שיש פה גם תשומות כוח אדם אחרות תשומת לב אחרת, זאת אומרת למה כאן זה כן עובד?
שי טייב
¶
רגע שנייה, רוב עניין הנפקדים בעולם המילואים והעריקים בעולם הסדיר והמילואים מבוסס בסוף על אנשים שנמצאים או קשור באנשים שהם משרתים ומבוסס על מפקדים טיפול מפקדים, לכן השיח הוא שיח אחר לגמרי, הוא לא שיח עם בן אדם שלא פגשת, הוא שיח עם בן אדם שיודע לרתום אותך, הוא שיח עם מפקד שהולך עם הרבה מאוד בעלי תפקידים שעוסקים בעניין הזה ולכן מן הסתם מדובר פה בשתי אוכלוסיות שהן במעמד מנטאלי - - -
היו"ר אלעזר שטרן
¶
כן יש לזה גלגול לפי כמה ימים אחרי כמה ימים זה עובר כן, אבל אנחנו מדברים על כאלה שהם בתוך השירות.
שי טייב
¶
אם המפקד יצר איתו את הקשר והוא לא חזר וביקר אותו והוא לא חזר בסוף הוא יגיע למעמד של עריקות יש לזה קצב.
שי טייב
¶
אני מתייחס רגע לסוגיית המלש"בים ובהקשר הזה, קודם כל יש עלייה חדה מאוד במספרי האי שיתוף פעולה של המלש"בים בשנה האחרונה, היא נובעת מן הסתם מהעניין של הצווים ומהעניין של הציבור החרדי.
שי טייב
¶
מהיקף זימונים, אני חוזר פה לאחת השאלות שנשאלה אני לא זוכר על ידי מי בדיוק, להיקף הזימונים הראשונים שנשלחו בעניין הזה לחרדים שלא יכולים יותר להגיש דיחוי ולכן הם נדרשים, הם לא מתייצבים גם כשהם היו יכולים להגיש דיחוי אם הם היו מתייצבים, אבל ההתייצבות הייתה נגמרת עוד פעם אצל רובם לא אצל כולם בהגשת הדיחוי ואז בעצם הם היו במעמד מוסדר.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
סליחה שנייה רק בשביל המושגים בגלל שהייתה פה איזה אי הבנה, כשבחור חרדי מקבל צו ראשון בגיל 16.5 כמו כל אחד, דרך אגב בחור רגיל תלמיד תיכון הוא מתייצב פיזית? אני שואל בגלל שהיו שאלות הוא מתייצב פיזי?
היו"ר אלעזר שטרן
¶
ולכן גם בחור חרדי כשהוא קיבל את הדיחוי והיום על אחת כמה וכמה הוא חייב להתייצב בלשכה בגיל 16.5?
שי טייב
¶
קודם כל ההתייצבות היא פיזית של הפרט, כאשר היה היקפים מאוד גדולים של דיחוי ועיקר הדבר היה ברישום והגשת הטופס, חלק מהמוסדות היו מבקשים להגיע למצב שמקיימים את זה במקום שהוא מקום אחד לכולם ביחד מוסדר לצורך רישום, גם כשעושים את הרישום הזה גם לא צריך לעשות את הבדיקות הרפואיות וכן הלאה, שנייה רגע שנייה - - -
שירה אמסילי
¶
שנייה אני אגיד לך למה אני שואלת, כי אני אמא של ביניש הבן שלי התייצב עשה בגיל 16.5 את המיון המלא ואחר כך כשהוא הלך ללמוד בישיבת ההסדר ירוחם אז הוא הודיע לצבא על הדיחוי שלו, לחרדים לא התייחסתם באותה צורה, מעולם לא מיינתם אותם לא עשיתם להם קב"א ודפ"ר כמו שעשיתם לבחורי הישיבות.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
הוא אמר את זה זה חלק מהבעיה הוא אמר את זה לכן הם גם לא יודעים מי יכול לוחם ומי לא.
שי טייב
¶
אז אולי תתני לי לענות גברת, התחלתי להגיד קודם שהתהליך הזה היה יכול להיעשות בצורה מקובצת, אגב כמו שאנחנו עושים היום בתהליכים לבתי ספר מהציבור הכללי והציבור הממלכתי מה שנקרא צו בצוותא, יש לזה הרבה יותר אפקטיביות בהתייצבות וכן הלאה, היה מה שנקרא צו בחברותא והיו מגיעים ביחד ומי שמגיש ויכול להגיש, מי שלא יכול או מי שלא מוסר את האישורים הנדרשים מין הסתם היה צריך לעשות תהליך מלא, אבל מי שכן הרישום הבסיסי בהקשר הזה.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
שי סליחה תמשיך רק אני אגיד משפט אחד, הציבור הכללי שאתה עושה את זה לפי רשות מקומית באותו יום כדי שיוכלו לבוא מהבית ספר אתה עושה את זה בלשכת הגיוס פיזית?
שי טייב
¶
נכון, אני עושה את זה שנייה אני רוצה לחדש פה, כי אגב אפשר ללכת לפיזי היום אנחנו עושים גם - - -
שי טייב
¶
אני גם אגיד ככה, אני לא יכול לעשות צו בצוותא למי שעושה תהליך מלא לא בלשכת הגיוס, כי אני צריך רופא וקב"ן את הכול.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
אני הבנתי חילי, רציתי רק להדגיש שמה שהיה עד עכשיו גם הילד בגיל 16.5 שלך הלך ללשכת גיוס - - -
שי טייב
¶
רגע רק אני רוצה להגיד זה לא עד עכשיו לדייק זה עד המועד של פקיעת החוק ואחריו החלטת הממשלה, מהרגע הזה בעצם כל אחד שמקבל - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
לא אני אומר לך אנחנו נמצאים בכנסת ישראל, אני אומר לך שברגע שפקע החוק בעיקרון כל התהליך כולו ואני אומר את זה כאן כדי שנוכל להתקדם, השאלה ואני חוזר לשאלה ממתי הצבא מתייחס למשתמטים ומציע להם אקטיבית את מה שצריך לעשות כמשתמטים, מדוע? כי יש נתונים ואולי אני אגיד לך אותם ואתייחס אליהם, נכון לאפריל 1,840 מלש"בים תחת צו 12, 962 מתוכם הוגדרו כמשתמטים.
השאלה שלי על ה-962 האלה אלה פעולות אקטיביות נעשו? ומאז כבר זה יותר מ-962 למה שנלך סחור סחור. אני מכיר את העשור הקודם אבל מאז שהשתנה החוק נגמר הסיפור הזה.
שי טייב
¶
הייתי בעניין של מה קורה עם מי שמזומן עכשיו, זה בעצם שתי קבוצות מרכזיות כל הבחורים הצעירים שהם נכנסו לשנתון הלידה שמקבל זימונים לצו ראשון והם באים לצו ראשון לא בקבוצה ולא בחברותא ולא לצו מקוצר, אלא הם צריכים להגיע לצו מלא.
באופן עקרוני אני רוצה להגיד משהו שאמרתי אותו הרבה פעמים אבל אחדד אותו עוד פעם, באופן עקרוני אין הבחנה חדה, יש הבחנה אפשר לעשות הבחנות סטטיסטיות הערכתיות של מי מהם חרדי ומי לא חרדי אבל באופן עקרוני אין הבחנה ברורה, לכן כולם מקבלים את הזימונים ולא לכן אלא אני אומר באופן ברור כולם מקבלים את הזימונים באופן שוויוני בעניין הזה, זו הקבוצה הראשונה.
הקבוצה השנייה זו אותה קבוצה שנסעה החזיקה איזשהו מעמד מסוים של דיחוי, זאת אותה בריכה מפורסמת של ה 80,000 שהיא בעבר נרשמה בלשכת הגיוס, היא באה ללשכת הגיוס היא עשתה את אותו רישום ראשוני היא עשתה את הצו הראשון הבסיסי הזה שדיברתי עליו קודם ועכשיו היא נקראת ללשכות הגיוס, כיוון שצריך לקיים לה עוד פעם מחדש תהליך של רפואי שלא נעשה בצו הראשון ותהליך של ריאיון שלא נעשה ותהליך של דפ"ר שלא נעשה כדי למיין אותה.
שי טייב
¶
יש בין האנשים האלה מעטים שעשו תהליכים לפני, סתם למשל דוגמה הם למדו בישיבות תיכוניות חרדיות והם הלכו לצו וכן הלאה, הם עברו בין מסלולים והם עשו ואז לו אני לא צריך בכלל להוציא אני לא צריך לקרוא לו מחדש הוא בן אדם עם פרופיל, אם הוא כבר כשיר לגיוס אני כבר מזמן אותו לגיוס רגיל, כבר זימנו אנשים כאלה זה מעטים לגיוס רגיל.
כל מי וזה עיקר הקבוצה, כל מי שלא עשה את התהליכים והצטברה פה קבוצה מאוד מאוד גדולה עד - - -
שי טייב
¶
מעמדם הוא עכשיו שצריך לקרוא להם בחזרה ללשכה כדי לקיים איתם תהליך של צו ראשון כדי שאפשר - - -
שי טייב
¶
רק רציתי להגיד שאם הם לא משתפים פעולה הוא לא בא עכשיו לשתף פעולה אז אנחנו תקועים איתו נכון? אז מתחיל התהליך הזה שתכף אני אדבר עליו שוב, שבסופו של דבר הוא יקרא בצו 12, מה המשמעות של צו 12? שלפי חוק שירות ביטחון סעיף 12 אני קורא לך לגיוס על אף שלא באת לקיים איתי תהליכים.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
תעצור רגע שניה תיכף אתה תסביר לנו את זה יותר, מירב רצית משהו? ואז אנחנו נחזור אליך.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
יש לי הערה כללית שאני אשמח להתייחסות: אתם בעצם מתארים שימוש בכלים הקיימים של הצבא שנועדו לימי שגרה שבהם יש כמות הרבה יותר קטנה של משתמטים ועריקים, אנחנו בעולם חדש פקע החוק ואנחנו בעולם שיש עשרות אלפי משתמטים ועריקים, צריך כלים אחרים כי אנחנו בסדרי גודל אחרים, אנחנו לא נגיע אנחנו משתמשים בכפית למשהו שאנחנו צריכים כן אנחנו צריכים משהו הרבה יותר מסיבי כי מדובר על עשרות אלפי אנשים בבת אחת, יש גם כלים שאני יודעת שקיימים על הנייר כמו צו פוקד כללי או נגיד לומר כל מי שהחל מפקיעת החוק הדיחוי שלו כבר לא בתוקף, זה כאילו יש לו צו גיוס.
זאת אומרת למה לא משתמשים בכלים יותר רוחביים ולא נקודתיים? כי הכלים הנקודתיים לא מתאימים למצב העולם החדש שנוצר עם 80,000 אפילו 90,000 זה כבר מגיע צעירים חרדים שצריכים להתגייס.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
שי תענה אם אתה רוצה עכשיו לשאלה של מירב או אם אתה רוצה בתוך התהליך כדי לעזור לכולנו להבין גם את ההגדרות של איך אתה מגיע למשתמט ואיך מגיע לצו 12 וכמה יש לך בתוך המספרים האלה, ואם אתה תוכל לעדכן תוך כדי את המספר שאמר חבר הכנסת סגלוביץ על סך הכל 980 וכמה משתמטים ומה מספר היום שאתם יודעים כמשתמטים, תודה.
שי טייב
¶
אני אתייחס אין בעיה, אני אנסה רגע לענות על השאלה, קודם כול לגבי הסוגייה של בעצם החלת צו פוקד כללי באופן גורף לאנשים, קודם כל צריך להגיד מבחינה משפטית אני לא משפטן אבל אני רגע מייצג את זה במגבלות, היא חלה על מי ששלחת לו צו אישי והוא אומר לא קיבלתי את הצו וזה לא הגיע אלי וכן הלאה, אתה אומר היא כלי משלים אתה תחת צו הפוקד הכללי.
שי טייב
¶
אז אמרתי יש לו חובת התייצבות, אבל זה לא מקים את זה שאני יכול לגלגל איתו את התהליך שנקרא פקודת מעצר תחת צו 12 וכן הלאה עד הקצה.
שי טייב
¶
יש צו פוקד כללי, צו הפוקד הכללי עוד פעם אני רוצה רגע פה אולי אני רוצה להיזהר כי אני לא משפטן, אני רק אומר לכם מה ההנחיות.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
דרך אגב אבל חוק שירות ביטחון אומר גם בלי אף צו בגיל 18 חובתו של אדם להתייצב?
שי טייב
¶
אמרתי יש צו פוקד כללי, אמרתי שהפרקטיקה, עוד פעם אתם מכניסים אותי לזה שתיכף אני אגיד משהו שאני לא מקצועי בו.
שי טייב
¶
אז רגע אני רוצה להגיד על הכלי הגס, אז אמרתי עוד פעם: אחד זה הסיפור התייחסתי לצו פוקד הכללי, הדבר השני שקשור לכלי הגס ולמרות הפתיחה שהייתה על העניין הזה הרי כמו שאתה אמרת חברת כנסת כהן המספרים הם מאוד מאוד גדולים, גם אם המשאבים יוסטו ימינה או שמאלה הם לא יכסו את כל המרחב הזה שנוצר של אי שת"פ שתיכף אני גם אתייחס למספרים.
לכן אנחנו גם אמרנו את זה וסברנו את זה שאיפה אנחנו רואים שהדבר הזה משפיע? איפה שיש סנקציה שפוגשת את הפרט, לכן אנחנו רואים שבן אדם שמגיע לנתב"ג ורוצה לצאת הוא נעצר, משם באים עיקר האנשים שנעצרים ולכן אמרנו - - -
חילי טרופר (המחנה הממלכתי)
¶
הוא רוצה יותר סנקציות אישיות הוא אומר, אבל זה קורה רק אחרי צו 12 לא אחרי הזימון ל-16.5 שהוא לא מגיע, לכן הפער הזה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
שי אפילו לשיטתך אבל יש בנתונים שיש שהם כבר קצת ישנים מאפריל, גם בנתב"ג 340 איש מתוכם עוכבו בנתב"ג, מה נגמר איתם?
שי טייב
¶
אני אתייחס לזה תיכף, אני רק רוצה להגיד גם אם עכשיו כשאני אומר 340 זה מספר מאוד מאוד קטן ולכן אני חוזר ואומרת מה שאמרתי קודם, אנחנו בהחלט חושבים שסנקציות שיפגשו את הפרט במקומות אחרים שהם לא רק בנתב"ג, כי נאמר פה ברקע מישהו אמר על כמה נוסעים בנתב"ג שזו אמירה נכונה כמה מהאנשים נוסעים, הם סנקציות שיביאו כנראה לאפקטיביות יותר גבוהה ואם רוצים להתמודד עם מספרים כל כך משמעותיים צריך יותר סנקציות שפוגשות את הפרט.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אבל אנחנו עדיין שואלים ומקשים אני מקשה לפחות, יש את המספרים הקטנים ואני חי בתוך עמי, 340 איש עוכבו בנתב"ג, מה נגמר איתם?
שי טייב
¶
אני אגיד לכם, 340 אנשים שעוכבו בנתב"ג זה מכל האנשים שנעצרו שהם משתמטים או צו 12 לא רק מהציבור החרדי ואני תיכף אגיע לזה, אני רוצה רגע להתקדם ואחרי זה באמת אם אני לא אגיד משהו - - -
היו"ר אלעזר שטרן
¶
קדימה שי אבל רק שנבין באמת בכן ולא, בן אדם שהוצאת לו צו לא מתייצב הוא יכול לצאת מהארץ?
היו"ר אלעזר שטרן
¶
סליחה מה זה נקרא זה מה שיש לו זה לא עניין של חוק, לי יש שאלה פשוטה, מה שאני מבין ממך ואני אומר את האמת זה קשה לי ואין פה אתה מבין אין פה חלוקת האשמות יכול להיות שזה היה גם בזמני אותו דבר.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
כנראה אבל אז לא היינו במלחמה של כמעט 600 יום אז אני שואל את זה עוד פעם שניה אני שואל עוד פעם משהו שנראה לי לא הגיוני, זה שמי שקיבל צו ולא התייצב עזוב עכשיו - - -
חילי טרופר (המחנה הממלכתי)
¶
אל זה הפער, רק אחרי צו 12 הוא יכול לכן הוא צריך כמה שיותר מהר להוציא צו 12 לא את הזימונים.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
חילי אני מבין אבל זה לא חוק צו 12 זה לא חוק, משרד הביטחון יכול להחליט תקנה שלא יכולים לצאת מי שקיבל צו ולא התייצב.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
ואני רק אזכיר שאתם ביקשתם, אנחנו ביקשנו שיבוא נציג משפטי ואמרו לנו שאתה מייצג אותם.
שי טייב
¶
אני לא יודע, זה אומר שהוסמכתי אם אני יוצא מפה זה אומר שאני מוסמך, מעכשיו אני אדבר בביטחון יותר בעניינים משפטיים.
ערן שמיר בורר
¶
בעבר הייתי בפרקליטות הצבאית 20 ומשהו שנה. לפי ההוראות הקיימות של אכ"א נוהל 16 גם מי שלא התייצב במסגרת תהליכי צו ראשון ועדיין לא יצא לו צו גיוס לפי צו 12, אפשר לעכב אותו בנתב"ג, זה סמכות שהיא קיימת פשוט צריך להחליט על מדיניות.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
אוקיי טוב שהגענו לזה, תודה. שי לא רק אני צריך לרשום נקודות גם אתה כדאי שתרשום נקודות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
רגע שניה, אבל אולי שווה שתתייחס לזה כי בסוף אם זו שאלה של מדיניות אז זה דבר אחר.
שי טייב
¶
אני רוצה להגיד לפני המדיניות, אתה התייחסת פה חבר הכנסת שטרן מרגע שיוצא לו הזימון הראשון מה שנקרא תעצור אותו או האם אנחנו מחכים לצו 12 או האם כמו שנאמר פה תקבלו החלטה יותר מוקדם, רק אני רוצה להגיד ברקע הכללי: הסוגייה של אי התייצבות לצו ראשון בזימון הראשון היא לא סוגייה שקשורה רק לסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, יש הרבה מאוד אנשים שלא מתייצבים לזימון בצו ראשון בקריאה הראשונה ויוצאת להם קריאה שנייה וקריאה שלישית מלשב"ים מכל מיני סיבות, לא הסתדר כן הסתדר כן התאים לא בא לי.
שי טייב
¶
אני יודע, רק אני אומר אנחנו בשיח שאנחנו מנהלים עם המלש"בים או במדיניות שהתקבעה לאורך השנים, אנחנו נותנים קריאה ראשונה וקריאה שניה וקריאה שלישית גם ולפעמים יותר מזה, מבררים לפני שאנחנו מוציאים את מה שנקרא את "פקודת המעצר", זאת לא פקודת מעצר זה מכתב למלש"ב שבו אנחנו אומרים לו שים לב לא התייצבת למספר זימונים ללשכת הגיוס ותימנע יציאתך מהארץ ואז מוציאים את הצו 12, שהוא בעצם יוצר את ממשק העברת המידע בין צה"ל לבין רשות האוכלוסין לבין משטרת ישראל והוא זה שעוצר את האדם.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
תת אלוף טייב תשמע, היה כאן לדעתי זה היה ראש אכ"א לשעבר שבא לוועדה ואמר או מגייסים באהבה או לא מגייסים בכלל, עכשיו אני אומרת בימים כתיקונם הייתי יכולה לחיות עם זה, אבל בימים האלה לבוא ולהגיד אם לא באהבה לא יקרה זה בעיה, אני מבינה את הרצון לנהל שיח ואת הרצון שיבואו - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אבל אם היית נותן לי להשלים את המשפט הייתי אומרת לך. אני מבינה בנסיבות מאוד מסוימות לא בנסיבות הקיימות, לכן אם יש לכם את האופציה להגיד מי שלא מגיע מוטלות על סנקציות מהיום הראשון, בסוף זה יעזור גם לכם להגשים את המטרה, המטרה שלכם היא עוד לוחמים.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
שי בבקשה, קארין אני חוזר על מה שאמרתי ועוד פעם כדי לתקן את הדברים, הדברים האלה מעולם לדעתי לא נאמרו על צבא החובה, הם נאמרו על מילואימניקים שמי שלא רוצה לשרת במילואים במדינת ישראל של היום לא משרת וזה באהבה או לא בא בכלל, לגבי צבא החובה זה לא נאמר אף פעם ממה שאני מכיר את זה, בבקשה.
שי טייב
¶
אני רוצה להגיד שגם בעניין של האתגר הזה של שילוב חרדים וגם בציבור הכללי, יש מאמצים של אכיפה ויש גם מאמצים של רתימה בשני הדברים, אני לא אשתמש עכשיו במושג אהבה או לא אהבה אני מדבר רגע על זה וזה קורה גם בציבור הכללי, אבל אנחנו גם עושים את כל מאמצי האכיפה.
עכשיו אני רוצה להתייחס למספרים ולכמויות, אני חוזר רגע כדי לסדר את המספרים הכלליים של הצווים של החרדים אחרי שהסברתי מה הם שני ההבדלים: באופן מובהק וברור אנחנו הוצאנו 24,000 זימונים לצו ראשון מתוך אותה בריכה של 80,000, 24,000 הם עם תאריכי התייצבות עד לסוף השלישון הנוכחי לאורך כל התחתון.
שי טייב
¶
בשלישון הראשון יצאו 3,000 זימונים, אנחנו אמרנו מלכתחילה שבהתאם להיענות ולתגובה של הציבור אנחנו נחליט אם להגביר או להקטין, זה עבד במספרים נמוכים מאוד בוודאי בהתחלה, למרות שכמו שהסברתי בהרבה ועדות זה הולך ומצטבר ההתייצבות, שוב בעיקר זה הולך ומצטבר כי במקום שבו זה פוגש אנשים עם סנקציות, לצורך הדוגמה אני יכול להגיד שעד עכשיו אנחנו נמצאים על 692 מתוך ה-3,000 שהתייצבו לתהליכים, אפשר לפרט מעבר לזה אני לא חושב שזה כרגע - - אגב מתוכם אני רק אגיד כי נשאלו פה ואחרי זה אני אחבר אם תרצו את כל המספרים ביחד, לא צריך לרשום אני אגיד אחרי זה הכל ביחד לא תוכלו לעקוב אחרי זה ואחרי זה תכעסו עליי שזה לא יסתדר.
שי טייב
¶
הכל בסדר זה ה-3,000 הראשונים. השלישון הראשון הוא בעצם מיולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר, אלה תאריכי ההתייצבות של השלישון הראשון, בשלישון השני יצאו 7,014 זימונים, אני מזכיר לא אמרתי קודם כל השלישון הראשון הוא עם תבחינים, בשלישון השני 35% עם תבחינים ויצאו 7,000, השלישון הוא בעצם נובמבר דצמבר ינואר ופברואר והשלישון השלישי - - -
שי טייב
¶
לא מהשני 690, הנתונים נכון ל-18 במאי 2025 692 מהשלישון הראשון ו-450 מהשלישון השני, השלישון השלישי יצא בשלוש פעימות, זאת אומרת השלישון השלישי זה מרץ אפריל מאי ויוני יצאו עוד 14,000, 14,000 האלה ללא תבחנים בכלל, זה קשור גם וזה גם התפרסם שהרמטכ"ל לא ראה אותנו להציג תוכנית לשנת הגיוס הבאה שהיא עוד מגבירה את המספרים ומרחיבה את הזימונים, לכן בנקודה הזאת אנחנו כבר עם הפעימה השלישית שהייתה בספק אם כן עם תבחינים או בלי תבחינים, החלטנו שפשוט נוציא אותה באופן אקראי ומשם נמשיך, ממילא אנחנו מגיעים למספרים מאוד מאוד משמעותיים.
זאת אומרת שבשנתון הזה בשנת הגיוס הזו, אגב גם צווים שמוציאים לכל הציבור יוצאים על כל שנת הגיוס הם לא יוצאים כולם ליום הראשון של השנתון כי פורסים את זה בלשכות מין הסתם וגם לפי גילאים, יצאו 24,000 זימונים להשלמת צו ראשון וצריך להגיד שיצאו עוד לחלק מהאנשים לחלק קטן שכבר היה להם פרופילינג כבר צווי גיוס רגילים לזימון.
שי טייב
¶
אני יודע להגיד עד עכשיו, אני רק רוצה להגיד ככה: לכל דבר צריך גם לשים את זה בהקשר של העיתוי שיצא וחלק מתאריכי הזימון - - -
שי טייב
¶
אנחנו בתוכו אז עד עכשיו מתוכו מה-5,000 הראשונים התייצבו כ-50 ומה-3,940 בודדים זה פחות מ-20, אבל לחלק מהם עדיין לא בהכרח הגיעו תאריכי הזימון ובוודאי מהפעימה השלישית של ה-5,100, אז זה 14,000.
שי טייב
¶
אני מסביר עכשיו, מי שלא התייצב שלא נענה לקריאה בעצם מתחיל תהליך שהוא תהליך הזימון השני הוא נקרא בתהליך זימון שני, לא התייצב בתאריך הזימון השני, אגב שזה נוהל אני רוצה רגע להגיד על זה מילה, זה נוהל מקוצר ביחס למלש"ב רגיל כי אנחנו קיבלנו בהקשר הזה את האישור שכיוון שבמלש"ב רגיל עושים שלושה או ארבעה זימונים עד שבעצם לוקחים אותו לאזור פקודת המעצר, אנחנו בהקשר הזה כיוון שזה אנשים שפגשו בעבר, כל אלה שהיו בבריכה פגשו בעבר את הצבא כמו שתיארתי בתחילת הדברים, אז אחרי שני זימונים אנחנו מוציאים את פקודת המעצר.
שי טייב
¶
פילוח הגילאים באופן עקרוני הוא 50% בין גיל 18 ל-20, 40% בין 21 ל-23 ו-10% מעל גיל 23, גיל 24 ומעלה.
ראם עמינח
¶
מגיל 17.5 עד 18.5 כי אנחנו בסוף כמו שאתה אמרת הכי חשוב לנו זה הלוחמים בסוף הרבה דברים, אבל חסר בעיקר לוחמים, אנחנו יודעים שאצל החרדים הם מקימים משפחות בגיל צעיר.
ראם עמינח
¶
חסידות גור מתחתנת כמעט במדויק, יש כאלה שפחות יש כאלה קצת יותר, כיוון שהכלל שאני חושב שאין עליו וויכוח שמי שיש לו משפחה בשעה 17:30 בחלק מהימים צריך לצאת הביתה אי אפשר לעכב אותו ולכן זה אומר שמי שמגיע עם משפחה לא יהיה לוחם, לכן החשיבות אני מתחבר למה שנשאל פה, לכן החשיבות הרבה היא הצעירים.
מה שאני מנסה להבין מתוך אותם 24,000 שדיברת, יש חרדים בגילאי 17.5-18.5 הם הפוטנציאל הכי גבוה להיות לוחמים, כמה מתוך הגילאים האלה קיבלו צו ראשון? כמה מהם קיבלו צו גיוס וכמה לא קיבלו? נבין רגע את אלה שיכולים להיות לוחמים כי זה הכי חשוב.
שי טייב
¶
אני חוזר עוד פעם, קבוצת הגיל הצעירה שאנחנו מתייחסים אליה, אני לא מקבל גם את הניתוח שלך של כולם מתחתנים בגיל צעיר אני חושב שהוא לא נכון מבחינה סוציולוגית אבל לא נכנס לזה כרגע זה לא העניין - - -
שי טייב
¶
אני מסביר עוד פעם את החלוקה של הגילאים, אתה בחרת ראם להגיד 17.5-18.5 אני אומר לך איך זה מנוהל אצלנו: בקבוצה של בעלי המעמדות החלוקה הראשונה היא בין גיל 18 ל-20, רגע אני עונה לך מה שאני יודע לענות.
ראם עמינח
¶
בסדר, את השאלה 17.5-18.5 שמעת ממני ומאחרים עשרות פעמים, את התשובה שאתה נותן אני יכול לדקלם אותה בעל פה ורוב האנשים יכולים לדקלם בעל פה, כי 18-20 כולנו יודעים שבסוף רובם היו 20 נשואים ילדים, לכן אני שואל אותך שאלה פשוטה, רק תגיד לי 17.5-18.5.
שי טייב
¶
שנייה סליחה אני פועל על פי השיטה שבה אנחנו פועלים, אתה רוצה לשאול אותי שאלה אני אחרי זה אתן נתון, רגע שנייה סליחה.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
שי בוא אני אעשה את זה יותר קל נתקדם, את התשובה של מה שראם שאל אותך תמצאו אותה תגידו.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
לא לא זה לא קל אין לה את זה הוא בא עם נתון של עד 20, זה בסדר זה לא קל הוא ימצא את זה זה יכול להיות לא קל, הדבר השני אני אגיד לך ואני אגיד לך גם לראם, עד גיל 20 יהיו מספרים משמעותיים כפוף גם למה שראם אומר על גיל הנישואים על חסידות גור ועל הכל שאני מבין מה הוא אומר גם אתה מבין מה הוא אומר.
אבל גם ככה אני רוצה להגיד לראם שאנחנו צריכים להסתכל על זה קדימה, הלוואי ועכשיו זה מה שהיה מונע את המספרים העלובים האלה מלהתייצב בגלל שבאמת זה הקושי הגדול, אם היו מתייצבים עכשיו אותם מספרים אפילו שמתייצבים וכולם עד גיל 20 גם היינו במצב יותר טוב.
ראם עמינח
¶
כבוד היו"ר אם הוא מצליח לגייס בגיל 20 אנשים שיש להם ילד או אשתו בהריון והוא לא יכול להיות לוחם, עם כל הכבוד אם הוא יהיה שחר כחול יקבל 8,233 שקלים בחודש כדי להיות פקיד/טכנאי, בוא זה לא באמת עוזר לנו, לוחמי המילואים שלנו קורסים אנחנו צריכים לוחמים.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
אבל ראם אנחנו בתוך עמנו יושבים, גם השבוע לפני שבוע הייתי אצל משפחה שנהרג להם בן והוא היה נשוי שלושה חודשים והשבוע אני עוד לא הייתי אבל אני אהיה אולי היום אצל משפחה שנהרג להם בן והוא היה נשוי שבעה חודשים, לכן האמירה הזאת שמי שנשוי ויש לו ילד לא יכול להיות לוחם אני לא מקבל אותה.
ראם עמינח
¶
לא חס וחלילה לא אמרתי, אמרתי שאם הוא לא חרדי הוא יכול והוא גם יהיה כנראה, אבל אם הוא חרדי הוא לא יסכים יש תקדימים.
שי טייב
¶
כן אני עונה: בין הזימון בין זימון לזימון ההתראה היא 14 ימים ואחרי הזימון השני או אם צריך שלישי אבל בעיקרון אחרי הזימון השני הכרזה אור משלוח נייר של פקודת מעצר הוא סדר גודל של 30 ימים, זאת אומרת זאת ההתרעה שניתנת אגב שוב לכל הציבור.
שי טייב
¶
כן זה אחד, שתיים זה 14 ו-14 זה שני הזימונים הראשונים ואז עוד 30 ואז נשלח את צו 12 שהוא צו בהתראה לגיוס של 45 ימים, זה התהליך כשהוא בתהליך מה שנקרא בהתראות המינימום שלו שנוגעות לכל המלש"בים מכל הציבוריים.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
לא אבל מה שהוא אמר תתקן אותי אם אני לא הבנתי נכון, דרך אגב 14 הראשונים אין מה לספור אותם זה לא משנה זה עוד לפני התהליך, הוא נדרש אחרי ה-14 להתייצב, אבל מה שאני הבנתי בשביל לשכלל את הכל להבדיל ממה שלא רק חבר הכנסת טרופר הבין קודם אלא גם אחרים, שפקודת מעצר אתה לא צריך לחכות לעוד 44 או 45 ימים האלה.
שי טייב
¶
נכון מהרגע שיצא הצו 45 ימים קדימה חלה עליך ההכללה ככה זה נקרא הכללה ברשות האוכלוסין או נתב"ג בנמלים ובמשטרת ישראל, זאת אומרת אתה לא צריך שיגיע יום ההתייצבות שלך בשביל להיעצר.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
לא הוא דווקא שמע אותי. רציתי לומר שאנחנו נכנסים באמת להרבה מאוד פרטים שמאוד מאוד מאוד חשובים ואני דווקא רציתי לשאול מלמעלה באמת לגבי המדיניות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
השאלה שלי היא אחרת זאת אומרת והיא גם נוגעת כאן בדברים שכבר נשמעו, אבל האם המדיניות השתנתה בכמות שליחת הצווים בעיקר ובאירוע שבו ובנושא שבו בהתחלה היו תבחינים ואחר כך כבר לא היו תבחינים.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
בדיוק זאת החלטה אופרטיבית, זאת אומרת באו ואמרו עכשיו אנחנו שולחים עשרות אלפי צווים לעומת מה שהיה כאן מקודם, אוכפים את זה בכלים שיש ברשותנו היום, תבחינים היו בהתחלה ועכשיו כבר אין.
שי טייב
¶
בפיזור גם בפיזור לא בימים מרוכזים, התזכיר התחיל בימים מרוכזים וזה מה שאומר רגע שנייה ברשותך, שאומר שזה מגביל גם כמויות וגם מועדים, אז לא בימים מרוכזים מזמנים לאורך כל השנה, אני פשוט מתאר מה נשתנה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
בדיוק כי זה מה שמעניין אותי להבין, כי כשאני מסתכלת על מדיניות והחלטות מלמעלה אז אני שואלת האם באמת יש כאן שינוי אמיתי, יש פה שינויים שלא תבין שאני תוקפת אותך יש פה שינויים, אבל השאלה אם זה לא שינויים קוסמטיים ובאופן יחסי מאוד רדודים חלשים קטנים, כי זאת לא החלטה של שינוי מדיניות ביחס לנסיבות שאנחנו נמצאים, ביחס לפסיקת בית המשפט וביחס לצורכי צה"ל, אין פה בעצם את המאמצים שהיינו מצפים האדם הסביר היה מצפה לשינוי מדיניות גורף כדי להגיע למה שאנחנו צריכים להגיע, תקן אותי אם אני טועה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
התיאורים ונכנסנו פה לפרטים וכן מעצר לא מעצר, אנחנו רואים גם שהנתונים הם מאוד מאוד חלשים.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
כן בטח הנתונים הם חלשים וגם של האכיפה גם של האכיפה, לכן זה כן שאלה של מדיניות זה שאלה של מדיניות וביצוע אבל זה קודם כל שאלה של מדיניות, האם מתחלף באמת הדיסקט או שאומרים דברים כי אין לכם ברירה היום בגלל המצב המורכב הנסיבות הבעייתיות שאנחנו נמצאים.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אני רציתי הקרבה לאפרת כנראה שמשהו בטלפתיה, זה מה שיותר מטריד אותי שי, את כל הנתונים האלה אפשר באמת לשים על דף ולהגיד זה מה שגייסנו ולכן אנחנו מבזבזים הרבה דיבור סביב הנושא הזה, לא חלילה אלעזר אני חושב שהישיבה הזאת כל כך חשובה וככל שתהיינה ישיבות כאלה כן ירבו כי באמת הכנסת צריכה להתעסק עם זה.
אני שואל אותך אתה לא חייב לענות לי תענה לי אחר כך, מה צריך הדרג המדיני לעשות בכדי שאתם תתעוררו ותבינו שמה שהמפקדים שלכם אומרים שצריך חיילים בצבא הוא הדבר הכי מהותי מה צריך? כי עזוב דינו של חרדי גם ששלחתם לו את כל הזימונים דינו של חרדי אינו כדינו של חילוני, אם ילד בדימונה היום לא מתגייס אתם תערפו לו את הראש ותגיעו אליו הביתה ותשגעו לו את השכל, ילד חרדי נהנה מאיזה, זה מסתכל אותי כפל כפליים כי זה בא מהצבא, האם אתה יכול שי והיות ואני מכיר אותך מגיל 10 באמת אתה ילד באמת הגון ומצליח, אני שואל את עצמי האם אתה יכול להגיד לנו כאן לפני הוועדה הזאת בלב שלם, שאתם מבחינתכם כצה"ל לא רואים שום הבדל וחייל שמקבלים את הנתונים שלו שלא התגייס שזומן ולא הגיע ושם עליכם פס, האם אתם מטפלים בו בדיוק כמו חייל, האם אין שום תבחין בין חילוני לבין חרדי? אתם מבחינת האנשים שצריכים לדאוג לגיוסו.
שי טייב
¶
כן אנחנו מטפלים בכל אחד התחלתי ואמרתי את זה מקודם, יש קבוצה שהיא קבוצה שנכנסה ואין לה שום הבחנה זה ה-16.5 ויש את הקבוצה שהקבוצה שהייתה תחת הזימונים שיש לה תהליך שונה, אבל האכיפה לגבי הקבוצות היא אותה אכיפה.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
מה אתה יכול להגיד לי על 4,000 איש שקיבלו זימון ומתוכם הגיעו 50, האם אתה יכול לתאר כאן - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
כן אבל מה עושים עם זה? בסדר גמור השאלה מה עושים עם זה? אוקיי אז יצאו 2,000 פקודות מעצר, האם אתם שולחים יש לכם כוח אדם? אתם שולחים אנשים לעצור אותם?
היו"ר אלעזר שטרן
¶
מאיר קארין שנייה רגע, אני רוצה להגיד לך משהו שי, תכף אנחנו נסיים עם הנתונים בגלל שאנחנו הבנו רגע שנייה, אני חושב שהתהליכים מובנים הנתונים לצערי הרב הם כבר פחות חשובים בגלל איך אני אגיד את זה המשמעויות האסטרטגיות שלהם.
אני אבל לפני זה ומה שאני מבקש ממך שתתרכז מעכשיו ותעביר גם לקצינים שבאו כאן, מי שאמון על האכיפה אנחנו נשמח לשמוע אבל יש לי שאלה אחת שאולי בכן ולא, ממה שאני למדתי ביומיים האחרונים גם כשהתכוננתי לדיון הזה תגיד לי אם אני טועה, אנחנו מדברים כל הזמן מגיל 18 ראם דיבר על 17.5 לא משנה, שיש ישיבות קטנות או גדולות תקרא להם איך שאתה רוצה בישראל, שיש שמה 50%, 60% או 100% של אנשים שהם ברי מעצר בגלל שהם קיבלו צווים לא משנה אם זה יהיה עכשיו או זה יהיה בעוד שבועיים, זאת אומרת שיש מוסדות חינוך אם אני רוצה ללכת ככה שבתוכם יושבים או ישבו בעוד חודש 100% של אנשים שלפי המדיניות שלכם היו אמורים להיעצר, למה? בגלל שהם לא כיבדו את הצו הראשון ואת הצו השני והם עדיין יושבים ולומדים ומדינת ישראל אין לה לא עליהם ולא הלא מוסדות שלהם שום סנקציה.
עכשיו שמעת? בגיל 17, 18 זאת אומרת בגיל 16.5 שקיבלו צו ראשון לא התייחסו לראשון לא התייחסו לשני נכנסו לאותם 14 ימים ועוד 14 ימים ועדיין אנחנו לא עושים להם כמדינה, הרי גם אתם דיברתם על סנקציות אישיות וסנקציות כלליות ואולי יש עליהם סנקציה כללית אולי שהם לא יוכלו לצאת מנתב"ג, אבל המוסדות שלהם מקבלים כסף כאילו הם תלמידים רגילים למרות שהם ברי מעצר ב100%, זהו עכשיו תלך לעניינים של האכיפה.
מאיר אומר זה החלטה פוליטית, אני רוצה שאתה תגיד לי לא למה אתם לא עושים את זה אני מבין שזה פוליטי, רק אם זה נכון או זה לא נכון.
שי טייב
¶
אני לא אני לא מנתח את לא מתייצבים לפי מוסדות לימוד, אבל לפי המספרים שתיארת ולפי זה שיש ישיבות גדולות בציבור החרדי ולפי זה שלומדים שם בני 18, 19, 20 וכן הלאה, אז אני אומר לא יודע אם זה 100% ולא יודע מתי זה יהיה 100% אבל יש אנשים רגע אני עונה לך, בוודאי שיש אנשים שחל עליהם צווי גיוס.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
הבנתי אני שואל שאלה אחרת, תיכון מכבים רעות או תיכון מטרו ווסטרט או תיכון זילמן דימונה, כשמתפרסים או כשהתפרסמו נתוני גיוס ונתוני הליכה ליחידות קרביות, מאיפה הם קיבלו את זה?
היו"ר אלעזר שטרן
¶
אוקי אז עכשיו אני הולך לשאלה השנייה הבנת אותה נכון? למה אתה לא יכול להגיד לי על מוסדות - - -
היו"ר אלעזר שטרן
¶
סליחה מה שאני מבקש שתגיד לי אתה כמה זמן זה ייקח לך, לקבל מוסדות שיש בהם אפס גיוס במקבילת מטרו ווסט או מכבים רעות למרות שהם קיבלו צווים בסדר? לא עכשיו.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
עכשיו ביקשתי, תודה תמשיך, ראם סליחה שנייה אני מבקש שהוא ישלים ואז אנחנו נתקדם, תודה.
שי טייב
¶
כן סיימתי בלענות על העניין של הזמנים ואמרתי שמרגע שיוצא הצו 12 בעצם חלה החבות הזאת של המעצר.
אני הולך רגע לעניין של סוגיית האי שיתוף פעולה.
שי טייב
¶
רגע אמרתי שאני אגיד את המספר הכולל אז בוא נגיד את זה רגע ככה: המספר הכולל מתוך 24,000 צווים 24,015 למען האמת יש נכון להיום, אני רוצה להגיד רגע ככה צווי 12 הראשונים בעצם התהליך הזה של הזימונים לאלה שהיו בבריכה התחיל ב-5 וב-6 באוגוסט 2024 אל מול מה שתיארתי שאני לא אחזור על זה עכשיו עוד פעם, אבל אל מול הימים שתיארתי שהם ימי המינימום עד שבן אדם מגיע לנקודה שבה הוצא צו 12 או משתמט בקצה אחרי מספר חודשים, נכון להיום יש 2,399 זה נכון ל-18 למאי 2025 לפני שלושה ימים יש כל הזמן הכרזות.
2,399 צו 12 שמתוכם 545 כבר עבר להם התאריך של ההתייצבות.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אבל שי זה לא יכול להיות המספרים, צריך להיות לפי המספרים זאת אומרת לפי המספרים שהקראת קודם על מה שנשלח ואם טווח הזמנים בין שליחת כל הצווים זה משהו כמו בין שלושה לארבעה חודשים נתתי גרייס עם בעיה של הדואר.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
בסדר לא אני נתתי יותר זמן, להפך אני אומר ארבעה חודשים זה יותר זמן צריכים להיות פה עכשיו אלפי צווי מעצר, במספרים צריכים להיות היום אלפי צווי מעצר.
שי טייב
¶
סליחה רגע בוא נדבר רגע מה זה השלישון הראשון, תזכור רגע שה-24,000 לא מחולקים שליש, שליש, שליש, ולכן רק 3,000 הם מההתחלה וכשאנחנו מדברים למשל על ה-7,000 אני אתן רגע דוגמה בסדר?
היו"ר אלעזר שטרן
¶
אבל שי לפני הדוגמה, אני חושב שאנחנו נכנסים עוד פעם למלכודת שניה אחת רגע, למה צו 12? אני מבין מה אתם אומרים על צו 12 אבל מה שאני למדתי עד עכשיו שמשתמט הוא 45 ימים לפני הצו 12.
שי טייב
¶
רגע אבל זה לא נכון אני אתקן: המשתמט הוא לא 45 ימים לפני הצו 12, 45 ימים לפני שמועד ההתייצבות לצו 12 הצו נשלח אליו, מהרגע הזה יש ממשק העברת מידע שאם הוא יעבור בנתב"ג הוא ייעצר על ידי משטרת ישראל יעצרו אותו הוא עדיין לא משתמט.
שי טייב
¶
אני אומר מה המדיניות כרגע פועלת - - -בסדר אבל הוא לא היועץ המשפטי יכול להיות שהוא קרא מתוך הפקודה אני אלך בחזרה למשפטנים ואגיד חבר'ה האם צריך לתקן ואפשר להכריז לפי זה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אם היושב ראש יאשר, אני הולך לפי מספרים שנתת ברור לי שזה פה לפי השלישונים, בשלישון הראשון הוצאתם 3,000 צווים והתייצבות כמה?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אז כבר יש לנו 2,000 ומשהו שיש להם פקודות מעצר, נלך לשלישון השני כמה הוצאתם 7,000 כמה התייצבו? 450 עוד 6,000 לכן אמרתי שצריכים להיות היום באוויר אלפי צווי מעצר לאכיפה זה מה שאמרתי.
שי טייב
¶
אני רוצה להגיד את המספרים ולהסביר בסדר? אני קודם אגיד את המספרים כדי שלא תקטעו אותי בהסבר ואז אני אוכל לענות.
מהפעימה הראשונה יש כרגע 964 משתמטים מה-3,000 הראשונים, יש כבר 964 אחרי הכרזת השתמטות.
שי טייב
¶
אני מסביר תן לי להתקדם תאמין לי אני מסביר אני רוצה להסביר אז תן לי רגע להגיד עד הסוף, ועוד 1,336 שהם תחת צו 12 ועוד 13 שהם עדיין תחת פקודת מעצר, עכשיו אתה שואל אותי למה יש בן אדם מהשלישון הראשון שהוא עדיין צו 12?
שי טייב
¶
מעולה, כל הזמנים שאמרתי קודם הם זמני מינימום מההתרעה המינימלית שאני נותן לבן אדם, הפרט יכול להיות או שהוא פעם אחת מנהל איתי שיח, יכול להיות למשל שהוא בא לזימון הראשון ואז לא בא לתהליך ההתייצבות אז הוא יהפוך, זאת אומרת הדבר הזה יכול להימשך יותר מאשר זמני המינימום.
הדבר השני, כל הכרזת השתמטות וכל מעבר בין שלב לשלב דורש בדיקת מודעות, זאת אומרת אחרי ששלחתי לו כדי להוציא לו את פקודת המעצר, אני צריך ליצור איתו קשר ולהגיד לו אתה יודע שאתה בפקודת מעצר וכן הלאה, אחרי זה אתה יודע שאתה בצו 12, זה דברים שמאריכים את התהליך האוטומטי ולכן הזמנים שאמרתי הם זמנים מינימליים.
שי טייב
¶
שנייה זה לא אם הוא יענה או לא יענה, אני מחוייב לעשות ניסיון התקשרות, אם הוא לא יענה אחרי שעשיתי ניסיון התקשרות ובדקתי אז אני בא להכריז השתמטות, הכרזת השתמטות - - -
מירב כהן (יש עתיד)
¶
אני מבקשת רק אני חוזרת שי, בהמשך לשאלה ששאלתי קודם וזה מתקשר לכאן, אני סבורה שקבוצת המשתמטים היא הרבה יותר גדולה כיוון שכל מי שדחיית השירות שלו פג תוקפה הוא כבר משתמט.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
לא אז אני מבקשת אני אציין את הסעיף ותוודאו את זה כי משהו פה לא מתיישב, לפי סעיף 38 ד' לחוק שירות ביטחון: מי שחל עליו צו דחייה ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום לבדיקה רפואית או לשירות ביטחון, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחייה, חובה זאת חלה גם אם לא קיבל צו אישי להתייצבות.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
אין מדיניות יש חוק זה תקף גם לצו פוקד כללי לפי סעיף 55 לחוק שירות ביטחון יש פה איזה פער.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
שי רגע אני רוצה ברשותכם להפוך את הדיון. שי תגיד לנו אתה איזה שינוי מדיניות אתה רוצה? שינויי חקיקה שאתה רוצה תגיד מה שאתה רוצה.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
לא לא מתרגמים את הכול, איזה זמנים אתה רוצה כדי שתוכל לעמוד במשימה שדיבר עליה הרמטכ"ל שמבקשים ממך המילואימניקים והמשרתים, זאת אומרת מה מפריע לך? עם האכיפה עם המעצר עם הבן גוריון ואלה המספרים העלובים של ההיענות ושל הרישיונות נהיגה מה שאתה רוצה בסדר?
תגיד לי עכשיו אתה כדי שיהיו לך אלפי מתגייסים, תוכל לעמוד ביעד? שכבר הוא לא יעד הרמטכ"ל אפילו תיקן אותו, אבל בוא נגיד כדי להביא 10,000 אנשים גם אם לא תביא אותם, אבל איזה כלים אתה רוצה? אני אם אני אציג פה אז אני אגיד שאני מתרשם שעל המדף יש הרבה מאוד כלים שאתם לא משתמשים בהם מכל מיני סיבות.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
מאה אחוז אני הבנתי את זה, יכול להיות שתגיד לי לבטל את התקנה הזאת לבטל את המדיניות לשנות את המדיניות, שי מה צריך לעשות כדי שתעמוד במשימה שלך?
שי טייב
¶
קודם כל אני אגיד את זה בעניין הזה דיברנו ואמרנו ואני חוזר, יותר דברים שפוגשים פרט בחיי היום יום שלו, זה הדבר שנראה ומוכח.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
אבל יש לך כלים אז אני אשים לך את הכלים על השולחן בסדר? מה שאני מתכוון ככה: יש מעצר אמרתי, יש רישיון נהיגה, יש יציאה מהארץ, את שאר הדברים נגיד קבלה של אם תגיד לי גם אתה מוסדות חינוך שלא מטפלים או שמעודדים לאי גיוס תטפל בהם אני אשמח, אבל אל תגיד לי זה הכלים שעל המדף.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
לא אמרתי קבלת שירותים, מעצר על המדף, תפיסה בבית על המדף, תגיד לי עכשיו אתה מה חסר לך? כדי שמחר בבוקר תבקש אולי נעזור לך אתה בטח רוצה את זה את הכלים האלה כדי לעמוד במשימה, אז תגיד לי בבקשה הנה אני מבקש ממך איך אני יכול לעזור לך? כיוון שאם הכלים האלה עוזרים רק לדברים שפוגשים את הפרט כמו שאתה אמרת מעצר בן גוריון לא משנה מה, איך אני יכול לתת לך את זה שמחר בבוקר בהמשך למה ששאלו פה כמה חברי כנסת, יהיו לך בזה אלפי אנשים לא נגרד את המאות או את ה-1,000 בסך הכל או את האחד, אני מזכיר שהטריגר לדיון הזה היה ששמענו שמתוך אלפי אנשים שלא התייצבו נעצרו 39 שאנחנו מברכים על זה שהם לא חרדים הם צריכים להיעצר ורק חרדי אחד.
תגיד לנו עכשיו מה אתה מתכוון לעשות?
שי טייב
¶
אני חוזר עוד פעם על שתי רגליים רלוונטיות: הרגל הראשונה למרות שאמרתם שהיא קיימת וכן הלאה בכל זאת אני אדגיש אותה, היא דברים שהבן אדם צריך לקחת, אני אגיד את זה בכותרת אחרת ואני אתן דוגמאות: שירותים מהמדינה שפוגשים אותו ביום יום ולא רק החלטה, זה לא קיים היום ולא רק החלטה שקשורה באים אני החלטתי שאני נמנע מלצאת לחו"ל או שאני לא מסתבך עם המשטרה במעצר, זהו זה דבר פשוט.
שי טייב
¶
למשל דיברת אתה אמרת קודם רישיון נהיגה בסדר? ועוד פעם אני אומר זה לכולם זה נכון לכולם זה נכון לכל המשתמטים, אגב אני רוצה להגיד מילה רוב המשתמטים למרות העלייה שנובעת מהזימונים של הציבור החרדי, רוב המשתמטים נכון להיום מצה"ל הם לא חרדים ולכן זה נוגע בוודאי לכולם.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
היה עדיף שלא היית אומרת את המשפט הזה, זה בדיוק מה שאומרים אלה שכל הזמן אומרים לנו - - -
היו"ר אלעזר שטרן
¶
שי אתה לא מבין, באמת אני אומר לך אתה לא מבין, מה שאמרת עכשיו אתה צריך להסביר למה.
שי טייב
¶
המשתמטים הם משתמטים שלעיתים נשארים הרבה מאוד זמן משתמטים בסדר? לא קשור לחרדים לא חרדים ולא קשור לאכיפה, כי הסנקציות כנגד משתמטים הם סנקציות מאוד מאוד דלות.
לכן בנקודת המצב הנוכחית והמספר הזה משתנה, יש עוד הרבה וזה מה שאני רוצה להגיד שיש עוד הרבה מאוד אנשים שהם משתמטים שהם לא מהציבור החרדי, המספרים של הציבור החרדי הולכים ותופסים מקום כי המספרים שלהם עולים בגלל התהליך של הצווים, נדבר תכף אם תרצו או לא על הקצב, אבל רק אני אומר בעניין הזה כל מה שאמרתי לגבי הסנקציות הוא אמור לגעת בכל הציבור כולו. רגע אני רוצה להשלים את המשפט.
שי טייב
¶
נכון עד היום לרובם היה הסדר חוקי שאפשר להם ועכשיו המספרים האלה משתנים, אני רוצה להגיד שוב תחת הכותרת של צריך מכולם ומכל המגזרים ואכיפה שוויונית, שזה נוגע לכולם.
עכשיו אני חוזר למה שאמרתי, הסנקציות שקיימות היום למעט תכף נדבר על המעצרים מה שנקרא יזומים, הסנקציות האלה הן סנקציות מאוד מאוד דלילות, לא שהן לא אפקטיביות הן אפקטיביות הן דלילות פשוט, אם אתה נעצר בנתב"ג אתה נעצר בנתב"ג, כמות האנשים הדרך להימנע מהם היא דרך פשוטה לצורך העניין זה עניין של החלטה.
שי טייב
¶
אני חוזר עוד פעם ואומר: רגל אחת מאוד מאוד משמעותית תהיה אם המדינה תירתם ותיצור מצב שהיא מעניקה שירותים לאזרחים ובנקודת מפגשים האלה היא תגיד, אזרח שלא קיים את חובתו החוקית לצה"ל לא יקבל את השירות הזה ויד הדמיון הטובה עליכם אתם יכולים להגיד לבד.
יהונתן מרגוליס
¶
יושב ראש הוועדה אפשר הערה קטנה על דברים שאמר שי אני מבקש הערה קטנה, יוני מילואימניק תנועת הצעירים בישראל, אני רוצה פשוט להגיד משהו ששי אמר שבעיניי הוא אמירה מאוד מאוד מאוד מסוכנת שאפשר להפוך אותה ולפגוע מאוד מאוד במשרתי המילואים ובציבור הכללי, בעצם מה ששי אומר דבר כזה: יש יותר עריקים בציבור הכללי כי הם עברו איזשהו תהליך, אז הם מוגדרים כעריקים נפקדים או משתמטים כשבחרדים ציבור שלם לא משרת ולא אוכפים את זה.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
לכן ההבהרה הייתה חשובה, אתה צודק וגם אנחנו בגלל זה עצרנו באותה נקודה בגלל שזה עלול להתפרש.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
שי אני חוזר למספרים, אני מתעקש עם שי סליחה שאני אומר את זה ככה אני מבין מהר כשמסבירים לי לאט הסברת לאט ולא הבנתי, יש אחרי פרק זמן של בין שלושה לארבעה חודשים בן אדם צריך להיות לו צו מעצר באוויר, כמה צווי מעצר באוויר יש מתוך 24,000? זה כל השאלה שלי.
שי טייב
¶
אמרתי זה דבר ראשון, הדבר השני שהוא גם קשור לשאלה שלך חבר הכנסת סגלוביץ' אז אני מחבר את שניהם ואז יהיה לי טריילר לשאלה הבאה או לתשובה הבאה, זה העניין הזה של הוכחת המודעות שהיא חלק מהתהליך שמחייב אותך עד הכרזה של השתמטות כהכרזה של מודעות.
שי טייב
¶
פרקטיקה שנהוגה לאורך שנים שכדי להביא לזה שבן אדם יהיה חייב פלילית ומשתמט, אתה צריך להוכיח באופן מאוד מאוד מדויק וקפדני שהוא הייתה לו מודעות לכל העניינים.
שי טייב
¶
המודעות הזאת יכולה להיות שיחת טלפון, המודעות הזאת היא ודאות למשל מדויקת שהוא לא החליף כתובת לא שינה, בדיקות שעושים לפני הכרזת ההשתמטות בפועל והיא אורכת זמן, כמובן שהיא אורכת זמן ככל שיש יותר אנשים שעוסקים בהם.
בהקשר הזה אני אגיד ששאלתם אותי עכשיו מה הרגל השנייה, אני חושב שבמידה ואנחנו עכשיו עובדים בנושא הזה, תהיה לנו את האפשרות להגיד תשמע זה תהליך שהאוטומטיות בו יותר פשוט, אז זה יקצר מאוד את התהליכים.
שי טייב
¶
אני אומר לכם מה המדיניות, המדיניות הזו סליחה רגע אני רוצה להגיד רגע משהו לכל מי ששולף לי סעיפים, כל מה שאנחנו עושים הוא תחת הכללים, כשאתם אומרים לנו תפעלו תחת הכללים המשפטים אז יש לנו גם יועצים משפטיים, אז הוא תחת הכללים של היועצים משפטיים אגב שבחלק מהמקומות מגינים גם על פרטים אחרים ותחת אישור של הייעוץ המשפטי לממשלה.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
אז רק חשוב כבוד היושב ראש שלדיון הבא יבוא מישהו מהייעוץ המשפטי ויסביר מדוע - - -
שירה אמסילי
¶
כן רק משפט. חסרים טלפנים וכוח השירות ממש ישמחו לתת להעמיד אלפי נשים שירימו טלפונים למועמדים וייצרו אצלם מודעות, זה קודם כל הערה, אבל עכשיו עניינית אני רוצה להגיד על שני דברים של מדף שקיימים.
שירה אמסילי
¶
ממש קצר שני דברים של מדף: אחד כולנו התוודענו למילואימניקים שכשהם לא התייצבו הם קיבלו קנסות של 5,000 שקלים, האם שקלתם להטיל קנסות על חרדים שלא מתייצבים?
שירה אמסילי
¶
אז תשפטו תקראו להם למשפט למה אי אפשר? מה זה לא יבואו אז תעשו מה שעושים למי שלא מתייצב למשפט.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
אז אני אגיד לך מה העיקר, יואב שנייה אחת. שמענו את המספרים, הלכתם בפעם הקודמת למבצע על 300 עריקים נתפסו 40, עכשיו אמרתם פרסמתם שאתם הולכים לעשות מבצעים, אני שואל תגיד לי אם אני טועה, שאם המבצע הבא יהיה בעוד שבוע אז קהל היעד יש לכם שם כבר 10,000 אנשים שהם זכאים להיכלל בפנקס הכתובות של אלו שצריך ללכת לעצור אותם בגלל שהם קיבלו קריאה ראשונה ושנייה ועברו כבר 28 יום מאז, האם אני צודק או לא?
שי טייב
¶
מהחצי שנה האחרונה מתוך הזימונים של הבריכה שהם אנשים שמזומנים והם חרדים, יש כרגע 2,400 אנשים שהם תחת צו 12 ועוד 965 משתמטים, מתוך ה-2,400 תחת צו 12, 545 הם בימים אלה מוכרזים כמשתמטים, זאת אומרת יהיו משתמטים חלוטים שהולכים אליהם כ-1,500, חוץ מזה יש עוד משתמטים שהם לאו דווקא מתוך הבריכה הזאת יכול להיות שהם כבר יגיעו מה-16.5 הם בקבוצה הכללית של המשתמטים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אבל שנייה תן לי לשאול את השאלה שלא קיבלתי תשובה עד עכשיו, דבר איתי פשוט אני בן אדם לא מפותח, 24,000 צווים הוצאו?
שי טייב
¶
מתוך ה-24,000 זימונים לצו ראשון יש כרגע 2,399 תחת צו 12, 545 אמרתי את זה בדיוק קודם, 545 מהם כבר עבר המועד גיוס שלהם.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
עכשיו פה אני בוויכוח איתך, עכשיו בוא נדבר על המספרים אני אגיד לך מה הוויכוח, המשמעות של העניין הזה שלמרות שיש לכם את היכולת החוקית המשפטית לא צריך שום שינוי, עברו זמנים על פי הנתונים שנתת 3,000 ו-7,000 וכולי, יכולתי כבר מזמן אלפי צווי מעצר לא 542 זה מה שאני אומר לך, זה על סמך החוק הקיים.
שי טייב
¶
אני עונה לחבר הכנסת סגלוביץ ולא אלייך ועכשיו אני עונה ואתה יכול לחבר אתה היית היועץ הכלכלי לרמטכ"ל אתה טוב במספרים, תיתן לי להשלים עוד שני משפטים.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
ראם כבר הבנת מה תבין ומה לא תבין. כן, אני יכול להרגיע את כולם יהיה לנו דיון המשך בקרוב מאוד שכנראה שגם ראש אכ"א יהיה פה וגם הייעוץ המשפטי, קדימה.
שי טייב
¶
יש מתוך כל הצווים שיצאו, נלך הפוך שיהיה יותר פשוט, 965 מתוכם הם כבר משתמטים, עוד 545 מתוכם עבר מועד הזימון שלהם לצו 12 והם יוכרזו בימים הקרובים השתמטות, עוד כ-2,399 פחות ה-545 נניח זה סדר גודל של 1,800 הם תחת צו 12, יש עוד אנשים עוד כמה אלפים אפשר לפרט אותם, מהפעימה הראשונה יש עוד 13 תחת פקודת מעצר, הם יעבור לצו 12, מהפעימה השנייה יש עוד 2,200 פקודות מעצר, הפעימה השלישית רק התחילה עכשיו, אלה המספרים.
עכשיו אני רוצה לענות לך חבר הכנסת סגלוביץ, אתה לוקח את הדבר הזה ועכשיו אתה תעשה את החשבון ואתה תגיד 1,500 חלקי 24,000 ותגיד שזה המספר כמו שנעשה הרבה פעמים בעניין הזה של המספרים, רק אני מציע דבר אחד אתה יכול לעשות איזה חשבון שאתה רוצה להגיד רגע, רק תן לי להגיד את המשפט.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אבל שי אני אגיד לך אתה מתרגם אותי אני אגיד לך מה אני אומר, אני אומר שני דברים: פחות מידי אנשים מוכרזים להשתמטות אתם לא פועלים על פי הדין ועל פי החוק או לא מייצרים את מה שמאפשר לכם ואני דווקא בניגוד לשטרן לפני שנשים את הדברים האחרים על המדף, כרגע לצבא הגנה לישראל יש יכולת אכיפה, א' הגדרה מופחתת בצורה בלתי מוסברת אל מול הדין והחוק של הגדרה של אנשים כברי מעצר, הדבר השני שלא דיברנו עליו את היכולת שלכם לבצע מעצר.
אבל ההגדרה המשפטית אם להגיד לי היום שבפעימה הראשונה אלה רק האנשים שיש פקודות מעצר כנגדם, אני לא מקבל את העובדה הזאת, הגדרת ההשתמטות אחרי ארבעה חודשים היא מעל ומעבר עם כל התהליכים שאתה אומר, לכן אני אומר שא' בחסר תפקוד לגבי הוצאת צווי מעצר ברמה המקצועית זה מה שאני אומר, אי אפשר לקבל את המספרים האלה.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
יואב תודה. שי אני ברשותך אני רוצה גם שסגן הרמטכ"ל לשעבר דן הראל שיושב פה ומקשיב וגם פעיל בזה ומבין ניתן לו את רשות הדיבור, אבל אני רוצה להגיד לך משהו, הבעיה הקשה שחבר הכנסת סגלוביץ ואחרים מתקוממים עליה ואני ניסיתי להגיד לך את זה באמצע, אני הבנתי בניגוד כשנכנסתי בדלת שהיה לי ספק ועכשיו הבנתי, שהצו 12 הוא לא רלוונטי לפקודת מעצר.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
לא הוא גם לא התחלה שנייה אחת, מה שאני מבין שפקודת מעצר תגיד לי עוד פעם בכן ולא זה אתה ביקשת לוותר על ייעוץ משפטי פה שלכם.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
אנחנו הזמנו את הייעוץ משפטי לא משנה, תגיד לי אם אתה יודע ואם אתה לא יודע גם תגיד לי, אני חושב ממה שהבנתי ממך וגם ממה שציטטו פה את החוק, שהרבה לפני הצו 12 אנשים זכאים לצווי מעצר, לכן המספרים האלה של הצו 12 הם המספרים שעושים לכם יחסית נגיד חיים קלים שגם בהם לא עומדים אבל לא משנה, שהמספרים הם הרבה יותר גדולים בגלל שצווי מעצר אפשר להוציא חודש אחרי שהתחלת את ההליך וקראת לו פעמיים והוא לא ענה.
שי טייב
¶
אני רוצה להסביר את זה עוד פעם כדי שזה יהיה מיושר ומחודד אבל תקשיבו לי, אני רוצה להסביר עוד פעם את התהליך שהוסבר כבר מספר פעמים אני אחדד אותו שוב כדי שיהיה ברור מה קורה בכל שלב: השלבים הראשונים שהם שלבים של קריאה הם קריאה ראשונה נניח לא התייצב, קריאה שניה נניח לא התייצב, בדיקות המודעות שדיברתי.
מה שיוצא אחרי זה תחת הכותרת של פקודת מעצר הוא בעצם מכתב התראה לפרט, הוא מקבל נייר כתוב עם חתימה של מפקד לשכת הגיוס שאומר לו שים לב, לא התייצבת לקריאות ללשכת הגיוס לכן עתידה לצאת נגדך עתידה לצאת נגדך פקודת מעצר התראה, עתידה לצאת נגדך פקודת מעצר ולא תוכל לעזוב את הארץ וכל מה שאמרתי, לא הגיב לפקודה הזאת יוצא כנגדו צו 12, צו 12 אומר הוא בעצם תאריך גיוס, מרגע שיצא תאריך גיוס הבן אדם הוא עדיין לא משתמט, יכול להיות שהוא גם יבוא לצו 12 יכול להיות שהוא יתייצב כי הוא הבין שיצא נגדו צו, אבל בכל זאת מהרגע הזה עבר השם שלו דרך הממשקים של העברת מידע לרשות האוכלוסין ולמשטרה.
שי טייב
¶
יש לזה משמעות נוספת אני מסביר, המשמעות הנוספת נניח שעכשיו הוא קיבל היום ב-21 במאי 2025 והצו 12 שלו הוא ל-1 ביולי 2025 ועכשיו הוא החליט לצאת לנופש בחו"ל, הוא יעלה במסוף של משטרת הגבולות, יקראו למיטב, מיטב יגידו לו תקשיב אתה בצו 12 והוא ייעצר, תתקבל שם החלטה - - -
שי טייב
¶
כן אמרתי הוא נעצר על ידי משטרת ישראל זה מה שהתייחסתי קודם לאיפה פוגשת אותך הסנקציה, יפה זאת אומרת בתקופה הזאת הוא יכול הסנקציה יש לה כבר משקל, היה גם המשקל שגם עוצר אותך לצורך העניין.
עכשיו הגיע יום ההתייצבות שלו לצו 12 והוא לא התייצב לצו 12, מתחיל עליו תהליך עדיין הוא נמצא תחת אותן חבויות שאמרתי קודם, מתחיל עכשיו לגביו תהליך שהוא תהליך של הכרזת השתמטות, לוקחים את התיק שלו בודקים האם היו בדיקות מודעות, האם דיברנו איתו, האם לא השתנתה הכתובת, האם לא חס וחלילה קרה לו משהו, יש דברים כאלה אגב דברים כאלה קורים כל הזמן כי אנשים קורה איתם דברים כל הזמן זה בהנחה והוא עדיין בארץ.
שי טייב
¶
בודקים כן בגלל שזה יוצר חבות פלילית ומעצרים, הוכרז כמשתמט מכריזים עליו במערכת הצבאית כמשתמט הוא עכשיו נכנס לפוטנציאל המשתמטים, הוא עדיין חל עם כל החבויות שדיברתי עליהם קודם, אבל מעבר לדבר הזה הוא עכשיו גם כשאנחנו נעשה מבצע שהוא מבצע ממוקד, הוא יהיה בין האנשים שהולכים לעצור אותם.
עכשיו זה לא אומר שילכו לעצור את כולם כי המספרים הם מספרים מאוד מאוד גדולים, אבל זה בעצם המדרגות שדיברתי עכשיו, לכן רגע משפט אחרון לשאלה של חבר הכנסת שטרן, מהרגע שיצא לו צו 12 הסנקציות הראשונות מתחילות לחול עליו, המעבר להשתמטות הוא החרפה של הצו.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
באמת רק שאלה קצרה באמת בעניין הזה, כי פורסמו הרי לא מזמן נתונים שהיו קשים לכולנו לעיכול על כל מבצעי האכיפה שהיו ואז יצאה גם הודעה של נדמה לי הפרקליטות הצבאית או דו"צ בעצם זה היה שאמר האכיפה היא שוויונית, אבל האכיפה היא שוויונית כשהנתונים היו שיש שם אפס חרדים אולי חרדי אחד בכל הנתונים שהיה, אני שואלת עם כל הכבוד גם אם זה שוויוני זה לא הגיוני אפילו אם אני נכנסת לשיטה שלכם זה לא יכול להיות שוויוני.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אם זה היה שוויוני היינו צריכים לראות את השיעור שלהם במשתמטים, לכן השאלה היא א' האם אתם מתכננים מבצע קרוב כמו שאמרת מבצע ממוקד כדי באמת לאכוף באמצעים שיש לכם כבר לא נוספים?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
משהו טכני, אתה אומר אחרי שיצא צו 12, אם פוגשים אותו בשדה תעופה עוצרים אותו, לא הבנתי נותנים לו עדיין לנסוע זה רק אזהרה?
שי טייב
¶
עוצרים אותו לא אזהרה, עוצרים אותו והמשמעות שעוצרים אותו יש שם מסוף מיטב 24/7 בנתב"ג ויש צוותי בילוש 24/7, הוא יעלה במערכות של משטרת הגבולות, יקראו כדי לבדוק מה העניין שלו, אגב עוצרים עוד הרבה אנשים שהם לא צו 12 ומשתמשים.
שי טייב
¶
יכול להיות מצב שבשיקול דעת של הפוקד הוא יחליט שיש פה איזשהן נסיבות שבגינן הוא יגיד לו תטוס ותחזור ובחזרה תתייצב, ככלל אני אומר לכם על כל האוכלוסייה, חבר'ה יש פוקד - - -
היו"ר אלעזר שטרן
¶
שנייה אני רוצה לשאול אותך שתי שאלות, ממה שנשאלת עכשיו ונתת תשובה שיכול להיות שלא, אולי יש פה מרשות ההגירה? אין אז השאלה שלי ממה שאתה יודע בשלושה חודשים האחרונים מאלה שאולי יטוסו ואולי לא יטוסו, כמה טסו וכמה לא טסו מאלה שנעצרו שם?
שי טייב
¶
במעצרים של מיטב מתחילת ינואר בנתב"ג בוצעו 411 עיכובים של מלש"בים, רובם ביציאה מהארץ עושים גם בכניסה לארץ, מתוך ה-411 האלה 61 היו תחת מה שנקרא אותה קבוצה של הצווים של ה-24,000 צווים, יתר האנשים היו עיכובים על צו 12 ומשתמטים מיתר האוכלוסייה, מתוכם מתוך ה-61 האלה 43 נמנעה מהם היציאה מהארץ.
שי טייב
¶
לא ויתרתי אמרתי לפני שאני רוצה לענות עליה, רק אני רוצה להגיד שמה שאמרתי עכשיו על המספרים פה, מחדד את מה שאמרתי קודם על הסנקציה שפוגשת את הפרט.
שי טייב
¶
כי ברור שיש הרבה יותר אנשים, יכול גם שהיו הרבה יותר יציאות לחו"ל אם לא הייתה סנקציה אז זה פוגש מעט מאוד אנשים זה מה שהסברתי, עכשיו אני רוצה לענות - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
לא אני לא קיבלתי תשובה, אני מתעקשת לקבל תשובה, האם יש מבצע ממוקד עכשיו שאתם מתכוונים לעשות?
שי טייב
¶
הציבור היה מאוד נראה, אגב אני לא מכיר שהיה פרסום של צה"ל יוצא למבצע אבל פורסם שיש מבצע, לא מכיר שיש פרסום של צה"ל כי גם העניין של הפרסום הוא גם חלק מאובדן של העיקרון של ההפתעה.
שי טייב
¶
שנייה אני רוצה לענות, המבצעים של המשתמטים הסברתי את זה בתחילת הדברים חודשו החל מגיוס אוגוסט 2024, כיוון שהם לא בוצעו בחודשים הראשונים של המלחמה לא רוצה לחזור עוד פעם להסבר.
שי טייב
¶
בוצעו בהקשר הזה שלושה מבצעים: גם המבצע האחרון הוא מבצע שהיה מקושר לגיוס הלחימה, זאת אומרת היה גיוס לחימה באפריל - - -
היו"ר אלעזר שטרן
¶
טוב תודה לא ענית, אפרת הוא לא ענה אין לו תשובה אנחנו שמענו את זה חמש פעמים דן בבקשה, יש לך הסבר לזה למה לא נעצרו חרדים בהקשר הזה, אמרת - - -
היו"ר אלעזר שטרן
¶
מה שהוא אמר לך אולי לא היית בחלק הזה מההתחלה וכבר שאלנו את השאלה הקשה הזאת, שהוא הלך כיוון שזה גיוס מוכוון לחימה, אז מי שלא עשה צו ראשון ושני הוא לא יכול להגיד עליו - - - ולכן לא היו.
שי טייב
¶
אני רוצה להגיד התייחסת גם לראש אכ"א, זה שבמסגרת העניין של מה שהרמטכ"ל הורה להרחיב שלושה צירים בקצרה: הרתימה, הזימונים והרחבה של יכולות האכיפה, על אף המיקוד שדיברתי למספרים יותר גדולים, זה לא איום מבצעי אכיפה שהולכים למגזר מסוים אלא מבצעים שיודעים לגעת ביותר אנשים ולעשות יותר ביקורים מה שנקרא ובעקבות הדבר הזה מעצרים.
מין הסתם משפט אחרון, כיוון שחלקם של החבר'ה מהבריכה האלה נכנסים עולים והולכים ועולים בתוך המספר של המשתמטים, אנחנו מייחלים גם שזה יפגוש יותר אנשים מהקבוצה הזאת משתמטים מכל הסוגים, לא רק בהכוונה למבצעים כמו שעשינו לאורך כל השנים שהם ממוקדים מיד בסמוך לגיוס הלחימה.
דן הראל
¶
אני אתן שני משפטים מקדימים: שי, אין ברירה אלא לגייס את המגזר החרדי כי כל האתרים האחרים של כוח אדם ממוצים עד תומם, הציבור הכללי מה שנקרא, החינוך הדתי והדרוזים ממוצים, גודל הצבא אינו מתאים בכלל למשימות שלו, לא היום במלחמה הוא גם לא יתאים אחרי המלחמה כי נצטרך צבא הרבה יותר גדול, מכל מה שקורה מול הציבור החרדי אני מבין שהצבא גורר רגליים עד כדי לא רוצה לגייס חרדים, אני אומר את זה פה על השולחן, אני מתעסק עם זה כבר מעל חצי שנה, אתם לא מכריזים השתמטות בזמנים שאתם יכולים להכריז, אלא אתם מותחים את התהליך, אתם לוקחים את הזמן עם הציבורים האלה, אתם מטרגטים את האנשים שאתם שולחים וזה מצב בלתי אפשרי, אתם לא מקיימים את החוק כפשוטו, יכול להיות שיש לכם אישור של היועמ"ש לממשלה יכול להיות הרבה דברים, אתם פשוט לא מקיימים את החוק.
עכשיו אין תקומה למדינת ישראל בלי גיוס חרדים דיקשטיין אין, אין לנו מאיפה להביא חיילים, אני רק רוצה לשתף את האנשים שלא היו בוועדת ביקורת האחרונה שהייתה, עמד רמי אבודרם לידך הוא רמ"ט מז"י ואמר: הסדירים כל ההכשרות מקוצצות, אין אימונים הם לא מתאמנים כבר שנה 19 חודש אין אימונים, יש שבועיים ריענון בין קו לקו שולחים אותם הביתה שיתרעננו והמערך בקריסה ערכית בסדר? אני לא ארחיב על זה פה כי מדברים על זה במדינת ישראל מהיום עד מוחרתיים, מערך המילואים בקריסה.
תסתכלו על ההתייצבויות תראו כמה סבבים, תראו מה קורה למשפחות שלהם תראו מה קורה, אני בכלל בעמותה עכשיו שמתחילה לטפל במשפחות מילואימניקים, המצב רע ומר אתם חייבים לשנות דיסקט וזה בושה, אני אומר לנציגה של משטרה צבאית שבסוף מביאים ספק חרדי שהצליחו להביא, או שהלכתם למקומות הלא נכונים יש אלפי משתמטים אלפים, פשוט תעשו מה שאתם צריכים.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
לא כבר לא, לדיון הבא אני מעריך מאוד אני גם מתנצל סליחה שנייה. אני חושב שמה שאמר פה האלוף דן הראל גם אם לא קוראים לו מילואימניק מייצג גם את הדברים האלה.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
אני אגיד לכם משהו, אני חושב שהמצוקה היא במרכז הדיון הזה, אני חושב שהמצוקה היא לא מצוקה אני אזכיר לכם גם שהאלוף דן הראל כסגן רמטכ"ל אחראי גם על בניין הכוח של צה"ל, לכן הדברים האלה לא רק של אחוזי מתגייסים מקרב האוכלוסייה, גם ימי האימונים שלא מתקיימים כתוצאה מזה שיש מחסור בכוח אדם ועודף משימות, זה בדמנו ממש.
שי, אני רוצה להגיד לך שהתחושה שלי שגם כלים שעומדים לרשותכם אתם לא מסתערים איתם כמו שצריך, שלצערי הרב נכון לעכשיו ואולי בגלל שאתם אני אגיד את זה אני כבר אמרתי את זה, אגף כוח אדם בצה"ל חווה אתגרים שאף ראש אגף כוח אדם אף ראש אכ"א לא חווה מעולם וגם לא רל"ט תומכ"א ויש לנו הערכה לדברים האלה.
אחרי שאמרתי את זה, אני חושב שבאתגר הזה של הגדלת חלק האוכלוסייה שמשרת במיוחד בתוך מצב מלחמה, אתם יכולים לעשות יותר וזה כואב לנו וזה כואב גם לי להגיד את זה לצבא, אבל אין לנו ברירה ואני אומר את זה ואני אולי גם יכול להגיד קצת אופטימיות, כיוון שהרמטכ"ל שאני ואנחנו מאוד סומכים עליו, גם בשדות הקרב וגם בשדות החברה של ישראל, הגדיר לאחרונה את היעד הזה דיבר עליו מספר פעמים, אני דיברתי גם עם ראש אכ"א ואני משוכנע שאתם הולכים להסתער על זה בקרוב, במדיניות שמתרגמת אחרת את השימוש בכלים שעומדים לרשותכם.
אחרי שאמרתי את זה, אני חוזר ומבקש להזכיר את מה שאמרתי קודם, אחוז המתגייסים העמדת כוח אדם לצבא היא קודם לכל דבר אחר אתגר של מדינת ישראל ושל ממשלת ישראל והיא אמורה להיות פחות אתגר של צה"ל. התופעות האלה של השתמטות של אי שירות לא מתחילים בצו ראשון, הם מתחילים בגן ילדים, בבתי הספר, במוסדות החינוך שהמדינה מטפחת אותם. אם רוצים באמת ואם מדינת ישראל רוצה שאחוזי הגיוס יהיו אחרים, ממשלת ישראל חייבת בכלים שגם לרשותה כבר עומדים לעשות שימוש אחר, ואני מקווה שאנחנו נדאג יחד שהממשלה באמת תבין שהיא לא עומדת גם באתגר הזה.
תודה לכולם, ואני מתנצל למי שלא דיבר והטריח את עצמו, אנחנו נעשה דיון בעוד שלושה שבועות, יבואו לפה גם גורמים משפטיים וגם אני מאמין ראש אגף כוח אדם בצה"ל. תודה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.
