פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



9
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
26/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 102
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, כ"ח באייר התשפ"ה (26 במאי 2025), שעה 13:09

במסגרת ציון יום הוקרה למערך המילואים - פניית ציבור בנושא: החזר מעסיקים לעובדים שמשרתים במילואים בשעת חירום

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר

גליה ימין - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

שנהב אור - רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

אביתר רובין - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סא"ל במיל' יוסרי זין אלדין - יועץ קמל"ר לענייני חקיקה, כנסת וממשל, צה"ל

אלינה מילקין קזקביץ' - מנהלת, אגף מילואים, המוסד לביטוח לאומי

חנן פוטרמן - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

סיגל סודאי - מנהלת, המחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

מיכל וקסמן חילי - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים בישראל

אופיר ושדי - נציג פונים

יוסף אבי יאיר אנגל - סבא של אופיר אנגל שחזר מהשבי

יואב אנגל - אבא של אופיר אנגל שחזר מהשבי

לאה האריס - אימהות הלוחמים

ד"ר חנה קטן - אימא ללוחמים, תנועת נשים תקומה

אתי שבתאי

נועם כהן, חבר תרגומים



‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

במסגרת ציון יום הוקרה למערך המילואים - פניית ציבור בנושא: החזר מעסיקים לעובדים שמשרתים במילואים בשעת חירום

אנחנו בישיבה קצרה, רוצים לעזור לאלה שהורגים את התינוקות בעזה. תנסו לקצר, כי אם לא, לא נספיק להגיע, אנחנו חייבים לסיים ב-14:00, בקצרה.

אני אעשה את זה קצר. ממך אני רץ ליעקב אשר.

בוא, אנחנו צריכים לסיים עד 14:00 ויש פה נושא של חיילי מילואים.

597 ימים, עוד שבוע עבר ונראה שמצבם של 58 החטופים והחטופות מיום השואה של 7 באוקטובר נהיה יותר ויותר גרוע. מי יודע כמה מהם עדיין בחיים ומי יודע אם אי פעם נוכל להביא את המתים לקבורה במדינה שלנו? האמירות שנזרקו השבוע על ידי המפקיר הלאומי כמו "הם תקפו אותנו עם כפכפים וקלצ'ניקובים וטנדרים, זה עולה פרוטות", וזאת בהקשר להתקפה על עין השלושה ששם מעולם לא ביקר.

הניסיון למנות בניגוד לחוק ראש שב"כ שהתייחס לנושא באומרו, "אני נגד עסקת חטופים, זוהי מלחמת נצח". אי ההסכמה לקבל את הצעת החמאס לשחרור כל החטופים והחטופות במכה אחת ולהפסיק את המלחמה, אלא לנסות להחזיר רק כמה חטופים ולנסות להמשיך את הלחימה בארגון הקיקיוני שהוא בנה עם אנשי לשכתו, שמומנו על ידי קטר, זה לא יהודי ולא אנושי. הסכמה להצעת החמאס והניסיון להשיג את השבת כל החטופים והחטופות הייתה מאחדת את העם ברצון קודם כול להחזיר את כולם.

חברי הכנסת, כל זה השבוע. האם אתם לא ערים לרוב הגורף בקרב האזרחים, 84% שתומכים חד משמעית בהחזרת כל החטופים ואחר כך נראה מה יהיה? היום, 598 ימים למלחמת חרבות ברזל, הושוו מספר הימים לאלה של מלחמת השחרור. 598 ימים הייתה מלחמת השחרור, העצמאות, הקוממיות, כל אחד לפי ראות עיניו. ממחר תיחשב מלחמת חרבות הברזל למלחמה הארוכה בתולדות המדינה, ונגד מי? הרגנו אלפים, השמדנו תשתיות, חודשים רבים שמספרים לנו שאוטוטו החמאס מורתע או מחוסל, ולא כך במציאות.

כמה חיילים עוד יאבדו את חייהם או ייפצעו בגוף ובנפש כדי לרצות את מאווייו של המפקיר הלאומי שמהשבוע הראשון למלחמה לא רצה לקבל את עצת המומחים כמו עו"ד אורי סלונים ואחרים להגיע לעסקת החזרת כל החטופים מייד ובמכה אחת. באותו זמן הייתה ידינו על העליונה, גם בהבנה ובאהדה של העולם, ומה עכשיו? אוי לספר בחו"ל שאני מישראל, אוי לחייל שרוצה לצאת לטייל בעולם אם יתגלה שהשתתף במלחמה.

אין למדינה שלי מערכת הסברה שעומדת מול ההתקפות הקשות של החמאס וחבריהם ברחבי העולם. רק השבוע פורסם בעולם בכותרות ראשיות האירוע הקשה של הריגת תשעה ילדים, ילדי זוג רופאים בח'אן יונס. לא ראינו תגובה שתנסה להסביר לעולם איך דברים כאלה קורים.

אני, בן להורים ניצולי שואה, אבי שרד שנתיים וחצי את אושוויץ וגולשאו, ונמלט מצעדת המוות אחרי שלושה וחצי חודשי צעדה. הוריי שעלו כחלוצים להגשים חלום, להקים מדינה יהודית, ציונית בארץ ישראל מייד עם תום המלחמה ההיא ב-1946 מואשם, אני מואשם בכל פינה בחו"ל כשותף לרצח עם. האם נראה לכם הגיוני, חברי הכנסת?

מתי סוף-סוף תקומו, חברי הקואליציה, ותבינו לאן אנחנו כמדינה יהודית וכחברה ערכית מתדרדרים? האם לא ראוי שכל ועדה בכנסת, במקום הנושאים הפחות חשובים בהם אתם מעבירים את זמנכם, תדון בדרכים להחזרת החטופים והחטופות כנושא בחשיבות עליונה, למען חיזוקה של החברה על פני התפוררותה? תודה.

גברת לאה האריס.

תודה. אני ממש אגיד בקצרה. אני מארגון אימהות הלוחמים. כל מה שאתם אומרים כאן על חיילי המילואים חשוב מאוד, מאוד חשוב גם לחזק אותם ושהממשלה לא תעשה דברים שמסכנים אותם כמו מה שקרה עכשיו בהכנסת שוב הסיוע הלא הומניטרי לעזה, שזה מסכן את החטופים וזה סכין בגב ללוחמים שלנו. אנחנו ראינו כולנו אתמול את הסרטון של החמאס שהשתלט על משאיות, שהיה לגמרי לא מפתיע, ידענו שזה יקרה. אנחנו רוצות לחזק, מאוד, מאוד חשוב שאתם, כל מי שבקואליציה, צריך לתת לאוכלוסייה העזתית לצאת למענם ולמעננו. כרגע יש בעיה עם הוועדה למען הגירה מרצון, הבנו שזה לא כל כך מתפקד, צריך לטפל בזה.

בנימה אחרת, אנחנו רוצות לחזק את שר הביטחון כ"ץ שפעל להרחיק את הפצ"רית מכנסים פוליטיים. לא ברור לנו למה הפצ"רית עדיין שם, היא מסכנת את חיילינו. ולסיום, אני רוצה לברך את כולם פה ליום כ"ח באייר, יום איחוד ירושלים, התאריך ההיסטורי והקדוש הזה. גם אז, לפני 58 שנה, היו אנשים בממשלת ישראל שחששו מהמהלך של כיבוש העיר העתיקה, שלא לדבר על עזה, שאז קרה ביום אחד, אבל בחסדי השם קיבלו את ההחלטה הנכונה והאמיצה, ולכן אנחנו כאן בירושלים המאוחדת, בירת ישראל לנצח. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. אנחנו, אימהות הלוחמים, מתפללות שגם לכם, נבחרי הציבור, יהיה את האומץ לקבל את ההחלטות שיביאו לנו ניצחון מבלי לסכן את חיילינו לשווא. תודה.

ד"ר קטן.

שלום, אני מדברת בשם נשות תקומה, שמי הרבנית ד"ר קטן. אני גם רוצה לברך את ירושלים ביום חגה. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. זה יום של אחדות, זה יום שירושלים התאחדה, ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה, ירושלים המזרחית, ירושלים המערבית. וזה קורה לנו בימי ספירת העומר שבהם מתו התלמידים של רבי עקיבא בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה. להיות באחדות. אני יושבת פה בוועדות ואחד מנגח את השני, ועם ישראל חייב להיות מאוחד כי יש לנו אויב אחד, האויב הוא החמאס.

גם אם דעותינו אינן שוות, אנחנו אחים. אחים זה אומר גם לתרום את חלקנו במלחמת המצווה הזאת. שכל עם ישראל לא ידבר על אחדות, אלא יפעל באחדות, מכל פלגי האוכלוסייה, לקיים את המצווה החשובה הזאת שאין כמותה, זו זכות גדולה. לי אישית יש עשרות נכדים עכשיו שאבא שלהם מגויס במשך שנה ושמונה חודשים. אנחנו גאים בהם, אבל זה קשה. צריך להרחיב את השורות.

זו גאווה גדולה, זו זכות גדולה, אבל אחדות זה אומר שאנחנו כולנו שם בעסק הזה. אני בתור רופאה, אם אני לא מרגישה טוב, אבל אני יודעת שאם לא אגיע לתורנות, מישהו אחר יישא בנטל הזה, אני אתאמץ ואני אגיע. וזה מצופה מעם קדוש וגדול שכל עם ישראל יהיה חלק מהדבר הזה. כל עם ישראל, וגם אותם אנשים שלומדים, שימשיכו ללמוד תורה, אבל מי שאיננו לומד תורה, הוא יכול וצריך להיות חלק מהדבר הזה, כנ"ל לגבי פציפיסטים למיניהם, כנ"ל לגבי כל מי שלא נוטל את חלקו במלחמות ישראל, שבעזרת השם נמשיך לחגוג את ירושלים המאוחדת בניצחון גמור.

תודה.

אנחנו נתחיל עם נציג הפונים, אופיר ושדי, בבקשה.

שמי אופיר ושדי, אני נציג של עמותת ברכת אשר מיישוב אור הגנוז. אני אתחיל ישר מהעניין. יש לנו עובדת שיצאה למילואים ב-15 בדצמבר 2023, היא עובדת מעון יום בשליש משרה. היא יצאה למילואים ומשרתת עד היום במילואים. התחלנו לשלם לה את כל מה שקשור כרגיל, הוצאות מעסיקים וכל הדברים האלה עד התקנות שהוציא הביטוח הלאומי.

ישבתם בוועדה באפריל 2024 והחלטתם על שיפוי למעסיקים. אני ראיתי בפרוטוקול של הוועדה שדיברתם, חבר הכנסת פינדרוס הזכיר את נושא העמותות, אם עמותות גם, הדגישו את נושא העמותות, בעמ' 34-31 מדברים על עמותות. ועו"ד גליה ימין גם דיברה ואישרה שגם עמותות יקבלו את השיפוי הזה. ביולי 2024 ראיתי שאנחנו לא מקבלים כלום, פניתי למוקד מעסיקים בביטוח הלאומי בנוהל הרגיל. אמרו לי שאנחנו מוחרגים במשרד האוצר כי אנחנו מוגדרים מעסיק ציבורי ואנחנו לא אמורים לקבל. "תפנו למשרד האוצר, ואם הם ישנו, אנחנו נשלם לכם".

אמרתי אני אפנה יותר, שאלתי מי אחראי בביטוח הלאומי על זה, אמרו לי אפרת פורת. פניתי לאפרת פורת, הצלחתי להגיע למייל שלה, פניתי אליה, היא ענתה לי עוד פעם, "תפנה למשרד האוצר, אין לנו קשר לזה". אחר כך הפנו אותי למרקי. מרקי גם, ביטוח לאומי, אני מתכתב איתו עד היום, כי הגעתי איכשהו דרך נציג בביטוח הלאומי, חבר הנהלה שמה, התכתבתי איתו עד היום. הוא אמר לי שיש איזו מישהי במשרד האוצר, חדשה, סוף כל סוף מצאו מישהי במשרד האוצר והיא אחראית על הנושא הזה, היא קיבלה רשימה והיא צריכה לתת לנו רשימה, אתם צריכים להיות בעזרת השם ברשימה הזאת.

ובמקביל פניתי גם לחיים, העוזר של חבר הכנסת פינדרוס, וככה התחלנו התכתבויות וראינו שזה משחק פינג פונג בין משרד האוצר לביטוח הלאומי. עבר הרבה זמן כבר והיא עדיין משרתת במילואים ועדיין אני משלם כל חודש קרוב ל-1,000 שקל הוצאות. זה נופל על העמותה, סך הכול עובדת מעון יום, מעון יום לא מוגדר, זה לא תקצוב, זו תמיכה להורים שנמצאים במעון. יש לנו עובדת חדשה במקומה, אני גם משלם לה וגם משלם את כל ההוצאות מעסיקים שלה, של אותה עובדת. זהו, אמרתי שאני אפנה, זה כבר הגיע לקרוב ל-15,000 שקלים הוצאות עד עכשיו לעמותה. פניתי והתפלאתי שהזמינו אותי לוועדה. אני פעם ראשונה מדבר בכלל בכנסת, פעם ראשונה מדבר בכלל בפני ציבור.

אתה רואה? זה לא כזה - - -

כן, אני לא רגיל.

אין הסברה למדינת ישראל ומדינת ישראל רוצחת, אין הסברה למדינת ישראל ומדינת ישראל הורגת ילדים. אין הסברה למדינת ישראל - - - אין הסברה למדינת ישראל, זה בסדר גמור. אבל אתה חייב לתת לו את זכות הדיבור, הכול בסדר. משחק מדהים. ביטוח לאומי, מה הסטטוס?

שלום רב, אני אלינה מילקין, מנהלת אגף גמלאות מחליפות שכר, מילואים זה חלק מהאגף שלי, מהאחריות שלי. נתחיל מזה שאנחנו מתחילת עבירת החוק ועד היום שילמנו שיפוי מעסיקים ל-52,000 מעסיקים בסכום של קרוב ל-4 מיליארד שקלים. אנחנו שילמנו את זה באופן אוטומטי, ללא ביורוקרטיה וללא פנייה של אף מעסיק.

כדי לבצע את זה באופן אוטומטי, בלי כל הביורוקרטיה, אנחנו יצרנו איזושהי רשימה של מעסיקים שהם מוחרגים לפי החוק ופעלנו לפי הרשימה הזאת. עם הזמן התברר שיש כמה מעסיקים שפנו אלינו, בודדים, באמת בשוליים.

מה זאת אומרת בודדים? הוא לא היחידי שיש לו מעון יום. מעונות יום יש לך מאות.

הוא היחיד שפנה אני חושבת, לא זכור לי.

עם עובדת שיצאה למילואים.

כן, זה נכון. ואנחנו התחלנו איזשהו תהליך, אנחנו הבנו שכנראה שהרשימה שלפיה פעלנו היא לא מטויבת, צריך קצת - - -

מה כתוב בחוק? שאני אבין.

בתקנות יש הגדרה של מעסיק ציבורי. עו"ד חנן פוטרמן, המוסד לביטוח לאומי. החוק החריג למעשה מעסיקים ציבוריים, מדובר בתקנות, כאשר הוא כל אחד מאלה: אחת, המדינה, שתיים, גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985, ושלוש, קופות חולים. עיקר הבעיות - - -

מה זאת אומרת? קופת חולים גם כן לא מקבלת שיפוי?

לא. עיקר הבעיות או השאלות - - -

היא אמורה לספוג את זה? אני מנסה להבין. עובדי קופת חולים שיצאו למילואים?

לפי התקנות, אין להם שיפוי. והשאלות לגבי הרשימה שדובר, זה מופיע בסעיף 2.

מה ההיגיון? סתם תסביר לי, אני לא זוכר את הפרק הזה בחקיקה. מה ההיגיון לצורך העניין של קופת חולים שהיא אמורה לספוג את זה?

שיש כבר תמיכה ממשלתית. אולי האוצר גם יכול להסביר את זה.

עסק בנוי על תמהיל, זו לא תמיכה. קצת התבלבלתי, ממתי קופת חולים נתמכת על ידי המדינה? קופת חולים, יש לה הסכם, היא נותנת שירותים, ותמורת השירותים היא מקבלת תשלום.

גליה ימין, משרד האוצר, הלשכה המשפטית. כשהוצאנו את התקנות הלכנו על מודל מימי הקורונה, כשניתנו למעסיקים, בדרך כלל עולמות קצת של רשות המיסים שבהם אנחנו פחות בקיאים, אבל בסופו של דבר התפיסה היא שגופים שנשענים על המדינה בדרך ישירה, אני לא מדברת על עולמות התמיכה, ולכן גם העמותות וכל הגופים האלה הם בחוץ והם זכאים לקבל את השיפוי. הגופים האלה, יש להם בעצם ישיר לשירות המדינה וזה מנוהל ביחס שבין קופות החולים למדינה.

ככה היה גם בתקופת המענקים. אני אגיד שבמענקי הקורונה הוחרג היקף הרבה יותר רחב של מעסיקים. אנחנו צמצמנו פה במידת האפשר כמה שיותר כדי לתת עם אותו רציונל למעסיקים. אין זה אומר שקופות החולים לא מקבלות.

כן, אבל זה לא דומה, פה הוא בחוק מחויב לתת. בקורונה הוא יכול לפטר. בקורונה, העמותה מגיעה לסיטואציה הזאת, החברה מגיעה לסיטואציה הזאת, קופת חולים לצורך העניין, יכולה לפטר. פה אסור לו לפטר, נכון? יש פה משהו שהוא לא דומה.

נכון, היחס שאנחנו דיברנו עליו הוא על מענק הוצאות קבועות, לא על המענקים האלה. מענק הוצאות קבועות דיבר על ההוצאות הקבועות של העסק שמטרת המדינה הייתה להחזיק אותו בחיים. מטרת המדינה הייתה שהעסקים לא יפלו, לקחת את ה-20% - - - שניתן לעסקים.

נכון, לכן אני אומר, פה זה לא דומה.

זה עדיין על אותו רציונל שאתה רוצה עסק חי. אני אומרת, זה נכון, שפה יש איזושהי חובה חוקית למעסיק לשלם. זה מה שנדון, זה עבר ועדה, בזמנו הסברנו את זה בצורה מפורשת על אותו עניין.

אפשר שאלה? רפאל לצורך העניין, התעשייה האווירית, אנשים יצאו למילואים, המדינה לא שיפתה אותם?

אם אני מבינה נכון, רפאל היא חברה ממשלתית. רפאל מוחרגת מהתקנות, יש לה יחסים ישירים עם המדינה. נגיד ביחס לתאגידים סטטוטוריים, אלה תאגידים שמתוקצבים מדי שנה על ידי המדינה, ובמסגרת זה הציפייה היא שהתאגיד, כשהוא קובע את התקציב מול משרד האוצר ומול המדינה, שם נסגרים הדברים וככה זה עבד עד כה.

מעונות יום זה בטוח לא.

מעונות יום, אנחנו נבהיר במפורש, ותכף ביטוח לאומי ימשיכו כי רגע קטענו, אבל זה הקצה של הכמה חריגים שכנראה נפלו בין הכיסאות בבעיות שהיו ברשימה.

אין חולק שהם זכאים לקבלת השיפוי, על זה אין חולק וכולנו פה. אני אומרת, היו רשימות - - -

למה זה בנוי על רשימות? אני לא מצליח להבין.

לא, הרשימה היא עניין תפעולי. אני התחלתי להגיד, פשוט עצרתם אותי באמצע. כדי שאנחנו נדע לשלם באופן אוטומטי ללא פנייה של מעסיקים, אנחנו מראש יצרנו איזושהי רשימת מעסיקים כדי לדעת שאותם צריך להחריג ולכל השאר לשלם אוטומטית, זו המשמעות של הרשימה, בסדר? עם הזמן הבנו שהיו כמה מעסיקים שפנו שהם כנראה היו בתוך הרשימה, מוחרגים מהתשלום, וככל הנראה נפלה טעות, בסדר? כנראה ש-100% מאוד קשה, הגענו ל-99% ואני חושבת שזה גם מאוד יפה.

אנחנו פעלנו כן לבדוק את המקרים שפנו אלינו באופן פרטני וכן יצרנו איזשהו שיתוף פעולה, גם כדי לבדוק באופן כולל את הרשימה עוד פעם. יכול להיות שיש גם, כמו שאתה אומר, מעסיקים שלא פונים כי הם בכלל לא חושבים שהם זכאים, אוקיי? אנחנו הלכנו על שני נתיבים: פעם אחת, לעשות טיוב לרשימה, ברגע שנעשה טיוב, נוכל לשלם אוטומטית אם במקרה נכנסו מעסיקים. ופעם שנייה, למקרים פרטניים לתת מענה פרטני. לצורך העניין, העמותה, עוד לא הוצאנו הודעה רשמית, אבל אנחנו פעלנו כן להוציא תשלום. זה ייקח כמה ימים, עד שבוע.

- - - היעילות של הוועדה ומכיר את זה היועץ המשפטי של הוועדה, אנחנו, אני לפחות מתנהג ככה, אני לא מכנס ועדה אד-הוק, אני מכנס ועדה אחרי שהנהלת הוועדה פונה ומקבלת תשובה שאומרת שאין פתרון. אם את היית אומרת את כל מה שאת אומרת עכשיו למנהלת הוועדה לפני שבוע, לא היינו מתכנסים פה היום. זאת אומרת, אני אומר את זה בכנות. אני כן מעריך את עבודתם של משרדי הממשלה, כל המשרדים, אני לא חושב שצריך.

זאת אומרת, אם את אומרת שזה טכנית, שאלה של כמה ימים עד שהדבר הזה ייפתר, בשמחה רבה, אני שמח, אבל מבחינתי, סתם בשביל ההתנהלות, חבל, דבר כזה מודיעים. הוצאנו פנייה מסודרת, הוצאנו פנייה, מודיעים. זה כולל טלפונים אתמול מלשכת השר ומלשכת הביטוח הלאומי ומהלשכה הזאת מי יגיע לוועדה כי כל אחד עסוק במקום אחר. על מה ולמה? פשוט תודיעו ומבחינתי, יש לי עוד כמה ועדות להיכנס אליהן מדי פעם. אבל אני אומר את זה כהערה.

אם אנחנו כבר פה, אילו עוד גופים נפלו לדעתך בין הכיסאות? על סיווג אני מדבר, לא מדבר על שמות של עמותות.

ממי שפנה אלינו, קודם כול, חלק גדול כבר קיבלו מענה וקיבלו כסף. נשארה לנו העמותה, יש לנו עוד עמותה, אני לא יודעת אם הם נקראים עמותה שגם עליהם קיבלנו.

קיבלנו של המכינות הקדם צבאיות.

אישרנו, שילמנו.

אני מעיר עכשיו לאוצר, ואני מבין את הביטוח הלאומי שהוא - - - את העמדה שלו. יכול להיות שאנחנו הולכים לעוד סבב של מילואים, בסדר? יכול להיות. אני סקפטי. אני יודע שכולם בכותרות יש כבר, אבל אני סקפטי בעניין הזה. ההיגיון של הקורונה, שהעסק ימשיך לפעול, הוא לא אותו היגיון כשמדינת ישראל מחייבת את האדם להמשיך לשלם שכר. זאת אומרת, בשים לב לדבר הזה. זה שקופות חולים ומשרד הבריאות לא אכפת להם, זה בסדר גמור, אני במקום קופת חולים הייתי אומר, מה זה הדבר הזה? יש לי תחשיב, כמה עולים לי רופאים, כמה עולה לי המערכת, אם המדינה מטילה עליי, לא אסון טבע, לא משהו, המדינה מטילה עליי מעמסה, באיזשהו מקום המדינה צריכה להיות חלק מזה.

הרי המחוקק אומר לו, אתה לא יכול להזיז את הרופא. יש הליך חברתי שאתה אומר, אני לא רוצה שעסקים יפלו, הליך כלכלי שאתה אומר, אני לא רוצה שעסקים יפלו, אבל זה הליך שיש בו היגיון אחד, וזה ההיגיון בקורונה, ואני לגמרי מבין את ההיגיון שעומד מאחוריו, ולכן גם שם אפילו עמותות היו במצב שונה בכלל בקורונה, מי שזוכר, כי בסדר, אתה אומר עמותה פחות מטריד אותי, זה פחות תורם לכלכלה, יותר תורם לחברה, אני עכשיו שם דגש על הכלכלה ולא על החברה. ויכוח, אני אנהל אותו בוועדת כספים, זה בסדר.

אבל אני אומר, כתפיסה, חייבת להיות איזושהי הבנה בסיסית שאומרת, אם אני מחייב אותו לעבוד, או שהרשות המקומית לצורך העניין או החברה הממשלתית תממן את זה, שזה בסדר, זו בסוף זרוע של המדינה בדרך כזו או אחרת, או המדינה. קופת חולים היא לא זרוע של המדינה, היא בחוזה עם המדינה, ולכן הבאתי. כשאני שאלתי על התעשייה האווירית ורפאל לא שאלתי כחברה ממשלתית, שאלתי כמי שמספק שירותים. הרי אם היה סופר שמספק לכנסת ורוב ההכנסה שלו היא מהכנסת, לא הייתי אומר לו, תשמע, אתה חי מהמדינה, אתה לא. זה לא עושה שכל, ולכן אני מציע בשלב הבא, אם יהיו עוד דיונים, לבדוק את העניין הזה, אבל אני שמח לשמוע.

אני רק רוצה להגיד שלפחות מה שאנחנו מכירים בביטוח הלאומי, המעסיקים שפנו, הם קיבלו מענה חיובי. זאת אומרת, אני לא מכירה מעסיק שהוא קיבל, עד עכשיו, בסדר? העמותה, אנחנו נשלם, הבנו את הטעות. אני לא מכירה מעסיק שפנה ואמרנו לו שבדקנו אותו לפי הסעיפים ואמרנו לו לא. אלא אם כן אתם מכירים מישהו, כמו שאתה מציין קופת חולים לצורך העניין, אני לא מכירה. אני מכירה סך הכול שביעות רצון מאוד גבוהה מהמהלך, וגם באמת עשינו מאמצים מאוד גדולים.

גם היינו בוועדת כספים, לקח חודשיים, ואנחנו מכירים את זה, את הדיונים האלה, כמה זמן זה ייקח. הייתי באותם דיונים, נכון שרוב הדיונים היו בוועדת העבודה, אבל היינו בדיונים והשאלות האלה נשאלו. ואני מסכים שהמערכת עבדה בצורה הרבה יותר יעילה ומאוד מוצלחת, ולכן מהסיפור הזה התפלאתי, זאת אומרת, לא הבנתי, חיכיתי לתשובה, המתנתי, ומכיוון שלא הגיעה כינסתי את הוועדה. אבל סוף טוב, הכול טוב, אני שמח.

תודה רבה.

תודה. אלא אם כן את רוצה להוסיף משהו.

סיגל סודאי, מנהלת אגף יחסי עבודה מלשכת המסחר. רציתי לשאול משהו את הביטוח הלאומי. אין ספק שיש פה, באמת, אני חושבת שהשירות הוא נהדר של תגמולי מילואים, גם שיפוי מעסיקים וגם ההחזר למעסיקים. אבל יש איזו שאלה שעולה תמיד ואני לא ממש יודעת איך הביטוח הלאומי מתנהג, ככה לפחות מהמעסיקים, כשמדובר בעובד חדש והוא יוצא למילואים. והרי את החישוב של תגמולי המילואים עושים לפי שלושת החודשים, וכשהמשכורת שלו, השכר שלו אצל המעסיק הוא יותר גבוה מהממוצע. הרי החוק מחייב את המעסיק לשלם לפי השכר של העובד, ואז כשביטוח לאומי מחזיר - - -

את שואלת על תגמולי המילואים או על השיפוי של 20%?

לא, אני לא מדברת על השיפוי.

באופן כללי על תגמולי המילואים?

הרי שוב, המעסיק לפי חוק הביטוח הלאומי מחויב לשלם לעובד את השכר שהוא היה משתכר לולא היה יוצא למילואים. אלא שביטוח לאומי עושה את החישוב של תגמולי המילואים ומה שהוא מעביר גם למעסיק זה לפי השכר של שלושת החודשים שקדמו. יש כאלה שהיו מובטלים או שיש כאלה שקיבלו שכר יותר נמוך, ואז מה שהביטוח הלאומי מעביר למעסיק זה סכום שהוא יותר נמוך. את הפער הזה, איך עושים את זה שזה יהיה יותר מהיר, יותר נגיש למעסיקים, יותר ידידותי? כי מה שקורה עכשיו, הם הרבה פעמים תלויים בעובד עצמו שנמצא במילואים שיגיש בקשה לביטוח הלאומי, וזה לא קורה בשוטף, זה בלתי אפשרי. זה משהו שאנחנו נתקלים בו שוב ושוב.

אני אחלק את התשובה לשתיים. קודם כול בשיפוי, אני אתחיל דווקא משיפוי מעסיקים, כשעשינו חקיקה של שיפוי מעסיקים 20% לקחנו את הבעיה הזאת בחשבון, אבל החקיקה הייתה תוך כדי מלחמה. שיטת תגמולי המילואים היא שיטה ישנה, היא לא בכל המקרים מתאימה למצב כשיש מלחמה כל כך ארוכה, אוקיי? ולא כל דבר שהוא עיוות הצלחנו לתקן במהלך המלחמה. בפרקטיקה מה שאנחנו עושים, אנחנו משלמים למעסיק או לפי אבטלה לצורך העניין, סכום אבטלה, או לפי מינימום לתקופה של שלושה חודשים, ואז את הפער בין מה ששילמנו לבין מה שהמשרת מרוויח אנחנו משלמים ישירות למשרת, ואנחנו מנחים את המעסיקים לעשות את ההתחשבנות.

זה בעייתי, כי הוא תלוי לחלוטין בעובד עצמו שנמצא גם במילואים ואי אפשר לעשות את ההתחשבנות הזאת. וכשמדובר על חודשים ארוכים זו פשוט חתיכת הוצאה.

אבל יש לכם פתרון של תחשיב שאתם עושים את זה מול העובד.

זה הפתרון החוקי, שאנחנו מתחשבנים מול המשרת, מה שאנחנו קוראים לו תקנה 6א'.

טוב, תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.