פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
28/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 148
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, א' בסיוון התשפ"ה (28 במאי 2025), שעה 09:42

התקציבים ותכניות העבודה של האגף לקידום להט"ב במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
מירב בן ארי
אלי דלל
שלי טל מירון
יואב סגלוביץ'

מירב כהן
יוראי להב הרצנו

ענת מאור - ח"כ לשעבר, ידידת קהילת הלהט"בים

מיטל להבי - סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו

קטי פיאסצקי - משנה לראש העירייה, ומחזיקת תיק רווחה וקהילה גאה, עיריית בת ים

ישראל זרי - סגן ראש עיריית רמת גן

אלישע גולני - רכז תחום להט"ב, מועצה אזורית חוף הכרמל

מעיין גלעד - מנהלת הבית הגאה, מועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה, ומנהלת תחום להט"ב, עיריית חריש

טליה גולדשטיין - מנהלת תחום הקהילה הגאה, מועצה מקומית רמת ישי

לינור אברג'ל - מנכ"לית טרנסיות ישראל

איציק סלמה - מנהל קשרי ממשל של ארגוני הקהילה הגאה, קואליציית ארגוני הקהילה הגאה

מור נהרי - מנכ"לית חוש"ן - מרכז החינוך של הקהילה הלהט"בית בישראל

יונתן אביטן - מנכ"ל שותף, איגי - ארגון נועה גאה

מירב לבני קייש - מנכ"לית ברית הלביאות - ארגון משפחות לילדים/ות טרנסים בישראל

תמר למפרט - מנכ"לית ארגון בת קול

מיכל וגה-לוונטל - קליניקה משפטית, ארגון בת קול

יעל סיני ביבלש - מנכ"לית האגודה למען הלהט"ב

גל יהב - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

נעמה זרביב - מנכ"לית שוברות שוויון

רן מלמד - מנכ"ל נקודת מפנה

ד"ר נורית שיין - ועל מנהל, האגודה לקרימינולוגים קליניים

אוהד מרדכי - רפרנט פיננסים באג"ת, משרד האוצר

דלית אזולאי

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




התקציבים ותכניות העבודה של האגף לקידום להט"ב במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

בוקר טוב לכם. אני רוצה לפתוח כמו בכל דיון ובכל יום תחילה, ולהזכיר שאנחנו 600 ימים מאז פרוץ המלחמה, מאז הטבח הנורא על יישובי הדרום, הקיבוצים. 600 ימים של 58 חטופים וחטופות, נשמות שנאבקות על החיים שלהם, חלקם בחיים, חלקם לצערנו נרצחו בצורה אכזרית מאוד, והם לא בבית, הם במנהרות, הם בחדרים חשוכים, הם בדירות מסתור.

אנחנו שומעים את הקולות, את הסרטונים שיוצאים, אנחנו שומעים את זעקת המשפחות, ואסור לנו לשכוח בשום צורה, באף יום, באף דקה, שבזמן שאנחנו יושבים פה הם נמצאים שם. והחובה של מדינת ישראל וממשלת ישראל היא קודם כול להחזיר אותם הביתה.

ומכאן אני קוראת לראש הממשלה, במיוחד אחרי הסרטון אתמול, תביא את הבשורות היום. אמרת, אם לא היום, אז מחר. הנה מחר. תביא את הבשורה היום שהם חוזרים הביתה. זה הדבר החשוב ביותר עכשיו. על זה נלחמים מיטב בנינו ובנותינו שנמצאים בתוך עזה, מחרפים את נפשם עשרות אלפי מילואימניקים שהקפיאו את חייהם. קודם כול, כל אחד שאני פוגשת אומר 'אני במילואים כדי להחזיר את האחים והאחיות. לא מפקירים אף אחד מאחור'.

ולענייננו, הדיון שלשמו אנחנו התכנסנו הוא דיון חשוב ביותר. התקציבים ותוכניות העבודה של האגף לקידום קהילת הלהט״ב במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. אני חייבת לומר בכנות שהדיון הזה נקבע לפני שבועיים, ועם מלוא כנות כוונותיי כדי להוביל לפתרונות ביחד גם עם חבר הכנסת יוראי, התייעצתי איתו, וגם עם הארגונים.

וכשנאמר לי על ידי המשרד שהם אינם יכולים לשלוח נציג כי יש להם איזו הכשרה, יום סיור, יום וואטאבר, אז אמרתי אוקיי, המטרה היא למצוא פתרונות, לא לחפש התנגחויות, והאמנתי בכוונת השרה להביא לכאן פתרונות אמיתיים לציבור שלם, גדול, ולא להתעלם ממנו.

אך לצערי התבדיתי אתמול, על אף כל המאמצים של מנהלת הוועדה דלית אזולאי, שאין מי שיכול לפקפק בכישוריה ובמקצועיותה, זה למעלה מ-20 שנה שהיא מנהלת ביד רמה את הוועדה, היא לא מצליחה לקבל מענה. אף יתרה מכך, אנחנו רואים זאת כביזוי הכנסת. אי-התייצבות נציגי המשרד לשוויון חברתי היא לא רק ביזוי הכנסת, היא החרמת ציבור שלם תוך ראייה קלוקלת כאילו מדובר במשרד ובמשאבים פרטיים.

ואני רוצה לומר מכאן לשרה ולעובדים שלה, זה לא עסק פרטי שלכם. אתם חייבים לבוא ולתת תשובות, אתם חייבים יתרה מכך לתת פתרונות, ומי שמכם להחליט לציבור עם ישראל כולו לאן ילכו כספי המיסים שלו? זה מקומם במיוחד שאני יודעת וגם אני נחשפתי לכתבות שגם אתם נחשפתם אליהן.

אז אחר כך להיות עם איזו זעקת קוזאק נגזל – 'תוקפים אותנו, ולמה ככה, ואתם סתם מאשימים ואנחנו עובדים' – אתם לא עובדים. כל העבודה שלכם היא עבודה בעיניים. עצם אי-ההתייצבות כאן היא ביזוי הכנסת, ואנחנו נשתמש בכל הכלים, כולל פנייה משותפת ליו"ר הכנסת, כולל אם צריך שישללו מהם את הכניסה לכנסת ישראל, שייקחו מהם את האישור הקבוע. איזה מין דבר זה?

לינור, את נמצאת פה ואת היית בדיון שעשינו על האלימות שיש, על הלהט"בופוביה שיש, על הפגיעות שיש. אז אין דרך למצות את הכספים והתקציבים? זה ביזיון אחד שלם. ואנחנו קיבלנו מסמך, ממש תודה רבה להם. חברי הכנסת, יש לכם את המסמך? אני מבקשת להעביר גם לחברי הכנסת את המסמך השערורייתי.

פעם אומרים לי, אנחנו רוצים שהסמנכ״לית סופי כהן תשתתף. אחרי זה אומרים, לא, ראש האגף נמצא בחו״ל. מה זה רלוונטי? על אדם אחד עומדים כל הפתרונות והמשאבים של קהילה שלמה? גם אני משתייכת לקהילה שיש לה תוכניות. אנחנו לא היינו שותקים אם מישהו היה בכלל מעז לחשוב שהוא לא ישלח נציגים, או שרק על אדם כזה או אחר קמות ונופלות התוכניות.

ואתם צריכים לצאת למאבק, כי בדרכים ממלכתיות, כמי שמשתייכת למחנה הממלכתי, זה לא עובד. יואב, אתה יכול להעיד על כך שאני מאוד ממלכתית, ואני חושבת שזו בושה וחרפה אי הבנת התפקיד של השרה, אי הבנת התפקיד של סמנכ״לית, אי הבנת התפקיד של משרתי ציבור בתוך משרדי הממשלה. זה לא מעניין, גם אם היו צריכים בסופו של דבר לשלוח לי את תפקיד הסטודנט המתמחה באגף.

אני רוצה לפתוח דווקא עם הקולות בשטח של מי שהגיעו היום. נתחיל לפי הסדר שנרשמו לי. איציק סלמה, מנהל קשרי הממשל של קואליציות ארגוני הקהילה הגאה. אלא אם כן אתה רוצה להעביר את זכות הדיבור למישהו אחר.

תודה רבה, פנינה. שמי איציק, אני מנהל קשרי הממשל של קואליציית ארגוני הקהילה הגאה. אבל אני עומד כאן לא רק בשם עצמי או בשם הקואליציה, אני עומד כאן בשם כל האנשים האמיתיים שהמענים של האגף לקידום הלהט"ב מהווים עבורם את ההבדל בין תקווה לייאוש, בין חיים למוות.

ולצערי, אני נאלץ לומר היום בקול ברור, גורלם של האזרחים האלה עומד בסימן שאלה. אנחנו רואים את ההתייחסות הממשלתית ישר פה, בדיון הזה. אנחנו רואים את הנייר הבזוי הזה, מלא השקרים הזה, ואנחנו פשוט פעורי פה.

ב-20 בינואר התקיים דיון בוועדה הזאת, שבו אנחנו התרענו מה הולך לקרות החל מחודש יוני הקרוב אם המשרד פשוט לא נערך לכלום, מה הולך להיות עם המיזמים המשותפים, מה הולך להיות עם הקול הקורא, אם האגף לקידום אוכלוסיית הלהט"ב הולך פשוט להימחק מחודש יוני.

ועכשיו אנחנו מקבלים את התשובה. אז המשרד אמר לנו שהמטרה מבחינתם זה לשמר את התוכניות הקיימות ולראות איפה אפשר להרחיב ולהגדיל. ועכשיו אנחנו נחשפים לאמת, אנחנו נחשפים לזה שזה לא המצב בפועל.

בדיוני התקציב הובטח לנו שהתקציב ב-2025 אמור להיות כמו התקציב שהיה בשנת תקציב 2024, שהוא 24 מיליון. הוא נמצא בבסיס התקציב, הוא עכשיו בתקציב שמוגש עכשיו לכנסת, ולא במשהו שאמור להגיע אחר כך. כך אמר נציג אגף תקציבים בוועדת הכספים.

תכף אנחנו גם נשמע את נציג האוצר.

ובואו לא נשכח גם ש-24 מיליון שקלים מועטים שמוקצים לאגף זה קיצוץ דרמטי לעומת התוכנית של האגף לקידום להט"ב, שתוקצבה ב-38 מיליון שקלים, כפי שאגף התקציבים מכיר ויודע להגיד זאת בעצמו. אז עכשיו אני רוצה לשאול, איפה הכסף? עכשיו זה הזמן לבזוז גם את כבשת הרש. ועכשיו, להפתעתנו, המשרד גם אמר לנו בפגישה אישית שהייתה לנו, שאין לו מקור תקציבי לפרויקטים.

מי אמר את זה?

נציגי המשרד לשוויון חברתי, בפגישה שנערכה איתנו לפני שבועיים.

לא הגיעו. אני מבקשת ממך כמרכזת האופוזיציה וכמי שנמצאת יחד איתך בהנהלת האופוזיציה, אנחנו צריכים להשתמש בכל הכלים, כולל כלים שלא קשורים לנושא.

בוועדת ביקורת לא הגיעו לא המשטרה ולא המשרד. תתני לארגונים שידברו, כי הם טרחו והתייבשו והגיעו.

בואו נוציא מכתב דחוף ליו"ר. הכלים שאנחנו צריכים להשתמש בהם הם הרבה יותר. והדיון הזה אגב, הוא נדחה פעם אחר פעם לבקשתה של השרה לשוויון חברתי. אתה שמעת באוזניך שהובטח בוועדת הכספים 24 מיליוני שקלים.

לאחר שזה קוצץ מ-38 מיליון שקלים שהובטחו לאגף.

תסתכלו על סעיף 4, גם את ה-24 מיליון, מה הם כותבים? 'לעצם עניין התקצוב נבהיר כי מעולם לא הובטחו 24 מיליוני שקלים, ומעולם לא נאמר כי המשרד מתחייב לתקצב פעילות בחצי מיליון'.

מה שקורה כאן זה לא קיצוץ וזו לא התייעלות.

זו סגירה.

זו מחיקה.

זו מחיקה, חד משמעית. צריך לקרוא לילד בשמו.

אני חושב שאנחנו מאוד נשמח לשמוע את התשובה של אגף תקציבים של מה התקציב של האגף לקידום הלהט״ב, אחרי כל השנים האלו, אחרי כל הקיצוצים.

בסדר. בזום אני מבקשת את נציג האוצר, לאחר מכן אני אאפשר חבר כנסת ואז חברה אזרחית. אוהד, שלום לך.

למה אתה לא כאן?

שלום רב. אני מתנצל שאני לא יכול להיות פיזית, אנחנו בימי עיון של האגף, אז הבנתי את החשיבות וביקשנו.

אוקיי. ברצוני לדון אותך לכף זכות לעניין ההגעה הפיזית. אבל לעניין התשובות, אני אומרת לך, אנחנו ממש לא נהיה בית הלל, אחרי כל התקופה והזמן הזה שפשוט משחקים בציבור שלם כאילו הם לא אזרחים ואין להם צרכים. מי ישמע, אתם נותנים להם צדקה, בזמן שזה ציבור שמשלם מיסים כמו כל אחד ואחת במדינת ישראל. בבקשה.

אני לא כופר לחלוטין בחשיבות, ואני חושב שאנחנו בכללי שותפים לחלוטין לחשיבות של הנושא הזה. ואיציק שדיבר קודם צודק, זה גם איזה תחום שעבר קיצוץ, כמו הרבה תחומים בממשלה ברגע שהתחילה המלחמה, והיו קיצוצים והיו הפחתות די רוחביות.

זה נכון, אנחנו גם דיברנו כמה פעמים גם בוועדת הכספים וגם בדיונים אחרים שהיו. אנחנו, מבחינתנו, הכוונה והתקצוב שהקצנו לאגף להט״ב, לנושא הלהט״ב, במשרד לשוויון חברתי בשנת 2025, אמרנו משאירים, היה קיצוץ ב-2024, לא מקצצים יותר, משאירים את זה אותו דבר.

נכון, הקיצוץ הרוחבי, אני רוצה להזכיר, היה סביב ה-4%. למה אני יודעת את זה? והאוכלוסיות המיוחדות שקוצצו מהתוכניות, אתה יודע מה, תוכניות דגל שנמצאות במשרד ראש הממשלה, לא העזו לקצץ עוד יותר. לא העזו.

הקיצוץ לא היה, הפלאט לכל המשרדים לא היה 40% כמו שהיה בתקציבי המשרד לשוויון חברתי, בתחום הלהט״ב.

בסדר, אני לא יודע אם נחזור לנושא של הקיצוץ לפני כמעט שנתיים, זה נעשה פשוט לפי הביצוע שהיה בפרויקטים האלה שנה לפני.

אז אתה אומר, שבעצם העמדה שלכם שלא היה צריך לקצץ מעבר למה שהיה? ושזה היה צריך להישאר על כמה?

אני לא רוצה, אני לא מול המספרים בדיוק.

מה זאת אומרת אני לא מול המספרים? לא מתקבל על הדעת, סליחה. או שלא עשית שיעורי בית. בוועדה שלי באים עם מספרים מדויקים. אם אתה לא תבוא עם מספרים מדויקים כמי שמייצג את אגף הפיננסים, רפרנט פיננסים, אז מי כן? אני לא טובה במתמטיקה.

לא, לא, את צודקת. זה הסכום שאמרתם קודם, זה ה-24 מיליון, זה הסכום שהיה.

אני אשאל אותך את השאלה הכי חשובה ושלא יפריעו לך. אז איפה הכסף? איפה הכסף? ומה התפקיד שלכם? אני הרי הייתי שרה. תאמין לי שכשמשרד האוצר רוצה לעמוד על הרגליים האחוריות, הוא יודע לעמוד על הרגליים האחוריות. אתם שותפים להפקרה של הציבור הזה. למה אתם נותנים להם להתרוצץ במסדרונות הכנסת? למה? אני רוצה לדעת מה אתה עושה כדי להגן על הכספים האלה.

אתה לא שומע? אז תבוא לפה, תתניע את האוטו ותבוא. הוא לא שומע אותי, הוא במיוט.

הוא לא רוצה לשמוע.

זה לא הוא אשם. כשלא אשמים אנחנו לא נאשים סתם. אני רוצה לדעת מה הצעדים האקטיביים שאתה עושה, שאתם עושים כדי להגן על האוכלוסייה המוחלשת הזאת בהרבה מאוד מובנים, לא בכל דבר ובכל תחום. דווקא כמי שבקיאה מאוד באפליית קבוצות מיעוט, אני רוצה לדעת מה אתם עושים כדי להגן על הכספים ועל כבשת הרש.

אנחנו באמת, כאגף תקציבים, מה שיש לנו בעיקר זה לתקצב את הפעילות הזו ולראות באמת שזה יוצא לפועל. החלק הניכר של התקציב של המשרד לשוויון חברתי בכללי היה בתקציב המקורי, וחלק מהתקציב הוא גם היה בהחלטת ממשלה שהתקבלה לקראת אישור התקציב בכנסת, אפילו בשתי החלטות ממשלה של תקצוב נוסף למשרד. התקציב המקורי כמובן אושר בכנסת בסוף מרץ, והוא כבר קיים אצל המשרד, ויש עוד.

אז למה יש התכחשות של המשרד?

אני חושב שהמשרד, לתפיסתו, הוא בבעיה תזרימית ולא בעיה תקציבית ב-2025. לתפיסתם, באמת לא כל הכסף שלהם עדיין הגיע, כי הוא נמצא בפניות תקציביות שאמורות להגיע עכשיו חלק לכנסת.

רגע, אז אתה אומר שיש דברים שאתם הבעיה.

יש פניית עודפים שאמורה לעזור לתקציב המשרד, שכבר נמצאת בוועדת הכספים, מחכים שהיא תאושר. ויש פנייה נוספת בהתאם להחלטת ממשלה, שקיבלנו עכשיו את הדרישה מהמשרד, ואנחנו עובדים כמה שיותר מהר בשביל לאשר אותה ולהעביר גם אותה לוועדת הכספים לאישור.

העברתם לוועדת הכספים, מתי? הלוא ועדת הכספים לא מתעכבת יום אחד כשמגיעות דרישות, ואני בוועדה.

על הרבה דברים פחות חשובים.

פניית העודפים, אם אני לא טועה, היא עברה לכנסת לפני שבוע וקצת.

בוא נדייק, אנחנו באים כדי להבין בדיוק את הבעיה. אני אומרת לך, מה שאתה אומר, ואולי באיזו יושרה אבל גם שופך לנו אור, אתם חלק מהבעיה. אם המשרד ביקש את הכספים, למה אתם ממתינים? אתם הופכים להיות הגורם המסכסך. סליחה על המילים העממיות.

קודם כל, הרוב המוחלט של הכסף של המשרד כבר נמצא אצלו.

מה זה רוב? כמה? ספציפית של הלהט"ב, בואו לא נפתור את כל הבעיות של הזה.

בסוף כשהכסף נמצא אצל המשרד, הוא לא צבוע, אין תקנות ייעודיות לכל אחד מהאגפים.

אז זו העדפה, אתה אומר. סדרי העדיפויות של שרה ושל משרד.

נכון, פלוס שזה צריך להיות בהתאם לסיכומים שהיו בבניית התקציב.

עדיין זו לא תשובה שמספקת. אנחנו ננחה אתכם שתוך שבוע ימים, שבוע הבא הבעיה הזאת נפתרת. אתם מביאים את זה לוועדת כספים, ואני אומרת לך, אם לא, אנחנו נעכב לכם את כל הכספים. אנחנו אישית נעבור ח"כ-ח"כ בוועדת כספים, ואנחנו נדאג שהכול ייתקע. אל תנסה אותי.

אין לנו שום כוונה לעכב.

זה כבר נהיה מוגזם. אתם את החלק שלכם תעשו.

מאה אחוז. אנחנו גם מבחינתנו רוצים לעשות את זה כמה שיותר מהר.

פנינה, אני שומעת שהוא אומר שהבעיה היא תזרימית ולא תקציבית. איזו סיבה יש לא לצאת עם התקשרויות עכשיו?

הם לא הגישו את זה לוועדת כספים. בואו, אני רוצה רגע לדייק. כשלי היו שיחות עם השרה, היא אמרה לי דבר מאוד פשוט. זה לא הגיע לוועדת כספים, אנחנו מבקשים דיון בוועדת כספים. הוא אומר ביושר, העברנו תקציבים למשרד והם לא צבועים, זאת אומרת שזה סדרי עדיפויות, בסדר? אבל כנראה בסדרי עדיפויות הם לא נתנו את מלוא התקציבים למשרד.

המשרד בוחר לקצץ באופן מודע.

אני לא רוצה שנדבר על לקצץ, כי לא יקצצו.

אבל השרה אומרת שאין מקור תקציבי.

אני דיברתי עם השרה, לא יהיה קיצוץ שם.

לא, אבל אלי, אני אגיד לך איפה הביזיון. חבר הכנסת אלי דלל, חברי הטוב שאני מאוד אוהבת, נציג הקואליציה היחיד בעל אומץ הלב שנמצא כאן כי אכפת לו. אני רוצה לומר לך, אני דחיתי את הדיון הזה מלפני שבועיים, ואתה מכיר אותי היטב. אנחנו מאוד השתדלנו להיות הוגנים, גם יוראי, הוא שביקש ממני הרבה פעמים את הדיון.

אמרו לי יש סמנכ״לית, היא תגיע, אי אפשר שבוע הבא. הזזתי פעמיים. הם לא התייצבו. הם מוחקים אותם. הם לא קיימים. אמרתי קודם, זה לא עסק פרטי של אף אחד, לא של השרה ולא של הפקידים, לא באוצר ולא במשרד הזה. עכשיו, אנחנו לא מדברים על תקציבים גדולים. וזה שהם צריכים לבוא לפה, ושוב, זה להביא אזרחים למצב כאילו הם מבקשים נדבות.

לא יהיה קיצוץ, ואתם צריכים לדאוג שלא יהיה קיצוץ. אם צריך, תצבעו את הכסף, תמצאו את הפתרונות. יש לכם כל כך הרבה כלים באוצר כשאתם רוצים. בבקשה, חבר הכנסת יוראי. תודה לך שהיית שותף איתי.

תודה לך, גברתי היו"ר. תראו, הייתי שואל את משרדי הממשלה אם הם היו יושבים פה את השאלות, פשוט אין אף נציג ממשלה סביב השולחן הזה, שזה בעצמו שולח מסר. אבל אם היו פה נציגי ממשלה, הייתי שואל אותם – כמה דם של להט״בים צריך להישפך כדי שתעשו משהו?

הכספים שנמנעים מארגוני הלהט״ב הולכים לתוכניות מצילות חיים. מה לדעתכם יקרה אם התוכניות האלה ייסגרו? מה אמורים לעשות בני הנוער שנמצאים בסכנת חיים כשאין מענה ממשלתי שאמור להציל את החיים שלהם? מה יקרה להם, לאותם בני הנוער?

והתשובה היא פה, שתיקה. אמרה נכון פנינה, הממשלה לא רואה את הלהט״בים, אבל גרוע מזה, הממשלה הזאת מבקשת למחוק אותנו. אלי, אתה נציג מפלגת הליכוד. ממשלת הליכוד מוחקת את כל התקציבים של הלהט״בים.

זו שנאת חינם.

24 מיליון שקל, שזה כאמור אחרי כבר קיצוץ של 40% מתקציבי התוכניות של הלהט״בים בשנת 2023. ונמצא פה בזום נציג האוצר, אומר אני אדאג, אני רוצה. איפה הרצון שלו בא לידי ביטוי? אנחנו בחודשים האחרונים מנסים לעבוד מול הממשלה, ארגוני הלהט״ב, הוועדה לשוויון מגדרי, ואני, אנחנו כולנו מנסים להבין איפה הכספים, למה הם לא עוברים. מורחים אותנו.

ואני אומר שוב, אנחנו לא נדבנים, ואנחנו לא צריכים לכתת את רגלינו ולהושיט את היד לנדבות. זאת האחריות של הממשלה לדאוג למענים לכל אזרחי ישראל, בתוכם להט״בים. וכשהם לא עושים את זה, הם מפקירים אותנו לגורלנו.

מצד אחד יש חסרים וח"כים בכירים בקואליציה שמפיצים פחד ושנאה, מעל הדוכן מסיתים נגד הקהילה הגאה, ומן העבר השני מקצצים במענים שאמורים לטפל בתוצרים של אותה הסתה. ואני אומר לך, זו סכנת חיים.

אני מגנה כל הסתה כזו, אתה יודע.

לא, חלילה, הוא לא בא אליך בטענות.

אלי הוא שותף, ואני מאוד מעריך שאתה נמצא פה. אבל אני אומר לך, להט״בים במדינת ישראל בתקופה הזאת נמצאים תחת מתקפה ארסית, קטלנית, שמסכנת את החיים של בני ובנות הנוער שלנו. זה כבר לא עניין של רק אפליה בדיור ובתעסוקה ובבריאות וברווחה. אנחנו נמצאים תחת איום מפורש לחיים של הצעירים שלנו.

ובמקום שהממשלה תעשה את העבודה שלה ותדאג למענים מסודרים מתוקצבים רחבים, זאת העבודה שלה. ארגוני הלהט״ב עושים עם מעט הכספים שהממשלה הזאת ברוב טובתה מקצה להם, עושה עבודת קודש בלהציל להט״בים, וגם את זה עכשיו לוקחים מהם.

וכשיש כאן דיון חשוב בראשות פנינה ונציגי הממשלה מדירים את הרגליים, מה נאמר? זאת ממשלת הליכוד שפעם הייתה ממפלגה לאומית ליברלית, אבל היום השתלטו עליה סוכני שנאה: בן גביר, אבי מעוז, סטרוק והשותפים שלהם. והם פוגעים, שמו למטרה לפגוע בלהט״בים וזאת התוצאה.

ואני אומר לכם, אנחנו נשלב ידיים עם פנינה ומירב ושלי ואלי, ונוודא שהכספים האלה לא רק שהם נמצאים, הם מועברים לארגוני הלהט״ב, כדי שהם יוכלו לבצע את העבודה של הממשלה בלהציל להט״בים ולוודא שהם מסוגלים, שאנחנו מסוגלים לחיות חיים מלאים ושווים כמו שאנחנו זכאים, כי אנחנו אזרחי המדינה לא פחות מכל אחד אחר. אין לי מילים, זו בושה וחרפה.

זו ממש בושה וחרפה, אין באמת מילים.

ואני אומר שוב, זו סכנת חיים. התוכניות האלה שמתוקצבות הן תוכניות מצילות חיים. מה הם חושבים שיקרה? מה הם חושבים שיקרה כשהתוכניות האלה ייסגרו? לאן אותם בני הנוער והצעירים יפנו? אין תוכניות ממשלתיות.

אוהד, אתה שומע את הדברים מדם ליבו של חבר הכנסת יוראי. מה אתה מתכוון לעשות? תראה, אני רוצה זמנים מדויקים. אולי זה לא עכשיו. היום. זה מאוד לא מכבד, אוהד. אתה נראה בחור חביב, אבל זה לא מכבד ואתה גם משודר בטלוויזיה.

אני מתנצל. אני איתכם.

אני רוצה תוך שעתיים-שלוש, שתגיש לוועדה מה הצעדים הפרקטיים שהאוצר מתכוון לעשות כדי, אחד, להביא להעברה מיידית של כל הכספים, שלא יהיו יותר תירוצים למשרד לשוויון חברתי, ויש להם מספיק תקציבים שעברו. שניים, להגן על הכספים האלה, כי אנחנו מבינים שיש גורמים עוינים בתוך המשרד שלא עוזרים לקדם את מימוש התקציבים וההגנה על התקציבים האלה, מול קהילה שכנראה זקוקה להגנה גם מפני מקבלי ההחלטות או מהמדינה, משרד הממשלה. וכרגולטור אני מצפה מכם לצעדים אפקטיביים.

אנחנו נשמח רגע לשאול משהו את התקציבים, כי אנחנו באמת מנסים לקבל תשובות, וזה מעמד עבורנו שאנחנו יכולים לקבל את התשובות. מור נהרי, מנכ״לית ארגון חוש"ן. אנחנו נשמח להבין רגע מאגף תקציבים, אחד, איך יכול להיות שאנחנו רואים במפתח התקציב, יש לנו כבר שלוש אסמכתאות לזה, שלא היה קיצוץ, אנחנו רואים את המספרים ברורים במפתח התקציב, בתקציב שעבר, שלא היה קיצוץ, אז איך יכול להיות שיש בעיה תזרימית?

ואני עוד אשאל יותר מזה, המקור התקציבי של התוכניות שפועלות כרגע הוא תקציב 2024. איך יכול להיות שאנחנו בבעיה תזרימית על תקציב שהוא של שנה שעברה? עוד לא מוצה שקל. וכמה כסף בפועל עבר?

מור, השאלה ברורה. תענה לה.

אני לא בטוח שאני יכול לענות לכל פרויקט, האם יש לו בעיה תזרימית.

לא, היא לא דיברה על פרויקט ספציפי, היא דיברה על כל התקציבים.

חלק מהשאלות האלה, באמת אני חושב שהמשרד לשוויון חברתי יידע לענות לגבי הבעיה התזרימית. זה מה שאני מבין מהם. אני אומר מבחינת תזרימית במובן שחלק מהתקציב של המשרד לשוויון חברתי כבר נמצא אצלם, וחלק מהתקציב בדרך אליהם.

כמה? כמה נמצא אצלם?

מזומן פלוס הרשאה, ואני מתייחס רק למשרד עצמו ולרשות למעמד האישה, בלי הרשות לפיתוח כלכלי, עכשיו יש בתקציב סדר גודל של 140 מיליון שזה אמור להגיע אליהם.

כמה זה? זה 80% מהתקציב אצלם?

זה לא מסתדר. מה התקציב במשרד?

שנייה, כמה אחוז מהתקציב אצלם?

כרגע יש שתי פניות בדרך, אחת של 30 מיליון ואחת של עוד 30 ומשהו מיליון, אז זה סדר גודל של 60-70% מהתקציב.

60-70% מהתקציב אצלם, משמע שיש להם שמיכה מספיק רחבה להקצות את התקציבים, או לכל הפחות באמת לבוא ולומר אנחנו לא מקצצים, לא פוגעים, אנחנו מתחילים להזרים את התקציבים הספציפיים. אבל יש פערים, אני אומרת לך.

אבל פנינה, לפי הצעת התקציב לשנת 2025, התקציב הכולל של המשרד לשוויון חברתי הוא 120 מיליון שקל. איך זה 140?

אנחנו בירידה מתמדת.

כן, אנחנו בירידה מתמדת. אבל אני שואל שוב, אם התקציב הכולל של המשרד לשוויון חברתי לפי חוק התקציב הוא 120 מיליון שקל, איך 140 מיליון שקל כבר נמצאים והם מהווים 60-70% מהתקציב?

במה שאתה מסתכל, זה כולל את הרשות למעמד האישה?

כן.

זה מהצעת תקציב 2025.

אז יכול להיות שאני מתבלבל וזה 120 ולא 140, אני מתנצל.

אבל אם יש 120, אז זה כל התקציב.

אוהד, אתה מבין שהדברים שלך נמצאים בפרוטוקול הכנסת ושאתה צריך לתת לנו מידע מהימן? זה כבר מביך.

כמובן, כמובן.

אני לא רוצה חס וחלילה להלבין פניך, אבל אני אומר כזה דבר, אני לא אקבל את זה שאתם לא תתייצבו פה בדיון הבא, ואנחנו נעשה אותו בהקדם ואתה תבוא עם מספרים מדויקים. ועם הפעולות שאמרתי לך, אתה תגיש אותן בעוד שעתיים-שלוש, מה אתם מתכוונים לעשות.

אני יכול להגיד פה בדיוק מה הפעולות שאנחנו מתכוונים לעשות.

מה הפעולות שאתם מתכוונים לעשות?

מבחינתנו, איך שאנחנו יכולים לסייע במובן הכי יעיל, זה לתקצב כמה שיותר במהירות את התקציבים הנוספים שצריכים להגיע למשרד לשוויון חברתי. יש, כמו שאמרתי, שלושה תקציבים נוספים שיעזרו מבחינה תזרימית. אחד, זו פניית העודפים, שזה כבר הוגש לכנסת ואנחנו ננסה כמובן כמה שיותר מהר לקדם אותן.

אוהד, רכזי הלהט"ב ברשויות המקומיות נקראים לשיחות שימוע לקראת פיטורים כי המשרד, הממשלה, לא מוציאה המשך מכרז. אם יש 120 מיליון שקל לכל הפחות במשרד, למה ההתקשרויות הנוכחיות לא ממשיכות?

אני בכלל לא הייתי ממשיכה להעביר להם כספים עד שהם לא מממשים ומקצים את הכספים. תקשיב, מה שאתם צריכים לעשות זה אחרת. אני לא הייתי ממשיכה להזרים למשרד הזה כספים. אתם צריכים להתנות את זה בזה שהם מתחילים לתקצב את התוכניות. מה זאת אומרת? איזה כלי יהיה לך אחרי שתזרים את הכספים? או שהם מביאים לך התחייבות שכל הכספים מגיעים, שהם לא מפטרים, שהם ממשיכים בתוכניות, או שאתם לא מעבירים כסף, לא את העודפים ולא שום דבר.

הכסף, חלק זה החלטות ממשלה שמחייבות אותנו בתור אגף תקציבים להעביר כסף.

אז תתחילו לצבוע. זו לא הפקרות בכספי ציבור. הפקרות. זה לא כסף של אימא שלהם ושל אבא שלהם. בבקשה, חברת הכנסת מירב כהן, ואחרי זה אני אחזור לעוד נציג של ארגון. אוהד, אתה לא מצליח לספק לנו תשובות. לא רק שאתה לא נמצא כאן, באמת, לא לעניין בכלל.

קודם כל תודה, פנינה ויוראי. בואו נבין למה הלחץ. בסוף יוני הכספים להתקשרויות מסתיימים. זאת אומרת, אנשים הולכים הביתה, הם מפוטרים. אנחנו ב-28 במאי. זאת אומרת, יש כולה חודש להעביר כספים, אחרת אנשים הולכים הביתה.

שזה הרכזים בשטח?

הרכזים ברשויות המקומיות שמנהלים את הבתים הפתוחים, שנותנים את השירות, זה כל התשתית של הפרויקטים. אחר כך המשרד לשוויון חברתי יושב כאן ואומר אין ביקוש, ראשי רשויות לא רוצים, הם לא רוצים לתת שירות לקהילה. כאילו מנסים לייצר איזשהו דימוי, כאילו כל עם ישראל יש לו משהו נגד הקהילה. לא, עם ישראל רוצה לתת שירותים לכולם ומקבל את זה באהבה והם יוצרים ככה שנאת חינם.

אנחנו נחצה את סוף יוני, זה כבר נזק שיהיה מאוד קשה לשקם אותו, כי אנשים ילכו הביתה ויהיה צורך לגייס מחדש כוח אדם אם יגיעו התקציבים באיחור. אז יש לנו דד-ליין אמיתי. יש למשרד הזה אג'נדה נגד הקהילה. לראיה, הם ביקשו להוריד, להסיר את הלוגו של המשרד מפרויקטים שהם במימון המשרד, אז זה ברור שיש בו אג'נדה, אבל יש פה גם ניהול כושל בכל התחומים.

אני אשתף אותך כיו"ר הוועדה למען שורדי השואה, לא נפגשים עם ארגונים של שורדי השואה ולא מעבירים את הכספים. התוכניות של הערבים, לא נפגשים ולא מעבירים את הכספים.

איזה מזל שהאתיופים במשרד ראש הממשלה?

ממש. תקשיבי, אתמול הייתי בדיון בוועדת הכלכלה, גם פרויקט למען זקנים, שמגן על זקנים שעוברים עושק לא מתוקצב ונסגר ושמונה חודשים כבר לא פועל. זאת אומרת, כל המשרד בכל התחומים לא מתפקד. אין מנכ״ל, אין תקציבאי, עובדים מספרים שהשרה לא מגיעה. זה כספי ציבור. זו הפקרות מוחלטת. מוחלטת, ובכל התחומים.

אם בשרה עסקינן, לפני שבועיים היא הבטיחה לי בשיחת הטלפון שאף אחד לא יפוטר. בבקשה, בואי תוכיחי.

השימועים עכשיו.

אה, הזמינו כבר שימוע?

יש שם חודש, נגמר הכסף. חשוב שנדרוש תשובות על מספר דברים. קודם כל, למה הקיצוץ בכלל היה של 40% ולא 5% כמו כל קיצוץ הפלאט שהיה? פה, ביחידה הזו, היה קיצוץ של 40%. מדוע זה היה פי שמונה יותר מקיצוץ הפלאט? דבר שני, גם אחרי הקיצוץ יש 24 מיליון שקלים. עדיין אפשר לתקצב חלק מהפרויקטים, אז למה זה לא עבר? אפילו עם התקציב המקוצץ, למה זה לא עבר?

היינו פה בדיון בפעם הקודמת, פנינה, אם את זוכרת, אנשים אמרו שגם תקציבים לשנת 2024 לא עברו, אז לפחות אחורנית, 2023-2024, אתם חייבים כסף לעמותות, זה כל מה שיש להם. מה קורה עם האחורנית?

וכמובן, יוראי אמר את זה, אבל המצב בשטח הוא נוראי. אנחנו מקבלים פניות ציבור על אלימות, ואנשים שממש חוששים לחיים שלהם. אנחנו רואים בבתי הספר תופעות קשות. אנחנו עכשיו יותר מתמיד צריכים את ההגנה הזו, את המודעות הזו, את אנשי החינוך, את האנשים שיושיטו יד לאנשים שנמצאים במצוקה.

ונזכיר שאנחנו השנה נצעד במצעד בירושלים, וזה יהיה בדיוק עשור לרצח הנורא של שירה בנקי, זיכרונה לברכה. לאיזו נקודת שפל הגענו אחרי עשר שנים? במקום שנלמד משהו ונראה שעשינו כברת דרך, והנה, עשור חלף ואנחנו במקום אחר ודבר כזה לא יכול לקרות שוב, אנחנו יוצרים את כל התנאים ואת כל האקלים והסביבה שיקרה עוד אסון. איפה האחריות של האנשים? איפה? זה חיי אדם, לא פחות מזה.

תודה, חברת הכנסת. ישראל זרי, סגן ראש עיריית רמת גן. קודם כל, תודה שאתה איתנו, מיטל להבי גם איתנו, אחר כך אני אאפשר גם לך כמובן. פרויקטורים, רכזים, מוזמנים לשימוע, ובכלל, לדבריך.

אני יכול להגיד, קודם כל, שיש איזושהי נקודה שחייבים פה אולי להפריך. אנחנו מתמודדים פה מול ממשלה, וזה אפילו לא צריך להיות עניין של איזה ימין ושמאל, כי אנחנו מדברים פה על משהו הרבה יותר... יש איזושהי פיקציה כזאת, של אם לא ניתן תקציבים אז לא יהיה להט״בים.

בואו ננפץ את זה, זה לא משנה אם יהיה תקציבים או לא, יהיו להט״בים באותה כמות, והם פשוט לא יקבלו את השירותים שמגיעים להם. ומה יקרה? אותם להט״בים, אנחנו כאוכלוסייה פשוט נהפוך להיות השוליים של החברה. אז אנחנו נהפוך להיות נטל כלכלי וחברתי הרבה יותר גדול. אז אם המטרה היא שלא יהיו להט״בים, זה בטח לא יעבוד, וזו לא הדרך. אז אולי כדאי לשנות שם אסטרטגיה. הייתי ממליץ באמת לנסות לתמוך ולחבק, ואז אולי באמת ככה נגיע לאיזשהו מקום הרבה יותר טוב במדינת ישראל.

ואני חושב שלי מה שכואב בעיקר מהקיצוצים האלה זה כמובן ארגוני הקהילה. אני חושב שהעבודה המשותפת איתם היא זו שבאמת מצילה חיים. אני יכול להגיד שבזכות ארגון תהילה, שזה ארגון למען הורים לילדים להט״בים, אימא שלי היום נמצאת במקום שהיא נמצאת בו, וזה מקום מדהים בזכות הארגון הזה.

אתה רואה את זה כסגן ראש עיר, ממש איך זה עושה אימפקט על ההורים ועל הילדים?

חד משמעית. עבדתי עם כל הארגונים האלה, גם האגודה למען הלהט״ב, ארגון כל כך חשוב, שעשה את המדד הגאה, שבזכותו גם עכשיו עוד פעם רמת גן מקבלת את המקום הראשון במדד, וזה באמת מדד ששינה מציאות בחברה הישראלית ובמדינת ישראל וברשויות המוניציפליות. וגם איגי וחוש"ן. אני אחראי על הנוער ברמת גן, אני יכול להגיד שהארגונים האלה באמת הצילו חיים ונפשות של נערים ונערות.

כי מה בעצם נתקלים בשטח? אלימות כלפי הילדים? מה? חרמות?

בואי נתחיל מהבסיס, בורות. וזה בסדר, בורות לא מגיעה מתוך שנאה, בורות קיימת. וברגע שיש ארגונים כמו חוש"ן וכמו איגי, שנותנים את המעטפת ההסברתית הזו, זה משנה חיים. אני יכול להגיד לכם שראיתי את זה בעיניים שלי. ויותר מזה, ברמת גן, הארגונים האלה לא ייפגעו. וזה בטוח, גם ראש העיר כבר הצהיר את זה כמה וכמה פעמים, וזה חשוב, וזו עיר מרכזית. אני גם מאמין שבתל אביב.

אבל אנחנו נמצאים פה בשביל הילד בשדרות, בשביל הנערה בשדרות, מה יקרה איתם? הם פשוט לא יקבלו את השירותים האלה. הם עדיין יהיו להט"בים, כמו שאמרתי בהתחלה, והם פשוט יגיעו לשולי החברה, גם חברתית, גם כלכלית, וזה לא מה שאנחנו מייחלים לו פה במדינה.

זה המקום מבחינתי הכי חשוב, וזה באמת הרבה יותר אנושי לעזור במקום הזה מאשר לנסות לדחוק אותנו הצידה. זה לא יעבוד. אני מדבר פה גם בכובע המוניציפלי. אני רואה כל כך הרבה ראשי רשויות וכל כך הרבה חברי מועצה. זה לא יעבור על סדר-היום.

תודה. חברת הכנסת שלי טל מירון.

תודה רבה, גברתי היו"ר. תודה, יוראי, על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל, היום הוא היום ה-600 למלחמה. מאוד קשה ביום הזה רגשית. אני מרגישה שאנחנו תחת מתקפה כוללת, כן? לא מחזירים את החטופים, לא דנים בחטופים. היום יהיה דיון 40 חתימות במליאה בנושא החטופים מול ראש הממשלה.

במקביל לדיון החשוב הזה, בוועדת חוקה דנים בחוק העמותות, שגם בא להשמיד בדיוק את הארגונים שיושבים פה. אנחנו פשוט תחת מתקפה כוללת. ובאמת, יושבת פה השרה לשעבר למשרד לשוויון חברתי, שיכולה באמת, אני יכולה להגיד כמי שהייתה אזרחית בתקופה שבה היא הייתה שרה, כמה היא שמה את זה בראש סדרי העדיפויות שלה, וכמה היא פעלה לטובת הנושא. זה עניין של החלטה. יש פה משרד ממשלתי שמתנכל לקהילה הזאת.

אני רוצה להגיד לך משהו, גם אם אתה לא מתחבר לציבור מסוים, זה לא רלוונטי.

זה בכלל לא מעניין.

אנחנו מקבלים במשמורת תפקיד של לשרת ציבור. נקודה. את כל הציבור.

פנינה, כמו שאמרת בהתחלה, זה לא עסק פרטי, זה משרד ממשלתי שבא לשרת את אזרחי ישראל, ביניהם קהילת הלהט״ב. הם לא עושים טובה לאף אחד. והגיע הזמן שיפסיקו מהמקפצה לשים פס על הכנסת, לא להגיע לדיונים, לא לבוא עם תשובות, להיות בימי כיף, אוכלים ארוחת בוקר ברקע בזום. לא, זה לא לגיטימי. באמת, זה עבר כל גבול, מה זה?

דבר נוסף שאני רוצה להגיד, גם חוק העמותות שציינתי, אנחנו חייבים להילחם בזה במקביל, זה פשוט ישמיד פה ארגונים, ישמיד אותם. חוק העמותות אצל שמחה רוטמן. החשש המרכזי שלי, ויוראי דיבר על זה וגם מירב דיברה על זה, ואת דיברת על זה, זה חיי אדם.

אני באמת חוששת מה יקרה בחודש הגאווה עם המצעדים שפרוסים ברחבי הארץ. אני מתכוונת להיות ברבים מהם, כמובן, כולנו נהיה שם. אני חוששת לאזרחים שיהיו במצעדים האלה. בטח ובטח עם המשטרה, שלא עושה מספיק להגן עליהם. היא לא עושה מספיק להגן גם על אחרים, אבל על אחת כמה וכמה על הקהילה הזאת. תודה.

תודה רבה. מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב.

תודה על רשות הדיבור, תודה על הדיון החשוב הזה. אני עצובה ביחד עם כולם, גם על זה שאנחנו ב-600 ימים והחטופים לא איתנו, וגם על זה שהשרה מאי גולן מזלזלת זלזול חמור בקהילה הגאה, והמענים שקיבלנו הם מענים לא ראויים ופוגעניים בעיניי.

אנחנו מדברים על משרד שאמון על שוויון חברתי, והוא משיג את השוויון החברתי אחורה בפגיעה שהוא עושה לקהילה הגאה. אני אציין שבתל אביב-יפו עשינו לאחרונה סקר צרכים של הקהילה הגאה. סקרנו רק את תושבי תל אביב, וגילינו ש-52% מהם הרגישו בלהט"בופוביה בתחומי העיר תל אביב-יפו. אם כך קורה בתל אביב-יפו, מה יגידו בפריפריה ומה יגידו אזובי הקיר?

כשמדברים על תקציבים, כשבסופו התקציב קוצץ מ-38 ל-24 מיליון, זה על 2024, וב-2025 לא ברור מה יהיה התקציב, וכשמביאים לנו נייר כזה, שמראה שכל התקצוב העתידי מבוסס על לקחת תקציבים מעיריות ומהערים שלא מימשו את מלוא התקציב, זה אומר שלא מתכוונים לתת את התקציב, אלא לקחת ממי שלא מימש למי שמממש.

ואני רוצה לומר כמי שיושבת בתפקיד ציבורי, שלפעמים אי-המימוש נובע מחוסר ביטחון בתהליך ובתקצוב. אתה לא יכול לשכור כוח אדם, אתה לא יכול להיכנס למערך של תוכניות עבודה אם אין לך ודאות ביחס לתקציבים, ביחס ליכולת להסיק.

ומה שיוצר המשרד לאורך השנתיים האחרונות זה חוסר ודאות, שעיר לא חזקה שאמורה לתקצב ואחרי זה לקבל החזרים, לא יכולה לעמוד בזה. גם אם המאצ'ינג שלה נמוך, התקצוב שלה הוא גבוה מלכתחילה. ולכן הנייר הזה שבו מראים אחוז מימוש נמוך, זו תעודת עניות למשרד שלא פועל ולא נותן את הביטחון לרשויות המקומיות לממש את התקציב.

חד משמעית. לפני לא הרבה זמן, שנתיים, היינו במקום אחר, רשויות היו רודפות אחרינו כדי שניתן להם עוד כסף, כל כך הודו על זה, היה לזה ביקוש אדיר. מה, ביום אחד הכל השתנה? לא, אין להם ודאות, אי אפשר לעבוד ככה.

אלו תקציבים מצילי חיים. אני לא צריכה לומר נוער מנותק, טרנסג'נדריות, אנשים שחווים אלימות, חווים ניתוק, אובדנות, נגררים לסמים ולזנות. באמת, אסור לקצץ בתקציבים האלה שקל. להפך, צריך היה להגדיל אותם. ועצוב מכל זה שלא רק המשרד הזה מקצץ, גם משרד החינוך מקצץ, כל משרדי הממשלה. ודווקא המשרד שהיה צריך להתייצב פה בראש ההגנה על הקהילה, מתנכר ונעלם.

תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אני רק רוצה להסב את תשומת ליבכם שאנחנו צריכים לסיים ב-11:00, אז כדי שנוכל לשמוע את כולם, כל אחד יתכנס לדקה בקצב מהיר. תודה.

יש חוט מקשר בין הדיון בוועדת חוקה, כמו שנאמר קודם, על העמותות, לבין מה שקורה בדיון הזה, לבין מה שהיה בדיון פה בוועדת ביטחון לאומי, המשותף לכולם. אין קשר למה שצריך באמת כאן. וצריך להגיד את הדברים.

יושבים היום על הברז שרים גזעניים, לאומניים, שלא מתאימים לתפקידם. מי ששם אותם זה ראש הממשלה. ויש זילות לחיי אדם באופן כללי. היום 600 ימים למלחמה, חטופים שלא חזרו. יש עלייה מטורפת של למעלה מ-21% בתאונות דרכים קטלניות. יש עלייה בתאונות עבודה, גדולה. יש עלייה בפשיעה עם מספר נרצחים לא נורמלי, וקבוצות גדולות נמצאות פה בסיכון בזמן שיש אפשרות להציל אותן.

אני אומר להציל, כי זה התפקיד הכי גדול שאפשר לעשות, זה לנסות להציל אנשים אם אתה יכול. ואני חושב שפה צריכים להגיד את הדברים כהווייתם. השרה הזאת, וגם השר לביטחון פנים, לא סתם אמרתי בחיוך הם שניהם באותה מפלגה, הם מדברים באותה דרך. הם מדברים בכל גרם וגלוי על גזענות, והם מקבלים גיבוי של ראש הממשלה, אין פה הרבה חוכמות.

אני רוצה להציע הצעה פרקטית, פנינה, גם מול מה שראינו כשמירב נכנסה, אולי יעשו איזה דיון פיקוח משותף לוועדה שלך בביקורת המדינה. וזו הדרך היחידה שאפשר גם להוציא צווי הבאה לאנשי מדינה אם הם לא רוצים להגיע.

גם צווי הבאה, ואם לא, יש כל כך הרבה דרכים. אני רוצה לומר לך, גם כחברה בוועדת האתיקה וכמי שנמצאת פה הרבה שנים, אין דבר כזה. יודעים לשלול, יש הרבה סנקציות, נגיד משרדים שלא מגיעים, לוקחים להם את האישורים הקבועים, שלא ייכנסו. לא מתי שנוח להם הם יבואו.

אנחנו יכולים כאופוזיציה לתקוע את כל סדר היום, שתדע, ועכשיו הייתה לי שיחה עם מירב כשהגיעה לכאן, שהיא מרכזת את האופוזיציה, ואני כיו"ר סיעת המחנה הממלכתי נמצאת בהנהלת אופוזיציה. אנחנו לא נשאיר את זה בגדר איזו סוגיה עלומה, כמו שאמר ישראל, סגן ראש העיר, מנסים, חושבים שדרך התקציבים יעלימו ציבור. אל תעמוד על דם רעך.

אני באמת מסתכלת מול עיניי על הילדים האלה שבסוף סופגים אלימות וקללות. עזבו שמדינת ישראל פשטה רגל בכל מה שקשור לחינוך נגד גזענות ואפליה. זה ביזיון. זו סוגיה, זה ביזיון. אין מי שמחנך היום לשוויון, ונגד אפליה, ונגד גזענות, וזה עולה לילדים בחיים, וזה עולה בטראומות, והורים במצוקה, ואת זה המדינה הייתה צריכה לעשות.

עד שמשרד מקבל תחום לזה, היא לא רוצה – שתעביר. צריך להביא אולי הצעת חוק או לבקש מראש הממשלה, להגיד לו, אדוני, בסוף המשרד הזה, אם הוא לא יודע לתפקד עם הקהילה הלהט"בית, תעברו להיות תחת משרד ראש הממשלה.

אגב, אתמול, ביטן, יו"ר הכלכלה, כשהיה פרויקט שהם לא העבירו את התקציב שעל פי חוק הם מחויבים להעביר, הוא אמר לאגף תקציבים אני מצפה מכם להשתלט על התקציב של המשרד ולהעביר. הם מחויבים על פי חוק.

נכון. זה מה שאמרנו לאוהד. מתי שהאוצר רוצים, הם יודעים לתקוע מקלות בגלגלים. גם את היית שרה והיית השרה לשוויון חברתי, ואנחנו יודעים שהם יודעים לתקוע מקלות בגלגלים או לשתק משרד כשהם רוצים. לשתק. אני, הייתה לי פעם אחת שיתוק של המשרד.

למה הם לא יושבים פה, הנציגים של המשרד?

הם מפחדים ממך.

לא, ממה הם מתביישים? הם מתביישים בעבודה שלהם? הם מתביישים בנו? למה צריך להוציא צווי הבאה בשביל להביא אותם לדבר על העבודה שלהם?

אני אומרת לך, זה כנראה לא מספיק מקצועי. כי סמנכ״לית שהיא רלוונטית, אומרת אני לא באה בלי ראש אגף, מה זה מלמדנו? שהיא לא מספיק מקצועית. אולי צריך להגיש נגדה תלונות בנציבות שירות המדינה. גם את זה, חברים, אנחנו נעשה מאבק משולב.

אתם צריכים להגיש תלונות לנציבות שירות המדינה על כך שיש סמנכ״לית שלא מסוגלת לתת תשובות. היא לא מתאימה לתפקיד. אולי נבדוק איך היא מונתה, מה היא הייתה לפני, מה היא עשתה בחייה. עם כל הכבוד, אנחנו רוצים נשים בתפקידים בכירים, אבל כאלה שהן מתאימות והולמות את המקצוע.

נמשיך הלאה. בכל זאת, שנשמע את הארגונים, למרות שאנחנו אוהבים לשמוע את עצמנו. יוני אביטן, מנכ״ל איגי.

תודה רבה, גברתי יו"ר הוועדה, חברי הכנסת שניצבים פה לצידנו. תראו, מדובר בביזיון והפקרות של הקהילה הגאה, הפקרות למוות של נערים וצעירים, ואני לא מתכוון לשבת ולדבר על החשיבות, לא של הפרויקטים ולא האלימות שמשתוללת בבתי הספר וברחוב. זה ברור לכולנו, וזה לא צריך להיות משווק בעוד שום אופן.

הסיפור הוא שהמשרד לשוויון חברתי קיבל את התקציבים שלו, והוא בוחר לא להעביר אותם, ולכן מדובר בקיצוץ בפועל. אם הם מתחייבים רק לחצי מיליון מתוך 24 שכבר יש להם, והם לא מעבירים אותם ולא מייצרים התקשרויות, בעוד חודש אנשים מפוטרים ברשויות המקומיות ובארגונים. אין יותר זמן. אם הם לא עכשיו חותמים על התקשרויות, אין תוכניות שמיועדות להצלת חיים.

בסופו של דבר, יש תקציב, הם בוחרים לא להעביר אותו. ואם הם רוצים הם יעשו את זה, וכנראה שהם לא רוצים, וזה מאוד ברור. כי פה כתוב שזה מותנה במקור תקציבי, אבל יש מקור תקציבי. ופה כתוב שיש 120 מיליון, ויש 120 מיליון.

לא 140?

אז גם אם יש פחות כספים, שמגדילות ל-140 ומגדילות ל-180, נשמח להגדלה, נשמח לחזור לתקציב המקורי. אבל בואו נתחיל בתקציב הבסיסי שכבר יש להם, ומיועד לתוכניות שכבר מתקיימות ועוד חודש הולכות להסתיים.

תודה. תמר למפרט, מנכ״לית בת קול.

תודה על ההזדמנות לשבת פה. המיזם שלנו הוא יחיד מסוגו, הוא נותן מענה לנשים דתיות גאות שנמצאות במצוקות מאוד קשות מעצם הקלאש האינרטי בתוך המצב, הנטייה המינית, עם הרצון באמת לשמר את האמת שלך בתור דתייה.

מאוד ייחודי.

המענים שלנו הם מענים מאוד רחבים, שנותנים גם ליווי רגשי על ידי מטפלים ומטפלות מוסמכים, וליווי רבני. זאת אומרת, כל הדבר הזה נותן מעטפת שמאפשרת לאותן נשים לא רק למצוא בית, אלא גם לקבל תמיכה ותקווה בסוף. נמצאת איתי כאן מיכל, חברת בת קול, ואני חושבת שזה מאוד מעניין לשמוע גם את הסיפור האישי של המענים שאישה יכולה לקבל מבת קול.

מיכל, תודה שאת כאן.

בוקר טוב. כולם פה אנשי מקצוע, אני באתי לספר רק על עצמי. השם שלי מיכל וגה לוונטל, אני אימא לשלושה ילדים, אני חרדית ואני לסבית. גדלתי בבני ברק בקהילה ליטאית שמרנית, מיינסטרים חרדי. למדתי בסמינר הכי טוב בבני ברק, ושם התאהבתי פעם ראשונה בחברה שלי. הרבנים אמרו לנו שזה יעבור עד החתונה, וזה באמת עבר.

והתחתנת.

בגיל 21 התחתנתי בשידוך עם בחור ישיבה. אחרי 15 שנים התאהבתי פעם שנייה באישה שאני איתה עד היום.

לא הייתה עלייך כתבה לא מזמן?

לא, יש עוד כמוני.

יש אחת מבית שאן, אני קראתי.

ההתאהבות הזאת הייתה כרוכה בשבר מאוד עמוק, בגירושין, בפירוק של המון דברים מאוד בסיסיים בזהות שלי. שנה אחרי שהכרתי את בת הזוג שלי, הגעתי לבת קול וגיליתי שאנחנו לא לבד, שיש לנו קהילה, אנחנו לא צריכות לוותר על סעודות שבת, על ללכת לבית כנסת עם הילדים.

עברתן אלימות, התנכלות, חרמות?

תקשיבי, אני לא צריכה לספר לך מה זה להיות בתוך קהילה חרדית, מספיק שתלבשי את החולצה הלא נכונה. אז את לא צריכה להיות לסבית בשביל לעבור איומים ודברים. הפחד הוא פחד קיומי, אבל באמת הדבר הכי חשוב זה המענים שאת מרגישה לא לבד. ברגע שאת נמצאת לא לבד בתוך קבוצה, בתוך שייכות, בתוך קהילה, הכול נראה שונה. לבת קול יש המון קבוצות. יש קבוצות שמיועדות לנשים שנשואות לגבר ונמצאות בארון.

והתקציב ממי אתם מקבלים?

אנחנו מקבלים תקציב דרך המיזם המשותף עם המשרד לשוויון חברתי.

אז גם אתם נמצאים באיזה סוג של סכנה. כולם. אני רוצה להודות לכן. יעל סיני ביבלש, מנכ״לית האגודה למען הלהט״ב. חברתי לשעבר חן אריאלי, גם הייתה קשורה.

כן, היא הייתה יו"רית.

אני ציפיתי לראות אותה היום, אבל כנראה שיש לה משהו אישי.

קודם כל, הוועדה הזאת נקבעה במקביל לבית הנשיא.

אז היא שם?

אני הרגשתי שמאוד חשוב להגיע לוועדה הזאת.

כל הכבוד.

אני טרחתי והגעתי, וזה פשוט ביזיון שאנחנו מגיעים לוועדה, ואנחנו דורשים תשובות על המיזמים האלה כבר מינואר ולא מקבלים את התשובות. קודם כל, אני רוצה בפתח דבריי להגיד שראינו את התגובה של השרה גולן גם לאייטמים שהיו השבוע. קודם כל, אנחנו אנקדוטה מבדחת בעיניה, שזה בכלל ביזיון.

התגובה היא חסרת תקדים בתעוזה שאנחנו פה לא מתעסקים בפוליטיקה, כן? אין פה עניין פוליטי של ימין או שמאל או איזשהו ניסיון לעשות איזשהו משהו נגד או בעד. אנחנו בסך הכול מפעילים מיזמים יחד עם המשרד לשוויון חברתי כבר שנתיים.

זה מזכיר לי את זה שחושבים שכל האתיופים מצביעים משהו אחד, אז כך חושבים שכל הלהט"ב זה שמאל רדיקלי. האמת שזה מאוד מעציב, כי אני חשבתי שאולי הפקידים מטעים את השרה. הייתי רוצה להאמין בזה. יכול להיות שיש גם איזה חלק של הטעיה, כי לפחות בשיחה, גם איתך, היא אמרה שלא יפוטרו ושהיא רוצה לתת והכול. אבל אם זו התגובה, שאתם ארגוני שמאל קיצוני רדיקלי.

הם מפרקים את החברה הישראלית ואנחנו אנטי ציוניים?

לגמרי. ואני רוצה להגיד ולהתחבר לדברים של ישראל זרי מקודם, להט"בים יש בכל מקום, ויש מכל סוג, ומכל נטייה מינית, ומכל זהות פוליטית, ומכל עדה.

יש יו"ר כנסת כזה, אני רק רוצה לציין.

לגמרי, ולא הולכים לשום מקום.

אנחנו נפנה אליו.

ואחד הדברים שהכי מצערים אותי מכניסת הממשלה הזאת, שנושא הלהט"בי הפך להיות כאילו נושא שמאלי. זה לא נושא שמאלי, זה נושא של כל האוכלוסייה. והמיזמים שאנחנו מפעילים הם מצילי חיים. יש לנו מיזמים שתומכים באנשים קשישים שהם בודדים.

יש מחקרים שמראים ש-70% מהאוכלוסייה המבוגרת בישראל הלהט"בית הם אנשים בודדים שאין להם משפחות. זה הקבוצות שאנחנו מפעילים, של אנשים עם מוגבלויות, שפעם ראשונה אנשים עם מוגבלויות להט"בים שיש להם את הכפילות הזאת, שהם גם להט"בים וגם בעלי מוגבלויות, פעם ראשונה שמתייחסים אליהם ואומרים בואו נעשה קבוצה.

שמה? שמחקר בעצם מתייחס לא רק לבדידות הפיזית אלא גם לבדידות רגשית ונפשית.

בדידות נפשית. בעצם כל המיזמים שלנו, הם מתעסקים בחוסן קהילתי. חוסן קהילתי, שכמו שחברי אמר, יכול אחרי זה למנוע מלהגיע לקופת חולים, יכול לחסוך תקציבים של ביטוח לאומי. יש פה מיזמים שהם ווין-ווין סיטואיישן.

או למנוע התאבדויות, אם לומר בכנות ובאמת.

המדינה חייבת לתקצב את הדברים האלה. זה לא עניין פוליטי, וצריך להבין את זה. ואני רוצה רגע גם לתת פה סולם לרדת מהעץ. אנחנו רוצים לדבר, אנחנו רוצים לשבת, אנחנו רוצים לפתור את המשבר הזה. אני ציפיתי שאנחנו נגיע היום, ותשב פה סופי, ואנחנו נוכל באמת לקרב רגע ולהבין, אוקיי, לשבת עם משרד האוצר, להבין, אוקיי, יש מקור תקציבי, בואו נמשיך, נראה איך עושים את ההתקשרויות. כי אנחנו בעוד חודשיים, אנחנו נאבד את הדברים האלה, אנחנו נאבד את המיזמים האלה.

לא, אתם לא תאבדו מסיבה אחת פשוטה. בואו גם לא נרכין ראש ורק נהיה בייאוש. אתם מפה, אם הם לא יפתרו את זה, משתמשים בכל הכלים. גם בתלונות לנציבות, גם בית משפט, הכול. ובואי, האגודה, כבודה במקומה מונח. לא להרגיש מוחלשים. יכול להיות שרוצים להתיש את רוחכם.

חס וחלילה.

מה פתאום. תמיד ידענו לעשות מאבקים, זו ההיסטוריה שלנו.

בדיוק. אז לנהל מאבקים, ואם צריך ברית המקופחים, אז עוד יותר. אבל אני אומרת, בשום פנים ואופן לא יהיה מצב שהם לא יעבירו. אתם תתבעו באופן ישיר גם את משרד האוצר, וגם את המשרד לשוויון חברתי, ואם אפשר גם באופן אישי את השרה. זה כסף של הציבור, זה לא הכספים שלהם. תודה רבה, יעל.

לינור אברג'ל, חברתי היקרה, בבקשה.

תודה רבה. אין ספק שהוועדה הזאת היא מאוד משמעותית, גם בעיקר לקהילה הגאה. אני רוצה רק לומר שאנחנו רואים מה קורה. המשרד הזה הולך להיסגר, ומי שהולכת לשרוף אותו עם כל המסמכים זאת מאי גולן. זה לא מעניין אותה.

היא קורצת לבייס מסוים, גם לא מעניין אותה להישאר בליכוד, כנראה גם היא לא תישאר בליכוד. ואנחנו רואים מה קורה שם. היא פשוט שורפת את המשרד עם כל מה שיש שם. הפגיעה בניצולי שואה, ופגיעה באוכלוסייה הערבית, ופגיעה בלהט"בים, זו פגיעה מכוונת. זו פגיעה שקורצת אך ורק לבייס שלה.

זה בגלל שאת שמאל רדיקלי.

הייתה מתה. ולכן אני גם רוצה רגע לבוא ולומר, זה לא הליכוד, כי עמיחי שיקלי נלחם על התקציבים האלה. הוא היה השר, הוא היה אצלי בעמותה. הוא כן נלחם, זה היה חשוב לו. הוא באמת אמר אני לא מבין, אני לא מכיר, וזה חשוב לי. הוא באמת היה בסדר, זה לא הליכוד.

את חברה בתג של הליכוד?

אני חברה בתג של הליכוד.

אוקיי. יש מספיק חברים?

יש מספיק חברים.

חברי מרכז ליכוד?

יש.

האמת ששיקלי לא פגע בכלום.

הוא לא פגע בכלום, הוא דווקא ניסה גם להילחם.

אז גם להכין שיעורי בית, להרים את כל חברי המרכז.

אבל זה לא זה, כי היא יודעת את זה, היא בדרך החוצה. אבל זה לא העניין הפוליטי עכשיו שהיא מכניסה אותנו לתוך הדבר הזה. העניין המרכזי כאן הוא שבסופו של דבר רוב הארגונים שיושבים כאן, באיזשהו מקום "נקלעו" לתוך סיטואציה, כי בסוף כשהייתה השרה מירב כהן ואנחנו קיבלנו את העצה, את הדבר הזה שבה ממשלה מכירה בעבודה שלנו, בעבודה באוכלוסיות.

כי בסוף אנחנו לא מצעד הגאווה רק, אנחנו לא אלה שהולכים עם בגדים, בלי בגדים, בכל מיני מצעדים, כי בסוף מדובר על בחורה לסבית במקומות של חרדים, ומדובר גם בלהט"בית או להט"ב אחר בפריפריה שהם צריכים אותנו, הם צריכים שמישהו ירים את הראש ויסביר להם שזה בסדר להיות אתה או את או אתם או מי שאתם.

אולי היא חושבת שרציתם לקחת את הכסף לאירוויזיון ולעשות שם איזה מצעד גאווה.

אני לא יודעת מה הם חושבים, כי אני מודה שאני מסתכלת ברשתות ואני רואה ברשתות שאנשים אומרים כן, תפגעו בהם וכל מיני כאלה. השיח הציבורי וגם השיח העולמי לוקח ימין קיצון בצורה שהיא גם פוגעת וגם מביאה המון שקרים. בטח תשמעו תכף את נעמה זרביב ואז תשמעו את השקרים. כל הכבוד לה על ההתמדה.

לא, קודם כל אני רוצה לומר משהו. אני קודם כל מעריכה את זה שהיא יושבת כאן ומקשיבה.

תכף היא תגיד. אבל בסוף אנחנו לא הולכים, וגם לא חוש"ן וגם לא איגי, לבתי ספר ומנסים לשכנע ילדים להיות להט"בים. בסוף אנחנו באים ומראים להם שיש מציאות כזאת, שהמציאות היא בגיל מסוים והמציאות יכולה להיות גם בצבא, והמציאות יכולה להיות בכל מקום, בפריפריה, בעיר חשוכה שלעולם לא ראו בה טרנס או טרנסית, וזו בדיוק הנקודה.

זה יכול להיות בכל מקום, וגם אנחנו צריכים להיות זהירים שלא להלביש את זה רק על הפריפריה.

לא, זה בכל מקום. ואני אומרת, עיריית רמת גן, עיריית תל אביב, הן עיריות חזקות, הן ימשיכו לחזק את הקהילה, הם עוזרים לנו המון, אנחנו רואים באמת את העבודה המשותפת עם מיטל ועם כל מה שקורה. אבל בסוף מישהו צריך להתאפס, ולדעתי אתם גם כחברי כנסת צריכים לייחס בכל הדברים הפרלמנטריים שלכם, אם זה שאילתות ואם זה ועדות משמעת, כל מה שצריך לעשות בעיניי.

תקשיבי, הם לא עונים לנו לשאילתות.

אבל אני הבנתי שהשאילתה ששאלת זה היה לקראת סוף המושב.

לא, אנחנו כבר לא בקטע הממלכתי, העלינו הילוך במאבק. כל אחד פה יקבל שיעורי בית, באמת אני אומרת לך, אנחנו עלינו במאבק. באופוזיציה אנחנו נשתמש בכלים אחרים, הרבה יותר מורחבים.

אמיר יכול לעזור, אני מאמינה ביו"ר הכנסת.

בגזרה הספציפית הזאת, גם אם נצטרך לשים להם פיליבסטר כל החג, נעשה להם את זה. את הולכת לחבר מרכז הליכוד, שזה העובד הכי טוב, ואת תעשי את זה. כל הארגונים פה ישתמשו בכל הכלים, ואנחנו מול משרד הממשלה.

אבל אני אומרת, אני כבר דיברתי וזה גם הגיע ליו"ר הכנסת. וגם היא אומרת, לא ייפגע. היא עושה פשוט שביתה איטלקית. זו היא. זה לא העניין, היא עושה שביתה איטלקית. היא אומרת לו אל תדאג, לא ייפגע, אנחנו מעבירים תקציבים, הכול. היא מטשטשת את כולם, זו בדיוק הבעיה כאן.

תודה רבה. אלישע גולני, איגוד רכזי הלהט״ב.

לי קוראים אלישע, אני רכז להט"ב בחוף הכרמל, ואנחנו גם הקמנו איגוד בגלל הסיבה הזאת, שאנחנו פשוט הבנו שאנחנו נצטרך לקדם את המטרות שלנו בעצמנו. הגיעה גם הרכזת של חריש ובנימינה גבעת עדה, שקוראים לה מעיין, וגם טליה מרמת ישי.

אני חושב שיש פה אירוע מאוד ייחודי, שבו משרד האוצר והשלטון המקומי והחברה האזרחית מסכימים על משהו. ואנחנו שלחנו עשרות מיילים למטה המשרד. אני גם, כמו הארגונים האחרים, הגעתי לכאן בתקווה לפגוש את מטה המשרד ולקבל תשובה. המנהל הראשון קיבל שימוע ויצא מהשימוע, ותאריך סיום ההעסקה שלו נקבע ל-30 ביוני. זה הולך להיות המצב. הם כבר אחרי השימוע.

כמה שימועים יש? היו?

כמו שמיטל אמרה, הרשויות באי ודאות. רוב הרשויות מנסות למשוך כמה שאפשר. אם רוצים לפטר ב-1 ביולי, השימוע צריך היה לקרות היום, כי אנחנו מדברים על זה שב-1 ביוני מתחילה תקופת ההודעה המוקדמת, ואנחנו נכנסים למצב שבו כולנו הולכים לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת שלנו בחודש הגאווה. גם סימבולי וגם פשוט מייצר חוסר ודאות מוחלט בשטח.

אלישע, אבל מה זה אומר? אתם תלכו הביתה, מה זה אומר לפעילות?

זה אומר שאנחנו מפעילים היום, גם הארגונים וגם אנחנו, בסוף רוב הכסף יושב ברשויות המקומיות שמפעילות, כמו שאמרה השרה לשעבר, את רוב המענים למשהו כמו 100 רשויות שחולשות על 5.7 מיליון תושבים.

ומה התשובות שאתה קיבלת?

לא קיבלנו שום תשובה. אנחנו שלחנו מייל למירב שטרן בזמנו בנובמבר, לא קיבלנו מענה. זה לא שקיבלנו מענה שלא, לא קיבלנו מענה.

הם לא קיימים.

לא סופי כהן, לא מטה המשרד. ראש הרשות שלי שלח, אני יודע שגבעתיים שלחו, תל אביב שלחו, פשוט לא עונים.

תודה. מור נהרי, מנכ״לית חוש"ן.

תודה רבה. אני אגיד שזה דיון כבר שני שאנחנו מקיימים פה בנושא, וזה נוסף לדיוני עבר ולפגישות עבר. אני חושבת שברור לכולנו שאנחנו לא כאן כדי לדבר על הצורך בתקציבים, אנחנו כאן כדי לדבר על זה שיש תקציבים ושהוקצו תקציבים, ושכרגע מה שקורה זה קיצוץ דה פקטו.

כי בתקציב המדינה, במפתח התקציב, יש את זה לכולנו פה, אנחנו רואים שיש תקציב. האוצר אומר שיש תקציב, והמשרד לשוויון חברתי מערים כרגע קשיים טכניים במימוש התקציב. זאת אומרת, יש כסף, יש מקור תקציבי, זה ברור לכולנו. המשרד מוציא שקרים על דף ואומר שאין כסף, כשברור לכולנו, בתקציב המדינה, מפתח התקציב, זה פתוח לכולם, אנחנו רואים שיש כסף.

נוסף על זה, אנחנו לא מצליחים לקבל תשובות. התשובות שלנו ניתנות דרך העיתונות, התשובות שלנו ניתנות דרך הטוויטר, התשובות שלנו ניתנות בכל מיני דרכים, אבל אנחנו לא מצליחים לקבל תשובות על מה קורה עם הפרויקטים מצילי החיים שלנו, על מה קורה עם העובדים שלנו.

אתם הוצאתם מכתבים והכול?

הוצאנו, יצרנו קשר בדרכים מקובלות, בדרכים לא מקובלות, שלחנו אנשים, הוצאנו מכתבים.

לאסוף את החומר לתביעה.

יותר מזה, ביקשנו דיון בכנסת והממשלה לא הגיעה. וכולנו הגענו, וכולם הגיעו לדבר על המענים, ולדבר על השירותים שהם מקבלים, ולדבר על הרשויות המקומיות, ולדבר על זה שכמיליון איש נהנים מהכסף הזה בכל רחבי הארץ, והממשלה לא הגיעה.

עכשיו אני רוצה להצטרף למה שחברת הכנסת שלי טל מירון אמרה – אף אחד לא עושה לנו טובה. הממשלה צריכה לעבוד עבור האזרחים שלה, הממשלה צריכה להנגיש את הכסף שהיא מקבלת ושמוקצה לה, לאזרחים שלה. וכל עוד היא לא כותבת התקשרויות היא מועלת בתפקיד שלה אל מול האוכלוסייה, וזה שהיא לא נמצאת פה היום זה ביזיון. ואנחנו מנסים להבין מה צריך לעשות הלאה כדי שההתקשרויות האלה יאפשרו ערוץ לכסף שקיים להיתרגם לכדי שירותים. זאת השיחה.

תודה. מירב לבני.

תודה רבה. מירב, מנכ״לית ארגון ברית הלביאות, ואני רוצה להרחיב רגע את מעגל האנשים שבעצם מקבלים מהמיזמים האלה את הליווי ואת המעטפת. אנחנו כהורים לילדים טרנסים ומגווני מגדר, בעצם המיזם שלנו יחד, תחת המיזמים המשותפים, אנחנו מלווים משפחות בראשית הדרך שלהן, כאשר הילד יוצא מהארון ואחר כך לאורך הדרך.

להיות ילד טרנס זה תהליך ארוך שמייצר איזשהן ביורוקרטיות ואיזשהן התנהלויות שצריך לדעת, צריך מידע. ובעצם משפחות ותיקות שלנו מלוות משפחות חדשות. הן מייצרות עבורן עוגן, הן מייצרות עבורן מעטפת שמייצרת מעטפת לילד, שמייצרת גב לילד.

דיברתם על אחוזי אובדנות? 40% אחוזי אובדנות כאשר אין תמיכה משפחתית. כאשר יש תמיכה משפחתית זה יורד ל-4%. זאת אומרת, אנחנו מדברים פה על הצלת חיים, ואנחנו מדברים על זכויות בסיסיות של הילדים שלנו. אנחנו לא צריכות להתחנן.

אנחנו כאימהות שאחר כך, בגיל 18, הילדים שלנו הולכים לצבא, והרבה מאוד, ויש לנו עכשיו גם מאבקים מול זה, אנחנו רוצות את הזכויות הבסיסיות של הילדים שלנו, ואנחנו זקוקות לכסף הזה. שוב, עבדנו בעבר עם חברת הכנסת מירב, ואנחנו רוצים להמשיך לעבוד עם המשרד.

תודה. קטי פיאסצקי, מנהלת תחום קהילה, עיריית בת ים.

לא, משנה לראש העיר ומחזיקת תיק רווחה וקהילה גאה.

אם הייתי יודעת שאת פוליטיקאית, היית מקבלת ראשונה.

לא, בסדר, הכול טוב.

אני צוחקת, זו בדיחות הדעת.

אני מכירה כאן את החברים ואת הארגונים, והם עושים עבודה סופר חשובה.

עוד פעם את הטייטל שלך.

משנה לראש עיריית בת-ים, ובין היתר מחזיקת תיק הרווחה ותיק הקהילה הגאה, תיק שהקמתי לפני שש שנים לראשונה בבת-ים. דיברו כאן חבריי מיטל וישראל לפני על המשמעויות. באמת, המשמעויות מבחינת רמת גן ותל אביב הן באמת מינוריות לעומת מה שקורה בפריפריה החברתית.

אני מוצאת את עצמי בשבועות האחרונים הולכת, מתחננת ומקוששת כסף, לא כסף גדול ביחס לתקציב, על מנת להמשיך לתת מענים לאוכלוסייה הגאה בעיר. הניצול שלנו של התקציב, גם בשנה שעברה וגם השנה, עומד על כמעט 100%. אני צריכה לקבל עוד כסף כדי לתת יותר מענים.

כמה כסף?

התקציב שלנו של הקהילה גאה עכשיו עומד על כ-300,000 שקל בשנה, יחד עם המאצ'ינג.

קטי, אבל אני חייבת לומר את זה לכולכם. תפסיקו לצבוע את הפריפריה בצבעים לא טובים בלי שאתם רוצים.

למה? היא רק אמרה חולון.

בת-ים.

אני אומרת לכם, זה לא נשמע, כמישהי שבקיאה בזה.

פנינה, אני חיה בבת-ים כל החיים, החיים של קהילת הלהט"ב בבת-ים הם נוראיים.

לא, לא. זה כאילו להגיד ששם יותר אלימים כלפי הקהילה. אני אומרת, זה עניין של חינוך, זה עניין של חברה.

לא. אני מצטערת, אבל זה לא נכון. יש מקומות שהרבה יותר קשה להיות חבר או חברת קהילה, ואחד מהם זה בת-ים.

אבל לא להכליל את הפריפריה הגיאוגרפית.

אני מדברת על העיר שלי. המשרד לשוויון חברתי צריך לשנות את השם שלו למשרד לאי-שוויון חברתי, בדיוק כמו שהמשרד לביטחון לאומי, שגם לו יש חלק באלימות ובהפקרה, צריך להיות חוסר ביטחון לאומי. אני עושה את התפקיד שלי בהתנדבות, אני לא מקבלת שכר.

יש לך רכז?

יש לי רכז, גלעד, שמנצל 100% מהתקציב שלו ועושה עבודה מופלאה בבת ים. לא היה לנו רכז עד לפני כמה שנים, כשהוא הגיע הוא לא היה במשרה מלאה, לא היו לנו תקציבים. אנחנו עושים שינוי משמעותי בעיר בת ים, ואנחנו הולכים אחורה.

זה שלא נמצאים כאן גם נציגי הממשלה וגם של משרדי הממשלה ונבחרי ציבור, זו בושה. אני לא הלכתי לטקס שבועות של הבת שלי ואני עושה את התפקיד שלי בהתנדבות, ואני יושבת כאן כי כואב לי וכי זו הפקרה. את דיברת בהתחלה על ההפקרה של החטופים. יש קו שמקשר. הממשלה הזו מפקירה עוד אוכלוסיות ועוד אוכלוסיות, ואנחנו חייבים, גם החברה האזרחית וגם נבחרי הציבור ברשויות המקומיות וגם בבית הזה, להילחם בדבר הזה. זה לא ייתכן, זו סכנת נפשות.

תודה, קטי. דרישת שלום לראש העיר. יישר כוח על העשייה של כל הנציגים כאן, של הרשויות, של ישראל, של מיטל, שלך. אני רק רוצה לומר שבינתיים, בזמן שאנחנו כאן, מירב מאוד חרוצה, היא בינתיים עשתה את העבודה של האופוזיציה. בבקשה.

לא, אני רוצה להגיד רגע משהו אחד. קודם כל תודה שהרמת לי, אבל אני חייבת להגיד משהו אחד בדקה, כי יש פה אנשים שבאו במיוחד לדיון. זה לא יסתיים פה. אנחנו הולכים מפה בסוף הדיון, פנינה ואני, זה מה שהתחלתי להגיד לפנינה, ליועצת המשפטית של הכנסת, ואנחנו נחייב את המשרד להגיע לפה ולתת תשובות.

עכשיו, מילא כאן, וזה אני חייבת להגיד בניגוד לביקורת, כשבאתי לפה בבוקר עם פנינה, בביקורת השולחן היה ריק. פה זה עוד יותר יריקה בפרצוף בעיניי, כי כל כך הרבה אנשים טובים קמו בבוקר, נסעו בכל הפקקים האלה.

גם זו אוכלוסייה שסובלת אלימות, פגיעה.

יפה, אז זה מה שאני אומרת. והתארגנו, והגיעו במיוחד, ובאמת באו מדם ליבם לזה. ואף אחד לא טורח להסתכל על הפרצוף של האזרחים. עכשיו, אמרת משהו מאוד נכון, קטי, וזה מאוד הגיוני. באמת, אנחנו רואות את זה גם בנשים, גם בקשישים. כל אוכלוסייה שקצת קשה לה, אף אחד לא סופר אותה במדינה הזאת.

אבל אנחנו לא נסיים בזה, וזה מה שאמרתי לפנינה בשקט. אנחנו נסיים כאן את הדיון, ואנחנו נלך ונראה איך אנחנו מביאים את המשרד הזה, שיבוא וייתן תשובות. כי אם לא, יהיו גם השלכות לזה במליאה. לא יכול להיות שיורקים בפרצוף.

עזבי, את יודעת מה? גם אמרתי משהו עלייך, כי את הרמת לי אז אני ארים לך. פנינה היא אחת מחברות הכנסת שיודעת לעבוד טוב עם הקואליציה, צריך להגיד. היא יודעת לעבוד איפה שצריך, אז למה לא לבוא ולכבד את הוועדה הזאת? זה מה שאני אומרת.

לזכותה או לגנותה?

לזכותה. היא מקבלת הרבה דברים לנשים, לנשות מילואים.

זה היה נשמע מפוקפק.

להפך, אתה יודע איזה דברים עושים כאן לאימהות של החטופים, לנשים שלהם, לאלמנות.

נכון. לנשות הפצועים, לאלמנות.

דברים שהוועדה הזאת מקדמת.

לא, גם יש לנו יושרה. תקשיבו, אתם גם ראיתם. אנחנו דחינו את הדיון הזה, יעידו על כך ארגוני הקהילה. לא חיפשנו לעשות עליהום, לא התלהמות, לא באנו בשביל הכותרות. רצינו להביא באמת את הזמן גם למשרד כדי לגלות אחריות ולממש את האחריות שלהם.

לא יזמנו דיון מאז ינואר, כי נתנו להם זמן לתת תשובות.

נכון. ולצערי, אחרי שכלו כל הקיצין ואחרי שגם אתמול אני אישית פניתי לשרה ואמרתי לה שאני לא אקבל את זה שלא יהיו פה, עדיין בחרו לא להגיע. ופה אנחנו סיימנו את התפקיד שלנו מבחינת היושרה וההגינות. וברגע שלא יודעים להיות ישרים והגונים עם הציבור, אנחנו נעלה למתקפה ומאבק על הדבר הזה.

ותודה רבה שאת פנית ליועצת המשפטית, אנחנו גם נפנה ליו״ר הכנסת. אני אומרת לך, גם לא תהיה נשיאות, אם צריך. אנחנו נפנה ליו״ר הכנסת. לא תהיה נשיאות של הכנסת. הסגנים שלנו לא יגיעו אם אנחנו צריכים. לא יכול להיות מצב שהיא לא תגיע, לא תשלח את האנשים שלה, ועוד תבוא לפה כשנוח לה. לא מתאים.

חברת הכנסת לשעבר, ענת מאור, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היו"ר. קודם כל, כשאני הייתי חברת כנסת, אז, ב-2 בפברואר 1993 התקיים המפגש הראשון של הקהילה הלהט"בית, עוזי אבן, ועמית קמה, ונשים יקרות, ויעל דיין עמדה בראש ההרכב. ומהמעמד המרגש ההוא, וכל העבודה הגדולה שנעשתה, ולראות פה עכשיו את הקהילה הנהדרת ואת הערים, חברותיי, מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב.

כן, אנחנו נצטרך לקצר, חברת הכנסת לשעבר.

כן, אני מברכת מאוד את כל העשייה.

לא, ברכות בפעם אחרת. תודה.

אז רק עוד שתי הערות.

משפט ככה בקצרה, קולע. את אנרגטית.

לא, זה בסדר, את צודקת. את אומרת את זה כל כך נהדר, פנינה. הערה שנייה, שבשום אופן אי אפשר לראות את זה כתקלה של שרה מסוימת. אנחנו היום ביום ה-600 להפקרה מוחלטת של חטופים, 600 ימים חטופים, ומפקירים עכשיו קהילה להט"בית, ובאותה עת, כשהממשלה רוצה, היא עושה מלחמה מיותרת.

טוב, על זה יש לנו ויכוח, אני חייבת לומר. אני אומרת לכם, שזה לא טוב לקהילה לחבר בין שני הדברים. באמת, אומרת לכם את זה ברצינות. בואו נתמקד, כי זה יכול לפגוע גם ברגשות של משפחות חטופים. עזבו.

גברתי היו"ר, אני אסיים במשפט שאני חושבת שהחיבור הזה הוא הכרחי. זו פגיעה מכוונת בזכויות אדם, אז אני אדבר על זכויות אדם. ובשביל לשנות את זה, אז הפתרון הוא לא רק בוועדה הזו, הוא פתרון פוליטי-ציבורי של הממשלה הזו, את האין של משרד השוויון החברתי פה, שיאתרו את עצמם בכלל ויעבירו את השלטון למי שאוהב את הקהילה ואת זכויות האדם.

תודה. אני כן אגיד, ואני אומרת את זה במשפט קצר. קודם כל, תודה רבה לך שאת באה ומלווה הרבה מאוד דיונים חשובים, חברת הכנסת לשעבר. יש לנו הרבה כבוד לפעילות שלך ולפעילותן של הרבה מאוד נשים שהיו בבית הזה ופילסו את הדרך.

אני כן רוצה לצדד בדברים שאמרה לינור. אנחנו צריכים להיזהר, זו לא סוגיה פוליטית. אני אומרת לכם חד וחלק, אפשר להגיד שזה פוליטי, אבל אני לא רוצה שהיא תהיה פוליטית. זו סוגיה שיש בלהט״ב ימין, שמאל, מרכז, זה לא רלוונטי, מכל העדות, מכל הארץ. אני במכוון אומרת לכם, וזה לעשות לה חיים קלים. זה ללכת למקום שהיא רוצה, או שהפקידים של המשרד רוצים, להגיד שמאל רדיקלי, זה צעד אחר של המפה.

אנחנו נמצאים בכל קצוות הקשת הפוליטית.

בדיוק, ואת זה צריך להגיד לה בקול רם מול הדברים שהיא נותנת. גל יהב המהממת ממועצת התלמידים והנוער הארצית, בבקשה.

היי, אני גל יהב, אני נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית. בכל פעם שאני מדברת על להט״ב, אני מקפידה לפתוח בכמה מילים על מי אני מעבר, כי זה הכרחי לנסות לוודא שככה יראו אותי כבן אדם ויקשיבו לי.

אני תלמידת כיתה י״ב שממשיכה מכאן מיד לבגרות. אני אוהבת את החברים שלי ואת הכלבה שלי ולקרוא, ואפילו ארגוני המשפחה דיברו שאתם יושבים בנות. זה לא אומר שאני מתנדבת למען החברה פחות, אחות גדולה וקטנה פחות או מציירת פחות. זה רק אומר שמגיעות לי זכויות פחות.

בתאריך ה-8 במאי אני מתגייסת. אני רוצה לשרת את המדינה שלי. אני רק שואלת מתי היא תתגייס עבורי ובאיזה תאריך המדינה תתגייס עבור הקהילה הגאה, ותעביר את התקציבים ותוודא שהתוכניות נשארות, ותעשה את המינימום של להשאיר תוכניות קיימות ומצילות חיים כאן קורות במדינה שלנו. תודה רבה.

תודה, מהממת. אני יודעת שלא כולם הספיקו לדבר, ויש פה את נורית שיין, ויש פה את מעיין שהגיעה מבנימינה, ויש את נעמה ולא קיבלה, ואני באמת מכבדת את זה ששמרת על איפוק. כן.

אני רוצה לדבר על החיים שלי כלסבית בגיל השלישי. אני לא אדבר פה על תקציבים, אני רוצה לדבר על קבוצה שקיימת בכל מיני ארגונים ברחבי הארץ, קבוצה שנפגשת פעם בשבועיים בעזרה של עובדת סוציאלית. ואנחנו מדברים על אובדנים, על החיים שלנו, על הישגים, על בדידות, וזה הדבר היחיד שמחזיק אותנו כבית בתוך הקהילה הגדולה יותר של קהילת הלהט״ב.

אתם ממש מעטפת.

חלק מההישגים של קהילת הלהט״ב במדינת ישראל באו בזכותי, שיצאתי בשנות ה-70 לרחובות בניגוד לפרנסה ולחיי משפחה, על מנת שנגיע היום ושלא ישכחו אותנו כלהט״ב זהב ויהפכו אותנו לשקופים ונעלמים. אז אני מאוד לא מדברת על תקציבים, אני מדברת על הצלת חיי אדם מבדידות רגשית ועצמאית.

תודה רבה. מי זו מעיין? במשפט. סליחה, בדיון הבא אנחנו נתחיל איתכם. תודה שאת כאן.

אני הגעתי לכאן כדי להביא איזשהו קול מהשטח שאולי פחות נשמע. אנחנו הרכזים והרכזות שעובדים בסופו של דבר עם אנשי הקהילה, ובאתי כאן להעביר מסר מתוך הקהילה ולומר שבאמת מעבר להכשרות ומעבר לקבוצות הטיפוליות במקומות האלה, דיברת על הפריפריה, אז דווקא בפריפריה, במקומות שבהם אין עו"ס להט"ב, אנחנו מהווים הכתובת. אנחנו הכתובת לאנשים האלה.

של התוכנית הספציפית הזאת שעלולה להיפגע.

של התוכנית הספציפית הזאת. במקומות שבהם אין להם לאן לגשת, הרווחה מפנה אותם אלינו. אנחנו הכתובת שלהם, אנחנו מצילים את החיים שלהם הלכה למעשה.

ואת ממש מרגישה שאם לא תהיה מעורבות זה יעלה ב...

לפני שבוע הגעתי לסיטואציה של חיים ומוות עם אנשים מהקהילה שלי, וזה קורה על בסיס חודשי. זה לא משהו חדש לנו, אנחנו עוסקים בזה יום-יום, זה דם של אנשים על הידיים שלנו.

תודה רבה. אנחנו כבר שתי דקות אחרי זמן הדיון. נעמה, משפט. ולא להרגיז אנשים, ואהבת לרעך כמוך.

אני לא אגיב לקדימון שהיא עשתה לי, שהנה נעמה תגיד את השקרים.

אנחנו חברות, נעמה.

אז למה אמרת הנה נעמה תגיד את השקרים?

למה? אבל נעמה דיי. זהו, נגמר.

לא משנה. שתי נקודות עקרוניות. אני לא מתייחסת לכסף. אני ביקשתי שיהיה פעם אחת דיון על מה מחנכים בחינוך הזה. אני חושבת שהוועדה לקידום מעמד האישה לא יכולה לקדם את האות ט' של הלהט״ב.

מצילים חיים.

זה הבן שלי ואת לא תדברי על הבן שלי.

נתת לי דקה.

ובחרת להיות טרנספובית בדקה הזאת. יפה.

נעמה, קל לברוח. את יודעת משהו? זה לא בסדר.

לא בורחת. תני לי לדבר.

רגע, את חושבת שזה בסדר שפוגעים בתקציבים? את אמרת לא רוצה להתייחס לזה. זה לא בסדר. אני רוצה שאת תדברי עם מאי גולן, ואת תגידי לה שהיא לא יכולה לפגוע בתקציבים שלהם.

אבל אני יכולה להגיד משפט אחד בלי הפרעות? הוועדה לקידום מעמד האישה לא יכולה לקדם את הנושא של טרנסג'נדריות משתי סיבות. אחת, זו פגיעה בבנות צעירות שהולכות וחושבות שהן יכולות לשנות את מינן, עוד ועוד בנות צעירות שלא היו מוגדרות לפני כן. ביקשתי לסיים.

תודה רבה. יש לי עכשיו דיון מאוד חשוב על יהודים שנפטרו בדרך לארץ. לא, גברתי, אני לא מבזבזת עוד חצי דקה, אני אמרתי לך, בדיון הבא.

אני רוצה להודות לכולם, אנחנו נעשה דיון המשך, ונעמה, תקבלי שם לדבר וכל מי שרוצה לדבר. להתראות, תודה לכל הארגונים ונציגי המשרדים. כל טוב, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.